חזרה לדף הראשי של מכון מעלה אדומים tornar a la pajina prinsipal
del Instituto
חזרה לדף הראשי של אוצר הלשון הספניולית tornar a la pajina prinsipal del Trezoro
|
אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה – המילון המקיף ההיסטורי מילון הניבים וצירופי הלשון לפי סדר אלפביתי |
|
Trezoro
de la Lengua Djudeoespanyola (ladino) a traves de las
Epokas - Diksionario amplio istoriko
Diksionario de lokusiones i ekspresiones Segun el orden alfabetiko |
|
a prep. |
ל-, אל, ב- |
to, unto, in, at. |
|
a mi/ti/el/eya |
לי/לך/לו/לה |
|
abandonar v. |
עזב, נטש, זנח; הזניח, הפקיר; ויתר על; דחה; התפטר, הסתלק |
leave, abandon, desert, forsake; cast off, neglect; forfeit; reject; resign, leave. |
|
abandonar su relijión |
המיר דתו, כפר בדתו |
|
abandonar las mitsvot |
לפרוק עול מצוות |
|
abandonar su lugar |
עקר ממקומו |
|
abarabar (t.) adv. |
ביחד |
together, jointly, in unity |
|
azer abarabar (t.) |
לחבר, לעשות יד אחת עם |
|
azerse abarabar (t.) |
להתחבר,לעשות יד אחת (עם אנשים מדרגה נמוכה יותר) |
|
abash- no sale abash (t.) |
לא לצאת ראש עם מישהו |
to not get along with someone |
|
salir abash (t.) kon |
הצליח, גבר על, הכניע; עמד על דעתו |
|
abashamiento m. |
ירידה; הורדה |
descent, drop; lowering. |
|
abashamiento de tensión |
הפגת מתח |
|
abashar v. |
ירד, פחת; הוריד, הפחית, הנמיך; העמיק (בשאלה/נושא) |
decline, descend, come down, to be reduced, to be lessened; lower, reduce, diminish; to deepen, to go deeper |
|
abashar de valor |
ירד ערכו, פוחת |
|
abashar el komer |
הוריד את התבשיל המוכן מעל האש |
|
abashar eskalon |
ירד ממעלתו, נסוג |
|
abashar al charshi |
הלך לעבודת יומו |
|
abashar de novia |
יציאתה החגיגית של הכלה מלווה במשפחתה מביתה אל החופה |
|
abashar livros |
לעיין לעומק (בהסתמך על המקורות) בשאלה שעל הפרק - נאמר לעתים באירוניה |
|
va abashar la ley |
"התורה תרד שוב משמים" - נאמר בלעג על מישהו השקוע בהגזמה בתפילתו |
|
le abasho la bovedad |
השתטה, נהג כשוטה |
|
le abasho la nevua (ebr.) |
זכה לגילוי משמיים, זכה לרוח נבואה - נאמר בלעג על מי שמנסה להתנבא על העתיד לקרות |
|
abashar kalambre |
נתקף בעווית |
|
abasho la derusha |
ירד ערפל על הארץ |
|
abasho sekera |
החלה תקופת יובש, החלה בצורת |
|
abashar kon fuersa |
ניתך |
|
abashar la luz |
לעמעם/לעמם את האור |
|
abashar de grado |
להוריד בדרגה |
|
abashar la bandiera |
להרכין את הדגל, להוריד את הדגל (לחצי התורן) |
|
abasho piedra del korason |
נגולה אבן מעל ליבו |
|
abasho adv. |
מטה, למטה |
down, downward |
|
abasho! interj. |
מטה! |
|
abasho del ombligo |
מתחת לטבור, מתחת לחגורה |
|
de arriva abasho |
בערבוביה |
|
irse abasho |
להתקלקל |
|
irse de abasho arriva |
להתהפך |
|
los de abasho |
שדים, רפאים (''שוכני מטה'', ''דרי מטה'') |
|
traer los sielos abasho |
להגזים, לתת ערך מופרז לדבר פחות ערך |
|
echarselo abasho |
לבלוע בחופזה (מאכל, משקה) |
|
echar abasho |
לצמצם, לבצע הפחתה (בחשבון/בחשבונית) |
|
mirar mas abasho de si |
להצטנע, להפחית בערך עצמו, להיות משולל שאיפות |
|
abasho abasho |
המרתף, החלק הנמוך ביותר |
|
abasho! |
אַרְצָה! |
|
abastar v. |
הספיק |
to be sufficient |
|
mos abastava! |
דיינו! |
|
le abasto |
מצאה ידו |
|
abastesimiento m. |
הספקה, אספקה, צידה |
supply, provisions |
|
dar abastesimiento |
לספק, לספק צרכים |
|
abasto m. |
הספק; כמות מספקת |
output; sufficient amount |
|
dar abasto |
מסוגל לבצע, יש לו היכולת לבצע/לספק דרישות העבודה |
|
abatir v. |
דיכא, השפיל העיק על; פגע ב- הלם, היכה, המם; הפיל, הפיל ארצה, מיגר; התיש; פחת |
to depress, oppress, humiliate, to press on; to harm something/someone, to beat, to strike, to hit, to stun, to shock; to drop, to drop down, eradicate; to wear out, exhaust; decline |
|
abatir de kanseria |
לעייף, לייגע |
|
abatir la fambre, la sed, el eskarinyo |
להרגיע את הרעב/הצמא/הגעגוע |
|
abatir la kolada |
להשרות את הכביסה במים צלולים כדי להסיר לכלוך |
|
abatir las kartas |
להציג את הקלפים על השולחן (במשחק) |
|
abatisión f. |
דכאון, תשישות |
depression, exhaustion, feebleness |
|
abatisiones |
עלפון, אבדן הכרה |
|
estar kon abatisiones |
לשקוע בדכאון, בדכדוך פיזי ונפשי |
|
abech (t.) adv. |
לחינם, לשוא, בלי תועלת |
in vain, for nothing, futilely, without benefit |
|
aferrar abech (t.) |
לרדוף אחר צל, להשיג הצלחה מדומה, להיות באשליית הצלחה |
|
abediguar v. |
תמך, סעד, סייע, חיזק; החיה |
to support, take care of, to nurse, to help, assist, strengthen; resuscitate, revive |
|
abediguar almas |
פיקוח נפש |
|
abismo m. |
תהום |
abyss, chasm |
|
echar al abismo |
לזרוק לתוהו, להרוס, לזרות לרוח |
|
kaer al abismo |
להתנוון, להדרדר |
|
abitasión f. |
מגורים, בית, דירה |
residence, home, house, apartment |
|
abitasión provizoria |
דירת עראי |
|
ablandar v. |
ריכך |
soften |
|
ablandar a uno |
להביא מישהו לידי ויתור |
|
abokar v. |
היטה, כפף, הרכין |
to tilt, to bend, to bow, to bend down |
|
abokar kavesa |
הרכין ראש, נכנע |
|
abokarse v. refl. |
גחן, התכופף, רכן, היטה עצמו, השתחווה; נעתר; נכנע, השפיל עצמו |
to lean, to stoop, bend over, bend forward, to tilt oneself, bow down; accede; to surrender, to degrade oneself, to humble oneself |
|
abokarse kon el kliente, sin korredor |
להוועד עם הלקוח ללא מתווכים |
|
aboltar v. |
סובב, הקיף; הפך; חזר, שב, הלך בחזרה; החזיר; הפנה; החליף; השתנה |
to turn, to spin, to surround; to turn over an object; to return, to come back, go back; return an object; refer; replace; to become changed |
|
aboltar la kara |
להסב ראש; להפנות עורף, לסרב לכל הצעה |
|
aboltar la nave, el kavayo, la karrosa |
להפנות את כלי התעבורה ולשנות כיוון |
|
aboltar d'idea |
לשנות דעה |
|
aboltar foja |
"להפוך דף" - להתחיל להתעסק בעניין אחר |
|
aboltar kaleja |
להחליף עיסוק |
|
aboltar marro |
לשנות את הטקטיקה |
|
aboltar de polítika |
לשנות את המדיניות |
|
aboltar aver |
להחליף אווירה, לצאת לנופש |
|
aboltar savor |
לשנות את הרגלי האכילה, לשנות באופן קיצוני את אורח החיים |
|
aboltar a shaká |
לפרש את הדברים הנאמרים כבדיחה |
|
aboltar palavra |
לשנות את נושא השיחה |
|
abolta lashón, abolta lakirdi |
חדל לדבר על כך, זה אינו ראוי |
|
abolta facha |
חדל להחמיץ פנים, שנה את מצב הרוח |
|
aboltar las kozas |
לשנות את העובדות הרלבנטיות באופן המעוות את משקלן |
|
aboltarse v. refl. |
התהפך; הסתובב; חזר מנסיעה; שינה טעמו; המיר דתו |
turn over; turn around; to come back from a trip; to change taste; to convert religion |
|
aboltarse kontra uno |
להתייצב כנגד מישהו, להיות לו לאוייב |
|
se aboltan los dientes |
הדבר עולה הון, הוא עובר את גבולות התקציב |
|
abonarse v. refl. |
חתם/נעשה מנוי (על כתב עת וכו'); "נתקע"; הפחית, עשה הנחה |
sign/to become a subscriber (to a magazine etc.); become stuck; reduce; to give discount |
|
abonarse al banyo, al kabiné |
"חתם קבע" על האמבטיה/על השירותים - תפס אותם לזמן מופרז |
|
aborreser v. |
שנא, תעב, בחל ב-, מאס |
hate, loath, despise, to abhor, detest |
|
azer aboreser |
השניא |
|
abrigarse v. refl. |
תפס מחסה, חסה בצל,התגונן |
to take cover, to be under the protection of, to defend oneself, to protect oneself |
|
abrigarse a la solombra |
לחסות בצל .. |
|
abrigo m. |
מקלט, מחסה |
shelter, refuge, hideout |
|
al abrigo de |
בחסות, בהגנת |
|
ayar abrigo |
למצוא מקלט |
|
abstener/abstenerse v./v. refl. |
נמנע |
avoid, abstain from |
|
abstenerse de los plazeres de la vida |
מדיר עצמו מהנאות החיים, מסתגף |
|
achake m. |
תירוץ, אמתלה, תואנה; סיבה, גורם |
excuse, pretext; cause, reason |
|
achakes ke |
מאחר ש-, בגלל ש- |
|
achakes de |
בשל, בגלל, בעטיו של, מאחר ש-, בגלל ש- |
|
bushkar achakes |
לחפש תרוצים, לבקש אמתלה, לבקש עילה (לריב) |
|
kon achakes |
בתרוצים |
|
acheto (it.) m. |
הסכמה, הסכם |
consent, agreement |
|
tomar el acheto |
לקבל הסכמת |
|
dar el acheto |
להסכים, לתת הסכמתו |
|
achik (t.) adv. |
בבהירות, בבירור |
with clarity, clearly, explicitly |
|
achik dalavera (t.) |
זיוף, רמיה |
|
achikyozluk (t.) m. |
תחבולה ערמומית; "חריפות" (באירוניה) |
cunning trick/ruse; sharpness, acuteness (ironical) |
|
El achikyozluk lo mata! |
הוא טיפש גדול! |
|
achunkarse (vulg.) v. refl. |
ישב בכבדות - מכוון למי שהתיישב שלא לרצון; התישב בכריעה; נהפך לנכה |
to sit heavily - referes to someone who sits unwillingly; to sit crouched; to become crippled |
|
achunkarse en kaza |
נשאר בבית |
|
adalet (t.) m. |
שמחה, עליזות; גיבוב כלים וחפצים |
happiness, joy, cheerfulness; pile of objects and instruments |
|
estar en el adalet |
להיות שרוי בשמחה |
|
adanearse v. refl. |
עצר עצמו, נמנע, התאפק |
to stop oneself, avoid, abstain, refrain, to restrain oneself, to hold back |
|
adaneate! |
עצור! |
|
adar (ebr.) m. |
אדר, חודש אדר |
adar (Jewish month) |
|
Adar shení (ebr.) |
אדר ב' (בשנה מעוברת) |
|
adelantado adj. |
מתקדם, מתקדם בדעותיו; מוקדם; כשרוני |
advanced, advanced in his opinions; early; talented, skillful |
|
de adelantado |
מראש |
|
pagar adelantado |
לשלם מראש |
|
adelantarse v. refl. |
התקדם; קידם פני הרעה, מנע |
to advance, to progress, to face evil, prevent |
|
adelantarse a un konkorente |
להקדים את המתחרה, לשמוט את השטיח מתחת רגליו |
|
adelantre adv. |
קדימה, לפנים, הלאה |
forward, in front, further on, onward |
|
adelantre! |
קדימה! |
|
de agora adelantre |
מכאן ואילך, מעכשיו והלאה |
|
de aki adelantre |
מפה והלאה |
|
la ora va adelantre, la ora esta adelantre |
השעון מקדים |
|
adelantre vaya! |
בראוו! |
|
adet (t.) m. |
מנהג |
custom |
|
tener adet |
להחזיק במנהג |
|
adientro adv. |
בפנים, בתוך, בקרב; פנימה |
inside, amidst, among; inward |
|
adientro de |
בתוך |
|
meter adientro |
רימה, הונה, הערים |
|
no salir de adientro |
לא לצאת מהסבך |
|
koza de adientro adientro |
ידיעה מבפנים/מן המקור המוסמך ביותר |
|
ambezar de adientro adientro |
לקבל את המידע מן המקור הראשוני |
|
no manar de adientro |
זה אינו נובע אצלו מבפנים, אינו עושה זאת מתוך רצון וחשק |
|
estar adientro de un echo |
להיות בסוד העניינים |
|
tomárselo por adientro |
לקחת את הדברים ללב מבלי להראות זאת החוצה |
|
adientro de un punto |
כהרף עין |
|
adío (it.) m. |
שלום, להתראות |
hello!, goodbye |
|
el adío |
ברכת פרידה |
|
dar adío |
לתת ברכת פרידה |
|
estar en los adíos |
עומד לעזוב |
|
adió! interj. |
הו אלהים! |
o god! o my lord! |
|
Adió Sinyor del Mundo! |
הו רבונו של עולם! |
|
Adió Santo! |
אלהים! ריבונו של עולם! |
|
Adio Santo i Piadozo! |
אלהים הרחמן והרחום! |
|
adjabá? (t.) interog. |
האמנם? היתכן? |
is that so? can it be? |
|
adjabá (t.) ken sera? |
מי זה יכול להיות? |
|
adjaib (t.) adj. |
מפתיע, מוזר, מעורר השתאות |
surprising, odd, strange, brings about astonishment/amazement/wonder |
|
adjaib shey! (t.) |
דבר מוזר! |
|
adjem (t.) m. |
פרסי |
persian |
|
adjem pilav |
אורז מוכן בסגנון פרסי מעורב בחתיכות קטנות של בשר |
|
adjenimol! (t.) interj. |
לעזאזל! |
damn it! to hell with it! |
|
Adjenimol (t.) de akí! |
הסתלק לך! לך לעזאזל! |
|
adjidear (t.) v. |
ריחם |
to pity, to have mercy on |
|
de adjidear (t.) |
מעורר חמלה, מעורר רחמים |
|
adjidear pará |
לחסוך בהוצאות כספיות |
|
adjidear el tiempo |
לא להשחית זמן |
|
no adjidear su tiempo kuando se trata de fazer plazer |
אינו חס על זמנו כשמדובר במתן שירות |
|
adjidear esforsos |
אינו משקיע מאמצי שווא |
|
no adjidear pará |
אינו חס על הכסף, מוציא בלי היסוס או חרטה |
|
sin adjidear |
ללא הגבלה, כנדרש |
|
adjilé (t.) adv. |
בדחיפות, במהירות |
urgently, quickly, rapidly |
|
kaminar adjilé |
ללכת במהירות/בחיפזון |
|
adjilé adjilé |
בכל המהירות |
|
adjilé (t.) f. |
חפזון, פזיזות, מהירות |
haste, hurry, rush, rashness, recklessness, swiftness, quickness, speed |
|
kon adjile adv. |
במהירות, בחיפזון, בזריזות |
|
dar adjilé |
לזרז, לדחוף, לדרבן |
|
darse adjilé |
להזדרז, למהר, לחוש |
|
adjorno (it.) adv. |
בו ביום, באופן מעודכן |
at that day, in updated manner |
|
estar adjorno |
להיות מעודכן |
|
adjuntar v. |
חיבר, איחה, איחד, צרף, הוסיף, הצמיד, עשה אגודה אחת; כינס, אסף, הפגיש; שידך בין אנשים, הפגיש |
to link, connect, join together, merge, unify, join, add, attach, ; assemble, gather, collect; bring together (people), match (people) |
|
adjuntar paras (t.) |
לחסוך כסף |
|
adadjuntar timbros |
לאסוף בולים |
|
adjuntar kueshkos/botones/peninikas |
אצל הילדים: לאסוף גלעיני משמש (עג'ו)/כפתורים/ציפורני עט - כ"מטבע עובר לסוחר" ביניהם |
|
adjusto m. |
הסכם; תוספת, השלמה |
agreement; addition, supplement |
|
por adjusto |
בנוסף על כך, חוץ מזה, לא זו בלבד אלא |
|
admeter v. |
קיבל, הסכים, הודה |
accept, agree, admit, confess |
|
admeter su kulpabilidad |
להודות באשמה |
|
admirasión f. |
הערצה |
admiration |
|
tener en admirasión f. |
להעריץ |
|
adula f. |
שמחה גדולה |
great joy |
|
adula grande/preta! |
שמחת זקנתי! |
|
adulsar v. |
המתיק, ריכך, הקל; הגיש דברי מתיקה |
to sweeten, to soften, to relieve; to serve sweets |
|
adulsar la mano de un servidor |
לתת דמי שתיה לאדם ששירת אותך |
|
aedado m. & adj. |
זקן, קשיש, בא בימים; מבוגר |
old, elderly; adult |
|
persona aedada |
אדם מבוגר |
|
afalagarse v. refl. |
התנחם; הגיעו לידי הסכמה |
to be consoled; to come to an agreement |
|
se afalagaron de parte a parte |
הגיעו להסכמה מלאה ביניהם |
|
afanar v. |
עייף, הרעיב; השלה |
to be tired, to sturve; to delude |
|
afanar a uno kon palavras |
להשלות מישהו במלים יפות, להשיא ליבו של מישהו בדיבורים חסרי יסוד |
|
afartar v. |
השביע |
to satiate |
|
komer a afartar |
אכל לשובע |
|
afartarse v. refl. |
שבע |
|
|
no se lo afarta el ojo |
נפש לא תדע שובעה |
|
afartarse de todo lo bueno de este mundo |
ליהנות מכל מנעמי העולם הזה |
|
no afartarse de pan |
אינו משתכר אפילו כדי פת חריבה |
|
afeite m. |
קישוט, עיטור; איפור |
decoration, adornment; make up |
|
afeites . |
איפור, פוך |
|
aferrado adj. |
תפוס; נטרף מאהבה; שהודבק במחלה |
occupied; consumed with love; infected with a disease |
|
está aferrado kon una |
הוא מאוהב במישהי |
|
aferrar v. |
תפס, אחז, החזיק; תפס (שכלית), הבין; הגיע |
catch, hold; comprehend; to arrive |
|
aferrar por la yaká |
לאחוז מישהו בדש הבגד - לא להרפות ממנו |
|
aferrar a uno por el garón (ebr.) |
לאחוז מישהו בגרון - תחת איומים |
|
aferrar por la palavra |
לתפוס מישהו במלה |
|
aferrar kon la mentira |
לתפוס מישהו בשקר |
|
aferrar peshe godro |
העלה בחכתו "דג שמן" |
|
aferrar hazinura |
"תפס" מחלה |
|
le aferró ashlamá (t.) |
החיסון "תפס" (הצליח) |
|
no me aferra el meoyo |
אינני מסוגל לתפוס זאת |
|
aferrarse v. refl. |
נתפס, נאחז; התאהב; התעמת עם; ''תפס'' מחלה |
to be caught, to clutch at; to fall inlove; to confront; to 'catch' a disease |
|
aferrarse kon uno |
נכנס למריבה עם מישהו |
|
no se aferra ni al padre ni a la madre |
לא למצוא ידיים או רגליים (בחשבון) |
|
afikomín/afikumín (ebr.) |
אפיקומן |
afikoman |
|
kitar fin el afikomin (ebr.) |
הקיא את נשמתו |
|
afilú (ebr.) conj. |
אפילו |
even if |
|
afilú ke (ebr.) |
אפילו ש-, אף על פי ש- |
|
afirmado adj. |
חתום |
sealed |
|
el afirmado abasho |
החתום מטה |
|
afirmar v. |
אישר, אימת, קיים, חיזק, חתם, נתן תוקף; טען/הצהיר בתוקף |
confirm, verify, fulfill, to strengthen, to sign, validate; argue/to declare firmly |
|
afirmar una prometa, un neder |
למלא הבטחה, לקיים נדר |
|
afito m. |
מקרה; קלקול קיבה; עצירות (סלוניקי); צרה, בעיה |
occurrence; gastroenteritis; constipation (saloniki); trouble, problem |
|
por afito |
במקרה |
|
afito de masapan! |
סיכוי מקרי |
|
afito de bilibiz |
עצירות קשה |
|
aflamante adj. |
מזהיר, נוצץ; חדש |
bright, sparkling, shiny; new |
|
muevo aflamante |
חדש לגמרי, חדש ונוצץ |
|
afogar v. |
חנק, הטביע; העיק על |
strangle, drown; to press on, to give distress to |
|
afogar a uno |
לחנוק מישהו; לתפוס מישהו במילה |
|
afogarse v. refl. |
טבע, השתנק; השתעמם עד מוות |
drown, to choke; to be bored to death |
|
se afoga en un kopo d'agua |
הולך לאיבוד מול הקושי הזעיר ביותר הנקרה על דרכו |
|
ya se afoga por un kopo d'agua |
חש צמא גדול |
|
ya se afoga ke |
השתוקק ל- |
|
afrentar v. |
העליב; פגע ב-; יצא לקראת, התמודד עם, עימת |
to insult; to hurt a-; to go towards, to deal with, to confront |
|
afrentar la muerte |
להתגרות במוות |
|
afreskar v. |
רענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
refresh, to cool; to be cooled, to become cold; to become refreshed |
|
afreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
afriisionado adj. |
מעונה, סובל, מחוסר |
tormented, suffering, lacking |
|
estar afriisionado por komer |
שהרעיבוהו באכזריות |
|
aftahá (ebr.) f. |
תקווה |
hope |
|
aftahá (ebr.) to spiti (gr.) |
תקווה מפוקפקת |
|
no ay aftahá (ebr.) |
אבדה תקווה |
|
pedrer aftahá (ebr.) |
לאבד תקווה |
|
tener aftahá (ebr.) en el Dio/en el Todo Piadozo/meter la aftahá en el Dio |
שם מבטחו בשם |
|
aftira (t.) f. |
דיבה, רכילות, עלילה |
slander, gossip, plot |
|
echar aftira (t.) |
הוציא דיבה, העליל, ''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
afuera adv. |
בחוץ; חו"ל; בהשאלה: בבית הקברות |
out; abroad; in lending; at the cemetery |
|
afuera de |
חוץ מ-, להוציא, מלבד, זולת |
|
afuera de nos |
חוץ מאתנו,''שלא נדע'' |
|
afuera las karas |
''שלא נדע''; במחילה מכבודכם |
|
arriva afuera |
בית קברות, בית עלמין |
|
de afuera |
מבחוץ |
|
ir por afuera |
השתקע בחו''ל |
|
lo de afuera |
החוץ, מה שבחוץ |
|
afuera de la Puerta |
מחוץ לחומות העיר, בפרברים |
|
komer afuera |
אכול במסעדה (מחוץ לבית) |
|
deshar todo por afuera |
להותיר ערבוביה וחוסר סדר בבית |
|
se le ve todo por ahuera |
לבוש באופו מוזנח/בצורה חושפנית |
|
estar ahuera de perikolo |
להיות מחוץ לתחום הסכנה |
|
tomarselo solo por ahuera |
לקחת את הדברים בקלילות, בלי התרגשות יתר |
|
estar ahuera de si |
לצאת מן הכלים |
|
kaer ahuera |
לטעות בתחזית, ליפול מחוץ לתחזית |
|
salir ahuera |
לצאת לשירותים |
|
kitar ahuera |
להפסיק את העצירות (בעזרת תרופה משלשלת/פרי) |
|
ir ahuera |
לפקוד את המתים, לעלות על קבר |
|
favlar d'ahuera |
לנקוט עמדה בסכסוך מבלי להכיר את עמדות הצדדים |
|
estar d'ahuera |
לא להכיר את פרטי העניין |
|
saver las kozas d'ahuera |
להכיר את הדבר רק מתוך דברי אנשים |
|
por ahuera se sono |
עברה שמועה, "אנשים אומרים" |
|
tener entradas d'ahuera ahuera |
יש לו הכנסות מהצד |
|
kedar d'ahuera de un fecho |
לעמוד מן הצד, לא להכנס לתוך העסק |
|
dechidete o ahuera o adientro |
תחליט סוף סוף - כן או לא, האם אתה בעד או נגד |
|
viajar por ahuera |
לנסוע לחו"ל |
|
ahuera de mi vista!, ahuera de mis ojos! |
הסתלק לך, עוף מהעיניים שלי |
|
afuerte adv. |
בחוזקה |
with might |
|
venir afuerte |
להעלב, להפגע |
|
tomarse ahuerte |
לחוש טינה |
|
venir ahuerte, venir ahuerte a la muerte |
לחוש טינה עמוקה ביותר (ד מוות) כלפי מישהו |
|
afumado adj. |
מעושן, מלא עשן |
smoked, smoky |
|
un komer afumado |
תבשיל המריח מעשן |
|
agayas f. pl. |
שקדים (בגרון) |
throat tonsils |
|
se abolían las agayas |
המחיר גבוה מדי (קשה לבלוע אותו) |
|
apretar las agayas a uno |
לדחוק מישהו אל הקיר, ללחוץ עליו |
|
apretarse las agayas |
להיות לחוץ מבחינה כספית |
|
ágila f. |
נשר, עיט |
vulture, eagle |
|
azerse ágila, bolar komo la ágila |
ללכת מהר, לפעול במהירות, לרוץ אל המטרה |
|
ágila te lo do |
אני יכול להבטיחך שהוא עושה הכל במלוא המהירות |
|
agir (t.) adj. |
חזק |
strong |
|
kavé agir (t.) |
קפה חזק |
|
agir mushterí |
"לקוח רציני" - נאמר באירוניה על לקוח קמצן ועקשן שאינו מותיר לסוחר שולי רווח |
|
agora adv. |
עכשיו, כעת, עתה |
now |
|
de agora endelantre |
מכאן ואילך |
|
agora o nunka! |
עכשיו או לעולם לא |
|
ya pasó agora |
שכח ממה שהיה, לך קדימה! |
|
mas agora/agora agora |
עוד מעט/מיד |
|
k'es agora?! |
ומה עכשיו?! אתה מנסה לנצל עכשיו לרעה את ההזדמנות שנקרתה לך? |
|
agradar/se v./v. refl. |
נשא חן, מצא חן |
to please, to be liked |
|
le agradó la sena |
העיסקה הינה לטעמו |
|
agreado adj. |
שהחמיץ, חמצמץ |
that became sour, sourish |
|
vino agreado |
יין חמוץ |
|
los kos.huegros estan agreados |
המחותנים מחמיצים פנים זה לזה |
|
estar agreado kon uno |
להראות למישהו פנים חמוצות |
|
agrear/agrearse v./v refl. |
החמיץ; קלקל את היחסים; התרגז |
to become sour; to spoil the relationship; to become angry |
|
se le agreo el estómago |
''התהפכו מעיו'' |
|
agrear el estómago |
לגרום למצב רוח רע |
|
agro adj. |
חמוץ; כינוי לאדם מחוספס, רגזן, מחמיץ פנים, ממורמר |
sour; a nickname for a person who is rough, bad-tempered, bitter |
|
agro i dulse |
חמוץ-מתוק |
|
agro por agro |
חמוץ מאוד |
|
agro vinagre |
חמוץ מאוד, חמוץ כחומץ |
|
responder agro |
לתת תשובה חמוצה, לענות בחמיצות פנים |
|
agrura f. |
דברים חמוצים, ירקות כבושים בתחמיץ; חמיצות, מרירות, עוינות |
pickled things, pickled vegetables; sourness, bitterness, hostility |
|
agruras f. pl. |
צרבת |
|
favlar kon agrura |
לדבר במרירות |
|
agua f. |
מים |
water |
|
agua arrovada |
מים גנובים |
|
agua borikada |
מי בורית |
|
agua de Nisan |
מי ניסן (''תקופה'') |
|
agua de azar |
מי פרחי הדר |
|
agua de boda |
מי קידושין |
|
agua de kastanyas |
''מי ערמונים'' - קפה דלוח |
|
agua de kolonia |
מי קולון |
|
agua de la sota |
מים מאררים, מי סוטה |
|
agua de la tinaja |
''מי כד'' - קפה דלוח |
|
agua de lishía |
מי כיבוס (מרוככים באפר) |
|
agua de milisa |
מי תרנגון (תה צמחים) |
|
agua de pozo |
''מי בור'' - קפה דלוח |
|
agua de trushí |
מי כבושים |
|
agua de vidas |
מים חיים |
|
agua de vinagre |
מי חומץ |
|
agua dulse |
מים מתוקים |
|
agua manadera/agua manan |
מי מעיין |
|
agua manida |
מים עומדים, מים עכורים |
|
agua milizinuda |
מי מרפא |
|
agua rozada |
מי ורדים |
|
agua salada |
מי מלח, מים מלוחים |
|
bever la agua de la sota (ebr.) |
לסבול נוראות (''לשתות מי סוטה'') |
|
dar agua v. |
נתן מים, השקה |
|
komo la agua |
בקלות, בשטף |
|
pasar por la agua |
לשטוף במים, להדיח |
|
saver komo la agua |
לדעת בוודאות (''כמו מים'') |
|
se izo agua |
נמס, נעשה מים |
|
verter aguas |
הטיל מימיו, השתין |
|
ni agua por melezina |
חסר תועלת - כמים פשוטים הניתנים כתרופה |
|
agua churra |
משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים |
|
agua del franko |
מים זורמים (מרשת המים העירונית) |
|
abasharon las aguas |
יורד מבול |
|
vaziar las aguas |
לרוקן את המים מכלי הבית - כאשר נפטר מישהו מבני הבית |
|
ya kortó aguas/ya rompió aguas/está kon las aguas |
ירדו לה המים - קרבה שעת הלידה |
|
agua Dio! |
תפילת הילדים לגשם בשנה שחונה |
|
agua le parese |
נאמר באירוניה על שיכור המפריז בשתיה כאילו היו אלה מים |
|
estar enriva de agua |
נאמר על אדם שטחי המרפרף על הכל |
|
toparse en aguas pokas |
להתפס פתאום בלתי מוכן, חסר אונים |
|
toparse en malas aguas |
להקלע למאבק במצב קריטי |
|
en talas aguas mos topemos; en talas aguas mos veamos |
שנזכה לאושר כזה! |
|
en ke aguas está? |
מה כוונותיו? למה הוא חותר? |
|
en aguas de |
בסביבות, בערך |
|
...i agua |
... ועוד משהו, ... ומעט יותר |
|
traer aguas de mil derés |
מן הגורן ומן היקב; לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג |
|
estar entre dos aguas |
לפסוח על שתי הסעיפים |
|
traer agua a la mar |
להשקיע מאמצים מיותרים |
|
echar agua a los piojos |
לחפוף ראש באופן שטחי ("להשקות את הכינים") |
|
echar agua a las meyinas |
להוריד את הלהבות, להשקיט את הרוחות הסוערות (בריב/בוויכוח) |
|
agudez f. |
חדות, חריפות |
sharpness, keenness, pungency, wit |
|
agudez de meoyo f. |
חריפות מוח |
|
aguelo cf. avuelo |
|
|
|
aguelos cf. avuelos |
|
|
ah! interj. |
אהה!, קריאת צער |
oh! cry of sorrow |
|
ah i uh |
אוי ואבוי, צרה צרורה |
|
echar un ah |
להאנח, לגנוח, להתאנח, להשמיע גניחה |
|
los ahes |
צרות וצערים |
|
estar en ah uh |
להיות שרוי בצער ונוחם, להתלונן בלי הרף |
|
aharayú(d) (ebr.) m |
אחריות; סיכון, סכנה |
responsibility, liability; risk, danger |
|
aharayu de muerte |
סכנת מוות |
|
meterse en aharayu |
להסתכן |
|
kitar d'aharayu |
לחלץ מסכנה |
|
aharayu de kitar una palavra de la boka ke |
מסוכן להוציא מילה מהפה פן ... |
|
en este aharayu ke |
הלוואי ש.. |
|
aharvar (ebr.) v. |
היכה, הלקה, חבט, עינה; צלצל, דפק |
to hit, to beat, to torture; to ring, to knock |
|
aharvar de mala manera |
להכות מכות נאמנות |
|
kale aharvar el fierro en kayente |
להכות בברזל בעודנו חם |
|
aharvar tapetes |
לחבוט שטיחים (להסרת האבק) |
|
aharvar a la puerta |
לדפוק על הדלת |
|
aharvar a buena puerta |
להגיע אל האדם הנכון (זה שביכולתו לסייע) |
|
no me aharva el ojo fin ayi |
ראייתי אינה מרחיקה כדי כך |
|
aharvar sovre un punto en una diskusión |
להדגיש נקודה מסויימת בעת הדיון |
|
ahchí (t.) m. |
טבח |
cook |
|
komer de ahchi |
אוכל עתיר שומן |
|
ahlata f. |
אגס פרא |
wild pear |
|
agua de ahlata |
משקה תפל |
|
savor de ahlata |
חריף |
|
ahor (ebr.) m. |
עכוז, אחוריים |
buttocks, backside |
|
por el ahor le pasa |
לא "מזיז" לו |
|
ahtí (gr.) m. |
דאבון לב |
heart anguish |
|
deshar kon el ahtí/kedar kon el ahtí |
להשאיר מישהו/להשאר מתוסכל |
|
ahuzat/d enayim (ebr.) m. |
אחיזת עינים |
sleight of hand, trickery |
|
fazer por ahuzat enayim |
לאחז עיני מישהו |
|
aijado adj. |
אב/אם לילדים |
a parent |
|
ser aijado |
להיות הורה |
|
aínda adv. |
עוד, עדיין; בכל זאת |
still, yet; nontheless |
|
ainda oy |
עוד היום |
|
ainda ayer |
רק אתמול |
|
ainda ay poko tiempo |
רק לפני זמן קצר |
|
ainda no kamina |
התינוק עדיין אינו הולך |
|
ainda se pisha |
עודנו עול ימים (עדיין עושה במכנסיים) |
|
airada f. |
מראה, הופעה, דמיון |
appearance , similarity, resemblance |
|
tener una airada de |
לדמות למישהו/משהו במראה |
|
no me da la airada ke |
לא נראה לי ש- |
|
aire m. |
רוח, אוויר, הבל, דברים בטלים; מנגינה, נעימה, לחן; מראה, דמיון |
wind, air, steam, idle things; tune, melody; appearance, similarity |
|
aire bolador |
רוח חזקה |
|
aire de indriz (t.) |
רוח פרצים |
|
aires de marina |
מגדל פורח באוויר, דברים בלי בסיס, תכניות שאין מקיימים |
|
aire yelado |
רוח צפונית |
|
amasar/arekojer aires |
לרעות רוח, לבנות מגדלים פורחים באוויר |
|
dar aire de |
נראה ש-, נראה מוכן ל- |
|
darse aires |
''לעשות רוח'', להתנפח מרוב חשיבות |
|
echar al aire |
לזרות לרוח, לבזבז |
|
es un aire bolado |
שראשו בעננים |
|
favlar al aire |
''קול קורא במדבר'', לדבר אל העצים והאבנים |
|
ganar de los aires |
להתפרנס מתשרים ושירותים קטנים |
|
kedar en el aire |
''לפסוח על שתי הסעיפים'', להשאר תלוי באוויר |
|
la notisia tomó aire |
הידיעה פשטה ופרשה כנפיים |
|
no me tiene aire |
אינו מוצא חן בעיני |
|
tener el aire |
לדמות ל- |
|
tener el aire de un rubí/honachí |
נראה עלוב ומסכן, לבוש סחבות |
|
deshar todo al aire i al sol |
להזניח הכל (בית, עסק, עבודה) |
|
tener el aire a pupa |
ליהנות מרוח גבית (עזרה) |
|
se lo yeva el aire |
הוא כה קטן וצנום עד כי הרוח יכולה לשאת אותו |
|
embabukarse de/kon aires |
הונה/השלה את עצמו בדברי הבל |
|
mantenerse kon aires |
"לחיות מהאוויר" |
|
tener aire de/dar aire de |
נראה שהוא מוכן ל- |
|
tener el aire de uno |
לדמות למישהו/משהו |
|
sin tener el aire |
בסתר, לא בגלוי |
|
tener aire |
להיות נעים למראה |
|
el aire de una kantiga |
לחן השיר |
|
airear v. |
אוורר |
to ventilate, to air |
|
deshar airear |
לא לטפל בזמן, להזניח דבר מה (מחלה) שימשיך להתפתח, לתת לשמועה רעה להתפרסם |
|
aireziko m. |
רוח צחה, משב קל |
clear wind, light wind |
|
aireziko de luvia |
רוח קלה המבשרת גשם |
|
ajeno n. & adj. |
זר, נוכרי |
alien, foreign |
|
irse al ajeno |
לנסוע לחו"ל |
|
traer ropa del ajeno |
ליבא סחורה מחו"ל |
|
ajiko m. |
שן שום - סגולה כנגד עין הרע |
garlic clove |
|
meter/yevar ajikos |
להחזיק שן שום כסגולה נגד עין הרע |
|
métete ajikos a la faldukuera! |
אל יגבה לבך יותר מדי! |
|
ajo m. |
שום |
garlic |
|
ajos i pajas i medra de grajas |
דבר פעוט, עניין של מה בכך |
|
sin komer ajo me se fedyó la boka |
אני סובל מעניין שאין לי בו שום חלק! |
|
atar ajos kon barajos |
לערב מין בשאינו מינו |
|
akadir (t.) cf. kadir |
|
|
|
no ser akadir (t.) |
אינו מסוגל (במובן חיובי: לא מסוגל להרע) |
|
akaeser v. |
קרה, התרחש, ארע |
happen, take place, occur |
|
akaesió ke |
קרה ש... |
|
akantidar v. |
העריך (כמות), כימת |
to estimate (amount), quantify |
|
akantidár a uno |
להסב תשומת ליבו של מישהו |
|
akavado (de) adj. |
זה עתה הסתיים/נגמר |
just now ended |
|
akavado de kanseria |
מותש מרוב עייפות, ''גמור''/''הרוג'' מעייפות |
|
akavado de naser |
זה אך נולד; רך נולד |
|
akavado de salir del martiyo |
חדש לגמרי |
|
estar akavado por komer/ por dormir/por favlar |
"מת" לאכול/לישון/לדבר |
|
es un akavado |
הוא "גמור" |
|
akavar v. |
סיים, כילה, גמר; חפר; הרעיב |
to finish, consume; dig; starve |
|
akavar de |
זה עתה גמר ל- |
|
akavar de kanseria |
להתיש מעייפות |
|
akavar por komer |
לרעוב |
|
akavarse v. refl. |
הסתיים; התייגע; הותש מרעב |
to end; to toil, to become tired; to be exhausted with hunger |
|
se le akava presto el mundo |
מתייאש במהירות |
|
no se akavó el mundo |
"זה לא סוף העולם" - העניין אינו חשוב כל כך |
|
aki se akavó el mundo! |
זה שיא השיאים - לא יכול להיות גרוע מזה |
|
se le akavó l'azeite |
מת |
|
akayar v. |
השתיק, השקיט, הרגיע |
to silence, to calm |
|
akayar las bozes |
להשתיק את השמועות/הרכילות |
|
akel pron. dem. |
ההוא |
that, that one |
|
kom'akel ke dize |
כמו שנאמר (כשמצטטים מן המקורות) |
|
akerensiarse v. refl. |
התחבב |
to be liked |
|
akerensiarse de parte a parte |
להתחבב זה על זה |
|
akeyar v. |
פועל המביע פעולה בלתי מוגדרת |
a verb that expresses an undefined action |
|
loke estas akeyando? |
מה אתה עושה? |
|
aki adv. |
כאן, פה |
here |
|
aki aya |
פה ושם |
|
por aki |
מכאן, סמוך לכאן |
|
de aki dos oras |
בעוד שעתיים |
|
de aki endelantre |
מכאן ואילך |
|
fin aki hue! |
עד כאן! (אי אפשר להמשיך במצב הזה) |
|
kitame de aki méteme para ay |
חלץ אותי מן הצרה הזו ואני כבר אסתדר בעצמי |
|
de ayer aki/del otro anyo aki |
מאז אתמול ועד עתה/מאז לפני שנה ועד היום |
|
mas para aki |
יותר קרוב לכאן |
|
no puederse manear de aki para ay |
אינו מסוגל להזיז עצמו - אינו מסוגל ליטול יוזמה |
|
de kuando aki? |
מה פתאום? מה קרה? |
|
aki esto yo |
אני ערב/לוקח עלי את האחריות |
|
ir de aki ayí |
לשוטט בלי מטרה |
|
akistar v. |
רכש, השיג, קיבל; זכה; הרוויח |
acquire, to get, receive; to win; to gain |
|
akistar ventura |
להשיג אושר, להגיע לאושר |
|
aklarar v. |
האיר; הבהיר, הסביר, באר |
illuminate; make clear, explain, interpret |
|
aklarar a uno |
להאיר למישהו את הדרך |
|
aklarar la lampa, la luz |
להגביר את התאורה |
|
el tiempo, el sielo va aklarar |
יתבהר (מזג האוויר) |
|
aklarar la vista |
לסלק את אי הוודאות/החששות |
|
akojer v. |
אסף, ליקט, קיבץ, אגר |
collect, gather, assemble, hoard |
|
echarse a akojer |
לצאת לחזר על הפתחים |
|
salir a akojer |
לצאת להתרמה |
|
akojer minian |
לאסוף מניין |
|
akojer la Ley |
לצאת לבילוי בחיק הטבע ביום ראשון של שבועות |
|
akometa f. |
הבטחה |
promise |
|
mantener la akometa |
לעמוד בהבטחה, לקיים |
|
akometer v. |
הבטיח |
to promise |
|
akometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
akomodar v. |
תאם את, התאים, סיגל, סידר, הכין, התקין, הסדיר; עיבד |
to be compatible, to fit, to suit, adapt, put in order, prepare, to set up, arrange, settle; to process |
|
akomodar las diferensias |
הסדיר את חילוקי הדעות |
|
akomodarse v. refl. |
הסתגל, התאים עצמו, הסתדר |
to be adapted, to suit oneself, to be settled down |
|
saverse akomodar de todo |
לדעת להסתדר בכל מצב |
|
akomodo m. |
תפקיד, משרה, פרנסה |
role, job, livelihood |
|
akomodos |
הכנות, סידורים |
|
akompanyar v. |
ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג |
to escort; to reach the same level, to equalize in achievement |
|
akompanyar la levayá |
ללוות למנוחת עולמים |
|
akompanyarse v. |
נלווה, התלווה |
to accompany |
|
akompanyarse de parte a parte |
התחבר עם, נעשה בן זוג |
|
akonantar v. |
הקדים, היה בעל הקדימות, היתה לו זכות בכורה; ידו היתה על העליונה |
to precede, to have priority/precedence; to have the upper hand |
|
yo akonanto |
לי זכות הקדימה |
|
akonchar v. |
הכניס סדר, סידר ערך (חדר) |
to put in order, to arrange, to organize (a room) |
|
akonchugar un fecho/ un kazamiento/ un kontrato |
להביא עסק/שידוך/חוזה לידי מימוש |
|
akonsejar v. |
ייעץ |
advise |
|
akonsejar al novio, a la novia |
ליידע את החתן/כלה על העתיד לקרות בליל הכלולות |
|
akontentar v. |
השביע רצון |
satisfy |
|
el Dio ke la akontente! |
איחול לאשה חשוכת ילדים: שאלוהים יזכה אותה בפרי בטן! |
|
es malo de akontentar |
לעולם אין להשביע רצונו |
|
akontentarse v. refl. |
הסכים, הגיע להסכמה; הסתפק |
agree; to be satisfied with, to make do with |
|
akontentrse de poko |
להסתפק במועט |
|
akonteser v. |
קרה, התרחש |
happen, occur |
|
le akontesió |
עשה במכנסים, ברח לו |
|
akontesio maasé |
קרה דבר מה מוזר |
|
lo ke kiere ke akonteska |
יהיה אשר יהיה .. |
|
akontesio lo ke akontesio |
קרה מה שקרה (אין להחזיר את הגלגל אחורה) |
|
akordo m. |
הסכמה, הסכם, חוזה, התאמה |
consent, agreement, contract, fit, |
|
de akordo adj. |
מסכים |
|
estar de akordo |
להסכים עם, הסכים ל-, אישר |
|
kaer de akordo |
להגיע לידי הסכמה |
|
kedar de akordo |
בא לידי הסכמה, הסכים |
|
akorrer (f.) v. |
חש, מיהר ל-, נחלץ |
to hurry, to rush to-, come to someone's rescue |
|
venir akorrer/ echarse akorrer |
לרוץ להשיג מציאה מזדמנת |
|
akorrido adj. |
נחפז, אץ, רץ |
hasty, rash, in a hurry, running |
|
estar akorrido i asigiyido |
למהר כאילו רודפים אחריך |
|
akostar v. |
התקרב, ניגש אל; הגיע אל המזח; היטה |
to draw near, to approach; to arrive at the pier |
|
akostar oreja |
היטה אוזן, הסכית |
|
akostar el din (ebr.) |
להטות דין, להטות משפט |
|
aksí/ía (t.) adj. |
כעסן, רגזן; מטריד, מרגיז; עויין |
hot-tempered, irate; disturbing, annoying; hostile |
|
todo le viene aksí (t.) |
הכל מטריד ומרגיז אותו |
|
akto m. |
מעשה, פעולה; רישום; מערכה (במחזה) |
act, action; act (in a play), record |
|
akto de nasimiento |
רישום לידה |
|
akudirse v. refl. |
התאושש; נחלץ לעזרה |
recover; to come to someone's rescue |
|
akudirse kon |
נעזר ב- |
|
akudirse kon los suyos |
לבקש עזרה אצל הקרובים |
|
akudiendo! akudiendome! |
הצילו! |
|
akuento m. |
מקדמה, מפרעה |
advance payment, payment on account |
|
dar un akuento |
לתת מקדמה על חשבון |
|
akumplir v. |
ביצע, הגשים, הוציא לפועל, מילא (בקשה); השביע רצון |
execute, realize, carry out, fulfill (a request); to satisfy someone |
|
akomplir un dover, una prometa, una savá de padre |
למלא חובתו/לקיים הבטחתו/לקיים צוואת האב או בקשתו |
|
akurtarse v. refl. |
התקצר |
to be shorten |
|
se le akurto la vista |
ראייתו נחלשה |
|
akuturú (t.) adv. |
בקבלנות; בלי שים לב לכמות |
in contracting; without noticing the amount |
|
avlar akuturú (t.) |
לדבר בלי לחשוב |
|
akuzasión f. |
האשמה, תביעה, אישום |
accusation, suit, claim, indictment |
|
akto de akuzasión f. |
כתב תביעה, נאום תביעה, האשמה |
|
ala (gr.) interj. |
קדימה, ''יאללה''; יאללה הסתלק מכאן אינני מאמין למילה אחת שלך |
onwards! on with it! let's go! ; also a calling ment to mark one's disbelief in the other's sayings |
|
kuando ala ala, kuando nada nada |
לעתים נלהב כולו ולעתים אפאטי ושפוף; לעתים נדיב ונותן ולעתים קמצן וקפוץ יד |
|
ala f. |
כנף; סנפיר |
wing; fin |
|
tomar debasho de sus alas |
פרש חסותו, פרש כנפיו על, גונן |
|
me kresieron alas |
פרשתי כנפיים! - נמלאתי תקוות |
|
le kortaron las alas |
קצצו את כנפיו - ריפו את ידיו |
|
dame alas por onde bolar |
לו רק היו בידי אמצעים להחלץ מן הצרה הזו ... |
|
dar alas a uno |
לתמוך במישהו ולדרבן אותו לעשות מעשה |
|
las alas del korason |
היכולת ליהנות הנאה חושנית |
|
kortar las alas a uno |
לקצץ כנפיו של מישהו - לסכל יכולתו לפעול |
|
dado en la ala |
שנחלש (פיזית/נפשית/כספית) |
|
aladinán adj. |
מדבר בשפה מדוברת |
talks in colloquial language |
|
puevlo aladinán |
עם לועז, עם דובר ספרדית/לשון לאטינית |
|
alahá (ebr.) f. |
היכל, ארון קודש; הלכה |
palace, temple, torah ark; jewish religious laws |
|
alahá kon melahá (ebr.) |
לצרף מעשה להלכה |
|
avrir la alahá (ebr.) |
לפתוח את ההיכל (ארון הקודש) |
|
avrir las puertas de la alaha |
לבקש רחמי שמיים |
|
|
|
|
|
avrir las puertas de la alahá |
לבקש רחמי שמים (לפתוח את דלתות ההיכל) |
|
alak bulak (t.) adv. |
באנדרלמוסיה, בלי סדר, בבלבול |
in chaos, with no order, in confusion |
|
meter todo alak bulak (t.) |
לגרום לאנדרלמוסיה |
|
alakrán m. |
עקרב |
scorpion |
|
tener alakranes en las tripas |
צופן בחובו מזימות ומחשבות רעות |
|
alargar v. |
האריך; השהה, משך את הזמן |
to lengthen, prolong; to delay, to stall |
|
alargar los gastos |
הגדיל את ההוצאות |
|
alargar la mano |
נתן ביד רחבה |
|
alargar los fechos |
להתפשט עסקית, להרחיב את העסקים |
|
alargar el fiado |
להגדיל את היקף המכירות באשראי |
|
por no alargar |
בקיצור |
|
alargarse v. refl. |
האריך בדיבור; הרחיב עסקיו; נח, התרווח |
to extend in speech; to expand in buisness; to rest, to sit comfortably |
|
alargarse el paso |
החיש צעדיו |
|
alarma f. |
אזעקה |
alarm |
|
ke son estas alarmas? |
על מה כל הרעש?? |
|
grito de alarme |
קריאת אזהרה |
|
alat (t.) m. |
כלי, מכשיר |
tool, instrument |
|
tomar a uno por alat (t.) |
להשתמש במישהו כ''איש קש'' |
|
alavar v. |
שיבח, הילל, פאר |
to praise, glorify, to adorn |
|
de alavar adj. |
ראוי לשבח והלל |
|
es de alavar al Dio! |
דבר כה יפה שאין כמוהו ליופי! |
|
alavasión f. |
שבח, תשבחות, הלל, תהילה |
praise, glorification, glory, fame |
|
azer las alavasiones |
הילל ושיבח, מילא פיו שבחים |
|
guay del dia de las alavasiones |
אוי מיום הדין! אוי מפני יום המוות! |
|
alay (t.) m. |
קהל; כנופיה; פמליה; חבורה,להקה; גדוד; לעג, קלס; חגיגה |
audience; gang; entourage; group, band; battalion; mockery, scorn |
|
alay bozan (t.) |
מקלקל את מצב הרוח |
|
azer alay (t.) |
התלוצץ, לעג |
|
alayna (a la una) adv. |
ביחד, מתוך תמימות דעים |
together, in unanimity |
|
azerse alayna |
להתאחד |
|
albadra f. |
אוכף, מרדעת |
saddle,saddlecloth |
|
es una albadra/tiene albadra |
הוא טיפש מטופש! |
|
albadrado adj. |
מאוכף, חבוש |
saddled, bandaged |
|
azno albadrado |
"חמור גרם" - טיפש מטופש! |
|
alberka f. |
בריכה; תנור, כבשן |
pool; stove, furnace |
|
alberka de pisikultura |
בריכת דגים |
|
alborotado adj. |
מבולבל, נטרד, נסער |
confused, bothered, agitated |
|
un dia alborotado |
יום בלתי שקט ומלא טירדה |
|
dormir alborotado |
לישון שינה טרופה |
|
albrisias f. pl. |
שי בשורה (שי הניתן למביא הבשורה); תודות |
a gift that is given to the messenger of good news/ tidings; thanks |
|
dar las albrisias |
להודות למביא הבשורה הטובה |
|
albúmina/albumín f. |
חלבון |
protein |
|
traer albúmina |
להציק בטרוניות/ קינות (''להעלות למישהו את רמת החלבון'') |
|
alderedor prep. |
סביב, מסביב |
round, around |
|
alderedor de |
סביב ל- |
|
aldikera f. |
כיס, ארנק |
pocket, purse |
|
meter a l'aldikera |
שם בכיס |
|
meter la mano en la aldikera |
שילם, הכניס ידו לכיס |
|
alear v. |
נופף בכנפיו, נופף זרועותיו; החליף כח; ''לקח נשימה'' (הפסקה); ''תפס במילה'' |
to wave one's wings, to wave one's arms; to resume strength; to take a breath/break; to catch someone on his word |
|
no deshar alear |
"לא לתת לנשום" - לא להרפות |
|
alef (ebr.) |
אל''ף (האות הראשונה בא''ב) |
alef (the first letter in hebrew) |
|
no save ande mora la alef (ebr.)/no save ni ale ni bet |
בור, אנאלפבית (לא יודע איפה גרה האל''ף) |
|
de la ale fin a la taf |
שלם מבלי כל חסר |
|
ale deshites, ya se hue a la taf |
הוא פיקח ובעל תפיסה מהירה |
|
empesar de la ale |
להתחיל מבראשית |
|
alegrado adj. |
שמח (ששמחוהו) |
happy (that was made happy by others) |
|
alegrado ke te vea/alegrado ke te vea el korason y el alma |
נאמר למי שגרם עונג לזולתו |
|
alegre adj. |
שמח, עליז, תוסס, מאושר |
happy, joyous, cheerful, lively, |
|
alegre i kontente |
שמח ושבע רצון |
|
tu alegre i yo kontente |
נאמר כאשר שני שותפים נפרדים ברוח טובה ובלא טענות |
|
alegría f. |
שמחה, גיל, חדווה, עליזות,ששון, צהלה |
happiness, cheerfulness, gladness, joyous cry |
|
alegría kon biskochos de raki |
עליזות מדומה (עליזות של כעכי אבל) |
|
alegrías f. pl. |
שמחות, חגיגה, הילולה |
|
bolado de la alegría |
קופץ מרוב שמחה |
|
saltar de la alegría |
צהל, קפץ מרוב שמחה |
|
tomar alegría |
לחוש שמחה |
|
alerta f. |
אזעקה |
alarm |
|
alerta! interj. |
זהירות! שימו לב! |
|
estado de alerta |
מצב הכן |
|
estar alerta |
להיות ער, לגלות עירנות |
|
aleshado adj. |
רחוק, מרוחק; מבודד, מתבודד |
far, distant; isolated, reclusive |
|
aleshado del mundo |
מתבודד ומתבדל מחברת בני אדם |
|
aleshar v. |
הרחיק, דחה |
to keep away, to reject |
|
aleshar el kamino |
לבחור בדרך הארוכה |
|
aleshar la boda |
לדחות את מועד החתונה |
|
aleshar al kliente |
להבריח לקוחות |
|
alevantado adj. |
עומד |
standing |
|
alevantado de hazino |
שקם מחוליו |
|
alevantado de frios |
שהחלים זה עתה מקדחת (נאמר באירוניה על אדם שמן ובריא) |
|
alevantar v |
הרים, הקים, העלה, זקף, הגביה, הניף; קומם, המריד; שיקם; העתיק; אסר |
to lift, to raise, elevate, to swing; cause to rebel; to rehabilitate; to forbid |
|
alevantar a uno |
לשבח בפומבי |
|
alevantar askier |
לגייס צבא |
|
alevantar bandiera |
להניף דגל; לקרוא לחירות; להכריז מרד |
|
alevantar de hazino |
קם מחוליו |
|
alevantar el pie, la pachá (t.) |
להרים רגל, ללכת מהר; |
|
alevantar el kuerio |
להשבית את השחיטה |
|
alevantar el nombre |
לתת שם לרך הנולד על שם קרוב שנפטר |
|
alevantar fierro |
'להרים עוגן'' – להסתלק |
|
alevantar la kavesa |
להרים ראש, למרוד |
|
alevantar la leche |
לגמול (מִינִיקָה) |
|
alevanto hazán (ebr.) |
נשא קולו ברמה, הרים קול |
|
alevantar mano |
להרים יד (על מישהו) |
|
alevantar paredes |
לבנות |
|
no alevantar la kavesa/los ojos del livro |
להיות שקוע בספר |
|
alevantar al puevlo |
להמריד את העם |
|
alevantar ulamá (t.) |
לעורר ולהלהיב את ההמון |
|
alevantar alila (ebr.) |
להעליל עלילה |
|
alevantar las manos |
להכחיש, לסרב לכל; להרים ידים - להודות בכשלונו; לפשוט רגל |
|
alevantar al muerto |
להוציא את המת (בידי החברה קדישא) |
|
alevantar los ombros |
למשוך כתפיים (במבע של אדישות ובוז) |
|
alevantar la boz |
להרים קול |
|
alevantar en un pelishko |
לצבוט באכזריות |
|
alevanta lo ke te kayo! |
נאמר באירוניה למי שמרבה בשבחים עצמיים |
|
alevanta todos los muertos del bedahey |
"מעיד עליו כל שוכני קבר" - נאמר באירוניה על אדם בלתי אמין המנסה לשכנע בצדקתו |
|
alevantar a uno de la kama |
להכריח מישהו לקום |
|
akavado de alevantar |
זה עתה קם מן המיטה |
|
alevantar la karne/la leche/los guevos |
לאסור אכילת בשר/חלב/ביצים (מסיבות רפואיות) |
|
alevantar la palavra/el saludo |
לנתק קשרים חברתיים עם מישהו |
|
alevantarse v. refl. |
קם, התרומם; קם ממיטתו; מרד, התמרד; הפסיק; (על השמש/היום:) זרח; סמר; יצא לדרך |
to rise, to rise up; to rise from bed; to rebel; to stop; to rise (the sun / the day); stiffen, bristle (hair, fur, feathers); to go out |
|
alevantarse del echo |
להפסיק לעבוד; לצאת לגמלאות |
|
alevantarse de siete |
לקום משבעה |
|
si me alevanti d'aki! |
אוי ואבוי לך אם אקום (להעניש אותך)! |
|
alevantarse antes de otro |
להקדים מישהו בעשיה/ביוזמה |
|
no se alevanta de en basho/no se alevanta ni kon romana |
שקר כה גדול שאין להסוותו; בחורה כה מכוערת שאין סיכוי שמישהו ירצה אותה |
|
no se alevantan los ojos |
אני מת מעייפות |
|
no me se alevanta el ojo para mirarlo |
ביטי לזלזול: אפילו מבט לא אעיף בו |
|
alevantarse kon holendi/kon la tarkiza |
להתעורר במצב רוח רע |
|
alevantarse de hazino |
להחלים |
|
alevantarse komo el gayo |
למחות בקולי קולות |
|
se alevantan los kaveyos de la kavesa |
סמרו שערותיו |
|
alevantarse del echo |
לצאת לגמלאות |
|
ya s'alevanto la nave/el vapor |
נאמר על אנשים איטיים ומסורבלים: "סוף סוף הסתיימו ההכנות ואפשר לצאת לדרך!" |
|
alfinete (port.) m. |
סיכה; דבר פחות ערך; אטב |
pin; a low valued object; clip |
|
a las siete alfinetes |
לבוש בדקדקנות |
|
alfinete ingleza |
פריפה (סיכה סגורה) |
|
apuntar kon alfinetes |
להדק בסיכות |
|
kuanto una kavesa de alfinete |
גדלו כראש סיכה |
|
no manka ni una alfinete |
הכל מושלם! |
|
algo m. |
משהו, דבר מה; מעט |
something; few, a little |
|
algo akontesio |
קרה דבר יוצא דופן |
|
ay algo o me embralgo? |
האם יש טעם לחכות - אחרת אסתלק לי! |
|
alguaya f. |
אנחה |
sigh |
|
alguayas f. pl. |
קינות, זעקות |
|
alguazil m. |
שוטר, קצין |
cop, officer |
|
alguaziles |
שוטרים (במובן המקראי) |
|
alguenga f. |
לשון (בפה) |
tongue |
|
tener una alguenga piko i medio |
''יש לו לשון בארך אמה וחצי'' - נאמר על חצוף |
|
alguja f. |
מחט; סיכת קישוט |
needle; ornament pin |
|
alguja de churap |
מסרגת גרביים |
|
el burako de la alguja |
קוף המחט |
|
estar en algujas |
'לשבת על סיכות'', להיות נרגש/נרגז |
|
la alguja |
'המחט'' - כינוי לבריטניה בעקבות מדיניות ''הפרד ומשול'' אחרי מלה''ע השניה |
|
ojo de alguja |
קוף המחט |
|
alguja de ojo siego |
מחט בעלת קוף-מחט זעיר |
|
el podjiko de las algujas |
בור צר בגהינום, שקירותיו מכוסים במחטים, שבו החוטאים הקשים ביותר מוחזקים |
|
un punto d'alguja |
חוד המחט |
|
alguja de oro |
תופרת מוכשרת מאוד |
|
tiene algujas en el asyento |
יש לו קוצים בישבן - חסר מנוח |
|
es alguja; alguja te lo do |
הוא נבון ביותר ויודע לחדור ולתקוע עצמו בכל מקום |
|
alhad/alhá/alhat (arab.) m. |
יום ראשון |
sunday |
|
noche de alhad (arab.) |
מוצאי שבת |
|
alhasara f. |
ריפוט, התבלות |
wearing out (material) |
|
alhasaras |
תככים |
|
vieja de las alhasaras |
זקנה בלה, מכשפה |
|
papas i alhasaras |
רכילות ותככים |
|
alhasarear v. |
קלקל, בזבז, עשה ברשלנות |
spoil, break, to make/create in negligence |
|
alhasarear una ninya |
ליטול את בתולי הנערה |
|
alhenya f. |
חינה, כופר (צבע אדום) |
henna (dye), red color |
|
noche de alhenya |
ליל החינה |
|
aliansa f. |
איחוד, ברית |
union, pact, alliance |
|
aniyo de aliansa |
טבעת נישואין |
|
aliento m. |
נשימה |
breath, respiration |
|
tomar aliento |
לקחת אוויר, לשאוף רוח |
|
alikodear/alikudear (t.) v. |
עיכב (הזמין) לארוחת ערב; עיכב, גרם לו לאחור |
to delay - to convince someone to stay for dinner; to delay, to cause someone to be late |
|
alikudear la levayá |
לעכב את הלוויה (נאמר על השלטונות) כדי לגבות חובות שהותיר הנפטר |
|
alilá (ebr.) f. |
עלילה, השמצה, דיבה; הוצאת דיבה, הוצאת שם רע |
false charge, slander, libel; slandering, smearing |
|
alevantar/kitar alilá (ebr.) |
הוציא דיבה, העליל,''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
alimpiar v. |
ניקה, טיהר, מרק; ''גילח'' ממישהו את כל רכושו |
to clean, cleans, to spruce; to steal away all of somebody's possession |
|
alimpiar kákas |
לכבס בסתר (הרחק מעיני הבריות) את הכביסה המשפחתית המלוכלכת |
|
alimpiar devdas |
לפרוע את כל החובות |
|
alimpiarse v. refl |
התנקה, ניקה עצמו; הצדיק עצמו; איבד רכושו; השתלט על רכוש; מת, נפטר; באירוניה: נפטרנו ממנו |
to get clean, to clean oneself; to justify oneself; to lose onself's possession, to take over possession; to die; ironically: we got rid of him |
|
alimpiarse la boka |
לקח קינוח |
|
alimpiarse los mushos |
ליהנות על חשבון מישהו אחר |
|
alímpiate la boka! |
שטוף את הפה! - נאמר למי שהשמיע דבר מכוער |
|
alishar v. |
החליק (עשה חלק), הקציע, יישר, צחצח, מירק, ליטש |
to smooth, to scrape, to straighten, to polish, to shine, to burnish |
|
alishar una diferensia |
ליישר את ההדורים |
|
alishik (t.) m. |
קשר חברתי או מסחרי |
a social or commercial connection |
|
no tengo alishik kon este ombre |
אין לי שום עסק עם האדם הזה |
|
no tengas alishik |
התרחק מן העניין הזה! |
|
aliskureser v. |
החשיך, ירד ערב |
to grow dark, the evening falls |
|
al aliskureser |
לעת ערב, עם השקיעה,לעת ערביים |
|
aliste adj. |
נכון לכל קריאה, עומד הכן |
prepared for every call, in standby mode |
|
estar aliste |
פינק, מילא כל מבוקשו של |
|
alivianar v. |
הקל, נקט בגישה דתית מקלה |
to relieve, to be lenient, to take an easy religious approach |
|
alivianar el aver |
להיטיב את האווירה (ע"י סילוקו של מי שמכביד עליה בנוכחותו) |
|
es de los ke alivianan |
הוא רב ליברלי הנוקט בגישה מקלה |
|
alkansada f. |
השג יד |
reach |
|
a la alkansada de |
בהשג ידו של |
|
alkanzía f. |
קופת חסכון ביתית |
savings box, "piggy bank" |
|
echar a la alkanzia |
לחסוך, לשים כסף בצד |
|
alkavo adj. |
אחרון |
last |
|
al punto de alkavo |
ברגע האחרון |
|
de alkavo |
האחרון, סופי |
|
alkuza f. |
פך, כד שמן, אסוך; ''שערה'' בעין |
can, container, oil can; sty(in eye) |
|
alkuza de azeite f. |
פך שמן, כד שמן |
|
Allah (t.) m. |
אלהים |
god |
|
Allah belaní versin! (t.) |
שאלהים יקלל אותך! |
|
Allah bin bereket versín! (t.) |
שאלהים יברך אותך! |
|
Allah kyerim!/Allah kyerí! (t.) |
אלהים גדול! (נקווה שאלהים יעשה זאת) |
|
Allah versin!/Allah verdisá! (t.) |
אלהים יעזור לך! (נאמר לקבצן); כן יהי רצון |
|
Allah bilir! (t.) |
אלהים לבדו יודע! |
|
Allah buyuktur! (t.) |
אלהים גדול! |
|
Allah shukyur! (t.) |
תודה לאל! |
|
alma f. |
נשמה, נפש |
soul, spirit, mind |
|
alma de kántaro |
חומד בצע, תאותן |
|
alma del Dio |
'נשמה טובה'' |
|
de alma i korasón/kon toda mi alma |
בלב ונפש |
|
meter alma |
לעודד, לנטוע תקווה |
|
meterse la alma en la palma |
נטל נפשו בכפו, הסתכן |
|
no ay alma nasida/biva |
אין נפש חיה |
|
salir la alma |
עבד עד כלות הכוחות, הוציא את הנשמה (מרוב עייפות) |
|
tener la alma en la palma |
הסתכן, טרף נפשו בכפו |
|
me demanda el alma |
נפשי מתאווה, יש לי חשק |
|
ver la alma de una koza |
קילקל |
|
ke su alma repoze en paz/ke su alma repoze en Ganeden |
עליו השלום/נוחו עדן |
|
no tiene alma |
הוא רזה וחלוש |
|
no le kedo ni alma |
הוא נחלש מאוד |
|
kitar el alma; kitar el alma por el garón |
להוציא למישהו את הנשמה |
|
kedar sin alma |
לא נותרה בו נשמה - מת מעייפות |
|
kitar el alma kon ganchos/kon ganchera |
להוציא למישהו את הנשמה לאט לאט |
|
vengarse del alma de uno |
לגרום למישהו סבל (לענות את נשמתו) |
|
dar el alma al Dio |
לחוש עייפות רבה |
|
por mi alma/por el alma de mi padre |
בחיי!ת בחיי אבי! |
|
aki van a bolar almas! |
הזהרו, הריב הזה עוד יפיל חללים! |
|
alma piadoza |
אדם רחום (נאמר גם באירוניה על מי שמנצל חולשתם של אחרים) |
|
fazer por su alma/ por el alma de su padre |
לעשות צדקה וחסד למען נשמתו/לנשמת אביו המנוח |
|
echarse al alma |
עושה הון באופן בלתי חוקי |
|
el alma es dulse! |
מה לא עושים בשביל להוותר בחיים! |
|
se amarga el alma |
נכמרים רחמיי |
|
alma tiene! |
גם לו יש נשמה! - הבן אותו, התחשב בצרכיו |
|
tu solo no tienes alma, i yo tengo alma |
אל תהיה אנוכיי כל כך, גם לי יש נשמה! |
|
se angustia el alma |
מגעיל, מעורר גועל נפש |
|
alma estrecha |
כינוי לאדם פסימי הרואה תמיד שחורות |
|
se estreca el alma |
הדבר מצער |
|
entiznar el alma |
לומר דברים הגורמים עצב וחרדה |
|
un alma en pena |
נשמה דואבת ונכאבת |
|
le sale el alma |
נשמתו יוצאת מקנאה |
|
amargo de alma i peor de korason |
"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל |
|
el alma ke le salga |
שתצא נשמתו מרוב קנאה! |
|
alma de perros |
"נשמה של כלב" - מצליח להחלץ מכל צרה ונגע |
|
a la fin alma no es aki, alma no vas a dar |
אין כאן עסקי נפשות, שלם וגמור בזה! |
|
ke demandas de mi alma? |
מה נטפלת אלי, עזוב את נשמתי! |
|
alma d'ani, alma de prove |
נשמה קטנה - אינו מסוגל לפעול ברחבות |
|
alma de nyudos |
קמצן גדול מקמץ על כל פרוטה |
|
el alma l'está saliendo detras de los fijos |
מוציא נשמתו על (טיפול ב)ילדיו |
|
el alma l'está saliendo detras de esta ninya |
נשמתו יוצאת אחרי הבחורה הזו |
|
tener el alma en los fechos |
משקיע את כל נשמתו רק בעסק |
|
es el alma del fecho |
הוא הדמות המרכזית בעסק |
|
estar kon uno alma i vida |
להיות בקשר אמיץ ועמוק עם מישהו |
|
dar el alma por uno |
נכון לתת נשמתו בעבור מישהו |
|
dar el alma por |
להשתוקק מאוד; לרצות מאוד בקרבתו של מישהו |
|
un Dio solo i mi alma lo saven |
רק אלוהים יודע איזה סבל עובר עלי |
|
kae el alma a los pies |
הלב יוצא נוכח הסבל/העוני וכו' |
|
me se deskayó del alma |
איבדתי את אהדתי והוקרתי אליו |
|
este komer toma el alma |
התבשיל הזה דוחה במתיקותו |
|
entrar en el alma |
מענג ומוצא חן מאוד |
|
tomar en el alma |
מושך מישהו (בעצות/דיבורים/לחץ) לתוך הבוץ |
|
tratar a uno kon alma i bien |
לנהוג במישהו בכפפות משי |
|
no me arreyeva el alma |
איני יכול לשאת עוד |
|
traer el alma al garón en un filo de kuzir |
לעורר גועל; להלחיץ, לגרום מועקה |
|
tiene el alma por adientro |
יש לו כוונות נסתרות להרע ולהזיק |
|
akorar el alma/tener el alma akorada/ el alma arrankada |
לחוש מועקה/חרדה בעקבות המתנה ממושכת |
|
me se arresentó el alma |
נרגעתי, הדאגה חלפה |
|
no me esta dando el alma |
יש לי תחושה רעה בנוגע לכך ואני מבקש להמנע מן המעשה |
|
meter el alma en el puerpo |
להרגיע, להשקיט, לאמץ רוחו של מישהו |
|
un alma tengo, me vo a atrivir, lo ke kiere ke sea |
לא מתים פעמיים, אעשה זאת וכאשר אבדתי אבדתי |
|
sin tomar alma, alma no da |
לא ייכנע בקלות |
|
almada f. |
כר, כרית |
cushion, pillow |
|
almadas de aparar |
כר מקושט |
|
almario m. |
ארון; כינוי לטיפש |
closet; a nickname for a stupid person |
|
almario de tel (t.) |
ארון רשת |
|
almástiga f. |
מסטיק, שרף |
gum, resin |
|
apegado kon almas.ha |
מודבק בצורה גרועה ורופפת |
|
almendra f. |
שקד; טבעת דמוית שקד |
almond; almond-like ring |
|
almendras de oro |
מטילי זהב קטנים בדמות קליפות שקד |
|
almenos/al menos adv. |
לפחות, לכל הפחות, למצער |
at least |
|
almenos ke |
אלא אם כן |
|
almirez m. |
מכתש קטן, מדוכה; בסיס, אדן |
amall crater, mortar; base |
|
la mano de l'almirez |
עלי (זרוע המכתש) |
|
almoranas f. pl. |
טחורים |
hemorrhoids |
|
le salieron/le kresieron almorranas |
עבד בפרך עד שיצאו לו טחורים .. |
|
alokado adj. |
שנטרפה עליו דעתו, מעורער,מטורף; נבעת, נדהם, מבוהל |
that became mad, crazy; frightened, astonished, frightened |
|
una vida alokada |
חיים טרופים |
|
alondjarse v. refl. |
התרחק, ניצב מרחוק; התארך |
to go far, to draw away from, to stand distant/far away from; to be lengthen |
|
alongarse de todo |
התרחק מכל מעורבות |
|
alongar v. |
האריך, האריך את הזמן |
to lengthen, to lengthen time |
|
alongar la boda |
לדחות את מועד החתונה |
|
alora (it.) adv. |
ובכן |
so, well then |
|
alora (it.) ke |
מאחר ש-, הואיל ו-, היות ש- |
|
alsar v. |
העלה, הרים, הניף, נשא |
elevat, to lift, raise, carry |
|
alsar la mano |
הניף יד |
|
alsar la oreja |
כרה אוזן |
|
alsar sakrifisio |
הקריב קורבן |
|
alsar los ombros |
משך בכתפיו |
|
alsar los ojos |
נשא עיניו |
|
alsar bandiera |
הניף דגל |
|
alsar los brasos al sielo |
לבקש רחמי שמיים |
|
altanto adv. |
כמספר הזה, כזאת, באותה מידה |
like that number, like this, at the same amount/measure |
|
altanto mas ke |
ועוד ש-, בפרט ש- |
|
altereo m. |
התנהגות בלתי סדירה, הוללות |
irregular behavior, debauchery |
|
k'es este altereó? |
מהי המהומה הזאת?? |
|
alto adj. |
גבוה, רם, נישא, מרומם, תמיר |
high, supreme, lofty |
|
en alto |
למעלה |
|
mares altas/altas mares |
לב ים |
|
ser de alto linaje |
להיות בעל ייחוס/מיוחס |
|
mirar en alto |
לשאת עיניו למעלה - לשאוף לגדולות |
|
echarse en alto/echarse mucho en alto |
לבקש מחיר מופקע |
|
suvir a uno en alto |
להרעיף שבחים על מישהו |
|
tomarlo de alto/de mucho alto |
להביט עליו מגבוה, לזלזל |
|
alto i vano |
גבה קומה וקצר דעה |
|
ni alto ni basho ni vidro pizado |
נוסחה המקדימה חידה (במשחקי ילדים) |
|
altura f. |
גובה; גבעה, תל |
height, altitude; hill, mound |
|
alturas |
מרומים |
|
estar en las alturas |
להיות בעל מעמד בכיר וגבוה בחברה |
|
estar a la altura |
להיות בעל יכולת לבצע את המשימה |
|
alvear v. |
הלבין |
to whiten, to bleach |
|
alvear la ropa/la kaza |
לנקות ניקוי יסודי |
|
alvores m. pl. |
איילת השחר, אור שחרית; מועקת ציפיה |
the break of dawn, morning light; anticipation distress |
|
alvores del amaneser |
הנץ החמה |
|
Amalek (ebr.) |
עמלקי; איש אכזר; אדם המשתמש בתבונתו לרוע |
amaleky; cruel man; a person who uses his wisdom to do evil |
|
korason de Amalek |
לב קשה |
|
Amán (ebr.) |
המן; ערום |
haman; cunning, shrewd |
|
fuersa de Amán (ebr.) |
חזק כמו המן |
|
meoyo de Amán (ebr.) |
'מוח של המן'', ערום, ערמומי |
|
trokarse de Aman a Modrohay |
מאויב לאוהב |
|
ojo d'Aman |
"עין" בלוח עץ |
|
orejas d'Aman |
אוזני המן |
|
dar Aman |
להרעיש בעת השמעת השם המן בקריאת המגילה |
|
amán! (t.) interj. |
בקשת חנינה: רחמים!; קריאה חסרת סבלנות: הלוואי! |
pardon plea: mercy!; impatient cry: i wish! |
|
amán amán! (t.) |
רחמים! למען השם!אוי לי! |
|
amán efendi! (t.) |
באמת!, אלהים אדירים! אל תאמר!; רחמנות! |
|
estar amán (t.) |
להיות חסר סבלנות; להיות מוכן לקראת |
|
aman zeman yok |
אין ברירה, אין אפשרות אחרת |
|
amaneser m. |
שחר, הנץ החמה |
dawn, break of dawn |
|
al amaneser |
בעלות השחר, עם שחר |
|
amaneser v. |
האיר/הנץ השחר; השכים קום |
to light/come forth (dawn); |
|
kon bueno ke te amaneska! |
איחול: יקיצה טובה! |
|
tadrezika te amanesyó |
איחרת מעט |
|
onde te amanesyó? |
באיזה מקום מפוקפק בילית את הלילה? |
|
amanyana/aminyana adv. |
מחר |
tomorrow |
|
amanynaa amanyna |
לדחות מישהו בקש |
|
amar v. |
אהב |
to love |
|
amar a |
נהנה מ-, התענג על |
|
amar mejor |
העדיף |
|
amargado adj. |
נעצב, ממורמר |
sad, embittered |
|
amargado de alma i triste de korasón |
"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל |
|
amargar v. |
ציער, מרר |
sadden, to cause grief |
|
amargar la vida |
הקשות על החיים, לענות |
|
amargar el alma |
להעציב |
|
amargarse v. refl. |
הפך מריר; חש מרירות |
to become bitter; to feel\sense bitterness |
|
s'amarga el alma/me s'amarga el alma |
נפשי נעצבת |
|
amargo adj. |
מר, מריר; עגום; זריז, מוכשר, ערום; כינוי לקפה |
bitter; melancholic; quick, talented, crafty, cunning; a nickname for coffee |
|
amargo fiel |
מר מאוד, מר כמרה |
|
la amarga/un amargo |
הקָּפֶה |
|
amargo komo la fiel |
מעציב, מעורר טינה |
|
lo amargo faze dulse! |
נאמר לחולה (או ילד) המתבקש לבלוע תרופה |
|
amargura f. |
מרירות; עצב, עוגמה; מרור |
bitterness |
|
kon amargura de alma |
"בלב מר ודואב" - סיומת במכתבו של מי שפקדו אסון |
|
amasado adj. |
שנלוש |
that was kneaded |
|
amasado kon mentira |
שקרן כפייתי |
|
amasado kon vinagre |
בעל אופי חמוץ |
|
amasador m. |
הפועל הלש את הבצק |
the worker that is kneading |
|
amasador de aires |
רועה-רוח |
|
amasar v. |
לש |
to knead |
|
amasar aires/handrajos |
לרעות רוח |
|
paila/pastera de amasar |
כלי ללישת הבצק |
|
amaskanta(r) (ebr.) m. |
משכנתא |
mortgage |
|
tomar lugariko amaskanta |
לתפוס את השירותים למשך זמן ארוך |
|
meter el meoyo amaskanta |
להכניס את ראשו לצרות |
|
amatar v. |
כיבה; הרגיע; מחץ בין האצבעות |
extinguish, to put out; to calm; to crush between the fingers |
|
amata kandelas |
חיוור וחסר אישיות |
|
amatar la ambre/la set |
לשבור רעב/צמא |
|
ni amata ni asiende |
חיוור וחסר אישיות |
|
amatar el fenel |
לאחר להגיע לעבודה |
|
estar amata i asiende |
נאמר 1. על הפוסח על שתי הסעיפים 2. על גוסס |
|
ambezado adj. |
משכיל, מחונך, מלומד, בעל השכלה; מורגל ב-, מלומד ב-; שנלמד; מורגל |
educated, scholarly, well-bred; accustomed to-, educated in-, that was learned; accustomed |
|
esta ambezado a lo bueno |
מורגל לחיי רווחה |
|
bien ambezado |
מחונך כראוי |
|
sehel ambezado |
נאמר על חידוש/דעה שמישהו משמיע והלקוחים למעשה ממקור אחר |
|
ambezar v. |
לימד, הורה; למד |
teach, instruct; study, learn |
|
ambezar de kavesa |
ללמוד בעל פה |
|
Sinyor, venga le ambezare! |
הטירון מבקש ללמד את הבקי והיודע |
|
ambezar komo viene el pan del trigo |
החיים אינם פשוטים יש לעמול קשה להביא לחם |
|
ya le va ambezar |
אני אלמדו לקח! |
|
ambezarse v. refl. |
למד |
study, learn |
|
ambezarse uno kon otro |
להתרגל זה לזה, ללמוד לחיות בהרמוניה |
|
ambezarse el ojo |
ללמוד להעריך נכונה את הכמות הנדרשת |
|
embezarse kon uno |
להתרגל לחיות עם מישהו |
|
embezárse a lo bueno/a lo negro |
להתרגל לחיי רווחה/לחיי מצוק |
|
ambre f. |
רעב, כפן; בולמוס, רעבון |
hunger, famine, starvation; ravenous hunger, ravenousness |
|
akavado de ambre |
מת מרעב |
|
enganyar la ambre |
לאכול מעט כדי להרגיע את הרעב |
|
morir a la ambre |
להיות שרוי בעניות |
|
tener ambre |
לרעוב, להעשות רעב |
|
muerirse de ambre |
לסבול חרפת רעב |
|
ambulante adj. |
נייד, נודד, נווד; רוכל |
mobile, wanderer, nomad; peddler |
|
merkansía ambulante |
מסירה עד הבית |
|
amén! (ebr.) m. |
אמן! |
amen! amen to that! |
|
por un amén ke no kede |
אם צריך להוסיף דבר מה אעשה זאת - העיקר שלא ייאמר שבגלל דבר פחות ערך נכשל העניין |
|
no dezir amen de baldes |
לא לעשות את הדבר הפעוט ביותר בלי לקבל על כך גמול |
|
dezir amen en todo |
לענות אמן על כל דבר, להסכים לכל |
|
en un dezir amen |
כהרף עין |
|
amenguado adj. |
מופחת, מוחלש, מקוצץ |
reduced, weakened, cut off, shortened |
|
salir amenguado |
לצאת בשן ועין מן העסק, להפסיד |
|
amezurar (fr.) v. |
מדד; ניסה |
to measure; to try |
|
amezurar las kayes |
לשוטט ברחובות |
|
amezurar el tavlado |
ליפול ולהשתטח מלוא אפיו ארצה |
|
amezurar la eskalera |
להתגלגל למלוא אורך המדרגות |
|
amigavle adj. |
ידידותי |
friendly |
|
a la amigavle |
בדרכי נועם |
|
amigo m. |
חבר, רע, עמית, ידיד |
friend, companion, comrade |
|
amigo karonal |
חבר אינטימי |
|
amigo del vazo |
ידיד רק לבילויים ותענוגות |
|
al amigo fin al ombligo |
לנצל את החברות עד תום (חברות מדומה ונצלנית) |
|
kara de pokos amigos |
אדם בלתי חברותי |
|
amigo te topates! |
הקדמה לפניה לחבר בבקשה מיוחדת המצריכה מסירות ומאמץ |
|
amistad/amistá f. |
ידידות, רעות, חיבה |
friendship, companion, fondness, affection |
|
mos pasa amistad |
יש בינינו יחסי ידידות |
|
ya me pasa l'amistad kon fulano |
אני יכול לקבל את הטובה ממנו בשל יחסי הידידות שבינינו |
|
amojado adj. |
רטוב, לח |
wet, moist |
|
biskocho amojado/masa amojada |
עוגיה טבולה/מצה שרויה |
|
amor m. (Sal.)/f. (Izm./Ist.) |
אהבה,חיבה; אהוב |
love, fondness; beloved, sweetheart |
|
amor pasajero |
אהבה חולפת |
|
amor platonik |
אהבה אפלטונית |
|
amor propio |
כבוד עצמי |
|
por amor |
בגלל |
|
tener amor |
להיות מאוהב |
|
por amor del Dio! |
למען השם! |
|
amosí/amotsí (ebr.) |
ברכת המוציא |
'hmotzi' ? jewish blessing told before eating bread |
|
esto no pasa ni por amosí |
קטן מדי,לא מספיק |
|
amostrar v. |
הראה; הוכיח |
to show; to prove |
|
amostrar kara |
כיבד, הראה פנים יפות |
|
amostrar braso |
חשף זרועו באיום |
|
amostrar grasias |
להפגין לראווה את כל כישוריו (ביטוי אירוני) |
|
el tiempo amostra yelado/luviozo |
צפויה קרה/צפוי גשם |
|
amudeserse v. refl. |
השתתק, נאלם |
to become silent, to be dumbfounded |
|
amudesete! |
בלום את פיך! |
|
amudisión f. |
אלם, השתתקות (בכח או בכח הכסף: ''לא יחרץ'') |
muteness, falling silent (as a result of the use of power) |
|
amudisión! interj. |
שקט! |
|
amurchado adj. |
כמוש, נבול, קָמֵל |
wilted, withered, withering |
|
diskorso amurchado |
הרצאה שדופה וחסרת ברק |
|
anado adj. |
ניצל (מסכנה גדולה או מעוני) |
to be saved (from great danger or poverty) |
|
kitar a uno anado |
להיות המושיע של מישהו |
|
salir anado |
להינצל מסכנת מוות,מטביעה; להתעשר, להחלץ מעוני |
|
anasonlú (t.) adj. |
בעל טעם אניס |
with the flavor of aniseed |
|
mastika anasonlú |
משקה בטעם אניס |
|
anchear v. |
הרחיב, הגביר |
to expand, to increase |
|
anchear el gasto, la mano |
להגדיל את ההוצאה, להפוך לבזבזן |
|
anchearse v. refl. |
התרחב, התפשט על מקום רחב; "התנפח", התרברב |
to be expanded, to spread on a wide space |
|
anchearse entero |
להיות מדושן עונג |
|
anchearse en una karta/en una avla |
להכביר מילים במכתב/בדיבור |
|
ancho adj. |
רחב; נח לבריות |
wide; affable, nice |
|
ancho amerikana |
לא איכפתניק |
|
ancho i pancho |
רחב ובעל כרס |
|
avlar en ancho |
מדבר בהרחבה, נותן אתכל הפרטים |
|
kontar en largo i ancho |
לספר בהרחבה ובפרטי פרטים |
|
tener una mano ancha |
להיות נדיב ורחב לב |
|
venir ancho i pancho |
להופיע חסר דאגה ובושה |
|
anchor m. |
רוחב, רחבות |
breadth, width |
|
dar anchor |
להרחיב בגד צר |
|
tomarlo kon anchor |
לקחת באורך רוח |
|
anchura f. |
רוחב, רחבות; רווחה |
????, ????? |
|
anchura de hase |
חוסר דאגה |
|
tomar el echo a la anchura |
להשהות, לדחות |
|
andar v. |
הלך, צעד, פסע, התהלך; עשה בלהט |
to walk, to march; to do passionately |
|
andar a kavayo |
לרכב על סוס |
|
ande/andi adv. |
איפה, היכן? לאן?; אצל |
where?; at |
|
ande la da, ande la toma |
שטויות! דברי הבל! לא היה ולא נברא! |
|
d'ande par ande |
למה, לכל הרוחות? על מה ולמה? |
|
de ande? |
מאין? מאיפה? מהיכן? |
|
de ande para ande/donde parande? |
מה הקשר? (מה ענין שמיטה להר סיני) |
|
-onde? onde vas? -ende konde konde |
-לאן אתה הולך? -אין זה עניינך! |
|
andena f. |
קושי, בעיה, צרה |
difficulty, problem, trouble |
|
toparse en las andenas |
להכנס לצרות |
|
andjélo /ánjel/ándjel/ándjeli/ándjel |
מלאך |
angel |
|
es un ándjel |
הוא אדם טוב ורחום |
|
andrá (gr.) m. |
גבר, בעל |
man, husband |
|
no ser ni andra ni yineka |
חסר אישיות, חסר אופי |
|
anén! interj. |
אויי! |
alas! |
|
anén de mi! interj. |
אויי לי! |
|
anenu! (ebr.) interj. |
'עננו!'', מילת ציפיה |
'Anenu' , a word of expectation |
|
anenu está por tornar |
היה שמח לחזור, רק יאמרו לו והוא יחזור |
|
anenu 'stá ke le digan |
רק יאמרו לו והוא רץ לבצע |
|
estar anenu (ebr.) |
לכסוף ל-, להיות להוט לעשות |
|
angajé (fr.) adv. |
יד ביד, בשילוב זרועות |
hand in hand |
|
tomar a l'angajé |
לקחת מישהו בשילוב זרועות |
|
angina f. |
אנגינה, דלקת גרון |
angina |
|
a la anglé (fr.) |
בסגנון אנגלי |
|
angro (fr.) adv. |
בסיטונאות |
wholesale |
|
avlar angro |
להתפאר, להתרברב |
|
aní (ebr.) m. & adj. |
עני, דל, רש, דלפון;רעב ללחם |
poor; hungry for bread |
|
aní (ebr.) del Dio |
עני מרוד |
|
alma de aní (ebr.) |
'נשמה של עני'' -מתקמצן |
|
aní shebaaní (ebr.) |
עני שבעניים, ענימרוד |
|
aniyim (ebr.) de Roma |
עני מרוד, עני שבשפל המדרגה, בתכלית העניות |
|
kitar aniyim (ebr.) al mundo |
להביא עניים לעולם (נאמר על חתונת עניים) |
|
anilin m. |
אנילין (נוזל המשמש להכנת צבעים, תרופות ועוד) |
aniline (a liquid used to make dyes, medicines and more) |
|
boyás de anilin |
צבעי אנילין |
|
animal m. |
חיה; אדם חסר מצפון |
animal; a man with no conscience |
|
pedaso de animal! |
חתיכת חיה! |
|
ánimo m. |
עוז, אומץ |
courage, bravery, valor |
|
animo ke tenga! |
שרק יעז! אני כבר אראה לו |
|
aniyim (ebr.) m. pl. |
עניים |
poor people |
|
aniyim (ebr.) kon ayin chatlak (t.) |
עניים מרודים |
|
aniyim (ebr.) kon kola |
עניים חסרי פרוטה |
|
aniyim (ebr.) varaklí (t.) |
עניים, חסרי פרוטה |
|
aniyo m. |
טבעת |
a ring |
|
el aniyo de kidushim (ebr.) |
טבעת קידושין |
|
el aniyo al dedo! |
נשלם למתווך (לשדכן)רק לאחר שיושלם העסק |
|
aniyut/aniyud/aniyú (ebr.) m. |
עוני, דלות, מחסור, עניות |
poverty |
|
aniyut kon kola (ebr.) |
עניות מרודה(''עם זנב''), עוני גדול, דלות נוראה |
|
-anko, -anka |
סיומת מגדילה (במשמעות שלילית ומזלזלת) |
lingual suffix for enlargement (negative meaning) |
|
mezanka |
שולחן גדול ומבולגן |
|
kopanko |
גביע מגושם |
|
livranko |
ספר גדול ומגושם |
|
ánkora f. |
עוגן |
anchor |
|
alevantar l'ánkora |
להרים עוגן, להתכונן לצאת |
|
echó ánkora |
הטיל עוגן, לא זז מהמקום |
|
ansí adv. |
כך, ככה |
so, like that, thus |
|
ansí ke |
כך ש- |
|
ansi komo ansi |
בכל אופן |
|
ansi ke sea! |
כן יהי רצון! |
|
ansia f. |
צער, סבל, ענות; דאגה, חרדה; קמצנות, אהבת בצע |
grief, suffering; concern, anxiety; stinginess, greed |
|
las ansias |
ביטויי התמרמרות על מחסור |
|
ansiano m. |
זקן, ישיש, קשיש |
old, elderly |
|
muy ansiano |
עתיק; ישיש, בא בימים |
|
ansina/ansine/ansín adv. |
כך, ככה |
so, like that, thus |
|
ansina es |
כך טוב; הצדק אתך |
|
ansina ke sea |
שיהיה כדבריך - נמאס לי לריב אתך |
|
ansina i ansina |
מלים סתמיות המשורבבות אל תוך המשפט ("כאילו") |
|
ansina ke no huera! |
לא עלינו! |
|
antepasado m. |
אב קדום (אבות אבותינו) |
ancestor |
|
antepasados |
אבות, אבות קדמונים |
|
antes adv. |
קודם, פעם, לפני כן |
beforehand, first, once |
|
antes tiempo |
לפני זמן רב |
|
el día de antes |
יום קודם |
|
de antes |
מראש |
|
antes prep. |
לפני, קודם |
before, first |
|
antes kuanto? |
מתי היה זה? |
|
antes ke |
לפני ש- |
|
antes muncho |
מזמן |
|
antes por antes |
לפני הכל (ביטוילדחיפות) |
|
antes tiempo |
לפני זמן מה |
|
antes tres anyos |
לפני שלוש שנים |
|
de antes |
הקודם |
|
mas antes |
לפני כן |
|
antiguo /antigo adj. |
עתיק, עתיק יומין;מיושן |
ancient; old-fashioned |
|
los antiguos |
הוותיקים; הקדמונים |
|
antika f. |
עתיקוֹת; כינוי למי/למה שמפגר אחר האפנה, דבר שאבד עליו הכלח,''ענתיקה'' |
antiquities; a nickname for someone or something that ia out of fashion/outdated |
|
es muy antika |
הוא מלא נכלים |
|
antiyer/antiayer adv. |
שלשום |
day before yesterday |
|
antiyer la noche |
שלשום בלילה, בלילשלשום |
|
anyada f. |
תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית |
a period in a year, anniversary; yearly salary |
|
anyada buena! |
שנה טובה! |
|
anyir m. |
אינדיגו |
indigo |
|
dar al anyir |
לצבוע בגון כחול את הכביסה |
|
desfazedor de anyir |
מפזר כספו, זורק כספו מבעד לחלון |
|
anyo m. |
שנה |
year |
|
a los eluengos anyos |
אחרי מאה ועשרים |
|
al anyo |
שנה אחר כך |
|
al anyo el vinien |
'לשנה הבאה'' (לעולם לא) |
|
anyos ay ke |
כבר שנים ש-, כבר עבר זמן רב מאז |
|
anyos i anyos |
במשך שנים רבות |
|
anyos i panyos |
הרבה שנים |
|
de mil i haleshentos anyos |
עתיק יומין, ישן נושן |
|
el anyo del mabul |
ימות המבול, תקופה נשכחת |
|
entrar en anyos |
להזקין, לבוא בימים |
|
pan para mil anyos |
יחזיק שנים רבות |
|
por anyos |
במשך שנים |
|
tener anyos en kutí (t.) |
להיות מבוגר ממה שנראה כלפי חוץ |
|
un anyo kon otro |
שנה רעה שנה טובה |
|
apanyamiento m. |
תפיסה, אחיזה, לכידה; אסיפה, התכנסות; הכנסה; תיקון; המאסף |
holding ,grasp,capture; assembly; bringing in; correction, repairment |
|
apanyamiento de aguas |
אגירת מים,מאגר מים |
|
apanyar v. |
תפס, אחז, החזיק, לפת; חטף;כינס, אסף; תיקן |
capture, to grasp, to hold , to catch; snatch; assemble, collect; to repair |
|
apanyar en kalejika estrecha |
דחק לפינה/לסמטא ללא מוצא, שיתק |
|
apanyar moshkas |
לשבת בטל, ''ללכודזבובים'', לבטל זמן |
|
apanyarse v. refl. |
נתפס; נאחז ב-, דבקב-; נפל בפח; הוציא המרצע מן השק, נאסף |
to be caught; to hold on to-; to fall into a trap (metaphorical); to expose a secret, to reveal the truth, to be gathered |
|
apanyarse del aver |
חיפש סיבות לריב,ביקש ריב, התרגז על לא דבר |
|
aparar v. |
הציג, הראה בפומבי; חידד (עפרון) |
to display, to show in public; to sharpen (a pencil) |
|
aparar el Sefer Tora (ebr.) |
הגבהת ספר תורה |
|
aparat m. |
מכשיר, מנגנון, כלי, אפראט |
instrument, mechanism, tool |
|
aparat fotográfiko |
מצלמה |
|
aparensia f. |
חזות, צורה, הופעה, מראה |
appearance, shape, look |
|
a la aparensia |
למראית עין |
|
sovre la aparensia |
במסווה של |
|
aparesido adj. |
בעל הופעה, נאה, לבוש יפה; לילד: נראה גדול מגילו |
that has aesthetic appearance, handsome, nicely dressed; looks bigger than his age (for a child) |
|
el Aparesido |
הנגלה (אלהים) |
|
aparey (fr.) m. |
מכשיר |
instrument |
|
aparey (fr.) de televizión |
מקלט טלויזיה |
|
apartar v. |
הפריש, הבדיל, שמר בצד, הקדיש; הפריד, הבחין; ניתק, הרחיק; גישש באפילה; חסך |
to set aside, secrete, distinguish, dedicate; separate; to cut off, to distance; to feel your way in the dark; save (money, food) |
|
apartar para |
ייעד, ייחד ל- |
|
no apartar de ombre a chimeneya |
לא ידע בין ימינו לשמאלו |
|
saver apartar |
לדעת להבחין |
|
saver apartar todo |
לשכוח את הצרות והמצוקות כדי לפעול |
|
aparte adv. |
לחוד, בנבדל, בנפרד |
separately, individually |
|
aparte de |
חוץ מ-, מלבד, לבד מ- |
|
aparte de esto |
חוץ מזה, בנוסף לכך |
|
aparte de todo |
מלבד זאת, חוץ מכל זה |
|
meter aparte |
הפריד; שם בצד; חסך |
|
salirse aparte |
לצאת לחיות בנפרד, לחדול לחיות יחד |
|
aparte de res.hodés i sabá |
הרווח הרגיל בלי להביא בחשבון טיפים ומתנות |
|
apatronamiento m. |
השתלטות, רכישה |
take-over, acquisition |
|
apatronamiento sin derecho |
תפיסה שלא כדין, עושק |
|
apatronarse v. refl. |
השתלט על, נטל בעלות, השתרר, החרים, הפקיע, רכש; עשק |
to take over, to claim/ take ownership, confiscate, acquire; exploit |
|
apatronarse de muevo |
תפס בחזרה |
|
apegado adj. |
דבוק, קשור |
glued, attached, tied, bound |
|
apegado el uno al otro |
צפוף, מחוברלבלי הפרד |
|
apegado kon el Dio |
חסיד, אדוק, חרד, דבק באלהיו |
|
apegado kon moko |
מודבק בצורה עלובה (''מודבק בריר'') |
|
apegado kon moko de kandela |
נוטה להתקלקל (''מודבק בשעוות נר'') |
|
apegador/dera n. |
מדביק (מודעות, טפטים) |
a person that sticks on things (advertisements, wallpapers) |
|
apegador de avizos |
מדביק מודעות |
|
apegar v. |
הדביק, איחה; הדביק במחלה; סטר |
to stick/glue, to join together; to infect with a disease; to slap |
|
aki me apego mi madre |
'כאן תקעה אותי אמי'' - עקשן שאינו זז מדעתו |
|
apegar a uno a la pared |
לדחוק מישהו לפינה (לא לתת לו לחמוק מהחלטה/דעה/תשובה) |
|
apegar kon moko de graja |
להדביק בריר של עורב - להדביק בצורה רופפת |
|
apegar kon mokos |
לתקן באופן שטחי (''להדביק בליחת האף'') |
|
lo apego ey |
אמר זאת כתרוץ |
|
apegarse v. refl. |
נדבק; דבק ב-, נקשר ל-; נדבק (שאריות אוכל לסיר) |
to be stuck, to be glued; to stick/cling to-, to be connected to-; to be stuck (food leftover) |
|
apegarse de uno |
להדבק ממישהו (במחלה או בהתנהגות) |
|
apegarse kon un komer |
נדבק למאכל מסויים |
|
lo ke s'apega |
לא להזניח את המעות הקטנות |
|
apenado adj. |
קשה, מצער, רב טורח; ענוש, נענש; מתייסר; מוטרד; קשה |
hard, distressing, unfortunate; punished; tormenting; troubled |
|
vidas apenadas |
חיים מלאי סבל |
|
apenar v. |
העניש; גרם סבל, גרם עצב |
to punish; to cause suffering, to cause sorrow |
|
apenar matando |
גזר דין מוות |
|
apetite/apetito/apetit m. |
תאבון, חשק, התאווּת; כשרון, נטיה; יֵצֶר |
appetite, crave for, longing, lust; talent, inclination; impulse, instinct |
|
apetites |
מתאבנים |
|
azer apetites |
להכין מבחר תבשילים טעימים לכבוד אורח |
|
apezgar v. |
הכביד, החמיר; הנהיג חומרה דתית; הלאה |
to burden, to worsen ; to lead religious severity; to tire |
|
apezgar el aver |
האוייר נעשה מעיק בעטיו של מישהו בלתי נסבל |
|
es de los ke apesgan |
הוא מן הרבנים המחמירים |
|
apiadar v. |
נחלץ לעזרה, סייע ל-, עזר ל- |
to come to the rescue, to aid/ assist to-, to help to- |
|
asi mos apiade el Dio! |
למען השם! |
|
apiadarse v. refl. |
חמל, ריחם |
to have pity on, to be compassionate towards |
|
ya se apiado el Dio |
באירוניה, כאשר משהו מושג באיחור: סוף סוף ריחם אלוהים! |
|
apiadate de mi alma! |
רחם על נשמתי! (לילד או למישהו מטריד: תפסיק כבר!) |
|
apimintado adj. |
מפולפל, מתובל בפלפל |
peppery, seasoned with pepper |
|
karo i apimintado |
יקר מאוד, שמחירו מפולפל |
|
apio m. |
סלרי, כרפס |
celery, parsley |
|
kavesa de apio! interj. |
'ראש כרפס''- שוטה, מטומטם |
|
apio hado |
כרפס ברוטב לימון |
|
aplegar v. |
קיפל, הצליב |
to fold, to cross |
|
aplegar manos |
שילב ידים, הצליב ידיים; נותר פאסיבי |
|
apoko adv. |
לאט |
slow |
|
apoko apoko |
לאט לאט, בהדרגה |
|
aporey adv. |
לשווא, באופן מבוזבז |
for nothing, in a wasteful manner |
|
echar aporey |
להשליך לאשפה, להפטר מדבר מה חסר תועלת |
|
esto es para aporey |
זה דבר מה חסר ערך - ניתן להשליכו לפח |
|
partir y echar aporey |
כל מה שפיצחנו רקוב - הכל חסר ערך ואינו ראוי לשמירה |
|
no es de echar aporey |
יש בו בכל זאת ערך מסויים |
|
apotropós/ripós (gr.) m. |
אפוטרופוס |
guardian, custodian |
|
apotropos mío no sos tu! |
אתה לא תחליט עבורי! |
|
apozada f. |
תחנה, שלב; אכסניה, פונדק; מגורים |
station, stage, step; boarding house, hostel, inn; residence |
|
serka es la apozada! |
עוד מאמץ קטן והגענו! |
|
apozar v. |
שם, קבע, הציב, הניח; נח, קבע מקומו, ישב, התישב; עצר, עיכב; עצר את ההתקדמות; שאב, שאב מים מהבור |
to put, determine, to set, to place; to rest, to sit, to settle down; to stop, to delay; to stop progress; to pump, to draw water from a well |
|
apozar aynará (ebr.) |
לסבול מעין הרע |
|
aprestar v. |
הועיל, היה לתועלת |
to benefit, to be useful |
|
aprestar para algo |
מתאים ל-, מועילל- |
|
echar tierra onde no apresta |
להסתיר מה שאינו נעים או עלול להזיק |
|
apretada f. |
לחץ; מצב קשה/לחוץ/מסוכן |
pressure; a hard/ stressed/ dangerous situation |
|
una apretada de mano |
לחיצת יד |
|
tenerla apretada |
להיות במצב קשה ולחוץ |
|
apretado adj. |
לחוץ, דחוק, הדוק, מהודק; קמצן, קפוץ יד; ביישן, נחבא אל הכלים |
compressed, pressed, tight; stingy; shy |
|
oras apretadas |
עיתות מצוקה |
|
estar apretado |
להיות לחוץ מבחינה כספית, העדר אמצעי מחיה |
|
dormir apretado |
לישון שינה עמוקה |
|
apretar v. |
הידק, לחץ, דחק; בלם; הכביד על, העיק; הפעיל לחץ, הכריח, כפה; איית; לחץ, עינה, נגש, דיכא, הכניע; הטריד; גרר, החזיק בכח |
to fasten together, tighten, to press; to stop, curb, restrain; to be a burden on, to distress; to apply pressure, to force; to spell; to pressure, to torture, oppress, to subdue; to bother, harass; drag, tow, to hold by force |
|
djugar a apreta i asolta |
להותיר מישהו בחוסר ודאות, לשחק עימו ב''תפוס ושחרר'', לרמות מישהו |
|
apretarlo de adientro |
לחץ, הכביד על, העיק על |
|
apretar en un kantón |
דחק לפינה |
|
apretar el pie |
להדגיש |
|
apreta i asolta |
'תפוס ושחרר'' – שם משחק ילדים; מכאן: לומר דבר והיפוכו |
|
apreto m. |
לחץ, מועקה; עינוי, ענות, מצוקה, רעב, דוחק, ייסורים |
pressure, stress, distress; torment, suffering, hunger |
|
yevar apreto |
לסבול, לדעת ענות וסבל |
|
apretón m. |
לחיצה, לחץ |
pressing, pressure |
|
apretón de mano |
לחיצת יד |
|
apretura f. |
ענות, מצוקה, עוני |
suffering, distress, poverty |
|
pasar apretura |
לעבור תקופת מצוקה |
|
aprimirse v. refl. |
התענה, עינה עצמו |
to be tormented, to torment oneself |
|
aprobasión f. |
אישור, ייפוי כח, הרשאה, הסכמה, סמיכה |
|
aproksimarse v. refl. |
התקרב, קרב |
to come near, approach |
|
aproksimasión f. |
קירוב; התקרבות |
|
aprometer v. |
הבטיח; הציע |
to promise; to offer |
|
aprometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
ke apromete? |
איזה נדוניה מביאה הכלה? |
|
la azeite de resinya apromete presto |
פעולת שמן הקיק היא מהירה (כחומר משלשל) |
|
apropiado adj. |
מתאים, הולם; מיועד |
fitting, appropriate, suitable; intended, destined |
|
ser apropiado |
התאים, הלם |
|
aprovado adj. |
מוכח, מאושר; מנוסה, בדוק, שנוסה; מוסכם |
proven, approved; tested, tried; agreed upon |
|
visto y aprovado |
שריר ובריר |
|
apto adj. |
מוכשר, מסוגל |
talented, capable |
|
apto a |
כשיר ל-, מתאים ל-; עלול ל- |
|
apunto adv. |
מייד; זה אך, לפני רגע; בדיוק; בזמן, ברגע ש- |
immediately; just now, a moment ago; precisely; when, while, at the moment when- |
|
por apunto |
בשלימות, לחלוטין |
|
estar apunto |
מוכן כהלכה (על אוכל) |
|
apunto por esto |
בדיוק בגלל זה; אכן,בגלל זאת |
|
apunto m. |
ראיון, פגישה, רנדה-וו; התחייבות |
interview, meeting, date; commitment |
|
tomar un apunto |
לקבוע פגישה, לקבוע תור |
|
arabá (t.) f. |
עגלה, מרכבה; תכולת עגלה |
wagon, carriage |
|
venir kon arabá de búfanos |
להגיע מאוחר מאוד (''להגיע בעגלת שוורים'') |
|
travar arabas |
לנחור (''למשוך עגלות'') |
|
arabá de búfanos |
עגלת שוורים; כינוי לרכב איטי |
|
arabá (t.) de muertos |
עגלת מתים |
|
arahar (t.) v. |
השביע רצון, המתיק, פינק |
satisfy, sweeten, to pamper |
|
arahar (t.) la alma |
לפנק עצמו בממתק |
|
araíz adv. |
עד השורש |
to the root |
|
pasar araíz |
חלף קרוב מאוד |
|
aranya f. |
עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה) |
spider; spider web; in lending; unfounded enterprise, negligible means, non-fitting tool, obsession |
|
lavorar kon aranyas |
לעבוד בלי אמצעים מתאימים |
|
ilos de aranyas |
קורי עכביש; נוכל, טווה מזימות |
|
entrarse una aranya al meoyo |
להכנס לקיבעון (אובססיה) |
|
enramarse por las aranyas |
להשען על קורי עכביש; לחפש עילה למריבה |
|
desvanar/tesher aranyas |
לתעות אחר הבלי שוא |
|
arap (t.) m. & adj. |
ערבי, אדם שחור |
arab, black person |
|
la kamiza del arap (t.) |
בכותונת לגופו - רכושו היחיד של אדם, האמצעי האחרון |
|
arás m. |
מכה בעורף |
blow to the back of the neck |
|
komer/dar un arás |
לקבל/לתת מכה בעורף |
|
arbaamot/arbamot/arbamó (ebr.) n. |
זמן קצר, "מהלך ארבע אמות" |
short time, in a short time |
|
no deshar arbamot (ebr.) |
לזרז, להחיש |
|
ardiente adj. |
לוהט, יוקד, בוער, מתלקח; נלהב, להוט, קנאי |
blazing, burning, inflaming; enthusiastic, passionate, keen |
|
agua ardiente |
ערק, יי''ש |
|
aregá (ebr.) f. |
סכנה גדולה, סכנת חיים |
great danger, life threat |
|
meterse a la aregá (ebr.) |
להכנס לסכנת חיים |
|
arepelada (port.) m. |
רמיה, עושק |
cheating, deceit, exploitation |
|
fue buena arepelada (port.) |
סחטתי אותו, חלבתי ממנו כל מה שיש לו |
|
arina f. |
קמח |
flour |
|
Va a abashar la arina |
יירד מן מן השמים - באירוניה כלפי מי שמפריז בתפילה ותחנונים לשמיים |
|
traer la arina en kaza |
חובתו של בעל הבית בימים עברו: להביא ביום חמישי בערב את הקמח לאפיית לחם לשבת ולכל השבוע |
|
arka f. |
תיבה, ארון (הברית) |
chest, ark of the covenant |
|
la arka de Noah |
תיבת נוח; כינוי לערב רב של בריות |
|
la arka de la Aliansa |
ארון הברית |
|
el arka del firmamiento |
ארון הברית |
|
arká (t.) f. |
אחוריים, עגבות; תמיכה, סיוע; מטען גב |
backside, buttocks; support, aid; back cargo |
|
tener arká |
להנות מתמיכה/הגנה מעולה |
|
arkalí (t.) adj. |
מוגן, שחש בטחון בהגנתו |
safe, that feels safe and protected |
|
djudio arkalí (t.) |
יהודי חוסה/מוגן |
|
arlilik (t.) m. |
מכאוב; מרירות (בשל אכזבה, כשלון) |
hurt; bitterness (because of failure or loss) |
|
morirse de arlilik (t.) |
לחוש מרירות |
|
armado adj. |
חמוש, מצוייד |
armed, equipped |
|
armado de bilibiz |
'חמוש בתורמוסים'' - מאיים בלי אמצעים |
|
armarse v. refl. |
התחמש, הצטייד |
to get armed, to equip oneself |
|
armarse de pasensia |
להתאזר בסבלנות |
|
armi m. |
צלי בבצל; תבשיל עגבניות באורז |
roast with onions; rice and tomato dish |
|
armi de gayina |
תרנגולת בבצל (מאכל); צלי של פנימו של העוף |
|
arnaút (t.) adj. & m. |
אלבני, כינוי לאדם בעל שער פרא |
albanian, a nickname for a person with 'wild' hair |
|
inat de arnaút (t.) |
עקשן גדול |
|
kavesa de arnaút (t.) |
עקשן גדול |
|
aro m. |
חישוק |
hoop |
|
aros de bota |
חישוק של חבית |
|
aropi cf. arope |
|
|
|
dulse aropi |
מתוק מאוד |
|
arrankado adj. |
עקור, תלוש; טיפש, מטומטם, נאיבי |
uprooted, detached; stupid, fool, naive |
|
estar kon el korasón arrankado |
להיות בלב קרוע, לחרוד למשהו רע |
|
arrankado en vedre |
נעקר בעודו ירוק |
|
arrankar v. |
עקר, עקר מן השורש; קטף, תלש בכח, קרע, שבר |
to uproot; to pick, to detach/pluck with force, to tear, to break |
|
arrankar del kiok (t.) |
עקר מהשורש |
|
arrankar las yervezikas |
לקטוף ירק לכבוד ''סאנת איל חאדרה'' (סיום הפסח) |
|
arrankar del arvoliko |
קטף פירות; נהנה מפירות הכנסה פיננסית (בלי לעבוד) |
|
arrankar un sekreto |
להוציא ממישהו סוד (בחקירה/בכוח) |
|
arrankarse v. refl. |
נעקר, נקרע מעל; נכסף, השתוקק; נעצב |
to be uprooted, to be torn of; to yearn; to become sad |
|
siente i arránkate entero/arránkate los kaveyos de la kavesa |
שמע וייעקרו שערותיך! - נאמר כנגד דברי שטות שהשמיע מישהו |
|
arranko (port.) m. |
עווית, כאב בטן; עקירה, תלישה; געגוע, כיסוף; עצב |
spasm, stomach ach; uprooting, detaching; longing; |
|
estar kon arrankos (port.) |
לחוש עווית, כאבי בטן; לחשוש מפני דבר רע;לחוש געגוע וכיסופים; להעצב |
|
arrankón m. |
התכווצות, הצטמקות (הבטן מרעב) |
cramping, shrinking of the stomach from hunger |
|
tener arrankones |
להיות רעב מאוד (הבטן מצטמקת מרעב) |
|
arrapado adj. |
מסופר למשעי, גלוח ראש;מגולח; שהסתפר זה עתה |
neatly cut(hair), a person with shaved had; shaved; that just got his hair cut |
|
los Arrapados |
המגולחים – אחת משלוש הכיתות של הדונמה |
|
arrapado de mamá |
מסופר בצורה רשלנית/חובבנית |
|
Moshoniko arrapado |
מסופר למשעי, גלוח ראש |
|
arrapadura f. |
תספורת, סידור שער |
haircut |
|
la primera arrapadura |
חלאקה, תספורת ראשונה (ל''ג בעומר) |
|
arrapar v. |
גילח, סיפר (תספורת); שעמם |
to shave, to cut hair; to bore |
|
arrapar a Yambol |
'לספר את יאמבול''- להשחית מאמצים לשוא |
|
arrapa esta kavesa |
'תשכח מזה'' |
|
arraparse v. refl. |
הסתפר, התגלח, הסתרק |
to have a haircut, to get shaved, to comb oneself |
|
arraparse en kavesa de otro |
ללמוד להתגלח על זקנם של אחרים |
|
onde se arrapa el guerko |
"במקום שבו מסתפר השטן'' – ''קצה העולם'' |
|
m'arrapo el mostahco |
"אגלח את שפמי" (אם לא יקרה כדבריי) |
|
arrasgado adj. |
קרוע |
torn |
|
tener el ojo arrasgado |
לחיות חיי בזבוז ופאר; לא להתרשם מן הפאר |
|
arrasgar v. |
קרע |
to tear |
|
arrasgar la pita (gr.) |
לשבור צום רמאדאן; לזלול אחרי צום |
|
arrasgar el korasón |
לקרוע את הלב, לעורר רחמים |
|
arraskadero m. |
גרדת (מחלה); גירוד |
scabies (medic.); scratching |
|
ya basta kon este arraskadero! |
די להתגרד! |
|
arraskadura f. |
גירוד; גירוד תחתית הצלחת |
scratching; to scrape the bottom of a plate |
|
no kedó ni arraskadura |
לא נותר זכר |
|
arraskina f. |
גירוד, גרוי |
scratching, irritation |
|
tener arraskina |
גירד (לו), היה (לו) גרוי |
|
arrastado (port.) adj. |
נסחב; מָשוּך;מסכן, עלוב |
to be carried' to be dragged; wretch, miserable |
|
arrastado(port.) de Inderné! |
בזלזול: נסחב הנה מאדירנה (אנדרינופול) |
|
arrastar (port.) v. |
גרר, סחב, סחף, משך אחריו; נשרך, נהג בעצלתים; החריב, הרס |
to drag, carrie, to pull after oneself; to trail behind, to walk very slow, to act lazy; to ruin |
|
la fruta/el pesh estan arrastando (port.) |
הפירות/הדגים מצויים בשפע |
|
kedar arrastando (port.) |
להשאר חסר אמצעים, לאבד כל אמצעי מחיה |
|
deshar todo (port.) arrastando |
להזניח הכל |
|
arrastar (port.) vedre i seko |
להרוס עד תום |
|
arrastar (port.) por kayes i plasas |
לשוטט ברחובות ובככרות |
|
arrastar (port.) el pie |
גרר רגלים |
|
arrastarse (port.) v. refl. |
זחל, התרפס, השתרך, הלך בכבדות, נסחב, נגרר |
crawl, grovel, to trudge, to walk slowly, to be carried, to be draged |
|
arrastarse (port.) en basho |
לזחול על האדמה; להשפיל עצמו |
|
arraviado adj. |
כועס, כעוס, נרגז; נדהם |
angry, irritated; astonished |
|
parese un arraviado |
הוא נראה נדהם ומבולבל |
|
lo tengo arravyádo |
הוא שרוי איתי ברוגז |
|
arrazgar v. |
קרע, שיסע; בילה |
to tear, to tear to pieces; to wear out (material) |
|
arrazga gatos |
מתפאר במעשי גבורה שלא היו ולא נבראו (''משסע חתולים'') |
|
arrazgarse v. refl. |
קרע לעצמו (בגד); נקרע |
to rip oneself's clothing; to be torn |
|
arrazgarse de yamar |
לקרוא למישהו בצעקות (עד צאת הנשמה) |
|
arrebivir v. |
החיה, החזיר לתחיה, עורר מחדש; רענן, אושש, דירבן, המריץ |
revive, resurrect, to bring back something to life; refresh, strengthen, to urge, motivate |
|
es para arrebivir a los muertos |
"מחיה מתים" - נאמר על ריח טוב או מטעמים |
|
el raki arrebive al peshe |
העראק מקל על עיכול הדג - נאמר כתירוץ למי שמרבה בשתיה |
|
arreboltonearse v. refl. |
התרגש |
to be excited |
|
arreboltonearse las tripas |
לחוש ברע, להרגיש חולה |
|
arrebolver v. |
הפך, בילבל; הזכיר, רמז; החיה מריבה ישנה; חש ברע; טילטל, נפנף |
to invert, to confuse; to mention, to hint; to bring back to life an old fight; to feel bad; to shake, to wave |
|
arrebolver las tripas/la komida |
להפוך את המעים |
|
arrebolver la sangre |
לעורר גירוד חזק |
|
arrebolver eskarinyo |
לעורר געגוע למשהו/מישהו אהוב |
|
arrebolver el alma |
להגעיל, לגרום גועל נפש |
|
arrebolver yagas viejas |
להעלות מתהום הנשיה מכאובים ישנים וצרות נשכחות |
|
no konviene de arrebolvér |
אין זה מן הראוי לרמוז על .. |
|
arredondeado adj. |
מעוגל, עגול |
rounded, round |
|
un numero arredondeado |
במספר עגול, בעיגול |
|
un echo arredondeado |
עניין המוצג בפשטות/בפישוט ללא פרטים מסבכים |
|
arrefregarse v. refl. |
השתפשף, התחכך |
to rub oneself (against something), brush against |
|
arrefregarse las manos |
לחכך ידים(מהנאה); לשפשף ידים (להתחממות) |
|
arrefreskar v. |
ריענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
to refresh, to cool; to become cold; to become refreshed |
|
arrefreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
arreglamiento m. |
כוונון, תיאום, כינון, סדור, התקנה; הסדר ברוח טובה; תקנות |
adjustment, coordination, establishing, arranging, installation; settlement that is made 'in good spirit'; regulations |
|
arreglamiento de kontos |
סגירת חשבון, הסדרת חשבונות |
|
arreinchir v. |
מילא |
to fill |
|
arreinchir la prometa |
למלא הבטחה |
|
arreirse cf. arriirse. |
|
|
|
arreirse de |
לגלג על, לעג ל- |
|
arrekayentar v. |
חימם, הרתיח; חימם שוב |
to warm, boil; to reheat |
|
arrekayentar los guesos |
להתחמם באווירה נעימה |
|
arrekojer v. |
אסף, כינס, ריכז, קיבץ, קבץ, צבר, ליקט; הקהיל; הלביש, כיסה; מיזגאוויר החדר; נתקף התכווצויות בפה |
gather, assemble, collect, concentrate, accumulate; to assemble people; to dress, to cover; to air-condition a room; to have spasms in the mouth |
|
arrekojer la sangre |
לנקום |
|
arrekojer la onor |
להחזיר את הכבוד למי שנעלב; לנהוג בזהירות מפני הביקורת |
|
arrekojer la nochada |
להתארגן לבילוי הערב |
|
arrekojer la mano |
להצטמצם בהוצאות, לנהוג בחסכנות |
|
arrekojer la boka |
לשים מעצור לפה, להזהר בדיבור |
|
arrekojer andrajos/aires/patranyas |
לכרות אוזן לפטפוטים |
|
arrekojer guerfanos/bivdas |
לפרנס יתומים ואלמנות |
|
arrekojer dasios v. |
לגבות מסים |
|
arrekojer el pie |
לאסוף רגליו, לצמצםיציאות/ביקורים/טיולים |
|
arrekojer a los fijos |
לאסוף את הילדים, לטפל בהם, להשכיב אותם לישון |
|
arrekojer una famiya |
לתת מקלט למשפחה נצרכת |
|
arrekojerse v. refl. |
הצטבר; התלבש; הלך הביתה; התחתן; נאסף |
to be piled up; to dress; to go home; to get married; to be assembled, to be gathered |
|
arrekojerse enriva de si mismo |
התקפל, נסגר בתוך עצמו |
|
arrekojido adj. |
לבוש; מרוכז; חסכן בלי קמצנות; נקי ומסודר; שנאסף, שנאגר |
dressed; concentrated; frugal; clean and neat |
|
rijo arrekojído |
בית מאורגן בצורה נוחה ויעילה |
|
arrekozer v. |
אפה, צלה; שרף, צרב (גרונו) |
bake, to grill; to burn, to burn (throat) |
|
asukritos de arrekozer |
סוכריות מנטה |
|
arrelumbrado adj. |
מואר, מובהר, מאוייר; זוהר מאושר |
lighted, illustrated; glowing with happiness |
|
ombre arrelumbrado |
אדם נאור, מלומד, משכיל |
|
arrelumbrar/se v./v.refl. |
האיר, הבהיר, זהר, קרן; שפך אור; הואר; שימח |
to light up, illuminate, brighten, to glow, to shine; to throw light; to be lighted; to make happy |
|
komo se estanya el kovre, arrelumbra |
הנחושת מבהיקה אחרי ציפויה בבדיל - העונש ממרק את האדם |
|
el oro, onde se mete arrelumbra |
הזהב מבהיק בכל מקום - אדם בעל ערך יבלוט בכל מקום שאליו יגיע |
|
kien se tiene ke arrelumbrar en este kandil? |
מי יזכה באורו של הנר הזה? - מי יהנה מעושרו של הקמצן הזה? |
|
todo lo ke mete le arrelumbra |
יודע להתלבש באופן אלגנטי |
|
lo poko ke tiene le arrelumbra |
גם את המעט שיש לו הוא יודע להציג בצורה נאה |
|
arrelumbrarse kon kandela de otro |
לנצל רכושם של אחרים, ליהנות מרכוש אחרים, להתפאר במה שאינו שלו |
|
ninguno se arrelumbra kon su kandela |
אינו עוזר לאחרים |
|
arrelumbrarse kon su kandela |
להסתפק במה שיש לו בלי להזדקק לעזרת אחרים |
|
arremanear v. |
נענע, זעזע; החזיר/העלהלזכרון |
to shake, to shock; to recall |
|
arremanear viejos suvenires |
להעלות זכרונות נושנים |
|
arremanear kuentos ulvidados |
לפתוח מחדש חשבונות ישנים ונשכחים |
|
arremanear yagas pasadas |
לחטט בלי הרף בצרות נושנות |
|
arremangarse v. refl. |
הפשיל שרווליו לצורך עבודה |
to roll up your sleeves in order to do a job |
|
ya se arremango ... |
מעמיד פנים כמי שמבקש לעבוד |
|
arrematadero adj. |
איכותי, מחזיק מעמד |
of a high standard, long lasting |
|
ropa arrematadera |
סחורה איכותית, מאריכת ימים |
|
arrematar v. |
סילק; כילה, השמיד, הרס, נתן מכת מוות |
expelle; to exterminate, to destroy, to give a death blow |
|
deshalo arrematar |
שילך לעזאזל! אל תשים לב לדבריו ומעשיו |
|
ya se arremató |
סוף סוף נפטרנו מן המנוול הזה |
|
arrematar a uno kon siete pares de diavlos |
לשלוח מישהו לכל הרוחות |
|
arremata! |
לך לעזאזל! |
|
arrematasión (port.) f. |
השמדה, כליה, אבדן; השתחררות ממישהו מטריד |
destruction, extermination, loss; to be liberated from a bothersome person |
|
arrematasión! |
לך לעזאזל! הסתלק! |
|
arremendar v. |
תיקן, הטליא, איחה; בסיפור: השלמת פרטים לעשותו יפה ואמין |
to fix, to patch, mend; in a story: to complete details in order to make it more aesthetic and reliable |
|
kieres arremendar |
אתה מנסה לתרץ ולחפות על הכשלון |
|
arremetidiko adj. |
מעט יותר טוב (מבחינת הבריאות או מבחינה כלכלית) |
a little better (in the aspect of health or finance) |
|
pareser mas arremetidiko |
נראה שחל שיפור מה במצבו |
|
arremojar v. |
הרטיב, הטביל, לחלח, ריכך במים |
to wet, to dip, to moisten, to soften with water |
|
arremojar la boka |
לשתות או לאכול משהו בין הארוחות |
|
arrempushar v. |
דחף בכוח, הדף; דירבן; דחה; דחה (דבר לא רצוי); הסיט/הזיז דבר מה ממקומו בדחיפה; בלע (דמעות צחוק) |
to push, ward off; goad; reject; to move something from its place by pushing; to swallow (tears of laughter) |
|
arrempushar para abasho |
לבלוע |
|
arrempushar a uno |
לדרבן מישהו בכוח |
|
arrepensar v. |
העמיק לחשוב, חשב פעמיים, חשב פעם נוספת; היסס |
to think deeply, think twice, think again; hesitate |
|
penso i arrepenso i del penserio salgo loko |
מילות פתיחה הנאמרות בפי מי שחד חידה |
|
lo penso i lo arrepenso |
אני חושש לעשות זאת |
|
arrepentido n. & adj. |
מתחרט, מתנחם, בעל תשובה |
one who repents, one who finds religion |
|
vino a toparse arrepentido |
חש חרטה על הדבר |
|
arrepentirse v. refl. |
התחרט, ניחם (על), חזר בו מהבטחתו/התחייבותו; סרב, ויתר |
to regret, to go back on oneself's promise or commitment; to refuse, to give up |
|
arrepentirse mil vezes de |
להתחרט חרטה שלמה וגדולה |
|
arrepentir ke no me arrepiente manyana |
ובלבד שלא אתחרט על כך מחר |
|
arrepozadiko adj. |
רגוע |
calm |
|
estate arrepozadiko! |
לילד: הרגע! הפסק להתרוצץ! |
|
arrepozado adj. |
שקט, רגוע, רוגע |
quiet, calm |
|
kédate arrepozado! |
לילד: שב במקומך, הפסק להרעיש ולהתרוצץ! |
|
favlar arrepozado |
לדבר במתינות ובלי להט |
|
arrepozar v. |
נח, ישן, התרגע |
to rest, to sleep, to relax |
|
arrepozo la kaza |
חזר השקט למכונו |
|
arrepozaron los sielos |
הסערה שככה |
|
arrepozar los guesos |
לנוח, להתרגע |
|
arrepozar la kavesa |
להשתחרר מדאגות ומחששות |
|
arrepozar el meoyo |
לתת מנוחה לראש, לחדול להתעמק בבעיה |
|
arrepozarse v. refl. |
נח, התרגע |
to rest, to relax |
|
arrepozarse sovre uno |
להטיל את האחריות על מישהו אחר |
|
arrés prep. & adv. |
קרוב מאוד, סמוך, לשפת, על פני |
very close, near, nearby, on the surface of |
|
venir arrés |
להגיע לגבול האמצעים |
|
traerse arrés arrés |
לנצל עד תום את האמצעים |
|
kortarse los kaveyos arrés arrés |
להסתפר קצוץ |
|
kaminar arrés de paré |
ללכת דבוק אל הקיר, לנהוג בזהירות מופלגת, לנסות להעלים את עצמו |
|
arresentar v. |
סידר, ארגן, ערך, עבר לחיים מסודרים; הביא מישהו לחיים מסודרים; השקיע את הפסולת; יישב; חיבר, כתב |
put in order, arrange, to set, to advance to a setteled life; to help someone have a setteled life; to sink waste; settle; compose, write |
|
arresentar una karta |
לחבר מכתב |
|
arresentar korachas |
לסדר את שק הטלית (קוראג'ה); באירוניה: טורח הרבה בלי לעשות מאומה |
|
arresentar el sesto |
לארגן היטב את המצרכים; (באירוניה:) לאכול בהרווחה |
|
arresentar la kavesa |
להפטר מן הדאגות |
|
arresentar el meoyo |
לחדול לדאוג |
|
estava muy alokado, ya arresentó |
חי חיים מטורפים ועכשיו הסתדרו אצלו הדברים |
|
arresentó la kaza/el mundo |
שקט חזר לבית/לעולם |
|
arresentarse v. refl. |
הסתדר, הסתדר בחיים; התיישב; התמתן, נעשה מיושב; התחתן, הקים משפחה |
to manage, to do well in life; to settle down; to become moderated; to get married, to raise a family |
|
arresentarse a alguno algo |
כשמשהו מסתדר/נפתר מאליו |
|
arresentarse batal (ebr.) |
(אירוני:) להחליט לחיות חיי בטלה |
|
no me se arresenta |
אינני מצליח להרגע |
|
me se arresentó el alma |
אני שבע רצון עכשיו |
|
arresgatar v. |
שחרר, חילץ, גאל, פדה |
to release, to rescue, to redeem |
|
arresgatar un empenyo |
להשתחרר מן ההתחייבות על ידי פירעון החוב |
|
arresgatar una kaza |
להשתחרר מן המשכנתא על הבית |
|
arresivir v. |
קיבל, קיבל פני, השיג |
to accept, to achieve |
|
arresivir una parida |
לְיַלֵּד |
|
arresivir a la kriatura |
לְיַלֵּד, לתת ליִלּוֹד את הטיפולים הראשונים |
|
arresevir ropas |
לקבל אספקת סחורה |
|
arresevir djente |
לקבל אורחים |
|
arresvalada f. |
החלקה, גלישה |
gliding, skating, surfing |
|
dar una arresvalada |
להחליק |
|
arresvalado adj. |
שהחליק |
who slipped |
|
arresvalado del palo |
נמלט בעור שיניו, חומק מן הסכנה; כינוי לאדם חריף ובעל שכל |
|
arretornar v. |
החזיר להכרה; רענן |
to bring back to consciousness; to refresh |
|
es para arretornar a los muertos |
'המחיה'', מחיה מתים, משיב נפש |
|
arretornar el alma |
להשיב נפש |
|
arretorser v. |
פיתל, עיוות, כיווץ |
to twist, to distort, to shrink |
|
arretorser los kaveyos |
לסלסל שער |
|
arretorserse v. refl. |
התפתל |
to be twisted |
|
arretorserse la oreja |
להתחרט מאוד |
|
arretorserse por en basho |
להסתבך בקשיים |
|
arretorsido adj. |
מפותל |
twisted |
|
kaveyos arretorsidos |
שער מתולתל ומסולסל |
|
arrevatar v. |
חטף, שדד, גזל, לקח בכח; טרף; חטף אות (בדיבור); חטף כמו לחמניות טריות |
to napped, to rob, to take by force; to prey; to snatch a letter (in speech); to snatch like fresh rolls |
|
arrevatar una letra |
חטף עִצּוּר (אות) (בדיבור מהיר) |
|
arrevatar lo seko i lo vedre |
לחטוף הכל (את היבש והטרי) |
|
arrevato adv. |
כהרף עין |
in a flash |
|
en un arrevato de ojo |
כהרף עין |
|
arreventado adj. |
מת, מפוצץ, מנופץ |
dead, blown up, smashed |
|
arreventado del yoro |
מנופח מבכי |
|
arreventar v. |
פוצץ, ניפץ; זלל בבולמוס, טָרַף |
to to blow up, smash; to swallow in intense hunger |
|
arreventar la fyel |
פוצץ מררתו מרוב פחד; מתח סבלנותו עד קצה גבול היכולת |
|
arreverter v. |
עלה על גדותיו, גלש |
to overflow |
|
arreverter la mezura |
לעבור את הגבול |
|
arreverter la sangre |
להרתיח את הדם, לגרום עלבון קשה |
|
arrevertimiento m. |
גלישה, עליה על גדות |
overflow |
|
arrevertimiento de sangre |
העלבה פומבית |
|
arrevés adv. |
בהיפוך, באופן הפוך |
in reverse |
|
tomar arrevés los buenos días |
להתחיל את היום במריבות |
|
salir arrevés |
להגיע לתוצאות הפוכות מן המצופה |
|
meldar la Ley arrevés |
להיות מוטה, לשפוט בצורה מוטה |
|
arrevés de todo el mundo |
בניגוד לכל המקובל |
|
al arrevés |
במהופך, להפך |
|
arreves i al derecho |
פנים ואחור |
|
tomar las kozas arreves |
להבין בצורה מעוותת - ההפך מן הכוונה המקורית |
|
mirar arreves |
לשלוח מבט מן הצד |
|
arrevesar v. |
הקיא |
to vomit |
|
lo arrevesó la tierra |
'הארץ הקיאה אותו'' - לא הצליח להתערות בארץ שהיגר אליה ונאלץ לעזבה |
|
arrevesar el rovo/la ganansia |
לאבד את הגנבה, לאבד את הרווח |
|
lo arrevesó la mar |
הים פלט אותו (את הטבוע) |
|
arreyenado adj. |
ממולא |
stuffed |
|
kalavasas arreynadas |
קשואים ממולאים |
|
arreyevar v. |
סבל, עבר סבל; השלים עם; הכיל |
to suffer, to go through suffering; to make up with; to contain |
|
ya arreyeva |
'אפשר להעלות את המחיר, הוא לא ירגיש'' - לצחוק על מישהו, להונות מישהו בלי שירגיש |
|
no me arreyeva mas el alma |
אני מלא עד גדותי, אינני יכול לבלוע עוד נתח |
|
no me lo arreyeva el alma |
אני סולד מכך, אינני יכול לשאת זאת |
|
no me lo arreyeva el meoyo |
זה עולה על כל מה שביכולתי לדמיין |
|
no me lo arreyeva la salud |
מצב בריאותי אינו מאפשר לי זאת |
|
arrezvarter v. |
שפך, יצק, הערה, שפך מעל גדות הכלי; גלש, עלה על גדותיו |
to pour, to pour over the banks of the vessel; to overflow |
|
arrezvarter la sangre |
לעלוב בפומבי, ''לשפוך דמיו של מישהו'' |
|
arrihar v. |
קימט, כיווץ |
to wrinkle, to shrink |
|
arrijar la frente/las sejas |
קימט מצחו/גבותיו |
|
arriirse v. refl. |
צחק, הצטחק |
to laugh |
|
patleyar d'ariirse |
להתפקע מרוב צחוק |
|
arrimado adj. |
שעון, נשען, סמוך, נסמך |
leaning |
|
estar arrimado en un lugar |
לגור זמנית במקום מסויים; למלא תפקיד באופןזמני בלי כוונה להתמיד בו |
|
arrimarse v. refl. |
נשען; חסה, מצא מחסה/מקלט זמני; הכין עצמו למנוחה קצרה |
to lean; to find temporary shelter; to prepare himself for a short rest |
|
arrimarse en pared rezia |
למצוא משענת בטוחה |
|
arrimo m. |
משען, משענת, תמך; תמיכה, סיוע; מקלט; תומך |
backrest, support; assistance; shelter; supporter |
|
arrimo de kavesa |
'משענת ראש'' - כינוי לבית, למשפחה |
|
arriva adv. |
למעלה |
above |
|
mirar de arriva abasho |
להביט על מישהו או משהו בהתנשאות |
|
los de arriva |
חלק המקהלה הפותח באמירת הפיוטים בביכ''נ |
|
lo de arriva por abasho |
הפוך |
|
la de arriva arriva |
המצה העליונה |
|
irse por arriva i por abasho |
סובל משלשול והקאות |
|
gastar/dar arriva de su boy |
לבזבז להוציא מעל ליכולתו |
|
echar de arriva abasho |
להשליך מלמעלה |
|
arriva de |
מעל ל- |
|
de arriva abasho |
אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו; בערבוביה, בלי סדר |
|
arriva arriva |
למעלה למעלה, במקום הגבוה ביותר |
|
arrodeado adj. |
מוקף |
surrounded |
|
estar arrodeado d'espinos |
להיות מוקף בדורשי רעתו |
|
estar arrodeado de kulevros |
להיות מוקף באנשי רשע |
|
arrodear v. |
סובב, הקיף, סבב, חג, גלגל; תעה, שוטט ללא מטרה; חיפש בכל מקום |
to rotate, to encircle, to roll; to wander, to wander aimlessly; to search anywhere |
|
arrodear por kayes i por plasas |
לשוטט בשווקים וברחובות - ללא מטרה |
|
arrodear las palavras |
לפרש את המלים מחוץ להקשרן, להעניק למלים משמעות שאינה מצויה בהם |
|
arrodear las fojas de un livro |
לדפדף, להפוף דף (בספר) |
|
arrodear la Seka i la Meka |
לשוטט בעולם |
|
arrodear el bastón |
לטלטל את מקל ההליכה |
|
arrodear al karro |
להמשיך את הפעילות, להחזיק את הפעילות |
|
arrodear a uno |
לחקור מישהו במיומנות |
|
arrodear la kavesa |
לתור זמן רב אחר משהו שלא הונח במקומו |
|
arrodearse v. refl. |
הסתובב, התגלגל, הסתחרר; הקיף עצמו ב-; חיפש משהו שלא נמצא במקומו; הִתְיַפָּה |
to turn, to roll, to spin; to surround himself with; to look for something that is out of place; to beautify |
|
arrodearse el mostacho |
'לסלסל את השפם'' - להתבונן באדישות באחרים העובדים |
|
arrodearse en la kama |
להתהפך במיטתו, לסבול מנדודי שינה |
|
deshalo ke se arrodee |
הנח לו להסתדר לבד |
|
se arrodeó la nochada |
בלי לתכנן יצא ערב משעשע |
|
s'está arrodeando la luvia |
עומד לרדת גשם |
|
me s'está arrodeando de meoyo |
אני שובר את ראשי על פתרון הבעיה |
|
arrogador m. |
מתפלל; שתדלן |
worshiper; interceder |
|
el ke sea arrogadór! |
שיהיה הוא (הנפטר) מליץ בעבורנו! |
|
arrogar v. |
הפציר, התחנן, הפגיע, ביקש, התפלל |
to plead, to beg, to ask, to pray |
|
a mi m'arrogan! |
נאמר כנגד בעל גאווה, המעמיד פנים שאין לו עניין ומחכה בה בעת לכך שיבקשו ממנו |
|
la fruta está a arrogar |
יש שפע של פרי (עד אשר המוכר מפציר בקונים לקנות) |
|
ke venga a arrogar! |
שיבוא הוא להתחנן לפני! (שיח ילדים שרבו ביניהם) |
|
arrojada f. |
חידוד; מענה קולע; רמיזה המפנה תשומת לב לפרט מסויים, ידיעהחדשה, סקופ |
wit; accurate response; a hint that draws attention to a particular detail, new knowledge, scoop |
|
echar una arrojada |
להשמיע חידוד |
|
arrojado adj. |
מושלך, זרוק; גולה, מגורש, מורחק, מסולק, מוחרם, מנודה; זנוח, דחוי |
discarded, drop; exiled, expelled, confiscated, ostracized; abandoned, rejected |
|
luvia arrojada |
גשם זלעפות |
|
arrojar v. |
גרש, סילק; הדף, זרק, יידה, השליך, הטיל, דחה; פלט; גרש; שתה בלי להשתכר; פיטר |
to expel, to remove; to repel, to throw, to cast, to reject; to emit; to drink without getting drunk; to fire |
|
arrojar pedos de boka |
'לנפוח מן הפה'' - להפיח איומים חסרי בסיס |
|
arrojar piedras a uno |
להטיח האשמות קשות |
|
arrojar piedras al kanyo |
'להטיל אבנים לביוב'' - להגיב מהמותן ולחטוף בתגובה חרפות וגידופים |
|
arrojar la pará |
לזרות כספו לרוח, לבזבז |
|
le agrada arrojar |
אוהב להתפאר בעושרו ולדבר על גדולתו |
|
arrojarse v. refl. |
השליך עצמו; הסתכן; הזדמן (הופיע במקום כלשהו לעתים רחוקות); השליך נפשו מנגד |
to throw himself; to risk; to come incidentally (to appear somewhere infrequently); to risk one's life |
|
arrojarse en un fecho sin mucho pensar |
להכנס לעסק מסוכן בלי להרבות מחשבה |
|
arrovar v. |
גנב, חטף, הונה, רימה, גזל |
to steal, to snatch, to deceive, to cheat, to rob |
|
arrovar el korasón |
לגנוב את ליבו של מישהו, לחלץ סוד ממישהו |
|
arrovarse v. refl. |
גנב, סיפח (השתלט על שטח) |
to steal, to annex (to take over territory) |
|
arrovárse al sol |
מסוגל לגנוב אפילו לאור היום |
|
arrovárse una orika |
גונב מעט מזמנו כדי לעשות ... |
|
arroyo m. |
נחל, פלג, יובל, זרם |
stream, brook, river |
|
todos los arroyos a la mar baten |
כל הנחלים זורמים אל הים - נאמר כנגד אדם שהכל מגיעים אליו בעת מצוקה |
|
arroz m. |
אורז |
rice |
|
arroz de boda |
אורז מבושל ברוטב עוף (הרבה שומן) (''אורז של חתונה'') |
|
arroz molido |
אורז טחון, קמח אורז |
|
arroz pizado |
אורז טחון עד דק |
|
arroz tané |
אורז מבושל שבו הגרגירים נפרדים ואינם דבוקים זה בזה |
|
es arroz ke yeva muncho kaldo |
'אורז שסופג הרבה רוטב'' - עניין שיכול להתמשך מאוד |
|
un arroz |
צלחת אורז |
|
Ársato m. |
אריסטו, אריסטוטלס |
Aristotle |
|
meoyo de Ársato |
חריף מוח |
|
arte m. |
אמנות; נכל, הונאה; ערמה |
art, craftsmanship; scam, fraud, deception; cunning; |
|
avlar kon arte |
לדבר בשום שכל/ בכשרון |
|
palavras de arte |
דברי רמאות, גניבתדעת, נְכָלִים |
|
artifisio m. |
פקחות, שנינות, כשרון; תחבולה, תכסיס; נכל, רמיה; אמצעי |
cleverness, wit, talent; trick; cheating, deceit, fraud; a means |
|
fuegos de artifisio |
זיקוקין די נור |
|
artik! (t.) interj. |
די, מספיק! איני יכול עוד! |
enough! I can no longer! |
|
artik! ya se incho la mezura! |
די! הגיעו מים עד נפש! |
|
artíkolo m. |
מאמר; פריט; סחורה; סעיף; פרט; (בדקדוק:) תווית |
article; item; merchandise; article; detail; (in grammar:) label |
|
artikolo yerlí |
תוצרת מקומית, תוצרת הארץ |
|
artikolo de un kontrato |
סעיף בחוזה |
|
basho artikolo |
רשע, אדם שפל |
|
arto adj. |
שָּׁבֵעַ |
satiated |
|
estar arto de bivir |
קץ בחייו |
|
tener ojo arto |
להסתפק במה שיש |
|
irse arto de todo lo bueno de este mundo/irse arto de días/de anyos |
להסתלק מן העולם שבע ימים |
|
ke? arto de bivir estás? |
מה? נמאס לך מן החיים? (באזהרה כלפי מישהו) |
|
artura f. |
שׂובע, רוויה |
saturation |
|
bivir kon artura |
לחיות ברווחה |
|
dar artura a |
להרחיב |
|
arvid/arvit/arví (ebr.) m. |
ערבית, תפילת ערבית, מעריב |
evening prayer |
|
dezir minha i arvit (ebr.) |
להיות אדוק בדת |
|
árvol m. |
עץ, אילן |
tree |
|
árvol de las vidas |
עץ החיים |
|
árvol sin solombra |
עשיר צייקן שאינו גומל טוב; אנוכיי |
|
árvoles kostrados |
עץ מקולף, בלי קליפה |
|
arvolera f. |
שפעת עצים; שדרת עצים; בוסתן |
plenty of trees; avenue of trees; orchard |
|
arvoleras |
יערות |
|
arvoliko m. |
שיח, עץ רך |
shrub |
|
arvoliko de parás (t.) |
עושה כסף רב |
|
tener arvoliko |
לבזבז בלי לדאוג מפחד התרוששות |
|
arzoal/arzuhal (t.) m. |
עצומה |
petition |
|
echar arzoal (t.) al Dio |
לבקש דבר מה מאדם רם מעלה/בלתי נגיש |
|
asamblea f. |
עצרת, בית נבחרים, מועצה,אסיפה |
assembly, house of representatives, council, meeting |
|
asamblea de las nasiones unidas |
העצרת הכללית של האו''ם |
|
asar v. |
צלה, קלה |
to roast, to toast |
|
asar en lumbre v. |
לצלות באש |
|
asará batlanim (ebr.) m. |
מִנְיַן לומדים תמורת תשלום (''עשרה בטלנים) |
minyan of paid learners ("ten idlers") |
|
asentarse a asara batlanim (ebr.) |
לשבת בטל, לחיות חיי בטלה על חשבון אחרים |
|
asarado (ebr.) adj. |
מפוחד, נפחד, נבהל,מבוהל, נדהם, חרד, אחוז חרדה, נבעת |
frightened, fearful, astonished, anxious, shocked |
|
estar kon el alma asarada (ebr.) |
לדאוג מאוד, לחשוש מפני סכנה מיידית |
|
venir asarado asarado (ebr.) |
להזעק בדאגה וחרדה |
|
asarse v. refl. |
חש חום חזק; איבד ממון רב |
felt strong heat; lost a lot of money |
|
es de asarse bivo |
המחיר "שורף" - יקר ביותר |
|
asedjansa f. |
רמיה, מרמה, הונאה, כחש;מלכודת, פח |
deception, deceit; trap |
|
enganyar kon asedjansa |
לכד ברשת,פיתה |
|
asegido adj. |
נרדף; עסוק מאוד, טובע בעבודה |
persecuted; very busy, drowning at work |
|
esto akorrido i asegiyido |
אני רץ וממהר מאוד |
|
parese asegiyido |
ממהר כאילו מישהו רודף אחריו ומדרבן אותו |
|
komer asegiyido |
לבלוע את האוכל בבהילות |
|
asegir v. |
רדף, דלק אחרי; הטריד, הציק בליהרף, לחץ מישהו לעבודת יתר |
to chase, to chase after; to bother, constantly harassing, to press someone to overwork |
|
asegir al guerko |
להיות על המשמר בלי הרף (''לעקוב אחר השטן'') |
|
asegún prep. |
לפי, כמו, בדיוק כמו, בו ברגע ש- |
according to, like, just like, just at the moment that |
|
asegún es |
כמות שהוא, כמו שהוא |
|
asegun ti ke sea |
שיהיה כרצונך, לו יהי כדבריך |
|
asembrado adj. |
זָרוּעַ; מזדקר, נגלה פתאום; בודד, גלמוד באין איש מסביבו |
sown ; erected, suddenly revealed; lonely, lonely with no one around him |
|
onde no lo asembran lo akojen |
במקום שלא ציפית למצוא אותו, שם הוא מופיע |
|
asembrar v. |
זָרַע; פיזר דברים על כל עבר, זרע מהומה |
to sow; to scatter things everywhere, to sow turmoil |
|
asembrar coles |
'לזרוע כרובים'' - (ביטוי אירוני:) לְדַבּר על מישהו שמת מכבר |
|
asemejado adj. |
דומה, מושווה, מוצב לשם השוואה; בר השוואה |
similar, compared, placed for comparison; comparable |
|
no seas asemejado! |
שלא תדע! |
|
asemejarse v. refl. |
התדמה, נדמה; השווה עצמו ל-, דימה עצמו ל- |
to resemble |
|
me se asemejó |
נדמה היה לי (בטעות) |
|
asemejarse a sus pares iguales |
להשוות עצמו לאנשים מאותו דרג ואותה רמה; להשלות עצמו |
|
asementado adj. |
מיוסד, נעוץ ב- (במובן שלילי), מבוסס על |
founded, rooted in (in a negative sense), based on |
|
ke nunka fuera asementádo |
מוטב שלא היה בא הדבר לעולם |
|
asender (port.) v. |
הדליק; בהשאלה: נתן השראה, הלהיב |
to turn on; to inspire, to excite |
|
asended ke ya es tadre |
הכרזה על כניסת השבת |
|
asenderse (port.) v. refl. |
נדלק, התלקח; התלהב, קיבל השראה |
to be lit, to catch fire; to get excited, to get inspired |
|
asenderse de la kayentura |
עלה חום הגוף, קיבל חום |
|
ya se asendió todo/se asendió la plasa |
כל המחירים עלו |
|
asendido (port.) adj. |
דלוק, מודלק |
inflamed, flared up, turned on |
|
huego asendido |
'אש בוערת'' - אדם נלהב ומלא חיים |
|
asentada f. |
זמן ישיבה; ישיבה; משל, סיפור דמיוני שנועד לרמות או לשעשע |
session time; session; parable, an imaginary story designed to deceive or amuse |
|
dar la asentada |
להתעכב זמן רב באותומקום |
|
en una asentada |
בבת אחת, בפעם אחת |
|
asentadera f. |
עכוז, ישבן |
buttocks |
|
las asentaderas |
עגבות |
|
asentadero m. |
נטיה לשבת בכל מקום שנמצאים ולא לעמוד |
tendency to sit wherever you are and not stand |
|
estar kon asentadero i |
|
|
alevantadero |
לקום ולשבת בלי הרף (לעצבן) |
|
asentado adj. |
יושב, ישוב, מיושב, עומד יציב במקומו; מסודר במקצועו |
sitting, seated, standing steady in his place; settled in his profession |
|
deshar a uno asentado |
להתעלם ממישהו, לא להביאו בחשבון |
|
asentar v. |
הושיב, יישב; ארגן; חיבר (שיר, סיפור); הותיר משקע |
to sit, to settle; to organize; to compose (song, story); to leave a residue |
|
asentar trushí (t.) |
להניח לצרכי כבישה |
|
las paredes asentan |
קירות הבית שוקעים |
|
asentar un fecho |
להניח יסוד לעסק, לארגנו ולבססו |
|
asentar una konfafa |
לקשור קשר |
|
asento la nieve |
השלג יצר משטח חלק |
|
asentarse v. refl. |
ישב, התיישב; התיישב בכל כובד משקלו; שקע בשל כובד משקלו; נפל על הכסא; פשט רגל |
to sit down; to sit in all his weight; to sink due to his weight; to fall on the chair; to go bankrupt |
|
asentarse bene hurim (ebr.) |
להסב להתיישב בנוחיות |
|
asentarse de benahas |
להתיישב עלהברכיים |
|
asentarse de rodiyas |
לשבת בכריעה; יוצר רושם שאינו רוצה למוש ממקומו |
|
asentarse de kuklias |
ישב שפוף |
|
asentarse enriva |
לעשוק |
|
asentarse para parir |
לשכב במיטה כדיללדת |
|
asentar/se en siete |
לשבת שבעה |
|
aséntate en tu lugar |
שב במקום! אל תפעל מתוך כעס וריתחה |
|
aserko m. |
התקרבות, גישה |
approach |
|
al aserko/a los aserkos de |
לקראת, בקרבת |
|
ashikyaré (pers.) adv. |
בגלוי, בבהירות, בלי לחמוק |
openly, clearly, without slipping away |
|
avlar ashikyaré (pers.) |
לדבר בגלוי, בלי כחל ושרק, בצורה בוטה |
|
ashkavá (ebr.) f. |
אשכבה, השכבה,תפילת השכבה |
requiem, burial; prayer for the dead |
|
echar ashkavá (ebr.) |
לאבד תקווה(''לומר קדיש'' על משהו) |
|
ashlamá (t.) f. |
חיסון; השתלה, הרכבה; עץ מורכב |
vaccination; transplantation, |
|
azer ashlamá (t.) |
חיסן, עשה חיסון, הרכיב (חיסן בהרכבה), הרכיב (חקל.) |
|
ashugar m. |
נדן, נדוניה, מערכת לבוש לכלה |
dowry, bridal attire |
|
demandar 'l ashugar de la madre |
לתבוע מראש בצורה מופרזת |
|
kortar ashugar |
להכין את הנדוניה (מלבושי הכלה) |
|
kostar un ashugar |
עולה הון תועפות |
|
le vino del ashugar de la madre |
(באירוניה:) זכה מן ההפקר, לקח מה שלא שייך לו |
|
venir a estar una ashugar |
עולה הון תועפות |
|
asid m. |
חומצה |
acid |
|
asid fenik |
חומצת פנול |
|
asiento m. |
מושב, כסא; בסיס, כן; מקום, משטח ישיבה; קרן; איתנות, יציבות; הסכם; בסיס כלכלי; עכוז; מצב צבירה; מעמד, תפקיד |
seat, chair; base, place, seating surface; firmness, stability; agreement; economic basis; buttocks; state of matter; status, role |
|
azer asiento |
התקשות חניכי התינוק לקראת צמיחת השיניים |
|
kulo de mal asiento |
'עכוז שאינו יושב כהלכה'' - כינוי למי שמתנועע בלי הרף |
|
tener agujas en el asiento |
יש לו קוצים בישבן, חסר מנוח |
|
asientos |
אבניים (מושב היולדת/כלי עבודת הקדר) |
|
asigir v. |
רדף, דלק אחרי; עקב אחרי, הלך בעקבות; היה ערני, היה על המשמר; דירבן, דחק; הציק ל-, הטריד |
to chase after; to follo;to be vigilant; to urge, to push; to harass |
|
asigiyir fechos |
לחפש עסקים מכניסים |
|
asiguramiento m. |
אבטחה |
security |
|
asitiguamiento de mezuza |
קביעת מזוזה |
|
asiguransa f. |
הבטחה, בטחון, ודאות, בטחון עצמי, עמידות חזקה ומכובדת |
security, confidence, certainty, self-confidence, strong and respectable resilience |
|
asiguransa nasional |
ביטוח לאומי |
|
asinyalado adj. |
מסומן, מועד לפורענות, ביש מזל; חשוד; נתון תחת השגחה; מצולק |
marked, prone to disaster, unlucky; suspect; Under supervision; scarred |
|
días asinyalados |
ימים מועדים לפורענות (ימי הספירה, תשעת הימים) |
|
tener a uno asinyalado |
לשמור טינה למישהו ולארוב להזדמנות להנקם ממנו |
|
asistensia f. |
סיוע, תמיכה, סעד, עזרה; מענק; ציבור נוכחים; נוכחות, מפגש |
assistance, support, relief; grant; attendance, meeting |
|
onorada asistensia! |
קהל נכבד! |
|
asívar m. |
אהל, אלווי (סוג של צמח), אסיבר |
aloe (plant) |
|
amargo komo el asívar |
מר כמו אסיבר |
|
venir amargo komo el asívar |
מותיר רגש חריף של טינה |
|
askear v. |
הגעיל, גרם גועל ושאט נפש; נגעל, חש גועל |
to cause disgust; to be disgusted, to feel disgust |
|
de askear |
מגעיל, מעורר גועל, מעוררקבס, מאוס |
|
askear el alma |
לגרום גועל, לעורר דחיה |
|
askearse v. refl. |
נגעל, מאס ב-, חש גועל ובחילה, דחה בבוז וזלזול |
to be disgusted, to feel disgust and nausea, to reject with contempt |
|
askearse entero |
דחה בזלזול |
|
asko m. |
גועל, בחילה, מיאוס, קבס, גועל נפש, שאט נפש |
disgust, nausea |
|
dar asko |
להגעיל, לעורר גועל/בחילה |
|
azerse asko |
לעתור (בלי תוצאות) |
|
azerse un asko |
להראות רגשי גועל בהעוויות פרצוף |
|
traer asko |
לגרום גועל |
|
aslahá (ebr.) f. |
הצלחה |
success |
|
tener aslahá (ebr.) en los fechos |
להצליח בעסקים |
|
traer aslahá (ebr.) |
להביא ברכה |
|
aslahalí/aslahachí/aslahadjí (ebr.) adj. & m. |
בעל מזל, שמביא מזל והצלחה |
lucky, who brings luck and success |
|
tener mano aslahalía (ebr.) |
להיות בעל יד ממוזלת; להיות בעל מזל והצלחה בעסקים |
|
aslanlik (t.) m. |
נימוס, אדיבות |
politeness, courtesy |
|
dar aslanlik |
להיות אדיב ומנומס |
|
asoltar v. |
שחרר; הפיץ, פלט לחות; החזיר; הניע; הפריד |
to release; to distribute, to emit moisture; to return; to motivate; to separate |
|
asoltar el presio |
להוריד את המחיר |
|
asoltar kushak (t.) |
'לשחרר את החגורה'' - לתת חופש תנועה; להראות נכונות ללחימה |
|
asoltar la boka |
להעז לדבר, להסיר את חרצובות הלשון |
|
asoltar la kuedra |
'לשחרר את הרצועה'' - לתת חופש ליוזמה |
|
asoltar la mano |
'לשחרר את היד'' - לבזבז הרבה כסף |
|
asoltar pedos de boka |
'להפיח מן הפה'' - להשמיע איומי סרק מגוחכים או הבטחות מגוחכות |
|
le agrada asoltar |
אוהב להרשים בדיבורים על סכומי כסף גדולים |
|
no asoltar de la yaká |
'להחזיק מישהו בצוארונו'' - להטריד בלי להרפות כדי לקבל משהו |
|
asoltar las urinas |
להשתין אחרי התאפקות ארוכה |
|
no asolta para/no es de los ke asoltan |
קפוץ יד, אינו מגלה נדיבות |
|
asoltar prometas |
לפזר הבטחות ("בלי כיסוי") |
|
asoltar ensultos |
להשמיע עלבונות |
|
asoltarse v. refl. |
השתחרר; התמוסס; נסדק, נפגם; הופיע לפתע; התגרש; נפרד |
to be released; to melt away; to be cracked, to be damaged; to appear suddenly; to divorce; to break off |
|
asoltarse de la mano |
'להחליק מן הידיים'' - ידיים ''שמאליות'' |
|
se le asolo de la boka |
נפלט לו, פלט מפיו |
|
asoplada f. |
נשימה, נשיפה, משב, הבל פה |
breathing, exhaling, blowing |
|
una asoplada kiere |
דרושה רק נשיפה קטנה, והוא נופל - נאמר כנגד מישהו חלשלוש |
|
asoplar v. |
נשב, נשף, אוורר |
to blow, to exhale, to ventilate |
|
asoplar la polvorina |
לאבק, להסיר את האבק |
|
asoplar la lumbre |
ללבות את האש |
|
asoplar la lampa |
לכבות את המנורה בנשיפה |
|
está asoplando |
מתחילה לנשב רוח, חשים הקלה בחום |
|
asoplarse v. refl. |
התאוורר במניפה; גמע במהירות; השתלט בלי זכות |
to ventilate himself with a fan; sto wallow quickly; to take over without right |
|
asoplarse a uno |
להפקיע ממישהו את כל אשר לו |
|
asoplarse la sopa |
לגמוע במהירות את המרק, לבלוע במהירות את המזון |
|
asoplarsela a uno |
לרוקן מישהו מכל מה שיש לו, לרמות |
|
asosiado adj. & m. |
שותף, חבר, חבר בהתאגדות; נלווה |
partner, member, member of the association; accompanying |
|
miembro asosiado |
חבר נלווה |
|
asote m. |
שוט, מגלב, פרגול; הלקאה, הצלפה |
whip; flogging, whipping |
|
dar asotes |
להצליף בשוט |
|
aspaká (ebr.) f. |
משכורת, תגמול, תמלוגים |
salary, reward, royalties |
|
no se pasa sin la aspaká (ebr.) |
אינו עושה דבר ללא קבלת תשלום |
|
asperar v. |
חיכה, המתין, ציפה; קיווה |
to wait; to hope |
|
asperar kon ojos de papel |
לחכות בקוצר רוח |
|
sin asperar |
מיד, בלי שיהוי |
|
no asperar de ningunos |
להסתפק במה שיש לו |
|
asperar a la goterika del Dio |
לעבוד קשה ולהמתין בסבלנות לפרנסה צנועה |
|
aspro (gr.) m. |
פרוטה, מטבע שנהג במזרח (''לבן''); נדבה |
a penny, a currency used in the East ("white"); handout |
|
el aspro para el dia malo |
חסכון עבור ימי מצוקה |
|
asta prep. |
עד, עד ל- |
until |
|
asta aki hue! |
עד כאן! לא נסבול עוד דבר שכזה! |
|
asta ke conj. |
מאחר ש- |
|
asta ke tu iyas, yo venia |
הבנתי את כוונתך הנסתרת |
|
asta muncho |
עד למאוד |
|
astret (t.) adj. |
השתוקקות, געגועים, ערגה,התאוות; הזדקקות |
longing, lust; need |
|
estar astret (t.) |
להשתוקק, לחוש צורך, להזדקק |
|
asufriirse v. refl. |
טוגן; התענה; הסתדר לבד, נשען על עצמו בלי לבקש עזרה מאחר |
to be fried; to torture; to manage on his own, to lean on himself without asking for help from another person |
|
asufriirse en su azeite |
להתבשל במיץ של עצמו |
|
asuka/asúkar m. |
סוכר |
sugar |
|
asúkar kandil/kandel |
סוכריה מסוכר גבישי |
|
asúkar kele |
חרוט סוכר |
|
asúkar kesmé |
קוביות סוכר |
|
asúkar minuda |
סוכר (בגרגירים, גבישים קטנים) |
|
es d'asuka |
הוא חלש מאוד, הוא שברירי ופגיע, בריאותו שברירית |
|
masá d'asuka |
מצה עשירה (שנאפתה בסוכר) |
|
tener asuka |
סובל מסכרת |
|
no kayó l'asuka al agua |
הדבר אינו חמור כל כך |
|
asukar v. |
המתיק, שם סוכר ב- |
to sweeten, to put sugar in |
|
asukar la boka |
להמתיק את הפה, לומר מלים אוהדות ונעימות |
|
asukareado adj. |
ממותק, מומתק |
sweetened |
|
dulse asukareado |
ריבה מגובשת |
|
asukri cf. asúkar |
|
|
|
asukri rozado |
עלי ורד בריבה |
|
pidrita d'asukri |
קובית סוכר |
|
asumar v. |
סיכם (בחשבון) |
sum up |
|
no se asuma |
בלי שיעור, הרבה מאוד |
|
asuvida f. |
עליה, טיפוס; מקום תלול, מדרון, שיפוע, דרך תלולה |
ascent; steep place, slope, steep road |
|
a l'asuvida |
בעליה |
|
asuvir v. |
טיפס, עלה; העלה |
to climb, to rose; to bring up |
|
asuvir a sefer |
לעלות ל(ספר) תורה |
|
atabafar v. |
חנק, החניק, שינק; עמעם רעש (ע''י כסוי); כִּסָּה בבגדים עד מחנק |
to suffocate, to choke; to dim noise (by cover); to cover with clothing until suffocating |
|
atabafar al garón |
להטיל שקט בכוח; להשתנק |
|
de atabafar |
מחניק, לוהט |
|
atabafo m. |
חֶנֶק, חניקה, שינוק; מחנק, קוצר נשימה; חום גבוה |
suffocation, shortness of breath; high temperature |
|
atabafo de paron |
השתתקות/שיתוק מרוב אימה |
|
atadero m. |
קשר, אגד; שנצים (קישוטים) לסוס |
bond, bundle; ribbons (ornaments) for a horse |
|
atadero de famiya |
קשר משפחתי |
|
en atadero kon |
בקשר עם |
|
atado adj. |
קשור, מחובר, מאוגד, צרור; מחוייב; אדוק |
tied, connected, bound, bundled; committed; pious |
|
atado kon el Dio/la Ley |
אדוק בדתו |
|
atagantar v. |
הטריד, הטריח, הפריע; ייגע, שעמם; עורר גועל, גרם בחילה |
to bother, to disturb; to tire, to bore; to cause nausea |
|
atagentar el alma/atagentar la salú |
להטריד בבקשות סרק ובדיבורים שאין להם סוף |
|
ataganto m. |
מטרד, טורח; שעמום; גועל, בחילה |
nuisance, trouble; boredom; Disgust, nausea |
|
atagento de salud/de alma |
הטרדה גדולה ומופלגת |
|
atar v. |
קשר, חיבר, צרף, אגד, איגד; סגר עיסקה; סמך על, נתן אמון ב- |
to bind, to connect, to attach; to close a deal; to rely on, to trust in |
|
ata aká |
'תן כפך'' - בוא נסגור עסק, בוא נתקע כף |
|
atar a uno |
לקבל ממישהו התחייבות עם ערבות לביצוע |
|
atar amistad |
לקשור חיבה למישהו |
|
atar apretado |
כפת |
|
atar el gato kuando kome |
לקשור את החתול בעודו אוכל (נאמר על קמצן גדול) |
|
atar importansa |
לייחס חשיבות ל- |
|
atar kon espango v. |
קשר (בחוט) |
|
atar las manos |
'לקשור את ידיו'' - למנוע ממישהו אפשרות פעולה |
|
no se puede atar |
אין אפשרות להרגיעו |
|
se kiere atado |
'צריך לקשור אותו'' - הוא משוגע שצריך לכפות אותו |
|
atar a uno de pies i de manos |
להטיל על מישהו תנאים המגבילים את חופש הפעולה שלו |
|
no se save atar las bragas, los chikures |
בעל שתי ידיים שמאליות |
|
atar una koza kon otra |
לקשר בין דברים חסרי זיקה הדדית |
|
ata i ata, no se le ata |
מנסה לסדר דבר מה ומעלה חרס בידו |
|
atará (ebr.) f. |
התרת נדר; טקס התרת נדר |
release from one's vow |
|
tomar atará (ebr.) |
לקבל התרת נדר |
|
atardeser v. |
העריב |
become evening |
|
al atardeser |
עם רדת הערב |
|
atarkar v. |
השכיב במיטה נגד רצונו |
to lay down in bed against his will |
|
atarka la pará! (t.) |
תן את הכסף! |
|
atarse v. refl. |
התחייב, קשר עצמו, נקשר; נעשה סמיך |
to commit, to bind oneself, to be bound; to become thick |
|
atarse las manos |
'קשר ידיו'' - ויתר על יכולת הפעולה |
|
atemado adj. |
חסר אונים, אפס כוח (שרוי באפיסת כוחות); הרוס, מושמד, מוכה |
|
|
atemado del espanto |
אחוז פחד, אחוז חרדה, נחרד |
|
atemarse v. refl. |
נבעת, נחרד, התייגע; כלה, נשמד; התאבד |
to be terrified, to be bored; to, destroy; to commit suicide |
|
ande se ateman los buenos dias |
בקץ כל הימים, בסוף העולם |
|
ande se ateman los peros |
בקצה העולם, הרחק מכאן |
|
atemo m. |
קץ, סוף, גבול |
end, limit |
|
atemos |
גבולות |
|
atensión f. |
תשומת לב; התחשבות |
attention; consideration |
|
azer atensión (fr.) |
לשים לב |
|
atentado m. |
התנקשות, פגיעה אלימה, פיגוע; פעולה חתרנית |
assassination, violent assault, assault; subversive action |
|
atentado kontra la vida |
התנקשות בחיי |
|
atentado a mano armada |
התנקשות מזויינת |
|
atento m. |
תשומת לב |
attention |
|
dar atento |
לשים לב |
|
estar al atento |
לעמוד על המשמר |
|
aterseado adj. |
בן שלוש; משולש |
three years old; threefold |
|
lagrimas aterseadas |
דמעות שליש |
|
atesh (t.) adj. |
נלהב, לוהט, זריז, ערני, מהיר הבנה, מהיר פעולה |
enthusiastic, passionate, agile, alert, quick to understand, quick to act |
|
atesh te la do |
הוא מוחזק בעיני פיקח ומהיר הבנה |
|
atidot (ebr.) f. pl. |
עתידות |
|
|
saver atidot |
לקרוא עתידות |
|
atinarse v. refl. |
הבחין |
to notice |
|
no me atinó |
לא חשבתי על כך, נעלם מתשומת ליבי |
|
atirar v. |
משך, משך את הלב, פיתה |
to pull, to pull the heart, to seduce |
|
atirar la atensión |
משך את תשומת הלב |
|
atmósfera f. |
אווירה; חלל האוויר, אטמוספירה |
atmosphere; airspace |
|
atmosfériko adj. |
אווירי, אטמוספרי |
|
atorgar v. |
הודה, הכיר ב-; התוודה; הצהיר; הבטיח; נעתר |
to admit, to recognize in; to confes; to declare; to promise; to agree |
|
atorgar por uno |
לתמוך במישהו, לדבר בעדו, להצדיקו, להגן עליו |
|
atorgo ke .. |
מודה אני |
|
atorgarse v. |
התוודה, הצהיר על עצמו |
to confess, to declare himself |
|
atorgarse vensido |
הודה בתבוסתו |
|
atormentado adj. |
מעונה; נעצב, מצטער |
tortured; sad, sorry |
|
un es.huenyo atormentado |
שינה טרופה |
|
atornada f. |
חזרה; חזרה לחיים, תחיה |
return ; return back to life, resurrection |
|
a la atornada |
זמן מה אחרי; בגלגול הבא (אעשה זאת) |
|
atornar v. |
חזר, חזר אחורה |
to go back |
|
atornar en si |
חזר לעצמו, חזר להכרה |
|
atornar en teshuvá (ebr.) |
חזר בתשובה |
|
atornar las palavras |
הפך את כוונת הדברים |
|
atornar a la eskola |
לעשות מאמץ להשלים את הידע החסר |
|
atornar a la mansevez |
לחזור לעשות מעשים של שנות הנעורים |
|
atrás adv. |
אחורה, מאחורי; מלפני (זמן), אחרי |
back, behind; before (time), after |
|
atornar atrás |
לחזור אחורה |
|
atrás atrás |
ירכתיים, השורה האחרונה באולם |
|
atrás de mi! |
אחרי! |
|
atrás un mes |
לפני חודש |
|
dar atrás |
החזיר, השיב |
|
darse atrás |
הפך פניו, נרתע, התרחק |
|
de atrás adelantre |
מאחור לפנים |
|
echar atrás |
לגרום לאיחור |
|
embiar atrás |
לשלוח חזרה |
|
enkolgar atrás |
תלה שוב (לדוגמא החזיר שפופרת הטלפון למקום) |
|
irse atrás |
חזר, שב, נסוג, צעד אחורה |
|
kaminar atrás |
לסגת, לצעוד אחורה (עם הגב לכיוון ההליכה) |
|
la ora va atrás |
השעון מפגר |
|
no deshar atrás |
לא להחמיץ, לא לתת להזדמנות לחמוק |
|
no kedar atrás |
לא לפגר אחר האחרים, להתנהג כמו האחרים |
|
no mirar ni atrás ni adelantre |
לא להתחשב בדבר, מבלי שים לב לתוצאות |
|
tomar atrás |
לקחת בחזרה |
|
tomar atrás su palavra |
לחזור בו מדבריו, להתחרט |
|
tornar atrás |
חזר לאחוריו, שב, נסוג אחורה |
|
traer atrás |
להחזיר, להשיב אחורה |
|
travar atrás |
לחזור בו, לקחת בחזרה את דבריו |
|
venir atrás |
שב, חזר, הלך בחזרה |
|
yevar atrás |
לקח בחזרה |
|
avlar por atrás |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
aharvar/atakar por atrás |
לתקוף מישהו מאחור |
|
no deshar teatro/balo/paseo atrás |
לא להחמיץ שום מחזה/נשף/טיול |
|
kedar atrás |
לאחר, לפגר |
|
deshar atrás |
להקדים את האחרים |
|
todo lo ke te viene de la mano no lo deshes atrás! |
עשה כעולה על רוחך, אותי אינך מפחיד! |
|
kedar atrás del fecho |
להיות בפיגור בעבודה |
|
atrazamiento m. |
פיגור, דעות והתנהגות שאבד עליהם כלח, בורות |
retardation, opinions and behavior that have long since become obsolete, ignorance |
|
atrazamiento de data |
דחיית המועד |
|
atrazar v. |
נסוג, פיגר, צעד אחורה, שקע, ירד; עיכב, השהה, דחה; הסיג אחורה |
to retreat, to lag, to step back, to sink, to descend; to delay, to suspend, to postpone; to retreat backwards |
|
atrazar la data |
דחה את המועד |
|
atribuir v. |
ייחס ל-, שייך; העניק; יעד |
to attribute to, to associate; to grant |
|
atribuir a |
ייחס ל- |
|
atrivirse v. refl. |
העז, נאזר עוז; התחצף; הסתכן; החליט, קיבל החלטה; סמך על, בטח ב- |
to dare ; to be rude; to risk; to decide, to make a decision; to trust, to trust in |
|
no atrivirse |
אינו מעז |
|
atrivirse a la muerte |
להכנס לסכנב גדולה |
|
atú (fr.) adv. |
לכל |
to all |
|
estar atú (fr.) |
לשים לב לכל פרט; להשביע רצון הכל |
|
atuendo m. |
כלי, כלי מטבח; מי שמהססים להטיל עליו אחריות; סיר לילה |
utensils, kitchen utensils; those who hesitate to take responsibility; potty |
|
atuendos |
(ישן:) הכנות לקראת הופעה עצמית מרשימה |
|
audensia f. |
קהל, ציבור |
audience, public |
|
sala de audensia |
אולם הרצאות |
|
augurar v. |
איחל; התנבא |
to wish; to prophesy |
|
augorar todo bueno |
לאחל כל טוב |
|
augorar las del perro |
לאחל את כל הרע שבעולם |
|
augorar las de Koré |
לאחל למישהו רעת קורח ועדתו (רעה משמים) |
|
aún conj. |
למרות, בלי להתחשב ב- |
although, regardless of |
|
aún ke |
אף על פי ש-, למרות זאת, הגם ש- |
|
aún kon todo |
למרות הכל |
|
autoridad lokales |
רשויות מקומיות |
local authorities |
|
las autoridades |
הרשויות |
|
av (ebr.) m. |
אב; נשיא, יו''ר |
father; president, chairman |
|
av bet din (ebr.) |
אב בית דין |
|
ava f. |
שעועית, פול; פריחה מגרדת |
peans; itchy rash |
|
ava freska f. |
פול |
|
avas sekas f. pl. |
שעועית לבנה |
|
inchirse de avas |
להתמלא בפריחה מגרדת בגוף |
|
avagar adv. |
לאט, בנחת, בשקט, במתינות |
slowly, calmly, quietly, in moderation |
|
avagar! |
זהירות! שים לב! |
|
avagar avagar |
לאט לאט; מעט, מעט |
|
avagariko adv. |
לאט, בנחת, בשקט, מתון |
slowly, calmly, quietly, moderately |
|
dezirlas avagariko avagariko |
לומר לו את הדברים הקשים ברכות ובנועם |
|
avagarozo adj. |
איטי, חסר תנועה, לא פעיל, נרפה, עצלן |
slow, motionless, inactive, sluggish, lazy |
|
fruto avagarozo |
פרי המאחר להבשיל |
|
avaná (ebr.) f. |
הבנה, משמעות |
understanding, meaning |
|
kitar la avaná (ebr.) |
לפענח, לעמוד על המשמעות |
|
avansar v. |
התקדם, קידם; השתפר; חסך |
to advance; to improve; to save |
|
avansar de penar |
לחסוך במאמצים |
|
avansar marekías/engreshos/pleitos |
להמנע מעצב/מחלוקות/מריבות |
|
avanso m. |
קדימה, דמי קדימה; התקדמות, קדימות, עדיפות; הצלחה; הדבקה, האצה |
forward, earnest (advance) money; progress, priority; success; adhesion, acceleration |
|
estar en avanso |
להיות בעל קדימות, להיות בעדיפות |
|
tomar avanso |
לקחת מקדמה |
|
tener avanso |
יש לו מקדמה על האחרים |
|
dar avanso |
לתת למישהו מקדמה על פני |
|
avante prep. & adv. |
לפני כן; ימי קדם |
before; the old days |
|
de días de avante |
בעבר, אי אז |
|
travar avante |
לחיות על חשבון הזולת, לנצל מישהו |
|
ave f. |
עוף; כינוי לאדם חסר יוזמה, כבד ומסורבל |
fowl; a nickname for an uninitiated, heavy and cumbersome person |
|
ave de paso |
עוף נדוד |
|
ave de rapinya |
עוף דורס |
|
estar entero un ave/pareser un ave |
אדם פסיבי וחסר יוזמה |
|
avel (ebr.) m. |
אָבֵל; אבלות, שבעת ימי אבל |
mourner; mourning, seven days of mourning |
|
el avel (ebr.) |
בית אבל |
|
avenir (fr.) m. |
עתיד; חזות, סיכוי |
future; appearance, chance |
|
por el avenir |
בעתיד |
|
avenirse v. refl. |
הסכימו זה עם זה, הסתדרו ביניהם, הגיעו להסכמה |
to agree with each other, to get along, to reach an agreement |
|
avenirse kon v. refl. |
הסתדר עם, הגיע להבנה עם |
|
aventar v. |
הפיח, השיב רוח (במניפה או כלי אחר); זרה |
to blow, to blow a wind (with a fan or other means); to disperse |
|
pala para aventar |
מפוח |
|
aver (ebr.) m. |
אוויר, רוח; אווירה, אטמוספירה; אקלים, מזג אוויר, סבר פנים |
air, wind; atmosphere; climate, weather, hospitality |
|
apanyarse del aver (ebr.) |
לבקש מדנים, לחפש מריבה |
|
aver (ebr.) liviano |
נחמד, נוח, קל מזג |
|
aver (ebr.) pezgado |
אנטיפטי |
|
esta bolando por el aver (ebr.) del sielo |
הוא מסתכן באבדן הכל |
|
tomar aver (ebr.) |
לשאוף אוויר; ליטול יוזמה; להתפרסם |
|
trokar de aver (ebr.) |
להחליף מקום, לשנות אווירה |
|
echarse al aver |
לישון תחת כיפת השמים |
|
aver v. |
היה (יש), היה לו, הכיל, היה ל-, התקיים, קרה |
to have, to contain, to exist, to happen |
|
avía de ser |
היה היה |
|
ay de |
כדאי ל- |
|
ay ke |
צריך ל-, יש צורך ל- |
|
tener dar i aver kon uno |
לשאת ולתת עם מישהו |
|
tengo de aver |
אני חייב לקבל |
|
avras de saver |
עליך לדעת ש- |
|
a no aver avía sien personas |
נכחו שם לפחות 100 בני אדם |
|
ay koza en el |
יש בו משהו |
|
averé adv. |
באלכסון |
diagonally |
|
kaminar averé |
להלך נוטה על צידו |
|
aviejentado adj. |
זקן מאוד, ישן נושן |
very old, old-fashioned |
|
viejo aviejentado |
ישיש, אדם זקן מאוד |
|
avierto adj. |
פתוח, חשוף, פרוץ; מפולפל, גס, בלתי צנוע, נהנתני; ישר, נוהג בפתיחות, נבון, בהיר, זריז, פעיל |
open, exposed, burst; peppery, rude, immodest, hedonistic; honest, open-minded, intelligent, bright, agile, active |
|
estar avierto |
להיות בגרעון; סבל מחסור בשינה |
|
grande avierto |
פעור |
|
kedar kon la boka avierta |
נותר בפה פעור, נדהם |
|
aviertura f. |
פתיחה, חנוכת מקום; פתח; פירצה; קסם; חכמה, בינה; מפתח, אינדקס |
opening, inauguration of a place; loophole; magic; wisdom, understanding; key, index |
|
aviertura de kamino |
פריצת דרך |
|
aviertura de azno |
פטר חמור |
|
avizo m. |
הודעה, מודעה, בשורה, ידיעה; דעה; עצה |
message, ad, in line, news; opinion; advice |
|
tomar avizo de un fato |
לרכוש ידיעה אודות מעשה כלשהו |
|
avla f. |
דיבור, דבר; נאום, הרצאה, דרשה, שיחה (ברדיו, בציבור), כושר דיבור |
speech, lecture, sermon, conversation (on the radio, in public); speaking ability |
|
dar avla |
לשאת הרצאה |
|
prestez de avla |
שטף דיבור |
|
tener una avla |
לשאת הרצאה |
|
tomarse la avla |
נתקעו לו המלים בפה |
|
avlado m. |
הנאמר, המדובר |
that being said |
|
mal avlado |
דיבה, דברי רכיל; הולך רכיל, מוציא דיבה |
|
avlar v. |
דיבר, הירצה, שוחח, החל בשיחה |
to talk, to lecture, to converse, to start a conversation |
|
a ken le avlas? |
קול קורא במדבר |
|
avla de afuera |
לדבר על דבר שאין מבינים בו |
|
avla kantando! |
'תתחיל לזמר'' - ספר מה שידוע לך! |
|
avlando estas? |
האומנם? באמת? |
|
avlar a la savor de su paladar |
לדבר כעולה על רוחו |
|
avlar de la nariz |
אינפף, דיבר מהאף |
|
avlar de mar i de kastanyas |
לשוחח על דא ועל הא |
|
avlar de uno |
ללכת רכיל |
|
avlar deskansado |
לדבר במתינות תוך הגיה של כל מילה |
|
avlar dulse/kon dulsor |
לדבר בנעימות |
|
avlar en lo seko |
לדבר בלי לקחת סיכון |
|
avlar gritando/avagariko |
לדבר בקול רם/נמוך |
|
avlar i espajar (ya avló, ya espajó) |
פלט שטויות ודברי הבל |
|
avlar mal |
לדבר רעות ב- |
|
avlar mentiras |
לומר דברי שקר |
|
avlar por atrás i por adelantre |
ללכת רכיל במישהו בפומבי ובסתר |
|
avlar por la espalda |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
avlar por uno |
לדבר בו טובות/רעות |
|
avlar toptán (t.) |
לדבר בלי לחשוב (''בסיטונות'' ובצורה ישירה) |
|
avlar una kayente, una yelada |
לפסוח על שתי הסעיפים |
|
estar avla avla |
מדבר ללא הרף |
|
no ay ke avlar |
אין מה לומר, העניין בסדר גמור |
|
no kedar de avlar |
לא חדל לדבר |
|
no se le avla |
אין לומר לו מילה בשל עצבנותו |
|
topar de avlar |
למצוא פגמים |
|
avlar agro/avlar kon agror |
לדבר בלשון חמוצה |
|
avlar mucho/avlar demazyado |
להשמיע מלים בלתי ראויות ומעליבות |
|
no me agas avlar mucho |
אל תכריח אותי להשמיע דברים שאינני רוצה לומר |
|
dar a avlar a la djente |
לתת לבריות סיבה למתוח ביקורת |
|
no avles nada |
שמור את הדברים לעצמך! |
|
se le avla |
התמזל מזלו ומאז אינו חדל לדבר על כך |
|
no se avla kon el |
אי אפשר לדבר איתו - גאוותן גדול, מסתכל על אחרים מלמעלה |
|
avlar es pekar! |
כל מה שאומר לו - יפרש לרעה! |
|
avlar de si para si |
לומר בינו לבין עצמו |
|
favlar kiero i no puedo, la garganta me duele |
יש לי סיבות משלי לא לדבר |
|
avoda (ebr.) f. |
עבודת ה', טקס דתי, תפילה; עבודה, משימה; סדר ''העבודה'' (יו''כ) |
worship of God, religious ceremony, prayer; work, task; the "Avoda" order (Yom Kippur) |
|
servir avodá (ebr.) |
לעבוד עבודה זרה |
|
avodazara (ebr.) f. |
עבודה זרה |
idolatry |
|
servir avodazára |
לעבוד עבודה זרה |
|
avokato m. |
עורך דין, פרקליט, סניגור; מייצג מישהו (נאמר באופן שלילי) |
attorney, defense attorney; represents someone (said negatively) |
|
avokato mío no sos tu |
אל תתערב בענייני - אני יודע להגן על עצמי לבד! |
|
avrir v. |
פתח, פקח, חלץ פקק, נתן סם משלשל |
to open, to inspect, to extract cork, to give a laxative drug |
|
avre el ojo! |
זהירות! הזהר! שים לב! |
|
avre el ojo i mira el pan! |
זהירות! הזהר! שים לב! |
|
avrir butika |
'לפתוח חנות'' - לפתוח בוויכוח מתמשך חסר טעם |
|
avrir buyor |
להתחיל לרתוח |
|
avrir ducha/gerra/pleytos |
לעורר מדנים |
|
avrir el karpuz |
לפתוח אבטיח - לפתוח דיון על עניין שנמנעו מלגעת בו עד כה |
|
avrir fal (arab.) |
להגיד עתידות (בקלפים או אמצעי אחר) |
|
avrir foja de masa |
לפתוח בצק, לרדד |
|
avrir kaza |
להקים בית בישראל, לפרנס משפחה |
|
avrir la bodrá |
לומר את האמת |
|
avrir la boka |
'לפתוח את הפה'' - להביע דעה |
|
avrir la boka i dezir kantar |
לדבר בלי חשבון, לדבר בצורה בוטה ובלי מעצור |
|
avrir la bolsa |
'לפתוח את הארנק'' - להוציא כסף |
|
avrir la gana |
לעורר תיאבון, לעורר חשק |
|
avrir la mano |
'לפתוח את היד'' - לבזבז |
|
avrir la yará |
לפתוח את הפצע מחדש, להכאיב |
|
avrir lakirdí |
לפתוח בפטפוט; לתת לפטפטן הזדמנות לפטפט |
|
avrir los meoyos |
'לפתוח את המוח''- לפצוע את הראש; להאיר שאלות מדעיות או ספרותיות |
|
avrir los ojos a uno |
לפקוח עיניו של מישהו, לעזור לו לראות נכוחה |
|
avrir los salones |
לערוך קבלת פנים |
|
avrir marazá (t.) |
לבקש מדנים |
|
avrir yagas viejas |
לפתוח פצעים ישנים - לעורר סכסוכים ישנים |
|
avrirle el meoyo |
להבהיר לו |
|
entre avrir i serrar el ojo |
כהרף עין |
|
es de avrir de reir |
להתפוצץ מצחוק |
|
no avrir boka |
לא לפתוח את הפה, לשתוק, להאלם דום |
|
avrir un kamino |
לפתוח דרך (חדשה), לפרוץ דרך |
|
avrir puertas del ehal |
לפתוח דלתות ההיכל לבקשת רפואה |
|
avrirse v. refl. |
נפתח; הנץ; פתח עצמו, התוודה, גילה ליבו; קרע, פרם; התגבר על ביישנותו |
to be opened; to bloom; to open himself, to confess, to reveal his heart; to rupture; to overcome his shyness |
|
avrirse komo la mangrana |
להפתח כרימון - להקרין יופי, להפתח כפרח |
|
se avrió boka de madre |
יש ליולדת "פתיחה" |
|
se avren siete korasones/se avren los husim |
הלב נפתח מתענוג |
|
avrirse kon uno |
לפתוח ליבו לפני מישהו |
|
avtahá (ebr.) f. |
בטחון; תקווה; ביטוח |
confidence; hope; insurance |
|
avtahá de salir lokos |
בלי תקווה |
|
ayar (t.) m. |
מידה לזהב וכסף (קראט), מידת הטוהר; רמה, מידה |
measure of gold and silver (carat), degree of purity; level, measure |
|
el ayar (t.) |
המידה המדוייקת |
|
meter al ayar (t.) |
לכוונן, להתקין כראוי |
|
meter dos d'eyos al ayar (t.) |
להביאם אל עמק השווה |
|
pedrer el ayar (t.) |
לאבד את חוש המידה |
|
ser de 24 ayar (t.) |
להיות מצויין |
|
todo va venir al ayar (t.) |
הכל יסתדר! |
|
topar el ayar (t.) |
'למצוא את הקראט'' - להגיע למידה המדוייקת |
|
traer a uno al ayar (t.) |
להחזיר מישהו לשפיות והגיון (באיומים או בענישה) |
|
traer al ayar (t.) |
להתאים, לתאם, להביא לרמה הרצויה |
|
meterse al mismo ayar de uno |
להשתוות למישהו בכסף המושקע בשותפות |
|
los de mi ayar |
אלה הנמצאים באותה רמה סוציו-אקונומית כמוני |
|
ayar v. |
מצא |
to fund |
|
ayar la belá (t.) |
להסתבך בצרה |
|
ayar salida |
למצוא מוצא (מצרה וכו') |
|
para bien se aye |
נשמור אותו כעת שמא יעמוד לנו בשעת צורך |
|
seas bien ayado! |
ברוך הנמצא! |
|
ayar kon kien avlar |
למצוא בן שיח ראוי לדון עימו בעניין מסויים |
|
ayde! (t.) interj. |
קדימה! |
Forward! |
|
ayde djano! |
מה אתה אומר?!, לא ייאמן! |
|
ayegar v. |
הגיע, התקרב; הגיע להשג, השיג, הצליח; הקריב קרבן; זכה לראות |
to reach, to approach; to achieve, to succeed; to make a sacrifice; to get to see |
|
ke no ayege! |
שלא יצליח! שלא יזכה לראות! |
|
ayegó la ora! |
הגיעה העת! |
|
ayegó a su ora |
הגיע בזמן |
|
ya me ayegó la ora de |
הגיע תורי לחלק (במשחק קלפים) |
|
ya le ayegó la ora |
הגיעה עיתו להסתלק מן העולם |
|
ya mos ayegó el Dio |
ברוך השם - אלוהים נתן לנו את מבוקשנו |
|
ayer adv. |
אתמול, ביום אחר שעבר |
yesterday |
|
ayer la noche adv. |
אמש |
|
aynará (ebr.) |
עין הרע, עין רעה; השפעת עין הרע |
the evil eye; the effect of the evil eye |
|
echar aynará (ebr.) |
להטיל עין רעה |
|
pozar aynará (ebr.) |
להפגע מעין רעה |
|
tomar d'aynará (ebr.) a uno |
להטיל על מישהו עין הרע מתוך קנאה או שנאה |
|
aynó (ebr.) adv. |
כלומר, דהיינו; כמעט |
that is; almost |
|
de aynó (ebr.) |
דהיינו; עובדה ש- |
|
ayom (ebr.) adv. |
היום |
today |
|
ayom arad olam (ebr.) |
להתחיל מבראשית, כאילו לא קרה דבר עד כה |
|
ayuda f. |
חוקן; עזרה, סיוע, תמיכה, סעד |
enema; help, assistance, support, relief |
|
echar ayuda |
לעשות חוקן |
|
ni el Gran Sinyor en su ayuda |
אפו בשמים - חושב עצמו במעלה גבוהה מן השולטן |
|
ni el guerko en su ayuda |
חושב עצמו לפיקח ומרושע יותר מן השטן |
|
ni perro en su ayuda |
גרוע מכלב רחוב |
|
ayuda se esta echando por ti |
לא איכפת לו ממך |
|
ayudador/dera n. |
סייע, עוזר, תומך |
supporter, assistant |
|
el Dio será ayudador |
אלוהים יעזור! |
|
ayudante m. |
עוזר, סייע |
supporter, assistant |
|
ayudante militar |
שליש צבאי |
|
ayudar v. |
עזר, סייע, תמך, סעד, הושיט יד |
to help, to assist, to support |
|
mas ke me ayudes |
אתה מסייע בידי ומחזק מה שחשבתי |
|
el Dio ayuda a los negros! |
זעקה הנשמעת כשחוזים בהצלחת רשע |
|
ayudo m. |
תמיכה, סיוע, סעד, עזר; מענק |
support, assistance, relief; grant |
|
ayudo de la pachá (t.) kevrada |
עזרה מאוחרת ובלתי מועילה |
|
ayudo finansiario |
סיוע כספי |
|
yamar en ayudo |
להזעיק עזרה |
|
aza f. |
ידית (של ספל או סירּ); גרזן |
handle (of cup or pot) |
|
meter aza al guevo |
'להדביק ידית לביצה'' - לסבך את העניינים ללא צורך |
|
azar m. |
פרח תפוז |
orange flower |
|
agua d'azar |
תמצית של פרחי תפוז |
|
azar (fr.) m. |
מקרה; הימור, מזל, סיכוי |
chance; gambling, luck |
|
djuegos de azar (fr.) |
משחקי הימורים |
|
si por azar (fr.) |
אם במקרה |
|
azardo (fr.) m. |
מקרה; מזל, סיכוי |
chance; luck |
|
por azardo (fr.) |
במקרה, באופן מקרי |
|
azat (t.) adj. & adv. |
חופשי, בלתי מרוסן |
free, unrestrained |
|
deshar azat (t.) |
להזניח |
|
perro azat (t.) |
כלב בלי בעלים |
|
azedor m. |
יוצר, אדם יצירתי; מי שעושה/ מבצע/גורם |
creator, creative person; who does/ performs/causes |
|
A-donay (ebr.) mi azedor! |
אלוהי יוצרי! |
|
azedor de mitsvot |
בעל מצוות |
|
azeitar v. |
שימן, משח בשמן |
to oil, to anoint with oil |
|
azeitar la mano |
לשמן את היד - לשחד |
|
azeite m. |
שמן |
oil |
|
akavarse la azeite |
'דעך נרו'' (''כלה השמן''), מת, נפטר, כבה נרו |
|
azeite de moruna |
שמן דגים |
|
azeite de pulso/de braso |
מאמץ שרירים ממושך וקשה |
|
azeite de semen lamaor |
'שמן למאור'' - לבית כנסת |
|
echar azeite al kal |
לתרום שמן לביהכ''נ כמחווה של הודיה לה' |
|
echar azeite al huego/ a la lumbr |
לשפוך שמן על המדורה |
|
estar kon l'azeite en la lumbre |
לפעול מתוך לחץ וחיפזון |
|
friirse en su azeite |
לסבול בדומיה (''להטגן בשמן של עצמו''); להסתדר לבד בלי עזרה; לטגן דבר מה בשמן של עצמו |
|
kitar azeite |
'להוציא ממישהו את המיץ'' - להעבידו עד כלות הנשימה |
|
la azeite va enriva |
'השמן צף למעלה'' - סוף האמת והצדק לנצח |
|
la mar esta d'azeite |
הים רוגע וחלק כמו שמן |
|
merka l'azeite i vende al sol |
'קונה שמן ומוכר לאור היום'' - עובד בלילות וישן בימים; חי בלילה |
|
no se arresvala ni kon azeite de richina |
שקר מובהק- אי אפשר להחליקו לגרון אפילו עם שמן קיק |
|
tener azeite de bivir |
שנדון לחיים ארוכים |
|
traer en l'azeite |
בבישול: לצמצם את הנוזלים; לצמצם לביטוי הפשוט ביותר |
|
un ojo de azeite |
עיגול (כתם) קטן של שמן, טיפת שמן |
|
venir en l'azeite |
לבשל עד התאדות הנוזלים והוותרות השמן; לאבד את כל הרכוש; לרזות במידה קיצונית |
|
azeite de richina |
שמן קיק |
|
pan y azeite y asuka |
ארוחת ארבע של הקטנים |
|
se l'eskapo el azeite |
נפח נשמתו |
|
azer v. |
עשה, יצר; עזר, סייע, הושיט עזרה |
to make, to create; to help, to assist |
|
aze un anyo |
לפני שנה |
|
aze un anyo ke |
זה שנה ש- |
|
azer bondad |
לעשות טובה |
|
azer de ojo |
לקרוץ |
|
azer dia i vida |
לא למוש מן המקום |
|
azer disfilu a |
להשתוקק ל- |
|
azer hadas |
לתת מחמאות |
|
azer kara de mufina |
להביט בזעם, לקמט את המצח |
|
azer kara de siete kantones |
ללבוש ארשת עגומה וקודרת |
|
azer karnes |
להעלות משמנים, להשמין |
|
azer kef (t.) |
להתרגע, לעשות חיים |
|
azer komo si |
עשה כאילו |
|
azer kon uno/los proves/los suyos |
הושיט עזרה למישהו/לעניים/לקרובים |
|
azer la kaza |
לנקות את הבית |
|
azer la mar sangre |
לזעום, להתרתח, להתקצף |
|
azer luvia |
יורד גשם |
|
azer moabet (t.) |
לפטפט, לשוחח |
|
azer pizmas (gr.) |
לקנטר |
|
azer por |
לעשות למען |
|
azer por su alma |
לעשות מצוות כדי שתעמוד הזכות |
|
azer puesta |
להמר |
|
azer saver |
לתדע, להביא לידיעת |
|
azer sefté (t.) |
לעשות ''סיפתח'' - המכירה הראשונה ביום |
|
azer ufisio |
לסרוג, לרקום, לעסוק בעבודת יד |
|
azer zitis |
'להקהות את שניו'', לנזוף במישהו |
|
le izo la likor |
השתכר; למד לקח |
|
le vo azer en el mazal/mazaliko |
אלמד אותו לקח |
|
no tiene ke azer una koza kon otra |
אלה שני דברים נבדלים לגמרי, אין ביניהם קשר |
|
azer un echo |
להקים עסק |
|
azer por dormir |
לעשות מאמצים לישון |
|
no aze nada |
אין זה חשוב, לא משנה |
|
tener ke azer |
להיות עסוק |
|
tener ke azer kon uno |
יש לו עסק עם מישהו |
|
por no tener ke azer |
מחוסר מעש (גרם נשקים) |
|
le izo la purga |
הסם המשלשל פעל את פעולתו |
|
le izo una mano/dos manos |
הסם המשלשל גרם לו לפעולת מעיים פעם/שתי פעמים |
|
disho ke va azer i va akonteser |
מילא את פיו באיומי סרק |
|
no me agas mucho |
אל תתגרה בי יותר מדי |
|
ya me lo izo |
עלה בידיו לרמותני |
|
a mi no me la azen ningunos! |
אותי איש לא ירמה! |
|
el aze i el desaze |
הכל תלוי בו, הוא הקובע |
|
azer por el alma de su padre |
לגמול חסדים בעבור זכר אביו |
|
aze mucho |
נותן הרבה לצדקה |
|
el Dio ke aga! |
שאלוהים יגשים את האיחולים! |
|
azerse v. refl. |
נעשה, הפך ל-, היה ל-; העמיד פנים, עשה עצמו; הבשיל, השלים בישולו; מת |
to become; to pretend, to make himself; to ripen, to complete its ripening; to die |
|
azerse a la una |
להתאחד, להתמזג |
|
azerse de kaza |
להתחיל להרגיש בבית/ בן בית |
|
azerse de mil leyes |
להתעצבן ולכעוס |
|
azerse del loko i del bovo |
להעמיד פני שוטה |
|
azerse del Mordehay |
'לעשות עצמו מרדכי'' - להעמיד פני חרש |
|
azerse del muevo |
להעמיד פנים שאינו יודע על כך |
|
azerse kon uno/todos |
להתרגל לחברת מישהו; להיות חברותי לכל |
|
azerse luvia |
(החל) לרדת גשם |
|
azerse maskara del mundo |
להפוך עצמו ללעג |
|
ke se aze! |
מה אפשר לעשות! |
|
no me se aze |
אינני מעז; לא הולך לי |
|
ya se izo de noche |
כבר ירד הלילה; זה מאוחר מדי |
|
azerse grande |
לגדול, להתבגר |
|
no azerse kon ninguno |
קשה לו להקים קשר עם אחרים |
|
la del Dio se aze! |
לא נורא, כך רצה אלוהים! |
|
los frutos se azen al sol |
הפירות מבשילים בשמש |
|
azerse del siego/de kosho/del mudo/del loko/del hazino |
להעמיד פנים כעיוור/פיסח/חרש/משוגע/חולה |
|
azerse del bovo/del azno |
לתת לאחרים לשלם/לעשות את העבודה במקומך כשאתה מעמיד פנים כלא יודע |
|
azgín (t.) adj. |
זועם, רותח מכעס, אחוז תזזית; רשלני, רפוי; בן בליעל; מטורף |
angry, boiling with anger, full of frustration; negligent, lax; bad man; crazy |
|
azgín kyopek (t.) |
אחוז תזזית |
|
azienda f. |
רכוש, הון, עושר, נכסים, נחלה |
property, capital, wealth, assets, estate |
|
desfazer las aziendas del rey turko |
לפזר הון עצום |
|
azilo m. |
מקלט; בית מחסה; גן ילדים |
shelter; kindergarten |
|
azilo de lokos |
בית משוגעים, בית מחסה לחולי רוח |
|
azilo de viejos |
בית אבות, מושב זקנים |
|
azir (t.) adj. |
מוכן, ערוך מראש, שניתן להשתמש בו ללא מאמץ |
ready, ready to use effortlessly |
|
komer de la azir (t.) |
לכלות את הונו; לחיות על חשבון הזולת |
|
venir azir azir (t.) |
להגיע כשהכל מוכן וליהנות מבלי לטרוח; ליהנות מפירות ירושה (בלי לטרוח) |
|
azlahá (ebr.) f. |
הצלחה, שגשוג, שפע, אושר, מזל |
success, prosperity, abundance, happiness, luck |
|
kortar l'azlahá (ebr.) |
לגרום להפסקת ההצלחה (ע''י עין רעה) |
|
aznedad f. |
חמוריות, סכלות, התנהגות מטופשת |
acingt like a donkey foolishness, stupid behavior |
|
a la aznedad |
בטפשות, בחמוריות |
|
favlar a la aznedad |
לדבר בלי לחשוב |
|
ey le dio l'aznedad |
מתעקש להתעסק בשטויות |
|
azniko m. |
עַיִר, חמור קטן |
donkey-foal, little donkey |
|
el azniko del sinyor haham |
לרבי מותר! (ר' הסיפור למטה) |
|
azno m. |
חמור |
donkey |
|
azno de Bar Natan |
''חמורו של בן נתן'' - שוטה |
|
azno de barrena |
'חמור של אנטיליה'' - אדם המסוגל לעבודת שגרה אך לא למאמץ שכלי |
|
azno kon albadra |
'חמור עם מרדעת'' - מטומטם, שוטה |
|
azno kon bonete |
'חמור במצנפת רבנים'' - נבער בעל דיפלומה |
|
azno kon pendola |
חמור נושא ספרים, אינטלקטואל מזוייף |
|
azno manido |
חמור ישיש |
|
azno vedre |
'חמור ירוק'' - שוטה כחמור |
|
el banyo del azno |
'אמבט חמורים'' - להתנקות בצורה שטחית ולא נקיה |
|
azerse del azno |
להעמיד פני שוטה כדי לנצל דבר מה לטובתך |
|
kondotas de aznos |
התנהגות גסה, הנהגת חמור |
|
kuando va suvir el azno de la eskalera |
'כאשר יטפס החמור על המדרגות'' - לעולם לא; הבטחות שלא יקויימו |
|
la korridika del azno |
'ריצת החמור'' - התלהבות שדועכת מיד |
|
ni azno en su ayuda |
'עזרתו גרועה מזו של חמור'' - טיפש יותר מחמור |
|
soy de azno |
זרע חמורים |
|
venir/kaer kom'al azno/kaer del azno |
לקבל בענווה ונמיכות רוח את מה שסרבת לקבל קודם |
|
asperadvos azno a la yerva mueva! |
הבטחות ללא כיסוי |
|
la del azno de Bilam |
קרה ההפך ממה שתכננו |
|
azerse del azno |
להעמיד פנים כאינו יודע |
|
i vino el azno i amató la kandela |
משבית שמחה |
|
kresió el azno desmeguó l'albadra |
"גדל החמור - קטנה המרדעת" - נאמר על ילד שגדל ובגדיו צרים עליו |
|
azo m. |
קלף ''אס''; פלצור, לאסו |
ace; lasso |
|
echar por azo |
להתחיל מחדש, להתחיל מבראשית, להתחיל עסק |
|
azogre m. |
כספית; אדם חלקלק וחמקמק ככספית |
mercury; a man as slippery and elusive as mercury |
|
azogre te lo do |
דע לך שהוא תוסס ומלא יוזמה |
|
azpán (ebr.) m. |
עז פנים, ציני, חוצפן, מחוצף, גס, וולגרי, חסר בושה |
bold, cynical, cheeky, rude, vulgar, shameless |
|
kara d'azpán |
אדם חצוף; מי שאומר את האמיתות הקשות ביותר בלי רתיעה |
|
babá f. |
אבא; אווז; אדם המדבר בלי הפסקה בלי לומר מאומה; געגוע; שוטה, פתי |
father; goose; a person who talks non-stop without saying anything; quack; fool, gullible |
|
ya lo saven fina las babas de kortijo |
סוד הגלוי וידוע לכל |
|
meoyo de baba |
זכרון קצר |
|
babeka f. |
שחף |
seagull |
|
babeka de mar |
שחף, עוף ים |
|
babula f. |
מכשפה, דמות מפחידה (לילדים) |
witch, scary character (for kids) |
|
a la babula |
כהרף עין, בלי לחשוב, בלי להזהר, במהירות |
|
bachka f. |
סוג של משחק קלפים |
kind of a card game |
|
tener punto de bachka |
להחזיק בעמדת פתיחה טובה בעניין או בעסק |
|
bádana/badaná (t.) f. |
סיוד; מברשת סיידים; החלקה |
whitewashing; whitewash brush; smoothing |
|
dar badaná (t.). v. |
סייד, טח |
|
dar una badaná (t.) |
לתקן תיקון שטחיבמשיחת צבע; לעשות איפור מהיר |
|
badkado (ebr.) adj. |
בדוק |
tested |
|
badkado i prevado |
בדוק ומנוסה |
|
badkol (ebr.) m. |
הד, בת קול; גילוי שמיימי |
echo; heavenly revelation |
|
salió badkol |
נגזר מלמעלה |
|
bafo (port.) m. |
נשימה, הבל פה, אד,הבל; ריאה |
breath, vapor; lung |
|
al bafo (port.) |
מאודה (צורת בישול) |
|
bafos (port.) |
אדים, קיטור חם - להקלת הצטננות |
|
no ay bafo (port.) |
שורר כאן מחנק,אין אוויר לנשום |
|
no deshar bafo (port.) |
לקפוץ עלהמציאה, לקפוץ על ההמזדמנות, לתפוס מישהו במילה |
|
no deshar tomar bafo (port.) |
לא לתת זמן לנשום, להעביד מישהו בלי חופש ומנוחה, בלי לתת לו לחשוב |
|
no tener bafo (port.) para favlar |
לא להוציא מילה/לא להתלונן מפחד או מכבוד |
|
tomar bafo (port.) |
לחדול להיות סודי, להתפרסם ולהתפשט על כנפי הרוח |
|
baforada (port.) f. |
משב, רוח תזזית, נחשול, סופה; גל חום הנושא עימו ריח רע |
breeze, frantic wind, surge, storm; a heat wave that carries with it a bad smell |
|
baforada (port.) de ira |
התקף זעם, התקף חימה |
|
baforada (port.) de kalor |
גל חום |
|
baforada (port.) de vino |
אדי שכרות |
|
baforada (port.) del sol |
החזרת אור השמש |
|
baganear (t.) v. |
התנשא, התיחס בבוז, קיבל בשאט נפש |
to be arrogant, to treat with contempt, to receive with disgust |
|
ken lo baganea? (t.) |
מי יסכים להיות בחברתו? |
|
no lo baganea |
דוחה זאת בבוז |
|
bahalom (ebr.) m. |
רוח (רפאים); חלום |
ghost; dream |
|
ver bahalom (ebr.) |
לראות בחלום, לחלום על |
|
bahché (t.) f. |
גן, גן ירק; בהשאלה: כינוי לאדם נעים, ידידותי |
garden, vegetable garden; a nickname for a pleasant, friendly person |
|
es bahché (t.) por ombre |
הוא נעים כמו גן |
|
ganí bahché (t.) |
(אירוני:) כילי, קמצן |
|
bahur (ebr.) m. |
בחור, עלם, רווק |
guy, youth, single, bachelor |
|
ay bahur! |
זהירות! אל תשמיעו גסויות - יש בינינו עול ימים |
|
bailar v. |
רקד, חולל |
to dance |
|
bailarle la koda a uno |
להרגיש חופשי, ליטול יוזמה, לדבר גלויות, לפעול בצורה משוחררת |
|
ke baile el lonso |
'שירקוד לו הדוב'' –תן לו לשים את עצמו ללעג ולקלס |
|
meter/kitar a bailar a uno |
לשגע מישהו, להוציאו מן הכלים, לגרום לו דאגות |
|
baile m. |
ריקוד, מחול |
dance |
|
en ke baile entró! |
איך שהסתבך! לאיזה סיבוכים הוא נכנס! |
|
entrar en el baile |
להיכנס לריקוד; להכנס לעסק מפוקפק |
|
meterse al baile |
להכנס לעניין, לקחתעליו |
|
ya está en el baile |
כבר נתון בסערה, אינו יכול להשתחרר, חייב להמשיך עד הסוף |
|
bakal (t.) m. |
חנווני, בעל מכולת |
shopkeeper, a grocery store owner |
|
tefter de bakal (t.) |
מחברת חשבונות מבולבלת (פנקס חנוונים'') |
|
bake m. |
התרגשות, דפיקות לב |
excitement, palpitations |
|
bake de korasón m. |
דפיקות לב |
|
unos bakes estó |
לבי דופק מהתרגשות |
|
bala f. |
צרור, חבילה, משא סוס; כדור (משחק); קלע, כדור (רובה) |
bundle, package, horse freight; ball (game); sling, bullet (rifle) |
|
azerse bala de panyo |
להסתבך, להפוך לפקעת חוטים |
|
bala de algodón |
כדור צמר גפן |
|
bala de panyo |
כדור בד; בהשאלה: עניין גדול |
|
balansa f. |
מאזניים, משקל; מאזן; שיווי משקל; מזל מאזנים |
scales, weight; balance; equilibrium; Libra |
|
estar kon el pezo i la balansa |
לשקול היטב כל מילה |
|
baldahón adv. |
חינם אין כסף, בחינם (בתחבולה, התחמקות מתשלום) |
free without paying, free (by trickery, evasion of payment) |
|
komer de baldahón |
לאכול בלי לשלם |
|
balderim (t.) m. |
יציאה לדרך; בריחה; עזיבה |
departure; escape; leaving |
|
balderim! |
החוצה! הסתלקו! הבה נסתלק ! |
|
tomar/amostrar balderim |
להמלט |
|
baldes adv. |
בחינם, חינם אין כסף |
free without paying, free |
|
de baldes |
בחינם, בזיל הזול; לשוא; שאריות, יתרה |
|
en baldes |
לשוא, לחינם, בלי תועלת |
|
en baldes no |
יש דברים בגו, לא לחינם |
|
eskaparla de baldes |
'לצאת בזול'' |
|
tomar mujer de baldes |
לשאת אשה בלי נדוניה |
|
balgam (t.) m. |
כיח, ליחה, ריר אף |
sputum, phlegm, nose mucus |
|
kitar balgam (t.) |
לכחכח, להוציא את הליחה |
|
balo (it.) m. |
נשף ריקודים; ריקוד |
dance ball; dance |
|
balo (it.) maskado (fr.) |
נשף מסיכות |
|
fustán (t.) de balo (it.) |
שמלת נשף |
|
balón m. |
כדור פורח; עפיפון |
hot air balloon; kite |
|
echar balón |
להעיף עפיפון |
|
balsa f. |
שלולית; מאגר, אגן; בריכה |
puddle; reservoir, basin; pool |
|
balsa de sangre |
שלולית דם |
|
baltá (t.) f. |
גרזן, קרדום; פטיש |
ax; hammer |
|
aki se kere baltá (t.) |
צריך להשליך את הכל, אין כאן דבר טוב |
|
echo negro – baltá! (t.) |
נקלעת לעסק גרוע? - קְצוֹץ! (נתק מגע) |
|
tomar baltá (t.) en la mano |
להחליטלעשות שינויים קיצוניים, לחדש את הכל |
|
bamya (t.) f. |
במיה; כנוי לאדם רך ואפטי; כינוי לשקר גדול |
okra; a nickname for a soft and apathetic person; a nickname for a big lie |
|
bamya (t.) muda |
רפה אונים, שאינו יודע להתגונן, נאלם בפני עלבון |
|
esta enkashando bamyas (t.) |
מְסַפֵּר שקרים |
|
banda f. |
חבורה, כנופיה, קבוצה, להקה, כת; רצועה, רצועת בד, רצועת עור לסנדל; רצועת אדמה, חלקה |
gang, group, band, cult; strap, fabric strap, leather strap for sandal; strip of soil |
|
banda de seguridad |
רצועת (ה)בטחון |
|
banda de múzika |
תזמורת כלי נשיפה, תזמורת צבאית |
|
echar a la banda |
להטות הצידה |
|
kaminar a la banda |
ללכת בעקיפין, לא למישרין |
|
bandiera f. |
דגל, נס |
a flag |
|
alevantar bandiera |
להניף את נס המרד |
|
alsar la bandiera blanka |
להכנע, להניף דגל לבן |
|
bandiera aogada |
דגל מורכן, דגל בחצי התורן |
|
salir kon bandiera |
להפגין, לתבוע באופן פומבי וללא רתע |
|
banka f. |
בנק; שטר בנקאי |
bank; banknote |
|
es banka otomana |
ניתן לסמוך עליו כלכלית, בעל בטחונות (''בנק עותמני'') |
|
meter parás (t.) en banka |
לחסוך,לשים כסף בבנק, להשקיע במסלול בטוח |
|
banketa f. |
שרפרף, ספסל; סיבוב במשחק קלפים |
stool, bench; a round of card game |
|
banketa para los pies |
הדום רגליים |
|
banketika f. |
דרגש, שרפרף, כיסא לילד |
bunk, stool, child seat |
|
ainda se kae de la banketika |
'עדיין נופל מן השרפרף'' - חסר כל נסיון (באירוניה על מי שמנסה להראות צעיר) |
|
bankito m. |
ספסל קטן, דרגש |
small bench, bunk |
|
kaerse del bankito |
'ליפול מן הדרגש'' - להיות צעיר מאוד |
|
banko m. |
ספסל, מושב; שולחן משרדי |
bench, seat; office desk |
|
meter los bankos |
'לשים ספסלים'' - לעשות הכנות לקבלת אורחים |
|
pasad para el banko! |
התקדם! הגיע תורך! |
|
pasar banko |
להתעשר במהירות |
|
pudrir bankos de eskola |
לבלות שנים בביה"ס בלי ללמוד מאומה |
|
banyamiento f. |
טבילה, הטבלה |
dipping |
|
banyamiento de mujer |
טבילת האשה |
|
banyamiento de atuendos |
הטבלת הכלים |
|
banyo m. |
אמבט, אמבטיה, מרחץ; רחצה; חדר אמבטיה; עיר מרחצאות |
bath; bathing; bathroom; city of baths |
|
arresivir un banyo de agua yelada |
'לקבל מקלחת צוננים'' להתקבל בסבר פנים לא טוב, לשמוע גערות |
|
azerse banyos |
ללכת למרחצאות |
|
banyo de bota |
רחצה באמבטיה או בגיגית |
|
banyo de mar |
רחצה בים |
|
banyo de pies |
רחצת כפות הרגלים |
|
banyo de sol |
אמבטית שמש |
|
banyo de sudor |
מרחץ זיעה |
|
banyo mineral |
מרחץ מרפא (של מיםמינרליים) |
|
deshar todo i irse al banyo |
לעזוב הכל באמצע ולהתעסק בעניין חסר חשיבות (ללכת למרחץ) |
|
lenyo de banyo |
קורת עץ להבערת אש במרחץ; כינוי לאדם חסר דעת |
|
tener menester de banyos de agua yelada |
להיות עצבני ונסער (''זקוק למקלחת צוננים'' - כדי להרגע) |
|
o bien banyo, o bien pastel |
אי אפשר לרקוד על שתי חתונות |
|
barabar (t.) adv. |
ביחד |
together |
|
azerse a barabar (t.) kon alguno |
להתחבר עם מישהו לבלי הפרד |
|
azerse barabar (t.) kon uno |
להדבק למישהו, להתחבר עם מישהו באופן מוגזם |
|
barabar (t.) kon todos i mozos |
גם אנחנו עם כולם |
|
mandjá (t.) barabar, kandjá barabar (t.) |
לקשור גורלו בגורל מישהו אחר לטוב ולרע |
|
barato adj. |
זול |
cheap |
|
eskaparla barato |
'לצאת מזה בזול'' |
|
barbut (t.) m. |
משחק קוביה בסיכון גבוה |
high-risk dice game |
|
djugar al barbut (t.) |
להסתכן, לקחת סיכון גבוה |
|
bardén (t.) cf. birdén |
|
|
|
bardén biré (t. cf. birdenbire |
|
|
barí (ebr.) adv. |
ברי, וודאי, שאינו מסופק |
sure, certain, not in doubt |
|
barí barí (ebr.) |
ללא שום ספק, לבטח, ברי |
|
por barí (ebr.) |
בבטחון, בוודאות |
|
barkito m. |
אניה קטנה |
a small ship |
|
azer barkito |
'להכין סירה מקיפולי נייר'' - לעסוק בדברים חסרי תכלית |
|
barón/baronesa/barona n. |
ברון/נית; גבר אלגנטי, דנדי |
baron; an elegant person, dandy |
|
azerse barón |
להתעשר, לצבור כוח |
|
barraganada f. |
מעשי נערות, שובבות, מעשי קונדס |
youth acts, mischief, pranks |
|
azer barraganadas |
לעשות מעשה שטות |
|
barredor m. |
מטאטא (האדם) |
sweeper |
|
barredor de kayes |
מטאטא רחובות, פועל נקיון; אדם מתחתית החברה שאינו ראוי להערכה |
|
barredura f. |
טאטוא; אשפה |
sweeping; garbage |
|
no deshar ni barredura |
לא להותיר עקבות, להעלים הכל |
|
barrena f. |
מקדח; אנטיליה, משאבת מים; מחלץ פקקים |
drill; water pump; corkscrew |
|
azno de barrena |
חמור מניע את האנטליה; כינוי לטיפש שאינו סוטה במאומה מהתנהגות קבועה |
|
barrena de kavesal |
כינוי לאשה פטפטנית ה''טוחנת'' בלי הרף באזני בעלה |
|
barrena de tripas |
כינוי לאדם רוגן, רוטן, מתלונן |
|
barrer v. |
טאטא |
to sweep |
|
barrer i asentar |
'לטאטא ולנוח'' - לעבוד בלי חשק |
|
barrer lo ke ve la suegra |
לנקות את מה שרואה החותנת - לנקות באופן שטחי |
|
barrida f. |
טאטוא |
sweeping |
|
dar una barrida |
לעבור במטאטא, לטאטא טאטוא קל |
|
barrido adj. & m. |
הרוס מבחינה כלכלית, נתון במצוקה כספית; צורת הטאטוא |
economically devastated, in financial distress; the way of sweeping |
|
barrido de noranegra |
טאטוא רשלני |
|
la kaza esta barrida |
הבית ריק מכל (מזונות) |
|
barril m. |
חבית; כינוי לאדם רחב גרם |
barrel; a nickname for a bones broad person |
|
azerse un barril/un barriliko |
להשמין כמו חבית |
|
barro m. |
טיט, בוץ, חומר (חימר) |
clay, mud |
|
barro amasado |
אדם שהוא כחומר הנלוש - כינוי לאדם שאינו ראוי לכבוד והערכה |
|
barro i no del bueno |
כינוי לאדם פחות ערך, חסר כבוד |
|
baruh abá! (ebr.) interj. |
ברוך הבא! |
Welcome! |
|
baruh abá yesurim (ebr.) |
ברוך הבא ייסורים! (קבלת הדין) |
|
un baruh abá (ebr.) klaro i un chibuk (t.) tapado |
נאמר על מי שמתרפס |
|
barva f. |
סנטר; זקן |
chin; beard |
|
barva de Strop |
בן בליעל |
|
barva de sahal (ebr.) |
בור, טיפש |
|
ir a sus barvas |
רוקד לפי חלילו שלו |
|
komer/bever/divertirse a la barva |
|
|
del koyón (it.) |
לאכול/לשתות/להתבדר על חשבונו של פתי |
|
no desharse barva |
למרוט זקנו מרוב כעס/צער/עגמת נפש |
|
salir a la barva del rey |
לעמוד על זכויותיו לפני גדולים ותקיפים בלי בושה ופחד |
|
barvika f. |
זקנקן |
small beard |
|
el djugo de la barvika |
משחק הזקנקן - שם של משחק ילדים |
|
bas (t.) m. |
הימור, התערבות |
gambling, betting |
|
a un bas (t.) |
בהימור, בהתערבות |
|
meter/meterse en/a bas (t.) |
להמר, להתערב |
|
basamak (t.) m. |
סף, מדרגה |
threshold, stair, step |
|
el basamak (t.) de la puerta |
סף הדלת, סף הכניסה |
|
bash (t.) m. |
ראש; מומחה, ''אלוף'' (במובן שלילי: מוכשר למעשים רעים) |
head; expert, "champion" (in a negative sense: competent for bad deeds) |
|
bash agrisí (t.) cf. basharisí |
|
|
bash ustuné (t.) cf. bashustune |
|
|
basharisí (t.) m. |
דאגה, צרה, ''כאב ראש'' |
worry, trouble, "headache" |
|
fuir de basharisí (t.) |
לברוח מבעיות |
|
basharisilik (t.) cf. basharisí |
|
|
|
tener basharisilik (t.) kon uno |
להיות מסוכסך עם מישהו |
|
basheza f. |
שפלות, שפלות רוח, אי מוסריות, נבזות, גסות, המוניות, נבלה |
meanness, immorality, contempt, rudeness, vulgarity, villainy |
|
azer bashezas |
לעשות מעשים רעים |
|
bashí (t.) adj. |
ראשי |
chief |
|
haham bashí (t.) m. |
רב ראשי, חכם באשי |
|
on bashí (t.) |
מפקד כיתה |
|
bashiko adj. |
נמוך, נמוך קומה, מעט נמוך, נמוך לגילו; שפל, בזוי, נבזה, נקלה, נבל |
short, slightly short, short for his age; despicable, vile |
|
un djidío bashiko |
יהודי צעיר ונמוך בעל חזות מבוגרת (באירוניה דקה) |
|
basho adj. & adv. |
נמוך; שטוח; שפל, בזוי, נבזה, נקלה; מרמה נמוכה, מאיכות ירודה |
low; flat; mean, contemptible, despicable; of low level, of poor quality |
|
arrodearse por en basho |
להאבק בלי סיוע ועזרה |
|
basho pedrido |
גס, נבל, רשע, בן בליעל, שפל שבשפלים |
|
basho rilieve m. |
תבליט אמנותי |
|
dar de basho a uno |
להשפיל, להעליב,להצביע בפומבי על טעותו של מישהו |
|
dar el punto en basho |
לעבור את המידה, להפריז |
|
dar en basho |
להוגיע, להכריע, לנצח,להפיל ארצה, להפיל מישהו מעל הרגלים; להשלים משימה |
|
dar kom'al puerko en basho |
להטיל מישהו בחזקה ארצה |
|
dar la takia en basho/ darla en basho |
להרים ידיים, להכריז על כניעה; להכריז על פשיטת רגל |
|
darse de basho |
לרדת על ברכיים, להשפיל עצמו, לשים עצמו מרמס לאחרים |
|
deshar todo en basho |
לנטוש דבר מהשלא מצליחים להשלימו; לעזוב דבר מה באמצע |
|
echar en basho |
להטיח ארצה; להשמיע כל מה שיודעים, להתוודות על הכל; להציג בצורה מפורטת (תכנית, פרוייקט) |
|
echar en basho la palavra de uno |
לסרב מתוך צער לבקשת ידיד; להשיב פניו של ידיד מתוך צער |
|
echar la mano en basho |
להפסיק את המשחק; לוותר על עסק |
|
en basho |
על הארץ, למטה |
|
kedar de basho |
לכרוע תחת משא/ מעייפות/תחת עול כספי |
|
kedar en basho |
להשאר בלי קונה |
|
meter el pie en basho |
להניח כף רגל על האדמה, לצאת מן המיטה |
|
no darse en basho |
לא להעתר, לא להשתכנע על ידי מישהו |
|
no s'alevanta d'en basho! |
זה דבר מכוער! |
|
tener pared basha |
להרגיש בלתי מוגן כראוי; להיות חייב להתכופף בפני מישהו; להתנהג בצניעות ונמיכות קומה |
|
ropa basha |
סחורה מטיב ירוד; כינוי לאדם שפל |
|
reushir a dar en basho mucho lavoro |
להספיק השלמת עבודה גדולה |
|
se dava enbasho saltava en alto |
התמלא טינה וכעס והתקומם כנגד מישהו |
|
basina f. |
גיגית |
tub |
|
basina d'amasar |
גיגית ללישת הבצק |
|
echar a la basina |
לכבס |
|
baska f. |
גלי חום, אדים; הרגשה לא טובה; עוויתות; בחילה |
heat waves, steam; not feeling well; spasms; nausea |
|
echar/estar kon baskas |
להרגיש רע מאוד, להראות כלפי חוץ מבוכה |
|
basmá (t.) m. |
בד מודפס עבור שמלות פשוטות, בגדי ילדים, וילונות; תחבושת, קומפרס; שם של משחק קלפים |
printed fabric for simple dresses, children's clothes, curtains; bandage; name of a card game |
|
a mi me va kortar basmá (t.) |
'אתה רוצה ללמד אותי??'' |
|
kortar basmá (t.) |
להתפאר, התפארות |
|
basta adv. |
די, מספיק |
enough |
|
basta ke keras |
די שתרצה (כדי שתקבל) |
|
basta! interj. |
מספיק! די! |
enough! |
|
basta favlar! |
הס! שקט! |
|
bastadro adj. & m. |
ממזר, ''ממזר'', תחבלן, מוכשר מאוד, ערמומי |
bastard, "bastard", cunning, very talented |
|
fijo d'un bastadro! |
בן ממזר! (קללה) |
|
bastar cf. abastar |
|
|
|
bastar i sovrar |
די והותר |
|
bastidor m. |
מסגרת רקמה |
embroidery frame |
|
kuzir al bastidor |
לעסוק במלאכה קלילה לבידור והעברת זמן |
|
basto (1) (port.) adj. |
כחוש, רזה |
skinny, thin |
|
masa basta (port.) |
בצק כחוש ללא חמאה או שמן |
|
bastrá (t.) f. |
דיכוי, לחץ; תוכחה; הלקאה |
oppression, pressure; reproof; spank |
|
komer/dar bastra |
לחטוף/לתת מכות |
|
batal (ebr.) m. |
אדם חסר תעסוקה |
a person lacking employment |
|
arresentarse batal (ebr.) |
להתבטל, לחוש בטוב במצב של בטלה |
|
estar batal (ebr.) |
ללכת בטל, לשבות מעבודה |
|
bataya! interj. |
איזה ..! |
What a ..! |
|
ke bataya! |
קדימה, יחד אתך! |
|
batido adj. |
מנוצח, מוכה, כתוש |
defeated, beaten, crushed |
|
guevos batidos |
ביצים מוקצפות |
|
batidura cf. batida |
|
|
|
batidura de palma |
מחיאות כפיים |
|
batimiento m. |
נקישה, דפיקה; פרכוס, פרפור |
knocking; convulsions |
|
estar kon batimiento d'alma/de korasón |
להיות שרוי בחרדה או דאגה עמוקה; לחכות בחוסר סבלנות לאירע חשוב |
|
batir v. |
דפק, הלם, הקיש, המם, היכה |
to knock, to hit, to tap, to stun |
|
batir a la puerta |
לדפוק על הדלת |
|
batir el chibap/batir una brazola de chibap (t.) |
לרכך את הבשר |
|
batir guevos |
להקציף ביצים |
|
deshar batir a uno |
לנטוש מישהו בסבלו ובעיותיו; לחתוך את העונג למישהו; לגרום למישהו עינויי טנטלוס (לראות ולא ליהנות) |
|
el pulso bate |
הדופק הולם במהירות |
|
bate bate kampania d'oro |
במשחק מחבואים נאמר כאשר תפסו הכל מחבוא |
|
batires m. pl. |
עצבים, כעס, זעם |
nerves, anger, rage |
|
le toman batires i estremeseres |
מוציא את כעסו בצורה אלימה |
|
le toman siete mil batires |
'עלו העצבים לראש'', התעצבן והתרגז בצורה אלימה |
|
batirse v. refl. |
שבר לעצמו; היכה לעצמו |
hit himself |
|
batirse la kavesa |
לשבור את הראש |
|
bau m. |
העלמה, העלמות (בקסמים) (לקוח ממשחק הילדים באו – ר' להלן) |
hiding (by magic) (taken from the children's game "Bau tash" - see below) |
|
azer bau/azer todo bau |
להעלים בזריזות ידים; לקחת הכל בזריזות ידים |
|
bava f. |
ריר, רוק; בהשאלה: דברי הבל, שטויות |
saliva; figuratively: nonsense |
|
arrekojer bavas |
לשעות לדברי הבל |
|
bavas |
דברי הבל, שטויות |
|
este echo kedo por una bava |
העסק הזה נכשל בשל פרט פעוט וחסר ערך |
|
kaer la bava |
הזיל ריר מפיו (מרוב עונג) |
|
kitar/echar bavas de la boka |
לפלוט דברי הבל |
|
lavorar por una bava |
לעבוד עבור שכר עלוב |
|
pasa el dia kon una bava |
מתפרנס בצמצום |
|
pelear por una bava |
לריב על עניין פעוט ערך, על שטות |
|
salir (de delantre) kon bavas |
לצאת ממשהו באפס יד, בלי להשיג דבר |
|
bavajada f. |
שטות, הבל, דבר הבל, ריק, הבלות, עניין של מה בכך, דבר פעוט; (המונית:) כינוי לאבר הזכרי |
nonsense, vanity, emptiness, trivial matter, petty thing; (vulgar:) a nickname for the male organ |
|
bavajadas es |
שטויות - אין לשים לב לכך |
|
bavajadas |
שטויות, דברים מופרכים |
nonsense |
|
dezir bavajadas |
לפלוט שטויות, לומרדברי איולת/הבלים/דברים מופרכים |
|
Bavel (ebr.) m. |
בבל; בלבול |
Babylonia; confusion |
|
estar en un Bavel (ebr.) |
להיות בסביבה רועשת, גדושת דיבורים ופטפוט |
|
bavozo adj. |
זב, נוטף ריר; אדם המדבר דברי הבל, מפזר איומים בלי בסיס |
dripping mucus; a person who speaks nonsense, spreads baseless threats |
|
varón bavozo/baveo |
מוריד ריר, מדבר שטויות, שוטה, פטפטן |
|
bayá (t.) adv. |
די, מספיק, יותר מדי |
enough, too much |
|
bayá miti (t.) |
ניכר, גדול למדי |
|
bayá! (t.) |
די! לא אכפת לי! |
|
bayat (t.) adj. |
ישן נושן, מיושן, לא בתוקף; שעבר זמנו (נאמר על מזון לא טרי: לחם, בשר, גבינה) |
old fashioned, outdated, out of date; outdated (said about not fresh food: bread, meat, cheese) |
|
tomar kolora bayat (t.) |
לרגוז על לא דבר |
|
bayrak (t.) m. |
דגל, נס |
flag |
|
salir kon bayrak (t.) |
להתייצב בלי חת, בראש מורם, בדגל מונף |
|
bayram (t.) m. |
חג מוסלמי |
a Muslim holiday |
|
kada dia no es bayram (t.) |
לא כל יום פורים |
|
ver la luna i tomar bayram (t.) |
לנהוג בזהירות, לוודא שכל התנאים בשלים להצלחה לפני שנכנסים לעסק |
|
baza f. |
יסוד, בסיס, אשיה, תשתית, שרשים |
foundation, base, infrastructure, roots |
|
sin baza |
בלי יסוד |
|
bazar m. |
שוק, יריד, בזאר, יריד אזורי; עמידה על המיקח |
market, fair, bazaar, regional fair; bargaining |
|
azer bazar |
לעמוד על המיקח |
|
avrir el bazar |
לעשות את העסקה הראשונה ביריד |
|
ir al bazar |
ללכת ליריד/שוק |
|
kortar bazar |
לחתוך מחיר (במיקוח) |
|
serrar el bazar |
'לנעול את היריד'' - להוותר אחרון |
|
sin bazar |
במחיר קבוע ללא אפשרות מיקוח |
|
bazarse v. refl. |
התבסס, הסתמך על, לקח כבסיס |
to be based on, to rely on, to take as a basis |
|
bazarse sovre |
להסתמך על |
|
be! (t.) interj. |
מילת קריאה: הי! נו! |
exclamation: Here is! |
|
dike be (t.) |
מדוע, לכל הרוחות? |
|
ven be (t.) |
בוא כבר |
|
beata f. |
אושר, עונג, נועם |
happiness, pleasure, pleasantness |
|
beata a el |
טוב בשבילו, שיהנה |
|
beata a mi |
אשרי |
|
bebek (t.) m. |
אישון, בבת עין |
pupil |
|
el bebek (t.) del ojo |
אישון עין, בבת העין |
|
bed din (ebr.) m. |
בית דין רבני |
rabbinical court |
|
travar a bed din (ebr.) |
להביא את העניין לפני בי''ד רבני |
|
bedahayim/betahayim (ebr.) m. |
בית קברות, בית החיים, בית עלמין |
cemetery, |
|
al bedahey (ebr.) ke lo yeven! |
שימות! |
|
bedahey (ebr.) a parte |
בית קברות נפרד לבני מיעוט דתי; מקום נבדל מן הבריות |
|
en ke bedahey (ebr.) esta/se topa? |
איפה הוא יכול להיות |
|
meter al bedahey (ebr.) |
לגרום סבל רב |
|
o bien bueno o al bedahey! (ebr.) |
'או שתתנהג היטב, או בית קברות!'' – נאמר לילד סורר |
|
tener bedahey (ebr.) aparte |
לרצות להיבדל מן הבריות |
|
traer el bedahey (ebr.) a la puerta |
להגזים בגודל הסכנה, לחזות אסון |
|
bedakavod (ebr.) m. |
בית הכבוד, בית כסא, בית שימוש |
a toilet |
|
es un bedakavod (ebr.) |
זהו אדם גס וחסר חינוך |
|
bedakisé/bidakisé (ebr.) |
בית שימוש, בית כיסא |
a toilet |
|
boka de bedakisé (ebr.) |
אדם גס הפולט מפיו גידופים וגסויות |
|
por menester se va al bedakise |
לעתים נאלצים לעשות דברים בלתי נעימים |
|
bedamikdash (ebr.) m. |
בית המקדש |
Temple |
|
ya se kemo el bedamikdash (ebr.) |
מאוחר מדי מכדי לתקן, את הנעשה אין להשיב |
|
bedel (t.) m. |
תמורה; מס לפטור משירות צבאי; אדם המחליף מישהו בשירות צבאי תמורת תשלום |
fee; ransom for exemption from military service; a person who replaces someone in military service for a fee |
|
tomar bedel (t.) |
למצוא מחליף |
|
befá (t.) f. |
משכון, ערבון |
pledge, mortgaging, guarantee |
|
arregatar la befá (t.) |
לשחרר את המשכון |
|
tomar befá (t.) |
לתת הלוואה תמורת משכון |
|
begenearse (t.) v. refl. |
אהב את עצמו |
to love oneself |
|
begenearse (t.) de si para si |
לאהוב את עצמו |
|
behaftor (ebr.) adv. |
שוב ושוב |
again and again |
|
par ve ha[f]tór esh.huelika |
חוזר שוב ושוב בלי הרף |
|
behirá (ebr.) f. |
ברירה, בחירה, חלופה, אלטרנטיבה, רצון חופשי |
choice, alternative, free will |
|
azer a su behirá (ebr.) |
לפעול מתוך רצון חופשי, לפעול על פי השראה |
|
deshar a uno a su behira |
לתת למישהו לפעול כחפץ ליבו |
|
bekiar (t.) m. |
רווק, בודד |
bachelor, single |
|
estar bekiar (t.) |
להיות אלמן קש |
|
kamareta de bekiar (t.) |
חדר רווקים, בהשאלה: חדר מבולגן |
|
beklear (t.) v. |
שמר, השגיח, צפה, עמד על המשמר, חיכה |
to watch, to be on guard, to wait |
|
beklear (t.) parida |
לשמור על יולדת, ללכת בטל, להתבטל |
|
bekléate! (t.) |
השמר! זהירות! |
|
bel (t.) m. |
מותן, חיק |
waist, lap |
|
al bel (t.) mediodía |
בעצם היום |
|
avlar del bel (t.) par'abasho |
לומר שטויות, לומר גסויות |
|
estar de bel (t.) para abasho |
להיות מכוער, חסר ערך, בלתי נעים |
|
no me quedó bel (t.) |
אני שבור מעייפות |
|
belá (t.) f. |
דאגה, צרה, מזל ביש, נזק, קושי; אחריות גדולה; טורח |
worry, trouble, bad luck, damage, difficulty; great responsibility; burden |
|
bushkar la belá (t.) |
לחפש צרות |
|
entrar en belá (t.) |
להכנס לצרות, להכנס לעסק הכרוך בבעיות |
|
eskaparse de belá (t.) |
להחלץ מצרה גדולה |
|
fuir/travarse de belá (t.) |
לברוח מצרות |
|
no kerer belá (t.) |
לסרב לקחת אחריות |
|
no me agas entrar en belá! (t.) |
אל תתגרה בי! אני עלול להגיב! |
|
topar/eskontrar la belá (t.) |
לשקוע בצרות בעסק שאין בו אינטרס או תועלת |
|
belediyé (t.) f. |
עיריה |
municipality |
|
belediyé reisí (t.) |
ראש העיר |
|
belediyé (t.) vieja |
'עיריה ישנה'' - כינוי לאדם וכחן |
|
Belogrado f. |
בלגרד |
Belgrade |
|
kalé de Belogrado |
מצודת בלגרד - כינוי לבניין חזק או לאדם יציב העומד על עקרונותיו, סוחר שניתן לסמוך עליו |
|
bembriyo m. |
חבוש |
quince |
|
arvole de bembriyo |
עץ חבושים |
|
ben kah uven kah (ebr.) |
בין כך ובין כך, בכל אופן, מכל מקום |
either way, anyway |
|
ben kah uven kah, kon mi mujer me tomo |
בין אם כך ובין אם כך - אשתי היא האשמה! |
|
benadam (ebr.) m. |
בן אדם, אדם, איש,גבר; ''בן אדם'' - אדם בעל יושרה; אף אחד |
man; "benadam" - a person with integrity; nobody |
|
azer benadam (ebr.) a uno |
להתייחס אליו בכבוד אף שאינו ראוי לכך |
|
azerlo benadam (ebr.) |
לייפות |
|
azerse benadam (ebr.) |
להעשות ''בן אדם'', להתנהג כראוי |
|
ke no se aze benadam (ebr.) |
חסר תקנה |
|
komporto de benadam (ebr.) |
התנהגות מכובדת ונעימה |
|
no meter a uno en kuenta de benadam (ebr.) |
לא להתיחס אל מישהו כבן אדם - לא להעריך מישהו |
|
no ser benadam (ebr.) |
להיות חסר נימוסים, להתנהג לא יפה |
|
no lo agas benadam |
אל תשים אליו לב! |
|
benahás (ebr.) |
אורח ישיבה על הברכיים |
sitting on the lap |
|
asentar de benahás (ebr.) |
לשבת עלהברכיים |
|
bendezir v. |
ברך, שיבח, הילל |
to bless, to praise |
|
es de bendezir al Dio! |
השבח לאל |
|
por lo ke estamos, bendigamos! |
נודה לאל על מה שיש! |
|
bendicho adj. |
ברוך, מבורך, מקודש |
blessed, sacred |
|
bendicho El/bendicho El i Su Nombre! |
ברוך הוא וברוך שמו! (קריאה של קוצר רוח) |
|
bendicho ke mos eskapó! |
ברוך שפטרנו (מעונשו של זה)! |
|
bendicho!/bendicho padre! |
קריאת התפעלות והפתעה: ''מה יפה! |
|
el Bendicho |
השם יתברך |
|
estamos bendicho |
אנו חשים בטוב |
|
El Santo Bendicho El |
הקדוש ברוך הוא |
|
bendicho el Dio i alavado Su Nombre |
ברוך הוא וברוך שמו! |
|
bendicho el Dio! |
ברוך השם! - סוף סוף קרה הדבר! |
|
bendichas manos ke tal izieron! |
תבורכנה הידיים! (נאמר בהתפעלות והערכה על דבר יפה שנעשה) |
|
bendicho el Dio por lo ke mos topamos |
תודה לאל על מה שיש לנו! |
|
bendico El ke te eskapo! |
ברכה ליולדת: ברוך זה שהושיעך! |
|
bendico El ke aze kazamientos! |
ברוך מזווג זיווגים! |
|
bendisión f. |
ברכה |
blessing |
|
echar la bendisión |
לברך, לאצול ברכה |
|
tener bendisión de padre |
ברכת אביו על ראשו - נאמר על מי שבכל אשר יפנה מצליח |
|
berahá (ebr.) f. |
ברכה |
blessing |
|
a la berahá (ebr.) |
בשפע |
|
berahá (ebr.) de berid |
טקס ברית מילה |
|
berahá (ebr.) se le aga/berahá i salú! |
בריאות ואושר! שתדע כל טוב! |
|
berahá (ebr.) se le aga |
שיבושם לו! |
|
berahá ve tová! (ebr.) |
ברכה וטובה! ברכת שפע (תשובה הניתנת במענה על ברכת''שלום'') |
|
beraja a la luna |
ברכת הלבנה |
|
buena beraha le aga! |
תזכה למצוות! |
|
berat (t.) m. |
רישוי, רשיון רשמי; תעודה עות'מנית המכירה בחסות זרה (קפיטולציה); בטחון עצמי, חוצפה של נהנה מחסות |
licensing, official license; Ottoman certificate recognizing foreign sponsorship (capitulation); self-confidence, impudence of enjoying capitulation |
|
tener berat/estar kon berat |
להנות מחופש דיבור, להראות אומץ הודות לחסות שנהנים ממנה |
|
beratlí (t.) adj. & n. |
מי שנהנה מחסות זרה (קפיטולציה) במשטר העות'מני; עומד על זכויותיו ללא פחד; עז פנים, חצוף |
those who enjoy foreign protection (capitulation) in the Ottoman regime; stands up for his rights without fear; , cheeky |
|
en kagón, en beratlí (t.) |
עשה במכנסיו ובמקום להתבייש מחציף פנים; אשם שמעמיד פני מאשים |
|
berber (t.) m. |
ספר, גלב, עושה תגלחות; טרדן |
barber; nuisance |
|
en ke berber (t.) te arrapas? |
'אצל איזה ספר אתה מסתפר'' - איזה מין הצעה אתה מביא לי? |
|
berbil (t.) m. |
זמיר; כינוי לילד יפה |
nightingale; a nickname for a beautiful child |
|
berbil (t.) siego |
זמיר עיוור (מקובל כי הוא מיטיב זמר); (אירוני): אדם חסר יכולת |
|
bereket/berekiet/berekiat (t.) m. |
שפע, פוריות; יבול; ברכה, ברכת המזון; גשם בעתו המועיל לתבואה |
abundance, fertility; crop; blessing, the blessing of food; rain at the time beneficial to grain |
|
berekiet verdin (t.) |
למרבה המזל, הודות ל-; ברכת ה' עליכם |
|
berekiet versín! (t.) |
יברכך/ישמרך האל! |
|
esta kaendo berekyét |
יורדים גשמי ברכה |
|
berekietlí (t.) adj. |
שופע, פורה, צולח, שמביא שפע ומזל |
abundant, fertile, prosperous, which brings abundance and luck |
|
mano berekietlía (t.) |
אדם שבגינו מגיע המזל והשפע |
|
berí (ebr.) m. |
ברית, טקס הברית, שמחת הברית |
circumcision, the circumcision ceremony, the joy of circumcision |
|
azer berí (ebr.) |
לאמץ לעצמו דבר שהיה צריך לתיתו לאחר |
|
bermejo m. |
ארגמן; אוכמנית (פרי אדום-שחור שמשמש להכנת ריבה) |
purple; blueberry |
|
azer a uno un bermejo |
לגרום למישהו להסמיק מבושה, מעלבון |
|
besa! (t.) interj. |
תקענו כף! סגרנו עסק! |
We shacked hands! We closed a business! |
|
estar a la besa (t.) |
להיות קשור בהתחייבות לעזרה והגנה הדדית |
|
beshigante (port.) m. |
אספלנית-חרדל |
mustard-bandage |
|
beshigante (port.) bueno |
אספלנית-חרדל יעילה במיוחד - כינוי לבן אדם דביק, שאינו נותן לנשום |
|
echarse beshigante (port. ( |
לשים לעצמו אספלנית-חרדל |
|
beslí (t.) adj. |
מפוטם |
fattened |
|
pato beslí (t.) |
אווז מפוטם |
|
beso (port.) cf. |
שפה (שפתיים), נשיקה |
lip, kiss |
|
tornar kon el beso blanko |
להחוויר מכעס |
|
besorá (ebr.) f. |
בשורה טובה |
good news |
|
besorá tová (ebr.) |
בשורה טובה |
|
bet din (ebr.) m. |
בית דין (רבני) |
rabbinical court |
|
travar a bet din (ebr.) |
להביא לדין בבי''ד רבני |
|
betón (fr.) m. |
בטון |
concrete |
|
betón armé (fr.) |
בטון מזויין; כינוי לאדם יציב בדעותיו; כינוי לסוחר אמין |
|
bevedero m. |
שתיה; צמא; תאוות שתיה בלתי נדלית; שתיה בלי הפוגה |
drinking; thirst; Inexhaustible lust for drinking; drinking without respite |
|
le dio en bevedero |
הוא שותה בלי הפוגות, התמכר לשתיה |
|
bever v. |
שתה, לגם, גמע; רימה, הערים; נתן אמון ב- |
to drink, to sip; to deceive; to trust in |
|
bever adefla |
לשתות מכוס התרעלה, לחוש מרירות, לספוג עלבונות |
|
bever djigaro |
לעשן סיגריה |
|
bever en kopo de otro |
לשתות מכוסושל אחר (לחשוף את סודותיו) |
|
bever la sangre |
'לשתות דמו של מישהו'' - להשפילו ולעלוב בו |
|
bever la sangre kon kanyuta de fierro |
'לשתות דמו של מישהו בקשית מתכת'' - להשפיל מישהו באכזריות מעודנת |
|
bever tutún (t.) |
לעשן (סיגריה, מקטרת) |
|
dar a bever |
להשקות |
|
dar a bever agua amarga |
להשקות מישהו במים מרים - להונות אותו |
|
dar para bever/dar a bever |
לתת דמי שתיה (טיפ) |
|
deshar de bever |
לחדול לשתות, להגמלמשתיה (אלכוהול) |
|
echar a bever |
להציע כוס משקה חריף למישהו, למזוג משקה למישהו |
|
echarse a bever |
להתמכר לשתיה, להפוך לשתיין |
|
el bever |
שתיה, משקה; שכרות |
|
komo bever un kopo de agua |
'כמו לשתות כוס מים'' - הדבר הקל והפשוט בעולם |
|
mos bevió la sangre |
'שתה את דמנו''- בייש אותנו בהתנהגותו, אנו מתביישים לראותו מתנהג כל כך רע |
|
todos beverán! |
הרימו כוס! השמחה היא כללית |
|
beveres m. pl. |
משקאות |
beverages |
|
buenos komeres i beveres |
מנעמי השולחן (אכילה טובה ושתיה) |
|
bevido adj. |
שתוי, שיכור |
drunk, |
|
estar bevido |
להיות שיכור לגמרי |
|
bevienda f. |
משקה, שיקוי; שתיה |
beverage, potion; drinking |
|
beviendas alko'holikas |
משקאות משכרים, משקאות אלכוהוליים |
|
bey (t.) m. |
תואר אצולה תורכי (בין פאשה לאגה); תואר הניתן לאדם נכבד |
turkish nobility degree (between Pasha and Aga); a degree given to a distinguished person |
|
bey efendi (t.) m. |
אדון, אדם נכבד ביותר |
|
estar bey yibi (t.) |
לחיות בנוחות ורווחה; להיות עצמאי ובלתי תלוי |
|
estar un bey (t.) |
לחיות בנוחותורווחה; להיות עצמאי ובלתי תלוי |
|
beyahid (ebr.) prep. |
תפילת יחיד (לא במנין) |
individual prayer (not in the minyan) |
|
avlar beyahid (ebr.) |
להשמיע דעתו בלבד; לפסוק בסכסוך על פי צד אחד בלבד, בלי לשמוע את הצד שכנגד |
|
beylik (t.) m. |
דרגת ביי; זכויותיו של בעלהשררה |
Bey degree; The rights of the ruler |
|
es del beylik (t.) |
שייך לבעל השררה - ניתן לקחת ממנו מבלי שיינזק ומבלי שייפגע הלוקח |
|
komer del beylik (t.) |
לחיות ''על חשבון הברון'', על חשבון קופת הציבור |
|
tener beylik (t.) |
ליהנות מסמכות, עצמאות ורווחה |
|
bezadura f. |
נישוק, נשיקה (הפעולה) |
kissing |
|
bezadura de mano |
מתנה הניתנת לכלה בביקורה הראשון; נשיקת יד הנותן; קבלת פני מי שלא ראוהו זמן רב או שרואים לראשונה |
|
bezar v. |
נישק, נשק; התאים (זה לזה), התחבר היטב |
to kiss; to match (to each other), to connect well |
|
bezar i chupar |
לחבק ולנשק באופן מוגזם |
|
bezar la mano/los pies |
לנשק ידיו או רגליו של מישהו - להתחנן לפני מישהו ולהשפיל עצמו לפניו |
|
bezar la mezuzá (ebr.) |
לנשק המזוזה |
|
bezar mano (ya bezo mano) |
להתפטר סופית מהעבודה (''לנשק את היד'') |
|
bezar pan |
'לנשק לחם'' - להשבע |
|
bezar pies i manos |
לרדת על הברכיים לפני מישהו |
|
dame te bezaré la boka |
'יישק שפתים'' דבריך טובים ונכוחים, אתה ראוי שיישקו את שפתיך |
|
i me beza la mano |
מקבל את מה שאני מציע לו ומנשק את ידי (בהרבה הוקרה) |
|
bezba f. |
דבורה; צרעה, דבור |
bumblebee; wasp |
|
azerse bezba |
'להפוך לדבורה'' - לחזור בלי הרף, בעקשנות |
|
bezba detrás de la oreja |
'דבורה באוזן'' - אדם טורדני ומעצבן בתלונותיו ודרישותיו |
|
bezer (t.) adj. |
שהגיע עד רוויה, שנמאס לו, שהגיע לקצה כוחותיו; מלא צער ויגון |
who had reached saturation, who had reached the end of his power; full of sorrow and grief |
|
azerse bezer (t.) |
להתיאש, להוואש, להרים ידיים, להגיע לקצה הכוחות |
|
bezer (t.) de la vida |
עייף מן החיים, נואש, קרוב להתאבדות |
|
toparse bezer (t.) |
להיות משועמם |
|
bezerro m. |
עגל, שור צעיר; אדם גס, חסר חינוך |
calf, young bull; a rude, uneducated person |
|
bezerro de oro |
עגל זהב - עשיר וטיפש |
|
bezerro viejo |
'עגל זקן'' - כינוי לזקן טיפש וסנילי; בן אדם גס, חסר נימוסים; חסר דעת |
|
kada bezerro i bezerro por su pacha lo enkolgan |
לכל כלב בא יומו! |
|
beziko m. |
נשיקונת, נשיקה בקצות השפתיים |
small kiss, a kiss on the tips of the lips |
|
dar bezikos v. |
נישק נשיקות רבות, נישקק |
|
bezo m. |
נשיקה |
kiss |
|
bezos i abrasos |
'נשיקות וחיבוקים'' - חיבה מופגנת (אירוני) |
|
komer de bezos |
לאכול מישהו מנשיקות, להפגין אהבה בוערת |
|
biambalí (t.) m. |
במבליק, שוש |
licorice |
|
ya dio savor de biambalí (t.) |
קיבל טעם של שוש'' נעשה בלתי נסבל, מגעיל |
|
bichear (t.) v. |
קצר (חיטה וכו') |
to harvest (wheat, etc.) |
|
bichear la yerva |
לכסח את הדשא |
|
bichim (t.) m. |
צורה, תבנית; אופן, שיטה; עמדה; גזרת בגד, אופנה; הופעה, מראה; צורת התנהגות |
shape, pattern; method; position; garment cut, fashion; appearance; behavior |
|
bichim(t.) de franko |
צורת התנהגותמוזרה בחיקוי לסנוביזם אירופאי |
|
bichkí (t.) m. |
מסור |
devoted |
|
bichkí (t.) de tripa |
הפרעות בקיבה |
|
bicho m. |
תולעת; בעל חיים |
worm; animal |
|
bicho a las kayadas |
צבוע, ערמומי, מרושע |
|
bidja f. |
מכשפה |
witch |
|
boka de bidja |
פה מלוכלך |
|
bien m. |
רכוש, עושר, הון, ברכה; טוב; יתרון |
property, wealth, capital, blessing; goodness ; advantage |
|
esta kaza es mi bien |
הבית הזה הוארכושי |
|
los bienes |
נכסים, רכוש |
|
por bien sera! |
שיהיה לטובה! |
|
alegrarse kon su bien |
לשמוח בחלקו |
|
bien ke me tengas! |
שתהיה לי בריא! (בתגובה לסירוב) |
|
de bien ke sea! |
שהאיחור שלו יהיה בשל דבר-מה טוב! |
|
para mas bien ... |
נוסף לכל הצרות ... |
|
para bien se aye/se tope |
שיהיה ... (על חפץ שאין מוצאים בו תועלת כרגע) |
|
para bien tus pies korran! |
תזכה למצוות! |
|
mi bien no es? al huego lo vo a dar |
זה רכושי מותר לי לעשות בו כרצוני ואתה אל תתערב! |
|
todo el bien en una ... |
כל הטוב בבת אחת ... - נאמר באירוניה כאשר מתמלא הבית לפתע בחברים וקרובים |
|
bien adv. |
היטב, מאוד, למדי; חוץ מזה |
well, very, quite; beside that |
|
e bien |
אם כך, אם כן |
|
está bien hazino |
הוא חולה למדי/מאוד |
|
kon bien i kon gana de komer |
בבוא הזמן, ''כשיגיע התיאבון'' - נאמר מתוך חוסר סבלנות לגבי מי שמתמהמה |
|
mas bien |
טוב יותר, מוטב |
|
de bien se nombre! |
שנזכה להזכיר שמו לטובה! (על מישהו הסובל ממחלה, תאונה וכו' והמוזכר תוך שיחה) |
|
para bien ke sea, Senyor del mundo! |
ריבונו של עולם, שהדברים יתרחשו לטובה! |
|
para bien le apreste! |
(על בגד/בית/רהיט חדש:) שתזכה ליהנות ולהפיק ממנו תועלת!, תתחדש! |
|
venga bien! |
ברוך הבא! (על אורח בלתי צפוי/בשורה טובה/מתנה - נאמר לעתים באירוניה) |
|
-me seas el bien venido! -me seas el bien fayado/topado! |
-ברוך הבא! -ברוך הנמצא! |
|
kerer bien |
לאהוב |
|
bienaventurado adj. & m. |
אשרי; מאושר, ברוך, בר מזל; תם, באירוניה: טיפש |
happy, blessed, lucky; innocent, (in irony:) stupid |
|
los bienaventurados |
אביונים |
|
bienaventurado el ombre |
אשרי האיש, אשרי הגבר |
|
bienes m. pl. |
נדל''ן, רכוש, נכסים, הון, קרן, מלאי; אחוזה |
real estate, property, assets, capital, inventory; estate |
|
bienes imobiliarios |
נכסי דלא ניידי (נדל''ן) |
|
tomar los bienes |
להחרים |
|
bierveziko m. |
בקיצור, ''בשתי מלים'' |
abbreviation of words, few words |
|
tengo un biervezíko a dezirte |
(בנימה של איום:) אומר לך זאת בקיצור!! |
|
biervo m. |
מילה |
word |
|
no kitar biervo de la boka |
לא להוציא מילה מהפה, לשתוק |
|
no pepitear biervo |
לנצור סוד |
|
biervos feos |
מילים גסות |
|
bijú (fr.) m. |
תכשיט, עדי; כינוי לילד אהוב, לאשה אהובה |
jewel; a nickname for a beloved child, for a beloved woman |
|
está un bijú (fr.) |
היא יפה כתכשיט |
|
bikito m. |
שוליים משוננים, לוֹיה, מקלעת, רקמה מסולסלת |
serrated margins, noose, curled tissue |
|
a bikitos |
בעל שוליים משוננים; מרוקם רקמה מסולסלת בשוליו |
|
biko (it.) m. |
מקור, חרטום |
beak |
|
si biko (it.) tenía sería piola |
'לו היה לו מקור היינו אומרים עליו שהוא עקעק''- נאמר על פטפטן ללא תקנה |
|
Bilam (ebr.) |
בלעם; כינוי לזללן ורעבתן |
Bil'am; a nickname for a glutton |
|
ojos de Bilam (ebr.) |
עיניים של בלעם- עיניים גדולות פקוחות ובוהות לחלל |
|
bilancho (it.) m. |
מאזן |
balance |
|
bilancho (it.) de pagamiento |
מאזן תשלומים |
|
echar/azer bilancho (it.) |
להכין מאזן, לדעת היטב מה המצב הפיננסי |
|
saldo bilancho (it.) |
יתרה |
|
bilé (t.) adv. |
בנוסף ל-, אפילו |
in addition to, even |
|
bilé bilé (t.) |
במתכוון, ביודעין |
|
yuch bilé (t.) |
סוף סוף, לבסוף |
|
bilibiz/bilibizes (t.) m. pl. |
גרגרי חימצה (חומוס) קלופים וקלויים |
peeled and roasted chickpeas |
|
afito de bilibiz (t.) |
עצירות קשה |
|
armado de bilibiz (t.) |
זועם, פיו מלא איומים חסרי כוח; דבר חסר משמעות, דבר חסר ערך |
|
asta ke se disho bilibiz (t.) ya se serró el charshí (t.) |
'עד שאמרו שמדובר בסך הכל בחימצה נסגר השוק'' - נאמר על פניקה ללא סיבה |
|
no kedó bilibiz (t.) en la tarlá (t.) |
'לא נותרו גרגרי חימצה באחו'' – המקום שומם, מבלי נפש חיה |
|
bilieto (it./t.) m. |
כרטיס, כרטיס כניסה; שטר כסף; מכתב קצרצר |
ticket, entrance ticket; banknote; a short letter |
|
bilieto de boda |
כרטיס הזמנה לחתונה |
|
bimbriyo/bimbrío m. |
חבוש |
quince |
|
bimbriyo ham (t.) |
טיפש |
|
biná (ebr.) |
בינה |
wisdom, intelligence |
|
biná hohma (ebr.) i kioshk (t.) ensima |
בינה חכמה ועושר |
|
biná (t.) f. |
מבנה, בניין |
building |
|
alevantar una biná (t.) |
להקים מבנה; להרים משא כבד; לקחת משימה מעל כוחו |
|
bira f. |
בירה, שיכר |
beer |
|
pan de bira |
לחם שנאפה בשמרי בירה |
|
vazo de bira |
קובעת, ספל בירה |
|
birlante cf. briyante |
|
|
|
es un birlante |
אדם בעל לב טוב, בעל תכונות תרומיות |
|
kitar/echar birlantes de la boka |
לומר דברי טעם, פה מפיק מרגליות |
|
birra (port.) f. |
כעס, זעם, חימה, זעף |
anger, rage |
|
birra (port.) de moros |
זעם של מורים (מאורים) - זעם קשה |
|
birra (port.) de pretos |
זעם שאי אפשר לשככו |
|
birra (port.) de ko'hen (ebr.) |
זעם של כוהן |
|
le suvió la birra (port.) |
גאה בו הכעס, התעצבן |
|
biskocho m. |
תופין, רקיק, כעך |
wafer, cake |
|
alegria kon biskochos de rakí (t.) |
שמחה מזוייפת |
|
biskocho de franzelera |
כעך בטעם אניס |
|
biskocho de polvo/d'asukar |
כעך פשוט אפוי מקמח טהור, או מקמח וסוכר |
|
biskochos de alhashu |
כעך במילוי אגוזים ושקדים |
|
bismilá (t.) adv. |
בשם אללה, בשם אלהים (נאמר לפני עשית פעולה חשובה); בבת אחת |
in the name of Allah, in the name of God (said before doing an important deed); at once |
|
bismilá el Rahmán el Rahún! |
בשם אללה הרחמן והרחום! |
|
bistuerto adj. |
עקום ומפותל |
curved and twisted |
|
tuerto i bistuerto |
עקום ומעוקל; מעוות |
|
bit (t.) m. |
כינה |
louse |
|
bit bazar (t.) m. |
שוק פשפשים, שוק לדברים משומשים |
|
kitar/meter a uno bit bazar (t.) |
לדבר סרה במישהו |
|
bitela f. |
עגל |
calf |
|
karne de bitela |
בשר עגל |
|
biterear (t.) cf. bitirear v. |
|
|
|
biterear (t.) echo |
לגמור עניין, לפתור בעיה, להחליק קשיים |
|
bitirear (t.) v. |
גמר, השלים, סיים |
to finish, to complete |
|
bitirear (t.) echo |
לגמור עניין, לפתור בעיה, להחליק קשיים |
|
bitiví (ebr.) adj. |
טבעי, סדיר, רגיל |
natural, regular, normal |
|
un malo bitiví (ebr.) |
רע בטבעו |
|
bitmish (t.) m. |
הסכם, החלטה, הבנה |
agreement, decision, understanding |
|
dar bitmish (t.) |
להגיע להסכמה/ להבנה, להצהיר על העניין כמוסכם |
|
de una parte ya está bitmish (t.) |
'צד אחד כבר מסכים'' - באירוניה: כאשר העניין נוטה בהגזמה לטובת אחד הצדדים |
|
bitún bituné (t.) adv. |
לגמרי, מלמטה עד למעלה |
completely, from bottom to top |
|
es un echo bitun bitune eskapado! |
זהו עסק הגמור בחופזה ובצורה עקומה! |
|
bivez/biveza f. |
זריזות, חייות, ערנות, חיוניות, פזיזות, עליזות; חריפות, שנינות |
agility, liveliness, alertness, vitality, recklessness, cheerfulness; sharpness, wit |
|
yeno de bivez |
מלא חיים, מלא חיות |
|
bividor m. & adj. |
נהנתן, רודף תענוגות, אוהב חיים; מתהולל, זולל וסובא |
hedonist, pursuing pleasures, loving life; a glutton and a drunkard |
|
buen bividor m. |
בליין, נהנתן |
|
bivir v. |
חי, התקיים, גר; ניהל חיי הוללות |
to live, to exist; to lead a life of debauchery |
|
así bivan tus pulgas! |
'שכה יחיו פרעושיך!'' - באירוניה: אינני מאמין למילה מדבריך! |
|
bivir de aires |
'לחיות מן האוויר'' - לחיות מעבודות מזדמנות |
|
bivir i ver |
'לחיות ולראות'' - צריך לראות כדי להאמין |
|
deshar bivir |
להניח לחיות - ''אל תנהל לי את החיים'' |
|
echarse a bivir |
לעשות חיים |
|
manera de bivir |
דרך חיים, אורח חיים |
|
saver bivir |
דרך ארץ, נימוס |
|
saver ken bive, ken muere |
'לדעת מי חי, מי מת'' - להיות בעניינים |
|
no deshar bivir |
להטריד בלי הרף |
|
asi biva yo/kon esta vedrá ke biva yo! |
בחיי/שכה אחיה! |
|
asi bivas tu!/asi bivas muchos anyos!/asi biva tu padre/asi biva mama!/así biva tu fijo! |
אנא ממך! |
|
muchos anyos ke me bivas tu!/tu ke bivas muchos anyos! |
תבדל לחיים ארוכים! (נאמר כאשר מבשרים על מותו של מישהו) |
|
ke te bivan! |
שיחיו ויאריכו ימים! (בתגובה למישהו המזכיר את ילדיו/הוריו/קרובים מדרגה ראשונה) |
|
el Dio ke mos déshe bivir/ke mos déshe el Dio bivir! |
שאלוהים יזכנו לחיות עד אז! |
|
bivir komo un rey |
לחיות כמו מלך, לחיות ברווחה |
|
biva tu grandeza! |
נאמר באירוניה למי שמתפאר בגדולתו וייחוסו |
|
enterrarse bivo |
לקבור עצמו מרוב בושה |
|
bivo adj. |
חי, מלא חיים; ער, ערני; תוסס,שובב, עליז, זריז; פיקח, מבריק; בוהק |
alive, full of life; alert; lively, playful, cheerful, agile; clever, brilliant; shiny |
|
bivo i sano ke m'estes |
'שתהיה לי בריא'' - תגובה על סירוב |
|
bivos ke salgamos |
'שנצא מזה חיים''- נאמר כאשר מצויים בסכנה |
|
echarse kon sus bivos |
'לישון עם החיים'' - לקחת את החלק הטוב, לבקש תגמול מוגזם |
|
irse bivo bivo |
למות במיטב ימיו |
|
kedar bivo |
להתקיים, להשאר, להותר |
|
komerselo a uno bivo |
'לאכול אותו חי'' - להתנפל על מישהו בצעקות וגידופים |
|
kozas de bivos |
דברים חדשניים, עדכניים; שעשועים |
|
todos bivos i sanos |
'שנזכה לחיות'' –נאמר כאשר מדברים על דבר מה שהגשמתו רחוקה |
|
bizareha (ebr.) |
לצאצאיך; כולל הכל (''אתה וזרעך'') |
to your descendants; including everyone ("You and your semen") |
|
mentar a la bizareha (ebr.) |
להשבע שבועה חמורה (''בחיי ילדי'') |
|
bizayón (ebr.) m. |
עלבון פומבי, בזיון, בושה, חרפה |
public insult, shame, disgrace |
|
azerse bizayón (ebr.) |
להיות ללעג וקלס |
|
azer bizayon |
להלבין פנים ברבים, לבייש בפומבי |
|
bizonyo (it.) m. |
צורך |
necessity, need |
|
lo puro bizonyo (it.) |
הצרכים הראשוניים והדחופים ביותר |
|
blanda f. |
צואה (המוני) |
excrement (vulg.) |
|
se komió la blanda |
אכל את צואתו |
|
blando adj. |
רך; בעל אופי רך, ותרן, רכרוכי, רפה, כנוע |
softish |
|
blando halva |
רך כחלווה |
|
blando hashhashú |
רפה, רך, כנוע |
|
karakter blando |
בעל אופי רך, כנוע, צייתן |
|
manos blandas |
'ידים רכות'' - הכל נשמט מידיו |
|
blandura f. |
רכות, ותרנות; רכרוכיות |
softness, giving way |
|
komer blandura |
לאכול מזון קל ורך להרגעת הקיבה |
|
blankería (it.) f. |
כלי מיטה, לבנים; כלי הנדוניה |
bedding, linen; the dowry articles |
|
kuzindera de blankería (it.) |
תופרת לבנים וכלי מיטה |
|
blankeser v. |
הלבין; ליבן |
to whiten; heat (metal) |
|
blankeser la ropa |
להלבין את הבגדים - לכבס היטב עד הלבנה |
|
blanko adj. |
לבן, צח, צחור |
white |
|
blanko alkanfor |
לבן כנפתלין |
|
blanko djaspe |
צח כשלג |
|
blanko inieve |
צח כשלג |
|
dar la firma en blanko |
לחתום בלאנקו |
|
deshar en blanko |
להשאיר מישהו ''נקי'' - לא לתת לו את חלקו |
|
echar los ojos en blanko |
'לגלגל את הלבן בעיניים'' - להתעלף |
|
kedar en blanko |
להשאר נקי מהכל - לא לקבל את חלקו |
|
lo blanko del ojo |
לובן העין |
|
mirar kon lo blanko del ojo |
'לראות בלובן העין'' - להסתכל בחשד |
|
lo blanko del guevo |
חלבון הביצה |
|
blankura f. |
לובן, צחר, צחות; פחם (בלשון סגי נהור: ''לובן'') |
whiteness; coal |
|
se ve blankura |
סוף סוף רואים את הלובן - שיפור, קרן אור, תקווה |
|
blikiyandor (t.) cf. bekleador |
|
|
|
blikiyandera de kaza |
שוערת |
|
blokado m. |
(צורה אירונית ל'בוקאדו') נתח |
cut, piece (ironic distortion of "bokado") |
|
amargo blokado |
נתח מר |
|
blokamiento m. |
סתימה, חסימה |
blockage |
|
blokamiento de venas |
סתימת עורקים |
|
bloko m. |
גוש, נדבך; מצור; בלוק פוליטי; בלוק (צריף) במחנה ריכוז |
block, tier; siege; political block; a block (barracks) in a concentration camp |
|
azer bloko |
להציב מחסום ביקורת |
|
bloko komunisto |
הגוש המזרחי |
|
blu (it.) m. & adj. |
כחול, תכול, תכלת;''כחול'' לכביסה |
|
|
blu (it.) fonsé (fr.) |
כחול כהה |
|
bochorro m. |
שטף פתאומי של נוזלים; להגבלתי פוסק, פטפטנות, שטף של דיבורים/צעקות/נזיפות/שירים צרחניים |
sudden flux of liquids; incessant chatter, chatter, a flood of talking/shouting/scolding/screaming songs |
|
avrir bochorro |
לשפוך זרם של דיבורים/צעקות/נזיפות/שירים בקול צרחני |
|
boda f. |
חתונה; בהשאלה: דבר מה בלתי נעים |
wedding; a nickname for something unpleasant |
|
aparejos de boda |
הכנות לחתונה; בהשאלה: בזבוז ראוותני על מסיבה |
|
boda de djente basha/de Maminas |
חתונה רעשנית, רבת מהומה |
|
boda de djente grande/a lo grande |
חתונה ראוותנית; בהשאלה:הוצאות מוגזמות וראוותניות |
|
bodas de ormigas |
תל נמלים |
|
bodas tenga ken bodas kere |
'שתהיה חתונה למי שמחפש חתונה'' - אין מבולבל וחסר סדר מאשר חתונה |
|
dos de bodas, tres de tanyedores |
שתים על החתונה, שלוש על המנגנים - לבזבז יותר על המנגנים מאשר על החתונה עצמה - לבזבז כסף על עניין טפל |
|
el Dio save en ke boda estamos |
|
|
metidos |
'אלהים יודע לאיזה חתונה נכנסנו'' - לאיזה צרה והוצאות נכנסנו |
|
entrar en boda |
להכנס לתקופה של הכנות לחתונה במשפחה |
|
estar a la boda/ entrar en boda |
'להכנס לעסקי חתונה'' - להכנס לעסק השואב הרבה הוצאות ואין יודעים כיצד לצאת ממנו |
|
estar enriva de boda |
להכנס להוצאותמוגזמות בלי יכולת לעצור |
|
hatimá (ebr.) de boda |
כתיבת תנאים(לאירוסין) |
|
no ay boda sin pandero |
'אין חתונהבלי תוף'' - אין עונג שאין בו הוצאות ובזבוז |
|
para bodas i alegrías! |
'בחופה ושמחות!'' - ברכה לרגל התחדשות (דירה, רהיטים וכו') |
|
parese boda |
'כמו חתונה'' - נאמר על בזבוז גדול ומיותר |
|
pransos de boda |
שולחנות חתונה |
|
estar de boda |
המשפחה שרויה באווירת חתונה |
|
boda i guerta del vezino |
ליהנות על חשבון השכן |
|
bodrá f. |
קרום (לחם), גלד; כינוי לאדם חסרתבונה, בור |
crust (bread), scab; a nickname for an unwise person, ignorant |
|
una bodrá de pan |
קרום הלחם |
|
bodre m. |
חוף, גדה; שפה, קצה, שוליים, צד |
beach, bank; edge, margin, side |
|
bodre de mar |
חוף ים, שפת ים; קוהחוף |
|
yeno fina los bodres |
מלא עד גדותיו |
|
bodrún (t.) m. |
מנהרה; בור כלא; מרתף |
tunnel; prison pit; basement |
|
morar en un bodrún (t.) |
לגור במקום חשוך וספוג לחות |
|
bofe m. |
ריאה |
lung |
|
bofes |
ריאות; דיבור מתנשף |
|
s'avren los bofes |
מריחים את הבושםהטוב/את האוויר הצח/את השמחה והאושר |
|
tener bofes anchos |
לגלות אורך רוח,לגלות סבלנות ואופטימיות |
|
no kedar bofes |
עד כלות הנשימה; הוציא נשמתו לשכנע |
|
bogaz (t.) m. |
רוח פרצים; פרץ של דיבור צעקות וגידופים; אנגינה |
draught; a burst of speech shouting and insults; angina |
|
avrir bogaz (t.) |
לתת לאדם גס הזדמנות לפעור פה |
|
bogo/bogó (t.) m. |
צרור, חבילה; עכוז (אחוריים) |
bundle, package; buttocks (back) |
|
bogo (t.) de manteles |
'חבילה שיש בה רק מפות'' - חדגוני |
|
bogo (t.) de banyo |
חבילת מגבות ושאר צרכי מרחץ |
|
bogo (t.) de meza |
מפת שולחן |
|
bogo (t.) de novio |
מתנת הכלה לחתן |
|
ni por el bogo (t.) le pasa |
לא נוגע לו, הוא אדיש לכך |
|
no me sekes el bogo (t.) |
עזוב אותי במנוחה |
|
unflar el bogó (t.) |
להלקות בעכוז |
|
vestirse/estar entero komo un |
|
|
bogo (t.) (de ropas) |
להתלבש כמו חבילה - להתלבש בטעם רע, להיראות רע |
|
yevar el bogo (t.) al banyo |
לקבל את הנזיפה במקום מישהו אחר |
|
bogoyo adj. |
דבר מה גדול וגמלוני |
something big and clumsy |
|
kara de bogoyo |
אדם מכוער |
|
bohor (ebr.) m. & adj. |
בכור; תם, נאיבי, ניתן לסובבו סביב האצבע |
eldest; innocent, naive, can be rotated around the finger |
|
es (un) bohor/bohor (ebr.) bovo |
תם, נאיבי, ניתן לרמותו בקלות |
|
no seas bohor! |
אל תתן שיעבדו עליך! |
|
una vez al día el bohor kita la behorá a pasear |
פעם ביום עושה הבכור דבר שטות |
|
bok (t.) adj. |
מעורר גועל; טמא; כהה |
disgusting; unclean; dark |
|
boktán bok (t.) |
צואה מצחינה |
|
boka f. |
פה, לוע |
mouth, muzzle |
|
a la boka boka/a la boka puerta |
ברגע האחרון, בדקה התשעים |
|
arrekojerse la boka |
לדבר באופן עצור |
|
avrir la boka i dezir kantar |
לומר כל מה שיש על הלב בלי מעצורים |
|
boka de beema (ebr.) |
לוע |
|
boka de guzanos |
אדם המתנבא לרע |
|
boka de kazika/boka de yeriz (t.) |
פה של בית כיסא/של ביוב - אדם גס המדבר בגסות ומוציא מפיו נבלויות וגסויות |
|
boka de ley korasón de mamzer (ebr.) |
צביעות, אחד בפה ואחד בלב |
|
boka de madre |
פתח הרחם |
|
boka de rapoza |
פה של שועל - אדם שנון, ערמומי, פיקח |
|
boka dulse |
פה דובר חלקות, חנופה |
|
boka kayada |
שומר סוד, שומר פיו |
|
boka negra |
פה מלוכלך - אדם המנבלפיו, מנאץ, מעליב |
|
boka por ermozura |
אדם הממעט לדבר |
|
boka serrada |
שומר סוד, שומר פיו |
|
boka sin mano |
פה הזקוק למזון אך אינו מסוגל להרויח לחמו |
|
boka suzia |
פה מלוכלך - משמיץ, מוציא דיבה |
|
bozdear/bozear (t.) boka |
ללכלך את הפה, לקלל, לנבל את הפה |
|
bushkar boka |
שאב מידע, תישאל, ביקש לדעת |
|
dar a komer a la boka |
'להאכיל מישהו בכפית'' |
|
dar en boka |
לסכור פיו של מישהו, להשתיק בגסות |
|
de boka |
בעל פה, שבעל פה |
|
de boka (para) arriva |
שוכב אפרקדן,שוכב על הגב |
|
de boka abasho |
הפוך על פיו, מבולגן |
|
de boka de la djente |
מפי העם |
|
de boka en boka |
מפה לאוזן - שמועהמתפשטת |
|
de boka para abasho |
שוכב על בטנו |
|
de boka para el podjo |
לגחון על פי הבאר |
|
de boka se dize |
'קל לומר'' - על דבר מה שלמראית עין קל לעשותו |
|
de boka yena |
בפה מלא, בהסכמה מלאה |
|
de no meter en boka |
בלתי אכיל - ''אי אפשר להכניסו לפה'' |
|
deshar kon la savor en la boka |
להוותר עם הטעם בפה - עם הרושם הטוב והקסם |
|
detenerse la boka |
להזהר בדיבורו; להזהר באכילה |
|
dezir de boka |
לפזר הבטחות |
|
echar la boka en bueno |
לחזות דברים טובים ונעימים |
|
echar la boka en negro |
לחזות חזות קשה |
|
el alma a la boka |
עייף ורצוץ |
|
estar kon la tripa a la boka |
הריון בשלב מתקדם |
|
kaer en la boka de la djente |
להיות קרבן לרכילות |
|
kaer en todas las bokas |
להיות בפי הבריות, להיות נושא לרכילות |
|
ke en la boka kave |
אף על פי שניתן לבטאו במלים מעטות, הוא ענק |
|
kedar kon la boka avierta |
נדהם, נותר בפה פעור; לא קיבל את חלקו |
|
kedar kon la savor en la boka |
להיות תחת הרושם (''להשאר עם הטעם בפה''), להשאר עם טעם לעוד |
|
ken mete boka? |
מי מעז לדבר?! |
|
kerer tomar una boka emprestado |
לשתוק, לא לומר מה שעל ליבו בשל כבוד או חשש |
|
kitar de boka |
לחייב את עצמו |
|
kitar el pan de la boka |
לגדוע מטה פרנסתו של מישהו |
|
kitarse el pan de la boka |
לחסוך לחם מפיו (כדי לסייע למישהו) |
|
kon boka yena |
מכל הלב |
|
kon media/a media boka |
בחצי פה |
|
kuzir la boka |
לשים מחסום לפיו |
|
la boka al yan! |
שייסכר פיך/עפר לפיך! |
|
la boka del alma |
חלל הקיבה |
|
la boka le va dirdir (t.) |
המלים נשפכות מפיו, מעיין נובע של דיבורים |
|
le korre la boka |
בעל לשון רהוטה |
|
lo ke le sale de la boka |
מדבר בלי חשבון, אומר את כל העולה על דעתו |
|
los de la boka |
השיניים |
|
me se fuyó de la boka |
'ברח לי'', אמרתי בלי להתכוון לומר |
|
meter en boka |
להציע, להזכיר |
|
meter la boka al aire |
להשאר בלי פרנסה |
|
meter las palavras en la boka |
לשים את המלים בפיו |
|
meterse en la boka del león |
להכנס לגוב אריות, להכניס עצמו לסכנה |
|
mojarse/arremojarse la boka |
לרענן את הפה (במשקה) |
|
no avrir boka |
לשתוק, לא לפתוח את הפה |
|
no deshar a uno de la boka |
לא לחדול לדבר על מישהו ולהזכירו |
|
no lo kites ni de boka |
אל תעז אפילולהשמיע זאת (אל תיתן לו רעיונות) |
|
no meter boka |
להמנע מלהתערב בעניין |
|
no se mete boka |
אי אפשר לקנותו בהיותו יקר כל כך |
|
no se mete en boka |
אינו ראוי למאכל |
|
no tiene boka para avlar |
להיות רךוצנוע, לא להוציא הגה מהפה |
|
pasar koza por la boka |
לטעום מעט |
|
savor de boka |
קינוח, מנה אחרונה, פרפרת |
|
se le fiede/se le guzanea la boka |
להנמק ברעב |
|
ser boka de avas |
לפטפט |
|
serrar/entrankar la boka/echar la boka kon yave |
לשתוק, לא לומר מילה; להמנע מכל אוכל ושתיה |
|
serrar bokas de la djente |
לא לתת פתחון פה, לסכור פי הבריות |
|
tapar boka i ojos |
לסגור פה ועיניים למת, לוודא מותו של מישהו |
|
tapar bokas/bokas de la djente/del mundo |
לסתום פיות, למנוע ביקורת |
|
tapar la boka |
לסתום למישהו את הפה,לסכור פיו של מישהו |
|
tener boka de orno |
אדם גס הממהרלגדף |
|
tener boka grande |
לדבר יותר מן הנחוץ; לומר דבר שמצטערים עליו אח''כ |
|
tener boka por ermozura |
שתקן, לא מוציא מילה מהפה (''יש לו פה רק ליופי'') |
|
tener la boka fiel |
לחוש מרירות בפה |
|
tener la boka suelta |
לשלוח רסן מעללשונו |
|
tener la boka un palo |
לחוש יובש בפה |
|
todo pasó por su boka |
זה הוא שאכל הכל |
|
tomar a la djente en la boka |
לדבר בפומבי על אנשים (רכילות) |
|
tomar/yevar a uno en la boka |
להאשים מישהו |
|
traer a boka |
לרמוז, לבטא, להזכיר |
|
ya lo kito de la boka |
החליט וקבע עובדה; הביע בקשה |
|
ya me kresió pepita en la boka/ya no me kedó saliva |
נמאס לי לחזור עלהדברים, חזרתי וחזרתי אך לשוא |
|
ya se paso por la boka |
כבר דברנו על כך |
|
arremojar la boka |
להרטיב את הגרון |
|
no meter nada en la boka |
לא לאכול ולא לשתות מאומה |
|
dame te bezaré la boka! |
שפתיים יישק! |
|
no me se detuvo la boka |
לא יכולתי להתאפק, השמעתי כל מה שהיה על לבי |
|
en la boka tengo un río, ya lo digo, ya lo digo |
אני חייב לדבר, קשה לי לכלוא את הסוד בלבי |
|
deshar kon la palavra en la boka |
להפנות למישהו את הגב באמצע דבריו, בעודו מדבר |
|
echa la boka en bueno! |
(למי שרואה שחורות:) תהיה חיובי, תחשוב בצורה חיובית! |
|
tener bokas de mantener |
יש פיות רבים להאכיל (נפשות רבות לפרנס) |
|
el moso de la media boka |
ביישן המדבר בשפה רפה |
|
entrar kon boka chika i salir kon boka grande |
להכנס בדרישות צנועות ואחרי כן לבוא בדרישות גדולות |
|
ya se avrió boka de madre |
נפתח פתח לטובה, נראה אור בקצה המנהרה |
|
la boka del podjo |
פי הבאר |
|
kitar los de la boka |
להצמיח שיניים (תינוק) |
|
se aboltan los de la boka, duelen los de la boka |
המחיר כל כל גבוה עד שמקבלים כאב שיניים |
|
bokadería f. |
נתח, פירורים, פרורי לחם |
slice, crumbs, bread crumbs |
|
no agas bokadería |
אל תבזבז, אל תשחית לחם |
|
bokadiko m. |
מלוא הפה; נתח; ארוחה קלה, חטיף; שוחד |
mouthful; chunk; light meal, snack; bribe |
|
bokadikos |
נתחים קטנים בצורת קוביה |
|
komer bokadiko |
להסכים לקבל שוחד תמורת טובת הנאה |
|
bokado m. |
נתח, ביס; שוחד; הצטננות |
slice, bite; bribe; cold |
|
bokado yelado |
התקררות, הצטננות |
|
echarselo en un bokado |
לאכול בבתאחת בלי ליהנות מן האוכל |
|
komer buen bokado |
לקבל שוחד גדול |
|
kontar a uno los bokados |
לראות בעגמת נפש מישהו אוכל על חשבונך |
|
los bokados |
האכילות הקטנות שלפני הארוחה בסדר הפסח (מרור, מצה, חרוסת) |
|
no komer/no englutir bokado dulse |
לקבל כל הזמן נזיפות |
|
tomar un bokado |
לחטוף ארוחה קלה |
|
un bokado un dukado |
יקר מאוד (''כל נתח - דינר'') |
|
se le traverso el bokado |
נתקע לו האוכל בגרון |
|
echarselo en un bokado |
לאכול בבהילות - בבליעה אחת |
|
dar por un bokado de pan |
למכור באפס מחיר |
|
se vende por un bokado de pan |
מוכר עצמו (בוגד) בעבור חופן מטבעות |
|
komer buen bokado |
קיבל שוחד גדול |
|
ke tal los bokados? |
איך עבר ליל הסדר? |
|
bokaíz m. |
רסן, מתג; זמם (לכלב) |
bridle; muzzle (for a dog) |
|
meter bokaíz |
לשים רסן, להגביל מישהו בדיבורו, למנוע ממנו באיומים לגלות את שהוא יודע |
|
tener bokaíz |
לשים רסן לפה, לשמור על שתיקה (בשל קבלת דמי לא יחרץ), לא לפצות פה מהחשש לסכן מישהו |
|
bokal m. |
בקבוק, צנצנת, קנקן |
bottle, jar, jug |
|
bokal insendiario |
בקבוק תבערה, בקבוק מולוטוב |
|
bokear v. |
דיבר, ביטא, הפטיר, גילה בעקיפין ומתוך היסוס; רייר, הוריד ריר; נחר, חרחר, נשם בכבדות |
to speak, to express, to discover indirectly and out of hesitation; to drool; to snore, to breathe heavily |
|
no bokea nada |
אינו נותן שום רמז, אי אפשר להוציא ממנו מילה |
|
bokita f. |
פה קטן; פה הפולט קללות וגידופים |
small mouth; a mouth that utters curses and insults |
|
bokita de fiel |
פה מלא רעל - פולט קללות וגידופים |
|
bokita de miel |
פה מלא דבש – צביעות נוטפת מתיקות |
|
bola f. |
כדור |
ball |
|
bola de nieve |
כדור שלג |
|
bolada f. |
מעוף, התעופפות; להק, להקה |
flying, band |
|
dar la bolada |
להתעופף |
|
echarse una bolada |
להחפז, להסתלק במהירות, ''להתעופפף'' |
|
bolado adj. |
שאיבד את ראשו, נואש; נפעם משמחה |
who lost his head, desperate; excited by joy |
|
bolado de amor |
משוגע מאהבה |
|
bolado de la alegría |
עף מרוב שמחה, השמחה גואה בו |
|
bolado de la kansería |
מת מעייפות |
|
bolador adj. |
מעופף |
flying |
|
aire bolador |
רוח חזקה, רוח סועה |
|
bolante adj. |
מעופף, עף; בעל יכולת לדאות ולרחף, נע ונד בקלות |
flying; has the ability to soar and hover, moves and sways easily |
|
meza bolante |
שולחן נייד |
|
faldas bolantes |
שובל שמלה מתנופף ברוח |
|
es bolante |
הוא נע ונד |
|
bolar v. |
עף, טס, ריחף, עופף, פרח; נמלט במהירות; נפטר (באירוניה) |
to fly, to hover; to escape quickly; to die (ironically) |
|
aki van a bolar almas |
יהיו פה מתים ונפגעים |
|
bolar de flor en flor v. |
ליקט צוף, עף מפרח לפרח |
|
bolar en los averes v. |
להיות בעננים(מרוב שמחה) |
|
bolar kon sus propias alas |
'ממריא בכוחות עצמו'' - מסתדר בכוחות עצמו, ללא עזרה |
|
bolar me kero |
אני מבקש לצאת, להסתלק |
|
bolarlo v. |
השתגע, נטרפה עליו דעתו |
|
dale ke bole |
תן לו ללכת, אל תדאג לויותר מדי |
|
esta bolando por el aver del sielo |
הוא נתון בסכנת אבדן |
|
ya bolimos |
אנו בסכנה גדולה, אנו אבודים |
|
estar bolando |
ללכת בחיפזון |
|
bolarse v. refl. |
התעופף; הסתלק במהירות, נעלם במהירות |
to fly; to get away quickly, to disappear quickly |
|
se echa a bolarse |
קבע מחירים בשמים |
|
boldje (t.) adv. |
בכמות מספקת, בשפע |
in sufficient quantity, in abundance |
|
boldje boldje (t.) |
ברווחה |
|
estar boldje (t.) |
יש לו אמצעים |
|
ya abasta boldje boldje |
יש מספיק די והותר |
|
boldjelik (t.) m. |
רווחה כלכלית, שפע כסף ואמצעי מחיה |
economic well-being, abundance of money and means of subsistence |
|
tener boldjelik (t.) |
לחיות ברווחה כלכלית |
|
boldjí (t.) adj. |
נדיב, בעל יד רחבה |
|
boleo- de boleo adv. |
בלי מען קבוע, חסר בית, אדם החי באי וודאות כלכלית |
without a permanent address; homeless, a person living in economic uncertainty |
|
estar de boleo |
לחיות כציפור על ענף, בחוסר וודאות כלכלית/במצב כלכלי קשה |
|
bolmá (t.) f. |
בורג; מדרגות ספירליות; הונאה |
screw; spiral staircase; fraud |
|
komer bolmá (t.) |
'לאכול אותה'', ליפול קרבן להונאה |
|
meter bolmá (t.) |
להונות |
|
siklear las bolmás (t.) |
להדק את הברגים |
|
bolo m. |
טיסה, מעוף, התעופפות |
flight, flying |
|
bolo charter |
טיסת שכר |
|
bolo de observasión |
טיסת תצפית |
|
echarse un bolo |
להגיע בקפיצת הדרך, להגיע במהירות |
|
en un bolo |
במעוף אחד, במהירות, תוך זמן קצר |
|
bolsa f. |
שק, שקית; ארנק, חריט; תיק, אמתחת; גביע נייר; פגם בבגד, גזרה פגומה |
sack; wallet, basket; paper cup; defect in garment, damaged cut |
|
kitar la bolsa d'enriva |
לכייס, ''לגלח'' מישהו מכספו |
|
vale bolsa/mil bolsas de moneda |
שווה זהב - יעיל מאוד |
|
bomba f. |
פצצה; הפתעה; שקר, רמיה |
bomb; a surprise; lie, deception |
|
bomba de petrolio |
פצצת תבערה |
|
Bona |
שם אשה המשמש בביטויים שונים |
a woman's name used in various expressions |
|
Bona ke no le tura/ke no toma boyá (t.) |
בעלת מזג טוב, אינה נותנת לבה לקשיים ודיבורים; חסרת דאגות |
|
Bona la tanyedera |
מישהי המכירה אתהכל והכל מכירים אותה, נוכחת בכל מקום |
|
bondad/bondat f. |
טוב; טובה, שירות |
goodness; favor, service |
|
azer bondades |
לגמול חסד |
|
bondad de korasón |
טוב לב, מעשה אנושי, עזרה לזולת |
|
boneta f. |
מצנפת רבנים |
rabbinical bonnet |
|
todo boneta i nada haham (ebr.) |
מתהדר בנוצות לא לו, בור המתיימר לדעת |
|
bonora f. |
שעה טובה |
a good time |
|
en bonora! |
בשעה טובה |
|
kedavos en bonora! |
ברכת פרידה של היוצא; באירוניה: הכל אבוד, אין תקווה |
|
vate en bonora! |
לכתך לשלום! |
|
venga el ninyo en bonora! |
יבוא הילוד בשלום - ברכה לתינוק המובא לברית |
|
bonora! interj. |
אלהים ישמרך! נאמר כאשר מישהו סופג מכה, נופל, עובר תאונה; כנגד עין הרע |
God bless you! - it is said when someone suffers a blow, falls, has an accident; against the evil eye |
|
el se kae el se dize bonora |
אדם השמח בחלקו, בעל מזג חיובי ואופטימי; מתקן את טעויותיו בלי עזרה מבחוץ; מנחם את עצמו |
|
bora (gr.) f. |
סערה; כעס אלים |
a storm; violent anger |
|
enriva de la bora (gr.) |
בהתקפת זעם |
|
ora de bora (gr.) |
תקופה של פעילות אינטנסיבית, לחץ עבודה; שעת השיא |
|
le tomó la bora |
תפסה אותו הסערה |
|
deshar pasar la ora de la bora |
לתת לו להפיג את זעמו |
|
toparse en la bora |
להמצא בסביבתו של מישהו בעת זעמו ולהפגע מן הזעם |
|
s'está arrodeando la bora |
הסערה עומדת לפרוץ כל רגע, הזעם עומד להתפרץ כל רגע |
|
se deskargó la bora |
פרצה הסערה; התפרץ הזעם |
|
bordo m. |
צד, שול (שוליים), דופן, דופן האניה; אניה; רציף |
side, margin, wall, side of the ship; ship; dock |
|
suvir a bordo |
לעלות על האניה, על המטוס |
|
boró m. |
תיבה, ארגז, ארון מגירות, ארון בגדים, שולחן כתיבה |
box, crate, drawer cabinet, wardrobe, desk |
|
boró de fierro |
כספת פלדה |
|
borrachez f. |
שיכרות; שתיינות |
drunkenness |
|
azer pasar la borrachez |
גרם לו להתפכח משכרונו |
|
borracho adj. & n. |
שתוי, שיכור, מבוסם |
drunk |
|
borracho de alegría |
שיכור מרוב שמחה |
|
borracho pedrido |
שיכור לגמרי |
|
medio borracho |
שיכור למחצה |
|
preto borracho |
שיכור לגמרי |
|
borrachón adj. |
אלכוהוליסט, שיכור, שתיין |
alcoholic, drunk |
|
borrachón de klasa |
שיכור מועד, שתיין |
|
borraska f. |
סערה עזה וקצרה, סערת ברקים |
a fierce and short storm, a lightning storm |
|
ya pasó la borraska |
הרגעים הקריטיים של הסכנה כבר חלפו |
|
borsa f. |
ארנק; בורסה |
purse; stock exchange |
|
aksión de borsa |
מניה |
|
borsa del lavoro |
בורסת עובדים, שוק עבודה |
|
borsa preta |
השוק השחור |
|
bostán (t.) m. |
בֻּסְתָּן, גן ירק; אבטיח ומלון |
garden, vegetable garden; a watermelon and a melon |
|
bostán korkusu (t.) m. |
דחליל |
|
bostejo m. |
פיהוק |
yawn |
|
dar bostejo |
לשעמם, לגרום פיהוקים |
|
bot m. |
דברי ליצנות, גסויות, חוסר נימוס; קפריזה, דבר מוזר, דבר משונה; אחוריים; מגף |
clowning, obscenity, rudeness; caprice, a strange thing, a strange thing; buttock; boot |
|
echar un bot/echar botes |
לומר דבריליצנות, דברים לא הגיוניים ויוצאי דופן; לומר דברים שמחוץ לגדר הנימוס |
|
bota f. |
מגף; גיגית, חבית, תיבת לחם, אגן, אמבט; רחצה באמבט; חנות גדולה |
boot; tub, barrel, bread box, basin; bathing in the bath; great store |
|
azerse bota |
השמין כמו חבית |
|
echar una a la bota, otra al palmento |
לומר בעת ובעונה אחת דברי ביקורת ודברי שבח (לאיזון הביקורת); להסכים עם שני הצדדים |
|
traer i a la bota del pan |
'לבוא עם כל הבית'' (באירוניה) |
|
boteja f. |
נאד |
skin bottle |
|
boteja de agua |
נאד מים |
|
botón m. |
כפתור; ניצה, כפתור-פרח |
button; bud |
|
botón de sedef (t.) |
כפתור צדף |
|
kara de botón |
אדם בעל פנים זעירים |
|
botoniera (fr.) f. |
לולאה |
loop, noose |
|
yevar flor a la botoniera |
לנעוץ פרח בלולאה |
|
bovear v. |
אמר או עשה דבר איוולת |
to say or do something stupid |
|
estar boveando |
לפלוט שטויות |
|
boveda f. |
כיפה, קימור, קימרון |
dome, arch, vault |
|
la boveda de los sielos |
כיפת השמים, רקיע |
|
bovedad /bovedá f. |
טפשות, אווילות, טמטום, חוסר דעת; איוולת |
stupidity, folly, ignorance; foolishness |
|
avlar a la bovedad |
לדבר בלי לחשוב, לנהוג באיוולת |
|
azer bovedades v. |
עשה שטויות, חולל איוולת |
|
bovedad ke |
למרבה המזל - נאמר כאשר מישהו עושה איוולת אך לא נגרם כל נזק |
|
es el punto de bovedad |
'הגיע אל רגע האיוולת שלו'' (לפי אמונה עממית) - נאמר באירוניה כשמישהו עושה מעשה שטות |
|
ay le dio la bovedad |
מתעקש לחזור לאיוולתו למרות ההזהרות |
|
gastar a la bovedad |
לבזבז כסף בלי צורך, בלי הגיון |
|
kuando la bovedad mos pasa |
'כשבאה עלינו רוח שטות'' - נאמר כשמישהו עושה מעשה בלתי סביר, חסר הגיון |
|
le abashó la bovedad |
עברה עליו רוח שטות, התנהג כשוטה |
|
se le kiskineó la bovedad |
נהג בטפשות רבה מכרגיל |
|
dezir kuanta bovedad ay i no ay |
לפלוט שטויות בלי גבול - דברים קיימים וכאלה שלא היו ולא נבראו |
|
bovo m. & adj. |
טיפש, אוויל, פתי, תם, חסר דעת, מטומטם, שוטה, רפה שכל |
stupid, foolish, gullible, ignorant, dumb, weak-minded |
|
azerse del bovo |
להעמיד פני שוטה |
|
bovo arrastado adj. |
אוויל משריש, טיפש מטופש, ''בול עץ'', שוטה |
|
bovo del Dio |
טיפש מלידה |
|
bovo enkalkado |
שוטה בפי כל, שוטה לדעת הכל, שוטה ''מוסמך'' |
|
bovo i ramay (ebr.) |
שוטה ונוכל בעת ובעונה אחת |
|
bovo kon damua (t.) |
שוטה ''עם קבלות'', שוטה לדעת הכל |
|
bovo kon kola/krosta |
אוויל משריש, טיפש מטופש, ''בול עץ'' |
|
bovo kon kuchara yena |
שוטה לגמרי, טיפש לגמרי |
|
bovo kon pul (t.) |
שוטה עם חותמת, שוטה מוסמך |
|
bovo patentado |
שוטה מוסמך |
|
no me desho tomar por bovo |
אינני נותן לעצמי ליפול בפח |
|
pasar por bovo |
להתפרסם כשוטה אף על פי שאינו כזה |
|
tomar por bovo |
לנסות לרמות מישהו הנראה מטומטם ממה שהינו באמת |
|
no seas bovo/bovo no seas |
אל תיתן שיונו אותך |
|
boy (t.) m. |
גובה; מידה, גודל, ממד, שעור, קומה; גיל |
height; size, rate; age |
|
boy (t.) d'abasho |
הקומה התחתונה |
|
boy ortá (t.) |
קומה ממוצעת |
|
dar boy (t.) |
גדל, גבה |
|
darse a boy (t.) |
להשתמש במשהו בצורה מופרזת |
|
echar boy (t.) |
גדל, גבה |
|
gastar arriva de su boy (t.) |
הוציא מעבר לאמצעיו הכלכליים |
|
kada día boy (t.) d'un anyo |
'כל יום כמו שנה'' |
|
mirate el boy (t.) ke tienes |
'התבונן בגילך ונהג בהתאם לכך'' – נאמר לצעירים בלתי ממושמעים |
|
tener boy (t.) |
להיות גבוה |
|
boyá/boya (t.) |
צבע; איפור; עצב, סבל, יגון, צער |
color; makeup; sadness, suffering, grief, sorrow |
|
boyá (t.) de kalsado |
משחת נעליים |
|
boyá (t.) de kondurias (t.) |
משחת נעליים |
|
boyá (t.) rezia |
צבע חזק ויציב |
|
dar boyá (t.) |
צבע, סייד |
|
meter boyá (t.) |
לגרום סבל, לגרום חיים קשים |
|
meter boyá (t.) por adientro |
לגרום סבל פנימי למי שאינו מראה זאת כלפי חוץ; לקחת ללב |
|
meterse boyá (t.) |
להתאפר |
|
boyadjí (t.) m. |
צבע, סייד |
to paint, to whitewash |
|
boyadjí (t.) de kondurias (t.) |
מצחצח נעליים |
|
boyo m. |
לחמניה, עוגה מלוחה, מאפה עגול ממולא בגבינה או בשר; מצה בצורת פיתה |
a bun, a savory cake, a round pastry stuffed with cheese or meat; pita-shaped matzah |
|
boyikos afrijaldados |
מאפה מבצק עלים |
|
boyo de azeite/polvo/asuka |
לחמניות מסוגים שונים |
|
boyo de semurá (ebr.) |
מצה שמורה |
|
un boyo en kayente/en azeite |
לחמניה טריה/נוטפת שמן - באירוניה: מי שדורש הכל בלי זכות |
|
boz f. |
קול, קול בהצבעה, צליל, טון |
voice, vote, sound, tone; tune |
|
a alta boz |
בקול רם |
|
abashar la boz |
הנמיך את הקול |
|
aklarar la boz |
לכחכח, לנקות את הגרון |
|
alevantar la boz |
להרים קול |
|
boz de akayadura menuda |
קול דממה דקה |
|
boz de chichigaya |
'קול של ציקדה''- קול צורמני |
|
boz de teneké (t.) |
קול סדוק |
|
boz delgada |
קול חלש |
|
boz en el dizierto |
קול קורא במדבר |
|
boz ronka/enrasmada/tomada |
קולניחר, צרוד |
|
bozes korren/kitaron bozes/salieron bozes |
רצות שמועות, העבירו קול, הפיצו שמועה |
|
dar su boz a uno |
להצביע עבור מישהו |
|
deklarar kon boz alta |
הכריז, הצהיר |
|
echar una boz |
לקרוא בקול |
|
kedar sin boz |
'להשאר בלי קול'' (מרוב צעקות ודיבור) |
|
meter a las bozes |
להביא להצבעה |
|
no se le está sintiendo la boz |
קולו אינו נשמע עוד, איבד את השפעתו |
|
no se le siente la boz |
'אין שומעים את קולו'' - אדם ביישן ושתקן |
|
tener boz al kapítulo |
משמיע קולו ברמה, יש לו זכות להשמיע קולו |
|
tener boz de pato |
'להיות בעל קול אווז'' - קול מכוער |
|
tener boz/buena boz |
בעל קול, בעל קול יפה |
|
todos a una boz |
פה אחד |
|
trokar de boz |
החליף את הקול |
|
no le kedó boz |
איבד את הקול |
|
a boz basha |
בקול נמוך |
|
boz godra |
קול חזק |
|
ay bozes |
אומרים; יש שמועות |
|
amaynaron las bozes |
השמועות נחלשו |
|
kedaron las bozes |
חדלו לדבר על כך |
|
atabafar la boz |
להחניק את הקול |
|
pedrer bozes/ganar bozes |
בבחירות: להפסיד קולות/להרוויח קולות |
|
bozá (t.) m. |
בוזה - משקה אלכוהולי מזרחי המופק מדוחן |
Boza - an oriental alcoholic beverage extracted from millet |
|
bozá keskín (t.) |
בוזה חריף |
|
ni agua, ni vino, ni bozá (t.) |
אדם חסר דעה, שאינו מסוגל להגיע להחלטה |
|
bozdear (t.) v. |
קילקל, השחית, בילה |
to spoil, to corrupt, to spend |
|
bozdear (t.) el esfuenyo |
להעיר מישהו משנתו/לקלקל לו את שנתו |
|
bozdear el hatir (t.) |
לסרב למישהו שברגיל נענים לו |
|
bozdear el kef/kief (t.) |
לקלקל את מצב הרוח |
|
bozdear (t.) la kalimera (gr.) |
לריב(לקלקל את ה''בוקר טוב'') |
|
bozdear (t.) la fachura |
'לפרק את הצורה'' - להשחית פניו של מישהו |
|
bozdear (t.) las relasiones |
לנתק אתהקשרים, לקלקל את היחסים |
|
bozdear (t.) la boka |
ללכלך את הפה |
|
bozdear (t.) la mano |
לזייף, לזייף מוצרים (יין וכו') |
|
bozdear (t.) la fiaka (it.) |
ללעוג למישהו ראוותני ויהיר |
|
bozdear (t.) tanit (ebr.) |
לשבור צום |
|
bozdear (t.) una muchacha |
ליטול בתולי נערה, לאנוס |
|
bozdearse (t.) v. refl. |
התקלקל, נשחת, נשבר; התכער, התנוון; נכשל |
to be spoiled, to be broken; to become ugly, to degenerate; to fail |
|
el tiempo s'esta bozeando |
מזג האוויר מחמיר/נעשה רע |
|
el despozorio se bozeó |
בוטלו הארוסין |
|
bozear (2) v. |
המיר מטבע (חלפן) |
to exchange currency (money changer) |
|
bozear parás (t.) |
להמיר מטבע |
|
bracheta (it.)- a la bracheta |
בזרועות משולבות |
with combined arms |
|
tomarse a la bracéta/kaminar a la bracheta |
ללכת יד ביד/בזרועות שלובות |
|
braga/bragas f./f. pl. |
תחתונים, תחתונים ארוכים, מכנסיים תחתונים רחבים לגבר |
underwear, long underwear, wide underwear for men |
|
braga de lavar |
בגד ים |
|
bragas de Tarabulu |
מכנסי בד מטריפולי |
|
bragas de tabaná (t.) |
אברקיים, מכנסיים רחבים מבד גס, לבוש פשוטי עם |
|
bragas kon chikur (t.) |
מכנסים רחבים (אברקיים) שנקשרו בשרוך (במקום רכיסה) - כינוי לבעלי מנהג מיושן |
|
echar las bragas abasho |
לצייר את המציאות בצורה פסימית |
|
le kaen las bragas |
אדם מוזנח (''שנופלים לו התחתונים''), שאינו יודע להתנהג כראוי |
|
no embezó a yevar bragas |
'לא למד ללבוש תחתונים'' - מתעשר שראשו עדייןמסוחרר ומפגין לעיני כל את עושרו |
|
no le kedo bragas |
איבד את כל אשר לו (''לא נותרו לו תחתונים'') |
|
no me vengas kon las bragas en la mano |
אל תדחק בי, אל תלחץ עלי |
|
no se save atar las bragas |
הוא חסר כל נסיון (''אינו יודע לקשור את תחתוניו''), בעל שתי ידים שמאליות |
|
no tener ni bragas |
עני מאוד, חסר כל |
|
ser kulo kon braga |
דבקים זה בזה (''כתחתונים בשת'') |
|
soy (t.) de braga |
משורש (משפחה) ירוד, בן אשפתות |
|
brageta f. |
פתח מכנסים, ''חנות''; תחתונים עם קישורים בקרסוליים |
the opening in the trousers'; underwear with ankle straps |
|
dainda va kon la brageta |
עדיין מתלבש לפי האופנה הישנה |
|
braso m. |
זרוע; ענף, סמוכה |
arm; branch |
|
a brasos aviertos |
בזרועות פתוחות |
|
amostrar/salderear (t.) braso |
לחשוף/לנופף זרוע - לאיים, להניע זרועות לקראת תקיפה או באיום תקיפה |
|
arremangar braso |
'להפשיל שרוולים''- כהכנה לקראת התגוששות |
|
braso de almenara |
זרועות המנורה |
|
braso de fierro |
'זרוע של ברזל'' - כינוי לאדם חזק, בעל רצון ברזל |
|
braso derecho |
'יד ימין'' - עוזר ראשי |
|
braso kon braso |
יד ביד, בשילוב זרוע |
|
dar un braso de ayuda |
להושיט עזרה, לתת יד |
|
no ay ken le meta braso |
אין מי שיוכל לעמוד כנגדו |
|
no me dio a torser el braso |
לא נתן לי לכופף את זרועו - עמד על שלו, שמר על כבודו |
|
no me kedaron brasos |
חסר כוח - ''ידי שבורות מעייפות'' |
|
ora de braso |
שעון יד |
|
tomar al braso |
לתת יד תומכת למישהו |
|
torser el braso |
לכופף למישהו את הזרוע - להחזיר מישהו אלים או נועז לתלם |
|
venir kon braso |
לבוא בזרוע, לדרוש בכוח |
|
azeite de braso |
עבודת כפיים קשה |
|
aferrar por el braso |
לסלק בכוח הזרוע |
|
echarse en los brasos de uno |
להתנפל לזרועותיו של מישהו |
|
bravo adj. |
אמיץ, גיבור; ישר, נאמן; מכובד, בעל ערך |
brave, heroic; honest, loyal; respectable, valuable |
|
brava persona |
אדם מכובד |
|
bravo! (it.) interj. |
ברבו!, הידד!, כל הכבוד! |
Barbo!, cheers!, well done! |
|
a bravo! |
כל הכבוד, נהגת כהלכה |
|
bravo a el! |
כל הכבוד לו! |
|
bravura (fr.) f. |
אומץ לב, אומץ, גבורה |
courage, heroism |
|
akto de bravura (fr.) |
מעשה אמיץ, מעשה גבורה |
|
azer/amostrar bravuras (fr.) |
להפגין גבורה מיותרת, להסתכן בצורה ראוותנית ללא צורך |
|
una bravura |
טובה, שירות שלא על מנת לקבל פרס; מעשה גבורה ראוותני |
|
braza f. |
גחלת, גחלים |
burning coals |
|
estar en una braza |
להאדים, להיות עם פנים לוהטות |
|
estar en/sovre/enriva de brazas |
להיות על גחלים - בחוסר סבלנות |
|
brazika f. |
גחל |
burning coal |
|
las brazikas |
תרופה עממית לטיפול בהפרעות נפשיות |
|
brazón m. |
דברי הבאי, שטויות |
nonsense |
|
echar/kitar brazones de la boka |
לפלוט שטויות ודברי הבאי |
|
bre! (t.) interj. |
הי! הי, אתה שם! קריאה למשיכת תשומת לב, קריאת נזיפה/גערה |
Hi! Hi, you there! (call for attention/scolding) |
|
bre amán bre zemán! (t.) |
בקשת רחמים להעברת רוע גזירה |
|
bre e e! (t.) |
קריאת התפעלות; קריאת גערה, נזיפה |
|
bre (t.) ombre! |
אהה! אבוי! |
|
bre (t.) buen djidió!/bre (t.) ijiko! |
הי אתה שם! |
|
ayde bre (t.)? |
האם זה רציני? היתכן כי זה כך? |
|
bre (t.) ermano mio, siénteme! |
הקשב היטב אחי ושים לב למה שאני אומר לך! |
|
bre babam (t.)! |
הקשב לי יקירי! |
|
breska f. |
חלת דבשה, יערת דבש |
honeycomb |
|
miel de breska |
דבש מתוך חלה |
|
breve adj. |
קצר, תמציתי, שאורך זמן מועט |
short, concise, short-lived |
|
en breve |
בקיצור, בקצרה |
|
en breve en breve |
באופן מאולתר, ללא הכנה מראש |
|
tomar uno en breve en breve |
לתפוס מישהו "על חם"/בלתי מוכן |
|
brezna f. |
עָקָב (ציפור דורסת); כינוי לאוויל, שוטה |
buzzard (bird of prey); nickname for fool |
|
no seas brezna |
אל תתן שישטו בך |
|
bril m. |
חוט זהב/כסף |
gold/silver thread |
|
briles |
רצועות כסף לעיטור ראש סוס/הינומת כלה; עטרת; שער אשה ארוך וחלק |
|
brío m. |
חוצפה, יוהרה, יהירות, שחצנות, גדלות (בשל עושר, הצלחה וכו') |
insolence, arrogance; greatness (due to wealth, success, etc.) |
|
abashar el brío |
להוריד למישהו את האף |
|
estar kon brío |
להיות מנופח מרוב חשיבות, להפגין עושר/כוח/יופי ביהירות |
|
kaer el brío |
להוריד את האף, לאבד את היוהרה והשחץ |
|
bronalí adj. |
של שבת (בגדים) |
of Shabbat (clothes) |
|
vestido bronalí |
לבוש של שבת, לבוש חגיגי |
|
bronzo m. |
ארד, ברונזה |
bronze |
|
komerla de bronzo |
אכל אותה בגדול |
|
brusko adj. |
מחוספס, בלתי עדין, גס; תקיף, קשה; חשוך |
rough, coarse; firm, hard; dark |
|
movimiento brusko |
טלטלה, זעזוע, דחיפה פתאומית |
|
vino brusko |
יין חזק שצורב את הלשון (בעל אחוז גבוה של טנין) |
|
bruto adj. |
דוחה, מכוער; גס, גולמי, בלתי מעובד; חורג מנימוס ודרך ארץ; ברוטו (המשקל הכולל, משקל כולל אריזה) |
repulsive, ugly; coarse, raw, unprocessed; exceeds politeness and manners; gross |
|
facha bruta |
'פרצוף מכוער'' - אדם מכוער במראה וברגש |
|
pezo bruto |
משקל ברוטו |
|
presio bruto |
מחיר כולל, מחיר ברוטו |
|
vender bruto por neto |
להכליל את האריזה במחיר, להחשיב את האריזה כחלק ממשקל המוצר בקביעת המחיר |
|
vender neto por bruto |
לא לחייב עבור האריזה |
|
venir bruto de |
זה מכוער/לא מקובל ל- (לעשות/לנהוג כך וכו') |
|
bruya bruya |
מלה המשמשת בהכרזת רוכל ערמונים (להלן) |
a word used in the proclamation of a chestnut peddler |
|
bruya bruya la kastanya/a la bruya bruya |
קריאת זירוז לקנות בפי מוכרי הערמונים |
|
aferrar una koza bruya bruya la |
|
|
kastanya |
לנצל אפשרות מזדמנת בלי לאבד זמן |
|
bruyón (fr.) m. |
טיוטה |
draft |
|
echar/meter un bruyón (fr.) |
לרשום במהירות פעולה בספר חשבונות שוטף; להעלות על הדף רעיונות הצצים בראש |
|
buchicha (port.) f. |
גרגור; בועה, בלון, שלפוחית (של דג, שלפוחית שתן) |
gargling; bubble, balloon, blister (of fish/bladder) |
|
bever a buchicha (port.) |
גמע, גמא,לגם, שתה בשאיפה |
|
buchicha (port.) d'almasha |
בלון של גומי לעיסה (מסטיק) |
|
buchukchulukes (t.) m. pl. |
סכלות, הבלים, ילדותיות |
foolishness, vanity, childishness |
|
estar metido en buchukchulukes (t.) |
לעסוק בהבלויות, לבזבז את הזמן על דברי סרק |
|
buchukes (t.) n. pl. |
תאומים |
twins |
|
mos nasieron buchukes |
"נולדו לנו תאומים!" - נאמר כאשר מצפים לאורח אחד ומגיעים שניים |
|
buelta f. |
סיבוב, סיור, הטיה; שינוי, חילוף, היפוך; החלפת דעה; מעקף |
rotation, touring, tilting; change, exchange, reversal; change of view; bypass |
|
a la buelta |
סמוך ל-, מיד אחר כך; ''בגלגול הבא''; בחזרה, בצורה הפוכה, בצורה עקומה; להיפך; מן הסוף להתחלה |
|
dar bueltas |
ללכת הלוך ושוב בלי הרף |
|
dar la buelta |
לחזור למקום; להתגמש, לא להתעקש; להרגע, לשנות את מצב הרוח |
|
dar una buelta |
לעשות סיבוב, לטייל |
|
en una buelta de mano |
בהנף יד |
|
ida sin buelta |
'שתלך ולא תחזור'' |
|
kon buelta |
לפי התור |
|
tener buelta de meoyo |
להראות פקחות, לדעת להסתדר במהירות, להיות בעל חוש מעשי |
|
dar bueltas en la kama |
להתהפך על משכבו (מנדודי שינה) |
|
buen adj. |
טוב (צורה הנאמרת לפני השם) |
good .. (form used before a noun) |
|
buen pepino! |
איזו הפתעה בלתי נעימה! |
|
buen senso |
שכל ישר, חוש בריא |
|
es del buen tomar |
מאלה היודעים לקחת ולא לתת |
|
darse buen rijo |
ליהנות מכל טוב המטבח |
|
el buen yevar |
החיים הטובים |
|
un buen día |
יום בהיר אחד ... |
|
buen anyo! |
שנה טובה! |
|
buen día |
יום יפה |
|
buen djidyo! |
היי אתה שם! שמע נא! |
|
buenas f. pl. |
'טובות'' |
favors |
|
de buenas a buenas |
ברוח מפוייסת |
|
en buenas |
בידידות |
|
estar en buenas |
להסתדר היטב עם מישהו |
|
estar kon las buenas v. |
להיות במצב רוח טוב |
|
estar/tenerla de buenas kon uno |
להיות ביחסים טובים עם מישהו |
|
kon las buenas |
בלי מריבות, בדרכי נועם |
|
kon las buenas o kon las negras |
בטובות או בכוח |
|
ni kon las buenas ni kon las negras |
לא בטוב ולא ברע (לא באופן זה ולא באופן אחר) |
|
tomar kon las buenas/kon buenas |
לרכך, לשדל, ללכת ב''טובות'', לנסות להרגיע ולשכנע במלים רכות |
|
buenaventura f. |
מזל, הצלחה; עושר, הון |
luck, success; wealth, capital |
|
patrón de buenaventura |
בעל רכוש, בעל אמצעים |
|
buendad /buendá f. |
טוב לב, נדיבות לב, חמלה, אדיבות; תמימות; טובה, מעשה חסד |
kindness, generosity, compassion, ; innocence; favor, an act of kindness |
|
azer buendades |
לגמול חסדים |
|
demandar buendad |
לבקש טובה או עזרה |
|
bueno adj. |
טוב, טוב לב, נדיב לב, רחום, נעים, ישר |
good, kind-hearted, generous-hearted, compassionate, pleasant, honest |
|
en ora buena/ora buena cf. buenora |
|
|
azer buena una devda |
להכיר בחוב; לערוב לתשלום חוב, לערוב |
|
eran buenos de… |
היה היה ... |
|
es de la buena parte |
הוא תם, פתי |
|
es de todo bueno |
הוא איש טוב מכל בחינה שהיא |
|
esta buena está! |
איזה צרה נפלה עלינו! |
|
onde bueno? |
לאן אתה הולך? |
|
la buena vida |
החיים הטובים |
|
ombre de buena ventura |
אדם המצליח בכל אשר יפנה |
|
buenas oras tenga |
שיהיה בריא! (כאשר מדברים על אדם קרוב שלא בנוכחותו) |
|
vate a la buena ora/venga a la buena ora/vaya a la buena ora |
לכתך לשלום!/שיגיע בשלום!/שילך לשלום! |
|
buenos días/buenas tadres/buenas noches |
בוקר טוב!/ערב טוב!/לילה טוב! |
|
semanada buena!/anyada buena! |
שבוע טוב!/שנה טובה! |
|
nochada buena! |
לילה טוב! (כשהולכים לישון) |
|
buena salud i vida! |
"חיים ובריאות טובה!" - התשובה לברכת "בוקר טוב"/"ערב טוב"/"לילה טוב" |
|
todo bueno mos se fara! |
יהיה טוב! |
|
así tenga bueno! |
שכה יהיה לי טוב! (לשון שבועה) |
|
así te faga el Dio todo bueno/así te venga todo lo bueno de los Sielos! |
שאלוהים יגמול עמך רק טוב/מן השמים תבורך! (מלים המלוות בקשה מיוחדת ממישהו) |
|
tener todo bueno i kumplido |
ליהנות מכל טוב העולם |
|
bueno ke m'estes!/bueno m'estes!/asi veas bueno! |
שתהיה לי בריא! (נאמר כאשר נתקלים בסירוב) |
|
no está bueno |
הוא חולה/חש ברע |
|
mira d'estar bueno! |
רפואה שלימה!/החלמה מהירה! |
|
no me siento bueno |
אינני חש בטוב; אינני חש בנוח |
|
a la ora buena i klara! |
בשעה טובה ומוצלחת! |
|
bueno kon el Dio i bueno kon la djente |
נוח לשמים ונוח לבריות |
|
tener sus buenas i sus negras |
יש לו מעלות משלו ומגרעות משלו |
|
por buena regla |
בשביל הסדר הטוב |
|
lo bueno es bueno |
מה שטוב באמת מוערך על ידי הכל |
|
no se save kualo es lo bueno |
מצב של חוסר ודאות: אין לדעת מהי הדרך הטובה לפעול |
|
ver bueno |
לראות טובה בחייו |
|
fazer bueno i topar negro |
לקבל רעה תחת טובה |
|
bueno ke tenga! |
שיידע אך טוב! |
|
de bueno te lo pagaré! |
תמצא לי ההזדמנות לגמול לך על הטובה שעשית עמי! |
|
de bueno lo toparás! |
שתמצא גמול טוב על הטובה שעשית עמי! |
|
kon bueno ke lo gozes/ke lo yeves! |
תתחדש! |
|
kon bueno ke me vengas/kon bueno ke m'atornenes! |
שתחזור לשלום! |
|
kon bueno ke estemos, kon bueno! |
שנזכה! שנזכה לראות! |
|
kon bueno! |
אלוהים יודע מתי נזכה לראות זאת/לראותו! |
|
para bueno será/por bueno será |
שיהיה לטובה! (על דבר מה בלתי צםוי שמתרחש) |
|
para bueno ke le apreste! |
שהרכישה הזו תביא לו טוב ורווחה! |
|
onde bueno? |
אנה פניך? |
|
ke ay de bueno? ke ay de muevo? — todo bueno |
מה חדש? -הכל מצויין! |
|
eran buenos de... |
היה היה ... |
|
mos desho la buena vida |
נפטר לבית עולמו |
|
bueno adv. |
היטב, בסדר |
well, okay |
|
azer bueno v. |
להיטיב, לגמול טוב |
|
bueno! |
טוב! בסדר! |
|
ir bueno |
חש בטוב |
|
kaminar bueno |
לצעוד בקצב; להתקדם מבחינה כלכלית, להצליח |
|
mirar bueno |
לטפל, להשגיח |
|
pasar bueno |
לבלות בנעימים |
|
pasarse bueno |
לחיות ברווחה, לחיות חיים טובים |
|
pasarse bueno kon uno |
להיות בידידות/ביחסים טובים עם מישהו, להסתדר עם מישהו |
|
todo le viene bueno |
הכל מתהפך לו לטובה, הוא מסתדר בכל מצב |
|
venir/ir bueno |
יושב עליו טוב/מתאים לו |
|
bueno m. |
טוּב, טוּב לב; טובה |
kindness; favor |
|
buenos m. pl. |
טובות |
|
dar a algien bueno en el korasón |
לעשות למישהו טוב על הלב, לחזות לו חזות טובה |
|
echar la boka en bueno |
לחזות דברים טובים |
|
en lo bueno parte! |
לא עליכם! לא עלינו! שנדע רק טוב! |
|
grandes buenos |
טובות גדולות |
|
lo bueno |
עושר, רווחה |
|
lo bueno i lo mijor |
'סלתה ושמנה'',מרום החברה |
|
no tenerlo a bueno |
להמנע מלעשות פעולה בשל אמונה עממית/מנהג וכו' |
|
para bueno |
נוסף לכל זה, גרוע מכך |
|
por todo bueno |
בכל מקרה |
|
tener bueno de los sielos i negro de la tierra |
יש לו הכל כדי להיות מאושר אך הסובבים אותו מונעים זאת ממנו |
|
buey m. |
שור |
bull, ox |
|
avló el buey i disho ''mu'' |
'ותפתח האתון את פיה'' - כאשר מישהו משמיע דבר הבל אחרי שתיקה ארוכה |
|
azerse un buey |
'להפוך לשור'' - להשמין ולהתכער |
|
buey fuyido de l'arabá (t.) |
'ברח השור מן העגלה'' - נאמר על מי שנתקף בהתקף זעם |
|
se komió el buey, por los kuernos |
'(אם) נאכל (כבר) השור (מן הראוי להשלים ולאכול גם את) קרניו - השלם את העבודה גם אם קשה הדבר |
|
búfano m. |
תאו; שור; אדם רחב כתפיים; אדם גס ובלתי נימוסי |
buffalo; bull; a broad-shouldered man; a rude person |
|
arabá (t.) de búfano |
עגלת שוורים |
|
venir kon arabá (t.) de búfano |
'להגיע בעגלת שוורים'' - להגיע באחור רב |
|
bufetón m. |
סטירה |
slap |
|
echar a bufetones |
לגרש באלימות ובגסות |
|
buitre m. |
פרס, עזניה, נץ, דיה, דאה |
vulture, hawk |
|
buitre de karonya |
רחם (רָחָם - עוף) |
|
bula (bulg.) f. |
אשה מבוגרת בת העם; גברת, בעלת הבית; גיסה; אחות גדולה; באירוניה: דודה; גברת, מטרוניתה |
an older woman of the people; the landlady; sister in law; big sister; In irony: aunt; Madam |
|
bula (bulg.)Klara |
'גברת קלרה'' - נאמר על מי שאומר את האמת בפנים, מדבר בחופשיות |
|
bula (bulg.)Oro, ke se le dize todo |
'גברת אורו שמגלה הכל'' – נאמר על מי שאינו יודע לנצור סוד |
|
kita i mete bula (bulg.) Sete |
'גברת סֶטֶה המזיזה כל דבר'' - כינוי לאדם חסר סדרהמזיז בלי הרף את החפצים |
|
la bula (bulg.) |
הרעיה, רעייתי |
|
bulanjí (t.) adj. |
מבחיל; מתוק יותר מדי |
revolting; too sweet |
|
bulanjí (t.) de tripas |
כל כך מתוק שבא להקיא |
|
bulantí (t.) m. |
בחילה, קבס, גועל נפש |
nausea |
|
tener bulantís (t.) v. |
נגעל, קיבל בחילה, אחזו קבס, הקיא נשמתו |
|
bulema f. |
כדור בצק ממולא |
stuffed dough ball |
|
está entero una bulema |
שמנמן, עגלגל |
|
bulisa f. |
גברת, מטרונית, אשה כבודה, גברת; בעלת בית זקנה, אשה מבוגרת; רעיה |
lady, honorable woman; landlady, elderly woman; wife |
|
kayadés Bulisú! |
תשתקי גברת, את אומרת דברים לא ראויים! |
|
bulmá (t.) f. |
בורג; הונאה, תרמית |
screw; faud |
|
se l'enklavó bulmá (t.) |
נפל קרבן להונאה |
|
bultero m. |
חבילה גדולה ארוזה ברשלנות |
carelessly packed large package |
|
azerse un bultero |
להתלבש ברישול |
|
azer un bultero |
לערום את הדברים בצורה מבולבלת לחבילה אחת |
|
bulto m. |
תפיחה, גוש; גידול; גוף בעל קווי מתאר מטושטשים; דבר מה גס, מכוער, מכוער למראה |
swelling, lump; tumor ; a body with blurred contours; something rough, ugly, ugly looking |
|
azer bulto |
נותן רושם של בעל נפח גדול |
|
kosta un bulto de moneda/oro |
עולה הר של כסף |
|
no tiene bulto |
קטן מאוד, חסר נפח |
|
buluk (t.) m. |
כמות גדולה של, המון |
large quantity of, lots |
|
bulukes (t.) de djente |
המון, המון בני אדם |
|
bulukes (t.) de nieve |
פתותי שלג גדולים |
|
bulukes (t.) de polvo/fumo |
ענני אבק, ענני עשן |
|
bum! (onomat.) |
בום! |
boom! |
|
kaerse bum |
ליפול ברעש גדול; להכשל באופן מביש (''לעשות פשלה גדולה'') |
|
bumbas f. pl. |
שטויות, דברים מופרכים |
nonsense |
|
echar bumbas |
להפריח שטויות, לומר דברים מופרכים |
|
bunyeka (port.) f. |
בובה; מוצץ (תינוק) |
doll; pacifier (baby) |
|
djugo de bunyeka (port.) |
'משחק ילדים'' - עניין פשוט |
|
burakado (port.) adj. |
מנוקב, מחורר |
perforated |
|
burakado (port.) ke lo vea/burakado (port.) es poko |
קללה:''שאראה אותך מנוקב'' |
|
mazal (ebr.) burakado (port.) |
אומלל, עלוב (''מזל נקוב'') |
|
merkader burakado (port.) |
באירוניה: סוחר כושל |
|
burakador/dera (port.) m. & adj. |
מנקב, מחורר, פרפוראטור (מקב); נוקב |
perforator |
|
ojo burakador (port.) |
עין הרע, עין רעה (''עין נוקבת'') |
|
burakar (port.) v. |
ניקב, חורר, קדח; חיפש בצורה נוקבת ועקשנית; החריש (החריש אזניים); ציער |
to puncture, to sperforate, to drill; to search sharply and stubbornly; to deafen (deafening ears); to cause grief |
|
burakar (port.) el korasón |
'לנקב את הלב'' - לקרוע את הלב, לעורר חמלה גדולה |
|
en mi lugar burako (port.) |
"בחלק שלי (בסירה) אני קודח חור'' - מי שמתעקש לחולל דבר מזיק בלי לשעות לאיש |
|
burakito (port.) m. |
נקב קטן, חריר |
small hole, pinhole |
|
el burakito/burako (port.) de l'aguja |
קוף המחט |
|
le keria ver por un burakito (port.) |
הייתי רוצה לראותו עושה זאת מבלי שיבחין בי (נאמר כנגד אדם שחצן) |
|
burako (port.) m. |
חור, נקב, חריר; פתח |
hole, perforation, pinhole; opening |
|
el burako (port.) de la kashareta |
אחד מארבעת הצדדים של העצם הקטנה במשחק העצמות (''חמש אבנים'') |
|
el burako (port.) de Pesa |
'בחור של פסח (שבו מסתירים את החמץ)'' - בשום מקום, באיזשהו חור |
|
el burako (port.) del barril |
מגופת החבית |
|
entrar por el burako (port.) de la yavedura |
'להכנס בחור המנעול'' - להסתנן, להתגנב במיומנות |
|
kashkaval kon burakos/kezo sin burako (port.) |
גבינה עם חורים/ גבינה ירוקה בלי חורים (מלמד על טיב מעולה) |
|
keres saver el klavo i el burako (port.) |
אתה מבקש לרדת עד שורש העניין , רוצה לדעת הכל |
|
morar en un burako (port.) |
לגור ב''חור'' |
|
no deshar burako (port.) sano |
'לא להשאיר חור אחד נקי'' - לבלוש ולחפש בכל הפינות |
|
no topar burako (port.) por onde fuir |
לא למצוא פתח מילוט - להיות שקוע בבעיה בלי מוצא |
|
tapar burakos (port.) |
סתם חורים |
|
tener un burako (port.) onde arrepozar la kavesa |
יש לו מקום להניח את ראשו |
|
arrepozar la kavesa |
יש לו מקום להניח את ראשו |
|
burera f. |
גועל, בחילה |
disgust, nausea |
|
dar burera |
להגעיל; לשעמם |
|
burla f. |
צחוק, שחוק, לעג, משובה, לגלוג, לצון |
laughter, ridicule |
|
azer burla |
ללעוג |
|
kitar a burla/kitarlo a burla/traerlo a burla |
להתיימר שהדבר נעשה בצחוק |
|
kitar burla |
לעשות העוויות מצחיקות ומשעשעות |
|
buró (1) (fr.) m. |
שולחן כתיבה; משרד, לשכה |
desk; office, bureau |
|
buró (fr.) de liezón (fr.) |
לשכת קשר |
|
buró (fr.) sentral de statístika |
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
|
bushkador/dera m. |
מחפש; חוקר; קונה |
looking for; researcher; buyer |
|
bushkador de ropa barata |
סוחר התראחר סחורה זולה |
|
bushkar v. |
חיפש, ביקש |
to seek |
|
bushkar achakes/pleitos/marajas/embrolios |
לחפש עילה לריב |
|
bushkar de |
לנסות ל-, להתכוון, להשתדל ל- |
|
bushkar el klavo i el burako |
'לחפש את המסמר ואת החור'' – לחטט, לנסות לרדת לשורש הדבר |
|
bushkar (por onde entró) el puntiko de dientro la mem (ebr.) |
לעמוד על קוצו של יו''ד |
|
bushkar kon feneliko/kon kandela de Hanuká (ebr.) |
לחפש בנרות |
|
bushkar kueshko en la medra |
לחפש עילה לריב |
|
el se lo fue a bushkar kon las manos |
הוא זה שחיפש לעצמו בעיות במו ידיו |
|
estar bushka bushka |
מבלה זמנו בחיפושים בכל פינה |
|
ke bushkas por estas partes? |
מה אתה עושה פה? |
|
but (t.) m. |
שוֹק (של בהמה לאכילה); שוֹק כבש |
market (of a beast for eating); lamb market |
|
but (t.) purgado |
שוק שעברה ניקור (להכשרה) |
|
butika f. |
חנות |
shop |
|
avrir butika |
למצוא תירוץ להאריך בלי סוף ויכוח/ביקור/עסק וכו' |
|
cheshit (t.) de butika |
מבחר רחב של סחורות, באירוניה: ה''חנות'' (במכנסים) פתוחה |
|
la butika avierta i el butikario fian |
'החנות פתוחה והחנווני מוכר בהקפה'' - באירוניה: סוחר המעניק אשראי ללא הגבלה |
|
endagora tiene ke avrir butika... |
עכשיו (כשהכל לחוצים/רוצים ללכת) הוא נזכר להתחיל ... |
|
butro adj. |
שמן, רחב גרם |
fat |
|
de los guevos butros |
כינוי לאדם עשיר |
|
kaveyos butros |
שער סמיך, צפוף |
|
buyido adj. & m. |
רתוח; רגזן, מהיר חימה, מתרתח בקלות; חלש, בלי נשימה, רפה אונים, תשוש |
boiled; Grumpy, quick-tempered, easily irritated; Weak, breathless, helpless, exhausted |
|
medio buyido |
מדוכא, תשוש |
|
pastel de masa buyida |
מאפה מבצקרתוח (מבושל במים) |
|
pinya buyida |
תירס רתוח |
|
pita buyida |
עוגה עשויה מבצק רתוח (מבושל במים) |
|
buyir v. |
רתח; הרתיח; בהשאלה על מעיים: בעבע (גזים) |
to boil |
|
buyir de despasensia |
לרתוח מחֹסֶר סבלנות |
|
la pará (t.) le está buyendo |
הכסף שורף לו את האצבעות - מת לבזבז |
|
la sangre le está buyendo |
הדם תוסס בעורקיו - צעיר ותוסס |
|
ni buye ni patalea |
'אינו רותח ואינו מתפוצץ'' - אינו פעיל ואינו אינטליגנטי במיוחד, אינו בולט בשום בחינה |
|
buyor m. |
רתיחה; נקודת רתיחה; אדי רתיחה, בועות רתיחה; חום |
boiling, boiling point; boiling steam, boiling bubbles; heat |
|
avrir buyor |
להתחיל לרתוח |
|
buyores |
אדי הרתיחה, בועות הרתיחה |
|
dar buyor |
לרתוח, להרתיח |
|
kayente buyor |
לוהט, חם מאוד |
|
buz (t.) m. |
קרח, כפור; כינוי לאדם קר רוח הנותר תמיד אדיש ושווה נפש ואינו מגלה רגשות |
ice, frost; a nickname for a cold-blooded person who always remains indifferent and equanimous and does not reveal emotions |
|
al buz (t.) de tamuz (ebr.) |
'קרהבחודש תמוז'' - דבר בלתי אפשרי, נוגד את השכל |
|
azerse/kedar buz (t.) |
להתאכזב בעקבות קבלת פנים קרה במקום שציפו לחמימות |
|
yelado buz (t.) |
קר כקרח |
|
eskrivir enriva el buz (t.) |
'לכתוב על הקרח'' - לפזר הבטחות בלי כיסוי |
|
un kalup (t.) de buz (t.) |
בלוק קרח |
|
el tiempo está buz |
שורר מזג אוויר מקפיא |
|
résivo buz |
קבלת פנים צוננת |
|
buzambak (t.) m. |
שטויות, הבלים, דברי הבל |
nonsense |
|
fregar buzambakes (t.) |
לדבר שטויות, לומר דברי הבל |
|
echar buzambakes |
להשמיע דברי הבל פוגעניים |
|
chachas f. pl. |
מלמול, גמגום, לשון עילגים |
mumbling, stuttering, stuttered speech |
|
no komer chachas |
לא לבלוע את המלמולים חסרי הפשר, לא ליפול בפח |
|
no pasan chachas |
כאן לא יועילו תירוצים ולהג, העניין רציני וחמור מדי |
|
chadir (t.) m. |
אוהל; מטריה; שמשיה |
tent; umbrella; parasol |
|
chadir maví (t.) |
יריעת שמים כחולה, שמי מעלה המעניקים ניחומים ותקווה |
|
chakear (t.) v. |
פגע ב- (חפץ, רהיט), הָלַם, גרם הלם |
hit (furniture, object) |
|
chakear parlak |
לשפשף גפרור ולהדליקו |
|
chaketón (t.) m. |
מכה, סטירה, מהלומה |
blow, slap |
|
dar un chaketón (t.) |
סטר, חלק מהלומה |
|
komer chaketones (t.) |
לחטוף מכות |
|
chalum (t.) m. |
יהירות, שחצנות, בטחון עצמי, רברבנות; תרופה, פתרון, מוצא |
arrogance, bragging, self confidence, pretentiousness; medication, solution (to problem), remedy |
|
kaer el chalum (t.) |
לאבד את הבטחון העצמי |
|
vender chalum (t.) |
להתפאר, להפגין עושר/יופי/כוח |
|
chamur/chamura (t.) m./f. |
בוץ; כינוי לאדם בלתי נעים ווכחן, אדם פחות ערך |
mud; a nickname for an unpleasant and argumentative person, a man of less value |
|
salir del kanyo entrar en el chamur (t.) |
מן הפח אל הפחת |
|
preto chamur! |
שחור משחור! |
|
chamushkado (t.) adj. |
מעלה ריח פיח ועשן; שהוקדח (תבשיל) |
smells soot & smoke; to be burnt (dish) |
|
estar chamushkado/chamushkadiko (t.) |
שתה יותר מדי, שתוי מעט, מבוסם |
|
goler chamushkado (t.) |
להריח ריח חריכה ועשן; ''להריח''/לחוש סימנים מבשרים משבר כלכלי, משבר בחיי הנישואין וכו' |
|
chanaka (t.) f. |
אגן, קערה שטוחה; קערה, סיר; סיר לילה |
bowl, basin, flat bowl; bowl, cooking pot; chamber pot, bedpan |
|
avrir los ojos chanakas (t.) |
בעל עיניים גדולות; (מטפ.:) אדם זהיר שעיניו פקוחות |
|
chapa (t.) f. |
מעדר, מכוש |
hoe, pick-axe |
|
chapas (t.) |
שיניים קדמיות (חותכות)/ניבים בולטים מדי |
|
chapeo/chapeyo (fr.) m. |
מגבעת, כובע; כינוי לאדם אירופאי, בעל נימוסים אירופים |
hat, brimmed hat; european person nickname, with european manners |
|
chapeo (fr.) chilindro |
כובע צילינדר |
|
chapeo (fr.) melón |
מגבעת עגולה |
|
kada uno saluda kon el chapeo ke tiene |
כל איש נוהג לפי יכולתו ואמצעיו |
|
chapeta f. |
אדמימות בלחיים |
redness in cheeks |
|
chapetas |
גלי התרגשות (הגורמים לאדמימות לחיים), גלי חום |
|
suvir las chapetas |
להאדים מהתרגשות, לקבל גלי חום |
|
chaptear v. (t.) (1) |
חבט, הקיש, דבק; התנגש ב-, נתקל ב-, הלם; נקש, דפק, היכה |
to beat, to strike, to hit, to knock; to bump into, to encounter |
|
chaptear (t.) piezes |
לרקוע ברגלים |
|
|
|
|
|
chaptear (t.) manos |
למחוא כפיים |
|
chardivé (t.) m. |
מסגרת, סף |
framework; threshold |
|
chardivé (t.) de la ventana |
סף החלון |
|
chardivé (t.) de la puerta |
סף הדלת,מפתן |
|
charé (t.) m. |
תרופה, תקנה |
remedy |
|
bushkar charé (t.) |
לחפש תרופה, לחפש מוצא, לחפש תקנה למשהו |
|
no ay charé (t.) |
אין לו תקנה, הדבר בלתי נמנע |
|
topar charé (t.) |
למצוא תרופה למשהו,למצוא תקנה, לתקן |
|
charika (t.) f. |
סנדל, נעל כפרית פשוטה |
sandal, simple rustic shoe |
|
pedrer fina las charikas (t.) |
לאבד הכל (מחוט ועד שרוך נעל) |
|
siklear charikas (t.) |
'להדק את רצועות הסנדלים'' - להכין עצמו לצאת לדרך |
|
chark (t.) m. |
גלגל מכונה, מדחף, גלגל אנטיליה; גלגל המזלות |
machine wheel; propeller; a mechanical water lifting device; zodiac |
|
arrodear el chark (t.) |
'להניע את הגלגלים'' - להביא עסק/ארגון לידי פעולה |
|
charshí (t.) m. |
שוק, יריד, בזר, רובע המסחר |
market; marketplace; bazaar; commercial district |
|
el charshí (t.) eskuro |
שוק מקורה |
|
es otro charshí (t.) |
'זהו שוק אחר'' - מה עניין שמיטה להר סיני, אין קשר בין הדברים |
|
salir al charshí (t.) |
'לצאת לשוק'' - להתחיל בפעילות כלשהי |
|
se sernió el charshí (t.) |
'נסגר השוק''- הכל התרוקן (בשל פניקה, תפילה, לוויה גדולה) |
|
ir al charshí (t.) |
לצאת לעסקיו |
|
chatal (t.) m. |
מזלג, קלשון; ענף מפוצל; מפשעה |
fork, pitchfork; split branch; crotch, groin |
|
darse los chatales (t.) en la mano |
תקע לו את המזלגות ביד - התקוטט |
|
chati (t.) m. |
גג; מסגרת; שלד |
roof; framework; skeleton |
|
echar chati (t.) |
ליצוק גג |
|
chatón m. |
מסמר בעל ראש גדול לעיטור |
a nail with a large head for decoration |
|
maniya de cható |
צמיד מלוחיות ושרשרות |
|
chaush (t.) m. |
סָמָל; שומר, נוטר; שרת |
sergeant; guard, watchman, sentry; janitor |
|
bash chaush (t.) |
רב סמל |
|
chek (2) m. |
שיק, המחאה |
check |
|
travar chek |
למשוך המחאה |
|
chekinearse (t.) v. refl. |
התבייש, היסס, נרתע, עצר בעד עצמו |
to be shy, to hesitate, to recoil, to stop himself |
|
no se chekinea (t.) |
מעז, אינו מתבייש ,אינו נרתע |
|
chelebí (t.) m. |
אדון, בן למשפחה נכבדת, תואר שבו פונה המשרת לבעל הבית |
sir, member of a distinguished family, title in which the servant turns to the landlord |
|
chelebí (t.) Sonsino |
'אדון סונסינו'' - מי שמעמיד פני חשוב ונכבד |
|
chelebí (t.) deskalso |
'אדון יחפן'' - מי שמבקש שינהגו בו כאדון נכבד בעודו יחפן |
|
parese un chelebí (t.) |
מעמיד פני אדון, מחלק פקודות, מעביד את האחרים בעוד הוא מתבטל ונח |
|
todos lokos, el chelebi sezudo |
נאמר באירוניה כלפי מי שסבור שדעתו קובעת וצודקת כנגד כל היתר |
|
cherkés (t.) adj. & m. |
צ'רקסי |
circassian |
|
cherkés tavughu (t.) |
עוף באגוזים |
|
cheyne (t.) f. |
לסת |
jaw |
|
no kedarse la cheyne (t.) |
'הלסת אינה חדלה לנוע'' - לא לחדול לדבר |
|
chibuk (t.) m. |
מקטרת; נרגילה; פומית לסגריה; טבק |
pipe; narghile; cigarette mouthpiece; tobacco |
|
chibuk i kavé (t.) |
נרגילה וקפה כתקרובת לאורח חשוב להארכת שהותו |
|
chichek (t.) m. |
פרח |
flower |
|
chichek avasí (t.) |
סוג של ריקוד |
|
komo chichek (t.) enriva de mi kavesa |
'כמו פרח בשערי'' - אקבל אותךבזרועות פתוחות, כעטרת לראשי |
|
chichigaya f. |
ציקדה; חגב |
cicada; grasshopper |
|
boz de chichigaya |
''קול של ציקדה''- קול צורמני |
|
estar una chichigaya |
לדבר בלי הרף בצורה מעייפת, ''לנדנד'' |
|
hasbón (ebr.) de chichigaya |
חשבון מוזר ומלא טעויות |
|
savor de chichigaya |
בלי טעם ובלי ריח |
|
chichimarachi- azer chichimarachi a alguno |
לקנטר, להקניט, להתגרות ב- |
|
chiflik (t.) m. |
חווה, נחלה; בוסתן; מקור הכנסה שאינו כרוך במאמץ ועבודה |
ranch, farm, estate; orchard; a source of income that involves no effort and work |
|
chiflik (t.) de su padre/se lo izo chiflik (t.) |
'נחלת אבותיו'' - השתלט על רכוש לא לו |
|
chigaro m. |
סיגריה |
cigarette |
|
papel de chigaro |
נייר סיגריות (לגלגול סיגריה) |
|
chikitiko adj. |
קטנטן |
tiny |
|
chikitiko chikitiko |
קטנטן, זעיר |
|
chiko adj. |
קטן |
small |
|
el mas chiko |
הקטן ביותר |
|
muy chiko |
קטנטן, זעיר |
|
de chiko asta grande |
למקטון ועד גדול |
|
kaer chiko |
להיות בנחיתות לעומת מישהו, לספוג ממנו עלבונות |
|
chiko m. |
נער, ילד קטן |
little boy |
|
de chiko |
מילדות |
|
el chiko |
התינוק |
|
los chikos |
הילדים הקטנים במשפחה |
|
chikur (t.) |
שרוך נעל, שרוך תחתונים; סוג של מאפה ספירלי |
shoelace, underwear lanyard |
|
estar kon los chikures (t.) en la mano |
'להיות עם השרוכים בידיים'' - להחפז |
|
no saverse atar los chikures (t.) |
'לא לדעת לקשור שרוכים'' - בעל שתי ידיים שמאליות |
|
chilindró m. |
שם של משחק קלפים (על סכומים מוגבלים); עיסוק הכרוך בדאגות בלבד; עבודת חינם; מאומה |
Name of card game on limited amounts; an occupation that only concerns; nothing |
|
ganar al chilindró |
להשתכר אל צרור נקוב, לעבוד הרבה תמורת מאום |
|
kada punto mos sale kon un chilindró |
אכול דאגות וצרות בלי סוף |
|
chimenea f. |
ארובה, מעשנה; קמין, אח; כינוי לאדם מכוער מאוד |
chimney; fireplace; a nickname for a very ugly man |
|
no apartar de ombre a chimenea |
'לא להבחין בין אדם לארובה'' - לא ידע בין ימינו לשמאלו, חסר חוש הבחנה |
|
chincha f. |
פשפש; כינוי לקמצן; כינוי לאדם טורדני |
bug; nickname for a cheap man; nickname for a annoying man |
|
agua de chinchas |
'מי פשפשים'' - כינוי אירוני לוויסקי |
|
chincha amatada |
פשפש מחוץ; כינוי לקמצן גדול |
|
chincha de tamuz i av (ebr.) |
'פשפש של תמוז ואב'' - כינוי לאדם טורדני בצורה מופלגת, מטריד בלי הרף |
|
chincha de tamuz (ebr.) |
'פשפש שלתמוז'' - כינוי לקמצן גדול |
|
estar chincha a la pared |
'להיות פשפש על הקיר'' - להיות מצומק ומקומט |
|
meterse komo chincha en la yaká |
להטריד בלי הפוגה (להדבק כמו פשפש לצוארון) |
|
no da ni chinchas |
'אפילו פשפשים אינו נותן'' - קופץ ידו ממתן צדקה |
|
sangre de chincha |
'דם פשפשים'' - כינוי לאדם/דבר כעור ודוחה |
|
chiní (t.) m. |
חרסינה, פורצלן; צלחת, טס |
porcelain, china; plate, dish, platter |
|
alimpiar el chiní (t.) |
ללקק את הצלחת (מרעב/בשל טיב התבשיל) |
|
azer los chinís (t.) |
להדיח כלים, לשטוף כלים, ''לעשות כלים'' |
|
chiní (t.) fondo |
צלחת עמוקה |
|
chiní (t.) yano |
צלחת שטוחה |
|
inchir chiní (t.) |
לגדוש את הצלחת |
|
pedo en chini (t.) |
'נפיחה בצלחת'' - כינוי לאדם רגיש מאוד/מהיר לכעוס; כינוי לסנוב; כמות אוכל קטנה בצלחת גדולה |
|
chirak (t.) m. |
תלמיד, חניך; שוליה |
student, pupil; apprentice |
|
kitar chirak (t.) a uno |
לעשות טובה גדולה למישהו (ללמדו מקצוע, לחלצו ממצב לא נעים) |
|
salir chirak (t.) de.../ser chirak de uno |
להיות אסיר תודה למישהו/חייב לו את ההון/הידע וכו' שצבר |
|
ya salí chirak (t.)/parese chirak (t.) ke mos está kitando |
(אירונ.:) אפשר לחשוב .. איזה דבר עשה למעננו ... |
|
chispa f. |
ניצוץ, גץ |
spark |
|
entrar chispa en el ojo |
'נכנס לו גץ לעין'' - מתבודד בצד כאילו נטרד בגין דבר מה שנכנס לו לעין |
|
chit (t.) m. |
בד צבעוני |
colored fabric |
|
fustán de chit (t.) |
שמלה צבעונית שנוהגים ללובשה בפסח |
|
chiví (t.) m. |
מסמר גדול, מסמר עץ; מאהב; עסק כושל; אי נעימות |
large nail, wooden nail; lover; failed business; discomfort |
|
chivís (t.) |
קולב; יתדות |
|
chivit (t.) m. |
מסמר בלי ראש בשימוש סנדלרים; דיבה; אינדיגו |
headless nail used by cobblers; slander, defamation; indigo |
|
azer todo chivit (t.) i karaboya |
לבזבז, להשחית את כל הנכסים |
|
meter chivit (t.) |
להוציא דיבה |
|
choka (port.) f. |
דגירה, אינקובציה; מקבץ הטלה של ציפור; מקבץ הדגירה שלצפור אחת; סוג של משחק |
incubation; bird toss cluster; one bird incubation cluster; type of game |
|
meter choka (port.) |
להתיישב במקום בלי לגלות כוונה לזוז; להתרגל לחיי נוחות ועצלות |
|
chop (t.) m. |
זבל, אשפה; קש ותבן; העלאת גורל (במשיכת קני קש) |
garbage; straw; lottery by pulling straw canes |
|
echar chop (t.) |
להטיל גורל (ע''י משיכת קני קש) |
|
chorretear v. |
זרם, דלף ברעש (נוזל הפורץ מתוך סדק וכו'); גמע בתאוותנות ובלי ריסון |
to flow, to leak with sound(a liquid breaking out of a crack, etc.); to swallow in a throes and without restraint |
|
chorretea bueno |
הוא שותה הרבה |
|
chorriko m. |
נביעה חלשה ומתמידה של נוזל; מבוע, מעיין קטן; זרימת אוויר מתוך חלון; בוגד ומזיק |
weak and persistent spouting of liquid; small spring; airflow from window; traitor and pest |
|
tiene chorriko; le korre el chorriko |
יש לו הכנסה קבועה בלי להתאמץ |
|
chorro m. |
זרם, שטף, זרם מים; פריצה פתאומית ועזה של נוזלים |
current, flow, current of water; a sudden and violent burst of fluids |
|
a chorros |
בשפע, בשיטפון |
|
se kere meter a chorros/kere chorro |
הוא טיפש עד כדי כך שצריך להתיז עליו מים שיתפכח |
|
se korre a chorros |
הכל פורץ החוצה |
|
luvia a chorros |
גשם זלעפות |
|
chuchú/chuchuchú |
פטפוט ומלמול מתמשך |
continuing chatter and mumbling |
|
estar chuchuchú |
ללהג באזנו של מישהו בלי לחדול |
|
chuflar v. |
שרק, צפצף; שתה מלוא לוגמיו |
to whistle, to twitter; to drink his full sip |
|
chuflar bueno/chuflar seko |
לשתות משקה טהור (בלתי מהול) בלי להראות סימני שכרות |
|
chufletiko m. |
משרוקית קטנה |
a small whistle |
|
tomar chufletiko en mano |
להכריז ולפרסם ברבים סודות |
|
chul (t.) m. |
שטיח גס, שמיכת צמר גס; שק; זוהמה |
coarse rug, coarse woolen blanket; bag; filth |
|
preto chul (t.) |
שחור מרוב זוהמה |
|
chunkis!/chunkiah! interj. |
עצור! הוייסה! (קריאה לבלימת בהמה) |
Stop! Hoisa! (call for animal restraint) |
|
chunkis deshites, dame el azniko |
אמרת הוייסה? סימן שאתה גנבת את החמור! (כשמאשימים מישהו על סמך רמזים קלושים) |
|
chupada f. |
מציצה, לקיקה, ליקוק; לגימה; שאיפת סיגריה |
sucking, licking; sip; inhaling a cigarette |
|
dar chupadas |
ללקק, למצוץ |
|
chupado adj. |
כחוש, צנום, מצומק |
skinny, shrunken |
|
gueso chupado |
'עור ועצמות'' – אדם רזה וכחוש |
|
kara chupada |
פנים מצומקות, פנים רזות |
|
chupar v. |
מצץ, ליקק, לקק; לגם משקה אלכוהולי ברוב חשק; נישק |
suck, lick; sip an alcoholic beverage with the most desire; kiss |
|
chupar a uno/chuparle la sangre |
למצוץ דמו של מישהו - לקחת ממנו כל מה שיש לו |
|
chuparse los dedos |
ללקק אצבעות (מרוב עונג, אחרי אכילה) |
|
estar chupa chupa |
להתנשק בלי הרף |
|
chupón m. |
מוצץ; מציצה, סוכריה על מקל |
pacifier; lollipop |
|
chupón d'agua rozada |
'מציצה של מי ורדים'' - רווח, יתרון, הכנסה המתקבלת ללא מאמץ, הזדמנות טובה במיוחד |
|
tener chupón a la boka |
'עם סוכריה בפה'' - ליהנות מרווחים קלים ומשפע |
|
churro adj. |
מזוהם; עלוב, אומלל; לא מטופל, גס, בלתי מעובד |
contaminated, miserable; untreated, coarse, unprocessed |
|
agua churra |
משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים |
|
kaldo churro |
מרק דל ובלתי מזין |
|
korasón churro |
קשה לב, חסר רחמים |
|
un ayudo churro |
עזרה דלה ובלתי יעילה |
|
un kavé (t.) churro |
קפה דלוח |
|
churuk (t.) adj. |
רקוב, רעוע; נכה, בעל מום, קיטע |
rotten, rickety; disabled, handicapped, amputated |
|
no piza en tavla churuk (t.) |
'אינו דורך על קרש רעוע'' - הולך ''על בטוח'' |
|
no pizar en tavla churuk (t.) |
לא להכנס לעסק מפוקפק, לא לסמוך על טענות שוא |
|
chutrear (t.) bueno |
הוא שותה כהלכה, חבר לבקבוק |
|
chutuk (t.) adj. |
כבד |
heavy |
|
pezgado chutuk (t.) |
כבד מאוד (כמו בול עץ) |
|
chuval (t.) m. |
שק מבד יוטה |
jute cloth sack |
|
echarse chuval (t.) al ombro |
'להטיל את השק על הכתף'' - לעשות את העבודות הקשות ביותר כדי להתפרנס בכבוד |
|
tener chuval (t.) de liras |
להיות בעל שק של דינרים - להיות עשיר מאוד |
|
daat (ebr.) m. |
דעת, בינה, חכמה, הבנה, אינטליגנציה |
knowledge, understanding, wisdom, intelligence |
|
en su daat (ebr.) está |
טעמיו ונימוקיו עימו |
|
dada f. |
מכה,סטירה, חבטה, דפיקה |
blow, slap, thump, knock |
|
me di negra dada |
נחבלתי קשות |
|
dadika f. |
מכה קטנה, דפיקה קלה |
a small blow, a light knock |
|
dadikas de vino, d'asuká |
טיפות יין או מים מתוקים הניתנים לתינוק להרגעה |
|
dar dadikas a la espalda |
לטפוח בחיבה |
|
las dadikas son tomadas |
מה שנתת תקבל - גמולך יושב לך |
|
dádiva f. |
מתנה, שי, מתת, מתן, מתנה לאביונים, נדבה, תרומה, מנחה; מתת שמים |
gift, giving, gift to the needy, alms, donation; the gift of heaven |
|
azer dádiva a los proves |
לתת מתנות לאביונים |
|
dádiva del Dio |
כשרון מהשמים (''מתנת אלוהים'') |
|
dado m. |
קובית משחק; מתנה, נדבה; אצבע |
dice; gift, alms; finger |
|
dado de madrasta |
מתן מועט (''תרומת החורגת'') |
|
desha bivir al dado |
תן לדברים לזרום במהלכם, אל תתנגד |
|
djugar a los dados |
לשחק בקוביה; לקחת סיכונים |
|
djugar en un dado |
לסכן את הכל על דבר אחד |
|
echar un dado |
לנסות את מזלו |
|
le está diziendo el dado |
המזל משחק לו |
|
no le disho el dado/no le dio el dado |
מזלו אינו משחק לו |
|
tal mano tal dado |
לפי היד הנותנת כך ערך המתנה |
|
dador/dera n. |
תורם, מעניק, נדיב; מחלק הקלפים במשחק; מחלק |
donor, giver, generous; the one who deals the cards in the game; distribute |
|
siempre ke seas de los dadores |
'שתהיה מן הנותנים'' ברכה בפי המקבל למעניק |
|
dadro (it.) cf. dado |
|
|
|
echar un dadro |
להטיל קוביה - לנסות את מזלו |
|
daí (port.) adv. |
משם |
from there |
|
daí (port.) endelantre |
משם והלאה |
|
daí (port.) es ke no vino |
משום כך/בגלל זאת לא הגיע |
|
daí (port.) le dio la tos a la gaina! |
משום כך השתעלה התרנגולת - דברנו עליו והנה הופיע! |
|
dainda (port.) adv. |
עדיין; עוד, עוד יותר |
still; even more |
|
dainda bives? |
עודך חי?? (נאמר למישהו שלא ראינוהו זמן רב) |
|
dainda le kae la bava/dainda se kae de la banketika/dainda se pisha/dainda se mete el dediko a la boka/dainda le kae la braga |
עודנו ילד! עוד לא יבש החלב על שפתיו! |
|
daka! interj. |
תן לי אותו! |
give it to me! |
|
daka aká! |
הסכמנו! (תקיעת כף) |
|
daka i toma |
שווה בשווה, פיפטי פיפטי |
|
estar daka i toma |
לשוחח, להחליף דעות |
|
guerko daka el alma |
מישהו שחייבים לו: שד היכול לתבוע את שלו כל רגע |
|
dakí (port.) adv. |
מכאן |
from here |
|
el dakí (port.) |
הנמצא לידי |
|
dakí dos días |
בעוד יומיים |
|
daki sal! |
צא מכאן! הסתלק! |
|
dalavera (t.) f. |
תכך, תככים, קנוניה, מזימות, אינטריגה |
intrigue, conspiracy |
|
azer dalaveras (t.) |
לעסוק בתככים |
|
dalearse (t.) v. refl. |
טבל, צלל אל תוך; התמסר ל-, שקע בתוך משהו, השתקע בעצמו, הסיח את הדעת מן הסובב אותו |
to dip, to dive into; to dedicate himself to, to immerse into something, to distract himself from those around him |
|
no te dalees (t.) muncho |
אל תתעכב יותר מדי, אל תסיח דעתך |
|
ya se daleó! (t.) |
הוא שכח את עצמו! |
|
dama f. |
גברת, גבירה; אבן משחק בדמקה; מלכה במשחק שחמט/קלפים |
lady; game-stone in checkers; a queen in a game of chess/cards |
|
dama de salón |
אשת חברה |
|
djugo de damas |
דמקה |
|
damar (t.) m. |
עורק בעץ או בשיש, גיד |
artery in wood or marble, tendon |
|
tener damar (t.) de lokos |
לשאת תווי הכר של שגעון; מתרתח בקלות |
|
ya topo el damar (t.) |
הגיע אל לב העניין, אל שרשו של הדבר |
|
damgua (t.) f. |
חותמת, חותם, טביעה, סימן; הטבעה של סמל השער העליון על מטבעות תורכיות; כתם, צלקת |
stamp, seal, imprint, mark; mintmark of the symbol of the supreme gate on Turkish coins; stain, scar |
|
damgua (t.) no yeva enriva |
'אינו נושא חותם'' באירוניה אדם חסר ערך וזהות |
|
damlá (t.) f. |
טיפה, נטף; צינית (שם של מחלה); שבץ לב, שיתוק |
drop; stroke, paralysis |
|
a damlá damlá (t.) |
בטפטוף, טיפה לטיפה |
|
abashar/kaer damlá (t.) |
לחלות בצינית; להכנס לפחד, פניקה |
|
le kayó damlá (t.) |
קיבל שבץ, חטף שיתוק |
|
se emborrachó de tres damlás (t.) |
השתכר משלוש טיפות - אינו יודע לשתות |
|
damua (t.) cf. damgua |
|
|
|
bovo kon damua (t.) |
'טיפש עם קבלות'' |
|
damualí adj. (t.) |
מוטבע בסימון הקראט (זהב) או תכולת כסף; מוכתר בתואר |
embedded in the carat mark (gold) or silver content; crowned with the title |
|
ser damualí (t.) |
מוטבע בתו שלילי, נודע לשמצה |
|
danar cf. nadar |
|
|
|
danar en la gurdura |
טובל בשומן, נוטף שומן (אוכל) |
|
dandaná (t.) f. |
הדר, פאר ראוותני; המולה, רעש, מהומה; מריבה, ריב, ויכוח |
glory, ostentatious splendor; tumult, noise, commotion; quarrel, argument |
|
azer dandaná (t.) |
לעשות הרבה ''רעש'', להקים מהומה |
|
kazarse sin dandaná (t.) |
לערוך חתונה צנועה ואינטימית |
|
dandaneada (t.) f. |
השנות, חזרה; התנחלות, קינון; הקשחה, החמרה |
recurrence; settlement, nesting; hardening, aggravation |
|
dandaneada (t.) preta ke se dandaneó (t.) |
מישהו שנתקע שלא ברצון אחרים, ''הו, הוא תקוע לנו כמו קוץ'' |
|
dande prep. |
מ-, מאצל |
from |
|
dande para ande |
מה פתאום? |
|
dankavé (ebr.) adj. |
'דם כבד'', מכביד,טרדן, טורדני, אנטיפטי |
burdensome, annoying, antipathetic |
|
dankavé (ebr.) no te agas |
אל תנדנד, אל תהיה לי כבד כל כך |
|
danvayesh (ebr.) |
(מעברית: דם ואש) להט, כעס |
fervor, anger |
|
estar danvayesh (ebr.) |
לכעוס, להתלהט |
|
danyado adj. |
פגוע, ניזוק, נפגע, מקולקל; מושחת; שנכנס בו דיבוק, מכושף; זועף, זועם, רגזן |
damaged; corrupt; haunted, enchanted; sullen, angry, grumpy |
|
danyado i trokado |
רגזן ותוקפני, מתרגז על לא דבר, כועס על הכל |
|
danyador m. |
שמביא רעות, עושה צרות; רוח רפאים, מלאך חבלה; כעס, מצב רוח זועם |
who brings evil, makes trouble; Ghost, sabotage angel; anger, angry mood |
|
estar kon/tomar el danyador |
לכעוס, להכנס למצב רוח רע |
|
tener danyador kon una ninya/kon un mansevo |
לפלרטט, לקשור אהבהבים באופן לא מכובד |
|
tomar el danyador kon uno |
לרחוש שנאה, לתעב מישהו |
|
danyarse v. refl. |
התקלקל, נשחת; הזיק לעצמו, חבל בעצמו; נבעת, נכנס לפניקה; נהפך לרגזן, עויין, פוגע ומעליב |
to be spoiled, to be corrupted; to harm himself, to sabotage himself; to be scared, to panic; to become irritable, hostile, offensive and insulting |
|
danyarse de si para si |
להזיק לעצמו |
|
el tiempo s'está danyando |
מזג האוויר הולך ונעשה גרוע |
|
danyarse de su solombra |
נבהל מן הצל של עצמו |
|
danyo m. |
נזק, הרס, פגיעה; כעס, רוגז, מצב רוח רע; שגעון חולף, זרות, מוזרות, אקסצנטריות |
damage, destruction, injury; Anger, resentment, bad mood; a transient madness, alienation, strangeness, eccentricity |
|
a danyo de |
לרעתו של |
|
está kon danyo/está kon un danyo ke todo suyo i nada de ninguno |
נתון במצב רוח רע, הכל רע בעיניו |
|
karrear danyo |
לגרום נזקים |
|
ke danyo sale? |
למה לא לנסות? ''(אין בכך שום נזק'') |
|
kitar el danyo |
לאזן הפסדים, לתקן נזקים (כספיים), לצאת מהגרעון |
|
mas de danyo no ay |
רק גורם נזק |
|
no ay dingún danyo |
לא קרה דבר |
|
sale su danyo por su presio |
יוצא שכרו בהפסדו |
|
sin danyo |
בלתי מזיק |
|
tener el danyo kon uno |
לרחוש שנאה, לתעב מישהו |
|
azer danyo |
לגרום נזק |
|
danyo de fuego |
נזקי שריפה |
|
al danyo de su salú |
על חשבון בריאותו |
|
a su danyo/al danyo de su interes |
במחיר פגיעה באינטרסים שלו |
|
ay danyo |
נגרם נזק, יש נזק (בתאונה/בתקרית) |
|
tomar el danyo kon uno |
להפגין עוינות ואנטיפתיה כלפי מישהו |
|
danyozo adj. |
מזיק, מועד לפורענות; נוטה להתקלקל |
harmful, prone to disaster; tends to spoil |
|
manos danyozas |
ידים חבלניות, הורסות כל דבר |
|
dar m. |
נתינה, הכאה, צלצול (פעולה) |
giving, beating, ringing |
|
tener dar i aver kon uno |
להיות בקשרי עסקים עם מישהו |
|
el dar de la puerta |
קול סגירת דלת; חריקת דלת |
|
el dar de la ora |
צלצול השעון |
|
dar v. |
נתן, העניק, מסר; תרם, נדב; צלצל; הכה; התרחב (בגד, נעל); (כאשר מופיע שם אחרי הפועל:) גרם, עשה |
to give, to bestow; to donate; to ring; to strike; to expand (garment, shoe); (when appears after the verb :) to cause, to do |
|
alma no te puedo dar |
אין לי דבר לתת לך |
|
asegún le da |
'איך שבא לו'' - אימפולסיבי |
|
ay le dió |
זה השגעון שלו, אינו מסוגל לצאת מזה |
|
da i fuy |
תן רמז והרפה |
|
dado i mamado |
מיידי, ''אמר ועשה'' |
|
daki te bezaré la mano |
'תן ואשק את ידך'' - נאמר ע''י קשיש לצעיר שפגע בו |
|
dalde! |
תן לו באבי אביו! בלי רחמים! |
|
dale dale |
לכל היותר |
|
dale ke bole |
הרפה ממנו, אל תשים לב, אל תדאג |
|
dale ke dale! |
קריאת עידוד: הרבץ בו; בסופו של דבר; יהיה אשר יהיה |
|
dale ke no son tus karnes |
נאמר במרירות כלפי מי שמכה בלי הצדקה: ''הכה בו, כי אין זה בשרך'' |
|
dale tu dale yo |
בסיוע הדדי, ''קצת אתה וקצת אני'' |
|
dando i tomando |
ויכוח, התפלמסות |
|
estar dando i tomando |
לשאת ולתת, להחליף דעות, להתפלמס |
|
dar a entender |
להסביר |
|
dar a komer |
לשחד, לתת שלמונים |
|
dar a komer kon kuchara |
להסביר ''ברחל בתך הקטנה'' |
|
dar a la luz |
להופיע, לצאת לאור, להוציא לאור |
|
dar a la mar/a la montanya |
פונה אל הים/ההר |
|
dar a la shkola |
לרשום ילד לבית ספר |
|
dar a mano |
לתת יד למעשה לא כשר |
|
dar a matikales |
לתת בקמצנות |
|
dar a pensar |
לפקפק, להטיל ספק |
|
dar a punyados |
לתת ברוחב לב |
|
dar a saver |
להודיע, ליידע, להביא לידיעת |
|
dar a uno de debasho |
להשפיל מישהו לעומת מישהו אחר |
|
dar asanabukata (t.) |
להכות בלי רחם |
|
dar atrás |
להחזיר |
|
dar de las suyas |
ללכת עם מישהו, להיות לצידו (בדיפלומטיה, בחנופה) |
|
dar (de) los guesos en la mano |
להכות בצורה קשה |
|
dar de pasada |
לסלוח, לשכוח, לעבור לסדר היום |
|
dar de puntos |
להכנס לדקדוקי עניות |
|
dar de si |
לתת באופן ספונטני מבלי שיבקשו |
|
dar de tripa |
לגרום בעתה, להבעית |
|
dar de tu |
לדבר באופן מקורב, ישיר (ולא בפניה של גוף שלישי) |
|
dar de vera |
לא להתייחס |
|
dar diente |
להפריז באכילה |
|
dar djoab (t.) |
למלא התחייבות |
|
dar dos pasos |
לצאת לטייל |
|
dar el alma al Dio |
לחוש עייפות גדולה |
|
dar el alma por |
לתת את הנשמה בשביל, להתאוות מאוד למשהו |
|
dar el dalkavo reflo |
להוציא את נשמתו, למות |
|
dar el korasón |
לחוש בלב שמשהו עומד לקרות |
|
dar el tiempo |
לתת למישהו את הזמן הנדרש לעבודה מבלי ללחוץ ולהתעצבן |
|
dar el tutush (t.) |
להצית, להבעיר |
|
dar empesijo |
להתחיל, לפתוח מהלך |
|
dar emprestado |
להלוות; ללוות |
|
dar en basho |
לנשל, להרחיק; לתת ליפול; לאכול עד תום |
|
dar en mano |
להסגיר סוד; להלשין, למסור |
|
dar en tierra/dar la nave en tierra |
להביא לידי הרס |
|
dar enriva |
לשלם למעלה מן הערך |
|
dar fiero |
לגהץ |
|
dar fruto |
לשאת פירות (רווח) |
|
dar get (ebr.) |
להתגרש, לתת גט |
|
dar haber (t.) |
לספר, להודיע, לבשר |
|
dar haftuná (ebr.) |
להכות, לתת מכות |
|
dar i aver |
לשאת ולתת |
|
dar i tomar |
לעשות עסק; לשאת ולתת; להתווכח; בליסוף, עד זרא |
|
dar kamino |
לתת ללכת, לשלח |
|
dar kara |
להראות פנים נעימות למי שלא מגיע לו |
|
dar keshas |
להתלונן |
|
dar kidushín (ebr.) |
להתחתן |
|
dar kom'al puerko en basho |
להטיח לארץ באלימות |
|
dar kon intereso |
להלוות בריבית |
|
dar kon mano larga |
לתת ביד נדיבה |
|
dar kon tofek (t.) |
לארוב למשהו ולקנותו במחיר גבוה |
|
dar konto |
לתת דין וחשבון |
|
dar koraje |
לעודד |
|
dar kozes |
לבעוט |
|
dar la alma |
להוציא את הנשמה, למות |
|
dar la dimisión |
להתפטר, להגיש התפטרות |
|
dar la kulpa |
להאשים |
|
dar la mala vida |
לענות להציק |
|
dar la sangre a alguno |
להכיר באבהות |
|
dar las enbuenoras |
להפרד (לפני נסיעה), לאחל דרך צלחה |
|
dar las grasias |
להודות |
|
dar las keshas |
להתאונן, להתלונן |
|
dar las lores |
לתת שבח, לשבח, להביע נאמנות |
|
dar lenya |
להכות, לנהוג באלימות |
|
dar meoyo |
לייעץ עצות טובות למראית עין |
|
dar palmas/palmadas |
למחוא כפים, לתת תשואות |
|
dar parás (t.) para pelear |
לחפש תואנות לריב ולהתכתש |
|
dar para detener |
להשהות ולעכב מישהו |
|
dar para pitas i para panes |
להכות מכות נאמנות |
|
dar paso |
לתמוך ב-, לגונן; לסייע למישהו להתקדם |
|
dar patadas |
לרקוע ברגליים; לדרוש דבר מה בתוקף |
|
dar pena |
להטריד, לייגע |
|
dar permisión |
לתת רשות |
|
dar po |
להקדיש תשומת לב, לתת כבוד |
|
dar por eskrito |
לתת אישור, להסכים בכתב |
|
dar salida a alguno |
בא לו צורך להשתין או לשלשל |
|
dar saltos |
לקפוץ משמחה |
|
dar sehorá/sar |
לגרום עצב ועגמת נפש |
|
dar solansas |
לדבר לעצמו; להתהלך הלוך ושוב |
|
dar tiempos |
לתת ארכה לתשלום חוב |
|
dar todo en basho |
לנטוש בכעס, לזרוק הכל לעזאזל |
|
dar un punyo |
לתת אגרוף |
|
dar una mano |
לתת יד, לעזור |
|
dar utí |
לגהץ |
|
dar vidas negras |
למרר את החיים בלי הרף; לנזוף ולגעור בלי הרף |
|
dar ziyetes (t.) |
לגרום סבל |
|
diera el Dio ke |
בעזרת השם |
|
diez dan! |
'נותנים עשר!'' - הכרזת הכרוז במכירה פומבית (או במכירת עליות בביהכ''נ) |
|
el Dio ke de! |
שאלוהים יגשים זאת! |
|
el Dio ke te de! |
שאלוהים יתן לך! (לעני: אני אינני יכול לתת לך) |
|
el Dio le dio |
אלוהים העשיר אותו |
|
el Dio no de/no mos de/ no mos de el Dio! |
שאלוהים לא יעמידנו בנסיון! |
|
el Dio no tiene ke dar otro |
כדבר הזה לא יראנו עוד אלוהים |
|
el dar de la ora |
הצורה שבה מכריז השעון על השעה |
|
el dar de la puerta |
חבטת דלת |
|
el guerko me dio en las manos |
השטן הסית אותי לעשות זאת |
|
esta ropa da |
הבד הזה מתרחב |
|
estar dale dale |
לא לחדול לדבר |
|
estar dale ke dale |
לשנן, לחזור בלי הרף כדי להחדיר לזכרון |
|
kon mi le dio |
רב אתי בלי סיבה |
|
la ora dio tres |
האורלוגין השמיע שלוש |
|
la ora está dando dos |
השעון מצלצל שתים |
|
ni da ni toma es kom'al vidro |
אינו קולט דבר |
|
no dar buena espina |
לגרום ספקות ופקפוקים |
|
no dar por uno un devente blanko |
להיות משוכנע שהוא הולך למות |
|
no me da el korasón |
לא מושך את ליבי |
|
onde da onde toma |
קופץ מעניין לעניין |
|
por ... te lo do |
אני מבטיחך שהוא הינו |
|
por muy onesto te lo do |
אני מבטיחךשהוא אדם כן וישר |
|
tener dar i aver kon uno |
להיות ביחסי מסחר עם מישהו |
|
ya es dado |
כך נהוג, זוהי המסורת |
|
estar dado en el ala |
אינו חש בטוב |
|
los dados son tomados |
להחזיר למישהו כגמולו |
|
dar de todo korasón |
לתת עם כל הלב |
|
dar kefazer |
לספק תעסוקה |
|
por aki están dando |
כאן מחלקים! (קריאה לקרואים להתקרב למזנון ולהתכבד) |
|
diense el Dio |
יהי רצון ש.. |
|
kuanto me das por ir i venir |
האם כדאי היה לשלם כל כך הרבה עבור דבר כה פעוט? |
|
lo ke se da se toma |
לפי נכונותך לשלם יהיה ערך מה שתקבל (עבור איכות טובה יש לשלם!) |
|
dar kon kuchiyo/kon navaja |
לדקור בסכין |
|
da angustia |
מעורר גועל |
|
le dio dos anyos enriva |
אבד עליו הכלח |
|
dara (t.) f. |
שקלא וטריא במשפט; עטיפה |
legal negotiations; cover |
|
le tomo la dara (t.) |
סידר אותו כהוגן |
|
darmadán (t.) m. |
אי סדר, תוהו ובהו |
disorder, chaos |
|
la kaza está darmadán (t.) |
הבית הפוך |
|
darsán (ebr.) m. |
דרשן, מרצה, נואם |
preacher, lecturer, orator |
|
kien es el darsan? |
מי גילה את הדבר? |
|
darsar (ebr.) v. |
נשא דרשה, דרש, נאם, הרצה; נזף ב- |
to deliver a sermon, to give a speech, to lecture; reprimand |
|
ya darsó Djojá |
ותפער האתון את פיה .. |
|
darse v. refl. |
התמסר, הקדיש עצמו |
to dedicate oneself, to devote oneself |
|
darse a |
הסגיר עצמו, התמסר |
|
darse a dos manos |
לחבוט בידיו על הראש בעקבות אכזבה/הפתעה לא נעימה |
|
darse kon uno |
לשנוא/לא לסבול מישהו |
|
darse a entender |
להסביר |
|
darse a konoser |
להציג עצמו לפני, |
|
darse a la paré |
'להתנגש בקיר'' - לעמוד בפני מכשולים וקשיים רבים |
|
darse a la vida |
לעשות חיים |
|
darse a tener |
עורר כבוד |
|
darse aires |
להתנפח מרוב חשיבות |
|
darse al bever |
להתמכר לשתיה |
|
darse al visio |
להתמסר לשחיתות |
|
darse atrás |
לסגת |
|
darse de kavesales |
להתאונן בלי לראות מוצא |
|
darse de pie i de manos |
ליפול לתוך יאוש |
|
darse dehiyot (ebr.) |
להתמהמה, להסס, להתבטל, להתעצל |
|
darse en basho |
'להרים ידיים'' |
|
darse en basho i saltar en alto |
להתנהג בעצבנות וביאוש |
|
darse en mano |
לפלוט סוד, לגלות סודות |
|
darse enteramente a |
להקדיש עצמו לחלוטין, בלי שיור |
|
darse entero/puerpo i alma/a si |
להתמסר בלב ונפש |
|
darse kon piedras/al palo/de paré en paré |
להוותר לבד בלי עזרה; לפנות לשחיתות, למכור עצמו לזנות |
|
darse kuenta |
לתת לעצמו דין וחשבון |
|
darse la pena |
להתאמץ, להשתדל, להסכים/להתעקש לקחת עליו משימה |
|
darse netilás (ebr.) |
ליטול ידיים |
|
darse por |
להראות עצמו כ-, להעמיד פנים כ- |
|
darse por hapeta |
להשפיל את עצמו, להתבזות |
|
darse por savido |
להעמיד פנים של מי שיודע ומבין את הדבר |
|
darse por vensido |
'להרים ידיים'', להכיר בכשלון |
|
darse punyos |
לחבוט באגרופים בראש; להצטער ולהתחרט על מעשה שנעשה זה עתה |
|
darse rijo |
לטפל היטב בעצמו, לא למנוע עצמו מכל טוב |
|
darse sar (ebr.) a l'alma |
לקחת ללב, לדאוג ולחרוד |
|
darse/no darse espalda en basho |
לתת/לא לתת לשכנע אותו, לא להתעקש/להתעקש ולעמוד על דעתו |
|
no se dio netilás (ebr.) |
'לא נטל ידים'' - הכל נשמט מידיו (הביטוי נולד בעקבות אמונה עממית) |
|
darse al djugo |
להתמכר להימורים |
|
darse al estudyo |
להתמסר ללימודים |
|
no darse por savido |
להעמיד פנים כלא יודע |
|
darse por konsentido |
לא לתת שיערימו עליך |
|
darse a entender kon torpes |
יש לו עסק עם קשי הבנה |
|
darush (ebr.) m. |
דרשה |
sermon |
|
un darush (ebr.) por un altramuz |
נאום גדול על דבר קטנטן, תלי תלים על קוצו של יו''ד |
|
datar v. |
תארך, הטביע תאריך |
to date, to imprint the date |
|
a datar de oy |
מהיום ואילך |
|
datar una polisa |
לתארך פוליסה |
|
datle cf. dátile |
|
|
|
datles kazados |
תמר שהוצא ממנו הגלעין והכניסו במקומו שקד או אגוז |
|
dato m. |
נתון |
data |
|
datos |
נתונים |
|
datsiz (t.) adj. |
סר טעם, אנטיפט |
antipathetic |
|
es muy datsiz (t.) kriansa |
יצור מאוס ולא סמפטי |
|
daul (t.) m. |
תוף |
drum |
|
arresivir kon daules (t.) |
לקבל בתופים ובמחולות - לקבל בהתלהבות; לקבל בצעקות ונזיפות |
|
azer la kavesa un daul (t.) |
'להפוך את הראש לתוף'' - לייגע מישהו בדיבורים ממושכים |
|
tener la kavesa komo un daul (t.) |
לחטוף זעזוע |
|
davá (t.) f. |
משפט, הליך משפטי, תביעה משפטית |
trial, legal proceeding, lawsuit |
|
azer davá (t.) |
להגיש תביעה משפטית |
|
davadjí (t.) m. |
תובע, מגיש הקובלנה |
prosecutor, complainant |
|
salir davadjí (t.) |
לתבוע, לדרוש זכות - נאמר כאשר האשם מאשים את הניזוק |
|
davra (t.) f. |
ניקוי |
cleaning |
|
dar una davra (t.) |
לנקות באופן יסודי |
|
dayanear (t.) v. |
החזיק מעמד, האריך; סבל; תמך, סעד |
to persevere, to prolong; to suffer; to support |
|
dayanea (t.) un poko! |
החזק מעמד עוד קצת! |
|
de no pueder dayanear (t.) |
בלתי נסבל |
|
mas no esto podiendo dayanear (t.) |
אינני יכול לסבול עוד |
|
dayenos/dayenus (ebr.) m. |
'דיינו'' - קטע בהגדה של פסח |
"Dayenu" - a passage in the Passover Haggadah |
|
estar en los dayenos/dayenus (ebr.) |
'הגיע לדיינו'' - עמד לסיים, הגיע לסוף של משימה קשה ומייגעת |
|
en ke estás? en dayenus (ebr.) |
אנחנו תקועים באותו מקום |
|
de de de onomat. |
המולת דיבורים בלתי פוסקים |
tumult of incessant talk |
|
estar de de de |
לא לחדול לדבר |
|
de prep. |
מ-, מן, של, ב-, בנוגע ל-, על |
from, of, regarding, on |
|
d'eyo kon eyo/d'eyo kon d'eyo |
מתוך פשרה |
|
de ke? cf. deke |
|
|
de mi para mi/de ti para ti/ de si para si |
בתוך תוכי; לעצמי, בעצמי |
|
de aki ayi |
מפה לשם |
|
de oy endelantre |
מכאן ואילך, מהיום והלאה |
|
es de el par'al Dio |
הוא בחור ישר וטוב |
|
de kuando aki? |
ממתי? |
|
debaldahón adj. |
חינם אין כסף |
free with no money |
|
la eskapó debaldahón |
יצא בזול, ניצל בנס |
|
debaldes adv. |
בחינם, חינם אין כסף |
free with no money |
|
avlar debaldes |
לדבר על נושא שאין מבינים בו ולהשחית על כך זמן |
|
eskaparla debaldes |
'לצאת מזה בחינם (בזול)'' |
|
no dezir amén (ebr.) debaldes |
לא לעשות דבר בלי תמורה |
|
por debaldes |
באפס מחיר, ''בחינם'' |
|
todo está a debaldes |
המחירים נמוכים מאוד, אפשר לקנות כמעט בחינם |
|
tomar mujer debaldes |
להתחתן עם אשה ללא נדוניה |
|
lavorar debaldes, por debaldes |
לעבוד תמורת שכר זעום |
|
merkar por debaldes |
לקנות בחצי חינם |
|
debasho adv./prep. |
מתחת, תחת |
under |
|
ayí debasho |
בקבר |
|
darse debasho |
השפיל עצמו |
|
debasho en basho |
צבוע, מתחסד |
|
debasho mano/debasho a mano |
בחשאי בסתר, ''מתחת לשולחן'' |
|
estar debasho de otro |
להיות כפוף למישהו |
|
kedar debasho/no salir de debasho |
לא לעמוד בהתחייבויות/במשימה/בתקציב, לכרוע תחת המעמסה |
|
meterse debasho de devda |
להכנס לחובות תוך מחוייבות לשלם |
|
no keda debasho |
לא נופל ממישהו אחר, עומד היטב במשימה |
|
tomar a uno de debasho |
לשלוט במישהו, לשעבד אותו |
|
debasho la meza |
מתחת לשולחן |
|
debasho la kapa del sielo |
בכל רחבי היקום |
|
dechidido (it.) adj. |
נחוש בדעתו (על אדם); שהוחלט (דבר מה) |
determined (about a person); decided (something) |
|
firmemente dechidido (it.) |
נחוש לחלוטין בדעתו |
|
dechizión (it.) f. |
החלטה |
decision |
|
dechizión (it.) administrativa |
צו מנהלי |
|
tomar la dechizión (it.) |
לקבל החלטה |
|
dedientro prep. |
בתוך, מתוך |
in, out of |
|
dedientro de |
בתוך פרק זמן |
|
dedientro de avrir i serrar un ojo |
כהרף עין |
|
dediez m. |
מטבע קטן (של עשר אגורות) |
small coin (of ten cents) |
|
no vale ni un dediez blanko |
חסר ערך (נאמר על אדם או חפץ) |
|
dediko m. |
אצבע קטנה |
little finger |
|
dedikos de dulse/raki |
אצבע הנטבלת בעראק או ריבה וניתנת בפה (של תינוק); נוזל בכוס בגובה אצבע |
|
djugar a uno al dediko chiko |
'לסובב סביב האצבע הקטנה'' - ללעוג למישהו, לעשות ללעג וקלס |
|
el dediko chiko |
זרת, ''הזרת לחשה לי'' |
|
kitarsela d'enriva kon dos dedikos |
להחלץ ממצב לא נעים בלי נקיפות מצפון |
|
kon dos dedikos |
בקלילות, בלי כל מאמץ |
|
meter el dediko al kulo |
'לתקוע אצבע בעכוז'' - להתחנף למישהו באופן מגעיל |
|
meterse el dediko a la boka |
'להכניס את האצבע לפה'' - להתנהג בילדותיות; לא לנקוף אצבע |
|
dedo m. |
אצבע; כל דבר בעל צורת אצבע/ממדי אצבע |
finger; anything with a finger shape/finger dimensions |
|
ay dedo de |
כח עליון, אצבע אלוהים |
|
chuparse los dedos |
'ללקק אצבעות''- להתענג על טעמו של מזון |
|
de el par'al sielo no ay un dedo |
'הוא קרוב מאוד לאלוהים'' - באירוניה, הוא מתחסד וצבוע |
|
echar los dedos al garón (ebr.) |
לשלוח יד לחנוק מישהו; להחזיק מישהו בגרון – לכפות עליו בכוח |
|
el aniyo al dedo |
'הטבעת על האצבע'' - הענין סגור ומוגמר |
|
el dedo de la Providensia |
אצבע אלוהים |
|
en kada dedo tiene un marafet (t.)/un fechizo |
'שולף חכמה מכל אצבע'' - מצוייד בתחבולות לכל עניין |
|
estar kon el dedo en el ojo |
להיות שקוע מאוד בעבודה ונרגז לכל הפרעה |
|
kere tapar el sielo kon un dedo |
'רוצה להסתיר את השמים באצבע אחת'' - מנסה להסתיר אמת מובהקת בטיעונים עלובים |
|
kual dedo de la mano se korta ke no duele? |
'איזה אצבע ניתן לחתוך בלי כאב'' - איזה ידיד אפשר להקריב?? |
|
lavorar kon los diez dedos |
לעשות דבר מה בעשר אצבעות, בלי כלים |
|
meter el dedo |
להתערב, להכנס לתוך עניין כלשהו |
|
meter el dedo en la yará (t.) |
לשים את האצבע במקום הכואב/הרגיש |
|
modrerse los dedos |
'לנשוך את האצבעות'' (צרפתית) - להצטער מאוד |
|
se kontan kon los dedos de la mano |
'ניתן למנותם על אצבעות יד אחת''- הם מועטים |
|
deenfrente adv. |
ממול |
in front of |
|
al deenfrente |
לזה שמנגד |
|
el deenfrente |
זה שממול |
|
defender v. |
הגן על, גונן על; לימד זכות על, סינגר; מנע, אסר |
to protect, to advocate; to prevent, to forbid |
|
defender la bevienda |
לאסור על השתיה |
|
defender la onor |
להגן על הכבוד |
|
defender la patria |
להגן על המולדת |
|
se defendió kon la arma en mano |
התגונן בנשק בידו |
|
defensa f. |
הגנה, התגוננות; איסור, מניעה |
protection, defense; prohibition, prevention |
|
estado de defensa |
מצב התגוננות |
|
defeza (it.) f. |
הגנה |
protection |
|
tomar la defeza (it.) de uno |
לגונן על מישהו |
|
definitivo adj. |
סופי, מוחלט, החלטי, מכריע |
final, absolute, decisive |
|
dechizión definitiva |
החלטה סופית ומוחלטת |
|
en definitiva |
לסיכום, לסיכומו של דבר |
|
defonto cf. defondo |
|
|
|
el defonto deshó de sava (ebr.) |
המנוח ציווה (הותיר צוואה) |
|
degoyado adj. |
שחוט, שנשחט בידי שוחט, טבוח |
slaughtered, slaughtered by a slaughterer |
|
kome degoyado |
'האוכל משחיטה'' באירוניה - נאמר על מי שמפזר איומי סרק נוראים; דמות אימתנית להפחדת ילדים |
|
degoyar v. |
שחט, טבח; ''שחט במחיר'' - מכר ביוקר רב |
to slaughter; "to slaughter at a price" - to sell at a high price |
|
merkar a degoyar |
לקנות במחיר נמוך מאוד תוך ניצול מצוקת המוכר |
|
degoyido/degoyío m. |
שחיטה, טבח |
slaughter, massacre |
|
meterse al degoyido |
'ללכת לשחיטה'' - להכנס בכוונה לסכנה גדולה |
|
degoyo m. |
שחיטה, טבח |
slaughter, massacre |
|
la ley del degoyo |
חוקי השחיטה |
|
dehiyá/yot (ebr.) f. |
תירוץ/תחבולה כדי לעכב דבר מה |
an excuse/trick to delay something |
|
darse dehiyot (ebr.) |
ללכת לאט כדי להתעכב |
|
dehreá (ebr.) f. |
הכרח, צֹרֶך דוחֵק, דחיפות |
necessity, urgent need, urgency |
|
es dehreá (ebr.) |
צריך, יש צורך, יש הכרח |
|
le izo dehreá (ebr.) |
נזקק לו ולקחו |
|
todo le aze dehreá (ehr.) |
נוגע בכל דבר וכל דבר מושך אותו |
|
dekara (gr.) f. |
מטבע של עשרה סנטים |
a ten-cent coin |
|
dekaras (gr.) |
כינוי לכסף בלשון המונית |
|
no tiene dekara (gr.) |
חסר פרוטה |
|
deklarar v. |
הצהיר, גילה דעתו, הודיע, הכריז; הסביר, הבהיר, פירש, שפך אור |
to declare, to express his opinion, to announce, to declare; to explain, to clarify, to interpret, to shed light |
|
deklarar gerra |
להכריז מלחמה |
|
deklarar los bienes |
להצהיר על טובין |
|
deklararse v. refl. |
הובהר, התפרש; הוכרז, הוצהר |
to be clarified, to be interpreted; to be announced, to be declared |
|
deklararse de antes |
הבהיר תנאיו לפני קבלת המשימה/שליחות; הציג מועמדות |
|
deklarasión f. |
גילוי דעת, הצהרה, הכרזה; באור, הבהרה |
statement, declaration; annotation, clarification |
|
deklarasiones falsas |
הצהרות שקריות |
|
dekolgado adj. |
תלוי, כפוף ל-, תלוי ב-, קשור, מחובר |
dependent, subject to, depending on, tied, connected |
|
el echo kedo dekolgado |
העניין נותר תלוי ועומד, לא הוכרע |
|
dekolgar v. |
היה תלוי ב-; תלה ב- |
to be dependent, to depend on |
|
asperar kon ojos dekolgados |
לצפות בעיניים כלות |
|
dekolté (fr.) adv. |
בגלוי |
openly |
|
avlar dekolté (fr.) |
לדבר בצורה גלויה (בלתי מצונזרת) |
|
del prep. |
של, מ- |
of, from |
|
del kual pr. |
שממנו, שעליו, שאודותיו |
|
delantera f. |
קדימות, קדימה; קידמה (החלק הקדמי) |
precedence, priority; facade, front |
|
tomar la delantera |
הקדים, הזדרז, הגיע לראש |
|
delantre adv. & prep. |
לפני, מול, נוכח, בפני; קדימה, לפנים; בהשוואה ל- |
before, opposite, forward; compared to- |
|
de agora en delantre |
מכאן ואילך, מעכשיו והלאה |
|
delantre del Dio i de la djente |
לפני אלוהים ואנשים - קֳבַל כֹּל |
|
djurar delantre el ehal akodesh |
להשבע לפני ההיכל - להשבע שבועה חמורה |
|
kitar de delantre |
להפטר ממישהו, לסלק מישהו במתן מועט |
|
no deshar meter pie delantre |
לבלום התקדמות של מישהו (כאשר זו יכולה להזיק לי) |
|
por delantre |
לפנים |
|
por en delantre |
מכאן ואילך |
|
salir delantre el rey |
'להופיע לפני המלך'' - לא להסס, לגלות תעוזה, לצאת חוצץ |
|
delegar v. |
הטיל שליחות, יפה כוח |
imposed a mission, to authorize |
|
delegar diritos |
העניק זכויות |
|
delgadez f. |
כחישות, רזון; דקות, דקיקות; עדינות; חריפות |
thinness; fineness; delicacy; sharpness |
|
delgadez de meoyo |
דקות/חריפות/חדות השכל |
|
delgado adj. |
דק, צנום, רזה, דקיק; עדין, רך; חריף |
thin, slender; delicate, soft; sharp |
|
burundjuk (t.) delgado |
אף דק |
|
no fila delgado |
'אינו טווה חוט דק'' - חסר עידון, חסר פקחות |
|
por lo delgado |
אזהרה הנתנת בעדינות ובדיסקרטיות |
|
delisio cf. delisia |
|
|
|
delisios |
מעדנים |
|
delivrar (fr.) v. |
שחרר, חילץ, גאל |
to release, to rescue, to redeem |
|
delivrar (fr.) el empiego |
לפנות את המקום/את התפקיד |
|
dem (t.) m. |
אזהרה הניתנת באופן דיסקרטי |
discretely given warning |
|
dar un dem (t.) |
לחוש תחושה מוקדמת,לחזות מראש, לנחש |
|
demanda f. |
בקשה, שאלה, משאלה; דרישה, תביעה, הפצרה; ביקוש; עתירה, עצומה |
request, question, wish; demand, claim, pleading; Demand; petition |
|
demanda de palo |
שאלה מוזרה, חסרת טעם, ללא תשובה |
|
demandas i repuestas |
שאלות ותשובות, שו''ת |
|
ke es tu demanda? |
מה בקשתך? |
|
kedar en la demanda |
להוותר בתהייתו |
|
punto de demanda |
סימן שאלה |
|
tener una demanda |
יש לו תביעה |
|
demandadero m. |
חקרנות, חטטנות |
inquisitiveness, snooping |
|
tiene holi (ebr.) de demandadero |
יש לו מניה (נטיה חולנית) לשאול שאלות |
|
demandador/dera n. |
עותר, מבקש, דורש (דורש עבודה); קונה, לקוח |
petitioner, applicant, demands (requires work); buyer, customer |
|
para esta ropa demandador no ay |
לסחורה הזו אין קונים |
|
demandar v. |
שאל, ביקש, דרש, תבע, ביקש במפגיע |
to ask, to demand |
|
a mi demándame |
אני יודע על מה מדובר, התנסיתי בכך בעצמי |
|
de demandar no sale danyo |
מלשאול לא נגרם נזק |
|
demandar del Dio |
לבקש במישרין מאלוהים ולא מבני אדם |
|
demandar konsejo |
להוועץ |
|
demandar piadad |
לבקש רחמים |
|
demandar por uno |
לשאול אודות מישהו |
|
el ke no save por demandar |
ושאינו יודע לשאול |
|
me demanda el alma |
אני משתוקק, מתחשק לי |
|
me lo demanda el Dio |
מצפוני מחייב אותי |
|
no demandes ni preguntes |
מוטב שלא תשאל, המצב אנוש |
|
pan no demanda |
'לחם אינו מבקש'', ''אין צורך להאכילו'' - הנח דבר זה, הוא אינו מפריע - |
|
ke demandas? |
מה אתה מבקש? מה אתה מחפש? |
|
demandar ayudo |
לבקש עזרה |
|
ke me demandas? |
מה אתה רוצה מחיי? עזוב אותי בשקט! |
|
demanyana adv. |
בבוקר, מוקדם בבוקר; בוקר; מחר בבוקר |
in the morning, early in the morning; morning; tomorrow morning |
|
amanyana demanyana |
מחר בבוקר |
|
demanyana matrana |
השכם בבוקר |
|
demarkasión f. |
סימון קו (עמות), הגבלה, תיחום |
line marking , limitation, demarcation |
|
linya de demarkasión |
קו התיחום, קו הגבול |
|
demás adv. |
בנוסף ל-, חוץ מ- |
in addition to, except |
|
por uno demás |
ליתר בטחון |
|
demazía f. |
עודף, כמות עודפת, מעל הנדרש, יתרה |
excess, excess amount, over required, remainder |
|
de demazía/ en demazía |
יותר מדי |
|
demazía de esto - vida i salud |
יותר מזה - חיים ובריאות |
|
demazía no danya |
התוספת לא תזיק |
|
le torní kon su demazía |
החזרתי עם תוספת |
|
mucho i demazía |
די והותר, בהפרזה |
|
no le pages demazía |
אל תשלם לו מעל הנדרש, מעל למחיר |
|
por demazía |
בנוסף על, כתוספת |
|
demaziado adj. |
מוגזם, מופרז, יותר מדי,יתר על המידה, עולה על גדותיו |
excessive, too much, overflowing |
|
avlar demaziado |
לדבר מעל לדרוש, לומר דברים שיפה להם השתיקה |
|
es demaziado de |
למותר להגיד, ברור ש- |
|
demenester m. |
צורך |
necessity |
|
azer los demenesteres |
לעשות את הנדרש |
|
ken tiene demenester venga i paskue |
כל דצריך ייתיה ויפסח |
|
es demenester adv. |
מן הצורך, יש הכרח |
|
demenesterozo adj. |
נצרך, נזקק |
poor, needy |
|
es demenesterozo adjuntar |
צריך להוסיף |
|
demet (t.) m. |
צרור, חבילה |
bundle, package |
|
un demet (t.) de prasa/de prishil |
צרור של פראסה/פטרוזיליה |
|
demokrátiko adj. |
דמוקרטי |
democratic |
|
el partido demokrátiko |
המפלגה הדמוקרטית |
|
demostransa f. |
הופעה |
demonstration |
|
kon su demostransa el sol alumbra a todo el mundo |
בהופיעה מאירה השמש לכל העולם |
|
demostrar v. |
הראה, גילה, הודיע, הפגין, הורה, הדגים, הוכיח |
to show, to discover, to announce, to demonstrate, to order |
|
lo puedes demostrar? |
התוכל להדגים זאת? |
|
demostrasión f. |
גילוי דעת, הצהרה; הפגנה; הוכחה, הדגמה |
statement; demonstration; proof |
|
la demostrasión es ke... |
ההוכחה לכך היא ש- |
|
demudado adj. |
חיוור, חיוור כמת; שהשתנה סבר פניו; כחוש, צנום; משונה, מוזר, יוצא דופן, בעל הליכות מוזרות; קטנוני, נוקדן; בעל טעם בלתי רגיל/יוצא דופן |
pale, pale as dead; that changed his countenance; skinny; strange, unusual, with strange manners; petty, pungent; has an unusual/unusual taste |
|
manyas demudadas |
הליכות מוזרות, גחמות קטנוניות |
|
muerte demudada |
מיתה משונה |
|
oras demudadas |
שעה לא נאותה |
|
todo demudado le viene |
כל הקורה לו הוא מוזר ויוצא דופן |
|
dentrada adv. |
מלכתחילה, לפני הכל |
in the first place, first of all |
|
azeldolo entrar dentrada |
שיכנס מיד |
|
dentrada ke vino |
מיד בהופיעו |
|
ya me dio la sangre dentrada |
למן הרגע הראשון חיבבתיו |
|
empesar kon pleitos dentrada |
להתקוטט ולהתפלמס למן הרגע הראשון |
|
depedrido adj. |
אבוד |
lost |
|
está depedrido de si |
סטה מדרך הישר |
|
depender v. |
היה תלוי ב-, היה מותנה ב- |
to be dependent on, to be conditioned on |
|
depende |
תלוי |
|
deprender v. |
למד |
to learn |
|
deprender sensia |
לקנות דעת |
|
deprendimiento m. |
לימוד |
study |
|
deprendimiento de la ley |
לימוד תורה |
|
deraheres (ebr.) m. |
דרך ארץ, התנהגות מכובדת וראויה |
respectful and worthy conduct |
|
es bueno kuando los chikos tienen deraheres (ebr.) |
טוב אם לקטנים יש דרך ארץ |
|
no tiene por sinko parás (t.) de deraheres (ebr.) |
אין לו כבוד/דרך ארץ ''במיל'' |
|
deranjamiento (fr.) m. |
הפרעה, הטרדה, טירדה, טורח, הקנטה; מחושים |
disturbance, harassment, trouble, teasing |
|
eskuza por el deranjamiento (fr.) |
סליחה על ההפרעה |
|
deranjarse (fr.) v. refl. |
נטרד |
to be troubled |
|
no se deranje (fr.) |
אל תטריד את עצמך |
|
derbil (t.) m. |
משקפת |
binoculars |
|
mirar kon derbil (t.) |
'לבחון במשקפת'' - לבחון בקפדנות |
|
deré (t.) m. |
נחל, פלג, אשד, זרם; ערוץ, גיא, עמק |
stream, waterfall; channel, valley |
|
traer aguas de mil derés (t.) |
'להביא מים ממאה נחלים'' - לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג |
|
derecha (la) f. |
ימין, צד ימין; יד ימין |
right, right side; right hand |
|
a (la) derecha |
ימינה |
|
a derechas |
למישרין, כראוי, כנהוג |
|
a las derechas |
כראוי |
|
avlar a las derechas |
לדבר בצורה ברורה ישירה וגלויה |
|
ni buenos días dize a las derechas |
'אפילו את ברכת השלום אומר בצורה עקומה'' - כל כוונותיו אינן כשרות |
|
tomar la derecha |
לפנות ימינה, לעמוד לימינו של מישהו (פיזית) |
|
derechedad f. |
יושר, הגינות, ישרות, כנות, תום לב, צדק, חוקיות; זכות |
honesty, fairness, sincerity, good faith, justice, legality; right |
|
Las derechedades del sivdadino |
זכויות האזרח |
|
derechero m. |
ימני (משתמש ביד ימין); צדיק, רודף צדק |
right handed; righteous, pursuing justice |
|
ombre derechero |
אדם ישר דרך |
|
derecho adj. |
ישר, צדיק, נקי כפים, הגון, כן, תם לב; ישר, זקוף, ניצב, אנכי; ימני |
honest, righteous, decent, sincere; straight, upright, perpendicular, vertical; rightist |
|
el kamino derecho |
הדרך הישרה, הדרך הנכונה; דרך הישר |
|
derecho kom'al gancho |
באירוניה: ''ישר כמו אנקול'' - נאמר על אדם לא ישר, ערמומי |
|
dezir lo derecho |
לומר את הנדרש בלי להתחמק |
|
kamino derecho |
דרך ישרה |
|
kon el pie derecho |
'ברגל ימין'' - איחולים להצלחה למי שמתחיל עסק או עניין חדש |
|
mano derecha |
יד ימין |
|
morirse por lo derecho |
לאהוב את הצדק וללחום בעדו בלי פשרות, להקריב עצמו על האמת |
|
pelear por lo derecho |
להאבק על הזכויות |
|
ombre derecho |
אדם ישר דרך |
|
dezir lo derecho |
לומר כל מה שעולה בקנה אחד עם מידת הדין האמת והצדק |
|
derecho adv. |
הישר, בקו ישר, למישרין |
in a straight line, directly |
|
en derecho/todo en derecho |
למישרין, בלי לסטות ימינה או שמאלה |
|
kaminar derecho derecho |
ללכת בקומה זקופה |
|
todo le viene derecho |
;מסתגל לכל מצב, איש נוח לבריות, פשרן, ותרן סלחני אינו מוחה ומוכן לשאת ולהצדיק את כל העוולות |
|
mas vale derecho al bedahey/mas vale derecho a la mar/mas vale derecho al podjo |
אל נוכח צרה כזו עדיף כבר ללכת ישירות לקבורות/לטביעה בים/לטביעה בעומק הבאר! |
|
derecho m. |
חוק, משפט, חוקה; משפטים (לימודי); מה שצודק והוגן; זכות |
law, constitution; law studies; what is just and fair; rights |
|
al derecho |
בדרך הראויה, באופן הראוי |
|
derecho internasional |
החוק הבינלאומי |
|
derecheos del sivdadino |
זכויות האזרח |
|
reklamar su derecho |
לעמוד על זכותו |
|
tener derecho a |
יש לו הזכות ל- |
|
derechor m. |
ישרוּת, יושרה |
integrity |
|
al derechor |
כנהוג, בלי לסטות מכך |
|
komportarse al derechor |
להתנהג כנדרש בלי זרויות ובלי לחרוג מהשגרה |
|
derechura f. |
ישרות, יושר, הגינות; דיוק |
honesty, integrity, fairness; accuracy |
|
en derechura |
כנהוג וכמקובל |
|
deredje (t.) m. |
מצב, מעמד |
status |
|
negro deredje (t.) |
מצב גרוע |
|
derito (it.) m. |
משפטים (לימודי); זכות |
law studies; rights |
|
kon ke derito? (it.) |
באיזה זכות? |
|
derivar v. |
נבע, נגזר מ- |
to be derived |
|
derivar de |
נבע מ-, נגזר מ- |
|
dermán (t.) m. |
מוצא, אמצעי |
origin, a means |
|
aver/mirar/bushkar algún dermán (t.) |
למצוא/לחפש מוצא |
|
derredor m. |
סביבה, הקף; אווירה; משפחה, קרובים |
environment, circumference; atmosphere; family, relatives |
|
al derredor |
מסביב |
|
los derredores |
סביבה |
|
tener derredor |
יש לו משפחה נצרכת/קרובים נצרכים |
|
tener un buen derredor |
יש לו משפחה תומכת |
|
derritidor m. |
בזבזן, פזרן |
wasteful, extravagant |
|
derritidor del anyir |
פזרן |
|
derritir v. |
המיס, מוסס, התיך, הפך לנוזל; נמס, התמוסס, הפשיר, ניתך; נתן להמתין עד בוש; בזבז |
to melt, to liquify; to dissolve, to thaw; to let wait for a long and annoying time; to waste |
|
derritir el alma |
להוציא לו את הנשמה, לתת לו לחכות עד בוש |
|
saver derritir la hazne (t.) del rey |
בזבזן גדול, מבזבז אוצרות המלך |
|
derrokador/dera n. & adj. |
הרסני, מהָרֵס, מחבל, משחית, מחריב |
destructive, terrorist, corrupting |
|
derrokador de kazas |
הורס משפחות, תככן המסכסך משפחות בינן לבין עצמן |
|
dert (t.) m. |
עצב, דאגה |
sadness, worry |
|
los dertes (t.) no se eskapan |
אין סוף לצרות |
|
no tener ni dert (t.), ni kasavet (t.), ni mujer de mantener |
אין לו דאגה או אשה לפרנס - אין סיבה לאומללות |
|
derular (fr.) v. |
גלל, פרש |
to scroll, to spread |
|
azer derular (fr.) |
להציג, לפרוש לראווה |
|
dervish (t.) m. |
דרוויש, נזיר מוסלמי; בן אדם חסר דאגה, שאינו לוקח מאומה ללב |
darwish, a Muslim monk; A carefree person who takes nothing to heart |
|
se izo dervish (t.) |
'הפך לדרוויש'' - שום דבר אינו מטריד את רוחו |
|
deryá (t.) m. |
המון, קהל, ''ים של אנשים'' |
crowds, "sea of people" |
|
oy los mushteris (t.) estuvieron deryá (t.) |
היום הגיעו קונים בזה אחר זה |
|
deryadelik (t.) m. |
פריצות, הוללות, תאוותנות |
debauchery, lust |
|
echarse al deryadelik (t.) |
לנהוג בפריצות והוללות |
|
desalar v. |
הסיר מלח מ-, התפיל |
to desalinate |
|
desalar la karne |
להסיר את המלח מן הבשר אחרי ההמלחה |
|
desalinar v. |
להסיר את המלח (לגבי מים) |
to desalinate |
|
desalinar la agua v. |
להתפיל מים, להמתיק מים |
|
desbafar v. |
התפרק, הוציא את הרגשות, פתח שסתום, התפרץ, הוציא אוויר, התפרק, פרק מעל ליבו, שפך ליבו; איבד התלהבותו |
to fall apart, to vent the emotions, to open a valve, to erupt, to exhale, to unload his heart, to pour out his heart; to lose his enthusiasm |
|
tener/no tener kon kien desbafar |
יש לו/אין לו ידיד נפש שלפניו יוכל לשפוך ליבו |
|
desbafarse v. refl. |
התאדה |
to evaporate |
|
este fecho se desbafó |
העסק הזה התאדה - נהיה לבטל ומבוטל |
|
desbafo m. |
התפרצות רגשות; פתיחת שסתום, יציאת אוויר; פריקת דברים מעל הלב |
outburst of emotions; Valve opening, air outlet; unloading things over the heart |
|
kaza sin desbafo |
בית לא מאוורר; בית דחוס ללא שטח אחסון |
|
desbarasar v. |
פינה; ביער; שיחרר, פטר; התיר (סבך/פקעת חוטים), סילק מכשולים (מהדרך); סידר (בית/חדר), ערך |
to evacuate ; eradicate; to release, to dismiss; to untie (tangle/tuber of threads), tomremove obstacles (out of the way); to arrange |
|
desbarasar el aver |
'לנקות את האוויר'' - לפטור אותנו מנוכחותו, להפטר ממישהו טורדני |
|
desbarasar la meza |
לפנות את השולחן |
|
desbarasar los kaveyos |
להחליק את הקשרים בשיער |
|
desbarasarse v. refl. |
נפטר מ-, |
to get rid of |
|
desbarasarse de feshugos |
להשתחרר מן הטרדות |
|
desbarasarse de los embrolyos |
להפטר מצרותיו |
|
desbaraso m. |
התפטרות |
getting rid of |
|
ora de desbaraso |
שעת רגיעה מן העבודה/מדאגה |
|
desbedrer v. |
ביזבז |
to waste |
|
al desbedrer adv. |
לשוא, לאיבוד |
|
desbivlar v. |
חילל, חילל את הקודש |
desecrated, desecrated the sacred |
|
desbivlar el sabá |
לחלל שבת |
|
desbolso m. |
הוצאות, תשלום |
expenses, payment |
|
estar en desbolso |
לשלם עבור מישהו בלי כיסוי |
|
desbrochar v. |
פרץ (שטפון/מלחמה); שחרר, הוציא, פתח שסתום; התיר כפתורים; התפרק, הוציא את הרגשות, התפרץ, השתחרר (גז, נוזל) |
to break out (flood/war); to release, to remove, to open valve; to untie buttons; to disintegrate, to vent emotions, to erupt, to release (gas, fluid) |
|
desbrochar en rizas |
לפרוץ בצחוק, להתפוצץ מצחוק |
|
desbrocho m. |
התפרצות/שחרור שאיפת רוח לשם התרגעות וחזרה לנשימה תקינה; התפרצות (הר געש/מוגלה וכו'); פריקה; שסתום לחץ; מחסן לחיסול סחורות; התרת כפתורים |
outburst/release of inhalation for relaxation and return to normal breathing; eruption (volcano/pus, etc.); discharge; pressure valve; warehouse for liquidation of goods; unbuttoning |
|
el desbrocho del rio |
עליית הנהר על גדותיו |
|
el desbrocho de las aguas |
הצפת מים |
|
el desbrocho del volkan |
התפרצות הר הגעש |
|
desde prep. |
מאז.., למן, מ-, מן |
since ... , from ? |
|
desde agora |
מעכשיו |
|
desde el prinsipio |
מההתחלה |
|
desde estonses |
מאז אותו יום/אירוע |
|
desde ke |
מאז ש- |
|
desdichado adj. |
אומלל, חסר מזל, מסכן |
miserable, unlucky, poor |
|
desdichado fué! |
מסכן האיש הזה, רחמים עליו! |
|
desdublar v. |
גלל, פרשׂ, פתח את הקפלים |
to scroll, to spread, to open the folds |
|
no se desdubla |
מכובס ומגוהץ למשעי |
|
desender/desenderse v. |
ירד; היה צאצא של |
to descend; to be a descendant of |
|
desender de |
התייחס ל-, היה צאצא של,שמוצאו מ- |
|
desfachado adj. |
עז פנים, חצוף, חסר בושה, ציני |
cheeky, shameless, cynical |
|
mujer desfachada |
אשה קלת דעת |
|
desfavor m. |
חוסר אהדה, חסרון; (עמדת) נגד; הפליה |
lack of sympathy, lack; opposite; discrimination |
|
en mi desfavor |
להוותי, למזלי הרע |
|
desfavoravle adj. |
עויין, שלילי; מזיק, בלתי נוח |
hostile, negative; harmful, uncomfortable |
|
en kondisiones desfavoravles |
בתנאים לא נאותים/בלתי מתקבלים על הדעת |
|
desfazedor/dera m. |
בזבזן |
spender |
|
desfazedor del anyir |
בזבזן גדול (הָאַנְיִיר - אינדיגו - היה צבע יקר המציאות) |
|
desfazer v. |
פרק, הרס |
to disassemble, to destroy |
|
desfazer despozorio/kazamiento/famiyas |
להיות הגורם לפירוק חתונה/ארוסין/משפחה |
|
desfazer en la agua |
למהול במים |
|
desfazer kaza i morada |
למכור במכירת חיסול תכולת בית |
|
desfazer kon la boka |
להפחית בפה מערך משהו |
|
desfazer la kustura |
לפרום, להתיר את התפרים |
|
desfazer parás/desfazer parás (t.) komo la sal en el agua |
לבזבז כסף בלי חשבון, לזרות כסף לכל רוח |
|
desfazerse v. refl. |
התפרק, נהרס, נמס, התמוסס; עשה העוויות בפרצוף (בלעג או כהתגנדרות) |
to disintegrate, to be destroyed, to melt, to dissolve; to make grimaces (mocking or coquetry) |
|
desfazerse d'asperar |
לאבד את הסבלנות בעקבות המתנה ארוכה |
|
desferensiarse v. refl. |
נבדל (להיבדל), הבדיל עצמו, הוציא עצמו מ-, התבלט, התייחד; התנתק מ-, היה אדיש ל- |
to be differentiated, to differentiate oneself, to exclude oneself from, to stand out, to be distinguished; to disengage from, to be indifferent |
|
desferensiarse kon uno |
להיות מסוכסך עם מישהו |
|
desfriarse v. refl. |
התקרר, הצטנן |
to cool down, to catch a cold |
|
s'desfrían las aguas |
זה דבר/מצב נדיר ביותר |
|
desgarrarse v. refl. |
נקרע |
to be torn |
|
desgarrarse de yamar/chiar |
לצעוק בקולי קולות |
|
desgranado adj. |
שהוציאו ממנו את גרעיניו/גלעיניו; פרוע, מפוזר, חסר סדר |
whose grains were removed; wild, scattered, disorderly |
|
razimo desgranado |
אשכול ללא ענבים |
|
desgranarse v. refl. |
יצא מהסדר, התפזר, התבלבל; הדלדל מגרעיניו |
to get out of order, to disperse, to get confused; to deplete its seeds |
|
la uva se desgranó |
האשכול הדלדל - העסק הדלדל מבחינה כלכלית |
|
desgrasia f. |
אסון, פורענות, מכה (מכות מצרים), צרה; אומללות; תאונה חמורה; תועבה |
disaster, calamity, plague (plagues of Egypt), tribulation; unhappiness; serious accident; abomination |
|
azer aleshar una desgrasia |
לדחות את (להשביע כנגד) המזל הרע |
|
kaer en desgrasia |
איבד חינו |
|
por desgrasia |
לרוע המזל |
|
des.hachado adj. |
רקוע, מרודד, משוטח; כתוש, שחוק, מעוך, סחוט; מקומט |
beaten, flattened ; crushed, worn, squeezed; wrinkled |
|
kunduria des.hachada |
נעל/נעל בית שחלקה האחורי מעוך ומשוטח |
|
des.hachar v. |
כתש, מעך, שיטח, רידד; הרס |
to crush, to flatten; to destroy |
|
el djugo lo des.hachó |
ההימורים הרסו אותו |
|
des.hamicheyar cf. des.hachar |
|
|
|
des.hamicheyar la uva |
לדרוך את הענבים ליין |
|
deshar v. |
עזב, השאיר, נטש, זנח, הזניח; ויתר על, מסר, נכנע, נתן ל-; עזב מקום עבודה, התפטר; הוריש, ציווה, הנחיל |
to leave, to abandon, to neglect; to give up, to deliver, to submit, to give to; to leave a job, to resign; to bequeath |
|
déshalo dezir |
תן לו לדבר, אל תתייחס לדבריו |
|
déshate ver |
'הראה עצמך מפעם לפעם'' |
|
desha al mundo por onde va/desha ir/desha ver de los ojos |
תן לדברים להתקדם במהלכם, אל תתערב |
|
desha bivir al dado/al mundo/desha bivir |
תן לדברים להתנהל, אל תתערב |
|
desha estar ke... |
תן לי לומר לך בהזדמנות זו |
|
desha shakás (t.) |
דבר ברצינות, הפסק להתבדח |
|
deshar a su mujer |
עזב את אשתו, גרש את אשתו, נתן לה גט |
|
deshar arrastando |
לעזוב מישהו לגורלו |
|
deshar arrodear/deshar muerir |
לא להושיט עזרה למישהו הנתון במצוקה |
|
deshar atrás |
לדחות |
|
deshar azat (t.) |
להשאיר בלי השגחה, לא לרסן |
|
deshar bienes |
להשאיר ירושה (רכוש) |
|
deshar de |
לחדול |
|
deshar del lado |
להתנתק מ-, להשאיר בצד |
|
deshar dezir a todos |
לתת לבריות לדבר מבלי להתחשב בדבריהם |
|
deshar en el yoro/deshar batiendo |
למנוע ממישהו את ההנאה בשיא התענוג |
|
deshar en gueko |
להשאיר תלוי ועומד (לא להכריע) |
|
deshar en tavlas |
להוריד אותו על הקרשים - לחסלו כלכלית |
|
deshar i tomar sovre una kuestión |
להתווכח/להתפלמס סביב שאלה או נושא כלשהו |
|
deshar kaer |
לחדול לטפל במישהו/משהו |
|
deshar mujer i ijos |
למות ולהשאיר אחריו אשה וילדים |
|
deshar todo a una parte |
להשאיר את כל הדברים בצד כדי להתרכז בנושא הדחוף ביותר |
|
deshar todo i irse al banyo |
לעזוב הכל באמצע (וללכת למרחץ) |
|
no deshó seko i vedre |
השחית הכל |
|
no deshar burako sano |
לחפש היטב, לא להותיר פינה בלי לחפש |
|
no deshar de la yaká (t.) |
'להחזיק בצוארון'' - להטריד מישהו בלי הרף עד שמקבלים מה שרוצים, ''להתעלק'' |
|
no deshar de la mano |
לא להרפות ממשהו |
|
no deshar ni tavlas/no deshar ni kashkas |
להשחית הכל - עד המרצפות והקליפות |
|
no deshar soy (t.) sano |
לקלל מבלי לדלג על אף אחד במשפחה |
|
no te desho/no te desho dezir |
כל מה שאמרת אינו נכון, ההפך הוא האמת |
|
non deshar lados de reir |
לגרום לצחוק מתגלגל |
|
desha avlar! |
תן לדבר! |
|
deshar devdas |
למות ולהשאיר אחריו חובות |
|
deshalo ke ladre/ke se desvaneska |
תן לו לנבוח, אל תשים לב לשטויות שהוא אומר |
|
toma i desha/desha para los otros |
קח אבל השאר משהו גם לאחרים |
|
desha todo i vate al banyo |
עזוב את עומס העבודה ולך להתבדר מעט |
|
desharse v. refl. |
נתן לעצמו, הרשה לעצמו |
to give to oneself, to afford |
|
desharse enganyar |
נתן שירמוהו (מתמימות); להעמיד פנים כאילו לא שם לב לכך שמרמים אותו |
|
(no) se desha avlar |
(לא) שומע את דבריך; משתיק אותך |
|
no te deshes trespizar |
אל תיתן שידרכו עליך |
|
se desho de pasar |
עבר במקרה |
|
se desho de venir |
בא בלי שיקראוהו, בלי שיחכו לו |
|
des.hén (ebr.) m. |
אי-סדר, מהומה; חוסר תשומת לב, רשלנות; חוצפה, עזות פנים |
disorder, commotion; inattention, negligence; insolence, boldness |
|
es por des.hén (ebr.) |
זה בשל חוסר משמעת, בשל אי סדרים |
|
desinko m. |
מטבע קטן (של חמש אגורות) |
small coin (five cents) |
|
kedar sin desinko |
להשאר בלי כסף |
|
no vale un desinko |
חסר ערך |
|
desizivo adj. |
החלטי, נחרץ |
decisive, determined |
|
un refuzo desizivo |
סירוב מוחלט |
|
deskaer/se v./v. refl. |
פג, פקע, הגיע מועד פרעון; ירד מגדולה, שקע, נפל, תשש, נחלש, התערער, בלה, ירד מנכסיו, פחת, התנוון |
to expire; to lose his greatness, to sink, to fall, to weaken, to be undermined, to lose his assets, to degenerate |
|
deskaer a alguno del korasón |
לחדול לאהוב מישהו, להתנכר |
|
no deskaer de fulano |
לא ליפול מ- (לא להיות פחות מ-) |
|
no te deshes deskaer |
אל תזניח עצמך |
|
deskaer de la onor |
איבד כבודו (בעיני הבריות) |
|
me se deskayó de los ojos |
חדלתי להעריך אותו |
|
me se deskayó del korasón |
חדלתי לחבבו |
|
no deskae en negregura/en buendad de |
אינו נופל ברשעותו/בטוב ליבו מ.. |
|
deskalavrarse v. refl. |
נפגע/נפצע בראשו |
to be wounded in his head |
|
deskalavrarse los meoyos |
לשבור את הראש על בעיה כלשהי |
|
deskalso adj. |
יחף, חלוץ נעל, ערום רגל |
barefoot |
|
fuir a pie deskalso |
להמלט כל עוד רוחו בו, לנוס על נפשו |
|
ir deskalso i deskavenyado |
ללכת יחף וגלוי ראש - ביטוי ליאוש ודווי |
|
va échate deskalso |
'לך לישון בלי דאגות, חלפה הסכנה'' - נאמר באירוניה למי שסומך על הבטחות שוא |
|
yo ke te konosko deskalso |
אותי לא תרמה, אני מכיר אותך לפני ולפנים |
|
deskansado adj. |
רגוע, שוקט, נינוח |
calm, quiet, relaxed |
|
el deskansado |
המנוח, הנפטר |
|
tener un avlar deskansado |
לדבר באיטיות ובלי להט |
|
deskansarse v. refl. |
נח, התרגע, אזר כוחות |
to rest, to calm down, to gather strength |
|
deskansarse sovre uno |
להשתחרר ממשימה על ידי העברתה למישהו אחר |
|
deskanso m. |
מנוחה, מרגוע; הפוגה, הפסקה |
rest, relaxation; pause |
|
avlar kon deskanso |
לדבר במתינות ובלי להט |
|
deskantarse v. refl. |
חזר לעשתונותיו |
to return to his senses |
|
deskántate! |
התעשת! התעורר! |
|
deskargar v. |
פרק משא, הקל עול, שחרר, פטר מחובה, ירה |
to unload, to relieve, to release, to shoot |
|
deskargar a uno de un echo |
לשחרר מישהו מעניין כלשהו |
|
deskargar su konsensia |
להקל על המצפון ע''י גילוי דבר מה |
|
deskargar un revolver sovre uno |
לירות על מישהו, לרוקן עליו מחסנית |
|
deskargar un revolver |
לפרוק כדורים מן האקדח |
|
deskargarse v. refl. |
התפרק, פרק עצמו; נפטר מ- |
to unload the load from oneself; to get rid of |
|
se deskargó la luvia |
הממטריםיורדים בעוז |
|
deskargo m. |
פריקה; הקלה, הרווחה |
unloading, discharge; relief, welfare |
|
por deskargo de alma |
לצאת ידי חובה, להיות בסדר עם המצפון |
|
deskojido adj. |
נבחר, ממויין |
selected, sorted |
|
uno i uno deskojidos |
כולם רעים ורמאים, אחד גרוע מרעהו |
|
deskolgado adj. |
תלוי ב-, כפוף ל- |
depends on, subject to |
|
estar deskolgado de uno |
להיות תלוי במישהו, לחכות להחלטתו, להתחשב בדעתו |
|
deskonfiensa f. |
אי אמון, חוסר אמון |
distrust |
|
voto de deskonfiensa |
הצבעת אי אמון |
|
deskonoser v. |
התכחש ל-, כפר ב-, לא הכיר, הכחיש, התעלם מ- |
to deny, to ignore |
|
deskonoser los faktos |
להתכחש לעובדות |
|
deskonsejar v. |
הניא, הרתיע, מנע, שכנע שלא, הזהיר מפני, יעץ לבלתי |
to dissuade, to prevent, to persuade not, to warn against, to advise not |
|
te deskonsejo |
אינני מייעץ לך |
|
deskonsiderado adj. |
שאיבד את ההכרה בו/את ההערכה אליו, בלתי נחשב, מזולזל; מזלזל, שנוהג בחוסר כבוד והערכה |
not considered, despised; who behaves with disrespect |
|
kondukta deskonsiderada |
התנהגות בלתי ראויה |
|
palavras deskonsideradas |
מלים שמן הראוי לא לאמרן |
|
deskontentez f. |
אי שביעות רצון, מורת רוח, אי נעימות |
dissatisfaction, resentment, discomfort |
|
a la deskontentez de |
למורת רוחו של |
|
deskovijado adj. |
לא מכוסה (במיטה), חשוף, גלוי, מגולה |
uncovered (in bed), exposed |
|
va échate deskovijado |
באירוניה: ''לך שכב בלתי מכוסה'' - הרגעה חסרת שחר לאדם הנתון בצרה |
|
deskudio m. |
חוסר דאגה, שאננות; רשלנות, הזנחה; הסח דעת |
lack of worry, complacency; negligence, neglect; distraction |
|
por deskudio |
בגלל רשלנות/הזנחה |
|
deskuviertura f. |
גילוי, חשיפה, התערטלות; ערווה |
discovery, exposure, undressing |
|
deskuviertura del kuento en la banka |
משיכת יתר מחשבון הבנק |
|
deskuvrir v. |
גילה, הסיר הלוט, גילה לעין כל, חשף, מצא |
to discover, to unveil, to reveal to all, to reveal, to find |
|
deskuvrir un sekreto |
גילה סוד |
|
deskuvrirse v. refl. |
התוודה, חשף עצמו/גילה עצמו לפני, גילה ליבו; התגלה |
to confess, to reveal oneself before, to reveal one's heart; to be discovered |
|
se deskuvrió kon mi |
גילה ליבו לפני, נחשף לפני |
|
desnudar v. |
הפשיט, עירטל |
undress |
|
desnudar a uno |
להפשיט מישהומנכסיו,להותירו עירום ועריה |
|
desnudarse v. refl. |
התפשט, התערטל |
to get undressed |
|
desnudarse por uno |
להקריב עצמו בשביל מישהו |
|
desnudo adj. |
ערום, חשוף; חסר אמצעים |
naked, exposed; poor, resourceless |
|
deshar a uno desnudo |
להפשיט מישהו מנכסיו |
|
desnudo komo lo pario la madre |
ערום כביום הוולדו |
|
desnudo krudo |
עירום ועריה |
|
estar desnudo i desbragado |
להיות עירום ועריה (חסר כל) |
|
kedar desnudo |
לאבד כל רכושו, להוותר עירום ועריה |
|
un desnudo |
עני וחסר כל |
|
despajar v. |
ניפה (הוציא את הקש והתבן); ברר, מיין, קלף, הסיר הצידה מה שלא רצוי; זמר, גזם; סידר (חדר וכו') |
to sift (take out the straw and hay); to sort, to peel, to set aside what is undesirable; to prune; to arrange (room, etc.) |
|
no ay de despajar |
אין מה לברור - הכל גרוע! |
|
despareser v. |
הסתיר, החביא, העלים; מת, נפטר; נעלם |
to hide, to conceal; to die; to disappear |
|
azer despareser |
העלים |
|
desparte adv. |
חוץ מ- |
apart from- |
|
avlar en desparte |
לדבר הצידה |
|
en desparte |
חוץ מ-, לבד מ- |
|
despartir v. |
הפריד, חילק, פילג; הקצה, הפיץ, שיווק |
to separate, to divide; to assign, to distribute, to market |
|
despartir la semola |
לחלק רכוש לכל; לחלק בלי חשבון דבר מה שנרכש לא ביושר |
|
despartirse v. refl. |
נפרד, נבדל, הבדיל עצמו, התפלג, התפרק (חברה) |
to separate, to differentiate, to differentiate oneself, to divide, to disintegrate (company) |
|
despartirse de entre los bivos |
לעזוב את ארצות החיים, למות |
|
no despartirsen de aki aya |
ידו אינה משה מתוך ידו |
|
despasensia f. |
חוסר סבלנות, קוצר רוח, אי מנוחה |
impatience, restlessness |
|
asperar kon despasensia |
לחכות בקוצר רוח |
|
despecho m. |
מורת רוח, דאבון לב, כאב לב, יאוש, מרירות נפש; טינה, איבה, תרעומת; התנהגות חוצפנית ואכזרית |
resentment, anguish, despair, bitterness of soul; enmity; cheeky and cruel behavior |
|
avlar kon despecho |
לדבר בצורה המעוררת רוגז אצל השומע |
|
azer despechos |
לגרום טינה ומורת רוח אצל הזולת ע''י התפארות בהצלחה שהושגה למרות התנגדותו |
|
azer una koza kon despecho |
לעשות משהו בכוונה להרגיז |
|
morirse del despecho |
לחוש רגשי טינה נוכח הצלחתו של מישהו בלתי אהוד |
|
despechozo adj. |
שאוהב להקניט ולהרגיז; שמתפאר בהצלחותיו כדי לעורר קנאת הזולת; אירוני, מלעיג, ציני |
who likes to tease and upset; who boasts of his successes to arouse the envy of others; ironic, ridiculous, cynical |
|
puerpo despechozo |
אדם המשתעשע ומספק את גחמותיו בלי להתחשב בטינה שהוא מעורר בזולת |
|
despedrer v. |
בזבז, בזבז כסף; העלים, האביד |
to spent, to spent money; to conceal, to cause loss |
|
echar al despedrer |
לבזבז בלי חשבון, לפזר את כספו לרוח |
|
despegar v. |
תלש, הסיר (את מה שהיה דבוק),ניתק, הפריד |
to tear off, to remove (what was glued), to disconnect, to separate |
|
no se despega de mi |
לא עוזב אותי, דבוק אלי |
|
despenar v. |
כלה סבלו, בא קץ ליסוריו - מת, נפטר; (פ''י) הקל עליו את הקץ |
his torment came to an end - died; to make the end easier for him |
|
el Dio lo despenó |
אלוהים גאלו מיסוריו (נפטר) |
|
despertar v. |
העיר, עורר; משך תשומת לב, פקח עיני |
to awaken, to arouse; to draw attention, to open the eyes of .. |
|
al despertar |
בעת ההתעוררות/יקיצה |
|
despértate! |
התעורר! שים לב! פקח עיניך! אתה הולך לקראת אבדון |
|
despertarse v. refl. |
התעורר, הקיץ; נעשה מודע לסכנה, החל לראות את האמת אחרי היותו טועה זמן רב |
to wake up; to become aware of the danger, to begin to see the truth after being wrong for a long time |
|
despertarse tadre |
התעורר מאוחר מדי והחמיץ את ההזדמנות |
|
despiegar (1) v. |
פרשׂ, גלל, פרשׂ את הקפלים; הסביר |
to spread out, to dung, to spread out the folds; to explain |
|
despiegar esforsos |
לעשות מאמצים רבים |
|
desplazer m. |
אי נעימות, דחיה, חוסר שביעות רצון, מורת רוח |
discomfort, rejection, dissatisfaction, resentment |
|
el desplazer es ke… |
הצרה היא ש- |
|
por desplazer |
למרבה הצער |
|
traer desplazer |
להיות הגורם לצער ולטירדה |
|
desplazer v. |
לא נשא חן בעיני; הכעיס, הקניט, הרגיז, העציב, גרם מורת רוח; דחה |
to dislike; to anger, to tease, to upset, to cause resentment; to reject |
|
me desplaze |
אני מצטער, צר לי שאיני יכול למלא בקשתך |
|
después prep. |
אחר כך, אחרי; נוסף ל- |
then, after; in addition to- |
|
deshar para después/para mas después |
לדחות |
|
después de komer |
אחרי האוכל – נאמר בכוונה לדחות משהו/לדחות בקשה |
|
después de la muerte salud i vida |
(באירוניה:) אחר המוות תהיה לי בריא |
|
después de todo |
אחרי הכל, אחרי ככלות הכל |
|
después ke se fuyo el kavayo del ahir (t.) serrar la puerta |
לסגור את האורווה אחרי בריחת הסוס - לבוא להושיע כשמאוחר מדי |
|
ken viene después de mi ke serre la puerta |
הבא אחרי יסגור את הדלת - ביטוי לאדישות ואי אכפתיות |
|
despuntar v. |
הנץ, זרח, צץ והופיע |
to shine, to pop up and appear |
|
al despuntar del día/del sol |
עם הנץ היום |
|
desreglado adj. |
פרוע, בלתי מסודר, פורע סדר, מקולקל, בלתי סדיר, בלתי מאורגן, חסר סדר, משולל כללי התנהגות; מופקר, מושחת |
wild, disorderly, spoiled, irregular, disorganized, deprived of rules of conduct; corrupted |
|
un komer desreglado |
ארוחה מאולתרת ובלתי מסודרת |
|
desreglamiento m. |
פריצות, הוללות, שחיתות המידות, פריעת חוק; קלקול, הפרעה, אי סדר, מהומה, אנדרלמוסיה, בלבול, פריעת סדר, הפרת סדרים |
debauchery, moral corruption, law-breaking; spoilage, disturbance, disorder, commotion, clutter, confusion |
|
desreglamiento de kondukta |
התנהגות חריגה |
|
desrepozarse v. refl. |
הטריד עצמו |
to bother himself |
|
no se desrepoze |
אל יטריד כבודו את עצמו |
|
destapar v. |
חלץ פקק, הסיר מכסה, פתח, גילה, הסיר את הכיסוי/מכסה; הסיר את הלוט; הקל |
to extract the cork, to remove the lid, to open, to uncover, to remove the cover/lid; to unveil |
|
destapar la kama |
להסיר את כיסוי המיטה |
|
destapar la meza |
לנקות את השולחן |
|
destapar la vista |
להרחיק מטרד; להקל על העייפות במנוחה/תרופה |
|
destiempios- a destiempios adv. |
לא בזמן המתאים, בזמן יוצא דופן |
not at the right time, at an unusual time |
|
venir a destiempios |
להגיע בשעות לא מקובלות |
|
destino m. |
גורל, יעד, גזרת הגורל |
fate, destination, destiny |
|
kruel destino |
גורל אכזר |
|
desvainado adj. |
שלוף, שנשלף מנדנו |
pulled out, pulled out of uts sheath |
|
espada desvainada |
חרב שלופה |
|
desvaneser v. |
עייף, הוגיע, פטפט באופן מעייף; הקים רעש |
to tire, to chatter in a tiresome way; to make noise |
|
desvaneser los meoyos |
לשגע את השכל |
|
desvaneserse v. refl. |
דיבר הבלים, דיבר שטויות; הטיף לבלי שומע; נדהם |
to talk nonsense; to preach without hearing; to be astonished |
|
déshalo ke se desvaneska |
תן לו לפטפט, אל תשים לב לדבריו |
|
desvanesedvos, Roza, no ay ken vos oiga |
'שאי דרשתך, רוזה, אין לך שומע'' - דבריך לשוא, איש לא ישתכנע |
|
se desvanesio |
איבד את ראשו |
|
desvanesido adj. |
פטפטן, שרלטן, פולט שטויות |
chatty, charlatan, one who emits nonsense |
|
desvanesido de la holéra |
איבד כל חוש בריא, שוגה בהבלים |
|
desvanesido ke lo vea |
קללה: שיאבד את מעט השכל שנותר לו |
|
desvanesimiento m. |
הבלות, דברי הבל, תפלות; הזיות, ''מגדלים פורחים באוויר'' |
vanity; hallucinations, "A tower flying in the air" |
|
desvanesiniento de kavesa |
בלבול מוח |
|
desvarear v. |
הזה, דמדם, השמיע דברי טירוף; דיבר שטויות, דיבר בלי הגיון; דיבר חופשי בלי כבוד |
to hallucinate, to utter madness; to talk nonsense, to speak illogically; to speak freely without respect |
|
desvarear por la espalda |
לגנות מישהו אחרי גבו |
|
desvareo m. |
הזיה, שגעון, דמדום, רוח עוועים; דיבור אלים ומחוצף בלי התחשבות בשומע |
hallucination, madness; violent and impudent speech without regard to the listener |
|
estar kon desvareo |
להיות משולח רסן |
|
desvelarse v. refl. |
איבד את הרצון לישון |
to lose the desire to sleep |
|
me se desveló el es.huenyo |
ברחה לי השינה, איבדתי את הרצון לישון |
|
desverguensado adj. |
חסר בושה, בלתי צנוע, חצוף, מחוצף, חוצפן, עז פנים |
shameless, unassuming, cheeky |
|
desverguensado de fases |
מחציף פנים |
|
desviar v. |
היטה מהדרך, התעה, הדיח; סטה מהדרך, סטה מ-, פנה, נטה, תעה, נסחף; הלך בדרך לא ישרה; הזניח עבודה באמצע |
to deviate from the way, to to mislead; to deviate from, to turn, to incline, to stray, to drift; to go the wrong way; to neglect work in the middle |
|
desviar el es.huenyo |
נתן לשינה לברוח ברגע שעמדה ליפול עליו |
|
desviar su atensión |
הסיח את דעתו |
|
desviar un treno |
היטה את הרכבת והורידה מעל הפסים |
|
desviar a uno |
להטות מישהו מדרך הישר |
|
desviar del echo |
לגרום להזניח את העסק |
|
desviarse v. refl. |
נרתע, סטה מ- |
to be deterred, to deviate from |
|
desviarse de un echo |
איבד את החשק לבצע דבר מה |
|
desvidar (t.) v. |
התיר בורג, פתח בורג |
to loosen a screw, to open a screw |
|
desvidar un moble/una mákina |
לפרק רהיט/מכונה |
|
detalyo (fr.) m. |
פרט, פריט |
detail, item |
|
vender en detalyo |
למכור בקמעונאות |
|
detener v. |
עיכב; החזיק ב-, תפס, ריסן, בלם, חסם, עצר |
to delay; to hold, to grab, to restrain, to brake, to stop |
|
dar para detener |
לבדר מישהו כדי להקל על המתנתו; לבדר כדי להסיח דעת |
|
detener a espedasar |
להחזיק בכוח |
|
detener avla |
לעצור בדיבורו |
|
detener de fuersa |
להחזיק בכוח |
|
detener la agua |
להפסיק את (זרם) המים |
|
detener su palavra |
נמנע מלדבר |
|
detente ijo del ombre! |
הזהר לך! (משפט רווח בסיפורי מעשיות) |
|
detente no me tokes |
'השמר לך, אל תגע בי'' - כינוי לרברבן ומתנפח |
|
detener kon kuedras/kon kadenas |
להחזיק/לעכב מישהו בכוח |
|
dale para detener |
תעכב ותבדר אותו כדי להרוויח זמן |
|
detenerse v. refl. |
התעכב, השתהה, נעצר; התאפק, ריסן עצמו, שלט ברוחו; נמנע; בזבז זמנו; החזיק עצמו ל-, נהג בגאווה/יהירות |
to linger, to stop; to restrain himself, to control his spirit; to avoid; to waste his time; to cosider himself as, to behave with pride/arrogance |
|
detenerse a la altura |
להחזיק עצמו לנכבד וחשוב |
|
detenerse de la mano |
להאחז ביד |
|
no se detiene en pies |
אין לכך רגליים |
|
no te detengas por mi |
אל תתעכב בגללי |
|
no se me detiene |
אינני יכול לשמור זאת בתוכי; אינני יכול לעצור בעצמי |
|
detenerse de komer |
לשים רסן לאכילה |
|
no se detiene |
אינו שולט בעצמו |
|
detente no me tokes |
אל תיגע בי!" - כינוי לאדם הרואה עצמו נעלה על הכל (אינו מעוניין בגילויי כבוד) |
|
detenimiento m. |
מעצור, עיכוב, עצירה, השתהות, התעכבות |
stopping, delaying |
|
detenimiento de los pagamientos |
עיכוב תשלומים |
|
por las oras ay grandes detenimientos |
לפי שעה יש עיכובים רבים |
|
determinasión f. |
החלטה; נחישות, החלטיות |
a decision; determination |
|
auto-determinasión |
הגדרה עצמית |
|
detrás prep. |
אחרי, מאחורי; לפי, כפי, בהתאם ל- |
after, behind; according to, as |
|
avlar por detrás |
לדבר מאחורי הגב, להלשין |
|
de detrás |
מאחור |
|
estar pedrido detrás de uno/una koza |
להיות מאוהב ודבוק במישהו/במשהו |
|
ir detrás |
עקב, בא אחרי, הלך אחרי; לרדוף אחרי מישהו |
|
por detrás |
מאחור |
|
me va viniendo detrás |
הוא מאוהב בי; רוצה ממני משהו |
|
uno detras de otro |
בזה אחר זה, לפי התור |
|
venir detras otro |
להיות בעל זכות פחותה |
|
tener un partido detras de si |
יש מאחוריו מפלגה התומכת בו |
|
detras de lo seko se kema i lo vedre |
מבקשים לתקן את הפגום ופוגעים גם בשלם ובתקין |
|
kien viene detras de mi ke serre la puerta |
אחרי המבול! |
|
meter eskova detras de la puerta |
להניח מטאטא מאחורי הדלת - כדי שיסתלק האורח הטרחן |
|
devá f. |
ריבת סוכר (ריבה לבנה) |
sugar jam (white jam) |
|
dulse de devá |
ריבה לבנה, ריבת שושנים |
|
devanar v. |
צנף, גילגל חוט על עצמו או על מקל; התיר סליל חוטים; דיבר בחוסר הגיון |
to roll a thread on itself or on a stick; to untie coil of wires; to speak illogically |
|
devanar podrido |
לגלגל סליל מחוט רקוב - לבנות מגדלים פורחים באוויר |
|
ke va devanando este torpe! |
איזה שטויות פולט השוטה הזה! |
|
devantal m. |
סינור, מטלית ששמים על החזה כדי לשמור על נקיון הבגד |
apron, a cloth that is placed on the chest to keep the garment clean |
|
tomar a uno por devantal |
לייחס למישהו אחר את ההשמצות/הרכילות שלו |
|
devarim (ebr.) m. pl. |
פטפוט |
chatter |
|
de devarim a devarim ele adevarim (ebr.) |
זה בכה וזה בכה - מיד יָרִיבוּ |
|
devarim batalim (ebr.) |
דברים בטלים |
|
devda f. |
חוב; חובה |
debt; duty |
|
azer devda a |
להכנס לחובות |
|
devenir/se (fr.) v./v. refl. |
הפך ל-, היה ל-, נעשה |
to become |
|
ke deviene tu ermano? |
מה שלום אחיך? |
|
devente m. |
מטבע תורכי ישן |
old turkish currency |
|
mirar al devente |
לנהוג בחסכנות רבה, ''להסתכל על הפרוטה'' |
|
ni por un devente te lo do/ni por un devente hazino |
אינו שווה אסימון שחוק |
|
no dar un devente por uno |
להצהיר על מישהו כי הוא עומד למות, אין תוחלת לחייו |
|
tener dos deventes |
להחזיק בהון צנוע |
|
akojer a devente a devente |
לצרף פרוטה לפרוטה |
|
a no tener un devente |
להגיע לעניות מרודה |
|
dever/se v. |
היה חייב/מחוייב, חב; היה צריך |
to be obligated, to be in debt |
|
devo de dizir |
אני חייב לומר |
|
es devido a |
נובע מ- |
|
kedar a dever/ dever enriva |
לשלם למישהו הרבה מעל החוב מבלי שיהיה מרוצה |
|
komo se deve |
הולם, נאה, יאה, מתאים,כראוי, כמו שצריך |
|
mankamiento a un dever |
אי מילוי חובה |
|
ni las tiene ni las deve |
אינו חייב חשבון לאף אחד, מדבר בחופשיות ובלי חשבון |
|
deve de aver salido |
נראה שיצא, כנראה שיצא |
|
le devo la vida |
אני חב את חיי לו |
|
devera |
חוסר עניין אישי, חוסר טובת הנאה |
lack of personal interest, lack of benefit |
|
darse devera |
אני מניח לעניינים שיתפתחו מאליהם, אני מרים ידים |
|
devizar v. |
ראה, הבחין במאמץ רב, היה עד ל- |
to see, to notice with a great effort, to witness |
|
no deviza bueno |
ראייתו לקויה |
|
devre (t.) m. |
שינוי מקום של חפצים |
changing the place of objects |
|
azer devre (t.) |
לאוורר, להזיז חפצים ממקום למקום (למנוע לחות, עיפוש ועובש) |
|
deyo/deya pron.. |
ממנו/ממנה |
from him/her |
|
deyo kon eyo |
במתינות, לא קשה ולא רך |
|
dezatado adj. |
מותר (שהתירוהו), משוחרר, משולח רסן; משוחרר מהתחייבות |
untied, loose, unrestrained; released from commitment |
|
kon manos dezatadas |
בידים חופשיות |
|
dezazer v. |
התיר, הרס, השחית, פרק, פורר,בילה, שחק, המיס |
to unleash, to destroy, to corrupt, to dismantle, to dissolve |
|
frenk dezecha |
תבשיל עגבניות ואורז |
|
ni aze, ni dezaze |
אינו בונה ואינו מחריב - חסר יוזמה |
|
dezazerse v. refl. |
התפורר, נהרס, נחרב, התפרק, נשחת; נמס; החל להפתח |
to crumble, to be destroyed, to disintegrate, to perish; to melt; to start developing |
|
el kezo se dezazió |
הגבינה נשחתה |
|
se dezazió la kaza |
נחרב הבית - נהרסה המשפחה |
|
dezbaforado adj. |
חסר נשימה |
breathless |
|
venir komo el dezaforado |
להגיע נושם ומתנשף; להגיע כמי שיצא מכליו |
|
dezeado adj. |
רצוי, נחשק |
desirable |
|
es el dezeado de la famiya |
זהו הילד האהוב של המשפחה |
|
ijo dezeado |
ילד שנולד אחרי עקרות ממושכת; בן יחיד |
|
ke demanda el dezeado? |
(באירוניה:) למה מתאווה כבודו? |
|
dezear v. |
איחל; חשק, רצה מאוד |
to wish; to desire, to want very much |
|
dezear el día negro de ayer |
להתגעגע לימים השחורים של העבר (תאור מצב נואש) |
|
me dezea l'alma |
יש לי חשק גדול ועצום, נפשי חושקת |
|
ver i dezear |
לראות ולחשוק |
|
el Dio no mo lo de a dezear |
שלא נתאווה לכך יום אחד! (על משהו שזונחים עכשיו) |
|
dezenkarnado adj. |
רזה מאוד, שחיף עצמות; שהשתחרר מן הבשר (כגון ציפורן שנתקעה בבשר) |
very thin; released from the meat (such as a nail stuck in the meat) |
|
unya dezenkarnada |
ציפורן הרגל שנתקעה בבשר ושוחררה |
|
dezeo m. |
רצון, חפץ, חשק, תשוקה, שאיפה, התאוות; הדבר הנחשק; איחול |
desire, lust, aspiration; the coveted thing; best wishes |
|
dezeo de alkavo |
רצון אחרון (של שכיב מרע) |
|
dezeo de prenyada/de parida |
משאלות/חשק של יולדת - משאלה דוחקת; התאוות לדבר מה יוצא דופן |
|
no lo tengo en dezeos! |
בגסות: מה לי ולו? הוא ממש יחסר לי! |
|
por dezeo de |
כדי לספק צורך שנבצר להגשימו |
|
tener por dezeo |
לאחל מעומק לב |
|
tengo dezeo de.. |
מתחשק לי ... |
|
dezeozo adj. & m. |
רוצה, חומד, חושק, משתוקק, מתאווה, נכסף; אביון |
wants, covetes, desires, longs for, lusts for; pauper |
|
dezeozo de komer bokado dulse |
מבקש להמתיק את חייו |
|
dezesperado adj. |
מיואש, נואש; אנוש |
desperate; mortal |
|
situasión dezesperada |
מצב נואש |
|
dezesperarse v. refl. |
התייאש |
to give up, to despair |
|
no te dezesperes |
אל תאמר נואש |
|
dezgalgado adj. |
משתוקק; תאוותן |
yearns, crave; lustful |
|
bever komo el dezgalgado |
לשתות מתוך בולמוס |
|
dezir v. |
אמר, הגיד, ניסח, הביע, ביטא (בכתב או בעל פה), דיקלם, פקד; היטיב עם |
to say, to formulate, to express (in writing or orally), to recite, to command; To do good with |
|
a dezir no es |
אם אתם מגזימים הרי מותר גם לי להגיד |
|
a ti dítelo |
'קשוט עצמך תחילה'' |
|
ay dizientes |
יש אומרים |
|
de dezirlo a pasarlo/de boka se dize |
יש הבדל בין דיבור על סבל לבין הסבל עצמו |
|
dezir a uno mil negras |
לומר למישהו את הדברים הבלתי נעימים ביותר |
|
dezir amén |
להשלים מניין |
|
dezir berahá |
לברך, להשמיע ברכה |
|
dezir enriva de uno/ dezir mal de uno |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
dezir entre si/ dezirse de si para si |
לחשוב, לשקול בינו לבין עצמו |
|
dezir la liksión |
לשנן את השיעור |
|
dezir la tefilá |
להתפלל |
|
dezir las del perro |
לנבל את הפה |
|
dezir lo ke viene a la boka |
לומר כל מה שעולה על הדעת |
|
dezir lo suyo i lo de la djente |
ללכת רכיל |
|
dezir tefilá (ebr.) |
להתפלל שחרית |
|
dezir un ''no'' de aki asta aya |
לסרב בנחרצות, לאו באל''ף רבתי |
|
dicho i echo/ lo disho i lo izo |
'אמר ועשה'' |
|
dicho ke se tope |
לומר דבר לא מקובל כדי שאח''כ אפשר יהיה לומר ''אמרתי'' |
|
digamos ke |
נאמר ש-, נגיד ש- |
|
disho me disho |
רכילות, להג, פטפוט |
|
dize ke/ komo akel ke dize |
'לאמור:'', ''אני מצטט:'' |
|
dizir i azer |
אומר ועושה |
|
entre dezir i azer ay un mundo |
בין הדיבור למעשה רובצת תהום |
|
es dicho ke |
נאמר/כתוב ש-, יש פקודה /צו/הוראה |
|
es kolay de dezir |
קל לומר ... |
|
es komo ke disheras |
זה כאילו אמרת |
|
esto dize i buraka |
עומד בתוקף על כך שיקבל כל מה שהוא דורש |
|
ke diga! |
שיגיד הוא אם אינני דובר אמת! |
|
ke dizes? |
מה נשמע? |
|
ke se disho? |
מה חדש? |
|
ken le dize ke/va dile ke |
מי יעז להעמיד אותו על טעותו? |
|
kere dezir/es dezir |
זאת אומרת, רוצה לומר, כלומר |
|
komo dezir |
כאילו; כמו למשל |
|
komo si dishera azlo |
עשו זאת עוד לפני שביקשנו |
|
le dize/no le dize |
מוצא חן בעיניו/לא מוצא חן בעיניו; מתאים/לא מתאים לו; נוח/לא נוח לו |
|
lo dicho es dicho |
מה שאמרו אמרו |
|
lo ke dize oy amanyana lo eniega |
את שאמר היום יכחיש מחר |
|
lo ke dirán la djente! |
מה יאמרו הבריות?! |
|
no ay loke dezir |
אין מה לומר |
|
no dezir uno por dos/una koza por otra |
להגיד את הדברים כמות שהם, בלי להסתיר או לטשטש |
|
no digas de este pozo no bevo agua |
אל תתחייב להמנע ממשהו |
|
no dize una koza kon otra |
הדברים אינם עולים בקנה אחד |
|
no dize: aki estó |
אינו בא על סיפוקו אף פעם |
|
no me dize bever |
השתיה מזיקה לי; אינני סובל לשתות |
|
no es dicho ke |
אפשר לעשות גם אחרת |
|
no keda ke dezir/ no ay mas ke dezir |
אין מה להוסיף, הכל מושלם |
|
no kon dezirlo solo |
לא די לומר, יש לתת דוגמא אישית |
|
no me agas dezir |
אל תכריח אותי לומר דברים שנצטער עליהם אחר כך |
|
no me se dize |
אינני מעז לומר זאת, אני חושש לומר זאת |
|
no se dize |
'אין מדברים על כך'', שומרים זאת בסוד |
|
no se kere dicho |
אין צורך לומר; ברור מראש |
|
no se kere dicho/ no se kere ni dicho |
אין צורך להוסיף, אדרבא |
|
no te lo mando a dezir |
אינך צריך לומר זאת, זה מובן מאליו; אומר לך זאת בכנות גם אם אין הדבר נעים לאזניך |
|
no uvo ke dezir |
בקושי דברנו והדבר כבר התבצע |
|
por ansi dezir |
כמו שאומרים |
|
por dezir la koza disho otra |
אמר דבר אחד והתכוון לדבר אחר |
|
por ke se diga |
שיאמר, כדי שיאמרו, כאילו |
|
porke no se diga |
כדי שלא ידברו אחר כך אני עושה מעל הנדרש |
|
se disho duro s'enduró |
הוא עקשן המתבצר בעמדתו |
|
se dize? |
מובן מאליו, אין צורך לומר |
|
se kere dicho |
בהחלט, כמובן |
|
se las disho |
אמר לו את כל האמת בפנים |
|
sea dicho |
בוא נאמר .. |
|
si se disho |
זה בדיוק מה שצריך |
|
téntelo por dicho |
אמרתי ולא אחזור על כך |
|
te digo una |
אני אומר לך |
|
te dishos i me dishos |
רכילות, תככים |
|
tener ke dezir |
יש על מה להתלונן |
|
un dezir es |
רק אמרנו וכבר התבצע; אלה דברים שנאמרו בלי לחשוב |
|
ya me lo disho Mushiko de Djoyú |
ספר לסבתא! |
|
ya se disho |
אין מה לעשות, הדבר נגזר ויש לקבלו |
|
ya 'sta dicho! |
כבר שמענו! עד כאן! |
|
ken dize de no, dize i de si! |
הפה שאסר הוא הפה שהתיר |
|
ke kijo dezir? |
מה כוונתו? |
|
te diré |
תן לי לומר לך ש- |
|
dizen ke/se dize ke |
אומרים ש-, יש שמועות ש- |
|
ke ke te diga |
מה אגיד לך ..., אינני יודע מה לומר לך |
|
no viene a dezir/no son kozas ke se dizen |
זה לא מסוג הדברים שמשמיעים בקול |
|
dize: aki esto |
אף פעם לא די לו - מבקש תמיד עוד |
|
no es dicho para ti |
אינך מצוּוה על כך |
|
ken se lo tenia ke dezir |
אבוי! מי היה מעלה על דעתו שכך יקרה! |
|
dile ke |
תגיד לו ש- (בלשון ילדים, כלפי מי שנמצאים ברוגז איתו) |
|
es verguensa de dezir ke |
בושה לומר ש- |
|
por no dezir mas |
שלא לומר יותר מכך |
|
por no dezir mentiras |
על מנת לא להגזים |
|
no te lo desho dezir |
בשום פנים איני מרשה לך לדבר כך! |
|
no es por dezir |
זו האמת - אינני אומר זאת רק לשם דיבור |
|
desha dezir al mundo/a la djente/desha dezir |
תן להם שידברו - אל תיקח ללב! |
|
por no tener ke dezir |
באין דבר לומר אומרים שטויות |
|
komo se dize? .. |
איך אומרים ?... (כאשר חסרה מילה בשטף הדיבור) |
|
se disho luvia? es a chorros! |
לא סתם גשם - גשם זלעפות! |
|
se las dizen/no se las dizen |
מסתדרים/אינם מסתדרים ביניהם |
|
dezirse v. refl. |
נאמר, אמר לעצמו |
to be said, to say to oneself |
|
de boka se dize |
קל לומר! |
|
mi dishi entre mi |
אמרתי ביני לביני |
|
dezirselas a uno/dezirselas una por una |
לומר לו כל מה שחושבים עליו בפרצוף |
|
dezmarahado adj. |
חסר ערך; בזוי; ארור |
worthless; despicable; accursed |
|
desha este dezmarahado de echo |
עזוב את העסק הארור הזה |
|
dezmayado adj. |
מעולף, עולפה, תשוש, חיוור, חסר ברק, שאיבד רעננותו |
fainting, exhausted, pale, lacking in shine, who had lost his freshness |
|
kolor dezmayada |
גון חיוור (בד וכו') |
|
dezmayado de amor |
חולה אהבה |
|
dezmayarse v. refl. |
התעלף, איבד את הכרתו, נחלש; נכסף בלהט |
to faint, to lose consciousness, to be weakened; to long with passion |
|
dezmayandose están por ti |
'מתעלפים בעבורך'' - נאמר באירוניה על מי שאין מתעניינים בגורלו |
|
ya me desmayí |
'אני מתעלף!'' |
|
dezmayo m. |
התעלפות, עילפון |
fainting |
|
estar kon dezmayos |
לסבול מחולשה, אובדן הכרה זמני |
|
tomar el dezmayo |
התעלף, איבד אתההכרה |
|
dezmazalado (ebr.) adj. |
חסר מזל, ביש גדא, אומלל, מסכן |
unlucky, miserable |
|
lo ke aga el desmazalado (ebr.)? |
מה יעשה הביש גדא/הארור? |
|
ugursuz (t.) desmazalado (ebr.) |
(וולגרי:) ארור בן ארור! |
|
dezmenguado adj. |
מופחת, מוקטן |
reduced |
|
kresidos i no dezmenguados |
איחול: היו גדולים ואל תמעיטו |
|
dezmeoyarse v. refl. |
התנהג כמשוגע/ כמי שאיבד את ראשו |
act like crazy/like someone who lost his head |
|
ya se kedo desmeoyando |
יצא מדעתו, איזה שטויות הוא מדבר! |
|
dezmichado adj. |
מסכן |
poor |
|
dezmichado! |
מסכן! |
|
el dezmichadiko no se save konyorar |
המסכן אינו מתלונן (התינוק) |
|
dezmigajado adj. |
מפורר |
crumbled |
|
el kezo está desmigajado |
הגבינה נעשתה כולה פרורים |
|
dezmigajarse v. refl. |
התפורר |
to be crumbed |
|
el piksemet se dezmigajó |
הפכסם/הצנים התפורר לפרורים |
|
dezmodratina cf. dezmodradez |
|
|
|
ke dezmodratina es esto! |
איזה מין דברים מוזרים נעשים פה! |
|
dezmolar v. |
השחיז |
to sharpen |
|
dezmolar los dientes |
השחיז שניו כלפי מישהו |
|
dezraigar v. |
עקר מהשורש, שירש |
to uproot |
|
dezraigar un uzo |
לעקור/לבטל מנהג |
|
dezraigar una mania |
לעקור הרגל רע |
|
dezuzo m. |
גמילה, הפסקת נוהג; התיישנות, אי שימוש, יציאה מכלל שימוש |
weaning, cessation of practice; obsolescence, non-use, discontinuation of use |
|
kayó en dezuzo |
יצא מכלל שימוש |
|
día m. |
יום, יממה |
day |
|
a revés los buenos días |
ההפך מברוך הבא - נאמר כאשר מתקבלים בצורה עויינת |
|
a su día |
ביום שנקבע מראש |
|
a su día bueno |
הארוע יהיה בזמן שנקבע בשעה טובה ומוצלחת |
|
al amaneser del día |
עם עלות השחר |
|
al bel medio día |
בעיצומו של יום - לעיני כל, בפרהסיה |
|
al día de oy |
בזמננו, בחיינו |
|
al día diado |
ביום היָעוּד, שנקבע מראש |
|
al otro día |
למחרת, יום המחרת |
|
antes unos kuantos días |
לפני ימים אחדים |
|
azer el día |
לעשות אזכרה ביום השבוע/חודש/שנה לפטירה |
|
bivir día kon día |
להתקיים מיום ליום(בקושי) |
|
buenos días! |
שלום! בוקר טוב! |
|
de (en) día en día |
מיום ליום, מדי יום |
|
de día i de noche |
יום ולילה, בלי הפסק |
|
de días aki |
מאז ימים רבים |
|
dezear el día negro de ayer |
להתגעגע אל הימים הקשים בעבר, מפני שההווה גרוע יותר |
|
día bueno no le da |
לא נותן לו לחיות, מציק לו בלי הרף |
|
día de kadaldía/kada día |
יום יום,מדי יום ביומו |
|
día de kolada |
יום הכביסה |
|
día de lunes |
ביום שני |
|
día de rozas i flores |
'ימי פרחים וורדים'' - יום יפה |
|
día de un anyo |
'יום כשנה'' - יום שאינו נגמר |
|
día de sefer (ebr.) |
יום קריאת התורה בביהכ''נ - נאמר כי בימים אלה היד רופפת |
|
día de vijita |
יום המוקדש לביקורים משפחתיים |
|
día en día kaza María |
'מיום ליום מתחתנת מריאה'' - נאמר כאשר דבר מה נדחה ללא הרף |
|
día kada día/kada día k'el Dio da/kada día k'amanese |
יום יום |
|
día por día |
מדי יום ביומו |
|
día va, día viene |
יום הולך ויום בא - הימים חולפים ואנו עדיין מחכים |
|
días apenados |
ימי פורענות (מחלות ואסונות) |
|
días asenyalados |
ימים נועדים לפורענות - ימי ספירת העומר ובין המצרים |
|
echar días/echar de día en día |
לדחות ליום אחר כדי להרוויח זמן |
|
el día bueno a la tripa |
נצל את ההזדמנות הנקרית על דרכך |
|
el día del din (ebr.) |
יום הדין |
|
el día del mez/anyo |
יום השנה/החודש לפטירתו של מישהו |
|
el día del peshe |
יום הדג - היום השמיני לחופה שנערכת בו סעודת דגים (למזל טוב) |
|
el día del presiado |
יום שומת הנדוניה |
|
el día grande |
'היום הגדול'' - היום בו אמור להתקיים ארוע מכריע בחיים |
|
el dia de oy vaya i no venga |
שיכלה כבר היום - שלא יחזור היום הרע הזה |
|
el Dio ke mos de días para ver maraviyas! |
שאלוהים יאריך ימינו!; שנראה נפלאות ממך! |
|
en ke días venimos! |
'לאיזה ימים הגענו!'' - ביטוי לאומללות |
|
en mis días |
בימַי |
|
en muestros días |
בימינו, בזמן הזה |
|
en un día adientro |
בתוך יום אחד |
|
entrado en día/en los días |
בא בימים |
|
ir ande ay el buen día |
אופורטוניזם, ללכת אחרי המנצח/מצליח; ללכת למקום ששרויה בו שמחה |
|
kada día aze boda |
'כל יום בשבילו חתונה'' - עושה חיים כל יום |
|
kada koza a su día |
כל דבר בשעתו - בזמן הראוי לו |
|
komo de día a de noche |
כמו ההבדלשבין יום ללילה - הבדל עצום |
|
kontar los días |
לספור את הימים - להמתין בקוצר רוח |
|
kurtos son los días |
הימים קצרים - אין לנו הרבה זמן לעשות את הדבר |
|
no está un día kon otro |
משתנה לפי היום - אין בו קביעות, מצב רוחו/ אופיו/בריאותו אינו יציב |
|
no le disho el día |
היום הזה לא האיר לו את פניו - המזל היה נגדו |
|
no son días de.. |
אין זה זמן טוב לחגוג/להכנס להוצאות |
|
oy día/oy en día |
היום, כיום |
|
pagar a su día |
לפרוע את החוב בזמן |
|
para ke días estaremos guadrados |
מי יודע איזה צרות צופן לנו העתיד |
|
pasar/tapar el día |
לעבור את היום - לשלם את חובות היום/לסיים את עבודת היום; לעבור יום בלי צרות/בצורה נעימה |
|
pensar al día de manyana |
לחשוב על יום מחר - לנהוג זהירות |
|
se keren los días kon los días |
יש לתת לזמן לעבור עד שתגיע השעה הראויה |
|
tal día ke mos amaneska |
שנזכה לראות בהפציע היום הזה - איחול להתגשמות דבר שקשה לראותו מתממש |
|
todos los días son del Dio |
'כל הימים הם של אלוהים'' - שום יום אינו מועד מראש לפורענות |
|
un día kon otro |
בין יום זה ליום זה - בממוצע לאורך ימים |
|
un día si un día no/un día i un día |
יום כן יום לא |
|
venir por días |
להגיע לתקופה בת ימים אחדים |
|
ya es medio día |
אנחנו באיחור ניכר |
|
ya le vino el día |
הגיע יומו (כדי לשאת בעונש) |
|
ya no kedaron días |
כלו כבר הימים - הגיע היום הקובע |
|
ke no ayege a ver tal día! |
שלא יזכה לראות בהתגשמות הרעה שהוא מאחל לי! |
|
asperar días buenos |
בתקווה לימים טובים יותר - שהמצב ישתפר |
|
guevo/leche/yogur del día |
מוצרים טריים (מהיום) |
|
un buen día |
יום בהיר אחד ... |
|
ya es de dia/ya se izo de día |
כבר החל היום - הגיעה השעה לעבוד! |
|
alevantarse a medio día |
לצאת מן המיטה בשעה מאוד מאוחרת |
|
Diana f. |
נוגה, ונוס, איילת השחר |
Venus |
|
la estreya Diana |
כוכב השחר |
|
diavlo m. |
שטן, שד, מזיק; אדם ערום/פיקח חסר מצפון |
devil, demon, harmful; an unscrupulous smart man |
|
aremátalo kon siete pares de diavlos |
שילך לכל השדים והרוחות |
|
azer el diavlo en kuatro |
לחולל מאמץ על אנושי כדי להשיג את המטרה |
|
dar todo al diavlo |
לשלוח הכל לעזאזל- לנטוש את הכל משום שנמאס |
|
el diavlo lo porte! |
שילך לעזאזל, שיקח אותו השד! |
|
es muy diavlo |
הוא ערמומי |
|
ke diavlo?! |
איזה עסק ביש! |
|
kostar un diavlo i medio |
מחירו גבוה בלי שיעור |
|
dibur (ebr.) m. |
התחייבות |
commitmen, undertaking |
|
dar dibur (ebr.) |
להבטיח, להתחייב |
|
dibur (ebr.) uno |
אחת אמרתי – אעמוד במלה שלי בלי לחזור בי |
|
dibur de merkader |
מילה של סוחר - הבטחה שיש לסמוך עליה |
|
kurtos diburim (ebr.) |
נדבר ישירות בלי ללכת סחור סחור |
|
tener/mantener dibur (ebr.) |
לעמוד בהתחייבות, לקיים את ההבטחה |
|
dicha (1) f. |
ניב, אימרה, ביטוי, אמירה; פקודה; מידע |
utterance, phrase; command; information |
|
azer su dicha |
למלא את הפקודה |
|
dichas negras |
גידופים |
|
dichas de mi boka i avlas de mi korasón! |
מה שאני אומר לך נובע מן הלב! |
|
djuntar la echa a la dicha |
לצרף מעשה לאמירה, אומר ועושה |
|
por dicha del mestro |
לפי פקודת הפטרון/בוס |
|
se disheron mil dichas |
החליפו ביניהם מלים קשות |
|
según la dicha de fulano |
לפי דבריו של פלוני |
|
dicha (2) f. |
מזל, אושר, גורל |
luck, happiness, destiny |
|
ke negra tuvimos la dicha |
למזלנו הרע, מה רע גורלנו |
|
por dicha |
למרבה המזל |
|
le disho la dicha |
הגורל האיר פניו אליו |
|
dicho m. |
מאמר, אמירה, דו''ח; צו, פקודה |
article, statement, report; order, ordinance |
|
los dichos de la djente |
שמועות המהלכות בין הבריות |
|
por dicho de la Ley/de muestros savios |
לפי הנאמר בתורה/כדברי חז''ל |
|
didiez m. |
מטבע תורכי ישן, פרוטה, דבר מה דל ערך |
an old Turkish currency, a penny, something of little value |
|
mirar al didiez |
להסתכל על הפרוטה,לנהוג בחסכנות יתירה |
|
no vale un didiez |
אינו שווה פרוטה |
|
dientadura f. |
מערכת שיניים, סידור השיניים בתוך הפה |
dental system, arrangement of teeth inside the mouth |
|
dientadura postiza/falsa/echa de mano f. |
שיניים תותבות |
|
diente m. |
שן |
tooth |
|
amostrar dientes/los dientes |
לחשוף שיניים - לגלות רוע, להיות נכון לתקיפה |
|
armado asta los dientes |
חמוש מכף רגל עד ראש |
|
azerse dietes/los dientes |
לצחצח את השיניים |
|
dar diente |
לאכול בתיאבון ניכר |
|
darse diente kon diente |
נקישת שיניים מקור/פחד וכו' |
|
darse el diente en la kara |
לעשות משגה, להכשל במעשה |
|
diente de ajo |
שן שום |
|
diente de leche |
שן חלב |
|
dientes de marfil |
שנהבים |
|
dientes echos de mano |
שיניים תותבות |
|
dientes kolmíos |
ניבים |
|
el diente/la muela del sehel (ebr.) |
שן בינה |
|
eskarva dientes |
קיסם שיניים |
|
eskrushir dientes |
לחרוק שינים (מכעס) |
|
la kriatura kitó dientes |
צמחו לילד שניים ראשונות |
|
le salieron los dientes par'ahuera |
שניו בולטות החוצה מרוב רזון |
|
los dientes de la sierra/del peine/del pirón |
שיני משור/מסרק/מזלג |
|
meter el diente d'oro |
'לשים את שן הזהב'' - נאמר על ילד פעלתני כאשר הוא משתתק ונינוח |
|
se aboltan los dientes, duelen los dientes |
מתהפכות/כואבות השניים - המחיר גבוה מאוד, מעל לאמצעיי |
|
skrushir los dientes |
לחרוק שיניים |
|
traer/travar kon los dientes |
להשיג משהו בשיניים - באמצעים עילאיים |
|
ya le kresio el diente/la muela del sehel (ebre.) |
כבר צמחו לו שיני בינה - התחיל לנהוג בשכל |
|
dientes falsos |
שיניים תותבות |
|
kreser dientes |
להצמיח שיניים (ילד) |
|
kaer dientes |
נשרו השיניים |
|
arrankar dientes |
לעקור שיניים |
|
diez/dies num. |
עשר, עשרה |
ten |
|
diez mil |
עשרת אלפים, רבבה |
|
los diez mandamientos de la ley |
עשרת הדברות |
|
diezén/diezeno/diezemo adj. |
עשירי |
tenth |
|
el diezén de la sira |
העשירי בתור |
|
difeza f. |
הגנה, התגוננות |
defense |
|
tomar la difeza de uno |
לגונן על מישהו |
|
difikultad f. |
קושי, מכשול, שיבוש |
difficulty, obstacle, disruption |
|
azer difikultades |
להערים קשיים |
|
dikat (t.) m. |
תשומת לב, שקידה |
attention, diligence |
|
azer dikat (t.) |
לשים לב, לפעול מתוך תשומת לב |
|
echarás dikat (t.) a lo ke te dirán |
שים לב למה שאומרים לך |
|
estar al dikat (t.) |
להיות על המשמר, להשגיח |
|
dikduk (ebr.) m. |
דקדוק; חיפוש, ניתוח |
grammar; search, analysis |
|
azer/bushkar dikduk (ebr.) |
להכנס לדקדוקי עניות, לסבך את הדברים |
|
diktar v. |
הכתיב, ציווה, פקד |
to dictate, to command |
|
diktar las kondisiones |
להכתיב את התנאים |
|
dilintodo adv. |
לגמרי |
completely |
|
dilintodo no |
לגמרי לא |
|
dimión (ebr.) m. |
דמיון; רמז עמום; חשד חשד קל |
imagination; a vague hint; suspicion, slight suspicion |
|
se l'entró/se le metió dimión (ebr.) |
נכנס בליבו חשד |
|
dimisión f. |
התפטרות |
resignation |
|
dar la dimisión |
להתפטר |
|
din (ebr.) m. |
דין, חוק, צדק; פסק דין; משפט, דין תורה |
law, justice; Judgment; Torah Law |
|
azer din (ebr.) |
ליצור תקדים משפטי |
|
azer el din (ebr.) |
לעשות דין, לענוש |
|
azer el din a uno (ebr.) |
לנזוף קשות במישהו |
|
din (ebr.) i man no tiene |
נאמר על אדם ללא מעצורים |
|
din de hésed (ebr.) |
דין חסד |
|
din Torá (ebr.) |
דין תורה; פסק דין כהלכתו |
|
din veheshbón (ebr.) |
הנהלת חשבונות |
|
dinim (ebr.) |
דינים |
|
el din (ebr.)es kom'a ti |
הצדק אתך |
|
el din (ebr.) no es de |
'לא נאמר'', הדין אינו ש |
|
estar al din (ebr.) |
לנהוג לפי החוקים;לפעול בצורה מתוקנת |
|
ganar/pedrer el din (ebr.) |
לזכות/להפסיד במשפט |
|
ir/salir/yamar/travar a din (ebr.) |
להביא לדין |
|
konoser los dinim (ebr.) |
להכיר את הדינים |
|
kortar/kitar din (ebr.) |
לגזור דין, לשפוט |
|
la ora/el día del din (ebr.) |
'יום הדין'' - רגע ההכרעה |
|
los dinim (ebr.) m. pl. |
החוקים |
|
por din derecho (ebr.) |
לפי החוק והסדר, בצורה מאוזנת וצודקת |
|
según el din (ebr.) |
לפי החוק, כמו שצריך |
|
tener el din kon/por si (ebr.) |
שהחוק עומד לצידו |
|
tener/no tener din (ebr.) a una koza |
בעל/חסר זכות למשהו |
|
dinar m. |
דינר |
dinar |
|
no se merka ni kon dinares de oro |
אין לקנותו, גם לא בדינרי זהב – דבר נדיר שקשה להשיגו, אדם שהשתתפותו לא תסולא בפז |
|
dinch (t.) adj. |
חסון, קשיח, נוקשה, צפיד |
well built, rigid |
|
detenerse dich (t.) |
לעמוד זקוף, בלי להתכופף |
|
mashala, está dinch! (t.) |
בלי עין רעה! הוא חסון |
|
dinero m. |
כסף, מטבע; הון |
money, currency; fortune |
|
a poder de dinero |
בקושי רב, בהקרבה של אמצעים רבים |
|
dingún adj. |
אף (אחד) |
no(body) |
|
en dingun modo |
בשום אופן |
|
dinguno pron. ind. |
אף אחד |
nobody |
|
dinguno no aspere de dinguno |
איש לנפשו |
|
dinguno no fuye de la miel |
אין מי שיימלט מן הדבש (פיתוי) |
|
sin dinguno de korasón |
בלי קרוב ומודע |
|
dinyidad/dinyitá f. |
כבוד, גדולה, מעלה, כבוד עצמי, הדרת כבוד; הגינות; משרה שלכבוד |
respect, greatness, sef-respect; fairness; a position of honor |
|
la dinyidad del rey |
כבוד מלכים |
|
la dinyidad lo rekere |
הכבוד מחייב |
|
dinyo adj. |
ראוי, נאות, נכבד; מאופק, רציני |
worthy, proper, honorable; restrained, serious |
|
ser dinyo de alavasiones |
ראוי לכל שבח |
|
amostrarse/tenerse dinyo |
לנהוג בכבוד מבלי להשפיל עצמו, לנהוג באיפוק |
|
dinyo de menospresio |
ראוי לגינוי |
|
dinyo de muerte |
ראוי לדין מוות |
|
no es dinyo de mi |
לא לפי כבודי (לעשות זאת) |
|
Dio m. |
אלוהים, אל; דבר מה אהוב מאוד ונערץ |
God; something very beloved and revered |
|
a Dio santo! |
אל אלוהים! |
|
afeado del Dio i de la djente |
מוקע בידי אדם ובידי שמים |
|
apegado kon el Dio |
דבק באלוהים |
|
dar grasias al Dio |
הודה לאל |
|
dar loores al Dio v. |
נתן שבח לאל, הילל את אלוהים |
|
del Dio baruh hu (ebr.) |
דבר מעולה, יוצא מן הכלל, מתנת אלוהים |
|
del Dio ke lo tope! |
שאלוהים יענישהו על עוולותיו! |
|
diense el Dio |
בעזרת השם |
|
echar arzoal al Dio |
לנסות להגיע אל אדם חשוב שקשה להשיגו |
|
el Dio aharva kon una mano i afalaga kon la otra |
אלוהים מכה ומעלה ארוכה |
|
el Dio en primero |
נאמר מתוך צניעות: אני יודע/מסוגל לעשות זאת, אך רק ברצות אלוהים |
|
el Dio guadre si empesó a avlar |
אם התחיל לדבר, שאלוהים ישמרנו מפטפוטו - הוא מדבר ללא הפסק |
|
el Dio i mi alma lo saven/solo un Dio lo save |
רק אלוהים ואנוכי יודעים עד כמה אני סובל/עייף/ .. |
|
el Dio i todo el mundo lo saven |
ידוע לכל ומפורסם |
|
el Dio ke aga! |
מי יתן שיתקיים הדבר, לו יהי! |
|
el Dio ke diga ya abasta |
'שאלוהים ישים לכך קץ'' (בעקבות סדרת פורענויות) |
|
el Dio ke lo aga shastre/vino/guerta |
רק נס יוכל להפוך את הלא יוצלח הזה לחייט/את הנוזל הזה ליין/את הפינה המוזנחת הזו לגן |
|
el Dio ke lo mate a un tal pranso/paseo/ermano |
נאמר על דבר מה דוחה:''שאלוהים יהרוג אותו'' |
|
el Dio ke meta su mano |
שאלוהים יהי בעזרנו |
|
el Dio ke mos de zahú (ebr.) |
שיזכנו אלוהים ל- |
|
el Dio ke te de salud i anyos de vida |
דברי תודה: אלוהים יעניק לך בריאות ואורך ימים |
|
el Dio lo sheshereó/le tomó la kavesa |
אלוהים בלבל את דעתו, נטל את שכלו/ אלוהים הכשיל את מזימתו |
|
el Dio ke de! |
יהי רצון!, לו יהי כן |
|
el Dio save las enkuviertas |
רק אלוהים יודע את הנסתרות |
|
el Dio save lo ke aze |
אלוהים יודע מה שהוא עושה - נאמר כאשר ההתרחשויות סותרות את המזימות נגדנו |
|
el Dio save si.. |
ספק אם ..; אלוהים עדי ש- |
|
el Dio será guadrador/mamparador |
שאלוהים יהיה בעזרנו וישמרנו מכל רע |
|
el Dio tenga tu kargo |
שאלוהים ימלא את כל מחסורך |
|
ermano del Dio |
'אחי האלוהים'' – פניה אוהדת אל הזולת |
|
es de el par'al Dio |
הוא אדם טוב, ישר, אין בלבו מחשבות רעות |
|
huersa i salú ke l'envie/le mande el Dio |
באירוניה (לרברבן): שאלוהים יתן לו כוח לבצע את מה שהוא מתיימר לעשות |
|
ir a la grasia del Dio/al Dio a la ventura |
לעשות משהו בלי תכנית, להשליך יהבו על אלוהים |
|
kada uno por si i el Dio por todos |
כל אחד לעצמו ואלוהים עוזר לכל – שכל אחד יעשה באופן עצמאי ואלוהים יהיה בעזרו |
|
komo el, Dio no tiene ke dar otro |
שאלוהים לא יביא לנו עוד כדוגמתו - נאמר בעקבות סערה/קור קיצוני/ארוע קשה ויוצא דופן |
|
la del Dio se aze |
נאמר בעקבות כשלון/סרוב - שאלוהים יתן לנו פיצוי |
|
le metió el Dio en korasón |
אלוהים נתן בליבו (לעשות דבר מה טוב) |
|
lo ke disho el Dio akeyo es! |
אומץ! יהיה אשר יהיה, נעשה זאת! |
|
lo ke el Dio emprezentó |
בשפע רב |
|
me lo demanda el Dio |
חובתי להגיד/לעשות |
|
meter las mientes/la feuzía en el Dio |
לשים מבטחו רק באלוהים |
|
morar a la ira del Dio |
לגור במקום שכוח אל |
|
nes (ebr.) del Dio |
יצאנו מזה בניסים |
|
no es del Dio |
אלוהים לא רצה – נאמר בהשלמה עם המצב |
|
no lo kere el Dio |
הדבר אינו צודק, עומד בניגוד לכללי המוסר |
|
no lo vijitó el Dio |
'אלוהים לא ביקר אותו'' - תם ושוטה |
|
no mos traiga el Dio! |
חס ושלום, חס וחלילה, אלוהים ישמור! |
|
par'al Dio no no ay |
אין דבר העומד בפני אלוהים, הוא כל יכול |
|
para el Dio se dize |
הדבר נראה לא יאמן - אבל ברצות אלוהים יתכן |
|
por kavod (ebr.) del Dio |
למען השם (עשה זאת/שים לב..) |
|
reveyar en el Dio |
למרוד באלוהים, לחלל את מצוות התורה |
|
sekretos del Dio |
'נפלאות השם'' - נאמר בעקבות דבר טוב שהתרחש באופן בלתי צפוי |
|
si es del Dio! |
הדבר יצליח! |
|
si krees en el Dio fiateló |
אם יש אמונה בלבך, הקשב לי וקבל את דברי כמות שהם |
|
son echas, rodeos del Dio |
זוהי אצבע אלוהים (כנגד אויבינו) |
|
untado del Dio |
'משוח בידי אלוהים'' –אהוב ומוערך על ידי הכל |
|
vidas ke mos de el Dio/vidas de mano del Dio/el Dio ke mo lo de |
שאלוהים יזכנו לחיות עד אז |
|
El Dio |
האלוהים |
|
el Dio ke guadre! |
אלוהים ישמור! |
|
s'espanta/no s'espanta del Dio |
יש בו/אין בו יראת שמיים |
|
el Dio de muestros padres |
אלוהי אבותינו |
|
el Dio de las piadades |
אל חנון ורחום |
|
el Dio ke mos apiade!/mos apiade el Dio! |
אלוהים ירחם! אלוהים ירחמנו! |
|
el Dio me lo pedrone! |
שאלוהים ימחל לי! (כאשר משמיעים דבר גנאי על מישהו) |
|
solo un Dio lo save! |
רק אלוהים יודע! |
|
el Dio poderozo |
הכל יכול |
|
el Dio aze i dezaze |
אלוהים עושה ואלוהים מבטל |
|
el Dio aze milagros! |
אלוהים עושה ניסים! (נאמר למי ששרוי ביאוש) |
|
si kere el Dio/si el Dio kere |
ברצות אלוהים |
|
el Dio ke aga todo lo ke es bueno! |
שאלוהים יסובב הכל לטובה! |
|
el Dio lo guadre! |
אלוהים ישמרהו! |
|
el Dio ke lo aga por entero! |
שאלוהים ישלים זאת עד תום! (למשל, כשאדם מגלה סימני התאוששות ממחלה) |
|
el Dio será pagador/el Dio ke te page/de bueno ke te lo page el Dio/tu paga buena ternas del Dio/el Dio ke te page según fizistes kon mi! |
שאלוהים יגמלך על הטוב שגמלת עמי! |
|
el Dio ke mos mire kon ojos de piadad! |
אלוהים ירחמנו! |
|
el Dio no mos olvidará! |
אל יעזבנו אלוהים ואל ישכחנו! |
|
el Dio apiadará/el Dio es grande i piadozo! |
אלוהים ירחם! (נאמר כאשר שרויים באי ודאות) |
|
estar/meterse en manos del Dio/avrigarse debasho las alas del Dio |
למסור עצמו ביד השם/לחסות תחת כנפי השם (נאמר כאשר מישהו נכנס לתוך סכנה) |
|
ay un Dio en los Sielos! |
יש עין משגיחה מלמעלה! |
|
el Dio está kon mozotros! |
כי עמנו אל! |
|
el Dio ke te sienta, ke te oiga! |
שאלוהים ימלא משאלותיך! |
|
bendicho el Dio por lo ke mos topamos/bendicho el Dio syen mil vezes! |
ברוך השם!/תודה לאל! |
|
el Dio te de todo bueno i komplido/el Dio ke te de todo lo ke dezea tu korasón/el Dio ke te alarge las vidas! |
שאלוהים ימלא משאלות לבך לטובה!/שאלוהים יאריך ימיך!! |
|
el Dio lo guadró/el Dio lo kijo bien |
אלוהים שמר עליו/הצילו מצרה |
|
alavado sea el Dio/alavado sea el Dio i bendicho sea su nombre |
תהילות לאל עליון |
|
grasias al Dio! |
תודה לאל! |
|
es de bendezir al Dio! |
כאשר רואים דבר מה נאה: השבח לאל! |
|
asi no mos aprove el Dio! |
שאלוהים לא יעמידנו בנסיון! |
|
así te akontente el Dio! |
כה יתן לך האלוהים וכה יוסיף! |
|
así el Dio te de! |
לשון הפצרה של מבקש טובה: כה יתן לך האלוהים! |
|
el Dio ke mos guadre de todos los males! |
שאלוהים ישמור! |
|
el Dio ke lo ayude! |
שאלוהים יהיה בעזרו! |
|
el Dio tenga tu buen kuidado! |
שאלוהים יהיה בעזרך! |
|
a arrepentir ke no mos de el Dio! |
שלא נתחרט על מה שעשינו כעת! |
|
ke me mate el Dio si ... |
לשון שבועה: שאלוהים ימיתני אם ... |
|
por el Dio ke es uno! |
לשון שבועה: באלוהים! |
|
por este pan del Dio! |
לשון שבועה: באלוהים! |
|
de mi par'al Dio/de mi al Dio! |
לשון שבועה: באלוהים! |
|
el Dio ke lo aga guerta! |
שאלוהים יהפוך זאת לגן פורח! (כאשר נתקלים בפינה מוזנחת) |
|
el Dio guadre! |
אלוהים ישמור! |
|
el Dio no de/el Dio no mos de... |
שאלוהים ישמרנו מ... |
|
Santo Dio!/a Dio Santo!/a Dio Senyor del mundo! |
אלוהים אדירים! |
|
tiene a la para por Dio |
סוגד לממון |
|
dip (t.) m. |
תחתית, קרקעית, עומק, תהום |
bottom, depth, abyss |
|
derrokar del dip (t.) |
להרוס מן היסוד/עד היסוד |
|
echar al dip (t.) |
'ירד תהומה'' – המצב החמיר מאוד (מחלה, הרס) |
|
ir al dip (t.) |
לרדת לעומקו של דבר |
|
kaer al dip (t.) |
'ליפול תהומה'' - להדרדר (מחלה, הרס) |
|
kavakar del dip (t.) |
לעקור מן השורש |
|
se kere una bolsa sin dip (t.) |
זה כרוך בהוצאות אינסופיות |
|
tomar de dip (t.) i de kara |
לגעור, לנזוף ב- |
|
ver el dip (t.) de uno |
לנכוח וליטול חלק בחורבנו של מישהו |
|
dipla f. |
סלידה, טינה, תרעומת |
disgust, resentment, resentment |
|
tomar a uno en dipla |
לחוש סלידה ממישהו, לחוש טינה אל מישהו |
|
tomar a uno/a una koza en dipla |
להביא דבר/אדם לקו הישר |
|
diplom/diploma m. |
תעודה, דיפלומה |
certificate, diploma |
|
tomar/mereser diploma |
לזכות ב/להיות ראוי לדיפלומה - להגיע לשלמות במקצוע |
|
dira (bulg.) f. |
עקבות; חיפוש |
trail; search |
|
komo se va topar la dira (bulg.) |
מה יהיה בסופו של דבר? |
|
no se topa la dira (bulg.) |
אינך יכול להגיע אתו לעמק השווה |
|
dirdir (t.) m. |
פטפוט מעצבן |
annoying chatter |
|
estar dirdir (t.) |
לדבר בלי הפסקה באופן מעצבן |
|
dirdirear (t.) v. |
דימדם, השמיע דברי טירוף |
to utter mad words |
|
ya kedo dirdireando! |
אינו חדל לרגע לפטפט! |
|
direk (t.) m. |
עמוד, תורן, סמוכה, עמוד התווך |
pillar, mast, support |
|
direk (t.) de telefón |
עמוד טלפון |
|
es el direk (t.) de la kaza |
הוא הינו עמוד התווך של הבית - המפרנס הראשי |
|
meter direkes (t.) enriva del fuego |
לנעוץ את העמודים באש - ''לבנות על חול'' |
|
direkto adj. |
ישיר, ישר, בלתי אמצעי |
direct, straightforward, unmediated |
|
treno direkto |
רכבת ישירה |
|
diritido adj. |
מומס, נמס |
dissolved, melted |
|
es muy diritido |
מאוד ישנוני |
|
manteka diritida |
חמאה מותכת |
|
diritirse v. refl. |
נמס, התמוסס |
to be melted/disolved |
|
diritirse de ufke |
להנמס מצער |
|
ya me dirití de asperar |
'התייבשתי''מרוב המתנה |
|
dirito (it.) m. |
חוק, משפט, הזכות לבקש/לדרוש משהו ממישהו |
law, the right to ask/demand something from someone |
|
es mi dirito/derecho |
זו זכותי |
|
los diritos del ombre |
זכויות האדם |
|
no tienes dirito |
אין לך זכות |
|
disfilo m. |
תשוקה עזה; קוצר נשימה |
intense desire; shortness of breath |
|
por ke le pase el disfilo |
כדי שיעבור לו החשק |
|
dishí (t.) adj. |
נקבי |
feminine |
|
gato dishí (t.) |
חתול-נקבה |
|
disinko m. |
מטבע בעל ערך פחות |
a currency of lesser value |
|
kedó sin un disinko en el pecho |
נשאר בלי פרוטה בכיס |
|
un disinko no da por la djente |
לא מזיז לו מאף אחד, לא שם על אף אחד |
|
diskreto adj. |
שומר סוד, צנוע, שומר פיו, דיסקרטי |
modest, discreet |
|
una parte diskreta |
חלק מוצנע |
|
dispozar v. |
ערך, סידר, כונן; עמד לרשות; החזיק ברשותו |
to arrange, to establish; to be available; to hold in his possession |
|
dispozar sovre |
סמך על |
|
dispozisión f. |
הערכות, התכוננות; נכונות, רצון, התכוונות; הוראה |
preparation; willingness, desire, intention |
|
estó a su dispozisión |
אני עומד לפקודתו |
|
distrikto m. |
מחוז, פיקוד |
district |
|
distrikto sentral/del norte/del sud |
פיקוד מרכז/צפון/דרום |
|
disuyo adv. |
מעצמו |
by itself |
|
la puerta se avrió disuyo |
הדלת נפתחה מעצמה |
|
dizidero adj. |
שגור |
common, conventional |
|
palavra dizidera |
מילה שגורה |
|
djaba (t.) adj. |
חינם אין כסף |
free of charge |
|
todo está djaba (t.) |
הכל בזיל הזול |
|
dar la ropa djaba |
להציע את הסחורה כמעט בחינם |
|
djaba! (t.) interj! |
'נוותר על'' - נאמר כאשר מחליטים לוותר על משהו |
"We will give up" - said when we decide to give up |
|
azer djaba (t.) |
סלח, מחל, ויתר על העונש, לא לחוש תרעומת |
|
djaba paseo!/djaba ganar! |
נוותר על הטיול!/נוותר על הרווח! |
|
djam (t.) m. |
זכוכית, זגוגית |
glass |
|
romper djames (t.) |
'לנפץ זגוגיות'' - לחולל שערוריה |
|
pasar djames |
להרכיב זכוכיות על החלון |
|
djamay adv. |
לעולם לא, אף פעם (משמש רק בביטוי המופיע להלן) |
never (used only in the phrase below) |
|
kien negro nase djamay se enderecha |
מי שרע מטבעו לעולם לא יתיישר |
|
djamdje (t.) adv. |
אף אחד, בלי נפש חיה |
no one, without a living soul |
|
djamdje top oynar (t.) |
נטוש ושומם |
|
djan beindín (t.) adv. |
סגנון אלגנטי לחבישת התרבוש (בהטיה) |
elegant style for wearing the turban (tilted) |
|
meterse la fez a la djan beindín |
להיות משוחרר מכל דאגה |
|
djano! (t.) interj! |
יקירי! |
Darling! |
|
ayde djano! (t.) |
מה פתאום?! היתכן?! |
|
djarro m. |
כד, קנקן |
jug |
|
echar djarros d'agua yelada por enriva |
להעליב מישהו בציבור |
|
djaspe m. |
ישפה; שיש מנומר |
marble speckled |
|
azerlo djaspe |
הבריקו כיהלום |
|
djaver (t.) m. |
תכשיט, אבן יקרה; יקיר |
jewel, precious stone; darling |
|
echar djaveres (t.) al aire |
לזרות הונו |
|
es un djaver (t.) |
הוא אדם מושלם |
|
kitar/echar djaveres (t.) de la boka |
להוציא פנינים מפיו - לומר דברי חכמה |
|
djeb (t.) m. |
כיס; ארנק |
pocket; purse |
|
meter la mano al djeb (t.) de uno |
להכריח מישהו לתת כסף |
|
meter la mano al djeb (t.) |
לתת כסף |
|
tener a uno al djeb (t.) |
להיות בטוח בהשתתפותו/עזרתו של פלוני בעניין |
|
tener el djeb (t.) dado fierro |
להיות שרוי בלי כסף |
|
tokar al djeb (t.) |
לנסות לקבל כסף/הלוואה ממישהו |
|
djebashlik (t.) m. |
רווחה, אמצעים, שפע |
welfare, means, abundance |
|
tener djebashlik (t.) |
שיש לו די אמצעים |
|
djefá (t.) f. |
סירוב, מאון |
refusal |
|
azer djefá (t.) |
לסרב, למאן |
|
djedjel (t.) m. |
כבד; אבר כלשהו בגוף הסובל בעקבות מאמץ |
liver; any organ in the body that suffers as a result of exertion |
|
kitar el djedjel (t.) |
לגרום סבל גדול בעקבות עבודה קשה וממושכת |
|
djenem/djenné/djénneme/djendem (t.) m. |
גהינום, תופת |
hell |
|
al djenem budjaina! (t.) |
לך לעזאזל! |
|
al djenne ke se lo yeven! |
שילך לעזאזל |
|
al djenneme ke se vaya! |
שילך לעזאזל |
|
al genneme! |
לעזאזל! הסתלק לך! |
|
djente f. |
בריות, בני אדם; קרובים, משפחה רחבה |
human beings; relatives, extended family |
|
de ke djente es |
מאיזה משפחה הוא? |
|
deshar dezir a la djente |
לא לשים לב לביקורת הבריות, לתת להם לדבר |
|
dezir/eskudiyar/eskupir lo suyo i lo de la djente |
לגלות את סודותיו ואת סודותיהם של אחרים |
|
djente alta |
משפחה רמת יחש |
|
djente basha |
משפחה שפלת יחש |
|
djente de piron |
'האוכלים במזלג'' - ''שמנה וסלתה'', אליטה חברתית |
|
djente del otro mundo |
אנשים בעלי דעות והתנהגויות מפגרות ומיושנות |
|
djente menuda |
הטף |
|
djente negra |
אנשים שפלים/רעים |
|
es de djente/venir de djente |
הוא באממשפחה טובה |
|
es de mi djente |
הוא משלנו/בן משפחה |
|
estar a las bavas de la djente |
להיות תלוי בחסדי הבריות |
|
kaer en la boka de la djente |
להיותקרבן לרכילות (''ליפול בפי הבריות'') |
|
karrear djente |
להביא צופים, מאזינים |
|
kaver entre djente |
לדעת להתנהג בחברה |
|
kitar djentes del mundo |
להטריד את הבריות, לעצבן אותם |
|
la buena djente |
ערטילאים, שדים שוכני מטה |
|
la djente grande |
'הגדולים'' - העשירים, בעלי הכוח והתקיפים |
|
morirse/siklearse por la djente |
לדאוג לזולת במסירות נפש |
|
saver estar entre djente |
לדעת להתנהג בחברה |
|
se kere metido djente |
(באירוניה:) ''צריך מתווך כדי לשכנע אותו'' - מציעים לו הצעה טובה והוא אינו משתכנע |
|
se piedren djentes |
מרוב עניין שוכחים שהזמן חולף |
|
tener djente |
לארח אנשים |
|
yamar djente |
להזמין אנשים |
|
mi djente/tu djente |
בני משפחתי/משפחתך |
|
venir de djente |
להשתייך למשפחה טובה, להיות בן למשפחה טובה |
|
no ay djente/no se ve djente |
אין לראות נפש חיה |
|
ser bueno kon el Dio i bueno kon la djente |
להיות טוב עם אלוהים ועם הבריות |
|
la djente |
הבריות |
|
echar djente |
לסלק אנשים החוצה (כאשר המקום מלא) |
|
tener djente a komer |
יש אורחים בבית |
|
el Dio i la buena djente lo saven |
הכל יודעים |
|
djentío m. |
המון; לאום |
crowd; nation |
|
djentíos |
גויים, אומות העולם |
|
djereme/t (t.) m. |
קנס, הוצאה ללא תועלת |
fine; useless expense |
|
en palos en djeremét |
לא רק שספג מכות עוד היה עליו לשלם קנס; לגמול טוב עם הבריות ובתמורה לזכות לטרוניות |
|
djesto m. |
מחווה, ז'סטה |
gesture |
|
darse a entender kon djestos |
להבין בלי מלים, בתנועות |
|
djezá (t.) |
קנס |
fine |
|
echar djezá (t.) |
להטיל קנס |
|
djidió m. & adj. |
יהודי |
Jew, jewish |
|
a ken kere mal a mi djidió |
למשמע דבר אסון: שיפול על שונאי היהודים |
|
azer kon su djidió |
לעזור ליהודים נצרכים |
|
buen djidió! |
יהודי טוב! - פניה אל אדם בלשון חומרה ונזיפה |
|
de djidió a djidió |
בלי טקסים וחנחונים, באופן חופשי וידידותי |
|
kon djidios dientros |
תוכו טעים ביותר (על אוכל, ממולאים וכו') |
|
ni tu ni yo ni ijo de djidió |
לא לי לא לך ולא לשום אדם יהיה |
|
por un puntiko semos djidios |
הדבר הקטן (המוסרי) המבדיל בינינו היהודים לבין הגויים (ברית המילה) |
|
un djidió/un djidió d'en medio el mundo |
פלוני, יהודי מהשוק |
|
ya se izo un djidió |
גדל והגיע למצוות |
|
az plazer a tu djidio! |
עשה טובה לבן עמך/דתך! |
|
djidio djoya del Dio! |
יהודי בן לעם הנבחר! - נאמר באירוניה כאשר נופל אסון על יהודי |
|
el tani de djidyo guay del pan del otro día! |
השמר לך מפני המתחסדים! |
|
dedientro de una frandjola salio un djidio! |
מאיפה צץ לנו פתאום הטיפוס הזה?! |
|
un djidio bashiko |
אדם קטן קומה |
|
djidio en kaza ombre a la plasa |
היה יהודי בביתך ואדם בצאתך! |
|
no pueder ver a djidio |
אנטישמי, שאינו סובל יהודים |
|
djigaro m. |
סיגריה |
cigarette |
|
bever djigaro |
לעשן סיגריות |
|
djil (t.) m. |
פעמון קטן, מצילה; מצלתיים |
small bell; cymbals |
|
los djiles (t.) del pandero |
המצלתיים הקטנים שבתוף מרים; צלצלי אצבע; פעמון; מצילה ביתית |
|
djilá (t.) f. |
ברק, זוהר; חומר הברקה, משחת נעלים, לכה |
glow; polishing material, shoe polish, lacquer |
|
pasar djilá (t.) |
להבריק, לתת ברק |
|
djilvés (t.) f. pl. |
חן, קסם, מאמץ למצוא חן, כווני חן |
charm; an effort to find grace, grimaces of grace |
|
azer djilvés (t.) |
לעשות ''עיניים'', לעשות כווני-חן, להתחנחן |
|
djimbush (t.) m. |
בידור, התבדרות, שעשועים, תענוגות |
entertainment, amusements, pleasures |
|
azer djimbush (t.) |
לעשות חיים, להשתעשע |
|
ver djimbush (t.) |
ליהנות למראה ריב או סצינה שבה מלעיגים ועושים צחוק ממישהו |
|
djinoyos m. pl. |
ברכיים |
knees |
|
meter a uno de djinoyos |
להוריד מישהו על הברכיים - להכריחו להתחנן או להתנצל, להשפיל מישהו ולשלוט בו |
|
meterse de djinoyos |
לרדת על הברכיים - להתחנן |
|
djins (t.) m. |
אופי, טבע, מקור |
character, nature |
|
es de buen djins (t.) |
בעל אופי נוח |
|
djiradas f. pl. |
מאמצים ראוותניים כאילו עושים עבודה מפרכת |
showy efforts as if doing tedious work |
|
azer djiradas |
לעשות מאמצים ראותניים ולהתלונן באופן רעשני - ''לעשות רוח'' |
|
le kae djiradas |
'עושה רוח'' - עושה מחוות ראוותניות כדי שיחשבו שיש לו תפקיד חשוב ומשימה מכרעת |
|
djirar v. |
חג, סבב, הסתובב; סובב; הפעיל, ניהל; הסב (המחאה, שיק, שטר); קפץ בחבל |
to circle, to turn, to turn around; to revolve; to operate, to manage; to convert (check); rope jump |
|
djirar el mundo entero |
לסובב עולם, לטייל בכל העולם |
|
djirar la sangre |
הדם זורם (סובב) בתוךמחזור הדם |
|
k'estás djirando |
במה אתה מתעסק שם? |
|
ke djirar |
מה לעשות? איך להחלץ מן המצב? |
|
le djira el meoyo/no le djira el meoyo |
יש לו/אין לו דמיון, פיקחות וכושר המצאה |
|
no se ke djirar |
איני יודע מה לעשות, אני מהסס |
|
saver djirar un echo |
לדעת לנהל עסק |
|
djiriko m. |
תזוזה קלה של משהו מבלי להמישו ממקומו |
slight movement of something without moving it |
|
azer/dar un djiriko |
לעשות סיבוב קטן, לצאת לטיול קטן |
|
djiro (port.) m. |
סיבוב, תנועה סיבובית; טיול; מחזור כספים; הסבת המחאה/שטר |
rotation, rotational motion; a tour; cash flow; conversion of check |
|
dar un djiro |
לעשות סיבוב, לצאת לסיבוב |
|
djiro m. |
סיבוב, הקפה; מחזור כספים |
rotation, encircling; cash flow |
|
azer/dar un djiro |
לעשות סיבוב, לעשות טיול קטן, להתרחק ולחזור |
|
djivá (t.) f. |
הברקה, מירוק, צחצוח; גולת משחק מזכוכית או עופרת; כספית; כינוי לאדם תזזיתי |
polishing, brushing; a marble made of glass or lead; mercury; a nickname for a frenetic person |
|
dar djivá (t.) |
למרק, לתת ברק, לצחצח |
|
entero es una djiva |
כולו כספית - מתרוצץ בלי הרף, תזזיתי |
|
djivaika (t.) f. |
אגוז קטנטן; גולה קטנה |
tiny nut; a small marble |
|
djugar a las djivaikas (t.) |
לשחק בגולות |
|
djiyer (t.) m. |
כבד (אבר בגוף) |
liver |
|
se le comió/se le kemo el djiyer (t.) |
כבדו נאכל/נשרף (כתוצאה מאלכוהוליזם) |
|
djiz (t.) (1) m. |
גזע |
trunk |
|
djiz (t.) de djiz de perros |
מגזע שפל |
|
djiz (t.) (2) m. |
יציאה, הליכה, בריחה, |
exit, walk, escape |
|
azerse djiz (t.) |
לברוח, להסתלק |
|
djiz! (t.) |
הסתלק! העלם לך! |
|
djizgi (t.) m. |
קו |
line |
|
travar djizgis |
למתוח קווים |
|
djizlam (t.) m. |
בריחה, העלמות, התרחקות מהירה |
escape, quick move away |
|
azer djizlam (t.) |
להסתלק |
|
djoab (t.) m. |
יכולת לעמוד במשימה |
ability to meet the task |
|
azer djoab (t.) |
להשתרר על, לגרום לאנשים כעוסים לציית |
|
dar djoab (t.) |
לעמוד במשימה שהוטלה עליו, לתת תשובה |
|
Djohá m. |
דמות ידועה בפולקלור המזרחי; כינוי לאדם מרושל /לא חכם במיוחד |
a well-known figure in eastern folklore; a nickname for a particularly sloppy/unwise person |
|
Djohá Teptil |
דמות שוטה מן הפולקלור המזרחי |
|
Djohá ke no kave a la havrá |
בן אדם שמתבלבל ונבוך בחברת אנשים |
|
es un Djohá/ un Djohá i el dos |
הוא מסורבל, בלתי זריז ונלעג (בן זוגו של ג'וחה) |
|
fechas de Djohá |
פעולות מגוחכות מסורבלות |
|
las de Djohá |
שטויות הראויות לג'וחה |
|
ni Djohá en su ayuda |
שוטה גדול, שוטה גדול אפילו מג'וחה |
|
ya avló Djohá |
פער את פיו לומר דברי הבל |
|
djondjolí m. |
שומשומין |
sesame |
|
azeite de djondjolí |
שמן שומשומין |
|
djornal m. |
עיתון, יומון; שכר יום עבודה; אדם סקרן והולך רכיל (מבקש לדעת ומפרסם כל אשר קורה) |
newspaper, daily newspaper; daily wages; a curious and gossipy person (wants to know and publishes everything that happens) |
|
echar al djornal |
להכניס לעיתון, לכתוב בעתון אודות מישהו |
|
ir a djornal/lavorar a djornal |
לעבוד עבודה יומית, בשכר יומי |
|
kitar el djornal |
להרוויח מחיית יום אחד |
|
tomar a djornal |
לשכור פועל ליום עבודה |
|
djorno (it.) m. |
יום |
day |
|
a djorno (it.) |
כמו באמצע היום; מעודכן |
|
estar a djorno |
להיות מעודכן |
|
meterse a djorno |
להשלים הכל מבלי לדחות דבר |
|
aklarar la kaza a djorno |
להאיר את הבית באור יום |
|
djoviyo/djovío m. |
כדור צמר, פקעת חוטים |
wool ball, tuber of threads |
|
azerse un djoviyo |
להתכווץ |
|
azerse un djoviyo de nervos |
להפוך לפקעת עצבים |
|
se izo todo un djoviyo |
הסתבך והתבלבל לגמרי |
|
ya se me izo el meoyo un djoviyo |
ראשי מבולבל |
|
djoya f. |
תכשיט, עדי; אוסף תכשיטי אשה |
jewel, Witness; a woman's jewelry collection |
|
echar djoya a una ija/mujer |
לתת תכשיט במתנה לאשה/בת |
|
es una djoya |
הוא ''יהלום'' - טוב לב ומושלם |
|
djudaiko adj. |
יהודי, של יהודים; יהודי שומר מצוות |
jewish, of jews; a observant jew |
|
a la djudaika |
באופנה ובאופן היהודיים |
|
uzos djudaikos |
מנהגים יהודיים |
|
djudería f. |
שכונת היהודים; יהדות העיר/המדינה/העולם |
the jewish neighborhood; city/state/world jewry |
|
para bien/bueno de la djudería! |
הלוואי שיהיה לטובת היהודים! |
|
djudezmo m. |
יהדות, אמונה ומצוות היהדות, דבקות בדת היהודית; ספניולית, איספניולית, לאדינו, לשון יהודית |
judaism, faith and the commandments of judaism, adherence to the jewish religion; judeo-spanish |
|
ya no kedo djudezmo |
אבדה ונשתכחה מלב הדת (היהודית) |
|
djudía f. |
יהודיה; עוזרת בית בשכר יומי |
jewish woman; daily maid |
|
djudía de kolada |
כובסת בשכר יומי |
|
djudia por servir |
עוזרת בית שגרה עם המשפחה |
|
djugador/dera n. |
שחקן; מהמר, משחק במשחקי מזל |
player; gambler, plays games of chance |
|
djugador en el alma/fina'l gueso |
'שחקן בנשמתו'' - מכור להימורים |
|
djugador de klasa |
שחקן מעולה, שחקן בעל רמה |
|
djugar v. |
שיחק, השתעשע, התבדר; ניגן על כלי נגינה; הימר, שיחק משחקי מזל; לגלג; נע, זע במקומו (יש לו ''שפיל'') |
to play, to have fun; play a musical instrument; to gamble, tp play games of chance; to mock; to move, to move in its place (it has a displacement space) |
|
djugar a la foyika |
לשחק ב''גומות'' (בגלעיני משמש, ''עג'ו'', ''גוגו'') |
|
djugar a la rifa/a la lotería |
להשתתף בהגרלת פיס |
|
djugar a las kasharetas |
לשחק ב''חמש אבנים'' (חמש עצמות) |
|
djugar a los ladrones |
לשחק ב''שוטרים וגנבים'' |
|
djugar a los palikos |
לשחק במשחק ''המקלונים'' |
|
djugar a los tres saltos |
לשחק ב''קפיצת חמור'' |
|
djugar a preto i a blanko |
לנהוג בדיפלומטיות/לנהוג בערמה/לדעת לרמות |
|
djugar a uno |
לעשות צחוק ממישהו (להבטיח הבטחות שוא) |
|
djugar al dediko chiko |
ללגלג על מישהו - לסובב אותו סביב האצבע הקטנה |
|
djugar al estampo |
לשחק ב''פרה עיוורת'' |
|
djugar al maymón |
לעשות מישהו ללעג וקלס |
|
djugar al pilo a fuir/al bashilakyi(t.) |
לשחק ב''ארץ''/''קלאס'' |
|
djugar fina los sapatos |
לסכן כל מה שיש לו במשחקי הימורים |
|
djugar komar (t.)/dados/kartas |
לשחק בקוביה/קלפים |
|
djugar kon el fuego |
לשחק באש - להכנס לעסקים רבי סיכון |
|
djugar la vida |
לסכן את החיים, להכנס לסכנות |
|
djugar violino/gitarra |
לנגן בכינור/גיטרה |
|
este moble djuga |
הרהיט הזה אינו עומד יציב |
|
la yave djuga bueno en la yavedura |
המפתח סובב היטב בתוך המנעול |
|
djugetear v. |
השתעשע, השתובב; התבדח, התלוצץ; השתמש בדבר מה כבצעצוע, השתעשע בחפץ קטן בין האצבעות |
to have fun; to joke; to use something as a toy, to have fun with a small object between the fingers |
|
djugetear kon |
הקניט, קינטר |
|
djugetiko m. |
צעצוע קטן |
a small toy |
|
tomar komo djugetiko |
להשתעשע בדבר מה מזיק בלי לתת את הדעת לתוצאות השליליות |
|
djugo m. |
משחק, שעשוע; בדיחה, מהתלה |
game, amusement; joke |
|
arraviarse al djugo |
לסרב להכיר בהפסד; להיות בלתי הוגן במשחק |
|
azer el djugo de uno |
להתייצב לצידו של מישהו |
|
azer un djugo |
לטמון פח, להוליך שולל |
|
djugo de mano |
החלפת מהלומות |
|
el djugo del aktor/del muzikante |
משחקו של השחקן, נגינתו של המוסיקאי |
|
entrar al djugo |
להשתתף במשחק |
|
estar en djugo |
להיות בסכנת הפסד |
|
pedrer del djugo i del embit |
לבקש מעל המגיע לו ולהפסיד גם את שלו |
|
salir al par del djugo |
לא להרוויח ולא להפסיד במשחק |
|
salir del djugo |
לחדול לשחק, לצאת מןהמשחק |
|
tener djugo |
להחזיק ''יד'' טובה בקלפים |
|
pedrer/ganar al djugo |
להפסיד/להרוויח במשחק |
|
djugo de kartas |
משחק קלפים |
|
djuisio m. |
משפט, דין, פסק דין; דעה, שיפוט, תחושה |
justice, judgment; opinion, judging, feeling |
|
deshar una dechizión al djuisio de uno |
להשאיר את ההחלטה לשיפוטו של מישהו |
|
los fueros i los djuisios |
חוקים ומשפטים (תורה) |
|
djunto adj. |
מחובר, מאוחד, צמוד |
connected, unified, close |
|
dokumento djunto en una letra |
נספח |
|
en djuntos |
ביחד |
|
ir en djuntos |
להתאים |
|
djura f. |
נדר, שבועה, אלה |
vow, oath |
|
djurar djuras de djuego/djurar mil djuras |
להשבע בשבועה חמורה |
|
tomar/dar djura |
לנדור נדר |
|
djurado m. |
מושבע |
juror |
|
los djurados |
חבר המושבעים |
|
djuramiento m. |
שבועה; פעולת השבעות |
oath; the act of swearing |
|
djuramiento de fidelidad |
שבועת אמונים |
|
djurar v. |
נשבע |
to swear |
|
djurar en falso |
להשבע שבועת שקר |
|
djurar i perdjurar |
להשבע ולשנות את השבועה (לחזור ולהשבע) |
|
djurar por uno |
להעיד בתוקף על תומתו של מישהו, לערוב לו |
|
djurar por su padre/madre/ijos |
להשבע בהורים/בילדים - שבועה חמורה |
|
djurar sovre la verdad |
להשבע על דבר אמת, להשבע על כך שמשהו קרה |
|
si me lo djuravas no me lo kreía |
הדבר מופרך - גם לו נשבעת לא הייתי מאמין |
|
djusto adj. |
צודק, חסר פניות, פנים, ישר, צדיק, הוגן, הגון; בעל מידה נכונה |
just ,correct, impartial, honest, righteous, fair, decent |
|
a lo djusto/por ser djusto |
לומר את האמת ... |
|
djuzgar enriva lo djusto |
לשפוט בצדק ובהגינות |
|
estar en lo djusto |
לראות את הדברים לאשורם, לשפוט את הדברים לאמיתם |
|
pelear por lo djusto |
להאבק לנצחון הצדק |
|
reklamar enriva lo djusto |
לתבוע אתהמגיע בדין |
|
se muere por lo djusto |
נותן את נפשו/מקריב עצמו למען הצדק |
|
todos los suyos le vienen djustos/todo le viene djusto |
לוקח הכל בקלות; מרוצה תמיד ושבע רצון |
|
djusto adv. |
בדיוק |
exactly |
|
djusto en akel punto |
בדיוק ברגע ההוא |
|
es djusto! |
נכון! אמת ויציב! |
|
kaer djusto |
לפגוע בלב העניין, להגיע אל חקר |
|
no komer por djusto |
לא לאכול די כדי לשבור את הרעב |
|
pagar por djusto |
לשלם הכל בלי להותיר יתרת חוב |
|
tener todo por djusto |
לא חסר מאומה |
|
traerlo djusto |
להעניק חזות צודקת לטיעון מפוקפק |
|
viene djusto djusto |
מתאים ''בול'', מתאים בדיוק |
|
ya está djusto kon lo ke le manka |
נאמר באירוניה במשמעות: רחוק מלספק |
|
ya está todo djusto |
חסר הרבה עד שיגיע לרמה/מידה הנדרשת (אירוני) |
|
venir djusto a tiempo |
בא בדיוק בזמן |
|
djuzdán (t.) m. |
ארנק |
purse |
|
avrir djusdán (t.) |
'לפתוח את הארנק''- לתת כסף |
|
djuzgar v. |
שפט, דן; העריך, ביקר; גינה |
to judge; to evaluate, to criticize; to condemn |
|
djuzgar al d'enfrente |
למתוח ביקורת |
|
no duzges a tu haver asta ke ayeges a su lugar |
אל תדון את חברך קודם שתגיע למקומו |
|
a djuzgar de los faktos |
אחר בדיקת העובדות, אם לדון על פי העובדות |
|
djuzgo (1) m. |
בית משפט, בית דין; משפט, דין |
court, tribunal; law, trial |
|
ganar/pedrer un djuzgo |
לזכות/להפסיד בדין |
|
travar a djuzgo |
להביא לדין |
|
dobla f. |
דובלון (מטבע אוסטרי) |
Doblon (austrian currency) |
|
kaye de las doblas |
'רחוב הדובלונים''- שכונת אמידים |
|
un mumí de doblas |
מטפחת ראש עטורת מטבעות |
|
un yadrán de doblas |
ענק של דובלונים |
|
doblado adj. |
כפול; מקופל, מכווץ |
double; folded, contracted |
|
doblado en dos |
כפוף, שחוח |
|
doblarse v. refl. |
התכופף, התקפל, השתופף |
to bend, to be folded |
|
doblarse ensima de si mizmo |
להתקפל בתוך עצמו, להתכווץ |
|
doble adj. |
כפול |
double |
|
kon korasón doble avlan |
מדברים בלב ולב |
|
doble m. |
קפל, קמט |
a fold, a crease |
|
el doble del pantalón |
קמט המכנסים |
|
dodje adj. |
שנים עשר, שתים עשרה |
twelve |
|
alevantarse a las dodje |
לקום בשעה מאוחרת |
|
dodje trivos de Israel |
תריסר שבטי ישראל |
|
dodó m. |
בדיבור אל ילדים: לישון, שינה |
speaking to children: sleep! |
|
al dodó! |
למיטה! |
|
azer dodó |
לישון |
|
doktor/resa m. |
רופא, רופאה |
doctor |
|
doktor de matasanos |
רופא גרוע (''הורג בריאים'') |
|
doktor de mujeres |
רופא נשים, גניקולוג |
|
dokumento m. |
מסמך, תעודה |
document |
|
dokumento de lavoro |
נייר עבודה |
|
dokunear (t.) v. |
היכה, הלם, הקיש; חבל על ידי לחיצה חזקה; הטריד, גרם נזק; נגע, קירב |
to hit, to pound, to tap; to damage by pressing hard; to harass, to cause damage; to touch, to bring closer |
|
dokunear en la onor |
לגעת בכבודו של |
|
dokunear en el fecho |
להזיק לעסק |
|
dokunearse (t.) v. refl. |
נעלב, נפגע |
to be insulted, to be hurt |
|
de nada no se dokunea (t.) |
שום דבר לא מזיז לו |
|
está muy dokuneado (t.) de su kunyado |
הוא פגוע מצד גיסו |
|
dolaí (t.) adv. & m. |
סביבה |
surroundings |
|
al dolaí (t.) no avía dinguno |
לא היה איש בסביבה |
|
en los dolaís (t.) de la sivdad |
בסביבות העיר |
|
dolalma f. |
תאורה, הארה |
lighting, illumination |
|
azer dolalma |
האיר, הפיץ אור על |
|
dolap (t.) m. |
ארון; בהשאלה: מעשה רמיה |
closet; a nickname for deception |
|
de esto va salir algún dolap (t.) |
מזה ייצא מעשה הונאה |
|
dolap (t.) de tres lunas |
ארון בעל שלוש מראות עגולות |
|
echar al dolap (t.) |
רימה |
|
dolash (t.) m. |
שמירה, סיור שומרים; הקפה |
guarding, patrol of guards; encircling |
|
dar dolashes (t.) |
לחזור ולפקוד אותו מקום פעמים אחדות בתוך זמן קצר |
|
dar un dolash (t.) |
עשה הקפה |
|
dolashear (t.) v. |
הסתובב, הסתחרר; שוטט סביב מקום מסויים, סבב, הקיף; חזר פעמים רבות לאותו מקום |
to turn around, to spin; to wander around a certain place, to surround; to return to the same place many times |
|
dolasheí (t.) el pazar entero i no topí |
הסתובבתי בשוק כולו ולא מצאתי |
|
vo ir a dolashear (t.) a mis djentes |
אבוא בין אנשי |
|
yene ke dolashee! (t.) |
בוא שוב! חזור לבקר! |
|
doleensas/doleansas f. pl. |
תלונות, תביעות |
complaints, lawsuits |
|
eksponer sus doleensas |
לשטוח את תביעותיו |
|
doler v. |
חש כאב; חש יסורי מצפון, חש דאגה |
to feel pain; to feel the pangs of conscience, to feel worry |
|
doler al meoyo |
סובל ממיגרנה (צלחית) |
|
duelen los dientes |
'כואבות השיניים''- המחיר יקר ביותר, מחוץ להישג ידינו |
|
esto me duele, akeyo me fiede |
'זה כואב וזה מסריח'' - נאמר על מי שמתלונן תמיד ואינו מרוצה |
|
kere i duele |
'רוצה אבל כואב'' - רוצה מאוד אך מהסס להשקיע את המאמץ הכרוך בכך |
|
aki me deguele, ayi me fyede |
מתלונן בלי הרף |
|
el gaste le deguele |
חושש שלא יהיה ביכולתו לשלם את הוצאותיו |
|
duele el alma/duele el korasón |
דואב הלב! (נמלא רחמים נוכח האסון/הצרה) |
|
dolerse v. refl. |
דאג, לקח ללב |
to worry |
|
deguelerse por la djente |
לכאוב את כאב הזולת |
|
me deuele en el alma |
אני כואב זאת עד עומק נשמתי |
|
deguelerse por el gasto de kaza |
להמנע מהוצאות מיותרות |
|
deguelerse por la salud de los suyos |
לדאוג לבריאות המשפחה |
|
dolor f. & m. |
כאב, מכאוב, ייסורים; צער |
pain, ache, anguish; grief |
|
dolor de kavesa |
כאב ראש, ''כאב ראש'', דאגה, צרה |
|
dolor de kavesal |
טירדה בשל אשה נרגנת ומתלוננת |
|
dolor de kulo |
(וולגרי:) כינוי לנודניק, בלתי נסבל; צרה צרורה |
|
dolor de pecho |
כאב בחזה - מצוקה כלכלית |
|
dolores de parida |
צירי לידה |
|
estar kon dolores |
לחוש צירי לידה |
|
gastar sin dolor |
לבזבז בלי כאב לב |
|
kedar kon la dolor |
להשאר עם משקע של מכאוב בעקבות אבדן או החמצה |
|
no me tengas dolor |
נאמר בקבלת סירוב באין ברירה |
|
por dolor de korasón |
ביטוי של עצב ומכאוב בעקבות כשלון או אבדן |
|
por dolor |
בשל יסורי מצפון |
|
doloriozo/dolorozo adj. |
כואב, כאוב; מכאיב |
painful |
|
estar dolorioza |
לחוש צירי לידה סמוכים ללידה עצמה |
|
domear v. |
גרם, הניע |
to cause, to motivate |
|
ke no se domea |
לא זז, לא מש ממקומו |
|
dominasión f. |
שלטון, שליטה |
rule, control |
|
debasho la dominasión turka |
תחת השלטון התורכי |
|
dominio m. |
שליטה, שלטון |
rule, control |
|
de dominio públiko |
בבעלות ציבורית |
|
en el dominio de la sensia |
בתחום המדע |
|
domuz (t.) m. |
חזיר |
pig |
|
domuz! (t.) m. |
'חזיר!'' (גידוף) |
|
domuzluk (t.) m. |
טינופת, זוהמה |
dirt, filth |
|
ya lo apanyó el domuzluk (t.) |
תפס עצבים |
|
don (2)/dona |
דון - תואר כבוד ספרדי |
Don - spanish honorary degree |
|
don Yits.hak Abrabanel |
נתלה באילנות גבוהים |
|
donde adv. |
מאיפה, מנין; במקום ש-; אשר |
where, whence; instead of-; which |
|
donde la vido |
נאמר באופן שלילי על מתעשרים: מנין לו לדעת? איפה ראה זאת? |
|
donde para donde |
אין מקום להשוואה |
|
donde venish? del molino |
בשארית הכוחות |
|
donde viene? |
איפה הוא חי? (כאשר מישהו אינו קולט דבר מה הידוע לכל) |
|
dopio (it.) adj. |
כפול |
double |
|
de dopio (it.) senso |
דו משמעי, מפוקפק |
|
pagar al dupio |
לשלם מחיר כפול |
|
dor (ebr.) m. |
דור, תקופה |
generation, period |
|
del dor (ebr.) |
מודרני, בן הזמן, בן הדור |
|
del mizmo dor (ebr.) |
בן הדור, בן התקופה |
|
el dor (ebr.) |
התקופה הזו, הזמן הנוכחי |
|
en kada dor i dor (ebr.) |
בכל דוד ודור, לאורך כל ההסטוריה |
|
guay de akel dor (ebr.) ke Han Sipinti por tanyedor |
אוי לו לדור שזהו מנהיגו |
|
ir kon el dor (ebr.) |
ללכת עם הזמן |
|
mansevo/mosika del dor (ebr.) |
בחור/בחורה המתלבשים ונוהגים לפי האופנה האחרונה |
|
kedado de dor amabul |
ענתיקה, עתיק יומין, מימי המבול |
|
dormidero m. |
שינה עמוקה וממושכת |
deep and prolonged sleep |
|
estar kon dormidero |
לחוש תאוות שינה בלתי נפסת |
|
dormiente adj. |
ישן, קופא |
sleeping |
|
aguas dormientes |
מים עומדים |
|
dormir v. |
ישן, נם |
to sleep |
|
azer dormir |
הרדים, אילחש |
|
azer por dormir |
לעשות את ההכנות לקראת שינה |
|
dormir kom'al gato |
לישון שינה קלילה (נעורים לכל רעש) |
|
dormir sovre la mula |
להתקדם בצעדי צב |
|
echarse a dormir |
לשכב לישון - לשכוח מכל הדאגות |
|
estar muerto por dormir |
מת לישון, נופל מרגליו מתוך רצון לישון |
|
kasarita de dormir |
אולם שינה, חדר שינה |
|
no dormir en la kama |
לסבול נדודי שינה בשל דאגות וצרות |
|
s'esta dormiendo en pies |
'ישן בעמידה'' - איטי וחסר זריזות |
|
dormir de boka abasho |
לשכב לישון על הבטן |
|
dormir kon minyan |
להרדם בחנות בהעדר לקוחות |
|
dormir arrepozado |
לישון שינה רגועה |
|
dormir alborotado |
לישון שינה טרופה, לסבול מנדודי שינה |
|
doru doru (t.) adv. |
היישר, בלי מעקפים; בכנות, בלי פניות |
straight, without detours; honestly, non impartial |
|
kaminar doru doru (t.) |
לצעוד בלי להביט אחורה |
|
se las disho doru doru (t.) |
אמר לו את האמת בפנים, דיבר בכנות בלי מעקפים |
|
dos num. |
שנים, שתים; שני, שתי |
two, second |
|
azer a uno de dos parás (t.) |
לבייש, להשפיל מישהו |
|
azer en dos |
לחלק לשנים |
|
azer la tres dos |
להפסיד במקום להרוויח - נאמר באירוניה על חסר יכולת המתפאר ביכולתו |
|
azerse en dos |
להתאמץ מאוד להגיע למשהו |
|
dos de bodas tres de tanyedores |
לבזבז על הטפל יותר מאשר על העיקר |
|
dos i dos azen kuatro! |
עד כאן! מספיק ודי! |
|
dos i vente |
יש למהר וליהנות מן החיים |
|
el i un azno/bovo/loko dos |
שוטה - ''הוא והחמור צמד חמד'' |
|
estar en dos |
להיות כפוף מאוד, שפוף, ''מקופל לשנים'' |
|
kada dos por tres |
לעתים קרובות, תדיר |
|
kortar en dos |
לחלק דבר מה לשני חלקים זהים, לעשות פשרה |
|
no dezir una por dos |
לומר דברים כהווייתם בלי שום עיוות |
|
no es ni una ni dos! |
אין זו הפעם הראשונה ואף לא השניה שאתה נוהג כך!חדל מזה! |
|
pagar dos presios por uno |
לשלם כפול |
|
dotor (port.) m. |
רופא, דוקטור |
doctor |
|
dotor (port.) de kaza |
רופא משפחה |
|
dotor (port.) de pulso |
רופא פתולוג |
|
dotor (port.) grande |
רופא מוסמך/מדופלם בעל שם |
|
konsulta de dotores |
התייעצות רופאים, קונסיליום |
|
dotor chiko |
רופא מעשי (בלי דיפלומה) |
|
dotor de matasanos |
רופא גרוע, רופא קטלני |
|
dotrino m. |
חינוך, לימוד, אילוף דעת; הדרכה וחינוך ילדים בדרך הישר; נזיפה, גערה, תוכחה |
education, study; Guidance and education of children in the straight path; rebuke |
|
dar/tomar/ambezar dotríno |
לתת/לקחת מוסר |
|
dover m. |
חובה, מחוייבות, התחייבות; מחוייבות מוסרית, חוק מוסר; תפקיד, משימה; שעורי בית |
duty, obligation, commitment; moral obligation, moral law; role, task; homework |
|
azer las kozas a dover |
לעשות דבר מה מתוך מצפון |
|
azer su dover sin mirar ni atrás ni adelantre |
לעשות חובתו מבלי לתת ליבו לתוצאות |
|
mankar a su dover |
לא לעמוד בהתחייבות |
|
dovlet (t.) m. |
מדינה, ממשלה, שלטון, סמכות; רכוש ציבורי; עושר; עצמאות |
state, government, rule, authority; public property; wealth; independence |
|
al otro anyo kon mas dovlet (t.) |
איחולי פרידה בעקבות שמחה: לשנה באה עוד יותר מוצלח |
|
al tiempo del dovlet (t.) |
בזמנים המאושרים שלעבר, כשהכל היה בשפע וניתן היה להשיג הכל |
|
es del dovlet (t.) |
זה רכוש ציבורי, זכותך להשתמש בו בלי לבטים |
|
estar en el dovlet (t.) |
לגמול חסד |
|
komer del dovlet (t.) |
לחיות על חשבון הברון |
|
tener dovlet (t.) |
לחיות ברווחה על חשבון אחרים |
|
draga f. |
דרקון, מפלצת (טורפת ילדים); אישה רבת פעלים החושבת על הכל והכל עולה בידיה היטב |
dragon, monster (child predator); a multi-verbal woman who thinks of everything and everything goes well in her hands |
|
se izo una draga |
עשתה הכל לבדה, השלימה לבדה עבודה ענקית |
|
drago m. |
מפלצת, דרקון; רברבן, שחצן |
monster, dragon; braggart, arrogant |
|
drago de montanyas |
'מפלצת הררית'' - כינוי לאדם אלים ותוקפני |
|
drago de siete kavesas |
מפלצת בעלת שבעה ראשים |
|
drama (t./gr.) f. |
מידת משקל; כמות קטנה מאוד; דרכמה (מטבע יווני) |
weight measure; a very small amount; drachma (greek currency) |
|
ya se kuantos drama (t.) peza |
אני מכיר אותו היטב, אני יודע את ''טוהר המידות'' שלו |
|
droga f. |
סם משכר, סם מרפא, תרופה; הרואין; סממן |
intoxicating drug, medicinal drug, drug; heroin; flavor |
|
ya le izo la droga |
הסם פעל את פעולתו (במובן של עצה או הדרכה) |
|
dubá (t.) f. |
ארבה, דוברה; מצוף |
raft, barge; a float |
|
azerse dubá (t.) |
השמין כמו מצוף |
|
dubio m. |
ספק, פקפוק, חשש |
doubt, apprehension |
|
meter en dubio |
הטיל ספק |
|
no ay dubio |
אין ספק, ללא ספק |
|
sin dubio |
בלי ספק, בוודאי |
|
ducha (1) f. |
ויכוחים מתמשכים וטורדניים |
ongoing and troublesome arguments |
|
avrir ducha |
לחפש חיכוכים וחילוקי דעות |
|
duda f. |
ספק |
doubt |
|
sin duda |
בלי ספק |
|
dueledor m. |
דאגן, שעומד תמיד על המשמר למניעת תקלה/פגיעה בבריאות וכו' |
anxious, who is always on guard to prevent malfunction/damage to health, etc. |
|
kaza sin dueledor |
בית/עסק/משפחה בלי דואג |
|
no ay dueledor |
אין דואג |
|
duelo m. |
כאב, דאגה; דוקרב |
pain, worry; duel |
|
estar kon duelo |
באירוניה: נאמר על מי שמתלונן על מכאוביו |
|
gastar sin duelo |
לבזבז בלי דאגה וחשש |
|
salir a duelo |
להשתתף בדוקרב |
|
dukado m. |
דוקט - מטבע זהב ישן |
an old gold coin |
|
ni oy es sabá ni el dukado está en basho |
נחשוב על הבעיה כשתהיה אקטואלית |
|
una resta de dukados |
מחרוזת דוקטים |
|
un "kon salu" mil dukados |
העונג שבמשהו חדש (לא יד שניה) שווה הרבה! (כעצה למישהו לא להזדקק למשהו משומש) |
|
duko adv. |
במזומן |
in cash |
|
pagar duko |
לשלם במזומן |
|
dula f. |
שגשוג; גדולה |
prosperity; greatness |
|
estar en sus dulas |
נמצא בתקופת שגשוג והצלחה; מתרברב |
|
dulash (t.) m. |
סיבוב; כניסה |
rotation; entrance |
|
dar dulashes (t.) |
להסתובב ללא מטרה; לפנות אל, להכנס |
|
dulse adj. & adv. |
מתוק, ערב; רך, טוב, רחום, נעים; תה''פ: ברכות, במתיקות |
sweet; soft, good, compassionate, pleasant; adv.: in tenderness; in sweetness |
|
dulse me vengas |
קריאת גיל בקבלת פניו של מישהו רצוי; נאמר גם כאשר דבר מה עולה בקלות |
|
agua dulse |
מים מתוקים, מי שתיה |
|
avlar dulse |
לדבר בנעימות וברוך |
|
la vida es dulse |
החיים מתוקים, אין לסכנם לשוא וטבעי שנמלטים בעת סכנה |
|
no komer bokado dulse |
'לא ללקק דבש'' |
|
tiempo dulse |
מזג אוויר נעים |
|
venir dulse dulse |
בא באופן חלק - נאמר כאשר היה חשש מוקדם לקושי |
|
dulse m. |
ריבה, קונפיטורה, מרקחת |
jam, marmalade |
|
dulse blanko |
ממרח מתוק פופולרי בפסח |
|
dulse para las novias/dulse spesial |
מרציפן לבן |
|
la dulse f. |
'התקופה'' (חילוף העונות) |
|
apregonar la dulse |
להכריז על ''התקופה'' (חילוף העונה); בהשאלה: הטלת איסור מסיבות חסרות טעם |
|
kortar la dulse |
להכריז על סוף ''התקופה'' |
|
dulse de sereza |
מרקחת דובדבנים |
|
dulsor m. |
מתיקות, מתק, ערבות, רוך, רכות, נעימות, עדינות, טוב לב, תום, תמימות |
sweetness, tenderness, softness, pleasantness, gentleness, kindness, innocence |
|
tratar kon dulsor |
להתייחס ברכות ונעימות |
|
el dulsor del tiempo |
מזג אוויר נעים ונוח |
|
dulsura f. |
ריבה, מרקחת; ממתקים, דברי מתיקה; מתיקות |
jam; sweets; sweetness |
|
espartir dulsura |
לחלק ממתקים לרגל ארוע שמח |
|
dumán/dúman (t.) m. |
ערפל, עשן; הוצאה כספית מוגזמת |
fog, smoke; excessive financial outlay |
|
dar dumán (t.) |
לפזר כסף לארבע רוחות |
|
dumen (t.) m |
הגה הספינה |
the ship's rudder |
|
es el dumen de la kaza |
הוא הינו הגה הספינה במשפחה - המנהיג והמוביל |
|
duna adv. |
לפתע פתאום |
suddenly |
|
duna, duna adv. |
לפתע פתאום, בבת אחת, בלי תקופת מעבר |
|
dekaer duna duna |
ליפול לעניות לפתעפתאום (מהיום למחר) |
|
kaer duna |
להזדקן |
|
dar la puerta duna |
לסגור את הדלת ברעש, להטיח את הדלת |
|
dunya (t.) f. |
אשה בעלת יופי יוצא דופן |
a woman of extraordinary beauty |
|
dunya Yuzelí (t.) |
מלכת יופי |
|
durada f. |
משך |
duration |
|
por toda la durada de los tiempos |
לאורך כל הימים |
|
dureza f. |
קשיות, נוקשות, קושי, קשיחות, אי גמישות |
hardness, stiffness, difficulty, stiffness, inflexibility |
|
dureza de korason |
קשי לב |
|
avlar dureza |
לדבר קשות |
|
duro adj. |
קשה, נוקשה, צפיד, קשיח; קפדן, קשוח, נוקשה, אכזרי; מחוספס, קהה רגש;קפוץ יד; אטום ראש, מוגבל |
hard, stiff; strict, tough, rigid, cruel; rough; whose head is opaque , limited |
|
duro kirpich (t.) |
קשה כאבן |
|
duro piedra |
קשה כאבן |
|
duro por ensanyar i lijero por afalagar |
קשה לכעוס ונוח לרצות (מכוון בעיקר לאלוהים) |
|
es duro de entender |
אינו מבין בקלות, קשה הבנה |
|
duro de oído |
כבד שמיעה |
|
duro de orejas |
כבד שמיעה |
|
duro de servis |
קשה עורף |
|
pan duro |
לחם יבש, לחם ישן |
|
lavoro duro |
עבודת פרך |
|
avlar duro |
לדבר קשות |
|
duro adv. |
בקושי, במאמץ רב; בעזות, בקשיות, בחספוס, בתקיפות |
barely, with much effort; with boldness, with toughness, with roughness, with firmness |
|
azerse todo duro i apretado |
עלה לו בקשיים רבים, פגש כל הזמן מכשולים |
|
se disho duro: s'enduró |
ממלא את ההוראה בקפדנות מופרזת |
|
dush (fr.) f. |
מקלחת |
shower |
|
arresivir una dush/una dush (fr.) yelada |
לקבל מקלחת קרה (גערות) |
|
tomar dush (fr.) |
להתקלח |
|
avrir ducha |
לחפש מחלוקת, לעורר ויכוח |
|
dushesh (t.) |
מקריות ממוזלת, במשחק שש-בש: פעמיים שש |
lucky coincidence, in a backgammon game: twice six |
|
esto fue un dushesh! |
זו היתה מקריות ממוזלת! |
|
duz (t.) adj. |
שטוח, חלק, בלי בליטות; מישורי; בלי קישוטים |
flat, smooth, without bumps; plane; without decorations |
|
una ropa duz (t.) |
בד חלק, לא מודפס |
|
duzén (t.) m. |
סדר, ארגון טוב |
order, good organization |
|
azer las kozas kon duzén (t.) |
לעשות את הדברים בסדר ובאופן שיטתי בלי למהר |
|
ebráiko adj. |
עברי |
Hebrew |
|
uzo ebráiko |
מנהג יהודי |
|
echa f. |
פעולה, מעשה, פֹּעַל, ביצוע; עסק, עניין |
action, deed, act, execution; business, interest |
|
echas de bovos/de Djoha |
מעשי שטות |
|
echas del guerko |
מעשה שטן |
|
el de las malas echas |
עבריין, בעל מעשים רעים; מי שמקלקל הכל, גורם בלבול ומסכסך |
|
las echas |
פעולות, עלילות (טובות אורעות) |
|
mala echa |
עבירה |
|
resivir su paga según sus echas |
לקבל גמול לפי מעשיו |
|
echada f. |
שכיבה; הטלת דופי, רמיזה |
lying; imposing blemish, allusion |
|
la echada sin la alevantada! |
קללה: שתשכב ולא תקום! |
|
una echada i una estopada |
סדרת רמיזות מרושעות ופוגעות |
|
echado adj. |
גולה, מגורש, מורחק, מוחרם, מנודה; שוכב, שכוב |
exiled, expelled, confiscated, ostracized; lying down |
|
echado a la buena parte |
מעט משוגע |
|
echado i no vijitado |
אוויל מלידה |
|
estar echado |
ליפול למשכב, להיות חולה, לשכב חולה |
|
estar echado del empiego |
להיות מפוטר מהעבודה |
|
tener negro echado |
לשכב בצורה רעה |
|
echado del echo |
שנזרק מן העבודה |
|
echar v. |
זרק, השליך, הטיל; ירה; דחה מ-; השכיב; גרש, גרש אשה; הפעיל |
to throw; to shoot; to reject from; to lay down; to expel, to divorce; to activate |
|
a mi ni el guerko me echa muestras |
'אותי אף אחד לא ילמד'' |
|
al echar i al alevantar |
'בשכבו ובקומו'' - כל ימי חייו, ללא הפסקה |
|
ay k'echar i ke verter |
יש הרבה מהלומר כנגד, הדבר מעורר התנגדות מרובה |
|
echa i echa i no se inche |
שופכיםושופכים בלי למלא – הוצאות שאין להן סוף |
|
echa! |
'שפוך את הכסף'', שלם (נאמר עם השלמת עסקת מכר) |
|
echar a bever |
לתת לשתות, להציע משקה, להציע כוסית |
|
echar a la endevina |
להוועץ במגיד עתידות/אסטרולוג |
|
echar a la kashika |
לחסוך, להפריש, לשים בצד |
|
echar a la kaye |
לזרוק לרחוב, לגרש |
|
echar a la pantufla |
להגיד למישהו ברמזים את מה שיש נגדו |
|
echar a la rifa |
להעמיד להגרלה |
|
echar a las kartas/al kavé (t.) |
לקרוא בקלפים/בקפה |
|
echar a los dados |
להכריע בעלות בהטלת קוביה |
|
echar a los ijos |
להשכיב את הילדים לישון |
|
echar a olvidar |
להפסיק לדאוג אודות מישהו/משהו שדואגים לו כל הזמן |
|
echar a pares i a nones |
להכריע בין שנים (התובעים אותו דבר) ב''זוג או פרט'' |
|
echar aguas a las meyinas |
להשביע את רצון הכל, להביא לידי פשרה/הסכמה |
|
echar al despedrer |
לבזבז ממון ללאתועלת |
|
echar al enkante |
להציע במכירה פומבית |
|
echar al moso/muchacha/morador |
לגרש את המשרת/לסלק את השוכר |
|
echar al sako |
להטיל לשק - לרמות, ''לעבוד'' על |
|
echar al sedaso |
לנפות, להעביר בנפה: לדון בדקדקנות אדם/עניין/רעיון, לבחור בעקבות עיון מעמיק |
|
echar ashkava |
לומר תפילת אשכבהלמת; בהשאלה לאבד תקווה למצוא דבר מה שאבד או נלקח |
|
echar baskas |
להחנק מרוב חום במקום סגור, לחוש אי נוחות, להלחץ אל הקיר |
|
echar bendisión |
לברך |
|
echar de kaza |
לסלק/לגרש מן הבית (אשה/בן משפחה) |
|
echar de la eskola |
לסלק מבית הספר |
|
echar de la mano |
להשמיט מן היד הזדמנות טובה |
|
echar detrás de la espalda |
לזלזל, לעכב משהו במכוון |
|
echar djaveres (t.) al aire |
לפזר את הונו ואוצרותיו לרוח |
|
echar el prenyado |
להפיל (את הוולד),לעשות הפלה |
|
echar el tiempo en nada/echar tiempo |
לבזבז/לאבד זמן, להוציא את הזמן לבטלה |
|
echar embasho |
הפיל, הטיל לארץ |
|
echar en alto |
לשגות ביומרות מוגזמות |
|
echar en basho |
לחשוף, לגלות בפומבי את הכל |
|
echar en fondinas de mar |
לשקוע בעומק שכחה, לא להעלות אף ברמז קל דבר מה |
|
echar en kama |
להטריד בבקשות ודרישות חוזרות ונשנות |
|
echar en kara |
להגיד בפנים |
|
echar en prezo |
לאסור, להטיל לכלא |
|
echar en tefter |
לכתוב בספר החשבונות- לחרוט בזכרון |
|
echar fierro |
הטיל עוגן, להתקע במקום מסויים בלי לזוז |
|
echar fuego v. |
הבעיר באש, שרף, הצית, שלח אש |
|
echar gayos |
להשמיע יבבות תינוק |
|
echar gaz |
לשבח יתר על המידה את הערך, להפריז בערך |
|
echar goral (ebr.) |
להטיל גורל |
|
echar gritos a los sielos |
לצעוק עד לב השמים |
|
echar fuego en siete kazales |
לעורר תככים |
|
echar i alevantar |
להשפיל ולרומם; לשבח ולגנות חליפות |
|
echar kapak (t.) |
לטשטש את העסק/השערוריה |
|
echar kavesa |
להשלים עם המצב, להכנע, לקבל מרות |
|
echar komer |
להאכיל, לשים בצלחת של כל אחד את המנה המגיעה לו |
|
echar kon yave |
לנעול על מנעול ובריח,לשמור משהו לבל יגע בו אדם |
|
echar kon zembeliko |
לתת למישהו את כל צרכיו מבלי שישקיע מאמץ (אירוני) |
|
echar kuento/hasbón (ebr.) |
לסדר את החשבון, לבחון אותו |
|
echar kushak (t.)/echar kushak para pelear |
לבקש מדנים, להתגרות במישהו כדי להכנס במריבה |
|
echar la boka en bueno |
להשמיע דברים לסימן טוב |
|
echar la fiel i la miel |
להשמיע דברים רעים למישהו, לשפוך את מררתו |
|
echar la kara en el lodo |
לבייש מישהו, להלבין פנים |
|
echar la kulpa a otro |
להטיל את האשמה על מישהו אחר |
|
echar la lisión |
להורות את השעור לתלמיד, לסייע לו להבין |
|
echar la mano en basho |
במשחקקלפים: להטיל את ''היד'' על השולחן, להתחיל סיבוב חדש |
|
echar landras de la boka |
לרטון ולהתלונן, לזעוף |
|
echar las parás (t.) a la kaye |
לבזבז כסף, ''לזרוק את הכסף לרחוב'' |
|
echar las parás (t.) por la ventana |
לבזבז כסף, ''לזרוק את הכסף מן החלון'' |
|
echar las tripas |
להקיא |
|
echar las tripas abasho |
לגרום דכאון ויאוש, לנבא כשלון ומפלה, אכזבה בלתיצפויה |
|
echar lashón (ebr.) |
לפטפט |
|
echar los dedos al garón (ebr.) |
להחזיק בגרונו של מישהו באיום/סחיטה/נסיון לכפות עליו דבר מה |
|
echar los ojos en blanko |
למות; לגלגל את העין (לצד הלבן), להתעלף |
|
echar lumbre |
להדליק אש (בכיריים) |
|
echar maldisión |
לקלל |
|
echar mangada |
להתרברב, להעמיד פני גיבור |
|
echar medias es.huelas |
להתקין חצי סוליה חדשה |
|
echar meoyo/sumo de meoyo |
לתת עצות (אירוני) |
|
echar miedo a alguno |
להפחיד מישהו |
|
echar moshkas |
להתבטל, לא לעשות דבר |
|
echar muestras a uno |
ללמד אותו שיעור, להתנצח עם מישהו, להראות לו כיאני מוכשר ממנו |
|
echar ojadas |
לזרוק מבטים רוגזים במישהו, לגלות כלפיו חוסר שביעות רצון |
|
echar oras/dias |
לדחות, להשתהות,להתמהמה, להרוויח זמן, להתחמק |
|
echar palavra/moabet |
להחליף מלים,לשוחח שיחה קלה |
|
echar papada |
להיות בעל סנטר כפול, להיות שמן ומפוטם; להיות גאה ושחצן,להתרברב |
|
echar pasuk (ebr.) |
לקרוא פסוק בקול בביהכ''נ |
|
echar pedos de boka |
לפזר איומי שוא/הבטחות באוויר |
|
echar perlas de la boka |
להפיק פנינים מן הפה, לומר דברי חכמה |
|
echar peskueso |
להשמין, להיות בעלעורף שמן |
|
echar pie de temel (t.) |
להניח יסודות, להתחיל לבנות; לסעוד ארוחת בוקר בריאה בשביל כל היום |
|
echar piedra i pedrisko |
לידותאבנים, להביע חוסר שביעות רצון במלים בוטות וחריפות |
|
echar piedras al kanyo |
לידות אבן לתוך הרפש ולהתלכלך - להשמיץ אחרים ולספוג את הרפש |
|
echar por azo |
להתחיל מבראשית |
|
echar rachas/varas |
לרשום ב''חובות אבודים'', לנתק קשר עם מישהו, לחדול להתעסק איתו |
|
echar raiz |
להכות שורש |
|
echar sal a la koda |
'לזרות מלח על הזנב'' - לגרום לברוח, להוציא את כל החשק לחזור |
|
echar sal en la karne |
להשליך, לגרש, לפטר (''להמליח את הבשר'') |
|
echar sal en los ojos |
לזרות חול בעיניים |
|
echar saltos |
לקפוץ באוויר מרוב שמחה ושביעות רצון |
|
echar sam |
לזרוע חשד, להשמיץ, להוציא דיבה |
|
echar sangre por el garón |
לגרוםלמישהו להקיא דם - לגרום לו סבל השפלה ועינוי |
|
echar siete kadenados |
לנעול על שבעה בריחים |
|
echar sovre |
הטיל על |
|
echar suelas |
לתקן את הנעלים, להחליףסוליות |
|
echar tierra onde no apresta |
לחדול לדבר על ארוע בלתי נעים, לעשות ככל יכולתו שהעניין לא יעלה עוד |
|
echar tijera |
לגזור חיתולים לתינוק |
|
echar tino |
לשים לב, להאזין בתשומת לב |
|
echar tiros |
לירת בתותח, להפגיז; לזעוק זעקות שמחה בעקבות נצחון או השג בלתי צפוי |
|
echar todo en basho |
לבטל כל מה שהוסכם מראש |
|
echar tres piedrikas atrás |
להקל ראש בדבר בעל חשיבות |
|
echar tripa |
להשמין, להעלות כרס |
|
echar un dado |
'להטיל קוביה'' - להסתכן, לנסות מתוך סיכון |
|
echar un dushesh (t.) |
התמזל מזלו |
|
echar un empiegado |
לפטר עובד |
|
echar un enyudo/inyudo v. |
קשר |
|
echar un ojo |
להעיף מבט, לסקור סקירה קלה |
|
echar un pregón |
לצאת בהכרזה |
|
echar una korretina |
לפרוץ במרוצה |
|
echar una pared/kaza enbasho |
להרוס קיר/בניין |
|
echar una vazía para aferrar una yena |
לגרות מישהו לגלות סוד ע''י השמעת דברים לא נכונים (כדי שהוא יתקן ומתוך כך יגלה את הסוד) |
|
echar varas |
מחק |
|
echar volda/s |
'להטיל חכה'' - לבדוק את השטח, לנסות לגלות מה מסתתר |
|
echar yave |
לנעול |
|
echar zayret/komanya |
להצטייד במזון ומצרכים |
|
echarla kon hen (ebr.) |
לומר דברים בלתי נעימים בעדינות ובלי לפגוע |
|
echarla kon uno |
לכעוס בלי הצדקה על מישהו, להפכו לשעיר לעזאזל |
|
echarlas |
לגנות/להוכיח מישהו ברמיזה |
|
kon mi las echó |
'נפל עלי'' - כאילו רק בי האשמה |
|
lo echó |
הפילה (תינוק) |
|
resivir a echar |
הלין, איכסן |
|
se la echó |
הודיע לו ישירות, הודיע לו בפנים ישר ולעניין |
|
uno echa otro alevanta |
להשמיע גינויים ושבחים חליפות |
|
no m'echan las paras kon zembelikos de los sielos |
הכסף אינו נופל לי מן השמים, אני עמל קשה להשיגו |
|
echar paras por la ventana |
לבזבז כסף בלי חשבון |
|
echar al depedrer |
להשחית זמן ללא תועלת |
|
echar la par |
להשיל את השליה, ללדת |
|
echarse v. refl. |
שכב, שכב לישון; הטיל עצמו, החל |
to lie down, to lie down to sleep; to begin |
|
echarse a bever/al djugo/a akojer |
לשקוע בשתיה/משחק/שעשועים וכו' |
|
echarse a bivir |
לעשות חיים |
|
echarse a bolar |
נאמר לסוחר המאמיר מחירים |
|
echarse a dormir |
לשכב לישון |
|
echarse a endevinar |
לנסות לנבא |
|
echarse a enramar |
לחפש מדנים, להאחז בתרוץ קל ערך כדי לחטוף מה שלא מגיע לו |
|
echarse a fuir |
להמלט בבהילות, להמלט ממקום סכנה/ממחיר מוגזם |
|
echarse a korrer |
להתחיל לרוץ |
|
echarse a la mar |
להסתכן, לנסות מזלו |
|
echarse a la pachá (t.) larga |
עשה הכל באטיות, יש לו זמן |
|
echarse a los pies de uno |
ליפול לרגלי מישהו, להתחנן לו |
|
echarse a olvidar |
לשכוח את חובותיו, לחדול לחשוב עליהם; לחדול לדאוג |
|
echarse a reir/a yorar/ a karpir |
להתפוצץ מצחוק/מבכי |
|
echarse al alma |
להשתלט על רכושו של מישהו בחוסר יושר |
|
echarse de parida |
לשכב במיטה ללדת |
|
echarse el sol |
שקיעת החמה |
|
echarse en alto |
להעלות דרישות |
|
echarse en basho |
להציע משכבו על הארץ |
|
echarse en los brasos de uno |
להתנפל על מישהו בחיבוקים |
|
echarse enriva |
להתנפל על, ''להתנפל'' על ההצעה/לקבלה בלי היסוס |
|
echarse hazino |
ליפול למשכב |
|
echarse kon sus bivos |
להעניק לעצמו תשלומים מופרזים |
|
echarse kon uno/una |
לשכב עם, לקיים יחסים |
|
echarse los dedos al garón (ebr.) |
לנסות לחנוק עצמו בלחיצת הגרון באצבעות |
|
echarse para muerir |
ליפול למשכב בלי סיכוי לחיות, לגווע למות |
|
echarse sovre piadades de |
להטיל ייהבו על חסדי |
|
echarse temprano |
לשכב לישון מוקדם |
|
echarse al deryadelik (t.) |
לנהוג בפריצות והוללות |
|
echarse al visio, al depedrer, al rovo, al luso |
להתמכר לשחיתות/לאובדן/לגניבה/למותרות |
|
éachate alguna koza en los ombros |
"שים עליך משהו!" - כסה את כתפיך |
|
echiko m. |
עסק זעיר |
tiny business |
|
azer echikos |
לעסוק בזוטות |
|
echizo m. |
כישוף, קסם, מקסם |
witchcraft, magic |
|
azer echizo a uno |
לכשף מישהו, להביאו לפעולה מסויימת בכוח מגי |
|
echar echizo |
להטיל כישוף, לכשף |
|
se le aremaneó/arebolvió el echizo |
חזר לאהבה ראשונה |
|
echo adj. |
עשוי, ממומש; בשל |
made, realized; mature |
|
echo de mano |
עבודת יד |
|
echo i derecho |
עשוי כהלכה, מושלם |
|
fruto echo |
פרי בשל |
|
echo m. |
עבודה, עסק, משלח יד, עיסוק, מסחר, התעסקות, עניין, מעשה |
work, business, occupation, trade, dealing with, interest, deed |
|
avrir un echo |
לפתוח עסק |
|
al echo! al muestro echo! |
קדימה לעבודה! |
|
alargar el echo |
משך את העניין |
|
bozear echo |
להכשיל עסק |
|
bushkar/topar echo |
לחפש/למצוא עבודה |
|
dar echo |
לתת תעסוקה ל- |
|
echo ande ay pan |
עסק מכניס רווחים,שנותן פרנסה טובה |
|
echo enkomendado |
עניין שלוקחים ללב וחשים מחוייבות כלפיו |
|
echo negro – baltá! (t.) |
נקלעת לעסק גרוע? - קְצוֹץ! (נתק מגע) |
|
echos de kueros |
בורסקאות |
|
echos en pies |
על רגל אחת |
|
es un echo eskapado |
העסק סגור, מוסכם ומוגמר |
|
eskapar echo |
גמר, סיים, השלים, ''סגר עניין'' |
|
estar de dientro de un echo |
להיות מצוי בכל פרטי העסק |
|
estar en los echos |
להיות פעיל בעסקים |
|
estar sin echo |
ללכת בטל, לשבות מעבודה |
|
kaer un echo a la mano |
נפל לידיו עסק טוב |
|
mira tu echo! |
אל תתקע את אפך! |
|
no es mi echo |
'לא עסק שלי'' -אין לי שייכות לעניין |
|
no tengo echo |
אין לי עניין בכך |
|
por esto ke mos kede el echo |
אם זוהי כל הבעיה - נסתדר איתה |
|
sin echo ni provecho |
בטלן וחסר תועלת |
|
un echo de... |
בערך-, משהו כמו ... |
|
ya izo echo! |
באירוניה: הנה לך תוצאותעבודתך! (על דבר שהתקלקל/לא עלה יפה) |
|
arrebivir un echo |
להחיות את העסק |
|
alevantarse/retirarse del fecho |
לפרוש מעסקים |
|
alevianar echo |
להקל מעול העבודה |
|
ay una ora de echo |
יש עוד עבודה לשעה אחת |
|
un echo rovinozo |
עסק גרוע והרסני |
|
kaer/fuirse un fecho de la mano |
להחמיץ/להשמיט מן הידיים עסק טוב |
|
no vales para echo |
אינך מתאים לעסקים |
|
es mi echo |
לא עניינך! זה עסקי הפרטי! |
|
los echos de la djente |
אלה עסקי אחרים (אין מה להתערב בהם) |
|
no es echo |
אין זה עניין לעשותו, לא כדאי לעשות זאת |
|
tomar/tener por echo |
ליטול על עצמו משימה ולהתמסר לה |
|
echos ke tenemos! |
עניין גדול! (בלעג) |
|
echo ke le kayó a la mano! |
בלעג: עניין גדול נפל בידיו! |
|
el fecho está a la Puerta |
העניין נתון בידי "השער העליון" - הוא בעל חשיבות עליונה |
|
asentarse/arresentarse en fecho |
להכנס למקצוע |
|
dar por echo |
לאשר השלמת העסק |
|
echura f. |
צורה, תבנית, דמות; עשיה, עיבוד, ייצור; דמי ביצוע/ייצור |
Shape, pattern, figure; making, processing, manufacturing; execution/production fee |
|
bozear la echura |
'לקלקל למישהו את הצורה'' |
|
edad f. |
גיל |
age |
|
entrar en edad |
להזדקן |
|
la edad lo rekiere |
הגיל מחייב |
|
tener la edad de |
להיות בן .. |
|
edeblá/edebilá (t.) adj. |
מנומס |
|
edad tierna |
הגיל הרך |
|
edad mediana |
גיל העמידה |
|
edad media |
ימי הביניים |
|
eden (ebr.) m. |
גן עדן |
paradise |
|
gan eden (ebr.) |
גן עדן |
|
efektivo m. |
מזומנים |
cash |
|
en efektivo |
במזומן |
|
efekto m. |
תוצאה, השפעה, אפקט |
result, effect |
|
no izo efekto |
לא היתה לכך השפעה |
|
tuvo por efekto |
התוצאה היתה ... |
|
en efekto/en efeto |
למעשה, בפועל |
|
efendi (t.) m. |
אדון (תואר תורכי) |
Effendi (Turkish degree) |
|
efendim! (t.) |
אדוני! |
|
efeto (it.) cf. efekto |
|
|
|
en efeto (it.)/en efekto |
אמנם, אכן, באמת, לאמיתו של דבר |
|
eglendje (t.) m. |
בידור, שעשוע, בילוי |
entertainment, amusement, recreation |
|
tomar por engledje (t.) |
לקחת בתור שעשוע; להפוך דבר מכובד ורציני לשעשוע |
|
eguardo (fr.)&(it.) m. |
התחשבות, שימת לב; כבוד, יראת כבוד |
consideration, attention; respect, reverence |
|
tener eguardo por uno/ninguno/de nada |
להתחשב במישהו/לא להתחשב בו/לא להתחשב בדבר |
|
ehá (ebr.) f. |
איכה, קינה |
lamentations, lament |
|
me yoro la ehá (ebr.) |
קונן/בכה באזני |
|
ehal (ebr.) m. |
ארון הקודש, היכל |
the Ark |
|
avrir puertas del ehal (ebr.) |
לבקש מאלוהים |
|
ehrea(h) (ebr.) m. |
הכרח, צורך |
necessity, need |
|
azerse d'ehrea (ebr.) |
להיות נחוץ |
|
todo le aze d'ehrea (ebr.) |
חושב שהכל נחוץ לו (כל דבר שהוא רואה) |
|
ekilibrar v. |
איזן |
to balance |
|
bien ekilibrado |
חכם, נבון, בעל שכל |
|
ekonomía f. |
כלכלה, תורת הכלכלה; חסכון |
economics, economics theory; saving |
|
azer ekonomía |
לחסוך |
|
|
|
|
|
ekonomías |
חסכון |
|
ekonomizar v. |
חסך, קימץ |
to save; to skimp |
|
ekonomizar la verdad |
לא לומר את כל האמת, לקמץ בדברי אמת |
|
ekrazante adj. |
מכריע |
crucial |
|
majoritá ekrazante |
רוב מכריע |
|
ekselensia f. |
הצטיינות, יתרון, שלמות |
excellence, advantage, integrity |
|
su ekselensia |
הוד מעלתו |
|
eksterior m. |
חוץ |
outside |
|
al eksterior |
בחוץ |
|
el eksterior |
החוץ, מה שבחוץ |
|
ministro del eksterior |
שר החוץ |
|
ekstremidad/ekstremitá f. |
קצה; שיא; גפיים |
end; peak; limbs |
|
las ekstremidades del kuerpo |
גפיים |
|
el pr. pers. |
הוא |
he |
|
no parese k'es el |
אינו מתרגש, כאילו הדבר אינו נוגע לו |
|
así biv'el |
שכה תחיה לי! |
|
es an'el/es an'eya |
אליך.אלייך (אני מדבר) - פניה בגוף שלישי לאדם מבוגר |
|
El ke no es a nombrar |
זה שאין נוקבים בשמו - אלוהים |
|
El (ebr.) m. |
אל,אלוהים |
God |
|
El nora alila! (ebr.) |
נאמר אודות: שעה מכריעה/גורלית/קריטית |
|
El, ke diga ya basta |
שאלוהים יאמר די לצרותינו! |
|
elayá!/élaya! iterj. |
אבוי! אבוי לנו! |
Alas! Woe to us! |
|
elayá del bovo! |
אוי, איזה איש טיפש! |
|
eleksión f. |
בחירות |
elections |
|
eleksiones adelantados |
בחירות מוקדמות |
|
elemento m. |
יסוד, מרכיב |
element |
|
basho elemento |
טיפוס נחות; רכיב מפוקפק |
|
eletrisitá f. |
חשמל |
electricity |
|
botón de eletrisitá |
מתג חשמלי |
|
elevado adj. |
רם, גבוה, מוגבה, נישא, נעלה; מגודל, מחונך |
high, elevated, exalted; grown up, educated |
|
bien elevado |
מחונך היטב |
|
elguenga/eluenga f. |
לשון |
tongue |
|
el de la media elguenga |
מדבר בחצי שפה, ביישן |
|
elguenga de piko i medio |
'לשוןארוכה'' - הולך רכיל; אדם מחוצף בעל לשון משולחת |
|
englutirse la elguenga |
לבלוע את הלשון - להאלם דום |
|
salir la elguenga para afuera |
להיות עם הלשון בחוץ - לגלות עייפות רבה בשל מאמץ |
|
elguengo adj. |
ארוך; רחוק |
long; far away |
|
a los elguengos anyos |
אחר 120 שנה |
|
elipsa/elipse f. |
אליפסה |
ellipse |
|
elíptiko adj. |
אליפטי |
|
embabukarse v. refl. |
השלה את עצמו, רימה את עצמו |
to deceive himself |
|
no s'embabuka kon palavras |
הוא מציאותי ואינו שוגה באשליות |
|
embafar v. |
מילא/התמלא טינה/מרירות |
to fill/be filled with resentment/bitterness |
|
ya embafi mucho, no puedo mas |
סבלתי דיי, איני יכול לשאת עוד! |
|
embalar v. |
ארז, עטף; החיש, האיץ |
to pack, to wrap; to speed up |
|
embalar la lisión/la tefilá (ebr.) |
'למרוח'', לעשות דבר מה בחפזון, בלי הקפדה; לאכול בחפזון בלי לחוש טעם |
|
embanyado adj. |
שטוף, טובל ב- |
washed, dip in |
|
embanyado en la sudor/en la sangre |
שטוף זעה/טובל בדם |
|
embaraniado adj. |
מסובך |
complicated |
|
muy embaraniado/da |
שאי אפשר להתירו |
|
embarasar v. |
הטריד, הפריע, גרם מכשולים; העציב, ציער, דיכא |
to harass, to interfere, to cause obstacles; to sadden, to depress |
|
no embarasa! |
לא נורא! לא חשוב! |
|
embaraso m. |
מכשול, מעצור; גרוטאה; מבוכה |
obstacle, stoppage; a scrap; embarrassment |
|
meter en embaraso |
הפריע, הביך |
|
kitar de embaraso |
לחלץ מישהו ממבוכתו |
|
salir d'embaraso |
להחלץ מן המבוכה |
|
embarrar (2) (fr.) v. |
מחק, מחה, העביר קו על, ביטל |
to erase, to delete, to undo |
|
eskrivir i embarrar |
"לכתוב ולמחוק" - נאמר על מי שמתקשה להתבטא בכתב |
|
embarrar del tefter |
למחוק מן הפנקס - לחדול להתייחס אל מישהו |
|
embarrarse v. refl. |
התלכלך בבוץ |
to become dirty in mud |
|
se le embarró el número |
הוא מעולה, הוא מהאיכות הטובה ביותר |
|
embas (t.) m. |
הימור, התערבות |
gambling, betting |
|
meter embas |
הימר |
|
embasho adv. |
על הארץ, מטה, למטה |
on the ground, down |
|
dar embasho una komida |
'לטרוף'' לבלוע הכל בנגיסות גדולות |
|
darla embasho |
פשט את הרגל |
|
no se da embasho |
אינו מוותר, נותר בעמדתו |
|
dar embasho |
להפיל; להכריע מישהו; לשכנע |
|
echa embasho veremos |
דבר ונראה מה אתה יודע |
|
dar todo embasho |
לעזוב הכל בכעס |
|
embatakado adj. |
מוכתם, מלוכלך, מטונף, מזוהם |
stained, dirty, filthy |
|
pezgado y embatakado |
עלוב ומזוהם; פדנט קיצוני |
|
embatakar (t.) v. |
טינף, לכלך, זיהם, הכתים |
to soil, to make dirty, to pollute, to stain |
|
embatakar las parás (t.) |
להשחית ממון, לבזבז כסף שלא בחכמה |
|
embatakarse (t.) v. refl. |
עשה במכנסים, ברח לו; התלכלך |
to pee in his pants; to get dirty |
|
embatakarse el buen nombre |
להכתים את שמו הטוב |
|
embelekar/likar v. |
העסיק, העסיק מעל הראש; פיתה, שידל; הונה, רימה |
to employ; to entice, to coax; to deceive |
|
embelekar el es.huenio |
לנמנם קלות כדי להעביר את הרצון לשינה |
|
emberrar v. |
נער, נהק; דיבר בגסות, בצורה מעליבה |
to bray, to groan; speak rudely/insultingly |
|
déshalo k'emberre |
תן לו לפלוט את גסויותיו, אל תתן לבך לכך |
|
embever v. |
שאב, ספג, בלע, קלט; סבל, חש עלבון, חש עייפות |
to pump, to absorb, to swallow,; to suffer, to feel insulted, to feel tired |
|
dar a embever |
לגרום סבל |
|
embevido adj. |
ספוג; עייף מהתנגדויות ועלבונות |
soaked; tired of objections and insults |
|
estar embevido de una parte |
שמע לטענות צד אחד בלבד בסכסוך |
|
embiar v. |
שלח, שיגר |
to send, to launch |
|
embiar atrás |
החזיר, שלח בחזרה |
|
embiar saludes |
לשלוח דרישת שלום |
|
ken m'embió? |
למה לי כל זה? אין לי צורך להיות מעורב בכך! |
|
no te lo embio a dezir |
אני אומר לך זאת בפנים ולא במצעות שליח |
|
embit m. |
במשחק: סכום שמוסיף השחקן להשתתפותו (ערבון) |
in a game: an amount that the player adds to his participation (guarantee) |
|
pedrer del djugo i del embit |
להפסיד הפסד כפול |
|
embolado adj. |
מעופף |
flying |
|
vaka embolada |
"מעופף" - מבולבל שאינו יודע מימינו ושמאלו |
|
embolver v. |
שיקע ב-; עטף; סיבך, בלבל |
to immerse in; to wrap; to complicate, to confuse |
|
embolver al ninyo en un djugo |
להעסיק את הילד במשחק (שיהיה שקוע במשחק) |
|
embolverse v. refl. |
שקע ב-, השתקע ב-; התלכלך |
to immerse in, to immerse himself in ..; to get dirty |
|
ainda no me embolví en este mazal (ebr.) |
עדיין לא נפל בחלקי המזל |
|
embolvido adj. |
שקוע ב-, שקוע עמוק (בעבודה); מסובך; מודאג |
immersed in, deeply immersed (at work); complicated; worried |
|
estar embolvido en los penserios |
להיות שקוע בדאגות |
|
emborrachar v. |
שיכר, ביסם |
to intoxicate |
|
emborrachar kon palavras |
לשכר ולהלהיב מישהו בדיבורים |
|
embovesido adj. |
מטומטם |
dumb |
|
bovo embovesido |
טיפש מטופש |
|
embragar v. |
הכין עצמו/הצטייד/ארז חפציו ליציאה לדרך |
to prepare himself/to stock up/to pack his belongings for the trip |
|
ay algo o m'embralgo? |
יש כאן רווח כךשהו או שאסתלק לי? |
|
embrinear v. |
הקסים |
to charm |
|
koza de embrinear! |
דבר מה מקסים! |
|
embrolio/embrolo m. |
סבך, תסבוכת, בלבול, בלבולת, ערבוביה; הזיה, דמיון שוא; חרדה, דאגה, מבוכה |
tangle, entanglement, confusion; hallucination, false imagination; anxiety, worry, embarrassment |
|
salir de embrolio |
לצאת מן התסבוכת/מן הבלבול |
|
kitar d'embrolio |
לפטור מישהו מדאגה, לחלצו ממבוכה |
|
fuir d'embrolio |
להמנע ממה שעשוי להביא לידי דאגה |
|
karrear embrolios |
לגרום דאגות |
|
embrujado adj. |
מבולבל, מלופף |
confused, twisted, wrapped |
|
djuvio embrujado |
פקעת צמר מסובכת |
|
embrujado en el kanyo |
מלופף כולו בבוץ/ברפש |
|
embrujarse v. refl. |
התבלבל, התלפף |
to be confused, to be twisted around |
|
dainda no me embrují en este mazal (ebr.) |
עדיין לא נפל בחלקי המזל |
|
embudo m. |
משפך |
funnel |
|
embudo ke entra por aki i sale por ayí |
אדם שטחי, מפוזר |
|
embuelto adj. |
עטוף, מעוטף, מלופף; עטוף בגדים חמים |
wrapped; wrapped in warm clothes |
|
embuelto en la mentira |
טובע בשקריו, אינו מסוגל להוציא מפיו אמת |
|
embuelto en los echos/livros |
שקוע בעסקיו/בספריו |
|
embuelto en un manto de santedad |
עוטה אצטלא של חסידות - צבוע |
|
emburado adj. |
חמוץ פנים, נעלב |
sour face, offended |
|
lo tenemos emburado! |
בן המשפחה כועס עלינו! |
|
emburujar v. |
פיתל, עיקם; עיוות את הדברים, דיבר בצורה מבולבלת; עטף, ציפה, ארז; רימה; הכזיב; גרם ריב ומדון |
to twist; to distort things, to speak in a confused way; to wrap, to pack; to deceive; to disappoint; to cause a quarrel |
|
emburujar entre los mushos |
לדבר בכוונה בצורה מבולבלת |
|
ke me estás embrujando? |
איזה שטויות אתה מוכר לי שם? |
|
embutido adj. |
מפוטם, גדוש, רווה, רווי; מי שהחדירו בו רעיונות מסויימים |
fattened, copious, saturated; a person whom certain ideas were instilled in him |
|
pato embutido |
אווז מפוטם |
|
embutir v. |
מילא, פיטם, הלעיט, ריווה;החדיר לראש רעיונות מסויימים, טיעונים מסויימים |
to fill, to fatten, to feed, to saturate; to inject certain ideas/arguments into the head |
|
embutir patos |
לפטם אווזים |
|
embutirse v. refl. |
התמלא, התפטם |
to fill up, to get fat |
|
embutirse de yoros |
לבכות בדמעות שליש |
|
emen (t.) adv. |
בקושי, זה אך, מיד |
barely, immediately |
|
emen emen (t.) |
ברגע המכריע, בדיוק בזמן, בדיוק ברגע |
|
eminensia f. |
רמה; מעלת כבוד (תואר) |
eminence |
|
su eminensia el gran rabino |
הוד מעלתו הרב הראשי |
|
eminente adj. |
דגול, נישא, רם מעלה; מיידי, ממשמש ובא |
eminent |
|
su venida es eminente |
בואו ממשמש ובא |
|
emir (t.) m. |
צו, פקודה |
order, ordinance |
|
emir namé (t.) |
צו כתוב |
|
emosión f. |
רגש, ריגוש, התרגשות |
emotion, thrill, excitement |
|
emosión fuerte |
זעזוע, הלם; רגש עז |
|
empanyado adj. |
כהה, עמום, מכוסה אדים |
dark, dull, steamy |
|
tener los ojos empanyados |
להיות עם עיניים מלוחלחות (מדמעות, קורי שינה) |
|
empanyar v. |
הדהה, הכהה, העמים |
to fade, to darken, to dim |
|
el sol empanya la facha |
השמש מכה/גורמת לשיזוף הפנים |
|
empapado adj. |
ספוג נוזלים, נפוח מנוזלים, רטוב מאוד, רווי; מפוטם |
soaked with liquid, swollen with liquids, very wet, saturated; fattened |
|
empapado en la sangre |
טובל בדם |
|
empapar v. |
מילא על גדותיו, הספיג במים |
to fill to overflow, to soak with water |
|
empapar la kolada |
להשרות את הכביסה במים |
|
empaparse v. refl. |
התרטב, ספג נוזלים; התפטם; צלל לתוך נושא |
to get wet, to absorb fluids; to gorge; to dive into a theme |
|
eya se lo está empapando a la kayadez |
היא סובלת זאת בשקט |
|
empapelar v. |
כיסה/עטף בנייר |
to cover/to wrap in paper |
|
empapelar los tavlados |
כיסה בנייר את המדפים |
|
ya se la empapeló |
עשה לו ''תרגיל'',דפק אותו |
|
empenyado adj. |
ממושכן; שנכנס להתחייבות, ששעבד חלק מרכושו/ כספו/זמנו |
mortgaged; who entered into an undertaking, who enslaved part of his property/money/time |
|
empenyado por el navlo |
מוכה חובות |
|
empenyo m. |
התחייבות, כניסה להתחייבות |
commitment, entry into commitment |
|
tomar un empenyo |
ליטול עליו התחייבות |
|
empesar m. |
התחלה |
beginning |
|
al empesar |
בתחילה |
|
el empeser |
ההתחלה |
|
no empesó para ke eskape |
לא התחיל עדיין ואתה מצפה כבר לסוף - נאמר על נואם/סופר המאריך בהקדמות |
|
empesar v. |
התחיל, החל, פתח |
to start, to begin |
|
empesar algo de primas a primeras |
להתחיל מבראשית |
|
empesar de muevo |
להתחיל מחדש |
|
empesar por la alef (ebr.) |
להתחיל מההתחלה |
|
por empesar |
בתחילה, ראשית, קודם כל |
|
empesijo m. |
התחלה, ראשית, תחילה |
start, beginning |
|
a los empesijos |
בראשית הדברים |
|
al empesijo |
בתחילה, בראשית |
|
del empesijo |
מלכתחילה, מתחילה |
|
no ay ni empesijo |
אין לו זכר; עדיין אין רואים דבר |
|
tener empesijos |
להחזיק את היסודות ההתחלתיים של עניין כלשהו/הבנה כלשהי |
|
empesijo de bien! |
התחלת הטובה! - קריאת שמחה נוכח סימנים להשתפרות המצב והחלצות ממצוקה |
|
émpido m. |
התייפחות, יפחה, אנחה, גניחה |
sobbing, sighing, moaning |
|
yorar kon émpido |
לבכות תוך כדי השתנקויות |
|
empiegado (it.) m. |
פקיד, עובד, שכיר |
clerk, employee |
|
echar un empiegado (it.) |
לפטר עובד |
|
los empiegados (it.) |
צוות העובדים |
|
tomar un empiegado (it.) |
להעסיק עובד |
|
emplastado adj. |
דבוק, שאינו ניתק; אטי, מתמהמה, בטלן |
glued, non-detachable; slow, procrastinating, idle |
|
pachá (t.)emplastada |
כינוי לאדם דבוק למקומו, מתקדם באיטיות מייאשת |
|
emplastar v. |
גיבס, שם בגבס; כפה דבר מה בלתי נעים, הכריח לבלוע מאכל/תרופה, כפה נוכחות של אדם לא רצוי; חבט, תקע מכות |
to plaster (a limb); to force something unpleasant, to force to swallow food/medicine, to force the presence of an unwanted person; to beat, to punch |
|
emplastar un shamar (t.) |
לסטור/להדביק סטירה באופן פתאומי |
|
emplastar un rempushon |
לדחוף בחוזקה מישהו באופן פתאומי |
|
emplastar arras |
לסטור לעורפו של מישהו |
|
emplasto m. |
רטיה, תחבושת; דבר דביק ורך; דבר כפוי; מעצור, מכשול |
bandage; a sticky and soft thing; forced thing; stop, obstacle |
|
emplasto de bilibiz |
מאכל כבד וקשה לעיכול |
|
empleo/empleyo m. |
שימוש; קניה, רכישה |
use; buying, purchase |
|
azer empleo |
לעשות שימוש |
|
tener el empleo de una koza |
למצוא שימוש בדבר מה |
|
emponer v. |
שם על, הטיל, כפה |
to impose, to force |
|
emponer silensio |
להטיל דממה |
|
emponer su manera de ver |
לכפות דעה על מישהו |
|
empostemado (gr.)adj. |
סובל ממורסה; מרוגז, מעוצבן |
suffers from abscess; annoyed |
|
empostemado (gr.) ke lo vea! |
קללה: שאראהו שוקע ברוגז ומרירות נפש! |
|
empostemarse (gr.) v. refl. |
נהפך למורסה; התמלא רוגז נוכח התמהמהות אינסופית/שירות אדיש וכו' |
to become an abscess; to be filled with annoyance in the face of endless procrastination/indifferent service, etc. |
|
ke s'emposteme! |
קללה: שאראהו שוקע ברוגז ומרירות נפש! |
|
emprender v. |
למד |
to learn |
|
ay ke emprender |
הדבר מעניין וראוי לתשומת לב |
|
emprestado adj. |
מולווה, מושאל |
lent |
|
tomar emprestado |
לשאול, לקחת בהשאלה; ללוות, לקחת הלוואה |
|
dar emprestado |
להשאיל, להלוות, לתת הלוואה |
|
lo tomaron emprestado |
כאשר נעלם דבר מה בבית נוהגים לומר: שדי השאול לקחוהו בהשאלה ויחזירוהו |
|
emprestar v. |
הלווה; השאיל |
to lend; to borrow |
|
emprestamé! |
משחק מלים (עם המלה העברית "טמא"): הלוואה היא עניין אבוד! לא כדאי להסתבך איתה. |
|
empréstimo m. |
הלוואה, מלווה; השאלה |
loan, lender; lending |
|
tomar/dar un empréstimo |
לקחת/לתת הלוואה |
|
emprezentar v. |
הגיש; נתן במתנה; מחל |
to submit; to give a gift; to forgive |
|
emprezentar la vida |
להעניק חנינה |
|
emprezentar una devda |
לוותר על חוב; למחול על עבירה |
|
vale para emprezentar al rey |
על אשה יפה: ראויה להיות מוצגת לפני המלך |
|
el Dio ke te lo emprezente! |
שאלוהים ישמור לך עליו! (כשמחמיאים על ילד יפה וכו') |
|
el Dio ke lo emprezente! |
שאלוהים ימחל לו! (בתגובה לדברי שבח על אדם שאינו ראוי להם) |
|
emprezo adv. |
במאסר |
in prison |
|
estar emprezo |
לשבת בבית כלא |
|
irse emprezo |
ללכת למאסר |
|
salir d'emprezo |
לצאת ממאסר |
|
emprimero adv. |
בתחילה, ראשית כל |
initially, first of all |
|
kualo ke aga emprimero? |
כל כך הרבה דברים מוטלים עלי אינני יודע במה להתחיל |
|
empushado adj. |
נידח |
remote |
|
sivdad empushada |
עיר הנידחת |
|
empusho m. |
דחיפה, דחיקה, הדיפה |
push |
|
empushos |
צורך דוחק ללכת לשירותים; הפעלת לחץ על מישהו כדי לשכנעו לעשות דבר מה בניגוד לרצונו; דיזינטריה |
|
empushos de sangre |
מאמצים עילאיים לכפות דבר מה על מישהו כדי לשכנעו לעשות דבר מה בניגוד לרצונו |
|
estar kon empusos |
לסבול משלשול |
|
enadado adj. |
רטוב, טובל, מוצף |
wet, immersed, flooded |
|
enadado en la sudor/sangre |
שטוף זיעה/טובל בדם |
|
enadar v. |
שׂחה |
to swim |
|
esta enadando en oro |
טובל בזהב |
|
enalto adv. |
בגובה, לגובה |
in height |
|
echarse enalto |
להיות קפדן ותובעני, בעל דרישות גבוהות |
|
ir par'enalto |
להתקדם, לעלות מעלה |
|
mirar enalto |
לשאוף למטרה גבוהה |
|
el puerko no mira enalto |
החזיר אינו נושא עיניו למעלה - לאנשים גסי רוח אין שאיפות נעלות ואידאלים |
|
enamorar v. |
תינה אהבים, חיזר אחרי |
to make love, to woo |
|
te arogo i te enamoro |
אני מבקש אותך ומשביע אותך |
|
enbasho adv. |
למטה, על הארץ, על הרצפה |
downstairs, on the ground, on the floor |
|
de enbasho |
נאמר על אדם פיקח שאינו נראה כזה |
|
enbonora! interj. |
להתראות! בשעה טובה |
Goodbye! |
|
irse enbonora |
ללכת לשלום |
|
kedate enbonora! |
להתראות! |
|
kedavos en bonora! |
הדבר/האיש שאתה מדבר עליו כבר מזמן איננו כאן |
|
enbreve adv. |
פתאום, באופן בלתי צפוי |
suddenly, unexpectedly |
|
enbreve enbreve |
בחיפזון, בלי הכנות |
|
enchorrearse v. refl. |
התרטב עד לשד עצמותיו |
to become wet to the bone |
|
enchorrearse en los yoros |
לגעות בבכי |
|
enchulado (t.) adj. |
מזוהם, מלוכלךבבוץ |
|
enchulado (t.) adj |
מזוהם, מלוכלך בבוץ |
dirty, dirty in mud |
|
echos enchulados (t.) |
עסקים מלוכלכים/שחורים |
|
endagora adv. |
זה עתה, רק הרגע, עכשיו; מעכשיו, מעתה |
just now, now from now on |
|
endagora venites? |
עכשיו אתה מגיע?? (נאמר למישהו שאחר והחמיץ את הכל) |
|
endagora tiene ke avrir butika! |
רק עכשיו הוא מתחיל לעבוד! (באיחור רב) |
|
endagora mos salió kon esto! |
פתאום העלה את הדרישות החדשות האלה! |
|
endagora! |
עכשיו באת? הכל נגמר מזמן! |
|
endagora va azer tentes! |
בלעג: זה עתה נשרו לו שיני החלב! (למי שמתיימר להיות צעיר) |
|
endecha f. |
קינה |
lament |
|
endechas de tesabea |
קינות תשעה באב |
|
endelantre/endelante adv. |
ואילך |
onwards |
|
de agora endelantre/por endelantre |
מכאן ואילך |
|
de aki endelantre |
מכאן ואילך |
|
de oy endelantre/por endelantre |
מכאן ואילך |
|
endenyar/endenyarse v./v. refl. |
הואיל, נאות, נענה |
to agree, to consent |
|
no me endenyo |
אינני נעתר, אינני מוכן להשפיל עצמי! |
|
no se endenya por poko |
הוא תובעני מאוד אינו מוכן לתת שירותיו אלא בעבור תשלום גבוה |
|
enderecharse v. refl. |
התיישר, הזדקף; שיקם את מעמדו; חזר למוטב |
to straighten up, to stand up straight; to rehabilitate his status; to return to the beneficiary |
|
se enderechan los guesos |
נעים וחמים פה (נאמר כשנכנסים מן החוץ הקר אל הבית) |
|
se l'enderechó la kambura (t.) |
כבר אינו הולך כפוף; חזר לאיתנו הכלכלי |
|
enderecho adv. |
למישרין, היישר |
directly |
|
kaminar enderecho |
ללכת למישרין בלי לסטות |
|
va enderecho enderecho |
הולך למישרין בלי היסוס |
|
endesparte adv. |
מלבד זאת, נוסף לכך, לא רק ש- |
besides, in addition, not only that |
|
endesparte de esto |
חוץ מזה, בנוסף על כך |
|
endevanar v. |
ליפף, כרך צנף (לפקעת); דיבר בלי להפסיק מבלי לומר דבר טעם |
to wrap ; to talk without stopping without saying a point |
|
endevanar el djuvio |
ללפף את פקעת החוטים |
|
endevdado adj. |
חייב |
debtor |
|
endevdado asta la yaka |
שקוע בחובות עד צואר |
|
endevdado asta las grenyas |
שקוע בחובות עד צואר |
|
endevdado i arado |
מלא חובות |
|
endevdado komo el pusht (t.) Memed |
שקוע בחובות |
|
endevdado por el nablo |
שקוע בחוב |
|
endevina f. |
מנחשת בקלפים, קוראת עתידות; הגדת עתידות |
fortune teller |
|
djugar a la endevina |
לשחק במשחק חידות/ניחושים |
|
echarse a la endevina |
ללכת להתייעץ במגדת עתידות |
|
kamareta de endevina |
חדר מבולגן |
|
endevinar v. |
ניחש, הגיד עתידות, התנבא |
to guess, to predict, to prophesy |
|
endevina de lo ke se ve |
אינו מנחש, אומר רק מה שרואות עיניו |
|
echarse a endevinar |
לנסות לנחש |
|
pedar i endevinar |
להעלות השערות בלי בסיס, לבנות מגדלים באוויר |
|
va endevinar agora ke |
לך תנחש עכשיו ש.. (כשמסתירים פרט מידע חשוב) |
|
si m'endevinas lo ke yevo en la falda vos do un razimo |
הפתרון טמון בתוך החידה |
|
endevino m. |
מגיד עתידות |
fortune teller |
|
komer medra d'endevino |
אומר שטויות ומתנבא בלי כל יסוד |
|
endiamantar v. |
כיסה ביהלומים; הוסיף יתרונות מושכים |
to cover with diamonds; to add notable advantages |
|
endiamantar una oferta |
לפאר ולרומם את ההצעה כדי לפתות את הקונה |
|
endjarrar v. |
המליח את הגבינה בשכבה עבה של מלח וטמן בכלי חרס לתסיסה |
to salt the cheese in a thick layer of salt and bury in a clay vessel for fermentation |
|
kezo endjarado |
גבינה מלוחה הנשמרת בכלי חרס |
|
endjentrada f. |
הריון, עיבור; הולדה, יצירה; שגר (סך הוולדות בהמלטה אחת); גזע |
pregnancy, conception; procreation, creation; total births in one calving; race |
|
endjentrada de azno/perro/de puerko |
זרע מרעים! |
|
endjentrado adj. |
צאצא של |
descendant of |
|
endjentrado de azno/kavayo/perro! |
קללה: בן חמור/סוס/כלב! |
|
endorar v. |
הזהיב, ציפה זהב; קישט, ייפה; גרם אושר וסיפוק |
to gild, to to coat with gold; to decorate, to beautify; to cause happiness and satisfaction |
|
endorar a uno |
לגרום למישהו סיפוק גדול |
|
endoro m. |
הזהבה; ''הצלחה'' גדולה (נאמרבד''כ באירוניה) |
gilding; great "success" (said with irony) |
|
grandes endoros m'endorí ke... |
נפלתי בפח |
|
endulkar v. |
כישף, הפעיל לחש, עשה קסם, הקסים; נתן שוחד, נתן שלמונים |
to cast a spell; to bribe |
|
endulkár la mano a uno |
לשמן למישהו את הידיים - לתת שוחד |
|
endulko m. |
כישוף, קסם, מקסם, מעשה ידעונות; לחש, השבעה |
spell, magic, swearing |
|
endulko bueno |
כישוף רציני הנעשה בטכס גדול וראוותני |
|
endurarse v. refl. |
התקשה |
to harden |
|
se disho duro s'enduro |
נאמר על מי שמקשיח עמדתו באופן קיצוני |
|
enemigo m. |
אויב |
enemy |
|
a tus enemigos! ni a tus enemigos! ni a mis enemigos! a los enemigos de los djidios! |
איני מאחל זאת אפילו לאויבי! |
|
enfashar v. |
חיתל; חיתל ספר תורה |
to diaper; to wrap up the Tora roll |
|
va ke t'enfashe mama! |
לך תבכה אצל אמא! - 1. למישהו המתנהג כילד 2. למי שקיבל את חלקו ומתעקש להשאר |
|
enfasio (port.) m. |
טרדה, טרחה, אי נעימות; שעמום |
harassment, hassle, discomfort; boredom |
|
dar enfasio (port.) |
הטריד, הוגיע |
|
ya dio infastyo |
היה לבלתי נסבל |
|
enfilar v. |
השחיל |
to thread |
|
enfilar en espeto |
לשפד |
|
enfilar la aguja |
להשחיל חוט במחט |
|
enfilar la kamiza/las kalsas |
ללבוש חולצה/גרביים |
|
ya mos enfiló |
הפילנו בפח, סידר אותנו |
|
enfinkar v. |
נעץ, סימרר |
to stick |
|
enfinkar los kuernos |
התעקש |
|
enfloreser v. |
פרח, לבלב; שגשג |
to bloom; to thrive |
|
bivas, kreskas i enfloreskas, komo el peshiko en el agua freska, el peshiko para komer i el chikitiko para engrandecer |
נאמר לילד קטן בעקבות התעטשות |
|
enforkar v. |
תלה, הוקיע |
to hang |
|
enforkar le kero! |
הייתי תולה אותו! |
|
enforkarse v. refl. |
תלה את עצמו; ניסה להחלץ ממצוקה בכוחות עצמו; סבל נואשות בשל מצוקה או מחסור |
to hang himself; to try to extricate oneself from distress on one's own; desperate suffering due to distress or scarcity |
|
enforkarse por un devente/por un kopo d'agua/por un klavo |
מוציא את נשמתו בעבור דבר מה קטן |
|
enfrente adv. |
ממול, מול, נוכח; נגד |
against, in front of, opposite to |
|
arondjar enfrente |
להשליך באופן הפגנתי |
|
d'enfrente se ve |
ברור מאליו, מזדקר לעיניים |
|
d'enfrente enfrente |
זה מול זה |
|
el d'enfrente |
הזולת |
|
enfrente! |
הסתלק! אל תתערב! |
|
meterse d'enfrente |
להשאר אדיש, להתייצב מנגד |
|
meterse todo enfrente |
להביא בחשבון את כל הסיכונים מבלי לסגת |
|
mirar d'enfrente |
לעמוד מנגד, לא להתערב |
|
si sos capache sal enfrente! |
נראה אותך! |
|
no mires al d'enfrente |
אל תסתכל על אחרים, התעסק בענייניך! |
|
enfruzir v. |
קימט, קיפל, כיווץ, צימק |
to wrinkle, to fold, to shrink |
|
enfruzir las sejas |
לקמט/להזעיף גבות |
|
engajar (fr.) v. |
גייס, מינה; העסיק; חייב; נתן ערבון |
to recruit, to appoint; to employ; to charge; to give a pledge |
|
engajar empiegado |
גייס עובד |
|
engancharse v. refl. |
נאחז ב-, נתלה ב-; עיקם/העווה פניו; נהפך לערמומי, זדוני, מרושע; התקשה, קפא, איבדיכולת התנועה (יד, אצבע) |
to cling to, to hang on to; to distort his face; to become cunning, malicious, vicious; to harden, to freeze, to lose the ability to move (hand, finger) |
|
se le enganchó la boka |
נתקע בדיבור, נאלם דום |
|
enganyar v. |
הטעה, רימה, הונה, הוליך שולל; סחט (הוציא כסף במרמה) |
to deceive; to blackmail (to take money fraudulently) |
|
no te deshes enganyar! |
הזהר! אל תתן שיונוך! |
|
ya lo enganyí |
נמנמתי קלות וגברתי על רצוני לישון |
|
el tiempo me enganyo |
מזג האוויר הטעה אותי |
|
m'estó enganyando |
אני טועה! |
|
enganyar la ambre |
לאכול דבר מה פעוט כדי להשקיט את הרעב |
|
enganyar el es.huenyo |
לנמנם קלות כדי להעביר את הרצון לשינה |
|
enganyarse v. refl. |
רימה עצמו, השלה עצמו |
to deceive himself |
|
me s'enganyó el ojo |
עיני הטעתה אותי, לא שפטתי נכונה |
|
enganyarse a si |
להשלות עצמו בידיעה ברורה |
|
enganyo m. |
מרמה, רמאות, רמיה, תרמית, הונאה, גניבת דעת; בדותה, תחבולה, תכסיס |
cheating, deception, fraud; fib, trickery, ploy |
|
enganyo de meoyo |
תעתוע, אחיזת עינים |
|
ay enganyo |
יש כאן תרמית! |
|
enganyería f. |
רמאות, רמיה, הולכת שולל |
deception |
|
kon moldes de enganyerías i falsía |
בשקרים ותכסיסי רמיה |
|
engayado adj. |
מופרה (תרנגולת) |
fertilized (chicken) |
|
guevos engayados |
ביצים מופרות |
|
engelik (t.) m. |
טרחה, טרדנות |
hassle, annoyance |
|
azer engelik (t.) |
להטריח |
|
englena (t.) f. |
בידור; פטפוט |
entertainment; chatter |
|
lugar de englena (t.) |
מקום שעשועים |
|
englendjé (t.) m. |
בידור, שעשוע |
entertainment, amusement |
|
lo tomó por englendjé (t.) |
הפך זאת למשחק ילדים |
|
englutir v. |
בלע, גמא, גמע |
to swallow |
|
englutir atrás |
בלע את המלים, נמנע מלומר |
|
englutir klavos |
לסבול נוראות (''לבלועמסמרים'') |
|
lo iya englutir bivo |
היה מוכן לבלוע אותו חיים |
|
no englutir bokado dulse |
לא ללקק דבש - לקבל יחס רע |
|
ya la englutió |
היה מוכן לבלוע את כל השקרים שבהם האכילוהו |
|
englutirse v. refl. |
בלע, אכל בחפזון |
to swallow, to eat in a hurry |
|
englutirse a uno |
להפשיט מישהו ערום ועריה; לשלול ממנו את כל רכושו |
|
englutirse el yoro |
לבלוע את הדמעות,להתאפק מלבכות |
|
englutirse la elguenga |
לבלוע את הלשון, לא להיות מסוגל להוציא הגה |
|
kerer englutirse a uno |
לכעוס קשות על מישהו |
|
no me s'englute |
אינני מסוגל לעכל אתהדבר, להשלים איתו |
|
no se englute |
זה כה מופרך, כה מוגזם שאין ''לבלוע'' אותו |
|
englutirse el komer |
לאכול בחפזון |
|
englutirse las palavras |
להמנע מלהוציא מפיו את המילים העשויות לפגוע |
|
se lo englutió la mar |
בלע אותו הים (טבע) |
|
se englutió una espada/un bastón |
כאילו בלע מקל - גאוותן |
|
engormado adj. |
נרגז/מעוצבן בשלמכאובים/עייפות/מתיחות שירדו עליו |
annoyed by the pains/fatigue/tension that came down on him |
|
engormado i enkortado ke lo vea! |
קללה: שאראהו במכאוביו ויסוריו! |
|
engormarse v. refl. |
נשא ייסורים, סבל מרירות ורוגז |
to endure anguish, to endure bitterness and irritability |
|
engormarse kon uno |
לסבול מעולו של מישהו (שקשה לשאתו/לחיות במחיצתו) |
|
kual s'engorme! |
קללה: שיבואו עליו כל העינויים המגיעים לו בעבור רעתו! |
|
engrandeser v. |
גדל, שגשג, צמח; גידל(ילד); הגדיל, הרחיב, הרבה, העצים, הפריז, הגזים; גרם שגשוג |
to grow, to prosper; to raise (a child); to increase, to expand, to multiply, to empower, to exaggerate; to cause prosperity |
|
al engrandeser de la luna |
עם גידול הלבנה |
|
engrasiado adj. |
מחונן, שחונן/זכה לחסד מיד אלוהים/מידי הטבע |
gifted, benefited from the hand of God/from the hands of nature |
|
engrasiados seamos! |
שנזכה לחן ולחסד! |
|
engrasiar v. |
נטה חסד ל-, העניק חן |
to tend kindness to, to bestow grace |
|
el Dio lo engrasió |
אלוהים היטה אליוחסדו, הוא מצליח בכל אשר יפנה |
|
engreshado/engresado (fr.) adj. |
משומן; כעוס על מישהו (ידיד, קרוב) |
oiled; angry at someone (friend, relative) |
|
estar engreshado kon uno |
לכעוס על מישהו, להסתכסך עם מישהו |
|
engresho m. |
טינופת שמנונית; ריב, מחלוקת (בין חברים קרובים) |
oily filth; quarrel, dispute (between close friends) |
|
fuir de engreshos |
לברוח מן המחלוקת |
|
engrishar v. |
פרע, סתר (שער) |
to dishevel (hair) |
|
kaveyos engrishados |
שער סתור/פרוע |
|
engroso m. |
מכירה סיטונאית |
wholesale sale |
|
merkader de engroso |
סוחר המוכרבסיטונות |
|
vender al engroso |
למכור בסיטונאות |
|
engueko adv. |
במעורפל, בספק, בלי הוראות מדוייקות |
vague, in doubt, without precise instructions |
|
no dezir ni si, ni no, deshar engueko |
להמנע מהכרעה ולהשאיר את הדברים בערפול |
|
enguyo/enguyos (port.) m. |
בחילה, קבס, גועל נפש |
nausea, disgust |
|
dar/traer enguyos |
לגרום בחילה |
|
tener enguyo |
נגעל, קיבל בחילה, אחזו קבס, הקיא את נשמתו |
|
estar kon enguyos |
לסבול מבחילות |
|
enhaminado (ebr.) adj. |
של חמין |
of cholent (hamin) |
|
guevo enhaminado (ebr.) |
ביצה קשה, ביצה של חמין |
|
enheremar (ebr.) cf. enharemar |
|
|
|
enhermeste! (ebr.) interj. |
קללה: שתהיה מוחרם ומנודה! |
|
enhermeste (ebr.) un tal amigo/un tal komer! |
שילך לעזאזל חבר כזה/אוכל כזה - אני יכול להסתדר בלעדיו! |
|
enjambre m. |
נחיל |
swarm |
|
enjambre de abezbas |
נחיל דבורים |
|
enkachar v. |
כרך (ספר) |
to bind |
|
enkacharla |
הונה, רימה |
|
enkalado adj. |
מסוייד, מטוייח |
whitewashed, plastered |
|
podjo enkalado ke no piedre una gota |
'בור סוּד שאינו מאבד טיפה'' |
|
enkalkado adj. |
מלא, מפוטם; אדוק, מאמין בצורה קנאית; קיצוני, מוגזם |
full, fattened; devout, zealously believing; extreme, excessive |
|
bovo enkalkado |
אוויל משריש, שוטה מוחלט |
|
estar enkalkado de parás (t.) |
לטבוע בכסף, להיות עשיר מופלג |
|
enkalkar v. |
מילא, פיטם |
to fill, to fatten |
|
vale para enkalkar tiros |
'ראוי רק לטעון פגזים'' - לא יצלח למאומה |
|
tripa amarga embeve i enkalka! |
קריאת ייאוש של מי שהגורל אינו חדל להכות בו: אתה הכואב מרה, שתה עוד מכוס התרעלה! |
|
enkaminar v. |
הוביל, הוליך, הדריך, הפנה, הוליך בדרך הנכונה |
to lead, to guide, to turn, to lead in the right way |
|
enkaminar a uno |
להדריך, לסמוך מישהו בעצות טובות |
|
enkaminar un echo |
לנהל עסק |
|
enkantado adj. |
מוקסם, מכושף; נדהם, המום; משותק מרוב הפתעה |
fascinated, enchanted; astonished, stunned; paralyzed by surprise |
|
kedar enkantado |
נדהם, נותר בפה פעור |
|
enkantar v. |
כישף, קסם; הקסים, הפליא;הדהים, הפתיע; שיתק |
to enchant; to cause wonder; to amaze, to surprise; to paralyze |
|
de enkantar |
מפליא, מדהים |
|
enkantarse v. refl. |
נדהם, התבלבל, איבד ראשו |
to be astonished, to be confused, to lose his head |
|
ya m'enkantí |
אני כולי מופתע! |
|
me s'enkantó |
הוא נדהם לגמרי ויצא מן המסלול |
|
enkante (1) m. |
מכירה פומבית |
auction |
|
meter/kitar al enkante |
להציג למכירה פומבית |
|
enkanto m. |
קסם; התפעלות, הקסמות; התפלאות, תדהמה |
magic; admiration, enchantment; marvel, amazement |
|
deshar en el enkanto |
להותיר פעור פה |
|
enkaresimiento m. |
התייקרות, עליית מחירים; הוקרה |
rising prices; recognition |
|
el enkaresimyento de la vida |
עליית יוקר המחיה |
|
enkarnado adj. |
תקוע, נעוץ בבשר; מגושם; שהולבש בשר |
stuck, stuck in flesh; clumsy; dressed in meat |
|
unya enkarnada |
ציפורן חודרנית |
|
enkashada f. |
המוני: ''זיון''; כעס שנתקל באדישות ולעג ע''י הסביבה; פעולה שנועדה לפגוע אך נתקלת בלעג וצחוק; שיבוץ |
vulg.: ''fuck''; anger encountered by indifference and ridicule by the environment; an action intended to hurt but encounter ridicule and laughter; placement |
|
ya esta enkashada grande |
'לא מזיזלי'', הוא חשב לפגוע בי אך לא העלה דבר |
|
enkashar v. |
הכניס, החדיר, תחב, תקע, נעץ, טמן; המוני: הונה, ''זיין'', ''הכניס לו'' |
to insert, to tuck, to poke, to stick, to bury; vulg.: to deceive, ''fuck'' |
|
enkasharla |
הכניס לו, הערים עליו |
|
enkasharse v. refl. |
נכנס, הכניס/השקיע עצמו, השתקע, נטמן, נדחק, תקע עצמו למקום שאינו רצוי בו; התכווץ, השתוחח; חדר, הסתנן |
to enter, to insert oneself, to bury, to be pushed, to stick oneself to an undesirable place; to shrink, to bend; to penetrate, to infiltrate |
|
enkasharse de pachás (t.) |
הסתבך, שקע עד צואר |
|
enkasharsela |
ניצל תמימותו של מישהו כדי לרמותו |
|
se l'enkasho bulma |
חשב לעשות עסק גדול אך נפל בפח ורומה בגדול |
|
enkavayado adj. |
סוסי |
horse-like |
|
kavayo enkavayado! |
סוס בן סוסים! |
|
enkaza adv. |
אצלו, בביתו |
by him, in his house |
|
ir enkaza/kedar enkaza |
ללכת לביתו, ללכת הביתה/להשאר בביתו |
|
salir d'enkaza |
לצאת מן הבית |
|
enkí |
טינה, משטמה |
resentment |
|
me tiene enkí |
יש לו טינה עלי |
|
enklavado adj. |
מסומר; ממוסמר, נעוץ, תקוע |
nailed; stuck |
|
pato enklavado |
אדם שאינו אוהב לזוז ממקומו |
|
enklavar v. |
מיסמר, תקע מסמר, נעץ; הכניס ל- |
to nail, to stick in; to put in |
|
enklavar en el meoyo |
להכניס לראשו |
|
enklavarse v. refl. |
נתקע, ננעץ, נכנס ל-;נתקע במקום שאינו רצוי בו בצורה טורדנית |
to be stuck, to get stuck in an unwanted place |
|
enklavarse de pachás (t.) |
כפה את נוכחותו הטורדנית על החברה |
|
enklavarse en el meoyo |
נתקע במוחו, אימץ דעה קדומה |
|
enklavarse en kaza |
להתבודד בביתו |
|
enkochar v. |
הבשיל, הגיע לבשלות |
to ripen, to reach ripeness |
|
enkochar la tose |
השעול קרב לנקודת ההחלמה |
|
enkojer v. |
הצר, כיווץ, צימצם, צימק, קימט |
to narrow, to shrink, to wrinkle |
|
enkojer el mushiko |
לכווץ את השפה התחתונה - אצל תינוק: כוונה לפרוץ בבכי |
|
enkojer la seja |
לקמט את הגבות (להבעת מורת רוח) |
|
enkolgando adj. |
תלוי ועומד |
pending |
|
deshar el echo enkolgando |
להותיר את העניין בלי הכרעה, תלוי ועומד |
|
pato enkolgando |
ברווז מוכן לקראת הבישול |
|
enkolgar v. |
תלה, הוקיע |
to hang |
|
enkolgar atrás |
לתלות את שפופרת הטלפון |
|
es para enkolgar en la oreja! |
השלמות בהתגלמותה! |
|
enkomendado adj. |
מצוּוה, מוזמן |
who is commanded, invited |
|
deshar enkomendado |
להשאיר הוראות (לעובדים, למשרת) |
|
vestido enkomendado |
בגד מוזמן |
|
enkomiendas f. pl. |
הוראות |
instructions |
|
azer las enkomiendas |
לתת הוראות |
|
no tener ni kartas ni enkomiendas |
אין לי שום ידיעות מפלוני |
|
enkonarse v. refl. |
נטמא |
to be defiled |
|
no se le enkona la mano |
אינו עובר על שום איסור |
|
enkoncharse v. refl. |
התרגז מבלי להותיר רושם על סביבתו |
got upset without leaving an impression on his surroundings |
|
s'enkoncho |
נותר כעוס בפינתו |
|
enkontrar v. |
פגש; ספג, נחשף ל- |
to meet; to absorb, to be exposed to |
|
enkontrar embrolyo |
להיות נתון בצרות |
|
enkontrar belá |
למצוא עצמו נתון לאחריות גדולה |
|
enkontro m. |
פגישה, מפגש, צירוף, התחברות |
meeting, joining, connecting |
|
al enkontro |
לקראת |
|
enkuentro malo |
פגע רע |
|
enkortado adj. |
חתוך לקרעים, גזור לחתיכות (משמש בלבדית בגידוף להלן) |
cut into tears, cut into pieces |
|
malogrado i enkortado ke le vea! |
(גידוף:) שאראהו מקולל וגזור לקרעים! |
|
enkuesta f. |
סקר, חקר, חקירה |
survey, inquiry |
|
enkuesta de opinión públika |
סקר דעת קהל |
|
enkuvrir v. |
החביא, הסתיר, הצפין, שמר בסוד |
to hide, to keep secret |
|
enkuvrir las urinas |
לסבול ממעצור שתן |
|
enloriado adj. |
שמח, עליז |
happy, cheerful |
|
salir enloriado de una vijita |
(אירוניה) לצאת מפגישה שהיתה כרוכה בעלבונות ומכאובים |
|
enmagresido adj. |
כחוש, רפה כוח |
skinny, weak |
|
enmagresido de ambre |
כחש מרעב |
|
enmateriado adj. |
מוגלתי, מלא מוגלה |
full of pus |
|
un grano enmateriado |
פצע מוגלתי, פצע מלא מוגלה |
|
enmedio adv. |
באמצע |
in the middle of |
|
sal enmedio! |
הראה עצמך! |
|
meterse enmedio |
לתווך |
|
kitar de enmedio |
להזיז הצידה |
|
enmelado adj. |
דביק, מרוח בדבש; כינוי לאדם מתרפס ודביק |
sticky, smeared with honey; a nickname for a submissive and sticky person |
|
enmelado i embatakado |
נוקדן,נטפל לפרטים הקונים, מדקדק בכללי הנימוס, מעייף מרוב דקדקנות |
|
es muy enmelado |
הוא דביק מאוד - בהשאלה: הוא אנטיפטי וטרדן |
|
espeso i enmelado |
'עבה ודביק'' - כינוי לאדם מתקתק עד זרא |
|
enmelarse v. refl. |
הכתים אצבעותיו/לבושו בדבש; הסתבך בעסק או בתגרה |
to stain his fingers/his clothing with honey; to get involved in a business or a brawl |
|
no se l'enmela la boka |
נמנע מלומר דברים שלא ישאו חן |
|
se enmeló de la mizma hazinura |
נדבק באותה מחלה |
|
ya s'enmeló kon mi ermano |
הוא ''נדבק'' לאחי |
|
enmelatina f. |
הידבקות |
adhesion |
|
enmelatina de persona! |
איזה ''דבק''! איזה טרדן! |
|
enmentar v. |
ביטא, הזכיר, איזכר, נקב בשם |
to express, to mention, to name |
|
el ke no es de enmentar |
'זה שאין לנקוב בשמו'' - אלוהים |
|
ennegresido adj. |
שהשחיר, איבד אתלבנוניתו (לבנים, סדינים); שהשחית דרכו; נשחת; שהתפנק כילד כדי לזכות בליטוף |
which blackened, lost his whiteness (bricks, sheets); who became corrupted; who indulged like a child to win a caress |
|
negro ennegresido! |
רע שאין רע ממנו |
|
enojo m. |
כעס, זעם, מורת רוח |
anger, rage, resentment |
|
estar kon enojo |
להיות שרוי בכעס/ בעלבון |
|
no me des enojos |
אל תציק לי |
|
enpiés adj. |
בעמידה, על הרגלים |
standing, on legs |
|
mano enpiés |
שוחר ריב, מהיר להכות |
|
enprimero cf. emprimero |
|
|
|
enprimero el Dio |
לפני הכל –אלוהים! |
|
enramar v. |
תפס בקרס; לכד בתככים |
catch with a hook; capture through intrigue |
|
echarse a enramar |
להאחז בתככים ומדון כדי להשיג יותר מן המגיע |
|
enramarse v. refl. |
נתפס ב- (דבר חד, קרס); טיפס בעזרת ענפי עץ, זיזים ובליטות בקיר; נאחז בתככים ובמדון להשיג מה שלא מגיע לו |
to be caught in (a sharp thing, a hook); to climb with the help of tree branches, lugs and bumps in the wall; to cling to intrigue and strife to achieve what he does not deserve |
|
enramarse por la pishada |
לחפש ריב ומדון, לחפש עילה לריב |
|
enreinar v. |
מלך, עלה על כס המלוכה, עלה לשלטון |
to reign, to ascend the throne, to ascend to power |
|
enreinar a uno |
נתן למישהו סיפוק ועונג |
|
enrikeser v. |
העשיר |
to enrich |
|
kien t'enrikesió? El ke te mantuvo |
מי העשירך? זה המכלכל אותך (האב, אח"כ החותן) |
|
enriva prep. |
מעל, על גבי |
above, on top |
|
asentarse enriva |
עשק |
|
azer un echo de enriva enriva |
עשה באופן שטחי |
|
echarse enriva |
להשליך/להטיל עצמו, להתנפל על מישהו; לקבל בהתלהבות |
|
echarse enriva kom'el lúvaro |
לתפוס משהו בתאווה וחשק |
|
enriva de mi kavesa! |
על ראשי! אעשה זאת בשמחה! |
|
enriva el pie |
על רגל אחת |
|
enriva enriva |
באופן שטחי, בלי להעמיק |
|
estar enriva de huego/brazas |
להיות על גחלים |
|
estar enriva de aguas/aires |
להיות תלוי באוויר, בלי דבר ממשי בידיו |
|
estar enriva de trenta i uno |
להיות בתקופה של שגשוג כשהכל הולך היטב |
|
estar enriva de pleito kon uno |
להיות שרוי במריבה/מחלוקת עם מישהו |
|
estar enriva el pie |
לנהל עסקים בלי משרד קבוע, להתפרנס מעבודות מזדמנות |
|
estar unos enriva de otros |
להיות צפופים מאוד |
|
fraguar enriva el fuego |
לקחת סיכון ודאי |
|
ir enriva |
הפציר, דרש בתוקף; שאף בעקשנות ל-; רדף אחרי, הטריד, הציק |
|
ir enriva de sus parientes |
לעלות על קבר בני המשפחה |
|
kaer enriva |
להפציר ולבקש בהשתוקקות |
|
kalkolar de enriva enriva |
העריך, אמד |
|
kaminar enriva la ley |
לדבוק בחוק |
|
karrearse enriva de otro |
לרהט דירה שבתוכה עדיין גר הדייר הקודם |
|
kitarsela d'enriva |
להשתחרר מהתחייבות; ''אני לא בעסק'' |
|
me kayo todo enriva |
'השמים נפלו על ראשי'' - אני המום ומבולבל |
|
pasar por enriva |
עבר, חצה, צלח; קיבל קידום |
|
por enriva |
מעל |
|
reklamar enriva la ley |
לתבוע בהסתמך על החוק |
|
suvirse enriva el fez |
לנצל את הרצון הטוב של מישהו בעל יכולת, לכפות רצונו עליו |
|
suvirse/toparse enriva |
להתנהג כקוזק נגזל |
|
te dare enriva, te dare parás (t.) enriva! |
לא רק שאשמח לקבל הצעתך עוד אוסיף לך! |
|
tokar d'enriva enriva |
לנגוע נגיעה קלה, לרפרף |
|
tomar enriva de si |
לקחת עליו |
|
ya dio un anyo enriva |
כבר עברה שנה מאז |
|
alimpiar lo d'enriva, lo ke se ve |
לנקות באופן שטחי |
|
asentarse enriva de un posón |
לשים את היד על סכום כסף כדי להבטיח פרעון החוב |
|
l'azeite va enriva |
שקר צף על פני המים |
|
echarse por enriva |
לשפוך על עצמו |
|
ya dio enriva |
הגיע בחופזה |
|
ya la tiene, ya la yeva enriva |
"יש לו המחלה" (בעבר נאמר על שחפת) |
|
dar enriva, dar paras enriva |
לא זו בלבד שאני מקבל זאת, אני מוכן לשלם לך בעבור כך |
|
meter enriva |
לא רק שלא הרוויח, נאלץ לשלם מכיסו |
|
tomar un pekado enriva de si |
לקחת עליו את העוון |
|
estar enriva de boda/de gaste |
להיות שרוי בתקופה של חתונה והוצאות גדולות |
|
ensalar v. |
המליח; כבש במלח |
to salt; to preserve in salt |
|
al ensalar |
בעת ההמלחה |
|
ensé (t.) f. |
עורף |
nape |
|
ensé de haham |
עורף של חכם |
|
ensensia f. |
תמצית, בושם |
essence; perfume |
|
ensensia de rozas/yasimín |
שמן ורדים/יסמין |
|
ensenyamiento m. |
הוראה |
teaching |
|
kargado de ensenyamiento |
מרצה |
|
enserrarse v. refl. |
נסגר, הסתגר, התבודד |
be closed, to shut oneself, to be isolated, to seclude oneself |
|
el sol se enserra |
השמש שוקעת |
|
enserrarse komo el kukuyiko |
להצטנף כפקעת |
|
enserrarse komo las gayinas |
ללכת לישון מוקדם (כמו התרנגולות) |
|
enshaguado adj. |
שטוף; מהוה, חסר חיות, רפוי |
washed; Faded, lifeless, loose |
|
el sol esta enshaguado |
השמש חיוורת ומכוסה עננים |
|
un diskorso enshaguado |
הרצאה תפלה ומשעממת |
|
un resivo enshaguado |
קבלת פנים צוננת |
|
enshaguarse v. refl. |
רחץ/שטף עצמו |
to wash himself |
|
enshaguarse la boka |
לשטוף את הגרון |
|
ensháguate la boka! |
לך תשטוף את הפה! (למי שהוציא מפיו דברים לא יפים) |
|
ensharopar v. |
המתיק |
to sweeten |
|
ensharopar una avla |
לשוות לדברים חזות נעימה |
|
ensharopar las keshas |
להשמיע את הטענות בצורה מעודנת (כדי לא לפגוע) |
|
enshavonada f. |
שפשוף בסבון; קצף סבון |
rubbing with soap; suds |
|
azer/dar enshavonada/as |
הקציף את הסבון; התחנף ל-, החניף ל- |
|
enshemplar v. |
המשיל, דימה ל- |
to liken to |
|
enshemplar por la plasa |
להביא מישהו למשל ולשנינה |
|
enshemplarse v. refl. |
נמשל/נדמה ל- |
seems to |
|
la ley se enshempla a espesias de vida |
נמשלה התורה לסמי מרפא |
|
enshemplo m. |
דוגמא, משל |
example, parable |
|
traer en enshemplo |
להביא כדוגמא |
|
por enshemplo |
למשל, לדוגמא |
|
enshundia f. |
לשד עצמות; שומן עוף |
bone marrow; chicken fat |
|
enshundia de pato |
שומן אווזים |
|
enshundia ke se le aga! |
ברכה: שיבוא כדשן בעצמותיו! |
|
enshundiado adj. |
שמנמן, עגלגל, מפוטם,כרסן; שאינו מש ממקומו, עצלן ונרפה |
plump, round, fattened; who does not move, lazy |
|
pato enshundiado |
אווז מפוטם |
|
karas enshundiadas |
לחיים שמנות |
|
enshundiar v. |
פיטם, הלעיט |
to fatten, to feed |
|
enshundia! |
שיבוא כדשן בעצמותיך! |
|
enshundiar indianas |
להתפטם ולהעלות משמנים |
|
enshuto adj. |
יבש, מיובש |
dry, dehydrated |
|
kedar al enshuto |
'להשאר יבש'' - לצאת קרח |
|
kedar kon los mushos enshutos |
לא להכניס דבר לפה |
|
ensima adv. |
למעלה, על גבי, מעל |
up, on top, over |
|
pagar ensima del presio |
לשלם למעלה מן המחיר |
|
por ensima |
באופן מרפרף, שטחי |
|
pasar por ensima de uno |
לפסוח על דרגי הביניים ולפנות ישירות לבעל הסמכות |
|
pasar ensima de un yerro/de una mankansa |
לעבור בשתיקה על מקרה של טעות/רשלנות וכו' |
|
yevar ensima |
לשאת איתו (על גבו/על כתפיו/בכיסו) |
|
ensima de mi kavesa! |
עלי ועל ראשי! ברצון! |
|
tomar ensima de si |
לקחת עליו/להטיל על עצמו משימה/אחריות |
|
ensunia f. |
טינה |
grudge |
|
guadrar ensunia |
לשמור טינה |
|
|
|
|
|
ensupéto cf. ensupito |
|
|
ensúpito adv. |
פתאום, לפתע |
suddenly, all of a sudden |
|
ensúpito! interj. |
מה פתאום? |
|
ensúpitas adv. |
לפתע |
|
entasar (fr.) v. |
גיבב, ערם, צבר |
to stack, to pile up |
|
entasar (fr.)de gritos |
להתנפל בצעקות וגערות |
|
entender v. |
הבין, תפס (שכלית) |
to understand, to perceive |
|
al entender es ke... |
נראה ש- |
|
ay ke entender en el/ay muncho ke entender |
הוא חכם, כדאי לשמוע בעצתו (אע''פי שכלפי חוץ אינו נראה חכם) |
|
dame a entender |
תן לי להבין, אינני מבין אותך, אתה מסתיר ממני משהו |
|
dar a entender |
להסביר, להבהיר |
|
dar a entender kon la sal i la pimienta |
להסביר בפרטי פרטים |
|
darse a entender |
לשאת ולתת עם |
|
duro de entender |
קשה תפיסה; אינו נוטה לקבל עצות טובות |
|
el Dio ke l'entienda |
אי אפשר להבין דבר מדבריו |
|
entender por el bam |
להבין בצורה הפוכה |
|
entender por el kich (t.) |
'להבין מן העכוז'' - להבין בצורה הפוכה |
|
entendióme/entenióme/tenióme/nióme? |
'הבנת?'' - מלים שמשבצים תוך כדי שיחה |
|
entiendela! |
אין מה לעשות, קבל זאת! |
|
me keda por entender |
אינני מצליח לתפוס, חידה בעיני |
|
no ay entender |
אינו מבין מלה (''דבר אל הקירות'') |
|
no entiendo azer este echo |
אין בכוונתי לעשות את העסק הזה |
|
prime entender |
צריך להבין |
|
se entiende |
ברור, מובן מאליו |
|
ya mos entendimos! |
אל תוסיף! הבנתי הכל! |
|
ya m'entendites! |
כבר הבנת! (אין לי צורך להכביר מילים והסברים) |
|
mucho me s'entiende! |
תפסתי מה רוצים לעולל לי! |
|
tadrezika la entendió |
לקח לו זמן רב לעמוד על הכוונות הרעות שמאחורי הדברים |
|
ya t'entendí, ya eskapí d'entender |
עמדתי על כוונתך שאינך מביע במפורש |
|
no la kiere entender |
אינו מוכן לקבל זאת |
|
ya se l'entiende |
כבר הגיע לגיל שבו הוא יכול להבין רמזים ודברים שאינם נאמרים במפורש |
|
entender m. |
דעה, סברה |
opinion, conjecture |
|
a mi entender |
לדעתי, למיטב הבנתי |
|
entenderse v. refl. |
הגיעו לידי הבנה, הסתדרו ביניהם היטב, חיו בהרמוניה; התמחה/היה מומחה (בתחום כלשהו); הובן, הסתבר |
to come to an understanding, to get along well, to live in harmony; to specialize; to be understood, to turn out |
|
entenderse kon uno |
לסגור עסק עם מישהו |
|
entendido adj. |
מומחה; חכם, נבון; מובן |
expert; wise, prudent; understood |
|
bien entendido! |
כמובן! בוודאי! |
|
enterneser v. |
ריכך, הרגיע; רענן, ניקה |
to soften, to soothe; to refresh, to clean |
|
enterneser la irida |
ניקה את הפצע |
|
enterneserse v. refl. |
נחלש, איבד כוח, כחש |
to weaken, to lose strength |
|
enterneserse de miedo |
רעד מפחד |
|
entero adv. |
לגמרי |
completely |
|
es entero al padre |
הוא דומה לגמרי לאביו |
|
estar bueno por entero |
להחלים לגמרי |
|
komer por entero |
לאכול ארוחה שלמה |
|
por entero |
לגמרי |
|
arrankarse entero |
נעצב מאוד |
|
entero adj. |
שלם, בלי פגם, מלא, כולל, כולו |
complete, flawless, inclusive |
|
darse entero |
הקריב עצמו, התמסר בכל מאודו, הקדיש עצמו |
|
enterrado adj. |
קבור |
buried |
|
enterrado ke lo veya en una foya! |
(קללה:) שיקבר (בבור צואה)! |
|
enterramiento m. |
קבורה, לוויה; התנהגות שפלה שראוי להקבר בעטיה באדמה |
burial, funeral; abject behavior that deserves being buried in the ground |
|
asistir a un enterramiento |
לנכוח בהלוויה |
|
enterrar v. |
קבר, טמן, הטמין |
to bury |
|
enterrar un echo |
'לקבור'' את העסק - לא לדבר עליו |
|
enterrar las parás (t.) |
לקבור את הכסף - לזרות את הכסף לרוח |
|
ya me se enterró la kara |
בייש אותי, הלבין פנַי |
|
enterrarse v. |
הסתגר, קבר עצמו |
to shut up, to bury oneself |
|
enterrarse bivo |
לקבור עצמו מבושה |
|
enterrarse en bivo |
'קבר עצמו חי'' - בחר בחיי הסתגרות |
|
entervalo m. |
פרק זמן, מרווח זמן |
time interval |
|
en el entervalo |
במשך, בתוך הזמן |
|
entinyir v. |
השחיר; הכתים, הכפיש; קלקל, השחית |
to blacken; to stain, to defame; to spoil, to corrupt |
|
entinyir las parás (t.) |
לבזבז כסף (בקניות חסרות ערך) |
|
entisión f. |
כוונה, מגמה, מזימה, מטרה |
intention, trend, plot, purpose |
|
kon entisión |
בכוונה |
|
no tener entisión |
בלי כוונה |
|
entiznado adj. |
מפויח; מואפל; מיואש, שסבל קשות; מקולקל; נזוף, מבויש, ענוש |
sooty; darkened; despairing, suffering greatly; spoiled; scolded, ashamed, punished |
|
entiznado por adientro |
מלא טינה/ יאוש/מרי מבלי להראות זאת כלפי חוץ |
|
entiznar v. |
פייח, לכלך בפיח; גרם סבל נפשי/יאוש; נזף ב-, גער ב-, הוכיח |
to soot, to soak in soot; to cause mental suffering/despair; to rebuke at |
|
entiznar a uno |
להצביע נגד מישהו |
|
entiznar el alma/la salud/el korasón |
לגרום עגמת נפש |
|
entiznar el buen de la famiya |
לבזבז את הון המשפחה |
|
entojarse v. refl. |
הרכיב משקפיים; דמיין שראה דבר מה; בלבל בין שני דברים |
to wear glasses; to imagine seeing something; to confuse two things |
|
me s'entojó |
לא ראיתי טוב, לא הבחנתי בדיוק |
|
entojos m. pl. |
משקפיים |
glasses |
|
el entojo |
סוג של משקפיים |
|
no se kiere entojos |
מובן מאליו, ניתן להבחין בזאת גם בעין בלתי מזויינת |
|
entonses adv. |
אזי, אם כך; לפנים, מקודם |
so, then; before |
|
dezde entonses |
מאז |
|
entonses i agora no |
היה ואיננו עוד |
|
entornado adj. |
מוקף, אפוף; פתוח למחצה |
surrounded, enveloped; semi-open |
|
estar entornado de famiya |
יש לו משפחה גדולה על צואריו |
|
entorno m. |
הקף; סביבה; פמליה, בני לוויה |
circumference; environment; entourage, companions |
|
al entorno |
סביב, מסביב, בסביבת |
|
los entornos |
סביבה, הפרוורים |
|
entosegar v. |
הרעיל; מילא מרירות; עורר טינה וחשד |
to poison; to fill with bitterness; to arouse resentment and suspicion |
|
entosegar la vida |
למרר את החיים |
|
entosegarse v. refl. |
הרעיל עצמו;התמלא מרירות; התמלא חשד וטינה; חש סבל ועגמה |
to poison oneself; to be filled with bitterness; to be filled with suspicion and resentment; to feel suffering and sorrow |
|
entosegarse la salú |
לקלקל את הבריאות |
|
entosegarse kon su saliva |
להיות בעל מרה שחורה |
|
entosegarse de si para si |
להיות בעל מרה שחורה |
|
entrada f. |
כניסה, פרוזדור, חדר כניסה; מוצא; הכנסה; ערך מילוני |
entrance, hallway, entrance hall; exit; income; dictionary value |
|
dar pie d'entrada |
לפתוח למישהו פתח, להכיר מעט בזכותו |
|
de entrada |
מלכתחילה, מתחילה, מראשית; קודם כל |
|
derito de entrada |
דמי כניסה |
|
no se topa ni entrada ni salida |
אין מוצא מן הסבך |
|
tener entrada libera |
ליהנות מכניסה חופשית |
|
d'entrada |
מיד |
|
a la entrada del invierno |
עם ראשית החורף |
|
se kumió un pan a la entrada |
"טרף" את הלחם מיד בראשית הארוחה |
|
la entrada del día no abastó para la salida |
התקבולים של היום כולו לא היה בהם לכסות את ההוצאות |
|
entradikas f. pl. |
דמי שתיה, טיפ; תוספות למשכורת; יתרה במאזן |
drink fee, tip; salary supplements; balance |
|
endjenyarse entradikas |
לקבל טיפים הגונים |
|
entrado adj. |
שנכנס ל-; שהתקבל יפה |
who entered into; who was received nicely |
|
entrada en el mez |
שנכנסה לחודש התשיעי |
|
entradiko en karnes |
שמנמן |
|
estar entrado en un echo/estudio/sensia |
שנכנס עמוק לעסק/לימודים וכו' |
|
estar muncho entrado en una kaza/famiya |
להתקבל כבן בית |
|
entradura f. |
כניסה; צורת הכניסה |
entrance; the form of the entrance |
|
entradura de mez |
כניסה לחודש התשיעי של ההריון |
|
entradura de puerta |
הופעה אומרת כבוד; הרושם הראשוני עם הכניסה |
|
entradura de puerta buena! |
שהרושם הראשון שתותיר יהיה טוב! |
|
entrafikado adj. |
מסובך, מבולבל; סתוּר |
complicated, confused |
|
echos entrafikados |
עניינים מבולבלים; עסקים בלתי כשרים |
|
eskritura entrafikada |
כתב בלתי קריא |
|
entrankar v. |
נעל, הבריח, נעל בבריח |
to lock, to lock with a bolt |
|
entrankar la boka |
'לנעול את הפה'' –לסרב/להמנע מלדבר/מלאכול |
|
entrante adj. & m. |
מתחיל; השבועיים הראשונים של חודש הלבנה (מתאימים להתחלות) |
starting up; the first two weeks of the lunar month (suitable for beginnings |
|
al mes entrante/en la semana entrante |
בחודש/בשבוע הבא/הקרוב |
|
entranyas f. pl. |
קרביים, מעיים; הדברים ההכרחיים ביותר; המקום העמוק שבו שוכנת האהבה האמיתית |
intestines; the most necessary things; the deepest place where true love resides |
|
kitar de sus entranyas para abediguar a un karov (ebr.) |
להקריב עצמו כדי לעזור לאדם קרוב |
|
kitar fino las entranyas |
הקיא נשמתו |
|
negro fino las entranyas |
רע ומרושעעד עמקי נשמתו |
|
kitar las entranyas a uno |
להוציא למישהו את הנשמה |
|
salido de mis entranyas |
שיצא ממעי, שילדתי, שאהוב עלי במאוד |
|
entrar v. |
נכנס, חדר; התכווץ |
to enter, to penetrate; to shrink |
|
en ke entró? |
מה קרה לו שעשה זאת? |
|
entrar a la eshkola/en un klub |
להרשם לבי''ס/מועדון |
|
entrar a sentir a uno |
להסכים לשמועמישהו, להקשיב לטענותיו |
|
entrar al lugar |
להתייבם, להנשא לגיס שהתאלמן |
|
entrar ariento |
נכנס פנימה - שקע בהפסדים |
|
entrar de pachas |
לשקוע |
|
entrar en anyos |
להזדקן, להזקין |
|
entrar en atagantos |
ליצור אי נעימויות |
|
entrar en avlas |
לבוא בדברים |
|
entrar en/en el baile |
להכנס לעסק הכרוך בסיכונים רבים ליפול בפח, להסתבך בעסק כושל |
|
entrar en buena puerta |
להשיג עבודה /משרה טובה |
|
entrar en devdas |
לשקוע בחובות |
|
entrar en echo/echos |
לעשות עסקים |
|
entrar en el djugo |
להכנס למשחק |
|
entrar en el mez |
נכנסה לחודש התשיעי להריונה |
|
entrar en gana |
לשאת חן בעיני |
|
entrar en gerra |
להכנס למלחמה |
|
entrar en ida/edad |
להזדקן |
|
entrar en kazamiento |
להתחתן, להקים משפחה |
|
entrar en los kuentos |
להתחיללעשות את החשבונות (בית/עסק); להתפשר ולהגיע להסכמה |
|
entrar en palavras |
להכנס בויכוח עם מישהו, להחליף דיבורים קשים |
|
entrar en penserio |
לשקוע בדאגות ומחשבות טורדניות |
|
entrar en pleito/belá/embrolio |
לבוא בריב; להכנס לעסק הכרוך בהרבה כאב ראש |
|
entrar en ravia |
לכעוס, להתרגז |
|
entrar en una famiya |
להכנס לשירותמשפחה; להתחתן, להקים בית |
|
entrar i salir |
לצאת ולבוא |
|
m'entró shubé (t.)/espanto |
להתמלא חשש |
|
ni entra komo sale ni sale komo entra |
מדבר דברים סותרים זה את זה |
|
no entra/no m'entra/no l'entra |
לאנכנס לי/לו לראש, קשה לו ללמוד ולשמור בזכרונו |
|
no entro ni a avlar |
לא מוכן לגמרי לדבר על כך |
|
no entró ni a verme |
סרב אפילו לראות את פנַי |
|
no entró para salir |
לא הבין דבר, נכנס מאוזן אחת ויצא מן השניה |
|
no entró por esta puerta |
אין קשר בין הדברים |
|
no m'entró/no m'entró muncho/no m'entró amistad/amor |
לא מצא חן בעיני, לא נעם לי |
|
por onde entró el puntiko de dientro |
(בהיתול:) מבזבזים את הזמן על שאלות חסרות חשיבות |
|
entrarse v. refl. |
הכניס עצמו ל-, חדר |
to introduce oneself to, to penetrate |
|
entrarse de pachás (t.) |
כפה עצמו על |
|
entravado adj. |
נבוך, ביישן, מאופק, מסויָג |
embarrassed, shy, restrained, reluctant |
|
sona entravada |
ביישן, מתבודד מן הבריות |
|
entre prep. |
בין; במשך |
between; during |
|
entre el dia/la noche/el anyo |
במשךהיום/הלילה/השנה |
|
entre el vino/la ravia |
בתוך השתיה, תחת השפעת השתיה/הכעס |
|
entre kol i kol |
בינתיים, תוך כדי זה |
|
entre mi |
לעצמי |
|
entre mi i ti |
שישאר בינינו, אישי, סודי |
|
entre mozotros |
בינינו לבין עצמנו |
|
entre muskos i fuskos |
בשעת בלבול ומבוכה; בחשאי |
|
entre otros/otras |
בין היתר, לדוגמא |
|
estar entre djente |
להיות בחברה טובה |
|
kedar entre las manos |
להיות נפתע לגמרי נוכח האשמות בלי בסיס |
|
entre mozotros no miramos |
בינינו לא מעורבים חשבונות או אינטרסים |
|
el tiempo mos se va entre ir i venir |
זמננו מתבזבז בהתרוצצויות שוא |
|
entre mi i el komo de mi al rey |
ההבדל בינו לביני הוא הבדל שמים וארץ |
|
entr'el es.huenyo |
בתוך השינה |
|
entre estas i otras, entre malas i no buenas |
בתוך הבלבול והמבוכה (ניצל את ההזדמנות ו...) |
|
entregamiento m. |
הסגרה עצמית, התמסרות לאויב, כניעה; מסירה |
self-delivery, surrender; delivery |
|
entregamiento de alma |
מוות, מיתה, יציאת הנשמה |
|
entregarse v. refl. |
התמסר לאויב, מסר עצמו לאויב, נכנע, הסגיר עצמו, התמסר |
to surrender oneself to the enemy, to surrender |
|
entregarse a la vida |
לעשות חיים, לזלול ולהתפטם |
|
entremeter/se v. /v. refl. |
התערב; תיווך; קיים יחסי מין, התייחד |
to intervene; to mediate; to have sex |
|
en todo s'entremete |
תוקע את אפו ומתערב בכל דבר |
|
entremetido adj. |
שקוע ב-, מעורב ב- |
immersed in, mixed in |
|
entremetido en palo i piedra |
מעסיק את מוחו ונטרד בשל שטויות |
|
entrompesar v. |
התנגד ל-, הפריע, הכשיל, המעיד |
to resist, to interfere, to cause a failure, to cause to stumble |
|
ke t'esta entrompesado |
מה מפריע לך? מה מטריד אותך וגורם לך בעיות? |
|
todo l'entrompesa |
הוא אינו מרוצה אף פעם |
|
entrompieso m. |
מכשול, מעצור, עיכוב, מגבלה; פח, מלכודת, מוקש |
obstacle, delay, limitation; trap, mine |
|
paso i entrompieso |
נאמר על עסק מלא חתחתים ומכשולים |
|
envano adv. |
לשוא |
in vain |
|
envano envano me se vino al-lado |
לאט, לאט, עד שקרב אלי |
|
envano ke no se vazie |
לאט, לאט, שלא יתרוקן |
|
envelarse v. |
הצטעף, כיסה עצמו ברעלה, הליט עצמו |
to cover oneself with a veil |
|
envelarse la facha |
לעצום עיניים אל מול המציאות (להתעלם) |
|
el sol se enveló |
השמש התכסתה בעבים |
|
envelinarse v. refl. |
התאלח, הזדהם; נהפך לעוין |
to become infected; to become hostile |
|
las relasiones se envelinaron |
היחסים התקלקלו |
|
enveluntado adj. |
מועדף |
favorite |
|
enveluntado del Dio |
שחננו אלוהים |
|
enveranada f. |
תקופת הקיץ |
summer period |
|
enveranada buena i klara! |
עונת קיץ טובה ובהירה! |
|
envezes/envez adv. |
לפעמים, פעמים, לעיתים, לפרקים |
sometimes, at times |
|
envez de |
במקום |
|
envezes..envezes.. |
לעיתים.. ולעיתים.. |
|
envientrada f. |
כלל העוברים שבבטן בעל חיים; כל הגורים מהמלטה אחת |
all embryos in the abdomen of an animal; all puppies from one litter |
|
envientrada de azno/de puerko! |
קללה: זרע חמורים! |
|
environamiento (ing.) m. |
סביבה |
environment |
|
kalidad de environamiento (ing.) |
איכות הסביבה |
|
enyudo m. |
קשר; צרור כסף צרור במטפחת |
a knot, a tie ; a bundle of money (in a tied handkerchief) |
|
alma de enyudos |
כינוי לקמצן הנוצר את כספו |
|
enyudo siego |
קשר סבוך שאינו בר התרה |
|
tener enyudo al garón (ebr.) |
לחוש מועקה בשל עצב או דאגה |
|
tener enyudos |
להתיר את החסכונות הקטנים |
|
tener las tripas enyudos/inyudos |
לחוש מועקה גדולה |
|
erbap (t.) adj. |
אדם מוכשר, כשיר, מומחה |
a talented, competent, expert person |
|
sal erbap! (t.) |
צא מולי! נראה אותך! |
|
eresimiento m. |
חרון אף, זעם, רוגזה, כעס |
rage, irritability, anger |
|
eresimiento de folor |
התקף זעם |
|
erev (ebr.) m. |
ערב-, אור ליום |
on the eve of |
|
erev shabat/erev pesah (ebr.) |
ערב שבת, ערב פסח וכו' |
|
erkek (t.) m. |
זָכָר |
male |
|
gato erkek (t.) |
חתול זכר |
|
para rosh hodesh erkek (t.) |
לעולם לא |
|
ermanado adj. |
שנמצא ביחסי אחווה וחיבה עמוקים |
who is in a deep relationship of brotherhood and affection |
|
ermanados bivamos! |
איחול: שנחיה תמיד באחווה ורעות! |
|
ermandad f. |
אחווה, אהבת אחים |
brotherhood, brotherly love |
|
libertad, egualidad, ermandad |
חופש, שוויון ואחווה (סיסמת המהפיכה הצרפתית) |
|
ermano m. |
אח |
brother |
|
ermano de leche |
שינק חלב מאותה אשה |
|
ermano de mi padre, ermano de mi madre |
באירוניה: נאמר תוך סירוב לסייע למי שמבקשים בעבורו |
|
ermano del Dio |
פניה לאדם לרכישת אהדתו |
|
ermanos de la noche |
כינוי שמכנים עצמם ביניהם הבונים החופשים |
|
ermanos de la pelea |
כינוי שמכנים עצמם ביניהם אנשי הדונמה |
|
ermanos ke tenga! |
שהפעולה הטובה תחזור ותישנה |
|
linguas ermanas |
לשונות אחיות |
|
mas d'ermano |
'יותר מאח'' - ידיד נפש |
|
primos ermanos |
בני דודים |
|
ermení/erminí (t.) m. |
ארמני |
Armenian |
|
es muy ermení (t.) |
אוהב לפאר עצמו |
|
vijita de ermenís (t.) |
ביקור ללא קץ |
|
korasón d'ermeni |
אדם חסר רגישות לכאב הזולת |
|
ermozo adj. |
יפה, נאה, הדור, אסטטי |
beautiful, handsome, aesthetic |
|
ermozo! k'ermozo! |
איזה יופי!מושלם! (לעתים נאמר באירוניה בכוונה הפוכה) |
|
lo ermozo es ke |
שגרת דיבור: המיוחד הוא ש-, המוזר הוא ש- |
|
no es ermozo! |
לא נאה! בלתי ראוי! יש להמנע מכך! |
|
ermozura f. |
יופי, חן, נוי, תפארת |
beauty, grace, glory |
|
ermozura de ver! |
איזה יופי! לראות ולא לשבוע |
|
ermozura djusta! |
היופי עצמו |
|
ermozura! k'ermozura! |
איזה יופי! נהדר! (לעתים משמש באירוניה כדי לומראת ההפך) |
|
ermozura kumplida |
יופי מושלם |
|
tener boka por ermozura |
לא מוציא מילה מהפה (יש לו פה רק ליופי) |
|
tiene ojos por ermozura |
יש לו עינים ליופי בלבד (אינו רואה מה שלפני אפו) |
|
eróiko adj. |
נועז, אמיץ, גיבור |
bold, brave, heroic |
|
tiempos eróikos |
זמנים הרואיים |
|
esbivlamiento m. |
חילול, עבירה דתית |
desecration, a religious offense |
|
esbivlamiento de una ley |
עבירה על מצווה |
|
esbivlar (la ley) v. |
חילל, הפר (מצווה), עבר על (חוק); להגות לשוא את שם השם; להשתמש בחפצי קודש לצרכי חולין |
to desecrate, to violate (mitzvah), to pass on (law); to pronounce in vain the holy name; to use sacred objects for profane purposes |
|
esbivlar el talé |
להשתמש בטלית לצרכי חולין |
|
esensia f. |
בושם, תמצית; מהות, טיב |
perfume, extract; essence, quality |
|
esensia de rozas |
תמצית ורדים |
|
esfondado adj. |
פרוץ, הרוס, מבוקע; חסר תחתית, בעל תחתית מנוקבת |
hacked, destroyed, cracked; bottomless, with a pierced bottom |
|
kasha esfondada |
צרור נקוב, קופה ריקה |
|
esfondarse v. refl. |
התמוטט, נהרס; איבד כל נכסיו, פשט רגל |
to be collapsed, to be destroyed; to lose all his assets, to go bankrupt |
|
s'esfondó la kasha |
לא נותר כסף בקופה |
|
esfongato m. |
מאפה מוקרם |
crusted pastry |
|
esfongato de kalavasa |
פשטידת/מאפה קישואים |
|
esfongato de merendjena |
פשטידת חצילים |
|
esfongato de prasa |
מאפה כרתי |
|
esglatarse v. refl. |
החליק; התפגר פתאום |
to slide; to die suddenly |
|
esglatarse el komer |
בלע את המזון בחפזון וגסות; התפגר |
|
se esglató! |
נפטר! הסתלק לבית עולמו! |
|
es.hachado adj. |
דרוס, כתוש, מעוך; |
overrun, crushed |
|
kunduria eshachada |
נעל שחלקה האחורי נמעך ומשמשת כנעל בית |
|
eshek (t.) m. |
חמור |
donkey |
|
eshek djasina (t.) |
טיפש מטופש |
|
eshek djasina (t.) adv. |
בחמוריות |
|
eshek yebí (t.) |
בלי כבוד, באופן בלתי מכובד |
|
eshemplo m. |
דוגמא, משל, מופת |
example, parable |
|
de servir de eshemplo |
משמש מופת |
|
esh.huela f. |
קרדום, גרזן |
ax |
|
par vehaftor (ebr.) esh.huelika |
עקשן טרדן ופטפטן |
|
es.huegra f. |
חמות, חותנת |
mother-in-law |
|
lo ke ve la es.huegra |
הדברים הבולטים, הנראים לעין |
|
es.hueko m. |
קבקב, נעל עץ |
clog, wooden shoe |
|
arrastar es.hueko |
למשוך את הקבקבים; לעשות את עבודות הבית הגסות |
|
es.huela f. |
סוליה |
sole |
|
azerse de kara i de es.huela |
להתלהט מחום התנור - נאמר באירוניה על מי שמתבטל כל החורף ליד התנור |
|
echar media es.huela |
לקבוע בנעל חצי סוליה חדשה |
|
komer la es.huela |
לבלות את הנעל |
|
la es.huela del pan/del pastel |
החלק התחתון (החרוך) של הלחם |
|
es.huelto adj. |
משוחרר, רפוי; פנוי, רווק; גרוש |
loose; single; divorced |
|
estar es.huelto |
להיות לבוש בבגדים נוחים ורפויים |
|
tener el puerpo es.huelto |
ללכת לשירותים לעתים קרובות |
|
tener el pie es.huelto |
לשרך דרכיו; להתרוצץ בלי צורך |
|
tener la boka es.huelta |
לזלול ולחוש ברע; לדבר בלי לחשוב; ללכת רכיל |
|
tener la mano es.huelta |
לפזר כסף בלי חשבון |
|
tener todo es.huelto |
מעורטל כמעט לגמרי |
|
un ombre es.huelto/una mujer es.huelta |
אדם גרוש/ אשה גרושה |
|
tener las urinas s.hueltas |
לחוש תדירות צורך להשתין |
|
es.huenyiko m. |
נמנום, תנומה, שינה קלה |
drowsiness, nap, light sleep |
|
azer un s.huenyiziko |
להתנמנם/לחטוף תנומה בחשאי |
|
es.huenyo m. |
שינה; חלום |
sleep; dream |
|
aferrar el es.huenyo |
לחטוף תנומה, להצליח להרדם |
|
bozear el es.huenyo |
להפסיק באופן פתאומי ובלתי נעים את השינה |
|
enganyar el es.huenyo |
לישון שינה חטופה כדי להעביר את החשק לישון |
|
es.huenyo alborotado |
שינה טרופה |
|
es.huenyo de media noche |
מייחסים לי מעורבות במשהו שאני שומע עליו לראשונה; תכניות חסרות שחר, ''בחלום בלילה'' |
|
es.huenyo dulse |
שינה נעימה |
|
es.huenyo i repozo! |
שינה טובה! שינה מתוקה! |
|
es.huenyos pesgados |
סיוט, חלום רע |
|
estar a los siete es.huenyos |
לישון שינה עמוקה |
|
estar enriva el es.huenyo |
להיות שרוי בשינה |
|
estar mahmur del es.huenyo |
להיות עדיין רדום/חצי ישן |
|
esviar el es.huenyo |
לגרום לאבדן החשק לישון |
|
kitar el es.huenyo |
לטרוד את השינה |
|
le tomó el es.huenyo |
תפסה אותו שינה, אחר לקום |
|
ni entre es.huenyos |
דבר בלתי ניתן למימוש; דבר שאין רוצים לראותו אפילו בחלום |
|
ni por es.huenyos me pasa |
לא עולה בדעתי |
|
son es.huenyos |
חלום באספמיא, דבר שאינו בר מימוש |
|
sontraer/karrear es.huenyo |
להרדים, לגרום חשק לישון |
|
venir el es.huenyo |
יש חשק לישון |
|
venir entre es.huenyos |
לראות בחלום |
|
tener el es.huenyo pezgado |
לישון שינה כבדה ועמוקה |
|
tener el es.huenyo liviano |
לישון שינה קלה (להתעורר לכל רחש) |
|
el es.huenyo karrea es.huenyo |
ככל שישנים יותר גובר החשק לישון |
|
biklear el es.huenyo de uno |
להשגיח על שנתו של מישהו: לשמור לבל תופרע שנתו ולטפל בצרכיו אם יתעורר |
|
el de los es.huenyos |
בעל חלומות, אדם המתיימר לחלום חלומות נבואיים |
|
es.huenyo liviano |
שינה קלה שמתעוררים ממנה בקלות |
|
es.huenyo sin soltura |
חלום ללא פתרונים |
|
no entrar es.huenyo |
לסבול מנדודי שינה |
|
la soltura de un es.huenyo |
פתרון החלום |
|
m'aferró/me tomó el es.huenyo |
נפלה עלי תרדמה, נרדמתי |
|
ni por es.huenyo |
אפילו לא בחלום - בשום אופן! |
|
parese un es.huenyo |
זה כל כך מוזר ובלתי מציאותי עד כי זה נראה כחלום |
|
pedrer el es.huenyo |
לאבד את השינה; להיות טרוד בעניין חסר כל חשיבות בזמן שהיינו אמורים לישון |
|
ver es.huenyos |
לחלום חלומות |
|
ya me pasó el es.huenyo |
עבר לי הרצון/החשק לישון |
|
eskadrilia f. |
טייסת, להק |
squadron |
|
eskadrilia de aviones |
להק מטוסים |
|
eskaer cf. deskaer |
|
|
|
eskaer de los ojos |
איבד כבודו בעיני אחרים |
|
eskala f. |
רציף, מעגן; תחנת ביניים; פיגום |
dock, anchorage; Intermediate station; scaffolding |
|
azer eskala |
לעצור לחניית ביניים |
|
eskalavrado adj. |
פצוע ראש, פצוע במצח |
head wounded, wounded in forehead |
|
dado, mamado i eskalavrado |
נולד, נגמל ונבל - נאמר על דבר מה שהסתיים מהר וגרוע |
|
eskalavramiento m. |
פגיעה בראש; מאמץ שכלי גדול לפתרון בעיה |
head injury; great mental effort to solve a problem |
|
eskalavramientos de meoyos |
'שבירת ראש'' - חיפוש פתרון; מאמץ שכלי להתעסקות בדברי סרק |
|
eskalavrarse v. refl. |
נפצע בראשו; שבר את הראש, עשה מאמצים לפתרון בעיה |
to be wounded in his head; to break the head, make efforts to solve a problem |
|
eskalavrarse los meoyos |
לבלות זמן ממושך במאמצים להבהיר למישהו עניין מסובך ומורכב |
|
eskaldado adj. |
חלוט, שחלטוהו; שסובל מגרוי בעור; שספג מכות קשות; שאיבד ממוןרב (במשחק/בבורסה); שהונוהו במחיר |
boiled (by pouring boiled water); suffering from skin irritation; who suffered severe blows; who lost money (in a game/in the stock market); who was deceived in price |
|
pan eskaldado |
מאכל פשוט מפתיתי לחם חלוטים, שמן ופרורי גבינה (או סוכר) |
|
eskaldar |
הרתיח, חלט, הגעיל; גרם גירוי בעור המרפק/ברך; הכה מכות נאמנות; הונה במחיר; גרם אבדן ממון |
to boil, to pour boiling water, to rinse in boiling water; to cause irritation of the skin of the elbow/knee; to beat hard blows; to deceive in price; to cause a loss of property |
|
agua eskaldando |
מים חמים מאוד |
|
eskaldar la losa |
להגעיל את הכלים |
|
lo eskaldaron bueno |
סחטו אותו היטב, הוציאו ממנו ממון רב |
|
eskaldarse v. refl. |
נחלט; נפל קרבן לרמיה; איבד ממון רב |
to fall victim to deception; to lose a lot of money |
|
eskaldarse bivo |
אבד ממון רב ועצום |
|
eskalera f. |
סולם, מדרגות |
ladder, stairs |
|
eskalera de dos pachas |
סולם דו רגלי |
|
eskalera de mano |
סולם נייד |
|
eskalera empepinada |
מדרגות תלולות |
|
suvir i abashar eskaleras |
להתרוצץ במסדרונות השלטון בלי להשיג דבר |
|
eskalón m. |
מדרגה, שלב (בסולם), דרגה |
step, step (of a ladder), rank |
|
abashar/suvir eskalón |
לעלות/לרדת בדרגה/מעלה |
|
eskambil m. |
מכת כף בעורף |
a blow to the back of the head |
|
komer un eskambil |
לחטוף מכת כף בעורף במפתיע |
|
eskampido adj. |
שומם |
desolate |
|
ir por kampos eskampidos |
לצאת להרפתקה במקומות נידחים |
|
eskapadijo m. |
גמר, סיום, השלמה; אותות מבשרים קץ הבעיות והטרדות; בריחה,המלטות |
end, completion; signals heralding the end of problems; escape, running away |
|
eskapadijo de mal! |
שיבוא קץ לרעה! |
|
eskapado adj. |
שלם, מושלם, גמור, מוגמר; מוסמך; נושע, נגאל, ניצול |
complete, perfect, finished; certified; saved, redeemed, survivor |
|
es eskapado de shkola |
שסיים לימודיו |
|
eskapados ke seamos de todos los males! |
נאמר כשרואים את קץ הסבל והטרדות: שנזכה תמיד להנצל מפורענות! |
|
eskapar v. |
גמר, סיים, השלים, כילה; חמק, השתמט; הציל, הושיע |
to fnish, to complete; to dodge; to save |
|
eskapar a uno de negras manos |
לשחרר מישהו מידיו של אדם רע ואכזרי |
|
eskapar de belá |
להנצל מבעיה גדולה או אסון |
|
eskapar la eskola |
לסיים אתהלימודים |
|
eskaparla barato |
'לצאת מזה בזול'' |
|
eskaparla debaldes |
להחלץ מסכנה/לצאת מן העניין בצורה חלקה |
|
ken m'eskapa? |
מי ישחרר אותי מן ''הדבק'' הזה! |
|
kon bueno ke t'eskape el Dio! |
איחול ליולדת: שהלידה תעלה יפה! |
|
lo eskapó el Dio |
המוות גאלו מייסוריו |
|
no empesó para eskapar |
'זה אך התחיל וכבר שואלים אם גמר'' |
|
no la eskapas de mi/no la eskapas ni kon la vida |
לא תמלט מתחת ידי, בסופו של דבר אגיע אליך |
|
ya la eskapí de el |
הצלחתי להפטר ממנו סוף סוף |
|
ya la eskapó/ya la eskapó de baldes |
יצא מזה במחיר זול |
|
eskaparse v. refl. |
נמלט, ברח, התחמק; ניצל, נושע; נגמר |
to escape, to flee, to dodge; to be saved; to be finished |
|
no s'eskapa kon palavras |
אי אפשר לגמור זאת במלים, יש להקריב קרבנות נוספים |
|
se le eskapó la azeite de bivir |
נקפד פתיל חייו |
|
eskapasión f. |
יום, גמר; הצלה |
termination, finish; rescue |
|
eskapasión ke ayga! |
מוכרחים לגמור זאת בכל מחיר! |
|
no aver eskapasión |
שאינו נגמר, שאין לו סוף |
|
eskarado adj. |
חצוף, ציניקן, עובר על גדרי הצניעות |
cheeky, cynical, goes over the fence of modesty |
|
mujer eskarada |
אשה פרוצה |
|
eskaravato m. |
תיקן, ג'וק; חיפושית; כתבבלתי ניתן לפענוח; סוג של טבעת (עממי) |
cockroach; beetle; Indecipherable writing; ring type (folk) |
|
eskaravatos le pasan por enriva |
אדם מזוהם שאינו שם לב לנקיונו |
|
eskarinyo m. |
געגוע |
longing |
|
abatir el eskarinyo |
להשקיט את הגעגועים |
|
azer por eskarinyo |
להשקיט את הגעגועים |
|
azer/tener eskarinyo |
לחוש געגועים |
|
traer eskarinyo |
לעורר געגועים |
|
eskarvador m. |
חטטן; מחטט, נובר |
nosy |
|
eskarvador de dientes |
קיסם לניקוי השיניים |
|
eskarvar/eskarvarse v./v. refl. |
חיטט, נבר, חפר; חיפש באופן מדוקדק |
to pry, to dig; to search carefully |
|
eskarvar el klavo i el burako |
לתור אחר המסמר והחור - לא למצוא ידים ורגלים |
|
no konviene mucho eskarvár |
לא כדאי לחטט ולחפש יותר מדי - עשויים לגלות דברים בלתי נעימים |
|
eskavá (ebr.) f. |
אשכבה |
requiem |
|
echar eskavá (ebr.) |
לומר תפילת אשכבה; להגיד ''קדיש'' על משהו שאבד |
|
eskenazí (ebr.) m. & adj. |
אשכנזי |
Ashkenazic |
|
kavesa de eskenazí (ebr.) |
כינוי לאדם עקשן העומד על דעתו |
|
eskidjí (t.) m. |
סוחר בבגדים משומשים, סוחר בלואים, סוחר בגרוטאות, סמרטוטר |
used clothing dealer, worn-out dealer, scrap dealer |
|
ropa vieja al eskidji |
על הזקנים לעמוד בצד ולתת לצעירים לחיות את חייהם |
|
eskifarse (it.) v. refl. |
נגעל, הראה גועל ומיאוס, גילה זלזול כלפי |
to be disgusted, to show disgust, to show contempt for |
|
eskifarse (it.) entero |
לדחות במיאוס הצעה בלתי מתאימה |
|
eskifo (it.) m. |
גועל, בחילה, מיאוס, קבס; זלזול |
disgust, nausea; contempt |
|
dar eskifo (it.) |
לגרום זלזול |
|
eskitarse v. refl. |
עזב, יצא מ-; התפטר |
to leave; to resign |
|
eskitárse de la eskola |
להפסיק את הלימודים, לחדול ללמוד |
|
esklareser v. |
הבהיר, ברר; הנץ (שמש/יום) |
to clarify, to find out; to rise (sun/day) |
|
al esklareser |
עם הנץ השחר |
|
de onde esklarese el sol i asta onde se pone |
מעלות השחר עד שקיעת החמה |
|
esklavedad/vidad f. |
עבדות, שעבוד |
slavery, bondage |
|
salir de esklavedad |
לצאת מעבדות לחירות |
|
esklavo m. |
עבד; סוג אריג פשוט לתפירת מדי חיילי השולטן |
slave; a simple type of fabric for sewing the Sultan's soldiers' uniforms |
|
ser/kedar esklavo vendido |
להיות עבד נרצע; לשקוע בהתחייבויות שקשה להשתחרר מהן |
|
tomar por esklavo |
לנצל מישהו בצורה מוגזמת |
|
tu esklavo sere! |
עבדך הנאמן! |
|
eskojer v. |
בחר, ברר, מיין |
to select, to sort |
|
eskojer lo muvhar (ebr.) |
לקחת מן המובחר |
|
merkar a eskojer |
לקנות תוך כדי ברירה (פירות, ירקות) |
|
no ay ke eskojer |
אין ברירה, הכל גרוע |
|
eskojido adj. |
נבחר, משובח; ממויין |
selected, fine; sorted |
|
el puevlo eskojido |
העם הנבחר |
|
eskojido del Dio |
בחיר אלוהים, שאלוהים חננו |
|
personas eskojidas |
אנשים נבחרים |
|
uno i uno eskojidos |
אחד גרוע מן השני |
|
eskola f. |
בית ספר |
school |
|
es eskola para mi |
הדבר מעניק לי נסיון |
|
ke no vido banko de eskola |
'לא ראה ספסל בי''ס'' - בור ועם הארץ |
|
eskolario adj. |
בית ספרי |
of a school |
|
anyo eskolario |
שנת הלימודים, שנה''ל |
|
eskometa (it.) f. |
הימור, התערבות |
gambling, betting |
|
azer/meter eskometa (it.) |
הימר, התערב |
|
eskonder v. |
החביא, הסתיר, הצפין, העלים; האפיל |
|
|
djugar al eskonder |
לשחק במחבואים |
|
vete a eskonder |
לך החבא את בושת פניך |
|
eskondidas f. pl. |
מחבואים |
hide and seek |
|
a las eskondidas |
בסתר, במסתרים, בחשאי, בהחבא, במחבואים, בחשאין |
|
eskonto m. |
הנחה, הוזלה; דיסקונט, נכיון שטרות |
discount; banknote discounting |
|
echar eskonto de djam (t.) |
להפריז בסיפורים ובדיבורים |
|
eskonto de djam (t.) |
הנחה גדולה |
|
eskontra cf. eskuentra |
|
|
eskontrar v. |
נתקל, פגש באופן בלתי צפוי |
to encounter, to meet unexpectedly |
|
eskontrar kon el guerko |
להתקל באדם מזיק וחורש רע |
|
|
|
|
|
eskontrar la belá (t.) |
להתקל בצרה/במישהו טרחן ובלתי רצוי |
|
eskontro m. |
פגישה מרגיזה/מטריחה; קרב פנים אל פנים |
annoying meeting; face-to-face battle |
|
ir al eskontro |
ללכת לקראת דבר מה בלתי נעים/מרגיז |
|
eskopo (it./port.) m. |
מטרה, תכלית, יעד, כוונה |
purpose, goal, intention |
|
ake eskopo (it./port.)? |
לאיזו מטרה? |
|
en el eskopo (it./port.) de |
לשם, למען, בעבור; לאור ... |
|
kon ke eskopo (it./port.)? |
לאיזו מטרה? מאיזו סיבה? |
|
eskorchado adj. |
שפשטו את עורו |
who was stripped of his skin |
|
gato eskorchado |
כינוי לאדם כחוש: ''חתול שפשטו את עורו'' |
|
azerse gato eskorchado |
להפוך לחתול שפשטו את עורו - לרזות מאוד |
|
eskorrer v. |
נזל, נטף, זלף; רוקן |
to drip; to empty |
|
eskorrer la kaza |
לחסל את כל המצרכים בבית |
|
eskorrerse v. refl. |
התרוקן, דלף; הדליף סוד |
to become empty, to leak; to leak a secret |
|
s'eskorrió la plasa/el charshi |
כל הסחורה נעלמה מן השוק; השוק התרוקן מבאיו ומוכריו (בשל פניקה או ארוע חמור) |
|
eskova f. |
מטאטא, מכבדת |
broom |
|
eskova! interj. |
החוצה! |
|
eskova de esfuliniar |
מטאטא ארוך לניקוי התקרה |
|
meter la eskova detrás de la puerta |
לשים את המטאטא מאחורי הדלת (כדי לגרום ליציאת האורח מן הבית) |
|
tomar eskova en mano |
לפטר את צוות המשרתים ולחדשו |
|
eskrito m. |
כתוב; תעודה; צוואה; חוזה |
written; diploma; will; contract |
|
onde lo vites eskrito?, onde lo topates eskrito? |
מאיפה המצאת לי את זה? (אמירה של דחית עמדתו של מישהו) |
|
no kierer ver a uno ni eskrito ni estampado |
ביטוי של עויינות: אינני מוכן לראות אפילו את שמו או את תמונתו! |
|
eskrito adj. |
כתוב |
written |
|
dar por eskrito |
להעלות על הכתב |
|
tener todo por eskrito |
לשמור הכל בכתובים |
|
ya estava eskrito |
כך נגזר מלמעלה |
|
eskritura f. |
כתב, כתב יד; ניהול ספרים |
handwriting; book management |
|
las Eskrituras |
כתבי הקודש |
|
eskrituria f. |
רישום חשבונאי |
accounting registration |
|
las eskriturias |
ספרי הנה''ח |
|
eskrivanía |
קלמר; קסת; עט |
pencil case; inkwell; pen |
|
se le rumpió la eskrivanía |
נשברה הקסת! (רמז של כותב הבקשות: יש לשלם את דמי הכתיבה) |
|
eskrivir v. |
רשם, כתב |
registerer, court clerk |
|
eskrivir enriva el buz (t.) |
'לכתוב על הקרח'' |
|
eskritos en livros de vida! |
תכתבו לחיים! |
|
eskrivir i embarrar |
"לכתוב ולמחוק" - להתקשות בניסוח הדברים |
|
eskrushir v. |
חרק (שיניים), השמיע קול חריקה |
to gnash (teeth), to make a creaking sound |
|
eskrushir dientes |
חרק שניים; ביטא כעס עצור |
|
eskuchar v. |
האזין, הקשיב; ציית, שמע בקול; שינן (שעור, תפילה) |
to listen, to listen; to obey, to memorize (lesson, prayer) |
|
eskuchar la lisión/la tefilá/la berahá |
לומר את השיעור/התפילה/הברכה |
|
eskudiyar v. |
יצק לקערה; הגיש אוכל |
to pour into a bowl; to serve food |
|
eskudiyar todo |
'לשפוך'' את כל הידוע, לגלות הכל |
|
eskudo m. |
מגן; שם של מטבע (אסקודו) |
shield; escudo (gold coin) |
|
eskudo de David |
מגן דוד |
|
eskulterear (t.) v. |
ברח/נמלט מפני סכנה או מטרד |
to escape from danger or nuisance |
|
ya la eskultereí |
נמלטתי מן הסכנה |
|
no la eskulterea |
הוא לא ייצא מזה |
|
eskupido adj. |
שיורקים בו/עליו |
who is spit on |
|
eskupido i estrapajado |
המתקבל תמיד בזלזול ובוז |
|
eskupido por la boka este ijiko es |
דומה כשתי טיפות מים |
|
este ninyo es al padre eskupido |
הילד הזה דומה לאביו כשתי טיפות מים |
|
eskupina f. |
רוק |
saliva |
|
no me kedo eskupina en la boka |
עשיתי את כל המאמצים לשכנעו והעליתי חרס |
|
echar una eskupinika en basho |
מידת זמן קצרה: לירוק ארצה ולהמתין עד להתייבשות הרוק |
|
echarse una eskupinika a la boka del alma |
לירוק יריקונת על עצמו (כסגולה כנגד פחד פתאום ללא סיבה ניכרת) |
|
eskupinada f. |
רקיקה, רקיקה בפרצוף |
spitting, spitting in the face |
|
komer maldisiones i eskupinadas |
לספוג עלבונות |
|
eskupir v. |
ירק, רקק; גילה סוד |
to spit; to tell a secret |
|
eskupir en la kara |
לירוק בפרצוף |
|
komer i eskupir |
"לאכול ולירוק" - על אוכל שאין בו להשביע/על ספר, הרצאה וכו' חסרי ערך |
|
no eskupe nada |
אינו מוציא מילה מפיו, אינו מגלה מה שהוא יודע |
|
eskupirse v. refl. |
ירק על עצמו |
to spit on himself |
|
es de eskupirse las unyas! |
'זהו מעשה מביש!'' |
|
eskupirse las unyas |
להביע זלזול ותחושת גועל כלפי מעשה מביש |
|
eskupitina f. |
רוֹק |
saliva |
|
no kedar eskupitina en la boka |
נותר בלי נשימה |
|
eskureser v. |
החשיך, האפיל, העיב, הקדיר,עמעם, ערפל |
to darken, to obscure, to dim |
|
al eskuresér el sol |
עם שקיעת החמה |
|
al eskuresér el día |
ברדת החשיכה, ברדת הלילה |
|
eskuridad/eskuridat f. |
חושך, חשיכה, אפילה |
darkness, obscurity |
|
a la eskuridad |
בסנוורים |
|
eskuridad i ferida de mayores |
'חושך ומכת בכורות'' - ערבוביה ובלבול |
|
eskurido adj. |
סחוט; ספוג |
squeezed; soaked |
|
eskurido en la agua |
ספוג מים |
|
eskurina f. |
חשיכה, חושך, אפילה, חושך מצרים, חשיכה עמוקה; ''מציאה'' |
darkness, darkness, deep darkness; ''bargain'' |
|
a las eskurinas |
בחשיכה |
|
echar/kedar/kaer en eskurinas |
להיות שרוי בחשיכה ודלות |
|
kitar de eskurinas |
להוציא מאפילה לאורה - לחלץ מדלות ושפלות |
|
eskurir v. |
נטף, טפטף; סחט |
to drip; to squeeze |
|
meter a eskurir |
לגרום נזילה/דליפה |
|
eskuro (port.) adj. |
חשוך, אפל, אפלולי; כהה, קודר; עגום; מעורפל; שקשה להסבירו, שקשה להבינו |
dark, gloomy, dim; dark, gloomy; bleak; fuzzy; that is difficult to explain, that is difficult to understand |
|
al eskuro adv. |
בלי אור, בחשיכה |
|
levantarse al eskuro |
להשכים בטרם אור |
|
eskuzar (port.) v. |
מחל, סלח |
to forgive |
|
eskuza (port.) por la kanseria! |
באירוניה כלפי מי שחייב לך שירות אך עושה זאת באי חשק: ''סליחה על הטירדה'' |
|
esmerado adj. |
מוקפד, ששקדו עליו; מלוטש |
meticulously cared for; polished |
|
esmerado komo el oro fino |
מטופל בהקפדה והשקעה מרובה |
|
esmersador m. |
קניין; קונה |
buyer |
|
es un buen esmesador |
מי שיודע לקנות ולמצוא את המציאות הטובות ביותר |
|
esmerso m. |
קניה, רכישה |
buying |
|
azer un buen esmerso |
לעשות קניה טובה; בהשאלה: נאמר על בחור שמצא אשה ראויה |
|
esnaf (t.) m. |
איגוד מקצועי, גילדה; בורגנות זעירה; בורגני זעיר; בעל מלאכה |
trade union, guild; tiny bourgeoisie; tiny bourgeois; craftsman |
|
uzos esnaf (t.) |
הליכות פשוטות |
|
esnafiko (t.) m. |
בעל אמצעים צנועים, משתכר מעט |
a person who has modest means, earns little |
|
ser un esnafiko (t.) |
להיות במצב כלכלי צנוע |
|
espada f. |
חרב, סיף |
sword |
|
a tajo de espada |
באבחת חרב |
|
espada de el Dio |
כינוי לקשת בענן |
|
espada de siete kortes |
לשון הרע (''חרב של שבעה להבים'') |
|
la eluenga le va espada |
בעל שטף דיבור |
|
tener espada desvainada en la mano |
בעל טיעון מכריע |
|
espago (gr. & it.) m. |
חוט, פתיל, חבל; דברי רהב |
ropes manufacturer, ropes seller; words of boasting |
|
ar/echar espagos de la boka |
לפזר דברי רהב והבל |
|
espajar (2) v. |
פינה (מקום, דרך), סילק מכשולים (מהדרך), ביער |
to clear (place, road), to remove obstacles (from the road), to root out |
|
avlar i espajar |
לפלוט שטויות ודברי הבל |
|
espajarlo |
הביא לו הקלה |
|
espalda f. |
גב, שכם; כושר עמידה |
back, shoulder; stamina |
|
avlar por la espalda |
לדבר בגנות מישהו מאחורי הגב |
|
dar dadikas a la espalda |
'ללטף'' מישהו כדי לרכוש אותו לצדי |
|
dar la espalda |
להפנות את הגב, להפנות עורף |
|
dar/amostrar espalda |
לצאת, להסתלק |
|
espalda ande arrimar |
משענת, גב להשען עליו |
|
espalda de la mano |
גב היד |
|
espalda ke te vea! |
הסתלק מפה! |
|
kaer d'espalda |
ליפול אחורה |
|
no darse espalda en basho |
לא להודות בטעות, לסרב להשתכנע |
|
tener buena espalda/espalda rezia |
להיות בעל כוח עמידה ושרידות |
|
espaldera f. |
משענת גב; החלק האחורי של |
back support; the back of |
|
a la espaldera de mi kaza |
בחלק האחורי של ביתי |
|
espander v. |
פיזר, זרה; פרש, גלל; תלה/פרש כביסה ליבוש |
to disperse; to spread, to scroll; to hang/spread laundry for drying |
|
espander bozes/ruidos |
להפיץ שמועה |
|
espander el gaste |
לבזבז בלי חשבון |
|
espander la mano |
לבזבז; לפשוט יד |
|
espander la pachá (t.) |
לפשוט רגלים:למות |
|
vara de espander |
מוט לחבלי כביסה; כינוי לאדם גבוה וקטן שכל |
|
espandido adj. |
מפוזר, נפוץ, פרוש |
scattered, spread out |
|
espandido muerto |
שרוע/רובץ באפיסת כוחות |
|
espandido m. |
כביסה שנפרשה ליבוש |
laundry unfolded for drying |
|
arrekojer el espandido |
להוריד את הכביסה |
|
espandidura f. |
התפשטות, פרישה, התפרסות; מרחב, שטח |
spread; space |
|
la espandidúra del sielo/de la mar/de la tierra |
מלוא רוחב הרקיע/הים/הארץ |
|
espandir v. |
פירסם, הפיץ, הודיע, פירסם ברבים; פיזר, פרש, מתח, גלל; תלה לייבוש |
to distribute, to announce, to publicize; to spread, to scatter, to stretch, to scroll; to hang for drying |
|
espandir la mano |
פשט יד, קיבץ נדבות |
|
espantar v. |
הפחיד, הבעית, החריד, הבהיל |
to scare, to frighten, to terrify, |
|
azer espantar |
הפחיד |
|
espantarse v. refl. |
פחד, ירא, התירא, נבהל, נבעת, נחרד, נאחז פחד |
to be afraid, to panic, to be anxious, to be filled with fear |
|
espantarse de sus parientes/ de su mestro |
לכבד את ההורים/המורה |
|
no se le espanta el ojo |
אינו נרתע מפני קשיים, מנוסה בהתמודדות עם משימות קשות ומכשולים |
|
espantarse del Dio |
לנהוג ביראת שמים/ביושר |
|
no t'espantes, yo esto aki |
אל תפחד אני עומד לצידך! (נאמר לעתים באירוניה כלפי מי שמבטיח תמיכה באין לו יכלות להעניקה) |
|
espantarse de su solombra, de su patada |
פחדן: מפחד מפני הצל של עצמו.מרשרוש צעדיו |
|
no s'espanta de demandar tres por uno |
הסןחר הזה אינו נרתע לדרוש פי שלושה מערך הסחורה |
|
espantarse de avlar |
נמנע מלהביע דעתו |
|
s'espanta no gane |
מקנא בי שמא אצליח ומערים קשיים על דרכי |
|
espanto m. |
פחד, מורך לב, מורא, אימה, יראה, חרדה, בהלה; פוביה |
fear, terror, awe, anxiety, panic; phobia |
|
atemado del espanto |
מוכה פחד, נבעת עד מוות |
|
ay espanto de |
יש חשש מ- |
|
ay espanto ke |
יש חשש ש- |
|
azer por espanto |
לפנות אל ידעונים |
|
da espanto/aze espanto de verlo |
בעל חזות מפחידה |
|
entrar espanto |
נכנס לו פחד (התפחד) |
|
espanto preto |
אימה חשיכה |
|
estar kon espanto |
לחוש סכנה, לחזות סכנה קרבה |
|
tener espanto de |
לפחד מ-, להיות תחת מורא של |
|
espantozo adj. |
פחדן, מוג לב, מפוחד, פחדני; מטיל פחד |
cowardly, frightened; who casts fear |
|
es un espantozo! |
הוא פחדן גדול הרואה על כל שעל את הסכנה |
|
espasio m. |
מרחב, שטח, חלל; רווח, מרווח; סדק; שעשועים, בידור, פנאי; תענוג,עונג |
|
|
espasio aereo |
מרחב אווירי |
|
espasio de tiempo |
פרק זמן |
|
espasio de ver |
מרחב ראיה |
|
espedasar v. cf. despedasar |
|
|
|
detener a espedasar |
לתפוס בכוח |
|
yamar a espedasar |
להזמין ברוחב לב |
|
espejarse v. refl. |
טעה לחשוב, הביןהפוך, דימה לראות בטעות, נתחלף לו דבר בדבר; ראה עצמו בראי; נצנץ, הבריק; בחן בסקרנות |
|
|
me s'espejó |
דמיתי לראות זאת אך טעיתי, התחלף לי דבר בדבר |
|
espejo m. |
מראה, ראי, אספקלריה; בבואה; נצנוץ, זיו; דוגמא, דגם |
|
|
azerlo espejo |
להבריקו כראי |
|
echar espejos |
להתנצנץ |
|
espejo me va ser |
ישמש לי כדוגמא/כמופת |
|
mírate al espejo |
התבונן בעצמך, עשה חשבון נפש ותווכח בטעותך |
|
tapar espejos |
לכסות מראות - ביטוי לאבל (בימי השבעה) |
|
este ninyo es el espejo del padre |
הילד הזה הוא בבואה של אביו |
|
espesia f. |
סוג, מין; תבלין; בושם |
|
|
espesias |
תבלינים |
|
káshkara de espesia |
קילוּפָה (מסממני הקטורת) |
|
espeso (1) adj. |
צפוף, סמיך, עבה, עבות, צמיג (נוזל); מלוכד, קומפקטי |
|
|
espeso i enmelado |
סמיך ומתוק כדבש |
|
espeto m. |
שיפוד, מסרגה |
|
|
englutirse un espeto |
להיות ישר כסרגל |
|
espeto kemando |
שיפוד לוהט; אמצעי אלים לסחיטה הודאה |
|
espidirse v. refl. |
התעכל |
|
|
esta ropa no se espide presto |
הסחורה הזו אינה מתחסלת מהר |
|
espiga f. |
שיבולת; תירס, קלח תירס |
|
|
pan d'espiga |
לחם תירס |
|
espina f. |
קוץ, עצם דג |
|
|
espina blanka |
עוזרד |
|
la espina por la melezina |
הרעה התהפכה לטובה, הנזק היה לתרופה; ארוע שלילי המאפשר לעשות בלי נקיפות מצפון מה שלא העזנו לעשות קודם |
|
no me da buena espina |
אינו מבשר טובות |
|
espinaka f. |
תרד |
|
|
esfongato de espinaka |
מאפה תרד |
|
espino m. |
שיח, סנה; קוץ, חוח; כינוי לזד |
|
|
azerse un espino |
להפוך טבעו למזיק, ערמומי ופתלתול |
|
de la roza sale el espino |
בנים מרעים להורים טובים |
|
estar entre espinos |
לשהות בחברה רעה |
|
espirito m. |
רוח, נפש |
|
|
espirito santo |
רוח הקודש |
|
espirituel (fr.) cf. espiritual |
|
|
|
kapo (it.) espirituel (fr.) |
מנהיג רוחני |
|
espondja f. |
ספוג |
|
|
pasar la espondja |
עבור לסדר היום,לשכוח דבר מה בלתי נעים |
|
espondjado adj. |
ספוגי |
|
|
pan espondjado |
עוגה ספוגית, סופגניה |
|
esprimida f. |
סחיטה; לחץ להשגת דברמה ממישהו (''סחיטה''); מאמץ קל הנעשהבלי חשק |
|
|
una esprimida de limón |
כמות המיץ הנסחט מלימון אחד |
|
esprimidor m. |
מסחטה |
|
|
esprimidor limonluk (t.) |
מסחטה |
|
esprimirse v. refl. |
עשה מאמץ חזק וניכר לעין; לחץ כדי לעשות צרכיו; נלחץ לתרום בלי רצון |
|
|
esprimirse entero |
עשה מאמץ גדול (נאמר באירוניה) |
|
esprito m. |
רוח; אלכוהול, ספירט, כוהל; אד זיקוק; רוח רפאים, רוח |
|
|
azer esprito |
להשמיע דברי שנינות |
|
beviendas de espritos/espíritos |
משקאות חריפים |
|
esprito alto |
אדם הנוהג בבטחון עצמי והכרת ערך עצמו |
|
esprito basho |
שפל רוח, עניו |
|
esprito de kamineto |
כוהל לבעירה (כוהל מפוגל) |
|
esprito de la roza |
אדי הבושם שמפיצה השושנה |
|
espritos |
משקאות משכרים |
|
prezensia d'esprito (fr.) |
ערנות, תושיה |
|
se arrebiven/se avren los espritos |
לחוש נועם ורווחה |
|
espumante adj. |
מקציף, תוסס, מעלה קצף |
|
|
vino espumante |
יין תוסס |
|
espuntar v. |
הנץ, צץ, ביצבץ, צץ ועלה, הופיע, נפתח (פרח) |
|
|
al espuntar del sol/dia |
בהנץ החמה |
|
onde espunta el sol |
פאתי מזרח; כינוי למקום מרוחק מאוד ובלתי מוגדר |
|
ver espuntar a uno |
להבחין בהגיע מישהו ממרחק |
|
esta/estas pron. dem. |
זו/אלה |
|
|
entre estas i estas |
בינתים |
|
estableser v. |
ייסד, ביסס, כונן, הקים |
|
|
estableser de muevo |
שיקם, החזיר, הציב מחדש |
|
estado m. |
מצב, מעמד, נסיבות; סמכות; מדינה |
|
|
el estado |
המדינה |
|
estado de alerta |
מצב הכן |
|
estado de alma |
מצב נפשי, מצב רוח |
|
estado prezente |
המצב הנוכחי, נסיבות |
|
estado sivil |
מרשם אוכלוסין |
|
las leyes del estado |
חוקי המדינה |
|
los estados unidos |
ארה''ב |
|
ombre de estado |
מדינאי |
|
negro estado |
מצב קשה, בעייתי |
|
tener en buen estado |
לשמור במצב טוב |
|
estaka f. |
יתד, מוט מחודד; עמוד היסוד |
|
|
la estaka de la kaza |
כינוי לעקרת הבית |
|
estampado adj. |
מודפס, נדפס |
|
|
no lo puede ver ni estampado |
איננו סובל אותו, אינו יכול לראותו |
|
estampar v. |
הדפיס; חיפש דבר שאינו בנמצא; צילם; צייר |
|
|
onde ke lo estampe! |
אי אפשר למצאו! |
|
estampo m. |
שם למשחקים אחדים: מחבואים, ''פרה עיוורת'' |
|
|
Al estampo muchachikos ke ya vos aferri, ke ya vos avistí |
במשחק מחבואים: אחת שתים שלוש, יוסי, ראיתי אותך |
|
estankar v. |
סתם, חסם, עצר, אטם; נעצר, הפסיק; חדל/נח ממאמץ |
|
|
estankar la sed |
לשבור את הצמא |
|
no estankar de reir/yorar/avlar |
לצחוק/לבכות/לדבר בלי הפוגה |
|
estanyado adj. |
מצופה בדיל; נזוף, שספג נזיפות ותוכחות; מצלצל, קולני |
|
|
tener el garón (ebr.) estanayado |
להיות בעל קול רם וחזק |
|
estanyo m. |
בדיל; כלי מצופה בדיל; עונש, תוכחה קשה |
|
|
estranya balana |
שיר ילדים לצורך בחירה של ילד מתוך קבוצה (אן-דן-דינו) |
|
estar m. |
הימצאות; מצב |
|
|
bien estar/mal estar |
רווחה/מצוקה |
|
estar v. |
היה, נמצא; שהה, התעכב; פועל עזר לציון התמשכות הפעולה |
|
|
deshá a estar! |
עזוב את זה! זה לא עניינך! |
|
en bueno/en bien m'esté! |
שיחיה לי ויהיה לו אך טוב! (להרחקת עין הרע) |
|
estar a komer |
מוזמן לאכול |
|
estar alesto |
להיות נכון לבצע פקודה |
|
estar bueno |
נהנה מבריאות טובה |
|
estar de buenas |
להיות ביחסים טובים |
|
estar de kief kiefli (t.) |
להיות במצברוח טוב, להיות מבוסם מעט |
|
estar de sovra |
להיות מיותר |
|
estar de viaje |
להגיע מנסיעה, לחוש עייפות בעקבות נסיעה |
|
estar en kada koza |
להתעניין בכל, להיות מעורב בכל |
|
estar en kuento kon uno |
להיות שותף בעסק עם מישהו |
|
estar en si |
שימר כוחו ויכולתו השכלית |
|
estar ke tu ke yo |
להרגיש בנוח עם מישהו, להיות גלוי לב עם |
|
estar kedo |
להוותר המום |
|
estar por venir |
עומד להגיע |
|
estar rat |
להיות נינוח וחסר דאגה |
|
estar un rayo/una piola |
לא לחדול להתלונן ולהתמרמר |
|
está de luvia |
מזג האוויר גשום |
|
ke data estamos? |
מה התאריך היום? |
|
ke ora está? |
מה השעה? |
|
komo estás? |
מה שלומך? |
|
m'estó! |
קריאה במשחק קלפים: אני מוסיף! |
|
no estar en si |
לא להיות מודע, לא להיות בהכרה |
|
no estar en una koza |
להחליף דעות בתכיפות |
|
onde está ke kede! |
שינוח על משכבו! (כלפי מי שהיה שנוא ומת) |
|
por lo ke estamos bendigamos! |
תודה לאל על מה שיש! |
|
viene a estar el figo de ádam arishón (ebr.) |
עולה הון תועפות |
|
viene a estar karo/los ojos de la kara |
יקר מאוד, עולה הון תועפות |
|
ya estamos en kaza |
אנחנו בדרך הנכונה, קרובים למטרה |
|
ya está/ya sta |
נדמה לך שהדבר תקין, הוא בכלל אינו טוב |
|
yo estó ke.. |
ואני שסברתי בטעות ש- |
|
estar para muerir |
גוסס, עומד למות |
|
no está bueno de meoyo |
חסר לו בורג .. |
|
estar en embaraso |
להיות נבוך ומבולבל |
|
estatal adj. |
ממלכתי |
|
|
ente estatal |
משרד ממשלתי |
|
este pron. dem. |
זה |
|
|
este i munchos! |
תתחדש! |
|
estemperear v. |
המם, זעזע, הקפיץ, החריש |
|
|
esta purga estemperea |
החומר המשלשל הזה מחליש ומתיש את הגוף |
|
estemperear de gritos |
להחריש אזנים, להחריש בצעקות |
|
estemperear kon shamares (t.) |
המם בסטירות |
|
estendido adj. |
פרוש, נפוץ |
|
|
braso estendido |
זרוע נטויה |
|
estendido en la tierra |
שוכב פשוט אברים |
|
estera f. |
מחצלת; שטיח כניסה |
|
|
chapeo d'estera |
מגבעת קש |
|
estar kon la estera kemando |
המחצלת בוערת מתחתיו - הוא לחוץ ונחפז |
|
salir kon estera kemando |
להקים שערוריה |
|
esteso (it.) adj. |
זהה |
|
|
tu esteso |
אתה בעצמך |
|
kada dia komo lo esteso |
אני אוכל אותו דבר יום יום |
|
por esteso |
באותו אופן, בדומה לכך |
|
estiedra f. |
צד שמאל; יד שמאל |
|
|
a estiedra |
שמאלה |
|
a la estiedra de |
ללכת לשמאלו של |
|
aboltar a estiedra |
לפנות שמאלה |
|
mirar de derecha i a estiedra |
להביט ימינה ושמאלה |
|
tomar la estiedra de uno |
ללכת לשמאלו של מישהו מתוך כבוד |
|
estierko/estierkol m. |
אשפה, זבל |
|
|
azer a uno estierko |
לעשות ממישהו עפר ואפר |
|
azerse estierko |
לרדת על הברכים ולבקש, להשפיל עצמו |
|
kontar a uno komo estierko |
להתייחס אל מישהו בזלזול מופגן - כאילו היה אשפה |
|
es un estierko |
הוא אדם גס המסוגל לעשות כל מעשה נבזי ושפל |
|
estifa (gr.) f. |
חפצים (בדים, שקים, ארגזים) בערימה מסודרת; שורה, טור |
|
|
estar en una estifa |
להיות לחוץ בתוך ההמון |
|
estilo m. |
התכווצות הקיבה מרעב; סגנון |
|
|
estar kon estilos |
לחוש רעב/צורך דוחק לאכול |
|
pasar el estilo |
לאבד את התיאבון |
|
estima f. |
הערכה, הוקרה, כבוד |
|
|
pedrer la estima |
איבד את ערכו, איבד את ההערכה אליו |
|
propia estima |
הערכה עצמית |
|
estindak (t.) f. |
חקירה |
|
|
azer estindak (t.) |
לערוך חקירה, להביא מישהו לחקירה |
|
estirar v. |
פרש, מתח, שטח; גיהץ |
|
|
estirar la pachá (t.) |
למות |
|
estirarse v. refl. |
השתרע, התרפה; מת, שבק חיים; נהיגה ביהירות ובצורה מנופחת |
|
|
estirarse en basho |
השתרע על הארץ |
|
esto pron. dem. |
זה, הזה |
|
|
en esto ke mos topemos! |
הלוואי שנגיע לכך! |
|
esto ay ke les puedes azer |
המצב הוא כזה. מה אפשר לעשות? |
|
esto ay! |
חבל, אך זה מה שיש! |
|
esto es! esto tiene ke ser! |
כך הדבר ותמיד יהיה כך! |
|
esto i esto pasa la koza |
כך וכך התרחשו הדברים |
|
kon esto |
ובכן, מה המסקנה? |
|
kon todo esto |
עם כל זאת, למרות זאת |
|
no está de esto |
לא נראה שהוא מוכן לעשות זאת |
|
no tiene ke azer esto kon esto |
איןקשר בין הדברים |
|
para esto i esto |
אם כבר ... |
|
sin esto kon esto |
בכל אופן, מכל מקום |
|
ya kedimos en esto/en esto vamos a kedar |
כך נשאר תקועים? |
|
esto solo mos mankava |
רק זה היה חסר לנו |
|
estofa f. |
אריג, בד; בד משי, ברוקאד |
|
|
de buena estofa |
בעל אופי קל ונוח |
|
estómago m. |
קיבה |
|
|
azer/apesgar estómago |
להכביד על הקיבה (מזון) |
|
estómago kargado |
קיבה עמוסה שמתקשה בעיכול |
|
estómago pezgado |
קלקול קיבה |
|
estómago se kere |
יש צורך בהרבה סבלנות ואורך רוח כדי לסבול זאת |
|
estranyo adj. |
מוזר, משונה, תמהוני, הפכפך, גחמן; זר, נוכרי |
|
|
estranya balana ke bate la lana, ke bate la li, estifona peligri, bum! |
אן-דן- דינו ... |
|
estrechamiento m. |
הצטמקות, התכווצות; אווירה כבדה ומעיקה |
|
|
estrechamiento de alma/de korason |
דאגה עמוקה, מועקה |
|
estrechar/estrechear v. |
הצר |
|
|
estrechar la mano/el gaste |
להצטמצם, לצמצם את ההוצאות |
|
estrechar la sintura |
להדק את החגורה - להצטמצם מבחינה כלכלית |
|
estrechar la kuedra |
להדק אתהרצועה - לצמצם את חופש הפעולה; לצמצם את היכולת להוציא כסף ולבזבז |
|
estrecharse v. refl. |
הצטמק, התכווץ; דאג, אכל את עצמו, חש מועקה |
|
|
estrecharse las agayas |
להגיע לגבול הסבלנות; לוותר בכל תנאי; להגיע אל סף פשיטת רגל; להיות תחת ענויים; לחוש דחף שאינו בר כיבוש |
|
no t'estreches |
אל תצטנע, אל תחביא עצמך |
|
estrecho adj. |
דחוק, לחוץ, צר; הדוק; דחוק (כספית); קמצן, מוציא כספו בקמצנות |
|
|
tener ojo estrecho |
לעשות הכלבצמצום, בקנה מידה מוגבל; לחסוך חסכונות קטנים |
|
toparse en kaleja estrecha |
להיות במצוקה |
|
toparse en oras estrechas |
להיות במצב קריטי (כספית, גופנית); לחוש בושה גדולה |
|
topar a uno en una kaleja estrecha |
לפגוש מישהו שחשים כלפיו טינה בנסיבות המאפשרות לומר לו הכל בפנים |
|
estrechura f. |
צרוּת (צר); מצוקה, דוחק, דוחק (כספי), צמצום |
|
|
el Dio ke mos kite de estrechura! |
שאלוהים יחלצנו מצרות ומדוחק! |
|
kitar de estrechura |
לסייע למישהו הנתון במצוקה |
|
toparse en estrechura/travar estrechura |
להיות נתון בדוחק ובמצוקה/סכנה |
|
yevar/pasar estrechura |
לעבור ימים של דחקות ועוני |
|
estremeserse v. refl. |
הזדעזע, רעד, נבעת, נבהל, חרד |
|
|
estremeserse de avlar |
לחשוש לדברולהתחייב |
|
s'estremesen las karnes |
בשרו נעשה חידודים; לחוש זעזוע נוכח מעשה אכזריות, סבל וענות |
|
estremisión/estremesión f. |
בעתה, פניקה; רעדה |
|
|
estremisión de ver |
זהו מראה מעורר בעתה |
|
estrena f. |
בשורה טובה ששומעים בפעם ראשונה; מתנה למי שמבשר בשורה טובה; הבסיס הלבן של הצפורן; מתנה; התחלה |
|
|
es de buena estrena/no es de buena estrena |
מבשר טוב/אינו מבשר טוב |
|
estrena de kaza |
חנוכת בית |
|
ke nos sea de buena estrena! |
שיהיה לנו במזל טוב! |
|
estrenarse v. refl. |
לבש בגד חדש |
|
|
estrenarse hazinuras |
סובל מהיפכונדריות, על כל צעד נדמה לו ש''תפס'' מחלה |
|
no kerer estrenarselo |
לא מסוגל לקבל ש- |
|
estreno m. |
חידוש, הופעת בכורה, פדיון ראשון, מסיבת חנוכת בית/דבר חדש |
|
|
kon el estreno |
זה אך החל השימוש בו |
|
estreya f. |
כוכב, מזל, גורל |
|
|
la estreya Diana |
איילת השחר; כינוי לאשה יפה |
|
estreya bulante |
'כוכב נופל'' |
|
estreya negra/komo la negra estreya |
מכוער מאוד |
|
kalar la estreya |
לתת עונש קשה; לחבול, להכות מישהו שאינו ממלא חובתו; להחזיר למקומו מי שהרים ראש |
|
ke negra tuvimos la estreya! |
עד מה הורע מזלנו! נאמר בהגיע בשורה מרה |
|
komo las estreyas de los sielos |
ככוכבי השמים לרוב |
|
la estreya ke le kaiga! |
קללה: שידע אומללות! |
|
la estreya m'arrelumbre/ansina ke m'arrelumbre la estreya! |
איזה יופי! הוא מעולה, כוכבו זורח - נאמר כשבח למישהו או למידותיו |
|
le kayó la estreya |
איבד הונו ויוקרתו |
|
le valió la estreya |
הודה על מזלו |
|
naser kon la estreya alta |
להוולד במזל גבוה |
|
por su negra estreya |
לרוע מזלו |
|
saltar a las estreyas |
לבלוע דבר חריף מאוד; ''לראות כוכבים''; לחוש זעם נוכח עוולה ועיוות הדין |
|
se le abashó/se le enaltesió la estreya |
איתרע מזלו/התמזל מזלו |
|
tener estreya alta/basha |
נועד לגדולות/ נועד לצניעות ושפל |
|
ver las estreyas/ver a las estreyas |
לסבול סבל גופני קשה (''לראות כוכבים'') |
|
estreyería f. |
אסטרונומיה; אסטרולוגיה, קריאה בכוכבים |
|
|
salir a la estreyería |
לחזות בכוכבים- נאמר בלעג אל מי שמתימר לחזות את העתיד |
|
estrindjado (it.) adj. |
לחוץ, מתוח; הדוק |
|
|
tener el korasón estrindjado (it.) |
לחוש חרדה/מועקה |
|
estripar v. |
הוציא את המעיים, פתח את הבטן |
|
|
estripar lo kere |
כועס עליו מאוד - ''רוצה להוציא לו את העיניים'' |
|
estruidor m. |
מחריב, הורס |
|
|
estruidor de kaza |
הורס משפחה |
|
estruidor de echos |
הורס ומחריב עסקים |
|
estruimiento m. |
הרס, חורבן |
|
|
estruimiento de mundo |
'סוף העולם'', הפרזה גדולה |
|
no es estruimiento de mundo |
לא נורא |
|
estruir v. |
גרף, החריב, השם, הרס, השמיד, בילה (מרוב שימוש), קלקל |
|
|
estruir el mundo |
להקים מהומה גדולה |
|
estruir bankos de eshkola |
להשחית ספסלי ביה"ס - לא להפיק שום תועלת מישיבה בבית ספר |
|
estruir a uno de gritos |
לגעור במישהו בצעקות קשות |
|
estruir fortunas |
לפזר ולבזבז אוצרות |
|
estruir las kundurias |
לבלות ולשחוק נעליו מרוב שימוש |
|
estruir la ropa |
לבלות בגדיו מרוב שימוש |
|
no se estruye el mundo |
זה לא סוף העולם! - אין צורך לדאוג ולהיעצב כל כך |
|
estruir las kalés del rey |
להרוס את מצודת המלך; להיכנס לבזבוז בלי גבול |
|
m'estruyó! |
הוא נדבק אלי והורס אותי בדיבורים החוזרים והנשנים והמעייפים שלו |
|
estruirse v. refl. |
כילה את כוחו, ''הרס'' את עצמו; התקלקל, נהרס, חרב |
|
|
kuando se va estruir el mundo |
באין ברירה |
|
ni se estruye el mundo! |
בשום אופן (גם אם ייחרב העולם)! |
|
ya se estruyo Shehem! |
העולם בתוהו ובוהו ואתם אדישים ואינכם יודעים! |
|
lo ke parese ke ya se estruyó el mundo! |
אפשר לחשוב שחרב העולם, ברמינן! |
|
s'está estruyendo el mundo! |
סוף העולם! - יש בעיות חמורות, צפויה שערוריה רבתי! |
|
estruisión f. |
חורבן, שאיה, הרס, התמוטטות |
|
|
estruisión del mundo |
מהומת אלוהים |
|
estuguerserse v. refl. |
נבעת; חש יראת כבוד ופחד כלפי מישהו |
|
|
estuguerserse de su solombra |
מפחד מן הצל של עצמו, פחדן גדול |
|
esuenyo m. |
חלום, שינה |
|
|
esuenyo pezgado |
סיוט, חלום ביעותים, חלום רע |
|
esvachear (t.) v. |
גרם לו לוותר, הוציא לו את החשק |
|
|
azer esvachear (t.) |
הניא, גרם (למישהו) לוותר |
|
esvachearse (t.) v. refl. |
חזר בו, התחרט, ויתר על; איבד את החשק; הסיח דעתו |
|
|
esvachearse (t.) de la vida |
התייאש מן החיים |
|
eternal adj. |
נצחי, אלמותי |
|
|
el Eternal |
אלוהים |
|
eternidad/eternitá f. |
נצח |
|
|
una eternitá |
זמן המתנה הנראה כנצח |
|
eterno adj. |
נצחי |
|
|
el padre eterno |
אלוהים |
|
etiket/etiketa f. |
תווית, מדבקה; נימוס, כללי התנהגות |
|
|
sin etiketa |
באופן חופשי, בלי טקסיות |
|
resivir a uno kon etiketa |
לקבל מישהו בברכה ובהפגנת נימוס |
|
evidensia f. |
ודאות |
|
|
meter en evidensia |
להראות בעליל, להציג לעיני כל |
|
evokar v. |
העלה, העלה בדעת |
|
|
evokar memoria |
להעלות זכר, להספיד |
|
exaktitud f. |
דיוק, דיקנות, דקדקנות; נכונות, אמיתיות; קפדנות, הקפדה, חומרה |
|
|
kon exaktitud |
בדיוק |
|
examinar v. |
בדק, בחן |
|
|
examinar de muevo |
לבחון מחדש |
|
exekutivo adj. |
מבצע, של ביצוע |
|
|
komité exekutivo |
הוועד הפועל |
|
existensia f. |
קיום, מציאות, ישות |
|
|
ya se kita la existensia |
מתפרנס, מוצא פרנסתו, משתכר לקיומו |
|
ey adv. |
כאן, פה |
|
|
por ey ke se vayan todos los males |
שזה יהיה הקץ לסבלותינו |
|
ey tenemos ke untar i de ey tenemos ke komer |
זהו המרק הדליל שבו עלינו לטבול את פיתנו ולהשקיט את הרעב! - נאמר בעקבות קבלת משכורת דלה/תמורה מגוחכת שאין בה לספק את הצורך הבסיסי |
|
eya/eyos/eyas pron. |
היא, הם, הן |
|
|
vinieros de eyos |
הגיעו מיוזמתם |
|
uno de eyos |
אחד מהם |
|
de eyos están kazados |
אחדים מהם נשואים |
|
no ay nada de esperar de eyos |
מהם אין לצפות לדבר |
|
es a (n)eya |
אלייך אני מדבר! |
|
eyo pron. pers. |
הזה |
|
|
deyo kon eyo |
לשבח ולגנות בעת ובעונה אחת, לאזן בין גנות ושבח |
|
eyo por eyo |
זה תמורת זה |
|
ezgrimirse v. refl. |
התנופף, נשלף |
|
|
mis karnes se ezgrimen |
בשרי נעשה חידודים |
|
fábrika f. |
בית חרושת; תעשיה |
factory; industry |
|
fábrika no tengo! |
'אין לי בית חרושת!'' - סירוב לזרם של בקשות עזרה |
|
fabrikante m. |
יצרן, תעשיין |
producer, manufacturer, industrialist |
|
se murio el fabrikante! |
כבר אין מייצרים באיכות כזו! |
|
fabrikasión f. |
ייצור; יצירה |
fabrication, manufacture, production |
|
de fabrikasión lokal |
מייצור מקומי |
|
facha (1) (it.) f. |
פנים, פרצוף, קלסתר; מראה, מראית עין, חזות; יוקרה, שם טוב |
face; appearance; prestige, good name |
|
a la facha (it.) |
כנראה, למראית עין |
|
amostrar facha (it.) |
להאיר פנים |
|
azer facha (it.) |
להיות בעל פנים נאים; לעמוד פנים אל פנים מול |
|
azer facha (it.) bruta |
להחמיץ פנים |
|
de facha (it.) |
ממול, לפני, מול |
|
dezir en facha (it.) |
לומר בפנים (דברים בלתי נעימים) |
|
facha (it.) bruta |
פנים מכוערים; אדם אנטיפטי |
|
facha (it.) de kirikikí |
להיות בעל פנים חוורים וחולניים |
|
facha (it.) de luna |
פנים נאות ועגולות |
|
facha (it.) de medra |
פנים שהתכרכמו בשל כעס או מורת רוח |
|
facha (it.) de palo |
פנים אטומים שאינם מסגירים רגשות |
|
facha (it.) kon facha |
פנים אל פנים |
|
facha (it.) luzia |
פנים מאירות |
|
guadrar la facha (it.) |
לשמור על חזות מכובדת |
|
manchar facha (it.) |
לא לעמוד במילה, לא לקיים התחייבויות |
|
meterse en facha (it.) |
להביא בחשבון את האפשרויות הגרועות ביותר ולקדמן באומץ |
|
mirar en la facha (it.) |
להסתכל בעיניים, להיות עם מצפון נקי |
|
no le kedo facha (it.) |
איבד את כבודו ושמו הטוב |
|
no tener facha/pedrer la facha (it.) |
חסר לו חוש כבוד, נעדר בושה/לאבד את כבודו |
|
se le demudo la facha (it.) |
החוויר בשל פחד או עלבון; פניו השתנו והתכערו בשל מצוקות החיים |
|
se le troko la facha (it.) |
השתנו פניו, החווירו פניו |
|
se le ve facha (it.) |
סוף סוף השתנו פניו לטובה |
|
tapa esta facha! (it.) |
התבייש לך! כסה פניך מבושה! |
|
tener facha (it.) de |
למראית עין הוא |
|
traer a facha (it.) |
להפגיש |
|
azer buena/negra facha |
להותיר רושם טוב/רע |
|
por la facha |
בשביל הרושם |
|
kon ke facha va salir delantre el mundo/la djente? |
איך יוכל להראות פניו מפני הבושה? |
|
kitar la facha de verguensa |
לעשות מאמץ לקבל פני מישהו בכבוד למרות האפשרויות המצומצמות |
|
pedrer la facha |
לאבד כבוד והערכה מצד אחרים |
|
la facha tiene buena |
מבחינת החיצוניות מראהו טוב |
|
tener a uno en facha |
לשבת מול מישהו |
|
de facha a |
עם הפנים אל .. |
|
fachilitá (it.) f. |
קלות, הקלה |
easiness, relief |
|
tener fachilitá de palavra, de luenga |
להיות קל דיבור, בעל כוח ביטוי |
|
azer fachilitá de kaza |
להקל על בן משפחה בעזרה כספית זמנית |
|
fada f. |
פֵיָה; קוסמת |
fairy; sorcerer |
|
manos de fada |
ידי קסם |
|
fadado adj. |
מוקדש ל-, מיועד ל-; נועד ע''י הגורל; מכושף |
dedicated to, intended for; destined by fate; enchanted |
|
ser bien/mal fadado |
שכוכבו דורך/ דועך |
|
fadario m. |
גורל (של מישהו); גורל, פור |
destiny (of someone); fate |
|
ke negro tuvimos el fadario! |
איזה מזל ביש נפל עלינו! |
|
fadarse v. refl. |
המזל האיר לו פניו |
luck lit up his face for him |
|
se le fada a la djente |
יש אנשים שהתמזל מזלם (באירוניה או בשמץ קנאה) |
|
ya se le fado un novio |
סוף סוף נמצא לה חתן |
|
ya se le fado un divertimiento |
סוף סוף התמזל מזלו והוא יכול להתבדר |
|
faktor m. |
גורם, מחלק, פקטור (מתמט.); סוכן, עמיל; דוור |
factor, divider, factor (mathemat.); agent, broker; postman |
|
faktor de posta |
דוור, נושא מכתבים, מחלק מכתבים |
|
faktores públikos |
גורמי ציבור |
|
fal (t.) m. |
גורל, עתידות |
fate, fortunes, future events |
|
avrir fal (t.) |
לפתוח גורל, להגיד עתידות |
|
faladjá (t.) f. |
ידעונית, פותחת גורלות, מגדת עתידות |
destiny-opener, fortune-teller |
|
echarse a la faladjá (t.) |
ללכת למגדת עתידות |
|
falaká (t.) f. |
מלקות, הלקאה על כפות הרגלים, פלאקה; צמיג להחזקת הרגלים בזמן הלקאת כפות הרגלים |
flogging, flogging of the feet; tire for holding feet while flogging |
|
dar la falaká (t.) |
להכות על כפות הרגליים |
|
falda m. |
חיק, חֹצֶן; צד, שוליים, כנף הבגד; חצאית |
lap, bosom; side, hem, wing of garment; skirt |
|
sakudirse las faldas |
ניער חוצנו, התנער מ- |
|
tomar a la falda |
לשאת בחיקו/בחוצנו/ על ברכיו |
|
si me endevinas lo ke yevo en la falda te do un rázimo |
חידה שפתרונה טמון בה עצמה |
|
apara/apareja la falda! |
פתח חוצנך לקבל את כל הטוב! - באירוניה כלפי מישהו הסבור שיעשה הון רב |
|
faldas bolantes |
חצאיות מתנפחות |
|
faldukera/faldukuera f. |
כיס, ארנק |
pocket, wallet |
|
meter a uno a la faldukera |
'לשים אותו בכיס'' - לחוש עליונות עליו |
|
parás (t.) para faldukera |
דמי כיס |
|
mama ya me fizo faldukuera! |
אמא תפרה לי כיס! - בפי ילד: בקשת ממתקים |
|
falimento (it.) m. |
פשיטת רגל |
bankruptcy |
|
falimento (it.) prama (gr.) |
סחורה במחירי חיסול |
|
falo m. |
מחסור, חסר, חסך |
lack |
|
en falo ke |
במקרה ש- |
|
venir en falo |
להגיע למחסור |
|
falsar v. |
רימה, הונה, בגד, לא עמד בדיבורו, מעל |
to cheat, to deceive, to betray, does not keep his word, to embezzle |
|
falsar en su palavra |
לא עמד בדיבורו, לא קיים הבטחתו |
|
falsear v. |
זייף, סילף |
to counterfeit, to falsify |
|
falsear el vino/la leche |
מהל את היין /החלב במים |
|
falsear un bono |
לזייף מסמך |
|
falsear la moneda |
לזייף מטבעות |
|
falso adj. |
כוזב, מזויף, מסולף, שקרי, מעוות; שגוי, מלאכותי, מעושה, מוטעה |
false, falsified, perverted; Wrong, artificial, fake |
|
dientadura falsa |
שיניים תותבות |
|
djura falsa |
שבועת שקר |
|
djurador falso |
עד שקר, אדם הנשבע לשקר |
|
falso i mankero |
שקרן שאינו עומד בהבטחותיו |
|
falso kuanto su boy (t.) entero |
כולו כזב, רב כזבן (''כגודלו כן רמאותו'') |
|
kantar falso |
לזייף בזמרה; משקל מזוייף |
|
kaveyera falsa |
פאה נוכרית |
|
kuzir en falso |
להכליב |
|
mentirozo falso |
ארכי שקרן, רב כזבן |
|
moneda/para falsa |
מטבע מזוייף |
|
paso falso |
מעידה |
|
pizar en falso |
להניח את הרגל במקום לא יציב, למעוד |
|
punto falso |
הכלבה |
|
amigo falso |
ידיד מזוייף, מעמיד פני ידיד |
|
mundo falso! |
עולם כוזב! קריאה נוכח מעשה בגידה, או אכזבה קשה |
|
djurar en falso |
להשבע שבועת שקר |
|
falta f. |
משגה, שגיאה, טעות; פגם; עבירה, עוון, חטא, אשמה; חוסר, חסרון, מחסור |
error, mistake; defect; offense, iniquity, sin, guilt; lack, scarcity |
|
atorgar su falta |
להתוודות, להודות על עוונו |
|
es tu falta! |
זוהי אשמתך! |
|
falta de/por falta |
מחוסר ../בגלל .. |
|
mas vale su falta |
מוטב שייעדר |
|
no aze falta |
חסרונו לא מורגש |
|
sin falta |
בלי כל ספק, לבטח |
|
tapar faltas |
לכסות על השגיאות |
|
por falta de |
מחוסר ..., בשל מחסור ב... |
|
faltador (fr.) m. |
מחרחר, מסית |
instigator |
|
faltador (fr.) de gerra |
מחרחר מלחמה |
|
faltar v. |
שגה; חסר, היה חסר; לא קיים (את החובה) |
to make a mistake; to be missing; to fail to comply (the obligation) |
|
faltarle a alguno |
להיות חסר למישהו |
|
koza le falta |
דבר מה חסר/לא הולך כשורה |
|
ke le falta? |
לא חסר לו דבר |
|
falto adj. |
חסר, משולל, מחוסר |
missing, deprived, lacking |
|
falto de esfuenyo |
חסרות לו שעות שינה |
|
falto de kerensia |
חסוך אהבה |
|
falto de grasia |
חסר חן |
|
fama f. |
שם, פרסום, תהילה, מוניטין |
name, publicity, fame, reputation |
|
ganar/kovrar fama |
התפרסם, עשה לו שם, קנה לו פרסום |
|
kitar negra fama |
השמיץ, הוציא דיבה, הוציא שם רע, העליל |
|
famiya/famía f. |
משפחה, בית אב; רעיה |
family; wife |
|
de famiya/de buena famiya |
בעל יחוס, ממעלה רמה, ממשפחה טובה |
|
enkargado de famiya/ombre de famiya |
מטופל במשפחה |
|
famiya numeroza |
משפחה מרובת ילדים |
|
konsejo de famiya |
כנס משפחתי |
|
mi famiya |
משפחתי; בהשאלה: רעייתי |
|
farsí (1) (t.) m. & adj. |
פרסי; פרסית; שפה מתוחכמת שאינה מובנת להמון העם |
persian; persian (language); a sophisticated language that is not understood by the masses of the people |
|
avlar en farsí (t.) |
לדבר בשפה נמלצת המובנת רק למשכילים |
|
fas f. |
פנים (פני המים/כדור הארץ) |
surface (water/earth) |
|
fases |
פנים |
|
fasha f. |
חיתול; חגורה, אבנט; סרט בד; תחבושת; אבנט לספר תורה |
diaper; belt, sash; cloth tape; bandage; Torah scroll sash |
|
de la fasha asta la mortaja |
למן הלידה ועד המוות |
|
esta dainda en fashas |
לא יצא עדיין מחיתוליו |
|
la fasha del sefer (ebr.) |
סרט לקשירת ספר תורה |
|
las fashas de la kriatura |
מערכת הבגדים והחיתולים של התינוק |
|
fashadura f. |
לבנים לתינוק |
bricks for baby |
|
kortar fashadura |
להכין לבנים לתינוק |
|
fasón (fr.) f. |
צורה, אופן, גזרה |
shape, manner |
|
azer fasones (fr.) |
לעשות את עצמו |
|
fatiga f. |
עייפות, לאות, יגיעה, חולשה, רפיון; טירדה, טורח |
fatigue, tiredness, weakness, laxity; nuisance, burden |
|
dar fatiga |
להטריד; לגרום טורח |
|
pedrona por la fatiga! |
סליחה על ההטרדה! |
|
fatigozo adj. |
מעייף, מוגיע; על מזג אוויר: מעיק, מחניק |
tiring; (on weather :) oppressive, stifling |
|
el tiempo está fatigozo |
מזג האוויר מעיק ומחניק |
|
fato (it.) m. |
עובדה, מקרה, ארוע, התרחשות, חוויה |
fact, case, event, occurrence, experience |
|
el fato es ke |
העובדה היא ש- |
|
en fato/komo de fato |
למעשה, אמנם, אכן, באמת |
|
fatos no palavras! |
עובדות ולא דיבורים! |
|
m'está pasando un fato |
עוברת עלי כרגע חוויה |
|
favor m. |
חסד, חן, טובה (עשה לו טובה) |
kindness, grace, favor |
|
a favor de |
הודות ל- |
|
en favor de |
לטובת |
|
por favor! |
בבקשה! |
|
feder v. |
הסריח, הבאיש, העלה צחנה, הדיף ריח רע, הצחין; הטריד, הפריע |
to stink; to disturb |
|
esta ropa esta a feder |
הסחורה הזו נמצאת בכל מקום, נמכרת בזיל הזול |
|
feder la salud |
להטריד, להלאות בבקשות חוזרות ונשנות |
|
ya salió feder! ya fedió! |
זה בלתי נסבל! הוא עובר כל גבול! |
|
no me fiedas/ke m'estás fediendo? |
תפסיק להטריד אותי, הנח לי! |
|
esto le fiede, akeyo le guele |
דבר אינו נושא חן בעיניו |
|
federse v. refl. |
התקלקל, נרקב, הבאיש; השתחצן; השתעמם |
to be spoiled, to rot; to become arrogant; to be bored |
|
s'está fediendo en pies/s'está fediendo a kanyifos |
אדם שחצן ואנוכי- מסריח מרוב שחצנות |
|
fediendo adj. |
מסריח, מבאיש, מצחין; רקוב; שחצן; מטריד |
stinking, disgusting; rotten; arrogant; bothersome |
|
fedido ke le veya! |
לעזאזל עם הטרדן הזה! |
|
un fecho fediente |
עניין הכרוך בהרבה בעיות |
|
fedor m. |
סרחון, צחנה, באשה, ריח רע; שערוריה; שחצנות, רהב |
stench, bad smell; scandal; arrogance |
|
estar yeno de fedor |
להיות נפוח מגאווה |
|
fedorento adj. |
מסריח; שחצן; חסר כל ערך, עלוב |
stinking; arrogant; worthless, miserable |
|
es un fedorento |
הוא מאוהב בעצמו |
|
un devente fedorento |
אגורה עלובה (חסרת ערך)! |
|
felék (t.) m. |
תקופה, זמן, ההווה; גורל |
period, time, present; fate |
|
aharvado por el felék (t.) |
מוכה גורל |
|
koplas del felék (t.) |
שירים מחורזיםעל פגעי הזמן/הגורל |
|
mansevo del felék (t.) |
בחור בן הזמן, בן הדור, אופנתי |
|
fener/fenel (t.) m. |
פנס, פנס רחוב; מגדלור |
flashlight, street lamp; lighthouse |
|
estar fenel (t.) |
להיות שתוי לגמרי; להתאוות לשינה |
|
tener los ojos feneles (t.) |
לפקוח עיניים, להשגיח היטב |
|
amatar el fenel |
"אכבה את המנורה" - נאמר בבדיחות על ידי מי שרוצה להמשיך לישון |
|
fenk/é (t.) m. |
תחבולה, תכסיס |
trick, tactics |
|
azer fenkes |
לפעול בתכססנות ובתעלולים |
|
feo adj. |
מכוער, כעור, חסר חן |
ugly |
|
feo komo la noche |
מכוער מאוד, מכוער כמו הלילה |
|
meter feo |
להטיל את האשמה על |
|
no es feo! |
זה לא רע! |
|
no me metas feo! |
סלח לי! |
|
palavras feas/biervos feos |
מלים גסות, דיבור מכוער |
|
una echa fea |
פעולה מגונה |
|
es feo de... |
אין זה ראוי ל... |
|
mismo lo feo le va |
הוא בעל אישיות כה חננית עד כי אפילו בגד מכוער נראה עליו טוב |
|
feria f. |
יריד |
fair |
|
akí 'sta feria |
המקום בהיר ומואר כיריד |
|
las kayes están feria |
הרחובות מוארים כיריד |
|
azer feria |
לקנות במחיר מציאה |
|
ferida f. |
פצע, חַבּוּרה, מכה |
wound, bruise, blow |
|
feridas |
עינויים |
|
ferir v. |
פצע, חבל |
to injure |
|
estar kon batires i ferires |
להתמלאכעס |
|
fermán (t.) m. |
צו, פקודה, צו שולטני |
order, order of the Sultan (ferman) |
|
salio fermán del rey |
נאמר באירוניהעל מי שמנסה לעשות בלי סמכות לכך |
|
fernet (it.) adj. |
שתוי |
drunk |
|
estar fernet (it.) |
לדבר שטויות |
|
ferroja (port.) f. |
חלודה |
rust |
|
tener por ferroja (port.) vieja |
להכיר מזה זמן רב |
|
ya le kresio ferroja (port.) |
'העלה חלודה'' - כבר לא בתוקף, התיישן |
|
feuzia f. |
בטחון ב-, אמון, מיבטח |
confidence in, trust, reliance |
|
ombre de feuzia |
נאמן/חסיד באמונתו |
|
fey f. |
אמונה |
faith |
|
buena fey |
תום לב, כנות |
|
mala fey |
רמיה, חוסר כנות |
|
sin fey ni ley |
אתאיסט, כופר בעיקר, אפיקורס |
|
por la fey de tu padre/de tu madre! |
לשון שבועה והפצרה: באמונת אביך/אמך! |
|
fez (t.) f. |
פז, תרבוש תורכי; חלק מן הקופיה (כיסוי ראש נשי סלוניקאי) |
fez; part of the kofia (Salonica female headdress) |
|
dar la fez (t.) al kalup (t.) |
להניח את התרבוש על גבי האימום (לשמירת צורתו;בהשאלה: להכניע מישהו) |
|
meterse la fez (t.) de lado |
צפצף, לאנגע לא, לא איכפת היה לו |
|
suvirse enriva la fez (t.) |
לנצל סבלנותו של מישהו - ''לטפס לו על הראש'' |
|
fiado adv. & m. |
באשראי, בהקפה; הקפה, אשראי; סך המכירות באשראי |
on credit; credit; total sales on credit |
|
déshalo fiado |
העמד פנים ששכחת ממנו |
|
parese el ke vendió fiado |
הוא נראה מודאג/אומלל |
|
vender/merkar fiado |
למכור/לקנות בהקפה |
|
tener mucho fiado |
חייבים לו הרבה כסף על מכירות באשראי |
|
fiado esparzido |
אשראי מפוזר על לקוחות רבים |
|
kovrar el fiado |
לגבות את חובות מכירות האשראי |
|
fiansa f. |
ערבות, ערובה, ערבון, אחריות |
guarantee |
|
salir de fiansa |
להשתחרר מן הערבות |
|
salir fiansa |
להיות ערב, לערוב, לתת ערבות, לתת אחריות |
|
fiar v. |
מסר/הפקיד למשמרת (דבר יקר/ חשוב למוסר); נתן אמון ב-; מכר באשראי; השגיח מקרוב, עקב אחרי |
to give/deposit (something precious/important to the submitter); to trust in; to sell on credit; to watch closely, to follow |
|
es de fiar |
ניתן לסמוך עליו/לבטוח בו |
|
fiar sekreto |
להפקיד סוד בידי |
|
no fiar de un ojo al otro |
לא להסיר ממישהו עין |
|
no me lo kero fiar |
קשה לי להאמין בכך |
|
no fiar a uno del ojo a la seja |
לעקוב אחר מישהו מבלי לתת לו לחמוק משדה הראיה |
|
fiarse v. refl. |
סמך על, בטח ב-, היה לו אמון ב-, האמין ב-; שפך ליבו לפני |
to rely, to trust in, to believe in; to pour out his heart before |
|
fíatelo si sos ombre |
האמן לי גם אםנראה הדבר בעיניך מופרך |
|
se fia presto |
פתי מאמין |
|
ya me lo fio |
אני מאמין לך |
|
fiasko (it.) m. |
כשלון, מפלה, פיאסקו |
failure, defeat, fiasco |
|
azer fiasko |
להכשל |
|
fideo/fideyo m. |
איטריה דקה; אדם דק גזרה ושברירי; לכלוך שומני מופרש מהעור |
thin noodles; a thin and fragile man; oily dirt that is excreted from the skin |
|
kitar fideos |
להעביד בזיעת אפיים |
|
azer fideos |
לנהוג בחוסר סבלנות, לגלות סימני עצבנות, להיות על גחלים |
|
fierro m. |
ברזל; עוגן |
iron; anchor |
|
agora stamos fierros |
אנחנו חסונים עכשיו כברזל |
|
alevantar fierro |
להרים עוגן – לעקור לבסוף ממקום שבו היה תקוע עד כה |
|
azerse fierro |
להתקשח, להקשיח עמדה |
|
dar fierro |
לגהץ |
|
dar fierro a la bolsa |
לבזבז כל כספו |
|
de fierro |
קשיח, ''קשה כברזל'' |
|
echar fierro |
להטיל עוגן |
|
fierros |
כסף, מטבעות |
|
mashkar fierro |
לסבול נוראות (''ללעוס ברזל''); לחרוק שיניים, לעצור כעס |
|
rezio kom'el/fierro |
חזק כמו ברזל |
|
aharva el fierro en kayente |
הכה בברזל בעודנו חם |
|
es de fierro |
הוא חזק כמו ברזל - יכול להתמיד בעבודתו בלי להתעייף |
|
tener una koza por fierro viejo |
לדעת היטב ומשכבר כל פרט הנוגע לעניין |
|
azerse de fierro |
להתעקש, לא לגלות גמישות |
|
se l'eskaparon los fierros |
בזבז את כל כספו |
|
fiesta f. |
חג, חגיגה, מועד, יום טוב; שמחה,מסיבה, כרה |
holiday, celebration, feast; joy, party, pillow |
|
fiestas |
חגים, חגיגה, הילולה, שמחות |
|
para fiestas i alegrías! |
איחול ללובשבגד חדש: תזכה ללבשו בחגים ושמחות! |
|
fievre f. |
קדחת |
fever |
|
fievre intermitente |
מלריה |
|
figas f. pl. |
העוויות, מחוות לעג ובוז |
grimaces, gestures of ridicule and contempt |
|
azer figas |
להתפאר בהונו ורכושו ולעורר עליו קנאה |
|
figura f. |
דמות, דיוקן, צלם, פנים |
figure |
|
azer buena figura |
לעמוד על הגובה,להיות ראוי |
|
azer figura |
לעשות רושם טוב בחיצוניותו/בהופעתו |
|
la figura de la kaza |
הדמות הבולטת והמייצגת במשפחה |
|
las figuras de un livro |
איורי ספר |
|
se le ve figura! |
נאמר לילד: סוף סוף רואים פנים! |
|
fijón (fijones) m. |
שעועית לבנה, לוביה |
white beans |
|
fijón kon uvre |
שעועית מבושלת עם עטין פרה - תבשיל פופולרי בין הספרדים במזרח |
|
fiksar v. |
קבע, הציב, ייצב; תקע, נעץ, סימרר; ברר, הבהיר |
to fix, to place, to stabilize; to poke, to stab, to nail; to find out, to clarify |
|
fiksar kondisiones |
להתנות, להעמיד תנאים |
|
fiksar la ora |
לכונן את השעון, לכוון את השעון; לקבוע מועד |
|
fikso (fr.) adj. |
קבוע, יציב; תקוע, נעוץ; נייח |
fixed, steady; stuck; stationary |
|
a presio fikso (fr.) |
במחיר קבוע, במחירים קבועים (אינם ניתנים למיקוח) |
|
asiento fikso (fr.) |
מקום שמור; מקום מגורים קבוע |
|
tener fikso (fr.) |
להחזיק חזק |
|
fila f. |
תור, טור, שורה; תהלוכה; בצק עלים, עלי בצק |
column, line; procession; puff pastry |
|
a la fila |
בלי לברור (בשוק); בתור |
|
avrir filas |
לפתוח עלי בצק (למילוי) |
|
en fila |
בלי הפסקה, בצורה מתמשכת |
|
meter en fila |
לסדר בשורה |
|
filandrozo adj. |
חוטי, מלא חוטים (נאמר גם על בשר או ירק); מדובלל, סבוך |
full of threads (also said of meat or vegetable); tangled |
|
un diskorso filandrozo |
הרצאה חסרת בהירות, מבולבלת ודו משמעית |
|
filar (1) cf. ilar |
|
|
|
filar ibrishim (t.) |
לטוות חוט משי |
|
filera f. |
ממתח: מכשיר למתיחת חוטי מתכת, מערגלת |
a device for stretching metal wires, a roller |
|
pasar por la filera |
לעשות משהו לדק |
|
filial adj. |
של בן |
of son |
|
amor filial |
אהבת בנים |
|
filiko m. |
זרם דקיק; פלג, נחל קטן |
thin stream; brook |
|
un filiko de boz |
קול חלשלוש |
|
filín adj. |
מרוקן, הרוס, חסר כל |
emptied, ruined, destitute |
|
estar filin |
אין לו גרוש על הנשמה |
|
filindra /filinera f. |
רוק מר (מיצי קיבה העולים לפה) |
bitter saliva (gastric juices that rise to the mouth) |
|
entosegarse en su filindra |
לשקוע בתוך העצב/האבל/הטינה שלו |
|
filmo m. |
סרט קולנוע |
movie |
|
travar filmo |
צילם צילום רנטגן |
|
filván m. |
הכלבה, תפירה גסה |
coarse stitching |
|
kitar el filván |
להוציא חוט מכליב |
|
fin f. |
קצה, גבול, תחום, סוף, קץ; הפסק, חידלון, כלה, מוות |
edge, border, end; cease, death |
|
a la fin |
לבסוף |
|
a la fin del kuento |
בסופו של דבר |
|
a la fin fin/a la fin i alkavo |
בסופו של דבר נסתפק בזה |
|
dar/meter fin |
לשים קץ, לבטל |
|
en fin de cf. afin de |
|
|
en fin ke cf. afin de |
|
|
ir a la fin |
ללכת עד קצה גבול |
|
meter fin |
להפסיק, לשים קץ |
|
no ay fin |
אין קץ ל- |
|
no es fin del mundo |
זה לא סוף העולם, עדיין ניתן לעשות משהו |
|
sin fin |
בלי סוף |
|
sin fin ni atemo |
בלי סוף ובלי קץ |
|
tener negra fin |
להסתיים באסון, להגיע לסוף מר |
|
a la fin, ke vites akí? |
בסופו של דבר, מה יצא מזה? |
|
ver la fin de uno |
לזכות לראות בקיצו של מישהו |
|
a fines de mez |
בסוף החודש |
|
esto va ser su fin! |
זה יהיה סופו המר! |
|
ke sea fin de todos los males! |
יבוא קץ לכל צרותינו! |
|
en fin |
בסוף, בסופו של דבר |
|
fin prep. |
עד |
until, up to |
|
fin akí |
עד כאן |
|
fin ke/fin a ke |
עד אשר |
|
a fines de mez |
לקראת סוף החודש |
|
fina prep. & conj. |
עד, עד ל- |
until, up to |
|
fina aki |
עד כאן |
|
fina ke |
עד ש-; מפני ש-, היות ש- |
|
fina ke tu ivas yo venía |
הבנתי מיד את מה שהססת לומר/בקשת להסתיר |
|
fin'aki hue! |
עד כאן! לא נסכים לסבול זאת עוד! |
|
fina ke grado? |
עד כמה? |
|
finansa/finansia f. |
כספים, פיננסים |
finance |
|
finansas |
מצב כספי |
|
en ke vas de las finansias? |
מה מצבך הכספי? |
|
finansiario adj. |
כספי, כלכלי |
financial |
|
situasión finansiaria |
המצב הכספי |
|
findján/findjaniko (t.) m. |
ספל קפה, ספלון, ספלול, פינג'אן |
coffee cup, cup, finjan |
|
unos ojos - unos findjanes! (t.) |
איזה עיניים! (בנימה אירונית) |
|
el djgugo de los fildjanes |
משחק משפחתי: בספלולים הפוכים שמתחת לאחד מהם מסתתרת טבעת - כל אחד בתורו מנחש ומהמר |
|
finga f. |
חתיכה, פיסה, חלק קטן מאוד |
a piece, a very small part |
|
no dar ni finga |
לא להסכים לתת אפילו פירור (בהתגרות, בלשון ילדים: לא תקבל ממני אפילו פירור!) |
|
finkes (t.) m. pl. |
אסימונים, ז'טונים |
tokens, chips |
|
kitar finkes |
לתת מתוך קופת המשחק תשר לצוות |
|
fino adj. |
דק, דקיק, עדין, רזה, טהור (זהב); מעודן, טעים לחיך, משובח, מעולה; מזוכך; חד, שנון, פיקח |
thin, slender, delicate, pure (gold); refined, delicious to the palate, fine, excellent; purified; sharp, witty, clever |
|
echo fino |
עניין עדין |
|
fino! |
נפלא! יוצא מן הכלל! |
|
talia fina |
מותניים צרים |
|
finyir v. |
לש, ערבל בצק |
to knead, to blend dough |
|
finyir a uno |
לתחקר מישהו ממושכות, ללחוץ עליו בשאלות |
|
fira (gr.) f. |
פסולת; פחת |
trash; depreciation |
|
dar fira (gr.) |
הצטמק בשל פחת גבוה |
|
ropa ke da mucha fira |
סחורה המאבדת ממשקלה בשהיה ארוכה במחסן |
|
firma f. |
חברה, בית מסחר; חתימה |
firm, company, trading house; signature |
|
dar firma en blanko |
לחתום בלאנקו; לתת חופש פעולה בשמו |
|
firma falsa |
חתימה מזוייפת |
|
meter la firma |
לחתום, להתחייב בחתימה |
|
onorar su firma |
לכבד את חתימתו, לעמוד בהבטחתו |
|
renyegar su firma |
לא לעמוד בהתחייבותו; להכחיש חתימתו (ברמיה) |
|
segunda firma |
חתימה שניה, חתימת קיום |
|
meter/dar firma |
לחתום, להתחייב בחתימת ידו, לאשר נכונות |
|
firmamiento/firmamento m. |
רקיע; ברית; חתימה |
firmament; alliance; signature |
|
tajar firmamiento |
לכרות ברית |
|
firmo adj. |
קבוע, יציב, איתן, חסון, חזק; תקוע; תמידי; בטוח, עומד על דעתו |
steady, stable, sturdy, strong; stuck; constant; sure, stands his ground |
|
presio firmo |
מחירים קבועים |
|
fishugento adj. |
טורדני |
troublesome |
|
un komer fishugento |
תבשיל שומני מדי/מתוק מדי |
|
fishugo adj. |
טרדן, טרחן, קנטרן; נגען, נוגע בכל דבר, חסר מנוחה |
nuisance, annoying; touching, touching everything, restless |
|
fishugo i embatakado |
מגעיל מרוב מתיקות |
|
fiska f. |
קומץ, קורט |
a handful, small quantity |
|
no da una fiska |
קמצן, קופץ ידו |
|
azer todo fiskas |
לפורר הכל, להשמיד |
|
fista prep. |
עד |
up to, until |
|
fist'aki |
עד כאן |
|
fista ke |
עד ש- |
|
fista oy |
עד היום |
|
dar fista su sultuka |
נכונות לתת הכל (נדיבות) |
|
ya lo saven fista las piedras de la kaye |
הכל יודעים זאת |
|
fit (t.) adv. |
בלי יתרון, בשוויון, באיזון, בלי להרוויח ובלי להפסיד; ''פיט'' |
without advantage, in equality, in balance, without winning and without losing |
|
agora estamos fit (t.) |
כעת אנו ''פ'יט'' |
|
salir fit |
לסיים בתיקו |
|
fita f. |
חוט, שרוך |
thread, drawstring |
|
fita de chizme (t.) |
שרוך נעל |
|
fitero m. |
דרגה עילאית; שעת השיא |
supreme rank; peak time |
|
el fitero del sol |
שעת השיא של חום השמש |
|
el fitero del echo |
שיא העומס והלחץ בעבודה |
|
fitijo m. |
בן סורר |
a rebellious son |
|
no tener ni fijos ni fitijos |
אין לו כלל ילדים |
|
fitil (t.) m. |
פתיל, פתילה; פתיל רועם |
wick; a thundering wick |
|
dar fitil (t.) |
לחרוך את הפתילה משני צדיה - להשחית לריק |
|
meter fitiles (t.) |
לעורר תככים, להדליק תבערה בקרב אנשים |
|
fizionomía f. |
פרצוף, הבעת פנים, סבר |
physiognomy |
|
se le troko la fizionomía |
השתנה סבר פניו |
|
flakeza f. |
רזון, שידפון; חולשה, תשישות, אנמיה, תורפה |
thinness, blight; weakness, exhaustion, anemia |
|
flakezas |
חולשה, אבדן כוח רגעי; מתֶנֶת |
|
flako adj. |
חלש, חלוש, רפה, בעל בריאות רופפת, רופף; רזה, צנום, כחוש, דק; שביר |
weak, in poor health, loose; thin, slender, skinny; fragile |
|
flako de moneda |
סובל מחסרון כיס, לחוץ כספית |
|
flako i akrevantado/atemado |
כחוש וחלש |
|
topar el punto flako |
למצוא את עקב אכילס |
|
flako de salud |
שבריאותו רופפת |
|
flako de meoyo |
חלוש שכל |
|
flako de huersa |
חסר כוח, חלשלוש |
|
flama f. |
להבה, שלהבת, לשון אש |
flame |
|
en flama |
הוא מלא התלהבות |
|
está todo flama! |
הכל ביוקר! |
|
flama de rekuerdo |
אבוקת זכרון, אש תמיד |
|
flama no ay |
הבהוב בלי להבה – שמועה מצערת בלי בסיס |
|
ropa de flamas flamas |
אריג בעל צבעים עזים |
|
flama asendida |
אש בוערת |
|
en flamas |
בלהבות |
|
alevantar todo en flamas |
להשתלהב ולזעוק: איזו שערוריה! |
|
flama! |
הו, איזה אסון! |
|
flama ke le kayó! |
איזה אסון נפל עליו! |
|
huego sin flama no ay |
אין עשן בלי אש |
|
flecha f. |
חץ; מערוך; קשת כינור |
arrow; rolling pin; violin bow |
|
derecho komo la flecha |
מתוח כמו חץ (על מי שגופו נוקשה) |
|
echar flechas |
להטיל חיצים |
|
korrer komo la flecha |
למהר כחץ מקשת |
|
arrojar flechas |
לשלוח חיצי ארס (לומר דברים פוגעים) |
|
flechika f. |
חץ קטן; נסר דק |
small arrow |
|
fraguar kon kanyikas i flechikas |
לבנות ברשלנות, לבנות בניין רעוע |
|
flor f. |
פרח; החלק המובחר |
flower; the elite part |
|
bolar de flor en flor |
ליקט צוף, עף מפרח לפרח |
|
en la flor de la mansevez |
באביב הנעורים |
|
flor de ashufre |
אבקת גפרית |
|
kedar yo i vos kara de flor |
להשאר לבד, באינטימיות, פנים אל פנים |
|
kitar flores de la boka |
באירוניה: לדבר בגסות רוח: להוציא ''פנינים'' מהפה |
|
la flor de la arina/del trigo |
סולת |
|
la flor de la mansevez, de la idad, de la vida |
תקופת הפריחה בחיי אדם |
|
flor de suká |
פרח בר שהיה משמש בקישוט הסוכה |
|
flota f. |
צי, שייטת |
fleet |
|
flota komersial |
צי אניות סוחר |
|
fola f. |
טלאי עור להטלאת נעל; (עגה:) כסף |
leather patchwork for shoe patching; (slang :) money |
|
da la fola! |
תן את הכסף! |
|
echar una fola a la kunduria |
להטליא את הנעל |
|
kedar sin fola |
להשאר בלי כסף |
|
folor f. |
כעס, זעם, חימה, חרון אף |
anger, rage |
|
vestirse de sanya i folor |
להתמלא עברה וכעס |
|
fonda f. |
קלע |
slingshot |
|
palma de la fonda |
כף הקלע |
|
fondamiento m. |
יסוד, בסיס, אושיה |
foundation, base |
|
fondamientos |
בסיס, יסודות, שורשים |
|
fondina f. |
עומק |
depth |
|
echar en fondinas de mar |
להשליך למצולות ים - לדחוק לירכתי הזכרון |
|
fondinas de la mar |
מצולות ים |
|
fondo adj. |
עמוק |
deep |
|
estudio muy fondo |
עיון מעמיק מאוד, מחקר יסודי |
|
fondo m. |
תחתית, קרקעית; קרן, הון |
bottom; fund, capital |
|
a fondo |
באופן יסודי, ביסודיות, לחלוטין |
|
azer fondo blanko |
לשתות את המשקה עד תום (עד קרקעית הכוס) |
|
bever la kopa de la amargura asta el fondo |
ללגום את כוס המרורים עד תום |
|
estudiar una kestión a fondo |
ללמוד את הסוגיה לעומק |
|
fondo nasional |
קרן לאומית |
|
ir al fondo |
לרדת לשורש העניין, לפרטים הקטנים ביותר |
|
irse a fondo |
לצלול למעמקים, לשקוע |
|
kasha sin fondos |
'בור בלי תחתית'' - עסק הכרוך בהוצאות בלתי כלות |
|
tokar al fondo |
לגעת בקרקעית - להגיע לנקודה שממנה אין אפשרות להמשיך |
|
fondo de komercho |
מוניטין |
|
fonksión (fr.) f. |
תפקיד, משרה |
function, position, job |
|
kumplir la fonksin |
תפקיד למלא |
|
fonsado m. |
צבא |
army |
|
varón barragán de fonsado |
גבר עשוי לבלי חת |
|
los fonsados del rey |
חילות המלך |
|
forastero m. & adj. |
נוכרי, זר |
foreigner, stranger |
|
perro forastero |
זר אנטיפטי ומעורר חשד |
|
forka f. |
עץ תליה, עמוד תליה, גרדום |
hanging tree, hanging pole, gallows |
|
estar en la forka |
להיות נתון במצוקה גדולה |
|
ir para la forka |
להשליך נפשו מנגד, ללכת לקראת קשיים בלתי עבירים |
|
kitar de forka |
להחלץ למען מישהו ולחלצו מצרה גדולה |
|
salir de forka |
להחלץ מצרה גדולה, להמלט מפני סכנה |
|
forma f. |
צורה, מראה, תבנית, דפוס, אופן; מדים |
shape, appearance, pattern, manner; uniform |
|
azer forma |
להציג הופעה נאה |
|
de forma ke |
באופן ש- |
|
estar por forma |
להיות לראווה בלבד מבלי למלא תפקיד של ממש |
|
guerko en forma de benadam |
שטן בלבוש אדם - יצור מרושע |
|
formalidad/formalitá f. |
רשמיות, נוהל, צעדים מנהליים |
formality |
|
formalidades/formalitás |
צעדים (מנהליים), הליכים |
|
formar v. |
עיצב, עיבד, גיבש, צר צורה; יצר, ברא, עיצב, הקים, כונן; ערך בשורה (צבא); היווה, היה |
to shape, to process, to crystallize, to form; to create, to establish; to line up (army); to be |
|
formar de muevo |
לשקם, לבנות מחדש, לתקן |
|
formar parte de |
להוות חלק מ- |
|
formigo m. |
עוגה עשירה בדבש ושקדים |
a cake rich in honey and almonds |
|
se kere formigo |
דרוש דבר מה מיוחד במינו |
|
forón adj. |
רעבתן |
gluttonous |
|
ojos de forón |
עינים רעבתניות, חמדנות |
|
forro adj. |
חופשי, בן חורין, משוחרר |
free, liberated |
|
ijos forros |
בני חורין (בהגדה של פסח) |
|
forsa f. |
מאמץ חזק |
strong effort |
|
dar forsa |
לעשות מאמץ, להשקיע מאמץ עילאי |
|
forsado adj. |
אנוס, מאולץ, כפוי, מוכרח, מחוייב, נאלץ |
forced, committed |
|
lavoro forsado |
עבודת כפיה |
|
forsar v. |
הכריח, אילץ, חייב, אנס, תקף |
to force, to rape, to attack |
|
estó forsado |
אני נאלץ |
|
forta f. |
גאווה, יהירות, שחצנות |
pride, arrogance |
|
fortas |
העוויות, תנועות מוגזמות, דיבור מעושה, הצגה ראוותנית |
|
mostrar fortas |
לעשות העוויות/תנועות מוגזמות |
|
fortaleza f. |
כוח, גבורה, עוצמה, עוז, תעוזה, חוזק; עצימות, אינטנסיביות; חומרה, קשיחות; מצודה, מבצר |
strength, heroism, power, courage, daring; intensity; hardware, rigidity; fortress |
|
kon fortaleza de mano |
ביד חזקה |
|
fortuna (.t.) f. |
סערה, סערת ים |
storm, sea storm |
|
la mar está en fortuna (t.) |
הים סוער מאוד |
|
navegar kon la fortuna (t.) |
לשוט כנגד רוחות הסערה - להתגרות בגורל, להאבק באומץ כנגד הפורענות |
|
pasar fortuna (t.) |
לשוט בים סוער - לעבור תקופה קשה ולחוצה |
|
sin ir por mares pasar fortuna (t.) |
להחשף לסכנות קשות במקרה, בכורח הנסיבות מבלי לחפש הרפתקה |
|
fortuna f. |
רכוש, הון, עושר; מזל |
property, capital, wealth; luck |
|
dar fortuna |
להתעשר ברגע, בעקבות עסקה מוצלחת וכו' |
|
por fortuna |
במקרה |
|
deshar fuir la fortuna |
להחמיץ את ההזדמנות לעשות הון |
|
fota (gr.) f. |
שיא, רגע השיא (של תנועה/ עבודה) |
peak, the peak moment (of movement/work) |
|
la ora de la fota/la fota del echo |
שעת שיא הלחץ |
|
foya f. |
בור, שוחה, חור; קבר, שחת |
pit, ditch, hole; tomb, grave |
|
azer foyas kon los pies |
לרקוע ברגלים בחוסר סבלנות |
|
azer la foya a uno |
לטמון למישהו פח |
|
kavarse la foya kon sus manos |
חפר לו את הבור במו ידיו - הוא בעצמו הסיבה לאסונו |
|
mijor ke avra una foya i ke s'enterre bivo |
מוטב להקבר חיים - נאמר על מישהו שעשה מעשה מביש |
|
alimpyar la foya |
לרוקן את הבור הסופג (בור שופכין) |
|
kaerse a la foya |
לטעות בצורה חמורה |
|
foyika /foyiko f. |
גומה, גומת חן |
dent, dimple |
|
djugar a la foyika |
לשחק ב''בורות'' (בגולות או גלעיני משמש) |
|
kueshko a la foyika |
'קליעה בול'' - הצלחה מרשימה המושגת במיומנות רבה |
|
riir kon foyikas |
לצחוק באופן המבליט את גומות הלחיים |
|
fraguar v. |
בנה, הקים |
to build, set up |
|
fraguar de muevo |
לשקם, לחדש |
|
fraksión f. |
חטיבה, מפלגה; חלק קטן, שבר |
division, party; small part, fracture |
|
fraksión parlamentaria |
סיעה |
|
fraktura f. |
שבר |
fracture (of a limb) |
|
fraktura de mano |
שבר ביד |
|
frankeado adj. |
מתמערב; מְצוּרְפָת |
westernized |
|
lengua frankeada |
הספניולית המתמערבת (של תקופת ההשכלה, החל ממחצית המאה הי''ט) |
|
palavas frankeadas |
מילים מצורפתות |
|
frankear v. |
מיערב, הפך למערבי |
to westernize |
|
frankear la nombradía |
לתת לשם צלצול צרפתי (ז'אק במקום יעקב) |
|
frankito m. |
עיטור משטחים באמצעות מגזרות (נייר/לילוניאום) וציפוי לכה |
surface decoration using cutouts (paper/lilium) and lacquer coating |
|
azer frankitos |
להכין מגזרות נייר של דמויות |
|
franko adj. |
חופשי, גלוי לב |
free, open-hearted |
|
franko tirador |
קלע, צלף |
|
meza franka |
להיות סמוך על שולחן החותן, שולחן פתוח, אש''ל |
|
porto franko |
נמל חופשי |
|
merkar ropa franko bordo |
לקנות סחורה פו"ב (Free on board) |
|
franko m. & adj. |
ארופאי, מערבי; לאדינו, ספניולית; פרנק (מטבע צרפתי) |
European, Western; Ladino; Franc (French currency) |
|
a la franka |
בנוסח המערב |
|
hadras de franko |
העוויות וסלסולים חסרי ערך בביצוע מלאכה פשוטה |
|
ser de franko |
במשטר העות'מני: לזכות לקפיטולציה (לחסות תחת כנפיה של מעצמה אירופאית) |
|
azerla a la franka |
לפעול כלפי מישהו בעורמה, לנסות להפילו בפח |
|
frashka (it.) f. |
שבב, נסורת |
chip, sawdust |
|
kitar delantre kon frashkas (it.) |
לדחות בקשת נושה/אדם שיש אליו מחוייבות |
|
kitar frashkas a uno |
לגלות עליונות על מישהו (בידע, בנסיון) |
|
las frashkas |
השאריות חסרות הערך |
|
deshar las frashkas |
לקחת את העיקר ולהותיר את השאריות חסרות הערך |
|
fregar v. |
חיכך, שיפשף, הבריק; הדיח (כלים), מרק; הטריד, הרגיז; ''תקע'', ''דחף''; עיסה |
to rub, to polish; to wash (dishes); to harass, to upset; ''to poke'', "to push''; to massage |
|
fregale dos-tres dadas |
'הכנס'' לו שתים שלוש מכות |
|
ke mos estas fregando? |
איזה שטויות אתה ''מוכר'' לנו? |
|
no me freges! |
אל תכה אותי! |
|
ya me lo fregó |
הונה אותי, מכר לי סחורה חסרת ערך |
|
fregar i espondjar |
1. לעשות את עבודות הבית הפשוטות. 2. להפיח כזבים ולהשיא את הבריות להאמין בהם |
|
fregón f. |
סחבה, מטלית |
rag, cloth |
|
estar un fregón |
להיות מרופט ומקומט |
|
freno m. |
מתג, רסן, זמם, מחסום; בלם |
bridle, barrier; brake |
|
frenos |
מושכות; בלמים |
|
meter freno |
לשים רסן, לרסן, לבלום |
|
tener freno en la alguenga |
להיות בעל מעצור בלשונו, להתקשות בדיבור |
|
frente f. |
מצח |
forehead |
|
en frente |
מול |
|
frente kon frente |
ממול, מנגד, פנים אל פנים, מצח אל מצח |
|
meterse en frente |
לעמוד מנגד, לא להתערב, לא לנקוט עמדה |
|
pasar en frente |
חצה |
|
tener la frente limpia |
להיות ללא דופי |
|
freska f. |
רגעים בראשית או בסוף ימי העונה עת מנשבת רוח קרירה ונעימה |
moments at the beginning or end of the season when a cool and pleasant breeze blows |
|
viajar a la freska |
לנסוע בשעות שבהן אין השמש קופחת |
|
freskito adj. |
קריר, צונן |
cool |
|
el tiempo esta freskito |
מזג האוויר קריר |
|
fresko adj. |
קריר, צונן, רענן, טרי |
cool, fresh |
|
kedar en fresko/deshar en fresko |
להשאר בלי לקבל את חלקו/לא לתת למישהו את החלק המגיע לו |
|
tomar el fresko |
לצאת לשאוף משב קריר ורענן |
|
vestido fresko |
בגד קליל |
|
karne freska/pan fresko |
בשר טרי/לחם טרי |
|
kezo fresko |
גבינה רכה (לבנה) |
|
freskura f. |
קרירות, טריות, רעננות |
coolness, freshness |
|
dar freskura |
להתרענן |
|
frialdad f. |
קרירות, צוננות; תשישות; אדישות |
coolness, coldness; exhaustion; indifference |
|
arresivir kon frialdad |
לקבל פני מישהו בקרירות |
|
friideras f. pl. |
חפזון קדחתני |
feverish haste |
|
estar kon friideras |
להיות לחוץ, להחפז, לרתוח בחוסר סבלנות |
|
friirse /friyirse v. refl. |
ניטגן (להיטגן); דאג |
to be fried; to worry |
|
friirse en la sartén |
לסבול נוראות (''להטגן במחבת'') |
|
friirse en su azeite/azete |
לסבול בדומיה (''להטגן בשמן של עצמו'') |
|
friirselo |
לחוש תחושה מוקדמת אי נעימות/פורענות קרבה לבוא |
|
no se frie por ninguno |
הוא אגואיסט, לא אכפת לו מאיש |
|
ya me lo estava friendo/ya me lo frii |
חשתי מראש שהאסון הזה עומד ליפול עלינו |
|
frijalda/frijaldo f./m. |
בצק עלים, מאפה מבצק עלים; שכבה, רובד |
puff pastry; layer |
|
frijalda de muez/de kezo |
כיסון/ מאפה עלים ממולא באגוזים/בגבינה |
|
frío adj. |
קר, צונן; אדיש, קריר |
cold, chilly; indifferent |
|
echar una fría i una kayente |
ללטף ולגעור בה בעת |
|
gerra fria |
המלחמה הקרה |
|
no mete mano en aguas frías |
אינו טובל ידו בצוננים - נמנע מלהכנס לעבודה מורכבת/קשה/כרוכה בסיכונים |
|
sangre fría |
דם קר |
|
frío m. |
קור, צינה; חום קדחת |
cold; fever |
|
fríos |
צינה, צמרמורת, רעד |
|
no me aze ni frío ni kalor |
לא מזיז לי, לא מרגש אותי כלל |
|
tomar fríos |
תקף אותו רעד, חטף צמרמורת |
|
tremblar (fr.) de frío |
רעד מקור, רחפו עצמותיו מקור |
|
tener frío entre kuero i gueso |
לחוש תחושה פנימית של קור |
|
frió me da de/frió me toma de |
זה דוחה אותי ומעורר בי תיעוב |
|
no da ni fríos |
הוא קמצן מגעיל |
|
frio de seja |
סינוסיטיס (דלקת הגיתות) |
|
estar kon frios |
לקדוח, לסבול מהתקפי קדחת |
|
frio preto |
קדחת שחורה |
|
le toma frio preto de .. |
רועד מפחד מפני .. |
|
pasar adelantre de los fríos |
להתרפא מן הקדחת |
|
estar kon frio-frio |
לרעוד מקור |
|
frita f. |
קציצה מטוגנת |
fried patty |
|
frita de patata |
קציצת תפו''א מטוגנת |
|
frita de prasa |
קציצת פראסה (כרתי) מטוגנת |
|
fritada f. |
טיגון; תבשיל: פשטידת גבינה או תרד |
frying; cheese or spinach pie |
|
fritada de guevos |
חביתה |
|
fronte m. |
חזית |
front |
|
meterse al fronte |
להתייצב בחזית - להעמיד עצמו מול פני הסכנה |
|
frontera f. |
גבול, תחום, ספר, חזית |
frontier |
|
meterse a la frontera |
להתייצב בחזית - להעמיד עצמו מול פני הסכנה |
|
fruta f. |
פרי, פירות |
fruit, fruits |
|
Las Frutas |
ט''ו בשבט |
|
bolsas de frutas |
שקיות פירות הניתנות לילדים בט''ו בשבט |
|
fruta le parese |
הוא משתמש/צורך בפזרנות, בקלות דעת (''כמו גרעינים'') |
|
tener una koza por fruta |
להחזיק דבר מה בשפע, ולנהוג בו בנדיבות; לדעת דבר מה בצורה מקיפה, להכיר פרטיו מבלי צורך בהסבר ממישהו |
|
fruta seka |
פירות יבשים |
|
dar para fruta |
לתת דמי שתיה |
|
fruto m. |
פרי; תוצר, תוצרת; תוצאה, תועלת |
fruit; product, produce; Result, benefit |
|
dar frutos |
לשאת פרי |
|
el fruto de mis penas |
פרי עמלי |
|
el fruto defendido |
'הפרי האסור'' |
|
frutos sekos |
פירות יבשים |
|
dar fruto |
לשאת רווח |
|
fuego m. |
אש, תבערה, שריפה, דליקה, בערה, להבה; בהשאלה: יקר מאוד |
fire, burning, flame; (metaphorically:) very expensive |
|
está todo fuego! |
הכל ביוקר! |
|
dar al fuego |
להבעיר באש, לשרוף, להצית, לשלוח אש; למכור באפס מחיר |
|
echar fuego v. |
להבעיר אש, לשרוף, להצית, לשלוח אש |
|
estar un fuego |
להיות נלהב |
|
meter fuego |
להעלות באש, לגרום לשרפה |
|
meterse al fuego |
לסכן את עצמו |
|
sesa de fuego |
הפסקת אש |
|
la kalor, el sol esta fuego |
החום מעיק ובלתי נסבל |
|
mi bien no es? al fuego lo vo a dar |
זכותי לעשות כטוב בעיני במה ששייך לי! |
|
salvar ropa del fuego |
להציל מן השריפה, להציל מהרס |
|
arrebivir el fuego |
ללבות את האש |
|
salio fuego |
פרצה שריפה |
|
apregonar fuego |
להתריע ל שריפה; להתריע על שערוריה |
|
huego del Dio! |
מהומת אלוהים! (התרעה על שערוריה) |
|
fuego negro! |
איזה אסון נפל עלינו! |
|
ke fuego es esto! |
איזה עניין מלוכלך! |
|
fuego ke le kayga |
קללה: שיישרף! |
|
fuego ke le kayo! |
אבוי לו, איזה אסון נפל עליו! |
|
estar en el fuego/enriva el fuego |
להיות על גחלים; להיות שרוי במצוקה ובמצב קשה |
|
fuego sin flama no ay |
אין עשן בלי אש! |
|
echar azeite al fuego |
להוסיף שמן למדורה |
|
meter pilares al fuego |
לבנות על אש - לנקוט בצעד לא זהיר שנדון לכשלון |
|
djugar kon el fuego |
לשחק באש |
|
los teshidos, las komanias estda fuego |
המצרכים יקרים מאוד ("כמו אש") |
|
fuente f. |
מעיין, מקור, עין; מזרקה; ברז; ניקוז מורסה מוגלתית |
spring, source; fountain; tap; purulent ofabscess drainage |
|
se sekaron las fuentes |
אין למצוא דבר בשוק; אין למצוא עזרה וסיוע |
|
yevar fina la fuente i no dar agua |
לענות עינויי טנטלוס, לעורר תקוות ולמנוע הגשמתן ברגע האחרון |
|
fuero m. |
חוק; סמכות; זכות יתר, פריבילגיה |
law; authority; privilege |
|
fueros |
אמנה, קובץ חוקים, חוקה |
|
los fueros i los djuisios |
החוקים והמשפטים (בלשון התורה) |
|
fuersa f. |
כוח, גבורה, עוצמה, מרץ, יכולת |
power, heroism, vigor, ability |
|
a fuersa de |
בכוח ה- |
|
dar fuersa |
לחזק |
|
de fuersa |
בלי רצון, בלי חשק; בכוח |
|
detener de fuersa |
לעכב בכוח, למנוע בכוח |
|
kitar/abatir/romper las fuersas |
לשבור כוחו של מישהו |
|
ganar fuersas |
לאזור כוח |
|
por fuersa |
בכוח, בכפיה |
|
tener fuersa de Amán |
להיות בעל כוח (של המן) |
|
tomar de fuersa |
לקחת בכוח, לסחוט |
|
pedrer fuersas |
לאבד את הכוח |
|
meterse kon fuersa |
להתמסר לעבודה בכל מאודו |
|
la fuersa de la palavra |
כוחה של מילה, כוח השכנוע שבדיבור |
|
fuersa i salú ke l'embie el Dio |
איחול: שאלוהים יתן לו את הכוח |
|
fuerte adj. |
חזק, חסון, קשה, עז; נמרץ, תקיף, סמכותי; נוקשה, קשיח, קשוח, חמור; שובב |
strong, sturdy, hard, fierce; vigorous, firm, authoritative; stiff, hard, tough, severe; naughty |
|
venir a fuerte |
לקחת זאת ''קשה'' |
|
ninyo muy fuerte |
ילד שובב שקשה להשתלט עליו |
|
fuerteziko adj. |
קשה מאוד |
very hard |
|
una pasadía fuertezika |
תקופה קשה ועתירת סבל |
|
fuesa f. |
בור, שוחה, שחת, קבר |
pit, trench, grave |
|
abashar a la fuesa |
לרדת אלי קבר, למות |
|
fuída f. |
בריחה, מנוסה; מפלט |
escape; refuge |
|
no topar fuida |
לא למצוא מפלט, לעמוד מול קיר אטום |
|
fuín m. |
פיח, קורי פיח בארובה, על קירות המטבח, בפינת הבישול |
soot, soot webs in the chimney, on the kitchen walls, in the cooking corner |
|
kedar fuín |
לרדת מנכסיו, לאבד הכל |
|
todo está folines/folines pretos |
הכל מטונף ודוחה |
|
fuír v. |
ברח, נס, נמלט; נמנע מ-; סטה מ- |
to run away, to escape, to flee; to avoid; to deviate from |
|
a komer i a fuír |
להנות מארוחה חינם ולהסתלק בלי גינונים; להפיק ממשהו את כל התועלת האפשרית ולהסתלק כשאין עוד למה לצפות |
|
echarse a fuír |
נמלט, החל לברוח |
|
esta ora fuye un punto al día |
השעון הזה מקדים/מאחר דקה אחת ביממה |
|
fuído de la kuedra |
פיקח, חריף, יודע להחלץ מצרות (אפילו מחבל התליה) |
|
fuír a pedo i a remo |
להסתלק בבהילות ממקום, להסתלק בלי לבקש מנוח |
|
fuír a/kon pie deskalso |
להמלט כלעודרוחו בו, להמלט בעור שניו |
|
fuír de la boka del leon |
'להחלץ משני אריות'' - להחלץ מסכנה גדולה |
|
fuír de lo derecho/djusto |
לסטות מדרך הישר |
|
fuír de lo suyo |
לסטת מהרגלו |
|
fuír el esfuenyo |
לאבד את הרצון לישון |
|
fuír komo del fuego |
להמלט כמו מפניאש |
|
fuír la gana |
לאבד את התיאבון |
|
fuírlo |
לאבד את הראש/העשתונות |
|
fuir kon plumas |
לשאת כנפים - להמלט כל עוד נפשו בו; להשתגע |
|
no le fuye pelo |
דומה לו כשתי טיפות מים |
|
no topar puerta por ande fuir |
לא למצוא אמתלה/תירוץ כדי להחלץ |
|
fuírlo v. |
השתגע, נטרפה עליו דעתו |
|
no topar por onde fuir |
לחוש צורך להמלט בשל חוסר נוחות בחברה |
|
fuy ke ya t'aferraron |
נאמר בצחוק למישהו הרץ וממהר ללא סיבה |
|
dar i fuir |
לא להתעקש, לא להתמיד ולעמוד על דבריו |
|
fuir de la ora mala |
להמלט בזמן (לפני שיהיה הדבר כרוך באי נעימות) |
|
se le fuye el terreno |
הקרקע נשמטת מתחת רגליו - מאבד את הראש |
|
fuírse v. refl. |
הסתלק, ברח, נמלט, חמק, התחמק, נעלם |
to get away, to run away, escape, to slip away, to dodge, to disappear |
|
fuírsele |
ברח לו, נפלט לו |
|
fuirse por los tejados |
להמלט חיש |
|
me se fuyó de la mano |
נשמט מידי |
|
se le fuyó de la boka |
נפלט לו מן הפה |
|
fuirse de kaza |
לנטוש את הבית |
|
fuitina f. |
בריחה, מנוסה, המלטות, בריחה מבוהלת |
escape, frightened escape |
|
echarse en una fuitina |
להמלט |
|
fulaniko m. |
פלוני, מאן דהוא |
certain, so and so |
|
fulaniko i sistraniko |
פלוני אלמוני |
|
fulano m. |
פלוני |
certain, so and so |
|
fulano i sistrano |
פלוני אלמוני |
|
fulús (t.) adj. |
חסר פרוטה, חסר כל |
missing a penny, missing all |
|
kedar fulús |
לרדת מנכסיו, להשאר בלי פרוטה |
|
fumar v. |
עישן (מקטרת וכו'); עישן (מזון) |
to smoke (pipe, etc.); to smoke (food) |
|
deshar de fumar |
לחדול לעשן, לחדול מעישון |
|
echarse a fumar |
לרכוש הרגל עישון |
|
funebre/o adj. |
של לווית המת, של אבלות |
funerary |
|
monumento funebre |
אבן מצבה, מצבה, אנדרטה, אסטלה |
|
servisios funebres |
שרותי קבורה |
|
furcha (t.) f. |
מברשת |
brush |
|
furcha (t.) de boya (t.) |
מצבע, מברשת צבע |
|
furcha (t.) de dientes |
מברשת שיניים |
|
furdá (t.) f. |
פסולת, לכלוך, שיירים; מוץ |
waste, dirt, residues; chaff |
|
furdás (t.) |
בליל, ערימת דברים חסרי ערך, עניין של מה בכך |
|
furia f. |
זעם, כעס, רוגז, חרון; בת שאול |
rage, anger; furia |
|
tomar una koza kon furia |
לקחת את העניינים בהתלהבות ובמרץ |
|
ora de furia |
שעת לחץ ועומס בעבודה |
|
dar furia |
לזרז |
|
furón adj. |
מתוסכל |
frustrated |
|
ojo furón |
אדם שאינו שמח אף פעם בחלקו, נפש לא תדע שבעה |
|
furro adj. |
חסר משמעות, זניח, דל, בזוי, נבזה, פחות ערך |
insignificant, negligible, meager, despicable |
|
un komer furro |
ארוחה דלה ובלתי משביעה |
|
un devente furro |
מטבע שחוק וחסר כל ערך |
|
lavorar por un djornal furro |
לעבוד תמורת משכורת רעב |
|
fushka (1) (gr.) f. |
אבעבועה |
blister |
|
alevantar fushka |
המחיר גבוה בצורה מבהילה |
|
fushko (port.) m. |
דמדומים, ערפל |
twilight, fog |
|
entre muskos i fushkos (port.) |
בחטף, בסתר |
|
fustán/a (t.) m./f. |
שמלה |
dress |
|
fustán (t.) de pitagra |
שמלה דמיונית |
|
korrer detrás del fustán (t.) |
לרדוף שמלות |
|
fyaka (it.) |
איטיות מיאשת, לאות; שוויון נפש, אדישות |
despairing slowness; indifference |
|
ir/avlar kon fyaka |
ללכת/לדבר בלי להחפז |
|
lavorar kon fyaka |
לעבוד באדידות, בלי כל להט או מרץ |
|
fyel f. |
מרה; לענה |
bile |
|
amargo fyel |
מר כלענה |
|
arreventarse la fyel |
התפוצצה מרתו מרוב פחד |
|
bever fyel |
לדעת מרירות ורוגז |
|
echar la fyel |
הקיא את נשמתו, הקיא מררתו, עבד קשה מאוד |
|
estar dulse komo la fyel de la vaka |
להיות נרגז מאוד |
|
ni su miel ni su fyel |
לא מדובשו ולא מעוקצו |
|
tener la kara fyel |
הוריקו פניו |
|
ya echo la fyel |
יצאה האמת לאור |
|
romper/arreventar la fyel |
להכות מכות קשות |
|
romperse la fyel |
ליפול ולהפצע פצעים אנושים |
|
la ora k'echó Mirú la fyel |
תשובה כעוסה למי שרוצה לדעת באיזו שעה בדיוק ארע הדבר |
|
fyel derretida |
מרירות רבה ויוצאת דופן |
|
estar un pedaso de fyel |
להיות שרוי במרירות ומצב רוח גרוע |
|
azerse una fyel |
לההפך לחמוץ ומר נפש |
|
echar la fyel i la miel i las tripas de hormet |
1. להקיא את נשמתו; 2. לפלוט קללות וגידופים |
|
azerse todo de fyel/azerse todo fyel i adelfa |
השמחה נהפכה לאסון ולאבל |
|
gaavá/gavá (ebr.) f. |
גאווה, יהירות, יוהרה, עזות; חוצפה; גאוותנות, התפארות |
pride, arrogance, boldness; gall; boasting |
|
tomarse gaavá (ebr.) |
התגאה |
|
gadol (ebr.) adj. |
גדול |
big |
|
el gadol (ebr.) |
המנהיג, המנהל, הראש (נאמר גם באירוניה) |
|
gajo m. |
פלח (תפוז, אשכולית וכו'); פלח (מחצית) השקד |
slice (orange, grapefruit, etc.); segment (half) of the almond |
|
le kayo el gajo |
איבד את יוהרתו |
|
salir/estar kon gajo alto/tener el gajo alto |
להיות בעל יומרות, לדבר גבוהה גבוהה, בחוסר צניעות |
|
gala f. |
גאלה, הצגה חגיגית |
gala, a festive show |
|
vestido de gala |
לבוש טכסי/ייצוגי |
|
vestirse de gala |
ללבוש בגדים הדורים וייצוגיים |
|
galan/o adj. |
יפה, הדור, נאה, מהודר, אלגנטי |
beautiful, elegant, handsome |
|
ya salió de la mar la galana! |
ביטוי שבו מקבלים פני המאחר (בחביבות, לא בגערה) |
|
galante adj. |
אדיב, מנומס, אבירי; מחזר, עוגב |
kind, polite, chivalrous; courting |
|
tener un komporto galante |
להתנהג בנימוס ובעידון (בעיקר כלפי נשים) |
|
galecha f. |
קבקב-עץ |
wooden clogs |
|
kara de galechas |
אירוני: אדם חלש אופי |
|
gam (t.) m. |
צער, עגמה |
grief, sorrow |
|
tener gam/estar kon gam (t.) |
להיות שרוי בצער/בדאגה |
|
gambada (it.) f. |
פסיעה |
pace, step |
|
komerse la kaye en dos gambadas (it). |
'לבלוע'' (לחלוף על) את הרחוב בשתי פסיעות |
|
gameyo m. |
גמל |
camel |
|
azer de una pulga un gameyo |
לעשות מזבוב פיל - להפריז נוראות |
|
gameyo! gameyo de dos korkovas! |
גמל דו-דבשתי! (חסר דעת!, גס רוח!) |
|
gameyos le pasan por enriva |
שקוע בתרדמה עמוקה, אינו מודע לקורה סביבו |
|
al gameyo kualo le vites derecho? |
נאמר על אדם שאין בו מתום (כולו מומים וחסרונות) |
|
i gameyos pasan! |
המקום פרוץ ופתוח לכל |
|
gana f. |
תיאבון, רצון, חשק, תשוקה |
appetite, desire, lust, passion |
|
avrir la gana |
לעורר תיאבון, לעורר חשק |
|
estar kon/de gana |
להיות שרוי במצב רוח טוב |
|
ganas/ganas de komer |
תאבון |
|
kitador de gana |
מי שגורם לאבדן חשקועליזות |
|
kitar la gana de |
להוציא את החשק |
|
kon bien i kon gana de komer |
בבוא הזמן, ''כשיגיע התיאבון'' - נאמר מתוך חוסר סבלנות לגבי המתמהמה |
|
lavorar sin gana |
לעבוד בלי חשק |
|
me esta dando ganas |
מתחשק לי |
|
meter la gana |
לעורר חשק |
|
meterse kon gana |
להתמסר/להרתם למשהו בלהיטות וחשק |
|
sin gana |
בלי תאבון, בלי חשק, בלי רצון |
|
tapar la gana |
לסתום את התיאבון |
|
tener gana de |
להתחשק ל- |
|
ya le vino la gana de |
סוף סוף בא לו החשק |
|
estar sin gana |
חסרים לו ההתלהבות והחשק |
|
no tener gana de verse a si |
להיות שרוי במצב רוח קודר |
|
de negra gana |
(לעשות דבר מה) כנגד הרצון |
|
ganas tengo de ... |
1. מתחשק לי; 2. אני מתאפק/עוצר את עצמי לא ל... |
|
kitar las ganas de bivir |
להוציא את החשק לחיות - נאמר כלפי אדם נרגן המוצא סיבות לא להתענג וליהנות |
|
no le kedo gana de nada |
שרוי בדיכאון, לא נותר בו כל חשק ורצון |
|
dar ganas de yorar |
מעורר חשק לבכות ... - נאמר באירוניה כלפי מי שיש לו הכל ובכל זאת מתלונן |
|
dar ganas de reir |
מעורר חשק לצחוק - נאמר כנגד מי שמפריז ומגזים בדבריו |
|
dar ganas de gomitar |
מעורר בחילה - נאמר כלפי דברי שחצנות ורהב |
|
dar ganas de muerir |
לעורר יאוש |
|
meterse de buena gana |
לקבל עליו משימה מתוך רצון טוב וחשק |
|
ganado m. |
עדר; שכר |
herd; wage |
|
todo su ganado para sapatetas i klados |
מבזבז כל רווחיו על זוטות |
|
ganador /dera n. & adj. |
מרוויח, משתכר ללחמו, זוכה, מנצח |
earner, earns for a living, winner |
|
ganador achileado |
'מרוויחן גדול'' - כינוי לסוחר שמסחרו אינו עולה יפה |
|
ser flako ganador |
משתכר שכר זעום |
|
ganandón m. |
מי שמצליח בעסקיו אך מתקשה לקיים בידו את הרווח |
a person who is successful in his business but has difficulty maintaining the profit |
|
gana gana ganandon, mete guevos al kanton |
משתכר אל צרור נקוב - מרוויח היטב אך כל רווחיו מתאדים |
|
ganansia f. |
רווח, הכנסה, תקבולים, שכר; זכיה; רכוש |
profit, income, receipts, wages; winning; property |
|
arevesar la ganansia |
לאבד את הרווח |
|
ganó ganansia preta |
הפסיד ''בגדול'' |
|
salir kon ganansia |
לצאת מן המשחק בזמן בעודו מורווח |
|
ganansiozo adj. |
נושא רווחים, רווחי, כדאי, רנטבילי |
profit-bearing, profitable, worthwhile, rentable |
|
un echo ganansiozo |
עסק מניב רווחים |
|
ganar v. |
הרוויח, זכה ב-; נהנה מ-, הפיק תועלת; ניצח, זכה; השתכר; רכש |
to earn, to win ; to enjoy, to benefit from; to win; to be paid; to purchase |
|
ganar la partida |
לזכות בסיבוב של המשחק |
|
ganar a la rifa |
לזכות בפיס |
|
ganar a punyados/a paletadas |
הרוויח הון עתק, עשה הון |
|
ganar al chilindró |
להשתכר אל צרור נקוב, לעבוד הרבה תמורת מאום |
|
ganar de los aires |
להתפרנס מתשרים ושירותים קטנים |
|
ganar fama/nombre |
התפרסם, עשה לושם, קנה לו פרסום |
|
ganar fuersas |
לאגור כוח |
|
ganar la gerra |
לנצח במלחמה |
|
lo ganado |
הרווח, הזכיה |
|
salir ganado |
לצאת מורווח |
|
ya me ganates |
הצדק אתך, שכנעת אותי, ניצחת אותי |
|
ganar el pan |
להרוויח את לחמו |
|
gana i desha ganar! |
עשה את רווחיך, אך הותר גם לאחרים מקום להרוויח! |
|
todos ganarán! |
כל מספר זוכה! |
|
ya la ganó! |
נחלץ בנס! |
|
ir a ganar |
לצאת לעבודה יום יום |
|
s'espanta ke no gane |
צרה עינו ברווחי אחרים, עושה הכל למנוע מהם רווח |
|
no ganar nada |
להשחית מאמץ מבלי להעלות דבר, לצאת בידיים ריקות |
|
ay de ganar, ay ke kedar! |
בואו בהמוניכם, יש מה להרוויח! |
|
na ganar! |
לך תרוויח! - נאמר באירוניה למי שמנסה להציע לך בהתלהבות להשקיע בעסק כלשהו |
|
ganarse v. refl. |
זכה |
to gain |
|
ganarse la vida |
להינצל מסכנת חיים |
|
ganarse zahú (ebr.) |
לגמול חסד |
|
ke se ganó? |
(עבדנו כל כך קשה) ומה יצא לנו? |
|
ganchiko m. |
ווית, וו קטן |
small hook |
|
ganchikos |
כתב בלתי קריא |
|
gancho m. |
וו, אנקול, קרס; חכה, צלצל; וונעילה; עוגן; מסרגה |
hook; fishhook; locking hook; anchor; knitting needle |
|
azerse un gancho |
לעקם את הפרצוף להבעת התנגדות ואי הסכמה |
|
derecho komo al gancho |
'ישר כאנקול'' - נאמר באירוניה על טיפוס ערמומי המעמיד פני תם |
|
echar gancho |
'להטיל חכה'' - לנסות להפיק תועלת/להעלות דבר מה בתוך שיחה וכו' |
|
el mijor al gancho |
'הטוב שבהם על האנקול'' - נאמר על חבורה שבה כל איש גרוע מרעהו |
|
es un gancho de ganchera |
הוא טיפוס ערמומי ופתלתול |
|
ganchos de la tersana (t.) |
כתב בלתיקריא |
|
kitar a uno de gancho |
לחלץ מישהומאי נעימות/מצרה |
|
no ay onde echar gancho |
אין סיכוי להצלחה/להפיק תועלת, חבל על הזמן |
|
parir kon ganchos |
ללדת בניתוח קיסרי |
|
kitar del gancho i meter al palo |
במקום עזרה: מן הפח אל הפחת |
|
ganeden/ganeder (ebr.) |
גן עדן |
paradise |
|
en ganeden (ebr.) ke esté!/ke su alma repoze en ganeden |
ינוח בשלום על משכבו! |
|
es ganeden (ebr.) en vida! |
זה מקום חלומי! זה גן עדן! |
|
tener vida de ganeden (ebr.) |
ליהנות מחיים שקטים ונעימים בלי כל מחסור |
|
garabatos m. pl. |
שירבוט |
scribble |
|
ganchos i garabatos |
שירבוט חסר פשר |
|
garansia f. |
ערבות, אחריות (על מכשיר שנרכש), ביטוח |
guarantee, warranty (on device purchased), insurance |
|
dar garansia |
לתת ערבות |
|
garansias |
בטחונות |
|
salir de /alevantar una garansia |
להשתחרר מערבות |
|
sovre la garansia |
באחריותו של, בערבותו של |
|
tomar garansia |
לערוב |
|
garant/e m. |
ערב, אחראי |
guarantor |
|
salir garante |
לערוב להתנהגות טובה/לעמידה בהתחייבות של מישהו הניתנת ע''י צד ג' |
|
garato (gr.) m. |
סוג דג ים: טונה מלוחה |
sea fish type: salted tuna |
|
asentar garato (gr.) |
לכבוש דג לקרדה |
|
garbe m. |
חנניות, מראה מהודר, אלגנטיות |
grace, elegant appearance, elegance |
|
venir kon garbe |
לדבר בבטחון עצמי ומקצת חוצפה |
|
garez (t.) m. |
טינה, תרעומת, משטמה |
resentment |
|
guadrar garez |
לשמור טינה |
|
garganta/gargante m. |
גרון, צואר |
throat, neck |
|
amudisión en la garganta! |
וולגרי: סתום את פיך! שייאלם פיך! |
|
tomar a uno en la garganta |
לערב מישהו בעסק מפוקפק ומסוכן |
|
ya toko el kuchiyo en la garganta |
הגיעו מים עד נפש |
|
gargará f. |
גרגור, שטיפת הגרון |
gargling, rinsing the throat |
|
reir kon gargarás |
גרגור; צחוק מתגלגל |
|
azer gargaras |
לגרגר |
|
garón (ebr.) m. |
גרון, לוע, קנה |
throat |
|
aferrar por el garon (ebr.) |
לתפוס מישהו בגרון - להכריח אותו באלימות לעשות דבר מה |
|
atabafar el garón (ebr.) |
להטיל שקט בכוח; להשתנק |
|
avrir garón (ebr.) |
לפתוח פה על מישהו, לצעוק |
|
darse a konsentir por el garón (ebr.) |
להתלונן באופן לא נימוסי שאין די אוכל; לנהוג זוללנות וגרגרנות |
|
de garón (ebr.) |
גרוני |
|
echar las manos al garón (ebr.) |
לנסות לחנוק מישהו, להפעיל אלימות כדי להכריח מישהו |
|
echarse las manos al garón (ebr.) |
לנסות לשלוח יד בנפשו |
|
en el garón (ebr.) ke le kede! |
גידוף: שיתקע לו בגרון! (על דבר מה שזכה בו ואינו ראוי לו) |
|
garón (ebr.) de kazika |
זוללן, בולע הכל בתאוותנות ובלי גבולות |
|
garón (ebr.) kalaylí (t.) |
צעקן (גרון של מתקן כלים) |
|
garón! (ebr.) |
גרגרן! זללן שכמוך! |
|
no me kedó garón (ebr.) |
כבר לא נשאר לי גרון בנסיונותי להסביר ולשכנע |
|
tapar el garón (ebr.) |
לסתום את הפה,להטיל שקט באופן אלים |
|
tener el garón (ebr.) seko |
להיות צמא מאוד, גרונו יבש |
|
tener el garón (ebr.) estanyado |
יש לו גרון חזק שאינו נצרד |
|
tener garón (ebr.) de tenikel (t.) |
'יש לו גרון של מתכת'' - אינו רגיש, בולע בלי לחוש לטעם או לחום המזון |
|
tiene espejiko en el garón (ebr.) |
בררן באוכל, מואס בכל מאכל |
|
ya me vino la alma al garón (ebr.) |
הגיעו מים עד נפש |
|
echarse los dedos al garon |
לתקוע אצבעות לגרון כדי להקיא |
|
traer el alma al garon |
לגרום גועל ודחיה; לגרום חרדה ותחושת יאוש |
|
garonudo (ebr.) m. & adj. |
גרגרן, רעבתן, זללן, זולל וסובא |
gluttonous |
|
t'ambezaras garonudo! |
גרגרן שכמוך, אתה מבקש יותר מדי! |
|
gastadero m. |
בזבוז |
waste |
|
gastadero en vano |
ביזבוז לשוא |
|
gastado adj. |
משומש, שחוק, מחוק, בלוי, מבוזבז, מקולקל, נשחת, שכלה; מפונק |
used, worn, erased, worn out, wasted, spoiled, corrupted, lost; pampered |
|
muchacha gastada |
נערה בעלת התנהגות לא צנועה |
|
gastar v. |
בזבז, הוציא כסף; בילה, כילה, קלקל, מירטט |
to spent, to spent money; to spoil |
|
gastar a la aznenka |
בזבז בלי מידה |
|
gastar a la bovedá |
לבזבז בטפשות, בלי לחשוב |
|
gastar arriva de su boy |
לבזבז, להוציא מעל ליכולתו, לבזבז כסף בלי צורך, בלי הגיון |
|
gastar en alikas i tumbanikas |
לבזבז, לפזר לכל עבר |
|
gastar en vano |
לבזבז לשוא, להוציא הוצאה מיותרת |
|
gastar sin dolor |
לבזבז בלי חשבון |
|
gastar sin kuento |
בזבז בלי מידה |
|
gastarse v. refl. |
התבלה, התקלקל; התבזבז |
to become worn out, to be spoiled, to be wasted |
|
el tiempo s'esta gastando |
מזג האוויר הולך ונעשה רע |
|
gaste m. |
הוצאה, הוצאות |
expenditure |
|
alargar los gastes |
הגדיל את ההוצאות |
|
anchear el gaste, la mano |
להגדיל את ההוצאה, להפוך לבזבזן |
|
azer el gaste |
'לעשות שוק'', לצאת לקניות; לשאת בהוצאות |
|
estar enriva de gaste |
לעבור תקופה הכרוכה בהוצאות גדולות |
|
gastes |
הוצאות |
|
kedar debasho el gaste |
אינו יכול לעמוד בהוצאות הגדולות לקיום המשפחה |
|
kitar de gaste |
לגרום הוצאות |
|
kitar el gaste |
להשתכר למחייתו, לכסות את ההוצאות |
|
kedar el gaste |
לעצור את ההוצאות |
|
kortar/estrechar el gaste |
לצמצם בהוצאות |
|
ya se izo el gaste |
מאחר שכבר הוצאנו את הכסף (נהנה ממנו) |
|
gata f. |
חתולה; טופר, ציפורן חתול |
cat (female); claw, marigold |
|
gata ladrona |
גנבת, קלפטומנית |
|
gata maimona |
קופה; כינוי לאשה כעורה |
|
kaminar a gatas/echarse a gatas |
ללכת על ארבע/לרדת על ארבע |
|
gatada f. |
"צלי חתולים"; בדיחה מגושמת |
"roast cats"; a clumsy joke |
|
gatada no estava en teftér! |
את הדבר הזה לא הבאנו בחשבון, לא ציפינו לדבר שכזה |
|
gato m. |
חתול |
cat |
|
arazga gatos |
מתפאר במעשי גבורה שלא היו ולא נבראו (''משסע חתולים'') |
|
atar el gato kuando kome |
"לקשור את החתול בעודו אוכל" - נאמר על קמצן גדול |
|
azerse gato eskorchado |
להפוך לחתול שפשטו את עורו - לרזות מאוד |
|
dame al gato |
פתור לי את החידה הזו |
|
es komo el gato |
בעל שבע נשמות, קשה להכריעו |
|
estar komo el gato i el perro |
להיות מסוכסכים כמו חתול ועכבר |
|
gato chimirento |
חתול המתיירא מבני אדם |
|
gato de ornaya |
חתול של כיריים – איש של חורף |
|
gato eskorchado |
כינוי לאדם כחוש:''חתול שפשטו את עורו'' |
|
gato fedido |
שחצן, מביט על הבריות מגבוה |
|
gato feshugo |
אדם המטריד בכפיית נוכחותו |
|
gato mojado |
חתול רטוב - לא יוצלח, שלומיאל |
|
gato pelado |
פרוע שער |
|
gato yelado |
אדם שקר לו תמיד |
|
kaye onde no pasa gato |
סמטא חשוכה ומוזנחת |
|
meoyo de gato |
זכרון קצר ובלתי אמין |
|
ni a gatos de kuzina |
אינו ראוי למאכל חתולים |
|
ojos de gato |
עיני חתול - ראיה חדה |
|
salir en pies komo el gato |
ליפול תמיד על הרגליים - להחלץ תדיר מצרות וקשיים |
|
tener ojos de gato |
להיות בעל עיני חתול - להיטיב לראות |
|
tener tabiyet (t.) de gatos |
לגלות צייקנות |
|
tino de gatos |
זכרון גרוע (''שכל של חתול'') |
|
tomar al gato por kompaniya |
לתת לחתול לשמור על החלב |
|
trokar de gato a pato |
לשנות מן הקצה אל הקצה |
|
no lo guele ni el gato |
אנטיפתי ובלתי רצוי |
|
tomar a los gatos por patos |
לשגות באשליות |
|
los gatos estan yorando |
"החתולים בוכים" - סימן לגל קור הקרב ומגיע |
|
lavarse kom'al gato |
להתרחץ באופן שטחי |
|
dormir kom'al gato |
לישון שינה קלילה ולהתעורר לכל איוושה |
|
estar un gato |
להיות רזה וכחוש |
|
mano de gato su ayuda es |
אפילו סיוע קל יש בו להועיל |
|
tener otros gatos d'eskaldar |
יש לי דברים הרבה יותר חשובים לעשות מאשר לבזבז את הזמן על הזוטות האלה |
|
no la kome ni el gato |
"אינו ראוי אף למאכל חתול" - הדברים שקופים מכדי שניפול בפח! |
|
gavetada f. |
תכולת הדלי |
bucket contents |
|
karrear a gavetadas |
להביא מצרכים בשפע הביתה |
|
gayego adj. |
בן גליסייה שבספרד; עילג שפה |
native of Galicia in Spain; who speaks slurred language |
|
estar a gayegos |
להיות בשכונה של אנשים פחותים |
|
onde estamos, a gayegos? |
מה קורה לנו? אנחנו לא נמצאים בשוּק! |
|
gayiko m. |
פרפר, פרפר משי; תרנגול צעיר; ענבל בחלל הלוע; גרגרת |
butterfly, silk butterfly; a young rooster; uvula in the pharyngeal cavity; windpipe |
|
gayiko loko |
בחורה קלת דעת |
|
me kanta el gayiko |
אני רעב |
|
no me kedo gayiko |
הוצאתי את הגרון בלי להשיג דבר |
|
gayikos kon kueshkos! |
קריאת ילדים בקיץ: תולעי משי בעבור גלעיני משמש! (את גלעיני המשמש היו מפצחים בתשעה באב כסימן אבלות, ואת תכנם היו משרים במי מלח ואוכלים אח"כ) |
|
tener gayiko de tinikel |
"יש לו גרון מנחושת (מפח)" - אינו רגיש לחום ולקור |
|
no me hue fin'al gayiko |
לא היה באוכל הזה אפילו כדי ללחלח את הפה |
|
gayina f. |
תרנגולת |
hen |
|
armi de gayina |
תרנגולת בבצל (מאכל); צלי של פנימו של העוף |
|
enserrarse komo las gayinas |
להסתגר בבית עם רדת החשיכה |
|
kaldos de gayina muerta |
הבטחות/איומים/תכניות חסרי שחר |
|
gayina vieja asolta buen kaldo |
לזקנים בעלי נסיון יש עצות טובות ומועילות |
|
gayina ke kanta kom'al gayo degoyala |
אשה האוחזת מנהגי גבר - ברח ממנה! |
|
gayinero m. |
לול; מוכר עופות |
hen house; poultry seller |
|
morar en un gayinero |
לגור במקום עלוב ומוזנח |
|
gayle/gaylet (t.) m. |
דאגה, טרדה, עול, מעמסה; קושי, מכשול; מבוכה, מהומה |
worry, burden; difficulty, obstacle; embarrassment, commotion |
|
tener gaylés |
להיות שקוע בדאגה רבה, עול משפחה על צווארו |
|
gayna cf. gayina |
תרנגולת |
|
|
kaldo de gayna muerta |
מרק תפל (''מרק תרנגולת מתה'') |
|
gayo m. |
תרנגול |
rooster |
|
alevantarse al kante de gayo |
להתעורר לקריאת השכוי (עם שחר) |
|
alevantarse komo el gayo |
להתקומם, למחות |
|
gayo montez/gayo montes |
דוכיפת; תרנגול המשמש למלחמת תרנגולים; כינוי לשוחר ריב |
|
otro gayo mos kantára |
אם הייתי עושה כך וכך אז לא הייתי במצב הזה |
|
patada de gayos |
מרחק קצר; משך זמן קצר; שיפור זעיר |
|
se alevantaron todos en una komo gayos |
קמו הכל כאיש אחד צעקו והתקוממו |
|
kuando los gayos meteran guevo |
"כשהתרנגולים יטילו ביצים" - לעולם לא |
|
sintio al gayo kantar, ma no save porke |
הבחין בסימנים אך לא ידע לפרשם כראוי |
|
gayret (t.) m. |
מאמץ, להט; אורך רוח, סבלנות; כוח סבל, סיבולת |
effort, passion; patience, patience; endurance |
|
azer gayret (t.) |
להתאמץ מאוד |
|
gaz m. |
גז; נפט; מנורת נפט; פתיליה |
gas; oil; oil lamp; oil burner |
|
tener gazes al estómago |
לסבול מגזים בקיבה |
|
asender gaz |
להדליק את מנורת הגז |
|
geinam (ebr.) m. |
גהינום, תופת |
hell |
|
geinam (ebr.) es poko |
הוא כה מרושע שאין די באש הגהינום כדי לייסרו |
|
g(e)iné geinam (ebr.) |
גהינום |
|
pikos en geinam (ebr.) |
אוטופיה, חלומות באספמיה (''קצווי גהינום'') |
|
salir/fuir de geinam (ebr.) |
להשתחרר/להמלט מייסורים קשים |
|
tener geinam (ebr.) en vida |
לחיות חיים מלאי סבל |
|
se va ir derecho a geinam (ebr.) |
מעשיו הרעים יובילוהו היישר לגהינום |
|
gemará (aram.) f. (pl.: gemarot) |
חוברת, קונטרס; תלמוד, גמרא |
pamphlet; Talmud, Gemara |
|
la gemara (aram.) de Pésah (ebr.) |
קריאת ההגדה בליל הסדר |
|
genizá (ebr.) f. |
גניזה |
Geniza, archives |
|
echar a la/en genizá (ebr.) |
לשמור מכל משמר דבר מה, למנוע מעצמו ומאחרים ליהנות ממנו |
|
enterrar la genizá (ebr.) |
להביא לקבורה דפי גניזה שהצטברו |
|
gerra f. |
מלחמה, קרב |
war, battle |
|
avrir/deklarar gerra |
להכריז מלחמה |
|
estar en una gerra |
להאבק |
|
gerra fría |
המלחמה הקרה |
|
gerra de Gog i Magog |
מלחמת גוג ומגוג |
|
gerrear v. |
נלחם, נאבק, התקוטט |
to fight, to struggle, to quarrel |
|
estar gerreando en la kama |
להתהפך במיטה, לסבול נדודי שינה |
|
gerrear kon el guerko |
להאבק ביצר הרע/במישהו המבקש למשוך אותך לעבירה |
|
gerrear kon la fortuna (t.) |
ללכת נגד הגורל/נגד המכשולים/מבלי להתייאש |
|
gerush (ebr.) m. |
גירוש |
expulsion |
|
gerush (ebr.) Sefarad |
גירוש ספרד |
|
get (ebr.) m. |
גט |
divorce |
|
dar el get (ebr.) |
לתת גט |
|
tomar el get |
לקבל גט |
|
gezerá (ebr.) f. |
אסון, מכה, שבר, גזירה |
disaster, blow, destiny |
|
es gezerá! gezerá del Dio! buena gezerá! (ebr.) |
זה אסון! גזירה משמים! |
|
baldar la gezerá |
לבטל את הגזירה |
|
giador/dera n. |
מדריך, מורה דרך, מַנְחֶה, מוביל; מושל |
guide, mentor; governor |
|
kaza sin giador |
משפחה בלי ראש משפחה |
|
gidí! (t.) interj. |
כזה מין! |
Such a type! |
|
gidí perro hairsiz! (t.) |
כלב שכמוך! |
|
givir (ebr.) m. (pl.: gevirim) |
גביר, פרנס, איש רם מעלה, פני העיר, טובי העיר |
a man of high rank, rich-man |
|
givir de sivdad |
הגביר של העיר |
|
givir de Polonya |
מעמיד פנים של גביר גדול |
|
gizandón m. |
טבח; נער עוזר במטבח |
a cook; a boy who helps in the kitchen |
|
kapo (it.) gizandón |
שף, אשף מטבח, טבח ראשי |
|
gizar v. |
בישל |
to cook |
|
el se lo giza, el se lo kome |
מתרחק מחברת בני אדם |
|
gizo m. |
תבשיל, בישול |
cooking; stew |
|
tener buen gizo |
הוא מבשל היטב |
|
godreza cf. godrura |
|
|
|
godreza de meoyo |
אטימות מוחין |
|
godro adj. |
שמן, עבה, סמיך, עתיר שומן |
fat, thick, high in fat |
|
aferrar peshe godro |
להעלות דג שמן בחכה - באירוניה: לחשוב בטעות שהשגנו השג גדול |
|
godro i gayado |
שמן ומפוטם |
|
godrura f. |
שומן, חלב; עובי; כרסנות, שמנות יתירה |
fat; thickness; bellying |
|
me se aze godrura |
אני משמין מרוב נחת |
|
goler v. |
הריח, רחרח; חש; מישש דופק |
to smell, to sniff; to sense; to feel the pulse |
|
goler a almiskle |
לתת ריח טוב, להעלות ניחוח |
|
goler chamushkado (t.) |
להריח ריח חריכה ועשן; ''להריח''/לחוש סימני משבר כלכלי/משבר בחיי הנישואין וכו' |
|
goler el kultuk (t.) |
להתרווח בכורסה ולשקוע בשינה |
|
goler la boka de uno |
לרחרח/ להשיג מידע על כוונותיו הנסתרות של מישהו |
|
no guele la riza! |
אין זה ריח מלבב! |
|
ni lo guele |
זה מעל ליכולתו ואמצעיו |
|
no lo guele ni el gato |
"אפילו החתול אינו מרחרח בו" - כה גרוע ודוחה הדבר |
|
goler un sekreto |
לרחרח סימנים המעידים על סוד הצפון בדברים |
|
golerse v. refl. |
העלה ריח, הבאיש |
to stink |
|
la karne se golio |
הבשר הבאיש; יש כאן צחנה |
|
golor f. |
ריח, ניחוח |
smell, fragrance |
|
sin savor ni golor |
בלי טעם ובלי ריח |
|
golpe m. |
מכה, מהלומה, אגרוף, הולם; הלם, שוק, זעזוע; תקיפה; יריה |
blow, punch; Shock, shock; attack; shot |
|
golpe de estado |
הפיכה |
|
golpe de ojo examinador |
מבט בוחןמהיר |
|
golpe de sol |
מכת שמש |
|
kontra golpe |
תגובה, תוצאה |
|
goma f. |
גומי; מחק; שרף; יוקרה, ברק |
rubber; eraser; resin; prestige, shine |
|
goma laka |
חומר פוליטורה (להברקת רהיטים) |
|
le kayo la goma |
איבד יוקרתו/כבודו |
|
gomitar v. |
הקיא |
to vomit |
|
dar ganas de gomitar |
הגעיל, עורר גועל, הביא חשק להקיא |
|
de gomitar |
מגעיל, מבחיל, דוחה, מעורר בחילה/גועל/קבס |
|
lo gomito la tierra |
הקיאה אותו הארץ- לא השתלב וחזר למקומו הראשון |
|
no gomita nada |
אינו מגלה דבר מן הידוע לו |
|
gomitar todo lo ganado |
לאבד את כל מה שהרוויח |
|
gómito m. |
קיא; הקאה |
vomit; vomiting |
|
dar gómito |
מבחיל, גורם בחילה |
|
gómito de borrachos |
קיא שיכורים, תערובת מצחינה |
|
estar entero un gomito |
להיות מסואב ודוחה |
|
gomo (port.) m. |
מילוי |
stuffing |
|
gomo (port.) de boreka |
מילוי בורֶקה |
|
goral (ebr.) m. |
גורל, פיס; גורל, מזל |
lot; fate, destiny |
|
echar goral (ebr.) |
לפתוח גורלות |
|
le kayo el goral (ebr.) |
נפל בגורלו |
|
travar al goral (ebr.) |
להטיל גורל |
|
gormar v. |
ציער, הדאיג, הכאיב |
to grieve, to cause worry, to hurt |
|
gormado i enkortado! |
קללה: שתקרע לגזרים ותסבול! |
|
kuanto se gorme i se burake, gormado es poko! |
כל הצער והמכאוב שהוא סובל הם כאין לעומת מה שמגיע לו! |
|
gormarse v. refl. |
סבל, סבל מכאוב |
to suffer, to suffer from pain |
|
gomarse sus pekados |
לכפר על חטאיו בסבל רב |
|
se gormo de mi |
גרם לי רוב סבל |
|
gostar v. |
טעם; ניסה; נהנה; הבדיל, הפלה |
to taste; to try; to enjoy; to distinguish, to discriminate against |
|
gostar de todo lo bueno de este mundo |
ליהנות ממנעמי החיים |
|
a gostar i a merkar |
לקנות אחר טעימה |
|
gota/gote/gotea (2) f. |
טיפה, נטף; צֳרִי |
drop; balm |
|
podjo enkalado ke no depiedra gota |
בור סוד שאינו מאבד טיפה |
|
gotera f. |
מזחילה (מקום שממנו מטפטפים המים מהתקרה); דלף, טפטוף מהגג; טיפה |
a place from which water drips from the ceiling; leak, dripping from the roof; drop |
|
de prima gotera |
מאיכות טובה ביותר |
|
no kedar gotera |
לא נותרה בו טיפת כוח |
|
goterika f. |
טיפונת, נטף |
a little drop |
|
asperar a la goterika del Dio |
לצפות בסבלנות לרווח; לא לסמוך על נס, לעמול קשה אפילו בשביל רווח מועט |
|
governador/governator m. |
מושל, שליט, נציב, נגיד |
governor |
|
konsejo de governadores |
חבר נאמנים |
|
governar v. |
משל ב-, שלט ב-, ניהל; כלכל |
to govern |
|
governar la kaza |
לנהל משק בית |
|
no saver governar |
אינו מסוגל להכניס סדר בענייניו |
|
governo/govierno m. |
ממשלה, שלטון,ממשל; מזון, מחיה, כלכלה |
government, rule; livelihood |
|
echo de governo |
עסקי מדינה |
|
gozar (de) v. |
נהנה (מ-) |
to enjoy |
|
dar a gozar |
גרם הנאה |
|
gozar de buen nombre |
ליהנות משם טוב |
|
gozar de buena salud |
ליהנות מבריאות טובה |
|
gozar de la vida |
לעשות חיים |
|
gozar de su bien |
נהנה מהונו ונכסיו |
|
gozar de todo lo bueno de este mundo |
ליהנות מכל הטוב שבעולם |
|
gozarse v. refl. |
נהנה, התענג, התמלא שמחה, עלז |
to enjoy, to relish, to be filled with joy |
|
gozárselo v. |
חגג, אכל ושתה, נהנה מןהחיים |
|
no se va gozar |
הוא לא יגיע לסיפוק רצונו, לא ישיג את מטרתו |
|
el ke se lo goze! |
איחול: שיזכה ליהנות מכך! |
|
no se lo gozo |
מת ולא הספיק ליהנות מכך |
|
gozno/gozne m. |
ציר; ארכובה, פרק |
axis; crank |
|
salir de sus goznos |
יצא מכליו |
|
gozo m. |
הנאה, תענוג, עונג, שמחה, ששון, מָשׂוֹשׂ, חדווה, עליזות |
pleasure, joy, cheerfulness |
|
tener gozo i alegría |
להיות שרוי באושר ושמחה |
|
día de gozo i alegría |
יום שמחה ואושר |
|
gozozo adj. |
שמח, עליז |
happy, cheerful |
|
estar gozozo i alegre |
לחיות ברווחה ובנועם |
|
bivir gozozo i alegre |
לחיות באושר ובשמחה |
|
gozozo i alegre ke m'esté! |
איחול: שתהיה מאושר ושמח! |
|
grado (1) m. |
עונג, רצון |
pleasure, desire |
|
azer las kozas a su grado |
לפעול לפי טעמו בלי להתחשב באחרים |
|
lavorar de buen grado/negro grado |
לעבוד ברצון ובחשק/נגד רצונו |
|
grado (2) m. |
דרגה, מדרגה, מעלה, רמה, מידה; מדחום; הוקרה, הערכה |
degree, grade, level; thermometer; appreciation |
|
abasharse al grado de demandar tsedaká (ebr.) |
להשפיל עצמו ולבקש צדקה |
|
al d'alkavo grado |
בצורה קיצונית, בצורה עילאית |
|
alkanso a tal grado ke |
הגיע למדרגה כזו ש- |
|
de alto grado |
בכיר |
|
está en buen grado |
התקדם יפה |
|
estar en grado |
להיות מסוגל |
|
estar en negro grado |
להיות במצב קשה |
|
ir kon grado/a grado a grado |
להתקדם בהדרגה |
|
la agua buye a 100 grados |
המים רותחים ב-100 מעלות |
|
vino de diez grados |
יין של 10% אלכוהול |
|
fina ke grado? |
עד כמה? באיזו מידה? |
|
meter el grado |
למדוד את החום |
|
suvir de grado (en la armada, en la administrasion) |
לעלות בדרגה |
|
tomar en grado a uno |
להעריך מישהו, לחוש כלפיו אהדה |
|
entrar en grado |
לקבל הוקרתו של .. |
|
graja f. |
עורב; דיה |
crow |
|
ajos i pajas i medra de grajas |
דבר פעוט, עניין של מה בכך |
|
apegar kon moko de graja |
'להדביק בריר של עורב'' - להדביק בצורה רופפת |
|
lo ke yeva la graja en el biko |
כמות קטנה |
|
moko de graja |
שרף עצים; דבק מאיכות ירודה |
|
no lo kome ni la graja |
אינו ראוי למאכל אפילו לעורב |
|
gran adj. |
גדול, ראשי |
grand, main |
|
gran mamá/gran papá (fr.) |
סבתא/ סבא |
|
gran rabino/rabinato |
הרב הראשי/הרבנות הראשית |
|
gran vizir (t.) |
ראש השרים, ראש הממשלה, וזיר ראש |
|
el gran de la famiya |
זקן המשפחה |
|
grande adj. |
גדול, גבוה, מבוגר |
big, tall, mature |
|
a la grande |
בהדר ותפארת |
|
el grande |
הגדול, הראש |
|
es la grande grande! |
זה המבחן הקובע! זה המעולה מכל! |
|
grande avierto |
פעור |
|
koza grande! |
עניין גדול! |
|
los grandes |
המבוגרים, הבוגרים; האישים, המנהיגים |
|
matrak (t.) grande! |
עניין גדול!(בלעג) |
|
grandeza f. |
גאווה, יהירות; גדולה |
pride, arrogance; greatness |
|
alkansar grandezas |
להגיע לגדולה ולנהוג בשחצנות |
|
grandezas |
כיבודים |
|
biva tu grandeza! |
תחי גדולתך! - נאמר באירוניה לשחצן |
|
estar en las grandezas |
להיות בעמדה המעוררת גאווה ושחץ |
|
grandino m. |
כינוי אירוני ל''גדולים'' |
an ironic nickname for "greats" |
|
se izo grandino |
באירוניה: הוא נמנה עכשיו עם ה"גדולים" |
|
grano m. |
גרעין, גרגר; ניצה, כפתור של פרח; פצע, מורסה, אבעבועה; מטבע; מידת משקל |
grain; bud; wound, abscess, blister; currency; weight measure |
|
ya mos se izo grano |
הדבר הפך לסבל מתמשך |
|
avrir el grano |
לפתוח את המורסה - לדבר גלויות על עניין קשה |
|
grano materiozo |
מורסה מוגלתית |
|
no lo tokesh ke oy está un grano para patlear |
'אל תגע בו כי היום הוא כמו מורסה שעומדת להתפוצץ'' - נאמר על אדם שעומד להתפוצץ |
|
no ay onde echar un grano de mijo |
מלא עד אפס מקום |
|
inchirse de granos |
להתמלא פצעים |
|
grasia f. |
חן, חסד, קסם; חסד עליון |
grace, kindness, charm; Supreme Grace |
|
a las grasias del Dio |
לעשות משהו בצורה לא מתוכננת |
|
amostrar las grasias |
להתאמץ לשאת חן בלי הצלחה |
|
ayar grasia en ojos de |
למצוא חן בעיני |
|
dar grasias |
להודות |
|
dar las grasias |
להביע תודות |
|
dar grasias al Dio |
להודות לאל |
|
dar la grasia |
חיבב, אהד |
|
de buena grasia! |
ברצון רב! |
|
de negra grasia |
בניגוד לרצוני |
|
demandar grasia |
להתחנן |
|
entrar en grasia de uno |
לזכות בחסדו של |
|
esta la grasia de mi vava |
'החן של הסבתא'' - דבר מה מכוער מאוד |
|
grasias a |
הודות ל- |
|
grasias! munchas grasias! |
תודה, תודות, חן חן |
|
kon grasia |
בחן |
|
la grasia de tu vava! |
החן של סבתך! (על משהו כעור וחסר חן) |
|
no le entro en grasia |
לא נשא חן לפניו |
|
sin hen (ebr.) i sin grasia |
לא תואר לו ולא הדר |
|
no me tiene grasia |
אינו לטעמי |
|
hue una grasia del Dio |
זה היה מזל בלתי צפוי |
|
grasia ke le mande el Dio! |
על אדם מכוער: שאלוהים יוסיף לו מעט חן! |
|
grasias al Dio! |
תודה לאל! |
|
muchas grasias! |
תודה! רוב תודות! |
|
grasiozo adj. |
חינני, מלא חן, מלבב, נחמד, חמוד, נאה, נעים, חביב, מקסים, מושך את הלב, רב חסד |
gracious |
|
Dio grasiozo i piadozo! |
אל חנון ורחום! |
|
gratuito adj. |
שניתן חינם |
given free |
|
elevo gratuito |
תלמיד הפטור משכר לימוד |
|
grave/grav/graves adj. |
רציני, חמור |
grave, serious |
|
konsekuensas graves |
תוצאות חמורות |
|
greda f. |
נתר, טיט; כסף |
Natrium, clay; silver |
|
esta yeno de greda |
הוא ''מליין'', עשיר גדול |
|
se le eskapo la greda |
איבד את כספו |
|
grego n.& adj. |
יווני; יוונית (השפה) |
Greek; Greek (language) |
|
a la grega |
לפי מנהגי היוונים |
|
kama a la grega |
מיטה צחה ונקיה |
|
grenia f. |
זים (זימים); קרום שינה על העיניים |
gill; sleeping membrane on the eyes |
|
endevdado asta las grenias |
שקוע בחובות עד צואר |
|
estar kon las grenias en los ojos |
להתעורר משינה עמוקה וממושכת |
|
grenias |
קרביים; קרום על שמורות העיניים |
|
kitar las grenias |
להוציא את הנשמה, להתייגע מעל כוחותיו |
|
grito m. |
צעקה, זעקה, צריחה; גערה |
cry, scream, shout, yell; rebuke |
|
echar gritos |
להקים רעש בצעקות |
|
echar un grito |
לצעוק, לקרוא בקול רם מרחוק |
|
estar en un grito |
לצעוק בלי לחדול |
|
grito de indinyasión |
צעקה של מורת רוח |
|
gritos baraná (t.) |
צעקות עד לב השמים |
|
undir de gritos |
להטביע מישהו בצעקות |
|
grosh (t.) m. |
מטבע קטן (גרוש, אגורה) |
small currency (penny) |
|
azerlo grosh (t.) muevo |
לתקן דבר מה בצורה מושלמת |
|
estar sin el grosh (t.) |
להיות ''תפרן'', להשתכר אל צרור נקוב |
|
kedar sin el grosh (t.) |
להשאר בעירום ובחוסר כל, להשאר בלי פרוטה |
|
mirar al grosh (t.) |
להוציא את הכסף בחסכנות |
|
sin el grosh (t.) |
חסר פרוטה, דחוק, מרושש, דלפון, חסר כל |
|
groso m. |
סיטונות |
wholesale |
|
en groso |
בסיטונות |
|
merkader en groso |
סיטונאי |
|
vender/merkar al groso |
למכור/לקנות בסיטונאות |
|
grosura f. |
שומן, חלב; עובי, יהירות |
fat; thickness; arrogance |
|
grosuras |
משמנים |
|
grueso adj. |
בריא, שמן; יהיר |
healthy, fat; arrogant |
|
paso grueso |
פסיעה גסה |
|
guadrado adj. |
שמור, גנוז; מוגן; שמור ל- (מיועד) |
save, hidden; protected; save to (designated) |
|
guadrada la tiene |
הוא שומר את איבתו/נקמתו (על עוול שנעשה לו) |
|
guadrado de aynarah (ebr.) i ojo malo! |
בלי עין הרע! |
|
guadrado kon siete yaves |
מוצפן היטב (תחת שבעה מנעולים) |
|
guadrar v. |
שמר, הגן על; הסתיר, הצפין |
to keep, to protect; to hide, to conceal |
|
el Dio ke mos guadre el meoyo! |
שאלוהים יגן עלינו מפני שגעון! - נאמר למשמע דברים חסרי הגיון ושחר |
|
guadrarse v. refl. |
נשמר, נזהר, נשמר מ-, השתמט מ-, נמנע מ-, מנע; שמר, גנז, צפן |
to be kept, to beware, to evade, to avoid, to prevent; to keep, to conceal |
|
guadrarse de |
התחמק מ-, השתמט מ-, נשמר מ- |
|
gualardonamiento m. |
גמילות |
benefaction |
|
gualardonamiento de mersedes |
גמילות חסדים |
|
guante m. |
כפפה, כסיה |
glove |
|
echar/arojar el guante |
להטיל את הכפפה - להתגרות, לעורר ויכוח |
|
no meterse guantes |
לדבר למישרין בלי גינוני חן |
|
sin guantes |
בלי כפפות/להסיר את הכפפות - לגשת במישרין ובלי גינונים |
|
guardia f. |
שמירה; משמר, משמרת; אשמורת; חוק |
keeping; guard, shift; watch (a period of night); law |
|
guardia sivil |
משמר אזרחי |
|
meter en guardia |
להזהיר |
|
guay! interj. |
אוי! אויה! אבוי! |
Alas! |
|
guay de la sivdad! |
אוי לעיר/לקהילה! (על קהילה שפרנסיה משחיתים דרכם) |
|
guay de mi! |
אוי לי!, אבוי לי! |
|
guay de ti/el! |
אוי ואבוי לך/לו! |
|
guay del día de las alavasiones! |
אוי מיום המוות! |
|
guay del ke se va! |
אוי להולך לבלי שוב (המת)! |
|
guay guay |
קריאת נשים בלוויה |
|
guay ke dolor! |
הה! מה רב הכאב! |
|
guay de ti i guay de tu alma! |
איום: אבוי לנשמתך! |
|
guay kuando a uno le viene la ora! |
בהגיע השעה שנגזרה לא יעמוד דבר בפני המוות! |
|
guay ke le vino si ... |
אוי ואבוי לו אם ... |
|
guay del ke la yora! |
אוי לו שנפל עליו אסון כזה! |
|
guay kuando no le mana de si! |
אבוי לו שלא עשה זאת מרצונו ומליבו! |
|
guay del prove! |
אבוי לו למסכן! - נאמר באירוניה כנגד עשיר מתייהר |
|
guaya f. |
בכי, קינה, זעקת כאב, מורת רוח |
crying, lamenting, crying in pain, resentment |
|
echar guayas |
זעק, הביע מורת רוח |
|
estar en una guaya |
מכאובים מתמשכים, כעס ומורת רוח מתמשכים |
|
guaya grande |
עבירה שנסתרה מן העין ובצאתה לאור גורמת שערוריה |
|
guayas |
יבבות |
|
azer guayas |
להתאבל בזעקות שבר על מותו של מישהו |
|
az guayas por Vianello/por Vianello ke se murio mansevo |
לך תתאבל על ויאנלו שמת בדמי ימיו! - נאמר בעקבות הפסד גדול שיש להשלים עימו באין יכולת לסובב אחורה את הגלגל |
|
guaymear v. |
התבכיין |
to whine |
|
ya me guaymeo las tripas! |
עייף אותי בבכיינותו! |
|
guayo (it.) m. |
צרה, פורענות אסון |
trouble, calamity, disaster |
|
es un guayo! |
זה דבר המעורר צער עילאי |
|
gueko adj. |
חלול, נבוב; הססן |
hollow; hesitant |
|
palavras guekas |
דיבורים חלולים, חסרי משמעות ותוכן |
|
ordenes guekos |
צווים מעורפלים, חסרי בהירות |
|
en gueko |
בעמימות וחוסר החלטיות |
|
kedar en gueko |
להיות נתון במצב של עמימות והעדר הוראות ברורות |
|
gueko m. |
חור, חלל; אי בהירות, סתמיות, לאקונה |
hole, cavity; ambiguity, lacuna |
|
kedar/deshar en gueko |
להשאר תלוי באוויר/לא לתת הוראות ברורות |
|
palavras guekas |
מילים נבובות, מעורפלות |
|
guérfano m. |
יתום |
orphan |
|
arekojer guerfanos/bivdas |
לפרנס יתומים ואלמנות |
|
kedar guerfano de padre |
התייתם מאביו |
|
abediguar guerfanos |
לתמוך ביד יתומים |
|
guerko m. |
שטן, שד; ערום, פיקח; שובב (שד משחת) |
demon; shrewd, clever; naughty |
|
ande se arrapa el guerko |
קצווי ארץ,מקום מרוחק מאוד |
|
asegir al guerko |
להיות על המשמר בלי הרף (''לעקוב אחר השטן'') |
|
azerse/vestirse de guerko |
להפוך למזיק ועויין |
|
azte guerko! |
זוז כבר! הזדרז! |
|
el guerko ke se lo yeve |
יקחהו השד |
|
el guerko ke se lo yeve vistido i kalsado! |
שייקחהו השד! |
|
el guerko se metio entre los pies |
השטן התערב (גרם לתקלה) |
|
es muy guerko |
הוא פיקח |
|
es un pedaso de guerko |
הוא פיקח וזריז |
|
guerko bivo |
פיקח וזריז, שד משחת; (באירוניה:) טיפש |
|
guerko en forma de ombre/benadam (ebr.) |
השטן בהתגלמותו |
|
guerko siego |
בלתי זריז, לא מסוגל, בטלן |
|
la fyel del guerko |
'מררתו של השד''- אדם ארור |
|
se le metio el guerko en las tripas |
לפתע הקשיח את עמדותיו; נעשה רשע |
|
ni guerko en su ayuda |
גרוע מהשטן |
|
onde se arapa el guerko |
'במקום שבו מסתפר השטן'' - קצה העולם, מקום רחוק מאוד |
|
pelear/gerrear kon el guerko |
לשרות עם השטן - להאבק בהתמדה כנגד קשיים וצרות |
|
ser un guerko |
האדם השנוא ביותר |
|
ver al guerko |
לסבול סבל גופני קשה |
|
todos se fizieron de guerko |
כל העולם דורש את רעתנו |
|
no lo kijo el guerko! |
ניצל ממוות בנס |
|
tener el guerko en las tripas |
יש בליבו תכניות שטניות וכוונות רעות |
|
meter el guerko en las tripas |
להסית, לגרום שנאה וכעס; לעורר כוונות זדוניות |
|
guerko te lo do |
אני מבטיחך כי הוא בעל ידע ויכולת |
|
no lo topa ni el guerko |
מוסתר כל כך טוב עד כי גם השטן לא ימצאהו |
|
no me la aze ni el guerko! |
עלי אפילו השטן לא יעבוד! |
|
estar metido kom'al guerko |
לעמוד תמיד על המשמר |
|
el guerko las trusho; el guerko kijo; rodeos del guerko; onde las trusho el guerko; fechas de guerko; el guerko no tuvo ke azer |
מעשה שטן יצא הדבר לאור! |
|
el guerko me dió en las manos |
השטן השמיט את ההזדמנות מידי |
|
s'esta kazando el guerko |
"השטן מתחתן" - שמש וגשם בעת ובעונה אחת |
|
el guerko de la kalsada |
פלוני אלמוני - כאשר אין רוצים לגלות את שמו של המקור |
|
el guerko ke venga por uno i ke se los yeve a todos! |
כולם רעים וחטאים, שיקחם השד! |
|
tener ke azer kon el guerko |
יש לו עסק עם אדם שפל ביותר |
|
la Guerta del Vino |
כינוי למקום שבו מתים אנשים מבלי שמישהו יתן דעתו עליהם (על שם מקום בסלוניקי שאליו הובאו נפגעי מגיפת הדבר) |
|
ya se lo ke tengo en la guerta |
לצערי אני יודע עם איזה טיפוסים עלי להתעסק |
|
guerko sanpavlo |
שד משחת |
|
guesiziko m. |
עצם קטנה; משחק העצמות |
small bone; the game of bones |
|
el guesiziko del garon |
הגרגרת |
|
gueso m. |
עצם, גרם; כף נעליים (עשויה עצם) |
bone; shoe spoon (made of bone) |
|
arekayentar los guesos |
להתחמם באווירה נעימה |
|
arepozar los guesos |
לנוח, להתרגע |
|
azerse kuero i gueso |
ליהפך לעור ועצמות - לרזות מאוד |
|
dar a uno los guesos en la mano |
להכות במישהו מכות נאמנות |
|
deshar los guesos |
לאבד את כספו מרצו ובריאותו בעסק/בעבודה |
|
echar un gueso al perro |
לזרוק עצם למישהו (לתת לו דבר פעוט כפיתוי/תמורה) |
|
frío entre kuero i gueso |
קור חודר עצמות |
|
gueso ajeno |
'עצם זרה'' - קרוב שאינו בעל קרבת דם |
|
gueso chupado |
אדם צנום, עור ועצמות |
|
gueso de chapineros |
כף לנעליים |
|
gueso de chupar |
עצם ממוייחה |
|
guesos |
עצמות המת |
|
komerse la karne i deshar los guesos |
לברור את נתחים השמנים והטובים לעצמו |
|
komerse los guesos |
'לאכול את העצמות'' - להגיע עד פת לחם |
|
konsolarse los guesos |
לחמם את העצמות, להתחמם, לשהות במקום חם |
|
le salieron los guesos para afuera |
רָזָה מאוד, נעשה עור ועצמות |
|
no deshar a uno gueso sano |
למנות את כל הרעות במישהו מבלי להותיר חלקה טובה |
|
tokar el kuchiyo al gueso |
'הגיעו מים עד נפש'' |
|
venir kon gueso |
ללבוש בגד רחב מדי |
|
romper un gueso i sorver el tutano |
לשבור את העצם ולמצוץ את הלשד |
|
chupar un gueso |
למצוץ את לשד העצם |
|
romper los guesos a uno |
להכות מישהו מכות נאמנות (לשבור את עצמותיו) |
|
tener gueso rezio |
להיות חסון ובעל עמידות גבוהה |
|
s'arrebiven los guesos |
מחייה עצמות! - נאמר כשבאים מן הכפור אל מקום חמים ונוח |
|
todo gueso i nada karne |
עצמות מבלי בשר - נאמר כאשר שרויים בצרות וקשיים בלי שום נחת |
|
pudrir los guesos a uno |
להעסיק מישהו במשכורת רעב תוך פיזור הבטחות חסרות כיסוי לעתיד |
|
estar entero un gueso/estar un montón de guesos |
הוא כולו עור ועצמות |
|
negro fina'l gueso |
מרושע עד לשד עצמותיו |
|
por los guesos de mi padre! |
לשון שבועה: בעצמות אבי המנוח! |
|
guevacho m. |
ביצה ללא שום תוספת (משמש רק בביטוי להלן) |
egg without any additives (used only in the phrase below) |
|
un guevacho en un platacho |
ארוחה דלה בצלחת מפוארת |
|
gueviziko m. |
ביצה (בהקטנה), ביצונת; ילדון מלא חן, בחורה מלאת חן |
little egg; a graceful boy, a graceful girl |
|
azer guevizikos |
לשרטט עיגולים וצורות על נייר תוך כדי שיחה |
|
guevo m. |
ביצה; אשך |
egg; testicle |
|
batir guevos |
להקציף ביצים |
|
de los guevos butros |
כינוי לעשיר |
|
estar kon el guevo a la punta |
'לעמוד להטיל ביצה'' - צורך דוחק ללכת לשרותים |
|
guevo bozdeado (t.) |
ביצה מקולקלת |
|
guevo de baba |
ביצת ברווז |
|
guevo de rana |
דבר חסר ערך |
|
guevo enhaminado/haminado (ebr.) |
ביצה קשה, ביצה של חמין |
|
guevo gayado |
ביצה מופרית |
|
guevo rafidan/refidan (t.) |
ביצה רכה |
|
guevos batidos |
ביצים מוקצפות |
|
kakarear sin meter guevo |
לדבר בלי לפעול |
|
klara de guevo |
חלבון הביצה |
|
korelado/yema de guevo |
חלמון |
|
meter aza al guevo |
'להדביק ידית לביצה'' - לסבך את העניינים, לחפש קשיים במקום שאינם בנמצא |
|
meter guevo |
להטיל ביצה |
|
meter guevos al kanton |
לעשות עסקים לא טובים |
|
meter guevos al mendel (t.) |
להתבטל על כריות הספה |
|
partidos de un guevo |
תאומים זהים |
|
salido de la kashka del guevo |
ירוק, מתחיל, זה אך בקע מביצתו |
|
ser un guevo partido en dos |
דומים זה לזה כשתי מחציות ביצה |
|
yeno komo el guevo |
מלא וגדוש |
|
guevo fresko/guevo bayat |
ביצה טריה/ישנה |
|
guevo maneado |
ביצה טרופה - כינוי למי שפוסח על שתי הסעיפים |
|
alechuga kon el guevo a la punta |
חסה שהלב שלה עסיסי וגדול |
|
tomad este guevo i echadlo a la oya! |
קחו את הביצה הזו והטילוה לקדירה! - נאמר כשמישהו אומר דבר מוזר שאינו במקום |
|
el guevo de mi vezina tiene dos yemas! |
הדשא של השכן תמיד ירוק יותר! |
|
guezmo m. |
ריח |
smell |
|
guezmo bueno/negro |
ניחוח/סרחון |
|
guezmo de chamushkado (t.)/kemado |
ריח של דבר מה שרוף; רמזים מעוררי חשד |
|
guezmo de pie |
ריח רגליים; שחצנות,יהירות |
|
guezmo de travado |
ריח שומן שרוף |
|
no save lo ke es guezmo de sensia |
אין לו צל של ידיעה |
|
no tener guezmo |
להיות משולל כל ידיעה/כל מושג על משהו |
|
ya dio guezmo! |
די! זה הפך לבלתי נסבל! |
|
guf (ebr.) m. |
גוף; עניין, חומר, עובי, צפיפות; רעבתן לא ידע שובע |
body; Interest, material, thickness, density; insatiable voracious |
|
no le kedó guf/no tiene guf (ebr.) |
כחש כמו מקל |
|
guinch m. |
מגבֵּהַּ, מנוף הרמה (ג'ק), כננת |
lever (jack), winch |
|
se kere guinch para ke se alevante |
יש צורך במנוף כדי להרימו - בקושי זז ממקומו |
|
no se alevanta ni kon guinch |
נאמר על משהו כוזב ומופרך בעליל |
|
gurdjí m. & adj. |
גרוזיני |
Georgian |
|
tener inat de gurdjí (t.) |
עקשנות של בן גרוזיה, עקשנות של פרד |
|
gurlí (t.) adj. |
מבשר טוב, מביא מזל |
brings good news, brings good luck |
|
gurlía (t.) i bien estrenada! |
ברכת ''תתחדש'' לדירה חדשה/משרד חדש |
|
pie gurlí/mano gurlía (t.) |
אדם מבשר טוב, מביא מזל בכל אשר ילך |
|
gursuzluk (t.) m. |
חוסר מזל |
bad luck |
|
traer gursuzluk |
להביא מזל רע |
|
estar kon gursuzluk/entrar gursuzluk |
להיות בהרגשה כי הכל נשמט מן הידיים וכרוך במזל ביש |
|
tomar kon gursuzluk |
לקחת משימה בלי רצון ובתחושה שהולכים לקראת כשלון |
|
gusto m. |
טעם; רצון, תיאבון; הנאה, אושר, תענוג, סיפוק; נטיה, חוש טעם |
taste; desire, appetite; pleasure, happiness, satisfaction; tendency, sense of taste |
|
a su gusto |
לטעמו |
|
al gusto |
בתאבון |
|
azer su gusto |
לנהוג לפי רצונו בלי להתחשב באחרים |
|
gusto tiene ke |
יהיה משעשע אם .. |
|
kon muncho gusto! |
בעונג רב! |
|
lo ke tienes de gusto |
כראות עיניך |
|
no me tiene gusto |
אין זה לטעמי |
|
tener buen gusto |
הוא בעל טעם טוב |
|
gustozo adj. |
מאושר, שמח, עליז, מלא גיל; עשוי בחן וטעם |
happy, full of joy; Made with grace and taste |
|
gustozo ke estes! |
תהיה לי בריא! (נאמר למי שמסרב לדבר-מה) |
|
guzaneado adj. |
מתולע, שורץ תולעים, מלא רימה |
wormy, infested with worms, full of maggots |
|
guzaneado de parás (t.) |
טובע בכסף, |
|
guzanear v. |
כיסה בתולעים |
to cover with worms |
|
se le fiede/se le guzanea la boka |
להנמק ברעב |
|
guzano m. |
תולעת |
worm |
|
ay guzano debasho la mano |
יש כאן כוונה נסתרת |
|
boka de guzanos |
אדם המתנבא לרע |
|
entrar guzano |
לרכוש הרגל רע |
|
guzano de Yerushalayim |
חיפושית (פרת משה רבנו) |
|
guzano de seda |
תולעי משי |
|
kitar guzanos |
אמר דברים מגונים |
|
le entro el guzano de |
נכנס לו הג'וק |
|
no mirar muncho por guzano |
'לא לחפש יותר מדי תולעים'' - לא להקפיד מדי, להעלים עין, לא לדקדק יותר מדי |
|
guzmá (ebr.) f. |
גוזמה, הגזמה |
exaggeration |
|
por no azer guzmá (ebr.) |
כדי לא להפריז .. (כשחשים שהמספרים שנפלטו היו מופרזים מעט) |
|
azer guzma |
להגזים |
|
gyoture (t.) adv. |
בכמות גדולה |
in a big amount |
|
avlar gyoture (t.) |
לדבר בסיטונות ובצורה לא מבוססת |
|
vender gyoture (t.) |
למכור בסיטונות |
|
haber (t.) m. |
ידיעה, חדשה, בשורה, הודעה |
news, tidings, message |
|
dar haber (t.) |
להודיע |
|
haberes (t.) buenos! |
בשורות טובות! נאמר בעקבות ידיעה מרה (פטירה וכו') |
|
ke haber (t.) |
מה נשמע? מה חדש? |
|
no ay haber (t.) |
אין חדשות; הידיעה אינה נכונה |
|
no tener haber (t.) |
אין לו מושג, אין לו ידיעה |
|
embiar haber de vijita |
להודיע על הכוונה לבקר |
|
hach-hach (onomat.) |
חיתוך לחתיכות קטנות |
cut into small pieces |
|
azer hach-hach |
להרוג בפגיון |
|
hadás m. & adj. |
רכלן ופטפטן |
gossip and chatter |
|
Yuda Hadas |
כינוי לרכלן ופטפטן נורא |
|
hadjez (t.) f. |
עיקול, החרמה, הפקעה |
confiscation, expropriation |
|
meter hadjez (t.) |
להחרים, להפקיע, לעקל |
|
hadjí (t.) m. & adj. |
חג' (מוסלמי שעלה למכה), יהודי שעלה לרגל לירושלים; בעל נסיון חיים; מתעשר חדש |
Hajj (a Muslim who made a pilgrimage to Mecca), a Jew who made a pilgrimage to Jerusalem; having life experience; nouveau riche |
|
azerse hadjí (t.) |
לקבל כל דבר בשוויון נפש |
|
hadjí (t.) palavra |
בעל סיפורים |
|
no esta hadjí (t.) |
(באירוניה:) סירב להצעה לא נאותה |
|
hadjí hadra |
רברבן, חדל אישים |
|
hadjí fortuna |
פרא אדם |
|
hadjí guayguay |
בכיין |
|
hadjilik (t.) m. |
עליה לרגל (למכה, לירושלים) |
pilgrimage (to Mecca, to Jerusalem) |
|
ojos de gato no estan de hadjilik! |
נראה שהטרדן הזה אינו חושב כלל להסתלק! |
|
hadra f. |
העוויה, פוזה, פאסון; מאמץ, עבודה |
grimace, pose, fa?on; effort, work |
|
hadras |
העוויות, דיבור מעושה, תנועות מוגזמות; רוב רעש על לא דבר; התגנדרות |
|
azer hadras |
להעוות את הפנים, לעשות העוויות/תנועות מוגזמות, לדבר בצורה מעושה |
|
hadras de Pesah |
עבודות ההכנה הקשות לקראת פסח |
|
hadras i baranás (t.) |
רוב מהומה על לא מאומה |
|
estar en la hadra |
להיות בעיצומה של העבודה; לעמוד |
|
ya basta tantas hadras! |
מספיק עם ההעוויות האלה!; חדל להעמיד פנים שאתה מתאמץ כל כך - זו עבודה פשוטה וקלה! |
|
hadras de franko |
העמדת פנים של משהו מדעי ומסובך בנוסח אירופי כדי לעשות עבודה פשוטה |
|
hadras de tus pedos! |
נאמר בלעג כנגד מאמצים מוגזמים וראוותניים |
|
hadrá f. |
ערב חג; חודש הנקיון וההכנות לפני פסח |
the eve of a holiday; the month of cleaning and preparations before Pesach |
|
hadrá de Pesah/hadrá de Sukot |
ערב פסח/ערב סוכות |
|
hadrarse v. refl. |
נכנס לעבודה בהתלהבות מוגזמת מבלי להועיל דבר |
to get into work with excessive enthusiasm without benefiting anything |
|
hadrarse para mal |
להביא נזקים |
|
hadrika f. |
העוויות קטנות ומגוחכות |
small and ridiculous grimaces |
|
hadrikas |
מחוות של חשיבות עצמית |
|
haftoná (ebr.) |
מכות, מלקות, הלקאה |
beatings, flogging |
|
dar haftoná (ebr.) |
היכה, הרביץ, הלקה, נתן מכות/חבטות |
|
komer haftoná (ebr.) |
לחטוף מכות |
|
matar de haftona |
"להרוג" במכות - להכות מכות נאמנות |
|
haha f. |
אשה מרושלת, חסרת זריזות ובעלת הליכות מוזרות |
a sloppy woman, lacking agility and having strange demeanor |
|
Sara la haha |
כינוי לאשה מרושלת ורעת הליכות |
|
haham (ebr.) m. & adj. (pl. hahamim) |
חכם, ידען, למדן, מלומד; רב ספרדי |
smart, knowledgeable, learned; Sephardic rabbi |
|
haham (ebr.) pusht (t.) |
מעמיד פני דתי חסוד |
|
haham bashí (ebr.+ t.) |
רב ראשי, חכם באשי |
|
hahamiko (ebr.) de mezas |
טפיל, רעבתן |
|
todo boneta i nada haham (ebr.) |
מעמיד פני חכם וידען, בעודו בור ועם הארץ |
|
travar ande el haham (ebr.) |
להביא לדין תורה |
|
si no te komportas bueno, se lo vo a dezir al haham! |
עליך למורה! |
|
haham haham shetiká! |
סייג לחכמה שתיקה |
|
hak (t.) m. |
חוק, משפט; זכות קנויה |
law, justice; a granted right |
|
azer hak (t.) |
לעשות דין |
|
es mi hak (t.) |
זו זכותי |
|
komer el hak (t.) |
שלל מ-, קיפח |
|
tener hak (t.) |
להיות בעל זכות |
|
tengo el hak! |
החוק עומד לצידי! |
|
pedrer el hak |
לאבד את הזכות |
|
hal (t.) m. |
מצב, מצב העניינים; צרה, מצב אומלל |
state, state of affairs; trouble, miserable condition |
|
en ke hal (t.) venimos! |
לאיזה צרה נקלענו! |
|
estar hal (t.) de perros |
להיות במצב מעורר רחמים |
|
hal (t.) ke tenemos! |
אוי לנו! |
|
los hales (t.) |
צרות יום יום |
|
mirar su hal (t.) |
לדאוג לעצמו |
|
esta en negro hal |
מצבו גרוע ביותר |
|
hal demudado! |
איזה אסון נפל עלינו! |
|
déshalo kon su hal! |
אל תטריד אותו יש לו מספיק דאגות וצרות משלו! |
|
tener hal enriva de su kavesa |
להיות שקוע בצרות ודאגות |
|
en este hal venimos! |
לאיזה מצב נורא הגענו! |
|
venir en hal de demandar sedaká |
לרדת לדרגה של צורך לבקש צדקה |
|
halahut m. |
אדם אין-אמון-בו, אדם מפוקפק |
a person who is not trusted, a dubious person |
|
kuanto halahut ay i no ay! |
איזה כנופיה של עבריינים! |
|
halas f. pl. |
ביטול |
cancelation |
|
azer halas |
לעשות לבטל ומבוטל |
|
halastí (gr.) m. & adj. |
פועל לא מיומן; מקלקל כל דבר שנוגע בו |
unskilled worker; spoils everything he touches |
|
maestro halastí |
שיפוצניק מרמה ירודה |
|
halayla adv. |
אף פעם, ביום כלשהו |
never, on any day |
|
kada halayla una vez |
בתכיפות נמוכה |
|
ke halayla va ser? |
מתי סוף כל סוף יתגשם ויגיע?! |
|
haleshentos adj. |
רב לאין מספר, מופלג (בשנים) |
countless, extreme (in age) |
|
de mil i haleshentos anyos |
עתיק יומין, ישן נושן |
|
kostar haleshentos |
עולה הון תועפות |
|
bivir haleshentos anyos |
להאריך ימים עד גיל מופלג |
|
halís (t.) adj. |
מקורי, אמיתי, אותנטי, טבעי |
original, real, authentic, natural |
|
es halis miel de bezba! |
זה דבש דבורים טהור! |
|
ya esta halis! |
זה מצויין! מאה אחוז! |
|
halís (t.) adv. |
לבטח, בלי ספק |
sure, no doubt |
|
halís halís (t.) |
בטוח לגמרי |
|
halisdan (t.) adv. |
לגמרי, באמת ובתמים |
absolutely, truly and sincerely |
|
halisdan halis (t.) |
בכנות גמורה |
|
halom (ebr.) m. |
חלום; אשליה |
dream; illusion |
|
no me pasa ni por halom (ebr.) |
לא עולה כלל בדעתי |
|
ver behalom |
לראות בחלום |
|
haltizikos m. pl. |
רמאויות, הבטחות מפוזרות באוויר; חנופה |
cheating, promises scattered in the air; flattery |
|
kitar de delantre kon haltizikos |
להפטר מן המבקש על ידי פיזור הבטחות באוויר |
|
haluká (ebr.) f. |
חלוקה (צדקה לעניי א''י); חילוק, דעה חולקת; אפשרות להתרחש |
Haluka (charity for the poor of holy land); disagreement, dissenting opinion; possibility to occur |
|
no ay haluká (ebr.) |
אין אפשרות |
|
halvá (t.) f. |
חלווה; בליל; עניין פעוט, עניין של מה בכך |
halva; mixture; a petty matter, a trivial matter |
|
azer a uno una halvá (t.) |
להשפיל מישהו |
|
blando halvá (t.) |
רך כחלווה |
|
halva de filos |
חלוות חוטים טריה |
|
halva de muez |
חלווה עם חלקי אגוזים |
|
halva ke koma! |
שיאכל חלווה! (לשון נקיה במקום חארה) |
|
se kumyo la halva! |
שקריו התגלו לעין כל והוא איבד את כבודו |
|
ke halva se va komer i no va abokar la kavesa? |
אין לו ברירה עליו לקבל זאת |
|
estar entero una halva |
אינו זז ואינו מגיב |
|
halvadjí (t.) m. |
מוכר חלווה |
halva seller |
|
se va, se va el halvadji i no se manea d'aki |
נאמר על מישהו שהוא כמו דבק ואין דרך להפטר ממנו |
|
halya (gr.) adj. & adv. |
עלוב, מעורר רחמים; באופן מעורר רחמים |
miserable, pitiful; pitifully |
|
es un desgrasiado, todo le va yendo halya |
אומלל שכזה שום דבר לא הולך לו |
|
ham (t.) adj. |
לא בשל, בוסר, בוסרי |
immature |
|
bimbrío ham (t.) |
'חבוש בוסרי'' - בּוּר, שוטה |
|
el echo ainda esta ham (t.) |
העניין עדיין אינו בשל |
|
hamal (t.) m. |
סבל, סוור; כינוי לאדם גס הליכות |
porter; a nickname for a rude person |
|
sesh hamales (t.) para un pedo |
רוב מהומה על לא מאומה |
|
hamor/a (ebr.) n. |
חמור/אתון, בהשאלה: טיפש, אוויל, חסר דעת, שוטה |
donkey, metaphorically: stupid, foolish, ignorant |
|
es un hamor kon albadra! |
הוא חמור עם מרדעת! (חמור חמורותיים) |
|
han (1) (t.) m. |
חאן, אכסניה, פונדק דרכים |
khan, hostel, roadside inn |
|
tener la kaza un han |
הבית כולו מבולגן |
|
morar en un han |
לגור בבית שאין בו סדר ונוחיות |
|
han (2) (ebr.) |
מר (פניה לאדם פשוט - קיצור של התואר ''חכם'') |
Mr. (address to a simple person - an abbreviation of the title ''Haham'') |
|
a han (ebr.) Simon! |
ספר לסבתא! |
|
han (ebr.) Merkado |
אדם טוב אך חסר מזל |
|
han (ebr.) Sintó |
קמצן |
|
han (ebr.) Sipintí |
אדם פחות ערך |
|
han (ebr.) bushkaldo/topaldo |
מנדהוא, פלוני |
|
han (ebr.) kyef (t.) |
נהנתן, רודף תענוגות |
|
han (ebr.) me lo dio |
גאוותן חסר ערך |
|
al azno, han azno |
אם אתה רוצה לקבל ממישהו דבר-מה התחנף אליו |
|
Han Chelibi deskalso |
יחפן המעמיד פני גביר |
|
handrajo (1) m. |
סמרטוט, סחבה, בלואים |
rag |
|
amasar/mashkar handrajos |
לבנות מגדלים באוויר (תכניות חסרות ממשות) |
|
arekojer handrajos |
לכרות אוזן לפטפוטים |
|
estar entero un handrajo |
להרגיש כמו סמרטוט |
|
handrajos kon parás! (t.) |
אלטע זאכן!; דברי הבל |
|
handrajos |
סחבות, בלואים |
|
kitar handrajos de la boka |
להשמיע דעות מוזרות |
|
kukla (gr.) de handrajos |
בובת סמרטוטים; כינוי לאדם לבוש בלואים |
|
vestirse kon un trapo i kon un handrajo |
להתלבש בפשטות קיצונית |
|
haneziko (t.) m. |
בניין קטן של חנויות ומשרדים |
a small building of shops and offices |
|
fraguar/merkar un haneziko |
נאמר באירוניה מרה על עסק שאין בו רווח למרות מה שסבורים הבריות |
|
hanino (ebr.) adj. |
בעל עור בהיר מאוד; חנני, בעל חן |
who has very fair skin; graceful |
|
ni hanino de alavar nu moreno d'enamorar |
נאמר על אדם חסר חן (כלפי מי שרוחש לו הערכה) |
|
hanuká (ebr.) f. |
חנוכה; תאריך רחוק, רחוק בזמן |
Hanukkah; a date far, far away in time |
|
bushkar kon kandela de Hanuka |
לחפש בנרות |
|
Hanukd la tadre k'es el día grande |
לעולם לא |
|
hanum (t.) f. |
שם חיבה לילדה/נערה/ אשה; גברת; פניית חיבה לאשה |
a nickname for a glrl/woman; lady; affectionate addressing to a woman |
|
hanum dudum (t.) |
אשה יקירה |
|
hanunka adv. |
לעולם לא, לעדי עד לא |
never |
|
nunka ni hanunka! |
לעולם לא ולעולמי עולמים לא! |
|
hap (t.) m. |
כדור, כמוסה, גלולה |
pill, capsule |
|
azer hap (t.) |
לבלוע מהר; לחטוף |
|
hapeta f. |
אדם חסר כבוד |
a disrespectful person |
|
darse por hapeta |
להשפיל עצמו |
|
tomar a uno por hapeta |
להתייחס אל מישהו כאילו היה שפל חסר ערך |
|
harachín m. |
סרט להחזקת השיער; מצנפת לילה; מצנפת תכריכים |
hair holding tape; night bonnet; a shroud bonnet |
|
estar/meterse todos en un tepé de harachin |
להצטופף כמו סרדינים בפינה אחת |
|
haraganear/haraganearse v. |
התעצל, הלך בטל |
to get lazy, to go idle |
|
haraganear debasho del sol |
'להתחרדן'', לתפוס שלווה בשמש |
|
haraganud/haraganut f. |
עצלנות, בטלנות, עצלות |
laziness |
|
tomar el haraganud |
להתפס להלוך רוח של רפיסות וחוסר חשק לעשות משהו |
|
haram (t.) m. & adj. |
איסור; אסור באיסור דתי |
prohibition; prohibited by a religious prohibition |
|
haram (t.) pará (t.) |
כסף שהושג שלא בזכות; כסף מבוזבז |
|
haram yeyidjí (t.) |
אדם האוכל לחם חסד; לוקח שוחד, נוטל שלמונים |
|
haram zade (t.) |
ממזר |
|
pan haram (t.) |
אוכל לחם חסד |
|
parese un haram! |
זהו כסף מבוזבז! |
|
haram ke te se aga! |
שלא יאיר לך המזל מן הדבר הזה! (קללה מדומה הנאמרת למישהו שזכה לדבר מעורר קנאה) |
|
harambusha m. |
דברים חסרי ערך |
worthless things |
|
mantenerse kon harambushas |
להתכלכל במאכלים שאין בהם ממש |
|
estar entremetido en harambushas |
לבזבז את הזמן על דברי הבל |
|
hardjelik/hardjlik (t.) m. |
דמי כיס |
out-of-pocket expenses |
|
dar semanada i hardjelik |
לשלם את המשכורת השבועית ולהוסיף תשר |
|
harem (t.) m. |
הרמון; איסור על גברים לראות פני נשים מוסלמיות שלא מהמשפחה |
harem; prohibition on men to see Muslim women outside the family |
|
guadrar harem (t.) |
לכסות פנים ברעלה |
|
harova f. |
חרוב (הפרי) |
carob (the fruit) |
|
seko komo la harova |
עור ועצמות (יבש כחרוב) |
|
haruz (ebr.) m. |
חרוז (בשירה), סידור יפה של מלים |
rhyme, verse, beautiful arrangement of words |
|
traerla haruz |
להשמיע איחולים בסגנון מעודן |
|
has (t.) adj. |
מצויין, מאיכות משובחת; טהור, טבעי |
excellent, of fine quality; pure, natural |
|
es pan has (t.) |
הוא הינו לחם משובח - אדם ישר ונאמן |
|
hasbón (ebr.) m. |
חשבון |
reckoning |
|
a hasbón (ebr.) ke.. |
נניח ש.. (נאמר באירוניה על דבר הרחוק מן הדעת) |
|
echar hasbón (ebr.) |
לבדוק חשבון, להגיע לידי הסכמה על החשבון |
|
hasbón (ebr.) de chichgaya |
חשבון של ציקדה - חשבון נפתל ומסובך |
|
kuento i hasbon/din i hasbon (ebr.) |
דין וחשבון |
|
no sale hasbon (ebr.) |
החשבון אינו עולה יפה - נגרם הפסד |
|
hasbon de mujer |
חשבון פשוט שגם נשים נבערות יבינוהו |
|
tener ke dar kuento i hasbon |
לתת את הדין |
|
tener ke dar din i hasbon |
לדווח |
|
ke hasbon? |
יש כאן טעות! איך הגעת למספרים האלה? |
|
hasé (t.) m. |
אריג, ארג כותנה |
fabric, cotton fabric |
|
anchura de hasé (t.) |
חוסר דאגה |
|
hashabí (t.) adj. |
חסר ערך |
worthless |
|
papel hashabí (t.) |
נייר חסר ערך |
|
hashhash (t.) adj. |
רכרוכי,חלש, חלוש |
softy, weak |
|
blando hashhash (t.) |
רפה, רך |
|
hasidut/hasidud (ebr.) |
חסידות, אדיקות, דבקות דתית |
piety, religious devotion |
|
hasidut (ebr.) puntudo |
חסידות מוגזמת וצבועה |
|
hatán (ebr.) m. |
חתן, חתן תורה |
groom, Torah groom |
|
salir hatan |
לזכות להיות חתן תורה, לקנות מצוות חתן תורה |
|
hatir (t.) m. |
טובה (עשה לו טובה); הוקרה |
favor; esteem |
|
azer hatir (t.) |
לסלוח, למחול |
|
azer un hatir (t.) |
לעשות טובה |
|
bozear el hatir (t.) de |
לסרב למישהו שבדרך כלל נענים לבקשתו |
|
no mirar hatir (t.) |
לא לסמוך על טובות |
|
por hatir (t.) |
בחסד |
|
azer el hatir de |
לעשות לפנים משורת הדין |
|
dever un hatir a uno |
להיות בעל מחוייבות כלפי מישהו (חייב לו טובה) |
|
por hatir de |
כדי להיות נחמד כלפי |
|
hatir ke no te kede |
אני רואה לחובה להעמידך על טעותך |
|
havadiz (t.) m. |
ידיעה, חדשה, שמועה |
news, rumor |
|
traer havadiz es |
זה בגדר שמועה |
|
havalé (t.) m. |
העברה |
transference |
|
azer havalé (t.) de un echo |
ליפות כוחו של מישהו |
|
haver (ebr.) m. (pl.: haverim/haveres) |
חבר, רע, עמית, שותף; חבר (בארגון) |
friend, colleague, partner; member (in an organization) |
|
azer haver (ebr.) |
להשלים |
|
los haverim (ebr.) |
החברים, השותפים |
|
tomar haver (ebr.) |
לקחת שותף |
|
estar mucho haver kon uno |
להיות ביחסי ידידות קרובה עם מישהו |
|
estar kon uno ni haver ni peleado |
העדר יחסי קרבה מצד אחד והעדר עוינות מצד שני |
|
espartirse de su haver |
לפרק שותפות |
|
haver de keila |
אחד מיחידי בית הכנסת |
|
haviar (t.) m. |
קוויאר |
caviar |
|
haviar preto/haviar korelado |
שני סוגי קוויאר (שחור ואדום) |
|
havra (ebr.) f. |
תלמוד תורה, ''חדר'', ביכ''נ; חברה |
Talmud Torah, heder (religious elementary school), synagogue; company |
|
embiar a la havra (ebr.) |
לשלוח מישהו לגן ילדים - להוכיח שאינו יודע דבר |
|
la havra (ebr.) grande |
תלמוד תורה; מקום שלא שוררת משמעת |
|
azer/tener havra (ebr.) kon |
להתחבר עם |
|
endagora salio de la havra |
זה עתה סיים לימודיו, אין לו עדיין כל נסיון |
|
azer havra |
להקים שותפות |
|
havransa (ebr.) f. |
חברה, התאגדות, שותפות |
company, incorporation, partnership |
|
bozear la havransa/desazer la havransa (ebr.) |
לפרק את החברה/השותפות |
|
tener kaza en havransa |
להיות שותף בדירה/שותף למגורים |
|
meter en havransa |
להשקיע כסף בשותפות |
|
salir de la havransa |
לפרוש מן השותפות |
|
hayá (ebr.) f. |
חיה, בהמה; איש לא חברותי |
animal, beast; an unsociable man |
|
una hayá (ebr.) del kampo |
אדם מוזר שאין יודעים איך להתייחס אליו |
|
hayir (t.) m. |
רווח, יתרון, תועלת, שימוש |
profit, advantage, benefit, use |
|
no ay hayir! |
אין בעסק הזה שום תועלת או רווח! |
|
hayir ke se vea! |
שיהיה לו לבריאות! (נאמר באירוניה) |
|
hayir ke no se vea ni en este mundo ni en el otro! |
(קללה:) שלא יידע טובה לא בעולם הזה ולא בבא! |
|
ke no se vea ni hayir ni berikyet! |
(קללה:) שלא יראה תועלת וסימן ברכה! |
|
verse hayir de uno |
לרכוש נכס הודות למישהו |
|
hayre (t.) m. |
רווח, תועלת; אמצעי |
profit, benefit; a means |
|
no ay hayre |
אין שום דרך או אמצעי |
|
no ay hayre de avlar |
לא נותנים לי להוציא מילה ולהביע דעה |
|
ke hayre ay? |
מה לעשות? חייבים לקבל את הדברים |
|
hazán (ebr.) m. |
חזן, פייטן |
cantor |
|
hazanim (ebr.) |
מלווי המת |
|
salir por hazán (ebr.) |
לעבור לפני התיבה; להיות דובר ומייצג קבוצה; (באירוניה:) ליטול את זכות הדיבור |
|
hazino m. |
חולה, פציינט |
sick, patient |
|
alevantarse de hazino |
להבריא |
|
azer hazino a uno |
לשעמם מישהו ולהוגיע אותו |
|
azerse del hazino |
להתחלות |
|
hazino en mano |
חולה במהלך הבראה, קרובה רפואתו |
|
hazino perso (it.) |
חולה אנוש |
|
kaer hazino |
לחלות |
|
mirar hazinos |
לטפל בחולים |
|
no vale devente hazino |
חסר ערך, לא שווה מאומה |
|
velar hazino |
להשגיח על חולה השגחת לילה |
|
pará hazina no se piedre |
דווקא הדברים חסרי הערך (המטבע השחוק) נשמרים ואינם הולכים לאיבוד |
|
alevantado de hazino |
חלוש (בעקבות מחלה); נאמר גם באירוניה על אדם בריא |
|
no ay hazino en mano! |
נאמר על חולה אנוש שהתאושש לפתע, או על עסק גוסס שקם לתחיה ומגלה סימני התאוששות |
|
hazinura f. |
מחלה, חולי; נכות; דאגה, צרה, אובססיה; הרגל רע שקשה להגמל ממנו |
disease; disability; worry, trouble, obsession; a bad habit that is hard to get rid of |
|
estrenarse una hazinura/mil hazinuras |
לחוש חולי מדומה |
|
hazinura de pecho |
מחלת ריאות; בהשאלה: עניות וחסרון כיס |
|
hazinura de korason |
מחלת לב |
|
kitar siete hazinuras |
לשעשע ולשמח ולהשכיח את הדאגות והבעיות |
|
se le izo hazinura |
נהפך אצלו לאובססיה והרגל רע |
|
hazné/haziné (t.) f. |
אוצר, בית אוצר; מאגר; מאגר מים |
treasure, treasure house; stock; reservoir |
|
saver derritir la hazne (t.) del rey |
בזבזן גדול, מבזבז אוצרות המלך |
|
hazne no es aki |
עד כאן! קיבלת מה שביקשת אך אל תוסיף לבקש! |
|
desazer las haznes del Rey Turko |
להוציא הון תועפות, לבזבז את כל הונו |
|
hen (ebr.) m. |
חן, טוב טעם, חינניות; סדר, נוהג |
good taste, daisies; order, practice |
|
azer henis (ebr.) |
לעשות העוויות |
|
hen de ben adam (ebr.) |
הליכות יפות, דרך ארץ |
|
sin hen (ebr.) |
בצורה בלתי מסודרת/בלתי מחושבת, בלי חשבון |
|
tener hen (ebr.) a |
לשאת חן |
|
dezirlas/echarlas kon hen |
להשמיע את דברי הביקורת בנעימות וחן |
|
no tener hen ni grasia |
חסר כל חן |
|
gastar sin hen |
לקנות בלי חשבון |
|
k'es este hen?! |
מה פשר ההתנהגות הזו?! |
|
hendek (t.) m. |
בור, שוחה, חפירה, תהום |
pit, ditch, excavation, abyss |
|
morar en un hendek (t.) |
לגור ב''חור'' /במקום נידח ועלוב |
|
herem (ebr.) m. |
נידוי, חרם |
excommunication, |
|
alevantar el herem (ebr.) |
להסיר את החרם |
|
echar el herem (ebr.) |
להטיל חרם |
|
en herem (ebr.) este! |
קללה: שיהיה מנודה! |
|
en herem esté/en hermesté i en niduy esté, en este mundo i en el otro |
קללה: שיהיה מחורם בעולם הזה ובבא! |
|
en herem esté tal dia |
ארור יהיה היום הזה! |
|
en hermesté tal komer! |
מוטב היה לוותר על הארוחה הזו (בשל טיבה או בשל מה שליווה אותה) |
|
hesed (ebr.) m. |
חסד, נדיבות |
benevolence, generosity |
|
din de hesed (ebr.) |
לדון לכף זכות |
|
hibá (ebr.) f. |
חיבה; להיטות, חשק רב |
affection; eagerness, great desire |
|
tomar un echo kon grande hiba |
להכנס לעבודה בתשוקה גדולה ובמוטיבציה חזקה |
|
tener hiba por el estudio |
ללמוד מתוך תשוקה ורצון עז |
|
hidush (ebr.) m. |
חידוש, חידוש תורה |
resumption, resumption in Torah |
|
ke hidush (ebr.)? |
מה חדש? |
|
por no aver mas hidush, no alargemos |
נוסחא מקובלת בסיום התכתבות; עייפנו מלשמוע הגזמות!; תגובה לדרישות בלתי נפסקות מצד מי שקיבל די והותר |
|
ya no kedo mas hidush |
הגענו לקץ היכולת לשמוע גוזמאות! |
|
hilal (t.) adj. |
חוקי, כשר |
legal, kosher |
|
hilal pará |
הכסף מגיע לו בעקבות עבודתו הקשה |
|
hilal ke se aga (komo la leche ke le dio su madre)! |
שיהנה מן המגיע לו (כחלב שינק משדי אימו)! |
|
hilul (ebr.) m. |
חילול |
desecration |
|
hilul ashem (ebr.) |
חילול השם |
|
hishes m. pl. |
כוונה חולפת, דחף רגעי |
transient intention, momentary impulse |
|
me estan suviendo hishes/tengo hishes de |
בא לי, מתחשק לי |
|
hizmet (t.) m. |
שירות, עזרה, סיוע; חובה |
service, help, assistance; obligation |
|
azer hizmetes |
להושיט עזרה |
|
hogma (ebr.) f. |
מדע, ידע, חכמה |
science, knowledge, wisdom |
|
no se kere muncha hogma |
אין צורך בהרבה חוכמה כדי לעשות זאת |
|
hohenta f. |
דרישה, תביעה; אמתלה, תואנה |
demand, claim; an excuse |
|
esta bushkando hohentas |
מבקש לו תואנות |
|
hohentas |
תביעות בלתי מוצדקות |
|
tener hohentas |
להיות מלא דרישות ותביעות |
|
hohmá (ebr.) f. |
חכמה, בינה, תבונה, נסיון |
wisdom, understanding, reason, experience |
|
biná (ebr.) hohmá (ebr.) i kioshk (t.) ensima |
נאמר על אדם נבון וחכם |
|
holé/holem (ebr.) m. |
חולָם |
Holam (like O, a Heb. vowel) |
|
nun holé (ebr.): no! |
לא באל''ף רבתי! |
|
holendí (ebr.) m. |
מצב רוח רע |
bad mood |
|
estar kon holendi |
לחוש עויינות כלפי כל העולם |
|
honadjí m. |
חכם של בית קברות (מסייע לאבלים באמירת השכבות וכו') - הדרגה הירודה ביותר של רב |
Rabbi of a cemetery (assists the mourners in saying the prayers, etc.) - the worst rank of rabbi |
|
tener el aire de un honadji |
נראה עלוב ומסכן, לבוש סחבות |
|
horfa (ebr.) f. |
שנינות, חריפות הדעת; העמדת פני שנינות |
wit, sharpness; pretending to be witty |
|
azer horfot (ebr.) |
נסיון נלעג להעמיד פני שנינות |
|
horfentería f. |
שחצנות, שחץ, רהב, יוהרה, התרברבות, התפארות, התנשאות; פטפטנות |
arrogance, boasting; garrulity |
|
azer horfenterias |
לעשות מחוות הנראות בעיניו כחינניות אך למעשה מעוררות עליו לעג |
|
hormet (t.) m. |
מה שניתן בנוסף לתשלום שחייבים בו |
which is given in addition to the payment due |
|
de hormet (t.) |
בנוסף |
|
echar la fyel i la miel i las tripas de hormet |
להקיא את נשמתו; לשפוך חרפות ודברי גנאי מפיו |
|
hová (ebr.) f. |
חובה; חובות החג בפסח (כרפס, חרוסת וכו') |
required; Holiday obligations on Passover (karpas, charoset, etc.) |
|
kitar de hova (ebr.) |
עזר, הושיט יד |
|
salir de hová (ebr.) |
יצא ידי חובה |
|
hova en papel |
דבר מה המצוי בדרך כלל בשפע אך הפך עתה נדיר וצריך שמירה מיוחדת |
|
hovardá (t.) adj. |
נדיב, רחב לב, פזרן |
generous, extravagant |
|
hovarda kon bolsa de otro/bosa ajena |
נדיב על חשבון אחרים |
|
hrea (ebr.) f. |
הכרח, צורך |
necessity, need |
|
es de hrea (ebr.) ke |
מן ההכרח ל- |
|
todo le aze de hrea (ebr.) |
יש לו נטיה להתערב בכל דבר |
|
no se aze de hrea |
אין צורך בכך, אין בו הכרח |
|
ke de hrea tienes? |
איזה צורך יש לך להתערב? עמוד בצד! |
|
hupá (ebr.) f. |
חופה, טקס נישואין |
canopy, wedding ceremony |
|
la hupá (ebr.) |
חופה, שבעת ימי החופה |
|
estar en hupa |
להיות שרוי בהכנות לחתונה |
|
husim (ebr.) m. pl. |
חמשת החושים |
the five senses |
|
pedrer los husim(ebr.) |
התעלף |
|
se le tomaron los husim (ebr.) |
נותר המום |
|
huz (ebr.) m. |
בית שימוש, בית הכבוד, בית כסא (חוץ) |
toilet |
|
ir al juz |
ללכת לשירותים |
|
ibish aga (t.) |
ליצן, מוקיון |
clown, joker |
|
ya pago el dasio al ibish (t.) |
'שילם מיסיו לשטן'' - רימה את השטן (הוא ניצל ממוות בטוח) |
|
ich (t.) pron. |
מאומה, מאום |
nothing |
|
ich sikilmá! (t.) |
אל תהיה מוטרד |
|
no saver ich |
לא לדעת דבר, לא לדעת מאומה |
|
no tomi ich! |
לא לקחתי דבר! |
|
ida f. |
הליכה, יציאה, עזיבה, יציאה לדרך |
walking, leaving, setting off |
|
a la ida el Dio |
קצווי ארץ (מקום רחוק) |
|
azer la ida sin lavenida |
לצאת לבלי שוב |
|
idas i venidas |
הליכים מתמשכים ומייגעים ("תלך תבוא, תלך תבוא") |
|
idaré(t.) |
מינהל, אדמיניסטרציה, ניהול |
administration, management |
|
azer idaré(t.) |
לנהל, לארגן, להשליטסדר |
|
idea f. |
השגה, תפיסה, ידיעה, מושג, מושכל, רעיון, מחשבה, אידיאה; דעה |
perception, knowing, concept, idea, thought; opinion |
|
a idea |
על פי אומדנה, בלי להעמיק חקר |
|
dar idea |
להציע רעיון, לעוץ עצה |
|
dar la idea |
נתן רעיון |
|
es idea |
זה משהו דמיוני לחלוטין |
|
ir kon su idea |
ללכת לשיטתו בלי להִוָּעֵץ |
|
irse la idea en mil lugares |
לראות אלף סכנות מדומות/אסונות מדומים |
|
ke idea tienes? |
מה תכניתך? מהבדעתך לעשות? |
|
kitar la idea |
לעקור את הרעיוןממוחו |
|
meter la idea en uno |
להטיל יהבועל מישהו |
|
ni por idea le paso |
אפילולא עלהבדעתו; הוא לא ייחס לכך כל חשיבות |
|
no es negra idea |
זה רעיון בכלל לא רע |
|
noviene a idea |
לא עולה כלל על הדעת, בלתי מתקבל על הדעת |
|
se le entro la idea |
נכנס לו לראש רעיון בלי להרפות (באופן אובססיבי) |
|
tener grande idea de si/de uno |
להחזיק בדעה גבוהה (להעריך מאוד) על עצמו/על מישהו |
|
tiene idea |
יש לו מושג כלשהו (ידע שטחי) |
|
trokar de idea |
להחליף/לשנות דעה, לחזור בו, להמלך בדעתו |
|
trokar ideas |
להחליף דעות |
|
buena idea es! |
זה רעיון טוב! |
|
tener ideas |
יש לו דמיון פורה |
|
trokar las ideas |
להביא לשכחת הדאגות |
|
me se paso de idea |
פרח מזכרוני |
|
ideka f. |
גיל מתקדם כשחשים את משא השנים |
advancesd age when one feels the burden of the years |
|
me kanso presto: la ideka! |
אני מתעייף מהר. זה הגיל! |
|
identifikado adj. |
מזוהה |
identified |
|
non identifikado |
בלתי מזוהה |
|
idjat (t.) m. |
המצאה |
invention |
|
azer idjat (t.) |
המציא |
|
idjrá(t.) f. |
ביצוע, מימוש |
execution, realization |
|
azer idjrá |
להכניס לפעולה, לבצע |
|
iftirá (t.) f. |
האשמת שוא, הרשעת שוא, השמצה, דיבה |
false accusation, false conviction, defamation, libel |
|
kitar iftirá(t.) |
להוציא דיבה |
|
ígado |
כבד |
liver |
|
se le kemó el ígado |
כילה את כבדו מרוב שתית אלכוהול |
|
ígado en salsa |
כבד ברוטב חומץ |
|
ígado krudo a la boka del podjo |
מלמול חסר משמעות! - נאמר כלפי מי שפולט דברי הבל חסרי מובן |
|
igo m. |
תאנה |
fig |
|
igo de Adam arishon (ebr.) |
תאנת אדם הראשון – שם של פרי |
|
igo loko |
תאנת בר; כינוי לאדם לא יציב באופיו ודעותיו |
|
igos asados |
תאנים צלויות |
|
kazar igos |
למלא תאנים בשקדים/אגוזים |
|
venir a estar el igo de Adam arishon |
עולה הון תועפות |
|
igual adj. |
זהה, שווה, שווה ערך, שקול |
equal |
|
mis pares iguales |
בני מעמדי, בני אותו חוג חברתי/מקצועי |
|
me es igual! |
זה אינו משנה לי, הכל היינו הך בעיני! |
|
ija f. |
בת, ילדה |
daughter, girl |
|
ija únika |
בת יחידה |
|
ijo m. |
בן, ילד |
son, boy |
|
ijo de buen padre |
בעל ייחוס טוב |
|
ijo de la otra madre |
בן חורג (מהאשה הראשונה); בן שמתייחסים אליו בלי חיבה |
|
ijo de ombre |
בן אדם |
|
un ijo de oro |
אדם טוב ובעל תכונות תרומיות |
|
ijo del Dio |
פנייה אל אדם להסבת תשומת ליבו |
|
ijo regalado |
בן יחיד, בן אהוב |
|
ijos de dos ermanos |
דודנים |
|
kitar ijos al mundo |
להביא ילדים לאוויר העולם ולגדלם |
|
kual es akel ijo de la santa madre ke … ? |
מיהו זה המעז ל- ? |
|
mirar a los ijos |
לטפל בילדים |
|
ijo de otro/d'un mamzer/d'un perro/d'un azno! |
קללות: בן של אחר/של ממזר/בן כלב/בן חמור! |
|
detente ijo de ombre, ke ya te komi! |
באגדות ובסיפורים: איום בפי המפלצת וכו' |
|
los fijos |
הבנים והבנות במשפחה |
|
azer un fijo sin padre i sin madre y embiarlo a la eskola |
להמציא דברים שלא היו ולא נבראו ולפרסמם בעולם |
|
ikar (ebr.) m.(pl.: ikarim) |
עיקר, עקרון |
principle |
|
el ikar (ebr.) es .. |
העיקר הוא .. |
|
los tredje ikarim (ebr.) |
שלושה עשר העיקרים |
|
ilar v. |
טווה |
weave |
|
ilar pudrido |
לבנות מגדלים באוויר |
|
no ilar delgado |
אינו מבחין בדקויות |
|
ilo m. |
חוט; להב (צד חותך של סכין/חרב) |
thread, wire; blade (cutting side of knife/sword) |
|
ilo defierro |
חוט ברזל |
|
ilo de kuzir |
'חוט תפירה'' - כינוי לאדםכחוש |
|
ilo de masa |
'חוט'' מבצק של לחם; קשררופף; עסק רופף; טיעון חלש |
|
pedrer el ilo |
לאבד את חוט המחשבה;לחדול לטפל בעסק בלי יכולת לחזור ולהפעילו באותה הצלחה |
|
tener lavida dekolgada en un filo |
להיות נתון בסכנת מוות |
|
tomar el ilo |
לרכוש נסיון ומיומנות |
|
imajinasión f. |
דמיון, בדיון |
imagination |
|
imajinasiones |
דמיון, דמיונות, חזיון תעתועים, חזיון שוא |
|
imbat (t.) m. |
רוח דרום מערבית, בריזה |
southwesterly wind, breeze |
|
se lo yeva el imbat (t.) |
הוא כה כחוש עד שרוח קלה יכולה לשאת אותו |
|
va onde le toma el imbat (t.) |
הולך אל כל אשר נושבת הרוח - נוח להחליף דעותיו לפי צרכי הרגע |
|
imbutido adj. |
דחוס, ממולא, מפוטם |
compressed, stuffed, fattened |
|
pato imbutido |
ברווז מפוטם; אדםגוץושמנמן |
|
imobelier (fr.)adj. |
דלא ניידי |
immobile |
|
bienes imobelieres(fr.) |
נדל''ן |
|
imoble m. |
בניין, בית; נכסי דלא ניידי |
building, house; real estate |
|
imobles |
נדל''ן, רכוש, קרן, מלאי,אחוזה |
|
impedimiento m. |
עיכוב, מניעה, מכשול, מעצור |
impediment |
|
traer impedimientos |
לתת מכשול, להכשיל |
|
impedir v. |
מנע, עיכב, עצר, שם מכשול, קידם פני; נעצב, הצטער; נפגע |
to impede |
|
tomar mezuras para impedir |
מנע, נקט צעדי מנע, הגביל, הכשיל |
|
impo de yoro |
התייפחות |
sobbing |
|
tener un impo de yoro |
להתייפח |
|
importansa f. |
חשיבות |
importance |
|
dar importansa |
להעריך, להעניק חשיבות |
|
darse importansa |
להחשיב את עצמו |
|
de poka importansa |
זניח, חסרחשיבות,חסר ערך |
|
importar v. |
ייבא; היה חשוב |
to import; to be important |
|
no importa |
לא חשוב! |
|
no m'importa |
לא איכפת לי |
|
ke t'importa? |
מה איכפת לך? זה לא עניינך |
|
importarse v. refl. |
נחשב, היה חשוב לו, איכפת היה לו; יובא |
to be considered, to be important to him, to be cared for; to be imported |
|
a mi ke me importa? |
מה איכפת לי? |
|
me importó muncho |
היה חשוב לי מאוד |
|
importo (it.) m. |
סכום, סך; יבוא |
amount, total; import |
|
el importo de una fatura |
הסך הכולל של הפקטורה/החשבונית |
|
pagar el importo en ratas |
לשלם בתשלומים לשיעורין |
|
improvisto adj. |
בלתי צפוי, פתאומי |
unexpected, sudden |
|
al improvisto/en improvista |
במפתיע |
|
inat (t.) |
עקשנות, קשי עורף, קשיות עורף |
stubbornness |
|
meter inat (t.) |
להתעקש |
|
azer su inat (t.) |
להגשים את גחמותיו |
|
inat (t.) de perros |
עקשנות גדולה |
|
por inat (t.) |
דווקא, כנגד רצון הכל |
|
salir kon su inat (t.) |
להצליח לעשות משהו בניגוד לרצון הכל |
|
tener inat de gurdjí (t.) |
עקשנות של בן גרוזיה, עקשנות של פרד |
|
tomar a inat (t.) |
להתעקש לעשות משהו כנגד רצון הכלל |
|
azer inates |
לעורר קנאה |
|
por inat de mi mujer me la korto |
כדי לעשות "דווקא" (לאשתי/למישהו) אני פוגע בעצמי (מסרס את עצמי) |
|
inchimiento m. |
מילוי, תכולה; תוספת |
content; extension |
|
inchimiento de sus punyos |
מלוא חופניו |
|
inchir v. |
מילא, גדש; פיטם, הלעיט |
to fill, to pile up; to fatten, to feed |
|
inchir a uno |
לתת מידע למישהו כדי שיוכל לנצלו |
|
inchir asta el bodre |
לגדוש, למלא עדהסוף; הגיע לשיא |
|
inchir de burakitos o de manchikas |
לנקב (או להכתים) ככברה |
|
inchir defyel |
להתמלא מרירות |
|
inchir el ojo |
להפתיע, להתמיה; לתת בגודש כדי לספק מישהו |
|
inchir el papo |
לאכול לשובע |
|
inchir el rabush (t.) |
להכנס לחובות אצל החנווני; להפריז בהתנהגות |
|
inchir la kavesa |
להסביר |
|
inchir la tripa |
למלא את הבטן, לזלול |
|
inchir las bragas |
לעשות במכנסיים |
|
inchir los meoyos |
להורות, ללמד |
|
inchir tefter (t.) |
למכור הרבה באשראי |
|
no inche pará(t.) |
אינו שווה הרבה |
|
no le inche |
לא מעניין אותו, לא מושךאת ליבו |
|
inchir agua |
לשאוב מים (מהבור/מהבאר) |
|
onde inchites? |
השתכרת! אתה שיכור! |
|
inchir la mezura |
לגדוש, לעבור על המידה |
|
inchir la meza |
להביא הרבה ילדים לעולם; להזמין לשולחנו אורחים רבים |
|
inchirse v. refl. |
התמלא, התנפח, השמין, התפטם |
to fill up, to swell, to gain weight |
|
inchirse de sanya |
להתמלא כעס, לזעום |
|
inchirse de yagas |
התמלא פצעים |
|
se inche la boka |
מדברים על סכומי כסף ענקיים ועל שפע |
|
ya se inchóla sivdad |
כל העיר כבר יודעת |
|
indekso m. |
מדד, אינדקס |
index |
|
indekso de los presios |
מדד/אינדקס יוקר המחיה |
|
independensia f. |
אי תלות, עצמאות |
independence |
|
lucha por la independensia |
מלחמת העצמאות |
|
indjedjik indjedjik (t.) adv. |
ברכות, בנעימות |
with softness, pleasantly |
|
se las echi todas, indjedjik indjedjik |
אמרתי לו כל מה שהיה על הלב במתינות וברוגע |
|
indjeniar v. |
תיחבל, המציא, ארגן באמצעים מצומצמים |
to trick, to invent, to organize by limited means |
|
indjeniar pleito |
חולל מריבה |
|
indjeniar la boda/un pranso/el komer |
להכין חתונה/סעודה באמצעים מצומצמים |
|
endjeniar el día/la tadrada |
להמציא דרכים לבלות בצורה נעימה את היום/הערב |
|
indjenio m. |
זריזות, כשרון, מיומנות; כושר המצאה, תחבולה, תכסיס, המצאה |
agility, talent, skill; Ingenuity, trickery, invention |
|
azer indjenios/mil indjenios |
להפעיל (אלף) תחבולות כדי להשיג את מטרתו |
|
indjenios de kaza |
כלים, רהיטים וחפצים העשויים לשמש כדי לקשט את הבית |
|
indjideado (t.) adj. |
כואב |
painful |
|
estar indjideado/da (t.) |
להיות בקלקול קיבה |
|
indjidear (t.) v. |
הכאיב, עינה, גרם סבל; גרם נזק; גרם עלבון |
to hurt, to torture, to cause suffering; to cause damage; to cause insult |
|
todo le indjidea |
הכל מטריד אותו |
|
indjuria f. |
הקנטה, עלבון, פגיעה בכבוד |
teasing, insult |
|
travar la indjuria por otro |
לגונן ולעמוד לצידו של מי שפגעו בכבודו |
|
travar la indjuria |
לבקש פיצוי על העלבון והפגיעה בכבוד |
|
indriz f. |
סדק, חריץ |
crack, groove |
|
aire de indriz (t.) |
רוח פרצים |
|
mirar por la indriz (t.) de la yavedura |
להציץ מחור המנעול |
|
tapar indrizes (t.) |
סגר, נעל, סתם סדקים וחריצים |
|
industrial adj. |
תעשייתי |
industrial |
|
rejión industrial |
אזור תעשיה |
|
infamía f. |
שפלות, חרפה |
infamy |
|
sinyo de infamía |
אות קלון |
|
inglez m.& adj. |
אנגלי |
English |
|
a la ingleza |
להסתלק בלי לומר שלום |
|
ingoti m. |
מועקה, מצוקה; עקת חזה, לחץ |
distress; angina, pressure |
|
dar ingoti |
לגרום מועקה |
|
inguyo m. |
בחילה, קבס, רצון להקיא |
nausea, urge to vomit |
|
dar inguyos |
לעורר בחילה - לגרום מורתרוח גדולה |
|
inieve cf. nieve |
|
|
|
blanko inieve |
צח כשלג |
|
inisial adj. |
התחלי, התחלתי; ראשוני |
initial |
|
inisiales |
ראשי תיבות |
|
inisiativa f. |
יוזמה, יזמנות |
initiative |
|
tomar la inisiativa |
ליטול יוזמה |
|
inklinasión f. |
נטיה |
inclination |
|
tiene inklinasión por |
יש לו נטיה ל- |
|
inkrosejada f. |
הצטלבות, צומת |
Intersection, junction |
|
inkrosejada de kareras |
הצטלבות דרכים |
|
inmemoravle adj. |
בלתי ניתן לזכרו |
immemorial |
|
de tiempo inmemoravle |
מזמנים שאינם זכורים כבר |
|
insaf (t.) m. |
מתינות, איפוק, שיקול דעת |
moderation, restraint, discretion |
|
tener insaf |
לבקש בצורה מתונה ומאופקת |
|
inspektor/trisa n. |
מבקר, מפקח, פקח, בוחן |
inspector |
|
inspektor jeneral |
מפכ''ל |
|
instante m. |
רגע, הרף עין |
instant |
|
al instante |
מיד, כהרף עין |
|
instruksión f. |
הוראה, השכלה, חינוך, הקניית דעת |
instruction |
|
instruksiones |
הוראות |
|
intensionado adj. |
תקיף, עומד על דעתו, החלטי; בעל כוונות |
intentioned |
|
está negro intensionado |
החליט לנהוג בתקיפות וקשיחות |
|
intentar v. |
החל בביצוע, פתח בהליכים; כיוון |
to start execution, to open proceedings; to direct |
|
intentar procheso |
לפתוח בהליכים משפטיים (כלפי מישהו) |
|
intento m. |
כוונה, מטרה |
intent |
|
de intento |
בכוונה |
|
interés m. |
עניין; ריבית |
interest; interest |
|
dar parás (t.) kon interes |
להלוות בריבית |
|
opozisión de intereses |
ניגוד עניינים, ניגוד אינטרסים |
|
interesado adj. |
מעוניין; בעל עניין (אינטרס); שמחפש את טובתו העצמית |
interested |
|
estar interesado kon |
נמצא בקשרי אהבהבים עם |
|
interrupsión f. |
הפסקה |
interruption |
|
sin interrupsión |
בלי הפסקה, ברציפות |
|
intervensión f. |
התערבות, תיווך |
intervention |
|
intervensiones |
קריאות ביניים |
|
intezo (it.) adj. |
מוסכם, מובן, מקובל |
agreed, understood, accepted |
|
bien intezo (it.) |
כמובן, מובן מאליו |
|
intikám (.t) m. |
נקמה |
revenge |
|
tomar el intikám (t.) |
לקחת נקמה, להינקם |
|
intrafikado adj. |
מסובך, מורכב, בלתי ברור, מבולבל |
complicated, complex, unclear, confused |
|
echo intrafikado |
עסק מסובך ומורכב |
|
problema intrafikado |
בעיה מורכבת ובלתי בהירה |
|
intuir v. |
ניחש, התנבא, ידע מתוך אינטואיציה |
to intuit |
|
intuisión f. |
טביעת עין, הארה פנימיתאינטואיציה |
|
inventar v. |
המציא, בדה, דמיין, זרק לחלל חידוש/הפתעה; עורר חשק, העלה רעיון |
to invent |
|
inventar mil mentiras |
לבדות שקרים |
|
invento m. |
המצאה, תגלית; רכילות, השמצה; תרמית |
invention; gossip, defamation; scam |
|
kitar inventos |
להמציא, לבדות, ''לזרוק'' חידוש/הפתעה |
|
invento negro |
רעיון או רמז הגורמים חשק לשומע |
|
inverso adj. |
הפוך |
inverse |
|
en senso inverso |
במשמעות הפוכה |
|
investirse v. refl. |
התגלם, לבש דמות |
to personified |
|
investirse en figura de |
לבש דמות של |
|
invierno m. |
חורף |
winter |
|
ropa d'invierno |
בגדי חורף; אשה "מרופדת" היטב |
|
invierno puro |
עיצומו של החורף |
|
invitasión f. |
הזמנה |
invitation |
|
sovre la invitasión |
לפי הזמנה |
|
ir v. |
הלך, ניגש אל, ביקר; כלה; חלף (זמן); פועל עזר לציון הווה מתמשך/עתיד; התאים |
to go, to approach, to visit; gone (time); auxiliary verb to indicate continuous present/future; to match |
|
en kevas |
איפה אתה נמצא? (באיזה שלב אתה בעבודה?) |
|
esta kolor no te va/no te está indo |
הצבע הזה אינו מתאים לך |
|
ir a la mano a |
לתת יד, לסייע |
|
ir a las aguas de |
'זורם עם מימי..'' – מתאים עצמו ל- |
|
ir a montes |
ללכת לאיבוד, להעלם; להכשל |
|
ir ande ay el buen dia |
אופורטוניזם,ללכת אחרי המנצח/מצליח |
|
ir bueno |
לחוש בטוב |
|
ir de aki ayí |
ללכת בלי תכנית מוגדרת |
|
ir de arriva abasho |
להתרוצץ הלוך ושוב (בצפיה, בעצבנות) |
|
ir de un lado al otro |
ללכת בזיגזג, להתנודד מצד אל צד |
|
ir del puerpo |
לתת צרכים גדולים(רעי) |
|
ir detrás |
עקב, בא אחרי, הלך אחרי; לחזור בקול נמוך על דבריו של מישהו |
|
ir enriva |
רדף אחרי, הטריד, הציק; הפציר, דרש בתוקף |
|
ir enriva de sus keridos |
לעלות על קברי יקיריו |
|
ir i venir |
התרוצצות |
|
ir kon miedo |
לפעול בזהירות וחשש |
|
ir kontra v. |
נגד, יצא נגד, הפריע |
|
ir por ahuera |
להגר, לגלות |
|
ir por akí por aya |
הלך אנה ואנה |
|
ir por ande bolta lavela |
ללכת למקום שאליו נושבת הרוח |
|
ir por en kaza |
לבקר תכופות אצל הקרובים |
|
ir por estos mundos endelantre |
להסתובב בעולם בלי מטרה |
|
ir por mandados |
לצאת לקניות עבור מישהו |
|
ir verso |
להתקדם |
|
kuanto dash por ir i venir |
'כמה תשלם לי עבור הלוך-ושוב?'' - משחית זמנו לריק |
|
le vo dizir |
אומר לו |
|
por ey (ayí) va indo |
זה מתקרב פחות או יותר לכך |
|
va endevinar ke |
לך תחשוב שכך היה קורה |
|
va kaminando |
צועד, מהלך |
|
vamos kon dos |
'שתים זוכרים'' (בחיבור מספרים) |
|
vaya i novenga!/vaya las bis! |
ברוך שפטרנו! שילך ולא יחזור! |
|
ya va ya viene |
הוא עושה במהירות את הדרך הלוך ושוב |
|
va i ven presto, ya huites,ya venites! |
ביטוי של דרבון בפי המורים לתלמיד היוצא להפסקת צהריים |
|
ir por las kayes |
לשוטט ברחובות |
|
los anyos ya van ya vienen! |
השנים חולפות מהר! |
|
vate por onde venites! |
לך כלעומת שבאת, אל תתעקש! |
|
kuanto mas va mas apreta |
עם הזמן הולכים הדברים ונעשים קשים יותר |
|
bueno va indo |
העניין מתקדם כהלכה, בצורה משביעת רצון |
|
vátela pasando! |
אתה משלה עצמך ציפיותיך אינן מציאותיות! |
|
ir detras de uno |
לעקוב אחר מישהו; להטריד; להשגיח על מישהו ולדרבנו |
|
va faz medianos |
לך תעשה חיים! (נאמר כלוואי למתן תשר) |
|
kuando tu iyas yo venia! |
קלטתי אותך! |
|
entre ir i venir se le va el tiempo |
מבזבז זמנו לריק (בהתרוצצויות שוא) |
|
ir por muntanyas i karreras |
לטייל בעולם (בהרים וגבעות) |
|
no van una koza kon otra |
הדברים אינם תואמים זה לזה (כגון מלבושים) |
|
va dile ke |
העז לומר לו כי |
|
no va para ti |
זה אינו מתאים למקרה שלך, אינו ראוי לך |
|
va bien! |
מוסכם! מקובל! מובן! |
|
onde va ke vaya! |
לא אכפת לי כלל מה הנזק שדברי יכולים לגרום |
|
vamos i venimos a la mizma kioshé (t.) |
חזרנו לאותה נקודה (לא התקדמנו כלל) |
|
vamos kon tres! |
זו הפעם השלישית שנעשית אותה טעות! |
|
vamos a ver ke |
בהתחשב ב-, בהביאנו בחשבון כי .. |
|
vaya ke vaya |
יהיה אשר יהיה |
|
ke vaya! |
מה אכפת |
|
ke vaya |
אוננננה לך! (מלת התגרות של ילד כדי לעורר קנאה) |
|
ira f. |
כעס, זעם, חימה, כעס גדול |
rage, anger, great anger |
|
esta yeno de ira i sanya |
הוא רותח מכעס |
|
mora a la ira del Dio |
גר במקום שכוח אל |
|
irad/irat (t.) m. |
הכנסה, קיצבה שמתקבלת, נכסים או הון |
income, annuity received, assets or capital |
|
tener buen irat |
יש לו הכנסה טובה |
|
bivir de irat |
חי מפירות נכסיו (בלי לעבוד) |
|
irse v. refl. |
הלך לו, יצא, נסע; נעלם לו, עבר לו (זמן, מחלה וכו'); נפטר, מת |
to go, to go out, to disappear, to pass (time, illness, etc.); to die |
|
irse atrás |
נסוג אחור |
|
irse bivo bivo/bivo i sano |
נפטרבאופן פתאומי |
|
irse de la mano |
נשמט מידו |
|
irse de la manyana |
לצאת לבלות אתהזמן אצל קרובים או חברים |
|
irse del ojo |
'יצאו לו העיניים'' - קנא מאוד במישהו על דבר מה שבידו |
|
irse por arriva i por abasho |
להקיא ולשלשל בעת ובעונה אחת |
|
|
|
|
|
irse por perlingo |
הלך בלי מטרה,התנודד |
|
me estó indo |
אני עומד להתעלף |
|
no me se va |
האוכל ''לא יורד'' לי |
|
no me se va para abasho |
קשה לי ''לבלוע'' את זה (פגיעה, עלבון וכו') |
|
vayase en bonora! |
לך לשלום! |
|
isderrear/isderchar (t.) v. |
תעה, שוטט |
to wander |
|
ir isderreando por las kayes |
לשוטט ברחובות |
|
ishlear/ishleyar (t.) v. |
פעל, עבד (על כלי או מכונה) |
to operate, to work (on a tool or machine) |
|
el alat ishlea |
הכלי יעיל, פועל ביעילות |
|
al ofisial le ishlea la mano |
ידי איש המקצוע עובדות ביעילות |
|
istindak (t.) m. |
תחקיר, בחינה |
debriefing, investigation |
|
azer istindak |
לחקור שתי וערב |
|
istoria f. |
סיפור; היסטוריה, דברי הימים |
a story; history, chronicles |
|
azer istorias |
לחפש ריב |
|
son istorias! |
סיפורים! שטויות ובלבולי מוח! |
|
istorias de mil y una noche! |
סיפורי אלף לילה ולילה! - דברים ארוכים ומשעממים |
|
iziyet (t.) m. |
קושי; עינוי, צער |
difficulty; torture, grief |
|
dar iziyet |
לענות; להקשות |
|
jeneral adj. |
כללי |
general |
|
direktor jeneral |
מנכ''ל |
|
en jeneral |
באופן כללי |
|
Jezú |
ישו |
Jesus |
|
Jezú Kristo |
ישו הנוצרי |
|
kabaat (t.) m. |
אָשָם; טעות, משגה |
guilt; mistake |
|
tener kabaat |
לשאת באשמה |
|
kabalá (ebr.) f. |
קבלה (תורת הסוד) |
Kabbalah/cabala (Jewish mysticism) |
|
no se kere muncha kabalá (ebr.) |
אין צורך להתפלפל כל כך |
|
meldar kabalá |
להגות בתורת הקבלה; בלשון העם: לתת הסברים מסובכים ומפולפלים לדבר פשוט |
|
kabiné (fr.) m. |
בית שימוש; חדרון לעבודה; קבינט ממשלתי |
bathroom; workroom; government cabinet |
|
kabiné (fr.) a la turka/franka |
בית שימוש מזרחי/מערבי |
|
kabul (t.) adj. |
מקובל |
accepted |
|
no azerlo kabul |
לסרב להצעה, לדחות האשמה, לדחות קבלת אחריות על |
|
kacha (1) f. |
כריכה (של ספר); נדן; נרתיק משקפיים; ניצב (סכין) |
book cover; sheath; glasses case; handle (knife) |
|
kacha de kuchiyo |
נדן סכין; ניצב סכין |
|
los trusho kacha kon punta |
עשה את הדברים בצורה מדוייקת/תואמת בדיוק |
|
viene kacha kon punta |
סכום הכסף המדוייק - לא יתר ולא חסר |
|
kacha (3) (it.) f. |
צַיִד |
hunting |
|
meterse en kacha (it.) |
לארוב |
|
kachak (t.) adv. |
בהברחה (בלי לשלם מכס) |
smuggling (without paying customs) |
|
entrar una koza kachak |
להבריח סחורה |
|
kachará(gr.) f. |
פסוקת, ''שביל'' בשיער |
"path" in hair |
|
avrir kachará(gr.) |
לעשות פסוקת (''שביל'') בשיער |
|
kache kache (t.) adv. |
בלי לעמוד על המקח, בלי להתמקח |
without bargaining |
|
merkar ropa kache kache |
לקנות סחורה במחיר מציאה |
|
kachetas f.pl. |
סומק, אדמימות |
blush, redness |
|
le suvio kachetas pretas |
האדים כולו |
|
kachirear/kacherear (t.) v. |
שמט, השמיט, העלים מן העין |
to drop, to omit, hide from the eye |
|
kacherear del komercho |
להבריח סחורה |
|
kachirearse (t.) v. refl. |
התחמק, חמק, נשמט |
to dodge, to be dropped |
|
kachirearse (t.) el meoyo |
לאבד את הראש, להשתגע |
|
kacherearse del ojo |
לחמוק ממבטו של מישהו |
|
kacherearse de la mano |
חמק מידיו; הפסיד את העסק (שכמעט שהיה בידו) |
|
kacherearse de las manos |
לחמוק מידיו של מישהו ולהמלט |
|
kada adj. |
כל- |
all- |
|
kada dos por tres |
לעתים קרובות |
|
kada kuanto/kuando |
מדי פעם |
|
kada nada |
לעתים קרובות מאוד |
|
kada oro i punto |
בכל שעה |
|
kada senadarim (ebr.) una vez |
לעתים רחוקות מאוד, באופן נדיר |
|
kada uno i uno |
כל אחד ואחד |
|
kada uno/kada una |
כל אחד/אחת |
|
kada día i día |
בכל יום ויום |
|
kadaldía adv. |
מדי יום ביומו |
every day |
|
día de kadaldía |
יום יום, מדי יום ביומו |
|
de kadaldía |
יומי, יומיומי |
|
kadena f. |
שרשרת, שלשלת; שרשרת ארועים הקשורים זה בזה |
chain; a chain of interrelated events |
|
detener a uno kon kadenas |
לעצור בכח מישהו המבקש ללכת |
|
estar en kadenas |
להיות אסור; להיות משולל עצמאות |
|
kadenas |
אזיקים |
|
romper la kadena |
לעשות דבר מה שעד כה נמנעו מלעשותו |
|
kadenado (port.) m. |
מנעול, בריח, שרשרת |
lock, bolt, chain |
|
echar kadenado |
לנעול את הדלת; לגרום עצירות קשה |
|
echar kon kadenado |
לשמור דבר מה מאחורי סורג ובריח |
|
kadir (t.) adj. |
מסוגל |
able |
|
ser kadir (t.) |
להיות מסוגל |
|
kadish (ebr.) m. |
קדיש (תפילה) |
Kaddish (prayer) |
|
echar kadish (ebr.) por uno |
לומר קדיש על מישהו |
|
echar kadish (ebr.) |
לאבד תקווה למצוא משהו; נאמר על אבדן שאין לו תקנה |
|
kadrán (fr.) m. |
לוח, חוגה (טלפון) |
board, dial (telephone) |
|
kadrán de la ora |
לוח השעון |
|
kagajón m. |
רעי, צואה; אדם יומרני ופחות ערך |
excrement; a pretentious and less valuable person |
|
enriva pendones, debasho kagajones |
מבחוץ נראה הכל נאה ומסודר ובפנים רקב וזוהמה |
|
kagalón adj. |
עושה במכנסים; פחדן |
defecating in pants; coward |
|
nochada de kagalones |
לילה קשה |
|
semana de kagalones |
שבוע של צרות |
|
kagar v. |
עשה צרכים גדולים, היתה לו פעולת מעיים |
to make great defecation, to have intestinal action |
|
kagar al soy (t.) de uno |
להשמיץ ולגדף מישהו באבי אביו |
|
kagar al soy (t.) de una koza |
לקלקל בלי תקנה |
|
kagar al soy (t.) de la pará(t.) |
לבזבז בלי חשבון |
|
kagar liras |
נאמר על מישהו המתיימר להיות עשיר אך הוא מחוסר כל |
|
kagó i no se konsentió |
עולל דבר רע בלי לחוש ולהרגיש |
|
no kaga sin mecha |
אדם פדנט וזהיר |
|
kagarse v. refl. |
עשה במכנסיים; נהג במורך לב |
to defecate in pants; to behave cowardly |
|
kagarse de uno |
לפחד ממישהו |
|
kagarse en los siete soyes (t.) |
לקלל מישהו באבי אבות אבותיו |
|
kagarse en su palavra/dibur (ebr. |
לא לעמוד בדיבורו |
|
se kagó i no se konsentió |
עשה פאשלה ואפילו לא חש בכך |
|
kagón adj. |
אינו שולט בצרכיו; פחדן; מעמיד פני גיבור |
who does not control defecation; coward; who pretends to be a hero |
|
en kagon en beratli |
הוא האשם אך מאשים ברוב חוצפתו אחרים |
|
ka'hal (ebr.) cf. kal |
|
|
|
ka'hal kadosh (ebr.) |
ק''ק, קהל קדוש,קהילה, בית כנסת |
|
kahe/kahén (ebr.) conj. |
כמו, בעוד ש-, כל זמן ש-, כל עוד; כמו; איך |
|
|
kahe ke aga? |
איך לעשות? |
|
kaída f. |
נפילה, ירידת ערך (מטבע), מפלה,הרס, תבוסה, אסון; התמוטטות; כניעה |
fall, depreciation (currency), defeat, destruction, disaster; collapse; surrender |
|
la kaída de los fondos |
נפילת הבורסה |
|
darse una kaida |
ליפול נפילה |
|
una kaida, una kresida! |
כל נפילה מלווה בצמיחה! - נאמר בעקבות נפילת ילד קטן; מכל טעות לומדים משהו! |
|
la kaida del sultan |
הדחת הסולטן |
|
la kaida de la moneda |
ירידת שער המטבע |
|
la kaida de un merkader |
פשיטת הרגל של סוחר |
|
kaído adj. |
שנפל |
who fell |
|
está kaído |
הוא רופף, איבד כוחו/הונו, איבד את בטחונו, עומד להעתר ולהסכים |
|
kaído de los sielos |
ישר שלא עשה חטא (נאמר באירוניה) |
|
los kaídos |
הנופלים (בקרב/במלחמה) |
|
kaje adv. |
כמעט, כאילו, כביכול |
almost, as it were, so to speak |
|
kaje kaje |
כמעט כמעט |
|
kaje ke viene oy |
אני סבור שהוא יגיע היום |
|
kaka f. |
צואה, פרש, רעי, קקי; עבירה, פעולה מבישה בסתר |
excrement, poop; offense, a shameful act in secret |
|
echar kakas |
הוציא דיבה, העליל, ''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
kaka! |
קריאה לילד: אל תיגע, זה מלוכלך! |
|
kakas |
מעשה רמיה, תרמית, מעשה מביש |
|
kitar las kakas en midan |
לחשוף ברבים את העבירות הנסתרות |
|
le salieron las kakas en midan |
עבירותיו נגלו לעיני כל |
|
alimpiar las kakas de los otros |
לתקן מעשיהם הרעים של אחרים |
|
kakarear v. |
קרקר; פלט דיבורים חסרי ערך; עמד לקרוס ולהתמוטט |
cluck; worthless speech output; which was about to crash and collapse |
|
kakarear sin meter guevo |
'לקרקר בלי להטיל ביצה'' - לדבר בלי לבצע |
|
kal f. |
סיד |
lime |
|
kal amatada |
סיד כבוי |
|
kal (ebr.) m. |
בית כנסת (קהל) |
synagogue |
|
traerlo a la puerta del kal (ebr.) |
להרוס מישהו, להביאו עד דלות |
|
kal nidré (ebr.) m. |
תפילת ''כל נדרי'' |
the "Kol nidre" prayer |
|
djurar por el sefer kal nidré (ebr.) |
להשבע בכל הקדוש |
|
kalada f. |
נזלת, הצטננות |
common cold, colds |
|
de kalada |
הישר, בלי לעצור |
|
kalada de mestros |
הצטננות קשה |
|
abashar la kalada |
מתגלים סימני השפעת באופן מובהק |
|
le toka de echarse de kalada a la mar |
לא נותר לו אלא לאבד עצמו לדעת! |
|
kalafat (t.) m. |
טיח |
plaster |
|
dar kalafat (t.) |
טח טיח |
|
kalambre f. |
עוית, התכווצות |
convulsion, spasm |
|
le abashó kalambre |
חש התכווצויות |
|
kalamidad/kalamitá f. |
אסון, פורענות, מכה (מכות מצרים), שבר, שברון, גזירה |
disaster, calamity, plague (plagues of Egypt), rupture |
|
es una kalamitá |
זה דבר בלתי נסבל; זוהי אובססיה |
|
kalar v. |
גרם הצטננות; זיהם; קלקל; גער קשות והעניש |
to cause colds; to contaminate; to spoil; to scold severely and punish |
|
kalar la estreya |
להוריד למישהו את האף |
|
no puede kalar a uno |
לא יכול לסבול מישהו |
|
kalavasa f. |
קישוא; דלעת |
zucchini; pumpkin |
|
esfongato de kalavasa |
פשטידת/מאפה קישואים |
|
kalavasa amariya |
דלעת |
|
kalavasa vazía |
כינוי לאדם נבער מדעת |
|
kalb (t.) adj. |
מזוייף |
fake |
|
moneda kalb |
מטבע מזוייף |
|
kaldera f. |
קדירה, סיר עמוק, קלחת |
casserole, deep pot, cauldron |
|
no tener visto karne en kaldera |
להיות גס וחסר נימוס |
|
se kieren echados en una kaldera |
אינם מסתדרים זה עם זה |
|
kalderum/kalderim (t.) m. |
מדרכה; כביש, מסילה, דרך סלולה באבנים; ריצוף אבן/עץ |
sidewalk; road, track, paved road; stone/wood flooring |
|
fazer kalderim de oro |
לעשות הון (לרצף את הבית בזהב) |
|
kaldo m. |
רוטב; מרק |
sauce; soup |
|
kaldo de gayna muerta |
מרק תפל (''מרק תרנגולת מתה'') - הצעות חסרות ממשות |
|
kaldo de trushí(t.) |
מי ציר |
|
kaldo yaglí(t.) |
מרק שמן - עסק משגשג, ''בור שומן'' |
|
no azer kaldos |
לא לבוא לידי הסכמה עם, לא להסכים עם |
|
kitar/yevarse el kaldo |
לברור לעצמו את החלק הטוב ביותר |
|
todo este kaldo i este arroz son por vos |
כל ההשתדלויות האלה הן בעבורך |
|
kaldudo adj. |
מימי |
waterish |
|
azerlo kaldudo |
סוד שהכל יודעים אותו |
|
meoyo kaldudo |
פוחז, קל דעת |
|
viejo kaldudo |
זקן שעורו רפוי |
|
kalé (t.) m./f. |
מבצר, מצודה |
fortress, citadel |
|
azerse todo kale i duvar |
עלה לו בקשיים רבים, פגש כל הזמן מכשולים |
|
derokar kalés del rey |
לבזבז את כל ההון |
|
kaléde Belogrado |
יציב כמו מבצר בלגרד - יציב מבחינה כלכלית |
|
ser kalé(t.) |
לעמוד בהתחייבותו הכספית בכל תנאי |
|
kaleja f. |
רחוב, סמטה; דרך |
street, alley; way |
|
la kaleja es del rey! |
זהו מקום ציבורי, מותר לי לנהוג כאן כרצוני! |
|
no pizar en una kaleja |
להיות שונה לחלוטין, בלי שום נגיעה |
|
no salir de la kaleja |
'לא לצאת מן הסמטא'' - לא למצוא תועלת |
|
todas las kalejas son suyas |
אינו חייב דבר לאיש, יכול להלך כרצונו בראש חוצות |
|
tomar la kaleja por varandado |
להתהלך הלוך ושוב ברחוב |
|
toparse en kaleja estrecha |
להיות במצוקה; להיות במיצר |
|
aire de kaleja |
רוח פרצים |
|
kalejika f. |
סמטה |
alley |
|
apanyar en kalejika estrecha |
דחק לפינה/לסמטא ללא מוצא, שיתק |
|
bushkar kalejikas |
לבקש תירוצים |
|
kalejón m. |
פרוזדור, מעבר; סמטה, רחוב צר; משוטט ברחובות |
corridor, passage; alley, narrow street; wandering the streets |
|
kalejón sin salida |
מבוי סתום, סמטה בלי מוצא |
|
kalem (t.) m. |
קולמוס; עפרון; עט נובע; חרט; רישום חשבונאי בספרי הנה''ח |
pen; pencil; fountain pen; stylus; accounting entry in the books of accounts |
|
en un kalem (t.) |
במשיכת קולמוס אחת |
|
tener un buen kalem (t.) |
להיות בעל כתיבה קליגרפית |
|
kaler (catal.) v. |
צריך, יש צרך, עליו ל- |
there is a need, he must |
|
kalía (catal.) ke |
היה צורך ל-, מן הראוי היה ל- |
|
kale (catal.) sea ke |
יתכן ש- |
|
va kaler (catal.) ke |
יהיה צורך ל- |
|
kalhamirá(aram.) f. |
ביעור חמץ (''כל חמירא'') |
clearing out of leaven |
|
azer kalhamirá(aram.) |
לבער את החמץ; בהשאלה: לחפש באופן יסודי |
|
día de kalhamirá(aram.) |
ערב פסח |
|
kalikante m. |
דבר חזק וקשיח |
a strong and tough thing |
|
fraguar kalikante |
לבנות בצורה מסיבית ויציבה |
|
kalimera (gr.) f. |
אחווה, ידידות |
brotherhood, friendship |
|
bozdear la kalimera (gr.) |
לקלקל את השלום - להתקוטט, לקלקל היחסים |
|
kalimera! (gr.) |
שלום! |
|
kalkolar /kalkular v. |
חישב, העריך, ערך חשבון; הוציא כסף במידה |
to calculate, to evaluate, to edit an account; to spend money in moderation |
|
kalkolar de enriva enriva |
העריך, אמד |
|
kálkolo/kálkulo m. |
חישוב, חשבון |
calculation |
|
kaminar kon kálkolo |
לחשוב לפני פעולה; להוציא כסף לפי היכולת |
|
kalma f. |
שקט, דומיה; שלווה, רוגע, מרגוע; מנוחה, הפוגה |
silence; peace, tranquility, relaxation; rest, respite |
|
avlar kon kalmo |
לדבר בנחת |
|
kalmar v. |
שיכך, הרגיע, השקיט, הקל |
to soothe, to calm, to pacify |
|
kalmar la sed |
השקיט את צמאונו |
|
kalor f. |
חום, שרב; התלהבות |
heat, hot and dry weather; enthusiasm |
|
arresivir kon kalor |
לקבל בחום וחביבות |
|
afogarse de la kalor |
להחנק מרוב חום |
|
Aman de kalor de nochada! |
קריאה המביעה קוצר רוח |
|
tomar kon kalor |
לקחת עליו בלהיטות (את המשימה) |
|
kaloshes (t.) m.pl. |
ערדליים |
overshoe |
|
echar kaloshes (t.) de la boka |
להשמיע דעות מוזרות ונלעגות |
|
kalpak (t.) m. |
כובע פרווה, קלפק |
fur hat, kalpak |
|
echar el kalpak en basho |
להתאהב |
|
kalsa f. |
גרב, פוזמק ארוך |
stockings, long socks |
|
kalsa godra |
גרב עבה, אנפילאה |
|
kalsa maví(t.) |
כינוי לאשה הפורשת אתכל הידע שלה בצורה פדנטית ובלתי נסבלת |
|
kita kalsa mete kalsa |
שגרה חוזרת ומשעממת ללא גיוון ושינוי |
|
kalsada f. |
מסילה, כביש |
road |
|
el guerko de la kalsada |
פלוני אלמוני, מישהו - לא חשוב מי |
|
kaluma (t.) f. |
סליל חוטים לעפיפון |
a spool of threads for a kite |
|
dar/asoltar kaluma (t.) |
'לשחרר חוט חעפיפון'' - לתת למישהו חופש פעולה |
|
tener kaluma (t.) |
לא להיות לחוץ |
|
tomar kaluma (t.) |
לברוח, להסתלק במהירות |
|
kalup (t.) m. |
צורה, תבנית, דפוס, דגם, אימום; אימום לגיהוץ התרבוש |
shape, pattern; a mold for ironing the tarbush |
|
akavado de salir de kalup (t.) |
זה עתה יצא מפס הייצור |
|
estar un kalup (t.) de buz (t.) |
להתנהג כמו גוש קרח |
|
kalup (t.) de buz (t.) |
בלוק קרח |
|
kalup (t.) de kalsado/chapeo |
אימום לנעל/לכובע |
|
komer kalup (t.) |
לקנות קניה גרועה |
|
dar la fez al kalup |
לגהץ את התרבוש |
|
kalupiko (t.) m. |
מוצר בתבנית קוביה/חרוט |
product in the shape of a cube/cone |
|
kalupiko (t.) de asúkar |
קובית סוכר |
|
kama f. |
מיטה, ערש, יצוע |
bed |
|
azer las kamas |
להציע את המיטות |
|
echar en kama |
להטריד בבקשות ועצות מעצבנות; ליפול למשכב |
|
echarse a la kama |
להכנס למיטה |
|
echarse de la kama abasho |
לצאת במהירות מן המיטה |
|
ir de la kama al kever (ebr.) |
למות באופן פתאומי בלי להיות חולה |
|
kaerse de la kama |
ליפול מן המיטה - להתעורר מוקדם מאוד נגד ההרגל |
|
kama de parida |
מיטת היולדת; מיטה מקושטת ומעוטרת ליולדת אחר הלידה |
|
aferrar la kama |
לרוץ למיטה (בשל הרצון העז לישון) |
|
no dormir en la kama |
לסבול מנדודי שינה |
|
kerer kama |
לרצות לשכב במיטה (בשל מחלה) |
|
kama i meza i siya y almenare |
ריהוט שלם |
|
kamá(t.) f. |
פגיון |
dagger |
|
travar kamá(t.) |
לשלוף פגיון, לאיים בפגיון |
|
ser travador de kamá |
להיות איש אלים (סכינאי) |
|
kamada f. |
כמות קש להצעת מיטה; שכבה |
amount of straw for making a bed; layer |
|
una kamada de asuka/de manteka/de kezo |
שכבה עבה של סוכר/חמאה/גבינה |
|
kamal m. |
חבל עבה, כבל |
thick rope, cable |
|
azer una kuedra de kamal |
להגזים (לעשות מזבוב פיל) |
|
kámara f. |
חדר; תא, לשכה; בית הנבחרים |
a room; cabin, chamber; House of Representatives |
|
kámara de komersio |
לשכת המסחר |
|
kamareta f. |
חדר, חדר שינה |
room, bedroom |
|
kamareta de arresivir m. |
חדר אורחים, טרקלין |
|
kamareta de endevina |
חדר מבולגן |
|
kambura (t.) f. |
גבנון, חטוטרת |
hump |
|
ya le kresió kambura |
בשל דאגותיו נכפפה קומתו וצמחה לו חטוטרת |
|
kamés (ebr.) m. |
קָמָץ |
kamatz (aa-Heb. vowel) |
|
vale por kames (ebr.) i por patah |
יש לו שני שימושים |
|
kaminar v. |
הלך, צעד, פסע, התהלך, טייל |
to walk, to go |
|
estar kamina kamina |
ללכת בצורה עצבנית |
|
kaminando i favlando |
נְטַפֵּל בדברים אחד אחד, כל דבר בעיתו |
|
kaminar a gatas |
ללכת על ארבע |
|
kaminar a paso de tartuga |
להתקדם בצעדי צב |
|
kaminar arrez de pared |
ללכת דבוק לקיר, לפעול בזהירות מופלגת |
|
kaminar en kaminos derechos |
לנהוג בדרכי יושר |
|
kaminar kon |
מתאים זה לזה |
|
kaminar kon pie de plomo |
לפעול באיטיות מחושבת |
|
la ora kamina |
השעון פועל |
|
no kaminan en una |
אינם מסתדרים ביחד |
|
no le kamina el echo |
העסק לא הולך לו |
|
kaminar derecho |
הולך חלק |
|
kaminar detrás de uno |
לעקוב אחר מישהו; ללכת בעקבות מישהו; לפעול ברוח דעותיו של מישהו |
|
kaminando kaminando |
בדרך, תוך הליכה |
|
kaminar komo un kodrediko |
להיות ממושמע כמו כבש |
|
es de las ke kaminan por enbasho |
היא אישה קלת דעת ומשרכת דרכיה |
|
kaminiko m. |
סמטה |
|
|
bushkar kaminikos |
להשתמש בתירוצים/באמצעים לא ישרים |
|
kamino m. |
דרך, נתיב, נתיבה, מסלול |
road, path, route |
|
avrir kamino |
פינה דרך; לתת דוגמה |
|
dale kamino! |
סלק אותו! הפטר ממנו! |
|
dar kamino |
לפטר, לגרש, לשלח, ''לשחרר מן הנוכחות'' (של טרדן) |
|
de kamino |
באותה הזדמנות |
|
kamino derecho |
דרך ישרה |
|
kamino desha kamino toma |
הליכה מתמשכת |
|
kamino! |
הסתלק מכאן! |
|
kaminos buenos! |
דרך צלחה! |
|
kaminos de leche i miel! |
'דרך צלחה''; (אירוני:) שלום ולא להתראות |
|
kedar por el kamino |
לעצור באמצע |
|
kitar de su kamino |
סטה מן המסלול, סטה מן הדרך |
|
meter en kamino |
להתניע |
|
meter en kamino |
להדריך מישהו בראשית צעדיו |
|
salir a kamino/meterse en kamino |
יצא לדרך, זינק, הפליג |
|
salir de su kamino |
סטה מדרכו, נטה, תעה |
|
tomar kamino |
עזב, נפטר לשלום |
|
tomar kamino en mano |
לצאת לדרך ארוכה |
|
traer/meter en el kamino |
להחזיר למוטב, להעלות על דרך הישר |
|
tomar kamino yerrado |
לבחור בדרך מוטעית (גם מבחינה מוסרית: ללכת בדרך שאינה דרך הישר) |
|
kamino tuerto |
דרך עקלקלות |
|
kamino yerrado |
דרך מוטעית |
|
por los kaminos ke vas no ay primos ni parientes |
הדרך שבחרת בה מסוכנת - איש לא יתמוך בך שם |
|
kamiza f. |
כתונת, חולצה |
shirt |
|
kamiza de noche |
כתונת לילה |
|
kedar kon la kamiza |
להשאר בכתונת לגופו - לאבד כל אשר לו |
|
no tiene konfiansa ni en la kamiza |
אין לו אמון אפילו לא בעצמו |
|
se alevantókon la kamiza a la rovez |
'התעורר על צד שמאל'', התעורר ומחפש עם מי לריב |
|
tomar mujer kon la kamiza de enriva |
לקחת אשה בלי נדוניה |
|
kitar a uno la kamiza d'enriva |
להשאיר מישהו עירום ועריה - לשלול ממנו כל אשר יש לו |
|
vender asta la kamiza d'enriva |
למכור למחייתו כל אשר יש לו |
|
la kamiza del Arap |
הכתונת לגופו - רכושו היחיד של אדם, האמצעי האחרון |
|
no ay ke fiar ni en la kamiza d'enriva |
אין לתת אמון באיש |
|
kampanía f. |
פעמון קטן, פעמונית; מצילה; קשקשן |
small bell; chatterbox |
|
kien mete la kampania al gato? |
לא אני אקח עלי את המשימה המסוכנת! |
|
kampanya f. |
כפר, נאות דשא, שדה, אזור כפרי; מערכה, מבצע; אסיף, קציר |
village, field, countryside; campaign, operation; harvesting |
|
la kampanya de trigo |
קציר חטים |
|
la kampanya elektoral |
מערכת הבחירות |
|
pasearse por la kampanya |
לטייל בשדות (מחוץ לעיר) |
|
morar a la kampanya |
לגור בכפר (מחוץ לעיר) |
|
kampión (it.) m. |
דגם, דוגמה, דוגמית, דגימה (לניסוי, טעימה); טיפוס אנטיפטי |
model, sample, sample (for experiment/tasting); antipathetic type |
|
kitar kampión |
לתת דוגמא, לתת לטעום; לנגוע נגיעות מיניות |
|
kampo m. |
שדה, אחו; אזור כפרי; מחנה |
field, meadow; rural area; camp |
|
desha kampo toma kampo |
'היום פה מחר שם'' |
|
el kampo |
מחנה ריכוז |
|
hayá (ebr.) de kampo |
'חית השדה'' - כינוי לאדם לא חברותי |
|
kampo de batalya |
שדה הקרב |
|
kampo militar |
מחנה צבאי |
|
kampos deskampidos |
שדות שוממים |
|
prometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
ir por los kampos |
ללכת לא בדרך המלך (דרך השדות) |
|
kanal m. |
תעלה, צינור |
canal, channel, pipe |
|
la luvia esta kayendo a kanales |
נפתחו ארובות השמיים |
|
kanchelería (it.) f. |
מזכירות כללית, מזכירות ועד הקהילה |
general secretariat, secretariat to the community committee |
|
avrir kanchelería (it.) |
לתת חשיבות מוגזמת לעסק פשוט; לסבך דבר פעוט ערך בהליכים ביורוקרטיים מעיקים |
|
kande m. |
ממתק, סוג של סוכר |
candy |
|
asukar kande |
סוכר גבישי (סוכר-קַנְדִי) |
|
kandela f. |
נר |
candle |
|
amata kandelas |
חיוור וחסר אישיות |
|
arelumbrarse kon kandela de otro |
ליהנות ברמיה מנכסיו של מישהו אחר |
|
bushkar kon kandela (de hanuka) |
לחפש בנרות |
|
estar kandela |
מסכים בכל לב |
|
siete kandelas |
זבד הבת (אזמיר) |
|
vender el sol para merkar una kandela |
לעשות עסק רע (''למכור את השמש בעבור נר'') |
|
mil kandelas no azen un sol |
המון נבערים מדעת אינם שקולים לאדם אחד בעל ערך |
|
no se topa ni kon kandela de Hanuka |
אין למצאו גם לא בנרות |
|
kanderear (t.) v. |
שכנע; פיתה; שִׁטָּה ב- |
to convince, to seduce, to make a fool of |
|
no desharse kanderear |
לא להתפתות |
|
kandil m. |
עששית, מנורת שמן; שתוי |
lantern, oil lamp; drunk |
|
amatar el kandil |
להגיע באיחור; נאמר באירוניה על מי שמתעורר מאוחר |
|
estar kandil |
להיות שתוי; לרצות לישון |
|
kandil de panaya (gr.) |
אור חיוור |
|
kandil yedjesí(t.) |
חנוכה |
|
arrelumbrarse kon kandil de otro |
להשתמש ביוקרתו ושמו הטוב של מישהו אחר |
|
en este kandil ke mos arrelumbremos! |
שנזכה ליהנות מן הדבר הזה! (נאמר על משהו שדלה התקווה להשיגו) |
|
kandjar (t.) v. |
לכד באנקול |
to capture with a hook |
|
kandja baraber, mandja baraber |
צמד חמד - שני אנשים הדבוקים זה בזה לבלי הפרד |
|
kandjik (t.) f. |
כלבה; ''כלבה'', ביצ'ית; שוט, פרגול |
bitch; whip |
|
tomar kandjik en mano |
לחולל רפורמות עמוקות |
|
kandjikada (t.) f. |
הצלפת פרגול; בהשאלה: זירוז בעבודה |
whiplash; (metaphorically:) spurring at work |
|
komer una kandjikada |
לספוג הצלפת שוט |
|
kané(ebr.) m. |
קנה (בגוף: קנה הסמפונות), גרון |
reed, trachea (anatomy) |
|
en el kané(ebr.) ke te kede! |
שייתקע לך בגרון! |
|
kanela (1) f. |
קינמון |
cinnamon |
|
klavo de kanela |
ציפורן, קרפלון, קרנפול |
|
kaniya (3) f. |
שוקה (הקנה הגדול של השוק או הזרוע) |
Barrel hoop; case, sheath |
|
no ir fina la kaniya de uno |
לא להגיע לקרסוליו של מישהו |
|
kanón (2) (fr.) m. |
תותח |
cannon |
|
fuego de kanones (fr.) |
אש תותחים |
|
kansar v. |
עייף, ייגע, הלאה, הוגיע |
to tire, to weary |
|
kansar a uno |
לעייף מישהו; להעביד בפרך; להטריד |
|
kansarse v. refl. |
התעייף, התייגע, נלאה |
to get tired |
|
kansarse en baldes |
להשחית מאמצים לשוא מבלי לשכנע |
|
no te kanses! |
חבל על זמנך, לא תקבל דבר! |
|
kansarse de riir/yorar/komer |
להתפקע מצחוק/לגעות בבכי/לאכול מעל למידה |
|
kanseria /kansería f. |
עייפות, לאות, רפיון, חולשה |
fatigue, laxity, weakness |
|
abatir de kanseria |
מעייף, מייגע |
|
akavado de kanseria |
מותש, מיוגע, הרוג מרוב עייפות |
|
akavar de kanseria |
להתיש, לעייף |
|
bolado de la kansería adj. |
מת מעייפות |
|
muerto de kanseria |
מת מרוב עייפות |
|
pedrona por la kanseria! |
סליחה עלההפרעה/ההטרדה! |
|
kayer de kanseria |
ליפול מעייפות |
|
no kerer dar kanseria |
להמנע מלהטריד |
|
kanseriozo adj. |
מייגע, מעייף, מלאה |
tiresome, tiring |
|
muy kanseriozo |
מעייף מאוד, מוגיע |
|
kanso adj. |
עייף, יגע, לאה, חסר כוח, תשוש |
tired, weary, powerless, exhausted |
|
kanso muerto |
עייף עד מוות |
|
estar kanso de bivir |
נמאס לו מהחיים |
|
parese ke ya estas kanso de bivir! |
איום: כנראה שנמאס לך מן החיים!! |
|
kantar (1) m. |
שיר, שירה |
song, chanting |
|
el kantar de los kantares |
שיר השירים |
|
avrir la boka i dizir kantar |
לפתוח פה ולדבר קשות - לומר למישהו כל מה שיש על הלב |
|
kantar v. |
שר, זימר |
to sing |
|
a otro kantásela! |
ספר לסבתא! |
|
avla kantando! |
הסבר את עצמך בבירור! מסור את הדברים כמות שהם! |
|
kantar el gayiko |
להיות רעב |
|
kantarselas a uno/dezirselas kantando/kantarle las de sabá (ebr.) |
לומר את כל האמת בלי כחל ושרק |
|
ke me estas kantando? |
איזה שטויות אתה מנסה למכור לי? |
|
se le kanta! |
הוא מזמר מרוב שמחה! |
|
el se las kanta el se las baila |
הוא מסתדר לבדו ואינו זקוק לעזרת אחרים |
|
kantarero m. |
קדר, יוצר; כינוי לאדם גס וחסר הליכות |
potter; a nickname for a rude and unruly person |
|
a kantareros estamos? |
אינך נמצא בשוק! התנהג כהלכה! |
|
ni a los kantareros |
זה דיבור גס - אפילו קדרים אינם מדברים כך! |
|
kántaro f. |
כד |
jug |
|
alma de kántaro |
כילי, חמדן |
|
kantaros de agua yelada |
מקלחת קרה (מלים קשות ופוגעות) |
|
kante m. |
שיר, לחן |
song, melody |
|
al kante de |
לפי הלחן של |
|
al kante del gayo |
עם קריאת הגבר, עםשחר |
|
estar en un kante/estar enriva de kantes |
להיות שרוי בשמחה בלתי פוסקת |
|
kantiga/kantika f. |
שיר, זמר |
song |
|
asentar kantiga |
לחבר שיר |
|
pagar por djusto i una kantiga |
לשלם הכל עם תוספת קטנה |
|
son kantigas! |
שטויות! סיפורים! |
|
tomar por kantiga |
לחזור בלי הרף על אותו דבר |
|
alevantar/kitar kantiga |
לחבר שיר לכבוד/אודות |
|
no me kantes kantigas! |
אל תספר לי סיפורים! (אל תנסה להונות אותי בדיבורים) |
|
kantigita f. |
שיר קטן |
a little song |
|
kantigitas |
תירוצים חוזרים ונשנים |
|
kantar kantidigas |
להשמיע תירוצים מטופשים וחסרי שחר |
|
kanto (2) m. |
צד, שפה, קצה; פינה, זווית |
side, rim, edge; corner, angle |
|
kanto pikado |
פסיפס, מוזאיקה; גזית |
|
kantón m. |
פינה, זווית, קרן זווית; קנטון |
corner, angle; Canton |
|
apretar en un kantón |
דחק לפינה |
|
kedar en un kantón de bedahé (ebr.) |
להזנח על ידי הכל |
|
deshar a uno al kanton |
לא להביא בחשבון מישהו |
|
meter en un kanton |
לשים בצד, לחדול להשתמש |
|
kantonada f. |
פינה, זווית, קרן זווית; פינת רחוב, פינת בית |
corner, angle; street corner, house corner |
|
kada palavra tiene kuatro kantonadas |
לכל מילה ניתן לייחס משמעויות רבות |
|
kantoniko m. |
פינה נסתרת, קרן זווית |
hidden corner |
|
djugar a los kantonikos |
לשחק במשחק "ארבע הפינות" |
|
kanun (t.) |
חוק (עות'מני) |
law (Ottoman) |
|
kanun namé (t.) |
ספר החוקים (העות'מני) |
|
kanya f. |
קנה; מקל |
cane; stick |
|
kanya dulse |
קנה סוכר |
|
fraguar kon kanyikas i flechikas |
לבנות מכל הבא ליד |
|
kanyamiel m. |
קנה סוכר; בהשאלה: דבר/אדם שמקבלים בחביבות ונועם |
sugar cane; (metaphorically:) something/person that you receive kindly and pleasantly |
|
komo kanyamiel |
ברצון |
|
venga komo kanyamiel! |
ברכת ''ברוך הבא'' לצרה קטנה שניתן לסבלה (יכול היה להיות גרוע שבעתיים) |
|
achetar komo kanyamiel |
לקבל ברצון טוב |
|
kanyamón m. |
זרעי קנבוס |
hemp seeds |
|
bruya, bruya la kanyamola! |
הכרזת מוכרי זרעי הקנבוס |
|
kanyarandera/kanyarandika/kanyarandijo/kanyarandura |
דבר בלי שם ופעוט ערך התופס מקום בלי כל תועלת |
a thing without a name and a value that takes up space without any benefit |
|
estar metido en kanyarandika |
להתעסק בשטויות ודברי הבל |
|
kanyesa f. |
(בלשון לעגנית:) ראש |
(in mocking language:) head |
|
kanyesa de pilit (t.) |
עקשן גדול, קשה עורף |
|
kanyifos m.pl. |
סרחון |
stench |
|
federse a kanyifos |
להעלות צחנה בלתי נסבלת; להשתחצן בצורה קיצונית |
|
kanyo m. |
ביצה, מדמנה, ביוב, טיט, רפש, בוץ, יוון, סחי, לכלוך, זוהמה, טינופת, טינוף, דומן; ביב |
swamp, sewage, clay, slime, mud, dirt, grime, filth; sewer |
|
echar la kara al kanyo |
להלבין פנים, לגרום בושת פנים |
|
echar parás (t.) al kanyo |
לזרות כסף לרוח, לבזבז כסף בלי תכלית |
|
echar piedras al kanyo |
לענות לנבל ולקבל ממנו מנה אחת אפיים של בוץ |
|
kanyo kon lodo i chamur (t.) amasado |
אדם נבזה שפל |
|
lodo kon kanyo |
'בוץ ורפש''- כינוי לנבל, פחות ערך |
|
salir del kanyo entrar en el chamur |
מן הפח אל הפחת |
|
es un kanyo/un kanyo i el dos |
אדם מנוול |
|
kanyuta f. |
שפופרת, צינורית, קשית |
tube, straw |
|
bever la sangre kon kanyuta de fierro |
להשפיל מישהו בצורה קשה וממושכת |
|
kanyuto m. |
שפופרת |
tube |
|
azer salir el alma por el kanyuto |
לגרום סבל; ל''ייבש'' מישהו, לתת לו לחכות עד בוש |
|
kitar por el kanyuto de la nariz |
לקלקל ולהשבית את העונג |
|
el kanyuto de la nariz |
נחיר האף |
|
kap kapana (t.) adv. |
בצורה עיוורת, בלי לבחון לעומק |
blindly, without examining in depth |
|
eskapar un fecho kap kapana |
לחתום על עסק מבלי לחשוב יותר מדי |
|
kapa f. |
שכמיה; מצנפת, כומתה, כיפה |
cape, cloak; bonnet, beret, cap |
|
la kapa del sielo |
כיפת השמיים |
|
venir kon kapa de hasidut (ebr.) |
להתעטף באצטלא של חסידות |
|
venir kon su kapa i su bonete |
נאמר כאשר מישהו בר סמכא מציע הצעות בלתי מתקבלות על הדעת |
|
esto no se tiene may visto debasho la kapa del sielo |
דבר נורא שלא נראה כמותו תחת שמי הרקיע |
|
kapache (it.) adj. |
מוכשר, כשרוני, זריז, מיומן, כשיר, בעל יכולת, מומחה; מסוגל |
talented, agile, skilled, competent, capable, expert; able |
|
no ser kapache (it.) |
אינו מסוגל |
|
es kapache de |
הוא מסוגל ל(כל דבר רע) |
|
kapachidad/kapachitá (it.) f. |
כשרון, כושר, כשירות, זריזות, מיומנות, יכולת; קיבולת |
talent, fitness, aptitude, agility, skill, ability; capacity |
|
amostrar su kapachitá |
להראות את יכולתו |
|
kapadeado (t.) adj. |
מכוסה, מוסווה |
covered, camouflaged |
|
el sielo esta kapadeado (t.) |
השמיםמכוסים בעבים |
|
tener el estómago kapadeado (t.) |
סובל מבטן כבדה וקשיי עיכול |
|
tener los ojos kapadeados (t.) |
העיניים נעצמות לו |
|
kapadear (t.) v. |
כיסה, הסווה, עטף,חיפה, סתם; כיסה על מומיו ומעשיו הרעים של מישהו |
to cover, to disguise, to wrap, to clog; to cover up on someone's defects and bad deeds |
|
kapadear (t.) un burako |
לסתום חורים, לספק צורך דוחק |
|
kapadear (t.) el día |
להרוויח את לחם יומו |
|
kapadear (t.) un yerro |
להסתיר משגה |
|
kapak (t.) m. |
מכסה |
cover |
|
azerlo kapak (t.) |
הפריז, הגזים |
|
echar kapak (t.) |
להשתיק/לכסות על שערוריה |
|
kada tendjeré topa su kapak (t.) |
לכל אדם נמצא בן הזוג הראוי לו |
|
kayer kapak (t.) v. |
להיבעת |
|
kapak (t.) i tendjeré(t.) |
'צמד חמד''- נאמר על זוג שוטים |
|
kapak (t.) kayido! |
זוועה! |
|
kapán (t.) m. |
מלכודת, פח; בהשאלה: תרמית, רמיה; שוק מקורה וצפוף (שלוניקי) |
trap; (metaphorically:) fraud, deception; indoor and crowded market (Salonica) |
|
kapán (t.) de ratones |
מלכודת עכברים |
|
kapanera (it.) f. |
צועניה הגרה בסוכה |
a gypsy woman living in a hut |
|
garón (ebr.) de kapanera (it.) |
כינוי לאדם המדבר בצעקות |
|
kapanik (t.) adj. |
מעונן |
cloudy |
|
el tiempo esta kapanik |
מזג האוויר: מעונן |
|
kapará (ebr) f. |
קרבן כפרה; כפרה; תרנגול כפרות |
sacrifice of atonement; atonement; rooster of atonement |
|
azer kapará (ebr.) |
לכפר; להקריב קרבן כפרה, לעשות כפרה; לומר ''כפרה'' על משהו שאבד |
|
kapará lavonó! (ebr.) |
כפרת עוונות! |
|
por kapará ke sea por todos/por fulano! |
שיהיה כפרת כולנו/כפרתו! |
|
kaparo (it.) m. |
מקדמה, מפרעה |
advance payment, payment on account |
|
dar kaparo |
לתת מקדמה |
|
dar kaparo para la otra vez |
באירוניה: להבטיח לעצמו לא לחזור למקום שבו הונו אותו/שבו קיבל שירות גרוע |
|
kapaseta/kapsete f. |
סטירה |
slap |
|
dar diez kapasetas |
להיות עליון על כל |
|
kapital m. |
קרן, הון יסוד, נכסים |
capital, primary capital, assets |
|
meter kapital |
להשקיע בעסק |
|
pedrer el kapital |
להפסיד את הונו/השקעתו |
|
salvar el kapital |
להציל את השקעתו |
|
azerse kapital de una koza |
להתייחס אל הודעה/הבטחה/תחזית כאל דבר בטוח (למרות היותם מפוקפקים) ולפעול בהתאם לכך |
|
kapitán m. |
קפיטן, סרן; ראש, מנהיג |
captain; head, leader |
|
kapitán polvorina |
שחצן ומתרברב |
|
kapitan de nave/de vapor |
רב חובל של ספינה |
|
kapitan de djugo |
קפטיין של הנבחרת |
|
kapitulasión f. |
כניעה, הכנעות |
capitulation |
|
rejim de kapitulasión es! |
זהו משטר קפיטולציות! |
|
kapo (it.) m. |
ראש, מנהיג, מנהל, מדריך רוחני |
head, leader, manager, spiritual guide |
|
el kapo (it.) de la kontabilitá |
מנהל חשבונות |
|
kapo (it.) d'anyo |
ראש השנה |
|
kapo (it.) de ovra |
יצירת מופת |
|
kapo (it.) relijiozo |
מנהיג דתי |
|
kapricho m. |
גחם, גחמה, קפריזה; עקשנות; קיבעון |
whim, caprice; stubbornness; fixation |
|
azer kaprichos |
לעשות דברים הגורמים לאחרים מורת רוח |
|
meter/venir a kapricho |
התעקש |
|
tomar a kapricho |
להתעקש ולהתאמץ לעשות משהו למרות הקשיים והמכשולים |
|
salir kon su kapricho |
לכפות רצונו גם כאשר אין הוא הגיוני |
|
azer todos sus kaprichos |
למלא את כל גחמותיו |
|
kaput kaya m. |
קפדוקיה, מקום דמיוני בא''י; מקום מרוחק, קצה העולם |
Cappadocia, an imaginary place in Israel; a remote place, the end of the world |
|
morar a kaput kaya |
לגור בקצה העולם |
|
kara f. |
פנים, פרצוף, קלסתר; לחיים; גפת הנעל (החלק העליון של הנעל) |
face; cheeks; upper part of the shoe |
|
afuera las karas! |
שלא נדע! |
|
amostrar kara buena |
לקבל בסבר פנים יפות |
|
azer kara |
לעשות פרצוף – לגלות חוסר שביעות רצון, להזעיף פנים, לקמט את המצח, לזעוף |
|
dar en kara |
לעייף עד זרא |
|
dar kara |
להראות פנים נעימות |
|
darse el diente en la kara |
לנשוך שפתיים מתוך חרטה ונוחם |
|
de dos karas |
צבוע, מתחסד, דו פרצופי, נוכל |
|
de kara |
ממול |
|
echar en kara |
להטיח בפרצוף, למנות למישהו כל מה שעשו למענו |
|
echar entre karas i ojos |
להטיח בפנים |
|
echar la kara al kanyo |
לעשות מעשה מביש |
|
eskupir en la kara |
לירוק בפרצוף; להטיח בפני מישהו כל מה שחשים כלפיו |
|
kara chupada |
פנים מצומקות, פנים רזות |
|
kara de Purim (ebr.) |
פנים זועפות (''פנים של פורים'' בלשון סגי נהור) |
|
kara de flor |
פני פרח - פנים יפות |
|
kara de fyel |
פנים חמוצות |
|
kara de kulo |
פנים זועפות (''פנים של תחת'') |
|
kara de luna en kinze |
'פני ירח במילואו''- פנים יפות |
|
kara de luz |
פנים מאירות |
|
kara de mungrina |
פנים זועפות |
|
kara de muerto |
פנים חוורות ומלאות סבל |
|
kara de palo |
חוצפן, חסר בושה; פנים שאינן מסגירות רגשות |
|
kara de pastareal |
אדם עב בשר בעל פנים עגולות |
|
kara de pepino |
פנים חמוצות |
|
kara de pokos amigos |
צר עין, שאינו מכניס אורחים, בלתי חברותי (פנים מרחיקות ידידים) |
|
kara de riza |
עליז, בעל פנים חייכניות, מזג טוב |
|
kara de siete alegrías |
אדם טוב מזג, אופטימי, עליז תמיד |
|
kara de tishabeav (ebr.) |
פנים זועפות (''פנים של תשעה באב'') |
|
kara dezlavada |
אדם חוצפן וגס רוח |
|
kara ke tenga! |
נראה אותו! |
|
kara kon kara |
פנים אל פנים |
|
kara kurta |
ביישן |
|
kara lambida |
פנים מצומקות, פנים רזות |
|
kara limón |
פנים חוורות |
|
kara luzia |
פנים שלוות מעוררות כבוד |
|
kara se kere |
יש צורך בחוצפה ועזות מצח |
|
kara sin perdé (t.) |
אדם חסר בושת |
|
karas i mutras |
פנים זועמות |
|
kedar yo i vos kara de flor |
להשאר לבד, באינטימיות, פנים אל פנים |
|
kolor de kara |
מראה הפנים |
|
kon kara |
בפנים זועפות |
|
la kara arrelumbrada |
פנים נוהרות |
|
meterse todo en kara |
להביא בחשבון את האפשרויות הגרועות ביותר |
|
no aboltar kara |
לסרב סרוב מוחלט |
|
no le kedo kara |
איבד את שמו הטוב |
|
no tener kara de |
להיות חסר תעוזה, לא להרהיב |
|
no tener kara de avlar |
להתבייש לומר |
|
no tener verguensa en kara |
אין לו בושה, אין לו בושת פנים |
|
tener kara kurta |
להיות חסר תעוזה, לא להרהיב |
|
tokar la kara |
להשיג דבר מה בהפצרה נעימה ועדינה |
|
asigún tiene la kara tiene el korasón |
פניו וליבו שווים |
|
taparse las karas kon las manos |
לכסות פניו בידיו |
|
mirar a uno en la kara |
להסתכל למישהו בעיניים |
|
no mirar a uno en la kara |
לא להסתכל למישהו בפנים כדי להפגין בוז או אדישות |
|
kara de luna |
פני לבנה, פנים בהירות ושופעות זוך |
|
kara alegre |
פנים שוחקות |
|
le rie la kara |
הוא מרוצה ומחייך בעקבות השלמת עיסקה טובה (נאמר בעיקר על מי שבד"כ מראה פנים קודרות) |
|
se le demudó la kara |
פניו חוורו (בשל פחד או עלבון) |
|
se le ve la kara |
סוף סוף הראה פניו |
|
amostrar negra kara |
להקביל בפנים זועפות |
|
lavar la kara |
לשטוף את הפנים |
|
de la puerta en la kara |
לסגור את הדלת בפרצוף |
|
tener kara de |
להותיר רושם ש.., לגרום להאמין ש.. |
|
kara de azpán (ebr.) |
עז פנים, חצוף, מחוצף |
|
kitar la kara |
להחציף פנים |
|
el zir, la fyel l'estan kuriendo por la kara |
הארס נוזל לו על פניו - הוא תמיד כועס ומלא זדון |
|
tiene kara un limon |
פניו ירקרקים - עדות לבריאות לקויה |
|
se le izo la kara un vinagre |
הוא נעשה חמוץ, תוקפני ועויין |
|
se le izo la kara vedre |
פניו הוריקו, הוא החוויר |
|
ver kara de ombre, de bivos |
לצאת מבדידותו ולבוא בחברת בני אדם עליזים ומאושרים |
|
ojos en la kara ke no le keden! |
קללה: שייעקרו עיניו! |
|
ken es rey en la kara se ve |
האצילות האמיתית ניכרת בפנים |
|
azerse de kara i de es.huela |
להתלהט מחום התנור - נאמר באירוניה על מי שמתבטל כל החורף ליד התנור |
|
en kada kara tiene una kondjá |
ורדים בלחייו (נאמר על צעיר שפרצופו אדמדם ושופע בריאות וחן) |
|
tener el sol en la kara |
השמש מכה בפניו |
|
kosta los ojos de la kara! |
עולה הון תועפות! |
|
sabá viene a la kara |
שבת ממשמשת ובאה |
|
karas de ijos veamos! |
נשמח לראותכם ילדים! (בפי מבוגרים: אל תשכחונו!) |
|
karas tuyas veamos! |
מי יתן ונזכה לראותכם! |
|
mos veremos las karas! |
בואו ונתראה! |
|
karas buenas veamos! |
שנזכה לראות תמיד פנים יפות! (נאמר למראה פנים מכוערות) |
|
komo la kara ke le kedo a mi vava! |
יפה כפרצופה של סבתי...! (באירוניה) |
|
mos se izo la kara vedre |
פנינו הוריקו מבושה! (כשמישהו מבני המשפחה עושה מעשה מביש) |
|
kitar la kara de verguensa |
להחלץ ממצב מביש; לחלץ מישהו ממצב מביש |
|
kitar la kara del kanyo |
לשקם את הכבוד/השם הפגוע |
|
ser de kara kurta |
להיות ביישן וחסר תעוזה |
|
salir a karas de la djente/del mundo |
להראות פניו ברבים אחרי שאיבד כבודו בעיני אחרים |
|
venir kon kara deskovijada |
להתייצב מול מישהו בעוז ולומר לו הכל בפנים |
|
echar karas i medias es.huelas |
לחדש את נעל (להחליף את הגבה וחצי הסוליה) |
|
tener a uno de kara |
להמצא ממול |
|
karabina f. |
רובה קרבין |
Carbine rifle |
|
dar kon karabina |
(על אספן:) לארוב להזדמנות רכישת פריטים נדירים |
|
karaboyá (t.) f. |
חומר השחרה, נחושת גפריתית |
blackening material, sulfur copper |
|
azer todo chivit (t.) i karaboyá |
לבזבז הכל |
|
karaí (ebr.) m.& adj. |
קראי |
Karaite |
|
karaím (ebr.) m. pl. |
קראים |
|
karakter m. |
אופי, צביון, טבע, מזג; אות/סימן כתיבה, סימני דפוס יצוקים |
character |
|
persona de buena karakter |
אדם בעל אופי טוב, אדם בעל מזג טוב |
|
tener karakter |
להיות נחרץ/איתן |
|
karal (t.) m. |
כמות, דרגה, מידה |
quantity, rank, measure |
|
a karal (t.) ke |
עד כדי כך ש- |
|
bien karal (t.) |
כמות ניכרת |
|
no se save fina ke karal |
אין לדעת עד כמה |
|
karal (t.) de |
משך זמן של ... |
|
komer el karal ke arreyeva el alma |
לאכול עד שובעה, למלא את הבטן |
|
el karal ke la graja yeva en el biko |
כמות זעירה |
|
el karal ke das tomas |
התמורה שתקבל היא לפי מה שתשלם |
|
este karal save, este karal dize |
באירוניה: מה שהוא אמר הוא בדיוק מה שהוא יודע, אין לו ידיעה מעבר לכך |
|
ke karal ke sea |
מוגזם ככל שייראה - זה המצב! |
|
fin ke karal ke |
עד כדי כך ש.. |
|
todo es kon karal! |
ניתן לקבל זאת אבל רק עד מידה סבירה |
|
karantina f. |
הסגר |
quarantine |
|
meter en karantina |
לשים בהסגר |
|
karantlik (t.) m. |
עצב, חרדה, מצב רוח קודר, מצוקה |
sadness, anxiety, gloomy mood, distress |
|
entrar karantlik |
באו מים עד נפש! |
|
karantonya (port.) f. |
מסיכה, תחפושת; אשה זקנה ומכוערת, אדם בעל פנים מכוערות ודוחות |
mask, costume; An old and ugly woman, a man with an ugly and repulsive face |
|
kara de karantonya |
פני מסיכה, פנים משוחות בצבע |
|
karar (1) (t.) m. |
החלטה |
decision |
|
tomar el karar/dar karar (t.) |
לקבל החלטה |
|
kardinal adj. |
עיקרי, יסודי ראשי, קרדינלי |
cardinal |
|
los kuatro puntos kardinales |
ארבע רוחות השמים |
|
numeros kardinales |
מספרים קרדינליים, מספרים מונים |
|
karestía f. |
יוקר; בצורת, רעב |
expensiveness; drought, hunger |
|
suplemento de karestía |
תוספת יוקר |
|
karga f. |
משא, מטען, משקל, עומס; עול, נטל, מעמסה, חובה, שליחות |
freight, cargo, weight, load; burden, duty, mission |
|
tener karga de famiya |
לשאת בעול משפחה |
|
este fecho le es a karga |
העבודה הזו היא לו לעול - עושה אותה בניגוד לרצונו |
|
kargado adj. |
עמוס, טעון; אחראי ל-, ממונה על; שתוי, שיכור |
loaded; responsible for, in charge of; drunk |
|
el sielo está kargado |
השמים מעוננים |
|
kargado de ensenyamiento |
מרצה |
|
estomago kargado |
הבטן כבדה בעקבות אכילה |
|
kargado del oro remuelido |
עשיר כקורח, טובע בזהב |
|
kargar v. |
העמיס, הטעין, טען, שיגר חבילות; הטיל משימה |
to load, to send packages; to assign a task |
|
kargar de muevo |
לטעון מחדש |
|
kargar de una misión |
הטיל שליחות |
|
kargarse v. refl. |
קיבל עליו, העמיס עליו |
to take on, to burden oneself |
|
kargarse de una misión |
נטל עליו שליחות |
|
kargo m. |
מטען; התחייבות, חובה |
cargo; commitment, obligation |
|
kita kargo! |
מחט את אפך! נקה את האף! (בדיבור עממי) |
|
meter en kargo de alma |
להטיל על מישהו משימה חשובה ורגישה |
|
tener a kargo |
להיות אחראי למשימה כלשהי בעל כרחו |
|
tener kargo de alma |
לשאת באחריות למשימה כבדה ורגישה (שחיי אדם תלויים בה) |
|
tener kargo de famiya |
לשאת בעול משפחה |
|
kariera f. |
מקצוע, משלח יד; קריירה |
profession, occupation; career |
|
azer kariera |
לעשות קריירה |
|
karika (1) f. |
פנים (בהקטנה) |
face (in diminution) |
|
de dos karikas |
דו פרצופי |
|
karisht(e)rear/karishtriar (t.) |
ערב, ערבב; בלבל, טרף, טשטש |
to mix; to confuse, to obscure |
|
no konviene mucho a karishterear |
לא כדאי להעמיק בעניין הזה (עשויות להתגלות אי נעימויות) |
|
karká (ebr.) m. |
קרקע |
ground |
|
asentarse de karká (ebr.) |
לשבת לארץ |
|
karkanyal m. |
עקב |
heel |
|
meter debasho el karkanyal |
לדוש בעקבו, להתייחס בבוז |
|
parientez de la vanda del karkanyal |
קרבה משפחתית רחוקה מאוד |
|
karnavalia f. |
קרנבל |
carnival |
|
azerse una karnavalia |
להתאפר בצורה מוגזמת ואקסצנטרית |
|
karne f. |
בשר |
meat |
|
atuendo de karne/kezo |
כלי בשרי/ חלבי |
|
azer karnes |
העלה משמנים |
|
dale ke no son tus karnes |
נאמר בהסתייגות כאשר מישהו נוהג בברוטליות באדם חסר ישע |
|
dar komo el Dio no de ke se de en karne kasher (ebr.) |
להכות מכות נאמנות באכזריות בלתי רגילה |
|
de karne |
בשרי |
|
entradiko/ka en karnes |
שמנמן |
|
es de mi karne i de mi sangre |
עצמי ובשרי |
|
karne asada |
צלי בשר |
|
karne de kortar |
בשר לטחינה |
|
karne kasher (ebr.)/trefa (ebr.) |
בשר כשר/בשר טרף |
|
karne kasher (ebr.) ke no se kaiga en su mano! |
שלא יפול יהודילידיו! |
|
karne kruda |
בשר חי |
|
karne manida |
בשר שהשאירוהו להתרכך |
|
karnes |
עור, גלד, עור דק, קשקשים |
|
karnes de perro |
אדם בעל כושר עמידה |
|
kedar en karnes |
לחיות בעניות גדולה |
|
kitarse de sus karnes |
להוציא משלו כדי לסייע לזולת, לתת מפיתו לזולת |
|
kovrar karnes |
להשמין, להעלות משמנים |
|
meterse en karnes |
להתפשט עירום ועריה |
|
pastel de karne |
מאפה בשר |
|
todo karne i nada gueso |
עסק משגשג שכולו רווחים |
|
s'estremesen las karnes |
הבשר נעשה חידודים חידודים (מפחד, מרוב רחמים) |
|
karne poka i ver al Dio en la kama |
עדיף לחסוך על מזונות אך לא על איכות הדיור! |
|
karne es madre |
הבשר הינו המרכיב היסודי בתזונה |
|
mucha karne i mal sabá |
האוכל בשפע אך היחסים במשפחה מעורערים |
|
arrankarse tiras de karne |
לפשוט את העור מרוב גירוד; להתמלא רגשי זעם |
|
karne kruda a la boka del podjo |
דיבורים חסרי הגיון וקשר (נונסנס) |
|
todo guesos i nada karne |
עסק הכרוך בהרבה עמל מבלי לשאת רווחים |
|
karo adj. & adv. |
יקר; נדיר, בלתי מצוי; יקר ללב, יקיר; ביוקר |
expensive; Rare, uncommon; Dear to the heart, dear; dearly |
|
kostar karo |
עלה ביוקר |
|
mi karo |
יקירי |
|
vender karo |
למכור ביוקר |
|
karo de verte! |
לא זוכים לראותך לעתים קרובות! |
|
karonal adj. |
קרוב, ידידותי, אינטימי, יקיר |
close, friendly, intimate, dear |
|
amigo karonal |
חבר קרוב, ידיד נפש |
|
karonya (it.) f. |
גופה, גוויה, פגר |
corpse |
|
buitre de karonya |
רחם (רָחָם - עוף) |
|
karota (fr.) f. |
גזר; לחיים בשרניות |
carrot; fleshy cheeks |
|
karas karotas |
לחיים אדמוניות ובשרניות |
|
karpuz (t.) m. |
אבטיח |
watermelon |
|
es un karpuz (t.) serrado |
זה עניין שאין לנבא את תוצאותיו |
|
karpuz (t.) buyido |
אבטיח בשל מדי |
|
karpuz (t.) kalavasa |
אבטיח תפל, אבטיח בלתי בשל |
|
dar kom'al karpuz en basho |
להטיח ארצה |
|
karrera f. |
מחצבה; דרך, נתיב, נתיבה, משעול; דרך חיים; שורה כתובה (ביד או בדפוס) |
quarry; road, lane, path; way of life; written line (by hand or in print) |
|
echar karrera |
להתוות קו על הדף |
|
eskrivir/meldar unas kuantas karreras |
לכתוב/לקרוא שורות ספורות |
|
karriko m. |
גלגל קטן, גלגל שיניים קטן (שעון); רעשן |
small wheel, small gearwheel (clock); rattler |
|
untar el karriko |
'לשמן את הגלגלים''- לשחד |
|
karrikos de la ora |
מנגנון השעון |
|
karro m. |
מרכבה, עגלה; קרון; מכונית, אוטו; גלגל, אופן |
carriage, cart; wagon; car, automobile; wheel |
|
arrodear el karro |
להניע את הגלגלים, להתניע את העסק |
|
karros |
גזים בבטן |
|
karros le pasan por enriva |
הוא ישן כה עמוק עד כי אינו חש דבר |
|
si no se unta el karro no arrodea |
בלי טיפ לא תקבל שירות ראוי |
|
karrosa f. |
מרכבה, כרכרה, עגלה; מכונית |
carriage, cart; car |
|
travar karrosa |
לנסוע במרכבה, לנסוע בצורה הפגנתית במרכבה |
|
kart (fr.) cf. karta |
|
|
|
kart postal (fr.) |
גלויה |
|
kart vizit (fr.) m. |
כרטיס ביקור |
|
karta f. |
גלויה, איגרת, מכתב; כרטיס; קלף משחק |
postcard, letter; card; playing card |
|
dar las kartas |
לחלק את הקלפים, בהשאלה: להיות בעמדת שליטה |
|
djugar kartas/a las kartas |
לשחק קלפים |
|
echadera de kartas |
מנחשת בקלפים, קוראת עתידות |
|
embroliar las kartas |
לטרוף את הקלפים (גם במובן המטפורי) |
|
karta blanka |
חופש פעולה, חופש יוזמה |
|
karta de vijita |
כרטיס ביקור |
|
karta parla! (it.) |
יש להעלות את הדברים על הכתב כי זה מה שנשאר! |
|
karta postal |
גלויה |
|
kartas de fuego |
מכתבי אזעקה |
|
ni kartas ni enkomiendas |
אין שום חדשת ממנו |
|
tener karta |
להחזיק "יד" טובה (בקלפים) |
|
kartika f. |
כרטיס, גלויה |
card, postcard |
|
kartikas |
קלפי משחק |
|
la kartika lo estruyó |
התשוקה למשחקי קלפים הרסה אותו |
|
karvón m. |
פחם |
coal |
|
preto karvón |
שחור כפחם |
|
estar un karvon, un karvon preto |
להיות שחור כפחם; לשאת עליו אותות מצוקה ועניות |
|
el i eya, karvon i lenya |
זוג שאינו נזקק להרבה למחייתו |
|
kasavet (t.) m. |
עגמה, דכאון, דאגות |
sadness, depression, worries |
|
ni dert ni kasavet |
חופשי מדאגות |
|
kasha (1) f. |
תיבה, ארגז, קופה, קופסא, מגירה |
box, crate, cash register, drawer |
|
azer kasha |
לסגור קופה |
|
kasha de fierro |
כספת |
|
kasha de muertos |
ארון מתים, ארון קבורה |
|
kasha de pan |
תיבת הלחם |
|
kasha desfondada |
קופה ריקה |
|
kasha sin fondo ni taparera |
ניהול כושל ובזבזני |
|
kasha sin fondo |
בור ללא תחתית |
|
saldo de kasha |
יתרת הקופה בסוף היום |
|
meter paras en kasha |
לחסוך כספים |
|
traer/karrear kon si fina la kasha del pan |
להביא את כל הבית איתו כשבא להתארח |
|
kashareta f. |
ארכובה; עצם הקרסול |
shank; ankle bone |
|
djugar a la kashareta |
לשחק ב"חמש אבנים" |
|
kasher (ebr.) adj. |
ישר, הגון; כשר |
honest, decent; kosher |
|
no ser muy kasher (ebr.) |
לא ישר ביותר |
|
todo lo ke disho salio kasher |
כל מה שאמר התברר כאמת לאמיתה |
|
djidio kasher |
יהודי שומר תורה ומצוות |
|
kashika/kashitika f. |
קופסא; קופת צדקה |
box; charity box |
|
azer taní(ebr.) de la kashika |
לאכול ביום צום (להעמיד פני מתענה בצום) |
|
kashika de lapis |
קלמר |
|
kashka f. |
קליפה; תרמיל (של אפונה וכו') |
shell, peel; pod (botany) |
|
salido de la kashka del guevo |
מתחיל, ''ירוק'', זה אך בקע מביצתו |
|
no deshar ni kashkas |
לאכול הכל (אפילו את הקליפה) |
|
káshkara f. |
קליפה (של פרי/ביצה/עץ) |
a peel |
|
káshkara sagrada |
סוג של חומר משלשל צמחי |
|
káshkara de espesia |
קילוּפָה (מסממני הקטורת) |
|
kashkarikas (t.) f.pl. |
תחבולות, טריקים,רמיה, הונאה, תרמית, מעילה בכספי ציבור |
tricks, cheating, fraud, deception, embezzlement |
|
azer kashkarikas (t.) |
לרמות, לעשות מעשי רמיה, לעשות טריקים, להונות |
|
kashko m. |
גולגולת; קרחת; קליפה, קרום |
skull; baldness; peel, membrane |
|
kitarselo/rayarselo del kashko |
לעקור מן המחשבה |
|
kashón m. |
מגירה |
drawer |
|
a kashones a kashones |
תספורת שאינה עשויה כהלכה |
|
kashoniko m. |
מגירה קטנה; פינה במוח |
small drawer; corner in the brain |
|
tener un kashoniko bozeado |
'חסר בורג'' במוח |
|
kaskatí(t.) adj. |
קשה; קמצן, כילי |
hard; stingy |
|
muez kaskatí(t.) |
אגוז קשה |
|
kaskatín- deshar kaskatín |
מנע, שלל מ- |
to prevent, to deprive from |
|
kedar kaskatín |
להיות משולל/חסר |
|
kasko m. |
קסדה |
helmet |
|
kasko de azero |
קובע פלדה, קסדה |
|
kasta f. |
כת, כיתה, מעמד, קסטה |
sect, caste |
|
ser de kasta alta |
להשתייך למעמד הגבוה, להיות בן למשפחה מיוחסת |
|
travar de kasta |
להתנהג כבן משפחה רמה ומכובדת |
|
no es de kasta |
איש גס, מרגישים שאינו ממשםחה טובה |
|
servidme, ke de kasta vengo! |
נאמר בלעג על מי שדורש דבר מה בזכות ייחוסו |
|
kastanya f. |
ערמון; בהשאלה: דבר פחות ערך |
chestnut; (metaphorically:) of less value |
|
agua de kastanyas |
'מי ערמונים'' - קפה דלוח |
|
avlar de mar i de kastanyas |
לשוחח על דא ועל הא |
|
kastanyas le paresen |
מבזבז כספו בלי חשבון |
|
pasteliko de kastanya |
ממתק לילדים עשוי ממחית ערמונים |
|
no son kastanyas! |
זהירות אלו הם דברים בעלי ערך! |
|
kastanyado adj. |
ערמוני |
chestnut colored, dark brown |
|
kaveyos kastanyados |
שיער ערמוני |
|
kastigerio m. |
מוסר, תוכחה, עונש משמים |
morale, rebuke, punishment from heaven |
|
kastigerio del Dio |
יד הגורל |
|
tener kastigerio de padre |
להיות נתון למרותו הקשה של אב |
|
kastigo m. |
עונש, גמול |
punishment, admonition |
|
tener kastigo de padre/del maestro |
להיות נתון למרותו הקשה של אב/מורה |
|
kastiyo m. |
טירה, ארמון |
castle, palace |
|
desazer kastiyos del rey |
לבזבז הון משפחתי שנקבץ בעמל דורות |
|
kat (t.) m. |
שכבה; קומה בבניין; חליפת בגדים |
layer; floor in building; a suit of clothes |
|
kates |
זוגות |
|
un kat de tierra |
שכבת אבק |
|
el Dio ke te page a dos kates |
שאלוהים יגמול עמך כפליים ממה שנתת |
|
echar un kat enriva de una kaza |
להוסיף קומה לבניין |
|
biankeria a dos i a tres kates |
נדוניה עשירה ומכובדת |
|
katadura f. |
מראה, פנים, פרצוף |
appearance, face |
|
no kerer ver ni la katadura de |
לא לרצות אפילו את פרצופו של מישהו |
|
no le vemos la katadura |
אינו מראה את פרצופו |
|
katar v. |
בחן, בדק; השקיף, הביט, שם לב |
to examine, to check, to observe, to look, to notice |
|
katar kavod (ebr.) |
להשגיח בִּכבוד |
|
no katar hatir (t.) |
לא להתחשב, ''לא לעשות חשבון'', לומר הכל בפרצוף |
|
no pueder katar a uno |
לא לסבול מישהו, לא להיות מסוגל להביט בפרצופו |
|
katear f. |
העניש, ייסר, הלקה |
to punish; to admonish, to flog |
|
katear de negra manera |
להעניש/לייסר קשות |
|
katiaftú (gr.) adv. |
לגמרי, לחלוטין |
absolutely, completely |
|
aferro la lision katiaftu |
למד את הלקח עד תום |
|
le kalo katiaftu |
הצטנן בצורה חריפה |
|
katílaká (t.) f. |
יחסים, דין ודברים |
relationship |
|
no tengas katílaka |
אל תתחיל! אל תתעסק! |
|
kativerio m. |
שבי, שביה, גלות, עבדות |
captivity, exile, |
|
salir de kativerio |
לצאת מעבדות לחירות |
|
kativo (1) n.& adj. |
אסיר, שבוי |
captive, prisoner |
|
salen kativos tanto k'estan bivos |
כל עוד הינם חיים יש תקווה כי ישתחררו |
|
katólik/o m.& adj. |
קתולי |
Catholic |
|
la klisa katolika |
הכנסיה הקתולית |
|
mas katoliko del papa |
יותר קתולי מן האפיפיור (חסידות יתר) |
|
katorze num. |
ארבע עשרה, ארבעה עשר |
fourteen |
|
alevantarse a las katorze |
להתעורר מאוחר |
|
katrepengle (fr.)- a katrepengle |
מסודר/לבוש בקפדנות (''טיפ טופ'') |
neatly/meticulously dressed |
|
vestirse/meterse a katrepengle |
להתלבש בהידור רב (מופרז), להתלבש "טיפ-טופ" |
|
kava (port.) f. |
בור; קבר; מרתף; ה''בנק'' במשחק |
pit; grave; basement; the "bank" in a game |
|
estar a la de tres kavas |
הפסיד שתי פעמים רצופות (בקלפים) ומושך מן הקופה בפעם השלישית |
|
ir a la kava |
למשוך מן הקופה (במשחק קלפים) |
|
kavakarse v. refl. |
רזה, הדלדל; חפר לעצמו |
to lose weight, to deplete; to dig for himself |
|
kavakarse la foya kon sus manos |
חפר לעצמו את הבור במו ידיו |
|
kavakito m. |
קיסם, שבב |
chip |
|
estar/azerse un kavatiko |
להפוך לעור ועצמות |
|
kavako (1) m. |
נסר עץ |
plank |
|
fumo de kavakos |
התלהבות או כעס בוער הממהרים לדעוך |
|
kavako seko |
כינוי לתשוש ורפה כוח |
|
estar un kavako |
נעשה עור ועצמות |
|
la karne esta un kavako |
הבשר נוקשה כמו עץ |
|
kavala (gr.) adv. |
עם כל הבטחונות |
with all the collateral |
|
estar kavala |
כל האפשרויות הטובות בידיו |
|
kavaná (ebr.) f. |
כוונה |
intention, meaning |
|
dezir tefilá (ebr.) kon kavaná (ebr.) |
להתפלל מתוך כוונה |
|
lo izo por kavaná (ebr.) |
עשה זאת בכוונה תחילה |
|
kavar v. |
חפר, עדר |
to dig, to shovel |
|
kavar una foya |
לחפור קבר |
|
kavayero m. |
אביר, פרש; איש המעלה, בעל נימוסים |
knight; a man of virtue/with manners |
|
kavayeros |
אחת משלוש כיתות הדונמה |
|
kavayo m. |
סוס; קלף ה''נסיך'' |
horse; the "Prince" card |
|
estar a kavayo |
להיות על הסוס, להחזיק בידו את כל הקלפים |
|
kavayo de mezaraná (t.) |
סוס של בית קברות: סוס קשיש וחסר תועלת; כינוי לאדם בטל וחסר תועלת |
|
kavayo de noria |
סוס של אנטיליה |
|
kavayo fuyido del ahir (t.) |
אדם הנתון בהתקפת כעס |
|
kavayo sin molino |
'סוס בטל'' - כינוי לבטלן |
|
kola de kavayo |
זנב סוס (תסרוקת) |
|
manear las pachás (t.)antes de suvir al kavayo |
'לרתום את העגלה לפני הסוסים'' |
|
suvir a kavayo |
לרכוב על סוס |
|
kavayo nazlí |
כינוי לאשה יפה גנדרנית ומתחנחנת |
|
kavdal m. |
קרן, הון יסוד, כסף, נכסים, קפיטל; זרם מים, שטפון |
principal, money, assets, capital; water flow, flood |
|
komer del kavdal |
לחיות על הקרן |
|
tomar mujer i kavdal |
לשאת אשה מוכשרת זריזת כפים |
|
se lo fizo kavdal |
הפך זאת לרכושו הפרטי (נכס, יצירה); קיבל ברצינות את ההבטחות באוויר שהבטיחו לו |
|
komerse en kavdal |
בזבז את כל הונו |
|
kavé (t.) m. |
קפה |
coffee |
|
echar al kavé (t.) |
לקרוא בקפה |
|
kavé (t.) kon leche/de leche |
קפה בחלב |
|
kavé (t.) preto |
קפה שחור |
|
kaviko (t.) de amaneser |
קפה שחרית |
|
i un kavé (t.) shekierlí (t.) |
מוכנים לשלם את המחיר המוסכם ולהוסיף על על כך עוד מתנה |
|
ofrir kavé (t.) i sigaro |
לקבל כיאות ובכבוד את האורח (כנהוג במזרח) |
|
kaver v. |
יכול להכנס (יש לו מקום); התאים |
to have a seat/space; to match |
|
esto no kave! |
זה אינו מקובל! |
|
kaver entre djente |
לנהוג בהליכות ונימוסים |
|
no kave de alegría/en su pelejo |
יוצא מגדרו מרוב שמחה |
|
no kave kesha |
אין מקום להתלונן |
|
no kave shaká (t.) |
זה אינו המקום להתבדח |
|
Djojá ke no kave en la havrá (ebr.) |
אדם גמלוני/בעל ידים שמאליות שאינו מוצא מקומו |
|
no kave una koza kon otra |
הדברים אינם מתאימים זה לזה (מבחינה אסטטית/הגיונית) |
|
kavesa f. |
ראש |
|
|
a tanto por kavesa |
כך וכך לכל ראש |
|
abokar/echar kavesa |
להכנע, להרכין ראש, לקבל מרות; להשלים עם המצב |
|
aboltar kavesa |
לשנות דעה |
|
alevantar kavesa |
להזדקף, להתאושש |
|
ambezar de kavesa |
ללמוד בעל פה |
|
araparse en kavesa de otro |
ללמוד להתגלח על זקנו של מישהו אחר, ללמוד מנסיונו הקשה של מישהו אחר |
|
arrepozar/arresentar la kavesa |
לפנות את הראש מדאגות |
|
avlar de kavesa |
להביע דעה על עניין שאינו מוכר כל צרכו |
|
ay kavesa en el |
אדם חכם, יש לו ראש! |
|
azer a su kavesa |
לעשות כעולה על רוחו בלי לשעות לדעת אחרים |
|
dar en kavesa |
לשכנע, להשפיע |
|
dar en la kavesa |
'לתת על הראש'', לגעור ב-, לנזוף, להטיף מוסר |
|
de kavesa |
בעל פה, מתוך הזכרון |
|
de la kavesa fiede el peshe |
הדג מסריח מן הראש - המנהלים הם האשמים בהדרדרות |
|
dolor de kavesa |
כאב ראש, בהשאלה: צרות (''כאב ראש'') |
|
drago de siete kavesas |
מפלצת בעלת שבעה ראשים |
|
echarse de kavesa a la mar/al pozo |
להיות במצב נואש |
|
el Dio le tomo la kavesa |
איבד את ראשו, אינו יודע מה הוא עושה |
|
enriva de mi kavesa! |
ברצון רב! ''עלא ראסי''! |
|
es de pedrer la kavesa |
'מאבדים את הראש'' - העניין מסובך וקשה להבינו |
|
estar pies kon kavesa |
להיות שרוי במצב רוח עגום וקודר |
|
inchir la kavesa |
לעוץ עצה |
|
irse sin aboltar kavesa |
לנטוש בלי חרטה |
|
kavesa de 'Hamán |
חורש רע |
|
kavesa de Monastir |
ראש כרפס |
|
kavesa de arnaút/de shop (t.) |
קשה עורף, עקשן כאלבני |
|
kavesa de asukar |
חרוט (קונוס) סוכר |
|
kavesa de dumalán (t.) |
עקשן גדול |
|
kavesa de gulia! (t.) |
ראש כרוב!טיפש! |
|
kavesa de mortero |
עקשן |
|
kavesa de partir pinyones |
פטיש לפיצוח צנוברים - כינוי לאדם עקשן |
|
kavesa de piedra |
'ראש אבן'' – אטום |
|
kavesa del martiyo/alfinete/la esh.huela/la aguja |
ראש הפטיש/הסיכה/הגרזן/המחט |
|
kavesa te komas! |
גערה קשה לילד פורע סדר |
|
kavesa vazía |
טיפש |
|
kitar de la kavesa |
להוציא מהראש |
|
kitar de la kavesa |
להשחית, להטות מדרך הישר |
|
komerse la kavesa |
להגיע לשבר כלכלי בשל טעויות עקשנות וחוסר שימת לב |
|
kortador de kavesas |
שודד אלים, רוצח |
|
kortar kavesas |
להשמיע איומי סרק |
|
meterse en kavesa |
להחליט בצורה נחרצת לעשות דבר מה |
|
mos se izo la kavesa un daul (t.) |
הראש מלא מרוב דיבורים |
|
pedrer la kavesa |
לאבד את הראש |
|
pizar la kavesa del kulevro |
לעמוד בפני הפיתוי |
|
romper kavesa |
להטריד, לעייף, לנפח את הראש |
|
romperse la kavesa |
לשבור את הראש, להתאמץ למצוא פתרון |
|
salir kon su kavesa |
לכפות רצונו |
|
sovre la kavesa |
בעונג רב |
|
tener kavesika |
יש לו ראש קשה (עקשן) |
|
tener la kavesa daúl (t.) |
להתעייף מהרעש (הראש נעשה לתוף); להיות נדהם |
|
tomar los pies por la kavesa |
לעבוד כנגד הכיוון הנכון |
|
ya me tomo la kavesa |
כבר ניפח לי את השכל, בלבל אותי ברוב דיבורים |
|
avrir/romper kavesas |
לפצח גולגלות |
|
por no tener dolor de kavesa |
כדי להמנע מבעיות, כדי לחסוך בעיות |
|
kavesa d'apio |
ראש כרפס |
|
ey se le metió la kavesa |
נתקע לו בראש לעשות זאת - יהיה אשר יהיה |
|
no me siento kavesa |
אני עייף ואין לי ראש לכך |
|
saver de kavesa |
לדעת בעל פה |
|
dezir de kavesa |
לדקלם בעל פה |
|
kitar de su kavesa |
להמציא, לדלות מדמיונו |
|
manear/abokar la kavesa |
לקבל דברי אחרים; להסכים למראית עין לדברי אחרים בעודו אוחז בדעתו |
|
tomar la kavesa/tomar siete kavesas |
לבלבל דעתו של מישהו בצעקות והסברים חסרי פשר |
|
me se tomó la kavesa |
התבלבלתי מהרעש והמהומה שמסביב |
|
es kavesa |
באירוניה על אדם טיפש ושחצן: הוא מאוד אינטליגנטי ... |
|
onde ke meta/ende ke de la kavesa en primero? |
יש לי כל כך הרבה דברים על הראש - במה להתחיל?? |
|
ten la kavesa kon ti |
הזהר וחשוב היטב לפני שאתה נוקט בצעד כלשהו |
|
le tiene pasado mucho por la kavesa |
עבר הרבה בחייו ורכש נסיון |
|
onde tiene los pies ke tenga la kavesa! |
קללה: שיכרתו את ראשו! |
|
kavesada f. |
ראשיה, מכת ראש, נגיחה |
head blow, goring |
|
darse de kavesadas |
לנסות להחלץ בכוחות עצמו ממצב קשה |
|
kavesal m. |
כר, כרית |
pillow |
|
barena/kumicha de kavesal |
אשה המברברת בלי הרף |
|
kavesera f. |
מראשות; מנהיג, ראש, ראש כנופיה, מנהיג המרד; ראשות; כותרת נייר מכתבים; כר |
head-rest; leader, head, gang leader, rebel leader; leadership; stationery title; pillow |
|
kitar kavesera |
לקבוע מותו של מישהו |
|
tener rezerva debasho de su kavesera |
עומד לרשותו סכום מסויים שלו |
|
asentarse a la kavesera de un hazino/de una parida |
להשגיח על חולה/על יולדת |
|
estar a la kavesera de una ovra |
לנהל עבודה/משימה |
|
la kavesera de kolel |
ראש הקהל, ראש הקהילה |
|
kaveyo m. |
שער |
hair |
|
arrapar los kaveyos |
לעשות קרחת |
|
kaveyo malo |
קרחות קטנות בראש |
|
kedar por un kaveyo |
להחמיץ כחוט השערה עסק טוב |
|
kortar los kaveyos |
להסתפר |
|
no desharse kaveyos en la kavesa |
למרוט שערות מרוב יאוש/צער |
|
no le fuye kaveyo |
דומה לחלוטין, אין הבדל כמלוא הנימה |
|
no manka kaveyo |
דבר לא נעדר, לא חסר מאומה |
|
se alevantan los kaveyos de la kavesa |
סומרות שערות הראש (מפחד) |
|
tomarse kon sus kaveyos |
לחפש ריב ומדון |
|
peinar los kaveyos |
להסתרק |
|
arresentar los kaveyos |
לסדר/להתקין את השיער |
|
es de arrankarse los kaveyos de la kavesa |
נאמר בעקבות אירוע או התנהגות המביאים לידי ייאוש |
|
ya me se izieron los kaveyos blankos |
כבר הלבינו שערותי בעקבות חיים גדושי התנסויות ונסיון |
|
un kaveyo, mil dukados |
תגובת אשה שבעלה מבקש לגרשה: על כל שערה בראשי אני דורשת אלף זהובים!; בהשאלה: סירוב מוחלט לפירוק שותפות |
|
kaví(t.) adj. |
חזק |
strong |
|
evra kaví(t.) |
חוט חזק |
|
kavo m. |
סוף, קץ, אחרית; קצה |
end ; edge |
|
a los kavos |
כשעומדים כבר לגמור |
|
al kavo |
לבסוף |
|
al kavo del mundo |
בסוף העולם - במקום נידח ומרוחק |
|
al kavo kavo |
בסופו של דבר |
|
de un kavo al otro |
מקצה אל קצה |
|
ir fin al kavo |
ללכת עד הסוף |
|
kavo de mez/de anyo |
יום השלושים/יום השנה |
|
kavos buenos |
איחול: סופו טוב, סיפיה טב, ס''ט |
|
dar/meter kavo |
לשים קץ, להפסיק |
|
no es kavo de mundo |
זה לא סוף העולם - הדבר אינו חמור עד כדי כך |
|
no topar kavo |
לא לראות סוף, לא לראות קץ |
|
sin kavo |
בלי קץ |
|
sin kavo ni atemo |
בלי סוף ובלי קץ |
|
kavos negros |
ימים מלאי סבל בסוף החיים |
|
meter todo en un kavo |
להתרכז במשהו ולדחוק את כל היתר הצידה |
|
al kavo, ke vites aki |
בסופו של דבר מה יצא מכל המהומה? |
|
kavod/kavó/kavot (ebr.) m. |
כבוד, יְקר, דרך ארץ |
honor, respect, dignity |
|
azer el kavod (ebr.) a un muerto |
לגמול חסד של אמת |
|
dar kavod (ebr.) |
לתת כבוד, לכבד |
|
kon kavod (ebr.) i kon onor! |
בכבוד והדר! באירוניה: בחוסר אדיבות, בצורה בוטה |
|
pedrer el kavod (ebr.) |
לאבד את כבודו |
|
por kavod del Dio |
בלי תמורה |
|
por kavod del Dio! |
למען השם! |
|
gozar de mucho kavod |
לזכות להערכה רבה ולכבוד |
|
no piedras el kavod |
אל תשפיל עצמך (לענות לגידופים האלה) |
|
kovrar/ganar kavod |
לזכות לכבוד, להשיג כבוד |
|
viejo malo, ten tu kavod en tu mano |
נאמר לזקן העושה מעשה נערות שלא לפי כבוד גילו |
|
tener/katar kavod por uno |
להזהר בכבודו של מישהו ולהמנע מדיבורים ומעשים העשויים לפגוע בו |
|
no tener kavod |
לומר הכל למישהו בלי להזהר בכבודו |
|
bushkar kavod |
לרדוף אחר כבוד |
|
pleitos por el kavod |
מריבות על כיבודים בביהכ"נ |
|
komerse el zehut i el kavod |
לבזבז את כל ההכנסות; לנצל לרעה את הכנסת האורחים |
|
kavra f. |
עז; כינוי לבעל זקן מדובלל |
goat; a nickname for a shaggy beard person |
|
kavra de montanya |
עז הרים |
|
savra de kavra |
זקן תיש |
|
kavza f. |
סיבה, טעם, גורם, מניע, עילה, נימוק, עניין |
cause |
|
a kavza de |
מסיבת, מן הטעם של |
|
la kavza |
הטעם, העילה |
|
por kavza de |
בשל, בגלל, בעטיו של |
|
ser la kavza de |
גרם, היה הגורם ל- |
|
kavzo m. |
מקרה, מאורע |
case, event |
|
azer kavzo |
לתת חשיבות |
|
en kavzo de |
במקרה ש- |
|
en todo kavzo |
בכל מקרה |
|
no azer kavzo |
להתעלם, לא לייחס חשיבות |
|
un kavzo |
מקרה מסויים |
|
segun el kavzo |
לפי המקרה |
|
kayada f. |
שתיקה |
silence |
|
a las kayadas |
בחשאי, בסוד, בלי למשוך תשומת לב |
|
modrefuy a las kayadas |
מחרחר ריב בסתר |
|
kayadez/kayades f. |
שקט, דממה, שתיקה, דומיה, דמי |
silence, stillness, quiet |
|
kayadez! |
שקט! |
|
a la kayadez |
בחשאי |
|
kayadez pormo del inglez! |
שנו/החליפו את נושא השיחה! |
|
azerle a la kayadez |
לרקום מזימות בסתר |
|
kayadez Bulisu! |
שתוק! אל תמשיך לדבר! |
|
kayado adj. |
שקט, דומם, שותק; שתקן |
quiet, still, silent; silent person |
|
kedarse kayado |
לשתוק |
|
kayado estáte! |
שתוק! כבר שמעתי מספיק |
|
kayado adv. |
בשקט |
silently |
|
stati kayado! |
שתוק! אל תדבר על כך, נמאס לי לשמוע |
|
kayar v. |
השתיק, הטיל שקט; שתק, החריש |
to silence, to impose silence; to shut up |
|
azer kayar |
השתיק, הטיל שקט, השקיט |
|
kaye f. |
רחוב; דרך, שביל |
street; road, path |
|
arrastar por/amizurar las kayes |
לשוטט ברחובות |
|
kaye pasajera |
רחוב סואן |
|
kedar por las kayes |
לאבד מטה לחמו |
|
komer a la kaye |
לצאת לאכול במסעדה |
|
komer de la kaye |
לאכול אוכל שקונים ברחוב |
|
meter a la kaye |
לסלק, לפטר |
|
no pasar por la mizma kaye |
אין צל של דמיון בין שני הדברים |
|
perro de por las kayes |
כלב חוצות |
|
ninya de por las kayes |
בחורה קלת דעת האוהבת להסתובב ברחובות |
|
meterse en la kaye |
להתרחק/להסתלק ממקום שאינו נושא חן |
|
echar por las kayes |
לזרוק לרחוב - לסלק ילד/בן משפחה מן הבית |
|
fuirse por las kayes |
לנטוש את הבית/המשפחה ולצאת לחפש הרפתקאות |
|
bushkar por kayes i por plasas |
לחפש בשווקים וברחובות, לחפש בכל פינה |
|
la kaye es del rey |
זה מקום ציבורי שאינו שייך לאדם |
|
tomar la kaye por varandado |
לבלות את הזמן ברחובות |
|
todas las kayes son mías |
איני חייב דבר לאיש, זכותי לעשות כעולה על רוחי |
|
kayentar v. |
חימם, הסיק |
to heat |
|
kayentar los guesos |
לחמם את העצמות - להרגיש נוח במקום כלשהו |
|
kayente adj. |
חם, שיש לו חום, קודח, לוהט |
hot, feverish |
|
en kayente |
מיד, בעודו חם |
|
pitas (gr.) kayentes/pitas en kayente |
הכה בברזל בעודנו חם |
|
una yelada una kayente |
ככה וככה, חצי קר חצי חם |
|
kayente la kito! |
הוציא מפיו חידוד (באופן בלתי צפוי ממנו) |
|
kayente komo la ke la izo! |
על אוכל חם: לוהט כמו זו שהכינה אותו! |
|
dar el achéto en kayente |
להסכים מיידית להצעה בטרם יתחרט המציע |
|
kayentiko adj. |
חמים; משמש גם במשמעות הפוכה: חם מאוד, לוהט |
tepid; also used in the opposite sense: very hot |
|
el tiempo esta kayentiko |
מזג האוויר לוהט |
|
el komer esta kayentiko! |
האוכל שורף את הפה! |
|
kayentor m. |
חום, להט, שרב; דרגת חום; התלהבות, להט; חיבה |
heat, flame, burn; temperature; enthusiasm, passion; affection |
|
tomar un echo kon kayentor |
להכנס לעסק בהתלהבות רבה |
|
avlar kon kayentor |
לדבר בלהט ובהתלהבות |
|
meter kayentor entre novios |
להכניס חיבה בין חתן וכלה |
|
kayentura f. |
חום, חום גבוה |
heat, high fever |
|
asenderse de la kayentura |
לקדוח מרוב חום |
|
mesalaim (aram.) sin kayentura |
מצלאין בלי חום (שינוי שם בלי סיבה ראויה) |
|
la kayentura abasha/asuve |
חום (נחולה) יורד/עולה |
|
kayer/se v./v.refl. |
נפל; חל, ארע |
to fall; to fall on, to occur |
|
estar para kayer |
מט לנפול, עומד ליפול |
|
kayer a |
היה מוטל על(יו), נפל עליו |
|
kayer de muevo |
ליפול שוב |
|
kayer de mushos i kara |
צנח ממרום יומרותיו |
|
kayer hazino |
ליפול למשכב, לחלות |
|
kayer kapak (t.) v. |
להיבעת |
|
kayer la bava |
הזיל ריר מפיו (מרוב עונג) |
|
kayerle esfuenyo |
לתחיל להרדם |
|
le kayó |
הפילה (את עוברה) |
|
kayer en basho |
ליפול ארצה |
|
de suyo va kayer/va kayer de suyo |
אין צורך ללחוץ עליו עוד - הוא מרצונו יביע הסכמתו |
|
kayer de esfuenyo |
להיות אחוז חבלי שינה |
|
kayer kanso/kanso pedrido/muerto kanso |
ליפול מרוב עייפות, למות מעייפות |
|
kayer de las nuves |
ליפול מהעננים - להיות המום נוכח משהו |
|
kayer el frio/la kalor/kayer la ravia/kayer la lumbre |
נחלש הקור/נחלש החום/דעך הכעס/ דעכה האש |
|
kayer la rifa a uno |
זכה בפיס; התמזל מזלו |
|
kayer a la mano |
נפלה לידיו "מציאה" |
|
kayer de los sielos |
נפלה לו "מציאה" מן השמים, התמזל מזלו |
|
kayer en buenas manos |
התמזל מזלו ונפל לידיו של אדם ישר וטוב |
|
kayer en negras manos |
ליפול לידיו של נוכל |
|
kayer en la ratonera |
ליפול בפח |
|
kayer en una payida |
ליפול במלכודת |
|
kayer afuera |
לטעות בתחזית |
|
le kayó la kiná |
נפל עליו אסון נורא |
|
le kayó djiradas/djiradas ke le kayó |
מצא הזדמנות להפגין את חשיבותו וא מאמציו הבלתי נלאים (למראית עין) |
|
me kayó todo enriva/me kayó la kaza enriva |
נהפך עלי עולמי מייאוש/מבושה |
|
kayer al lodo/kayer al kano/kayer a la foya/kayer en una foya de medra |
להיות מעורב בעסק מלוכלך |
|
le kayó la goma/el kiyafet/el brío |
איבד את יוקרתו/גדולתו |
|
kayer del pino |
מאיגרא רמה לבירא עמיקתא |
|
le kayó la estreya |
דעך כוכבו |
|
kayer chiko |
לחוש קטן ומושפל (בעקבות כשלון או כאשר נאלצים להזדקק לטובה ממישהו) |
|
kayer kom'al puerko en basho |
ליפול בכל כובד משקלו (נאמר בעויינות נוכח נפילה של מישהו) |
|
ainda le kayen los perniles |
הוא עדיין ירוק ובלתי מנוסה |
|
ainda le kaye el moko |
עודנו צעיר וחסר נסיון |
|
le kayen las bragas |
בעל שתי ידיים שמאליות |
|
kayer komo piedra en podjo |
לישון שינה עמוקה בשל עייפות רבה |
|
djidio/ijo de djidio ke no kayga en su mano! |
אוי למי שנופל לידיו! |
|
kiná a ke le kayga! |
קללה: שיפול עליו אסון! |
|
kiná ke le kayó! |
אבוי לו! |
|
kayer al agua |
התכנית עלתה בתוהו |
|
kayer enriva/mucho enriva de uno |
להפציר בלי הרף (למעלה מן המידה) |
|
kayer de akodro |
להגיע לידי הסכמה |
|
kayer al kuento |
להגיע לידי הבנה |
|
i reyes kayen! |
אפילו הגדולים שוגים ונכשלים לפעמים! (נאמר כדברי נחמה למי שכשל) |
|
no kayó l'asuka a l'agua! |
מה שקרה אינו חמור כל כך! |
|
kalkola bueno, ayi vas a kayer! |
חשוב היטב ותגיע למסקנה הנכונה! |
|
kayerse de la kama |
"נפל מן המיטה" - התעורר בשעה מוקדמת מאוד |
|
kayerse de mushos |
לעשות שטות גדולה |
|
ey te kayites! |
עשית דבר שלא ייעשה! |
|
el se kaye, el se dize bonora |
הוא הטועה והוא המתקן את עצמו מבלי שיורו לו לעשות זאת |
|
kayezika f. |
סמטה |
alley |
|
aferrar a uno en una kayezika |
לדחוק מישהו לפינה |
|
kayish (t.) m. |
רצועה, רצועת עור; רסן |
strap, leather strap; curb |
|
meter kayish (t.) a uno |
לרסן מישהו |
|
kaymak/kayimak (t.) |
זבדה, שמנת, קצפת |
butterfat, cream, whipped cream |
|
kitar el kaymak (t.) |
לזכות בקצפת של עסק כלשהו |
|
kayo m. |
יבלת; בהשאלה: בעיה נושנה שמתרגלים אליה |
wart; (metaphorically :) an old problem you get used to |
|
ya me se izo kayo |
בלית ברירה התרגלתי לחיות עם הבעיה הזו |
|
kaza f. |
בית, דירה; חדר |
house, apartment; a room |
|
a mi kaza |
אצלי |
|
alevantar la kaza de gritos |
לעשות מהומות בבית |
|
azer la kaza |
לרהט ולצייד את הבית |
|
azerse de kaza |
להפוך לבן בית, להתחיל להרגיש בבית |
|
de kaza |
ביתי |
|
echo de kaza |
תוצרת בית |
|
kaza arrevertida |
בית שופע מכל טוב |
|
kaza de Moshe Rabenu (ebr.) |
בית מכניס אורחים (''בית משה רבנו'') |
|
kaza de djugo |
בית הימורים, בית משחקי מזל |
|
kaza de lokos |
בית משוגעים |
|
kaza de padre |
בית אבא |
|
kaza de reprezentasión |
בית ייצוגי |
|
kaza de reyes |
בית עשיר ושופע טוּב |
|
kaza real |
המשפחה המלכותית |
|
kaza santa |
בית המקדש |
|
kaza sía i almenara |
אש''ל |
|
la kaza kemada, los ijos karvón |
כל האסונות שבעולם |
|
los de kaza |
בני הבית |
|
mirar la kaza |
לסדר את הדירה |
|
no lo vido en su kaza |
הוא לא למד זאת במשפחתו |
|
entrar i salir por una kaza/ser de kaza |
להיות בן בית; להרגיש/ לחוש בבית |
|
tener la kaza barrida |
הבית ''מגולח'' |
|
tomar kaza |
לשכור דירה |
|
tornar a kaza |
לחזור הביתה |
|
ya estamos en kaza |
סוף סוף אנו דורכים על קרקע המציאות |
|
inchir la kaza |
למלא את הבית במזונות |
|
alevantar la kaza |
להזעיק את כל אנשי הבית |
|
kemar la kaza |
לגרום הפסדים גדולים |
|
sernir la kaza |
לחפש בכל פינות הבית; לרוקן את הבית |
|
tener la kaza vazia |
לסבול ממחסור |
|
echar una kaza |
להרוס בניין |
|
mudar/trokar de kaza |
לעבור דירה, להחליף מגורים |
|
echar de kaza |
לסלק (בן משפחה) מן הבית |
|
fuirse de kaza |
לנטוש את הבית בטריקת דלת |
|
kaza por servir |
מגורי משרתים |
|
desazer la kaza |
לפרק בית (למכור את תכולתו) |
|
ir en kaza |
ללכת הביתה |
|
venir d'en kaza |
להגיע מן הבית |
|
kedarse en kaza |
להשאר בבית, לא לצאת |
|
traer d'en kaza |
להשקיע את ההון העצמי והחסכונות בעסק |
|
echar la kaza por la ventana |
לבזבז בלי חשבון את כל המזונות שבבית |
|
echarse la kaza al ombro |
(על עקרת בית:) לשאת את כל עול משק הבית על שכמה מבלי להתלונן |
|
deshar la kaza en tavlas |
למכור במכירת חיסול את כל תכולת הבית |
|
echar la kaza en basho |
להפוך את הבית בחיפוש אחר משהו שהלך לאיבוד |
|
tener kaza i morada |
יש לו קורת גג משלו |
|
meter en kaza i morada |
לספק למישהו מגורים ומחיה |
|
la kaza konta por uno |
הוצאות אחזקת הבית הן כמו עוד פה להאכיל |
|
kemar la kaza a uno |
לגרום למישהו הפסדים גדולים |
|
morar en kaza de uno mizmo |
לחיות בבית משלו, להיות בעל בית |
|
kazado adj. |
נשוי; ממולא (נאמר על פרי) |
married; stuffed (said about fruit) |
|
azeitunas/dátiles/igos kazadas/os |
זיתים/תמרים ממולאים |
|
rezín kazado |
זה אך נישא |
|
estar kazado i afijado |
מפרנס אשה וילדים |
|
kedaron kazados para sien i un anyo |
סיומת שגורה לסיפורי עם ואגדות |
|
azeitunas en bivda, azeitunas en kazada |
דבר לא השתנה! |
|
tener tres anyos de kazado |
להיות נשוי מזה שלוש שנים |
|
kazal (port.) m. |
עיירה, כפר |
little town, village |
|
el nombre del kazal? (port.) |
כמה זה עולה? |
|
perro de kazal (port.) |
כלב תוקפני, כלב בלתי מחונך |
|
esto pasa al kazal |
ההתנהגות הזו מתאימה לאנשים גסים וחסרי חינוך - היא אינה ראויה במקומותינו |
|
topar kazal sin perros |
לעבור עבירה במקום שאין בו דין ודיין |
|
kazaliko (port.) m. |
כפר קטן, עיירה |
little town, little village |
|
al kazaliko medio kristianiko |
ליהודי כפרי (החי בבידוד) קשה לקיים מצוות כהלכתן |
|
kazamentería f. |
שדכנות; שידוך; דמי שידוך |
matchmaking; matchmaking fee |
|
korrederias i kazamenterias en kayente |
בסרסרות ושדכנות מוטב לגבות מיד את השכר |
|
kazamiento m. |
חתונה, נִשואים, כלולות |
marriage, wedding |
|
kazamiento por el kal (ebr.) |
נשואים דתיים |
|
kazamiento por el turko |
נשואים אזרחיים |
|
el Dio aze kazamientos! |
אלוהים משדך שידוכים! - נאמר כדברי ניחומים כאשר השידוך נכשל |
|
meter mal en kazamiento |
לסכסך בין בני זוג |
|
asistir a un kazamiento |
ליטול חלק בשמחת כלולות |
|
kazán (t.) |
קלחת, סיר גדול; כור היתוך |
cauldron, large pot; melting pot |
|
kazán dibí(t.) m. |
שארית סיר של תבשיל אורז בחלב - נחשבת למעדן במזרח |
|
echar al kazán (t.) |
לערבב באופן שאין אפשרות להבחין במרכיבים |
|
kazar v. |
חיתן, השיא; התחתן, נישא; מילא (הכין מְמֻלָּאִים) |
to marry off, to get married; to stuff |
|
ay para kazar una guérfana |
למראית עין דברים בטלים - לאמיתו של דבר יש כאן ממש |
|
de dia en dia kaza Maria |
נאמר כאשר דברים נדחים בלי סוף |
|
kazar igos/kazar azeitunas |
להכין תאנים ממולאות/זיתים ממולאים |
|
kazarse v. refl. |
התחתן, נישא |
to get married |
|
kazarse kon |
התחתן עם |
|
kazik (t.) m. |
כלונס; נוכלות; טריז, יתד; סחורה מאיכות ירודה; חוד המטריה |
pole; fraud; wedge, peg; poor quality goods; umbrella tip |
|
dar kazik (t.) |
לנצל תמימותו של מישהו ולהערים עליו, ''להאכיל אותו בגדול'' |
|
darse al kazik (t.) |
להוקיע עצמו על כלונס (צורה של הוצאה להורג באימפ' העות'מנית) - לסבך עצמו בצרה |
|
deshar al palo i al kazik (t.) |
לתת לו לחכות לשוא (להשאירו מוקע על כלונס) |
|
komer kazik (t.) |
'אכל אותה'', הערימו עליו |
|
al kazik me lo den! |
קללה: שיוקיעוהו על כלונס! |
|
se le enklavó kazik |
הוא מעורב בעסק מלוכלך |
|
kazika f. |
שירותים, ביתן שירותים |
toilets |
|
boka de kazika |
פה כמו בור שופכין |
|
echar a la kazika |
להשחית, לקלקל |
|
kaerse a la kazika |
לשגות באופן מביש |
|
a la kazika de Malta |
מקום דמיוני מטונף (כמו השירותים של מלטה - רובע העסקים של סלוניקי) |
|
ke pron. |
ש-, אשר |
which |
|
a ke |
בשביל |
|
el ke/la ke, los kualos/las kualas |
אשר, ש-, זה ש-, זו ש-, אלה ש- |
|
estar kon uno ke tu ke yo |
להיות בקשר הדוק עם מישהו |
|
ke tal? |
מה נשמע? |
|
sin ke i sin porke |
בלי סיבה וטעם |
|
en ke estas? |
מה איתך? |
|
ke ke te diga? |
מה אומר לך? .. |
|
kontra ke? |
תמורת מה? |
|
ke si ke no ... |
אחרי כל הדיבורים ... |
|
ke tu ke yo? |
שלך שלי שלי שלך - הלא כן?, אנשים אחים אנו |
|
a menos ke |
אלא אם כן.. |
|
en tal ke |
בתנאי ש.., ובלבד ש.. |
|
ke? interog. |
מה? איזה? |
What? Which? |
|
de ke?/por ke? |
למה?, מדוע? |
|
en ke kedates? |
מה המצב? |
|
ke...! |
איזה ..! |
|
ke haber? (t.) |
מה נשמע? |
|
ke karar? |
כמה? |
|
ke koza es? |
מה זה? |
|
ke manera?/ke modo? |
איך? כיצד? |
|
ke tal? |
מה נשמע? |
|
keaya (t.) m. |
שר החצר; ממונה; מוכתר, ראש כפר/שכונה |
Minister of the Court; in charge; mukhtar, head of a village/neighborhood |
|
kyeaya mio no sos tu |
אל תתערב בענייני - אני יודע להסתדר לבד |
|
kedado adj. |
נייח, שאינו זז, שאינו פועל; שנותר, שנשאר |
stationary, non-moving, non-operative; which was left |
|
la ora esta kedada |
השעון עומד |
|
ser de los negros kedados |
הוא נמנה עם האנשים בעלי מוסר מפוקפק |
|
kedar v. |
נשאר, נותר; חדל, הפסיק; עצר |
to remain; to cease; to stop |
|
en ke kedimos |
מה החלטנו? |
|
entre mi entre ti ke kede |
שישאר בינינו |
|
kedado de dor amabul (ebr.)/Antiohos zamaní (t.) |
מזמן המבול/ מזמןאנטיוכוס |
|
kedar de bivir |
למות |
|
kedar de largía |
להתעכב זמן רב במקום אחד |
|
kedar en basho |
בחנות: נותר, לא נמכר |
|
kedar en blanko/en fresko |
לא לקבל את החלק המגיע לו |
|
kedar en el yoro |
להתקע בלי להגיע למטרה |
|
kedar en taní(ebr.) |
לצום, להיות שרוי בתענית |
|
kedar enkantado |
הופתע, נותר פעור פה |
|
kedavos en la buena ora! |
להתראות! |
|
no kedar atrás |
לא לפגר אחרי |
|
sin kedar |
ללא הפסק, בלי הפסק, בלתי פוסק |
|
ya kedo |
מת |
|
la luvia/el aire/la kalor/el frío kedó |
הגשם חדל/הרוח חדלה/החום חדל/הקור חדל |
|
kedar entre las manos |
להתעלף |
|
no kedar de bendezir al Dio |
לברך את אלוהים בלי הרף ולהודות לו |
|
kedó la boda |
החתונה נדחתה |
|
kedar el viaje para mas tadre |
לדחות את הנסיעה למועד מאוחר יותר |
|
kedar en su lugar |
לא לזוז ממקומו |
|
el nombre le kedó |
הוא נפטר והותיר אחריו את שמו ופרסומו |
|
no keda nada en la mano |
לא כרוך בכך שום רווח |
|
no keda ke avlar/ke dezir |
אין מה לומר (זה דבר מצויין) |
|
irse sin kedes ni andes |
להסתלק מבלי שיחוש בכך מישהו |
|
kedar en pando |
להשאיר את העבודה באמצע |
|
kedar por en medio |
להותיר הכל באמצע מאין יכולת להמשיך |
|
kedar kon la dolor |
להוותר עם הכאב בעקבות אובדן אדם יקר |
|
kedar maho |
להוותר שוקט ושלו מבלי להקים רעש |
|
kedar buz |
לקבל בקבלת פנים קרה כקרח |
|
kedar batal |
להיות מובטל |
|
kedar krudo |
להפסיק את הלימודים מבלי לרכוש השכלה או מקצוע |
|
no kedó onde no hue |
לא נותר מקום שלא היה בו |
|
onde esta ke kede! |
גידוף כלפי מי שמת: שיישאר במקום שהוא נמצא בו |
|
no me kedaron ojos |
עיני התעייפו מרוב אימוץ (בעבודת מחט) |
|
ya no keda mundo! |
אין אמון בבני אדם! |
|
no kedó djudesmo! |
אפסו שומרי מצוות! |
|
me keda por entender! |
איני מבין דבר! |
|
kedar kon las bragas |
להפסיד הכל (להוותר במערומיו) |
|
kedar kon sus mokos enkolgando |
להוותר מבוייש בעקבות כשלון בלתי צפוי |
|
no me keda sirá |
אבדתי את התור; אין לי אפשרות לעמוד על זכותי (אלה שהקדימוני סתמו בפני את כל האפשרויות) |
|
el echo kedó por una bava |
העסק נפל (לא הושלם) בשל עניין של שטות |
|
por un amen ke no kede |
חסר רק דבר מועט לעשות כדי לממש את התכנית - חבל להשאיר זאת כך |
|
kedarse v. refl. |
חנה; נשאר, נותר, שהה; נעצר, חדל לנוע |
to camp; to remain, to stay; to stop, to stop moving |
|
me kedo! |
הכרזה במכירה פומבית: אינני מעלה, אני עוצר |
|
kedarse en la kaza |
לא לעבור דירה (לחדש את השכירות) |
|
kedarse ende un pariente/ende un amigo |
להתארח אצל בן משפחה/חבר |
|
kedarse al otel |
ללון בבית מלון |
|
kedo adj. |
אדיש, פסיבי, אפטי; שלו, שקט, רגוע, שאנן, שווה נפש; מגושם, מסורבל; דומם, נייח, בלי תנועה |
indifferent, passive, apathetic; peaceful, quiet, calm, complacent; awkward; still, stationary, motionless |
|
kédate kedo! |
שב בשקט! |
|
boz keda |
קול נמוך |
|
kefazer m. |
משימה, עניין, תעסוקה, עסק |
task, interest, employment, business |
|
no tiene kefazer |
הוא בטל מכל תעסוקה |
|
tener mucho kefazer |
להיות עסוק מאוד; נאמר גם באירוניה כלפי בטלן המעמיד פני אדם עסוק |
|
tener kefazer kon uno |
יש לו עניין עם מישהו |
|
no tuvo kefazer/por no tener kefazer |
מחוסר מעש ותעסוקה הטריד והזיק לאחרים |
|
no tiene kefazer una koza kon otra |
אין קשר בין הדברים |
|
kefí (ebr.) prep. |
כפי, בהתאם ל-, כמו |
as, according to |
|
kefí (ebr.) de mi |
לפי דעתי |
|
kefi dezir del mundo |
כמו שאומרים |
|
kefi se ve |
כפי הנראה |
|
keilá (ebr.) f. |
בית כנסת; קהילה |
synagogue; community |
|
yahid de keilá |
"יחיד" (אחד המתפללים הקבועים) של בית כנסת |
|
haver de keilá |
חבר בקהילה/בביהכ"נ |
|
kemadero adj. |
צורב |
burning |
|
palavras kemaderas |
מלים צורבות |
|
kemado adj. |
שרוף |
burnt |
|
guezmo de kemado |
ריח חריכה; רמז לפשיטת רגל הולכת וקרבה |
|
kemado i asado |
עבר פשיטת רגל; לוהט באהבתו |
|
komer kemado |
תבשיל שהוקדח |
|
kemador/dera adj. |
לוהט, בוער |
burning |
|
kemador de kazas |
הורס משפחות |
|
sol kemador |
שמש קופחת |
|
kemal! interj. |
אלוהים ישמור! |
God forbid! |
|
kemal lo kera (ken mal le kere en su kavesa ke se lo vea) |
מי שמאחל לו רע - רע יבואנו |
|
kemando adj. |
חריף, צורב; לוהט, בוער |
spicy, stinging; fiery, burning |
|
servir el komer kemando |
להגיש אוכל חם ולוהט |
|
lavarse kon agua kemando |
לרחוץ במים חמים מאוד |
|
salir kon estera kemando |
לחולל מהומה תוך העלאת דרישות |
|
kemar v. |
שרף, הבעיר, הדליק, העלה באש |
to burn, to light, to set on fire |
|
dar/vender a kemar |
למכור בחפזון ובמחיר נמוך |
|
de kemar |
מתלקח, דליק; להבערה |
|
kemar a uno |
'לשרוף'' מישהו, לבגוד בו |
|
kemar bivo el kliente |
לבקש מחירים מרקיעי שחקים מהלקוח |
|
kemar i yandirear (t.) |
גרם סבל |
|
kemar las parás (t.) |
'לשרוף כסף'' - לבזבז |
|
kemar todo |
לחסל הון |
|
kemar la kaza |
לגרום הרס |
|
ya me lo estava kemando |
חשתי שקרב ובא אסון |
|
kemarse v. refl. |
נכווה; חש להט;איבד ביתו/עסקו בשרפה; אכל עצמו, התחרט |
to be scalded; to lose his home/business in a fire; to eat himself, to regret |
|
kemarse de la kayentura |
לקדוח מחום, לסבול מחום גבוה |
|
kemarse en la sartén |
לסבול הפסד כבד; לסבול קשות |
|
ya se kemo Sehém |
נאמר למי שמאחר להגיע |
|
kemarse de la kalor |
לסבול מן החום |
|
el komer se kemó |
הוקדח התבשיל |
|
kemeá/kemiá (ebr.) f. |
קמע; סגולה |
amulet; charm |
|
se esta vendiendo al presio de kemeá |
הוא נמכר בהון תועפות |
|
tener una koza por kemeá |
לשמור חפץ כלשהו על הגוף מבלי להפרד ממנו לעולם |
|
ken? pron. interog. |
מי? |
who? |
|
ken disho? |
מי אמר? זה לא נכון! |
|
a ken se konta? |
זה לא ייאמן! |
|
ken save? |
מי יודע? ייתכן! |
|
a ken se lo dize? |
דבר אל הקירות! |
|
ken le dize ke ... |
מי יפקח את עיניו להראות לו ש... |
|
a ken viene |
לכל אחד, לכל הבא |
|
ken lo estara dezeando? |
מי לא היה חושק בכך? (נאמר על דברים הנזרקים כלאחר יד ויכולים היו לגרום אושר לאחרים) |
|
ken kom'ati! |
מי כמוך! (נאמר גם באירוניה כלפי רברבן) |
|
ken se lo tenia ke dezir? |
מי יכול היה לומר לו שככה יארע לו? |
|
ken diense! |
הה, לו היה מתמזל כך מזלי! |
|
ken kiera ke sea/ken huese |
יהיה מי שיהיה |
|
ken pron. |
מי ש-, ש-, אשר, ה- |
who |
|
a ken? |
למי? |
|
ken i ken |
המון אדם, כל המי ומי |
|
ken ke sea |
יהיה מי שיהיה |
|
kenar (t.) m. |
חוף, גדה; שפה, קצה, שוליים; פינה |
shore, beach, bank; rim, edge, margin; corner |
|
ambezar de kenares (t.) |
ללקט ידיעות מפה ומשם |
|
tomar a uno a un kenar (t.) |
לקחת מישהו הצידה כדי להסתודד עימו |
|
deshar/meter en un kenar |
לשים בצד |
|
deshar todo en un kenar |
להתרכז בעניין אחד ולשים את היתר בצד |
|
kenkere |
אדם כלשהו, לא חשוב מי |
some person, no matter who |
|
kenkere ke lo sepa te va afear |
כל היודע יאמר לך שאתה טועה |
|
kenkere ke sea |
יהיה מי שיהיה |
|
kerer v. |
רצה, חפץ; אהב, חיבב, אהד |
to want, to desire; to love, to like, to sympathize |
|
kere dizir |
רוצה לומר, כלומר |
|
kerer bien |
לאהוב, לחבב |
|
komo kere ke seya! |
שיהיה כרצונו! |
|
kon kerer |
ברצון, בנכונות, בחשק, בכוונה |
|
sin kerer |
ללא כוונה, בלי רצון |
|
kere i duele |
רוצה אך מהסס בשל המאמץ הכרוך בכך |
|
kere o no/kere no kere |
ירצה או לא ירצה ... |
|
tu te lo kijites |
אתה אשם במה שנפל עליך - הזמנת זאת! |
|
ya kerria |
הייתי רוצה מאוד ל... |
|
no save lo ke kere |
הוא הססן שאינו יודע מה הוא רוצה |
|
no kero saver |
אני מעדיף לא לדעת! |
|
no lo kere ver ni estampado |
אינו רוצה לראות את קצה פרצופו |
|
si el Dio kere, si kere el Dio |
אם ירצה השם! |
|
se kijo muerir |
ביקש נפשו למות |
|
kerer mal |
שנא |
|
de te kiero a me kiero |
בדרכי נועם |
|
ken no kere ke se siege! |
נאמר כדי לכפות רצון על הנוכחים |
|
kerer lo suyo |
לתבוע את מה שמגיע |
|
si kere, bien; si no, no sea |
אם הוא מוכן - מה טוב, אם לאו - נבטל הכל |
|
a ken mal te kere! |
לא עלינו!, לשונאיך! |
|
kere chorro |
הוא זקוק למקלחת קרה כדי לעקור ממנו את השטות |
|
kere luvia/kere sol |
הצמח הזה זקוק לגשם/לשמש |
|
kere una buena bastrá |
הוא זקוק להלקאה רצינית (כדי לתקן דרכיו) |
|
no kere muncho para |
אינו זקוק להרבה כדי להתלהב |
|
kerer m. |
רצון, חפץ |
desire |
|
al kerer |
כל צרכו, לפי הרצון |
|
al kerer de uno |
מרצונו החופשי |
|
según el kerer |
לפי הרצון, לפי החשק |
|
kererse v. refl. |
צריך היה; דאג לעצמו |
should have; to take care of himself |
|
kererse de parte a parte |
לאהוב זה את זה |
|
se kere |
צריך ל-, יש צורך ל- |
|
no se kere dicho/dicho se kere? |
אין צורך לומר, הדבר מובן |
|
no se kere muncho |
לא צריך לחפש רחוק, קל מאוד להוכיח |
|
se keren los dias |
צריך זמן (כדי) |
|
para ke se kere? |
לא היית צריך לטרוח כל כך! (דברי תודה מנומסים בתגובה על מתנה/קבלת פנים לבבית וכו') |
|
no se kere |
אין צורך |
|
aki se kere eskova/baltá |
יש להרוס הכל ולהתחיל מחדש |
|
kererse bien a si |
לדאוג לעצמו בלבד |
|
keriá (ebr.) f. |
קריעה על המת |
earing the garment (by the mourners) |
|
azer keriá (ebr.) |
לקרוע קריעה על המת |
|
azerse keriá (ebr.) en vida |
להחרים מישהו קרוב, לקרוע ''קריעה'' בחייו |
|
azerse keriá de uno |
לנתק את כל הקשרים עם מישהו (להחשיבו כמת) |
|
keribar (t.) m. |
ענבר צהוב |
yellow amber |
|
trespil (t.) de keribar (t.) |
מחרוזת ענבר (מחרוזת תפילה) |
|
kerido m. |
אהוב |
beloved |
|
los keridos |
קרובי המשפחה |
|
kermez (t.) m. |
צבע אדום חזק, ארגמן; פרת משה רבנו - חיפושית שממנה מכינים צבע ארגמן |
strong red color, crimson; ladybug - a beetle from which a crimson color is made |
|
se izo kermez (t.) |
הסמיק; האדים מתענוג/כעס |
|
kesha f. |
תלונה, תרעומת, קובלנה |
complaint, resentment |
|
azer keshas |
להתלונן |
|
dar keshas |
להתלונן; לנזוף, לגעור |
|
no tener kesha |
הוא מרוצה - אין טענות בפיו |
|
keshada f. |
לסת; לחי |
jaw; cheek |
|
dolor de keshada |
'כאב ראש'', דאגה קטנה (''כאב בלסת'') |
|
le salieron las keshadas para afuera |
רזה מאוד |
|
salen keshadas |
(האוכל הקשה הזה) עוקר את הלסתות |
|
le kito la keshada! |
אשבור לו את הלסת (כדי להכריחו לעשות את הנדרש ממנו) |
|
keshadero m. |
אנחה, התאנחות, תרעומת |
sigh, resentment |
|
estar en un keshadero |
להתאנח בלי הפוגות |
|
kesharse v. refl. |
התאונן, התלונן, קבל, העלה האשמות כנגד; נאנח, התאנח |
to complain, to raise accusations against; , to sigh |
|
kesharse de uno/de una koza |
להתלונן על מישהו/על משהו |
|
kesharse kon uno |
לבטא מורת רוח לפני מי שיכול לסייע |
|
késhate kon el Dio! |
זוהי גזירה מלמעלה - לך להתלונן לפי אלוהים! |
|
keshke/keshki (t.) adv. |
לו לפחות, ולוואי ש- |
at least if, I wish that |
|
keshke olmasaydí (t.) |
מוטב שלא היה קורה! |
|
keshke no viniera! |
הלוואי שלא היה בא לכאן! |
|
keshozo adj. |
בכייני, מתאונן |
weeping, complaining |
|
pato keshozo |
אדם המתאונן ומתבכיין בלי הרף |
|
estar keshozo |
יש לו סיבות להתאונן |
|
kestión f. |
שאלה |
a question |
|
azer kestión de una koza |
לעשות ''עניין'' ממשהו, לתת לו חשיבות |
|
kestiones |
ויכוח |
|
no es kuestion |
לא זו השאלה, לא זה הדבר העומד על הפרק |
|
azer kestion |
להציב סימני שאלה, לערער |
|
ketubá (ebr.) f. (pl. ketubót) |
כתובה; בהשאלה: מסמך ארוך ומייגע |
ketubah (Jew. marriage contract); (metaphorically :) A long and tedious document |
|
demandar la ketubá(ebr.) de la madre m. |
לבקש את כתובתה של אמא (מחיר יקר מאוד) |
|
eskrivir una ketubá(ebr.) |
לכתוב באריכות ובלבול דבר מה שניתן לבטאו במלים ספורות |
|
kever (ebr.) m. |
קבר, חלקת קברים |
grave, grave plot |
|
de la kama al kever (ebr.) |
למות מיתה פתאומית |
|
kevradura f. |
שבר, בקע; קרע |
fracture (of a limb), hernia; rupture |
|
salir krevadura del espanto/de una grande kanseria/de un huerte esforso |
נוצר (הוא קיבל) שבר (בקע) בשל הפחד/בעקבות עייפות גדולה/ממאמץ גדול |
|
kevrantado adj. |
שבור, שבור ברוחו, מבוהל |
broken, broken in spirit, frightened |
|
kevrantado de fátiga |
הרוס מעייפות |
|
kevrar v. |
שבר; פשט רגל |
to break, to go bankrupt |
|
esta para kevrar |
הוא עומד לפני פשיטת רגל |
|
kezada f. |
תבשיל גבינה, סופ'לה |
cheese stew, souffl? |
|
punto de kezada |
רגישות מוגזמת |
|
kezo m. |
גבינה |
cheese |
|
de kezo |
חלבי |
|
kezo blanko |
גבינה לבנה |
|
kezo endjarrado |
גבינה שמנה וקשה מצופה במלח |
|
kezo de kaldera |
גבינת צאן מלוחה |
|
kezo de piesa |
גבינה קשה משומרת במלח |
|
kezo de sandila (gr.) |
גבינה תוצרת בית שמכינים באמצעות בד |
|
mansevo de kezo fresko |
אדם רכרוכי |
|
tomarselo kezo |
להפגע, להעלב, לקחת את הדברים קשה |
|
vender el kezo |
להתבטא בלי מעצורים, לומר כל מה שיש על הלב |
|
kezo fresko |
גבינה לבנה (רכה) |
|
kien se komió el kezo?- los ratones |
תשובה פשטנית לשאלה סבוכה - נאמר כלפי מי שמנסה לפשט את הדברים ללא יסוד |
|
kibrit (t.) m. |
גפרור |
match |
|
es fuerte kibrit (t.) |
נדלק מהר כגפרור |
|
kich (t.) m. |
בעיטת סוס/חמור |
horse/donkey kick |
|
echar kiches (t.) |
לבעוט, להתקומם כנגד משמעת מופרזת/חוסר צדק |
|
entender por el kich (t.) |
'להבין מן העכוז'' - להבין בצורה הפוכה |
|
kidear (t.) v. |
העז; סרב (לאדם קרוב), נזף/ גער במישהו שבד''כ נענים לו; בזבז כסף |
to dare; to refuse (to a close person), to scold someone who is usually answered; spend money |
|
kidear (t.) parás (t.) |
בזבז כסף על תענוגות |
|
no kidear (t.) |
חסך, לא בזבז |
|
kidush (ebr.) m. |
קידוש |
Kiddush |
|
azer kidush (ebr.) |
למלא את הכוס עד גדותיה (כמו בקידוש) |
|
kidush as(h)em (ebr.) |
קידוש השם |
|
kidushim /kidushin (ebr.) m. pl. |
קידושין |
marriage |
|
aniyo de kidushim (ebr.) |
טבעת נישואין |
|
dar kidushim (ebr.) |
להתחתן, לשאת אשה, לתת קידושין |
|
kiebap (t.) m. |
קציצת בשר, קבב |
meatball, kebab |
|
ni shish ni kiebab |
דבר בלתי מוגדר |
|
kief (t.) m. |
עונג, תענוג, הנאה, שעשוע, כיף, מצב רוח טוב |
pleasure, enjoyment, amusement, fun, good mood |
|
estar al kief (t.) de uno |
להיות נתון למרותו של מישהו |
|
estar kief (t.) |
להיות מבושם |
|
han kief (t.) |
נהנתן, רודף תענוגות |
|
kief takum (t.) |
הנאה מרובה |
|
mirar su kief (t.) |
לדאוג לעצמו, לנהוג באנוכיות |
|
tomar a/kon kief (t.) |
לקחת את הדברים בקלות |
|
travar kief (t.) |
נהנה מ-, התענג על, לשתות ולאכול |
|
estar de kief |
להיות נכון/להסכים לעשות משהו |
|
estar kon kief |
להיות שרוי במצב רוח מעולה |
|
estar sin kief |
להיות במצב רוח רע, לא מתחשק לו לצחוק ולהתבדר |
|
azer el kief de uno |
להשביע רצונו של מישהו |
|
bozear el kief de uno |
לקלקל למישהו את התענוג; לסרב למלא רצונו של מישהו |
|
kiemer (t.) m. |
כיפה (ארכיטקטורה), שער נצחון; חגורה, אבנט, ארנק למעות בחגורה |
|
|
tener el kiemer vazio |
להיות שרוי בלי פרוטה |
|
kiepazé/kiepazel (t.) m. |
חצוף, אדם גס, פרא אדם |
cheeky, rough man, wild man |
|
azer kiepazé (t.) a uno |
לחשוף קלונו של מישהו |
|
azerse kiepazé (t.) |
לעשות עצמו ללעג |
|
kih! interj. |
איחס! |
a call expressing feelings of disgust; |
|
le salió el kih |
הותש מרוב מאמץ |
|
kilate m. |
קראט, מידת משקל לזהב ואבני חן |
carat, weight for gold and gems |
|
saver kuantos kilates vale uno |
לדעת מה ערכו (המוסרי) האמיתי של אדם |
|
kilipur (t.) m. |
מציאה |
bargain |
|
buen kilipur! (t.) |
מציאה גדולה! (בזלזול על אדם חסר ערך) |
|
kilipur (t.) siego |
מציאה מפוקפקת; כינוי לאדם שאין בו תועלת |
|
kimur (t.) m. |
פחם |
coal |
|
preto kimur (t.) |
שחור כפחם |
|
kiná (2) (ebr.) f. |
קינה; מזל ביש, אסון |
lament; bad luck, disaster |
|
le kayó la kiná |
נפל עליו אסון |
|
kiná ke le kayga! |
שיבוא עליו אסון! |
|
kiná negra! |
איזה דבר מדהים! |
|
kindí (t.) m. |
שעת בין ערביים |
twilight |
|
ya se izo kindí (t.) |
השעה מתאחרת |
|
komer de kindí |
ארוחת ארבע |
|
alevantarse a kindí |
לקום ולהתחיל את העבודה בשעה מאוחרת מאוד |
|
ya estamos de kindí para la noche |
מאוחר מאוד - כמעט לא נותר לנו עוד זמן להשלים את העבודה |
|
kinián (ebr.) m. |
הסכם ארוסין; קניין |
engagement agreement; property |
|
tomar kinián (ebr.) |
לקחת התחייבות באופן חגיגי, לקחת קניין |
|
kinkermez (t.) adj. |
אדום לוהט |
fiery red |
|
se izo kinkerméz |
הפך להיות כולו אדום |
|
kiok (t.) m. |
שורש, מקור |
root, source |
|
arrankar del kiok (t.) |
עקר מהשורש |
|
sekar del kiok (t.) |
להחריב, ליבש עד השורש |
|
irse por el kiok |
להתקלקל ללא תקנה |
|
pudrido por el kiok (t.) |
רקוב מן השורש, רע לגמרי |
|
sekarse del kiok (t.) |
להתרוקן לגמרי |
|
kiok de bovo/arrankado fin al kiok/arrankado kon el triple kiok |
אוויל משריש, שוטה "עם קבלות" |
|
kioshé (t.) m. |
פינה, זווית |
corner |
|
a la kioshé de la kaye |
בפינת הרחוב |
|
vamos i venimos a la mizma kioshé |
אנו חוזרים בלי הרף על אותם דברים |
|
kirá (t.) f. |
שכירות; שכר דירה, דמי שכירות |
rent |
|
tomar a kirá (t.) |
באירוניה: לתפוס מקום מעל לזמן הסביר, להתנחל במקום |
|
es por la kira de la kaza |
דרך עדינה לומר למישהו: אתה שואל שאלות לא דיסקרטיות |
|
kiradjí (t.) m. |
שוכר; אדם המשכיר סוס/חמור |
tenant; a person who rents a horse/donkey |
|
no ay kiradji |
נאמר על אדם נבער מדעת |
|
kirpich- azerse kirpich (t.) |
התקשח, התקשה, נעשה קשה כאבן |
to harden, to stiffen, to become hard as stone |
|
duro kirpich (t.) |
קשה כאבן |
|
kismet (t.) m. |
מזל, גורל |
kismet |
|
al kismet (t.) |
בצורה לא מתוכננת |
|
tener kismet |
יש לו מזל |
|
esto tuvites de kismet! |
קבל זאת - זו יד הגורל! |
|
kisto adj. |
אהוב |
beloved |
|
ropa kista |
סחורה מבוקשת |
|
kisto del Dio i de la djente |
רצוי לאלוהים ולאנשים |
|
bien kisto |
מקובל ורצוי |
|
no ser kisto |
להיות בלתי רצוי |
|
kit adj. |
חסר |
lacking |
|
estar kit |
להיות במחסור |
|
kitador/dera n. |
סנדק, שושבין; עוקר |
godfather, best-man; uprooting |
|
kitador de gana |
משבית שמחה |
|
kitador de ojos |
דורס, דורסני |
|
kitansa f. |
שובר, קבלה (של ועד/שכ''ד) |
voucher, receipt |
|
dar kitansa |
להנפיק קבלה/שובר |
|
kitar v. |
הוציא, הסיר, סילק, השמיט, גרע, ניכה, הפחית, החסיר, חיסר, הפריש; גרש, נתן גט; עזב, יצא |
to take out, to remove, to omit, to deduct, to reduce, to set aside; to expel, to give a divorce; to leave |
|
kitar a uno ladron/mentirozo |
להוציא על מישהו שם של גנב/רמאי |
|
kayente la kito |
סיפר בדיחה מפולפלת |
|
kita reyes mete reyes |
ממליך ומסיר מלכים - נאמר על אדם בעל עצמה וכוח או על רברבן המתיימר בכוחו |
|
kitar a bailar |
לשגע מישהו, להוציאו מכליו |
|
kitar a la luz |
להוציא לאורה, לגלות |
|
kitar a uno de la aldikera |
לעלות על מישהו מכל הבחינות |
|
kitar a uno de la forka |
להציל מישהו מחבל התליה - לחלצו מצרה |
|
kitar a uno el pan de la boka |
לקחת ממישהו את הרווח שהיה מגיע לו |
|
kitar afuera |
לגרום פעולת מעיים באמצעות תרופה משלשלת |
|
kitar al mundo |
להביא לאוויר העולם; להציג מישהו בציבור, לסייע לו בצעדיו בעולם |
|
kitar ansyas |
לבדר, לשעשע |
|
kitar burla |
לעשות העוויות מצחיקות |
|
kitar d'en medio |
להעלים, להסתיר, להאביד |
|
kitar de |
להחסיר, להפחית, לחסר |
|
kitar de hayim (ebr.) |
לקלקל מתוך יומרה לתקן |
|
kitar de la boka del león |
להציל מבין שיני אריות - להציל מסכנה גדולה |
|
kitar de la boka |
להביע, לבטא, להשמיע, להוציא מן הפה |
|
kitar de prezo/enprezo |
להוציא אסיר לחופשי |
|
kitar del mundo |
לחסל, להשמיד, לכלות; להוציא למישהו את הנשמה |
|
kitar el danyo/ziyán (t.) |
לאזן את ההפסדים |
|
kitar el djedjel (t.)/sevo |
להעביד מישהו בפרך, להוציא לו את הנשמה |
|
kitar el djornal |
להרוויח שכר יום |
|
kitar el kuero |
להתאמץ מאוד |
|
kitar el lezet (t.) de una koza |
להוציא למישהו את החשק והעונג |
|
kitar el ojo |
להזיק בכוונה תחילה |
|
kitar el ojo preto |
לברור את הנתח השמן מתוך הערימה |
|
kitar el pan |
להרוויח לחמו, להרוויח כדי קיומו |
|
kitar el pan a uno |
לשבור מטה פרנסתו של מישהו |
|
kitar el perde (t.) |
לשחרר כל מעצור |
|
kitar el prenyado |
לעשות הפלה |
|
kitar el velo i el perdé (t.) |
להסיר את המסווה מעל פני; להראות את הפרצוף האמיתי |
|
kitar en medio |
לעשות פומבי, להציג לראווה |
|
kitar ijo sin padre |
הוציא דיבה, העליל, ''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
kitar ijos al mundo |
להביא ילדים לאוויר העולם |
|
kitar l'alma |
'לשגע'' מישהו |
|
kitar kantiga a uno |
לחבר שיר המלעיג על מישהו |
|
kitar kavesera |
לקבוע מותו של מישהו; לשלול כל תקווה |
|
kitar kon bavas |
להפטר ממישהו במתן פעוט |
|
kitar la mehiya (ebr.) |
למצוא מחיתו |
|
kitar la meza |
פינה שולחן |
|
kitar la neshama (ebr.) |
לעייף, לייגע, להוציא למישהו את הנשמה |
|
kitar loko |
לשגע, להטריף את הדעת |
|
kitar los de la boka/dientes/muelas |
להצמיח שיניים (תינוק) |
|
kitar los ojos |
לנצל לרעה נדיבות של מישהו |
|
kitar moda |
לצאת עם אופנה חדשה |
|
kitar nombre |
להדביק למישהו שם/כינוי |
|
kitar oja/flor |
להצמיח עלה/פרח |
|
kitar perlas de la boka |
'פה מפיק מרגליות'', לדבר בצורה נאה וחכמה |
|
kitar pregón |
להכריז |
|
kitar todo |
הפשיט עירום ועריה; להקיא הכל |
|
kitar todo en medio |
לגלות בפומבי דבר שהוסתר עד כה |
|
kitar un livro |
להוציא לאור ספר |
|
kitar/meter al enkante |
להציג למכירה פומבית |
|
kitarle el kuero |
לנצל מישהו, להפשיט את עורו |
|
la kito yelada |
השמיע בדיחה שלא עלתה יפה |
|
kitar el zian/el danyo |
לאזן את ההפסדים |
|
kitar un pan |
להשתכר סכום צנוע |
|
kitar l'anyada |
להרוויח פרנסת שנה שלימה |
|
kitar a uno de su repozo |
לעקור מישהו משלוותו |
|
no lo kites ni de boka! |
אל תעז לומר זאת! |
|
ni kitó ni metió |
אמר פתאום בלי להסס דברים שאינם מתקבלים על הדעת |
|
kitar chirak a uno |
לעשות טובה גדולה למישהו (ללמדו מקצוע, לחלצו ממצב לא נעים) |
|
kitar kantiga |
לחבר שיר |
|
kitar un djornal |
להוציא לאור כתב עת; להשתכר שכר יום |
|
kitar a uno del mundo |
למרר חייו של מישהו |
|
kitar a uno putanyero |
להוציא למישהו שם של זנאי |
|
kitar echo de la mano |
לבצע עבודות רבות במהירות בזו אחר זו |
|
kitar al enkante |
להוציא למכירה פומבית |
|
veremos ke mos va kitar .. |
הבה נראה איזה דרישות יעלה לנו/איזה חדשות ישמיע (נאמר בחשש) |
|
kitar al ninyo |
להיות סנדק/ית לתינוק הנולד |
|
kitar de sar i apretó/d'estrecura |
לחלץ מישהו ממצב של דרך ללא מוצא |
|
kitar de verguensa/kitar la kara de verguensa |
לעשות מאמצים לצאת בכבוד ובלי בושת פנים ממצב מביך |
|
kitarse v. refl. |
התגרש; השתחרר |
to divorce; to be released |
|
kitarse el vestido |
להתפשט, לפשוט את הבגדים |
|
kitarse los ojos kon sus manos |
להיות הוא עצמו הגורם לבעיותיו |
|
kitarsela de enriva |
להסיר מעליו את האחריות, להשתחרר ממטלה |
|
kiyafet (t.) m. |
יוקרה, מוניטין; הופעה נאה |
prestige, reputation; nice appearance |
|
pedrer el kiyafet (t.) |
ירד מגדולתו |
|
vender el kiyafet (t.) de uno |
להתעלם מיוקרתו של מישהו ולזלזל בו |
|
kiyamet (t.) m.& adj. |
בהלה, פניקה, בהלת; באופן מבהיל |
panic; in a frightening way |
|
todo suvió kiyamet |
המחירים עלו בצורה מסחררת |
|
klamorozo adj. |
רעשני, קולני, יללני |
noisy, loud, howling |
|
un exito klamorozo |
הצלחה גדולה, הצלחה מסחררת |
|
klandestino adj. |
חשאי, נסתר, סודי, מחתרתי; בלתי חוקי |
secret, covert, underground; illegal |
|
organizasión klandestina |
מחתרת |
|
klara f. |
חלבון הביצה |
egg protein |
|
batir klaras de guevo |
לטרוף חלבון ביצה |
|
klaramente adv. |
בבהירות, בעליל, בבירור |
clearly |
|
se vee klaramente ke |
נראה בעליל ש- |
|
klaredad f. |
קרן אור, נצנוץ, זוהר; הארה, בהירות, צלילות, זוך |
ray of light, twinkle, glow; enlightenment, clarity, purity |
|
a la klaredad del sol |
לאור השמש, לאור היום |
|
ver klaredad! |
שנזכה לאור ולתקווה! |
|
se ve klaredad |
רואים אור בקצה המנהרה |
|
klareza f. |
בהירות, צלילות, זוך |
clarity, purity |
|
avlar klarezas |
לדבר צחות |
|
klaro adj. |
בהיר, נקי, טהור, זך, צח, שקוף; ברור, נראה לעין, ודאי |
bright, clean, pure, fresh, transparent; visible, sure |
|
a las klaras |
בפומבי |
|
miente klara |
דעה צלולה |
|
klaro kom al sol |
ברור כשמש |
|
traer a las klaras |
לחשוף בפומבי, להטיל אור על משהו שהיה נסתר עד כה |
|
arrovar a la klara |
לגנוב לאור יום |
|
kitar al klaro |
לשים במוקד, להדגיש |
|
klaro adv. |
בבהירות |
clearly |
|
avlar klaro |
לדבר בבהירות |
|
klasa f. |
כיתה; מחלקה, סוג, מין, דרגה, קטגוריה; כיתה; חדר כיתה; מעמד חברתי, שכבה סוציאלית |
class |
|
de klasa |
נבחר, מעולה, בעל ייחוס |
|
klasa sosiala |
מעמד, מעמד חברתי |
|
la klasa de los lavoradores |
מעמד הפועלים, מעמד העובדים |
|
ladrón de klasa |
גנב ממדרגה ראשונה |
|
un bilieto de primera klasa |
כרטיס למחלקה הראשונה |
|
pasar klasa |
לעלות כיתה |
|
klavina/klaviína f. |
ציפורן (פרח) |
carnation (flower) |
|
no tokar, no aharvar ni kon palos de graveyina |
להזהר בכבודו של מישהו |
|
serás graviyina enriva de mi kavesa |
תזכה ליחס החם והאוהד ביותר מצידי |
|
klavo m. |
מסמר; ציפורן (תבלין) |
nail; clove (spice) |
|
englutir klavos |
לסבול נוראות |
|
bushkar el klavo i el burako |
'חיפש את המסמר ואת החור'' - חיטט, חיפש, פישפש |
|
kerer saver el klavo i el burako |
לרצות לרדת לעומק העניין על כל פרטיו |
|
klavo de komer/de kanela |
קרפול, שיני צפורן (תבלין)/קינמון |
|
meter klavo |
לרמוז רמיזות הזורעות חשדנות וסכסוכים |
|
no ay onde dar klavo |
אין בכך שום דבר רציני או מעניין |
|
ya save el klavo i el burako |
בקי בכל פרטי העניין |
|
un klavo arrempusha al otro |
צרה חדשה משכיחה את הקודמת |
|
ay klavo de alguno |
במה שהתרחש יש לבטח טביעת אצבעות של יד בוחשת |
|
klema cf. krema |
|
|
|
klema de tomat |
מחית עגבניות |
|
klemensia/klemensa f. |
רחמים, חמלה; חנינה, מחילה |
mercy, compassion; pardon, forgiveness |
|
implorar klemensia |
לבקש רחמים |
|
klima f. |
אקלים, מזג אוויר |
climate |
|
no le dio/no le disho el klima |
מזג האוויר לא היה נוח לו |
|
klochka/kloshka (t.) f. |
אפרוחים |
chicks |
|
asentar en kloshka (t.) |
דגר |
|
koah (ebr.) m. |
כח |
power |
|
koah adibur (ebr.) |
כוח שכנוע |
|
koch m. |
עקב (נעל); עצם קטנה, עצם-פרק |
heel; small bone, bone-joint |
|
djugar a lo koches |
לשחק במשחק העצמות |
|
kocho adj. |
בשל; מבושל, אפוי |
ripe; cooked, baked |
|
proponer un echo kocho |
להציע עסקה שעיבדוה לכל פרטיה |
|
tose kocha |
שיעול הקרוב לסופו (לקראת החלמה) |
|
kochura f. |
בישול, אפיה; בשלות |
cooking, baking; ripeness |
|
no abashar ni kon palo de kochura |
להיות אנטיפטי מאוד |
|
koda (it.) f. |
זנב; צמה, ''זנב סוס''; שובל; תור |
a tail; braid, ''horse tail''; trail; turn |
|
aniyut (ebr.) kon koda (it.) |
עניות מרודה |
|
le baila la koda (it.) |
עושה כחפץ ליבו (בהעדר הבעלים) |
|
le kresieron kodas (it.) |
שערו צימח פרע |
|
meterse a la koda |
לעמוד בתור |
|
kodjá (t.) adj. |
גדול, ענק; גבוה; מגודל |
big, huge; high; grown |
|
avrir kodjá (t.) garón (ebr.) |
לזעוק בקול גדול |
|
kodjá (t.) parshandata |
כתוב ארוך כאורך הגלות |
|
kodjá (t.) vaka |
אדם לא צעיר המתנהג כילד (בלי ראש) |
|
kodjá yemish (t.) |
קטלב, מדרוניה |
|
kodjá bankier |
בנקאי עשיר |
|
ya se izo kodjá/kodjá djidio |
הוא גדל מאוד (נאמר על ילד/עץ) |
|
kodreriko/kodreliko/kodrediko m. |
טלה, שה; בהשאלה: אדם צייתן וממושמע |
lamb, sheep; (metaphorically:) an obedient and disciplined person |
|
azerse un kodrediko |
נעשה רך וממושמע (אחרי שייסרוהו) |
|
kom'al kodrediko de tio Mahel |
בחיפזון וללא היסוסים |
|
komo los kodredikos |
ברכות ובלי התנגדות |
|
kofre m. |
תיבה, ארגז, כספת, תרכוס |
box, crate, safe |
|
kofre de pan |
תיבת לחם |
|
ko'hén (ebr.) m. |
כהן |
priest |
|
ko'hén gadol (ebr.) |
כהן גדול |
|
es de koén |
הוא שייך לאלה המקבלים מתנות ואינם נותנים דבר, לאלה הסבורים שהכל מגיע להם |
|
kojeta f. |
מגבית, איסוף כספים, קיבוץ נדבות |
collection of money, begging, beggary |
|
azer kojeta |
לערוך מגבית; לקבץ נדבות |
|
koklías- asentar de koklías |
לשבת ישיבה שפופה |
to sit in a bent over position |
|
de koklías |
שפוף, בישיבה שפופה |
|
koko m. |
קוקוס |
coconut |
|
nuez de koko |
אגוז קוקוס |
|
kokona (gr.) f. |
עקרת בית; אשה לבושה יפה; (בלשון ילדים:) איור |
housewife; a beautifully dressed woman; (in children's language:) illustration |
|
eyas kokonas s'están paseando por el molo |
אומר הקבצן: העשירות מטיילות להן על הרציף (של סלוניקי) |
|
un livro kokonas |
ספר ילדים מאוייר |
|
kokoriko m. |
קריאת הגבר; משחק אצבעות עם תינוק; תרנגול (בשפת ילדים) |
the crowing of the rooster; playing fingers with a baby; rooster (in children's language) |
|
azer kokoriko |
לשחק עם ילד במשחק האצבעות |
|
kokorota f. |
אגוז ריק |
empty nut |
|
de ayí le dio la kokorota! |
אהה, זה כל העניין?! |
|
kokóz/kokós (t.) m. & adj. |
עני, עני מרוד, חסר פרוטה, חסר כל |
poor, penniless, destitute |
|
estar kokóz (t.) |
היה במצוקה |
|
kol (ebr.) adj. |
כל |
all |
|
entre kol i kol (ebr.) |
בינתיים |
|
kol sheken (ebr.) |
כל שכן, על אחת כמה וכמה |
|
kol tovó shebaolam (ebr.) |
נאמר על מי שחי חיים עשירים ומגוונים |
|
entre kol i kol se izo de noche |
בינתיים תוך כדי פטפוט נעשה לילה |
|
entre kol i kol se metió en la kaye |
ניצל את הבלבול והמבוכה כדי להסתלק |
|
kol (t.) m. |
שומר ראש, משמר; תחנת משטרה; פטרול משטרתי |
bodyguard, guard; police station; police patrol |
|
fuy ke viene el kol! |
ברח לך - המשטרה מגיעה! |
|
kol m. |
כרוב |
cabbage |
|
sembrar koles |
'לשתול כרובים'' - נפטר זה עידן ועידנים |
|
trushi (t.) de kol/kol en trushí (t.) |
כרוב כבוש |
|
kola (2) f. |
תור, טור, שורה; זנב, אליה |
line, column, row; tail |
|
aniyut kon kola |
עוני גדול, דלות נוראה |
|
kola de kavayos |
זנב סוס (תסרוקת) |
|
no tiene animo de menear la kola |
אינו מעז לפצות פיו |
|
tomarlo de la kola |
להגזים, ללכת לקיצוניות |
|
kolada f. |
כביסה, בגדים לכביסה, כיבוס; סינון |
laundry, clothes for washing, washing; filtering |
|
mujer/djudía de kolada |
כובסת |
|
yevarse la kolada |
לתפוס את הנתח השמן בחלוקה |
|
kolada ennegresida |
כביסה שהשחירה |
|
kolada komo papel de posta |
כביסה מבהיקה מלובן |
|
en todas las koladas ay de sus bragas |
הוא מעורב (מתערב) בכל דבר |
|
kolana f. |
שרשרת, רביד |
chain, necklace |
|
kolana de oro |
שרשרת זהב, רביד זהב |
|
kolay (t.) adj. |
קל, נוח |
easy, comfortable |
|
azerlo kolay (t.) v. |
פישט, עשה את העניין פשוט |
|
es kolay! (t.) |
נראה! (תשובה עמומה ובלתי מחייבת) |
|
kolay (t.) i liviano |
פשוט וקל |
|
todo le viene kolay (t.) |
הכל בא לו בקלות |
|
kolay kolay |
קלי קלות |
|
tan kolay ke mos venga el bien! |
בתגובה למישהו הסבור שיש להשקיע מאמץ גדול במעשה כלשהו: הלוואי ותבוא עלינו הטובה באותה קלות שבה ניתן לעשות זאת! |
|
kolay será! |
זה כבר ייעשה בקלות אחר כך! (נאמר כאשר דוחים פעילות קלה כדי להתמסר לדבר מה דחוף וקשה יותר) |
|
kolaylík (t.) m. |
נוחות, קלות; עזרה כספית זמנית |
comfort, ease; temporary financial help |
|
azer kolaylik (t.) |
לסייע כספית |
|
kolcha f. |
שמיכה; ציפה (לכר/שמיכה) |
blanket; pillow-cover |
|
pasar la nochada sin alevantar punta de kolcha |
לעבור לילה בלי להכנס למיטה |
|
kolchón m. |
מזרן; בהשאלה: אשה שאינה מקפידה על נקיון הגוף |
mattress; metaphorically: a woman who does not pay attention to the cleanliness of her body |
|
kolchón de paja |
מזרן קש |
|
kolchón de pisho |
מזרן מעלה צחנת שתן; בהשאלה: אשה מזוהמת |
|
kolel (ebr.) m. |
כולל, מרכז קהילתי, חברה לגמילות חסדים |
community, a community center, a charity society |
|
es del kolel! |
זה רכוש הקהילה - אפשר להשתמש בלי ייסורי מצפון על חשבון הקהילה |
|
koleto (2) (fr.) m. |
חבילה |
package |
|
koleto (fr.) postal |
צרור דואר |
|
koleynas f. pl. |
סוג של מרק |
a kind of soup |
|
supa de koleynas |
מרק מצות (לפסח) |
|
kolié/kolier (fr.) m. |
ענק, רביד, מחרוזת; צווארון |
necklace; collar |
|
kolié de perlas |
ענק פנינים |
|
el kolié del tayer |
צוארון החליפה |
|
kolmo m. |
גבול, שיא; תלולית עפר על קבר טרי |
limit, peak; a mound of dirt on a fresh grave |
|
el kolmo |
הפסגה, המכסימום |
|
kolor f. |
צבע, גון |
color |
|
azerse de mil kolores |
להחליף צבעים מרוב בושה; להתקף בזעם גדול |
|
de kolores a kolores/de mil kolores |
צבעוני, רבגוני, ססגוני, מכל צבעי הקשת |
|
de una sola kolor |
אחיד, בעל צבע אחד |
|
kolor de kara/kuero |
גון העור |
|
kolores |
ארבעת הסטים בחפיסת קלפים |
|
la kolor del pedo del rey |
צבע בלתי מוגדר (''צבע נפיחת המלך'') |
|
sin kolor |
חסר צבע |
|
se le ve kolor en la kara |
ללחייו חזר הצבע - הוא החלים והתאושש |
|
se le ve kolor de kara |
כבר אינו סובל מדאגות ומעצב |
|
no le kedó kolor de kara! |
הצבע אזל מלחייו - הוא סובל מדאגות וצרות |
|
sin kolor ni golor |
בלי טעם ובלי ריח |
|
tener kolores |
שופע בריאות |
|
ganar kolores |
לרכוש בריאות נראית לעין |
|
ya mos se izo todo una kolor |
מה שעובר עלינו עצוב עד מאוד |
|
kolora f. |
כעס, רוגז, זעם ,חימה, עברה |
anger, annoyance, rage |
|
tomar kolora bayat (t.) |
לכעוס על לא דבר |
|
kolorado adj. |
אדום, ארגמן, שני; צבעוני |
red, crimson; colorful |
|
azerse kolorado |
האדים, הסמיק |
|
kolpo (it.) m. |
מכה, מהלומה; ארוע מוחי; תחבולה להשגת מטרה |
a blow; stroke; a ruse to achieve a goal |
|
dar kolpo (it.) |
לעשות ''מכה'', לנחול הצלחה גדולה בבת אחת |
|
koltoyvo adv. |
באנדרלמוסיה, במהופך, בבלגן |
upside down, in a mess |
|
koltoyvo sebaolam (ebr.) |
בתוהו ובוהו |
|
komá (ebr.) m. |
קומת החדר, גובה החדר |
room floor, room height |
|
koma basha/alta |
תקרה נמוכה/גבוהה מן הממוצע |
|
komanda f. |
הזמנה (סחורה); צו, ציווי; ראש צוות |
order (of goods); order; team leader |
|
sovre komanda |
בפקודת, לפי פקודה, לפי צו |
|
azer/pasar una komanda |
להזמין סחורה |
|
azer la komanda |
לעמוד בראש צוות |
|
komandamiento (fr./it.) m. |
צו, חוק, מצווה, פקודה; דיבר; מפקדה, פיקוד |
order, law, mitzvah, command; commandment; headquarters |
|
los diez komandamientos (fr./it.) de la Ley |
עשרת הדברות |
|
komandante adj. |
מצווה, מושל |
commandant |
|
rey komandante |
אלהים |
|
komandante m. |
מפקד, מושל צבאי; מושל; קברניט; ראש כנופיה |
commander, military governor; governor; captain; gang leader |
|
komandar bashí (t.) |
המפקד העליון, רמטכ''ל |
|
komandar v. |
פקד, ציווה, הורה; הזמין; שלח; היה בעלים של |
to command, to instruct; to order; to send; to be the owner of |
|
komande! |
לפקודתך! |
|
komandarse v. refl. |
שלט בעצמו; היה עצמאי/בלתי תלוי |
to control himself; to be independent |
|
no se komanda a si |
אינו עומד ברשות עצמו - חייב להשמע לאחרים |
|
komania f. |
מזון, תזונה, צידה, הספקת מזון, מצרכי מזון |
food, nutrition, provisions, food supply, foodstuffs |
|
komania para el kamino |
צידה לדרך |
|
komanias sereales |
דגן, דגנים |
|
azer/echarse komania |
לאחסן מזון בבית |
|
komarka f. |
מחוז, גליל, אזור |
district, region |
|
komarkas |
הליכות והרגלים (של קבוצה/אזור/ארץ); סימנים, רמזים |
|
komash (t.) m. |
בד, אריג; איכות של אריג; איכות (של מוצר כלשהו/אדם) |
cloth, fabric; quality of fabric; quality (of some product/person) |
|
es buen komash |
זה בד מאיכות טובה; זה אדם בעל מידות טובות |
|
kombatir v. |
נאבק, נלחם |
to wrestle, to fight |
|
kombatir kon el guerko |
להלחם באויבים קשים; לעמוד מול היצר |
|
kombidar v. |
הזמין, זימן |
to invite, to summon |
|
kombidar kon boka yena |
להזמין ברוחב לב |
|
kombina f. |
תכך (תככים), אינטריגה |
intrigue |
|
kombinas |
ספסרות |
|
kombinar v. |
צירף, תאם, התאים; עיבד; הקים; קרה ש- |
to attach, to combine, to coordinate, to adjust; to process; to establish; to happen that |
|
no kombina una koza kon otra |
שני הדברים אינם עולים בקנה אחד - אינם מתאימים זה לזה |
|
kombino ke .. |
ארע ש .., קרה ש .. |
|
kombinasión f. |
צירוף, הרכבה, תרכובת; צירוף מקרים; הזדמנות |
combination, conjunction, assembly, compound; coincidence; opportunity |
|
por kombinasión |
במקרה |
|
profitar de la kombinasión |
לנצל את ההזדמנות |
|
komedero m. |
בולמוס, רעבון |
hunger, famine |
|
estar kon komedero |
להיות אחוז בולמוס רעב |
|
komedia f. |
קומדיה, מחזה קל; בהשאלה: דו פרצופיות |
comedy, light play; metaphorically: two-faced |
|
no agas komedias! |
אל תעמיד פנים! |
|
komedio m. |
אינטרוואל, גבולות זמן |
interval, time limits |
|
en komedio de tres días |
בתוך שלושה ימים |
|
komedor m. |
אכלן; חדר אוכל, אולם סעודה; מקבל שלמונים, שניתן לשחדו |
gourmand; dining room, dining hall; which can be bribed |
|
buen komedor |
אכלן טוב, אוהב אוכל |
|
negro/mal komedor |
ממעט באכילה, אוכל מעט |
|
komentario m. |
פירוש, באור; פרשנות; ביקורת |
commentary |
|
komentarios m. pl. |
פירושים |
|
komer m. |
מזון; ארוחה, תבשיל |
food; a meal, a stew |
|
azer komer |
להכין ארוחה, לבשל אוכל |
|
el komer de la manyana |
ארוחת הבוקר |
|
komer de bavas |
ארוחה שאין בה ממש |
|
komer de djidio |
מטבח שהעיקר בו הבשר |
|
komer de grego |
מטבח יווני - עשיר בשום ותבלינים |
|
komer de turko |
מטבח תורכי - שופע שומן וחמאה |
|
komer desganado |
אוכל הנאכל בחוסר תיאבון |
|
komer yorado |
אוכל הניתן בלי רצון |
|
un komer arrevatado |
אכילה חטופה; תבשיל שלא בושל כל צרכו |
|
un komer travado |
תבשיל הנדבק לסיר ונחרך |
|
komer desreglado |
ארוחה לא מסודרת הנאכלת בשעות לא רגילות |
|
un komer por no muerir |
אוכל דל שדי בו רק כדי לשרוד |
|
suvir el komer al garón |
האוכל עולה לגרון (קשיי עיכול) |
|
tomarse kon el komer |
לבטא את הכעס בהתמרמרות על האוכל |
|
s'anojo kon el komer |
הוא שרוי ברוגז עם האוכל - מסרב לאכול |
|
pedrer el komer i el dormir |
כה מודאג עד כי איבד את התיאבון ואת החשק לישון |
|
un komer kemado |
תבשיל שהוקדח |
|
komeres i komerikos |
מגוון של מאכלים בצלחות קטנות לעורר את התיאבון |
|
echar komer |
להגיש את המנה לצלחת |
|
este peshe tiene buen komer |
הדג הזה מצטיין בטעמו הערב |
|
komer d'en kaza |
אוכל ביתי |
|
komer de la kaye |
אוכל של מסעדה |
|
komer v. |
אכל, סעד; גרד, איכל |
to eat, to dine; to scratch, to corrode |
|
alikodear (t.) a komer |
ללחוץ על מישהו להשאר לאכול |
|
ata el gato kuando kome |
נוהג בקמצנות |
|
dar a komer |
להגיש אוכל; לשחד |
|
dar a komer kon kuchara |
להסביר ''ברחל בתך הקטנה'' |
|
de poko komer |
חסכני, מסתפק במועט |
|
después de komer! |
מילות סירוב: ''אחרי האוכל'' |
|
está komiendo i rayendo |
אוכל את עצמו מדאגות |
|
estar kome kome |
לאכול בלי הרף |
|
kome i desha! |
השתמש במתינות במה שניתן לך! |
|
komer al aznenka |
'לזלול כמו חמור'' (כמו חזיר) |
|
komer bokado |
לקבל שוחד |
|
komer de lo azir (t.) |
לאכול את הקרן; לחיות על חשבון הזולת |
|
komer el alma |
הוציא לו את הנשמה |
|
komer el hak (t.) |
שלל מ-, קיפח |
|
komer este mundo i el otro |
לזלול, ''לאכול מן העולם הזה והבא'' |
|
komer i enyegar |
היה כפוי טובה - ''אכל והכחיש'' |
|
komer kazik (t.)/komer pruna |
'אכל אותה'' |
|
komer komo un Bilam |
לזלול כמו חזיר (''כמו בלעם'') |
|
komer kon las ravadas |
לטרוף בעיניים |
|
komer kon pirón de oro |
לגבות תשלום גבוה עבור השירות |
|
komer la haftoná/komer lenya/shamar (t.) |
לחטוף מכות, לקבל מלקות |
|
komer la moruna de uno |
לנצל מישהו, להוציא ממנו כסף |
|
komer las orejas |
להיות שרוי בעניות מרודה |
|
komer medra |
'לאכול ח'ארה'' - לספוג עלבונות בלי להגיב |
|
komer miel kitar fyel |
כפיות טובה |
|
komer mundado |
לאכול מזונות נבחרים; לאכול מזון שאין בו ספק חמץ; להכנס לעסק בטוח |
|
komer pan i azeite/azeitunas |
לאכול באופן חסכוני |
|
komer pan kon sal |
לאכול פת במלח - להסתפק במועט |
|
komer pato kon merendjena |
עסקה טובה |
|
komer un bokado |
לאכול ארוחה קלה, ''לחטוף'' משהו |
|
komerla de bronzo |
'אכל אותה בגדול'' |
|
me kome la espalda |
אני חש גירוד בגב |
|
me kome la mano |
'מגרדת לי היד'' – סימן לבאות: ביד ימין - אוציא כסף, ביד שמאל - אקבל כסף |
|
no komer chachas |
לא לבלוע את המלמולים חסרי הפשר |
|
no komerselas |
לא ''לאכול'' את מה שמנסים להאכיל אותך |
|
no la kome |
הוא אינו אוכל זאת, קשה להונות אותו |
|
ya me komio la miga del meoyo! |
נמאס לי כבר לשמוע אותו חוזר בלי הרף על אותו דבר, עשה לי חור בראש! |
|
dezmayarse por komer |
מת לאכול, גווע מרעב |
|
no tener para komer |
משולל אמצעי מחיה |
|
ay ke komer? |
יש משהו לאכול? |
|
invitar a komer |
להזמין מישהו לארוחה |
|
tener djente a komer |
לארח אנשים לסעודה |
|
kedar sin komer |
לצום |
|
komer i eskupir |
לאכול ולירוק - נאמר על ירקות עתירי סיבים שקשה ללעוס אותם |
|
kome i desha! |
אכול והותר!, השאר גם לאחרים; השתמש בצניעות במה שנותנים לך |
|
se disho komer |
לזה קוראים לאכול! - נאמר על אדם ה"בולס" עד התפוצצות |
|
komer a la kaye |
לאכול במסעדה |
|
medra ke koma! |
שיאכל צואה! - נחשפו השקרים ששיקר במצח נחושה |
|
komer i fuir |
לאכול ולברוח - התנהגות בלתי נימוסית של אורח המעוניין רק בסעודה ומסתלק |
|
komer un shamar/una bofetada |
לחטוף סטירה; לחטוף עלבון |
|
mira ke kome degoyado! |
הזהר ממנו הוא "טורף"!, הוא אינו צמחוני! |
|
me lo komió i me lo rayó |
הגיב בקנאה ובטינה על הצלחתנו |
|
mos komió la miga del meoyo! |
שיגע לנו את השכל! |
|
kome tu, koma yo |
שניים החוברים יחד למעשים לא כשרים |
|
komercho (it.) m. |
מכס, הנהלת המכס; מסחר |
customs, customs administration; trade |
|
kitar del komercho (it.) |
לשחרר מהמכס |
|
pagar komercho |
לשלם את דמי המכס |
|
komerse v. refl. |
אכל; אוכל, נאכל |
to eat; to be eaten, to be consumed, to decay |
|
komerse a uno de gritos |
לבלבל מישהו ברוב צעקות |
|
komerse de si para si |
דאג, אכל את עצמו, אכל את הלב, התכרסם, נכסס |
|
komerse de sus karnes |
אוכל עצמו מרוב דאגות |
|
komerse el zehut (ebr.) i el kavod (ebr.) |
לנצל לרעה את הארוח |
|
komerse la kavesa |
להרוס את עצמו, להיות הגורם לכשלונו |
|
komerse los biervos/las palavras |
לבלוע מילים, לא לדבר בבהירות |
|
komerse una mem |
לבצע טעות חמורה |
|
komersen los unos los otros |
לטרוף זה את זה |
|
se kome de suyo |
'נאכל מאליו'' - טעים מאוד |
|
se komió los guesos |
איבד כל אשר לו |
|
el selo se lo esta kumiendo |
הקנאה אוכלת אותו |
|
komerse el kapital |
לאבד את הונו |
|
s'están kumiendo entre eyos |
הם אוכלים זה את זה |
|
se lo kumyó al interes |
תשלומי הריבית הגבוהים הרסו אותו |
|
komerse las paras de la djente |
לא לפרוע חובות |
|
se lo keria komer |
רצה לאכול אותו מרוב כעס; לאכול אותו! - על ילד חמוד |
|
komerselo a uno bivo |
להיות מוכן לאכול אותו חי! |
|
komicha f. |
מעייפת בדיבורים, כוססת לבריות את הלב, נרגנת, רוטנת בלי הרף |
a woman fatiguing with talking, biting the hearts of people, resentful, grumbling incessantly |
|
estar una komicha |
מדברת בלי הפסקה ופולטת דברי הבל |
|
komida f. |
ארוחה, סעודה; אוכל, מאכל |
meal, feast; food |
|
komida de media noche |
ארוחת לילה, ארוחת חצות |
|
komida de proves |
אורז ושעועית |
|
l'agradó la komida |
התמזל מזלו!, מצא חן בעיניו ומבקש עוד |
|
komido adj. |
אכול, בלוי; שבע, שאכל לשבעה |
eaten, worn out; satiated, who ate to his heart's content |
|
toparse komido |
כבר אכל ושבע |
|
estar raido i komido |
תשוש וחלוש |
|
vestido entero komido |
לבוש בלוי לגמרי |
|
komisión/a f. |
ועדה; עמלה, קומיסיון, דמי שירות; גרוי, גרוד |
commission, service fees; irritation, itching |
|
komisión konsultativa |
ועדה מייעצת |
|
komisión lejislativa |
ועדת מחוקקת |
|
lavorar a la komision |
לעבוד תמורת עמלה |
|
komo adv. |
כמו, בדומה ל-, כפי ש-; בערך, כ- |
like, similar to, as roughly, about |
|
klaro komo el sol |
ברור כשמש |
|
komo bever un kopo de agua |
פשוט וקל |
|
komo de fato (it.) |
למעשה |
|
komo de uzo/komo siempre |
כרגיל |
|
komo nada |
כמו כלום, בקלות |
|
komo nada ke |
אין פלא ש- |
|
komo no es |
בכל אופן, בצורה זו או אחרת |
|
komo se deve/komo kale/komo dize el pasuk (ebr.) |
כראוי, כנדרש, כמנהג הבריות |
|
komo se dize |
כמו שאומרים |
|
komo se yama |
משמו (מה שמו) - כאשר אין זוכרים את השם |
|
komo tal |
בתור שכזה |
|
sea komo sea |
יהיה אשר יהיה, בוא נשכח מזה |
|
si komo |
כאילו |
|
komo kiere ke sea |
יהיה אשר יהיה |
|
todo komo todo |
הכל רע וגרוע באותה מידה |
|
komo a ti ke sea |
נגיד שאתה צודק ונפסיק להתווכח |
|
komo kual |
לפי דבריו |
|
komo es el dover |
כנדרש |
|
komo ombre |
כמו אדם מחונך ומנומס |
|
komo de mi al rey |
הדברים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב |
|
komo si no uviera nada en el mundo |
כאילו לא ארע דבר |
|
ay komo dos anyos |
חלפו מאז כשנתיים |
|
asi komo .. |
מאחר ש.. |
|
komo? interog. |
איך? כיצד? באיזה אופן? |
how? in what way? |
|
a komo? |
באיזה מחיר? כמה זה עולה? |
|
komo de? |
איזה (מין/סוג של)? |
|
komo estas? |
מה שלומך? |
|
komo i komo? |
כיצד זה העז? |
|
komo te yamas? |
מה שמך? |
|
komo viene a ser? |
איך קרה הדבר? |
|
komo no? |
למה לא?, בהחלט! |
|
komo viene ke...? |
כיצד יתכן ש..? |
|
komo fue? |
כיצד זה קרה? - נאמר באירוניה למי שמפתיע לטובה שלא לפי הרגלו |
|
komodo conj. |
כמו, באיזה אופן |
like, in what way |
|
komodo ke |
כאילו ש- |
|
kompanyía f. |
חברה מסחרית/תעשייתית; חברה, חברותא; אורחים |
commercial/industrial company; close friends; guests |
|
tener kompanyía |
להיות בחברה |
|
tener/azer kompanyía a uno |
לארח למישהו לחברה |
|
tomar al gato por kompanyía |
לתת לחתול לשמור על החלב |
|
kompanyo (it.) cf. kompanyón |
|
|
|
kompanya (it.) de vida |
רעיה |
|
komparar v. |
השווה, עימת, המשיל |
to compare, to contrast, to liken |
|
en lo bueno ke te kompare |
להבדיל (אצל הספרדים: "המבדיל") |
|
kompas m. |
מחוגה; מצפן; מקצב, קצב |
calipers; compass; rhythm |
|
kaminar kon kompas |
לנהוג במידה, לנהוג בזהירות, להוציא כסף לפי היכולת |
|
kompenso m. |
פיצוי, תמורה |
compensation |
|
en kompenso |
כפיצוי, כתמורה |
|
kompetisión f. |
תחרות, התחרות, מבחן |
competition, test |
|
entrar en kompetisión |
נכנס לתחרות |
|
kompla f. |
חרוז, טור-שיר |
verse |
|
komplas |
טורי-שיר, שיר נראטיבי שקול ומחורז, קופלאס, קומפלאס |
|
echar komplas |
להרים כוסית לכבוד מישהו |
|
komplazensia f. |
אדיבות, נימוס, נכונות לעזור |
kindness, politeness, willingness to help |
|
komplazensia desdenyoza |
הענות מתוך מחילה על הכבוד |
|
komportarse v. refl. |
התנהג |
to behave |
|
komportarse komo se deve |
להתנהג כראוי |
|
komporto m. |
הנהגה, התנהגות, נימוסים |
behavior, manners |
|
komporto de azno |
נימוסי חמור, חוסר נימוסים, גסות רוח |
|
no tener komporto |
להיות חסר נימוסים, להתנהג לא יפה |
|
tener komporto |
להתנהג יפה ובצורה מנומסת |
|
komporto de benadam |
התנהגות יפה וצנועה |
|
kompra f. |
קניה, רכישה |
buying, purchasing |
|
azer buena kompra |
לקנות קניה מוצלחת |
|
kon prep. |
עם, ב- |
with, in- |
|
kon esto sin esto |
בין כה וכה |
|
kon esto? |
ומה? |
|
kon salud! |
תתחדש! |
|
kon tigo/migo |
אתך/אתי |
|
kon todo |
למרות הכל |
|
kon todo esto |
למרות זאת, למרות הכל |
|
kon todo ke |
אף על פי ש- |
|
uno kon otro/eyo kon eyo |
בממוצע |
|
uno kon uno |
חצי חצי |
|
vistido kon |
לבוש ב- |
|
konch m. (cf. koch) |
עקב נעל |
heel |
|
konches altos |
עקבים גבוהים |
|
kondisión f. |
תנאי; אופי, טבע, תכונה; מצב, מעמד, נסיבות |
condition |
|
fiksar kondisiónes |
להתנות, להעמיד תנאים |
|
kon/a kondisión ke |
בתנאי ש- |
|
kondisiones adelantadas |
תנאים מוקדמים |
|
sin kondisión |
ללא תנאי |
|
kondjá (t.) f. |
ורד; ניצן |
rose; bud |
|
está una kondjá! (t.) |
היא יפהפיה |
|
koneksión f. |
קשר |
connection |
|
en koneksión |
בקשר ל- |
|
konfafa f. |
קשר, קנוניה, תכך, נכל, תחבולה |
a conspiracy, confederate a plot, a trick |
|
azer konfafas |
קשר קשר, רקם מזימות ותככים |
|
konfesar v. |
הודיע; זמם, קָשַר קֶשֶר; הודה, התוודה; וידה, הביא לידי וידוי |
to inform; to plot; to admit, to confess; , to bring to confession |
|
konfesar echos |
לארגן עסקים |
|
konfiensa f. |
אמון; בטחון, וודאות |
trust; security, certainty |
|
tener konfiensa |
לתת אמון, להאמין |
|
konfit/e m. |
סוכריה, שקד מסוכר, בונבון |
candy, candied almond, bonbon |
|
konfit blanko |
בחורה יפה וטהורה |
|
konflikto m. |
סכסוך, קונפליקט |
conflict |
|
arreglar el konflikto |
ליישב כסוך |
|
konforme adj. |
תואם, הולם |
compatible, appropriate |
|
kopia konforme |
העתק רשמי |
|
ser konforme |
תאם, הלם |
|
konforto (it.) m. |
נוחות, רגיעה; ניחומים |
comfort, relaxation; consolations |
|
palavras de konforto (it.) |
מילות ניחומים |
|
konfuzión f. |
בלבול, מבוכה |
confusion |
|
azer konfuzión |
לבלבל; להתבלבל |
|
kongosha/kongoja f. |
כבדות, שעמום; תסכול; עצב, צער; גל חום (אצל נשים) |
heaviness, boredom; frustration; sadness, sorrow; hot flush (in women) |
|
dar kongosha |
להתעייף מ-, להשתעמם |
|
konjé (fr.) m. |
חופשה, ''פס'' (התר חופשה צבאי) |
vacation, ''pass'' (military vacation permit) |
|
tomar konjé/tener konjé |
לצאת לחופשה/להיות בחופשה |
|
tomar konjé de sus parientes de sus amigos |
להפרד מקרוביו |
|
konkiyas/konkías f. pl. |
מרירות נפש; קנאה; הקנטה |
bitterness of soul; jealousy; annoyance |
|
azer konkiyas |
להקניט, לעורר טינה/קנאה |
|
konkriar v. |
יצר, הוליד, חולל |
to create, to beget |
|
konkriar guzano |
להתליע, לגרום להופעת תולעים |
|
konmigo prep. |
איתי, עימי |
with me |
|
tengo la razon konmigo |
החוק עומד לצידי |
|
konoser v. |
הכיר, ידע, זיהה, למד |
to know, to know, to recognize, to learn |
|
konoska! |
הכר נא! |
|
konseguensa (it.) f. |
תוצאה |
outcome |
|
en konseguensa (it.) |
לפיכך |
|
por konseguensa (it.) |
כתוצאה מכך |
|
konseja f. |
מעשיה, סיפור |
a tale, a story |
|
es una konseja larga de kontar |
זה סיפור ארוך |
|
kontar konsejas |
''למכור'' סיפורים, לרמות |
|
konsejas de mil i una noche |
סיפורי אלף לילה ולילה; סיפורים משמימים ומשעממים |
|
konsejero n. |
יועץ |
advisor, counsellor |
|
konsejero malo/konsejero para mal |
יועץ להרע |
|
konsejo m. |
עצה |
advice |
|
konsejo del guerko |
עצה שטנית |
|
tomar/demandar konsejo |
התייעץ, לקח עצה |
|
konsejo de padre |
עצה חכמה משוללת פניות |
|
el de los konsejos |
אדם המחלק עצות לכל |
|
al tiempo al konsejo |
כל בעיה בזמנה |
|
konsensia f. |
מצפון, הכרה, תודעה |
conscience |
|
lo aharvo la konsensia |
מצפונו הציק לו |
|
taparse la konsensia |
להתעלם מצו המצפון |
|
tener konsensia de una koza |
להיות מודע לדבר-מה |
|
konsentido adj. |
מוסכם; מוחש |
consensual |
|
darse por konsentido |
להראות שהמזימה הובנה/שתפסנו את הכוונה הסמויה, לא לתת עצמו למרמס |
|
no darse por konsentido |
להעמיד פנים שהבחנו במזימה (תוך שאנו ממשיכים לעמוד על המשמר) |
|
konsentir v. |
הסכים, קיבל עליו; הרגיש, חש, נוכח לדעת |
to consent, to accept; to feel, to sense |
|
darse a konsentir por el garón (ebr.) |
להביע באופן בוטה את העובדה שלא קיבלנו די אוכל |
|
konsernar v. |
נגע ל-, היה שייך ל- |
to concern to, to belong to |
|
en lo ke konserna a- |
בכל הנוגע ל- |
|
konsesión f. |
זכיון; ויתור, פשרה |
concession |
|
azer konsesiones |
התפשר, עשה פשרות |
|
konsiderado adj. |
נחשב, מכובד; נתון, קבוע |
considered, respected; given, fixed |
|
en un momento konsiderado |
ברגע נתון |
|
konsiderasión f. |
הערכה, כבוד; התחשבות, חשיבה, עיון |
consideration |
|
konsiderasiones |
שיקולים |
|
tomar en konsiderasión |
להביא בחשבון |
|
konsigo prep. |
איתו, עימו |
with him |
|
yevar konsigo |
להביא איתו, להביא על עצמו |
|
konsilio/konsiyo m. |
מועצה |
council |
|
konsilio komunal |
ועד הקהילה |
|
konsolarse v. refl. |
התנחם, התנחם מאבלו; התענג; קיבל סיפוק מלא |
to be comforted; to be relished; to received full satisfaction |
|
konsolarse de riir |
לצחוק עד דמעות |
|
konsolarse de komer |
לאכול לשובע |
|
konsolarse los guesos |
לחמם את העצמות, להתחמם, לשהות במקום חם, להתענג |
|
ya se konsolo la boka del alma |
רק צרות יצאו לו מזה |
|
konsolarse de pasear |
להתענג על הטיול |
|
konsolarse de aharvar |
להכות מכות נאמנות (ולנסוך בהן את השנאה המצטברת) |
|
konsolarse de todo lo bueno de este mundo |
להתענג על כל טוב העולם |
|
konsolasión f. |
נחמה, ניחומים; עונג, אושר, סיפוק |
consolation; pleasure, happiness, satisfaction |
|
konsolasión no da |
מאלה שלעולם אינם מרוצים |
|
dar konsolasion |
להביע שביעות רצון מעבודה שנעשתה כהלכה |
|
kónsolo m. |
קונסול |
consul |
|
ser de kónsolo |
ליהנות מקפיטולציה באימפריה העותמנית; (באירוניה:) לבקש זכויות יתר שלא כדין |
|
konsuegraje m. |
קרבה משפחתית בעקבות חיתון, מחותנות |
family closeness following marriage |
|
vijitas de konsuegraje |
ביקורים הדדיים של משפחות מחותנות |
|
konsuegrar v. |
בא בקשרי מחותנות |
to become relative by marriage |
|
no konsuegran |
אינם מסתדרים זה עם זה |
|
no konsuegran una koza kon otra |
הדברים אינם נדבקים זה לזה |
|
konsultativo adj. |
מתון, שקול; מתייעץ |
consultative |
|
miembro konsultativo |
חבר בדעה מייעצת |
|
kontado adj. |
חשוב, ראוי לציון, נכבד, מפורסם; נחשב; ספור |
important, noteworthy, respectable, famous; considered; counted |
|
kontado ke no sea |
אל יחשב לי הדבר כהתפארות |
|
ser un kontadiko |
להיות במצב כלכלי טוב |
|
ser kontado |
להשתייך למעמד הגבוה |
|
tiene los días kontados |
ימיו ספורים |
|
tiene revenidos kontados |
יש לו הכנסות מוגבלות |
|
kontado ke no mos sea! |
שלא ייזקף לחובתנו!, שאלוהים לא יזקוף זאת לחובתנו! |
|
kontado por nada |
נחשב לאין |
|
kontadura f. |
ספירה |
counting |
|
kontadura de el omer |
ספירת העומר |
|
kontante adv. |
במזומן |
in cash |
|
vender/merkar/pagar kontante |
למכור/לקנות/לשלם במזומנים |
|
vendida al/en kontante |
מכירה במזומנים |
|
kontar v. |
סיפר; ספר, חישב; הביא בחשבון, החשיב, כלל; סמך על |
to tell; to count, to calculate; to take into account, to consider, to include; to count on |
|
a ken se konta |
אם נספר איש לא יאמין |
|
kóntaselo a tu tía! |
ספר לסבתא! |
|
kontar konsejas |
לספר מעשיות - להפריח בדותות |
|
kontar los días/kontar las oras |
לחכות בקוצר רוח |
|
kontar sovre |
לסמוך על, לבנות על |
|
no kontar |
להמעיט בחשיבות, לא להחשיב |
|
no puedes kontar sovre el |
אינך יכול לסמוך עליו |
|
kontar los bokados |
למנות את הנגיסות (נאמר כנגד קמצן שעינו צרה באוכל מפיתו, או כאשר מתבוננים בקנאה במי שאוכל דבר ערב, או למראה מי ש"בולס") |
|
esto no konta/no se konta |
דבר זה אינו נחשב, אין להביאו בחשבון |
|
kontar el Omer |
לספור ספירת העומר |
|
kontar un fato |
לספר אודות ארוע |
|
kontar sus males/sus ansias |
לספר על הצרות שעברו עליו |
|
te kontaré! |
שמע סיפור! |
|
kontar la pasadía |
לספר על תקופת הסבל שעברה עליו |
|
del pasarlo al kontarlo |
אין בכוח המילים לתאר את גודל החוויה |
|
kontenerse v. refl. |
התפאר, התגאה, התרברב, השתחץ; התאפק, החזיק עצמו |
to brag, to be proud; to hold back |
|
kontenerselo |
לאהוב עצמו, להתגדר באהבה עצמית |
|
de ke lo kontiene? |
על מה הוא מתרברב? |
|
kontentado adj. |
שבע רצון, שהשביעו את רצונו |
satisfied |
|
kontentado ke seas! |
שאלוהים ימלא את רצונך! |
|
kontentar v. |
השביע, השביע רצון, גרם קורת רוח |
satisfy |
|
malo de kontentar |
שקשה להביאו על סיפוקו, שקשה להשביע רצונו |
|
kontente (port.) adj. |
מרוצה, שבע רצון |
satisfied |
|
se fue alegre i kontente (port.) |
הלך לו שמח וטוב לב |
|
tu kontente, yo plaziente! |
שנינו יצאנו מרוצים! (כששמים קץ לויכוח ממושך) |
|
kontentez f. |
שביעות רצון; הסכמה |
satisfaction; agreement |
|
kon kontentez de padre i madre |
בהסכמת ההורים |
|
kontigo prep. |
אתך |
with you |
|
ten el tino kontigo! |
הזהר, שים לב וחשוב על מה שאתה עושה! |
|
konto (it.) m. |
חשבון, חשבון בנק |
account, bank account |
|
konto korriente |
חשבון שוטף |
|
kontorno m. |
הקף |
circumference |
|
en los kontornos de la sivdad |
בפרברי העיר |
|
kontra prep. |
נגד, כנגד, בנגוד ל-, לעומת |
against, contrary to, vs |
|
a la kontra |
להיפך |
|
en kontra |
תמורת, כנגד |
|
ir kontra v. |
נגד, יצא נגד, הפריע |
|
kontra mi dezeo |
למרות רצוני |
|
kontra parte |
תמורה |
|
kontra tosigo |
נוגד-רעל |
|
por kontra |
לעומת זאת |
|
salir kontra |
יצא כנגד, התנגד, התקומם |
|
tomar kontra a uno/tomar en kontra/ir/estar/meterse/venir kontra uno |
לסלוד ממישהו |
|
venir kontra |
הפר, עבר על, התנגד |
|
a la kontra |
להפך, לעומת זאת |
|
kaminar kontra el enemigo |
להתייצב מול האוייב |
|
azer kontra su interes |
לפעול כנגד האינטרסים שלו |
|
azer kontra su voluntad |
לפעול כנגד רצונו |
|
avlar kontra uno |
לדבר רעות על מישהו |
|
todo le viene kontra |
סבור כי המזל הרע רודף אחריו |
|
azerse kontra |
להתגלח בניגוד לכיוון צמיחת השיער |
|
el "por" i el "kontra" |
ה"בעד" וה"נגד" |
|
kontrario m. |
יריב; הפך |
rival; opposite |
|
al kontrario de |
בניגוד ל- |
|
lo kontrario |
ההפך |
|
kontrolador/e m. |
מבקר |
controller |
|
kontrolador del estado |
מבקר המדינה |
|
konvenensia/konveniens(i)a f. |
התאמה, תועלת, יתרון; נוחות, נוחיות; עניין, אינטרס |
convenience |
|
no ay konvenensia |
אין בכך שום תועלת |
|
konvenir v. |
בא לידי הסכם, הסכים; התאים, הלם; היה בעל עניין |
to come to an agreement, to agree; to fit, ; to be interested |
|
ya me konviene |
מתאים לי, יש לי בכך עניין |
|
no konviene |
אין בכך שום תועלת |
|
se abolta por onde le konviene |
הולך לאן שהרוח נושבת, מתנהל לפי האינטרסים שלו |
|
konvenivle adj. |
הגון, נאות, יאה, כשר, מתאים, הולם, נוח; סביר (מחיר) |
decent, proper, suitable, convenient; reasonable (price) |
|
presios konvenivles adj. |
מחירים סבירים |
|
konvensiente adj. |
משכנע |
convincing |
|
razonamiento konvensiénte |
הנמקה משכנעת |
|
konyorarse v. refl. |
התאונן, התלונן, קבל |
to complain |
|
no se konyora kon ninguno |
גאה מכדי להתאונן לפני מישהו ולספר לו על צרותיו |
|
kopia f. |
העתק, חיקוי; מלל, תמליל, טקסט |
copy, imitation; text |
|
tomar kopia |
להעתיק, לקחת דוגמא מ- |
|
kopo (port.) m. |
כוס, גביע |
cup |
|
aogarse en un kopo (port.) de agua |
לטבוע בספל מים - להתבלבל בשל דבר פעוט ערך |
|
komo bever un kopo (port.) de agua! |
קלי קלות! |
|
koraje m. |
אומץ, אומץ לב. עוז; גבורה; כעס, זעם |
courage; heroism; anger, rage |
|
koraje ke tenga! |
נראה אותו! שרק יעז! |
|
koraje! |
קדימה! בלי פחד! |
|
tomar koraje |
לאזור עוז |
|
koraje se kere |
צריך אומץ (בשביל לומר זאת/לעשות זאת וכו') |
|
koral (1) m. |
אלמוג |
coral |
|
isla de korales |
אי אלמוגים |
|
koral (2) m. |
רפת, דיר, אורווה, מכלאה |
cattle-shed, barn, stable, corral |
|
koral de vakas/de ovejas |
כינוי למקום פרוץ לכל ללא סדר ומשמעת |
|
korasón m. |
לב, לבב, ליבה; מרכז |
heart, core; center |
|
amigo de korasón |
חבר יקר ללב |
|
apretamiento de korasón |
מועקה, כאב לב, מצוקה |
|
apretar el korasón |
להעצב |
|
arrovar el korasón |
למשוך ממישהו את הסודות האינטימיים |
|
avrir el korasón a uno |
לפתוח ליבו, להשיח ליבו |
|
azer de tripas korasón |
לקבל את הרעה בהכנעה |
|
bake de korasón m. |
דפיקות לב |
|
blandura/dureza de korasón |
רכות/ קשיות לב |
|
boka de ley korasón de mamzer |
צביעות, אחד בפה ואחד בלב |
|
dar de korasón |
לתת מלב ונפש |
|
dar el korasón |
לחוש תחושה מוקדמת, לנחש, לחזות מראש |
|
de alma i korasón/ de todo korasón |
בלב ונפש, מקרב לב |
|
de korasón |
בכל לב |
|
deskaer del korasón |
לאבד את כל החיבה כלפי מישהו |
|
el korasón apretado |
בלב מעיק |
|
estar de dos korasones |
בלב ולב |
|
estar en un korasón/los korasones avlan |
טלפתיה בין שני אנשים (אותה תחושה/מחשבה) |
|
estar entre dos korasones |
להסס, להתלבט |
|
estrechura de korasón |
אדם חסר מנוח |
|
hazinura de korasón |
מחלת לב |
|
kon el korasón en la mano |
בכל הכנות |
|
kon korasón limpio |
בנאמנות |
|
korasón de pichón |
לב רחום; באירוניה: לב אכזר |
|
korasón de Amalek (ebr.) |
'לב של עמלק'' - אכזר וחסר רחמים |
|
korasón de piedra/bronzo/fierro |
לב אבן |
|
mal de korasón |
מכאובי לב; בחילה, קבס |
|
mete la mano al korasón |
עם היד על הלב |
|
no me da el korasón |
לבי לא יתנני |
|
persona de buen korasón |
טוֹב לב |
|
por dolor de korasón |
בניגוד לרצוני, בלית ברירה, להוותי |
|
tener el korasón un aventador |
הלב מנבא רעות |
|
tomar el korasón |
לקח לב |
|
tomar/tener a korasón |
לתת ליבו ל- |
|
yelarse el korasón |
לההפך לאדיש |
|
ya me lo estava dando el korason |
לבי ניבא לי, היתה לי תחושה מוקדמת |
|
lo ke te da el korason |
לפי חפץ ליבך |
|
de buen korason |
מקרב לב |
|
el Dio te lo meta en korason! |
שאלוהים יתן זאת בליבך! |
|
el Dio ke le avra el korason! |
שאלוהים יתן בליבו רחמים! |
|
se arranka/se amanzia/se desaze/se derrite/kae el korason a los pies! |
כואב הלב! נכמרו רחמי! |
|
me s'estreca/me s'apreta/me se serra/me salta el korason |
אני חרד ולחוץ, לבי צר |
|
kon el korason amargo/amargado/kon amargura de korason |
בלב מר |
|
kon apreto de korason |
בלב מר וכואב |
|
s'embrenea el korason! |
מתענג הלב! (נאמר דבר מענג ומלהיב) |
|
se arrelumbra el korason! |
הלב נעשה להבה! (ביטוי להתענגות והתלהבות ממשהו) |
|
el korason de la sivdad |
לב העיר, מרכז העיר |
|
el korason de la mansana |
לב התפוח (החלק הפנימי המכיל את הגרעינים) |
|
el korason de l'alechuga |
לב החסה - החלק המובחר שלה |
|
korbán (ebr.) m. |
קורבן |
sacrifice |
|
azerse korbán (ebr.) por uno |
להקריב עצמו עבור מישהו |
|
kordón m. |
ענק, רביד, מחרוזת, שרשרת; שרוך, חבל, חוט, רצועה |
necklace, string, chain; lace, rope, string, strap |
|
echar kordón |
לתת רביד כשי לרעיה/ כלה/בת |
|
Koré (ebr.) |
קורח |
Corah |
|
orar las de Koré (ebr.) a uno |
לקלל מישהו, לאחל לו רעות (כקורח ועדתו) |
|
korkova f. |
חטוטרת, גבנון; דבשת |
hump |
|
tener korkova grande |
לשאת בעול משפחה |
|
kornijales m. pl. |
פינות חיצוניות; קרנות |
external corners |
|
kornijales de la ara |
קרנות המזבח |
|
koro m. |
מקהלה; לב |
choir; heart |
|
amigo de koro |
חבר בלב ונפש |
|
de buen koro |
ברצון, בחפץ לב |
|
korona f. |
כתר, נזר, עטרה, זר; כתר לשן |
crown, garland; dental crown |
|
se keren koronas de limón! |
הוא כל כך משגע את השכל בדיבוריו עד שיש צורך בקליפות לימון לצינון הראש! |
|
korporal adj. |
גופני, גשמי |
corporal |
|
pena korporal |
עונש גופני, מלקות |
|
korpudo adj. |
בעל גוף, בעל בשר, שמן |
fleshy, fat |
|
kon salu m'este, es korpudo i aparesido |
בלי עין הרע! - הוא שמן ובעל גוף |
|
korredika f. |
ריצה מהירה וקצרה |
a quick and short run |
|
la korredika del azno |
התלהבות קצרת זמן הממהרת להצטנן |
|
korredor/era n. |
סוכן, מתווך, סרסור; רץ |
agent, broker, pimp; runner |
|
korredor de novias |
שדכן, אדם היודע את כל סודות המשפחות בקהילה |
|
dar en mano de korredor de novias |
לפנות אל שדכן כדי שימצא כלה |
|
korrer v. |
רץ; (על נוזלים:) זרם, שטף; נבע; דלף |
to run; (of liquids:) to flow; to leak |
|
echarse a korrer |
להתחיל לרוץ |
|
estar korre korre |
להתרוצץ ממקום למקום |
|
irse korriendo |
ללכת במהירות, לרוץ |
|
korrer en plasa |
להיות מצוי בשוק |
|
le korre la boka/la eluenga |
בעל שטף לשון, בעל דיבור רהוט |
|
le korren las narizes |
אפו זב |
|
aki va korrer sangre! |
כאן יישפך דם! (על מריבה היכולה להגמר רע) |
|
le korren los pechos |
היא שופעת חלב (על אשה שילדה) |
|
las paras le korren por las pachas |
"הכסף נוזל לו מהאוזניים" (עשיר כקורח) |
|
ropa/artikolo ke korre en plasa |
סחורה מצויה ונפוצה בשוק |
|
ropa/artikolo ke no korre en plasa |
סחורה נדירה שאינה מצויה בשוק |
|
si te korre, para ke korres i si no te korre, para ke korres |
אם נגזר שיבוא עליך הטוב - למה להתרוצץ, ואם לא נגזר כך - למה להתרוצץ? |
|
venir koriendo koriendo |
להגיע במלוא המהירות |
|
korrerse v. |
דלף, ניגר, נטף, טפטף; פרסם ברבים את הסוד |
to leak, to flow, to trickle, to drip; to make the secret public |
|
se korre |
אינו מסוגל לנצור את הסוד |
|
korretina f. |
ריצה מהירה, מרוץ, בהלה ל-, הסתערות |
a quick run, a race, a rush |
|
echarse una korretina |
לפתוח בריצה, להתחיל לרוץ |
|
korrida f. |
ריצה, מרוץ; מלחמת שוורים |
running, race; bull fight |
|
tomar una koza de korrida |
להכנס לעסק בהתלהבות קצרת טווח |
|
a las korridas |
בחפזון, בבהילות |
|
tomar de korrida i dar la taklá |
לעצור בפתאומיות ממרוצתו |
|
korrién adj. |
השוטף |
current |
|
al diez korrién |
בעשרה לחודש השוטף/ לחודש הזה |
|
korriente f. & adj. |
זרם, שטף, מפל, משב; שוטף, זורם; קל, קליל; נוכחי; מצוי בשוק |
current, flow, cascade, gust; flowing; easy, light; current; found in the market |
|
al korriente |
'בעניינים'' |
|
korriente eléktriko |
זרם החשמל |
|
ropa korriente |
סחורה רגילה ומצויה בשוק |
|
estar en un kuriente |
להיחשף לרוח פרצים |
|
ser korriente |
להיות בעל אופי נוח וגמיש |
|
korrijar v. |
תיקן, תיקן תיקון קל, הגיה |
to correct, to fix a slight correction, to proofread |
|
korrijar sus propias palavras |
לתקן את עצמו |
|
korso m. |
צבי; מהלך, מסלול; שיעור, קורס; ערך |
deer; course |
|
korsos de noche |
שיעורי ערב, לימודי ערב |
|
el korso de la vida |
מהלך החיים |
|
en el korso del echo |
במהלך העניינים |
|
kortada f. |
גערה, נזיפה; תשובה קולעת; חיתוך, חתך |
scolding; a striking answer; bruise, cut, cutting |
|
dar kortadas |
לענות במרירות/חריפות |
|
kortado adj. |
חתוך; נימול |
cut; circumcised |
|
dar de kortado |
להחשיב את העניין כעשוי וגמור |
|
kuento kortado |
חשבון שנבדק ואושר על ידי הלקוח |
|
estar kortado en dos |
להיות שרוי בדכאון או מכאובים |
|
kortador/dera n. |
גזרן, חייט |
cutter (clothes), tailor |
|
kortador de lenya |
חוטב עצים |
|
kortadura f. |
חתך, חיתוך, צלקת, קריעה; סיום (שבעה/שנה/חודש); גזירה |
cut, scar, tear; end of mourning (seven/year/month); cutting |
|
kortadura de los siete |
סיום השבעה |
|
kortadura de mez/kortadura de anyo |
טכס (תפילה) במלאת שלושים/במלאת שנה למותו של אדם |
|
kortamiento m. |
גזירה, חיתוך; סיום תקופת האבל |
cutting; the end of the mourning period |
|
kortamiento del mez/del anyo |
סיום השלושים/שנת האבל |
|
kortar v. |
גזר, חתך, כרת, קיצר; שבר, הפסיק, אסר; סיפר (תספורת) |
to cut, to shorten; to break, to stop, to forbid; to cut hair |
|
el frío korto |
נעשה פחות קר |
|
karne de kortar |
בשר לטחינה |
|
korta! |
חדל! הפסק זאת! |
|
kortar a uno |
לסרב בצורה בוטה |
|
kortar ashugar |
לקנות בדים לצורכי נדונית הכלה |
|
kortar el koraje |
לייאש |
|
kortar el mazal (ebr.) |
לחבל במזלו של מישהו |
|
kortar el pan |
לשבור מטה פרנסתו |
|
kortar el yurek (t.) |
לרפות ידיים |
|
kortar kavesas |
לאיים איומי סרק |
|
kortar kon kuchiyo |
לחתוך במכה אחת |
|
kortar kurto |
לחתוך באופן פתאומי, לשים קץ |
|
kortar la palavra |
לקטוע דיבורו של מישהו |
|
kortar la sed |
לשבור את הצמא |
|
kortar las alas |
לקצץ כנפים, לבלום את היוזמה, לייאש |
|
kortar lenya |
לחטוב עצים |
|
kortar ley |
לחרוץ דין |
|
kortar liras |
להצליח בעסקים, לעשות כסף |
|
kortar los pies |
להדיר רגליו |
|
kortar mezada |
לקבוע את סכום התשלום החודשי |
|
kortar oro |
עשה הון, הרוויח הון עתק |
|
kortar palavra |
לכרות ברית אירוסין |
|
kortar presio |
להסכים על המחיר |
|
kortar siete/mez |
להשלים שבעת ימי אבל/חודש אבל |
|
kortar tanid (ebr.) |
לשבור את הצום |
|
kortar vistido muevo |
לתפור בגד חדש |
|
lo korta el fransez |
הוא שולט היטב בצרפתית |
|
no korta la tijera |
בפי בעל מלאכה: לבקש טיפים לפני התחלת התפירה |
|
saver kortar |
יודע להחליט, יודע לקבל החלטות |
|
kortar pan |
לבצוע את הפת |
|
kortar un vestido |
לעשות את עבודת הגזירה של הבגד |
|
kortar el yelor |
לחמם מעט דבר מה שהיה קר מאוד |
|
kortar el chorro/la sangre |
לעצור זרם מים/זיבת דם |
|
kortar el yoro/la riza/el esfuenio |
לעצור את הבכי/הצחוק/השינה |
|
kortaron los echos |
חלה ירידה בהקף העסקים |
|
le kórto la kavesa |
"אסיר את ראשו" אם יעשה זאת! |
|
kortar djornal |
לקבוע שכר יום לעובד |
|
el dotor le korto el sigaro |
הרופא אסר עליו את העישון |
|
kortar el berikyét |
להטיל עין רעה במישהו ולקלקל את רווחתו |
|
kortar las fuersas |
לשלול ממישהו את כוחותיו |
|
kortar las pachas |
להפיל מישהו מן הרגלים, לרפות את רגליו |
|
la kalor kortó |
החום נחלש |
|
la kayentura kortó |
ירד החום (של אדם) |
|
kortar por en medio a uno |
לעצור מישהו באמצע דבריו/באמצע עבודתו |
|
kortar kuento |
להגיע לידי הסכמה אודות החשבון, לסגור חשבון |
|
kortarse v. refl. |
נחתך, נגזר; נפסק; נקרש |
to cut; to cease; to congeal |
|
kortarse un dedo |
להתפשר ולוותר על נתח גדול |
|
kortarse un vestido |
לקנות בד לבגד |
|
me se kortaron las fuersas |
אזל כוחי, התעייפתי מאוד |
|
se le kortaron las urinas |
שלפוחית השתן אינה פועלת |
|
korte f. |
חצר; חצר המלך, אנשי החצר; בית משפט; חוד, להב; חתך; בד גזור לבגד; גזרה; חיזור |
yard; the king's court, the courtiers; court; point, blade; cut; cloth cut for clothing; courtship |
|
azer la korte |
לחזר |
|
dar un korte |
חתך, עשה חתך |
|
espada de siete kortes |
לשון הרע (''חרב של 7 להבים'') |
|
korte de anyo |
תום שנת האבל |
|
korte de mez |
תום שלושים ימי אבל |
|
korte de siete |
תום השבעה, קימה משבעה |
|
kuchiyo de dos kortes |
דו ערכי, דו משמעי; חרב פיפיות |
|
el korte del kuchiyo/de la navaja/la esh.huela/de la baltá |
להב הסכין/המאכלת/הגרזן/הקרדום |
|
el korte de la karne |
צורת חיתוך הבשר בידי הקצב |
|
vestido de buen korte |
בגד בעל גזרה נאה |
|
ambezar el korte/tomar lisiones de korte |
ללמוד את מלאכת הגזירה (בחייטות) |
|
kortijo m. |
חצר, חצר פנימית, פטיו |
courtyard, patio |
|
kortijo lajado |
חצר מרוצפת |
|
djugar al kortijo |
לשחק משחקי האוויר הפתוח (ילדים) |
|
echar el estierko al kortijo |
להטיל את האשפה לרשות הרבים |
|
estar arrastando por lo kortijos |
לשוטט בחצרות - לחיות חיי נווד ולהתפרנס מהיד אל הפה |
|
kortina f. |
וילון, וילון מיטה, פרגוד, מס; פרוכת |
curtain, bed curtain, screen |
|
kortina de fierro |
מסך הברזל |
|
kortinas |
קלעים |
|
adientro de las kortinas |
מאחורי הקלעים |
|
korto cf. kurto |
|
|
|
kortos |
קצרות, בקצרה, בקיצור |
|
kos m. |
בעיטה |
kick |
|
dar kos/arrojar koses |
לבעוט |
|
dar la kos |
להשתחרר מעסק שהיה באחריותנו |
|
koshear v. |
צלע; חי חיי יגון וצער |
to limp; to live a life of grief and sorrow |
|
ir kosheando/koshea koshea |
לצלוע על ירכו; לחיות חיים קשים חסרי בטחון כלכלי |
|
koshín (port.) m. |
כר; כינוי לאדם שמן |
pillow; a nickname for a fat person |
|
azerse un kushin |
להשמין ולהתכער |
|
koshkía f. |
דגדוג |
tickle |
|
azer koshkías |
לדגדג; לפתות ולשדל |
|
kosho adj. & m. |
צולע, פיסח, חיגר, נכה |
lame, crippled |
|
siya kosha/meza kosha |
כיסא/שולחן "צולע" |
|
azerse del kosho |
להעמיד פני חיגר |
|
kostal adj. |
של הצלעות; חופי |
of the ribs; coastal |
|
rejión kostala |
מישור החוף |
|
kostar v. |
עלה, מחירו היה |
to cost |
|
ke te kosta |
מה כבר אכפת לך? |
|
kostar los ojos de la kara |
עולה הון תועפות |
|
kostar salado |
עלה במחיר מפולפל; היה כרוך באובדן גדול |
|
koste/kosto m. |
עלות, מחיר, יוקר |
cost |
|
a todo koste |
בכל מחיר |
|
el indeks del koste de la vida |
מדד יוקר המחיה |
|
presio de koste |
מחיר עלות |
|
vender al koste/pasar al koste |
למכור במחיר עלות; להעביר ידיעה כמו ששמעוה (בלי אחריות) |
|
kostiya /kostía f. |
צלע; רעיה |
rib; wife |
|
es su kostiya |
זו האשה שיעד לו אלוהים |
|
no es su kostiya |
היא אינה האשה שיועדה לו! (נאמר בעקבות פרידה/גירושין של בני זוג) |
|
kostumbre f. |
הרגל, נוהג, מנהג, מסורת |
habit, practice, custom, tradition |
|
uzos i kostumbres |
הרגלים ומנהגים |
|
kosuegro m. |
מחותן |
the father of son or daughter in-law |
|
topadura de kosuegros |
התראות חמימה |
|
kovdisia f. |
תשוקה, חמדה, חשק |
desire |
|
kovdisia del ojo |
תאווה לעיניים |
|
kovdo m. |
מרפק; אמה - מידת אורך |
elbow; a cubit - a measure of length |
|
me mostro el kovdo |
הפנה לי עורף, שם אותי ללעג |
|
kovrar v. |
גבה; קיבל, רכש; קיבל בחזרה; השיג, זכה ל- |
to collect; to receive, to acquire; to get back; to achieve |
|
kovrar el fiado |
לגבות תשלום עבור מכירה באשראי |
|
kovrar fama/onor |
לזכות לשם טוב |
|
kovrar fortuna |
לעשות הון |
|
kovrar karnes |
לקבל גוף שרירי |
|
kovrar krédito |
לזכות באמון |
|
kovrar salud |
לזכות בבריאות |
|
kovrar ventura |
למצוא את מזלה - להשיג בעל |
|
kovrar el revenido |
לגבות את הרווחים |
|
kovrar la kiera |
לגבות את דמי השכירות |
|
kovrar el djornal |
לקבל את שכר יומו |
|
kovrar fuersas |
להתחזק, לחזור לכוחותיו |
|
endagora tiene ke kovrar ventura! |
מאוחר מדי לאשה המבוגרת הזו למצוא את מזלה (חתן טוב) |
|
kovre m. |
נחושת |
copper |
|
hazinura del kovre |
צהבת |
|
mastrapa de kovre |
תרווד נחושת |
|
tel de kovre |
חוט נחושת, תיל נחושת |
|
koyón (it.) m. & adj. |
תם, פתי, אויל, טיפש, סכל |
naive, gullible, stupid |
|
gastar/komer/bivir a la barva del koyón (it.) |
ליהנות על חשבונו של פתי |
|
koyunear (it.) v. |
הפיל בפח, רימה, הונה, ניצל תמימותו של |
to cheat, to deceive, to take advantage of the innocence of |
|
no se desha koyunear |
לא נותן ש"יעבדו" עליו |
|
koza f. |
דבר, חפץ, דבר מה, עניין |
a thing, an object, something, matter |
|
ay koza de un mez |
זה קרה לפני כחודש ימים |
|
ay koza en el! |
יש בו משהו! |
|
de esto está la koza |
מה שאתה אומר /מבקש רחוק מאוד ממימוש |
|
de koza |
למעשה |
|
en koza de |
בדבר |
|
es koza de una ora |
זהו עניין של שעה, זה ייקח כשעה |
|
es koza eskapada |
זהו עניין גמור |
|
ke koza! |
באירוניה: עניין גדול! |
|
ke koza? |
מה זה? מה העניין? |
|
koza ay/ay koza |
יש לכך בסיס, אינו בדוי מן הלב |
|
koza grande |
דבר ראוי לציון |
|
koza ke no me sale |
מה איכפת לי? |
|
koza kere dizir |
יש לכך משמעות |
|
koza por koza |
לפי התור, בזה אחר זה |
|
kozas negras/feas/akeas kozas |
דברים שהצנעה יפה להם (ענייני מין) |
|
meter koza kon koza |
למיין את השאלות שעל הפרק, למיין כל סוג לעצמו |
|
no es koza de shakás! (t.) |
זו אינה בדיחה! |
|
no es koza |
לא כדאי |
|
no ser koza |
פעוט ערך |
|
no tener koza kon koza |
לחיות בעניות/בחוסר כל |
|
tomar una koza por otra |
לבלבל בין היוצרות |
|
una koza |
דבר מה |
|
kada koza a su tiempo |
כל דבר בעיתו |
|
kada koza a su lugar |
כל דבר במקומו |
|
la koza en si |
הדבר כשלעצמו |
|
komo akel ke no kere la koza |
כאילו שאינו חפץ בכך |
|
koza de chuparse los dedos |
ללקק את האצבעות! (על דבר טעים וערב לחיך) |
|
es koza de pedrer la kavesa |
אין להעלות על הדעת דבר שכזה! |
|
kozer v. |
בישל, אפה |
to cook, to bake |
|
kuezer kon su sumo |
לבשל בלי תוספת נוזלים; להסתדר בכוחות עצמו |
|
kozina f. |
מטבח; (איסטנבול: שרותים) |
kitchen; (Istanbul: toilets) |
|
servir en kozinas de la djente |
לעבוד כמשרת/ת אצל אנשים אחרים |
|
kraspes m. |
נקיון ללא רבב; (באופן לעגני:) לכלוך שהצטבר מהזנחה |
immaculate cleanliness; (mockingly:) dirt accumulated from neglect |
|
esta todo kraspes/kraspes blankos |
הכל מבהיק בנקיונו; בצורה אירונית: הכל טובל בלכלוך .. |
|
krédito m. |
אשראי; הלוואה; אמון |
credit; loan; trust |
|
dar krédito |
לתת אמון |
|
kreer v. |
האמין; סבר, הניח |
to believe; to suppose |
|
kreo ke |
אני סבור ש-, אני מניח ש- |
|
no kreer en dingunos/ningunos |
לא לתת אמון באיש, לא לסמוך על איש |
|
no kreer ni en la kamiza de ensima |
לא לסמוך על איש, לא לתת אמון באיש |
|
lo kréo |
כך אני סבור, אני סבור שכך |
|
kreer en el Dio |
להאמין באלוהים |
|
kréetelo, asi el Dio te krea |
האמן ואלוהים ייעתר לך! |
|
kréeme si krees en el Dio, si sos ijo de tu padre |
אם יש בך אמונה - האמן לי! |
|
no se kreido |
לא נותנים בי אמון |
|
krem/a f. & adj. |
שמנת, קצפת; בצבע קרם |
cream, whipped cream; cream colored |
|
krema de tomat |
רוטב עגבניות |
|
yevarse la krema |
לקחת את הנתח הטוב ביותר |
|
la krema |
"שמנה וסלתה'', העלית, המבחר |
|
tomar la krema |
לקחת את המובחר/את השמנת |
|
krema de la sivdad |
פני העיר, האליטה העירונית |
|
krep m. |
קרפ (סוג של בד/גומי) |
crepe |
|
krep shin (fr.) |
בד קרפ סיני |
|
krepar (it.) v. |
ביקע, שבר, פוצץ |
to crack, to break, to blow up |
|
azer krepar(it.) |
לגרום סבל/טינה/ חרדה; לתת להמתין עד בוש |
|
ke krepe! (it.) |
שיתפוצץ! |
|
krepar (it.) de selo |
להתפוצץ מקנאה |
|
kreser v. |
גדל, צמח, צמח לגובה, התארך; גידל; הגדיל, האריך |
to grow, to grow to height, to extend; to grow; to increase, to extend |
|
bivas kreskas i enfloreskas! |
איחול לילד שהתעטש: חיה צמח ופרח! |
|
kreser pepita en la boka |
לחזור ללא הרף על אותה עצה/אזהרה בלי תוצאות |
|
kreser el kozido/una mangat/un triko |
להאריך את הבגד/השרוול/האפודה |
|
no krese el arvoliko |
זה לא בא מעצמו - יש להשקיע כדי לקבלו |
|
kresida f. |
צמיחה (של ילד); עליה על גדות (נהר) |
growth (of a child); rising on banks (river) |
|
una kayida una kresida |
נאמר לילד בעקבות נפילה |
|
kresido adj. |
מגודל; שגודל, שחונך |
grown; educated |
|
nasido i kresido en Selanik |
הוא סלוניקאי אמיתי! |
|
kresido m. |
תפיחה, גידול |
swell, tumor |
|
kresidos i non menguados |
כן ירבו; בלי עין רעה |
|
kresiente m. |
סהר, לבנה; תקופת גידול הלבנה |
crescent moon; the growth period of moon |
|
luna kresiente |
לבנה בגידולה |
|
kresta f. |
כרבולת, ציצה; פסגה |
crest; summit |
|
dar en la kresta |
להשיב מניה וביה, להשיב מלים כדורבנות |
|
kriado adj. |
שגודל, שנוצר |
that grew, created |
|
kriado i no vijitado |
חסר כל (אלהים בראו לא ביקרו עוד) |
|
kriado m. |
יצור אנושי, בריה; תינוק, יונק; גידול תינוק; תקופת ההנקה והטיפול בתינוק; אופן גידול תינוק |
human being; nursing infant; raising a baby; the period of breastfeeding and caring for the baby; the way of raising a baby |
|
tener buen kriado |
לעבור כשורה את תקופת ההנקה |
|
salir a facha de los kriados |
להראות פניו בין הבריות כתום תקופת נידוי |
|
kriador m. |
בורא, יוצר |
creator |
|
el Kriador |
הבורא |
|
bendicho el Kriador! |
ברוך בורא עולם! (נאמר בהודיה) |
|
kriansa f. |
יצור, בריה; בריאה, יצירה |
creature; creation; the breastfeeding period |
|
las kriansas |
החברה האנושית |
|
kriansa mala/kriansa buena |
בן אדם רע/בן אדם טוב |
|
kriar v. |
ברא, יצר; הניק; גידל (ילדים) |
to create; to breastfeed; to raise (children) |
|
ke krió el Dio/en su mundo |
דבר מה מעולה ומושלם |
|
esto krió el Dio?! |
הייתכן כדבר הזה?! (על דבר מה רע) |
|
kriatura f. |
תינוק, ילדון; יונק, ינוקא; אדם חסר נסיון |
a baby, a child, suckling; an inexperienced person |
|
meoyo de kriatura! |
מוח של תינוק! חסר דעת! |
|
kiryatura mala |
ילד מפונק |
|
echarse kon kriaturas |
להתלכלך משתן תינוקות; לצאת ולהתחבר עם אנשים פחותי ערך |
|
krisiano/krisayan cf. kristiano |
|
|
|
krisiano enkrisianado! |
נוצרי מנוצר! |
|
króniko adj. |
ממושך, כרוני |
chronic |
|
hazinura kronika |
מחלה כרונית |
|
krosta (it.) f. |
קרום, קרום לחם, חלק קשה, גלד, קליפה, קליפת העץ; שכבת לכלוך |
crust, bread crust, hard part, scab, peel, bark; a layer of dirt |
|
apanyar krosta (it.) |
הגליד |
|
krosta (it.) de pan |
קרום לחם |
|
la krosta (it.) de la tierra |
קרום כדור הארץ |
|
la krosta de una ferida/una yaga/un grano |
גלד הפצע, צלקת |
|
krudo adj. |
חי, לא בשל, בוסר, נא, לא מבושל; גולמי, בלתי מעובד; גס רוח |
raw, unripe, uncooked; raw, unprocessed; rude |
|
agua kruda |
מים פשוטים, מי ברז |
|
karne kruda |
בשר נא |
|
salir krudo |
הפסיק את הלימודים בטרם זכה להשכלה מספיקה |
|
kedar krudo |
להשאר נבער מדעת |
|
seda kruda/filo krudo/tela kruda |
משי/חוט/בד גולמי |
|
biervos krudos |
מלים גסות, מלים בוטות |
|
salir krudo i desnudo |
לצאת מן העבודה ללא פיצוי או חסכונות |
|
kuadrar v. |
הגה, הגה רעיון, דמיין, תפס בדמיונו, העלה בדעתו; מיסגר |
to conceive, to conceive an idea, to imagine, to grasp in one's imagination, to bring up in one's mind; to frame |
|
no kuadrar |
לא הבין, לא לתפוס, לא הבדיל |
|
no me esta kuadrando |
לא עולה בדעתי |
|
no le kuadra |
אינו מסוגל להבין |
|
kuajar v. |
הקפיא, הקריש; נקרש, קפא, קרש, נקרש; הגיע למטרה, מימש תכניתו |
to freeze, to coagulate; to clot; to reach the goal, to realize his plan |
|
mucho lazdra ama no kuaja |
עובד קשה בלי לראות תוצאות |
|
kuajarse v. refl. |
נקרש, קפא; התגבש, הסתדר, התממש |
to freeze; to take shape, to manage, to materialize |
|
este echo no se kuaja |
העסק הזה אינו מגיע למימוש |
|
no se le kuaja |
אינו מצליח להשיג את המטרה שהוא חותר אליה |
|
ya me se kuajo |
סוף סוף עלה הדבר בידי |
|
kuajón m. |
קריש |
aspic |
|
kuajón de sangre |
קריש דם |
|
kual /kuala? kualos?/kualas |
מי/מה זה?, מי/מה זו?, מי/מה אלה? |
who/what is this?, who/what are these? |
|
al kual |
לזה אשר |
|
del kual |
שממנו, שעליו, שאודותיו |
|
el kual/la kuala/los kualos/las kualas |
אשר, ש-, ה- |
|
kual ke sea |
יהיה אשר יהיה |
|
tal i kual |
זהה בדיוק |
|
kual es akel ijo de la santa madre ke... |
מיהו החוצפן שהעז ל... |
|
kualmente adv. |
לפיו/לפיה; בעצם, לאמיתו של דבר, כאילו, כמו |
according to; actually, as a matter of fact, like |
|
esta pronto adjurar kualmente lo vido kon su ojo |
הוא מוכן להשבע על שראהו במו עיניו |
|
kualo ? interog. |
מה? איזה? |
what? which? |
|
kualo azer? |
מה לעשות? |
|
kualo ke diga! |
שידבר כמה שהוא רוצה! |
|
no ay de kualo! |
על לא דבר! |
|
kuando adv. |
כאשר, כש- |
when |
|
de kuando aki! |
אני מכחיש בכל תוקף! אין בכך אמת |
|
de vez en kuando/de kuando en kuando |
מפעם לפעם, לפעמים, לעיתים |
|
kuando tu ias yo venia! |
הבנתי אותך! אין צורך בהסברים |
|
kuando ala ala; kuando nada nada |
לעתים הוא מלא מרץ עשיה ולפעמים נרפה וחדל אונים |
|
de kuando no? |
מדוע לא? מדוע אתה סבור אחרת? |
|
kuanto/kuantos/kuantas adv. |
כמה |
how many, how much? |
|
kuanto mas .. mas .. |
ככל שרב.. כן .. |
|
kuanto manko .. manko .. |
ככל שמועט .. כן .. |
|
kuanto menos .. menos |
ככל שמועט.. כן .. |
|
el de kuantos es? |
מה מספרו הסידורי? |
|
en kuanto? |
ובכן? |
|
en kuanto a |
באשר ל- |
|
kuanto…! |
כה ..! |
|
(en) kuanto a |
באשר ל-, בנוגע ל- |
|
kuanto mas i kuanto mas |
על אחת כמה וכמה |
|
kuanto me dash por ir i venir |
איך גמרת כל כך מהר? |
|
kuanto? |
בכמה? מה המחיר? |
|
unos kuantos/unas kuantas |
אחדים |
|
por kuanto? |
בכמה? באיזה מחיר? |
|
kuanto tiempo se kiere |
כמה זמן ייקח הדבר |
|
kuantas paras vale? |
כמה זה כבר שווה?? (משולל כל ערך) |
|
kuantas vezes |
כמה פעמים, פעמים אחדות |
|
kuanto bueno sería si |
כמה טוב היה הדבר לו .. |
|
kuanto ay i no ay |
חבורה של אנשים מפוקפקים |
|
kuanto a mi |
בכל הנוגע אלי |
|
el de kuantos del mez vamos? |
איזה יום בחודש היום? |
|
kuarta m. |
מידה לנוזלים (רבע אוקה, 320 גרם) |
measure for liquids (quarter of an ounce, 320 grams) |
|
es bovo a kuartas |
הוא שוטה בריבוע |
|
sudar a kuartas |
להזיע בלי סוף |
|
kuarta d'azeite yeva enriva |
בגדו מוכתם ומשומן כולו |
|
l'esta korriendo la sangre a kuartas |
הוא סובל מדימום קשה מאוד |
|
kuarto m. |
רבע; מטבע |
quarter; quarter (currency) |
|
kuarto de ora/un kuarto |
רבע שעה |
|
kubeles (t.) m. pl. |
שיא הכיפה, קצה הבנין |
the top of the dome, the edge of the building |
|
inchirse de djente fina los kubeles |
להתמלא עד אפס מקום |
|
kubik/o adj. |
מעוקב, קובי, קובייתי |
cubic, cubical |
|
metro kubik m. |
מטר מעוקב |
|
kubo m. |
קוביה, חזקה שלישית |
cube, third power |
|
metros cubos |
מטרים מעוקבים |
|
kuchara f. |
כף |
tablespoon |
|
dar a komer kon kuchara |
לומר את הדבר ברמזים גלויים וברורים |
|
eya es una kuchara |
תוחבת חוטמה לעסקי אחרים |
|
kuchara de tavla |
כף עץ |
|
kucharear v. |
הניע בחוזקה, ערבב; טעם מן התבשיל בעודו מתבשל |
to stir vigorously, to stir; to taste the stew while it is cooking |
|
se lo kuchareo todo |
זלל את התבשיל |
|
kucharika f. |
כפית |
teaspoon |
|
kucharikas |
תבשיל חצילים בגבינה |
|
kuchi kuchi! interj. |
קריאה לכלב: בוא הנה פוצי! |
calling the dog: come here Pozzi! |
|
venir kuchi kuchi |
לבוא בהכנעה (עם הזנב בין הרגליים) |
|
kuchiyada f. |
דקירה, דקירת סכין; צלקת, שריטה; פגיעה בכבוד |
stabbing; scar, scratch; insult |
|
dar kuchiyadas |
לדקור בסכין |
|
kuchiyo/kuchío m. |
סכין |
knife |
|
alevantar kuchiyo |
שביתת שוחטים |
|
estar a kuchiyos i a pishtoles |
להיות בסכסוך קשה |
|
etcharse debasho del kuchiyo |
להכנס לניתוח |
|
kortar kon kuchiyo |
להעצר פתאום |
|
kuchiyo de alpaka |
סכין ממתכת אל חלד לבנה |
|
kuchiyo de djudio |
סכין קהה |
|
kuchiyo de dos kortes |
דו משמעות; חרב פיפיות |
|
kuchiyo ke para mal korta |
אדם מזיק ומחולל רע |
|
meter el kuchiyo al garón |
לאנוס, להכריח |
|
tokar el kuchiyo al gueso/en la karne |
הגיעו מים עד נפש! |
|
travador de kuchiyo |
סכינאי |
|
dar kon kuciyo |
לדקור |
|
esmolar el kuchiyo |
להשחיז את הסכין |
|
mira ke trava kuchiyo |
הזהר זה אדם מסוכן (נושא סכין)! |
|
kudiado m. |
דאגה, טיפול |
care |
|
en kudiado |
דואג, חרד |
|
kedar en kudiado |
לדאוג |
|
meter en kudiado |
לגרום דאגה |
|
tener kudiado |
לדאוג, להזהר ל- |
|
piedre kuidado! |
הסר דאגה מליבך - אני אטפל בכך! |
|
estar en kudiado |
להיות שרוי בדאגה בשל אדם חולה/נתון בסכנה |
|
meterse en kudiado por uno |
להיות שרוי בדאגה בשל מישהו |
|
i estavas en kudiado ... |
ואתה עוד דאגת לו ... |
|
el Dio tenga tu buen kuidado |
תזכה למצוות |
|
kudiar v. |
טיפל ב-, דאג ל- |
to take care of |
|
no ay ken kudie por el |
הוא לבדו בעולם באין דואג לו |
|
kudio m. |
השגחה, דאגה, טיפול מסור |
supervision, concern, dedicated care |
|
tener kudio |
לשים לב, לדאוג, להשגיח |
|
kudiozo adj. |
מגלה תשומת לב/חיבה, זהיר, מקפיד |
shows attention/affection, careful, meticulous |
|
El Dio sera kuidadozo |
השם ישמור עליו |
|
kuduz/kudús (t.) adj. |
פראי; כעסן, עצבני, זועם, ''נדלק'' מהר; חולה בכלבת |
wild; angry, irritable, furious, ''turns on'' quickly; sick with rabies |
|
perro kuduz (t.) |
כלב חולה כלבת, כלב שוטה |
|
kuedra f. |
חבל, מיתר, רצועה, מיתר של כלי נגינה |
rope, string, strap, string of a musical instrument |
|
bailar/djugar/kaminar/detenerse enriva la kuedra |
ללכת על חבל; לחבל תחבולות; להסתכן, ללכת על חבל דק |
|
deshar/asoltar kuedra |
'לתת לו חבל'' - להותיר מרחב פעולה |
|
detener a uno kon kuedras |
להחזיק מישהו בכח |
|
djugar a la kuedra |
לקפוץ בחבל |
|
fuyido de la kuedra |
'נחלץ מחבל התליה'' - יודע להחלץ מצרות/להסתדר |
|
kuedra de enkolgar |
חבל כביסה |
|
kuedra de kamal |
כבל לקשירת אניה; בהשאלה: הגזמה נוראה |
|
la kuedra de la ora |
קפיץ השעון |
|
travar la kuedra |
למתוח את החבל - לסרב סירוב מדומה כדי להוציא יותר ממישהו |
|
travar los dias/oras kon kuedras |
להשתוקק לכך שהזמן יחלוף מהר ויגיע הרגע המקווה |
|
tener ainda kuedra |
"יש לו עוד חבל" - אפשרות לפעול עדיין |
|
travar kon kuedras |
לייחל ולהשתוקק להתגשמות דבר מה |
|
kuedra i shavon |
הוא ראוי לתליה |
|
kuenta f. |
חשבון; חרוז |
account; bead |
|
dar kuenta i hasbón (ebr.) |
לתת דין וחשבון |
|
no meter a uno en kuenta de benadam |
לזלזל במישהו, לא להתחשב בו |
|
sin kuenta |
רב מספור, בלי חשבון |
|
no entra en kuenta |
זניח, חסר חשיבות |
|
koza de poka kuenta |
עניין טריביאלי, עבודה טריביאלית |
|
kuento m. |
חשבון, סכום, כמות, רווח; סִפּוּר |
account, amount, quantity, profit; story |
|
a este kuento |
בענין זה |
|
a todo kuento |
בכל מחיר |
|
arremishkar kuentos |
לבדוק בדקדקנות את החשבונות |
|
avrir/serrar kuento |
לפתוח/לסגור חשבון |
|
azer kuento |
לחשב, להעריך, לערוך חשבון |
|
dar a kuento |
לשלם על החשבון, לשלם מקדמה |
|
dar kuento |
לתת דין וחשבון |
|
darse kuento |
לשים לב |
|
de kuento de |
בשם, בעבור |
|
kaer al kuento |
לעמוד על טיב העניין |
|
kaminar kon kuento |
לפעול בתבונה |
|
kuento de kasha |
חשבון קופה: הכנסות והוצאות |
|
kuento korriente |
חשבון עובר ושב |
|
kuento rendido |
דין וחשבון, דו''ח |
|
kuento yerrado |
חשבון שגוי |
|
kuentos |
הנהלת חשבונות |
|
lavorar por kuento del Dio |
לעשות לשם שמים |
|
mirar kuento |
לבדוק חשבון |
|
no estar en kuento |
לא היה צפוי |
|
no me viene el kuento |
החשבון אינו מסתדר לי |
|
no sale kuento |
החשבון אינו עולה יפה, כרוך בהפסד |
|
no viene en kuento |
לא בא בחשבון |
|
ombre de kuento |
אדם המכלכל את ענייניו הכספיים כהלכה |
|
pasar por kuento |
לרשום בחשבון |
|
pedrer el kuento |
להתבלבל בתוך החשבונות |
|
por kuento del Dio! |
בשם אלוהים! |
|
renderse kuento |
נוכח לדעת |
|
saldo kuento |
סך הכל |
|
tener kuento |
להתחשב |
|
kaminar sin kuento |
לבזבז בלי חשבון; לפעול בלי מחשבה |
|
todo es kon kuento |
יש לעשות הכל במחשבה שקולה |
|
sale el kuento a la punta de la miskita |
החשבון הסתיים בהפסד ענקי |
|
no s'aferra kuento! |
החשבון לא מסתדר! |
|
no topar el kuento |
לא להבין כיצד נעשה החשבון |
|
reglar kuento |
להסדיר את החשבון |
|
saldar kuento |
לסגור חשבון, לפרוע את החוב |
|
echar kuento |
לחשב |
|
estar en kuento kon uno |
יש ביניהם חשבונות עסקיים |
|
echar varas en un kuento |
בהנה"ח: להעביר קו על החשבון (להעבירו לחשבון חובות אבודים) |
|
embrolyar los kuentos |
לבלבל את החשבונות |
|
resevir a kuento |
לקבל מקדמה על החשבון |
|
por kuento de |
בשם מישהו, בעבור מישהו |
|
me se faze menester uno a kuento |
אני זקוק לאחד בלבד |
|
no tener kuento de ninguno |
לא להתחשב באיש |
|
no tener kuento de nada |
לא להתחשב בדבר |
|
no kaer al kuento |
לא לרדת לסוף דעתו של מישהו |
|
kuento de mil i una noches |
סיפורי אלף לילה ולילה; דברים משעממים ומרדימים |
|
kuerno m. |
קרן, שופר |
horn, shofar |
|
aboltarse por onde viene el kuerno |
ללכת לפי האינטרס |
|
azer kuernos |
לעקוף מישהו ולהשיג את המשאלה ממישהו אחר |
|
diktear (t.)/enfinkar los kuernos |
לנעוץ קרניים (להתעקש) |
|
la karne está kuerno |
הבשר קשה כמו אבן |
|
meter kuernos (por atrás i por adelantre) |
להצמיח קרניים; להוליך שולל, לרמות |
|
el kuerno suyo ke le venga derecho |
מסוגל לעשות הכל ובלבד שהדבר יענה על צרכיו |
|
kuero m. |
עור |
skin |
|
azerse kuero i gueso |
ליהפך לעור ועצמות - לרזות מאוד |
|
hazinura de kuero |
מחלת עור |
|
kitar kueros/el kuero |
לפשוט את העור למישהו (לסחוט ממנו מחיר מופרז); לנצל עובד באופן מחפיר |
|
kuero de tabaná (t.) |
עור המיועד לעיבוד אצל הבורסקי |
|
pedrer el kuero |
השיל את עורו |
|
tener frío entre kuero i gueso |
לרחוף מקור, לקבל עור של ברווז מרוב קור |
|
kuerpo m. |
גוף |
body |
|
kuerpo de rey |
'גוף של מלך'' – בעל גוף חזק והדור |
|
kueshko m. |
גרעין, גלעין, חרצן; כינוי לקמצן גדול |
kernel; a nickname for a big miser |
|
al tiempo del kueshko dulse |
בימים הטובים של פעם |
|
bushkar kueshko en la medra |
ביקש סיבה לריב |
|
kita kueshko! |
דבר! תוציא מילה! |
|
kitar kueshko de la boka |
לדבר להוציא מילה |
|
kada kueshko de harova en su burako |
נאמר ל אדם המסתגר בביתו, מעדיף ישיבת בית |
|
el kueshko a la foyika |
הגלעין לתוך הבור (במשחק ה"בורות"); להצליח, להשיג את המטרה |
|
kueyo m. |
צואר |
neck |
|
aferrar por el kueyo |
לתפוס מישהו בצווארו |
|
kuizir cf. kozer |
|
|
|
kuizir en su sumo |
להתבשל במיץ שלו |
|
kukla (gr.) f. |
בובה, מריונטה; כינוי לאשה הדורה; כופתא |
puppet, marionette; a nickname for an elegant woman; dumpling |
|
azer la kaza kukla (gr.) |
לסדר את הבית באופן הדור ומופתי |
|
kukla (gr.) de handrajos |
בובת סמרטוטים; כינוי לבחורה לבושה סחבות |
|
kukla (gr.) de kutí (t.) |
יפהפיה, בובה |
|
kukla (gr.) de vitrina |
מנקן; אשה חטובה |
|
kukliyas f. pl. |
ברכיים |
knees |
|
de kukliyas |
על הברכיים |
|
kuku m. |
קוקיה |
cuckoo |
|
kuku seko |
אדם בודד |
|
kukumao f. |
ינשוף, תנשמת |
owl |
|
meoyo de kukumao |
מֹחַ ינשוף- טיפש |
|
kukuyiko m. |
פקעת |
tuber |
|
azerse kukuyiko |
במשחק: לשמור על הרווח ולסכן סכומים זעירים בלבד |
|
kukuyo m. |
פקעת של תולעת משי |
cocoon of a silkworm |
|
aferrar kukuyo grande |
(באירוניה:) לחשוב שעשה רווח גדול ועצום |
|
enserrarse komo al kukuyo |
לשמור בקמצנות את רווחיו |
|
kulaneado (t.) adj. |
משומש |
used |
|
vistido kulaneado (t.) |
בגד משומש |
|
kulanear (t.) v. |
השתמש ב- (שימוש רגיל ויומיומי), היה רגיל ל-, נטה ל- |
to use (normal and everyday use), to be used to, to tend to |
|
kulanéalo (t.) kon salud! |
תתחדש ותבלה! |
|
kulanear (t.) shakeka |
לסבול ממיגרנה כרונית |
|
kulanear bastón |
להשען על מקלו, להעזר במקל הליכה |
|
kulanea kuchiyo |
נוהג לשאת עליו סכין (נשק) |
|
kulanea kavayo |
בקיא ברכיבה |
|
kulanea a tener frios |
יש לו נטיה לקדחת |
|
kulé (t.) m. |
מגדל, צריח, מצודה; וילה כפרית |
tower, citadel; country villa |
|
morar a las kulés (t.) |
להתגורר מחוץ לעיר |
|
kulevro m. |
נחש |
a snake |
|
arrodearse kom'al kulevro |
לבקש עזרה וסיוע בצורה נואשת |
|
herem (ebr.) de kulevro |
נח''ש (נידוי חרם שמתא) |
|
kulevro pintado |
אדם מזיק וחורש רע |
|
kulevro samlí (ebr.) |
נחש ארסי |
|
la paz de kulevro |
שלום מדומה |
|
tener la tripa yena de kulevros |
לרחוש כוונות רעות |
|
azerse un kulevro |
לנהוג ברשעות |
|
kuliko m. |
עכוזון, עכוז קטן |
small buttock |
|
detrás del kuliko del banyo |
כינוי למקום בלתי מוגדר |
|
kulina (it.) f. |
ריר, רוק; כינוי לכביסה בפי עקרת בית החושבת על הטורח המחכה לה |
mucus, saliva; a nickname for laundry by a housewife who thinks about the trouble that awaits her |
|
traer la kulina en la boka |
מעלה ריר (מגרה) |
|
kulinario adj. |
קולינרי |
culinary |
|
el arte kulinario |
אמנות הבישול |
|
kulo m. |
עכוז, שת, אחוריים, ישבן |
buttocks |
|
dar una koz (t.) en el kulo |
להפטר ממישהו בצורה גסה |
|
de kulo en alto |
רביצה על הבטן |
|
del kulo al pulso |
אין כל קשר |
|
kitarsela del kulo |
להשתחחר מאחריות, לצאת מן העניין |
|
kulo de mal asiento |
בעל קוצים בישבן, חסר מנוחה |
|
kulo de pepino |
קצהו המר של המלפפון; תשלום פחות ערך על עבודה כבדה; דבר פחות ערך |
|
kulo ke tenga! |
שרק יעז! |
|
kulo puntudo |
חסר מנוחה (עכוז מחודד) |
|
kulo sin bragas |
עני רברבן |
|
lamber el kulo |
להתרפס (''ללקק שת'') |
|
por el kulo le pasa |
לא מזיז לו |
|
sekar el kulo |
להטריד |
|
ser kulo ke vraki (gr.) |
אינם נפרדים זה מזה , תמיד ביחד |
|
ser kulo kon braga |
דבקים זה בזה (''כתחתונים בשת'') |
|
kulo ke no esta ambezado a yevar bragas |
נאמר על מתעשר חדש (נובו ריש) |
|
kulpa f. |
אשמה, אשם; עבירה, חטא, עוון |
guilt; offense, sin, iniquity |
|
a ken la kulpa? |
במי האשמה? |
|
echar la kulpa/meter la kulpa a uno |
להאשים לתלות את האשמה ב- |
|
sin kulpa i sin pekado |
נקי מאשם |
|
tener kulpa |
להיות אשם |
|
kulpante adj. |
אשם |
guilty |
|
ser kulpante |
להיות אשם |
|
kulpar v. |
חטא, אשם, היה אשם |
to sin, to be guilty |
|
ke kulpo yo? |
זו אינה אשמתי! |
|
tu lo kulpas! |
בך האשם! אתה אשם! |
|
kulto m. |
פולחן, דת |
cult |
|
ministro de los kultos |
שר הדתות |
|
kumadre f. |
מיילדת |
midwife |
|
nasido sin kumadre |
נולד בלי מיילדת - פזיז ונמהר |
|
meter en kumadre |
לתת את הילד למינקת (למטפלת) |
|
kumar (t.) m. |
הימור, הימור בסיכון גבוה, משחק הימורים, משחק בקוביה |
bet, high risk bet, gambling game, dice game |
|
djugar komar |
להיות שחקן כבד של משחקי מזל; להכנס לעסקים עם סיכון גבוה |
|
kumplido adj. |
משכיל מאוד, מלומד; שלם, מושלם, גמור, מלא |
very educated, learned; complete, perfect, finished |
|
tiene tredje anyos kumplidos |
השלים את שנתו השלוש עשרה |
|
ya esta todo komplido ... kon lo ke se manka |
באירוניה: הכל שלם לחלוטין ... כאשר נשלים את החסר |
|
salir kumplido |
להשלים את ההשכלה, לסיים את בית הספר |
|
tener todo bueno i kumplido |
לחיות ברווחה וכל טוב |
|
kumplimiento m. |
גמר, סיום, השלמה, הגשמה, ביצוע, מילוי (בקשה); נימוס |
completion, fulfillment, execution, fulfillment (request); politeness |
|
azer kumplimientos |
לברך, להביע הוקרה; לסרב בצורה מנומסת; לדבר בנימוס מופרז |
|
kumplimiento de minyán (ebr.) |
השלמת מניין (לתפילה), הגעה לגיל מצוות |
|
entre mozotros no se kere kumplimientos |
בינינו (במשפחה) אין צורך בנימוסים מופרזים |
|
kumplir v. |
השלים, גמר, סיים; קיים, מילא |
to complete, to finish, to end; to fulfill |
|
kumplir minián (ebr.) |
להגיע למצוות, להשלים מניין |
|
kumplir su prometa |
למלא הבטחתו; לקיים נדרו |
|
kumplir anyos |
להגיע לגיל מצוות |
|
komplir el mez, el anyo |
לציין מלאת חודש/שנה למות מישהו |
|
kumplir su dover |
למלא חובתו |
|
kuna f. |
עריסה, ערש, ערסל, נדנדה; צלחת חרסינה עמוקה וגדולה |
cradle, hammock, swing; deep porcelain plate |
|
kantika de kuna |
שיר ערש |
|
kuna de aire |
ערסל |
|
meser la kuna |
לערסל, לנדנד את העריסה |
|
asentarse al pie de la kuna |
להשגיח על תינוק ולטפל בו |
|
kundir v. |
מתח, האריך, משך; מתח את הזמן; גרם המתנה מתמשכת ומייאשת; הועיל, הביא תועלת; (על מזון:) האריך ימים; הפיץ ידיעות/מחלה |
to stretch, to extend, to pull; to stretch the time; to cause a continuous and frustrating wait; to benefit, to bring benefit; (on food:) to prolong life; to spread news/disease |
|
azer kundir |
האריך חיי המוצר (מזון) על ידי שימוש קמצני |
|
kundjibí/kundjubí (t.) m. |
כיס קטן במכנסים לשעון/מעות קטנות |
a small pocket in the pants for a watch/coins |
|
tener el kundjubí vazio |
אין פרוטה בכיסו |
|
kunduria (t.) f. |
נעל |
shoe |
|
echar a la kunduria (t.) |
לשלוח רמז עבה ובלתי נעים |
|
no tiene kundurias (t.) al pie |
יחפן, חסר כל |
|
kunikas f. pl. |
נדנדות |
swings |
|
kunikas de Paskalia |
נדנדות של פסח |
|
kupa f. |
כוס, גביע; ''הלב'' בקלפים |
cup, goblet; the ''heart'' in the deck of cards |
|
azo de kupa |
האס בחפיסת קלפי לב |
|
kura f. |
תרופה, סם מרפא; טיפול הניתן לחולה; דייטה לחולה; שיטת ריפוי; פתרון, תקנה; אחריות |
medicine, medicinal drug; treatment provided to the patient; a diet for the patient; healing method; solution, regulation; responsibility |
|
kura de banyos |
טיפול באמצעות מרחצאות מרפא |
|
kura de uva |
דייטה של ענבים |
|
tener kura de kaza |
לשאת באחריות לניהול הבית וטיפול בו |
|
tener kura de ijos |
לשאת באחריות לטיפול בילדים |
|
kurado adj. |
שנרפא; בעל נסיון, שעבר חוויות קשות |
cured; experienced, who has gone through difficult experiences |
|
kezo kurado |
גבינה שהושרתה זמן רב במלח (גבינה בולגרית קשה) |
|
no me s'espanta el ojo, ya esto kurado |
אינני חושש - כבר התנסיתי בכך |
|
kurar v. |
ריפא, טיפל ב-, דאג ל-; כבש בחומץ/במלח תחת השמש |
to cure, to take care of; to pickle in vinegar/salt under the sun |
|
kurar el kezo |
להשרות גבינה במי מלח לזמן ממושך עד ל''הבשלתה'' |
|
kurar la karne |
להמליח את הבשר |
|
kurar por el pan |
לעמול להביא פרנסה לבית |
|
el tiempo kura al yenso |
הזמן הינו תרופה לכל |
|
kurarse v. refl. |
התרפא, טופל רפואית; העמיס על עצמו דאגה/אחריות |
to be cured, to be treated medically; To burden oneself with concern/responsibility |
|
kurarse por todo lo de kaza |
לטפל בכל צרכי הבית |
|
kurear (t.) v. |
מתח שעון |
to stretch the watch spring |
|
kurear (t.) a uno |
לתחקר מישהו |
|
kurear (t.) pransos |
להכין סעודה/כרה |
|
kuriozo adj. |
סקרן, מתעניין; מעניין, מוזר, משונה |
curious, interested; Interesting, strange |
|
koza kurioza |
דבר מתמיה |
|
kuriozo! |
זה מוזר! |
|
kurkiya f. |
ברך; שער דליל ומתפצל |
knee; thin and splitting hair |
|
estar de kurkiyas |
לרדת על הברכיים |
|
kurshum (t.) m. |
עופרת, כדור עופרת (כדור רובה); אוכל כבד וקשה לעיכול; כינוי לאדם כבד הליכות; אדם אטום (אפאטי) |
lead, lead ball (rifle ball); heavy and hard-to-digest food; nickname for a heavy person; apathetic person |
|
no le pasa kurshum (t.) |
שום דבר אינו מרשים אותו |
|
kurshumaná (t.) adj. |
כבד מאוד, כבד כעופרת |
very heavy, heavy as lead |
|
pesgado kurshun (t.) |
כבד כעופרת |
|
kurso m. |
קורס; מרוצה, מרוץ, רצף, מהלך, התנהלות |
course; race, sequence, move, conduct |
|
en kurso de unos kuantos dias |
במהלך ימים אחדים |
|
kurteza/kurtez f. |
קיצור, קוצר, תמציתיות; ביישנות, התנהגות צנועה, צניעות בדרישות |
brevity; shyness, modest behavior, modesty in demands |
|
kurteza de vista |
קוצר ראיה |
|
kurto adj. |
קצר, תמציתי; חולף, בן חלוף, רגעי, ארעי; ביישן, חסר עוז |
short, concise; transient, transitory, momentary, ephemeral; shy, lacks courage |
|
en kurto |
בקיצור, בקצרה, במלים ספורות |
|
kurto te lo azere |
בקיצור .. |
|
kurto! |
קצר! דבר בקיצור! |
|
kurtos diburim! (ebr.) |
בוא נהיה קצרים ותכליתיים! |
|
memoria kurta |
זכרון קצר |
|
vista kurta |
קוצר ראיה |
|
ser kurto de facha |
להיות חסר עוז, להיות חסר תעוזה |
|
kurunearse (t.) v. refl. |
נזהר; התנפח מגאווה |
to be careful; to swell with pride |
|
kuruneate! |
הזהר! |
|
kushak (t.) f. |
חגורה, אזור; חישוק חבית |
belt; barrel hoop |
|
echar kushak |
לחפש ריב ומדון |
|
kushak (t.) de Tarabulú |
חגורת צמר דק וצבעוני |
|
kushakes (t.) |
קשר משפחתי רחוק |
|
kuskún (t.) m. |
עצם הזנב |
tail bone |
|
ya me salió el kuskún |
אני מותש מרוב עבודה |
|
kusur (t.) m. |
שארית, שאר, יתר, יתרה, יותרת, עודף; פגם, חסרון, ליקוי |
remainder, rest, surplus, excess; defect, shortcoming |
|
kusur! (t.) |
רק זה היה חסר! |
|
no keda kusur (t.) |
ללא פגם, מושלם |
|
un kusur de djente |
אנשים רבים |
|
kutí (t.) m. |
קופסה |
box |
|
kutí (t.) de dientro de kutí |
דבר המוחזק בסודי סודות |
|
kutí (t.) de konserva |
קופסת שימורים |
|
tener anyos en kuti (t.) |
להגיע לגיל מסויים/להגיע לפרקו מבלי להנשא |
|
un kutí (t.) serrado |
אדם דיסקרטי; ארוע שאין לחזות תוצאותיו |
|
kuturú (gr.) |
תערובת של דברים שונים ישנים ופחותי ערך |
a mixture of various old and less valuable things |
|
a kuturú (gr.) |
בקבלנות |
|
a la kuturú (gr.) |
בערבוביה |
|
avlar a kuturú (gr.) |
לדבר בלי לחשוב |
|
kuvá (t.) f. |
דלי, עביט |
pail |
|
echar a uno kuvás (t.) de agua yelada |
לשפוך מים קרים על מישהו, לצנן את התלהבותו, להשפילו |
|
kuvrir v. |
כיסה, זרה, פיזר על; הטריד |
to cover, to sprinkle; to bother |
|
kuvrir al muerto |
לקבור את המת; להקים מבה על קבר המת |
|
kuzir v. |
תפר |
to sew |
|
kuzir la boka |
לשתוק, להאלם דום |
|
mákina de kuzir |
מכונת תפירה |
|
no kuzir kon uno |
לא להיות בדעה אחת עם |
|
kuzirse v. refl. |
תפר לעצמו |
to sew to himself |
|
kuzirse la boka |
להאלם דום; לסרב להכניס אוכל לפיו |
|
kuzirse un rasgon |
לתקן את הקרע בבגדו |
|
kyavgir (t.) adj. & m. |
לבנה, אבן |
brick, stone |
|
fragua kiavgir (t.) |
בית לבנים |
|
kyebar (t.) adj. |
אציל, אצילי, אריסטוקרטי; מפוכח, מיושב בדעתו |
noble, aristocratic; sober |
|
kyebar de oidos |
כבד שמיעה |
|
vestir kyebar |
להתלבש באלגנטיות מאופקת |
|
kyisto adj. |
אהוב, חביב, יקיר, רצוי, מוערך |
beloved, darling, preferably, appreciated |
|
no ser kyisto |
בלתי רצוי |
|
ropa kyista |
סחורה מבוקשת |
|
kyulá (t.) m. |
מצנפת כפרית, מצנפת מחודדת של איש דת מוסלמי, קפוצ'ון; גביע מחודד |
a pointed bonnet of a Muslim religious man, a hoodie; A pointed trophy |
|
meter kyulá (t.) a uno |
לנצל אמונו של מישהו |
|
kitar la kyulá del uno meterla a otro |
להתפרנס מן החובות (לווים מאחד כדי לפרוע חוב לאחר) |
|
kyutuk (t.) m. |
קורה |
rafter |
|
kyutuk (t.) de banyo |
קורת בית מרחץ - כינוי לאדם סתום וטיפש |
|
kyutuk (t.) de meaná (t.) |
'קורת בית מרזח'' - לקוח קבוע של בית מרזח |
|
ladino m. |
ספניולית, ספרדית יהודית, לאדינו |
Judeo-Spanish, Ladino |
|
dezir una koza en lashón i en ladino |
'אחד מקרא ואחד תרגום'' - לומר את הדברים בצורה ברורה ובלתי משתמעת לשתי פנים |
|
lado m. |
צד; צד הגוף |
side; body side |
|
al lado |
ליד, על יד, בסמוך ל- |
|
al lado de mi papu |
'ליד קבר סבי'' - דבר מה שנעלם מזמן |
|
de lado |
מצד, מהצד |
|
de un lado ... del otro lado |
מצד אחד ... מצד שני |
|
dolores de lado |
כאבי צד, כאב צלעות |
|
ir de un lado al otro |
ללכת בזיגזג, להתנודד מצד אל צד |
|
lado kon lado |
גובל, סמוך, משיק |
|
meterse la fez de un lado |
'לחבוש את התרבוש נטוי'' - להיות משוחרר מדאגה |
|
mirar de lado |
להביט בעין רעה |
|
no kedar lados |
לצחוק עד כאב בצלעות |
|
no pasar por al lado de |
אפילו לא מתקרב ל-, אינו דומה כלל |
|
tenerse los lados |
להתפקע מצחוק |
|
tomar a uno a su lado |
לקחת מישהו כשוליה |
|
tomar a uno a un lado |
לקחת מישהו הצידה (כדי לדבר עימו בארבע עיניים) |
|
el del lado |
זה העומד לצידו |
|
de dos lados |
משני הצדדים |
|
al lado de mi la gano i el |
הודות לי גם הוא זכה |
|
deshar todo a un lado |
להניח הכל בצד (כדי להתרכז בנושא אחד) |
|
kaer de lado/kaer a un lado |
נוטה על צידו |
|
echar la kunduria de lado |
לשפשף את עקב הנעל מצידו האחד (בשל הליכה עקומה) |
|
este moble va de lado |
הרהיט הזה נוטה על צידו |
|
no deshar lados/no deshar lados de reir |
לגרום צחוק גדול מתפרץ ומתמשך |
|
kien se kemó? el d'al lado |
הניזוק הוא שכנו של המבעיר |
|
ladrar v. |
נבח; השמיע קללות ואיומים |
to bark; to utter curses and threats |
|
deshalo ladrar/deshalo ladrar komo un perro! |
אל תשים אליו לב - שימשיך ב"נביחותיו" כמו כלב! |
|
ladrón m. & adj. |
גנב, גזלן, פורץ; נוכל, רמאי |
thief, robber, burglar; swindler |
|
gata ladrona |
קלפטומנית, גנב ''מבפנים'' |
|
kitar ladron |
להוציא עליו שם של גנב |
|
ladrón de kampos/ladrón de montanya |
שודד, לסטים |
|
ladrón de kavayos |
גנב סוסים |
|
ladrón de kaza |
גנב ''מבפנים'' (הבית, העסק) |
|
ladrón de mar |
פירט, שודד ים |
|
ladrón kon onor |
גנב המחפה על מעשיו |
|
entró ladrón |
גנב נכנס לבית |
|
ladrón i medio i un pedasiko |
גנב ידוע ומפורסם |
|
lágrima f. |
דמעה; טיפה |
tear; drop |
|
lágrimas de sangre |
בכי תמרורים |
|
me saltaron las lágrimas |
פרצו דמעותי, פרצתי בבכי |
|
una lágrima de vino/azeite |
טיפת יין/שמן |
|
lágrimas de alegría |
דמעות שמחה |
|
estar enchorreado en las lágrimas |
לגעות בבכי, להזיל דמעות כמים |
|
lagum (t.) m. |
ביב, תעלת שופכין; מנהרה |
a sewer canal; tunnel |
|
lagumes (t.) |
תיעול, ביוב, רשת הביוב |
|
laja f. |
מרצפת, אבן שיש או גרניט, אריח; חריץ (גבינה); אדם אטום כמו אבן |
paving stone, marble or granite, tile; cheese slice; a man who is as opaque as a stone |
|
azerse de laja |
להקשות את ליבו |
|
darse kon lajas |
להסתדר בלי שום עזרה במצבים מאוד סבוכים |
|
laja de bedahe (ebr.) |
אבן מצבה; כינוי לאדם אכזרי וקשה |
|
una laja de kezo |
חריץ גבינה |
|
es laja ke no se desmola |
אדם קשוח שקשה לשכנעו; אדם אדיש לכל פורענות |
|
lakirdí/lakerdí m. (t.) |
שיחה, פטפוט; נושא; מעשיה |
conversation, chatter; topic; tale |
|
avrir lakirdí (t.) |
לפתוח בשיחה |
|
azer sohbet i lakirdí (t.) |
להחליף מלים, לפטפט, ללהג, להרבות להג |
|
echar lakirdí (t.) |
לשוחח, לפטפט |
|
echar un lakirdí (t.) |
לדבר טובות במישהו/להמליץ עליו |
|
no kitar lakirdí (t.) |
לא להזכיר |
|
otro lakirdí (t.) |
בוא נשנה/נחליף נושא |
|
sohbet i lakirdí (t.) |
שיחה קלה, פטפוט, להג |
|
trokar/aboltar lakirdí (t.) |
להחליף/ לשנות את נושא השיחה |
|
dar lakirdí |
לפטפט |
|
pasar el tiempo kon lakirdí |
לבלות את הזמן בפטפוט |
|
el lakirdí lo trusho/ansina vino el lakirdí |
תוך כדי השיחה צץ ועלה הנושא הזה |
|
laklak m. |
הבלויות, שטויות |
nonsense |
|
no me vayas kontando laklakes |
אל תספר לי מעשיות! |
|
lamber v. |
ליקק, לחך |
to lick |
|
estar de lamber |
נקי עד שאפשר ללקקו |
|
lamber el kulo/los pies de uno |
להתרפס (''ללקק עכוז'') |
|
lamber el chiní |
"ללקק את הצלחת" - לאכול עד חום |
|
lamberse v. refl. |
פעל בזריזות |
to act quickly |
|
en dos puntos se lambio la kaza |
כהרף עין ניקה/ניקתה את הבית |
|
lamberse un livro |
"בלע" את הספר |
|
se lambió la fortuna de la famiya adientro de pokos mezes |
בתוך חודשים אחדים בזבז וכילה את רכוש המשפחה |
|
lamberse los dedos |
"ליקק את האצבעות" מרוב עונג על האוכל |
|
lambida f. |
לקיקה, ליקוק |
licking |
|
komer en una lambida |
לבלוע בהעלם אחד |
|
lambido adj. |
שכחש, שרזה; הרוס, מותש |
who became thin; ruined, exhausted |
|
la kaza esta lambida |
הבית ריק מאוכל וצידה |
|
lambiskón m. |
לקקן, גרגרן; מלטף עצמו; חנפן, מלחך פנכה |
gluttonous; caresses himself; a flatterer |
|
lambiskona |
עקרת בית הטועמת מן התבשילים/מלקקת מה שנותר מן התבשילים |
|
lamia f. |
למיה, תולעי מעיים |
intestinal worms |
|
tener lamias |
להיות רעב תמיד |
|
lampa (gr.) f. |
מנורה, פנס |
lamp, flashlight |
|
lampa de gaz |
פנס גז, מנורת גז |
|
lámpara f. |
מנורה, מנורת שמן |
|
landre/landra (2) f. |
דבר (מגיפה) |
plague |
|
landre ke le de! |
מגפה על ראשו! |
|
kitar landras de la boka |
לנבל את הפה, לבטא באופן אלים כעס/אכזבה |
|
de ke se murio? - de landra ke le dio |
ממה נפטר האיש? אין לדעת! (כאשר נפטר מישהו בעקבות עצב גדול ואין רוצים לנקוב בסיבה) |
|
lanterna f. |
פנס, לפיד, אבוקה, עששית; פנס רחוב |
lantern; street light |
|
lanterna májika |
פנס קסם |
|
lap cf. lapis |
|
|
|
lap de tinta |
עפרון קופי (בלתי מחיק) |
|
lapa (t.) f. |
אספלנית; דייסה, דייסת אורז |
poultice; porridge, rice porridge |
|
lapa de hardal |
אספלנית חרדל |
|
largeza/largez f. |
נדיבות, רוחב לב |
generosity |
|
dar kon largeza |
לתת צדקה |
|
gastar kon largeza |
להוציא כסף ברוחב יד |
|
largía f. |
התמשכות |
continuity, lingering |
|
de largía |
נמשך, ממושך, לאורך ימים |
|
largo adj. |
ארוך; רחוק; נדיב לב |
long; far away; generous |
|
a la larga! |
שמור מרחק! |
|
eskrivir en/de largo |
לכתוב באריכות, לכתוב מכתב ארוך |
|
largo komo la aftará de Tishabeav (ebr.) |
ארוך כאורך הגלות |
|
tener la mano larga |
להיות נדיב, לנהוג בנדיבות |
|
largura f. |
אורך, רוחב; מרחק; שפע, רווחה |
length Width; distance; abundance, well-being |
|
kon largura |
ברוחב לב |
|
gastar kon largura |
להוציא כסף ברוחב לב |
|
dar kon largura |
לתת ברוחב לב |
|
lashón (ebr.) m. |
לשון, שפה, עברית, לשון הקודש |
language, Hebrew, the holy language |
|
dezir las kozas en lashón (ebr.) i en ladino |
לומר את הדברים בצורה מפורשת וברורה |
|
echar lashón (ebr.) pudrido |
פלט שטויות, השמיע דברי איולת |
|
lashón akodesh (ebr.) |
לשון הקודש, עברית |
|
lashón ara (ebr.) |
לשון הרע |
|
otro lashón! (ebr.) |
עבור נושא! |
|
save/entiende el lashón!/yodea lashón! (ebr.) |
הזהר, הוא יודע את לשוננו! |
|
trokar lashón (ebr.) |
לשנות/להחליף נושא |
|
lastika/lastiga f. |
ערדל; יריעת גומי, גומי; גמישות |
overshoe; rubber sheet, rubber; flexibility |
|
la karne/el pan estan lastika |
הבשר/הלחם הזה קשה כמו גומי (קשה לעיכול) |
|
lástima f. |
רחמנות, השתתפות בצער; חשק עז בלתי מסופק; העלבה, עלבון |
compassion, participation in grief; intense unsatisfied desire; insult |
|
kedar por lástima |
להשאר חסר סיפוק ומלא טינה |
|
lastima tengo de verlo reir |
הייתי רוצה לזכות לראות צחוק על פניו |
|
lata (1) f. |
פח |
tin |
|
oja de lata |
לוח פח |
|
latida f. |
דופק, דפיקת לב, פעימה; דגדוג, דקירות; כאב פתאומי |
pulse, heartbeat, pulsation; tickling, pricks; pang |
|
estar kon latidas |
לסבול מדופק גבוה בעקבות פחד או התרגשות |
|
lavado adj. |
הרוס, חשוף לסכנה חמורה; מכובס |
ruined, exposed to grave danger; laundered |
|
estar lavado |
להיות נתון בסכנת מוות; לעמוד למות; להיות תשוש |
|
lavado m. |
כביסה, כיבוס; רחיצה, שטיפה, הדחה |
laundry, washing, laundering; washing, rinsing |
|
azer lavado |
כיבס, עשה כביסה |
|
espander el lavado |
לתלות את הכביסה |
|
esta ropa kiere una lavada para ruvinarse |
די בכיבוס אחד כדי להשחית את הבד הזה |
|
lavar v. |
רחץ, כיבס |
to wash |
|
lavar a uno de una akuzasión |
לטהר מישהו מהאשמה |
|
ya lavimos |
אנו נתונים בסכנה חמורה |
|
lavar muertos |
לבצע רחיצת המת |
|
dame te lavaré los pies i me beveré el agua! |
נאמר למישהו המצדד בך בעוד הכל מתנגדים לך |
|
lavarse v. refl. |
התרחץ |
to wash up |
|
lavarse las manos |
לרחוץ בנקיון כפיו, להתנער מאחריות |
|
lavio m. |
שפה (שפתים) |
lip |
|
a no avrir/despegar lavios |
חתם את שפתיו, לא הסגיר את הסוד |
|
no se le enmelan/enkanyan/ensuzian los lavios |
מאוד דיסקרטי, אינו אומר רע על איש |
|
traer/pasar por lavios |
ביטא בשפתיו |
|
serrar lavios |
נעל את שפתיו - נמנע מדיבור |
|
alimpiarse los lavios |
להחלץ בשלום מעסק ביש |
|
modrerse los lavios |
נשך שפתיו - בעקבות דבר רע שעשה או השמיע |
|
lavios klaros, korason eskuro |
אדם המסתיר כוונות זדון מתחת לדיבורים ערבים |
|
lavor f. |
עבודה, יצירה |
work, creation |
|
kitar lavor de la mano |
לעבוד בזריזות |
|
kitar un lavor de la mano |
להשלים עבודה |
|
lavorado adj. |
מעובד |
processed |
|
kezo lavorado |
גבינה מעובדת בתוספת תבלינים ורכיבים אחרים |
|
lavorador/dera adj. & n. |
חרוץ, שקדן; פועל, עובד |
diligent; worker |
|
lavorador en las minas |
כורה |
|
lavorante n. |
עובד/ת, פועל/ת, אומן |
worker, laborer, craftsman |
|
lavorante al día |
שכיר יום, עובד יומי |
|
lavorante del estado |
עובד/ת מדינה |
|
lavorar v. |
עבד; פעל, תיפקד |
to work; to act, to function |
|
lavorar endjuntos v. |
לעבוד יחד, לעבוד בשיתוף |
|
lavorar la tierra |
לעבוד את האדמה |
|
lavorar por el pie |
לעסוק במלאכה זעירה |
|
lavorar por kuento del Dio |
לעבוד בהתנדבות |
|
lavorar por un komer |
לעבוד עבור פת לחם |
|
lavoro (it.) m. |
עבודה, עמל, יגיעה; עסק, עיסוק; תפקיד, משימה; מוצר מעובד היטב, מוצר אמנותי |
work, toil; business, occupation; role, task; a well-made product, an artistic product |
|
lavoro (it.) forsado |
עבודת כפיה, עבודת פרך |
|
lavrado adj. |
רקום; עשוי בתשומת לב רבה |
embroidered; made with great care |
|
esta eskritura parese lavrada |
הכתיבה הזו יפה והדורה |
|
lavrar v. |
רקם; עבד את האדמה |
to embroider; to work in farming |
|
kuando ke lavre este lindo bastidor! |
נאמר ע"י אשה עסוקה שאין זמנה פנוי לבילוי ושעשוע |
|
lazdrado m. |
חסכונות שהושגו בעבודה קשה; עבודת פרך |
savings earned through hard work; drudgery |
|
todo su lazdrado para sapatetas i klavos |
מבזבז פרי עמלו המפרך על שטויות ודברי הבל |
|
lazdrar v. |
עמל, יגע, התייגע, עבד קשה, התאמץ; עבד במסירות ודיוק |
to toil, to work hard, to make an effort; to work with dedication and precision |
|
lazdrar kon las vente unyas |
ללמוד בשקידה; להתייגע בציפורני ידיו |
|
lazim (t.) adj. |
דרוש, נחוץ |
needed, necessary |
|
es de los neme lazim (t.) |
הוא אנוכיי, הוא מאלה שלא כדאי להתעס איתם |
|
neme lazim! (t.) |
למה לי? בשביל מה? אני מעדיף לא להתערב! |
|
leche f. |
חלב |
milk |
|
dientes de leche |
שיני חלב |
|
ermanos de leche |
אחים לשד, שינקו מאותו שד |
|
kaminos de leche i miel! |
'דרך צלחה'' (באירוניה), שלום ולא התראות! |
|
kitar la leche |
לגמול תינוק מיניקה |
|
la mar esta leche |
הים חלק ורוגע |
|
la tela de la leche |
שמנת החלב (שצפה על החלב) |
|
le abasho la leche |
על אשה מיניקה: שדיה מלאו חלב |
|
leche agra |
חלב קרוש, לבן (רוויון) |
|
leche kortada |
חלב שהחמיץ |
|
se le fuyo/travo/korto la leche |
(על אשה מינקת:) חדל חֲלָבָהּ |
|
todo está leche |
הכל זך ונקי כחלב |
|
el dotor le korto la leche |
הרופא אסר עליו שתית חלב |
|
se kortó la leche |
החלב התקלקל |
|
se izo todo leche i miel! |
המריבה חלפה וחזרנו להיות ידידים! |
|
tierra manan leche i miel |
ארץ זבת חלב ודבש |
|
leche de madre i ija |
חלב של אם ובתה מניקות - תרופה עממית להשכנת שלום בין שני בני אדם |
|
lechero m. & adj. |
חלבן, חולב; חלבי, של חלב |
milkman; milky, of milk |
|
vaka lechera |
פרה חולבת; ''פרה חולבת'' - אדם שקל לסחוט ממנו |
|
revanio lechero |
עדר שופע חלב |
|
lechuga f. |
חסה, מרור |
lettuce, maror - bitter herb |
|
tronko de lechuga |
'ראש חסה'' - סָכָל |
|
legén (t.) m. |
קערה, לגין, גיגית |
bowl, basin |
|
legén de sangre |
דימום גדול |
|
lehem (ebr.) m. |
לחם |
bread |
|
lazdrar por el lehem (ebr.) |
לעמול בעבור פת לחם |
|
lehli/ía (t.) n. & adj. |
יהודי פולני, יהודי אשכנזי |
Polish Jew, Ashkenazi Jew |
|
lehlía (t.) |
אשה צייתנית |
|
lejítimo adj. |
חוקי, כשר, מוצדק, לגיטימי |
legitimate |
|
kazamiento lejítimo |
נישואין חוקיים, נישואין כשרים |
|
ijo lejítimo |
בן חוקי |
|
lekié/leké (t.) m. |
כתם, רבב |
stain |
|
echar lekié |
להכתים, להטיל רבב |
|
lektura f. |
קריאה; קטע לקריאה |
reading; reading section |
|
la lektura de shema (ebr.) |
קריאת שמע |
|
primera lektura |
קריאה ראשונה (חוק) |
|
lenteja f. |
עדשה (עדשים) |
lentils |
|
dar por un plato de lenteja |
למכור בנזיד עדשים |
|
lenya f. |
עץ (חומר), עץ הסקה; חבטות, מלקות; יער |
wood (material), firewood; beatings, whippings; forest |
|
echarse lenya |
לצבור ולאחסן עצי הסקה |
|
kere lenya |
זקוק למנה הגונה כדי להחזירו למוטב |
|
kome lenya i no se espanta |
חוטף בלי סוף וחוזר לסורו |
|
matar de lenya |
להכות מכות רצח |
|
lenyo m. |
בול עץ; בהשאלה: טיפש, אטום ראש |
log; metaphorically: stupid |
|
duro lenyo |
קשה כעץ |
|
kavesa de lenyo |
ראש אטום |
|
lenyo de banyo |
אויל משריש, טיפש מטופש, ''בול עץ'', שוטה |
|
leolam (ebr.) adv. |
לעולם |
forever |
|
leolam (ebr.) es |
אמנם, אכן; בעצם, לאמיתו של דבר |
|
león m. |
אריה, לביא, ארי; כינוי לאדם אמיץ לב |
lion; nickname for a brave person |
|
estar en las unyas del león |
היה בסכנת נפשות |
|
fuir de la boka del león |
להמלט משיני אריות - להנצל מסכנה גדולה |
|
la parte de león |
חלק הארי |
|
león de shara |
אריה מיער - אדם עז לב |
|
tomar la parte del leon |
לקחת את חלק הארי |
|
está un leon |
מלא עיזוזים |
|
leorá (ebr.) adv. |
לאור |
in light of |
|
salir a leorá (ebr.) |
'לצאת לאורה'' - לסיים דבר מה בהצלחה |
|
lesensia f. |
רשות, זכות, רשיון, הרשאה |
permission, right, license, authorization |
|
dar lesensia |
להרשות, לתת הרשאה |
|
tomar lesensia |
הוציא רשיון, קיבל אישור |
|
kitar la lesensia |
לשלול רשיון |
|
leshano adj. |
רחוק, מרוחק |
far, far away |
|
lugares leshanos |
מקומות רחוקים, ארצות רחוקות |
|
leshía f. |
כביסה, מים עם מלבין, מי אפר לכיבוס |
washing, water with bleach, ash water for washing |
|
agua de leshia/lishia |
מי כיבוס, מי אפר לכיבוס, מים עם מלבין; מים שאינם ניתנים לשתיה |
|
el agua esta leshía |
המים אינם ראויים לשתיה |
|
leshos adv. |
רחוק, הרחק |
far |
|
ver leshos/ver de leshos |
להרחיק ראות, לחזות מראש, לנחש |
|
leshos de mi tala idea |
לא עלה כלל על דעתי |
|
leshura f. |
מרחק, רוחק |
distance |
|
en la leshura |
במרחקים |
|
letra f. |
מכתב, איגרת; אות; כתב |
letter, epistle; letter; writing |
|
komer las letras |
לבלוע את המלים |
|
kon letras de vatodieno |
באותיות קידוש לבנה |
|
las letras i el arte |
ספרות ואמנות |
|
letra (fr.) avierta |
מכתב גלוי |
|
letra mayuskola |
אות רבא, אות גדולה |
|
letra sirkularia (fr.) |
חוזר |
|
letra por letra |
אות אות |
|
no le pasa ni por letra |
לא ''מזיז'' לו, לא אכפת לו |
|
tiene buena letra |
יש לו כתב נאה |
|
media letra |
כתב חצי קולמוס, סוליטריאו |
|
letra entera |
כתב מרובע |
|
levadura f. |
שמרים, שאור |
yeast |
|
azer levadura |
לשים חסכונות בצד כדי שיתפחו לכדי אוצר קטן |
|
levdado adj. |
שהחמיץ ותפח |
which leavened and swelled |
|
pan no levdado |
מצה |
|
levdo m. & adj. |
חמץ, שהחמיץ, שתפח |
leaven, which leavened and swelled |
|
pan levdo |
לחם שתפח |
|
ley (2) f. |
תורה, חוק; אמונה, דת |
Torah, law; faith, religion |
|
azer ley |
לקבוע תקדים |
|
azerse de mil leyes |
להסמיק ממבוכה; לרתוח מכעס |
|
boka de ley korasón de mamzer |
צביעות, אחד בפה ואחד בלב |
|
demandar koza kon ley |
לתבוע דבר מה המגיע בתוקף החוק |
|
es ley fonda |
זוהי שאלה משפטית המצריכה עיון |
|
ayar la ley |
למצוא צדק, לקבל את הזכויות בבית המשפט |
|
kortar la ley |
לגזור דין |
|
la ley de Yako baltá (t.) |
חוק הג'ונגל |
|
la ley es ke |
מן הצדק הוא ש- |
|
las Tavlas de la Ley |
לוחות הברית |
|
ley de Moshe |
'תורה למשה מסיני'' |
|
ley tuerta |
משפט מעוות, חוק בלתי צודק |
|
ombre de ley |
משפטן |
|
punto de ley |
נקודה משפטית המצריכה עיון |
|
reniegar la ley |
לכפור בתורה/בדת |
|
sin fey ni ley |
כפירה, אפיקורסות |
|
tener ley a |
להיות זכאי ל- |
|
tener ley menuda |
להקפיד בדקדקנות על החוק |
|
trokar la ley |
להמיר דת |
|
ir/salir a arresevir la ley |
להשכים קום עם הנץ ביום שבועות (כמו לקבלת התורה) |
|
kreer en la ley |
להאמין בתורת משה |
|
va abashar La Ley...! |
נאמר בלעג על מי שמפריז בלימודו - עוד מעט יוריד לנו תורה משמים |
|
ambezar la Ley/meldar la Ley |
ללמוד תורה |
|
sentir palavras de Ley |
לשמוע דברי תורה |
|
a la Ley/según la Ley/según dize la Ley |
לפי ההלכה |
|
meterse en regla kon la ley |
לשמור מצוות התורה |
|
por la Ley de Moshe/por la Ley santa/por la Ley del Dio |
לשונות שבועה: באמת התורה! |
|
por la Ley de tu padre! |
(עשה זאת) בעבור תורת אביך! |
|
las leyes del payiz |
חוקי המדינה |
|
ley derecha |
חוק צודק |
|
baldar la ley |
לבטל חוק |
|
es ley! |
זהו החוק! |
|
azer las leyes |
לחוקק חוקים |
|
la ley es para todos! |
הכל שווים לפני החוק! |
|
kaminar según la ley |
לנהוג לפי החוק |
|
no tiene ninguna ley |
אין לו שום זכות |
|
tener la ley kon si |
החוק עומד לצידו |
|
tomar por ley |
עשה לו לחוק |
|
demandar una koza sin ley |
לתבוע מה שאינו מגיע לו |
|
no es ley ke ... |
לא כתוב בשום מקום ש ... |
|
azer la ley |
להפעיל את החוק; להעניש לפי החוק |
|
salio la ley komo mi kom'a mi |
בית הדין הכריע לטובתי |
|
tomar la ley arrevez |
לעוות את החוק |
|
le da la ley a mano |
החוק עומד לצידו |
|
kumplir la Ley |
לשמור מצוות |
|
en ke ley esta eskrito?? |
איפה מצאת כתוב?? (לא מגיע לך!!) |
|
no tener ni ley, ni fey, ni profeta |
אין לו אלוהים! |
|
no deshar ley sana |
לגדף בלי חשבון |
|
azer las kozas a la ley |
לנהוג לפי החוקים |
|
ir a la ley |
לנהוג בדרך ארץ - לפי הנימוסים המקובלים |
|
leylek (t.) m. |
חסידה |
stork |
|
garganta de leylek (t.) |
צואר ארוך |
|
lezét (t.) m. |
טעם; עונג |
taste; pleasure |
|
kitar del lezét (t.) |
להעכיר את העונג |
|
lidja (t.) f. |
מעיין חם, מרחצאות חמים |
hot spring, hot baths |
|
azer lidjas/ir a las lidjas |
לטבול במעיינות מרפא |
|
lijero adj. |
זריז; פועל בלי לחשוב; שטחי |
agile; acts without thinking; superficial |
|
tener la mano lijera |
לפעול מהר ובלי מחשבה, להיות בעל ידים מהירות להכות |
|
líkido/líkvido/likuido m. & adj. |
נוזל; נוזלי; שנמכר במכירת חיסול |
liquid, liquidated |
|
moneda líkida |
כסף נזיל, מזומנים |
|
likor/likyor f. |
ליקר |
liqueur |
|
ya le izo la likor |
עלה לו הכוהל לראש; האיומים מתחילים לפעול עליו |
|
límito m. |
גבול, תחום, תיחום |
limit |
|
azer las kozas kon limito |
לפעול בלי הגזמה |
|
límitos m. pl. |
גבולות |
|
sin límito |
בלי גבול |
|
limón m. |
לימון |
lemon |
|
azerse un limón |
להחוויר; ללבוש סבר תוקפני |
|
la kara limón |
חיוור כמת |
|
limón puro |
חמוץ מאוד |
|
limón tuzú |
חומצת לימון |
|
limpio adj. |
נקי, טהור, זך, צח |
clean, pure, clear, fresh |
|
echar/meter en limpio |
להעתיק לנקי |
|
ropa limpia |
בגד נקי; אדם חסר מוסר |
|
salir limpio |
יצא זכאי במשפטו; יצא נקי מכל נכסיו |
|
limunio m. |
אבל, תוגה |
mourning, grief |
|
salir de limunio a dia bueno |
מאבל ליום טוב |
|
linaje m. |
ייחוס, שושלת, צאצאים; אבות המשפחה |
pedigree, lineage, descendants; the ancestors of the family |
|
ser de alto linaje |
להיות בעל ייחוס |
|
linasa f. |
פשתן, זרע פשתן; קמח פשתן |
linen, flax, linseed; flax flour |
|
papas de linasa |
אספלנית עם קמח פשתן |
|
lingua f. |
שפה, לשון; לשון (אבר בפה) |
language; tongue |
|
la lingua le va espada |
לשון חדה כתער |
|
le korre la lingua |
רהוט בדיבורו |
|
saver/tener linguas |
לשלוט בהרבה לשונות |
|
linguaje m. |
לשון, שפה |
language |
|
linguaje de ladrones |
לשון גנבים |
|
linguaje de perros/aznos |
לשון גסה ומעליבה |
|
linia f. |
שורה, קו |
row, line |
|
echar linia |
לשרטט קוים |
|
linia de kondokta |
קו הישר, קוד ההתנהגות |
|
lira f. |
נבל (כלי נגינה); לירה (מטבע) |
lira (musical instrument); lira (currency) |
|
kagar liras |
לדבר בלי הרף על עושר דמיוני |
|
kortar liras |
לעשות עסקים ברווח גדול |
|
azer la lira de vente frankos |
למכור בהפסד |
|
valer mil liras/valer bolsas de liras |
"שווה זהב" |
|
las liras l'están kayendo por las pachas |
"הכסף נוזל לו מהאוזניים" |
|
lirio f. |
חבצלת, שושן |
lily |
|
kara de lirio |
פנים בהירים ויפים |
|
lishán (t.) m. |
סימן; אות כבוד/הצטיינות; עקבות; צלקת |
sign; badge of honor/distinction; Traces; scar |
|
meter lishán (t.) |
להתוות סימן |
|
le kedo lishán |
נותרה לו צלקת |
|
lishía cf. leshía |
|
|
|
agua de lishía |
מרק תפל (''מי כביסה'') |
|
lisho adj. |
חלק, שעיע; בלי מכשול; חלקלק |
smooth; without obstacle; slippery |
|
vino todo lisho |
הכל הלך חלק |
|
un kamino lisho |
דרך חלקה - ללא מכשולים |
|
se pasó todo lisho |
הכל עבר חלק |
|
todo lisho ke mos se aga! |
איחול: שהכל יבוא לנו בצורה חלקה! |
|
lisión f. |
שיעור, לקח |
a lesson |
|
echar la lisión |
להסביר |
|
pasarse la lisión |
לחזור על השעור |
|
servir/valer de lisión |
הדבר יהיה לו ללקח |
|
ambezar la lision |
ללמוד לקח |
|
azer la lision a uno |
להדריך מישהו |
|
eskuchar la lision |
לדקלם/להשמיע את השיעור |
|
lista f. |
רשימה, פס |
list, stripe |
|
estar a lista |
נמצא בכוננות לקראת |
|
lista de komer |
תפריט |
|
tonga de listas |
כתונת פסים |
|
liviano adj. |
קל, נוח, זריז; שטחי |
easy, convenient, quick; superficial |
|
azerlo liviano |
פישט, עשה את העניין פשוט |
|
en liviano |
בקלילות, בלי הדגשת יתר |
|
es echo liviano |
זה עניין קל ופשוט |
|
mano liviana |
זריזות ידיים |
|
persona de karakter liviana |
אדם ותרן, פשרן, סלחן |
|
ser liviano de meoyo |
להיות שטחי, לא להיות מסוגל להעמיק; להיות משוגע |
|
el Dio ke me la aga liviano! |
שאלוהים יקל מעלי את הנטל/המחלה/הדאגה וכו'! |
|
livianos m. pl. |
תרופה עממית, תרופה ביתית (המסת עופרת) |
folk remedy, home remedy (melting lead) |
|
echar livianos |
לטפל בתרופה עממית (טיפול בהמסת עופרת) |
|
livrar v. |
מסר, נתן ביד, הסגיר; שחרר, פטר |
to hand over; to let go |
|
livrar una sivdad |
למסור עיר ביד אויב |
|
livrar ropa |
למסור סחורה |
|
livro m. |
ספר |
book |
|
abashar livros |
לרדת עד חקר, לצלול אל תוך הספרים |
|
avrir livros viejos |
לפתוח ספרי חשבונות ישנים , לגבות חובות אבודים |
|
los livros dizen |
כתוב ש-, החכמים אומרים |
|
no ay tal en mi livro |
אינני מקבל זאת, זה נוגד את עקרונותי |
|
no deshar el livro de la mano/komerse el livro/pan i livro/el i el livro |
להיות להוט אחר קריאת ספרים |
|
pasar un livro por el ojo |
לרפרף על פני ספר |
|
los livros de la Ley |
חמישה חומשי תורה, חומש |
|
se aze un livro de ... |
אפשר לכתוב על כך ספר |
|
un livro deskachado |
ספר לא מכורך |
|
livro de oro |
ספר הזהב (בו נרשמים אנשים שפעלו ותרמו למען מוסד כלשהו) |
|
ke seamos eskritos en livro de vidas! |
שתכתבנו בספר חיים! |
|
lo pron. pers. |
כינוי מיידע סתמי; אותו, את זה, לו (אותך, לך בפניה נימוסית) |
him, it, for him (you, for you in polite address) |
|
lo disho i lo izo |
אמר ועשה |
|
lo ke |
מה ש- |
|
en lo ke |
בעודי/בעודו וכו' |
|
lodasá/lodasal/lodasar m. |
בִּיצה; עיסת חומר לניקוי כלי מתכת |
marsh; material for cleaning metal utensils |
|
lodasa para fregar! |
הכרזתם של מוכרי חומרי הניקוי בהגיעם לשכונה |
|
lodo m. |
בוץ, רפש, טיט; בהשאלה: אדם חסר מוסר, חסר אופי |
mud, slush, clay; metaphorically: a person without morals/without character |
|
arrastar por el lodo |
להטיל רפש על מישהו |
|
arrojar punyados de lodos |
לקלל בגסות, להטיל בוץ - להפיץ שמועות רעות כנגד מישהו |
|
azer a uno un lodo |
להשפיל מישהו, להתייחס אליו בבוז |
|
azerse un lodo |
עשה עצמו עפר ואפר |
|
echar parás (t.) al lodo |
לקנות קניה גרועה |
|
lodo kon kanyo/lodo akojido i barro amasado |
'בוץ ורפש''- כינוי לנבל, פחות ערך; אספסוף |
|
meter en el lodo |
להרוס; להרוג |
|
onde vas kon estos lodos? |
מה אתה רץ אל תוך הבעיות והצרות? |
|
se kayo en el lodo |
שקע בבוץ - עסקים מפוקפקים |
|
entrarse en el lodo |
להכנס לעסק מפוקפק |
|
salir del lodo |
להחלץ מעסק מפוקפק |
|
en ke lodo estás entrando? |
זהירות, לאיזה עסק מסוכן אתה נכנס! |
|
kitar el pie del lodo |
להרוויח הון באופן הממלא את הצרכים לכל החיים |
|
ay de tener todo el lodo en la mizma kaleja |
הזהר! העסק שאתה נכנס אליו יכול להדביק אליו בעיות בלי סוף ואנשים מפוקפקים |
|
lograr v. |
נהנה מ-, התענג על; הצליח, הגיע למטרה, השיג מה שרצה |
to enjoy, to delight in; to succeed, to reach the goal, to achieve what he wanted |
|
ke lo logre i no mallogre! |
שיזכה לטוב ויאריכו ימיו! יאריך ימים לראות טוב! |
|
ke no lo logre/ke no logre a |
קללה: שלא יזכה לראות טוב! |
|
lograrse v. refl. |
השיג מבוקשו; איחל לעצמו |
to achieve the desired; to wish himself |
|
lo ke se logró lo ayô |
איחוליו לעצמו התגשמו |
|
el ke se lo logre! |
שיזכה ליהנות ממה שהשיג! |
|
lokal m. |
מקום, אולם; מועדון |
place, hall; club |
|
novedades lokales |
חדשות מקומיות |
|
lokanda (it.) f. |
מזנון, מסעדה קטנה, פונדק דרכים, אכסניה, קנטינה |
buffet, small restaurant, road inn, hostel, canteen |
|
komer de la lokanda |
לאכול אוכל מוכן (קנוי) |
|
lokedad cf. lokura |
|
|
|
azer echos a la lokedad |
לעשות עסקים בפזיזות בלי מחשבה מוקדמת |
|
loko m. & adj. |
משוגע, מטורף, חולה נפש; שוטה, אויל; של טרוף, שגעוני |
crazy, insane, mentally ill; fool; of a frenzy, crazy |
|
azilo de lokos |
בית משוגעים |
|
de salir loko |
זה משגע |
|
es un medio loko |
'הוא חצי משוגע'' - אינו יציב בהתנהגותו |
|
estar loko por una persona/por una koza |
להיות משוגע על |
|
kitar loko a uno |
לשגע מישהו, להטריף עליו דעתו |
|
loko bolado |
משוגע מאהבה |
|
loko de alegría |
משוגע מרוב שמחה |
|
loko de atar |
משוגע עם קבלות |
|
salir loko |
השתגע, נטרפה עליו דעתו |
|
urdi (t.)de lokos |
חבר שוטים/משוגעים |
|
está loko, no save lo ke dize |
הוא אינו יודע מה שפיו פולט |
|
está loko! |
הוא טועה לגמרי! |
|
azerse del loko |
להעמיד פני משוגע |
|
dale a entender k'está loko |
לך הסבר לו שהוא לגמרי לא בכיוון הנכון |
|
todos lokos el chelebi sezudo |
נדמה לו שהוא היחיד המבין ויודע |
|
penso i arrepenso i del penserio salgo loko |
נוסחת פתיחה לחידה |
|
lokura f. |
שגעון, טרוף, איוולת, סכלות |
madness, frenzy, folly |
|
azer lokuras |
לעשות דברים מוזרים ומעוררי השתאות |
|
ay le dio la lokura |
נכנס לו שגעון ואינו מוכן לשעות לעצות ואזהרות |
|
lokura i sheshero! |
מדהים ומשגע! - נאמר באירוניה על דבר שעורר ציפיות והתגלה כשגרתי ובנלי |
|
tomar la lokura |
להחפז לעשות דבר שטות |
|
ya lo aferro la lokura |
תפס אותו שגעון |
|
es lokura! |
זה שגעון! (דבר חסר הגיון) |
|
londjano (port.) adj. |
מרוחק, רחוק |
distant |
|
un pariente londjano |
קרוב משפחה רחוק |
|
tener kon uno una parentera londjana |
יש לו קרבת משפחה רחוקה ל.. |
|
londje (port.) adv. |
הרחק, במרחקים |
far, far away |
|
estas londje |
אתה רחוק מלדעת דברים לאשורם |
|
la piedra no viene de londje |
את האבן מיידים בך אלה הקרובים לך |
|
londje d'aki!/londje vaya el mal! |
שלא נדע! רחוק ממנו! אלהים ישמור! |
|
londje de mi |
אין זה כלול כלל בכוונותי |
|
londje londje |
רחוק מאוד |
|
no vayas londje! |
אל תרחיק בחיפוש ראיות, הן מונחות לפני אפך! |
|
sovrino de londje |
קרוב רחוק |
|
ver de londje |
לחזות מראש |
|
el fuego está londjge |
הסכנה עדיין רחוקה - אין מה להתרגש |
|
alishik no, ni de londje ni de serka |
איני רוצה שום קשר איתו - לא מרחוק ולא מקרוב |
|
longano adj. |
רחוק, מרוחק |
distant |
|
un pariente longano |
קרוב רחוק |
|
longura f. |
אורך |
length |
|
a longura de munchos anyos |
במשך שנים ארוכות |
|
longura de días |
אריכות ימים |
|
loores f. pl. |
שבח, תשבחות, תהילות |
praise, glories |
|
dar loores |
לתת שבחים (לאלהים) |
|
lordo (ing.) m. |
לורד, כינוי לאדם בעל הופעה הדורה/זר הנראה עשיר |
lord, a nickname for a person with a classy appearance/foreigner who looks rich |
|
parese un lordo |
הוא בעל הופעה הדורה ומכובדת |
|
loria f. |
עונג, הצלחה |
pleasure, success |
|
lorias |
תקופה של שגשוג והצלחה |
|
estar en sus lorias |
להיות מלא סיפוק ואושר |
|
loto m. |
גורל, מזל, לוטו,זכיה; מנה, חלק |
fate, luck, lottery, winning; portion, part |
|
le kayó/le salió un loto |
זכה בפיס; נפלה בחלקו הזדמנות טובה! |
|
un loto de ropa |
מנה (משלוח) של סחורה |
|
lovo v. |
זאב |
wolf |
|
echarse komo un lovo |
להתנפל כדי לחטוף נתח |
|
luchar v. |
נאבק, נלחם, התקוטט |
to wrestle, to fight, to quarrel |
|
luchar por |
להאבק למען |
|
luego adv. |
אז, תכף ומיד, סמוך אחר כך; אחר כך, אחרי כן |
immediately, soon after; then, after that |
|
en luego |
מיד |
|
luenga f. |
לשון |
tongue |
|
luenga de piko i medio |
אדם המשיב בחוצפה ועזות |
|
tiene la luenga una sapateta |
בעל לשון מרה |
|
le salio la luenga par'afuera |
התעייף מאוד (מלחית ככלב) |
|
tener un biervo/un nombre a la punta de la luenga |
יש לו את זה על קצה הלשון |
|
le korre la lengua |
מצטיין בשטף לשון |
|
la luenga le va espada |
הוא חותך ומחליט בלי היסוס |
|
luengo adj. |
ארוך |
long |
|
dezde luengo |
מאז זמן רב |
|
luengo de fulores |
ארך אפיים |
|
lugar m. |
מקום, אתר, מושב, איזור; תפקיד |
place, site, seat, area; role |
|
aferrar lugar |
למהר לתפוס מקום טוב |
|
al lugar de |
במקום |
|
ay lugar de |
יש מקום ל-, יש לעשות .. |
|
azer lugar |
לפנות מקום, לעשות מקום |
|
dar el lugar al velvele |
להפוך עולמות |
|
dar lugar |
להוביל |
|
el lugar está kukush (t.) |
בית השימוש מסריח |
|
en su lugar/tener su lugar |
במקומו, בא עיתו, מתאים |
|
entrar al lugar |
נאמר על אשה הנשאת לבעל אחותה שנפטרה |
|
estate/asenta en tu lugar! |
שב בשקט ואל תחולל מהומות! |
|
meter a uno a su lugar |
להעמיד מישהו במקומו |
|
meter las kozas a lugar |
להעמיד דברים על דיוקם |
|
no deshar lugar sano |
לחפש בכל פינה |
|
responder al lugar |
לענות בצורה הולמת |
|
tener lugar |
קרה,התרחש |
|
tener su lugar |
להיות ראוי |
|
el lugariko |
בית שימוש |
|
no tener su lugar |
לא במקום, בלתי ראוי |
|
dezir las kozas al lugar |
לומר את הדברים הנכונים והראויים |
|
no deshar lugar para otro |
לתפוס את הכל מבלי להותיר דבר (או הזדמנות) לאחרים |
|
en mi lugar ke arias tu? |
מה היית אתה עושה במקומי? |
|
azer venir ropa del lugar |
ליבא סחורה ממקום ייצורה |
|
atrazarse al lugar de adelantarse |
לסגת במקום להתקדם |
|
se va el meoyo en mil lugar es |
הראש משתגע מספקות ותהיות/ממחשבה על כל האפשרויות |
|
traer a uno al lugar |
לשכנע מישהו ולהחזירו מטעותו |
|
no tiene su lugar/no esta a su lugar |
אינו ראוי, לא במקום |
|
un lugar de sekretario/de kontavle |
תקן למזכיר/למנה"ח |
|
lumbre f. |
אש, להבה |
fire, flame |
|
abashar de la lumbre |
להסיר את סיר התבשיל מעל האש |
|
echar azeite a la lumbre |
להוסיף שמן למדורה |
|
echar lumbre |
הבעיר אש |
|
el hazino está lumbre |
החולה קודח מחום |
|
enserrar la lumbre |
לכסות את האש בשכבת אפר כדי לשמור על הרמץ (לשבת) |
|
es komo tokar lumbre en Shabat |
זו עבירה חמורה (כמו להבעיר אש בשבת) |
|
estar kon la sevoya en la lumbre |
להחפז ולא להיות מסוגל לחכות |
|
komer/se lumbre |
לסבול מכעסו של מישהו |
|
los presios estan lumbre |
המחירים מרקיעי שחקים |
|
pasar por la lumbre |
לצלות במהירות; לבשל קלות |
|
akavado de salir de la lumbre |
טרי מן התנור |
|
lumbriz m. |
תולעי מעיים, כרץ שלשולי |
intestinal worms |
|
lumbriz de chukal (t.) |
באירוניה: אדם מעורר גועל |
|
tiene lombrizes |
הוא רעב בלי הרף |
|
luna f. |
ירח, לבנה, סהר; ראי, מראה; שהרון, סהרון |
moon, crescent; mirror; lunar |
|
abashado de la luna |
'נפל מן הירח'' - אינו בעניינים |
|
almario de dos lunas |
ארון בעל שתי מראות |
|
estar en la luna |
להיות בעננים |
|
estar kon la luna enriva del pozo |
להיות ביחסים ידידותיים אחרי מריבה |
|
facha de luna |
פנים יפים ועגלגלים |
|
kara de luna |
יפהפה (פני לבנה) |
|
la luna de vizavi |
ראי של ארון |
|
la luna del espejo |
זכוכית מראה |
|
la luna en kresiente/menguante |
הלבנה בגידולה/בצמצומה |
|
luna de miel |
ירח דבש |
|
luna en kinze |
ירח במילואו; ציון ליופי יוצא דופן (לבחורה) |
|
luna yena |
ירח במילואו |
|
media luna |
חצי סהר |
|
medias lunas |
סוגריים; קרואסונים |
|
echarse debasho la luna de Hasón |
לגדול מהר ובמידה מופרזת |
|
veremos la luna i tomaremos bayram |
כשנבחין בסימן חיובי או אז ניכנס לעסק הזה |
|
lunar/lunario adj. |
ירחי |
lunar |
|
anyo lunar/io |
שנת ירח |
|
lunar m. |
ירח במילואו; אור הירח; עור בסיס הציפורן; נקודת חן, שומה |
full moon; moonlight; nail base skin; a mole |
|
echarse al lunar |
לגדול מהר מאוד |
|
luso cf. lukso |
|
|
|
azer luso |
להתלבש בהידור |
|
echarse al luso |
לבזבז הרבה כסף על לבוש והופעה הדורה ומנקרת עיניים |
|
por luso |
להציג לראווה, לנקר עיניים |
|
lustrina f. |
בד מבהיק ומנצנץ; נעלי לק |
bright and shimmering fabric; nail polish shoes |
|
mangas de lustrina |
שרוולי לבלרים |
|
lustro m. |
משחת נעליים, דונג (וואקס) להברקה; צחצוח, הברקה; מצחצח נעלים; עבודה מפרכת |
shoe polish, wax for polishing; brushing, polishing; bootblack; arduous work |
|
al lustro! |
לעבודה! לעמל! |
|
dar lustro |
לצחצח (נעלים), להבריק |
|
pasar lustro |
למרוח לק |
|
pasarse lustro |
להתפרכס |
|
luto/lutio m. |
אבל, תקופת האבל |
mourning , the mourning period |
|
vijitas de luto |
ניחום אבלים |
|
estar en luto |
להיות אבל |
|
kitar el luto |
לפשוט את בגדי האבל |
|
lúvaro adj. |
מפלצת טורפת |
a carnivorous monster |
|
echarse kom'al luvaro |
להתנפל כמו חיה |
|
luvia f. |
גשם, מטר; כינוי לשפע |
rain; a nickname for abundance |
|
abatio la luvia |
הגשם נרגע, נחלש |
|
azer luvia |
ירד גשם |
|
de luvia |
גשום |
|
este benadam (ebr.) kere luvia |
האיש הזה חסר דעת |
|
kedo/amaho la luvia |
חדל הגשם |
|
luvia aresentada |
גשם רך ומתמשך |
|
luvia Dio! |
קריאת הילדים לגשם; אחת שאלתי ולא עוד! |
|
luvia a chorros/a kanales |
גשם שוטף |
|
el tiempo esta a la luvia |
התחזית היא כי ירד גשם |
|
luvia de pasas i igos |
שפע של זוטות |
|
luvias de Nisan |
גשמי שלהי החורף |
|
se deskargó la luvia |
ירד גשם זלעפות |
|
tomar a uno la luvia |
"תפס" אותו גשם |
|
luvia arrojada |
גשם זלעפות |
|
abasharon las luvias |
היה "שטפון" |
|
i en mi tarlá kaerá la luvia! |
שגם אני אזכה! |
|
venir komo luvia |
בא כמו גשם (בכמויות) |
|
luz f. |
אור |
light |
|
aklarar la luz/abashar la luz |
להגביר את האור/לעמעם את האור |
|
asender la luz |
להדליק את האור |
|
dar la luz a un livro |
להוציא לאור ספר |
|
dar luz |
האיר |
|
es una luz! |
היא יפהפיה! |
|
la luz de la mansevez |
אביב הנעורים |
|
luz de mi vida/de mis ojos! |
אור עיני! |
|
kitar/meter/traer a luz |
לפרסם/להוציא לאורה דבר מה שהיה נסתר |
|
no ver la luz del día |
להסתגר |
|
salir a luz |
להופיע בציבור |
|
tomar luz |
לקבל אור (מחלון, ממנורה) |
|
un rayo de luz |
קרן אור, התחלת האושר |
|
ver luz |
איחול לשיפור במצב וקץ לצרות ולמצוקות |
|
tapar la luz/destapar la luz |
לכסות/לגלות את המאור |
|
eskureser la luz |
לעמעם את האור |
|
avrir la luz |
להדליק אור (ע"י המתג) |
|
ver la luz de la manyana |
לראות סוף סוף את אור הבוקר (אחרי לילה קשה) |
|
a la luz del día/del sol |
לאור היום |
|
por esta luz del Dio/del Sielo! |
לשון השבעה (למען השם!) |
|
salir a luz de bivos |
להתבדר ולהנות מן החיים |
|
koza ke no la tiene visto la luz del sol/la luz del día |
דבר יפה במידה יוצאת דופן |
|
luz klara! |
נאמר באופן אירוני כלפי דבר מה מכוער |
|
luzio adj. |
יפה, נאה, הדור, נחמד, חמוד; בוהק, זוהר; מסודר; בעל מידות טובות |
beautiful, handsome, nice, cute; shining; arranged; with good manners |
|
de facha luzia |
'פנים מאירות'' - אדם חביב |
|
luzia dama |
גבירה זוהרת, גבירה הדורה |
|
mansevo luzio |
בחור המצטיין בכל המעלות |
|
maaná (t.) f. |
תירוץ, טיעון; פגם |
excuse, argument; defect |
|
kon la maaná (t.) de |
בתירוץ ש- |
|
maasé (ebr.) m. |
עובדה, מעשה, סיפור |
fact, act, story |
|
kontar un maase |
לספר על ארוע שקרה |
|
akontesio maasé |
קרה ש... |
|
mabul (ebr.) m. |
מבול; גשם זלעפות, שטפון; שפע |
flood; torrential rain, flood; abundance |
|
del tiempo del mabul/al mabul (ebr.) |
מזמן, מיושן, שעבר מן האפנה |
|
mabules/mabulá (ebr.) |
שפע, מבול |
|
van a kaer a mabules (ebr.) |
המונים ייהרגו/יפשטו רגל, יהרסו כלכלית |
|
abasho el mabul |
ירד מבול, היה שטפון |
|
un mabul de paras |
כמות גדולה של כסף |
|
un mabul de djente |
המון אדם |
|
a mabules |
בשפע |
|
va kaer a mabules |
צפויה סערת גשמים חזקה |
|
machukado adj. |
מעוך, מחוץ, כתוש, חבול; נכה, בעל מום |
crushed, bruised; disabled |
|
vestido machukado |
לבוש מעוך ומרופט |
|
madama (fr.) f. |
כינויה של ''הגברת'' בפי המשרתות; אשה ממעמד חברתי גבוה; מעמידה פני גברת |
nickname of "the lady" by the maids; a woman of high social status; pretends to be a lady |
|
la madamma chika/la madamma grande |
בעלת הבית הצעירה/אמה או חמותה |
|
madero m. |
קורה, עץ (חומר); כינוי לשוטה: ''בול עץ'' |
beam, wood (material); nickname for a fool: "Log" |
|
es madero/un madero i el dos |
הוא טיפש כבול עץ |
|
darse a entender kon un madero |
יש לו עסק עם טיפש וקצר דעת |
|
maestro de maderos |
חרש עצים |
|
madesha f. |
פקעת, סליל |
a coil |
|
no se le toman/detienen las madeshas |
חסר סבלנות |
|
endevanar una madesha |
לגלגל לפקעת |
|
desdevanar una madesha |
להתיר/לגולל פקעת |
|
madjú/madjum (t.) m. |
עיסה מתוקה וצבעונית בטעם פירות |
sweet and colorful fruit-flavored pulp |
|
estar kon uno miel i madjú (t.) |
להיות עם מישהו בתקופה של יחסי חברות טובים אחרי ריב |
|
madre f. |
אם, אמא; רחם; שמרים; מקור, מעיין |
mother; uterus; yeast; a spring |
|
aki me apego mi madre! |
מכאן לא אזוז! |
|
de la ashugar de la madre/de la halum de tu madre |
נאמר באירוניה למי שטוען לבעלות על דבר לא לו |
|
ijos de la otra madre |
בני האשה הראשונה - ילדים שנוהגים בהם בקשיחות ואכזריות |
|
ken es el ijo de la santa madre? |
למי העוז/החוצפה לעשות זאת/לקחת סיכון כזה? |
|
la madre |
שמרים (בייצור יין/חומץ) |
|
madre en Israel |
עיר ואם בישראל |
|
mal de madre |
חרדה, דאגה |
|
según lo parió su madre |
עירום כביום הוולדו |
|
lo ke es madre no es ninguno |
אין תחליף לאמא |
|
guay de la madre ke lo pario! |
אוי ליולדתו! (נאמר כנגד מישהו השרוי בסכנה גדולה) |
|
bendicha la madre ke tal pario! |
אשרי יולדתו! |
|
ni madre en su ayuda! |
היא בעבורו יותר מאמא (מוסרת נפשה עבורו יותר מאמא)! |
|
karne es madre |
אין דבר המזין יותר מבשר |
|
ir a la madre del agua |
לשאוב את הידע מן המקור |
|
ya s'avrió boka de madre |
החלו הצירים; נפתח פתח לטובה, נראה אור בקצה המנהרה |
|
madrezika f. |
אמא קטנה |
little mother |
|
madrezika del agua |
מעיין קטן בעל שפיעה נמוכה (שם של רובע בסלוניקי) |
|
madrugada f. |
שחר |
dawn |
|
alevantarse a las siete madrugadas |
השכים מבעוד לילה |
|
de madrugada |
השכם בבוקר, עם עלות השחר |
|
a la madrugada |
עם שחר |
|
madrugador/dera adj. |
משכים קום |
early-rising |
|
sol madrugador poko turador |
ממהר להתלהב וממעט להחזיק בהתלהבותו |
|
madrugar v. |
השכים, נעור בשחר |
to get up early |
|
si tu enemigo te kiere matar, madruga i matalo |
הקם להורגך השכם להורגו |
|
maestad/maestá (it.) f. |
הוד, תפארת, הוד מלכות; פנית כבוד: הוד רוממותו |
majesty; address of honor: His Highness |
|
su maestad (it.) |
הוד מלכותו |
|
maestra f. |
מורה; גננת; גן ילדים; אשה זריזת כפים; עקרת בית; אשת הבעלים |
teacher; kindergarten teacher; kindergarten; a quick-footed woman; housewife; the owner's wife |
|
la mestra/maestra grande |
אמה של עקרת הבית |
|
ir a la mestra |
ללכת לגן ילדים |
|
dainda se va a la mestra |
עדיין הולך לגן (החלב לא יבש על שפתיו) - צעיר מכדי שנתחשב בדעתו |
|
maestro m. |
מנהל עבודה; מורה; אדם מיומן במקצועו, רב אמן; מנצח, מאסטרו |
foreman; teacher; a skilled person in his profession, master craftsman; conductor, maestro |
|
de ma(e)stros |
חזק מאוד, ברוטלי |
|
sinyor m(a)estro/el m(a)estro grande |
חמיו של הפטרון |
|
un frío de mestros/maestros |
קור מקפיא עצמות |
|
ser maestro en su ofisio |
להיות בר סמכא במקצועו |
|
ir onde el maestro |
לדרוש בעצת מומחה |
|
una lenya de mestros |
מלקות, מכות נאמנות |
|
una kalada de mestros |
הצטננות קשה |
|
magaja/magadja f. |
חתיכה קטנה, פיסה, פרור, פתות |
a small piece, a crumb, a morsel |
|
una magaja de |
קצת, מעט, כמות לא מספקת |
|
magajika f. |
חתיכה קטנה מאוד, חתיכה זערורית |
a very small piece, a tiny piece |
|
magajikas |
ציפורנים (של בעל חיים), טפרים |
|
magazén (fr.) m. |
חנות, בית מסחר; מחסן, מרתף |
shop, trading house; warehouse, basement |
|
magazen de komanias/de ropas |
חנות סיטונאית למזון/בגדים |
|
morar en un magazen |
לגור במרתף - במקום חשוך |
|
magna f. |
מן (שאכלו בני ישראל במדבר), הפרשה מתוקה של גזע מילה; רווח קל, ברכת שמים |
Manna (that the Israelites ate in the desert), a sweet secretion of the stem of Mila; easy profit, God bless |
|
es magna! |
זוהי הזדמנות יחידה במינה |
|
esta asperando ke abashe la magna |
בטלן - מחכה שהכל יבוא אליו בלי מאמץ |
|
le kayó magna a la mano |
זכה והרוויח |
|
magnétiko adj. |
מגנטי |
magnetic |
|
kampo magnétiko |
שדה מגנטי |
|
mahashavá (ebr.) f. |
מחשבה, דעה, כוונה, תכנית |
thought, opinion, intention, plan |
|
le pasó una mahashavá (ebr.) por el tino |
עלה בו רעיון, חלף בו הרהור |
|
no pasarse ni por mahashavá (ebr.) |
לא להעלות על הדעת |
|
mahmur (t.) adj. |
מנומנם, רדום למחצה, מטושטש מרוב שינה |
drowsy, half-asleep, fuzzy from sleep |
|
estar mamur del eshuenyo |
להיות רדום למחצה |
|
major adj. |
מעולה, עילאי, יוצא מהכלל |
excellent, supreme, exceptional |
|
fuersa major |
כוח עליון |
|
maká (ebr.) f. |
מכה, פצע, מחלה; פגם, חסרון, דופי |
blow, wound, disease; defect, shortcoming, fault |
|
tiene las makás de Par'o |
סובל מחולאים ונגעים רבים |
|
makam (t.) m. |
מקאם (מודוס מוסיקלי); נעימה, שיר |
Makam (musical modus); melody, song |
|
kantar/travar makam (t.) |
לזמר; ליהנות משירת מקאם |
|
kantarlas kon makam (t.) |
לומר את כל האמת בפרצוף בלי להסתיר דבר |
|
mákula f. |
פגם, חסרון, דופי; כתם, רבב |
defect, shortcoming, fault; stain |
|
no tener mákula |
חף מפשע |
|
sin mákula |
ללא פגם, מושלם |
|
mal adj. |
רע, גרוע, מרושע |
bad, wicked |
|
de mala gana |
חוסר רצון |
|
mal avlado |
רכילות, לשון הרע |
|
mal avlador |
רכלן |
|
estar kon un mal reidero |
נתקף בצחוק במקום ובזמן הבלתי ראויים |
|
estar kon un mal avladero |
מפטפט יותר מדי |
|
viendo malas i no buenas |
צופה לרע |
|
mal m. |
כאב, מכאוב; רע, רעה; חטא; מחלה; נזק; הרגל רע; רכילות, לשון הרע |
pain; bad, evil; sin; disease; damage; bad habit; gossip, slander |
|
a mal de pezar |
בניגוד לרצון |
|
avlar mal |
לדבר רעות |
|
azer mal |
לעשות/לחולל רע, לגרום נזק |
|
buen mal! |
רעה גדולה נפלה עלינו! |
|
esta yevando los males de Paró |
עוברים עליו ייסורים כמכות מצרים |
|
estar de mal yevar |
להיות בעל מראה חולני; באירוניה: שמן ובריא |
|
ir de mal al en peor |
מדחי אל דחי |
|
kaer en mal |
ליפול לצרה |
|
kerer mal |
לשנוא |
|
kon males i kon kinás (ebr.) |
בקושי |
|
los males de Iyov |
שפע חולי ונגעים |
|
mal de boka |
כאב שיניים |
|
mal de madre |
דאגה, חרדה |
|
mal de mar |
מחלת ים |
|
mal de pecho |
מחלת לב; מצוקה כספית |
|
mal de piedra |
אבנים בכליות/במרה |
|
mal enkontro |
פגיעה רעה, ביש מזל |
|
mal estar |
מצב רע |
|
mal famado (lugar) |
מפוקפק |
|
mal fransez |
עגבת |
|
mal i malanyo |
צרה צרורה |
|
mal por bien |
נזק שצומחת ממנו תועלת |
|
mal shans (fr.) |
ביש מזל |
|
males |
צרות |
|
meter en mal |
לעורר מדנים/תככים |
|
metido para mal |
'עושה צרות'' |
|
no akaye mal! |
לא קרה אסון! |
|
para mas mal! |
נוסף לכל הצרות עוד צרה אחת! |
|
para su mal fue |
רצה להזיק - וניזוק |
|
pasar/yevar mal |
לחיות בעוני, לחיות חיים קשים |
|
saltar males me salto males |
להתקף אימה |
|
tener el mal parado |
להחשף לסכנה בלתי נמנעת |
|
tener mal i malanyo |
לסבול מנזקים חוזרים ונשנים |
|
hadrarse para mal |
לעשות מאמצים להרע |
|
azer mil males |
לעשות רעות בלי סוף |
|
ya es el mal por la metad |
חצי מהרעה/הנזק כבר תוקן |
|
otro mal ke no ayga |
שלא יהיה יותר גרוע! |
|
ey ke se vaya todo el mal |
שילך [איתו] כל הרע |
|
ansina ke fueran todos los males |
שזו תהה הבעיה שלנו! - שכל הבעיות שלנו לא יהיו יותר מן הדבר הזה |
|
todo lo ke nase i muere es para muestro mal |
מזל הביש רודף אותנו - הכל נגדנו |
|
para mas mal ke no mos guadre el Dio! |
שלוהים ישמרנו מפני אסון נוסף! |
|
karrearse mil males enriva de su kavesa |
נדבקות אליו כל הצרות |
|
mal por durera peor por shushunera |
להתלונן על כל דבר/בכל מקרה |
|
tener males i malezikos |
סובל מבעיות שונות ומשונות |
|
poko mal para tal puerpo |
הרע שבאהו הוא מאומה בהשוואה למידת רשעותו |
|
mal yevando bien asperando |
סובלים את הרעה ומצפים לטוב |
|
tomarse mal |
לגרום לעצמו צער |
|
tomar a mal |
לפרש דברים לשלילה |
|
a ken mal te kere! |
(שיבוא הרע) על ראש זה החפץ ברעתך! |
|
no tengas mal ni muerte! |
שתהיה לי בריא! (נאמר בעקבות סירוב לבקשה) |
|
meter mal en kazamiento |
לחרחר ריב בין בעל לאשתו |
|
dezir mal de uno |
ללכת רכיל על מישהו |
|
malah (ebr.) m. |
מלאך; בעל תכונות תרומיות, מי שמופיע כמלאך המושיע |
angel; possessing charitable qualities, the one who appears as the savior angel |
|
azerse del malah (ebr.) |
להופיע כמלאך מושיע |
|
malah amaved (ebr.) |
מלאך המוות, שטן |
|
malanyo m. |
שנה מקוללת, שנה שחורה ואומללה |
a cursed year, a black and miserable year |
|
se murió a los vente malanyos |
מת בהיותו בן עשרים (בטרם עת) |
|
ke los malanyos aga! |
קללה: שידע סבל כל חייו |
|
mal i malanyo |
שנה ממוצעת (ממוצע בין השנים הרגילות לשנים הרעות) |
|
malasuerte f. |
ביש מזל |
misfortune |
|
por la malasuerte |
לרוע המזל |
|
malavida f. |
חיים קשים, חיי מצוקה |
a hard life, a life of hardship |
|
dar malavida |
להוציא את הנשמה, למרר את החיים למישהו |
|
maldad f. |
רשע, רשעות, רעה, רוע, רוע לב, נבלות, מעשה רע |
evil, wickedness, malice, scoundrels, evil deed |
|
azer maldades |
להיות שובב |
|
ke no le kuadra maldad |
תמים, תם |
|
maldezir/maldizir v. |
קילל, דיבר רעות |
to curse, to speak ill of |
|
maldezir a su mazal (ebr.) |
להתלונן על גורלו |
|
maldicho adj. & m. |
ארור, מקולל |
cursed |
|
maldicho el pásharo ke en su nido kaga! |
ארור המשמיץ ומכתים את משפחתו! |
|
maldicho el día ke nasi |
יאבד יום יולדתי בו! |
|
es un maldicho |
אדם מזיק/מביא מזל רע |
|
maldisión f. |
קללה, אלה; חרם, נידוי |
curse; excommunication |
|
echar maldisión |
להטיל קללה |
|
la maldision le alkansó |
הקללה השיגתהו |
|
maldision de guerfanos i bivdas/maldisyon del Dio |
מזל רע משמים |
|
malé (t.) m. |
רובע, שכונה |
neighborhood |
|
el kabadaí del malé (t.) |
בריון שכונתי |
|
es de malá |
הוא בן שכונתנו |
|
el riko de la malá |
זה המעמיד פנים כגביר השכונה |
|
malgrado (it.) prep. |
אף על פי, למרות |
although |
|
malgrado esto |
למרות זאת |
|
malgrado ke |
אף על פי ש-, למרות ש- |
|
malisia f. |
זדון, רשע, רשעות, רוע לב |
malice, wickedness |
|
sin malisia |
בתמימות, בלי זדון |
|
malkerensia f. |
איבה, שנאה, עוינות, טינה |
enmity, hatred, hostility, resentment |
|
guadrar malkerensia |
לנטור איבה |
|
malo adj. |
רע, רשע, מרושע, רע לב, נבל, מנוול; גרוע; שובב, בלתי ממושמע |
bad, evil, wicked, evil-hearted, villain, rascal; bad; mischievous, undisciplined |
|
de mala manera |
בגסות, באכזריות |
|
el de los malos echos |
ידוע לשמצה |
|
está muy malo |
מצבו הבריאותי/הכלכלי חמור |
|
kaveyo malo |
מחלת נשירת השיער |
|
malo de akontentar |
קשה לרצותו |
|
negro malo |
רשע מרושע |
|
no es malo |
הרעיון נראה לי, יתכן |
|
ojo malo |
עין רעה |
|
mala vida |
חיים קשים |
|
dar mala vida |
לגרום סבל |
|
ninyo malo, muy malo |
ילד שובב ובלתי ממושמע |
|
malogrado adj. |
מקולקל, בלה, מבוזבז; כושל; מי שמת בדמי ימיו (בלי צאצאים) |
spoiled, wasted; failed; who died untimely (without descendants) |
|
malogrado i enkortado ke lo vea! |
קללה: שימות בדמי ימיו! |
|
malogrado es poko |
הוא כה מרושע עד כי לא די בכך שימות בדמי ימיו |
|
malograr v. |
קלקל, השחית, בילה; בזבז; איחל רע |
to spoil, to corrupt; to waste; to wish ill |
|
malograr un echo |
להרוס עסק |
|
malpasar v. |
חי באי נוחות ומצוקה |
to live in discomfort and distress |
|
el malpasar |
חיי מצוקה |
|
malprenyado m. |
הריון מכביד וקשה |
burdensome and difficult pregnancy |
|
estar kon malprenyado |
להתאוות תאוות אשה הרה, להִתָּקֵף חרדות אשה הרה |
|
malumates (t.) pl. |
אחיזת עיניים |
deception |
|
fazer/vender malumates |
לאחז עיניים |
|
malumor m. |
מצב רוח רע |
bad mood |
|
estar kon (de) malumor |
להיות שרוי במצב רוח רע |
|
malva f. |
חלמית, מלווה; אדם רפה ידים, חסר מרץ |
Malva (bot.); a person with weak hands, lacks energy |
|
azerse una malva |
להסכים לכל דבר, לא לעמוד בלחצים |
|
malyevar v. |
חי חיי מצוקה וסבל |
to live a life of hardship and suffering |
|
no está de malyevar |
אין לו חיים קשים ... - באירוניה: הוא בריא ונהנה מן החיים |
|
mama/mamá(n) f. |
אמא |
mother |
|
así biva mama! |
חי אמי! |
|
mama ya me fizo faldukuera! |
דברי ילד המבקש ממתק: אמא עשתה לי כיס ... |
|
mamado adj. |
שהניקוהו, שבע מיניקה |
who was nursed |
|
dado i mamado |
אומר ועושה |
|
mamin (ebr.) m. (pl.: maminim) |
בן לכת הדונמה; לבוש בחוסר טעם |
member of the Donme sect; tastelessly dressed |
|
a la maminá (ebr.) |
בצורה מנופחת וחסרת סדר |
|
boda de maminim (ebr.) |
מסיבה פרועה |
|
mamparo m. |
משען, משענת, תמך, מפלט |
a support, a refuge |
|
kedar sin mamparo |
להתייתם מהוריו |
|
mampil m. |
אדם גבוה כעמוד וחסר חן |
a man as tall as a pillar and graceless |
|
meterse un mampil delantre de uno |
להתקע כמו עמוד לפני מישהו |
|
mamzer/erá (ebr.) n. |
ממזר/ה; ''ממזר'' - זריז ותחבולן |
a bastard; "Bastard" - quick and cunning |
|
ijo de un mamzer! |
גידוף: בן ממזר! |
|
maná (gr.) f. |
אמא; סנדקית |
mother; godmother |
|
la grasia de tu maná! (gr.) |
שמחת זקנתי! |
|
ushi maná (gr.) |
בכיין, בוכה אצל אמא |
|
manantío adj. |
זב |
to drip, to flow |
|
manantío i leprozo |
זב ומצורע |
|
manante adj. |
נובע, זב |
dripping, flowing |
|
manante leche i miel |
זבת חלב ודבש |
|
aguas manantes |
מים חיים, מי מעיין |
|
manar v. |
נבע, קלח, זרם, שפע, זב |
to flow |
|
la mana de adientro |
נוטל יוזמה, עושה בחשק מבלי שילחצו עליו |
|
no le mana de si |
חסר דמיון ויוזמה, עושה מה שאומרים לו בלי התלהבות וחשק |
|
tierra manan leche i miel |
ארץ זבת חלב ודבש |
|
de si ke le mane! |
שהדבר ינבע ממנו/יבוא מרצונו |
|
de ey esta manando el mal/de ey manan las hazinuras/la dolor/lo negro |
משם נובע כל הרע/נובעות המחלות/המכאובים |
|
ya me mana un poko |
אינני כה טיפש, אני מבין דבר מה, אין צורך להאריך בהסברים |
|
mancha f. |
כתם, רבב; אות קלון |
a stain; stigma |
|
echar mancha |
להטיל רבב במישהו |
|
kitar la mancha |
להסיר כתמים; לשקם מן הרבב שדבק |
|
sin mancha |
ללא רבב |
|
lavar de una mancha |
לנקות מאשמה |
|
manchar v. |
הכתים, לכלך; התווה אות קלון, הכתים, הדביק סטיגמה, הטיל דופי |
to stain, to dirty; to stigmatize, o reproach |
|
manchar facha |
לא לעמוד במילתו; לעשות מעשה שיש עמו קלון; לפשוט רגל |
|
mandá (t.) m. |
תאו, בופלו |
buffalo |
|
mandá! (t.) |
פרה שמנה! (קריאת גנאי לאשה שמנה ואנטיפתית) |
|
mandado adj. |
שלוח |
sent out |
|
mandado del Dio |
שזומן בידי ההשגחה, שליח האל, משיח |
|
mandado m. |
שליחות, צו, שירות |
mission, order, service |
|
pagar el mandado |
לשלם את העמלה |
|
es el de los malos mandados |
שליח לדבר עבירה |
|
akumplir el mandado |
לבצע שליחות |
|
azer mandados |
לעשות קניות עבור מישהו; להתפרנס משליחויות |
|
por mandado de |
בפקודת |
|
mandar v. |
שלח, שיגר; פקד, ציווה, הורה; הזמין |
to send, to dispatch; to command, to instruct; to order |
|
ke mande! |
לפקודתך! |
|
mandar a pasear |
לסלק מישהו/לפטרו |
|
mandar a preguntar |
לשלוח לשאול לבריאותו של |
|
mandar plato |
לשלוח משלוח מנות |
|
mandar saludes |
לשלוח דרישת שלום |
|
no te lo mando a dezir |
אני אומר לך זאת ישר בפרצוף |
|
pashariko mando mando |
בחורה חסרת מחשבה ותכנון, פועלת כרוח תזזית |
|
mandjar (it.) m. |
מצרכי מזון, מזון |
foodstuffs, food |
|
mandjares (it.) |
קינוח, מיני מאכלים |
|
mandjar (it.) v. |
אכל, סעד |
to eat, to dine |
|
mandjad de aki ke por vos me onran! |
דברי נימוס לאורח: אכול כי בכך אני מתכבד! |
|
mando m. |
פקודה, צו |
command, order |
|
por mando de |
בפקודת |
|
ke no te sea por mando |
אל תראה זאת כפקודה |
|
mandra (1) (gr./it.) f. |
מכלאה, גדרת צאן, דיר; שטח פתוח מגודר לאחסון חומרי בניה |
corral, sheep fence, barn; a fenced open area for storing building materials |
|
mandra no es aki |
זה איננו מחסן שאתה יכול למשוך ממנו כרצונך (נאמר גם נגד ניצול כספו של מישהו) |
|
mané (serb.-cro.) f. |
פגם, מגרעת |
defect |
|
meter mané (serb.-cro.) |
למצוא פגם |
|
manera f. |
אופן, דרך, שיטה; צורה, תבנית; נימוס, גינונים; כפפה |
manner, way, method; form, pattern; etiquette, manners; glove |
|
a su manera |
לשיטתו |
|
de esta manera |
בצורה כזו, באופן זה |
|
de mala manera |
באכזריות |
|
de manera ke |
באופן ש- |
|
de otra manera |
באופן אחר |
|
de ke manera? |
איך?, כיצד?, באיזה אופן? |
|
kon maneras |
בשיטות מיומנות |
|
manera de bivir |
דרך חיים, אֹרַח חיים |
|
maneras de mandjares |
מגוון גדול של מאכלים |
|
es manera de dezir |
זו רק צורת דיבור - אין צורך להבינה באופן מילולי |
|
es mi manera de ver |
זו דעתי - כך אני רואה את הדברים |
|
manga (1) f. |
שרוול |
sleeve |
|
es otro par de mangas! |
זה עניין אחר לחלוטין! |
|
mangada (gr.) f. |
התפארות, התרברבות; רברבנות, שחצנות |
boasting; arrogance |
|
arojar mangadas (gr.) |
להתרברב; להעמיד פני גיבור גדול |
|
mangal (t.) m. |
מחתת גחלים, מנגל |
burning coal pan |
|
asentarse al mangal (t.) |
להתבטל |
|
mango m. |
ידית (של כלי), ניצב; ננס, נמוך קומה; קטין; אדם פחות ערך |
handle (of a tool); dwarf, short in stature; minor; a less valuable person |
|
mango de la espada |
ניצב החרב |
|
mango de es.huela |
כינוי לננס; כינוי לאדם צעיר שעדיין אין מתחשבים בדעתו; באירוניה: כינוי לשחצן חסר ערך |
|
mangrana f. |
רימון |
pomegranate |
|
avrirse komo la mangrana |
להפתח כמו רימון במלוא הדרו |
|
mania f. |
שגעון לדבר אחד, בולמוס, הרגל רע; טיב |
mania, binge, bad habit; quality |
|
manias negras |
נטיות רעות, הרגלים רעים |
|
manias demudadas |
זרויות, הרגלים מוזרים ויוצאי דופן |
|
ya se le izo mania |
הפך אצלו להרגל/לשגעון לדבר אחד |
|
entrar la mania |
נתקע לו ההרגל |
|
enraigarse la mania |
השתרש אצלו ההרגל הרע |
|
kitar la mania |
לעקור את ההרגל הרע |
|
la mania, la sapa |
הרגל רע מושרש שאין לעקרו עד המוות |
|
no se dizen las manias |
על שני אנשים: אופיים אינו עולה בקנה אחד - אינם מסוגלים להסתדר ביניהם |
|
tomar las manias de uno |
להכיר הרגליו של מישהו כדי להמנע מללכת כנגדם |
|
tomarse las manias/tomarse las manias de parte a parte |
להסתגל זה לזה, להתפשר עם הרגליו של הזולת |
|
maniya/manía f. |
צמיד, שרשרת ליד |
bracelet |
|
echar maniyas |
לתת מתנה (צמידים) לארוסה/לאשה |
|
echarse maniyas a los pies |
להתעשר |
|
maniya d'oro |
עזרה/משרת אמין ומיומן; אדם שנותנים בו אמון מוחלט |
|
maniyas de menteshé |
צמיד עשוי רשת זהב שהסגר שלו עשוי כציר כפול |
|
mankamiento m. |
הפרה, עבירה |
|
|
mankamiento a un dever |
אי מילוי חובה |
|
mankansa f. |
חסרון, חוסר, חסר, מחסור, העדרות, העדר, פגם, ליקוי; עניות, דחקות |
defect, deficiency, lack, absence, flaw, defect; poverty |
|
mankansa de memoria |
ליקוי זכרון |
|
mankansa de tino |
פיזור נפש, הסח דעת |
|
mankansa de mezos |
העדר אמצעים |
|
mankante adj. & m. |
נעדר; גרעון |
missing; deficit |
|
partida mankante |
החלק החסר |
|
mankar (it./fr.) v. |
חסר, היה חסר; שגה, החטיא; נעדר; לא קיים (את החובה) |
to lack, to be lacking; to err, to miss; to be absent; not fulfill (the duty) |
|
de muerte ke no manke! |
אל יפקד מושבו! |
|
el sopliko le manka (it./fr.) |
חסר לו רק דבר קטן כדי להיות רב אומן |
|
esto solo mos mankava! (it./fr.) |
רק זה היה חסר לנו! |
|
ke no le manke! (it./fr.) |
(איחול:) שלא יחסר לך! מי יתן שימשיך להיות עמך! |
|
los de la boka le mankan (it./fr.) |
עדיין לא צימחו שניו - באירוניה: הוא כבר אינו ילד |
|
mankar (it./fr.) kon uno |
לא לקיים חובה כלפי מישהו |
|
mankar (it./fr.) a su dever/palavra |
לא לעמוד בחובתו/הבטחתו |
|
mankar (it./fr.) el treno/vapor |
להחמיץ את הרכבת/הספינה |
|
me viene a mankar (it./fr.) |
אין לי די, חסר לי |
|
no mankó (it./fr.) de |
לא אחר ל- |
|
venir a mankar (it./fr.) |
יצר חלל בהעדרו |
|
mankar una okazion |
להחמיץ הזדמנות |
|
mankar un fecho |
להחמיץ עיסקה |
|
no manka de preguntar por ti |
אינו שוכח לשאול תמיד לשלומך |
|
mankar de mezos |
חסרים לו אמצעים |
|
mankar de tiempo |
חסר לו פנאי |
|
me mankan paras de la kasha |
יש חסר בקופה |
|
solo manka ke te keshes |
אתה האחרון שיש לו זכות להתלונן |
|
ya esta djusto kon lo ke le manka |
באירוניה: זה מושלם אם רק נשלים את החסר |
|
poko mankava ke le bezara a los pies |
כל כך השפיל עצמו עד כי חסר היה רק שינשק את רגליו |
|
ke te manka? |
מה איבדת?, מה אתה מבקש? |
|
la palavra solo le manka! |
נאמר על דיוקן מרהיב או פסל: רק הדיבור חסר לו! |
|
mankar kon el Dio |
לא למלא את מצוות השם |
|
mankar de la eskola |
להעדר מן הלימודים |
|
mankar a una seduta |
להעדר מן הישיבה |
|
tu solo mankavas de la famiya |
אתה היחיד מבני המשפחה שנעדר |
|
ke no me mankes |
שלא תחסר לי אף פעם! (מילות תודה) |
|
ansi no mankes/ansi no me mankes! |
בחייך! (הקדמה לבקשה) |
|
mankero m. |
שאינו עומד בהתחייבותו, בלתי הגון |
who does not fulfill his obligation, dishonest |
|
falso i mankero |
שקרן |
|
mankida f. |
גרעון, פחת, החלק החסר |
deficit, depreciation, the missing part |
|
mankida de kasha |
גרעון בקופה |
|
mankito adv. |
מעט פחות |
a little less |
|
una ora mankito |
מעט פחות משעה |
|
manko adj. |
לקוי, פגום, חסר; עני, חסר כל |
defective, lacking; poor, destitute |
|
estar manko de |
לא השלים את מה שהיה עליו לעשות |
|
manko de |
משולל, חסר, עני ב- |
|
manko ke no te vea! |
אל יפקד מושבך! |
|
una manko tu! |
אל תענה כדי שהריב ידעך! |
|
kompletar/tapar lo manko |
למלא את הגרעון |
|
manko adv. |
פחות |
less |
|
a lo manko/alo manko |
לפחות |
|
a manko ke |
אלא אם כן |
|
en manko de nada/en manko de un punto |
כהרף עין |
|
son las sinko manko diez |
השעה חמש פחות עשרה/עשרה לחמש |
|
toparse manko |
להשאר במחסור |
|
manko m. |
גרעון, הפסד |
deficit, loss |
|
deshar manko |
למנוע/לשלול (משהו ממישהו), להפוך (מישהו) לעני |
|
lo manko |
המעט |
|
ni mas ni manko |
לא פחות ולא יותר |
|
mankura f. |
כתם, רבב; חסרון, מום, פגם, משגה; תעלול, סטיה מדרך הישר; אשמה |
a stain; defect, deformity, flaw; trick, deviation from the straight path |
|
es mamkura de tu parte |
טעות בידך |
|
tener mankura |
להיות אשם |
|
azer mankuras |
לעשות עבירות קטנות |
|
mano f. |
יד |
hand |
|
a mano a mano |
בלי למהר, בזה אחר זה |
|
akordar la mano |
ליעד את הבת לנישואין למישהו |
|
ala mano |
ביד |
|
alargar la mano |
להפריז בהוצאות |
|
alevantar las manos |
לומר לאו לכל |
|
alevantar mano |
להרים יד על מישהו |
|
alevantar manos |
להרים יד, לאיים במכות |
|
anchar/anchear la mano |
גילה נדיבות, לא קפץ ידו |
|
atar las manos |
לכבול ידי מישהו, למנוע ממנו פעולה |
|
atarse las manos |
כבל את ידיו - הטיל על עצמו מגבלה |
|
atrás mano |
בסתר, במסתרים, בחשאי, בחשאין |
|
bezar la mano |
לבקש בתחנונים |
|
bezar mano |
נשק יד, נפטר לשלום; התפטר |
|
chaptear manos |
מחא כפיים |
|
dar en mano |
מסר, הסגיר |
|
dar los guesos en la mano |
להכות מכות נאמנות |
|
dar una mano |
לתת יד, לעזור, להושיט עזרה |
|
darse en mano |
הסגיר את סודותיו |
|
darse las manos |
להושיט יד לשלום, להשלים בעקבות מריבה |
|
de mano adj. |
מלאכת יד |
|
de mano adv. |
ביד, באופן ידני |
|
de prima mano |
ממקור ראשון |
|
de segunda mano |
'יד שניה'' |
|
debasho mano |
בחשאי, בסתר |
|
demandar la mano |
לבקש ידה של בחורה |
|
echar el bien kon la mano |
להשליך במו ידיו את הטוב |
|
echo de mano |
עבודת יד |
|
en la mano |
שבא לידינו |
|
en mano |
ביד |
|
en tu mano está |
הדבר תלוי בך |
|
es las manos |
הוא חיוני, אי אפשר בלעדיו |
|
eskrito de mano |
בכתב יד |
|
espander/espandir la mano |
לפשוט יד לקבץ נדבות |
|
está de no meter mano! |
הכל ביוקר! |
|
estar en buenas manos |
הדבר נמצא בידים טובות |
|
estar mano sovre mano |
|
|
ir de la mano |
להצליח |
|
kayó a mi mano |
נפל לידי |
|
kayer en buenas manos |
ליפול בידים טובות |
|
kedar entre las manos |
להתעלף, לאבד את ההכרה, לקבל הלם; למות פתאום |
|
kon la mano en el korasón! |
עם יד על הלב! |
|
kon mano de piadad |
במידת החסד |
|
kon mano larga |
בנדיבות |
|
kortarse la mano |
'לחתוך את היד'' (מוכן לחתוך ידי - עד כדי כך אני בטוח ש-) |
|
lavarse las manos |
לרחוץ בנקיון כפיו |
|
lavoro de mano |
מלאכת יד |
|
le tomó de pies a manos |
תקף אותו שיתוק מוחין; נתקף כעס גדול |
|
man mano |
מיידית, בזה אחר זה; בה בעת ש- |
|
mano apretada |
יד קפוצה, קמצנות |
|
mano avierta |
יד רחבה, נדיב לב |
|
mano burakada |
בזבזן, ''יד נקובה'' |
|
mano(s) d'oro |
'ידי זהב''; עקרת בית למופת |
|
mano d'ovra |
כוח אדם |
|
mano de almirez |
עלי (במכתש) |
|
mano de ovra |
כוח אדם |
|
mano de papel |
כמות של 25 גליונות |
|
mano empies |
איש ריב ומדון |
|
mano gurlía (t.) |
אדם המביא מזל טוב, כל מה שנוגע בו מצליח |
|
mano gursuza (t.) |
בעל מזל רע, כל דבר שהוא נוגע בו נכשל |
|
mano kon mano |
יד רוחצת יד |
|
mano serrada |
יד קפוצה, קמצנות |
|
mano yakshiklí (t.) |
בעל ידים טובות, מיומן |
|
manos de fada |
ידי קסם (''ידי פיה'') |
|
me fuyó la mano |
שמתי יותר ממה שהיה צריך |
|
menear manos |
לשחק קלפים |
|
meter la mano en fuego |
'אני שם ידי באש'' - להשבע על נכונות משהו |
|
meter mano |
החרים, הפקיע |
|
no meter manos en agua fría |
לא להכנס לעסק בעל סיכון |
|
pasar de mano a mano |
להעביר מיד אל יד |
|
salir kon manos vazías |
לצאת בידים ריקות |
|
ser la mano derecha de uno |
להיות יד ימינו של מישהו |
|
tener a la mano |
להחזיק בהשג יד |
|
tener buena mano |
להיות בעל כתב נאה; להיות בעל כשרון ציור |
|
tener de mano a uno |
להחזיק מישהו בידים, להחזיק ביכולת לכפות עליו לבצע את התחייבויותיו |
|
tener debasho de la mano |
נמצא בהשג יד |
|
tener en mano |
החזיק ב-, החזיק בידו |
|
tener la mano lijera |
להיות זריז ומיומן; יד קלה - ממהרת להכות |
|
tener para la mano |
להחזיק בהשג יד |
|
todo le viene de la mano |
זריז ומיומן |
|
tomar de mano |
פיתה, שידל, ריכך |
|
tomar el echo en la mano |
לקחת את העניינים לידיים |
|
tomar el poder en mano |
לתפוס את השלטון |
|
tornar kon manos vazías |
לחזור בידיים ריקות - לא להשיג מאומה |
|
traerse el mal kon sus manos |
להביא את הצרה על ראשו בעצם ידיו |
|
untar en la mano |
לשחד, לתת שוחד; לתת טיפ |
|
untar la mano |
לתת דמי שתיה, לתת בקשיש |
|
venir a manos |
להתקוטט |
|
venir kon la mano yena |
לבשר על הצלחה והשג |
|
venir muncho de la mano |
יש לו ידי זהב, יש לו כשרון ידים |
|
yevar por la mano |
להוליך ביד, להדריך צעד צעד |
|
mano d'abutargo |
צמד מקלות בוטרגה (ביצי דגים מיובשות) |
|
mirarse las manos |
להסתכל בידיים (סימן שמישהו מרכל עליך) |
|
me se tuviera la mano! |
חבל שלא יבשה ידי! (כשחתמתי על העסק המפוקפק הזה) |
|
kitar lavoro de la mano |
להשלים עבודה גדולה |
|
onde mete la mano kita poyos |
שום דבר אינו עולה בידיו; כל מה שהוא נוגע בו נדון לכשלון |
|
kedar kon manos aplegadas |
להתבטל |
|
boka sin manos |
ילד שעדיין יש לפרנסו (אינו מרוויח את לחמו) |
|
de mano a mano |
"מיד אל יד" - בלי תיווך |
|
de mano de maestro |
מעשה ידי אומן |
|
de mano de maestro |
מעשה ידי אומן |
|
no me viene de la mano |
זו אינה עבודה שביכולתי לעשות |
|
es todo por una mano |
כל העבודה נופלת על שכמו של אדם אחד |
|
estar kon manos vazias |
להיות חסר כל |
|
aki se keren manos |
יש צורך בעובדים רבים כדי לעשות את העבודה |
|
faltan/mankan manos |
חסרים עובדים לביצוע העבודה |
|
no dar a mano |
לא להצליח לענות על הביקוש |
|
no se da a mano de avlar/de komer |
אינו חדל לדבר/לאכול |
|
tener para menear las manos |
יש לו הון בסיסי בשביל להתחיל את העסק |
|
tomar a uno en mano |
לקחת מישהו בידיים (להנחותו בדרך הנכונה) |
|
dar la mano |
נתן יד/תקע כף - הסכים להכנס לעסק |
|
merkar kon paras en la mano |
לרכוש במזומן |
|
no ay nada en mi mano |
הדבר אינו בידי - אין לי הרשאה לפעול |
|
ay muncho en su mano |
יש לו הסמכות והכוח לפעול |
|
estar en manos del Dio |
להיות במצב של בין חיים ומוות - הכל נתון בידי אלוהים |
|
darse/meterse en manos de uno |
לתת למישהו אחר לטפל בענייניו |
|
ke aga todo lo ke le viene de la mano i ke no deshe nada atras! |
תשובה לאיום: שיחולל את כל הרע שביכולתו לעשות עד תום! |
|
meter un fijo/una fija en mano de korredor |
להחליט לחתן את הבן/הבת, למסור את הדבר בידי שדכן |
|
por mano de mesajero |
בעקיפין, באמצעות שליח/צד שלישי |
|
mano de gato su ayuda es |
כל דבר יכול להיות לתועלת |
|
el Dio ke meta su mano! |
השם יהיה בעזרנו! (כשהכל כמעט מושלם אך יש עדיין סיכוי להכשל בעסק) |
|
dar a mano |
לתת עדיפות ל- |
|
dar a mano para mal/para lo negro |
לתת ידו למעשה רע/לעבירה |
|
la ley le da a mano |
החוק לצידו |
|
me kayó de la mano/me se fuyó de la mano |
נתתי להזדמנות לחמוק מידי |
|
me dio el guerko en la mano |
השטן עיכב בידי (מלהשלים עסקה טובה) |
|
no se l'enkanya la mano |
אינו מלכלך ידיו בעסקים מפוקפקים |
|
aferrarse de mano |
לשים ידו על משהו שישמש ערבות לפרעון החוב |
|
no es de tokar kon la mano |
זה עניין/אדם מפוקפק שאסור להתקרב אליו |
|
deshar un lavoro de la mano |
להותיר את העבודה בלי לגמור |
|
ke tengo en la mano? |
אין לאל ידי להשיג יותר מזה |
|
shakas de mano |
בדיחות מטופשות |
|
ah! si entre manos tenia! |
אח! אילו רק היה נופל לידי ...! |
|
echar las manos al garon |
לכפות על מישהו בכוח לעשות דבר מה |
|
echarse las manos al garón |
לנסות לחנוק את עצמו |
|
kitar d'entre las manos |
להציל מישהו מיד שונאיו; לגנוב למישהו את העסק מתחת ידיו |
|
meterse las manos al meoyo |
לתקן את דרכיו, לחזור לדרך הישר |
|
no se mete mano! |
זה יקר מאוד! |
|
no ay onde meter mano |
אין מה לעשות - כל האופציות גרועות! |
|
ay mano de fulano |
יד בוחשת של מישהו מעורבת בכך |
|
estrechar/arrekojer la mano |
להצטמצם, לצמצם את ההוצאות |
|
tener mano suelta |
להיות בזבזן, לבזבז בקלות את הכסף; להיות בעל יד קלה (להרביץ) |
|
kon el korason en la mano! |
עם יד על הלב! |
|
pasó por mi mano |
הדבר כבר הזדמן לי בעבר |
|
una metedura de mano |
מאמץ קטן ומהיר מבלי שירגישו אחרים |
|
pasar la mano |
להפעיל מעשה מגי למישהו - לטוב או לרע |
|
le tomó de pies a manos |
עבר ארוע מוחי; נכנס להתקפת חימה |
|
darse a dos manos |
לחבוט בעצמו (בפניו) בשתי הידיים מרוב ייאוש |
|
ay hazino en mano |
עדיין לא הכל אבוד |
|
asperar de Su Mano la larga |
לתלות את כל התקוות בחסדי שמיים |
|
meter la mano al djep/al pecho |
להכניס את היד לכיס - כדי לתת כסף |
|
de otra mano ke mos venga el bien |
ממנו אין מה לצפות - רווח והצלה יעמדו לנו ממקום אחר |
|
me kome la mano |
היד מגרדת לי - אם זו הימנית, סימן שאוציא כסף, אם השמאלית סימן שאקבל כסף |
|
tal mano tal dado |
מאדם רע ניתן לצפות רק לדברים רעים |
|
dar una mano de boyá |
למרוח שכבת צבע |
|
salir una mano, dos manos |
לעשות פעולת מעיים פעם ופעמיים (בזו אחר זו) |
|
djugar una mano |
לשחק סיבוב אחד במשחק |
|
echar la mano en basho |
להכריז על סיבוב במשחק כבטל (בלתי תקף); לבטל הסכם בין הצדדים |
|
ser mano |
להיות הפותח/המחלק במשחק קלפים |
|
pasar la mano |
לוותר על התור במשחק קלפים ("עבור!") |
|
mansana f. |
תפוח |
an apple |
|
el korason de la mansana |
לב התפוח (החלק עם הגרעינים) |
|
mansevería f. |
בני הנעורים, עלומים; פעולה אמיצה |
youth; brave action |
|
manseverías |
התרברבות, התפארות |
|
azer una mansevería |
לעשות מעשה נדיבות באופן ספונטני ושלא על מנת לקבל פרס |
|
mansevez/mansevés f. |
נעורים, עלומים |
youth |
|
azer la mansevez |
לעשות חיים |
|
en la flor de la mansevez |
באביב נעוריו |
|
azer una mansevez |
לעשות מעשה נדיבות |
|
atornar a la mansevez |
לחזור לנעורים (לנסות ליהנות מן החיים כמו בני הנעורים) |
|
mansevo m. |
בחור, עלם; רווק |
lad; bachelor |
|
mansevo! |
הפנית תשומת ליבו של איש צעיר: שמע נא בחור! |
|
kazarse manseva |
להנשא בגיל צעיר מאוד |
|
mansevo de kovrar ventura |
בחור שהגיע לפרקו |
|
mansevo del dor (ebr.) |
בן הדור, בחור אפנתי/בן הזמן |
|
murió mansevo |
מת בדמי ימיו |
|
kedar mansevo |
להשאר ברווקותו |
|
mansevo luzio |
עלם כלול בכל המעלות |
|
yoradlo ke se murió mansevo |
בכו לו לזה שנפטר בטרם עת |
|
tener ijos manseva |
ילדה ילדים בעודנה צעירה לימים |
|
salir mansevo |
נגלה כאדם אמיץ ונדיב |
|
mansevo de kezo fresko |
רברבן |
|
mantares (t.) m. pl. |
שקר, כזב |
lie, falsehood |
|
arojar mantares (t.) |
להפיח כזבים |
|
mantener v. |
כִּלְכֵּל, פִּרְנֵס, החזיק, תמך כלכלית, קיים, זן, האכיל |
to maintain |
|
mantener famiya |
לפרנס משפחה |
|
no mantuvo su palavra |
לא עמד בדיבורו |
|
mantener palavra |
לעמוד בדיבורו |
|
mantenerse v. refl. |
התקיים, התפרנס, ניזון |
to support oneself, to earn a living |
|
mantenerse del derredor |
השיג ללא תשלום |
|
mantenerse de aires/bavas |
לחיות מפרנסות מזדמנות; לחיות באשליות |
|
mantenerse de su ofisyo |
התפרנס ממקצועו |
|
mantenerse kon pan i agua |
לחיות בצמצמום |
|
ya se mantiene |
הוא משתכר כדי מחייתו |
|
se mantiene kon pena |
הוא מפרנס עצמו בקושי |
|
lavorar por una mantenisión/para kitar una mantenisión |
לעבוד לפרנסתו/להשתכר בדיוק לפי צרכיו (בלי רווח) |
|
mantero m. |
יצרן מעילים; אורג |
coat manufacturer; weaver |
|
Mushiko el mantero |
כינוי לשודד עוברי אורח |
|
manto m. |
גלימה, מעיל |
cloak, coat |
|
venir kon manto de santedad |
עוטה אצטלא של חסידות - צבוע |
|
manual adj. |
ידני |
manual |
|
lavoro manual |
מלאכת יד; אומנות יד; עמל כפיים |
|
lavorador/ofisyo manual |
עובד עבודת כפיים/מקצוע של עבודת כפיים |
|
manya (port.) f. |
נוהג, הרגל רע |
bad habit |
|
azerlo manya (port.) |
הפך אצלו הרגל |
|
manyas (port.) |
הרגלים |
|
manyas demudadas (port.) |
הרגלים משונים |
|
manyas (port.) negras |
הרגלים רעים |
|
no se dizen las manyas (port.) |
אינם מסוגלים להסתדר זה עם זה |
|
tomarse las manyas (port.) |
ללמוד לחיות עם הרגליו של הזולת |
|
manyana adv. |
מחר |
tomorrow |
|
a la manyana |
למחרת |
|
de oy para manyana |
בקרוב, מהיום למחר, בעוד זמן קצר |
|
despues de manyana |
מחרתיים; באירוניה: אינני יכול להיענות לבקשתך |
|
de manyana de matrana |
בשעה מוקדמת ולא מקובלת |
|
manyana f. |
בוקר, שחרית |
morning |
|
de (la) manyana |
הבוקר; מוקדם |
|
manyana kon bueno |
מחר אם ירצה השם |
|
ir de la manyana |
ללכת למקום כלשהו ולהשאר בו כל היום כולו |
|
vijitar de la manyana |
לבקר מישהו בבוקר ולבלות אצלו את כל היום |
|
manyana de manyana |
מחר עם בוקר |
|
manyanada f. |
שעות שלפני הצהרים; הצגה יומית |
the hours before noon; matinee |
|
pedrer la manyanada |
לכלות את שעות הבוקר בדברי סרק |
|
manzía/manziya f. |
עצב, אומללות |
sadness, unhappiness |
|
es pekado i manzía! |
מה חבל!, מה מצער! |
|
manzía de ver! |
כואב הלב לראות! |
|
es manziya/manziya grande/manziya i dolor/ke manziya! |
מה חבל!, מה רב הצער! |
|
mapalá (ebr.) f. |
הרס, אסון |
destruction, disaster |
|
mapalá ke le vino/ke le kayó! |
איזה אסון נפל עליו! |
|
mapala ke le kaiga! |
קללה: שיתחולל אסון על ראשו! |
|
mar f. |
ים |
sea |
|
altas mares |
לב ים, לבב ימים |
|
azer la mar agua |
להכשל בעסק |
|
bodre de mar |
חוף ים, שפת ים |
|
ir por mar |
להפליג בים |
|
mares altas |
לב ים, לבב ימים |
|
oriya de mar |
חוף הים, שפת הים |
|
salir de la mar preta |
להחלץ מסכנה גדולה |
|
tomar la mar |
לסבול ממחלת ים |
|
una mar de sangre |
שפך דם |
|
navegar en alta mar/en altas mares |
להפליג בלב ים הרחק מן היבשה |
|
la mar esta leche/azeite |
הים חלק ורגוע |
|
la mar esta en rebuelta |
הים סוער |
|
bushkar por mares i por tierras |
לחפש בכל מקום בחפזון ובחרדה |
|
echarse a la mar |
לקחת סיכון, להחליט בלי להעמיק חשוב |
|
echar pan a la mar |
שלח לחמך ... |
|
pasar la mar |
לחצות את הים |
|
no estar ni en mar ni en tierra/estar en medio del mar |
להיות שרוי בחוסר ודאות |
|
sin ir por mares pasar fortuna |
לדעת קשיים ובעיות בעסק שהכריחוהו להכנס לתוכו שלא ברצונו |
|
marafet (t.) m. |
דבר פלא, קסם, מקסם, דבר יפה שנוצר בכשרון ידיים |
a wonder, a charm, a beautiful thing created by skillful hands |
|
kitar un marafet (t.) |
להמציא דבר מה מיוחד |
|
marafet (t.) grande! |
הפלא ופלא! |
|
tener en kada dedo un marafet (t.) |
בעל ידי זהב |
|
marahá (ebr.) f. |
הרגל, מנהג |
habit, custom |
|
negra marahá (ebr.) |
הרגל רע, מנהג רע |
|
marajeado adj. |
זועם, מרוגז |
furious, exasperated |
|
estar marajeado kon uno |
להיות שרוי בריב עם מישהו |
|
maravía/maraviya f. |
פלא, נפלאות |
wonder, wonders |
|
azer maravías |
לחולל נפלאות |
|
es maravía |
לפלא הדבר, מפליא ש- |
|
maravía para ti! |
ממך לא היינו מצפים! |
|
maravía! |
הפלא ופלא!, לא יאמן! |
|
maravía del Dio! |
נפלאים מעשי ה'! |
|
me aze maravía ke |
לפלא בעיני כי |
|
me viene/me keda de maraviya |
הדבר נפלא מבינתי! |
|
no es maraviya |
אין זה פלא |
|
es una maraviya! |
זה דבר נפלא! יפה! |
|
ke maraviya! |
איזה יופי! |
|
tener la kaza a las mil maraviyas |
לטפל בבית בצורה מופתית |
|
vestirse a las mil maraviyas |
להתלבש בצורה הדורה ויפה |
|
maraviyarse/maravíarse v. refl. |
התפלא, התפעל, תמה |
to wonder, to marvel |
|
no te maraviyes |
מה אתה מתפלא? זה דבר שגור ומוכר |
|
marazá (t.) f. |
מחלוקת, קטטה |
a dispute, a fight |
|
bushkar marazá |
ביקש ריב כדי לזכות במה שאינו מגיע לו |
|
fuir de marazá |
להמנע מריב ומחלוקת |
|
marcha f. |
הליכה, צעידה, צעדה |
marching, walking |
|
marcha de la muerte |
צעדת המוות |
|
maredo cf. madero |
|
|
|
puliya de maredo |
כינוי לאדם טורדני |
|
mareo m. |
סחרחורת; מחלת ים |
dizziness; seasickness |
|
estar kon mareos |
לסבול ממחלת ים |
|
marfil m. |
שן, שנהב |
ivory |
|
palasio de oro i de marfil |
בית הדור ומפואר |
|
marina f. |
מארינה, ימיה; צי; תבנית אפיה; נטיה לחשיבות עצמית ומנופחת |
marina; fleet; baking tray; tendency to inflated self-importance |
|
aires de marina |
מגדלים פורחים באוויר |
|
marina de gerra |
צי מלחמה |
|
marina sivil |
צי הסוחר |
|
marinar adj. |
של ימאי |
of a sailor |
|
vestir a la marinar |
ללבוש חליפת מלחים |
|
marinero m. |
מלח, ימאי, יורד ים |
a sailor, a seafarer |
|
chiko marinero |
נער סיפון, שוליית מלחים |
|
marino adj. |
ימי |
maritime |
|
aire/aver marino |
רוח ים |
|
marítimo adj. |
ימי |
maritime |
|
seguritd maritima |
ביטוח ימי |
|
marka f. |
תווית, תו (תו תקן), סימן, סימון, חותם, סימן מסחרי, סמל מקצועי; סימניה |
label, character (standard character), mark, marking, seal, trademark, professional symbol; bookmark |
|
kitar la marka |
הסיר את הסימון |
|
yeva la marka enriva |
נושא עליו את תווית הייצור (נאמר על מי שדומה מאוד לאביו או לאמו) |
|
marmuya f. |
רטנן |
grumbler |
|
estar una marmuya |
לרטון בלי הרף |
|
marochino m. |
עוגית שקדים |
almond cookie |
|
mantener a uno kon marochinos |
לפרנס מישהו ברווחה |
|
marro m. |
קו גבול, קו תיחום |
border line, demarcation line |
|
aboltar marro |
לשנות התנהגות כדי להתאים עצמו למצב |
|
dar al marro |
להעמיד במבחן |
|
pasar marro |
לעלות על המקובל והרגיל |
|
se l'embarró el marro |
(בעת דיבור על דבר מה:) הוא יוצא דופן באיכותו |
|
martiyo/martío m. |
פטיש, מקבת |
hammer |
|
martiyo de kavesa |
'פטישים בראש'' - כאב ראש חזק |
|
akavado de salir del martiyo |
חדש לגמרי ("זה עתה יצא מן התנור") |
|
mas adv. |
יותר, עוד |
more |
|
a lo mas |
לכל היותר |
|
a lo mas muncho/poko |
לכל היותר/הפחות |
|
de mas a/en mas |
יותר ויותר |
|
en kuanto mas ke |
ביתר תוקף |
|
en mas |
בנוסף ל- |
|
i mas/de mas |
מוסיף על כך |
|
i mas nada! |
עד כאן!, אין לי מה להוסיף! |
|
lo mas |
רוב |
|
lo mas ke |
יותר מאשר ... |
|
mas aínda |
יתירה מזאת |
|
mas aya ke |
מעבר ל-, מעל ל- |
|
mas de ningunos no! |
דבר ניחומים: לא תדעו עוד צער! |
|
mas en mas |
יותר ויותר |
|
mas i mas |
יותר ויותר, ביתר תוקף |
|
mas i no manko |
עדיף עודף על חסר |
|
mas mijor |
טוב יותר |
|
mas muncho ... mas muncho ... |
ככל ש- ... כן ... |
|
mas muncho/poko |
עוד יותר/פחות |
|
mas o menos |
בקירוב, פחות או יותר |
|
mas parte |
רוב |
|
nada mas ke |
רק זה בלבד ... (באירוניה למי שמרבה לבקש) |
|
ni mas ni menos |
לא פחות ולא יותר, בדיוק |
|
no vale mas |
אינו בתוקף, יצא מן האופנה; חסר ערך |
|
por lo de mas |
באשר ליתר ... |
|
por mas mijor |
כדי לשפר את הדברים |
|
por una de mas |
ליתר זהירות |
|
razón de mas |
סיבה נוספת היא ... |
|
tanto mas ke |
בעוד ש-, ובפרט ש- |
|
mas aki/mas par'aki |
קרוב יותר לכאן |
|
mas ayi/mas par'ayi |
יותר רחוק |
|
por mas de prisa |
כדי לזרז |
|
no pasa mas |
לא "עובר" היום, לא באופנה, לא מקובל היום |
|
mas tadre |
מאוחר יותר |
|
mas presto |
מהר יותר; עדיף |
|
mas vale ke la piedra |
מוטב שישתוק |
|
mas poko/muncho |
פחות/יותר |
|
muncho mas |
הרבה יותר |
|
dale mas |
הצע לו יותר |
|
mas vale su falta |
מוטב לוותר על כך; קללה: מוטב שייעלם! |
|
un poko mas, un poko manko |
מעט יותר מעט פחות - אין זה משנה |
|
i yo mas bovo ... |
ואני הטיפש ... (אכלתי את כל מה ש"מכר" לי) |
|
ya no tiene mas savor |
איבד כל טעם, עבר כל גבול |
|
un poko mas ya lo iva a dezir las del perro |
לו היה ממשיך עוד מעט הייתי מרעיף על ראשו את כל הקללות שבעולם |
|
mas negro i mas amargo |
יותר גרוע ממה שחשבתי |
|
i mas mal de esto ay |
יכול להיות יותר גרוע |
|
para mas mal ke no mos guadre el Dio |
נישא את מה שבא עלינו ושאלוהים ישמרנו מפני צרה גרועה יותר |
|
mas va mas apreta |
ככל שעובר הזמן נעשה גרוע יותר |
|
mas ke m'ayudes |
(בוויכוח:) מה שאתה אומר רק מחזק את טענותי |
|
mas mal ke le venga enriva de su kavesa |
שיתחוללו על ראשו דברים גרועים עוד יותר! |
|
te dire mas |
יתירה מזאת אומר לך |
|
por mas dezir |
כדי להוסיף על מה שכבר אמרתי |
|
de mas a manko, ya me kuadra |
אינני טיפש - עד כדי כך מגעת הבנתי |
|
mas hueron las djiradas mas hue el espanto |
רעש וצלצולים בלי כל ממש |
|
masa f. |
בצק, עיסה; מסה; כמות גדולה, המון; טבע, אופי; (אצל פושט רגל:) יתרת הנכסים |
Dough, pulp; mass; a large amount, a lot; nature, character; (In the case of a bankrupt:) the remaining assets |
|
avrir la masa |
'לפתוח'' בצק |
|
azer todo una masa |
לקבץ יחד, לאחד קבוצה של דברים |
|
es de buena masa |
בעל אופי נעים |
|
filo de masa |
חוט דקיק; תכנית שאין בה ממש |
|
finyir komo la masa |
לצבוט ולענות |
|
finyir la masa |
ללשלש - לקמוץ את הבצק (צורת לישה), ללוש |
|
komer de la masa |
למשוך כספים למחיה מן הקופה המשותפת |
|
la masa del puevlo |
המון העם |
|
las masas populares |
המון העם |
|
masa buyida |
לבה רותחת |
|
tomar masa |
להכין בצק |
|
deshar levdar la masa |
לתת לבצק לתפוח |
|
kaer a la masa |
לרדת לנכסי |
|
masá (ebr.) f. |
מצה |
Matzah |
|
masá (ebr.) al kaldo |
חתיכות מצה טבולות במרק |
|
masá (ebr.) amojada |
מצה טבולה במים |
|
masá (ebr.) de vino/d'aeite/d'asukar |
מצה עשירה |
|
masá shemurá (ebr.) |
מצה שמורה |
|
masá de agua |
מצה רגילה |
|
masapán m. |
מרציפן |
marzipan |
|
blanko komo el masapan |
לבן בוהק |
|
masero (t.) m. |
מפה |
map |
|
echar masero |
לפרוש מפה על השולחן |
|
masha/mashá (t.) f. |
צבת, מלקחיים |
pliers, tongs |
|
no se toka ni kon masha (t.) |
כל כך גס שאין לגעת בו אפילו במלקחיים |
|
tomar por masha (t.) |
להשתמש במישהו כאיש קש |
|
mashiah (ebr.) m. |
משיח |
Messiah |
|
azerse del mashiah (ebr.) |
להחלץ לעזרה בדיוק ברגע המתאים |
|
mashkantá (aram.) f. |
משכנתא |
mortgage |
|
meter el meoyo en mashkantá (aram.) |
לשקוע בדאגות |
|
tomar a mashkantá (aram.) |
לתפוס מקום לזמן ארוך (בית שימוש ציבורי/תא טלפון וכו') |
|
mashkar v. |
לעס |
to chew |
|
mashkar fierro |
לעצור כעס |
|
mashkar los biervos/las palavras |
'ללעוס את המלים'' - לא לדבר ברור |
|
mashkar unyas |
לכסוס צפורניים; לגלות קמצנות מופלגת |
|
no mashkar las palavras |
לומר את הדברים בפנים בלי לגמגם |
|
kerer mashkar a uno |
יש בליבו עליו (לרצות לאכול אותו); על ילד חמוד: לאכול אותו! |
|
ay ke mashkar |
אפשר להרוויח מכך |
|
maskará (t.) f. |
שוטה, ליצן, בדחן; לעג, קלס, לצון |
a fool, a jester, a joker; mockery |
|
azer maskará (t.) de la djente |
שם את הבריות ללעג וקלס |
|
azerse maskará (t.) |
לשים עצמו ללעג |
|
pu maskará (t.) |
יריקה על מישהו עקב התנהגות לא הולמת |
|
maso m. |
צרור, אלומה |
bundle, sheaf |
|
maso de flores |
זר פרחים |
|
maso de niervos |
'צרור עצבים'' - אדם עצבני ביותר |
|
maso de perlas |
ענק פנינים |
|
maso de yaves |
צרור מפתחות |
|
no es de siete en un maso |
הוא אינו אדם סתם מן הרחוב |
|
tomar munchas kozas en un maso |
לטפל בבת אחת בדברים רבים בלי להקדיש לכל אחד תשומת לב ראויה |
|
un maso de mentiras |
'צרור שקרים'' - שקרן |
|
un maso de papeles |
חבילת נייר |
|
masraf (t.) m. |
הוצאה, הוצאות, בזבוז |
expenditure, waste |
|
azer masraf |
לבזבז חומר גלם בעבודה |
|
mastella (it.) f. |
גיגית, אגן |
bowl, basin |
|
adío mastella! |
שלום לכל החלומות והאשליות! |
|
matado adj. & m. |
הרוג, נרצח; גופת הנרצח |
killed, murdered; the body of the murdered |
|
aferrar al matado |
באירוניה: לתפוס את הקרבן במקום את הרוצח |
|
matado de mala muerte |
נפטר בעניין רע, מת מיתה משונה |
|
matador/dera m. & adj. |
רוצח; תליין; מטאדור; מהמם, ''הורג'' |
killer; executioner; matador; stunning, "killing" |
|
frío matador |
קור מקפיא |
|
guezmo matador |
בושם חריף מאוד, ריח חריף מאוד |
|
luvia matadera |
גשם זלעפות |
|
matadera |
אשה מלאת מרץ, אשה דינמית; מרשעת, אשת מדנים |
|
sol matador |
שמש קופחת |
|
un fustán (t.) matador |
שמלה מהממת |
|
mataluva f. |
סוג של אניס (אניסון/שבת) |
a type of anise |
|
mataluvas |
סוכריות קטנות בצבע כסף עם גרגירי אניס למזל |
|
mataná (ebr.) f. |
מתנה, שי, מתן, דורון; הזדמנות, מציאה |
gift; opportunity, bargain |
|
le kayo mataná (ebr.) a la mano |
נפלה לידיו מציאה; נקרתה לו הזדמנות לעשות רווחים |
|
mataná (ebr.) por los proves |
מתנות לאביונים |
|
matar v. |
הרג, המית; הטריד, הפריע |
to kill; to bother, to disturb |
|
el Dio ke lo mate! |
קללה: שאלהים ימיתהו! |
|
estar a matar kon uno |
להיות בסכסוך אלים עם מישהו |
|
matar a uno de gritos |
להתנפל על מישהו בצעקות |
|
matar de si a si |
להתאבד |
|
matar moshkas |
לצוד זבובים - להתבטל |
|
matarla |
לגמור עם מישהו, לחסלו |
|
ora i punto m'está matando |
אינו חדל להפריע ולהטריד |
|
el Dio lo mate un tal paseo/un tal komer/un tal divertimiento! |
נאמר על משהו שהכזיב: שיקחהו השד! |
|
asi no me mate el Dio! |
שכה אחיה! |
|
asi no te mate el Dio! |
בחייך!, למען השם! |
|
matado ke lo vea! |
שימות!, שאראה במיתתו! |
|
matar de lenya |
לתת מכות רצח |
|
matar de sehorá |
להעציב מאד, לגרום עוגמת נפש |
|
no me mates mas! |
הנח לי!, עזוב אותי לנפשי! |
|
esta konduria m'está matando el pie |
הנעל הזו לוחצת והורגת אותי! |
|
matarse v. refl. |
התאבד, המית עצמו; השתדל מאוד; להתעייף עד מוות |
to commit suicide, to kill oneself; to try very hard; to get tired to death |
|
matarse por |
לריב על ... |
|
ya se matan!/s'están matando! |
פרץ ביניהם ריב! |
|
matarse de lenya |
רבים ומחליפים מהלומות |
|
matarse a si |
להתעייף עד מוות |
|
matarse el puerpo |
לקחת עליו דברים מעייפים |
|
materia f. |
מוגלה; חומר, נושא |
pus; material, subject |
|
azerse la sangre materia |
לשׂבוע בוז ועלבונות |
|
materia le korre por la kara |
נתון תמיד במצב רוח רע, רע מזג |
|
materiozo adj. |
מוגלתי |
pustular |
|
grano materiozo |
פצע מוגלתי |
|
matrana adv. |
מוקדם מאוד |
very early |
|
demanyana (de) matrana |
מוקדם מאוד בבוקר, בשעות לא מתאימות |
|
maturo adj. |
בשל; מעובד לכל פרטיו |
mature; processed in all its details |
|
esprito maturo |
בשל ובעל נסיון |
|
mauyo m. |
נהמה, זעקה |
a growl, a cry |
|
mauyo de gato |
יללת חתול |
|
mauyo de korasón |
נהמת הלב |
|
mauyo del viento |
נהמת הרוחות |
|
maví (t.) n. & adj. |
כחול, תכול, תכלת |
blue, light blue |
|
azerse la kara maví (t.) |
הכחילו פניו (מקור וכו') |
|
mira este sielo maví! |
אל תאבד תקווה! |
|
maya f. |
חוליה בשרשרת; שריון; בד תחרה, בד רשת |
a link in a chain; armor; lace fabric, mesh fabric |
|
vestirse de maya a (t.) |
לעטות שריון - לגלות קהות רגש |
|
mayá (t.) |
שאור, שמרים; משקע של מי חומץ; מיץ קיבה; קרן חסכון נושאת פירות |
yeast; a precipitate of vinegar water; gastric juice; a savings fund |
|
mayá (t.) de bira |
שמרי בירה |
|
ya ay mayá |
יש תשתית שעליה אפשר לבנות |
|
maymón/maymún (t.) m. |
קוף; בדחן |
monkey; joker |
|
gata maymona (t.) |
קופה |
|
maymón (t.) del mundo/de la djente |
אדם שהכל לועגים לו |
|
tomar al maymón (t.) |
לעשות ללעג וקלס |
|
maymon tuyo no se yo! |
עלי לא תצחק! |
|
mayor m. & adj. |
בכור; בכיר, גדול יותר, בוגר; ראש עיר |
firstborn; senior, older, mature; mayor |
|
ijo mayor |
בן בכור |
|
maytap (t.) m. |
שחוק, לגלוג, לעג, לצון, משובה, אירוניה; זיקוקין די נור |
laughter, mockery, mischief, irony; fireworks |
|
azer maytap (t.) |
לשים ללעג, להתקלס |
|
kitar maytap (t.) |
התבדח, התלוצץ, חמד לצון |
|
tomar al maytap (t.) |
לשים ללעג |
|
djugar al maytap |
לשים ללעג |
|
mazal (ebr.) m. |
מזל, גורל; מזל ברקיע |
luck, fate; star |
|
al mazal (ebr.) i ala ventura! |
יהיה אשר יהיה! |
|
bushkar/topar a su mazal (ebr.) |
לחפש/למצוא את בן זוגו |
|
echarse al mazal (ebr.) |
להוועץ בהורוסקופ/בפותח גורלות |
|
le kayó el mazal (ebr.) |
התמזל מזלו |
|
lo ke es su mazal (ebr.) |
לפי גורלו |
|
maldezir a su mazal (ebr.) |
לקלל את מזלו |
|
mazal (ebr.) alto/lindo |
מזל גבוה |
|
mazal (ebr.) basho |
מזל ירוד; כינוי לאדם שפל |
|
mazal (ebr.) de perro |
מזל של כלב - זוכה לדברים שאינם מגיעים לו |
|
mazal (ebr.) klaro! |
מזל טוב! (אירוני:) ''מזל בהיר'' במובן של ביש גדא |
|
mazal (ebr.) pezgado i embatakado |
מזל כבד ושחור |
|
mazal (ebr.) preto |
מזל ביש, מזל רע |
|
mazal (ebr.) tapado/chimineado |
מזל ביש, מזל רע |
|
negro mazal (ebr.) |
נבזה |
|
para mazal (ebr.) bueno (i klaro/i kumplido!) |
במזל טוב! |
|
se le aboltó el mazal (ebr.) |
התהפך מזלו |
|
nasido kon mazal |
נולד למזל טוב |
|
nasido sin mazal |
ביש גדא |
|
su mazal se lo kijo |
מה לעשות כך רצה מזלו |
|
lo ke tiene de mazal/el karal de mazal ke tyene |
מה שיאמר מזלו |
|
tiene mazal |
הוא בעל מזל - הכל עולה יפה בידיו |
|
me pedrió/me fuyó el mazal |
אתרע מזלי |
|
no fue mazal/no le salió el mazal/ no le disho el mazal |
לא התמזל מזלו |
|
se le avrió el mazal!/se le despertó el mazal! |
התמזל מזלו! |
|
tener su mazal guadrado |
עדיין לא נגלה מזלה (לא נמצא לה החתן) |
|
el Dio ke le apareje un buen mazal |
שאלוהים יזמן לו את זיווגו! |
|
tuvo buen mazal |
מצא זיווג מוצלח |
|
ke negro tuvimos el mazal! |
הגורל היכה בנו! |
|
mazal tengas i lo gozes! |
שתדע רק אושר! |
|
no tener mazal de ... |
לא זכה ל ... |
|
be mazal tov! |
במזל טוב! (ברכה להולדת בת) |
|
mazaliko m. (ebr.) |
דפי גורל של מגיד עתידות מלווה בעוף השולף את דף הגורל |
fate pages of a fortune teller accompanied by a bird that pulls out the fate page |
|
echarse al mazaliko (ebr.) |
להוועץ בפותח הגורלות |
|
mazón (ebr.) m. |
מזון |
food |
|
kitar el mazón (ebr.) |
להתפרנס בדוחק (עבור פת לחם) |
|
kortar el mazón (ebr.) |
לעצור תשלום דמי מחיה וקיום |
|
pedrer el mazón (ebr.) |
לאבד את מקורות הקיום |
|
asegurar el mazón |
להבטיח אמצעי מחיה |
|
lavorar por el mazón |
להשתכר לפת לחם |
|
me pron. pers. |
אותי; לי, בשבילי, ממני; את עצמי |
me; to me, for me, from me; myself |
|
me plaze konoserte! |
נעים להכירך! |
|
me yamo |
קוראים לי, שמי הוא |
|
ke me kere? |
מה הוא רוצה ממני?? |
|
meamarim (ebr.) |
סבל גדול (מי המרים) |
great suffering |
|
dar a bever meamarim (ebr.) |
להשביע מרורות |
|
travar meamarim (ebr.) |
לסבול סבל רב |
|
mecha f. |
פתילה, פתיל; נר רפואי; תלתל, קווצת שער |
wick; medical candle; a curl, a strand of hair |
|
mechas de algodon |
פתילות צמר גפן טבולות בשמן |
|
no kaga sin mecha |
נאמר כנגד מי שמרבה בהתאנחויות לעשיית דבר מה פשוט וקל ערך |
|
mechón m. |
פתילה עבה; קווצת שער בולטת (שלא במקומה) |
thick wick; a prominent strand of hair (out of place) |
|
michón de ratón |
שיער דליל מאוד |
|
medalia f. |
עיטור, אות הצטיינות, אות כבוד, מדליה |
decoration, badge of honor, medal |
|
ya mereses medalia ... |
באירוניה: מגיעה לך על כך מדליה ... |
|
mediana f. |
מספר ממוצע; קומת ביניים; מחסן של חנות, עלית גג |
average number; middle floor; warehouse of a shop, attic |
|
en mediana |
בממוצע |
|
medianos m. pl. |
חול המועד |
intermediate days of festival |
|
azer medianos |
לעשות חיים |
|
Va az medianos! |
לך לעשות חיים עם המתנה שהענקתי לך! |
|
medianoche f. |
חצות הלילה |
midnight |
|
esfuenio de medianoche |
'חלומות בלילה'' - תכניות מוזרות ואקסראוואגנטיות |
|
medida f. |
מידה, קב; אמצעי, צעד |
a measure,; means |
|
a medida ke |
בה במידה ש- |
|
médiko m. |
רופא |
doctor, physician |
|
médiko de kaza |
רופא משפחה |
|
mediko grande |
רופא ידוע ומפורסם; רופא מוסמך |
|
mediko de matasanos |
רופא גרוע |
|
medio/ia adj. |
חצי-, מחצית- |
half- |
|
avlar a medias |
לדבר בחצי פה |
|
azerse medio |
לרזות מאוד |
|
demandar kon media boka |
לבקש בשפה רפה |
|
media lengua |
אדם הססן, ביישן, אינו יודע לתבוע את המגיע לו |
|
media noche |
חצות לילה |
|
medio día |
צהריים |
|
medio meoyo |
שכחן |
|
media porsión |
אדם נמוך קומה |
|
medio tiempo |
אביב/סתיו |
|
parás (t.) a media noche |
כסף המושקע בהשקעה בטוחה |
|
el moso de la media boka |
המבשר בשפה רפה וחלקית; אדם שאינו שומר היטב על האינטרסים שלו |
|
vestir de medio tiempo |
להתלבש בלבוש המתאים לעונת המעבר |
|
sekreto ke ya lo save la media sivdad |
סוד הידוע לכל |
|
medio m. |
חצי; אמצע; סביבה |
half; middle; surrounding |
|
deshar por en medios |
להשאיר עבודה באמצע |
|
dos medios |
תאומים זהים |
|
en medio |
באמצע |
|
estar en medio de mar |
להסס, לא להיות מסוגל לפעול |
|
gastar d'en medio |
לבזבז כסף מן הקופה המשותפת |
|
kitar den medio |
השמיט |
|
kitar en medio |
הציג/גילה לעיני כל |
|
la media |
צלצול מחצית השעה באורלוגין |
|
medio i medio |
חצי חצי |
|
medias de kalavasa |
חצאי קישואים ממולאים |
|
meterse en medio |
להתערב ולפשר |
|
no kedar ni medio |
לרזות מאוד |
|
por medio |
על ידי |
|
salir de en medio |
למשוך ידיו מהעסק |
|
salir en medio |
להופיע לפתע, לצוץ, לבצבץ, לצאת חוצץ |
|
tomar por en medio |
להפתיע מישהו בשאלה בלתי צפויה |
|
partir medio por medio |
לחצות לשני חלקים שווים |
|
son las dodje i media |
השעה היא שתים עשרה וחצי |
|
al bel medio dia |
בפרהסיא, לאור היום |
|
kedar por en medio |
אינו מסוגל להמשיך |
|
aki es en medio el mundo, amezurando! |
בלעג על הכרזה חסרת בסיס: "כאן בדיוק ובצורה מדודה נמצא מרכז העולם..!" |
|
tomar de en medio |
למשוך מן הקופה המשותפת |
|
meter a uno en medio la kaye |
לפטר מישהו מעבודתו ולהותירו בלי פרנסה (לזרוק אותו לרחוב) |
|
mediodía m. |
צהרים, צהרי היום |
noon |
|
despues de mediodía |
אחר הצהריים |
|
ya se izo mediodia |
השעה כבר מאוחרת ועדיין לא התחלנו בעבודה .. |
|
medjlis/medjlish (t.) m. |
מועצה |
council |
|
medjlis (t.) gashmi (ebr.) |
מועצה גשמית יהודית - מטפלת בענייני כספים ובעניינים האזרחיים |
|
medjlis (t.) ruhaní (ebr.) |
מועצה רוחנית יהודית - מטפלת בענייני הדת |
|
medjlis umumí (t.) jeneral |
המועצה העליונה הכללית של יהודי איסטנבול |
|
tener parpar de medjlis (t.) |
להיות בעל הדרת פנים (נאמר בד''כ באירוניה) |
|
kombidar/adjuntar medjlis |
לזמן ישיבת מועצה |
|
karar de medjlis |
החלטת מועצה |
|
medra f. |
צואה |
feces, excrement |
|
ajos i pajas i medra de grajas |
דבר פעוט, עניין של מה בכך |
|
azer medra a uno |
להשפיל מישהו באופן פומבי, לעשות ממנו עפר ואפר |
|
azer la medra en dos |
להיכשל במקום שציפו להצלחה; לא להיות מסוגל להוציא לפועל את האיומים |
|
azerse medra |
להתחנן לשוא תוך השפלה עצמית |
|
bushkar kueshko en la medra |
לחפש עילה למריבה |
|
es tokar medra kon la mano |
זהו עסק מלוכלך |
|
estar una medra/estar un pedaso de maedra |
להיות במצב רוח קודר |
|
komer medra |
לסבול תחת מרות מישהו, להיות במצב ביש |
|
komerse la medra |
להיות ככלי מלא בושה אחרי וידוי בפומבי |
|
ke medra ke se koma? |
אין לו ברירה, הוא חייב לקבל זאת |
|
es una medra ke no ay otra |
אדם שאין כמוהו לרוע |
|
medra ke koma! |
הוא שיקר במצח נחושה! |
|
komer medra d'endevino |
נאמר בלעג כלפי מי שמתיימר לצפות את העתיד (בעקבות אמונה עממית כי האוכל צואתו של מגיד עתידות נעשה בעצמו מגיד עתידות) |
|
mejorado adj. |
משופר |
improved |
|
mejorado de kada anyo!/kada anyo mejorado! |
שנה מוצלחת! |
|
melahá (ebr.) f. |
עבודה, תעסוקה |
work, employment |
|
a la melahá! (ebr.) |
לעבודה! |
|
meterse ala melahá (ebr.) |
להתחיל לעבוד |
|
alahá kon melahá (ebr.) |
תורה עם דרך ארץ |
|
meldado adj. |
משכיל, מלומד; מונחה, שהורוהו אורח התנהגות; שכושף לריפוי ממחלת נפש; משוחד לעמדה מסויימת |
educated, learned; guided, instructed in a manner of conduct; who is bewitched for healing from mental illness; biased to a certain position |
|
estar meldado |
היה מלומד היטב מראש איך להתנהג בביצוע שליחותו; קיבל שוחד כדי לנהוג באופן מסויים; כושף כדי לרפאו ממחלת נפש |
|
meldar v. |
קרא; למד; הגה בתורה; התפלל |
to read; to learn; to study the Torah; to pray |
|
ay ke meldar |
הדבר צריך עיון |
|
estar melda melda |
לשקוע בקריאה בלי הפסקה |
|
meldar de muevo |
קרא שוב, חזר וקרא |
|
meldar a uno |
להנחות מישהו איך לנהוג |
|
meldar kabalá (ebr.) |
לחפש הסברים סבוכים לעניין פשוט |
|
saver meldar i eskrivir |
לדעת קרוא וכתוב |
|
meldar la megilá |
לקיים מצוות קריאת מגילה |
|
meldar la perashá |
לקרוא (בביהכ"נ) את פרשת השבוע |
|
meldar a la yeshivá |
ללמוד בישיבה |
|
meldar teilim |
לקרוא תהילים (קריאה פולחנית) |
|
el haham vino a meldar |
הרב בא לשאת דרשה שבועית/דו שבועית בבית פרטי ולברך את המקום (תמורת תשלום) |
|
meldar a un hazino |
להוציא את "הדיבוק" מחולה |
|
melezina f. |
תרופה, סם מרפא |
medicine, medicinal drug |
|
melezinas de mujeres |
תרופות סבתא |
|
topar la melezina para un mal |
למצוא תרופה למכה/פתרון לבעיה |
|
tomar melezina |
לקחת (להזדקק) לתרופות |
|
melezinador/dera m. |
מרפא, רופא עממי |
healer, folk doctor |
|
el Dio será melezinador |
השם יעזור ויביא תרופה למכה |
|
melisa f. |
מליסה, תרנגון (סוג של מינתה) |
Melissa |
|
agua de melisa |
תמצית של תרנגון - משמשת כתרופה לסחרחורת והתעלפות |
|
melón (1) m. |
מלון |
melon |
|
tener la kavesa un melón |
להיות קֵרֵחַ |
|
el melon salió pepino |
המלון שנפתח היה תפל וחסר טעם (כמלפפון) |
|
membransa f. |
זכרון, זכר, יד זכרון |
a memory, a memory monument |
|
kedar por membransa |
נשאר כזכר |
|
membrasión f. |
זֵכֶר, זכרון, זכרון העובר במשפחה מדור לדור |
a memory, a memory that passes through the family from generation to generation |
|
en membrasión de |
לזכר |
|
memoria f. |
זכרון, זכר |
memory |
|
de memoria |
בעל פה, מתוך הזכרון |
|
en memoria de |
לזכר |
|
memoria de gato |
זכרון קצר |
|
memorias |
זכרונות |
|
persona de bendicha memoria |
אדם זכור לטוב |
|
tener buena memoria/negra memoria |
להיות בעל זכרון מעולה/גרוע |
|
me se pasó de la memoria |
נשמט מזכרוני |
|
pedrer la memoria |
איבד את הזכרון |
|
refreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
persona de maldicha memoria |
אדם זכור לרע |
|
menasup (t.) adj. |
מתאים, בא בעיתו |
appropriate, timely |
|
topar menasup (t.) |
מצא לנכון |
|
mendiriz (t.) m. |
לוח מטרה, לב המטרה |
target board, the heart of the target |
|
meter mendiriz (t.) |
לקחת כמטרה, לסמן כמטרה; לירות למטרה |
|
mendrugos m. pl. |
פתותי לחם יבשים |
dry flakes of bread |
|
estar metido en mendrugos |
לדאוג לפרטים טפלים וחסרי ערך |
|
meneada f. |
נענוע, זעזוע, טלטול, רעידה |
shaking |
|
meneadas |
שאלות עקיפות לקבלת הודאה |
|
meneado adj. |
טָרוף, מנוענע |
shaked |
|
guevo meneado |
ביצה טרופה; אדם הססן שאינו מסוגל לקבל החלטה |
|
menear v. |
זז, נע, התנועע; הזיז, הניד, הניע, נענע, זעזע, הרעיד, טלטל, ערבב |
to move, to wiggle; to move, to shake, to stir |
|
estar menea menea |
לזוז בלי הרף ולהרגיז את הסביבה |
|
menear el kaldo |
לבחוש את המרק |
|
menear la kavesa |
להסכים; להעמיד פנים כמסכים |
|
menear los dedos |
לתת דמי שתיה |
|
menear pachás |
'להזיז רגלים'' - להתחיל ללכת, להתחיל לפעול |
|
menear sielos i tierra |
לחפש בכל מקום |
|
menear la lumbre |
ללבות את האש |
|
menea manos |
יש ברשותו האמצעים להתחיל את העסק |
|
no menees muncho! |
אל "תחפור" יותר מדי |
|
menearse v. refl. |
נע, זז, התנועע, התנודד, פירכס, פיזז, כרכר; הזיז עצמו, אץ, נחפז |
to move, to wiggle, to wobble, to wriggle, to lurch; to move oneself, to rush, to hurry |
|
menéate! |
זוז כבר!, תזיז את עצמך! |
|
menearse la tripika |
לשמוח וליהנות מן החיים |
|
no se menea |
הוא לא זז, אפאטי |
|
a mi ke me se menee la tripika |
שלי יהיה טוב - השאר לא איכפת לי! |
|
|
|
|
|
poder menearse |
להיות מסוגל לזוז - להיות עצמאי ובעל יכולת פעולה |
|
menester m. |
צורך, נחיצות, הכרח, כורח |
need, necessity |
|
al menester |
במקרה הצורך |
|
azer los menesteres |
לעשות צרכים |
|
azer menester |
להצטרך |
|
de menester |
נחוץ, דרוש, הכרחי |
|
es menester |
צריך ל- |
|
ke menester tienes |
למה אתה זקוק? |
|
muy de menester |
הכרחי, חיוני, נחוץ |
|
por menester |
בשל הצורך |
|
ser de menester/ser menester de |
צריך, יש צרך, עליו ל- |
|
tener menester de |
יש לו צורך ל- |
|
menesteres |
צרכים (צורך ללכת לשירותים) |
|
se le izo de menester |
הוא היה נזקק ..., עשה את מתוך מצוקה ... (נאמר באירוניה כלפי מי שגנב או מעל) |
|
por menester se va al bedakisé |
כשיש צורך עושים גם דברים בלתי נעימים |
|
mengua f. |
הפחתה; ליקוי, מגרעת, חסרון |
reduction; deficiency, shortcoming |
|
la mengua de las aguas |
שפל הים |
|
mengua de la rekolta |
שכחה ופאה |
|
menguado adj. |
חסר, מופחת |
missing, reduced |
|
kresidos i no menguados! |
איחול הנאמר במפגש משפחתי: שנתרבה ולא נמעט! |
|
menk (t.) m. |
אבן בוחן |
touchstone |
|
dar al menk (t.) |
להעמיד במבחן |
|
ya lo di al menk (t.) |
כבר עמדתי על טיבו |
|
menor adj. & m. |
קטין, צעיר, קטן, פרח (קדט) |
minor, young, small, cadet |
|
ijo minor |
הבן הצעיר |
|
ermano minor |
האח הצעיר ממנו |
|
menos/meno adv. |
פחות |
less, minus |
|
a lo menos |
לפחות |
|
a menos ke |
אלא אם כן .. |
|
al meno/s ke |
לפחות |
|
el menos |
הקטן ביותר |
|
lo menos |
המעט |
|
mas o menos |
פחות או יותר |
|
menos de |
פחות מ- |
|
menos! |
תגובה לאיום ראוותני: קפוץ לי! |
|
ni mas ni menos |
לא פחות ולא יותר |
|
ni menos |
אפילו לא |
|
no azer de menos |
לא לסרב, לא להסס לעשות משהו |
|
por lo menos |
לפחות |
|
son las sinko menos diez |
השעה חמש פחות עשרה/עשרב לחמש |
|
venir a menos |
לרדת מ-, לא לעמוד בהתחייבות |
|
en mas o en menos |
בפחות או ביותר |
|
al meno |
לפחות |
|
sinko menos dos azen tres |
חמש פחות שתיים הם שלוש |
|
menta (1) f. |
מנתה, נענע; נוגט עשוי משומשום דבש וסוכר |
mint; nougat made from sesame, honey and sugar |
|
menta rika |
נוגט עשיר המכיל גם שקדים ובוטנים |
|
mentar v. |
ביטא, ציטט, הזכיר, איזכר; ביטא את שם השם; העליב, קילל; הרעים, פוצץ |
to express, to quote, to mention, to mention; pronounce the name of God; to insult, to curse; to blow up |
|
el ke no es de mentar |
זה שאין נוקבים בשמו (אלהים) |
|
el mentado |
הנזכר, הנקוב |
|
mentar lo siete soyes (t.) |
לקללו באבי אבות אבותיו |
|
méntame, ma avla |
קלל אותי ובלבד שתפתח פיך ותדבר |
|
menteshé (t.) f. |
ציר (של דלת וכו') |
hinge (of a door, etc.) |
|
naniya de menteshé (t.) |
צמיד ציר |
|
mentira f. |
שקר, רמיה, תרמית, כזב |
lie, deception, fraud, falsehood |
|
amasado de mentiras |
בעל נטיה חולנית לשקר |
|
avlar/dezir mentiras |
שיקר, כיזב, הפיח כזבים |
|
es de mentiras! |
סתם!, בצחוק! |
|
mentira i falsía |
שקר וכזב |
|
mentira kon kola |
שקר עם זנב - כזב גדול |
|
parese mentiras/mentiras parese! |
לא יאמן! |
|
puerpo/sako de mentiras |
שק של שקרים - שקרן ובדאי |
|
salir mentiras |
הדבר התברר כבלתי נכון/כבדיה |
|
kitar la mentira en midan |
לחשוף את השקר לעיני כל |
|
por no dezir mentiras |
כדי לא להפריז ולהכשל בדבר שקר (אומר כי ...) |
|
la boka no dize mentiras |
הפה אינו משקר (נאמר כאשר בלי כוונה נפלטים דברים שביקשו להסתירם) |
|
digamos ke es mentiras |
היות שלא השתכנעת הבה נניח שכל דברי הם שקר ואעלה לפניך טיעונים אחרים |
|
reir de mentiras/yorar de mentiras |
להעמיד פנים של שחוק/של בכי |
|
komer de mentiras |
לאכול ארוחה דלה שאין בה ממש (לאכול דבר מה קטן) |
|
mentiras ke sea/ansina ke huera mentiras |
הלוואי והייתה זו בדיה (אך הדבר קרה באמת) |
|
mentiras será! |
מה שאתה מכחיש באירוניה ומגדיר כשקר הוא אכן האמת לאמיתה |
|
es todo mentiras! |
הכל שקר וכזב - אין אמת במילה אחת מדבריך! |
|
ke mentira!/mentira grande! |
איזה שקר!/שקר וכזב! (קריאת התמרמרות כנגד טענות שקריות) |
|
se hueron las mentiras, vinieron las verdades! |
די לצחוק - הגיעה שעת האמת! |
|
mentirozo m. & adj. |
שקרן, כזבן, רמאי |
liar |
|
kitar a uno mentirozo |
לגלות פרצופו של שקרן |
|
mentirozo falso |
ארכי שקרן, רב כזבן |
|
va kitalo mentirozo! |
לך תוכיח שהוא משקר! |
|
yo ke salga mentirozo! |
הלוואי ואתבדה! |
|
menudaya f. |
אברים פנימיים של עוף או בהמה (כבד, טחול, לב, כליות); כנופית ילדים; פרוטרוט; זוטות, דברים חסרי ערך |
internal organs of chicken or animal (liver, spleen, heart, kidneys); a gang of children; detail; trifles, worthless things |
|
azer menudaya |
לפרוט כסף |
|
estar pedrido detrás de menudayas |
לבזבז זמנות על זוטות |
|
son menudayas |
'זה כסף קטן'' - קל לטפל בכך |
|
menudo adj. |
זעיר, קטן, דק, עדין |
tiny, small, thin, delicate |
|
menudos |
כסף קטן, פרוטרוט |
|
por lo menudo! |
שים לב למה שאתה מוציא מפיך! |
|
punto menudo |
כינוי לאדם נמוך קומה |
|
tener ley menuda |
לנהוג בקשיחות, להתפס לדקדוקי עניות |
|
menyené (t.) m. |
מהדק, מלחציים, סד עינויים |
clamps, torture brace |
|
meter a la menyené |
ללחוץ אל הקיר |
|
meoyo m. |
מוח, שכל, חכמה; מצח |
brain, mind, wisdom; forehead |
|
arrekojer el meoyo |
לחזור להתנהגות שפויה |
|
arresentar/arrepozar el meoyo |
להתכונן היטב כדי להבטיח ראש שקט |
|
avrir el meoyo |
להרחיב את הדעת, לפתוח את הראש |
|
azerla de meoyo |
לנהוג בחכמה |
|
doler el meoyo |
לסבול מצַלְחִית (מיגרנה) |
|
echar meoyo |
להשקיע ראש בפתרון בעיה |
|
echar sumo de meoyo |
להזיע מרוב מחשבה |
|
el meoyo ke le venga |
ישמש לו הדבר לפחות כלקח |
|
enganyo de meoyo |
תעתוע, אחיזת עינים |
|
enkashar en el meoyo |
הכניס לראש, שינן |
|
eskalavramiento de meoyos |
שבירת ראש - חיפוש פתרון |
|
ir/kaminar kon meoyo |
לנהוג בשׂוֹם שכל |
|
kitar de su meoyo |
העלה מדמיונו, פינטז |
|
medio meoyo |
שכחן; אדם שטחי |
|
meoyo avierto |
ראש פתוח |
|
meoyo d'Arsato |
מוח של אריסטו - תבונה רבה מאוד |
|
meoyo de babá |
זכרון קצר |
|
meoyo de graja/pashariko |
זכרון קצר - כפיות טובה |
|
meoyo de kukumao |
'מוח של תנשמת'' - טיפש |
|
meoyo de mujer |
חכמה נשית |
|
meoyo de pato |
זכרון גרוע (שכל ברווז) |
|
meoyo falso |
תבשיל דמוי מוח (עם תחליפים) |
|
meoyo fino |
חריפות השכל |
|
meoyo kaldudo/meoyo de kukuvaya/meoyo de kashkara |
פוחז, קל דעת; שוטה |
|
meoyo ke se sienta! |
המסכן בודאי עייף עד מוות! |
|
meoyo kon agristada/tomates |
תבשילים שונים הכוללים מוח |
|
meoyo tapado |
מוח אפל (מסתיר את האמת או הכוונות) |
|
meter el meoyo a maskantá (aram.) |
להכניס לראש דאגות וטרדות בלי צורך |
|
no me vino al meoyo |
לא עלה בדעתי |
|
no tiene una pará (t.) de meoyo |
אין לו שכל במיל |
|
no viene al meoyo! |
לא יעלה על הדעת! |
|
pedrer el meoyo |
להשתגע, לאבד את השכל |
|
romper/partir/desvaneser/vaziar meoyos |
לדבר בלי הפסקה, לשגע מישהו בדיבורים טורדניים |
|
romperse el meoyo |
שבר את הראש, התאמץ לפתור |
|
rompimiento de meoyo |
חידה; שבירת ראש |
|
se kere echado meoyo |
יש להקדיש לכך הרבה מחשבה |
|
se le tomo el meoyo |
הוא התבלבל |
|
sekar el meoyo |
להטריד את המוח |
|
shesherea el meoyo |
הראש מסתחרר מן המראות/הדיבורים |
|
tadre le vino el meoyo |
נוכח מאוחר בטעותו |
|
ten el meoyo kon ti! |
חשוב על מה שאתה עושה! |
|
tener buelta de meoyo |
להיות עם ''ראש פתוח'' |
|
tener djiro/buelta de meoyo |
לדעת להסתדר, לדעת למצוא פתרונות זריזים ומהירים |
|
tener el meoyo desbarasado |
להיות חופשי מדאגות וטרדות |
|
tener meoyo de haham (ebr.) |
להיות בעל מצח גבוה |
|
tomar meoyo/dar meoyo |
לקבל עצה/לתת עצה |
|
unflar los meoyos |
לנפח את הראש/השכל |
|
vender meoyo/merkar meoyo |
למכור עצה (עו''ד)/לקנות עצה (מעו''ד) |
|
ya le vino el meoyo |
סוף סוף בא לו השכל |
|
suvir el perché para destapar el meoyo |
להסיר את התלתל מעל המצח |
|
apretar el meoyo |
לאמץ את הראש |
|
para sentirlo se kiere un meoyo aparte |
הוא מבלבל את המוח עם כל ענייניו! |
|
para mirar los fechos suyos se kiere un meoyo aparte |
כד לטפל בכל ענייניו יש צורך בראש שלם שיטפל רק בזאת! |
|
el meoyo no se echa kon kucharika |
את השכל אין מחלקים בכפית - מי שנולד טיפש יישאר כזה |
|
no estar bueno de meoyo |
דעתו משובשת |
|
el meoyo no pedri! |
עדיין לא איבדתי את הראש! - אני מסרב להכנס לעסק המסוכן שאתה מציע לי |
|
no tiene meoyo |
חסר לו השכל הישר |
|
el Dio ke le guadre el meoyo! |
שאלוהים ישמור על שפיות דעתו! (כי הוא עוסק בדברים המסוגלים להוציא אדם מן הדעת) |
|
meoyo ke tenga! |
הלוואי שיהיה לו השכל לנהוג כראוי! |
|
el meoyo es una tela de sevoya |
המוח האנושי הינו שברירי כקליפת בצל - דברים קטנים יכולים להוציא אדם מדעתו |
|
meoyo ke te de/ke te mande/ke t'embie el Dio! |
אתה עושה שטויות - שאלוהים יעניק לך את השכל לנהוג כראוי |
|
el Dio le tomó el meoyo |
אלוהים נטל ממנו את דעתו - הוא נוהג בבלי דעת |
|
esto viene de poko meoyo |
ההתנהגות הזו באה מחוסר שכל |
|
el meoyo me se hue en mil vandas |
הראש התמלא באלף מחשבות קודרות ודאגות טורדות |
|
no se puede tener el meoyo en mil lugares |
אי אפשר לתת את הדעת על אלף דברים בבת אחת |
|
no me va el meoyo fina ey/no me arreyeva el meoyo! |
זה למעלה משכלי! |
|
merak (t.) m. |
דאגה, עגמה, יגון, דכאון; חשק |
worry, sadness, grief, depression; desire |
|
estar kon/tomarse merak (t.) |
להיות מודאג/נטרד/מדוכא |
|
morirse del merak (t.) |
לחוש דאגה עמוקה ועצב |
|
tener merak (t.) |
להתאוות למשהו בלי יכולת להשיגו |
|
tomarlo al merak (t.) |
לקח ללב והתמלא דאגה |
|
kon este merak se va muerir! |
המועקה הזו תלווה אותו עד קבר! |
|
meraklí (t.) adj. |
עגום, מלנכולי; אכול געגועים, מתאווה; אומן המבצע מלאכתו באהבה ומיומנות |
melancholic; consumed by longing, lustful; a craftsman who performs his craft with love and skill |
|
vestir meraklí (t.) |
מתלבש בהידור |
|
merekía (t.) |
דאגה, עגמה, צער, געגוע |
worry, sadness, sorrow, longing |
|
deshar en merekía (t.) |
להדאיג, לגרום דאגה |
|
en merekía (t.) adj. |
עגום, מצוברח |
|
kitar la merekía (t.) |
לסלק את העצבות |
|
estar kon merekia |
להיות שרוי במצב רוח רע ודכדוך |
|
mos pasó merekía |
רבנו והחלפנו מלים לא נעימות ועכשיו יחסינו צוננים |
|
merekiado adj. |
שרוי בריב, שרוי ברוגז |
immersed in a fight, engrossed in annoyance |
|
estar marekiado kon uno |
להיות ביחסים צוננים עם מישהו |
|
merekiar/se (t.) v. refl. |
נעגם, נעצב, הצטער, דאג, לקח ללב; רב, ניתק יחסים |
to grieve, to regret, to worry, to take to heart; to fight, to cut off relations |
|
merekiarse kon uno |
לריב ולשמור טינה |
|
meremet (t.) m. |
תיקון, איחוי |
repair, mending |
|
meremetes (t.) |
בדק בית |
|
merenda f. |
ארוחת אחה''צ קלה; התכנסות לבילוי ערב; פיקניק; חגיגה בחנוכה הכרוכה ביציאה לטבע |
light lunch; Gathering for an evening out; picnic; a Hanukkah celebration that involves going out into nature |
|
merenda de madre |
פרוסה עבה של לחם |
|
merendjena f. (cf. berendjena) |
חציל |
eggplant |
|
azerse una merendjena preta |
להשתזף כמו חציל |
|
el tiempo de la merendjena |
תקופת החום הגדול |
|
esfongato de merendjena |
פשטידת חצילים |
|
merendjena korlada |
עגבניה |
|
no es el tiempo de la merendjena |
אל תדבר כך - זו אינה תקופת החמסין הגדול (הגורם להתבלעות הדעת) |
|
mereser v. |
היה ראוי ל- |
to be worthy of |
|
ya lo merese |
זה מגיע לו |
|
meresido adj. |
ראוי, הראוי לו, שמגיע לו (שכר או עונש) |
deserving, deserving (reward or punishment) |
|
un resivo meresido |
קבלת פנים ראויה |
|
una paga meresida |
תשלום נאות (שמגיע לו) |
|
alavasiones meresidas/onores meresidas |
שבחים/כבוד המגיעים לו |
|
keshas meresidas |
תלונות מוצדקות |
|
merkader m. |
סוחר, איש עסקים |
merchant, businessman |
|
dibur (ebr.) de merkader |
הבטחות שאין לסמוך עליהן |
|
palavra de merkader |
'דיבור של סוחר'' - הבטחה אמינה |
|
tener orejas de merkader |
'אזנים של סוחר'' - להעמיד פני חרש |
|
merkado m. |
שוק; סחורה שנקנתה בשוק, קניות |
market; goods bought in the market, shopping |
|
azer buen merkado |
לעשות קניה מוצלחת |
|
ken de los suyos kita al merkado, ken avla alto, ken avla basho |
מי שמוציא את הכביסה המשפחתית החוצה אל יתפלא אם כל העולם ידבר בו סרה בקול רם או בסתר |
|
merkansía f. |
מסחר, סחר, אורחות מסחר; סחורות, מרכולת |
commerce, trade, ways of trade; goods, merchandise |
|
las leyes/los uzos de la merkansía |
חוקי/נוהגי המסחר |
|
merkantivle adj. |
מסחרי, עובר לסוחר |
commercial |
|
ropa merkantivle |
סחורה מצויה ומקובלת בשוק |
|
merkar v. |
קנה, רכש |
to buy, to acquire |
|
merkar a uno |
'לקנות'' מישהו, לשחד |
|
merkar fiado |
לקנות באשראי |
|
merka l'azeite i vende el sol |
חי חיי לילה וביום ישן |
|
merkar a uno kon un kavé |
לזכות בחסדיו של מישהו במחיר מועט ובדברי נועם בלבד |
|
a gostar i a merkar |
לקנות רק אחרי טעימה |
|
merkar muchas vezes a uno |
להיות עשיר פי כמה ממישהו |
|
mersed f. |
חסד |
benevolence, charity |
|
su mersed |
כבודו, הוד מעלתו, הוד חסדו - פניה מנומסת בגוף שלישי |
|
azer mersedes |
לגמול חסדים |
|
merubá /merubah (ebr.) adj. |
מרובע |
square (adj.) |
|
eskritura merubá |
כתב עברי מרובע |
|
mesajero m. |
שליח, רץ, בלדר |
messenger, courier |
|
azer un echo por mano de mesajero |
לעשות עסק באמצעות גוף שלישי |
|
mandar a dezir por mesajero |
לבשר באמצעות שליח |
|
mesajeros buenos, mesajeros vengan para bien! |
שנזכה לשמוע רק בשורות טובות! |
|
mesalaím (aram.) |
שינוי שם, מצלאין |
name change |
|
mesalaím (aram.) sin kayentura |
מצלאין בלי חום (שינוי שם בלי סיבה ראויה) |
|
meshé (t.) m. |
אלון, עץ אלון (החומר), עץ קשה |
oak, oak (the material), hardwood |
|
meshé odunú (t.) |
'קורת בית המרחץ'' - בול עץ: טיפש ואטום |
|
meshedera f. |
עריסה, ערש, נדנדה |
cradle, swing |
|
azer el puerpo meshedera |
להתרוצץ ממקום למקום |
|
mesher v. |
נדנד, ניענע, טלטל, עִרְסֵל |
to rock, to shake, to cradle |
|
mesher a uno |
למסור מפה לאוזן על פשיטת רגל/כשלון/מוות של מישהו |
|
kien pario ke meshe |
מי שפועל חייב לשאת בתוצאות |
|
meshiberá (pl. meshiberod) (ebr.) |
'מי שברך'' |
who blessed (a blessing) |
|
echar la meshiberá |
לעשות "מי שברך" למישהו (ולקבל מתנה) |
|
meshkita f. |
מסגד |
mosque |
|
turkito de la meshkita |
המואזין; פלוני אלמוני; סוד הידוע לכל |
|
suvir a uno a la meshkita, de ayi echarlo abasho |
לרומם ולנשא מישהו מעלה מעלה ואחר להשפילו ארצה |
|
mestas (t.) f. pl. |
ערדליים; נעלי בד פתוחות מאחור (כנעלי בית) שנהגו לנעול רבנים; כינוי לאדם אדוק וקנאי |
overshoe; cloth shoes open at the back that rabbis used to wear; A nickname for a pious and zealous person |
|
arrastrar la mesta (t.) |
לגרור נעליים בעת הליכה; להראות אדיקות רבה |
|
metad/meatad f. |
חצי, מחצית |
half |
|
azer las kozas a metad |
לעשות משהו לחצאין |
|
la metad de mil - kinientos! |
אל תדאג! אל תטריד עצמך בכך! (נאמר בעקבות הפסד גדול/ארוע בלתי נעים) |
|
metad kon/i metad |
חצי חצי |
|
metal m. |
מתכת; ערך |
metal; value |
|
metal blanko |
נתך מתכתי דמוי כסף |
|
entender de ke metal es uno |
לעמוד על מידותיו וערכו המוסרי של מישהו או על יכולתו |
|
metalik (t.) m. |
מטבע תורכי |
Turkish currency |
|
no dar metalik (t.) por nada |
לא אכפת לו מדבר (משום דבר), לא שם |
|
no dar metalik (t.) por dingunos |
לא איכפת לו מאדם (מאף אחד) |
|
no vale un metalik |
אינו שווה פרוטה |
|
metedor m. |
מניח, מי ששם; היוצר, הגורם; בהשאלה: רודף נשים |
the one who lays; the creator, the cause; Metaphorically: a womanizer |
|
metedor de fuego |
מצית האש, הגורם להתלקחות - לסכסוך |
|
metedor de mal |
אומר דברים רעים על חברו |
|
metedura f. |
שימה, הנחה; ערבון |
placing; guarantee |
|
una metedura de mano |
שליחת יד לגניבה |
|
meter v. |
שם, הניח, הציב, קבע; השקיע (כסף) |
to put, to place; to invest (money) |
|
meter a la puerta |
שילח, נפרד מ-, פיטר |
|
meter a luz |
להאיר, להבהיר |
|
meter al korriente |
לתדע מישהו, להכניסו בסוד העניינים |
|
meter aparte |
להפריש, להבדיל |
|
meter boka |
לשאול |
|
meter djezá (t.) |
להטיל קנס |
|
meter el kapricho |
להתעקש |
|
meter el tino |
לשים לב |
|
meter en dubio |
להטיל ספק |
|
meter en estrechura |
להלחיץ, להביא מישהו למצב בלתי נעים |
|
meter en kadenas |
לשים באזיקים |
|
meter en la boka |
לאכול |
|
meter en mal |
לומר רעות על מישהו באזני מישהו אחר |
|
meter en prezo |
לאסור, להטיל לבית סוהר |
|
meter en sekaná (ebr.) |
להסתכן |
|
meter en tino |
להתכוון, לשים לב |
|
meter enbas |
להמר |
|
meter fin |
לשים קץ |
|
meter firma |
לחתום |
|
meter fitil (t.) |
להדליק את הפתיל - לגרום לתבערה (סכסוך) בקרב אנשים |
|
meter fuego |
להצית אש |
|
meter hadjez |
להחרים, להפקיע |
|
meter inat (t.) |
להתעקש |
|
meter karne/gayina/aroz |
לבשל בשר/עוף/אורז וכו' |
|
meter los dos piezes en un sapato |
נחפז, ''תקע שתי רגליו לאותה נעל'' |
|
meter los ojos en basho |
להשפיל מבט בצניעות |
|
meter malnombre |
להוציא שם רע |
|
meter mano |
שלח יד, לקח דבר לא לו |
|
meter mano en boka |
לשים יד לפה, לשתוק |
|
meter mentiras |
לשקר, להפיח כזבים |
|
meter meza |
לערוך שולחן |
|
meter miedo |
להפחיד, להטיל אימה |
|
meter mientes |
לרכז תשומת לב ב- |
|
meter nota |
להעריך; להעיר |
|
meter ojo |
לשים עין, להשגיח |
|
meter penches (t.) |
לשים סוליות בנעל |
|
meter tino |
לשים לב, להזהר |
|
meter un tapón en la boka del korasón |
לחנוק, להרוג |
|
meter en buenas |
לדבר בו טובות |
|
meterse v. refl. |
לבש; החל |
to wear; to begin |
|
meterse a l'aregá (ebr.) |
להעמיד עצמו בסכנה, להסתכן |
|
meterese de djinoyos |
לרדת על ברכיים |
|
meterse a |
התחיל ב- |
|
meterse a komer |
לשבת לאכול |
|
meterse al baile |
לצאת במחול |
|
meterse al echo |
התחיל לפעול, לקח עצמו בידיים |
|
meterse al selam (t.) |
להצדיע, לברך לשלום |
|
meterse a la melaha (ebr.) |
להתחיל לעבוד |
|
meterse de akordo |
להגיע לידי הסכם/הסכמה |
|
meterse de enfrente |
לעמוד מנגד, לרחוץ בנקיון כפיו |
|
meterse en pies |
לעמוד על הרגליים |
|
meterse enriva de gaste |
להכנס להוצאה גדולה |
|
meterse la alma en la palma |
סיכן את חייו, טרף נפשו בכפו |
|
meterse por moso |
להשכיר עצמו כמשרת |
|
se meten a djugar kartas |
מתיישבים למשחק קלפים |
|
metido adj. |
שהושם, נמצא, מיועד, נועד ל- |
placed, found, intended for |
|
está metido para mal |
מיועד לרע |
|
estar bien metido |
לבוש יפה |
|
no save onde esta metido |
"אינו יודע מהחיים שלו", שרוי בעננים |
|
estar metido en palo i piedra |
מבזבז זמנו על דברים מוזרים |
|
estar metido en kiryaturerías |
עושה מעשי נערות |
|
metikal (t.) m. |
מידת משקל תורכית |
Turkish weight measure |
|
es ropa de metikales |
זוהי סחורה יקרת ערך הנמכרת בכמויות קטנות |
|
metriko adj. |
מטרי |
metric |
|
sistema metriko |
השיטה המטרית |
|
meyina (t.) f. |
פשטידת בצק ממולאת בגבינה וביצים, בצק עלים, מאפה עלים; פשטידת מצות |
dough pie filled with cheese and eggs, puff pastry, puff pastry; matzah pie |
|
echar agua a las meyinas (t.) |
לפשר, להביא לפשרה |
|
meyina (t.) de spinaka |
מאפה עלים במילוי תרד |
|
mez m. |
חודש |
a month |
|
entrar en el mez |
להכנס לחודש התשיעי של ההריון |
|
kortar mez |
להשלים את חודש האבל |
|
nasido de siete mezes |
'נולד בחודש השביעי'' - טיפוס חסר סבלנות |
|
meza f. |
שולחן |
table |
|
alevantar la meza |
לנקות את השולחן (להסיר את הכלים אחר הארוחה) |
|
avrir meza |
לקבל הרבה אורחים |
|
azer meza |
לערוך סעודה |
|
desbarazar la meza |
לנקות את השולחן |
|
es meza por meza! |
זוהי סעודת מלכים! |
|
meter/aprontar/aparejar (la) meza |
ערך שולחן |
|
meza de noche |
שידה |
|
meza franka |
(אצל זוג צעיר:) לחיות על חשבון החותן; שולחן פתוח, אש''ל |
|
mezas de alegría |
שמחות, חגיגה |
|
no se mete en meza |
אדם חסר ערך, אינו ראוי לבוא בחברה |
|
ordenar meza |
להתאמץ להכין הכל בצורה מושלמת |
|
takum (t.) de meza |
מערכת כלי שולחן |
|
topar la meza pronta |
להגיע אל עסק מוכן, ליהנות בלי להשקיע מאמץ |
|
pasar a la meza |
לעבור (מן הסלון) לשבת ליד השולחן |
|
asentarse a la meza/alevantarse de la meza |
לשבת לשולחן/לקום מן השולחן |
|
meza de reyes |
"שולחן מלכים" - עשיר במזונות ותבשילים |
|
mezada f. |
שכר חודשי, משכורת חודשית; תקופת/משך חודש |
monthly salary; period/duration of a month |
|
kortar la mezada |
להפסיק את התשלום החודשי |
|
kortar mezada |
לקבוע גובה השכר החודשי |
|
servir a mezada |
לעבוד בשכר חודשי |
|
pedrer mezadas enteras |
להפסיד שכר חודשים רבים |
|
suvir la mezada/abashar la mezada |
להעלות/להוריד את השכר |
|
mezaraná (t.) f. |
בית קברות, בית עלמין; מקום עזוב/שכוח אל |
cemetery, graveyard; an abandoned/forgotten place |
|
kavayo de mezaraná (t.) |
סוס קשיש וחסר תועלת; אדם חסר תועלת |
|
mezé (t.) m. |
מתאבן; קינוח, פרפרת, ארוחה קלה; רווחים קטנים |
appetizer; dessert, light meal; small profits |
|
mezes (t.) |
מנה ראשונה, מתאבנים |
|
mezetikos (t.) |
מבחר צלחות של מתאבנים ומעדנים |
|
mezo (it.) prep. |
באמצעות, בתיווך |
through, through mediation |
|
no te lo digo mezo mesajero |
אומר לך זאת פנים אל פנים ולא על ידי שליח |
|
azer echo mezo korredor |
לעשות עסקה באמצעות מתווך |
|
mezo (it.) m. |
אמצעים, אמצעים כספיים, משאבים |
means, financial means, resources |
|
ay mezo de |
יש אפשרות ל- |
|
tener los mezos |
להיות בעל האמצעים הנדרשים, יש לאל ידו |
|
tener mezos |
לשמר יחסים טובים עם ידידים ואנשים אחרים שיכולה להיות בהם תועלת |
|
mezodjorno (it.) m. |
צהרים |
noon |
|
despues de mezodjorno (it.) |
אחר הצהרים |
|
mezura (fr.) f. |
מידה, שיעור; סאה; רצינות וכובד ראש; מתינות, שיקול דעת; משורה (כלי מדידה לנוזלים) |
measure, rate; seriousness; moderation, discretion; measuring tool for liquids |
|
a mezura (fr.) ke |
במידה ש- |
|
kon mezura (fr.) |
במידה, במתינות |
|
mezuras (fr.) |
צעדים (נקט צעדים) |
|
tomar mezuras (fr.) kontra |
מנע, נקט צעדים כנגד |
|
tomar mezuras (fr.) para impedir |
מנע, נקט צעדי מנע |
|
trespasar la mezura (fr.) |
לעבור את הגבול, להגזים |
|
ya se inchó la mezura (fr.) |
הוגדשה הסאה |
|
tomar sus mezuras |
לנקוט צעדי זהירות לקראת קשיים צפויים |
|
mezurado (fr.) adj. |
מדוד; מתון |
measured; moderate |
|
tener un pan mezurado (fr.) |
לחיות בצמצום |
|
tener un revenido mezurado |
להיות בעל הכנסה צנועה |
|
mezurar (fr.) v. |
מדד, העריך |
to measure, to estimate |
|
saver mezurar (fr.) |
לשמור על המידה, לא לעבור את הגבול |
|
mezurarse (fr.) v. refl. |
נהג בריסון |
behave in a restrained manner |
|
mezurarse (fr.) kon uno |
לומר הכל בפנים; התמודד כנגד, התחרה ב- |
|
mezuzá (ebr.) f. |
מזוזה |
mezuzah |
|
ay mezuzá (ebr.) |
החלף/שנה נושא כי יש אוזן שומעת |
|
mi pron. pers. |
אותי, לי |
me |
|
de mi al Dio! |
באלהים! (לשון שבועה) |
|
de mi al rey! |
הבדל שמים וארץ! |
|
de mi para mi |
ביני לביני, ביני לבין עצמי |
|
entre mi i ti |
בינינו |
|
midá (ebr.) f. (pl.: midot) |
מידה, תכונה, הרגל |
measure, feature, habit |
|
las tredje midot (ebr.) |
י''ג מידות |
|
negra midá (ebr.) |
מידה מגונה |
|
midán (t.) m. |
כיכר ציבורית מקורה |
covered public square |
|
kitar todo en midán (t.) |
לגלות הכל בפומבי, לעשות פומבי |
|
salir en midán (t.) |
(באירוניה:) להראות עצמו לראשונה בפומבי |
|
morar en un midán |
לגור בדירה רחבת ידיים (כמו כיכר) ופרוצה לרוח |
|
le salió todo en midán |
כל עבירותיו ופשעיו נגלו לעיני כל |
|
miedo m. |
פחד |
fear |
|
ay miedo ke... |
יש סכנה ש- |
|
azer por miedo |
ללחוש על חולה בְּעָתָה |
|
le entro miedo |
נבהל, נכנס בו פחד |
|
miedo de muerte |
סכנת מוות |
|
por miedo de... |
כדי להרחיק סכנת |
|
miel f./m. |
דבש |
honey |
|
boka de miel |
דיבורים יפים ומתוקים, שפתים יישק |
|
kaminos de leche i miel! |
דרך צלחה |
|
ni su miel ni su fiel |
לא מדובשך ולא מעוקצך |
|
pitika (gr.) de miel |
תופין דבש; (באירוניה:) אדם חמוץ פנים וכעסן |
|
untado de miel |
כלי שאול המוחזר במצב מושלם |
|
estar kon uno miel i madjú |
להיות נופת צופים עם מישהו |
|
miente f. |
דעה, הבנה, כוונה; זכרון |
opinion, understanding, intention; memory |
|
no parar mientes |
לא לתת את הדעת, לא לשים לב |
|
meter las mientes en uno |
לצפות ממישהו שיעשה הכל |
|
meter mientes |
לשים מעייניו ב-; ליצור קבעון |
|
miente de gato/pashariko |
זכרון קצר |
|
mientes |
מחשבות, כוונות, תודעה |
|
no le paso por mientes |
לא עלה בדעתו |
|
no meter mientes |
להתרשל |
|
parar mientes |
לתת את הדעת, לשים לב |
|
salir/fuir de mientes |
נשמט מן הזכרון |
|
tener en miente |
לשמור בזכרונו |
|
tener las mientes al |
לרכז מחשבה ב-, לתת מעייניו ב- |
|
traer a mientes |
להעלות בזכרון |
|
me se pasó de mientes |
פרח מזכרוני |
|
ey se le metió en las mientes |
נתקע לו רעיון מקובע בראש |
|
tener a mientes |
לזכור |
|
venir a mientes |
להזכר, לעלות בזכרון (עלה בזכרונו) |
|
meterse en mientes de matar/de rovinar a uno |
נכנס לו לראש לחסל מישהו/לשדוד אותו |
|
meter las mientes al echo |
לתת כל מעייניו בעבודה |
|
mientres conj. |
בעת, במשך, בעוד |
while, during |
|
en mientres |
בינתיים |
|
mientres ke |
כאשר, בעת, בזמן ש- |
|
miga f. |
פירור, פתות, תוך הלחם |
crumbs, the inside of the bread |
|
komer la miga del meoyo |
לבלבל למישהו את המוח, להציק |
|
la miga del meoyo |
המוח |
|
arrekojer las migas de pan |
לא לזרוק חתיכות לחם לאשפה (מטעמים דתיים) |
|
mijo m. |
דוחן |
millet |
|
no ay onde echar un grano de mijo |
אין מקום להכניס אפילו גרגר אחד |
|
mijor adj. |
טוב יותר, עדיף |
better |
|
el mijor al gancho! |
הטוב שבהם ראוי לתליה! |
|
lo bueno i lo mijor |
העדית, העלית |
|
los mijores de mozotros |
שדים, רוחות רפאים |
|
azer por lo mijor |
להשתדל לעשות את המיטב |
|
lo ke ay de mijor |
הטוב מכל מה שקיים |
|
lo mijor de todo |
מה שעדיף (הטוב ביותר) לעשות |
|
mijor adv. |
טוב יותר, מוטב |
better |
|
ir de mijor a mijor |
הולך ומשתפר |
|
mijor ke nada |
יותר טוב מכלום |
|
mijor ke no fuera |
מוטב אילולא היה |
|
mijor vale ke la piedra! |
אין ערך למה שעשית! |
|
por mas mijor |
ליתר תועלת |
|
tanto mijor! |
אדרבא! |
|
es mijor |
עדיף (ל..) |
|
esto es manko mijor |
זה פחות טוב (מ..) |
|
mijorado adj. |
טוב יותר, משופר |
improved |
|
mijorado al otro anyo!/kada anyo mijorado! |
(איחול לשנה החדשה:) שנזכה בשנה הבאה לשנה טובה יותר! |
|
mijorado de los otros! |
(איחול בחתונה:) תזכה להשיא גם את האחרים! |
|
mijoransa f. |
שיפור |
improvement |
|
la mijoransa del tiempo |
שיפור במזג האוויר |
|
mil ke conj. |
אף על פי ש-, אפילו אם |
although -, even if |
|
por mil ke sea |
יהיה אשר יהיה |
|
mil num. |
אלף |
one thousand |
|
a las mil maraviyas! |
הפלא ופלא! מושלם! |
|
a miles |
בשפע |
|
azerse de mil leyes |
לכעוס מאוד |
|
mil i una noche |
מספר סיפורי אלף לילה ולילה - פטפטן ללא תקנה |
|
por una de mil |
במקרה לגמרי |
|
tanto por mil |
פרומיל |
|
uno del mil |
נדיר מאוד, אחד מאלף |
|
mil ke aga |
אינו מצליח יהיו אשר יהיו המאמצים שישקיע |
|
por mil ke sea |
יהיה אשר יהיה |
|
por mil riko ke sea |
עם כל עושרו הרב אינו יכול ל... |
|
el de mil |
שטר בן אלף |
|
si una de mil savia |
לו רק היה עולה בדעתי |
|
tener mil males enriva de si |
לסבול מאלף נגעים ומחלות |
|
tener mil pares de razón |
יש לו כל זכות שבעולם ל.. |
|
milagro m. |
נס, פלא |
a miracle, a wonder |
|
azer milagros |
לחולל ניסים (גם במובן המטפורי) |
|
por un milagro |
בשל מזל משמיים, בנס |
|
seria un milagro si |
יהיה זה נס אם .. |
|
milagrozo adj. |
ניסי |
miraculous |
|
una kura milagroza/una melezina milagroza/un remedio milagrozo |
תרופה מחוללת פלאים |
|
milaim-milaim (t.) |
דבר מה מוצלח ומעולה, דבר מה העולה יפה |
something successful and excellent, something that comes out beautifully |
|
tiene una avla milaim-milaim (t.) |
יש לו פה - נופת צופים, הוא מדבר בניחותא |
|
milaria num. |
רבבה, עשרת אלפים |
ten thousand |
|
milarias de djente |
המון עצום לאין מספר |
|
milión num. |
מיליון |
million |
|
es un milión de pena/kanseria |
גורם מכאוב רב/עייפות רבה |
|
un milión de djente |
קהל עצום ורב |
|
milordo m. |
מילורד, אדם עשיר ומכובד |
Milord, a rich and respectable man |
|
parese un milordo |
הוא לבוש בהידור, נראה כמו לורד אנגלי/כמו בן אצולה |
|
mina (1) f. |
מכרה; מוקש |
mine; mine |
|
lavorador en las minas |
כורה |
|
minado adj. |
ממוקש |
mined |
|
estar minado |
להיות חולה אנוש |
|
minaré (t.) m. |
צריח מסגד, מינרט |
minaret |
|
kitar a la minaré |
לגלות בפומבי, לעשות פומבי |
|
minder (t.) m. |
ספה תורכית, דרגש, מזרן |
Turkish sofa, mattress |
|
asentarse al mendel |
להעביר את הזמן בבטלה |
|
pudrir el mendel |
להתבטל בלי הרף |
|
minga f. |
מאומה |
anything |
|
no dar ni minga |
לסרב לגמרי |
|
mínimo adj. |
מזערי, מינימלי, הקטן ביותר |
minimal |
|
no azer el minimo djesto |
להמנע אפילו מן המחווה המזערית ביותר |
|
minyán (ebr.) m. |
מניין לתפילה |
quorum for prayer |
|
kumplir minyán (ebr.) |
להשלים מניין, להגיע למצוות |
|
akojer minyan |
לאסוף מניין לאמירת קדיש |
|
mío/míos adj. pos. |
שלי |
my |
|
mio es! |
שלי!, אני מסוגל לעשות זאת!, המשא יושב עלי היטב! (קריאת סבלים) |
|
los mios |
קרוביי, בני משפחתי |
|
mirada f. |
מבט |
look, gaze |
|
echar una mirada |
לשלוח מבט; להשגיח |
|
mirada de ravia/miradas de amor |
מבט זועם/מבטי אהבה |
|
mirado adj. |
מטופל, תחת השגחה; (על עוף:) לפני בישול |
patient, under supervision; (on chicken:) before cooking |
|
bien mirado/da |
מטופל, מטופח |
|
mal mirado |
זנוח, לא מטופל |
|
estar mirado komo puerpo de reyes |
מטופל יפה כמו בן מלכים |
|
mirador/dera n. |
משקיף, צופה; משגיח על חולה; עמדת תצפית |
observer, watcher; looking after a patient; observation post |
|
kaza sin mirador |
משפחה מוזנחת באין דואג ומשגיח |
|
mirar v. |
הסתכל, הביט, צפה, השקיף; השגיח, נתן דעתו; שקל; ריפא, טיפל ב- |
to look, to watch, to overlook; to supervise; to consider; to cure, to treat |
|
a mi mírame! |
תסתכל לי בעיניים! |
|
estar mira mira |
לנעוץ מבט בלי הרף |
|
mira onde kaminas/onde metes el pie! |
שים לב!, הזהר לאן אתה הולך!, שמור צעדיך! |
|
mira tu echo! |
תתעסק בענייניך!, אל תתחוב חוטמך! |
|
mira tu hal (t.) |
דאג לעצמך ולענייניך |
|
mirar d'enfrene |
לעמוד מנגד (באדישות/בלי להתערב) |
|
mirar de |
להשתדל ל-, להתאמץ |
|
mirar de buen ojo/mal ojo |
להביט בעין טובה/במורת רוח |
|
mirar de ensima ensima |
להביט מלמעלה |
|
mirar de ravada |
לשלוח מבט מהצד, להציץ |
|
mirar el arroz/la lenteja/ el fijón |
לברור את האורז/את העדשים/את השעועית |
|
mirar la karne |
להכין את הבשר לבישול |
|
mirar la kaza |
לנקות את הבית |
|
mirar la ora |
להשגיח על הזמן, לעקוב אחר הזמן החולף |
|
mirar por ensima el ombro |
לשלוח מבט מעבר לכתף (בזלזול) |
|
mirar por fuego |
למנוע שריפה |
|
mirar por piojo/por chinchas/por pulgas/por guzanos |
"לחפש כינים/פשפשים/פרעושים/תולעים'' - לבדוק בציציות |
|
mirar su echo |
להתעסק בעניניו הפרטיים |
|
mirar tuerto/mirar de lado/mirar arrevez |
להסתכל בעין עקומה על |
|
mirar un remedio |
לחפש פתרון |
|
mirar kuento/los kuentos |
לבדוק את החשבון, לבדוק את ההוצאות |
|
no mirar las parás (t.) |
להוציא בלי חשבון |
|
no mira pará (t.) |
לא שם לב לכסף |
|
me mira de hazino |
טיפל בי בהיותי חולה |
|
mira bien i para mientes! |
שים לב ופקח עין! |
|
mira de trokar! |
השתדל לשנות הליכותיך! |
|
mira ke ay Dio en los Sielos! |
השמר מעשות עוולה - יש אלוהים בשמים הצופה מעשיך! |
|
mira no te kaygas! |
הזהר לא ליפול! |
|
mirar de hazino/mirar de parida |
לטפל בחולה/ביולדת |
|
mirar el gizado/el komer |
להשגיח על התבשיל שעל האש |
|
mirar el peshe/mirar el poyo |
להכין דג/עוף |
|
mirar ijos |
לטפל בילדים (מזון, ניקיון, בריאות) |
|
mirar hazino |
לטפל בחולה ולדאוג לכל צרכיו |
|
avre el ojo i mira al pan! |
עמוד על המשמר כי אורבת סכנה! |
|
mira a ver de estar bueno |
לחולה: עשה את כל הנחוץ כדי להבריא |
|
mira d'ambezar |
השקע מאמציך בלימודים |
|
mira de kovrar salú |
אתה נראה חלוש - טפל בעצמך! |
|
mira ke ay muerir en este mundo |
לא לעד נחיה - השתדל להפיק את המירב מחייך |
|
mirala en la kara i entiende las taras |
הפנים הם ראי לנפש - הסתכל בהם וייגלו לפניך כל הפגמים |
|
mirar al de diez |
להסתכל על כל פרוטה (להיות קמצן) |
|
mirar al d'enfrente |
השווה עצמך עם הסובבים אותך |
|
mirar de arriva abasho |
להביט בהתנשאות בבוז ובלעג |
|
mirar en la facha/en la kara/en los ojos |
להסתכל למישהו בעיניים |
|
mirar enfrente |
להביט קדימה, לשאוף קדימה |
|
mirar la espinaka/el puerro |
לקנב את התרד/את הכרשה |
|
mirar la lumbre |
להשגיח על האש (שלא תכבה) |
|
no lo mira ni en la kara |
אינו מעז להביט בפניו; אינו מביט בו בשל שאט נפש |
|
no mira kon mi |
הוא נדיב כלפיי |
|
no mira por tanto poko |
נוהג בנדיבות ואינו מסתכל על הפרוטה; אינו נותן ליבו לעבירות קטנות של מישהו |
|
no mirar ni atrás ni adelantre |
נתון לכעסו בלי לתת את הדעת למתרחש סביבו או לעלול לקרות |
|
se save mirar |
יודע לטפל בעצמו |
|
tener ojo de buen mirar |
מפנק עצמו בדברים נאים ויקרים |
|
mirarse v. refl. |
הסתכל בעצמו, התבונן בעצמו; טיפל בעצמו |
to look at oneself, to observe oneself; to take care of himself |
|
el ke se lo mire! |
זה לא עסקנו! זה עניינו! |
|
mírate tu echo! |
דאג לעניניך! אל תתקע את האף! |
|
mirarse el kef (t.) |
לעשות חיים, לכייף |
|
mirarse al espejo |
להביט בבבואתו בראי; להפעיל שיפוט עצמי |
|
se mira la salú bendicho |
מפנק עצמו במאכלים טובים וערבים |
|
mirate a ti primero |
דאג לעצמך לפני שאתה דואג לאחרים |
|
kada uno ke se mire por si |
איש איש לנפשו |
|
mishola f. |
סוליה |
sole (of shoe) |
|
echar misholas |
להתקין סוליות חדשות לנעליים |
|
mishpahá (ebr.) f. |
משפחה, בני הבית, צאצאים; ייחוס, אבות |
family, household members, descendants; ancestors |
|
es de buena mishpahá (ebr.) |
בעל ייחוס, בן למשפחה טובה |
|
mishpahá ramá (ebr.) |
משפחה רמה, משפחה מיוחסת |
|
mishpat (ebr.) m. |
משפט |
justice |
|
azer el mishpat a uno |
להטיל עליו את העונש הראוי לו |
|
misión f. |
שליחות, תפקיד, משימה; מיסיון |
mission, role, task |
|
misión diplomatika f. |
נציגות דיפלומטית |
|
misterio m. |
מסתורין, תעלומה, סוד, חידה |
mystery, secret, riddle |
|
azer misterio |
לעטות במעטה סודיות |
|
es yeno de misterios |
כולו מסתורין - אינו מגלה את שידוע לו |
|
Mistrayim (ebr.) f. |
מצרים |
Egypt |
|
en Mistrayim fechizo? |
להביא כישוף למצריים?? - נאמר כלפי מי שמתיימר להביא לעולם חידוש שהכל מכירים מכבר |
|
miza f. |
ערבון; השקעה |
deposit; investment |
|
pedrer la miza |
לאבד/להפסיד את הערבון במשחק |
|
mizeria f. |
עוני, דלות, מצוקה, מחסור |
misery |
|
travar mizeria |
לדעת עניות ומצוקה |
|
mizerikordia f. |
רחמים, רחמנות |
misericordia |
|
la mizerikordia divina |
רחמי שמיים |
|
mizeriozo adj. |
עני מרוד, דל, סובל ממצוקה; צייקן |
miserable |
|
un echo mizeriozo |
עסק המניב תוצאות דלות |
|
mizmo adj |
שווה, דומה; אותו עצמו |
equal, similar |
|
de mizmo |
כנ''ל, כאמור, באותו אופן, באופן זהה |
|
de mizmo ke |
באותו אופן ש- |
|
en mizmo tiempo |
בו בזמן |
|
lo mizmo |
אותו הדבר |
|
yo mizmo |
אני עצמי |
|
mizmo ke |
כמו |
|
vide yo mizmo |
ראיתי במו עיני |
|
mizmo adv. |
אפילו, גם, עוד, בנוסף |
even, also, more, in addition |
|
mizmo si/ke |
אפילו אם/אפילו ש- |
|
agora mizmo |
זה עתה, ברגע זה |
|
mizmo komo a/de |
זהה ל- |
|
si mizmo |
אף על פי ש- |
|
estar a mizmo |
להיות מסוגל ל.. |
|
mizvá (ebr.) f. |
מצווה; מת, ארון מת |
commandment; dead, coffin |
|
bar mizvá (ebr.) |
בר מצווה |
|
entrar en las mizvot (ebr.) |
להכנס למצוות; לעשות מעשה חסד |
|
moabet (t.) m. |
שיחה, פטפוט |
conversation, chatter |
|
arrodear el moabet (t.) |
לכוון את השיחה אל הנושא שמעוניינים לבדוק |
|
avrir moabet (t.) |
לפצוח בלהג ארוך |
|
azer/echar moabet (t.) |
לשוחח, לפטפט |
|
moabet (t.) de tanda |
שיחה על הא ועל דא |
|
otro/abolta moabet! (t.) |
שנה נושא! |
|
echar moabet |
לפטפט ולהשמיע דיבורים בעלמא |
|
el tiempo se le va en moabet |
מבזבז זמנו על פטפוטים במקום לעבוד |
|
desha este moabet! |
חדל לדבר כך! |
|
moadim (ebr.) m. pl. |
מועדים, חגים |
holidays |
|
moadim lesimhá! (ebr.) |
מועדים לשמחה! |
|
mobiliar v. |
ריהט |
to furnish |
|
mobiliar el meoyo |
להעשיר את המוח בידע |
|
mobiliario adj. |
מְטלטל, נייד, דניידי |
mobile |
|
bienes mobiliarios |
מטלטלין, נכסי דניידי |
|
moble m. |
רהיט; חפץ לקישוט הדירה |
furniture; an object to decorate the apartment |
|
estar komo un moble/por moble |
קיים רק לקישוט, אין בו תועלת |
|
moda f. |
אופנה |
fashion |
|
a la moda |
אופנתי |
|
azerla a la moda |
לעשות מעשה קונדס, ''לסדר'' מישהו |
|
mos kitó moda mueva |
'הוציא לנו אופנה חדשה'' - עשה דבר יוצא דופן |
|
es moda/no es moda/no es mas moda |
זה באופנה/זה לא באופנה/כבר לא באופנה |
|
ya pasó la moda |
יצא מן האופנה |
|
kaminar kon la moda |
לנהוג לפי צו האופנה |
|
moderamiento m. |
איפוק |
moderateness |
|
mantener el moderamiento |
לשמור על איפוק |
|
modo m. |
אופן, דרך, שיטה, צורה, נוהג, סוג, מין |
mode |
|
azer en modo |
לעשות כך ש- |
|
azer modos i maneras |
להשתמש בכל האמצעים האפשריים |
|
de dingun modo |
בשום אופן |
|
de este modo |
כך, באופן זה |
|
de modo ke |
באופן ש- |
|
de un modo o de otro |
בדרך זו או אחרת |
|
del mizmo modo |
באותו אופן |
|
en todo modo |
בכל אופן |
|
ke modo es |
איך הוא? |
|
ke modo? |
איך? באיזה אופן? |
|
modredura f. |
נשיכה, עקיצה, פצע |
bite, sting, wound |
|
modredura de la kunduria |
פצע שפשוף של נעל לא תקינה |
|
modredura de ratón |
כרסום של עכבר |
|
modrefuy/puy/fuz adj. |
עקרב; תככן, מחרחר ריב |
scorpion; intriguer |
|
es modrefuy a la kayadés |
צבוע המטיל ארסו כלאחר יד |
|
modrer v. |
נשך; גרם פצע/חתך; נשא רווח; הבין |
to bite; to cause a wound/cut; to carry profits; to understand |
|
ay ke modrer |
אפשרות להוציא רווח |
|
la yave modre/no modre |
המפתח נכנס/לא נכנס היטב לחור המנעול |
|
mira ke modre! |
הזהר, הוא מבין את השפה! |
|
no modre |
אינו מבין, אינו תופס |
|
modre la mano del ke lo afalaga |
נושך את היד שליטפה אותו – נוהג בכפיות טובה |
|
ke perro modre! |
אין בכוונתי להכנס לעניין הזה אני שומר נפשי ממנו |
|
modrerse v. refl. |
נשך לעצמו |
to bite himself |
|
modrerse los dedos |
לנשוך אצבעותיו - להתחרט על מעשה לא מוצלח |
|
modrerse los mushos |
לנשוך שפתיו - להתחרט על דברים שנאמרו |
|
modrisko m. |
נגיסה, נשיכה; ''מכה'' - רווח חד פעמי גדול |
a bite; a large one-time profit |
|
dar modrisko/un buen modrisko |
לנגוס נגיסה; לעשות ''מכה'' |
|
mofa (port.) f. |
רקבון, רקב, עובש, עיפוש |
rot, putrefaction, mould, mustiness |
|
ya le kresió mofa (port.) |
'העלה עובש'' - נאמר על פורש מהציבור ומתבודד |
|
mofina f. |
טירדה, דכדוך, עצבות |
sadness, depression |
|
kara de mofina |
פנים קודרות, פנים זועפות |
|
mojarse v. refl. |
התרטב |
to get wet |
|
mojarse la boka |
'להרטיב את הפה'' - לטעום תקרובת |
|
mojo m. |
השריה, שריה |
immersion (in liquid) |
|
meter en mojo |
ללחלח, להרטיב, להשרות במים |
|
meter los pies en mojo |
להכין עצמו לצעדה ארוכה/להליכה למקום שלא מתחשק כלל ללכת אליו |
|
meter la masá en mojo |
להשרות את המצה (מצה שרויה) |
|
meter la kolada en mojo |
להשרות את הכביסה במים לפני תחילת הכיבוס |
|
moko m. |
ליחת האף, ריר אף |
nasal mucus |
|
apegar kon mokos |
'להדביק בריר'' - לתקן בצורה שטחית |
|
dainda le kaye el moko |
הוא עדיין ילד (זב חוטם) |
|
kedar (kon los) mokos enkolgando |
להיות ללעג וקלס, להשאר בבושת פנים |
|
moko de buz (t.) |
גלידי קרח |
|
moko de graja |
שרף עצים |
|
moko de kandela |
שעווה מתמוססת של הנר (גלידי שעוות נרות) |
|
moko de trenta i loko |
באירוניה: תרופה למחלה דמיונית |
|
moko! |
זהירות יש כאן מלשין - נסתלק! |
|
mola (t.) f. |
עצירה |
stop |
|
azer mola (t.) |
לעצור את העבודה/השיירה |
|
mola! (t.) |
עצור! |
|
molar adj. |
של שן טוחנת |
of a molar tooth |
|
diente molar |
שן טוחנת |
|
molde m. |
אמצעי |
means |
|
no ay molde |
אין אפשרות |
|
no uvo molde |
לא התאפשר לעשות זאת |
|
no va aver molde |
לא תהיה אפשרות |
|
tener molde |
הוא מסוגל |
|
no topar molde |
לא למצוא דרך לבצע |
|
tener los moldes para un fecho |
מצוייד בכל האמצעים כדי להוציא את העסק לפועל |
|
moledor adj. |
טוחן |
miller |
|
diente moledora |
שן טוחנת |
|
moleja f. |
זפק, מוראה, קורקבן; מטעמי לבלב/מוח |
craw, crop |
|
adulsar la moleja |
להמתיק את הגרון |
|
todas las molejas son para ti! |
'כל המטעמים בעבורך!'' - נאמר באירוניה למי שמבקש בלי זכות |
|
moler v. |
טחן; עיכל |
to grind; to digest |
|
moler aires |
לטחון רוח - לבנות מגדלים באוויר |
|
moleta f. |
קב, משענת |
crutch |
|
kaminar kon moletas |
ללכת על קביים; לעשות דבר מה בניגוד לרצון |
|
molino m. |
טחנה, מטחנה; כינוי לפטפטן |
mill, grinder; a nickname for a chatterbox |
|
azerse la kavesa un molino |
ראשי מסתחרר כמו טחנה (בשל מאמץ מחשבתי) |
|
molino de arina |
טחנת קמח |
|
de onde vienes? -del molino |
נאמר על מי שנופל מן הרגליים מרוב עייפות |
|
momento m. |
רגע; זמן, הזדמנות |
moment; time, opportunity |
|
al momento |
מיד, במקום |
|
al momento mizmo |
כרגע |
|
en kada momento |
בכל רגע |
|
en un momento |
כהרף עין |
|
momento oportuno |
שעת כושר |
|
por el momento |
בינתיים |
|
un momento! |
רק רגע! |
|
moneda f. |
כסף, מטבע, מטבעות; הון |
money, currency, coins; fortune |
|
amontonar moneda |
לצבור הון |
|
entradiko/ka en moneda |
בעל ממון, עשיר, אמיד |
|
moneda falsa |
מטבע מזוייף |
|
moneda hazina |
מטבע פגום |
|
moneda silik |
מטבע שחוק |
|
vale bolsas de moneda |
לא יסולא בפז, שווה הון תועפות |
|
montado adj. |
מרוהט; רכוב |
furnished; mounted |
|
estar bien montado |
לגור בדירה מרוהטת היטב ומצויידת בכל הנוחות |
|
montanya f. |
הר |
mountain |
|
a montanyas |
בשפע |
|
estar entero una montanya |
להיות עצוב וקודר |
|
a la montanya estamos? |
האם אנחנו נמצאים בחברה של שודדי דרכים?? מה שאתה מציע הוא מוגזם ופוגעני! |
|
ir/andar por montanyas i karreras |
לעלות הרים ולרדת בקעות - לשוטט ולתעות ברחבי הארץ |
|
montar v. |
הרכיב, חיבר ותפר יחד חלקי בגד, שיבץ (אבני חן); סיפק דירה/משרד על תכולתו; עלה לכדי |
to put together, connect and sew together parts of a garment, to inlay (gems); to provide an apartment/office with its contents; to cost up to |
|
montar una kaza |
לרהט דירה |
|
montar una perla/un diamante/un briyante |
לשבץ (בתכשיט) פנינה/יהלום/אבן חן |
|
monte m. |
הר |
mountain |
|
verdad del monte de Sinay |
תורה למשה מסיני |
|
irse a montes |
ללכת לשוא, לתעות ולהכשל |
|
echar/embiar todo a montes |
לנטוש כל מה שנעשה עד כה (עבודה); להתעלם ולהשליך אחר גוו את העקרונות והעצות |
|
montés/montez adj. |
הררי; בן הרים, פראי |
mountainous; mountain dweller, wild |
|
gayo montés |
חוגלה, תרנגול בר; אדם הממהר לכעוס |
|
montón m. |
ערימה, גל, תל, תלולית, גיבוב |
pile, heap, mound |
|
montón de guesos |
גל עצמות - אדם רזה מאוד |
|
tener las ropas a montones |
להחזיק סחורה/ציוד ביתי מגובבים בבלגן גדול ובאי סדר |
|
monturo (port.) m. |
גל אשפה; בור שפכים, בור מחלחל |
trash heap; sewage pit, seepage pit |
|
ya salió Sultana al monturo |
נאמר באירוניה כלפי אדם מתבודד שהראה לפתע פניו ברבים |
|
monumento m. |
יד, אנדרטה, מצבת זכרון, מונומנט |
monument |
|
monumento funebre |
אבן מצבה, מצבה, אנדרטה, אסטלה |
|
morada f. |
בית, דירה, מגורים, מקום מגורים, דיור, אכסון |
house, apartment, residential, place of residence, housing |
|
la última morada |
מנוחת עולמים, בית קברות |
|
moradeadao adj. |
שחום, דמוי ארד |
brown, bronze-like |
|
sevoya moradeada para el fijón |
בצל שטוגן עד השחמה להוסיפו ולתבל בו תבשיל שעועית |
|
moradear v. |
השחים, העניק גון שחום דמוי ארד |
to brown, to give a bronze-like brown shade |
|
moradear sevoya |
לטגן את הבצל עד השחמה לפני בישולו עם בשר ושעועית |
|
morador/dera n. |
תושב, דייר |
resident, tenant |
|
no ay morador |
ריק ונבער מדעת |
|
moral m. |
מוסר; דם קר |
moral; cold blood |
|
morales |
מוסר |
|
pedrer el moral |
להתייאש |
|
tener buen moral |
להיות תקיף לבלי חת ומלא אומץ |
|
moral (2) m. |
עץ תות |
mulberry tree |
|
morales |
בכאים (קול צעדה בראשי הבכאים שמ"ב ה' כ"ד) |
|
morar v. |
גר, דר, התגורר |
to live, to dwell |
|
azer morar |
שיכן, הושיב |
|
estar morando en las nuves |
הראש בעננים |
|
morar endjuntos |
לגור יחד, לגור בצוותא |
|
morar onde se arrapa el guerko |
לגור במקום נידח |
|
onde estás morando?? |
אתה רחוק מרחק עצום מציפיותיך - היכון להפתעות לא נעימות |
|
Mordehay- azerse del Mordehay |
להעמיד פני תם/לא יודע |
pretend not to know |
|
aboltarse de Aman a Mordehay |
התהפכות הגורל |
|
moro m. |
מורי, מאורי, שחור, מוסלמי |
Moorish, Maori, Black, Muslim |
|
los moros |
דייגים יהודים ממוצא סיציליאני בסלוניקי |
|
mortaja f. |
תכריכים |
shrouds |
|
de la fasha asta la mortaja |
מחיתול עד תכריכים - מהלך חיי אדם |
|
kortar mortaja |
להכין תכריכים |
|
mortal adj. |
קטלני, מועד לפורענות, גורם למוות; בן תמותה, בן אנוש |
deadly, causing death; a mortal, a human |
|
firida mortal |
פצעי מוות |
|
mortero m. |
מכתש, מדוכה |
mortar |
|
kavesa de mortero |
עקשן |
|
mortoloz m. |
מפלצת |
monster |
|
kavesa de mortoloz |
|
|
moruna f. |
בקלה, חמור הים |
codfish |
|
komer la moruna a alguno |
למצוץ לשד עצמותיו של מישהו |
|
azeite de moruna |
שמן כבד בקלה |
|
morvet (t.) m. |
שהות, ארכה, השהיה |
extension, delay |
|
no dar/no deshar morvet |
בלי לתת זמן לנשום, במלוא המהירות, בלי שהות |
|
mosa f. |
עלמה, בחורה; עוזרת-בית, משרתת |
maiden, girl; housekeeper, servant |
|
mosa de kaza |
הבת הבוגרת בבית (מסייעת ביד עקרת הבית) |
|
mosa de kovrar ventura |
נערה המחפשת מזלה (מבקשת להנשא) |
|
mosa de kovrar ventura |
בחורה המחכה למזלה (לנישואין) |
|
mosa de periperiposa |
בחורה מרושלת |
|
kedar mosa |
להשאר רווקה |
|
mosa onrada |
בחורה צנועה ומהוגנת ללא רבב |
|
mosedad f. |
בתולין; עלומים, נעורים; מעשי עלומים |
virginity; youth; youth deeds |
|
azer mosedades |
לבלות בילויי עלומים |
|
en dias de mosedad |
בימי הנעורים |
|
moshka f. |
זבוב |
fly |
|
azer de una moshka un gameyo |
'לעשות מן הזבוב פיל'' - להגזים נוראות |
|
azerse una moshka |
להקטין עצמו מול מישהו |
|
echar moshkas |
לצוד זבובים - ללכת בטל |
|
komo la moshka en la leche |
דבר חריג, שאינו במקומו |
|
moshka de kavayo |
זבוב הסוסים; אדם טורדני |
|
kitar la moshka del meoyo |
לעקור מראשו של מישהו רעיון סרק |
|
moshka muerta |
'זבוב מת'' – אדם חסר יוזמה |
|
se le entró moshka |
'נכנס לו זבוב לראש'' - נכנס לו רעיון שאינו מרפה |
|
azer de una moshka un gameyo |
לעשות מזבוב פיל - להגזים נוראות |
|
se siente bolar moshka |
אפשר לשמוע מעופו של זבוב - כה רבה הדממה! |
|
se lo están komiendo las moshkas |
"אוכלים אותו הזבובים" (כה מטונף) |
|
en esta kaye no pasa moshka |
אפילו זבוב אינו עובר כאן - כה שומם המקום |
|
es una moshka |
מאוס ובלתי רצוי |
|
kitar la moshka del meoyo |
לשכנע מישהו כי הרעיון שנתקע לו בראש מופרך |
|
moshka en el ojo |
"זבובים בעין" - צלליות (גופיפים) מרצדות על רשתית העין |
|
kaer komo moshkas |
ליפול מתים כזבובים (בהמונים) |
|
moshka en la leche |
"זבוב בחלב" - דבר שאינו לגמרי במקומו ומושך משום כך תשומת לב |
|
moshka, moshka! le vo a dezir a mi Sinyor ke te kaze! |
אמירה עוקצנית עקיפה של בעל כלפי אישה רוטנת הממררת את חייו |
|
moso m. |
משרת, נער (משרת); עלם, בחור |
servant, boy (servant); lad, guy |
|
el moso de la media boko |
אדם שאינו עומד על שלו/אינו תובע את המגיע לו |
|
el moso de los piezes kemados |
אין לי משרתים (אירוני) |
|
meterse por moso |
השכיר עצמו כמשרת |
|
tomar por moso |
לקחת משרת; לנצל מישהו ולהתייחס אליו כאילו היה משרת |
|
moso de amo |
מי שעוסק באופן קבוע בעבודות הבית |
|
moso de boda |
משרת נוסף הנשכר כדי לטפל בכל הנדרש לאירוח והכיבוד בשמונת ימי החופה; משרת מיוחד ששוכרים להגשה במשתה/קבלת פנים |
|
moto m. |
העויה, ''פרצוף'' |
grimace, making faces |
|
azer motos |
לעשות ''פרצופים'', לעשות העוויות |
|
motriche (it.) adj. |
מניע, גורם לתנועה |
motivator, causes movement |
|
fuersa motriche |
כח מניע |
|
movimiento m. |
תנועה |
movement |
|
meter en movimiento |
הפעיל, הניע |
|
movimiento de la populasión |
תנועת אוכלוסין |
|
movimiento polítiko |
תנועה פוליטית |
|
mozotros/mozotras pr. pers. |
אנחנו |
we |
|
entre mozotros |
בינינו |
|
muadim (ebr.) cf. moadim |
|
|
|
vestido del muadim (ebr.) |
לבוש חג, בגדי שבת |
|
muaf (t.) adj. |
פטור, משוחרר |
exempt, released |
|
azer muaf (t.) |
לפטור, לשחרר |
|
muarif (t.) m. |
חינוך, חינוך ציבורי |
education, public education |
|
muarif medjlisí (t.) |
מועצת החינוך |
|
muayar adj. & adv. |
זמני; בנסיון |
temporary; under examination |
|
tomar una makina muayar |
לקחת מכונה לנסיון |
|
estar muayar en un empiego |
להיות מועסק כעובד זמני |
|
tomar mujer muayar |
(אירוני) לחיות עם אשה בלי נישואין |
|
muchacho m. |
עלם, בחור; רווק |
lad, a guy; bachelor |
|
muchacho! |
הי, אתה שם! אדם צעיר! |
|
mudar v. |
החליף, החליף בגדים/לבנים |
to change, to change clothes/underwear |
|
mudar de kaza |
לעבור דירה, להחליף דירה |
|
mudar pelo |
התחדש העור (אחרי פגיעה בעקבות מחלת עור) |
|
mudarse v. refl. |
החליף, החליף בגדים, החליף לבנים, עבר (ממקום למקום) |
to change, to change clothes/underwear; to move (from place to place) |
|
mudarse de kaza |
עבר דירה, עבר ממקום למקום |
|
mudarse de kolor |
החליף צבע, החוויר |
|
mudera f. |
שתיקה (מתוך בחירה), אלם |
silence (by choice), muteness |
|
a la mudera |
באלם |
|
le kayó la mudera |
נפל עליו אלם |
|
le dio/le tomo mudera |
נתקף אלם, לא הוציא הגה מפיו |
|
ay mudera |
שוררת שתיקה מוחלטת בכל הנוגע לדבר, נשמרת סודיות בקרב היודעים |
|
mudeskas f. pl. |
שתיקה, אלם; לשון אילמים |
silence, muteness; the tongue of the mute |
|
a las mudeskas |
בשקט |
|
mudesko m. |
לשון אלמים |
tongue of the mute |
|
avlar en mudesko |
לדבר בלשון אילמים |
|
darse a entender en mudesko |
להסביר עצמו בלי מילים - בתנועות ומחוות |
|
mudo m. & adj. |
אילם, דומם |
mute, still, silent |
|
al son de los mudos |
בלאט, בחשאי |
|
azerse del mudo |
להעמיד פני אילם |
|
mudo de nasimiento |
אילם מלידה |
|
kedar mudo |
להאלם דום, לא להוציא מילה מהפה |
|
muela f. |
אבן ריחיים; שן טוחנת |
millstone; molar tooth |
|
dainda no le kresió la muela del sehel (ebr.) |
עדיין לא בא לו השכל (לא צמחה לו שן בינה), עדיין ילדותי |
|
kitador de muela |
עוקר שיניים |
|
la muela de sehel (ebr.) |
שן בינה |
|
muerte f. |
מוות, מיתה, פטירה |
death |
|
asegir fin a la muerte |
לרדוף עד מוות |
|
atrivirse a la muerte |
להערות נפשו למות, להסתכן מאוד |
|
-de muerte no/de muerte ke no manke! |
-אל יפקד מושבו! -שלא תדע רע או מוות! |
|
djuzgado a la muerte |
נדון למוות |
|
esto me es la muerte! |
זה הורג אותי!, עבורי זה המוות! |
|
kondena de muerte |
גזר דין מוות |
|
la muerte chika |
צמרמורת המבשרת מחלה |
|
la muerte la muerte me yevara! |
תגובה נשית על אסון שקרה לאדם קרוב |
|
la muerte se lo yeve! |
יחטפהו המוות! |
|
la ora de la muerta |
השעה האחרונה, שעת המיתה |
|
meterse la muerte enfrente |
לחשוב על המוות |
|
mil muertes i un selo no! |
מאה מיתות ולא קנאה אחת! |
|
muerte demudada |
מיתה משונה |
|
muerte naturala |
מוות טבעי |
|
muerte subitiana/sopetania |
מוות פתאומי |
|
murio matado de mala muerte |
מת מיתה משונה |
|
orar la muerte |
להתפלל למותו של מישהו, לאחל מוות למישהו |
|
venir a huerte a la muerte |
לחוש אכזבה ומרירות עמוקה |
|
yamar a la muerte/orarse la muerte |
לבקש את המוות |
|
muerte i vida ay en este mundo |
איש אינו יודע שעת מותו לכן מוטב לדאוג לכל העניינים בעוד הדבר אפשרי |
|
no lo eskapas ni kon la muerte |
אפילו המוות לא יצילך מעונש |
|
la muerte no me yeve! |
לשון שבועה: שכה אחיה! |
|
muerto m. & adj. |
מת, חלל, נפטר |
dead, passed away |
|
alevantar al muerto |
להרים את המת לקראת הקבורה |
|
alevantar todos los muertos del bedahey (ebr.) |
(באירוניה:) להעיד עליו את כל שוכני עפר |
|
azerse del muerto |
להעמיד פני מת |
|
dar a uno por muerto |
להתייחס אל מישהו כאילו אינו קיים כבר |
|
el muerto está dainda enbasho |
'המת מונח עדיין לפנינו''- כשמדברים על ירושה לפני קבורת המת |
|
embanyar al muerto |
לרחוץ את המת |
|
es para arrebivir a los muertos! |
מחיה מתים! - נאמר על משהו טעים/ יפה/ריחני וכו' |
|
estar muerto de ambre |
'לגווע מרעב'' - להיות רעב מאוד |
|
estar muerto por parás (t.)/por un devente |
'מת'' להשיג כסף |
|
estar muerto por |
למות בשביל, להתאוות ל- |
|
kaer muerto kanso |
למות מעייפות, לחוש עייפות רבה |
|
mas muerto ke bivo |
'יותר מת מאשר חי'' - מצבו קשה |
|
medio muerto |
חצי מת, מיוגע מאוד |
|
muerto kansado/kanso muerto |
עייף עד מוות |
|
muerto por la tura del rey |
נהרג בעבור שווה פרוטה, הגיע עד פת לחם |
|
deshar por muerto |
להתייחס אל מישהו כמת ולחדול לטפל בו |
|
kedar muerto |
למות פתאום (במכה אחת) |
|
muerto por dezir mal |
ממהר להשמיע רכילות |
|
muerto por pelear |
ממהר להכנס בריב |
|
muestra f. |
דוגמה, דגם, דוגמית |
example, model, swatch |
|
avlar kon muestras |
לדבר בלווית תנועות ידיים |
|
echar muestra |
להדגים |
|
echar muestras |
לרמוז רמיזות פוגעות |
|
kitar muestra |
לקחת דוגמה (מבד/מאוכל וכו') |
|
por muestra |
כדוגמה, כמשל |
|
no le echa muestras ni el guerko |
אינו נותן לאיש "לעבוד" עליו |
|
muestro/muestros adj. pos. |
שלנו |
our |
|
el/la muestro/tra ; (pl.:) los muestros pron. |
שלנו |
|
es de los muestros! |
הוא משלנו! |
|
en muestros dias |
בימינו, בימי חיינו |
|
a lo muestro |
נחזור לענייננו |
|
los muestros |
קרובינו, בני עמנו |
|
muevo adj. |
חדש, חדיש; מתחיל, ירוק, טירון |
new, modern; beginner, green, novice |
|
ampesar de muevo |
להתחיל מחדש |
|
azerse del muevo |
להעמיד פנים כלא יודע; להכחיש דבר מה שנעשה על ידיו |
|
de muevo |
שוב, עוד פעם, מחדש |
|
de muevo! |
הדרן!, עוד פעם!, עוד! |
|
ke ay de muevo |
מה חדש? |
|
muevo djedit (t.) |
חדש לגמרי |
|
no viene de muevo |
זה לא מפתיע אותי |
|
muez f. |
אגוז |
nut |
|
muez de india |
קוקוס |
|
muez-muskada/mashkada |
אגוז מוסקט |
|
muflush/muflús (t.) m. |
שאין לו פרוטה בכיסו, פושט רגל |
who does not have a penny in his pocket, bankrupt |
|
salir muflush (t.) |
לפשוט רגל |
|
el ke no tiene! el hatán muflush! |
החתן התפרן - חתן תורה שאין ביכולתו לכבד במטעמים את ציבור המתפללים |
|
muhadjir (t.) m. |
פליט |
refugee |
|
bivir komo un muhadjir |
|
|
muhar (ebr.) adj. |
מובחר |
selected |
|
lo muhar (ebr.) |
המובחר, הטוב ביותר, ''השמנת'' |
|
muhtach (t.) adj. |
נצרך, עני, אביון, נזקק, נשען על עזרת אחרים |
poor, wretched, needy, dependent on the help of others |
|
ser muhtach (t.) |
להיות תלוי בחסדי אחרים |
|
muhuyu m. |
ריקא, אדם חסר ערך |
a worthless person |
|
kara de muhuyu |
פרצוף מכוער |
|
mujder/mujdé (t.) m. |
בשורה; מתנת בשורה טובה |
news; good news gift |
|
ya merese mujde |
מגיע לו שי על הבשורה הטובה שהביא |
|
mujer f. |
אשה, בת זוג, בת לוויה, רעיה, חברה |
wife, partner, companion |
|
azerse mujer |
הגיעה לפרקה, בגרה |
|
melezinas de mujeres |
תרופות בית |
|
mujer deskarada |
אשה קלת דעת |
|
mujer dilbaza |
אשה חיננית ובעלת קסם; אשה פטפטנית |
|
mujer por servir |
משרתת בית |
|
pare mujer no pare! |
אמור מה שיש לך לומר! |
|
pleto de mujeres |
ריב ללא סיבה של ממש |
|
tomar mujer del banyo a kaza |
לשאת אשה בלי נדוניה |
|
tomar mujer i kavdal |
לשאת אשה מוכשרת וזריזת כפים |
|
mujir v. |
געה, נהם, שאג |
to moo, to growl, to roar |
|
ni tujir ni mujir |
לא להגיב, לא לומר דבר |
|
mukaet (t.) m. |
תשומת לב, שימת לב |
attention |
|
azerse mukaet (t.) |
לשים לב/לדאוג ל- |
|
mula f. |
פירדה; כינוי לטיפש |
mule; a nickname for a fool |
|
durmir sovre la mula |
להתקדם בצעדי צב |
|
inat (t.) de mula |
עקשנות של פרד |
|
unya de mula |
נאמר על דבר מה קשיח במיוחד |
|
mulán m. |
קדקד |
crown (of head) |
|
kavesa de mulán |
ראש קשה |
|
mulk/mulkye (t.) m. |
בעלות; נכסי קרקע, נכסי דלא ניידי, בניין, נחלה |
ownership; land assets, immovable assets, building, estate |
|
tiene mulkyes |
יש בבעלותו נדל"ן |
|
multiple adj. |
מרובה, מכופל, רב צדדי, רב חלקים |
multiple |
|
multiple sklerozis |
טרשת נפוצה |
|
mum (ebr.) m. |
מום, פגם |
deformity, defect |
|
baal mum (ebr.) |
בעל מום |
|
mumia f. |
מומיה, חנוט; תרופה עממית: ערלה מיובשת וכתושה נמהלת בשיקוי לטיפול בחולי |
mummy, embalmed; Folk remedy: dried and crushed foreskin dissolved in a potion to treat the sick |
|
pareser una mumia |
נאמר על עור יבש מאוד |
|
seko mumia |
יבש מאוד, צחיח |
|
muncho adj. |
מאוד, רב |
highly, much |
|
a lo muncho/a lo mas muncho/a lo muncho muncho |
לכל היותר |
|
este i munchos! |
איחול ללבישת בגד חדש |
|
kon muncho plazer! |
בעונג רב! |
|
munchas grasias! |
תודה רבה! |
|
muncho i negro |
בשפע ובאיכות גרועה |
|
munchos ke aga! |
איחול לילד: שיגדל וירבה שנים! |
|
munchos/chas |
רבים/רבות |
|
para munchos anyos! |
(איחול:) לאורך ימים! |
|
poko muncho |
פחות או יותר; נסתפק בזה |
|
por muncho ke sea! |
יקשה כאשר יקשה ... |
|
munchos kreen ke |
רבים הם הסבורים כי .. |
|
karrear a muncho i a bueno |
נאמר על בעל הבית: הביא הביתה שפע וכל טוב |
|
tener todo a muncho i a bueno |
לחיות בשפע וברווחה |
|
ya pasó mucho tiempo |
עבר זמן רב מזה - אפשר כבר לשכוח |
|
lo muncho se hue, lo poko kedo |
תחזיקו מעמד - רוב העבודה כבר מאחורינו! |
|
muncho adv. |
הרבה, רב |
considerably, a lot, much |
|
me viene muncho |
נדמה לי שזה מוגזם |
|
muncho está |
לא צפינו לכל כך הרבה ממנו |
|
muncho ke l'importa |
איכפת לו הרבה ... (באירוניה) |
|
muncho mas/muncho manko |
הרבה יותר/הרבה פחות |
|
muncho tadre/muncho demprano |
מאוחר/מוקדם מאוד |
|
no la traves muncho! |
אל תמתח את החבל מדי! |
|
no me agas muncho! |
אל תמתח את עצבי! |
|
no se kere muncho |
אין צורך להרחיק כדי למצוא את ההסבר |
|
todo le viene muncho |
הוא מרוצה תמיד, מסתפק במה שיש לו |
|
no me agas muncho avlar! |
אל תתגרה בי - אל תכריח אותי לומר דברים שלא יערבו לך! |
|
muncho antes/muncho después |
הרבה לפני כן/הרבה אחר כך |
|
mucho esta, ya esta mucho ke |
אני מופתע מכך שהסכים הוא הרי גאוותן שכזה |
|
esto kere dezir muncho |
הדבר הזה/המחווה הזו נושא/ת בקרבו הרבה משמעות |
|
kuando muncho muncho, kuando nada nada |
שוררת אי סדירות: לעתים שפע גדול ולעתים מחסור ומצוקה |
|
es por muncho, no es por poko |
יש לו דרישות גדולות - לגמרי לא קטנות! |
|
esta muncho ke |
יפה מאוד שהסכים ל .. (כלפי אדם שקשה מאוד להוציא ממנו - בשל גאווה או התנגדות) |
|
mundado adj. |
מקולף, מקוצץ |
peeled, chopped |
|
palavras mundadas |
דברים נחרצים |
|
komer mundado |
להקפיד לאכול (כל ימי הפסח) רק דברים שאין בהם צל צילו של חשש לחמץ |
|
mundar v. |
קלף, קילף; זמר, קיצץ, גזם; העליב, פגע ב- |
to peel; to chop, to prune; to insult, to hurt |
|
kerer mundar a uno |
לכעוס מאוד על מישהו |
|
mundarse v. refl. |
התקלף |
to be peeled |
|
mundarse el kuero |
התקלף העור (למשל בשל חשיפת יתר לשמש) |
|
mundjiré (t.) m. |
תיבה, תיבת כלים, מגירת כסף של קופה |
box, tool box, money drawer of a cash register |
|
enklavar en la mundjire |
למסמר את מטבע הפדיון הראשון בשנה אל תוך מגירת הקופה - כסגולה להמשך הצלחה במסחר |
|
mundo m. |
עולם, תבל; כל הבריות |
world; all the people |
|
a ojos del mundo |
באופן חיצוני |
|
alargar un mundo |
להאריך בצורה מוגזמת |
|
arresento el mundo |
חזרה השלווה, חזר העולם לתיקנו |
|
arrodear el mundo |
לטייל בכל העולם |
|
esto ay en el mundo? |
היתכן דבר כזה? |
|
ay un mundo de diferensia |
הבדל שמים וארץ |
|
azer un mundo de papel |
להגזים ביתרונות של הצעה, להפריח הבטחות באוויר |
|
el Patrón del mundo |
ריבונו של עולם |
|
el muevo mundo |
העולם החדש - אמריקה |
|
el mundo |
הבריות, הציבור |
|
el mundo arrevés |
עולם הפוך - בניגוד לחוקים ולמוסכמות |
|
el mundo dize |
הכל אומרים |
|
el mundo entero |
כל העולם כולו |
|
el mundo entero es suyo |
עצמאי לגמרי, חופשי לעשות כעןלה על רוחו |
|
el otro mundo/el mundo de la verdad/el mundo el vinien |
העולם הבא |
|
embiar al otro mundo |
הרג, שלח לעולם הבא |
|
en el mundo de oy |
בזמננו |
|
en este mundo |
בעולם הזה |
|
en ke mundo estás biviendo?! |
באיזה עולם אתה חי?, אתה מנותק! |
|
en mis mundos |
בחיי |
|
es otro mundo |
זה ''עולם אחר'' - אווירה שונה לגמרי |
|
estruir el mundo |
להרעיש עולמות |
|
estruisión del mundo |
מהומת אלהים |
|
fin/kavo del mundo! |
קץ העולם! - אסון גדול |
|
ir por estos mundos endelantre |
לשוטט בעולם בלי מטרה ותכנית |
|
ke ay/ke se dize por el mundo |
מה חדש בעולם? |
|
ke va dizir el mundo |
מה יאמרו הבריות? |
|
kedar enmedio del mundo |
להשאר תקוע באמצע |
|
kitar a uno del mundo |
לסייע למישהו להתקדם |
|
kitar del mundo |
להרוג, לכלות, להשמיד; להטריד באופן קשה |
|
komer este mundo i el otro |
לזלול: ''לאכול מן העולם הזה והבא'' |
|
komo todo el mundo |
לפי הנהוג והמקובל |
|
me se undió el mundo |
חרב עלי עולמי |
|
meter el mundo d'arriva abasho/en rebuelta |
לגרום בלבול גדול |
|
mundo falso! |
עולם כוזב! (קריאת אכזבה) |
|
en ke mundo venimos!/en ke mundo estamos!/en ke mundo bivimos!/ya no kedó mundo! |
טרוניה על המצב הנורא: באיזה עולם אנו חיים!, גרוע מכך לא יתכן! |
|
no ay tal en el mundo! |
אין דבר כזה! |
|
no le abasta el mundo kon el fundo |
לא די לו בעולם ומלואו - דבר לא משביע את נפשו |
|
no sentir al mundo/deshar dezir el mundo |
לא לשים לב לדברי הבריות |
|
onde se akava el mundo |
קצה העולם |
|
pedrerse del mundo |
לחוש עצב עמוק |
|
por el mundo de tu padre! |
(לשון בקשה והפצרה:) בחיי אביך! |
|
por mundos! |
אני רוצה לראות זאת בעיני! |
|
salir al mundo |
להתגלות, להופיע |
|
se l'akava presto el mundo |
ממהר להתייאש |
|
se le izo el mundo preto |
נעשה לו שחור בעיניים |
|
serrar bokas del mundo |
להפסיק את הרכילות |
|
todo el mundo |
הכל, כל העולם |
|
tomar mundos |
לעשות הרבה רעש |
|
tomarse el mundo |
לאבד את הראש/העשתונות |
|
traer el mundo en un mustacho de ratón |
להגזים בתיאור הסכנות |
|
un mundo de kozas |
המון דברים |
|
undir el mundo |
להפוך עולמות |
|
valer un mundo/valer mundos |
להיות הכרחי, בעל תועלת מירבית |
|
venir al mundo |
להוולד; להרגיש כאילו נולד מחדש |
|
ya me se izo el día un mundo |
היום התארך לי בלי סוף |
|
parte ke no tenga ni en este mundo ni en el otro |
קללה: אל יהי חלקו לא בעולם הזה ולא בבא! |
|
tener/gozar de todo lo bueno de este mundo |
להתענג על כל הטוב שבעולם |
|
no tengo sentido tal en mis mundos! |
מעודי לא שמעתי דבר שכזה! |
|
no se lo pensava/no se lo sonyana en sus mundos/en sus mundos no vido tal |
דבר שכזה לא היה עולה על הדעת - אפילו לא בחלום |
|
aki es en medio el mundo, amezurando! |
בלעג על הכרזה חסרת בסיס: "כאן בדיוק ובצורה מדודה נמצא מרכז העולם..!" |
|
mundo muevo |
שינוי לטובה אחרי תקופה של סבל ממושך |
|
ke krió el Dio en su mundo |
נאמר בהתפעלות על דבר נדיר ביופיו ובתכונתו |
|
no pedronar ni en este mundo ni en el otro |
לנטור איבה לנצח |
|
desha el mundo por onde va/desha bivir al mundo |
אל תתערב ואל תפריע! - תן לעולם להמשיך במהלכו הרגיל |
|
el Dio i todo el mundo ya saven |
סוד הגלוי וידוע לרבים |
|
komo si no uviera nada en el mundo |
מתנהג כאילו מאומה לא קרה |
|
kuando se akava mundo? kuando se muere la persona! |
סוף העולם עבור כל אחד מגיע עם מותו |
|
no saver nada de este mundo/estar en otro mundo |
להיות לגמרי מחוץ לעניינים |
|
no se akavó el mundo/no s'estruyó el mundo! |
המצב אינו חמור עד כדי כך - זה לא סוף העולם! |
|
para ti se dio el mundo |
נאמר באירוניה וקנאה: יש לאל ידך ליהנות מכל טוב העולם! |
|
por ojos del mundo |
כלפי חוץ, למראית עין |
|
salir a ojos/a los ojos del mundo/delantre el mundo |
להראות פניו ברבים אחרי שהיה מנודה/מושמץ |
|
saver del mundo |
להיות בעניינים |
|
djente del otro mundo |
אנשים בעלי השקפות מפגרות |
|
traer/kitar ijos proves al mundo |
להביא ילדים לעולם לעוני וסבל |
|
venir del otro mundo |
"נפל מפלנטה אחרת" |
|
ya se akavó el mundo! |
מאבד בקלות את עשתונותיו |
|
mur (t.) m. |
חותם, טבעת חותם |
seal, seal ring |
|
meter mur (t.) |
להטביע סימן הכר |
|
no le metí mur |
אתה מבקש מידע ופרטים על פלוני? -הכרתיו באופן שטחי ביותר |
|
murat (serb.-cro.) m. |
מטלה |
task |
|
meter murat |
החליט ל-, גמר בדעתו |
|
muraya f. |
חומה; דייק, סוללה; כינוי לאדם חסר הבנה או קהה רגש |
wall; siege-wall, rampart; a nickname for a person who lacks understanding or is emotionally numb |
|
darse a entender kon una muraya |
יש לך עסק עם אדם אטום וחסר דעת |
|
muraya de Bar Natán |
כינוי לאדם נבער מדעת |
|
muriente adj. |
גווע, גוסס, שעומד למות, חולה סופני |
dying, about to die, terminally ill |
|
el dia muriente |
היום הגווע - סוף היום |
|
murir/murirse v./v.refl. |
מת, נפטר |
to die, to pass away |
|
a murir |
לכל היותר, בקושי |
|
asi no me muera! |
שכה אחיה! |
|
asi no te muera! |
אנא ממך! |
|
azer murir |
לגרום סבל וקנאה |
|
dar a murir a la pará (t.) menuda |
ליהנות בלי להתחשב בהוצאות |
|
dar a murir a uno |
להכות מכות נאמנות |
|
dar a murir al pan/al dulse |
לכלות את האוכל בלי שארית |
|
dar ganas de murir |
להתאוות למוות מרוב סבל |
|
echarse para murir |
להכין עצמו למות |
|
es de murir! |
למות! זה מייאש! |
|
estar para murir |
נוטה למות |
|
ke te vas muriendo por los otros |
מה אתה מוציא נשמתך עבור אחרים? |
|
murir a la flor de la mansevez |
למות באביב ימיו |
|
murir a uno del merak (t.)/sehurá (ebr.) |
להעציב/לדכדך מישהו |
|
murir de despecho |
למות ממרירות נפש |
|
murir de espanto/del sar (ebr.) |
למות מפחד, לפחד מאוד |
|
murir de kanseria |
למות מעייפות - להיות עייף מאוד |
|
murir de su muerte |
מת מוות טבעי |
|
murirse a la ambre/por komer |
לגווע מרעב, לחיות בדוחק |
|
murirse por |
נוטה ל-, אוהב ל-, מתאווה ל- |
|
murirse por eya |
למות עליה, לאהוב אותה מאוד |
|
murirse por lo djusto |
נותן נפשו על הצדק |
|
ni si se muere! |
אפילו אם ימות הוא לא יקבל! |
|
no es de murir/murir no es aki! |
אין צורך להגזים, אין כאן סכנת מוות |
|
ya se muere ke kere kontar |
מת לספר |
|
mira ke ay ke murir! |
לא לעד נחיה - תיהנה מחייך כל עוד בידך הדבר! |
|
murir a uno |
להעציב מישהו ולגרום לו עגמת נפש |
|
murirse del selo/murirse de tristeza |
למות מקנאה/למות מצער |
|
se muere por esta ninya |
הוא משתגע אחרי הבחורה הזו |
|
se muere por avlar mal |
אינו מסוגל להתגבר על יצר הרכילות |
|
un komer por no murir |
לאכול בדיוק את הנחוץ כדי להתקיים |
|
murmureo m. |
מלמול, לחישה, לחש, רשרוש, רטינה |
chattering, muttering, murmur, whisper, hiss, rustle, grumble |
|
estar en un marmureo |
להיות במצב רוח רע למלמל ולרטון בלי הרף |
|
mursiégano/galo/mursielano/lago m. |
עטלף |
a bat |
|
ir komo mursiégano |
לגשש באפילה, ללכת כמוכה סנוורים |
|
musafir (t.) m. |
אורח/ת |
guest |
|
estar a musafir (t.) |
להתארח אצל קרובים |
|
ir a musafir (t.) |
ללכת להתארח לתקופת מה |
|
musafir (t.) de punto |
אורח כבוד |
|
musafires espesos |
אורחים כבדים ודביקים |
|
kedar a musafir |
להשאר להתארח אצל קרובים/ידידים |
|
tener musafir |
לארח אורחים |
|
musar (ebr.) m. |
מוסר |
Ethics, moral |
|
dar musar (ebr.) |
להטיף מוסר |
|
mushah (ebr.) adj. |
רע, מרושע |
bad, wicked |
|
rasha mushah (ebr.) |
רשע מרושע |
|
mushamá (t.) f. |
שעוונית, יריעת לינוליאום |
oilcloth, linoleum sheet |
|
kundurias de mushamá (t.) |
נעליים מצוחצחות לנשף |
|
mushiko m. |
שפה קפוצה |
a tight lip |
|
azer el mushiko |
להעוות שפתים לפריצה בבכי |
|
musho m. |
שפה (שפתים); פנים; חרטום |
lip; face; prow |
|
a no avrir mushos |
בלי לפצות פה |
|
alimpiarse/enshugarse los mushos |
להסתלק בלי לפרוע דמי סעודה; להסלק מחובה |
|
azer/amostrar musho musho |
החמיץ פנים |
|
dar la puerta entre kara i mushos |
להגיף את הדלת בפניו של מישהו |
|
el musho ke te sea! |
התבייש לך! |
|
embrujar entre los mushos |
למלמל בצורה לא מובנת |
|
estar kon la nariz enriva el musho |
להראות פרצוף קודר |
|
estar kon el musho kaido |
להיות עם שפה נפולה - נאמר על מי שהועמד במקומו |
|
kaerse de mushos |
ליפול אפיים; לטעות טעות גדולה; להוציא את המרצע מן השק |
|
kedar kon los mushos enshutos |
להאלם ולא להשמיע דבר רע על מישהו |
|
meter a uno el musho en el kanyo |
להוריד את האף לאדם שחצן וגאוותן |
|
meter mushos |
צבעה שפתיה באודם |
|
modrerse los mushos |
לנשוך שפתים (בעקבות אמירת/עשית דבר מה) |
|
se le izieron los mushos vedres/ pretos |
הוריקו/השחירו שפתיו מעלבון/סבל/פחד |
|
dar entre mushos i kara |
לסטור למישהו בפניו |
|
se le sekaron/se le arresekaron los mushos/tiene los mushos sekos |
שפתיו יבשו בצמא (לא הגישו לו אפילו כוס מים) |
|
ya está komo mi musho/komo el musho ke le kedó a bula Djoya |
אמירה אירונית: יפה כמו השפתיים של בולה ג'ויה ... |
|
mustacho m. |
שפם |
mustache |
|
arrodearse el mustacho |
לסלסל בשפמו - לגלות אדישות לבעיות הזולת |
|
kortarse/echarse en basho/arraparse el mustacho |
לומר דברים בצורה נמרצת ונחרצת |
|
mutra (gr.) f. |
פנים זועפות, מצב רוח רע |
sullen face, bad mood |
|
azer mutra (gr.) |
הזעיף פניו, זעף, רגז |
|
dar en la mutra (gr.) |
לתקוף ישירות, להתנגד בצורה בוטה |
|
nasta mutra! (gr.) |
בושה וחרפה! |
|
amostrar mutra |
להראות פנים זועפות |
|
estar kon mutra |
להיות שרוי ברוגז ובמצב רוח רע |
|
muy adv. |
מאוד, ביותר |
very |
|
muy muncho |
הרבה מאוד |
|
muzikante (it.) m. |
נגן, מוזיקנט |
player, musician |
|
kapo muzikante (it.) |
מנצח תזמורת |
|
muzulman/o m. & adj. |
מוסלמי; מוזלמן (במחנות הריכוז) |
Moslem; Mozalman (in the concentration camps) |
|
no dar ni a yaur (t.) ni a muzulmán |
להיות דו משמעי |
|
na prep. |
הנה, הרי, ובכן; קח! |
here, well; take! |
|
na ke viene |
הנה הוא בא |
|
na lo ke bushkas |
הנה מה שחיפשת |
|
na lo ke ganates! |
הנה מה שיצא לך מכל מאמציך - כמה עלוב, כמה עצוב! (נאמר ברוגז) |
|
na nariz! |
איזה חוטם ענקי! |
|
na para ti, na para mi |
הנה חלקך והנה חלקי |
|
na tu, na el |
הנה אתם פנים אל פנים |
|
na! interj. |
קריאה נוכח דבר מה גדול ומכוער |
a cry in front of something big and ugly |
|
na!, na ish! |
הי, אתה שמה! - קריאה גסה ומחוספסת כלפי מישהו |
|
nada f. |
אפס, אין, מאום, מאומה, לא כלום, שום דבר, דבר זניח; כינוי לאדם חסר ערך |
zero, none, nothing, negligible thing; a nickname for a worthless person |
|
a/kada nada |
לעתים קרובות |
|
en manko de nada |
תוך זמן קצר ביותר |
|
komo nada! |
כמו כלום! זה יתכן |
|
mijor ke nada |
יותר טוב מכלום |
|
nada de nada |
הבל הבלים |
|
no ay nada |
אין דבר |
|
no ay nada ke salio |
זה אך יצא |
|
no aze nada! |
אין דבר!, לא חשוב! |
|
no es nada! |
זה לא כלום! |
|
no kerer saver de nada |
אדיש לכל |
|
no me dize nada |
לא מתחשק לי, אין לי חשק |
|
para nada kaldo de avas |
יותר טוב מכלום, עדיף מכלום |
|
por nada de koza |
על לא דבר, על עניין פחות ערך |
|
el mundo salió de la nada |
העולם נברא מאין |
|
lavorar por nada |
לעבוד בחינם/בעבור תשלום אפסי |
|
merkar una koza por nada |
לקנות באפס מחיר/במחיר זול ביותר |
|
no es nada para mi |
אין לי שום קשר משפחתי או ידידותי איתו |
|
espavoreserse por una nada |
להבהל לחינם/על לא דבר |
|
es una nada |
זה דבר חסר ערך; זה אינו דורש שום מאמץ; זה מישהו זניח |
|
no ay nada! |
על לא דבר! |
|
no ay nada en el |
הוא ריק ונבער מדעת |
|
no ay nada en el mundo |
לא היו דברים מעולם, אין בכך שמץ אמת |
|
nada i nada, por amostrarle ke s'esta yerrando |
רק כדי להראות לו שהוא טועה |
|
komo ke no uviera nada |
כאילו לא קרה דבר, מעמיד פנים שהכל נשכח כבר |
|
no está aziendo nada |
הוא בטל מעבודה, הוא מובטל |
|
nada no es, ama... |
זה לא הרבה אבל בכל זאת ... |
|
nadar v. |
שחה; שט, צף |
to swim; to sail, to float |
|
nadar en el oro |
לטבוע בכסף |
|
nadar en la sangre |
להיות שותת דם |
|
nadar en sus vestidos |
לבוש בגדים למעלה ממידותיו |
|
naftalina f. |
נפטלין |
mothball, naphthalene |
|
naftalina marka! interj. |
עובר בטל! (אדם זקן, מריח מנפטלין) |
|
nahamú (ebr.) |
'נחמו'' |
naham? |
|
nahamú! (ebr.) interj. |
לעולם לא! |
|
para nahamú (ebr.) a la tadre |
אף פעם, לדחות משהו לזמן רחוק |
|
shabad de nahamú (ebr.) |
שבת נחמו |
|
nal (t.) m. |
עקב; פרסת סוס |
heel; horseshoe |
|
estiró los nales (t.) |
פשט רגליו - מת |
|
nalga f. |
ירך, עכוז |
hip, buttock |
|
entre kulos i nalgas |
נאמר על אדם שנהג באוילות |
|
nam (t.) m. |
שם, פרסום, תהילה |
name, publicity, fame |
|
tomar buen nam/tomar negro nam |
לשאת שם טוב/להתפרסם לשימצה |
|
namaz (t.) m. |
תפילת המוסלמים |
Muslim prayer |
|
azer namaz |
להתפלל (תפילה מוסלמית) |
|
namorarse v. refl. |
התאהב |
to fall in love |
|
te rogo i te namoro |
אני מפציר בך בכל לשון (נאמר במידה של אירוניה וטרוניה) |
|
namuz (t.) m. |
כבוד עצמי |
self-respect |
|
tokar en el namuz (t.) |
לפגוע בכבוד |
|
nani nani (it.) |
מילות חוזרות בשיר ערש |
repeated words in a lullaby |
|
azer nani (it.) |
לישון (נאמר על תינוק) |
|
narandja f. |
חושחש (תפוז מר - משמש להכנת ריבות); תפוז |
bitter orange - used to make jams); orange |
|
narandja buyida i buena! |
קריאתם של מוכרי ריבת החושחש ברחובות |
|
nargilé (t.) f. |
נרגילה |
hookah |
|
travar nargilé (t.) |
לעשן נרגילה; בהשאלה: להיות משוחרר מכל דאגה |
|
nariz f. |
אף, חוטם |
nose |
|
aferrar/tener a uno por la nariz |
לשלוט במישהו, להובילו לאן שרוצים |
|
avlar de la nariz |
אנפף, דיבר מהאף |
|
azer la nariz |
לעקם את האף, לחוש טינה ותרעומת כלפי |
|
dar por la nariz |
לשים לפני האף (קרובמאוד) |
|
enkasharse la nariz en kada lugar |
לתחוב את האף לכל מקום |
|
enklavar a uno una koza por la nariz |
להכריח מישהו לקנות סחורה שהתחרט מלקנותה; להכריח מישהו לאכול או לקחת תרופה |
|
entrar por la nariz |
להטריד, להרגיז |
|
estar kon la nariz enriva un musho |
לזעוף |
|
kedar kon un palmo de nariz |
נשאר עם אף ארוך - נאמר על מי שעבדו עליו |
|
nariz d'albornía |
אף גדול מאוד |
|
nariz des.hachada |
אף פחוס |
|
no ver mas aya de su nariz |
לא לראות מעבר לאף |
|
se lo vo kitar por la nariz |
אמאיס עליו את זאת |
|
tiene buena nariz |
הוא בעל חושים מחודדים, מבין עניין |
|
yevar/travar por la nariz |
למשוך מישהו באף - להוליכו למקום שרוצים |
|
nariz puntuda |
אף מחודד |
|
le kito la nariz |
אני נחוש בדעתי להשתמש באמצעים חריפים כדי לאלץ אותו לעמוד בהתחייבויותיו/בהבטחתו |
|
tener una nariz una borneta |
להיות בעל אף גדול ומכוער |
|
tener a uno fina la nariz |
לחוש טינה וכעס כלפי מישהו |
|
narizes f. pl. |
נחיריים |
nostrils |
|
korrer las narizes |
האף זב (בעת הצטננות) |
|
sakudir las narizes |
לקנח את האף בחוזקה |
|
narkado adj. |
קשתי, מקושת |
arched |
|
seja narkada |
גבות קמורות ומעוגלות כקשת |
|
nasensia f. |
לידה; ייחוס, מוצא |
childbirth; genealogy, origin |
|
negro de nasensia |
רע מטבע ברייתו |
|
aniversario de nasensia |
יום הולדת |
|
naser/naserse v. |
נולד; בקע, בצבץ |
to be born; to hatch, to emerge |
|
ke mos nasió |
מה חדש? |
|
koza va naser! |
דבר מה יקרה! |
|
le nasieron buchukes (t.) |
'נולדו לו תאומים'' - הוטלו עליו חובות יותר ממה שחשב |
|
naser de muevo |
נולד מחדש, זכה סוף סוף לרווח ונחת אחרי אומללות מתמשכת |
|
ke nunka nasiera yo/no nasiera! |
ולוואי ולא נולדתי! (קריאת יאוש נשית נוכח אסון גדול) |
|
s'afogara al naser! (o: al naser!) |
מוטב שהיה נחנק בלידתו! (ולא גורם לשערוריה הזו - קריאה נשית) |
|
otro komo el no tiene ke naser en este mundo |
הוא אחד ויחיד - אין דומה לו! (גם במשמעות השלילית) |
|
todo lo ke nase i muere es para muestro mal |
נאמר על פסימיסט מושבע החש רדוף על ידי הגורל: כל הקורה בעולם לא נוצר אלא לרעתנו! |
|
el sol/la luna/las estreyas nasen |
השמש/הירח/הכוכבים בוקעים ומציצים ברקיע |
|
el dia nase |
החל היום |
|
no nasió para este echo |
זה למעלה מיכולתו, הוא לו נולד לדברים כאלה |
|
nasido adj. |
יליד, נולד ב- |
native, born in |
|
nasido de adj. |
יליד .., שמוצאו מ- |
|
nasido de siete mezes |
'נולד בחודש השביעי'' - טיפוס חסר סבלנות |
|
nasido de viernes |
אדם ערני מאוד; ''נולד בערב שבת בין השמשות'' - מוּעָד לרע |
|
nasido en |
יליד ..., שמוצאו מ-. |
|
nasido i kresido de kazal |
חסר הליכות ונימוסים (''בן כפר'') |
|
nasido para mal |
אדם מזיק |
|
nasido sin kumadre |
'נולד בלי מיילדת'' - נאמר על אדם פזיז |
|
rezín nasido |
תינוק, יונק, עולל |
|
nasido kon mazal/nasido sin mazal |
נוזל בסימן מזל והצלחה/נולד למזל ביש |
|
nasido debasho la luna de Hasón |
ילד הגדל ומתפתח במהירות ומלא מרץ |
|
nasiente adj. |
שמתחיל להוולד, מבצבץ |
which begins to be born, emerges |
|
el sol nasiente |
החמה המבצבצת באופק |
|
un echo nasiente |
עניין שזה אך החל |
|
nasimiento f. |
לידה, הולדת |
being born, birth |
|
de nasimiento |
מלידה, טבעי, שבא מלידה |
|
el día de nasimiento |
יום הולדת |
|
nasión f. |
אומה, לאום, עם |
a nation, a people |
|
grande nasión |
מעצמה הגדולה |
|
turko/grego de nasión |
בעל לאומיות תורכית/יוונית על פי לידתו |
|
natal adj. |
של לידה, של הולדת |
of birth |
|
paiz natal/lengua natal |
ארץ אם/לשון אם |
|
natura f. |
טבע; אופי, טבע, מהות |
nature; character, nature, essence |
|
de natura es |
מקובל, מורגל |
|
es de natura |
זה טבעי |
|
es su natura |
זה טבעו, כך הוא מתנהג |
|
natura buena/natura negra |
מזג טוב/מזג רע |
|
las maraviyas de la natura |
פלאי היקום, פלאי הטבע |
|
en natura |
בטבעו, בלי שינוי, כפי שהוא גדל |
|
deshar a la natura |
לתת לטבע לעשות את שלו מבלי להתערב |
|
natural adj. |
טבעי |
natural |
|
es natural ke |
טבעי ש- |
|
navaja f. |
אזמל, אולר, סכין, תער |
chisel, penknife, knife, razor |
|
travar navaja |
לשלוף סכין, להתנהג באלימות |
|
naval (ebr.) m. |
נבל |
villain |
|
naval minuval! (ebr.) |
נבל מנובל! |
|
nave f. |
אניה, ספינה, כלי שיט |
a ship, a vessel |
|
dar la nave en tierra |
להוביל עסק לחורבן |
|
tener naves por tierra i gameyos por mar |
באירוניה: לדאוג בלי שום סיבה לדאגה |
|
nave sin kapitán |
ספינה שאבד קברניטה: משפחה שאבד האב המפרנס או מפעל שנותר ללא הנהגה |
|
ver espuntar la nave |
לראות את הספינה צצה באופק |
|
navegar v. |
שט, הפליג באניה; ניווט, הוביל, הדריך; עבר, סבל; גידל |
to sail, to sail in a ship; to steer, to lead, to guide; to pass; to raise |
|
navegar kon la fortuna (t.) |
לשחות נגד הזרם, להתאמץ להתגבר על קשיים |
|
navegar por el pan |
להתאמץ ולהכנס לצרות בעבור פת לחם |
|
navío m. |
אוניה, ספינה |
ship |
|
navíos por tierra, gameyos por mar |
דאגות מדומות |
|
nazar (t.) m. |
עין הרע, גורל רע |
evil eye, bad fate |
|
echar nazar (t.) |
הטיל עין רעה |
|
guadrado de nazar! |
בלי עין הרע! |
|
nazar (t.) no! |
בלי עין הרע! |
|
neder (ebr.) m. |
נדר |
vow |
|
afirmar/akomplir el neder (ebr.) |
לקיים את הנדר |
|
azer neder (ebr.) |
לנדור נדר, להשבע |
|
beli neder (ebr.) |
בלי נדר |
|
tomarselo de neder (ebr.) |
התחייב על כך בנדר |
|
deshar de neder |
הותיר אחריו נדר לילדיו ויורשיו |
|
nefus (t.) m. |
תעודת לידה, תעודת זהות |
birth certificate, ID card |
|
kitar nefus |
להוציא תעודת לידה |
|
negosiante n. |
סוחר, איש עסקים |
merchant, businessman |
|
negosiante en groso |
סיטונאי |
|
negosio m. |
סחר, מסחר, משא ומתן; עסק; עיסוק מענג |
trade, commerce, negotiation; business; delightful occupation |
|
kargado de negosios |
מיופה כוח |
|
tomar el djugo por negosio |
להעביר את הזמן במשחקים |
|
tomar el echo por negosio |
לטפל בנעימות בעסק בלתי נעים שהוטל עליך; לקחת את הנזיפה בקלות |
|
tomar una koza por negosio |
להתמכר למשהו מענג (באופן לא מקצועי) |
|
tomar una reklamasión por negosio |
לחזור בלי הרף על תביעה ולהתענג על ההתגרות בנתבע |
|
negras f. pl. |
התייחסות קשה |
hard reference |
|
estar/tenerla en negras kon uno |
להיות ביחסים גרועים |
|
venir kon uno a las negras |
להגיע עם מישהו לידי עלבונות ומהלומות |
|
tomar a uno kon las negras |
לטפל במישהו בגסות בבוטות באיומים במכות ועלבונות |
|
dezir las negras a uno |
להשמיע את האמת המרה והקשה באוזני מישהו |
|
meter en negras a uno |
לדבר רעות במישהו ולהרחיק בכך חברות ואהדה |
|
tener la de negras kon uno |
להיות ביחסים רעים עם מישהו |
|
tener negras i tener buenas |
להחזיק בהרגלים טובים לצד הרעים, לא להיות רע באופן מוחלט |
|
ver negras i no buenas |
לִצְפּוֹת כי הדברים ישתבשו |
|
negregura f. |
רֶשַע, רשעות, רוע לב, רעה |
wickedness, malice, evil |
|
por negregura |
ברשעות צרופה |
|
por su negregura le vino mal en la kavesa |
הרשעות הביאה רעה ואסון על ראשו |
|
para su negregura no ay par |
אין אח ורע לרשעותו |
|
es negregura |
ברוח טובה: רשע שכמוך! |
|
negro m. & adj. |
רשע; רע, גרוע, כעור, מכוער, מזיק; מלוכלך; שחור |
wicked; bad, ugly, harmful; dirty; black |
|
azer presto i negro |
עשה עבודה בחיפזון, עשה מהר וגרוע |
|
echar la boka en negro |
לחזות חזות רעה |
|
es de los negros kedados |
הוא שטן |
|
estar negro a |
לעולל רעה למישהו |
|
kozas negras |
דברים גסים, בלתי צנועים |
|
negra estreya |
מזל רע |
|
negra fey |
רמיה, חוסר כנות |
|
negra umor |
פנים זועפות |
|
negro de tevah (ebr.) |
רע מטבעו |
|
negro preto |
בין כך ובין כך, איך שלא יהיה |
|
tener a negro |
לחשוב שמשהו מביא מזל רע |
|
tener negra pará (t.) |
קשה לשלם, אינו פותח ארנקו בקלות |
|
tomar a negro |
לקחת משהו כעלבון |
|
un ninyo muy negro |
ילד שובב מאוד |
|
kriansa negra |
ברייה מרושעת |
|
es negro en el gueso/es negro fin'al gueso/es negro fin'al tútano |
הוא רע ומרושע עד לשד עצמותיו |
|
dezear el dia negro de ayer |
בהשוואה לימים הקשים בהווה מתגעגעים אל הימים הרעים דאז |
|
komo la negra estreya/de la negra estreya |
איזה מזל שחור! (נאמר בעיתות קשות ורעות) |
|
mas negro i mas amargo |
זה רע ומר יותר ממה שהעלינו בדעתנו |
|
palavras negras |
מלים מגונות |
|
tener negra fin |
סוף רע וקטלני |
|
todo le viene negro |
שום דבר אינו מוצא חן בעיניו, הכל רע בעיניו |
|
venir en negros dias, en negras oras |
לעבור ימים של מצוקה וייאוש |
|
dezir de uno lo bueno i lo negro |
למנות יתרונותיו וחסרונותיו של מישהו |
|
el negro |
הָרָשָׁע |
|
lo negro |
הרשעות, הָרֶשַׁע |
|
es de lo negro puro |
הוא רע בתכלית |
|
estar metido para lo negro |
מוצא עונג בעשיית רע לזולת |
|
azer negro |
לעולל רע |
|
no sería negro |
זה רעיון לא רע |
|
todo lo negro del mundo |
כל הרע שבעולם, הדברים הגרועים ביותר בעולם |
|
ke negro tuvimos el pareser/el mazal! |
איזה מזל ביש נפל עלינו! (למשמע בשורה רעה) |
|
negro nombre |
כינוי המתייחס למום או פגם של מישהו |
|
tener negro nombre |
להיות בעל שם רע/פרסום רע |
|
negro ke negro Shemah Israel |
"על החיים ועל המוות" - מאחר שהכל בין כך אבוד ניקח את הסיכון |
|
neilá (ebr.) f. |
תפילת נעילה |
Closing prayer (the last prayer of Yom Kippur) |
|
la ora de neilá (ebr.) |
הנקודה הקריטית, רגע ההכרעה |
|
nekama f. |
מיתה רעה |
a bad death |
|
pudrirse en la nekama |
לעבור תקופה מתמשכת של סבל ומחלות |
|
nemsi (t.) adj. & m. |
גרמני; אוסטרי |
German; Austrian |
|
korasón de nemsi |
אדם קר חסר רגש וחסר לב |
|
nes (ebr.) m. |
נס, פלא |
a miracle, a wonder |
|
nesim i niflaot (ebr.) |
נסים ונפלאות |
|
nesim ve-maasiyot (ebr.) |
סדרת ארועים טובים בלתי צפויים המחלצים מצרה |
|
nesesario adj. |
נחוץ, דרוש, הכרחי |
needed, necessary |
|
muy nesesario |
הכרחי, חיוני, נחוץ |
|
neshamá (ebr.) f. |
נשמה |
soul |
|
kitar la neshamá (ebr.) |
להוציא את הנשמה – להתייגע |
|
netilá (ebr.) f. |
נטילת ידים |
washing hands |
|
no se dio netilás |
הכל נשמט מידיו |
|
darse netilás (ebr.) |
ליטול נטילת ידיים של שחרית |
|
neto adj. |
נקי, נטו, טהור, ברור |
net, pure, clear |
|
neto i klaro |
באופן חד משמעי |
|
nevuá (ebr.) f. |
נבואה |
prophecy |
|
abashar la nevuá |
לקבל אות משמים, לזכות לנבואה מלמעלה |
|
l'abasha la nevua |
באירוניה: יש לאל ידו לגלות צפונות העתיד .. |
|
ni conj. |
לא זה, גם לא, אף לא |
not that, not even, not at all |
|
ni menos |
אפילו לא .. |
|
ni tujir ni mujir |
לא להגיב |
|
no ser ni agua ni vino ni bozá |
לפסוח על שתי הסעיפים, להסס, לא להחזיק בדעה מוצקה |
|
ni uno ni otro |
לא זה ואף לא זה, אף אחד |
|
ni mas ni manko |
לא פחות ולא יותר |
|
ke nunka ni no! |
חבל מאוד בשבילו! (נאמר בתגובה לסירוב עיקש ובלתי סביר) |
|
nido m. |
קן |
nest |
|
un nido de ladrones |
מאורת גנבים |
|
un nido de chinchas/de ratones |
קן חרקים/מאורת עכברים |
|
niduy (ebr.) m. |
נידוי |
excommunication |
|
en niduy esté/en herem i en niduy esté |
ארור יהיה! (מוחרם ומנודה) |
|
niegar v. |
שלל, הכחיש; סרב, מאן; כפר ב-; הסתיר, שמר בסוד |
to deny; to refuse; to hide, to keep secret |
|
komer i niegar |
'אכל והכחיש'' – היה כפוי טובה |
|
niegarse v. refl. |
התכחש, לא הודה ב-, לא התוודה על; חזר בו, התחרט |
to deny, not to admit to, not to confess to; to retract, to regret |
|
no te nieges |
אל תכחיש, הודה על האמת! |
|
niervezikos m. pl. |
'עצבים'', כעס עצור |
"Nerves'', restrained anger |
|
estar kon niervezikos |
להתעצבן, להתרגז על דברים פעוטים |
|
niervo m. |
עצב; גיד |
nerve; tendon |
|
estar un maso de niervos |
להיות פקעת של עצבים |
|
niervo de bufano |
גיד בקר המשמש כשוט להלקאה |
|
niervo enkojido |
גיד הַנָּשֶה |
|
aboltarse un niervo |
התעקם הגיד (ברגל) |
|
tomar los niervos |
להיות שרוי במצב של עצבנות על סף ההתפוצצות |
|
kalmar los niervos |
להרגיע את העצבים |
|
nieve f. |
שלג |
snow |
|
asentar la nieve |
הצטבר השלג (ולא נמס) |
|
azer nieve v. |
ירד שלג |
|
nieve de marso |
שלג הממהר להתמוסס; התלהבות/כעס הממהרים לפוג |
|
derritir la nieve |
נמס השלג |
|
el tiempo está a la nieve |
נראה שעומד לרדת שלג |
|
nievla f. |
ערפל |
fog |
|
nievla de gerra |
ערפל קרב |
|
niftar (ebr.) m. & adj. |
המנוח, נפטר |
the deceased, passed away |
|
ser niftar (ebr.) |
נפטר, מת |
|
el niftar esté ainda en basho |
עדיין לא הרימו לשאת את ארונו של הנפטר, עודו מונח על הארץ |
|
nikochera/nikocherá (gr.) f. |
אשה מבוגרת, עקרת בית לתפארת, בעלת בית |
an elderly woman, a proud housewife, a homeowner |
|
ser muy nikocherá (gr.) |
להיות עקרת בית למופת |
|
nikud m. |
מזומן |
cash |
|
pagar en nikud |
לשלם על המקום במזומן |
|
nikurina f. |
לכלוך, זוהמה |
dirt, filth |
|
la ropa se izo nikurinas pretas |
הבד השחיר מרוב זוהמה |
|
ningún/a adj. |
אף (אחד) |
no[body] |
|
a ningun presio |
בשום מחיר |
|
ninguno pr. indef. |
אף אחד; אדם חסר ערך |
nobody; a worthless person |
|
mas de ningunos no! |
דברי ניחומים בשבעה: שלא תדעו עוד צער! |
|
ninguno faze ke le piedre |
שום פושע אינו נמלט בסופו של דבר מעונשו |
|
ninguno vino |
איש לא בא |
|
no ay ninguno |
אין איש; הוא יצור בלתי נחשב וזניח |
|
ninguno se arremedia de su solombra |
איש אינו נהנה מסיועו |
|
ninyeta/ninyete f. |
אישון עין; דבר מה יקר מאוד ללב |
eye pupil; Something very dear to the heart |
|
tener kuidado de uno komo la ninyeta del ojo |
להשגיח על מישהו כבבת עינו |
|
ninyo m. |
ילד, ילדון |
child, little boy |
|
le kedo de ninyo |
הרגל שנותר בו מילדות |
|
ninya de las kayes |
ילדה בלתי ממושמעת, בלתי מחונכת |
|
venga el ninyo en bonora! |
קריאת המוהל בהגיע התינוק אל חדר הברית |
|
nisán/nisanú (t./ebr.) m. |
ניסן |
Nisan (7th month of Heb. year) |
|
aguas de nisán |
גשמי האביב |
|
nivel m. |
מפלס, רמה |
level |
|
nivel de vida |
מעמד, רמת חיים |
|
bivir al nivel de mas riko ke si |
לחיות ברמה שלמעלה מאמצעיו |
|
niyet (t.) m. |
כוונה, כוונה נחרצת |
intention, firm intention |
|
en niyet (t.) de |
בכוונה ל-, כדי |
|
no adv. |
לא, לאו |
no |
|
komo no! |
בוודאי, בהחלט! |
|
no azer de no |
לא לסרב |
|
no ni no! |
לאו מוחלט! |
|
no es koza |
זה לא המקרה - זה בקושי מתאים |
|
no holé (ebr.) no/disho no es no/dezir un no de aki fin ayi |
ביטויים שונים לסירוב מוחלט (לא באל"ף רבתי) |
|
no le dize |
זה אינו הולם אותו, אינו מתאים לו |
|
no esta en si |
אין לו מושג מה הוא אומר - הוא פולט שטויות! |
|
no preguntes ni demandes |
אל תשאל ואל תחקור - המצב גרוע! |
|
no save dezir no |
אינו מסוגל לסרב לאשר מבקשים ממנו |
|
no sea ke? |
אולי יהיה זה .. |
|
no para ti no ay |
אין בשבילך "לא" - רק תביע משאלה ומיד תיענה! (נאמר לעתים באירוניה) |
|
no parese? |
בוא-נא זה לא רציני זה לא יכול להיות כך |
|
no mos de el Dio! |
לא עלינו! |
|
nobet (t.) m. |
השגחה, שמירה; משמרת, תור לביצוע חובה |
supervision, guarding; a shift, a duty turn |
|
tomar nobet |
להתחיל את הפטרול/סיבוב השמירה שלו |
|
nochada f. |
ליל, נשף, מסיבת לילה, ערב תרבות/שירה וכו' |
night, ball, night party, cultural/singing evening, etc. |
|
azer nochada |
לערוך מסיבה; לקיים ליל זכרון למישהו |
|
estar de la nochada |
עבר לילה ללא שינה |
|
nochada buena! |
לילה טוב! |
|
nochada de ensierro |
ליל החופה |
|
nochada de kagalones |
לילה קשה |
|
arrodearse la nochada |
ערב לא צפוי כשמתאפשר לקבוצה של קרובים או חברים לבלות ולהתבדר ברוב עונג |
|
onde le tomó la nochada? |
אז איפה בילה את הלילה (נאמר על מי שנחשד שבילה את לילו במעשים לא יאים) |
|
tale nochada vaya i no venga |
איזה לילה נורא! נקווה שלא יחזור שוב |
|
mos se izo una nochada d'un anyo |
זה היה לילה אינסופי משמים ומוגיע |
|
pasar negra nochada |
לעבור לילה רע |
|
kon ken le tomo/kon ken le tiene ke tomar la nochada |
רחמנות - בידיו של מי הוא נפל! |
|
la nochada del Sinyor |
הילולת רבי שמעון בר יוחאי |
|
la nochada esta por muestro kuento |
באירוניה כלפי אדם איטי או פטפטן המאריך דיבור עד ייאוש: יש לנו כל הזמן שבעולם! |
|
noche f. |
לילה, ליל |
night |
|
a la noche |
בלילה |
|
antiyer la noche |
בליל שלשום |
|
ayer la noche |
אמש, אתמול בלילה |
|
buenas noches! |
לילה טוב! |
|
de noche |
בלילה, מוקדם מאוד עם שחר |
|
esta noche |
הלילה |
|
los de noche de mierkoles i noche de Sabá (ebr.) |
השדים |
|
media noche |
חצות לילה |
|
noche de alhad |
מוצאי שבת |
|
noche de semirá (ebr.) |
ליל השמירה (ערב הברית) |
|
mil i una noche |
מספר סיפורי אלף לילה ולילה - פטפטן ללא תקנה |
|
alevantarse de noche |
להשכים קום עם שחר |
|
ya se izo de noche |
כבר מאוחר, ירד כבר לילה |
|
manyana la noche |
מחר בערב |
|
de la noche a la manyana |
מן הליל עד עלות השחר - זמן קצר שאינו מותיר מרווח לפעולה |
|
nochezika f. |
לילה קצר העובר בסבל או במחלוקות |
a short night spent in suffering or disputes |
|
a la nochezika |
בתחילת הלילה |
|
nombrado adj. |
מכונה, נקרא, קרוי; נודע, ידוע, מפורסם |
called; known, famous |
|
de/en nombrado de |
בשם |
|
es de los nombrados |
מאוד מפורסם, נמנה עם אנשי השם |
|
nombrado i bueno! |
זה אך הזכרנוך!, חבל שלא דברנו על המשיח! |
|
nombransa f. |
זכר, זכרון, יד זכרון |
a memory, a memory monument |
|
deshar nombransa |
להותיר אחריו שם וזכר |
|
nombrar v. |
קרא שם, קרא בשם, נתן שם, כינה, נקב בשם; ציטט, ציין, העלה זכר |
to call a name, to give a name; to quote, to mention |
|
el ke no es a nombrar |
'שאין לנקוב בשמו'' - אלוהים |
|
ni lo nombres |
אל תזכיר את שמו בפני! |
|
en bien se nombre |
מי ייתן וייזכר שמו רק לטובה (כאשר מזכירים שמו של אדם יקר ואהוב בהקשר לא נעים) |
|
nombrarse v. refl. |
נקרא, הזדהה בשם |
to be called, to be identified by name |
|
en bien se nombre |
(כאשר מזכירים אדם בנסיבות לא נעימות:) ''שייזכר בטוב'' |
|
nombre m. |
שם, שם פרטי |
name |
|
a nombre de la ley |
בשם החוק |
|
alevantar el nombre de uno |
לשאת שמו של אדם שנפטר |
|
azerse/ganarse nombre |
לעשות/לקנות שם טוב |
|
demandar por el nombre de uno |
לברר פרטים אודות מישהו |
|
demandar el nombre del kazal (port.) |
לברר מחירו של דבר לפני קנייתו |
|
kitar de nombre |
להדביק כינוי גנאי |
|
solo el nombre le kedo |
'רק שמו נותר'' - על אדם שאיבד את עושרו |
|
tener de negro nombre |
להיות בעל כינוי גנאי |
|
tener negro nombre |
להיות ידוע לשמצה/בעל שם רע |
|
venir kon el nombre i la alkunia |
להביא את כל האסמכתאות |
|
bendicho El i bendicho su Nombre |
ברוך הוא וברוך שמו! |
|
kon el Nombre del Dio |
בעזרת השם, בשם השם נעשה ונצליח! |
|
bendicho el Nombre del Dio! |
יבורך שמו! (על הטוב שגמלנו) |
|
basta mi nombre sea de Abravanel |
באירוניה כלפי מי שסבור כי די בכך שהוא משתייך לשושלת מפוארת |
|
en bien se nombre, mi fijo asistió al akompanyamiento de fulano |
בני - שייבדל לחיים ארוכים - ליווה לקבורות את פלוני |
|
en bien se nombre |
"ששמו ייזכר רק בנסיבות טובות" - נאמר כאשר מזכירים מישהו בהקשר לא נעים |
|
nominativo adj. |
שמי; יחסת הנושא (נומינטיב) |
nominative |
|
un dekreto nominativo |
צו רשום |
|
una aksion nominativa |
מניה רשומה אחת |
|
non adv. |
לא |
no |
|
non djidio |
נוכרי |
|
non m. |
אי זוגי, פרט, מספר איזוגי |
odd |
|
djugar a pares i nones |
לשחק ''זוג אופרט'', לסכן, להכריע בגורל |
|
noranegra f. |
אסון |
disaster |
|
ijo/ermano de la noranegra |
בן המעולל צרות להוריו/שונא את אחיו |
|
marido noranegra |
בעל הנוטש את אשתו, בעל הבוגד באשתו |
|
noranegra hue! |
אהה איזה אסון! |
|
un komer de la noranegra |
לחם טבול בדמעות |
|
nota f. |
הערה, רשימה, ציון; חשבון (במסעדה וכו') |
note |
|
tomar nota v. |
רשם הערה, ציין |
|
tomar en nota |
להביא בחשבון |
|
tomar de nota |
לשים לב, להיות מודע לדבר מה שיש להביאו בחשבון או להשתמש בו |
|
notado adj. |
המצויין; מצויין, ראוי לציון, בעל שם |
noted |
|
los notados |
העשירים, הנכבדים, ''פני העיר'' |
|
un notado |
בעל שם במקצועו |
|
notar v. |
רשם, העיר, באר, ציין; נתן ציון; הבחין ב- |
to notate |
|
a notar ke |
יש לציין, להביא בחשבון |
|
novio/via n. |
חתן/כלה; ארוס/ארוסה |
bride/groom; fianc? |
|
estar novio/a |
'להיות במעמד של חתן/כלה'' - להיות שרוי במצב מעורר רחמים |
|
ya estas un novio/una novia |
את/הלבוש/ה בהידור |
|
el abashar de novia |
הבאת הכלה מלוּוה אל החופה |
|
kaminar komo un novio |
להלך בצורה חגיגית |
|
kom'al novio |
ממושמע מאוד |
|
novia ke te vea! |
שאזכה לחופתך! |
|
novio/via de kaza |
הבן/הבת הבכור/הבבית |
|
el novio |
הגיבור הראשי (בסיפור) |
|
nula f. |
אפס |
zero |
|
azer nula |
לבטל |
|
es una nula |
הוא אפס מאופס, חסר ערך |
|
número m. |
מספר, ספרה; גליון (של כתב עת); "מספר" – קטע בהופעה |
number |
|
dar número |
למספר |
|
número sien |
'אפס אפס'', בית כסא, בית שימוש, שירותים |
|
número uno |
מספר אחת - הטוב ביותר |
|
se l'embarro el número |
מן האיכות הטובה ביותר, מחוץ לסולם ההערכה |
|
dar números de orden |
למיין לפי סדר מסויים |
|
son números al tefter |
כל זה עבר זמנו ואין לו משמעות |
|
el número 100 |
אפס-אפס, השירותים |
|
nunka adv. |
אף פעם, בשום אופן, לעולם לא |
never, no way |
|
ke nunka ni no! |
שימשיך בסירובו!, הפסד שלו! |
|
ke sea ke nunka sea! |
יהיה אשר יהיה,לא איכפת לי! |
|
nunka sea ke |
האם לרוע המזל? |
|
nunka mos manka por adonde |
המזלהרע רודף אחרינו בכל מקרה |
|
mas vale tadre ke nunka |
מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא |
|
nunka se vido tal! |
מעולם לא ראינו דבר שכזה! |
|
nur (t.) m. |
יופי, מראה חיצוני |
beauty, looks |
|
kitarse el nur (t.) |
התכער |
|
nuve f. |
ענן, עב |
cloud |
|
estar en las nuves |
להיות מנותק מן המציאות |
|
kaer de las nuves |
להתפעל נוכח משהו שלא היה ידוע |
|
me se izo todo nuves pretas |
'הקדירו שמי'' - הכל נעשה לי שחור |
|
saltar a las nuves |
להביע זעם ורוגז נוכח עוולה או השמצה |
|
se deskargaron las nuves |
היה ''שטפון'', ירדו מטרות עזים |
|
suvir a uno a las nuves |
להרעיף על מישהו שבחים וחנופה |
|
suvir nuves pretas |
לקבל סחרור ראש |
|
nuves pretas |
עננים כבדים ושחורים |
|
nuvlina f. |
עננה, ענן כבד |
dark cloud |
|
abashar/kaer la nuvlina |
ירד ענן על |
|
tomar nuvlina |
להיבעת |
|
nyanyas kastanyas |
שיבושי לשון |
language distortion |
|
dezir nyanyas kastanyas/es dezir nyanyas por kastanyas |
לשבש את המלים |
|
nyudiko m. |
קשר קטן |
a small knot |
|
echar/tener nyudikos |
להחזיק חסכונות קטנים שמורים היטב |
|
nyudo m. |
קשר |
knot |
|
alma de nyudos |
קמצן |
|
azer/guadrar/eskonder nyudos |
להתקמצן |
|
echar nyudo |
לחתוך, לשים קץ לדיון מתמשך |
|
nyudo siego |
קשר מסובך שאי אפשר להתירו |
|
no saver echar nyudo |
לא להיות מסוגל לחתוך עניינים |
|
tener un nyudo al garón (ebr.) |
להיות נתון בחרדה |
|
o conj. |
או |
or |
|
o .. o .. |
או... או... |
|
ofensiva f. |
התקפה, תקיפה |
offensive |
|
tomar la ofensiva |
לתקוף ראשון, ליטול את היוזמה לתקוף |
|
ofisio m. |
מקצוע, עיסוק, מלאכה; משרד |
profession, occupation, craft; office |
|
lo tiene/lo tomo por ofisio |
סיגל לעצמו כהרגל, חוזר בלי הרף על משהו |
|
ofisio de mano |
אומנות, מלאכת כפים, מקצוע של עבודת יד |
|
ofisio de marido kon mujer |
דרך גבר בעלמה, התייחדות |
|
ambezar ofisio |
ללמוד מקצוע, לקנות מקצוע |
|
ogadero m. |
ענק לצואר |
necklace |
|
ogadero djoyaré/djoyado |
ענק משובץ אבנים טובות |
|
oganyo adv. |
השנה |
this year |
|
la anyada de oganyo |
השנה הנוכחית |
|
ogul (t.) m. |
בן של |
son of |
|
eshek ogul eshek!(t.) |
חמור בן חמור! |
|
oída f. |
שמועה; שמיעה |
rumor; hearing |
|
oídas buenas |
שמועות טובות |
|
oídas malas |
שמועות רעות |
|
oído m. |
אוזן; חוש שמיעה, אבר שמיעה |
ear; sense of hearing, organ of hearing |
|
dezir al oído |
ללחוש על אוזן, לִלְאֹט סוד |
|
duro de oídos |
כבד שמיעה |
|
taparse los oídos/no prestar oído |
לאטום את האזניים - לסרב לשמוע |
|
tener buen oído |
להיות בעל שמיעה דקה |
|
venir a los oídos de |
להגיע לאזני |
|
es de taparse los oídos |
אלה הם דברים גסים שאינם ראויים להשמע |
|
oír v. |
שמע, הקשיב, האזין; ציית |
to hear, to listen; to obey |
|
no oír palavra |
לא לשמוע לקול ההגיון |
|
oír palavras |
להיות נזוף |
|
el Dio ke te oyga! |
שאלוהים ישמע לך וימלא רצונך! |
|
es imposivle por oír! |
לא ייאמן כי יסופר! |
|
oye! |
שמע נא! |
|
oja f. |
עלה, טרף; דף |
leaf; page |
|
aboltar oja |
לדפדף, לעבור דף |
|
afinkar la oja |
לעמוד ולהתעקש על פרטים טפלים, להתנהג בנוקדנות |
|
avrir oja |
לרדד בצק לעלה דק (לפתוח עלה בצק) |
|
oja de lata |
יריעת פח |
|
ropa en oja |
אריג המיועד לתפירת שמלה/חליפה |
|
ojada f. |
מבט, הצצה, מעוף עין, רפרוף |
a look, a glance |
|
echar ojadas/echar una ojada |
להעיף מבט; להשגיח בתשומת לב; לשלוח מבט כעוס |
|
ojada de fuego |
מבט עויין |
|
ojadas de amor |
מבט מלא אהבה |
|
ojeado adj. |
שנתנו בו עין רעה |
who cast an evil eye on him |
|
pan ojeado |
לחם שנתנו בו עין רעה |
|
ojo m. |
עין |
eye |
|
a ojo |
נראה ש-, לפי הערכה |
|
avrir los ojos en vente i kuatro |
לפקוח עינים, להקדיש תשומת לב רבה |
|
avrir ojos |
לפקוח למישהו עינים לגבי יתרונותיו של עסק |
|
azer del ojo/ojiko |
קרץ בעיניו |
|
buenos ojos! |
באירוניה: עיניים ליופי בלבד! |
|
dar al ojo |
לצוץ לנגד העינים |
|
dar en ojo |
להפתיע, להתמיה |
|
dar kon ojo |
לתת בחוסר רצון |
|
ojo de Amán |
'עין'' בעץ |
|
echar el ojo en yeno |
לקחת מן המובחר |
|
echar los ojos en blanko |
להתעלף; למות |
|
echar un ojo |
להעיף מבט מפעם לפעם |
|
en/entre avrir i serrar el ojo |
כהרף עין |
|
enganyar a los ojos |
לאחז עינים |
|
entrar en el ojo de una persona |
לשאת חן בעיני מישהו |
|
es el ojo preto de la famiya |
הוא המובחר שבמשפחה |
|
eskaer de los ojos |
איבד כבודו בעיני אחרים |
|
estar kon el dedo al ojo |
להסתבך בבעיות שקשה לצאת מהן; להיות מוטרד בעניין חסר חשיבות |
|
estar kon las grenyas en los ojos |
זה אך התעורר, עיניו מכוסות קרום שינה |
|
inchir el ojo |
להפתיע, להתמיה; לספק בשפע |
|
kerer kitar los ojos kon kerpedén (t.) |
להיות דורסני, לנהוג בדורסנות |
|
kitador de ojos |
טורף, דורס, דורסני; אדם מזיק |
|
kitar los ojos |
להשתמש לרעה בנדיבותו של מישהו; להזיק מתוך כוונה רעה |
|
kitarse los ojos |
לריב, להתקוטט |
|
komer kon los ojos |
לטרוף בעיניים |
|
meter ojo |
לקנא |
|
mirar kon buen ojo/ver de buen ojo |
לראות בעין טובה |
|
mirar kon kuatro ojos |
לבחון/להשגיח בשבע עיניים |
|
no artarse el ojo |
לא לדעת שבעה |
|
no fiar de un ojo al otro/no fiar del ojo a la seja |
להשגיח בשבע עינים |
|
no pedrer del ojo |
לא להסיר את המבט מ- |
|
no se esta viendo ojo kon ojo |
אינך רואה את הדברים עין בעין; העניין נסתר מעיניך |
|
ojo burakado |
נפש לא תדע שבעה; צר עין, מקנא |
|
ojo de azeite |
טיפת שמן, עיגול שמן |
|
ojo de gayina |
יבלת בין אצבעות הרגל |
|
ojo de la alguja |
קוף המחט |
|
ojo farto |
התנהגות של רוחב ונדיבות |
|
ojo furón/de forón |
נפש לא תדע שבעה |
|
ojo kon ojo |
פנים אל פנים, בצוותא |
|
ojo malo |
עין רעה |
|
ojo por ojo |
עין תחת עין |
|
ojo vazío |
'עין ריקה'' - נפש לא תדע שבעה; טורף ודורס |
|
ojos billul (t.) |
עיניים בהירות |
|
ojos de Bilam |
ראיה חדה |
|
ojos de gato |
עיני חתול (צבעוניות) |
|
ojos de guerko |
עיני שד - רואות כל |
|
ojos de pipi |
עיניים בעלות חדות ראיה (גם בלילה) |
|
ojos del kaldo |
עיגולי שמן על המרק |
|
ojos en la kara ke no le keden! |
שיעקרו עיניו! (לשון קללה) |
|
ojos mios!/ojos de la madre! |
קריאת חיבה לילד |
|
ojos pishados |
עיניים דבוקות בקרומי שינה |
|
ojos trabulados |
עיניים מטושטשות |
|
pasar por el ojo |
לבדוק אחד אחד |
|
por mis ojos! |
בעיני! (לשון שבועה) |
|
salir de los ojos |
יוצאות לו העיניים מרוב קנאה |
|
ser el ojo preto de alguno |
להיות בבת עינו של מישהו |
|
serrar/serrarse los ojos |
העלים עין |
|
tapar el ojo |
לנקר עיניים בעושרו |
|
tapar ojos i boka |
עצימת עיני המת |
|
tener al ojo |
לשים לב, להשגיח |
|
tener los ojos aviertos |
לפקוח עינים |
|
tener los ojos chanakas (t.) |
להיות בעינים פעורות; לסבול נדודי שינה |
|
tener los ojos pasharos |
עינים נעצמות מרוב עייפות |
|
tener ojo arto |
לא להתאוות, לא לחוש קנאה |
|
tener un tapón al ojo |
להיות בעל תבלול בעין |
|
tomar de ojo |
לקנא ולהטיל עין רעה בהצלחתו של מישהו |
|
tomar entre ojos |
לא לסבול מישהו |
|
viene de kostar los ojos de la kara |
הדבר יקר מאוד |
|
yevar entre ojos |
לעקוב אחר משהו/מישהו בדאגה |
|
achetar/afirmar kon los ojos serrados |
להסכים/לחתום בעיניים עצומות (מתוך אמון מלא) |
|
afartar el ojo |
להיות מסונוור למראה השפע (מזון, כסף) |
|
avlar kon los ojos |
לדבר במבטי עיניים |
|
azer por ojo malo |
לנקוט אמצעים למניעת עין רעה |
|
dar entre ojos |
להכות מישהו בין העיניים |
|
de ojo ke lo guadre el Dio |
הוא מצליח ומשגשג - שאלוהים ישמרהו מפני עין רעה! |
|
el ojo le kedó en lo ke me dieron |
הוא מת מקנאה מפני שלא קיבל את החלק שאני קיבלתי |
|
enfinkar los ojos |
לנעוץ מבטים חודרים ונוקבים |
|
estar kon la sangre en los ojos |
הדם עלה לו לעיניים (מרוב כעס) |
|
s'avren los ojos! |
נוסחת קסם להסרת עין רעה כאשר מדברים על הצלחה העשויה לעורר קנאה |
|
siego d'un ojo |
שתום עין |
|
tiene ojo en pará |
קמצן, נותן ליבו רק לכסף |
|
ver pará por el ojo |
לראות סוף סוף צורת מטבע (אחר תקופת עוני ומצוקה) |
|
ya no me kedaron ojos de tanto kuzir/rekamar/meldar |
עיני יצאו מרוב תפירה/רקמה/קריאה |
|
se l'entraron los ojos para adientro |
עיניו שקועות בחוריהן |
|
se kayó i se kitó los ojos |
הוא נפל ונפצע קשה |
|
ojos ke le vieron ir no vieron mas venir |
הוא יצא ומעולם לא חזר |
|
ojo de prove |
אדם קטנוני |
|
ojo furón |
נפש לא תדע שבעה |
|
no tiene ojo en prá/tiene el ojo arrasgado |
כסף אינו נחשב בעיניו - רגיל לחיות בשפע |
|
no serrar ojos |
לסבול מנדודי שינה |
|
ke se siegen los ojos de los enemigos |
שיתעוורו עיני המקנאים שעינם צרה בי! |
|
no inche el ojo |
העין לא תשבע .. (אי אפשר לספק את ..) |
|
no kitar el ojo d'enriva de uno |
לא להסיר את המבט מעל מישהו |
|
no le kedó ojos ni pestanyas |
הוא הרוס לגמרי (נאמר בסיפוק כלפי אדם שאינו חביב עלינו ושאיבד את כל אשר לו) |
|
ke mi ojo no le aga mal! |
שדברי (בשבחו, אודות הצלחתו) לא יביאו עליו עין רעה! |
|
ke te da el ojo? |
במבט מהיר בכמה היית מעריך את משקלו/את נפחו? |
|
le salieron los ojos para ahuera |
עיניו יצאו מחוריהן |
|
lo vide kon mi ojo |
במו עיני ראיתי |
|
meter los ojos para abasho |
להשפיל מבט, לא להסתכל בעיניו של מישהו |
|
mirar kon mal ojo/kon negro ojo |
להביט בחשדנות וחוסר אמון |
|
mirar kon ojos de piadad |
לתת מבט רחום, להביט בחמלה |
|
no m'alkansa el ojo fina ey |
אינני יכול להבחין מן המרחק שאני נמצא בו |
|
en los ojos ke le den lo ke tengo echo! |
כפוי טובה שכמוהו - שכל מה שעשיתי למענו ייפול על עיניו ויעוורן! |
|
kitar el ojo preto del merkader |
לקנות את הסחורה המובחרת ביותר של הסוחר הזה |
|
no m'aferra, no me da el ojo |
המשקל שנקבת בו אינו נראה לי/הכמות שנקבת בה אינה נראית לי |
|
ojos de gato no están de hadjilik |
לא נראה לי שהוא עומד להסתלק בקרוב, הוא תקוע כאן לבלי זוז |
|
aharvar el ojo |
הדבר בהיר כבר ממבט ראשון |
|
avre el ojo i mira al pan! |
שים לב והזהר! |
|
dar un ojo a la kolada |
לכבס כביסה ראשונה |
|
estar de no alevantar ojo del livro/del kuzido/del bastidor |
להיות שקוע (לא להסיר עין מ) בספר/בתפירה/ברקמה |
|
estar kon sien ojos |
להשגיח בשבע עיניים |
|
kedar el ojo en una koza |
לא להסיר עין ממשהו - להיות מוקסם ולחשוק בו |
|
kítalo de mis ojos! |
סלקו אותו מנגד עיני! |
|
kitarse los ojos kon sus manos |
להזיק לעצמו, לפעול בניגוד לאינטרסים שלו |
|
me se pasó/me se fuyó del ojo |
פסחתי על זה, לא שמתי לב, נסתר מעיני |
|
me s'espanta el ojo |
זה מפחיד אותי, אינני מעז לטפל בכך |
|
mirar kon otro ojo |
לראות משהו/מישהו בעין טובה יותר מאשר בעבר |
|
mo le kitó por los ojos |
קלקל לנו את כל העונג |
|
mos kitó el pranso por los ojos |
קלקל לנו את כל החגיגה/הסעודה המשפחתית |
|
mos siega de los ojos/no mos desho ver de los ojos |
גרם לנו תקלה חמורה |
|
no deshar del ojo |
לא להסיר את המבט מ .., להשגיח בלי הרף |
|
no le dishe ke tiene el ojo tuerto |
מדוע הוא כועס? לא אמרתי לו שום דבר פוגע! |
|
no me se alevanta el ojo para verlo |
אני מזלזל בו - הוא אינו ראוי למבט מעיני |
|
no me se tapa el ojo |
הפאר והעושר שלו אינם מותירים בי כל רושם |
|
no pueder ver ojos en la kara al d'enfrente |
לא מסוגל לראות בהצלחת הזולת |
|
ojo de buen mirar |
אדם בעל טעם טוב וחוש ליופי שבוחר תמיד בטוב ביותר ועושה את הנאה והטוב |
|
por ojos de la djente/por ojos del mundo |
שלא ידברו הבריות - להתאים עצמו לדעת הכלל |
|
saltar a los ojos |
מתבלט, "קופץ לעיניים" |
|
se l'avrieron los ojos |
הוא מוקסם ומלא התפעלות נוכח ידיעה טובה שקיבל/נוכח אפשרות שנפתחה לפניו |
|
tala koza no la tiene visto ojo de sol |
דבר יפה כל כך לא שזפה עוד עין השמש! |
|
taparse los ojos |
לא להיות חסר פניות |
|
tener en ojos |
לשנוא |
|
tener una koza entre los ojos |
הדבר נמצא לנגד עיניו והוא אינו מבחין בו |
|
ver un ojo d'alegria |
ליטול חלק בשמחה משפחתית/באירוע שמח |
|
oka/oká f. |
אוקיה (מידת משקל - 400 דראמה) |
ounce |
|
bovo de okas |
טיפש גדול, שוטה מופלג |
|
okupar v. |
כבש, תפס; מילא (תפקיד); העסיק |
to occupy |
|
okupó el lugar |
תפס את המקום |
|
okuparse v. refl. |
התעסק |
to occupy oneself |
|
okuparse de v. |
התעסק ב-,עסק ב- |
|
olam (ebr.) m. |
עולם |
???? |
|
ay tal en el olam (ebr.)? |
היתכן כדבר הזה? |
|
olam abá (ebr.) |
העולם הבא |
|
irse al olam aba (ebr.) |
להסתלק לבית עולמו, למות |
|
mandar/embiar al olam aba (ebr.) |
להרוג, לשלוח מישהו לעולם הבא |
|
tener parte en olam aba (ebr.) |
להיות בעל חלק בעולם הבא, להיות חסיד וצדיק |
|
no ay tal en el olám! |
לא היה ולא נברא! |
|
olgansa/olgansia f. |
נופש, מנוחה, עֹנֶג |
rest, pleasure |
|
no ayar olgansa |
אינו מוצא מנוח לנפשו |
|
oliva f. |
זית |
olive |
|
azeite de oliva |
שמן זית |
|
azerse oliva |
להוריק מרוב סבל/מעלבון |
|
olvidadijo m. |
נְשִׁיָּה, שכחה מכוונת |
oblivion, Intentional forgetting |
|
azer olvidadijo |
להעמיד פנים שהדבר נשכח |
|
tomar emprestado i azer olvidadijo |
לקחת הלוואה ולהעמיד פנים כאילו לא היו דברים מעולם |
|
olvidado adj. |
שכוח, נשכח |
forgotten |
|
pasar kon uno oras olvidadas |
'לשרוף'' את הזמן עם מישהו |
|
olvidar/olvidarse v./v. refl. |
שכח, נשה |
to forget |
|
echarse a olvidar |
להשכיח מליבו |
|
me se olvidó |
שכחתי, נשכח ממני |
|
olvido m. |
שכחה |
forgetfulness |
|
echar en olvido |
לשכוח, להשכיח מהדעת |
|
por olvido |
מתוך שכחה |
|
por yerro o por olvido |
מתוך טעות או מתוך שכחה |
|
salvo yerro o olvido |
טל"ח (טעות - לעולם חוזר) |
|
ombligo m. |
טבור |
navel |
|
abasho del ombligo |
מתחת לטבור, מתחת לחגורה |
|
se l'abolto el ombligo/se metio el ombligo arevez |
התהפכה לו הבטן, סבל משלשול |
|
ombra (fr.) f. |
צל |
shadow |
|
meterse al'ombra (fr.) |
לחסות בצל |
|
ombre m. |
בן אדם, אדם, אנוש, איש, גבר |
male, human being, person, man |
|
azerse ombre |
הגיע לפרקו, בגר; יישר/תיקן את דרכו |
|
es ombre |
הוא אדם ישר ואמיץ |
|
komporte de ombre |
התנהגות של אדם בעל הליכות ונימוסים |
|
ni ombre ni mujer |
דבר בלתי מוגדר,לא ברור |
|
ombre de bien |
נדיב, בעל צדקה |
|
ombre de buena ventura |
אדם מאושר בחלקו |
|
ombre de edad |
אדם מבוגר |
|
ombre de famiya |
בעל משפחה |
|
ombre de fecho |
איש עסקים |
|
ombre de ley |
משפטן |
|
ombre de palavra |
אדם העומד בדיבורו, מקיים התחייבויותיו |
|
ombre de sensia |
מלומד |
|
ombre de valor |
אדם בעל ערך ויכולת |
|
ombre del puevlo |
'עמך'' |
|
ombre! |
בן אדם! שים לב! שמע! |
|
kaza sin ombre |
משפחה בלי גבר מפרנס ומנהיג |
|
ombre djusto/derecho |
איש ישר |
|
ser/amostrarse ombre |
להיות גבר, לנהוג באומץ; להיות בן אדם |
|
un buen ombre |
איש טוב |
|
ombría f. |
נדיבות ספונטנית; אומץ |
spontaneous generosity; courage |
|
azer una ombría |
לעזור בנדיבות ובאצילות נפש |
|
ombro m. |
כתף |
shoulder |
|
alevantar los ombros |
למשוך כתפים - לבטא אדישות או בוז |
|
arimarse al ombro de alguno |
להשען על כתפי |
|
echarse la kaza al ombro |
לנהל היטב את משק הבית בלי שום עזרה |
|
enkojer los ombros |
למשוך כתפים |
|
tomar/yevar al ombro |
לשאת מישהו על השכם/על הכתפיים |
|
echarse la torvá al ombro |
אינו מהסס לקחת עליו עבודה פשוטה (סבלות) כדי להתפרנס |
|
onda f. |
גל, נחשול; בחילה, קבס |
wave, a big wave; nausea |
|
ay ondas |
הים גלי וסוער |
|
estar kon ondas |
לסבול מבחילות |
|
onde adv. |
איפה, היכן; אצל, במקום ש- |
where; at |
|
de onde a onde/de onde para donde |
אין שום קשר בין הדברים |
|
de onde lo vido |
מאיפה זה בא לו? הואלא למד זאת בבית |
|
de onde savemos ke |
מנין לנו הבטחון ש- |
|
no se save por onde tomar lo |
אין יודעים איך ''לאכול'' אותו - קשה להסתדראיתו |
|
onde dar la kavesa en primero |
מרוב בעיות וקשיים אין יודעים במה להתחיל לטפל |
|
onde lo metes ayi está |
הוא יעיל וטוב בכל מקום שתוקעים אותו |
|
onde lo vites eskrito |
מה שאתה דורש אינו צודק, אינו מעוגן בשום דבר |
|
onde lo vites |
אין זה מקובל, אין לזהתקדים |
|
onde onde toma |
מדבר הבליות |
|
onde s'arapa el guerko |
בקצה העולם, במקום רחוק ונידח |
|
onde tu, onde yo? |
איפה אני ואיפה אתה? - מרחק עצום מפריד בינינו |
|
onde va ke vaya |
יהיה אשר יהיה, מהשיהיה יהיה |
|
de onde sale el sol i asta onde se pone |
מאופק עד אופק |
|
de onde vienes? |
מאין אתה בא? |
|
onde el padre, onde el fizo! |
הבדל שמים וארץ בין האב לבין הבן! |
|
onde está ke kede |
על אדם בלתי אהוד שנפטר לבית עולמו: שיישאר במקום שבו הוא מצוי! |
|
onde huites? -onde pishan las vakas |
-איפה היית? -אין זה עניינך! |
|
onde irás ke mas valras? |
בכל אשר תלך ירדפך מזל הביש! |
|
onde está lo ke deshites |
הדברים רחוקים ממה שתיארת והבטחת |
|
onde están akeyos tiempos! |
היו זמנים ..! |
|
onde le tomó la nochada |
באיזה מקום מפוקפק בילה את הלילה? |
|
onde no es salen pleitos |
מדברים פעוטי ערך צומח תמיד הריב בינינו |
|
onde no lo asembran lo akojen |
פוגשים אותו במקומות הכי זרים ונידחים |
|
onde Sham, onde Bagdad? |
אתה מבלבל בין שני דברים שונים לחלוטין! |
|
onde tiene tanto ke kontar? |
מנין הוא דולה את כל הסיפורים האלה? |
|
onde vas por estos lodos? |
(לאדם שפוגשים בו באקראי:) לאן פניך מועדות? |
|
onde vas? -onde konde konde |
לאן פניך מועדות? אין זה מעניינך! |
|
onde venden peshe? a la peshkaderia |
נאמר על דבר מובן מאליו |
|
por onde ke mos amaneska! |
ולוואי שתחלוף הרעה ויאיר היום! |
|
por onde ke se aga de noche |
שיחלוף כבר היום ויגיע הלילה! |
|
se hue por onde vino |
חזר כלעומת שבא |
|
ondear v. |
העמיק; קיווה, דמיין לו כאפשרי |
to deepen; to hope, to imagine to himself as possible |
|
ondear de la mano del Dio |
לקוות לנס משמים |
|
ondina f. |
עומק, מעמק |
depth |
|
las ondinas de la memoria |
מעמקי הזכרון |
|
las ondinas de la mar |
מעמקי הים |
|
ondular v. |
סִלְסֵל, עשה תלתלים, תִּלְתֵּל |
to curl, to make curls |
|
ondular los kaveyos |
לסלסל בשערו |
|
onesto adj. |
ישר, הגון |
honest |
|
muy onesto |
ישר מאוד, הגון, בלתי משוחד |
|
onor f. |
כבוד |
honor |
|
arekojer la onor |
להגן על הכבוד |
|
azer las onores |
לקבל בצורה יפה ומכובדת מישהו |
|
azer onor a sus parientes/a su maestro |
הביא כבוד להורים/למורה בצורה שבה ביצע את הדבר |
|
bushkar onores |
לרדוף אחר כבוד וכיבודים |
|
dar onor |
לכבד, לתת כבוד |
|
komportarse a onor de su famiya |
להתנהג כפי כבוד משפחתו |
|
los onores |
הקלפים בעלי הערך במשחק קלפים |
|
lugar de onor |
מושב הכבוד |
|
manchar la onor |
להכתים כבודו של מישהו, לפגוע בו |
|
meter a la puerta kon onor |
לגרש מישהו בנימוס |
|
ombre de onor |
איש כבוד |
|
pagar la onor |
להחזיר למישהו באופן הדדי על יחסו הטוב |
|
palavra de onor/por mi onor |
מילה של כבוד - צורה של שבועה |
|
salir kon onor |
לצאת בכבוד מן העניין |
|
tokar en la onor |
לפגוע בכבוד |
|
akojedor kon onor |
מקבץ נדבות בעל כבוד |
|
azerse onores de parte a parte |
לכבד זה את זה |
|
dar una fiesta en onor de uno |
לערוך מסיבה לכבודו של מישהו |
|
es kestión de onor/es un punto de onor |
יש כאן עניין של כבוד (מישהו עלול להפגע) |
|
es onor para mi |
לכבוד הוא לי ... |
|
ganar/kovrar onor |
לזכות לכבוד ולשם טוב |
|
guadrar la onor |
להקפיד לא לעבור בדבריו את גבולות האיפוק והטעם הטוב |
|
ladrón kon onor |
גנב השומר על חזות מכובדת |
|
pedrer la onor |
לאבד את כבודו ושמו הטוב |
|
onorado adj. |
מכובד |
honorable |
|
mujer onrada |
אשה כבודה וזכה ללא דופי |
|
viejo onrado |
קשיש נכבד בעיני כל |
|
onrado del Dio i de la djente |
רצוי לפני אלוהים ואדם |
|
moso onrado |
בחור מהוגן וצנוע ובעל הליכות נאות |
|
mosa onrada |
בחורה מהוגנת וצנועה ללא רבב |
|
onsa f. |
אונקיה (מידת משקל 75 דראמאס) |
ounce |
|
no le kedó una onsa de sangre |
כל הדם אזל מפניו - הוא חיוור לגמרי (מבושה/מפחד) |
|
onze num. |
אחת עשרה |
eleven |
|
ya se izo onze/ya son las onze |
כבר קרבה שעת צהריים (ועדיין לא הזזנו את עצמנו ולא התחלנו לעבוד ..) |
|
ora (1) f. |
שעון |
watch |
|
avansar/retadrar la ora |
לקדם/להסיט לאחור את השעון |
|
la ora dio tres |
השעון השמיע את השעה שלוש |
|
la ora esta dando |
השעון מצלצל, משמיע את השעה |
|
la ora va adelantre |
השעון מקדים |
|
la ora va atrás |
השעון מפגר |
|
los palikos de la ora |
מחוגי השעון |
|
me kedo la ora |
השעון נעצר |
|
ora a la franka |
שעון אירופאי (השעון הרגיל) |
|
ora a la turka |
שעון תורכי (מחלק את הזמן בין זריחה לשקיעה ל-12 שעות) |
|
ora de braso |
שעון יד |
|
ora de djep (t.)/ora de pecho |
שעון כיס |
|
ora de pared |
שעון קיר |
|
ora despertadera |
שעון מעורר |
|
me se bozeó la ora |
שעוני התקלקל |
|
adovar la ora |
לתקן את השעון |
|
estar kon la ora en la mano |
לספור את השעות בחוסר סבלנות |
|
ora (2) f. |
שעה |
hour |
|
a la ora orada |
ברגע האחרון, בדקה התשעים |
|
a la/ala ora |
בשעה |
|
a su ora |
בזמן, בזמנו, בעיתו |
|
a su ora buena |
בזמן המתאים, בעיתו |
|
aferrar la ora |
לתפוס את השעה הטובה והראויה |
|
de en ora en ora |
כל רגע |
|
de un'ora a la otra/de ora en ora |
עומד להתרחש כל רגע |
|
echar oras |
לדחות לפעם אחרת |
|
es la ora de la neilá (ebr.) |
הגיעה שעת הכרעה, שעה לקבלת החלטה |
|
una la ora/dos la ora |
השעה אחת/השעה שתים |
|
ganar oras |
להרוויח זמן |
|
ke ora esta?/ke ora es? |
מה השעה? |
|
kedavos en la buena ora! |
להתראות! |
|
kontar las oras/estar kon la ora en la mano |
לחכות בקוצר רוח |
|
kurear (t.) la ora |
לכונן את השעון |
|
la ora del Dio |
ברגע היעוד, ברגע הגורלי |
|
la ora del guerko |
שעה מועדת לפורענות |
|
lavorar a la ora |
לעבוד לפי שעות |
|
no estar ora kon ora/estar a oras |
להיות שרוי בתנודות במצב הרוח |
|
no me sovra la ora |
אין לי רגע פנאי |
|
no son oras |
הזמן אינו מתאים |
|
no tener ora |
להיות דחוק בזמן |
|
no tiene ora |
בלתי מסודר, אינו מסוגל לדייק |
|
oras de furia/fota (gr.) |
שעת הלחץ, שעת העומס |
|
oras de kindí (t.) |
בין הערביים |
|
oras de morir |
כאשר רואים את המוות נגד העינים |
|
oras de parir |
שעת הכרעה |
|
oras de tadre |
בין ערביים, שעת ערב |
|
oras de yayma (t.) |
שעות לקניה טובה ולרווח |
|
oras olvidadas |
זמנים עברו |
|
oras pedridas |
זמנים עברו |
|
otra ora |
לא עכשיו, זה לא הזמן |
|
pasar la ora |
להעביר את הזמן |
|
por las oras |
בינתיים, באופן זמני |
|
sin ser su ora |
בטרם עיתו, טרם זמנו, פתאומי |
|
venir a la ora |
בא בשעה הרצויה |
|
venir la ora |
'הגיעה שעתו'' - מת, נפטר |
|
vienen oras ke |
קורה ש- |
|
ya es ora de |
הגיעה העת ל .. |
|
ya le vino la ora |
הגיעה שעתו (שעת מותו) |
|
ya vino la ora del Dio |
הגיעה השעה היעודה |
|
venir en oras de no tener para komer/en oras de demandar sedaká |
לבוא לידי מצוקה וצורך להזדקק לבריות |
|
toparse en oras estrechas/pasar oras eskuras |
להמצא במצוקה/לעבור שעות קשות |
|
todas las oras no son unas |
אין שעה דומה לחברתה |
|
tener ora para todo |
יש לו זמן למכביר לעשות כל שהוא צריך |
|
son oras de regmisión |
זוהי שעת חסד כדי להחלץ ממצוקה ומכאוב |
|
pedrer oras |
לאבד ולבזבז את זמנו |
|
pasar oras pretas |
לעבור שעות קשות של צער ומכאוב |
|
oras i oras |
שעות על שעות (העוברות באפס מעשה) |
|
oras demudadas |
עתות מוזרות |
|
no pedrer ni ora ni punto |
לנצל היטב את הזמן |
|
no son oras d'enkantar |
זה לא הזמן לבהות ולהתבטל - יש לעבוד מהר והיטב כי הזמן לוחץ |
|
dedientro de una ora |
בתוך שעה, בפרק זמן של שעה אחת |
|
deshar pasar la ora mala |
לתת לשעה הקריטית לעבור - להמתין עד שישקע האבק לפני שמתחילים לפעול שוב |
|
dormir a su ora |
לישון בשעות סדירות וקבועות |
|
oras van oras vienen |
זמן רב מדי עובר בהמתנה |
|
oras buenas!/oras buenas veamos! |
זעקת אימה בעת הכרזה על אסון |
|
orar por oras al otel |
להתאכסן זמנית במלון |
|
ora prechiza |
השעה המדוייקת שעליה הוסכם |
|
ora de sar (ebr.) |
רגע של מצוקה |
|
no veo la ora de... |
אני מצפה בקוצר רוח ל .. |
|
asperar su ora |
לצפות לרגע הממוזל שלו |
|
ay ora para todo |
לכל עת וזמן |
|
buenas oras tenga! |
שיידע אך טוב! (איחול המושמע כאשר מזכירים מישהו אהוב שאינו נוכח) |
|
el ke las oras malas tenga! |
(על אדם רשע:) שתתחולל על ראשו רעה! |
|
a la buena ora i klara! |
בשעה טובה בהירה ומוצלחת! |
|
las oras son kurtas |
הזמן קצר, עומד לרשותי רק זמן מועט |
|
komer a su ora |
לאכול ארוחות סדירות בשעות קבועות |
|
ke se tope para ora de menester |
נשמור זאת כדי שיימצא לנו בעת הצורך |
|
kada ora i kada punto |
בכל רגע ורגע |
|
en oras d'apreto/en oras apretadas |
בשעות מצוקה ולחץ |
|
i mi ora verná |
גם שעת מזלי תגיע .. |
|
i su ora verna |
גם שעתו (שעת הנקם) תגיע |
|
fuir de la ora mala |
להמלט במהירות מפני זעמו של מישהו וצעקותיו |
|
orar v. |
ביטא, איחל |
to express, to wish |
|
orar la del perro |
לקלל |
|
orar las de Koré |
לקלל מישהו, לאחל לו רעות (כקורח ועדתו) |
|
orarse v. refl. |
קילל עצמו, איחל לעצמו רע |
to curse himself, to wish himself ill |
|
orarse la muerte |
מאחל לעצמו את המוות (בשל אירוע מייאש) |
|
ya me lo orí |
ראיתי מראש וחשתי את העתיד להתחולל על ראשי |
|
orasá (t.) f. |
לְבֵנָה; חול להברקת כלי נחושת |
brick; sand for polishing copper vessels |
|
orasá para fregar! |
קריאתם של רוכלי חול להברקת כלי נחושת |
|
orden f. |
צו, פקודה, הוראה |
order |
|
resivir orden |
לקבל פקודה |
|
exekutir orden |
לבצע פקודה |
|
kumplir ordenes |
למלא פקודות |
|
ovedeser a las ordenes de |
לציית לפקודות של .. |
|
orden m. |
סדר |
order |
|
meter orden |
לסדר, להכניס סדר |
|
orden del dia |
סדר היום |
|
ordenansa f. |
מצווה, חוק, פקודה, צו; מערכה |
ordinance |
|
pan de ordenansa |
לחם חוק |
|
ordenar v. |
ציווה, הורה, פקד, גזר על; סידר; הזמין (סחורה); חיבר (שיר) |
to order; to compose (a song) |
|
ordenar pleito |
לעורר ריב |
|
oreja f. |
אוזן |
ear |
|
akostar oreja |
לכרות אוזן; להטות אוזן, לשמוע בקול |
|
echar oreja |
הטה אוזן, כרה אוזן, האזין |
|
eskarva-orejas |
מנקה אזניים |
|
estar kon las orejas kaidas |
ללכת שחוח |
|
ke se enkolga en la oreja |
נאמר על דברים מאיכות מעולה |
|
no meter/no akostar oreja |
לא להטות אוזן לעצות |
|
orejas de Amán |
אזני המן |
|
tener orejas de merkader |
להעמיד פני חרש |
|
travarse/arretuerse la oreja |
להצטער מאוד |
|
orejas de merkader |
אוזניים ערלות אטומות מלשמוע |
|
travar las orejas |
למרוט את האוזניים (כמעשה ענישה) |
|
orejal m. |
עגיל |
earring |
|
par i orejal |
'צמד חמד'' לדבר עבירה |
|
me va ser por orejal para toda la vida |
זה יהיה לי לקח לכל החיים (בעקבות מעשה חסד שאינו מתקבל בהכרת טובה) |
|
oriya f. |
חוף, גדה; שפה, קצה, שוליים |
beach, shore; rim, edge, margin |
|
kaminar/ir a oriya |
לנהוג בזהירות רבה |
|
oriya de mar |
חוף הים, שפת הים |
|
ormiga f. |
נמלה |
ant |
|
azer ormigas |
לגעוש ולתסוס מחוסר סבלנות |
|
bodas de ormigas |
תל נמלים |
|
tener ormigas a los pies |
להיות חסר מנוחה (''עם קוצים בישבן'') |
|
tener ormigas en las manos |
'מגרדות לו האצבעות'' - ברצון להכות ולחבוט במישהו |
|
orniko m. |
כבשן קטן |
a small furnace |
|
el orniko de geinam (ebr.) |
אש התופת בה נצלים הרשעים |
|
orno m. |
תנור, כבשן, כור |
oven, furnace, reactor |
|
avrir la boka un orno |
לפתוח פה, לגעור ולגדף בגסות |
|
boka de orno |
פי הכבשן |
|
akavado de salir del orno |
טרי מן התנור - זה אך הסתיים ייצורו |
|
oro m. |
זהב, פז |
gold |
|
boka de oro |
פה מפיק מרגליות |
|
de oro i de marfil |
נאמר על דבר רב יוקרה/על מישהו ישר ונאמן |
|
esmerar komo el oro fino |
לטפל במסירות ותשומת לב רבה |
|
kortar oro |
עשה הון, הרוויח הון עתק |
|
manos de oro |
'ידי זהב'' - בעל מקצוע מעולה, עקרת בית מעולה |
|
meter el diente de oro |
לשבח ילד על התנהגותו הטובה |
|
oro batido |
עלה זהב |
|
oro fino |
זהב טהור |
|
oro remuelido |
אבק זהב, גרגרי זהב מעורבים בחול |
|
pasharikos de oro |
דבר מה יפהפה ואמנותי הניתן כמתנה |
|
tener mania de oro |
להיות בעל מקצוע המכניס הרבה ממון |
|
tener sangre de oro |
להיות נחמד מאוד (גם באירוניה) |
|
trokar oro por lodo |
לעשות עסק רע |
|
a presio de oro |
במחיר זהב/בהון תועפות (נאמר כנגד דבר מה המושג במאמצים רבים ובהקרבה |
|
el oro es olvidadozo |
המתעשרים שוכחים חיש מהר את ידידיהם מימות העוני |
|
el oro se le izo plomo |
הזהב הפך בין ידיו לעופרת - נאמר על אנשים/דברים: מה שנחשב למעולה מתגלה כחסר כל ערך |
|
kostar su pezo de oro |
עולה מאוד ביוקר, נמכר בהון תועפות |
|
oro de 24 karates |
זהב טהור (ללא סגסוגת) |
|
por todo el oro del mundo |
בעד כל מחיר שבעולם |
|
un ijo d'oro |
אדם מושלם בכל המעלות |
|
valer su pezo de oro |
על דבר רב תועלת: שווה מחיר משקלו בזהב |
|
komer kon piron de oro |
לדרוש ולקבל שכר גבוה מאוד |
|
orozo (fr.) adj. |
מאושר, ברוך, בר מזל |
happy |
|
bivir orozo |
לחיות באושר |
|
pasar una vida oroza |
לעבור תקופת חיים בשמחה ואושר |
|
ortá (t.) adj. |
בינוני, בעל קומה ממוצעת |
??????, ??? ???? ??????" |
|
ortá-budalá (t.) |
ככה ככה, בינוני, לא טוב ולא רע |
|
ortiga f. |
סירפד, חרול |
nettle |
|
kedar/ser deshado por simiente d'ortiga |
להיות דחוי - לא מוזמן למסיבה/בילוי/פגישת חברים (נאמר במרירות) |
|
ortodoks/o m. & adj. |
אורתודוקס |
orthodox |
|
ultra-ortodokses |
חרדים |
|
ospital m. |
בית חולים |
hospital |
|
ospital de lokos |
בית משוגעים, בי"ח לחולי רוח |
|
osul/osur (t.) |
שיטה, צורה |
method, form |
|
lavorar kon osur |
לעבוד בלי חיפזון, בהסתכלות מפוכחת |
|
tornar las kozas kon osur |
לטפל בעניין כלשהו בשיטתיות |
|
tornar/ambezar el osur |
ללמוד את השיטה הראויה לביצוע/ליצירה |
|
otoridad/otoritá f. |
הגמוניה, שלטון, הנהגה, סמכות, תקיפות |
authority |
|
debasho de la otoridad |
תחת הסמכות, תחת שלטון |
|
otoridades |
השלטונות, הרשויות |
|
otro adj. |
אחר, שונה, נבדל |
other |
|
a otro! |
אינני מאמין לך!, לך אמור זאת למישהו אחר! |
|
al otro dia |
למחרת |
|
al otro mundo |
בעולם הבא |
|
de otra parte |
מצד שני |
|
este i otro! |
תתחדש! |
|
ijo de un otro |
ממזר |
|
otra ves |
עוד פעם; חזור שנית; שוב באת עם הדבר הזה?? |
|
otro ke |
אלא אם; כי אם |
|
otro poko |
עוד מעט |
|
otro un poko |
עוד מעט, ניתן לזמן לעבור מעט |
|
otro un tanto! |
עוד כמות כזאת! |
|
otro lashón! |
שנה נושא! |
|
otro mal ke no ayga |
שלא יהיה יותר גרוע! |
|
a la otra semana |
בשבוע הבא; נאמר גם כדי לדחות בקינטור הצעה |
|
de otra mano |
מיד אחרת, ממקור אחר |
|
ijos de la otra madre |
בנים חורגים שהאם החורגת מתייחסת אליהם רע |
|
los otros |
האחרים, הזרים |
|
otro lakirdi/otro moabet |
נעבור לנושא אחר, הבה נשנה את נושא השיחה |
|
otro gayo mos kantara! |
אם הייתי עושה כך וכך אז לא הייתי במצב הזה, מצבנו היה הרבה יותר טוב לו נהגנו אחרת |
|
otra ora |
לא עכשיו, זה אינו הזמן המתאים |
|
otra maneada |
עוד מאמץ אחד/עוד נסיון אחד! (אחרי סדרת כשלונות) |
|
ke el Dio no tiene ke dar otro frío/otra luvia/otra kalor/otra tempesta |
שאלוהים לא יביא עלינו עוד פעם אסון טבע כזה |
|
ovligado adj. |
אנוס, מאולץ, כפוי, חייב, מחוייב, מוכרח; אסיר תודה |
obliged |
|
kedar ovligado |
להשאר מחוייב |
|
ovra f. |
יצירה, עבודה, מעשה, מפעל; ארגון, אגודה; קופה |
creation, work, act, enterprise; organization, association; cash register |
|
a la ovra! |
קדימה לעבודה! |
|
ovra de |
בערך |
|
ovra sin valor |
מעשה חסר ערך ותועלת |
|
ay ovra de un anyo/ay ovra de dos semanas |
עברה כשנה/עברו כשבועיים |
|
meterse a la ovra |
לגשת לעבוד, לגשת לעבודה |
|
ovras de bien |
מעשים טובים, חסד |
|
deshar ovras |
להותיר אחר מותו כתבים/יצירה/צדקה לקהילה |
|
ovrador/dera n. & adj. |
פועל; פעיל; פועלי |
worker; active; laborer |
|
ovrador de tortura |
בן בליעל |
|
ovrero m. & adj. |
פועל; פועלי |
worker; labour |
|
partido ovrero |
מפלגת העובדים |
|
movimiento ovrero |
תנועת העובדים, תנועת העמלים |
|
oy adv. |
היום |
today |
|
a oy! a manyana! |
תבוא היום תבוא מחר!, לדחות תמיד |
|
al día de oy |
בימינו |
|
de oy endelantre |
מהיום ואילך |
|
de oy para manyana |
'מהיום למחר''- העניין קרוב מאוד |
|
el día de oy |
ההווה |
|
estar de oy a manyana |
עומד למות |
|
komo si fuera oy |
אני זוכר זאת כאילו היה זה היום |
|
oy aze ocho/oy ocho |
לפני שמונה ימים, חלפו שמונה ימים |
|
oy demanyana |
הבוקר |
|
oy día |
היום |
|
oy en día |
עכשיו |
|
oy por oy! |
רק ההווה מעניין אותי! |
|
oy se kriyo el mundo |
נשכח ממה שהיה, נתחיל מבראשית |
|
oy aze un mez/oy un mez |
לפני חודש, היום מלא חודש מאז .. |
|
oy no es ayer |
הזמנים השתנו - מה שהיה אפשרי אתמול כמעט בלתי אפשרי היום |
|
oy tu por mi, manyana yo por ti |
הבה נפעל באחווה וידידות - היום אני למענך מחר אתה למעני |
|
oy kontante, manyana fiado! |
שלט בבתי מסחר: כאן לא מוכרים בהקפה (באשראי)! - "היום רק במזומן בהקפה מחר" |
|
k'es oy? |
איזה יום היום? |
|
lo ke es oy no es manyana |
איש אינו יכול להתנבא מה יילד יום |
|
no está ni por oy ni por manyana |
זה לא יקרה כל כך מוקדם |
|
oya f. |
סיר, קערה, קדרה; כור היתוך |
pot, bowl, cauldron; melting pot |
|
el kusur (t.) de la oya |
מה שנשאר בתחתית הסיר; כינוי לבן הזקונים |
|
oyika f. |
קערה קטנה למטבעות |
a small bowl for coins |
|
echar a la oyika |
לחסוך, לשים כסף בצד |
|
ozadía f. |
העזה, תעוזה, אומץ לב; עזות מצח |
dare, boldness, courage; shamelessness |
|
tener ozadía |
יש לו החוצפה |
|
ozadia se kere |
יש צורך בחוצפה כדי לעשות דבר כזה |
|
ozadia de perros |
חוצפה מופגנת |
|
ozadia ke tenga! |
נראה אם יש לו העוז לעשות זאת, התגובה על כך תהיה קשה ומיידית |
|
pacha f. |
איזון (במשחק), פיפטי פיפטי |
balance (in a game), fifty fifty |
|
ir a la pacha |
לשחק שוב כדי לאזן את ההפסד |
|
estar pacha/salir pacha |
לא להרוויח ולא להפסיד |
|
pachá (t.) f. |
שוק, רגל |
leg (below the knee) |
|
aferrarse de las pachás (t.) del gayo |
להאחז בקש |
|
alevantar la pachá (t.) |
להמלט |
|
alevantar pachá (t.) |
להחליט ללכת |
|
dar una punta de pachá (t.) |
לבעוט |
|
echarse a la pachá (t.) larga |
לעשות הכל באטיות (''יש זמן ...'') |
|
enkasharse de pachás (t.) |
להסתבך, לשקוע עד צואר |
|
entrarse de pachás/enklavarse de pachás (t.) |
לתקוע עצמו למקום שבו אינו רצוי |
|
esta ora pachá? (t.) |
מה פתאום? |
|
estar una pachá (t.) enriva la otra |
לשבת בחיבוק ידיים |
|
estirar la pachá(t.) |
לפשוט רגליו, למות |
|
ir pachá kon pachá (t.) |
חברים שאינם נפרדים זה מזה |
|
alevanta pachá!/manea pachá! (t.) |
זוז כבר! תזיז עצמך |
|
me se tutulearon las pachás (t.) |
חטפתי פיק ברכיים |
|
mi pachá! (t.) |
הוא בשלו! |
|
pachá (t.) de pantalón |
כינוי לארך רגלים |
|
pachá (t.) de kodrero/vaka |
רגל קרושה |
|
pachás (t.) de Bulisa |
הערה בלתי מחמיאה על רגליה של מישהי; אסימון 77 בהגרלה |
|
pachás (t.) de gayina |
רגלים דקות וחלושות |
|
pachás (t.) de leylek (t.) |
רגלי חסידה - כינוי לבעל רגליים ארוכות, ארך רגלים |
|
te kortó las pachás! (t.) |
אני אוסר עליך! |
|
tomar las pachás (t.) al ombre |
להזדרז |
|
kitar las pachás/no deshar pachás |
להוגיע מישהו בהליכה עד לנפילה מן הרגליים |
|
kortar las pachás |
לאסור, להטיל איסור |
|
me se kortaron las pachás |
פקו ברכי (בעקבות התרגשות) |
|
no manearse de la pachá de uno |
לא להרפות ממישהו, "להדבק" אליו |
|
no me keda pachás |
אני נופל מהרגליים |
|
se kere pachás |
יש צורך ברגליים חזקות כדי לעמוד במסע הזה |
|
pachariz (t./serb.-cro.) m. |
נזק, חבלה; לחיצה, כאב, טרדה |
damage, injury; pressing, pain, bother |
|
azer pachariz (t./serb.-cro.) |
ללחוץ, להכאיב |
|
pachavura (gr.) f. |
סמרטוט; דבר/אדם פחות ערך |
rag; less valuable thing/person |
|
azerse pachavura (gr.) |
עשה עצמו סמרטוט, השפיל עצמו |
|
estar una pachavura |
להיות נרפה וחסר רצון (כמו סמרטוט) |
|
padeser v. |
סבל, נשא |
to endure, to bear |
|
padeser mizeria |
לעבור חיי דלות ומצוקה |
|
padeser desgrasias |
לעבור אסונות |
|
ke negro tuvimos el padeser! |
איזה גורל מר נפל עלינו! (נאמר בקבלת בשורה רעה) |
|
padre m. |
אב, אבא |
father |
|
asi biva tu padre! |
לשון הפצרה |
|
mi padre |
פניה מכובדת לקשיש |
|
muestros padres |
אבותינו, אברהם יצחק ויעקב |
|
ni por su padre |
מסרב סרוב מוחלט |
|
no sere ijo de mi padre si ... |
לא הייתי מעז לעשות כדבר הזה |
|
Padre Santo/Santo Padre/Padre de las piadades/Padre Rahmán/Padre bendicho |
כינויים שונים לאלוהים: אב קדוש, אב הרחמים, אב רחמן, אב מבורך |
|
padres |
אבות, הורים |
|
tiempos de muestros padres |
ימי אבותינו, ימים רחוקים |
|
uno de kada padre |
בלתי אחיד |
|
komo si le uvieran matado al padre i a la madre |
הוא נפגע וצורח כאילו נהרגו אביו ואימו |
|
padre de famiya |
אב המשפחה |
|
padre de ijos |
אב המטופל בילדים רכים שעליו לפרנס |
|
por el Dio de tu padre! |
למען השם!; חזק וברוך! |
|
por su padre no acheta |
אינו מסכים בשום אופן |
|
travar/salir al padre |
דומה לאביו בחזות ובאופי (נאמר בנימה שלילית) |
|
yamarse de padre a fijo |
במשפחות שבהן לא נהוג שם משפחה: הבן נקרא על שם אביו ("משה יצחק" = משה בן יצחק) |
|
yo padre! |
אני מוכן להכנס לעסק בתנאי שאני אהיה הבוס! |
|
pae (t.) m. |
מצב, מעמד |
situation, status |
|
vinimos en pae (t.) de zinganos |
מתייחסים אלינו כאל צוענים, ירדנו מדחי אל דחי |
|
paga f. |
שכר, תשלום, משכורת, תגמול, גמול, תמורה, פרעון |
salary, payment, reward, recompense, return, repayment |
|
el Dio te de tu buena paga! |
אלהים יגמול עמך רוב טוב! |
|
el día de paga |
יום הפרעון |
|
en paga de |
בתמורה ל- |
|
merkar kon pagas |
לקנות בתשלומים |
|
sin paga |
שלא על מנת לקבל פרס |
|
paga para el no ay! |
אין ערוך לו! |
|
pagador/dera n. |
שלם, גזבר; משלם |
cashier, treasurer; paying |
|
buen pagador |
שעומד בהתחייבויותיו הכספיות, משלם בזמן; משלם בעין יפה |
|
mal/negro pagapor |
שאינו עומד בהתחייבויותיו הכספיות; משלם בצרות עין |
|
pagador kon bolsa ajena |
נדיב על חשבון אחרים |
|
el Dio sera pagador |
אלוהים יגמלך כחסד שעשית! |
|
tu serás pagador |
אני מקווה שביום מן הימים תגמול לי על מה שאני עושה למענך |
|
pagamiento m. |
תשלום, פרעון |
payment |
|
engajarse por un pagamiento |
להימנות, לחתום על מנוי |
|
pagamientos |
שילומים |
|
pagante adj. |
משתלם; שמשלם, חייב בתשלום |
lucrative; who pays, must pay |
|
un servisio pagante |
שירות החייב בתשלום |
|
los pagantes |
המשלמים (שאינם פטורים מתשלום) |
|
pagar v. |
שילם, פרע, פרע את החשבון, שילם שכר ל- |
to pay, to pay off, to pay off the bill, to pay wages to |
|
pagar de la mizma moneda |
לשלם באותה מטבע |
|
pagar en fiado |
לשלם באשראי |
|
pagar en vista |
לשלם במזומן |
|
pagar kon interes |
להחזיר למישהו כגמולו עם רבית דרבית |
|
pagar su devda |
לפרוע את חובו |
|
pagarla/ya te la pagí |
להחזיר למישהו כגמולו |
|
pagarse de algo |
העדיף/חיבב (דבר מה) |
|
el Dio paga segun lo ke fazes |
אלוהים ישלם לך כגמולך! |
|
no tener a bueno a pagar lo ke se deve |
באירוניה: אין זה טוב לפרוע חובות .. |
|
pagar por djusto |
לשלם עד הפרוטה האחרונה |
|
pagavle adj. |
בר פרעון, שיש להחזירו, שיש לפרעו |
payable |
|
bono/kamyala/trata pagavles a tala data |
שטרות שמועד פרעונם הוא זה וזה |
|
paja f. |
חציר, שחת, קש, תבן; קשית; כינוי לאוכל תפל וחסר טעם |
hay, straw; a nickname for bland and tasteless food |
|
ajos i pajas i medra de grajas |
דבר פעוט, עניין של מה בכך |
|
bushkar alguja en la paja |
לחפש מחט בערימת שחת |
|
chapeo de paja |
כובע קש |
|
fraguar kon pajas |
לבנות על חול; להכנס לעסק בלי אמצעים |
|
kitar a uno kon pajas |
לדחות בקש |
|
kitar/echar pajas de la boka |
לפלוט שטויות |
|
fuego de paja |
אש הממהרת להתלקח ודועכת במהירות; כינוי להתלהבות הממהרת להתלקח וממהרת לדעוך |
|
paja no kome |
הוא לא יסתפק בתבן - אם אתה רוצה לזכות בשירותו עליך לשחד אותו בדבר בעל ערך ממשי |
|
paketo (it.) m. |
חבילה, חפיסה, צרור |
a pack, a bundle |
|
paketo (it.) postal |
צרור דואר |
|
un paketo (it.)de kartas/sigaros |
חפיסת קלפים/סיגריות |
|
pala (1) f. |
כף לתנור, מירדה, יעה; את |
shovel |
|
de la pala al orno |
במישרין בלי מעצור ובלי היסוס |
|
tener las manos unas palas |
כפות ידיים גדולות ורחבות |
|
tener las unyas unas palas |
ציפורניים ארוכות ובלתי מטופחות |
|
paladar m. |
חיך |
palate |
|
avlar a la savor de su paladar |
לדבר בלי הבחנה, כמו שמתחשק |
|
en el paladar ke te kede! |
שיתקע לך בגרון! |
|
no tener paladar |
להיות בלתי רגיש לטעם, לקור וחום וכו' |
|
palamida (gr.) f. |
פלמידה (סוג דג), טונה; לשון |
bonito (fish), tuna (the fish); tongue |
|
salir la palamida d'ahuera |
לחוש עייפות רבה בעקבות מאמצים רבים/הליכה ממושכת וקשה (ככלב מלחית) |
|
palasio m. |
ארמון, טירה, פלטין; היכל, דביר |
palace |
|
el Palasio |
ארמון השולטן |
|
palasio de alegria |
אדם שמח עד גדותיו |
|
palasio imperial |
ארמון המלוכה, ארמון הקיסר |
|
morar en un palasio |
לגור בדירה מרווחת מוצפת שמש ומאווררת היטב |
|
estar kyisto al Palasio |
ללהיות ביחסים טובים עם אנשי החצר (העותמנית) |
|
palavra f. |
מילה, דיבור, כשרון הדיבור; שפה; מונח |
word, speech, eloquence; language; term |
|
aferrar por la palavra |
לתפוס מישהו במילה |
|
alevantar la palavra kon uno |
לריב עם מישהו ולחדול לדבר איתו |
|
amezurar las palavras |
לשקול כל מלה, לדבר בצורה מדודה |
|
arrankar/travar las palavras de la boka/travar las palavras kon tenaja |
למשוך את המלים מפיו, לגרום לו לדבר |
|
bever las palavras |
לשתות בצמא את דבריו |
|
dar palavra |
נתן דברתו, נתן מילתו, הבטיח |
|
de pokas palavras |
ממעט בדיבור, שתיקה בסלע |
|
deshar kon la palavra en la boka |
להסתלק מבלי לשמוע מה יש לזולת לומר |
|
dezir una palavra buena por uno |
לומר מילה טובה למען מישהו |
|
echar en basho la palavra de uno |
לסרב, לא לקבל דברי |
|
echar palavra |
לפטפט, להעביר את הזמן בדיבורים |
|
en dos palavras |
קצר, תמציתי, בשתי מילים |
|
en tres palavras |
בקצרה, במלים ספורות |
|
estar en buenas palavras |
להיות ביחסים טובים |
|
kitar las palavras kon kerpedén (t.) |
'להוציא ממישהו את המלים בצבת'' - על מישהו שמקמץ בדיבור |
|
komer las palavras |
לבלוע מלים |
|
kon medias palavras |
בחצי פה, ברמז |
|
korrijar sus propias palavras |
תיקן את דבריו, תיקן את עצמו |
|
kortar la palavra a uno |
לשסע מישהו באמצע דיבורו |
|
kortar palavra |
לכתוב תנאים (אירוסין) |
|
mantener su palavra |
לעמוד בדיבורו |
|
meter a uno las palavras en la boka |
לשים את המלים בפיו |
|
no estar en su palavra, pisharse en su palavra |
לא לעמוד בדיבורו |
|
no le sale la palavra |
קשה לו לבטא עצמו |
|
no oyir palavra |
לא להקשיב לקול ההגיון |
|
no tener palavra |
לא לעמוד בדבריו, לא לעמוד בהבטחה |
|
oyir palavras |
להנזף, לשמוע גערה |
|
palavra dada |
הבטחה |
|
palavra de onor/palavra de merkader |
מילת כבוד, מילה של כבוד |
|
palavra dezidera |
מלים שאין לקחתן כפשוטן, שגרת דיבור |
|
palavra por palavra |
מילה במילה |
|
palavras |
ויכוח, פולמוס |
|
palavras!/son palavras! |
דיבורים! פטפוטים! |
|
palavras al aire |
מלים בעלמא |
|
palavras baldías |
דברי הבל |
|
palavras feas/palavras suzias |
מלים גסות |
|
palavras majikas |
השבעה |
|
palavras mundadas |
מלים קצרות ונחרצות, דברים הנאמרים בשום שכל |
|
palavras pezadas |
מלים שקולות |
|
palavras vazías |
מילים ריקות |
|
partir palavra |
להחליף מלים, לפטפט, ללהג, להרבות להג |
|
pasar palavras |
להכנס בוויכוח/פולמוס |
|
pedrer la palavra |
להאלם דום |
|
pisharse en su palavra |
לא לעמוד בהבטחה/במילה |
|
se le travo la palavra |
נתקעו לו המלים |
|
todo palavras! |
הכל דיבורים! שטויות! |
|
tomar la palavra |
ליטול את רשות הדיבור |
|
tomar su palavra atrás |
לחזור בו, להתחרט |
|
venir en palavras/pasar palavras |
לבוא לידי ויכוח ומריבה מילולית |
|
de palavra en palavra |
מדיבור לדיבור מתחלף נושא השיחה |
|
dezir a uno una palavra al oyido |
ללחוש על אזנו של מישהו דבר סתר |
|
kitar a uno de delantre kon palavras |
להיפטר ממישהו בהבטחות ולהוציאו בידיים ריקות |
|
kovrar la palavra |
לחזור ליכולת דיבור (בעקבות אבדן כושר הדיבור) |
|
la palavra le manka |
נאמר על פסל מלא חיות (או בעל חיים נבון): רק הדיבור נמנע ממנו! |
|
las palavras tienen su pezo |
הזהרו בדבריכם - לדיבורים יש גם תוצאות! |
|
no dezir palavra/no kitar palavra de la boka |
לשתוק, לא להוציא מילה מהפה |
|
no sentir palavra dulse |
לא לזכות למילה טובה מצד מקורביך |
|
no son palavras de dezir |
אלה אינם דברים שנהוג לבטאם |
|
no tener kon ken echar una palavra |
לחיות בבדידות בלי בן שיח |
|
no topar palavras por |
אין מלים לבטא את התודה וההוקרה .. |
|
palavra dulse |
דיבור רך ונעים ורב קסם |
|
palavra i piedrada |
דיבורים מלווים ברמיזות פוגעות ואיומים |
|
palavras de ley |
דברי תורה |
|
palavras verdaderas |
דברי אמת |
|
se le trazierró la palavra |
נוקש בדבריו |
|
se le tuteleó la palavra/se le tartamudeó la palavra |
גמגם, דיבר בצורה מבולבלת |
|
tener fachilitá de palavra |
ניחן בשטף לשון |
|
trokar/aboltar las palavras |
לפרש את הדברים בצורה מסולפת |
|
ya me pasa la palavra/no me pasa la palavra |
המלצתי יעילה ורבת כוח/אינני יכול להמליץ לך המלצה משמעותית |
|
azer la palavra de uno |
להעניק למישהו טובה שביקש |
|
ombre de palavra |
אדם העומד במילתו, מקיים הבטחתו |
|
tornar la palavra atrás/arrepentirse de su palavra |
לחזור בו מדבריו/להתחרט על דבריו |
|
palavrada f. |
עלבון, קללה |
an insult, a curse |
|
resevir/komer palavradas |
לספוג קללות וגידופים |
|
palavradero m. |
פטפוט בלתי פוסק |
incessant chatter |
|
estar kon palavradero |
פטפטן ללא תקנה המכביד על הסובבים אותו |
|
paleta f. |
טבלת צבעים, פאלטה; כף טייחים, מרית; יעה, מחתה; את; להב משוט |
palette; trowel, spatula; pan; shovel; oar blade |
|
la plasa se fizo paleta |
לפתע התרוקן המקום ונותר בלי נפש חיה |
|
tomar paleta en mano |
לערוך ניקוי יסודי ולזרוק את כל המיותר (גם אנשים בלתי רצויים) |
|
pálido adj. |
חיוור |
pale |
|
muy pálido |
חיוור כסיד |
|
paliko m. |
מקלון, קנה, גבעול; אטב, מקל כביסה |
small stick, reed, stalk; clothespin |
|
los palikos de la ora |
מחוגי השעון |
|
palikos |
משחק בכפיס עץ (אלמבוליק) |
|
palikos d'espinaka |
תבשיל של גבעולי תרד |
|
palikos de sereza |
גבעולי דובדבנים חלוטים (לטיפול בעצירת שתן) |
|
djugar a los palikos |
משחק ילדים בכפיסי עץ (בירושלים: "אלאם בוליק") |
|
dainda djuga a los palikos |
"עדיין שקוע בשעשועי ילדים" - אינו בשל וחסר נסיון |
|
palko m. |
תא היציע (לוז'ה) |
box in the theatre |
|
palko shéniko |
תא ביציע (לוז'ה) |
|
asentarse al palko |
לשבת במקום מובחר ומכובד |
|
palma f. |
כף יד; דקל, תומר, תמר |
palm, hand; date palm |
|
dar/batir palmas |
למחוא כפים; לסיים דיון |
|
meter/tener la alma en la palma |
שם נפשו בכפו, הסתכן |
|
palmas |
מחיאות כפיים, תשואות |
|
palmadas f. pl. |
מחיאות כפיים, תשואות; מכות |
applause; beatings |
|
dar palmadas |
למחוא כפיים; לקרוא למלצר במחיאת כף |
|
palmento m. |
חבית גדולה |
a large barrel |
|
echar una a la bota otra al palmento |
הנוהג לגבי יין חדש: יוצקים כמות קטנה לחבית קטנה (לשימוש יומיומי) והיתר מותירים בחבית הגדולה להמשך תהליך הבשלת היין; להגיע לידי פשרה |
|
palmo m. |
טפח |
hand breadth |
|
un palmo de tierra/de lodo |
שכבה מצטברת של אבק/של בוץ על רהיטים/בגדים/ספרים |
|
palo m. |
מקל, אלה, מטה, מוט, כלונס; עץ (החומר) |
a stick, a club, a staff, a pole, a stake; wood (the material) |
|
al palo ke le den! |
שיוקיעוהו על כלונס! |
|
dar palos |
להלקות, לחבוט במקל |
|
demanda de palo |
דרישה שאי אפשר להענות לה, שאלה טורדנית וחסרת טעם |
|
deshar al palo i al kazik (t.) |
לתת להמתין עד בוש |
|
echo/lavoro de palo |
עבודת עץ |
|
fuido/arresvalado del palo |
זריז ערמומי ורב תושיה (נמלט בעור שניו, נמלט מהוקעה על כלונס, נמלט מן התליה) |
|
kaminar kon palo/sin palo |
ללכת חמוש/ללכת בלי כל חשש |
|
kara de palo |
חצוף, חוצפן, חסר בושה |
|
kara de palos |
פרצוף קפוא שאינו מסגיר רגשות |
|
kitar a uno del palo |
להחלץ למען מישהו בעת מצוקה נוראה |
|
kitar del palo i meter en gancho |
מן הפח אל הפחת |
|
komer palos |
לחטוף מכות |
|
los palos de la siya |
רגלי הכיסא |
|
meter/dar al palo |
להקלע/להחשף לקשיים רציניים |
|
palo de enkolgar |
'מקל להחזקת חבל כביסה'' - כינוי לאדם כחוש |
|
palo envarado |
מוט זקוף- כינוי לאדם נוקשה ומתנכר |
|
s'englutió un palo |
בלע מקל - נוקשה וחסר רגש |
|
se izo entero un palo |
רזה כמקל |
|
tener al palo a la trazera |
להיות מוקע על כלונס - להיות במצוקה גדולה |
|
tener la boka un palo |
להיות עם פה יבש |
|
tener palos i kartas |
להחזיק בקלף המנצח |
|
ya palo ya paytón |
(מצב כלכלי:) עולה-יורד |
|
atuendo de palo |
כלי עץ |
|
darse al palo |
להתקע בקושי כלשהו בלי שיושיטו לו עזרה להחלץ |
|
darse kon palos |
להתאמץ להחלץ מקושי גדול/מצרה גדולה |
|
en palos en djeremét |
לחטוף את המלקות וגם לשלם קנס; לעשות טובה למישהו ולחטוף על כך ביקורת |
|
estar entremetido entre palo i piedra |
לעבוד לעץ ואבן; לשקוע בתעסוקה הזויה בלי תכלית ומשמעות |
|
estatua de palo |
פסל עץ |
|
kuchara de palo |
כף עץ |
|
los palos de la ora |
מחוגי השעון |
|
mango de palo |
ידית עץ |
|
no tokar ni kon palos de graviyina |
להתייחס למישהו בעדינות רבה |
|
ser el ke kome los palos |
לחטוף את המהלומות ולסבול על לא עוול בכפו, להיות השעיר לעזאזל |
|
veremos de ke palo se la viene ke azer la kuchara |
(באירוניה:) על מישהו שעשה משהו לא כשורה - הבה נראה מה יחטוף על כך |
|
palto (t./gr.) m. |
מעיל |
Coat |
|
palto de samara |
מעיל פרווה |
|
pambuk (t.) m. |
כותנה, צמר גפן |
cotton, cotton wool |
|
un pambuk blanko |
כינוי לנערה יפה צחה מלובן |
|
pan m. |
לחם, פת |
bread |
|
azerse un pan |
להתקשות (נאמר על: שמן, חמאה, רוטב) |
|
dar para pan |
לתת צדקה |
|
el pan ke me siege! |
לשון שבועה: ''שהלחם יעוורני!'' (שבועת אדם מאמין שאינו רוצה לנקוב בשם השם) |
|
pan eskaldado |
תבשיל: עיסת לחם בשמן וגבינה |
|
estar ach (t.) por pan |
לרעוב ללחם |
|
este pan para este kezo |
מצב כלכלי צנוע (''יש מה למרוח על הלחם'') |
|
ganar su pan a la sudor de su frente |
להתפרנס בזיעת אפיו |
|
ganar un pan seko |
להתפרנס בצמצום |
|
kitar a uno el pan de la boka |
לשלול ממישהו את הרווח שהיה מגיע לו |
|
kitar el pan del día |
להרוויח את לחם יומו |
|
kitar un pan |
להרוויח בדיוק מה שמספיק לקיום |
|
kofre de pan |
תיבת לחם |
|
kortar el pan a uno |
לשבור מטה פרנסתו של מישהו; להפסיק קצבתו |
|
krosta de pan |
קרום הלחם |
|
mendrugos de pan |
פתותי לחם |
|
merenda de pan |
חתיכת לחם, פת לחם |
|
miga de pan |
החלק הלבן הפנימי של הלחם; פירור לחם |
|
no va komer mas pan |
נאמר על מישהו שנפטר |
|
pan ajeno |
לחם של צדקה |
|
pan amargo |
רווח שכרוך בביזוי ועלבון |
|
pan arrevatado |
לחם שלא נאפה די צרכו |
|
pan bayat (t.)/pan amofado |
לחם מעופש |
|
pan blanko |
לחם לבן, פת נקיה |
|
pan de afriisión |
לחם עוני; מצה |
|
pan de bira |
לחם שנאפה בשמרי בירה |
|
pan de kaza |
לחם ביתי; כינוי לאדם תם ופשוט הליכות |
|
pan espondjado |
עוגה מבצק סופגני |
|
pan has (t.) |
לחם מאיכות משובחת; כינוי לאדם אמין וישר |
|
pan i livro |
אדם המרבה בקריאה |
|
pan i vino |
מתן לעניים בעת משתה ושמחה של עשירים |
|
pan kon azeite i asukar |
לחם בשמן וסוכר - ארוחת ארבע לילדים |
|
pan kon konducho |
לחם בריבה, ארוחה קלה |
|
pan kon sal |
פת במלח |
|
pan no demanda |
אינו כרוך בהוצאות גדולות |
|
pan preto |
פת קיבר |
|
pan ratonado |
לחם מכורסם בידי עכברים |
|
pan seko (fr.) |
לחם בלי תוספת או ממרח |
|
pan tartina |
לחם בחמאה |
|
pan torrado/tostado |
לחם קלוי |
|
pan yorrado |
דבר מה המוענק שלא ברצון |
|
partir pan |
לבצוע לחם |
|
pasarse/mantenerse/bivir kon pan i agua/kon pan i sev |
לחיות בצמצום |
|
pedrer el pan |
לאבד את הפרנסה |
|
por este pan del Dio |
לשון שבועה |
|
revanada de pan |
פרוסת לחם |
|
tener el pan asigurado |
פרנסתו מובטחת |
|
tener un pan largo/kontado |
לחיות ברווח/בצמצום |
|
traer el pan en kaza |
לפרנס משפחה |
|
un bokado de pan |
מלוא הפה לחם |
|
vender/merkar una koza por un bokado de pan |
לקנות/למכור משהו באפס מחיר |
|
lavorar/perkurar por el pan |
להתאמץ קשה להרוויח לחמו |
|
lazdrar por el pan/ganar su pan a la sudor de su frente |
להרוויח לחמו בזיעת אפיו |
|
no afartarse de pan |
אומלל וחסר כל שאין ביכולתו להשביע רעבונו בפת לחם |
|
no kedó mas pan en este ofisio |
זוהי עבודה שלא תניב עוד דבר |
|
no tener para pan |
אין לו מקור מחיה |
|
pan amufado |
לחם עבש |
|
pan lazdrado/pan sudado |
לחם שהושג בזיעת אפיים |
|
bueno kom'al buen pan |
טוב כמו לחם טוב (מתייחס לאדם חביב ונחמד) |
|
pan i kezo i dos kandelas |
את הארוחה יש לאכול בשמחה ובעונג - תן לי רק פת וגבינה ובלבד שהאור יהיה רב ומכופל |
|
echar un pan a la mar |
שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאהו |
|
pan fresko |
לחם טרי |
|
pan de plasa |
לחם מן השוק קשה וירוד - לחמם של עניים |
|
bokados/bokadikos de pan |
שאריות של לחם |
|
ambezar komo viene el pan del trigo |
הדברים אינם באים מאליהם יש להשקיע מאמצים כדי להגיע לתמורה |
|
arrekojer el pan |
לאסוף פיסות לחם לבל יתגוללו בחוצות |
|
en este fecho ay pan/no ay pan |
בעסק הזה יש רווח/אין שום רווח |
|
pan mirado |
לאכול נוכח אדם רעב המביט בקנאה |
|
tener menester de una koza kom'al pan de la boka |
להזדקק לדבר מה כמו אוויר לנשימה |
|
pan de Espanya |
טורט; עוגת ספוג |
|
panarís/panariz m. |
מורסה, פארונקל; אבעבועה בקצה החוטם |
abscess; blister on the tip of the snout |
|
avrir un panariz |
לפתוח מורסה להקזת המוגלה; ''לפתוח את הפצע'' -לדבר באופן גלוי על בעיה כאובה שהוצנעה עד כה |
|
estar panarís para parladear |
להיות אדום מרוב כעס |
|
ma se izo panariz |
זה הפך בעבורי לבעיה מציקה |
|
panaya (gr.) f. |
הבתולה הקדושה, איקונין, הצלב |
The Holy Virgin, icon, cross |
|
kandil de panaya (gr.) |
אור חיוור |
|
kara de panaya (gr.) |
פנים עגולות |
|
pancha (it.) f. |
כרס גדולה |
big belly |
|
inchir la pancha (it.) |
מילא את כרסו |
|
pandero m. |
תוף מרים, טמבורין |
Miriam drum, tambourine |
|
romper el pandero |
להתלהב בצורה מופרזת בעת שמחה וחגיגה |
|
tener la tripa un pandero |
לסבול מעצירות קשה |
|
arresevir kon panderos |
(באירוניה) "לקבל מישהו בתופים ובמחולות" - כלומר בפרץ זעם |
|
tenemos ke sentir panderos |
מיד נהיה עדים לסצנה של התפרצות זעם (אב בבית, בוס בעבודה - בעקבות מעשה משובה/פאשלה בעבודה וכו') |
|
veremos komo se tiene ke tanyer este pandero |
נראה איך תתרחש כאן סצנה של כעס מתפרץ |
|
tanyer el pandero |
לחטוף צעקות ונזיפות |
|
pandjá/pandjar (t.) m. |
סלק אדום |
beet |
|
kolorado-pandjar (t.) |
אדום כסלק |
|
azerse una pandjá |
להסמיק/להאדים כסלק |
|
pando- en pando adv. |
בלי לגמור, באופן תלוי ועומד |
without finishing, in a pending manner |
|
kedar en pando |
להשאר מתוסכל |
|
deshar en pando |
להותיר תלוי ועומד - בלא הכרעה בלא החלטה ובלי סיפוק |
|
pantofla/pantufla f. |
נעל בית, אנפילאה |
slippers |
|
dar las pantuflas en la mano a uno |
לפטר מישהו, לזרוק אותו מהעבודה; להוביל להרס עסק |
|
echar a la pantufla |
לזרוק בפנים, לומר דברים בוטים בפני מישהו |
|
konoser a uno kon pantuflas |
להכיר מישהו בנעלי הבית - בצורה אינטימית ושונה מדמותו הציבורית |
|
panyal m. |
חיתול; תחבושת הגיינית; סדין ליל החופה (המוצג עם בוקר) |
a diaper; sanitary napkin; wedding night sheet (shown in the morning) |
|
estar en panyales |
להיות בחיתוליו |
|
salir de panyales |
להתחיל להתבגר |
|
estar a panyales |
לבכות בכי תמרורים |
|
panyikos m. pl. |
תחבושות |
bandages |
|
panyikos d'agua yelada |
תחבושת ספוגה מים קרים |
|
panyikos de rakí/panyikos d'alkol |
תחבושת ספוגה עראק/אלכוהול |
|
panyo m. |
בד, ארג, אריג; לבוש |
fabric; clothing |
|
anyos i panyos |
אורך ימים ושנים |
|
no kaver en sus panyos |
מרוצה עד בלי די |
|
panyo de buz |
תחבושת קרח |
|
panyo para mil anyos |
בד חזק מאוד |
|
panyos |
בגדים |
|
panyos kayentes |
תחבושות חמות |
|
panyos de buz |
תחבושת קרח, תחבושת קרה |
|
papa f. |
רטיה חמה, קומפרס; דייסה |
warm bandage; porridge |
|
de papa arriva |
על הגב |
|
papas de ketentumu (t.) |
איספלנית |
|
papas i alhasaras |
רמיה, תככים, נכלולים; קשר |
|
papas kayentes |
רטיה חמה |
|
papa de fijón |
דייסת שעועית |
|
papa de linasa/papa d'arroz |
רטיית פשתן/אורז |
|
papa de liras |
רטיית מטבעות זהב - כדי להוושע מן העוני |
|
papá m. |
אבא |
father |
|
biva papá! |
קריאה נוכח מישהו המבזבז בלי חשבון |
|
papá ke biva! |
על חשבון אבא! |
|
papá el mío |
אבי |
|
papada f. |
פימה, סנטר כפול; זפק, מוראה |
double chin; goiter |
|
echar papada |
להעלות פימה על כסל; להתהלך בגאווה ובנפיחות עצמית |
|
le salió la papada por afuera |
השמין מאוד; התנפח מרוב גאווה |
|
na papada! |
כמה השמנת! |
|
se le vazió la papada |
רזה; ירד מגדולתו |
|
paparuna f. |
פרג |
poppy |
|
avrirse komo la paparuna |
להפתח, להשתחרר |
|
papás (gr.) m. [pl.: papazim] |
כומר (יווני אורתודוכסי) |
priest (Greek Orthodox) |
|
parese un papás (gr.) |
ששערו צימח וגדל פרא |
|
papasiega f. |
עטלף |
bat |
|
a la papasiega |
כמגשש באפילה |
|
ir a la papasiéga |
לגשש באפילה; לעבוד בלי תכנית סדורה |
|
djugar a la papasiega |
לשחק ב"פרה עיוורת" |
|
papearse v. refl. |
נעשה סמיך, כלו נוזליו (תבשיל על האש) |
to become thick, to make run out of liquid (stew on the fire) |
|
papearse en la kama |
להתכרבל ולהתפנק במיטה עד שעה מאוחרת |
|
papeko m. |
בלשון ילדים: אבא'לה |
in children's language: daddy |
|
papeko el mío |
אבא'לה שלי |
|
papel m. |
נייר; שטר כסף |
paper; money banknote |
|
azer papel a uno |
לעשות ממישהו עפר ואפר, לזלזל בו |
|
azer un sielo de papel |
לפזר הבטחות קוסמות |
|
dar los papeles atrás/arrazgar los papeles |
לבטל אירוסין |
|
papel de alfinetes |
חפיסת סיכות |
|
papel de embalaje |
נייר עטיפה |
|
papel de bolsa |
נייר חום לעשיית שקיות |
|
papel de moshkas |
נייר דביק לזבובים |
|
papel de rayer |
נייר זכוכית |
|
papel de sigaro |
נייר דק מאוד, נייר לגלגול סגריות |
|
papel hashabí (t.) |
נייר חסר ערך |
|
papel reglado |
דף מסורגל |
|
papel absorbiente |
נייר סופג |
|
papel transparente |
נייר שקוף |
|
papeles |
שטר אירוסין, שטר נישואין |
|
parás (t.) en papel |
שטרות כסף |
|
serrar papeles |
לחתום על שטר אירוסין/ נישואין |
|
papel d'eskrivir |
נייר כתיבה |
|
un papel de sien/de mil |
שטר של מאה/של אלף |
|
papelera f. |
שקית נייר; קמיע כנגד חזרת |
paper bag; amulet against mumps |
|
azerse papelera |
לעשות עצמו לצחוק |
|
papika f. |
דייסה, דייסת לחם, מרק המוגש לקשישים |
porridge, bread porridge, soup served to the elderly |
|
azerse papika |
להרטב עד לשד העצמות |
|
papo m. |
זפק, מוראה; קיבה |
goiter; stomach |
|
inchir el papo |
לאכול לשובע |
|
papo seko |
'בטן יבשה'' - כינוי למי שממעט לאכול |
|
tener el papo yeno |
בטן מלאה |
|
papú (gr.) m. |
סבא; ישיש |
grandfather; old man |
|
del papú (gr.) del padre |
בצורה חמורה |
|
papú (gr.) i vavá (gr.) |
סבא וסבתא |
|
es un papú |
הזדקן מאוד, נראה כמו זקן |
|
ya es mi papú (gr.) |
אתה אומר עליו שהוא צעיר? יכול היה להיות הסבא שלי! |
|
asi biva mi papu! |
בתגובה על אמירה ללא בסיס: בחיי הסבא שלי...! |
|
papuch/u/a (t.) m./f. |
נעל, נעל בית |
shoe, slippers |
|
deshar fina las papuchas |
לאבד כל שהיה לו מחוט ועד שרוך נעל |
|
dar las pápuchas en la mano |
להרוס עסק; לבזבז הכל ולהשמיט מן הידיים |
|
kedar sin papuchas |
להיוותר בחוסר כל |
|
par m. |
זוג |
pair |
|
avrir la puerta/ventana de par en par |
לפתוח לרווחה את הדלת/החלון |
|
azer el par kon uno |
להשתוות אליו (במובן שלילי) |
|
djugar a pares i a nones |
לשחק ב''זוג או פרט'' |
|
es otro par de mangas |
זה עניין שונה לחלוטין |
|
mis pares iguales |
בני המעמד החברתי שלי |
|
par vehaftor (ebr.) eshuelika |
עקשן, טרדן ופטפטן |
|
para su ... no ay par |
אין אח ורע ל... שלו |
|
salir/venir al par |
לצאת בלי רווח או הפסד |
|
tener mil pares de razón |
לצדוק במאה האחוזים |
|
un par de kartas |
חפיסת קלפים |
|
vender al par |
למכור במחיר עלות |
|
venir al par de los otros |
להשתוות לאחרים |
|
ya vinieron par i orejal |
'צמד חמד'' |
|
arrematado ke lo veya kon siete pares de diavlos |
קללה: שיילך לעזאזל! |
|
echar pares i nones |
להטיל גורל |
|
meter/kontar a uno al par de un ladrón |
להתייחס אל מישהו כאילו היה גנב |
|
servir al par |
לעבוד תמורת לינה ואוכל ("או-פר") |
|
tener todo a pares dublados/a pares i a duzenas |
יש לו הכל בשפע |
|
un par de kazas |
בלוק של בניינים בבעלות אחת - בכל קומה שתי דירות |
|
echar una koza a pares i a nones |
להכריע דבר מה בהטלת גורל |
|
par f. |
שִלְיָה |
placenta |
|
echar la par |
להשליך את השליה אחרי הלידה |
|
para prep. |
בשביל, למען, כדי ש-, ל-, לכיוון, לקראת |
for, in order to, to, towards |
|
para ke ... |
כדי ש- |
|
para ke? |
בשביל מה? |
|
para kualo? |
מדוע? לשם מה? |
|
para lunes/para la otra semana |
ביום שני/בשבוע הבא |
|
para munchos anyos! |
תזכו לשנים רבות! |
|
para tehiat ametim (ebr.) |
בקץ כל הדורות, אף פעם |
|
de mi para mi |
ביני לבין עצמי |
|
estar para morir |
גוסס, נוטה למות |
|
para ti «no» no ay |
בקש את שאיוותה נפשך ותקבל |
|
es de el par'al Dio |
הוא נאיבי ואינו מסוגל להזיק ולחולל רע; הוא ישר מאוד |
|
este pan es para este kezo |
אלו הם שני דברים שנועדו ללכת יחד |
|
ir mas para ayi |
להתרחק יותר |
|
ir para ahuéra |
לצאת החוצה |
|
para bien de la djudería |
שיתהפך לטובה! (בעקבות בשורה רעה) |
|
para bien se tope! |
כששומרים חפץ מיותר: אולי נצטרך לו פעם! |
|
para bodas y alegrías |
איחול בעקבות בית חדש/ריהוט חדש וכו': שתזכה ליהנות ממנו בשמחות! |
|
para ke se kiere? |
זה מיותר |
|
para nada mas vale agua |
יותר טוב מכלום .. |
|
para sekreto no des parás |
כל סוד סופו להתגלות |
|
para ke vale? |
מה השימוש שלו? |
|
para todo vale |
על אדם: הוא מוכשר לכל דבר; על חפץ: אפשר להשתמש בו לתכליות שונות ורבות |
|
ir para adientro |
להיכנס יותר פנימה |
|
partir para Atena |
לנסוע לאתונה |
|
venir mas para aki |
להתקרב |
|
tener para komer/no tener para komer |
יש לו/אין לו די בשביל להתקיים |
|
pará (t.) f. |
מטבע עות'מני; כסף |
Ottoman coin; money |
|
echar las parás (t.) a la kaye |
לבזבז כסף, ''לזרוק את הכסף לרחוב'' |
|
asoltar la pará (t.)/echar la pará por la ventana |
לבזבז כסף |
|
azer a uno de dos parás (t.)/de media pará (t.) |
לשים מישהו ללעג |
|
azer pará (t.) |
לעשות הון |
|
estar una pará (t.) para el grosh |
עומד למות |
|
kagar al sey de la pará (t.) |
לבזבז בלי חשבון |
|
la pará (t.) en primero! |
שלם קודם! |
|
no mirar pará (t.) |
לקנות בלי שים לב למחיר |
|
no vale una pará (t.) |
אינו שווה פרוטה |
|
pará (t.) falsa |
מטבע מזוייף |
|
pará silik (t.) |
מטבע מחוק |
|
parás (t.) f. pl. |
כסף, מזומנים |
|
tener el alma en la pará (t.) |
להיות קמצן מאוד |
|
tener la pará (t.) por Dio |
לסגֹד לכסף |
|
a(n) el la pará le yakishea |
מגיע לו שיהיה ברשותו כסף רב - הוא יודע להשתמש בו היטב |
|
dar parás enriva |
לא לבקש את המגיע |
|
dar parás para pelear |
לבקש ולאהוב מדנים |
|
desfazer las parás |
לבזבז את הכסף |
|
echa la pará! |
שלם כבר ונגמור! |
|
echar la pará al kanyo |
להשתמש בכסף בצורה גרועה |
|
estar muerto por parás |
אין לו גרוש על הנשמה |
|
handrajos kon parás! |
שטויות במיץ עגבניות! |
|
ke no aze esta errema pará! |
איזה דברים יש בכוח הכסף לחולל! |
|
ke vale la pará! |
מה ערכו של כל הכסף הזה! |
|
kon mozotros no mos vamos a yevar las parás! |
את הכסף שצברנו לא ניקח עמנו לקבר! |
|
kon pará no nasimos |
עם הכסף הזה לא נולדנו - אל נפחד ליהנות ממנו כי נרוויח גם בעתיד |
|
kuantas parás vale!? |
הגיע מאוחר מדי - אין בו כבר תועלת! |
|
no aferra pará |
אינו עולה הרבה |
|
no asolta pará |
קמצן הקופץ ידו |
|
pará buena |
מטבע עובר לסוחר |
|
pará cuhruk |
מטבע שאיבד ערכו |
|
pará gursuza |
כסף המביא מזל ביש |
|
pará hayirlía |
כסף המביא מזל טוב |
|
pará hazina |
מטבע שחוק, מטבע מזוייף |
|
pará lazdrada |
כסף שהרוויחוהו בזיעת אפיים |
|
pará menuda |
כסף קטן |
|
pará sudada |
כסף שהרוויחוהו בזיעת אפיים |
|
parás a media noche |
כסף המושקע במקום בטוח, כסף שמלווים ללווה נאמן |
|
pedrer la pará |
לאבד את כל כספו |
|
saver rejir la pará |
לדעת לנהל את העניינים הכספיים |
|
se ve pará por el ojo |
סוף סוף רואים כסף! (אחרי תקופה ארוכה של מצוקה ומחסור) |
|
tener negra pará |
קשה להוציא ממנו כסף |
|
tener ojo en pará |
מייחס חשיבות רבה לכסף; רעב לכסף |
|
tener pará kontada |
אמצעיו ספורים ומוגבלים |
|
tener pará por la mano |
משיג את הכסף בקלות |
|
parabever m. |
דמי שתיה, טיפ |
tip, pourboire |
|
echar parábevér |
להעניק דמי שתיה |
|
parabienes m. pl. |
איחולים, ברכות |
best wishes, greetings |
|
dar los parabienes |
לברך, לאחל כל טוב |
|
estar/ir a los parabienes |
ללכת לברך |
|
parada f. |
מצעד, תהלוכה צבאית, טור של חיילים; שורה של צופים |
parade, military procession, column of soldiers; line of spectators |
|
la kaza a la parada |
סלון, חדר קבלת אורחים |
|
vestido a la parada |
מדי שרד, בגדי מצעד |
|
parar v. |
עמד, עצר |
to stand, to stop |
|
parar a djuzgo |
לעמוד למשפט |
|
parar mientes |
לעמוד על המשמר, לרכז תשומת לב ב- |
|
parar el mal |
לתקן את המעוות |
|
pararse v. refl. |
נעצר; הציג עצמו לפני |
to stop; to present oneself before |
|
pararse delantre el rey |
להתייצב מול המלך |
|
pardón (fr.) f. |
סליחה, מחילה, כפרה |
forgiveness, atonement |
|
pardón! (fr.) interj. |
סליחה! |
|
parea (gr.) f. |
חבורת אנשים, קבוצת חברים, חבריא |
group of people, group of friends |
|
azer parea (gr.) kon uno |
להתרועע עם מישהו |
|
pared/paré m. |
קיר, כותל |
wall |
|
arrimarse en buena pared |
לזכות לתמיכה; להשען על טיעונים חזקים |
|
avlar kon la pared |
דבר אל הקירות |
|
azer paredes de oro |
להתעשר מאוד |
|
darse de pared en pared |
להתקל במכשול על כל שעל, מן הפח אל הפחת |
|
darse la kavesa a la pared |
להטיח ראשו בכותל |
|
es una pared! |
עקשן כפרד! |
|
kaminar arrés de pared |
'ללכת צמוד לקירות'' - לנהוג בזהירות מופלגת |
|
kedar entre kuatro paredes |
להתבודד |
|
kitar kon la pared basha |
להוציא את הזעם על מישהו נחות וחלש |
|
las paredes tienen oídos |
אזניים לכותל |
|
meter/apegar a uno a la pared |
לדחוק מישהו אל הקיר |
|
sodro-pared |
חרש כמו קיר |
|
sol de pared |
שריפה מכוונת, הצתה |
|
tener pared basha |
לשמור על פרופיל נמוך, לא להטריד איש |
|
topar la pared |
להתקל בקירות אטומים - לא למצוא עזרה וסעד |
|
derrokar una paré |
להרוס קיר |
|
fraguar una paré |
לבנות קיר |
|
parentera f. |
הקרובים, בני המשפחה |
relatives, family members |
|
vijita de parentera |
ביקור משפחתי |
|
tokar de parentera |
להיות בעל קשר משפחתי |
|
pareser m. |
מראה, הופעה; עמדה, דעה, שיפוט |
appearance; position, opinion, judgment |
|
a mi pareser |
לפי דעתי |
|
al buen pareser de uno |
להחלטתו ורצונו של פלוני |
|
tener buen pareser |
יש לו הופעה נאה |
|
ke negro tuvimos el pareser! |
אוי לנו איזה אסון נפל עלינו! |
|
pareser/se v. |
דמה, נדמה, נראה כ-; הופיע |
to resemble, to appear as; to appear |
|
agua le parese! |
הוא שיכור גמור! |
|
al pareser |
כפי הנראה, כנראה, לכאורה |
|
fruta le parese |
מבזבז כספו בלי חשבון |
|
ke te está paresiendo? |
מה אתה חושב לך? שהדברים יתנהלו לפי רצונך? |
|
ke te parese?! |
טעות בידך! |
|
ke te parese? |
מה דעתך? |
|
me parese |
נראה לי |
|
me paresió! |
סליחה, טעיתי, אני חוזר בי! |
|
no parese ke es el |
הוא אדיש לכל, דבר אינו מרגש אותו |
|
no parese! |
מה פתאום? זה בכלל לא כך! |
|
no te pareska mas antes |
אל תחשוב שהדברים נשארו בעינם והכל כמו בעבר |
|
parese ke |
נראה ש- |
|
parese nada ma |
זה נראה עניין פחות ערך אך לאמיתו של דבר .. |
|
parese/ya parese |
זה נראה כ- |
|
parese un Djoha |
הוא לבוש ברשלנות |
|
según parese |
כפי הנראה |
|
parese un buen echo |
זה נראה עסק טוב ורווחי |
|
parese un loko |
הוא מאוד חסר מנוחה, הוא נראה כמו אידיוט |
|
parese un mudo |
הוא אינו נוטל חלק בשיחה ואינו פותח את פיו הוא נראה כמטומטם |
|
parese un rey |
נוהג כמלך כמי שהעולם כולו נתון למרותו |
|
todo le parese bavar |
לוקח הכל בקלילות |
|
no parese ke? |
לא נראה לך ש ..? |
|
no te pareska ke |
אל תחשוב לך ש.. |
|
paresidura f. |
מראה, הופעה |
appearance |
|
tener buena paresidura |
להיות בעל הופעה נאה |
|
pareziko m. |
זוג צעיר החי בהתאמה טובה |
a young couple living in good harmony |
|
un pareziko bendicho |
זוג צעיר נחמד למראה |
|
parfumado (fr.) adj. |
נותן ריח, ריחני, מבושם |
gives off a scent, fragrant, perfumed |
|
shavon parfumado |
סבון ריחני |
|
parida f. |
יולדת |
giving birth |
|
kama de parida |
מיטת היולדת |
|
rezín parida |
ילדה זה עתה, יולדת חדשה |
|
vale para beklear (t.) parida |
אין בו תועלת |
|
ay parida! |
שקט יש כאן יולדת! - נאמר למישהי שהפסידה במשחק/הוטל עליה תשלום, במובן של: תרגעי! |
|
velar/beklear a la parida |
לשמור על יולדת (מפני המזיקים) |
|
beklea paridas |
משחית זמנו לבטלה (עסוק בשמירת יולדת) |
|
pariente m. |
קרוב, קרוב משפחה; מקורב |
relative, close relative; close friend |
|
pariente de londje |
קרוב רחוק |
|
parientes |
הורים; קרובים |
|
parientez f. |
קרבה משפחתית |
family relationship |
|
parientez de la vanda del karkanyal |
קרבה משפחתית רופפת |
|
parigual adj. |
דומה, תואם, בן זוג, כפיל |
similar, compatible, partner, stuntman |
|
muestros pariguales |
בני המעמד החברתי שלנו |
|
no tiene parigual |
אין מי שישווה לו |
|
parir v. |
הוליד/ילדה |
to give birth |
|
deznudo asigún lo parió su madre/komo lo parió su madre |
ערום כביום הוולדו |
|
dolores de parir |
צירי לידה; בהשאלה: חרדות נוכח מצב חמור |
|
estar pariendo |
לעבור שעות של חרדה וייאוש |
|
ke parites? |
באירוניה: מה הרית וילדת? איזה חידוש אתה מביא לעולם? |
|
kitar las ganas de parir |
להוציא את החשק לבילויים, לקלקל את השמחה |
|
no pare de si |
אין בו שום דבר מקורי, את הכל הוא שואל מאחרים |
|
parir kon ganchos |
ללדת עם מלקחיים |
|
ya parió! |
באירוניה: סוף סוף הצליח! ההר הוליד עכבר! |
|
ya vo a parir! |
ספר כבר, אני מת לדעת! |
|
yo ke lo parí |
אני מכיר אותו לפני ולפנים, על חסרונותיו ויתרונותיו |
|
echarse/asentarse para parir |
כרעה ללדת |
|
pare mujer, no pare! |
כרעי ללדת, אשה! (נאמר באירוניה למישהו המדמה כי הגיע לפתרון בעיה סבוכה ואשר כל מאמציו עולים בתוהו) |
|
parladear (t.) v. |
התפוצץ; שילם בעל כרחו |
to explode; to pay reluctantly |
|
yeno a parladear |
מלא מפה לפה, מפוצץ |
|
parlak (t.) adv. |
בצורה בהירה, בבירור |
Clearly |
|
avlar parlak parlak (t.) |
לדבר בלי היסוסים |
|
parlak (t.) m. |
גפרור; לכה, ברק |
matches; varnish, shine |
|
chizmes de parlak (t.) |
נעלי לכה |
|
dar/meter parlak |
להעלות באש |
|
parlama adv. |
בקמעונאות, ליחידים |
in retail, for individuals |
|
vender a parlama |
למכור בקמעונאות |
|
parlantina f. |
פיטפוט, שיחה קלה, להג בלתי פוסק, פטפטנות |
chatter, light conversation, incessant chatter, chatterbox |
|
estar kon parlantina |
לפטפט ו"לטחון" בלי הרף |
|
parmachet/e/o (t.) m. |
נר חלב |
fat candle |
|
se le amato el parmacheto |
כבה נרו- נפטר |
|
parmak/es (t.) m./pl. |
אצבע, אגודל; כלונס/גדר כלונסאות; חנופה, מחמאה |
finger, thumb; picket fence; flattery, compliment |
|
dar parmak (t.) |
להתחנף |
|
parnasá (ebr.) f. |
פרנסה, מחיה, תזונה, מזון |
livelihood, sustenance, nutrition, food |
|
kitar la parnasá (ebr.) |
להרוויח כדי מחיה |
|
lavorar por la parnasá |
לעמול כדי להרוויח לחמו |
|
Paró (ebr.) adj. |
רשע, ''פרעה'' |
evil, "Pharaoh" |
|
alkansar la grandeza de Paró (ebr.) |
להגיע לשיא הגדולה והתהילה |
|
las de Paró (ebr.) |
חידות קשות לפתרון |
|
las makás (ebr.) de Paró |
מכות מצרים; מדווים ומכאובות |
|
parpar (t.) m. |
נוכחות, הופעה אומרת כבוד |
presence, an appearance that says respect |
|
parpar de medjlish (t.) |
הידור של איש רם מעלה |
|
tener buen parpar (t.) |
בעל הופעה מרשימה |
|
párparo/a m./f. |
עפעף |
eyelid |
|
serrar las párparas |
לעצום עיניו |
|
avrir las párparas |
לפקוח עיניים, להתעורר |
|
pasar la nochada a no serrar párparas |
לא לעצום עין כל הלילה, לסבול מנדודי שינה |
|
parra (2) f. |
גפן |
vine |
|
yaprakitos (t.) de parra |
עלי גפן ממולאים |
|
partal (t.) m. |
חבילת בגדים ישנים; אדם רשלני ומרופט |
a bundle of old clothes; a careless and ragged person |
|
alevantar el partal (t.) |
להסתלק |
|
estar entero un partal |
לבוש בצורה מרופטת, לבוש בבלויים כקבצן |
|
parte f. |
מנה, חלק; אזור; צד |
portion, part; area; side |
|
a parte |
בנפרד; בצד |
|
a parte de |
לבד מ-, חוץ מ-, להוציא |
|
a parte esto |
חוץ מזה |
|
a parte ke |
חוץ מזה ש- |
|
azer parte |
לדבוק ב-; להיות חבר ב- |
|
bushkar por todas las partes |
לחפש בכל מקום |
|
de kuatro partes del mundo |
מארבע כנפות הארץ |
|
de la buena parte |
תמים, תם, פתי |
|
de mi parte |
מצדי |
|
de parte a parte |
מצד אל צד, מכל הצדדים; זה את זה |
|
de parte en parte |
מצד אל צד |
|
de una parte ... de otra ... |
מצד אחד ... מצד שני ... |
|
de una sola parte |
חד צדדי |
|
en parte |
באופן חלקי |
|
entrar en la parte |
להכנס לשותפות |
|
kitar de la parte a uno |
להוציא מישהו משותפות עסקית |
|
la mas parte (de) |
הרוב, רוב ה- |
|
las partes |
הצדדים המדיינים ביניהם, הצדדים הנוגעים בדבר |
|
las partes |
מקום, אזור |
|
mételo a parte! |
שכח מזה! |
|
meter/deshar todo a una parte |
לשים הכל בצד (ולהתרכז ב-) |
|
meterse de parte de uno |
להתייצב לצידו של |
|
no se pueden ver de parte a parte |
אינם סובלים זה את זה |
|
parte kon parte |
חצי חצי |
|
por todas partes |
מכל עבר, בכל מקום |
|
tener parte en olam abá (ebr.) |
יש לו חלק לעולם הבא |
|
tener parte entera |
להחזיק בבעלות על כל העסק |
|
tomar la parte del león |
לקחת את חלק הארי |
|
tomar parte |
נטל חלק, השתתף |
|
travar parte |
לשאת פנים, לגלות משוא פנים |
|
a partes iguales |
בחלקים שווים |
|
de mi parte ya está bitmish |
מצדי זה בסדר, בכל הנוגע אלי אני מסכים (נאמר בעיקר באירוניה כאשר מוצעת לפני מישהו הצעה טובה אך כזו שטרם קיבלה הסכמתו של מישהו שלישי שבו תלוי הדבר) |
|
meter a parte |
לשים בצד, לשמור בצד לשימוש עתידי; לחסוך |
|
venir de parte de uno |
לבוא בשליחותו של מישהו/עם המלצתו של מישהו |
|
ke no tenga parte ni en este mundo ni en el otro |
קללה: אל יהי חלקו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא! |
|
venir de partes de Fransia |
בא מגלילות צרפת |
|
la parte de arriva/la parte de debasho |
החלק העליון/החלק התחתון |
|
la parte de enriva |
החלק העליון, הכיסוי |
|
me toka de parte de mi madre |
אני קרובו מצד אמי |
|
me toka de parte de parentera |
הוא שאר בשר שלי |
|
estar metido de las dos partes |
מוסכם על שני הצדדים כבורר יחיד |
|
ke bushkas por estas partes? |
איזו רוח נשאה אותך למקומות האלה? |
|
kererse de parte a parte |
אוהבים זה את זה |
|
no estar ni de la una parte ni de la otra |
להיות ניטרלי בסכסוך שבין הצדדים |
|
no saver nada de estas partes del mundo |
לחיות בבידוד ובניתוק ממה שקורה בעולם |
|
no se tiene visto tal en ninguna parte del mundo |
דבר כזה לא נראה מעולם בשום מקום! |
|
la parte de abasho |
הצד התחתון |
|
tener media parte |
להחזיק במחצית הבעלות על עסק |
|
tomar las kozas de la buena parte |
לראות את הדברים בצורה חיובית/מן ההצד הטוב שבהם |
|
tomar las kozas en negra parte |
לקחת את הדברים (הצעה, עמדה) מצידם השלילי, לתת פרשנות פוגעת |
|
ay agradisión de una parte i de otra/de parte a parte |
יש הסכמה על כך מכל הצדדים |
|
burakar de parte en parte |
לנקב מצד אל צד |
|
dar parte a uno |
לתת למישהו שותפות בעסק |
|
divizar en partes |
לפרוס/לחלק לכמה חלקים |
|
en lo bueno, parte |
תזכה לטובה, שלא תדע עוד צער! |
|
estar de la parte de ahuera |
להתערב התערבות חיצונית בסכסוך בלי לשלוט בפרטים |
|
estar el uno de la una parte i el otro de la otra |
מייצגים את שני הצדדים המסוכסכים |
|
irse kada uno por su parte |
להפרד ולפנות כל אחד לדרכו |
|
por la mas parte/ por la mas grande parte |
הרוב, החלק הגדול |
|
tomar a uno de su parte |
למשוך מישהו ולהעבירו אל צידך |
|
ya se lo ke tengo en partes! |
לצערי אני יודע עם מי יש לי עסק |
|
partensia f. |
עזיבה, יציאה, נסיעה, הפלגה, זינוק |
departure, journey, sailing, leap |
|
estar de partensia |
עומד לצאת לדרך |
|
partida f. |
חלק, מנה; חטיבה, מפלגה, קבוצה מקצועית; סבוב במשחק; חבילה; יציאה, הפלגה |
part, portion; division, party, professional group; round in a game; package; departure, voyage |
|
avrir una partida |
לפתוח חשבון בספר חשבונות |
|
echar en partida |
לכתוב בספר חשבונות |
|
en partida |
באופן חלקי |
|
partida dupia |
מנה כפולה |
|
ganar la partida |
לזכות בתחרות/ויכוח/סכסוך |
|
una partida de plazer |
בידור |
|
echar una partidika |
לעשות סיבוב מהיר של משחק (קלפים/שחמט וכו') |
|
tratar una partidika de kashmir |
לקנות חבילה קטנה של בד קשמיר |
|
partidiko m. |
'שידוך'', בחור נאה וטוב לשידוך |
'matchmaking', a handsome and good matchmaking guy |
|
un buen partidiko |
שידוך טוב (בחור) |
|
partido m. |
מפלגה; צד; ''שידוך'' (כינוי לבחור/ה מועמד/ת לשידוך) |
party; side; ''matchmaker'' (a nickname for a candidate for matchmaking) |
|
kon partido |
בתנאי |
|
tener un partido |
יש לו תמיכה של מפלגה/של אנשים האוהדים אותו |
|
partidor m. |
מבקע, מפצח, חוטב עצים |
splitter, cracker, woodcutter |
|
partidor de lenya |
חוטב עצים |
|
partidor de muezes |
מפצח אגוזים |
|
partidor de piedras |
חוצב, סתת |
|
partidor de meoyos/de selevros |
פטפטן הממלא את הראש בפטפוטיו |
|
partikolar adj. |
מיוחד, ייחודי, בלעדי; אישי |
special, unique, exclusive; personal |
|
tener un echo partikolar |
עצמאי בעל עסק משלו |
|
un partikolar |
יחיד, אדם פרטי |
|
partir v. |
עזב, יצא, יצא לדרך, נסע, הפליג; חתך, חצה |
to leave, to go out, to set out, to travel, to sail; to cut, to cross |
|
partidos por un guevo |
דומים מאוד |
|
partir en dos |
חתך לשתים, חצה, ביקע, פילח, שיסע |
|
partir lenyas |
לבקע עצים |
|
partir kueshkos |
לפצח (שקדים/אגוזים וכו') |
|
partir i echar aporey |
לפתוח פירות ולמצוא שכולם רקובים ולהשליכם, בהשאלה: לבדוק אנשים אחד אחד ולמצוא בכולם פגמים |
|
parto m. |
לידה |
birth |
|
el parto |
היילוד |
|
kitar el parto |
להפיל |
|
parto bueno! |
לידה קלה ונעימה! |
|
parto huerte/pezgado |
לידה קשה |
|
parto liviano |
לידה קלה |
|
pasa f. |
צימוק |
raisin |
|
pasas sultanina |
צימוקי סולטנינה |
|
pasada f. |
מעבר; שכחה |
passage; oblivion |
|
dar de pasadas |
לסלוח, לעצום עיניים |
|
dar la pasada |
להעלים עין |
|
de pasadas |
במעבר |
|
en pasadas |
מקודם, לפני זמן רב |
|
estar de pasadas |
לעצור בדרך |
|
pasadero adj. |
עובר, חולף, זמני; בר מעבר |
passing, temporary; transitory |
|
hazinura pasadera |
מחלה חולפת |
|
kaye pasadera |
רחוב סואן שחולפים בו הרבה בני אדם |
|
pasadía f. |
חיים, אורח חיים, תקופת חיים; תקופה קשה בחיים; מאורעות היום |
life, lifestyle, period of life; difficult period in life; current events |
|
estar kon la pasadía |
להתאונן ולהיות במצב רוח קודר |
|
tener buena/mala pasadía |
לחיות חיים טובים/רעים |
|
kontar su pasadía |
לספר על תלאותיו |
|
pasadijo m. |
מעבר צר |
narrow passage |
|
azer pasadijo |
לפלס דרך (להשגת מטרה) |
|
pasado adj. |
שחלף, שעבר |
that passed |
|
el anyo pasado |
השנה שעברה |
|
fruta pasada |
פרי בשל מדי |
|
pasado ke te sea! |
איחול: שיעבור לך! שתשכח מזה! |
|
pasado m. |
עבר, זמן עבר |
past, past tense |
|
tener un buen pasado |
בעל עבר טוב - ללא דופי |
|
tener un negro pasado |
יש לו עבר מפוקפק |
|
pasador m. |
שיפוצניק; ספן מעבורת; מבריח גבול; מסננת |
handyperson; ferryman; border smuggler; sieve |
|
pasador de djames |
זגג |
|
pasadura f. |
העברה; שכר שיפוצים; דמי הברחת גבול |
transfer; renovation fees; border smuggling fees |
|
pasadura de manos |
העברת הידיים מעל חלק הגוף הנגוע כדי להוציא את הרוח הרעה (פעולה מגית) |
|
pasaje m. |
מעבר, פסאז', פרוזדור; פיסקה |
passage, corridor; paragraph |
|
estar de pasaje |
לשהות זמנית במקום |
|
pasajes |
תקופה קשה בחיים |
|
tavla pasaje |
מעבר/גשר להולכי רגל |
|
pasajero adj. |
זמני, חולף, בן חלוף, רגעי, ארעי; סואן |
temporary, passing, fleeting, momentary, ephemeral |
|
kaye pasajera |
רחוב סואן עם הרבה עוברים ושבים |
|
pasante m. |
עובר ושב (עוברים ושבים) |
passers-by |
|
pasantes i tornantes |
עוברים ושבים |
|
pasar v. |
עבר, חלף, חצה; בילה |
to pass, to pass by, to cross; to spend time |
|
azer pasar punyadas |
לחבוט, להלום באגרוף |
|
dainda no me pasa |
עדיין אינני מסוגל לשכוח |
|
en pasando |
דרך אגב |
|
esta pará (t.) no pasa mas |
המטבע הזה כבר אינו בתוקף |
|
esto pasa agora |
זה מה שבאופנה עכשיו |
|
kon mi no le pasa |
איתי הוא אינו יכול להרשות לעצמו |
|
lo ke pasó pasó |
מה שהיה היה |
|
mos pasa amistad |
יש בינינו קשרי ידידות |
|
no le pasa tiro |
אדיש מאוד, דבר אינו מרגש אותו |
|
pasar a otra lakirdí |
להחליף נושא לשיחה |
|
pasar adelantre |
חלף על פני, הקדים, עבר את, השיג, עבר הלאה; התקדם |
|
pasar amistad |
לחבב, להתיידד |
|
pasar amor |
לאהוב |
|
pasar de muevo |
לעבור שוב, לחזור ולעבור |
|
pasar djames (t.) |
להרכיב זגוגיות בחלונות |
|
pasar en frente |
לחצות |
|
pasar espondja |
לעבור על העלבון, לסלוח |
|
pasar fortuna (t.) |
לעבור סופה וסערה |
|
pasar fríos |
לסבול מהתקפי קור קדחת |
|
pasar fronia (port.) |
לעטוף בציפה |
|
pasar hazinura |
לעבור מחלה |
|
pasar klasa |
לעלות כיתה |
|
pasar komandos |
להפר פקודות/ הוראות |
|
pasar koza por la boka |
לטעום משהו |
|
pasar la lisión |
לחזור על השעור |
|
pasar la mano |
(במשחק קלפים:) להעביר את התור לשחקן הבא |
|
pasar la mar preta |
לעבור תקופה של חרדות ומצוקות |
|
pasar la ora |
בילוי זמן |
|
pasar la ora mala |
להסתלק ברגע הקשה ביותר |
|
pasar marro/rango |
לעלות על המקובל והרגיל, לחרוג מן המעמד |
|
pasar oras de sar (ebr.) |
לעבור שעות של מכאובים וצער |
|
pasar por |
לעבור ב-; להחשב ל-; העמיד פנים כ- |
|
pasar por boka |
להזכיר ברמז |
|
pasar por el ojo |
לבדוק אחד אחד ולאתר פגמים |
|
pasar por el sedaso |
לנפות, להעביר בנפה, לבדוק בדקדקנות |
|
pasar por el tino |
לעלות על הדעת |
|
pasar por enriva |
לעבור, לחצות, לצלוח |
|
pasar por la agua |
שטף, הדיח |
|
pasar por la idea |
עלה במוחו רעיון |
|
pasar por la kavesa |
להעלות בדעתו |
|
pasar por la lumbre |
לצלות צליה קלה, לחרוך |
|
pasar por la mano |
להעביר תחת ידיו |
|
pasar por meuyudo |
עלה רעיון |
|
pasar una mano/dos manos |
להעביר שכבת צבע או שתים |
|
se deshó de pasar |
עבר במקרה |
|
ya le pasó |
עבר לו הכאב |
|
ya pasó la fota (gr.) |
עברה שעת הלחץ |
|
pasar por muerto |
נחשב כמת |
|
todo pasa! |
הזמן משכיח את הכל |
|
ya le pasó |
הוא נרגע, עבר לו הכעס |
|
ya pasó la ora |
עבר הזמן, מאוחר מדי |
|
pasar la vida |
לחיות בצניעות |
|
ken lo pasa lo kree |
רק מי שעבר זאת בגופו יאמין |
|
les pasa amistad |
הם מאוהבים |
|
les paso marekía |
הם שרויים במריבות |
|
les pasó pleito |
הם באו לידי תגרה |
|
mal pasando, bien asperando |
לעת עתה רע נקווה לטוב (בתגובה לשאלה: מה נשמע? - קי טאל ב'אס?) |
|
ke t'está pasando? |
מה עובר עליך? מה מדאיג אותך? |
|
no pasan chachas, no pasan shakás |
כאן לא יועילו תירוצים ולהג, העניין רציני וחמור מדי |
|
i gameyos pasan |
הכל יכולים לעבור - אין שום פיקוח או עיכוב |
|
kontar lo ke tiene pasado por la kavesa |
לספר את כל חוויותיו |
|
me pasa la palavra |
נענים לכל בקשותי כדי להיות נחמדים אלי |
|
me pasó por el meoyo/me pasó por idea |
עלה בדעתי |
|
me pasó sehorá kon fulano/mos pasó palavras |
עבר בינינו חתול שחור והחלפנו מלים קשות |
|
no deshar pasar la okazión |
לנצל את ההזדמנות, לא לתת לה לחמוק מן הידיים |
|
no me pasa el bokado/no me pasa |
אינני רעב, לא מתחשק לי לאכול עכשיו |
|
no me pasa la palavra |
המלצתי לא תעזור, איש לא יתאמץ להיות נחמד אלי |
|
no me paso ni por idea |
לא עלה כלל בדעתי |
|
no me paso ni por esfuenyos |
אני רחוק מלחשוב דבר כזה - אפילו בחלום לא עלה בדעתי |
|
no me pasó ni por letra |
לא הזיז לי, לא נתתי לכך כל חשיבות |
|
pasando la vamos |
איכשהו אנחנו מסתדרים |
|
pasar a la meza |
לעבור להתיישב לשולחן האוכל |
|
pasar bueno |
לחיות חיים מאושרים |
|
pasar komo un relámpago |
לחלוף במהירות כברק |
|
pasar la arina |
לנפות את הקמח |
|
pasar montes i karreras |
לשוטט בהרים ובבקעות |
|
pasar negro |
לחיות חיי מצוקה |
|
pasar por el kolador |
לסנן, להעביר במסננת |
|
por ayi pasó/se desho de pasar Eliau Anaví |
התחולל נס (אליהו הנביא הופיע) |
|
del pasarlo al kontarlo |
יש הבדל עצום בין לעבור סכנה לבין לספר עליה |
|
ninguno le pasa por al lado |
איש אינו קרב אליו, אינו תובע ממנו תשלום החוב |
|
ke se pasa/ke se está pasando? |
מה נשמע? מה חדש?, מה מדאיג אותך? |
|
pasar bovo |
להחשב לתם/שוטה |
|
pasar el día |
לבלות את היום; להרוויח צורכי יום |
|
pasar estrechura/pasar provedad |
לעבור תקופת מצוקה ועוני |
|
pasar las oras |
למצוא תקנה זמנית |
|
pasar por santo |
(באירוניה) להחשב בטעות לאדם ישר דרך |
|
pasaron akeyos tiempos |
חלפו מכבר הימים הטובים ההם! |
|
vátelo pasando |
אתה משלה עצמך אבל אם זה נעים לך המשך בכך |
|
ya pasó |
שכח מזה - זה עבר |
|
pasarse v. refl. |
קרה, התרחש; הלך לו, הסתדר |
to happen, to occur; t went well for him |
|
ke se pasa?/ke se está pasando? |
מה קרה? מה חדש? |
|
pasarse bueno |
להיות במצב כלכלי טוב, לחיות ברווחה |
|
pasarse de |
נמנע מ- |
|
pasarse de kaza |
לעבור דירה |
|
pasarse de mientes |
לא לזכור |
|
pasarse kon uno |
להסתדר עם מישהו |
|
pasarse la kamiza/el pantalón |
ללבוש את הכותונת/המכנסיים |
|
pasarse la lisión |
לעבור על השעור |
|
pasarse por |
העמיד פנים כ- |
|
pasarse una koza por la yaká (t.) |
להשתלט על משהו בערמה ושלא כדין |
|
ya me lo paso! |
אל תטרח! |
|
pasarse kon uno kom'el perro i el gato |
לחיות עם מישהו בהתנגשות מתמדת - כמו כלב וחתול |
|
ya me lo paso |
אינך צריך להתאמץ בעבורי - אסתדר לבד! |
|
pasarse de divertimientos |
להמנע משעשועים ותענוגות |
|
pasarse de fruta |
לוותר על הקינוח |
|
pasarse bueno kon uno |
לחיות בקשר טוב ויחסים טובים עם מישהו |
|
pasarse kon poko/kon bavas/kon nada/kon pan i agua |
לחיות בצמצום, לכלכל עצמו במצעים מוגבלים |
|
me se paso de tino |
נעלם מעיני, לא שמתי לב |
|
paseada f. |
טיול |
trip, walk |
|
azer una paseada |
'לנגב'' את הרוטב מן הצלחת באמצעות פיסת לחם |
|
dar una paseada |
לעשות טיול קצר |
|
pasear v. |
טייל |
to travel |
|
mandar a pasear |
להפטר ממישהו |
|
pasear la kriatura/al perro |
להוציא לטיול את התינוק/את הכלב |
|
pasear una ropa |
לעבור עם סחורה ולהציגה בפומבי |
|
pasear un moble |
להזיז רהיט, להעבירו ממקום למקום |
|
pasensia f. |
סבלנות, אורך רוח |
patience |
|
azer pasensia |
לחכות באורך רוח |
|
pasensia! |
סבלנות! |
|
pedrer la pasensia |
לאבד את הסבלנות |
|
tener pasensia |
להתאזר בסבלנות |
|
tomarlo a pasensia |
לקחת את הדברים באורך רוח |
|
armarse de pasensia |
להתאזר בסבלנות |
|
padeser pasensia |
לשאת את הכישלון/ההתמהמהות באורך רוח מבלי להתרגז |
|
tomar el mal a pasensya |
לשאת באורך רוח את המצוקה וטרדות החיים |
|
paseo m. |
טיול, מסע; טיילת |
trip, journey; promenade |
|
ir/salir a paseo |
לצאת לטיול |
|
pashá (t.) m. |
פאשה, פחה (תואר תורכי עות'מני); גנרל; כינוי חיבה לאדם אהוב |
Pasha (Ottoman Turkish title); general; affectionate nickname for a loved one |
|
parese un pashá (t.) |
הדור כפאשה |
|
pashá (t.) de la madre! |
(פניית חיבה של אם לבנה הקטן:) נסיך של אמא! |
|
pashá (t.) sin askier (t.) |
גנרל בלי חיילים ... |
|
pashá yibí (t.) |
בקלות, בקלילות |
|
pasharika f. |
חתימה על מסמך |
signing a document |
|
echar/dar/meter una pasharika |
להטביע חתימה על המסמך, לחתום על המסמך |
|
pashariko m. |
ציפור קטנה; דרור הבית, אנקור; כינוי לבחורה פזיזה ושטחית |
a small bird; a house sparrow; a nickname for a reckless and superficial girl |
|
el pashariko me lo disho |
ציפור לחשה על אוזני |
|
komer komo un pashariko |
לאכול כמו ציפור, לאכול מעט מאוד |
|
pasharikos de oro |
דברי אמנות יפים ויקרים |
|
prometer pasharikos de oro |
לפזר הבטחות |
|
saver azer pasharikos d'oro |
בעל ידי זהב |
|
es un pashariko/es un pashariko loko/es un pashariko mando mando |
יש לו ציפורים בראש, חי בפנטזיות, נעדר כוח שיפוט |
|
pásharo/pasharó m. |
ציפור, עוף |
bird |
|
azerse un pásharo |
ללכת במהירות |
|
fuirse el pásharo de la mano |
לתת להזדמנות לברוח מבין הידיים |
|
pásharo bolante |
כינוי למישהו בלתי יציב (ציפור פורחת) |
|
matar dos pásharos kon una piedrada |
להרוג שתי ציפורים במכה אחת |
|
pasika f. |
צימוק קטן; כינוי לאדם שמתקשה בביטוי ההגה ''ס'' |
a little raisin; a nickname for a person who has difficulty pronouncing the vowel "s" |
|
pasikas de reyes |
צימוקים ללא חרצנים, צימוקי קורינתוס |
|
pasiko m. |
צעד קטן |
small step |
|
a pasiko a pasiko |
בצעדים קטנים ומדודים |
|
dar un pasiko adelantre i dos atrás |
לצעוד צעד קדימה ושנים אחורה |
|
pasión f. |
סבל, כאב, מכאוב, ייסורים; תשוקה עזה, תאווה, חשק, להיטות |
suffering, pain, anguish; intense desire, lust, desire, eagerness |
|
okuparse de un echo kon pasión |
להתעסק במשהו בתשוקה ובלהיטות |
|
pasionarse v. refl. |
התלהב, התאהב, התמלא להט |
to be enthusiastic, to fall in love, to be filled with passion |
|
pasionarse por lo djusto |
להגן בלהט על עניין צודק/מטרה צודקת |
|
pasivle adj. |
עביר, בר מעבר; בינוני, ''עובֵר'' |
passable; medium, ''passing'' |
|
ropa pasivle |
סחורה עוברת לסוחר, סחורה מאיכות מקובלת הרצה בשוק |
|
paskual adj. |
של פסח |
of Passover |
|
losa paskual |
כלי הפסח |
|
asuka paskual/vino paskual |
סוכר/יין כשר לפסח |
|
paso (1) m. |
צעד, שעל; מידת צעד; הליך; תוקף; שם טוב, יוקרה; זכות מעבר, כרטיס מנוי בתחבורה ציבורית |
step; measure of step; procedure; validity; good name, prestige; right of passage, public transportation pass |
|
a paso a paso |
צעד צעד, עקב בצד אגודל |
|
apresurar el paso |
להחיש צעדיו |
|
aves de paso |
עופות נוד, עופות נודדים |
|
azer paso |
במשחק: להעביר את התור לבא אחריו |
|
azer el primer paso |
להתחיל בפעולה, לעשות את הצעד הראשון |
|
dar el paso |
לתת זכות |
|
dar paso a uno |
לתת מהלכים למישהו |
|
dar pasos |
לעשות צעדים |
|
kaminar a paso de tartuga |
להתקדם עקב בצד אגודל |
|
kaminar a pasos livianos |
לפסוע בצעדים מהירים |
|
kaminar al paso |
לצעוד בקצב |
|
kaminar al paso de otro |
ללכת בקצב של מישהו |
|
kontar/yorar el paso |
לנהוג בנרפות ועצלנות |
|
no da ni un paso sin |
אינו זז מבלי ל- |
|
paso falso |
צעד מוטעה |
|
paso i entrompieso |
להתקל במכשולים על כל צעד |
|
paso i kaída |
מדחי אל דחי |
|
paso kon paso |
ללוות מישהו צעד צעד |
|
pasos |
צעדים (מנהליים), הליכים, דקדוקי נוהל |
|
tener el paso |
להיות בעל זכות קדימה |
|
tener paso |
להיות בתוקף |
|
tomar el paso |
לקחת את ההנהגה לידיו |
|
alargar el paso |
להרחיב צעד |
|
kaminar de buen paso |
ללכת בקצב מהיר וקל |
|
paso a paso |
צעד צעד, שלב אחר שלב בלי להיחפז |
|
paso avagarozo |
צעידה איטית |
|
paso pezgado |
צעדים כבדים, צעידה מסורבלת |
|
no pueder dar paso |
לצעוד בקושי, להיות מוגבל ביכולתו לפסוע |
|
azer los pasos |
לנקוט צעדים, לבצע את ההליכים הרשמיים הנדרשים על ידי הממשל |
|
paso i pará |
הזדמנות חוזרת ונשנית להוצאת כסף |
|
azer paso de un aver/de una devda |
להעביר את החוב/חשבון הזכות למישהו אחר |
|
esta ropa kedo de tener paso |
הסחורה הזו אינה נמכרת |
|
este dotor tomo muncho paso |
הרופא הזה מבוקש מאוד |
|
moneda ke no tiene paso |
מטבע חסר ערך (עבר זמנו) |
|
moneda ke tiene paso |
מטבע עובר לסוחר |
|
paso i bendisión |
ברכות מאליפות |
|
pasta f. |
בצק; מאפה, עוגה; משחה |
dough; pastry, cake; ointment |
|
pasta de dientes |
משחת שניים |
|
pasta de djam (t.) |
מֶרֶק – חומר דביק לקיבוע זגוגית חלון |
|
pasta de chokolata |
עוגת שוקולד |
|
es buena pasta/es pasta dulse/es pasta de miel |
הוא אדם מתוק, אכפתי מאוד, מקבל תמיד בחיוך נדיב על השפתיים; (באירוניה:)הוא אדם ממורמר, רגזן וכעסן |
|
pastareal adj. |
חלק ועגלגל (בנוגע לפנים) |
smooth and round (in relation to the face) |
|
kara de pastareal |
פני ירח |
|
pastel m. |
בצק, עיסה; פשטידה; פסטל, ציור בצבעי פסטל |
dough; pie; pastel, pastel painting |
|
pastel de karne |
מאפה בשר |
|
pastel de kezo |
מאפה גבינה |
|
pastel de oja |
מאפה מבצק עלים |
|
pasteliko de kastanya |
ממתק ילדים ממחית ערמונים |
|
pastiko m. |
טעם נעים ומושך את הלב |
pleasant and heart-pleasing taste |
|
el pastiko del djugo |
תאוות ההימורים |
|
tomar el pastiko |
ללכת שבי אחר קסמו של .. |
|
pasto m. |
טעם; עודף שומן; מרעה, רְעִיָה, שדה מרעה, אחו |
taste; excess fat; pasture, grazing, pasture field, meadow |
|
deshar kon el pasto en la boka |
להשאיר עם הטעם בפה |
|
meter pasto en la boka |
לעורר חשק |
|
tomar pasto |
להתענג, לחוש טעם |
|
pasto tiene ke ... |
איזה כיף יהיה זה כאשר/אם ... (נאמר באירוניה מרושעת שכנגד כל הסיכויים תיכזב התקווה) |
|
no me tiene pasto |
זה אינו ערב לחיכי |
|
pedrer el pasto de la vida |
למאוס בכל, לאבד את טעם החיים |
|
tener buen pasto |
להיות טעים וערב |
|
bozdear el pasto |
לקלקל את ההנאה מן ההצגה/מופע הבידור וכו' |
|
pastoral adj. & m. |
פסטורלי, של רועים; של רועה רוחני; פסטורלה, שיר רועים |
pastoral, of shepherds; of a spiritual shepherd; pastorale, shepherd's song |
|
djiro pastoral |
סיבוב/טיול בחיק הטבע |
|
diskorso pastoral |
דרשת רועה רוחני |
|
pastorizado adj. |
מפוסטר |
pasteurized |
|
leche pastorizada |
חלב מפוסטר |
|
pasuk (ebr.) m. |
פסוק |
verse |
|
ambezar pasuk (ebr.) |
ללמוד תורה |
|
echar pasuk (ebr.) |
לקרוא פסוק בטעמים |
|
komo disho el pasuk (ebr.) |
בצורה המתאימה וההולמת |
|
piedra i pasuk |
להתגונן באבן וגם בפסוק |
|
pata f. |
ברווזה; (המוני:) אבר המין של האשה/גבר |
duck; (vulgar:) female/male genitals |
|
azer la pata máskara |
לעשות עצמו ללעג וקלס |
|
patada f. |
עקבות; בעיטה; נקישת עקבים; צעד, שעל; רקיעה |
footsteps; kick; click of heels; step; stamping with feet |
|
dar patadas |
לרקוע ברגליים, לדרוש בתוקף |
|
patada de gayo |
מרחק קטן, צעד קטן, שיפור בלתי מורגש כמעט |
|
dehsar patadas en basho |
להותיר עקבות |
|
aferror la puerta en dos patadas |
להימלט במהירות הבזק |
|
patah (ebr.) m. |
תנועת פתח |
patach (vowel sign) |
|
vale por patáh i por kamés |
לשמש לשתי תכליות שונות |
|
pataka (t.) f. |
מטבע עות'מני |
Ottoman coin |
|
patakas (t.) |
כסף טוב המבוזבז על דבר חסר ערך |
|
kitar de delantre kon dos patakas |
להיפטר ממישהו במתן מועט |
|
lazdrar l'anyada entera por dos patakas i media |
לעמול שנה שלימה בעבור שכר מועט וזניח |
|
pateamiento m. |
רקיעת רגליים |
foot stamping |
|
pateamiento de kavayos |
רקיעת פרסות סוס |
|
patentado adj. |
מורשה, מוסמך; רשום (פטנט); ידוע ומפורסם |
authorized, certified; registered (patented); well-known and famous |
|
bovo patentado |
שוטה מדופלם, טיפש עם תעודות |
|
ladrón patentado |
גנב ידוע ובעל מוניטין |
|
patiko m. |
ברווזון; שחף |
duckling; seagull |
|
patikos de mar |
גלים מקציפים מבשרי סערה; רפידה לנעל |
|
patladear/se (t.) v./v. refl. |
התפוצץ, התנפץ, ''התפוצץ'' (מעצבים/ מקנאה/ מרוב אכילה) |
to explode, to shatter, to ''explode'' (from jealousy/from overeating) |
|
ke se patladee! (t.) |
שיתפוצץ! |
|
kedar pataleando |
לחוות אכזבה מרה, לחוש תחושת תסכול בעקבות עצירה פתאומית של מה שאמור היה להיות הגשמה קרובה של התאוות עזה, של פיתוי שאין לעמוד בפניו |
|
patlak (t.) m. |
התפוצצות, פיצוץ |
explosion, detonation |
|
dar patlak (t.) |
התפוצץ, התפוצץ מרוב חימה |
|
patlangach (t.) m. |
אקדח קפצונים, ''פקק'' נפץ |
jumpers gun |
|
ojos de patlangach (t.) |
עיניים נוצצות |
|
patlearse/patleyarse (t.) v. refl. |
התפוצץ, התנפץ |
to explode, to shatter |
|
la kavesa me se va patlear! (t.) |
ראשי הולך להתפוצץ! |
|
pato m. |
ברווז |
Duck |
|
azerse un pato |
להתנפח ממחמאות וחנופה |
|
embutir patos |
לפטם ברווזים |
|
gudrura de pato |
שומן אווזים |
|
meoyo de pato |
זכרון גרוע (''שכל של ברווז'') |
|
pato enklavado |
אדם שאינו מש ממקומו; אפטי |
|
pato enshu(n)diado |
ברווז מפוטם; כינוי לאדם בעל בשרים ונרפה |
|
pato keshozo |
מתלונן תמיד, אף פעם אינו מרוצה |
|
ser el ke yeva el pato al orno/el ke paga el pato |
להיות זה המשלם את המחיר (על הכשלון/ההסתבכות וכו') |
|
shesherear komo al pato |
לבלבל מישהו |
|
trokar de gato a pato |
לשנות מן הקצה אל הקצה |
|
pato enkolgando |
ברווז מוכן לבישול (במלאי) |
|
tener siempre pato enkolgando |
להיות מצוייד תמיד בשפע (במלאי) |
|
patranya f. |
שטות, הבל, הבלות, ריק, דבר פעוט, עניין של מה בכך |
nonsense, vanity, a trifle, a trivial matter |
|
dezir bavajadas i patranyas |
פלט שטויות ודברי הבל |
|
estar metido en patranyas |
להיות שקוע בדברים פעוטים וחסרי ערך, להתמכר לדברים שטותיים ולהבלים |
|
pátria f. |
מולדת |
homeland |
|
salvar la patria .. |
להציל את המולדת .. (נאמר באירוניה על מי שמתפאר בשירותים פעוטים שעשה |
|
patrik (t.) m. |
פטריארך, בישוף |
patriarch, bishop |
|
se izo un patrik |
זלל כמו כומר |
|
patrón m. |
אדון; מעביד, מעסיק, בוס; בעלים; תומך |
patron |
|
Patrón del mundo |
ריבונו של עולם |
|
patrón de kaza |
בעל הבית |
|
patrón de las piadades |
אב הרחמים (אלהים) |
|
patrón de meoyo |
בעל שכל ישר |
|
ser patrón de si |
להיות אדון לעצמו |
|
el patrón de un echo |
בעל העסק |
|
ser patrón de muncha moneda |
בעל ממון |
|
tu patrón, tu direktor/tu patrón, tu sinyor, tu direktor |
אתה הבוס - עשה כראות עיניך! (נאמר באירוניה) |
|
patronisio m. |
זכות בעלות |
ownership |
|
tener el patronisio en un echo |
להחזיק בבעלות על עסק כלשהו |
|
pavor m. |
אימה, בעתה, פחד |
horror, anguish, fear |
|
le trava pavor i tembla |
הוא אחוז רעדה ופחד, הוא נתון בפניקה |
|
payida (gr.) f. |
פח, מוקש, מלכודת |
trap |
|
kaer en una payida (gr.) |
ליפול בפח |
|
paytós (t.) m. |
הפסקת עבודה; עצירת מכונות |
stoppage of work; stoppage of machinery |
|
azer paytós (t.) |
להכריז שביתה |
|
paytós! (t.) |
הכרזת מנהל העבודה על הפסקה |
|
paz f. |
שלום |
peace |
|
azer/azerse paz |
לעשות שלום |
|
el kampo de la paz |
בית קברות |
|
ke repoza en paz!/ke su alma repoza en paz! |
נוחו עדן! |
|
meter la paz |
להשכין שלום |
|
paz del kulevro |
שלום מזוייף |
|
paz paz ke no peleemos asta noche de hanuka! (ebr.) |
שֹׁלֶם שֹׁלֶם לעולם! |
|
pazes |
שְׁלָמִים |
|
pazarlik (t.) m. |
מקח |
purchase |
|
azer pazarlik (t.) |
לעמוד על המקח |
|
pazma f. |
פרפור, מכאוב |
palpitations, pain |
|
pazmas de muerte |
פרפורי גסיסה |
|
pazmo m. |
השתוממות, השתאות; הצטננות, התקררות; כאב חזק |
astonishment; cold, chills; severe pain |
|
lo arrondjó kon siete pazmos |
זרק אותו בכעס לכל הרוחות |
|
pazván/pazvant/pazvandjí (t.) m. |
שומר לילה (בשכונה, ברובע); כינוי לבעל גוף בעל הופעה מרשימה אך חסר ערך ויכולת המהווה מטרד |
night watchman (in a neighborhood, district); a nickname for someone with an impressive appearance but worthless and annoying abilities |
|
estar metido komo un pazván |
לקח עליו תפקיד של מבקר ומפקח |
|
pecha f. |
מס; חזה, שד |
tax; chest, breast |
|
echar pecha |
להגדיר את חלקו של כל משלם מסים במכסת המס המוטלת (על הקהילה) |
|
pechadura f. |
חזה, מפלש חזה אשה; לבבית חזיה |
chest, a woman's chest; bra |
|
tener la pechadura d'ahuera |
לחשוף שד (להנקת תינוק) |
|
pechar v. |
שילם, פרע מס; שילם נגד רצונו |
to pay, to pay a tax; to pay against one's will |
|
azer pechar |
לכפות תשלום/השתתפות בהוצאה |
|
pechero m. |
אדם אמיד החייב במס |
a wealthy person who owes tax |
|
pecheros |
משלמי המסים בקהילה, חברי ועד הקהילה |
|
pecho m. |
שד, דד, חזה, חיק; חזיה גברית |
breast, chest, bosom; waistcoat |
|
dar del pecho |
הוציא (כסף) |
|
dar pecho |
להניק |
|
dolor de pecho |
כאבי חזה; חוסר ממון |
|
echarse a uno al pecho |
לשכנע מישהו לתמוך בו |
|
ir kon el livro al pecho |
לדעת בכל עת את התחייבויותיו ולמלאן; לעמוד תמיד על זכויותיו לפי הספר |
|
ir kon los pechos afuera |
ללכת בחזה חשוף |
|
kitar el pecho a un kriado |
לגמול תינוק מחלב אם |
|
los pechos |
השדיים |
|
meter de pecho |
למכור בהפסד |
|
meter la mano al pecho |
להואיל סוף סוף לשלם |
|
tener a uno al pecho |
להיות בטוח בתמיכתו של מישהו |
|
tomar el pecho |
לינוק |
|
va salir de mi pecho |
זה יהיה מכיסי |
|
deshar el pecho |
חדל לינוק |
|
echarse al pecho |
לשלשל כסף לכיסו, להרוויח, |
|
asivar los pechos |
למרוח אסיבר (אלווי) על השד כדי להרתיע את התינוק מיניקה |
|
de mi pecho no va salir |
זה לא על חשבוני - מצדי שיעלה כמה שיעלה; למרות שאין לי עניין בכך אני מתנגד להוצאה |
|
echarse al pecho |
להרוויח, לעשות רווח |
|
kitar de pecho |
להיאלץ לשלם בלי לקבל כל תמורה |
|
meter la mano al pecho de uno |
להכריח מישהו לפתוח את כיסו ולשלם |
|
pedadera f. |
כלא |
Prison |
|
aferrar un anyo de pedadera |
נדון לשנת מאסר אחת |
|
pedagojía/pedagogia f. |
פדגוגיה |
pedagogy |
|
pedagójiko adj. |
פדגוגי |
|
pedangó- a pedangó |
בכל המהירות |
at full speed |
|
fuir a pedangó |
להימלט במהירות מעסק מפוקפק |
|
pedar/pedarse v./v. refl. |
נפח, נתן נפיחה |
to fart |
|
pedar i endevinar |
לבנות מגדלים באוויר |
|
pedasería f. |
פרורים, מכיתות, פיסות בד |
crumbs, scraps, pieces of cloth |
|
pedasería de basmá |
שאריות אריג הנמכרות בהוזלה |
|
pedasiko m. |
חתיכה, שבר, פיסה, רסיס, קטע |
piece, fragment, shard |
|
es bovo i medio i un pedasiko |
הוא טיפש בריבוע |
|
pedaso m. |
חתיכה, נתח, חלק, מנה, שבר |
piece, chunk, portion, fraction |
|
azer en pedasos |
ביתר, ניתח לנתחים; ''עשה (ממנו) קציצות'' |
|
azerse pedasos |
להתאמץ לשוא עד גבול האפשר |
|
azerse un pedaso entero |
לקמט מצח, לזעום |
|
en un pedaso |
שלם, בחתיכה אחת |
|
pedaso por/a pedaso |
חתיכה חתיכה, דבר דבר |
|
un buen pedaso |
נתח הראוי להתכבד בו; אשה יפה |
|
vender una ropa por un pedaso de pan |
למכור סחורתו בעבור פת לחם |
|
esta ropa se vende a tanto el pedaso |
הסחורה הזו נמכרת בכך וכך ליחידה |
|
desazer una fortuna pedaso a pedaso |
לבזבז רכושו על ידי מכירתו חלק אחר חלק |
|
es un pedaso de bovo/de azno/de lonso |
הוא "חתיכת" אידיוט! |
|
azer la kaza pedaso a pedaso |
לרהט ולמלא את הבית בשלבים |
|
azer todo pedasos |
לשבור ולנפץ לשברים קטנים |
|
es ombre en un pedaso |
אדם ישר דרך אך משולל גמישות |
|
estar un pedaso de medra |
להיות שרוי במרה שחורה |
|
mirar una ropa pedaso por pedaso |
לבחון את הסחורה פריט פריט |
|
lavorar a pedaso |
לעבוד תמורת שכר עבור פריט ייצור (באופן קבלני) |
|
pedir v. |
ביקש, התחנן, דרש; הזדקק, נזקק |
to ask, to beg, to demand; to need |
|
no me pide nada |
אינני זקוק למאומה |
|
pedo m. |
נפיחה |
fart |
|
a pedo i a remo |
בקשיים מרובים |
|
echar pedos de boka |
לפלוט דברי הבל |
|
pedo en chiní (t.) |
מאכל מועט בצלחת |
|
pedo gosti |
טועם מכל דבר |
|
pedos de franko |
שחצנות |
|
salir el pedo |
להתעייף מאוד |
|
un pedo de azeite |
'חוט'' של שמן |
|
kitar el pedo |
להיות נתון במתח קשה |
|
pedredijo m. |
העלמות למראית עין (הסתרת דבר בטענה שהוא נעלם) |
so-called disappearance (hiding something by claiming it disappeared) |
|
azer pedredijo de una koza |
להעלים משהו ולטעון כי הוא אבד |
|
pedrer v. |
איבד |
to lose |
|
ke piedres? |
נסה, מה אתה כבר יכול להפסיד? |
|
mos pedrió |
כה ריתקנו בסיפורו עד כי איבדנו את חוש הזמן |
|
no pedrer ni un biervo |
לא לאבד מילה, להקשיב בתשומת לב |
|
pedrer al djugo |
להמר על האפשרות הפחות טובה, לעשות חשבון מוטעה |
|
pedrer el charshambá (t.) i el penchembé (t.) |
להיות מבולבל לגמרי (''לא להבדיל בין יום רביעי ליום חמישי'') |
|
pedrer el meoyo |
יצא מדעתו |
|
pedrer el saver |
להוותר עמום; להעמיד פני תם ולא יודע |
|
pedrer el tino |
לשכוח; לאבד את הראש משכרות |
|
pedrer el vapor/el treno |
איחר את האניה/הרכבת |
|
pedrer kuidado |
לחדול לדאוג (מפני שמישהו אחר מטפל בעניין) |
|
pedrer la kavesa |
לאבד את הראש, להתבלבל |
|
pedrer la konfiensa |
לאבד אמון |
|
pedrer la púsula (t.) |
ללכת לאיבוד בתוך החשבונות, לאבד את הצפון |
|
pedrer la partida |
להפסיד בסיבוב של משחק; להחמיץ עסק טוב |
|
pedrer los husim (ebr.) |
לאבד את החושים |
|
pedrer los ijos/las pestanyas |
לסבול אובדן כספי גדול |
|
pedrer un djuzgo/un proseso |
להפסיד בדין/במשפט |
|
piédrela!/piédrela por entero! |
סתום את פיך! |
|
pedrer un djugo |
להפסיד במשחק/בסיבוב של המשחק |
|
pedrer parás |
להפסיד כסף |
|
pedrer tiempo |
לאבד זמן |
|
pedrer los ojos/las pestanyas |
לסבול הפסד כספי גדול ללא תקנה |
|
pedrer la palavra |
לאבד את כוח הדיבור |
|
pedrer oras/días |
להעביר/לכלות את השעות/הימים במקום לנצלם ולהפיק מהם תועלת |
|
mijor vale ke la piedra |
מוטב שייאלם דום מישום שהוא עומד לפלוט שטויות שיזיקו לעניינינו |
|
pedrer del djugo i del embit |
לאבד לא רק מה שבידינו אלא גם כל מה שיכולנו להשיג |
|
es de pedrer la kavesa |
זה מעבר ליכולת ההשגה, זוהי חידה בלתי מתפענחת |
|
kozas de pedrer la kavesa |
מעשים בדרגת אי הסבירות הגבוהה ביותר |
|
pedrer de vista |
לשכוח ממשהו, לשכוח לחשוב על משהו; לחדול לראות, נעלם משדה הראיה |
|
el del lado/el d'afuera/el d'enfrente ke la piedra |
מי שאינו שייך לעסק שיישתוק! - הוא יכול רק להזיק |
|
la pedrió |
שתק תחת איום; שתק מתוך חשבון |
|
no lo pedrí dainda |
עדיין לא השתגעתי לעשות דבר כזה! |
|
pedrerla |
שתק משום שציוו עליו כך |
|
piedre kuidado |
אל דאגה אני לוקח עלי את כל האחריות - אתה יכול לסמוך עלי |
|
pedrerse v. refl. |
תעה, איבד דרכו, הלך לאיבוד; איבד כל כספו; איבד שמו וכבודו |
to go astray, to lose one's way, to get lost; to lose all one's money; to lose one's name and honor |
|
pedrerse de la merekía (t.)/la sehorá (ebr.)/el merak (t.) |
להיות שרוי בדכדוך/בצער עמוק |
|
pedrerse de si |
שוכח את עצמו |
|
pedrerse del mundo/de este mundo |
להיות שרוי באכזבה גדולה |
|
pedrerse kon los livros |
לשקוע בספרים |
|
se piedre la persona |
להיות מרותק ל- |
|
pedrerse kon las kartas |
להתמכר למשחקי קלפים |
|
pedrerse kon los echos |
לשקוע בעסקים, להקדיש את כל כולו לעסקים |
|
pedrerse kon los timbros |
להקדיש את כל תשומת ליבו לאיסוף בולים |
|
pedrerse en espiegasiones |
לתת הסברים שופעים ופזרניים על לא דבר |
|
pedrido adj. |
אבוד; שאיבד דרכו; מופסד |
lost |
|
basho pedrido |
גס, נבל, בן בליעל |
|
borracho pedrido |
שיכור כרוני |
|
estar pedrido detrás de uno |
להטיל כל יהבו על מישהו |
|
está pedrido detrás de una mujer |
אוהב מישהי אהבה נואשת |
|
kanso pedrido |
עייף עד מוות |
|
oras pedridas |
שעות מבוזבזות בדברים בטלים |
|
pedrido en vanedades |
שקוע בדברי הבל |
|
tiempo pedrido |
זמן אבוד |
|
dar/tener una koza por pedrida |
להחשיב דבר-מה לאבוד, להכריז עליו כאבוד |
|
estar pedrido de dezespero |
להיות נתון לייאוש עמוק |
|
estar pedrido de la kayentura |
לסבול מסחרחורת בהיותו קודח מחום |
|
estar pedrido de tristeza |
לשקוע בעצבות |
|
estar pedrido del mundo |
לשכוח בצערו הרב את כל הסובב אותו |
|
estar pedrido en kriaturerías |
לשקוע במעשי שובבות ילדותיים |
|
estar pedrido en variedades |
לשקוע בדברים בטלים |
|
pedrido ke pedrido, aré otra partida |
הפסדתי כה הרבה עד עכשיו - ננסה עוד סיבוב אחד, מה כבר משנה להפסיד מעט פחות או מעט יותר! |
|
pedrido m. |
אדם מלא פגמים וחסרונות |
a person full of flaws and shortcomings |
|
un pedrido |
נשמה מעוותת, אדם נגוע בכל המידות הרעות |
|
pedrika f. |
חלוק אבן |
pebble |
|
echar tres pedrikas atrás |
להתנתק מן העבר, להגות רק בעתיד |
|
kaminar de pedrika en pedrika |
ללכת בצעדים מדודים ובזהירות; לפעול מתוך זהירות, לא לקחת סיכונים |
|
pedriskado adj. |
מוכה ברד; צבעוני |
hail-stricken; colorful |
|
oveja pedriskada |
כבשה עקודה/ מנומרת |
|
pedrisko m. |
ברד |
hail |
|
azer pedrisko |
יורד ברד |
|
echar piedra i pedrisko |
לפלוט קללות וגידופים |
|
el hazino está pedrisko |
אין לחולה עוד חום |
|
el tiempo está pedrisko |
מזג האוויר צונן וקר |
|
pedromo m. |
'קצה העולם'', ''חור'', מקום מרוחק שקשה להגיע אליו |
'the edge of the world', a remote place that is difficult to reach |
|
ir a morar al pedromo muevo |
ללכת לגור בחור נידח |
|
pedrón m. |
סליחה, מחילה |
pardon |
|
kon pedrón |
'במחילה'' - עכוז, ישבן |
|
pedronado adj. |
מחוּל, נסלח |
forgiven |
|
pedronado ke seas/pedronado te sea! |
שאלוהים יסלח לך על מעשיך |
|
pedronar v. |
סלח, מחל, חנן |
to forgive, to pardon |
|
pedrona por la kanseria |
סליחה על הטורח! |
|
no se lo tengo ke pedronar ni en este mundo ni en el otro |
לעולם לא אמחל לו! |
|
pedrona muncho! |
סליחה!, סלח נא לי בבקשה! |
|
pedrona! |
סליחה! הו לא! זה לא הוגן! זה חורג מן המותר! |
|
ke pedrone! |
לא! בשום אופן! הוא ידע בבירור כי אני מתנגד לכך בכל כוחי |
|
el Dio me lo pedrone! |
שאלוהים יסלח לי על מה שאני עומד לומר! |
|
pegimá (ebr.) f. |
פגימה, ליקוי; כתם |
defect, flaw; stain |
|
sin pegimá (ebr.) |
ללא דופי, במצב מעולה |
|
una bemá sin pegimá |
בהמה ראויה לשחיטה |
|
es ombre sin pegimá |
אדם מושלם ללא פגם |
|
ropa sin pegimá |
סחורה במצב מעולה ללא פגם |
|
peinar v. |
סירק |
to comb |
|
peinar las karnes kon dientes de fierro |
לסרוק בשרו במסרקות ברזל - לגרום סבל אכזרי |
|
peine m. |
מסרק |
comb |
|
peine de desbarasar |
מסרק גס |
|
peine de peinar |
מסרק עדין |
|
pekado m. |
חטא, עוון |
sin,crime |
|
el pekado para mi! |
החטא עלי! אני לוקח אחריות למעשה ותוצאותיו |
|
gormarse sus pekados |
לסבול סבל גדול ועינויים |
|
ke pekados tuvi yo? |
מה חטאי ומה פשעי? |
|
pagar sus pekados |
לשלם על עוונו |
|
pekado!/pekado grande!/ke pekado! |
חבל! |
|
pekado de muerte |
חטא מוות |
|
pekado i manziya! |
חבל! |
|
pekado ke |
חבל ש- |
|
tener a pekado |
להמנע מלעשות משהו מחשש חטא |
|
alma sin pekado |
נשמה טהורה |
|
atorgar sus pekados |
להתוודות על חטאיו |
|
fuir de pekado |
להמנע מחטא, לעמוד בפני הפיתוי |
|
kaer/meterse en pekado/venir a pekado/azer pekado |
להגרר לחטאים, לחטוא |
|
por muestros pekados |
בחטאינו, בשל חטאינו (באתנו הרעה הזו) |
|
tener pekados |
לשאת חטאים על מצפונו |
|
traerlo a pekado |
להחשיב את המעשה כחטא הראוי לגינוי |
|
salir de pekado |
נחלץ ממצב שבו נאלץ לעשות רע |
|
parese un pekado! |
צר לי כשאני רואה התנהגות בלתי ראויה ובלתי הוגנת כזו - זה בלתי נסלח ומעורר צער! |
|
por el pekado de Adam Arishón |
אנו סובלים על לא עוול בכפנו, על עבירה שלא אנחנו ביצענו |
|
por ke pekado?! |
על מה ולמה אתה גורם לו סבל - אין שום חטא בידו; על מה ולמה עשית זאת (הוצאה מיותרת, הזנחה וכו')? |
|
pekado ke no ... |
חבל שלא ... - באירוניה: חבל שלא עשית זאת עד הסוף |
|
pekar v. |
חטא, עבר עבירה |
to sin, to commit a crime |
|
no pekes! |
אל תחטא בלשונך! |
|
pekí por dezir |
טעיתי באמרי .. |
|
pekar en la raíz |
לעבור על עיקרי הדת |
|
pelago m. |
אפיק, ערוץ נחל; מפל מים, אשד; אגם; לב ים |
a stream, a river channel; a waterfall, a cascade; a lake; the heart of the sea |
|
deshar en pelagos |
לזנוח לאנחות |
|
pelagos de aguas |
מפלי מים, נהרות של מים, שיטפון |
|
kedar en pelagos |
להיתקע עזוב בלב ים; להיות באבדן עשתונות |
|
pelaím (ebr.) m. pl. |
פלאים, נסים ונפלאות |
wonders, miracles and marvels |
|
pelaím (ebr.) esta kitando de la boka |
מספר נסים ונפלאות |
|
pelar v. |
קלף, קילף; הסיר שער |
to peel; to remove hair |
|
pelar a uno |
ל''גלח'' מישהו מנכסיו |
|
pelar lo kero |
מתחשק לי למרוט את כל שערותיו (כנקמה/מרוב כעס) |
|
ya se pelan |
הביטו: הם כבר תולשים זה את שערותיו של זה (במריבה)! |
|
pelea f. |
קרב, מערכה, מלחמה, התכתשות |
battle, war, quarrel |
|
salir a la pelea |
לצאת למאבק למען ... |
|
ermanos de la pelea |
"חברים למאבק" - תואר שבו פונים הבונים החופשיים זה לזה |
|
peleado adj. |
מסוכסך |
in conflict |
|
estar peleados |
מסוכסכים ביניהם (על ילדים - "צ'ילבה") |
|
el peleado me se viene al lado kon la koda par'abasho |
בלשון ילדים: "צ'ילבה מתחנפת" |
|
no estar kon uno ni haver (ebr.) ni peleado |
להתייחס אל מישהו באדישות |
|
pelear v. |
נאבק, נלחם; רב |
to struggle, to fight; to quarrel |
|
pelear por |
להאבק למען, להלחם בשביל |
|
muerto por pelear/dar paras para pelear |
מת לריב, משתוקק להתכנס לתגרה |
|
pelear kon la fortuna |
להיאבק במזל הביש |
|
pelear kon el guerko |
להילחם באנשי רשע |
|
pelearse v. refl. |
רב, התקוטט, התכתש, הסתכסך |
to quarrel, to clash, to have a fight |
|
me se peleó ensupeto |
פתאום בלי סיבה כלשהי התנכר אלי ורב איתי |
|
pelejo m. |
גיד; קמט עור |
tendon; skin fold |
|
estar a pelejos |
לרזות מאוד, להדלדל |
|
no kaver en sus pelejos |
להיות נבוך נוכח ריבוי מחמאות |
|
karne entera de pelejos |
בשר שכולו גידים; כינוי לאדם שרזה מאוד ועורו רפוי; עור רפוי ומקומט תחת הסנטר |
|
pelidromos (gr.) m. |
שחצנות, תביעה מופרזת וקנטרנית, התנגדות קנטרנית |
arrogance, excessive and annoying demand, annoying resistance |
|
salir kon un pelidromos/kitar un pelidromos |
לצאת בתביעה קנטרנית |
|
pelishko m. |
צביטה |
pinching |
|
peshe de pelishkos |
דג שמן; ''מציאה'' המתגלה כחסרת ערך |
|
alevantar/aferrar a uno en un pelishko |
לצבוט מישהו צביטה חזקה וכואבת; לתפוס מישהו בעורו בצורה ברוטלית כדי לסלקו או להענישו |
|
pelit (t.) m. |
בָּלוּט (פרי האלון); בהשאלה: אדם חסון וקשוח |
acorn (oak fruit); figuratively: a sturdy and tough person |
|
es pelit/pelit te lo do |
אני מבטיחך שהוא בריא וחסון בצורה יוצאת דופן |
|
pelivanlik (t.) m. |
התגוששות |
wrestling |
|
salir a pelivanlik |
לצאת להתגוששות מרהיבה, להתמודד/לאתגר מישהו |
|
pelo (1) m. |
עצירת חלב אצל מינקת |
breaking of milk in a nursing mother |
|
abashar el pelo |
נפסקה שפיעת החלב |
|
pelo (2) m. |
שער, פלומה |
hair, feathers |
|
detenerse en un pelo |
הררים תלויים בשערה |
|
kitar a uno pelo por pelo |
לענות מישהו עינויים ממושכים |
|
pelo de masa |
שביר מאוד, שברירי |
|
pelos blankos |
שער לבן, שער שיבה |
|
tomar al pelo |
ללגלג על, לשים ללעג |
|
trokar de pelo |
לשנות דעתו |
|
arrankarse los pelos de la barva/no desharse pelos en la barva |
למרוט שערות זקנו מקוצר רוח/מכעס |
|
le kito el pelo |
אכריח אותו לעמוד בהתחייבותו ולא ארפה |
|
no le fuye pelo/no le kita pelo |
דומה לו כשתי טיפות מים |
|
pelota f. |
פקעת, סליל (חוטים/צמר); כדור |
coil (threads/wool); ball |
|
a rotas i a pelotas |
בחופזה, בחיפזון, בלי סדר |
|
azer la pelota |
להרוויח ממון רב |
|
estar kon la pelota |
להיות שרוי ברוגז, להיות פקעת של עצבים |
|
pelota de nieve |
כדור שלג |
|
ser/estar arrojado komo la pelota |
להיזרק מצד אל צד/ממקום למקום בלי כל התחשבות כמו כדור |
|
a pilotas i a turojones |
בכל החיפזון, באי סדר, בכמויות גדולות |
|
pelotika f. |
כדור קטן |
small ball |
|
pelotika de asúkar |
קובית סוכר |
|
peludo adj. |
שעיר, מכוסה שער; מקולף |
hairy, covered with hair; peeled |
|
ratón peludo |
אדם ממולח |
|
ropa peluda |
בד שעיר |
|
pena (1) f. |
מאמץ, טורח; צער, עצב, סבל, מכאוב, ענות, ענות; עונש |
effort, trouble; sorrow, sadness, suffering, pain, torment; punishment |
|
a penas/a pena |
בקושי; תכף |
|
alma en pena |
גוסס; אדם הנתון עד צוארו בקשיים ובעיות |
|
azer pena |
לצער, לגרום צער, להעציב |
|
dar pena |
להטריח, לעייף |
|
es una pena del diavlo |
זה מצריך מאמץ כביר |
|
kon pena/kon mil penas |
בקושי/בקושי רב |
|
la pena de prezo/de muerte |
עונש מאסר/עונש מוות |
|
meter en pena |
לגרום כאב/מכאוב/צער |
|
no vale la pena! |
חבל על המאמץ! |
|
tener pena |
להתקשות |
|
tomar la pena |
להשתדל, להתאמץ |
|
travar pena |
לסבול |
|
por no dar pena |
כדי לא להטריח, כדי לא לגרום טורח |
|
pedrona por la pena! |
סלח לי על הטרחה שאני גורם! |
|
munchas grasias por la pena! |
תודה רבה על הטרחה שאתה טורח בעבורי! |
|
darse/tomar la pena |
לקח עליו את הטורח ל- |
|
valer la pena |
כדאי הוא הטורח |
|
deshar en pena |
לנטוש מישהו לסבלו |
|
resivir la pena meresida |
לקבל את העונש המגיע |
|
resivir su paga por su pena |
לקבל שכר טרחה על עבודתו |
|
si no te es pena |
אם לא מפריע לך, אם אין זה לך לטורח |
|
penal adj. |
של עונשין, של עונש |
of punishment |
|
kodiche penal |
ספר דיני עונשין |
|
penar v. |
התאמץ, עמל; הכאיב, עינה |
to strive; to hurt, to torment |
|
azer penar |
גרם להתאמץ |
|
eskapar de penar |
למות אחרי סבל רב |
|
penar de baldes |
לעמול בלי תמורה |
|
penar en baldes |
להתאמץ לשוא |
|
penar kon sus vente unyas |
לטרוח בציפורניים |
|
estar penando |
לסבול מקשיי פרנסה; לסבול ייסורי גסיסה ממושכים |
|
penar por el pan/por el mazón |
להרוויח בקושי רב את לחמו |
|
penchembé (t.) m. |
יום חמישי |
thursday |
|
pedrer el charsambá kon el penchembé |
להתבלבל (לבלבל בין הימים(, לאבד את הראש |
|
pendar/a (gr.) m./f. |
מטבע בעל ערך נמוך |
low-value currency |
|
no tener pendara/estar pendara |
אין לו גרוש על הנשמה |
|
no valer pendara |
אינו שווה פרוטה |
|
pendensia f. |
התליה, הפסקה זמנית, אי הכרעה |
suspension, temporary suspension, indecision |
|
estar en pendensia |
להיות תלוי ועומד |
|
pendente adj. |
תלוי ועומד, מותלה |
pending, suspended |
|
kestiones pendentes |
נושאים שעדיין לא הוכרעו |
|
péndola f. |
עט, עט נובע |
pen, fountain pen |
|
azerse péndola |
לרזות |
|
tener buena péndola |
להצטיין בכתיבה תמה |
|
penetrante adj. |
חודר לעומק, יורד לשורש העניין |
penetrates deeply, gets to the root of the matter |
|
esprito penetrante |
אדם פיקח ובעל הבנה (יורד לעומקם של דברים) |
|
penez m. |
מטבע נחושת בעל ערך נמוך; אסימון נחושת |
a copper coin of low value; a copper token |
|
no vale un penez |
אינו שווה פרוטה שחוקה |
|
no tener ni un penez/kedar penez |
להישאר בלי פרוטה בכיסו |
|
djugar a los penezes |
לשחק משחק בלי כסף |
|
penina (it.) f. |
עט |
pen |
|
penina (it.) de rezervuar (fr.) |
עט נובע |
|
untar la penina |
לטבול את העט בקסת הדיו |
|
no le kamina la penina |
יש לו קשיי כתיבה; הסופר הכותב מחכה לשכר כתיבה |
|
peninika (it.) f. |
ציפורן עט |
nib |
|
djugar a las peninikas (it.) |
משחק ילדים (בצפורני עט) |
|
penitensia f. |
חרטה, תשובה, סיגוף; עונש |
repentance, penance; punishment |
|
tener rezultado kon penitensia |
להגיע לתוצאה אחרי מאמצים קשים |
|
meter en penitensia |
להטיל עונש |
|
pensada f. |
מחשבה, מזימה; דעה; השראה |
thought, plot; opinion; inspiration |
|
pensadas de Amán |
מזימות של המן |
|
pensar/se v./v. refl. |
חשב, הרהר, הגה, העלה על הדעת; דאג |
to think, to ponder; to worry |
|
azer pensar |
לגרום דאגה |
|
dar a pensar |
להכניס ספק/חשש |
|
estar pensa |
להיות עגום |
|
ken se lo pensava |
מי היה מעלה בדעתו? |
|
ni lo penso |
אינני מביא אותו בחשבון, אני מזלזל בו |
|
pensar bien/mal de uno |
לחשוב טובות/רעות על מישהו |
|
pensar i arrepensar |
לשקול בצורה מעמיקה (תכנית, רעיון וכו') |
|
pensar i repensar |
העמיק חשוב, חשב פעמיים |
|
pensar los pasos |
לחסוך את הצעדים, להתעצל |
|
pensárselo |
להביא בחשבון, לעיין ב- |
|
por no tener ke pensar |
אין לו מה לעשות (אלא להתערב בעניינים לא לו) |
|
sin pensar |
בלי לחשוב, בלי מחשבה, שלא בא מן השכל |
|
ya me lo penso |
אני מביא זאת בחשבון בניגוד לרצוני וחששותי, אינני יכול להמלט מזה למרות חששותי |
|
déshame pensar |
תן לי זמן לחשוב על כך |
|
pensar al gaste |
לחשוש מפני הוצאות גדולות |
|
no penses muncho |
אל תהסס! אל תחשוב הרבה! |
|
no saver mas ke pensar |
לא לדעת מה עוד לחשוב, להישאר בלי עצה |
|
pensar a los ijos |
לטפל בילדים לפרנסם ולחשוב על עתידם |
|
pensar al día de manyana/a día negro de manyana |
להתכונן ליום מחר/לימים הרעים שיבואו |
|
pensar a todo |
לחשוב על כל הפרטים |
|
no tengas ke pensar/no estés a pensar |
אל תדאג הכל יסתדר לטובה |
|
no tener ke pensar |
אין לו עוד דאגות על הראש ... |
|
ya me lo pensí bueno |
כבר חשבתי על כל מה שהדבר כרוך בו (לפני קבלת ההחלטה) |
|
pénsatelo bueno |
חשוב היטב לפני שאתה פועל (יש בכך סיכונים) |
|
penser m. |
מחשבה, רעיון; דאגה, חרדה, חשש |
thought, idea; worry, anxiety, apprehension |
|
meter en penser |
לגרום דאגה |
|
yevar penser |
לדאוג |
|
penserio m. |
דאגה; מחשבה |
worry; thought |
|
meter en penserio |
לגרום דאגה |
|
meterse en penserio |
לדאוג |
|
todos sus penserios están en el djugo/en el komer i bever/en los divertimientos |
כל מעייניו נתונים למשחק/לאכילה ושתיה/לבידור |
|
pepino m. |
מלפפון; (בקוביה: ) המספר אחת |
cucumber; (on a dice:) the number one |
|
dos pepinos |
(במשחק קוביה:) פעמיים המספר אחת - שפרושם הפסד |
|
kara de pepino |
פרצוף חמוץ |
|
kulo de pepino |
קצהו המר של המלפפון; בהשאלה: תמורה דלת ערך |
|
lavorar por un kulo de pepino |
לעמול קשה בשכר אפסי |
|
pepiniko en trushí (t.) |
מלפפון כבוש |
|
pepino en trushí (t.) |
מלפפון כבוש במלח |
|
pepino en vinagre |
מלפפון כבוש בחומץ |
|
pepino sin sal |
אוכל תפל/חסר טעם, דבר מה חסר חן וטעם |
|
salir kon un pepino |
להעלות טיעון או השגה מגוחכים וחסרי בסיס |
|
salir pepino |
במשחק קוביה: להפסיד; להכשל בעניין שבו היתה ציפיה להצלחה ורווח |
|
pepita (1) f. |
גרעין, גרעין אבטיח/מלון, גרעינים לפיצוח |
kernel, watermelon/melon kernel, kernels for cracking |
|
pepita de oro |
גרגר זהב |
|
puevlo de pepita |
'מפצחי הזרעונים'' - פשוטי עם |
|
no manka ni una pepita |
הכל במקומו לא חסר דבר |
|
pepita (2) f. |
מחלת עופות (יבלת/גידול על הלשון) |
fowl disease (wart on the tongue) |
|
no tener pepita en boka |
להיות חסר איפוק בדיבור |
|
ya me kresió pepita en la boka |
כבר עייפתי לחזור על כך עוד ועוד בלי תועלת (צמחה לי כבר יבלת על הלשון) |
|
pepitear v. |
בגד, גילה סוד, ''טפטף'' סוד, גילה טיפין טיפין |
to betray, to reveal a secret, to 'drip' a secret, to reveal bit by bit |
|
no pepitear nada |
לא הוציא הגה, לא גילה סוד |
|
pera f. |
אגס |
Pear |
|
pera ki pera (gr.) adv. |
לגמרי (שתוי) |
|
pera, piedra |
אגס (מזן מסויים) הקשה לעיכול |
|
perat (ebr.) m. |
פרט, מקרה; אדם יחיד |
detail, item; single person |
|
es perat (ebr.) de |
מדובר ב- |
|
un perat |
אדם, מישהו, אדם פרטי |
|
perchar v. |
קלף, קילף, הסיר; תלש שער |
to peel, to peel off, to remove; to pluck hair |
|
kerer perchar a uno |
להתמלא כעס על מישהו עד כדי רצון למרוט את שערות ראשו |
|
perdé (t.) m. |
וילון, מסך; מפרש; אקרן; תיאטרון צלליות |
curtain, screen; sail; silhouette theater |
|
alevantar/abashar el perdé (t.) |
להעלות/להוריד את המסך |
|
kitar el perdé (t.) |
איבד כל עכבות; איבד כבוד ל- |
|
le kayó perdé (t.) |
יש לו יָרוֹד (קטרקט) |
|
no tener perdé (t.) |
לא לתת כבוד לאיש; לא להתחשב באיש |
|
perdjura f. |
שבועה כפולה ומכופלת |
a double and multiplied oath |
|
djuras i perdjuras |
שבועה חגיגית |
|
perdjurar v. |
נשבע במשנה תוקף; נשבע לשקר |
to swear by a valid oath; to swear a false oath |
|
djurar i perdjurar |
נשבע שבועה חגיגית |
|
perdón m. |
סליחה, מחילה |
forgiveness, pardon |
|
kon perdón! |
סליחה! אני מבקש סליחתך! |
|
perdonar v. |
סלח, מחל |
to forgive, to pardon |
|
perdonado ke seas! |
חטאת ועוללת רע - שאלוהים יסלח לך! |
|
pereshil m. |
פטרוזיליה |
parsley |
|
no se kere pereshil |
מובן מאליו, אין צורך בהסברים |
|
pergel (t./bulg.) m. |
מחוגה; מצפן |
calipers; compass |
|
kaminar kon pergel |
להתנהג בזהירות; להוציא לפי היכולת |
|
períkolo/kulo (it.) m. |
סכנה, סיכון |
danger, risk |
|
ay períkolo (it.) ke |
יש חשש ש- |
|
korrer períkolo (it.) |
לעבור סכנות |
|
meter en períkolo (it.) |
לסכן |
|
asegurarse por períkolo (it.) de fuego |
לבטח עצמו מפני אש |
|
estar en períkolo (it.) |
להיות נתון בסכנה |
|
salir de períkolo (it.) |
להיחלץ מסכנה |
|
perikolozo/kulozo (it.) adj. |
מסוכן |
dangerous |
|
un ombre perikolozo |
אדם בעל נטיה להזיק |
|
perishán (t.) adj. |
מפוזר, בלתי מסודר; חסר אונים; אומלל |
disorganized; helpless; miserable |
|
estar perishán (t.) |
להיות במצב ירוד |
|
azer todo perishán (t.) |
להזיק, לשבש את הכל, לתת לכל להשתבש לחלוטין, להיהרס |
|
perkura f. |
מאמץ, התאמצות; יפוי כוח, מנדט |
effort, exertion; power of attorney, mandate |
|
azer la perkura |
לעשות מאמצים (כדי להשיג את המטרה) |
|
dar perkura |
לתת יפוי כוח |
|
tomar atrás la perkura |
לבטל את ייפוי הכח |
|
perkurar/se v./v. refl. |
התאמץ, השתדל, ניסה, טיפל ב- |
to strive, to endeavor, to try, to treat |
|
perkurar por lo mijor |
לנסות לעשות את הטוב ביותר, להשתדל להשיג את התוצאות המייטביות |
|
perla f. |
פנינה, מרגלית |
pearl |
|
echar/kitar perlas de la boka |
פה מפיק מרגליות |
|
raíz de perla |
אם הפנינה, צדף |
|
yadrán (t.) de perlas |
ענק פנינים |
|
perlingo adj. |
סוער, חסר מנוחה, מתרוצץ |
turbulent, restless, running around |
|
irse por perlingo |
לצאת להרפתקה |
|
permeso (it.) m. |
רשות, רשיון, התר |
permission, license, permit |
|
permeso? |
אפשר? מותר? |
|
pernil m. |
בירית, שרוולית |
garter |
|
le kaen los perniles/no se save atar los perniles |
תחתוניו נופלים, אינו יודע לקשור שרוכים - יש לו ניסיון פחות מלילד קטן! |
|
perro m. |
כלב |
dog |
|
deshsr ladrar komo un perro |
להשאר אדיש לגדופיו ואיומיו של מישהו |
|
dezir las del perro |
לפלוט קללות וגדופים |
|
echar un gueso al perro |
'לזרוק לו עצם'' |
|
es un perro viejo |
זקן אשמאי רודף שמלות |
|
estar arrodeado de perros |
להיות מוקף באנשים נלוזים |
|
estar hal (t.) de perros, |
להיות במצב ירוד |
|
estar komo al perro i al gato |
להיות כמו כלב וחתול - בסכסוך תמידי |
|
inat (t.) de perros |
עקשנות גדולה |
|
kara de perro |
'פרצוף כלב'' - חוצפן גס רוח |
|
matar perros |
לבלות את הזמן בדברי הבל |
|
mazal (ebr.) de perro |
מזל של כלב |
|
ni perro grita ni gayo kanta |
מקום שומם (לא כלב נובח ולא חתול מילל) |
|
perro bovo |
תם שקל לרמותו |
|
perro de kaza |
כלב בית |
|
perro feshugo |
כלב מעצבן; בהשאלה: אדם טורדני, שנוכחותו מטרידה |
|
perro fiduz (t.) |
כלב חולה כלבת; בהשאלה: אדם אלים ותוקפני |
|
perro fiel |
כלב נאמן; כינוי לאדם מסור ונאמן |
|
perro forastero |
נוכרי חשוד ודחוי |
|
perro furro |
פחדן ורפה אונים |
|
perro loko |
'כלב שוטה'' - כינוי לרשלן |
|
perro malo |
אדם כעסן ותוקפני |
|
perro mentirozo |
שקרן מועד |
|
perro modre! |
למדתי, לא אחזור על כך בשום מחיר! |
|
perro mudo |
אדם ביישן שאינו יודע להגן על ענייניו |
|
perro sin patrón |
'כלב ללא בעלים'' - כינוי לאדם נע ונד |
|
tener mazal (ebr.) de perros |
יש לו מזל של כלב - זכה למשהו שלא חשב עליו ולא הגיע לו |
|
vida de perros |
חיי כלב |
|
ir detrás de otro komo un perro |
לציית למישהו בהכנעה כמו כלב נאמן |
|
ke perro fuye de la boda? ningún perro fuye de la boda |
טפילים הנצמדים כעלוקות למקום שבו יוכלו להשיג רווחים קלים |
|
ser tratado/resevido komo un perro |
מתייחסים אליו/מקבלים את פניו כמו כלב/כמו יצור נתעב |
|
vale para ehar al perro |
ראוי להיזרק לכלב |
|
perro de por las kayes |
כלב רחוב, כלב משוטט |
|
no mirar a uno ni komo un perro |
להפגין כלפי מישהו בוז מוחלט |
|
ni a los perros/ni a perros de kaye/ni gatos de kuzina/no vale ni para echar al perro |
אינו ראוי למאכל כלב, אפילו כלבי רחוב וחתולים מואסים בו |
|
no kontar ni komo un perro |
לא להתייחס אל מישהו, להחשיבו פחות מאשר כלב |
|
komo los perros |
על התנהגות מינית לא צנועה: "מתנהגים ככלבים" |
|
perro de boda |
אדם הנכנס ברמיה לכל מקום שבו יוכל להרוויח משהו (כאורח לא קרוא לחתונה) |
|
persona f. |
בן אדם, איש |
person |
|
es mi persona |
הוא עובד בשבילי |
|
personas eskojidas |
אנשים נבחרים |
|
personaje m. |
איש, אישיות, דמות (בתיאטרון) |
personage |
|
personaje grande |
איש המעלה, אישיות בולטת ודגולה |
|
personalidad/personalitá f. |
אישיות, אופי |
personality, character |
|
personalidades |
אישים |
|
pertukal (t.) m. |
תפוז, תפוח זהב; צבע תפוז, כתום |
orange; orange color, orange |
|
pertukal shurubú (t.) |
סירופ תפוזים |
|
perush (ebr.) m. |
פירוש, באור |
commentary |
|
avrir perush (ebr.) |
לפתוח בהרצאה מייגעת |
|
Pésah/Pesa (ebr.) m. |
פסח |
Passover |
|
kada Pésah i Sukot (ebr.) |
לעתים רחוקות |
|
peshará (ebr.) f. |
פשרה |
compromise |
|
azer peshará (ebr.) |
לפשר, לעשות פשרה |
|
peshe (port.) m. |
דג |
fish |
|
el día del peshe (port.) |
היום האחרון בשבעת ימי החופה |
|
el peshe (port.) de la pachá (t.)/del braso |
קיבורת השוק/הזרוע |
|
peshe (port.) salado |
דג מלוח |
|
tratar un peshe (port.) |
להזמין דג |
|
peshe fresko |
דג חי |
|
aferrar peshe de pelishko |
באירוניה: נדמה לו שהעלה דג שמן בחכתו (ולאמיתו של דבר זה עסק מפוקפק) |
|
peshe bayát |
דג שאיבד מכבר את טריותו |
|
peshe en salsa |
תבשיל לפסח: דג מטוגן מושרה ברוטב של קמח מצה, חומץ ואגוזים טחונים |
|
peshe godro/peshe de pelishko |
דג שמן (שניתן לחוש בשומן הרב שלו כשצובטים את עורו) |
|
peshiko m. |
דגיג |
small fish |
|
peshikos |
דגיגים מטוגנים; ממתק בצורת דג |
|
peshka f. |
דיג; מקום הדיג; הדגים הניצודים בדיג |
fishing; the place of fishing; the fish caught in fishing |
|
echar peshka |
להטיל רשת, לפרוש רשת דיג |
|
ir a la peshka |
לצאת לדיג |
|
azer buena peshka |
לדוג דגים רבים |
|
peshkado m. |
דג |
fish |
|
asentar peshkado |
לכבוש דג בציר |
|
peshkado a la buyor kon limón i pereshil |
דג בלימון ופטרוזיליה |
|
peshkado abafado |
דג מאודה |
|
peshkado bivo |
דג חי |
|
peshkado kon guevo i limon |
דג בלימון וביצה |
|
peshkado kon kapam (t.) |
דג מבושל בעגבניות ובצל |
|
peshkado salado/peshkado asentado |
דג מלוח, דג כבוש |
|
peshkado, limón i agua de mar |
לשנות/להחליף נושא |
|
peshkesh /peshkish (t.) m. |
מתנה; מתנה הניתנת לבנאים עם יציקת הגג; מתנה לכלה ביום חתונתה |
a gift; a gift given to the builders when the roof is poured; a gift to the bride on her wedding day |
|
echar peshkesh (t.) |
לתת מתנה לכלה |
|
peshutada f. |
קללה גסה |
a rude curse |
|
arrojar una peshutada |
להשמיע בטיפשות דבר גס ומעליב כלפי בן שיחו |
|
peshutela f. |
סוג של משחק בכדור (זריקה ותפיסה חוזרת של כדור בכיוונים שונים); בהשאלה: אדם המשנה דעתו בלי הרף |
a type of ball game (throwing and catching a ball in different directions); figuratively: a person who constantly changes his mind |
|
djugar a la peshutela |
להחליף דעה בלי הרף |
|
peskueso m. |
עורף, מפרקת, צואר |
nape, neck |
|
aferrar a uno por el peskueso |
להחזיק מישהו בצואר |
|
aflakar el peskueso a uno |
לגרום למישהו צרות ובעיות |
|
peskueso godro |
רחב גרם |
|
pestanya f. |
ריס; אישון, בבת עין |
eyelash; pupil |
|
kitar las pestanyas |
'להוציא למישהו עיניים'' - לנהוג בו באכזריות |
|
les salieron las pestanyas para afuera |
עיניו יצאו מחוריהן - מסבל/ מחסור/טרדות |
|
pesunya f. |
עקשנות בלתי מתפשרת, עקשנות עיוורת; פרסה |
uncompromising stubbornness, blind stubbornness; horseshoe |
|
pesunya endida |
פרסה מפוצלת (של מפריסי פרסה) |
|
pey (t.) m. |
מקדמה, מפרעה, ערבון |
advance payment, payment on account, guarantee |
|
dar pey (t.) |
קנה בערבון, קנה תמורת משכון |
|
tomar el pey (t.) atrás |
לקבל בחזרה את הערבון |
|
tomar pey (t.) |
לקחת ערבון |
|
dar el pey (t.) atrás |
להחזיר את הערבון (עם פרעון החוב) |
|
dar pey (t.) para la otra vez |
(באירוניה:) לתת פיקדון אחרי שעוזבים את המקום (מסעדה/מתקן בידור וכ'ו) בשביל ביקור עתידי - למעשה: לצאת בחוסר שביעות רצון ולהישבע שכף רגלו לא תדרוך עוד במקום הזה |
|
peyda m. |
איסור |
prohibition |
|
azer peyda |
לאסור |
|
pezar (1) v. |
שקל |
to weigh |
|
pezar los biervos |
לשקול היטב את מילותיו לפני שיוציאן מן הפה |
|
pezar (2) v. |
הצטער |
to be sorry |
|
a mal de pezar |
לצערי, נגד רצוני, בעל כורחי |
|
me peza en el alma |
אני מצטער עמוקות |
|
pezevenk/pezeveng (t.) n. |
סרסור, סרסור לדבר עבירה, ממזר, בן זונה |
pimp, bastard, son of a bitch |
|
pezevenk! (t.) |
בוגד! |
|
pezgadijo m. |
כובד, משקל |
gravity, weight |
|
pezgadiko adj. |
חמוּר (נאמר על חולי) |
|
pezgado adj. |
כבד, כבד משקל, מעיק; כבד תנועה, מגושם; בלתי נסבל בשל פדנטיות; מטומטם, טיפש; חמוּר |
heavy, weighty, oppressive; cumbersome, clumsy; unbearable due to pedantry; stupid; severe |
|
aver pezgado |
אנטיפתי, מעורר סלידה |
|
karakter pezgado |
אופי כבד ומסורבל |
|
pezgado de lengua |
כבד לשון |
|
pezgado i embatakado |
עלוב ומזוהם; פדנט קיצוני |
|
pezgado kurshún (t.) |
כבד מאוד |
|
me viene pezgado |
אני חושש פן אטריד |
|
pezgar v. |
שקל, היה כבד; הטריד, הדאיג |
to weigh, to be heavy; to bother, to worry |
|
me pezga de sentirlo |
צר לי לשמוע |
|
me pezga de demandar lo ke me se deve |
לא נעים לי לדרוש ממנו את פרעון החוב |
|
pezgo m. |
משא, מטען, כובד, עומס, משקל, כבידה, נטל, זבורית; מועקה, ייסורי מצפון |
burden, load, heaviness, load, weight, gravity, burden; distress, pangs of conscience |
|
tener un pezgo en el estómago |
לחוש תחושת שובע מכביד, לחוש כבדות בקיבה |
|
pezgor m. |
משקל, כובד; תחושת כובד בקיבה, קשיי עיכול; דאגות |
weight, heaviness; feeling of heaviness in the stomach, indigestion; worries |
|
asentarse del pezgor |
התמוטט בשל המשקל הרב המעיק עליו |
|
pezo m. |
מאזנים, משקל; משקולת |
scales, weight; sinker |
|
alevantar el pezo kon la romana |
לקחת הכל בכל מכל כל |
|
palavras de pezo |
דברים כבדי משקל |
|
pezo neto |
משקל נטו |
|
tener dos pezos i dos mizuras |
לנהוג באיפה ואיפה |
|
valer su pezo de oro |
שווה משקלו בזהב - יעיל ורב תועלת |
|
a pezo |
במשקל, לפי משקל |
|
tener buen pezo |
לשקול ללקוח בצורה מדוייקת ואפילו בצורה מוטה מעט לטובתו |
|
tener negro pezo |
להטות את המשקל לרעת הלקוח |
|
piadad f. |
רחמים, רחמנות, חמלה, חסד; חסידות |
mercy, compassion, kindness; piety |
|
bushkar piadades |
לבקש נואשות סעד ותמיכה |
|
demandar piadad |
לבקש רחמים |
|
kon piadad/kon mano de piadad |
'ברחמנות'', בלי להפריז |
|
Padre de las piadades |
אב הרחמים |
|
piadad! Amán! |
רחמנות! |
|
por piadad! |
אנא! |
|
sin piadad |
בלי חמלה, ללא רחמים |
|
ten piadad! |
רחמנות! רחם עלי! |
|
servirse kon piadad |
להשתמש בצורה מאופקת מבלי לקחת נתח לא פרופורציונאלי |
|
parese k'está demandando piadad |
הוא חסר יכולת ונעדר בטחון, נחבא אל הכלים וביישן |
|
piadozo adj. |
רחום, רחמן, חסוד, בעל צדקה, נדיב לב, חנון |
compassionate, merciful, pious, charitable, generous, kind-hearted |
|
alma piadoza |
(באירוניה:) "נפש רחומה" - אדם חסר רחמים המנצל עד תום את מי שנותן אמונו בו |
|
piano (1)/pianola m./f. |
פסנתר |
piano |
|
romper el piano |
לנגן על פסנתר בכישרון מושלם ומיומנות מזהירה |
|
piano (it.) adv. |
לאט, בעדינות, ברכות |
slowly, gently, softly |
|
piano pian/pian piano (it.) |
לאט לאט |
|
pianto (it.) m. |
בכי, בכיה, יפחה; קריאת התנשמת/אוח |
cry, wail, sob; cry of barn owl |
|
no kedar/no deshar ni pianto ni manto |
לא נותרה נפש חיה/לא להותיר נפש חיה |
|
estar en un pianto |
למרר בבכי, לבכות בלי הפוגות |
|
santo i pianto |
צבוע ומתחסד המסתיר רשעותו מתחת למסווה של טוב לב וחסידות |
|
pichón m. |
יונה, תור |
dove, pigeon |
|
korasón de pichón |
אדם רחום; באירוניה: אדם אכזר וקשה לב |
|
un pichón blanko |
נאמר על בחורה תמה וטהורה |
|
pidión (ebr.) m. |
פדיון; פדיון הבן; תפילה להבראת חולה אנוש, תפילת ציבור להסרת נגף/נגע |
redemption; redemption of the son; prayer for the recovery of a seriously ill person, public prayer for the removal of a curse/affliction |
|
pidión a-bén (ebr.) |
פדיון הבן |
|
pidión shevuyim (ebr.) |
פדיון שבויים |
|
pie m. |
רגל; מידת רגל |
foot; foot size |
|
a pie |
ברגל |
|
al pie de la montanya |
לרגלי ההר |
|
alevantar pie |
להרים רגליים, לנוס |
|
apretar el pie |
הדגיש, שם דגש על |
|
arromper/pizar el pie del Satán |
לעמוד בפיתויים, לשלוט בעצמו |
|
arrastar el pie |
לגרור רגליים |
|
arrekojer el pie |
לצמצם את היציאות והבילויים |
|
azer de pies i de manos |
לעשות כל אשר לאל ידו |
|
azer del pie |
לגעת ברגל ברגלו של מישהו מתחת לשולחן |
|
bezar los pies de uno |
להשפיל עצמו לפני מישהו, לנשק את רגליו |
|
dar kon el pie |
לרמוז למישהו על ידי מגע ברגל מתחת לשולחן |
|
dar/no dar pies de entrada |
לתת/לא לתת סיכוי לעניין |
|
de pies fina kavesa |
מכף רגל עד ראש |
|
de punta pie asta la kavesa |
מכף רגל עד ראש |
|
dichas ke no se detienen en pies |
דברים חסרי שחר, דברים חסרי בסיס |
|
echar pie de temel (t.) |
להניח יסוד ל-; לסעוד ארוחת בוקר יסודית |
|
echarse a los pie de uno |
ליפול לרגלי מישהו, להתחנן לו |
|
eklavarse de pies |
לשתול עצמו במקום כלשהו |
|
en pies |
בעמידה |
|
en pies en pies/enriva el pie |
על רגל אחת, בלי להעמיק |
|
estar en pie de gerra |
להיות נכון וערוך לקראת (משהו קשה) |
|
estar en pies |
עמד על רגליו |
|
estar enriva el pie |
להיות על הרגלים - לעבוד בעבודה הכרוכה בהתרוצצות |
|
estar kon el pie en el zingí (t.) |
להיות נכון לצאת; להיות על דרך ההצלחה |
|
estar kon un pie a la foya |
להיות עם רגל אחת בקבר |
|
estar piezes kon kavesa |
להיות במרה שחורה, במצב רוח רע |
|
estar un pie adientro i un pie afuera |
להיות עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ |
|
fuir a pie deskalso |
להמלט בחפזון |
|
ir a puntas de pies |
ללכת על קצות אצבעות |
|
ir kon pies de plomo |
ללכת לאט לאט במכוון, להשתרך |
|
ir kon su pie |
ללכת בכוחות עצמו |
|
ir pie kon pie kon uno |
להיות צמוד של מישהו, לשמור צעדיו |
|
kaminar a pie |
ללכת ברגל |
|
kitar el pie del lodo |
להחלץ מכל הבעיות; לזכות בפרס הגדול, להרוויח רווח עתק |
|
kitar los pies |
להתייגע מרוב הליכה |
|
kitar pie de un echo |
למשוך ידיו מן העסק |
|
kon el pie derecho! |
איחול הצלחה: ברגל ישרה! |
|
kon pie derecho |
ברגל ימין, בצורה מוצלחת וממוזלת |
|
kopo de pie |
גביע בעל רגלית |
|
meter a uno los dos pies en un sapato |
לכפות על מישהו, לא להותיר לו חופש פעולה |
|
meter debasho el tako del pie |
לדרוך על מישהו בעקב, להשפיל אותו |
|
meter el pie |
להכשיל מישהו, לשים רגל |
|
meter en pies a un hazino/krevado |
להעמיד מחדש על הרגליים חולה/פושט רגל |
|
meter en pies un echo |
להקים עסק |
|
meter los pies a la pared |
להתעקש על משהו |
|
meter pie |
להשיג דריסת רגל |
|
meter pie en un echo |
להשתתף בעסק |
|
meterse en pies |
לעמוד, לעמוד על הרגלים |
|
meterse entre los pies |
להתערב בכוונה רעה בעניינים לא לו |
|
mirar onde se mete el pie |
לנהוג בזהירות |
|
moso para el pie |
נער שליחויות |
|
ninguno le mete pie delantre |
איש אינו מעז להתנגד לו או להמרות את פיו |
|
ninguno viene a su pie |
איש אינו מגיע לקרסוליו |
|
no deshar meter pie |
לא לתת דריסת רגל |
|
no meter pie en un lugar |
להדיר רגלים ממקום כלשהו |
|
no pueder meter pie en basho/un pie delantre del otro |
להיות חלוש |
|
pie artifisiel (fr.) |
רגל תותבת |
|
pie de kama |
יריעה לרגלי מיטת יולדת |
|
pie de moshka |
סוג של רקמה |
|
pie yano |
קומת קרקע |
|
poner/meter pie en un lugar |
לנעוץ יתד במקום כלשהו, להתיישב, לתפוס מקום |
|
punta de pies |
בעיטה |
|
salir en pies komo el gato |
ליפול תמיד על הרגלים (להחלץ מאסונות וקשיים) |
|
sus pies para bien korren |
רודף צדקות |
|
tener el pie travado/kurto |
ממעט לבקר (בגלל ביישנות ומעצורים) |
|
tener kadenas a los pies |
רגליו כבולות - אינו יכול לפעול בחופשיות |
|
tener pie gurlí (t.) |
מביא מזל בכל מקום שנוגע בו |
|
tener pie gursuz (t.) |
מביא מזל רע בכל מקום שנוגע בו |
|
tener un pie en la foya |
להיות עם רגל אחת בקבר |
|
tomar de pies i de manos |
קיבל התקף אפילפטי; קיבל התקף כעס; נתפסו לו הידים והרגלים, קיבל שיתוק בגפיים |
|
tomar los pies al ombro |
להרים רגלים, למהר |
|
tomar los pies por la kavesa |
לעשות הכל הפוך |
|
topar kalsado a su pie |
למצוא משהו /מישהו המתאים לו |
|
traer al pie |
להניח למרגלות |
|
venir al pie de uno |
להשתוות למישהו |
|
ir onde el rey va kon su pie |
ללכת למקום שהמלך הולך אליו לבדו (לשירותים) |
|
kaminar/ir de buen pie |
ללכת במהירות ובצעד קליל |
|
meter los pies en mojo |
לטבול את הרגליים במים לזמן ממושך ולרככן (נאמר בבדיחות על הכנה לקראת טיול ממושך/נשף ריקודים וכדומה) |
|
meter los pies en polvorina |
לתת לרגליים להתכסות באבק דרכים (נאמר בצחוק על הכנות מוגזמות לטיול גדול) |
|
no meter pie en tavla churuk/meter pie en tavla rezia |
להימנע מהליכה על לוחות רעועים/ללכת על קרקע בטוחה ויציבה; בהשאלה: לא להסתכן, לבחון היטב את הסיכונים וללכת על בטוח |
|
pizar el pie de uno |
לדרוך על רגלו של מישהו |
|
venir/entrar/salir a puntas de pies |
להכנס/לצאת על קצות אצבעות (כדי לא חהקים רעש) |
|
atar a uno de pies i de manos |
לכבול ידיו של מישהו (במובן המטפורי) |
|
dame te lavaré los pies i me beveré el agua |
אני מודה לך בלב ונפש! |
|
dar una idea enriva el pie |
להביע דעה חפוזה בלי להכיר את כל הפרטים |
|
dichas sin pies ni kavesa |
אין לדברים ידיים ורגלים, דיבורים ללא יסוד |
|
el pie de la kama/kuna |
רגלי המיטה/העריסה |
|
el pie de la muntanya |
מרגלות ההר |
|
el pie del arvol |
מרגלות העץ |
|
entrarse/enklavarse de pies |
לדחוק עצמו למקום שאינו רצוי בו |
|
estar durmiendo en pies |
להיות רדום ואפאטי; להיות חסר דמיון וראייה מפוכחת |
|
estar pies kon kavesa |
להיות שרוי בעצב עמוק |
|
guezmo de pie |
ריח רגליים; יהירות מנופחת |
|
kedar en pies |
להישאר עומד מאין מקום ישיבה |
|
lamber los pies de uno |
להתחנף למישהו, ללקק לו |
|
le korto los pies |
הזהרתי אותו ולא שמע לי - אעניש אותו קשות! |
|
me se travó el pie |
גררתי רגליים - היססתי לפעול |
|
tener el pie s.huelto |
לשוטט בכל מקום בלי לתת את הדעת |
|
me se tuyeran el pie i la pierna i no me meleskara en este fecho |
מוטב היה לו היו רגלי משותקות ולא הייתי נכנס לעסק הזה |
|
me se vino a echar a los pies |
בא להשתטח לרגלי ולהתחנן; בא לבקש ממני עכשיו את מה שדחה קודם |
|
meter los pies a la paré |
להתעקש ולא לוותר |
|
meterse de pies en un echo |
שקוע כולו בעסק הגרוע הזה |
|
meterse en pies a la madrugada |
לקום מוקדם מאוד בבוקר |
|
onde tiene los pies ke tenga i la kavesa! |
קללה: שימות! |
|
pasar la nochada en pies |
לבלות את הלילה בלי לעלות על יצוע |
|
pizar el pie de Satan |
לעמוד בפני הפיתוי |
|
pizar/apretar el pie |
להתעקש ולעמוד על שלו |
|
retrato en pie |
דיוקן מלא (המראה את כל הגוף) |
|
tener pie a uno |
להתייצב כנגד מישהו |
|
kaza a pie yano |
בית חד קומתי |
|
piedestal m. |
בסיס, כן |
pedestal |
|
azer un piedestal a uno |
לנשא מישהו מעלה מעלה |
|
piedra f. |
אבן; חומר קשה מאוד; אבן מצבה, מצבה |
stone; very hard material; tombstone, gravestone |
|
arrojar piedras al kanyo |
'להטיל אבנים לביוב'' - לתקוף מישהו ולקבל בחזרה רפש וגידופים |
|
arrojar piedras a uno |
להטיל ביקורת קשה וחריפה |
|
azerse de piedra |
להתקשח |
|
darse kon piedras |
להסתבך בבעיות חסרות פתרון, להטיח את הראש בכותל |
|
echar de la boka piedra i pedrisko |
לומר מילים קשות |
|
echar la piedra |
להעמיד מצבה |
|
kitar piedras |
להוציא אבנים מן הכליות/ מכיס המרה |
|
korasón de piedra |
לב אבן |
|
mal de piedra |
אבן בכליות |
|
no deshar piedra sovre piedra |
לא להותיר אבן על אבן |
|
piedra bituminoza |
פצלי שמן |
|
piedra de dezmolar |
אבן משחזת |
|
piedra de molino |
אבן ריחיים |
|
piedra falsa |
אבן מזוייפת |
|
piedra filozofala |
אבן החכמים |
|
piedra presioza |
אבן יקרה, שוהם |
|
ya lo saven las piedras de la kaye |
סוד הגלוי וידוע לכל |
|
davos kon piedras! |
דברי מישהו לעצמו בהיווכחו שהכל נטשוהו והוא נותר לבדו מול הקשיים והבעיות |
|
no dar ni piedras |
צייקן מופלג שאפילו אבן לא ייתן לנזקקים |
|
te van arrojar piedras/te van asegiyir kon piedras |
כל העולם ידבר בך רעות, תקבל ביקורות קשות |
|
piedrikas f. pl. |
חצץ; אבנים בכליות |
gravel; kidney stones |
|
echar tres piedrikas atrás |
לחדול לבקר את הקרובים |
|
ir de piedrika en piedrika |
לדלג מאבן לאבן (כדי להימנע מלדרוך על הטיט והבוץ); לנהוג במתינות ובזהירות מופלגת |
|
pierna f. |
שוק, ירך |
leg (below the knee), thigh |
|
espander/estirar la pierna |
למתוח את הרגליים |
|
piesa f. |
מטבע; נתח; חריץ גבינה; מחזה |
coin; chunk; slice of cheese; drama, play |
|
piesa/pies (fr.) de teatro |
מחזה |
|
piesas de moneda |
מטבעות |
|
una piesa de kezo/de kashkaval |
חריץ גבינה/חריץ גבינת קשקבל |
|
kezo de piesa |
סוג של גבינה קשה ומלוחה מאוד המשמרת את שומניותה |
|
pika f. |
רשעות, טינה, איבה; ''פיק'' בקלפים |
malice, resentment, enmity; "spades" in cards |
|
guadrar pika a uno/tomar a uno en pika |
לשמור טינה למישהו |
|
pikado adj. |
טחון; מדוקר, עקוץ; נפגע, פגוע |
ground; pricked, stung; injured, harmed |
|
kara pikada |
פרצוף מלא עקיצות |
|
karne pikada/peshe pikado |
בשר טחון/דג טחון |
|
una mansana/pera pikada |
תפוח/אגס מנומר מעט בעקיצות חרקים |
|
pikado m. |
רסק |
mash, puree |
|
pikado de karne/de peshe |
בשר טחון/דג טחון |
|
pikarse v. refl. |
נדקר; נפגע |
to be pricked; to be hurt |
|
pikarse de |
התרברב ב- |
|
piko m. |
מידת אורך: טפח; מקור (של עוף); מקב, מעדר |
length measure: palm; beak (of a bird); hoe |
|
darse a piko |
להגזים בלקיחה (מהמזון המוגש) |
|
eluenga de un piko i medio |
פטפטן, להגן |
|
pikurina f. |
דבר מה פעוט |
something small |
|
la pikurina de Amán |
כמות קטנה מאוד |
|
pila f. |
כיור; שוקת; ערימה |
sink; trough; pile |
|
una pila de livros/de chinís (t.) |
ערימת ספרים/צלחות |
|
valer por tapón de pila |
להיות חסר ערך ותועלת |
|
la pila del banyo |
האמבט |
|
la pila del lavador |
הכיור |
|
la pila de la fuente |
אגן המזרקה |
|
pilar m. |
עמוד |
pillar |
|
el pilar de la kaza |
עמוד התווך של הבית - המפרנס |
|
meter pilares al fuego |
לנסות דבר אל מישהו בשעת כעסו |
|
pilares de la sensia |
עמודי החכמה |
|
pilares de mermer (t.) |
עמודי שיש |
|
estar por pilar |
אדם בעל חזות נאה אך אין בו תועלת |
|
pilit (t.) adj. |
עקשן, קשה עורף |
stubborn |
|
kavesa de pilit (t.) |
עקשן גדול |
|
piló (t.) m. |
חרס, חומר, טיט |
clay |
|
piló (t.) de fregar |
חול למירוק כלים |
|
pilpul (ebr.) m. |
פילפול |
argumentation, debating |
|
azer pilpul (ebr.) |
להתפלפל |
|
pimienta f. |
פלפל |
pepper |
|
echar (sal i) pimienta |
להוסיף פלפל לסיפור |
|
echar pimienta a la boka |
איום על ילד המשמיע גסויות: למלא פיו בפלפל |
|
pimienta preta/korelada |
פלפל שחור/אדום |
|
pimi(e)ntón m. |
פלפל ירוק, פלפלת, פלפל הודו |
green pepper, bell pepper, Indian pepper |
|
pimintón fuerte |
פלפל חריף |
|
pinar m. |
שיא, פסגה |
peak, summit |
|
suvir a uno al pinar |
להעתיר על מישהו שבחים מוגזמים, לנשאו לגובהי מרומים |
|
pindola f. |
גלולה |
pill |
|
pindola de fyel |
גלולה מרה, בהשאלה: עלבון |
|
englutir la pindola |
לבלוע את הגלולה המרה, לספוג עלבון, לסבול מכישלון מר - מבלי להראות זאת כלפי חוץ |
|
pino m. |
שיא, פסגה, צמרת; אורן |
peak, summit, top; pine |
|
estar en la punta del pino |
להיות בשיאו |
|
suvir a uno al pino |
להעתיר על מישהו שבחים מוגזמים |
|
echar a uno del pino abasho |
להוריד מישהו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא על ידי חשיפת מגרעותיו |
|
kaer del pino |
לרדת מגדולתו, לאבד יוקרתו |
|
el pino de las grandezas |
פסגת הכבוד והתהילה |
|
alto, derecho kom'al pino |
רם קומה וזקוף כאורן |
|
pino (port.) m. |
סיכה |
brooch |
|
pino (port.) de oro |
סיכת זהב |
|
pinset/pinseta f. |
מַלקט, מַלקטת, פינצטה |
tweezers |
|
pinset de kaveos |
מַלקטת שער |
|
pintado adj. |
צבוע, מצוייר; ירוד מבחינה חומרית/בריאותית |
painted, drawn; poor in material/healthy terms |
|
guerko pintado |
שד משחת - זריז ויודע להסתדר |
|
parese pintado |
כתוב באמנות כה רבה עד כי נראה כציור |
|
es el, pintado |
דומה לו כשתי טיפות מים |
|
pinya (2) f. |
תירס; אננס; איצטרובל |
corn; pineapple; acorn |
|
pinya buyida/asada |
תירס מבושל/ קלוי |
|
pinya adj. |
מלוח מאוד |
very salty |
|
salado pinya |
מלוח מדי |
|
pinya de sal |
תבשיל מלוח מדי |
|
pinyón m. |
גרגר תירס; צנובר |
corn kernel; acorn |
|
kavesa de partir pinyones |
'ראש לפיצוח צנוברים'' - עקשן גדול |
|
pinyones |
צנוברים |
|
pinzela (gr./t.) f. |
אפונה |
pea |
|
pinzela echi, fava topi |
"שמתי אפונה בסיר לבישול ומצאתי שעועית מתבשלת" - נאמר על מי שבבדיקה מתגלה כי אין התאמה בין הציפיות שעורר לבין מה שהוא באמת |
|
piojo m. |
כינה |
lice |
|
amata piojos |
כילי, קמצן מופלג |
|
boy (t.)de piojo |
נמוך מאוד |
|
piojo detrás la oreja |
מטרד בלתי פוסק |
|
piojo en kostura |
מטרד שקשה להפטר ממנו |
|
inchirse de piojos |
להתמלא כינים |
|
mirar por piojos |
לפלות כינים |
|
echar agua a los piojos |
להתרחץ בצורה שטחית |
|
se lo están kumiendo los piojos |
חי בעניות מרודה ובזוהמה |
|
no asolta ni piojos |
קמצן מופלג שאפילו כינים לא ישחרר וייתן ... |
|
piola f. |
ינשוף |
owl |
|
estar/meterse una piola/una piola mala |
להטריד בדברים חוזרים ונשנים בלי סוף/בבקשות שאין להן קץ וכו' |
|
pioleado adj. |
חורג בדרישותיו וטענותיו |
exceeds in his demands and claims |
|
pioleado ke lo vea! |
שאראהו נרגז ומתעצבן כמו שעצבן אותי הוא בתלונותיו הבלתי פוסקות |
|
pipi m. |
שם של ציפור קטנה חדת ראיה |
name of a small, sharp-sighted bird |
|
tener ojos de pipi |
בעל עין חדה |
|
pipí m. |
(בלשון ילדים:) פיפי, האבר הגברי |
(in children's language:) the male organ |
|
azer pipí |
להשתין |
|
pir (gr.) m. |
הנקודה הגבוהה ביותר, השיא |
the highest point, the summit |
|
al pir del sol |
שעת שיא החום, שעת הצהריים |
|
al pir del echo/del lavoro |
שעת הלחץ כשהעבודה בשיא תנופתה |
|
pirón (gr.) m. |
מזלג |
fork |
|
djente de pirón (gr.) |
האליטה, החברה הגבוהה, האריסטוקרטיה |
|
komer kon pirón (gr.) |
להיות שותף לעסק בלי הסיכונים שבו |
|
komer kon pirón (gr.) de oro |
לדרוש שכר/דמי שרות גבוהים מאוד |
|
pirón (gr.), kuchiyo i kuchara |
סכו''ם |
|
pis! interj. |
קריאה לגירוש חתול |
yell to expel a cat |
|
pis pis! |
קריאה לחתול להתקרב |
|
pishada f. |
הטלת מים, השתנה |
peeing |
|
echar una pishada |
להשתין |
|
aferrar/enramarse por la pishada |
להשתמש בתירוץ סרק כדי להעלות טענה/לעורר מריבה |
|
pishadero m. |
הטלת מים/השתנה תכופה |
frequent urination |
|
dar pishadéro |
גורם להשתנה מוגברת, משתן |
|
pishado adj. |
מוכתם בשתן |
stained with urine |
|
ojos pishados |
עיניים דלוקות (עם דלקת) |
|
ropa pishada |
בד מוכתם בשתן |
|
pishar v. |
השתין, הטיל מימיו |
to pee |
|
azer pishar sangre |
לגרום סבל למישהו |
|
de pishar de la riza/ de riir |
מצחיק מאוד - גורם לעשות במכנסים |
|
ke te pishó el gato? |
מה קרה לך? מדוע הפסקת לעבוד? |
|
lo pisho la vieja |
נאמר על פעולה שלא נשלמה |
|
no pisha sin demandar |
נעדר דעה משל עצמו |
|
onde pishan las vakas |
לעזאזל |
|
pishar i echar |
'פיפי ולישון'' |
|
pishó i se fue |
עבר מבלי לשהות רגע מיותר |
|
pishar a uno de lenya |
עינה מישהו באכזריות |
|
pisharse v. refl. |
עשה במכנסיים, הרטיב את המיטה |
to pee in pants |
|
dainda se pisha |
הוא עדיין טירון וחסר נסיון |
|
pisharse de reir/pisharse de la riza |
להשתין מרוב צחוק |
|
pisharse en su dibur (ebr.) |
לא עמד בהבטחתו |
|
se pishó i no se konsentió |
עשה פשלה ואפילו לא שם לב |
|
pisharse en su palavra |
לא עמד בדיבורו, לא עמד במילתו |
|
por mas de prisa en pies se pisha |
נאמר על עצלן: במקום לאבד זמנו לתקן דבר מה הוא זורק אותו וקונה חדש |
|
pishín/pishim (t.) adv. |
מיד, תכף, מהר; מראש |
immediately, quickly; in advance |
|
de pishín (t.) i endelantre |
מכאן ואילך |
|
para pishín (t.) |
לשימוש מיידי |
|
pishín (t.) a punto |
זה אך; מיד |
|
pishín! (t.) |
מיד! הנה אני בא! |
|
por pishín (t.) |
בינתיים, זמנית |
|
pishín, pishín! (t.) |
מהר מהר - העניין דחוף! |
|
pishkul m. |
ציצה, גדיל התרבוש, פומפון; בלוטה; (בפי ילדים:) כינוי לאבר הגברי |
tuft, tuft of the fez,pompon; bump; (in children's language:) a nickname for the male organ |
|
embatakrse fin al pishkul |
להתלכלך מכף רגל ועד ראש |
|
tener pishkul |
יש תמיד מישהו שדבוק אליו |
|
pishmán(t.) adj. |
מתחרט, בעל תשובה |
Repentant |
|
azerse pishmán (t.) |
להתחרט, לחזור בתשובה |
|
pisho m. |
שתן; זרזיף, טפטוף |
urine; trickle, drip |
|
pisho de bivda |
משקה דלוח |
|
kolchón de pisho |
מזרון מוכתם בשתן; בהשאלה: כינוי לאדם מלוכלך ודוחה |
|
pishón m. & adj. |
שעושה במכנסיים, ילד המרטיב במיטה; אדם שאינו עומד בהבטחותיו |
wetting one's pants, a child who wets the bed; a person who does not keep his promises |
|
bloy (t.) de pishón! |
מושתן שכמוך! - קריאת זלזול לקטין |
|
pishtol/pishtof (t.) m. |
אקדח |
pistol |
|
echar pishtol/arrojar pishtol |
לירות באקדח |
|
estar a pishtoles/a kuchiyos i a pishtoles kon uno |
להיות על סכינים עם מישהו - להיות במחלוקת קשה איתו |
|
pishtolada f. |
יריית אקדח; פצע יריה |
gunshot; gunshot wound |
|
komer una pishtolada |
לחטוף כדור |
|
piso (gr.) adv. |
אחורה |
backward |
|
ir para piso (gr.) |
לסגת |
|
pita (gr.) f. |
פיתה |
flat Arab bread |
|
arrazgar la pita (gr.) |
לשבור צום - לטרוף את הפיתה אחר צום |
|
arrova pitas (gr.) i beza mezuza (ebr.) |
צבוע, מעמיד פני חסוד (''גונב פיתות ומנשק מזוזה'') |
|
azer a uno pita (gr.) |
להכות מישהו מכות נאמנות; לעלוב במישהו בפומבי |
|
azer la pita (gr.) |
לעשות כסף, לצבור הון |
|
la pita! (gr.) |
תפוס את ההזדמנות! קפוץ על המציאה! |
|
pita (gr.) buyida |
פשטידה עשויה מקמח שמן וגבינה |
|
pita (gr.) de ramazan |
פיתה של רמדאן - מאפה שאוכלים המוסלמים ברמדאן |
|
pitas kayentes/pitas (gr.) en kayente |
הכה בברזל בעודנו חם |
|
dar para pitas i para panes |
להנחיל תבוסה קשה |
|
pitagra (t.) f. |
עיסת משמש, מרקחת משמש |
apricot pulp, apricot marmalade |
|
fostán de pitagra (t.) |
שמלה דמיונית |
|
pitika (gr.) f. |
פיתה קטנה |
small pita |
|
pitikas (gr.) de alminges |
'לדר'' - משמשים מסוכרים רקועים כפיתה |
|
pitikas (gr.) de miel |
לחמניות מתוקות (בדבש) שמחלקים הורים לילדי גן/בי''ס לרגל הבראת בנם ממחלה; באירוניה: כינוי לאדם כעסן |
|
tomar kon pitikas i borrekitas |
לעשות חסדים שונים עם מישהו כדי להניעו לפעול |
|
pizar v. |
דרך, דרס, רמס, בטש, מעך; השיג גבול; כתש; ניצב על |
to step on, to run over, to trample, to crush; to encroach; to stand on |
|
no pizar en tavla churuk (t.) |
ללכת על בטוח |
|
pizar el pie del Satán |
לעצור בעצמו, לשלוט ביצריו, לא להגרר אחר תאוות הלב |
|
ni piza por aki/por estas partes |
לעולם אינו מראה פניו כאן/בשכונה הזו |
|
pizma (gr.) f. |
עקשנות, רשעות; טינה; התגרות |
stubbornness, malice; resentment; provocation |
|
azer algo por pizmas (gr.) |
להתגרות בכוונה תחילה, לגרום ריב ומדון |
|
azer pizmas (gr.) |
ללעוג ל-, לעשות צחוק מ-, להתבדח |
|
entrar pizma (gr.) |
להתכעס על מישהו; לרצות משהו בדבקות ועקשנות |
|
tomar pizma (gr.) kontra de uno |
לגרום מורת רוח למישהו |
|
tomar una koza a pizma (gr.) |
להשקיע כל מאודו בעניין |
|
tener pizma kontra uno |
לחוש איבה כלפי מישהו |
|
pizmón (ebr.) m. |
פזמון, פיוט ליטורגי |
hymn, liturgical poetry |
|
un pedo un pizmón (ebr.) |
נפיחה ופזמון (עבודה בלי חשק) |
|
echar pizmón |
לשיר פיוט שהמקהלה חוזרת עליו |
|
plaka (gr./t.) m. |
אדם איטי וגמלוני |
a slow and clumsy person |
|
manéate, plaka! |
תזיז כבר את עצמך, זחלן שכמוך! |
|
plaka f. |
לוח, נסר; מרצפת; אבן מצבה; מזון קשה לעיכול המכביד על הקיבה |
slab; paving stone; tombstone; food that is difficult to digest and burdens the stomach |
|
dormir debasho la plaka |
לשכב תחת מצבה |
|
plaka de eskrivir |
לוח כתיבה |
|
plaka de gramofón |
תקליט |
|
plaka de kezo |
חריץ גבינה |
|
plaka ke se le meta en la boka del alma! |
שיסבול מסיוטים ודכאון! |
|
tener una plaka al garón/al estómago |
לחוש מחנק בגרון/כבדות בקיבה |
|
plan/o m. |
תכנית, מתווה, תרשים, שרטוט, מפת שטח |
plan, outline, diagram, drawing, area map |
|
azer planos |
להתוות תכנית למיזם |
|
echar planos |
להקים מיזם |
|
bozear planos |
לשבש תכניות |
|
planta f. |
שתיל, נטע, צמח; כף (רגל/יד) |
plant; palm (foot/hand) |
|
arresivir en plantas de mano |
לקבל בזרועות פתוחות |
|
azer planta de mano |
לערוך ניקיון יסודי |
|
plasa f. |
כיכר; כיכר השוק, שוק |
square; market square, market |
|
avrir la plasa |
לקבוע מחיר התחלתי |
|
azer/arrodear la plasa |
להסתובב בשוק (לקניה או מכירה) |
|
azer plasa |
לקבוע מחיר |
|
estar en plasa |
להיות בעניינים בכל הנוגע לשוק |
|
kitar en plasa |
להציג סחורה למכירה; להכניס ולהציג צעיר/ה בחברה |
|
la plasa suve/abasha |
מחירי השוק מאמירים/יורדים |
|
pan de plasa |
לחם שאינו אפוי כל צרכו |
|
salir en plasa |
לצאת לשוק (להתחיל בשיווק ובעסקים); לצאת ''לשוק'' החתנים והכלות |
|
la plasa esta flaka |
המחירים אינם יציבים |
|
la plasa s'enrezia/la plasa aflosha |
המחירים מתייצבים במגמה קבועה/המחירים יורדים, יש ירידת מחירים |
|
plaseta f. |
כיכר קטנה; שוק פרברי (לעניים) |
small square; suburban market (for the poor) |
|
uzos de plaseta |
הליכות גסות, התנהגות של שוק |
|
plashka (t.) f. |
שלל, ביזה, מלקוח; ''מציאה'' שממהרים לחטוף |
loot, booty; a "bargain" that is quickly snatched |
|
kaer plashka (t.) a la mano |
הזדמנה ''מציאה''/הזדמנות פז לידו |
|
plata f. |
כסף; הון; סכו''ם מכסף |
money; capital; silverware |
|
tener plata/muncha plata |
להיות עשיר |
|
echa la plata! |
שלם! תן 'תכסף! |
|
platacho m. |
צלחת גדולה (יחסית למנה הזעירה המוגשת עליה) |
a large plate (relative to the tiny dish served on it) |
|
un guevacho en un platacho |
ארוחה דלה בצלחת מפוארת |
|
plátika f. |
שיחה; נאום, הטפה; דברנות, אמנות הדיבור, כושר דיבור |
conversation; speech, preaching; oratory, the art of speaking, speaking ability |
|
tener buena platika |
לדבר ברהיטות |
|
platinado adj. |
מצופה פלטינה; בעל מראה של פלטינה |
platinum-plated; having the appearance of platinum |
|
kaveyera platinada |
שער פלטינה |
|
plato m. |
צלחת, מגש; מנה; שי פירות/ממתקים/פרחים הנשלח לרגל ארוע |
a plate, tray; a dish; of fruit/candy/flowers sent on the occasion of an event |
|
plato yano/fondo |
צלחת שטוחה/עמוקה |
|
playna (port.) f. |
מקצועה |
plane |
|
le paso playna (port.) |
איבד ממשקלו, רזה |
|
plazer m. |
עונג, תענוג, הנאה, עדנה; טובה, חסד |
pleasure, delight, enjoyment, grace; goodness, kindness |
|
a plazer de uno |
לפי בחירתו וטעמו |
|
azer un plazer |
לעשות טובה |
|
kon plazer!/kon muncho plazer!/me es un plazer! |
ברצון רב, בעונג |
|
los plazeres de la vida |
תענוגות החיים |
|
tengo el plazer |
יש לי העונג |
|
topar/tomar/tener plazer |
התענג, מצא סיפוק, מצא עונג |
|
a tu plazer |
כראות עיניך |
|
az plazer a tu djidyó! |
עשה טובה ליהודי! (נאמר בדרבון לאדם חסר סולידריות) |
|
azer una koza por plazer |
לעשות דבר מה להנאתו בלבד |
|
azme el plazer de |
עשה לי טובה ו.. |
|
lo ke tienes de plazer! |
מה שנראה לך! (בתשובה לשאלה: מה אני יכול לעשות למענך?) |
|
me se aria plazer |
לעונג יהיה לי |
|
no me lo tomi de plazer |
לא יכולתי ליטול חלק בשמחה/חגיגה וכו' בשל עיכוב |
|
viaje de plazer |
מסע תענוגות |
|
plazer v. |
מצא חן, נשא חן, נעם, ערב |
to be liked, to be favored |
|
plazer muncho |
להקסים, למצוא חן |
|
si te plaze! |
בבקשה! |
|
no me plaze |
זה לו מוצא חן בעיני, זה למורת רוחי |
|
plazerse v. refl. |
נהנה; מצא חן הדדית |
to enjoy; to find mutual liking |
|
plazerse al djugo |
הוא נהנה מן המשחק |
|
plazerse de parte a parte |
נושאים חן זה בעיני זה |
|
plazo m. |
מועד |
festival |
|
plazos |
עונות |
|
tienda de plazo |
אוהל מועד |
|
plega f. |
קפל, קמט |
fold, wrinkle |
|
tomar la plega |
לרכוש הרגל |
|
azer pligas |
לעשות קפל בבגד/בבד |
|
pleito m. |
מריבה, ריב, מחלוקת, קטטה, תגרה, סכסוך, מדון |
quarrel, dispute, confrontation, argument |
|
bushkar/kitar/avrir/ordenar pleito |
לבקש מדנים |
|
pleito de gatos |
סכסוך הממהר להתלקח וממהר להרגע |
|
pleito sin razón |
מריבה על לא דבר |
|
fuir pleitos |
להימנע ממריבות וסכסוכים |
|
mos pasó pleito |
רבנו, החלפנו מלים לא נעימות |
|
plomo m. |
עופרת; כדור יריה; טרדן, טרחן |
lead; bullet; troublesome |
|
ir kon pie de plomo |
ללכת בכבדות |
|
kaer kom'al plomo |
ליפול בכבדות; לצלול בשינה עמוקה מרוב עייפות |
|
pluma f. |
נוצה, פוך; ציפורן, עט, קולמוס |
feather, down; nib, pen |
|
pluma te lo do! |
הוא זריז ביותר (כאילו היו רגליו מכונפות) |
|
po m. |
כבוד |
respect |
|
dar po |
לתת כבוד, לעשות כבוד |
|
poal (ebr.) m. |
פועל, פעולה |
verb, action |
|
salió a poal (ebr.) |
יצא לפועל |
|
poder m. |
יכולת, סמכות, יפוי כח, עצמה, כוח, שלטון; רווחה, מצב כלכלי טוב, אמצעים כלכליים |
ability, authority, power, strength, rule; well-being, good financial situation, financial means |
|
al poder |
בשלטון |
|
transmeter su poder |
נתן ייפוי כוח |
|
a poder de |
בכוח ה-, הודות ל- |
|
estar en poder |
להיות בעל סמכות |
|
a poder de moneda |
בהקרבת הרבה ממון |
|
alargar un poder |
להרחיב את ייפוי הכוח |
|
alevantar/kitar un poder |
לשלול את ייפוי הכוח |
|
anular/revokar un poder |
לבטל את ייפוי הכוח |
|
dar un poder |
לתת ייפוי כוח |
|
estar en poder de azer un echo |
בעל ייפוי הכוח לבצע את העסק; יש לו היכולת הכספית לעשות את העסק |
|
estrechar un poder |
לצמצם את ייפוי הכוח |
|
no estar en poder |
אין בידי הסמכות/האמצעים הנדרשים |
|
tener poder |
יש לו האמצעים (לעשות זאת) |
|
prolungar/renovelar un poder |
האריך/חידש את ייפוי הכוח |
|
tener poderes anchos |
להיות בעל סמכות רחבה |
|
tener poderes limitados |
להיות בעל סמכות/ייפוי כוח מוגבל/ת ומוגדר/ת |
|
tener yenos poderes |
יש בידו מלוא הסמכות |
|
poderozo adj. |
עשיר, בעל יכולת; חזק, כל יכול |
rich, capable; powerful, omnipotent |
|
El todo Poderozo |
'הכל יכול'', אלהים |
|
podjo m. |
באר; בור |
well; pit |
|
agua de podjo |
כינוי לאוכל/משקה תפל וחסר טעם |
|
echar las yaves al podjo |
(על נשים:) להגיע לגיל המעבר; לנקוט באמצעי מניעה |
|
estar komo la luna enriva el podjo |
להיות שרוי בידידות ופיוס אחרי מריבה גדולה |
|
la boka del podjo |
פי הבאר |
|
podjo de ley/de sensia |
ידען גדול בהלכה/חכם ובעל ידע |
|
podjo de mentiras |
מעיין נובע של שקרים ובדותות |
|
podjo sin fondo |
בור ללא תחתית |
|
el Podjiko de Geinam/el Podjiko de las agujas |
בור עינויים לפושעים |
|
podjo enkalado ke no depiedre gota |
בור סוד שאינו מאבד טיפה; שומר סוד |
|
es podjo, vas kitando i no se vazía |
כמעיין המתגבר |
|
kaer komo piedra en podjo |
לצלול כאבן לבאר; לצלול לתוך שינה עמוקה מרוב עייפות |
|
mira ke me vo a echar al podjo |
איום על דרך הגוזמה: הזהר! אני כה מתוסכל משקריך/הנהגתך הרעה וכו' - עוד מעט אטיל עצמי לבאר! |
|
mira ke me vo a echar al podjo |
איום על דרך הגוזמה: אני הולך להטיל עצמי לבאר (מרוב ייאוש בגללך)! |
|
podón podón adv. |
בעצלתיים |
lazily |
|
venir podón podón |
בא בעצלתיים |
|
pokito/pokitiko adv. |
מעט מאוד |
very little |
|
otro un pokito |
עוד מעט (זמן או כמות) |
|
poko adj. |
מועט |
little |
|
a poko preso (it.) |
כמעט, קרוב ל- |
|
ay poko tiempo, ay poko |
לאחרונה, לפני זמן מועט |
|
lo mas poko |
המעט, המעט ביותר |
|
poka koza |
דבר פחות ערך, לא דבר |
|
aze poko tiempo |
לפני זמן קצר |
|
es de poka salud |
בריאותו רופפת |
|
kara de pokos amigos |
טיפוס קודר ולא חברתי |
|
es de poko meoyo |
הוא אינו מתוחכם, אין בו די תושיה |
|
empiegado de pokos poderes |
עובד בעל סמכות מוגבלת |
|
en poko tiempo |
בתוך זמן קצר |
|
pokos son los días |
יש לנו רק עוד זמן מועט - המועד קרב |
|
toparse en aguas pokas |
להיות אובד עצות |
|
kontar por poko |
לא מתחשבים בו, לא לוקחים אותו ברצינות, מזלזלים בערכו |
|
poko i nada! |
"שום דבר" - בלשון סגי נהור - תגובה על דברי מי שממעט בחשיבותו של עניין בעל ערך רב |
|
poko adv. |
מעט |
few |
|
(a) poko a poko |
בהדרגה, לאט לאט |
|
en poko |
בקרוב, מהיום למחר, בעוד זמן קצר |
|
mas a poko |
יותר לאט |
|
poko m. |
כמות קטנה |
small quantity |
|
a lo mas poko/a lo poko poko |
לכל הפחות |
|
dar poko de si |
אינו נוטה לקחת יזמה |
|
desde poko |
לפני זמן קצר |
|
kitar a uno kon poko |
להפטר ממישהו במתן מועט |
|
otrun poko |
עוד מעט |
|
para poko |
לזמן קצר |
|
pasarse kon poko |
להסתפק במועט |
|
por poko |
כמעט ש- |
|
un poko |
מעט, כמות מועטה |
|
un poko mas un poko manko |
פחות או יותר |
|
akontentarse de poko |
לשמוח בחלקו |
|
dar de lo poko ke se tiene |
לגמול חסד עם המעט שיש לו |
|
otro un poko ya me huera ido |
לו היה מאחר עוד מעט הייתי מסתלק |
|
poko kiere para pelear |
די לו בעילה קלה כדי לריב |
|
por poko ke no se kitaron los ojos |
עוד מעט היו מוציאים זה לזה את העיניים |
|
en pokos biervos |
במלים קצרות, בקיצור |
|
poko mucho, grasias al Dio! |
הרבה או מעט, השבח לאל! |
|
aspera un poko! |
סבלנות! חכה מעט! |
|
es de poko saver |
הוא בעל השכלה מצומצמת |
|
pedrer lo poko de meoyo ke se tiene |
איבד את מעט השכל שהיה לו |
|
ni poko ni muncho |
לא הרבה מדי ולא פחות מדי - בדיוק כפי שצריך |
|
poko preso |
פחות או יותר |
|
este poko tómalo por mucho |
הסתפק במה שאני נותן לך כי לי עצמי אין הרבה |
|
ser de poko fiar |
אין לבטוח בו |
|
Saporta ke poko se le importa! |
אדיש ושווה נפש לצורכי אחרים |
|
ser de poko tener |
ממעוטי היכולת |
|
gormado es poko! |
עינויים יהיו עונש קלוש בלבד על רשעתו הנוראה! |
|
lo poko le parese muncho |
המעט נחשב בעיניו להרבה, מסתפק במה שיש לו |
|
dar por poko i por nada |
למכור במחיר אפסי |
|
lo poko le arrelumbra |
הוא יודע להעריך את המעט שיש לו, הוא יודע לנצלו היטב |
|
poko mal para tal puerpo |
הוא סובל ומתענה? זה עונש מועט בעבור רשעתו! |
|
poko mankó para ke me aharvara |
לא חסר היה הרבה שגם יכה אותי! |
|
poko i bueno |
מעט אבל מובחר |
|
de poko a nada ay diferensia! |
נכון, זה היה צפוי, אך לצאת בידיים ריקות לגמרי! איזו אכזבה! |
|
mas a poko |
יותר לאט, בקצב איטי יותר |
|
mas poko/muncho mas poko |
פחות/הרבה פחות |
|
valer poko kon uno |
להיות בעל השפעה מועטת על מישהו |
|
poko es! |
העונש שקיבל הוא דל ומועט נוכח מעלליו ורשעותו! |
|
aze poko kon los suyos/kon los proves |
הוא עושה מעט מאוד למען קרוביו/למען העניים |
|
kere poko para riir/para yorar/para ensanyarse |
הוא צריך רק מעט כדי לצחוק/לפרוץ בבכי/להתרגז (צוחק/בוכה/מתרגז בקלות) |
|
ser de los pokos savidos/de los pokos buenos/de los pokos kedados |
הוא משתייך לקבוצה הקטנה של המשכילים/של האנשים הראויים/של אלה ששרדו |
|
polisía f. |
משטרה; תחנת משטרה |
police; police station |
|
fuy, ke ya viene la polisía |
הסתלק, המשטרה בעקבותיך! - צורה לא מעודנת להיפטר ממישהו בלתי רצוי |
|
polítika f. |
פוליטיקה, מדיניות; דרכים דיפלומטיות |
politics, policy; diplomatic ways |
|
djugar politika |
לדבר סחור סחור ולהסתיר את כוונותיו כדי לעמוד על כוונות היריב |
|
polítiko adj. |
פוליטי |
political |
|
un ombre politiko |
אדם המקדיש עצמו לפוליטיקה/לחיים הפוליטיים |
|
poliya f. |
עש; דאגה כוססת לב |
moth; heart-wrenching worry |
|
estar/meterse una poliya/una poliya negra |
לנדנד בלי הרף |
|
tener la poliya de la kaza |
לסבול מאובססיה של טיפול בבית |
|
entrar poliya |
עש חדר לבית (לארון הבגדים) |
|
tener la poliya de un viejo hazinento |
להיות נטרד כל הזמן בשל זקן חולני שיש לטפל בו |
|
poliyarse v. |
נאכל ע''י עש; התמלא דאגות כוססות; נשאר תקוע בחור שלו בלי קשר לבריות |
to be eaten by a moth; to be filled with gnawing worries; to remain stuck in one's own hole without regard for creatures |
|
no poliyarse por ningunos |
דואג רק לעצמו, לקיומו ובריאותו |
|
polka f. |
ריקוד הפולקה; ז'קט נשי עם שולי פרווה |
polka dance; women's jacket with fur trim |
|
polka de samar |
מעיל פרווה |
|
polo m. |
קוטב |
pole |
|
polo nord |
הקוטב הצפוני |
|
polvo m. |
אבק, עפר; אבקה; קמח |
dust; powder; flour |
|
alevantar polvo |
להקים ענן אבק |
|
echar polvo a los ojos |
לזרות חול בעיניים |
|
tomar polvos |
לאבק (להסיר אבק) |
|
garrear por el polvo de djueves |
להיאבק להשגת הקמח והמצרכים החיוניים (למצוא את הכסף לקנייתם) לקראת ערב שבת |
|
pólvora f. |
אבק שריפה |
gunpowder |
|
pólvora ingleza |
'אבק שריפה אנגלי'' - כינוי לאדם אלים ותוקפני |
|
polvorin/a f. |
אבק רב, ענן אבק |
a lot of dust, a dust cloud |
|
kapitán polvorina |
רברבן, עושה רוח |
|
meter los pies en polvorina |
להכין עצמו לנסיעה ארוכה |
|
alimpiar la polvorina |
לנקות/להסיר את האבק |
|
abatir la polvorina |
לנער את האבק |
|
pomada f. |
משחה; משחת בשמים, בושם |
ointment; perfumed ointment, perfume |
|
pasarse pomada |
להתבשם |
|
pompa f. |
זוהר, יפעה, תפארת, פאר, ראוותנות; משאבה |
splendor; pomp |
|
arresevir a uno kon pompa |
לקבל פני מישהו בכבוד יפעה והדר |
|
pompear v. |
שאב, הפעיל משאבה; לגם בצורה מופרזת |
to pump, to operate a pump; to sip excessively |
|
pompea bueno |
שותה הרבה בלי להשתכר |
|
ponsonya f. |
רעל |
poison |
|
ponsonya de bivora |
רעל נחשים |
|
ponte m. |
גשר; סיפון, גשר הספינה |
bridge; deck, ship's bridge |
|
viajar al ponte |
להפליג בספינה על גבי הסיפון (הכרטיס הזול ביותר) |
|
dormir al ponte |
לישון בספינה על גבי הסיפון (הכרטיס הזול ביותר) |
|
por prep. |
בתור; מחמת, בגלל; בשביל, בעבור, כדי, למען; בעד, מבעד ל-, דרך; באמצעות; למשך, במשך; ב-, בתוך |
as; because of; for, in order to, for the sake of; in favor of, through; by means of; for, during; in, within |
|
diez por sien |
עשרה אחוז |
|
es hazino por hazino |
הוא חולה מאוד |
|
es kamino por kamino |
זו דרך ארוכה |
|
es riko por riko |
הוא עשיר מופלג |
|
eyo por eyo |
זה תמורת זה |
|
por akí |
פה, לכאן |
|
por debasho |
למטה, מתחת ל- |
|
por demás/demazía |
יתר על כן |
|
por enriva |
מעל |
|
por eskrito |
בכתובים |
|
por esto |
משום כך, על כן |
|
por fuersa |
בכח |
|
por kavza |
מסיבה, מן הסיבה |
|
por ke? |
מדוע, למה? |
|
por kontra |
להיפך |
|
por mahsus (t.) |
בכוונה תחילה, דווקא |
|
por mano de |
באמצעות |
|
por mazal (ebr.) |
במקרה |
|
por modo de |
למען, בשביל ש- |
|
por modo ke |
בגלל, בשל, מפני |
|
por modre |
בגלל, בשל, מפני, למען |
|
por oras |
לפי שעה |
|
por si por no |
על כל מקרה |
|
por sien |
אחוז, אחד למאה |
|
por sierto |
בוודאי |
|
por su kuento |
על חשבונו |
|
por tanto |
יחד עם זאת, למרות זאת |
|
por un azar (fr.) |
במקרה |
|
por ver! |
בוא נראה! |
|
atorgar por uno |
להעיד לטובת מישהו |
|
azlo por el alma de tu padre! |
הפצרה: עשה זאת למען תנוח נשמת אביך! |
|
azlo por zahú! |
עשה זאת ותעמוד לך זכות המצווה! |
|
bushkar por todos los lugares |
לחפש בכל פינה |
|
estar por días |
להשאר למשך ימים אחדים |
|
iré yo por ti |
אלך אני במקומך |
|
komer por fuersa |
לאכול בלי כך תיאבון |
|
no estar ni por uno ni por otro |
לשמור על ניטרליות |
|
pasar por la kaye |
לעבור ברחוב |
|
por abasho |
למטה |
|
por adelantre/por atrás |
לפנים/מאחור |
|
por ayí |
שם, לשם |
|
por arriva |
למעלה |
|
por el Dio k'es uno! |
אני נשבע באל אחד! |
|
por la vida de tu padre/por el Dio de tu padre! |
הפצרה/השבעה: "בחיי אביך/באלוהי אביך!" |
|
por prova |
לראיה, בהתבסס על הניסיון |
|
por todo bueno/por si o por no/por yuse |
ליתר זהירות |
|
tomar a uno por loko |
להחשיב מישהו כמשוגע |
|
tomar por moso |
לקחת לו למשרת |
|
tomar por mujer |
לקחת לו לאשה |
|
te lo do por bueno |
אני מחשיבו (וממליץ עליו) כאדם ישר |
|
por sovresalú |
בנוסף לכך |
|
porke conj. & adv. |
מפני ש- |
because- |
|
el porke de |
הטעם ל- |
|
sin ke ni porke |
בלי סיבה |
|
porsión f. |
חתיכה, נתח, מנה, חלק, מיכסה |
piece, portion |
|
media porsión |
חצי מנה; אדם נמוך וחסר ערך |
|
portal m. |
סף, מפתן |
threshold |
|
no pizar portal de |
לא לדרוך על סף |
|
porto m. |
נמל |
port |
|
undirse al porto |
הספינה שוקעת וטובעת בהגיעה לנמל; בהשאלה: להיכשל בהיותך על סף השגת המטרה |
|
posivle adj. |
אפשרי |
possible |
|
azer todo lo posivle |
לעשות ככל האפשר |
|
posta (1) (it./t.) f. |
דואר; משימה (לזמן מוגדר); ניידת, רכב להסעת עצירים, משלוח |
mail; mission (for a specified time); mobile, vehicle for transporting prisoners, delivery |
|
echar una karta a la posta |
להטיל את המכתב לתיבת הדואר |
|
echarse posta |
ליטול עליו משימה מתוך רצון להשלימה בכל מחיר |
|
postal (1) adj. |
של הדואר |
postal |
|
kashika postal |
תיבת דואר |
|
postala-karta/karta postal |
גלויה |
|
servisio postal |
שירותי דואר |
|
paketo postal |
חבילת דואר |
|
postema (gr.) f. |
מורסה, אבצס, פרונקל; בהשאלה: מכאוב; כינוי למישהו מאוס ומכביד; עוגמה ישנה ומכבידה |
absces; figuratively: painful; a nickname for someone who is disgusting and burdensome; an old and burdensome affliction |
|
azerse postema (gr.) |
נהפך לאובססיבי |
|
dar postema (gr.) |
לגרום עצב ומועקה |
|
kedar kon la postema (gr.) |
להשאר עם הטינה בעקבות תסכול |
|
kontar sus postemas (gr.) |
להשיח את דאגותיו |
|
avrir una postema |
לפתוח מורסה ליציאת המוגלה |
|
postema ke se le aga/postema ke le kede! |
קללה: שיידע ייסורים בשל קנאתו בי! |
|
postema ke se le meta en la boka del alma! |
קללה: שתצא לו מורסה בחלל הקיבה (שיחטוף אולקוס)! - שיסבול בראותו את הצלחתי! |
|
es una postema! |
אדם בלתי נסבל האדיש לפגיעות שהוא גורם לזולת |
|
postizo adj. |
מלאכותי, מזוייף |
artificial, fake |
|
dientes postizos |
שניים תותבות |
|
posto (it.) m. |
תפקיד, משרה; מקום, מושב |
position, office; place, seat |
|
posto (it.) de polisía |
תחנת משטרה |
|
trokar de posto (it.) |
החליף תפקיד, העביר את העובד לתפקיד אחר |
|
tener un buen posto |
יש לו משרה טובה ומכניסה |
|
pedrer el posto |
לאבד את משרתו |
|
estar a su posto |
להיות נוכח במשרדו; לתפוס מקום הראוי לו |
|
potá (t.) f. |
כור היתוך, מצרף, בית יציקה |
melting pot, foundry |
|
echar a la potá (t.) |
להעביר בכור היתוך (דעות, עמדות וכו') |
|
potensia f. |
עצמה, כח, אפשרות; מעצמה |
strength, possibility; power |
|
grandes potensias |
המעצמות |
|
potente adj. |
חזק, תקיף, בעל עוצמה; עשיר |
strong, firm, powerful; rich |
|
una kaza/una firma potente |
עסק/חברה בעל/ת מעמד והשפעה בשוק |
|
povereto (it.) adj. |
מסכן, אומלל |
poor, unfortunate |
|
povereto! |
קריאת צער: מסכן שכמוהו! |
|
póvero (it.) adj. |
מסכן, אומלל; אביון |
poor, unfortunate, pauper |
|
póvero (it.) de mi! |
אוי לי! |
|
povre adj. & n. |
עני, מסכן |
poor |
|
povre de mi! |
אוי לי! |
|
poyo m. |
אפרוח, תרנגול צעיר; רווח גדול; אדם חיוני ואמיץ; הולם לב |
chick, young rooster; great profit; vital and brave person; heart-pounding |
|
kitar poyo |
לעשות רווח גדול |
|
asentar poyos |
להכין את הלול לבקיעת האפרוחים |
|
es un poyo |
הוא אמיץ שאינו ירא להשתמש בכוחו |
|
pozada f. |
עצירה, הפסקה, תחנת ביניים; קומה; אכסניה |
stop, break, intermediate station; floor; hostel |
|
serka es la pozada |
התחנה כבר קרובה - אנו קרבים לסוף העניין/המאמץ |
|
pozar v. |
חנה, נטה אוהלו; הציב, הניח, שׂם, הציג; דיגמן; הציג עצמו לראווה |
to park; to place, to put up, to display; to model; to put oneself on display |
|
pozar una demanda |
להציג שאלה |
|
pozisión f. |
מצב, עמדה, מעמד; משרה |
condition, position, status; position |
|
estar en pozisión de |
להיות מסוגל ל- |
|
estar pozisión |
להרות, להיות בהריון |
|
pozisión atakavle |
עמדת תקיפה |
|
tener una buena pozisión |
להיות במצב כלכלי טוב |
|
pozitivo adj. |
חיובי |
positive |
|
persona pozitiva |
אדם מעשי/תכליתי - מעוניין רק בעובדות |
|
pozo m. |
באר, בור |
well, pit |
|
kaer komo piedra en pozo |
לשקוע בשינה עמוקה |
|
pozo de mintiras |
מקבץ שקרים |
|
pranga (t.) f. |
בית סוהר, בית כלא, מחנה מעצר, תא כלא; שלשלאות לרגליים |
prison, jail, detention camp, prison cell; leg chains |
|
estar en pranga (t.) |
להיות כבול/ משולל חופש |
|
kitar de pranga |
לשחרר ממאסר; לחלץ מישהו ממצב קשה ומסובך |
|
azer pranga |
לבלות במאסר |
|
pranso (it.) m. |
משתה, סעודה חגיגית, מסיבה, בנקט |
banquet, festive meal, party |
|
dar pranso (it.) |
לערוך משתה |
|
pranso (it.) de alegría |
משתה שמחה |
|
odrenar pranso |
לאלתר סעודה/מסיבה כראוי |
|
prasa (t.) f. |
כרשה, כרתי, פראסה |
leek |
|
azerse prasa (t.) |
חדל להיות נדיר, מצוי |
|
esfongato de prasa (t.) |
מאפה כרתי |
|
pratikar v. |
שמר, קיים (מצוות, חוק); אימן, תרגל, הורה, לימד; התעסק ב- |
to keep/observe (commandments, law); to train, to practice, to instruct, to teach; to deal with |
|
pratikar la medkería |
לעסוק ברפואה |
|
prea f. |
קרבן; טרף; שוד, גזל, בז |
victim; prey; robbery, plunder |
|
ser la prea de dolandirdjis |
ליפול קרבן לנוכלים |
|
pregón m. |
הכרזה, הצהרה, הודעה, צו |
announcement, declaration, notice, order |
|
echar/kitar un pregón |
לצאת בהכרזה |
|
pregón del haham |
קול קורא מאת רב העיר |
|
pregón de keilá |
הכרזה הניתנת בבית הכנסת |
|
pregonar v. |
הכריז, הכריז בקול (רוכל); הצהיר, הודיע, פרסם |
to announce, to proclaim aloud (peddler); to declare |
|
pregonar a uno |
ללחוש על אזנו של מישהו רעות על מישהו אחר |
|
pregonar fuego |
להפיץ ולהכריז ברבים על שערוריה |
|
pregonar las misvot (ebr.) |
להכריז ולמכור ''מצוות'' בביכ''נ (עליות וכו') |
|
apregonár la dulse |
להכריז על ה"תקופה" |
|
apregonár selihó |
להזמין את המתפללים לאמירת סליחות |
|
apregonár vino i vender vinagre |
לרמות במסחר; להבטיח הרים וגבעות ולא לקיים |
|
mandar/embiar a preguntar |
לשלוח לדרוש בשלום מישהו |
|
pregonero m. |
כרוז |
announcer |
|
kitar pregonero |
להודיע באמצעות כרוז |
|
pregunta f. |
שאלה, בקשה |
question, request |
|
embiar por una pregunta |
לשלוח לדרוש בשלומו של מישהו |
|
preguntar v. |
שאל, חקר, ברר, הציג שאלות; שאל בשלום |
to ask, to investigate, to inquire, to pose questions; to ask in peace |
|
no preguntes ni demandes! |
אל תשאל ואל תחקור! מוטב לא לשאול! |
|
pregunteo m. |
חקירה ודרישה |
investigation and demand |
|
estar en un mal pregunteo |
להציב שאלות בלתי ראויות שאין רצון לענות עליהן |
|
premia cf. premio |
|
|
|
premia del gayo |
משכון חסר ערך |
|
premir v. |
נצרך, נזקק ל-, השתוקק ל- |
to be in need of, to crave, to yearn for |
|
komo premir |
כמו שצריך |
|
no me prime nada |
לא חסר לי דבר, יש לי כל מה שאני צריך |
|
no me prime |
אינני זקוק לכך בדחיפות |
|
ke me prime a mi? |
מה אכפת לי? |
|
premura (it.) f. |
נחיצות, דחיפות, צורך דחוף |
necessity, urgency, urgent need |
|
tener premura |
להיות לחוץ, לחוש דחיפות |
|
prenda f. |
משכון, ערבון, עבוט; עיקול, החרמה, הפקעה |
pledge, surety, pawn; seizure, confiscation, expropriation |
|
meter en prenda |
מישכן, נתן בעבוט |
|
tomar en prenda |
עיקל, החרים, הפקיע |
|
tomar/arezgatar prenda |
לקחת/לשחרר (להחזיר) משכון |
|
la prenda del gayo |
תעודת ביטוח חסרת ערך |
|
dar prenda |
לתת ערבון/משכון |
|
prensa f. |
עתונות; אנשי העתונות; מכבש דפוס |
press; pressmen; printing press |
|
meter uno a la prensa |
ללחוץ על מישהו ולכפות עליו |
|
prensa de kopiar |
מכונת שכפול |
|
meter a la prensa |
לכבוש תחת מכבש |
|
prensado adj. |
כבוש |
pressed |
|
tutún prensado |
עלי טבק שנכבשו במכבש |
|
prenyada adj. & f. |
הרה ללדת; אשה הרה |
pregnant; pregnant woman |
|
dezeo de prenyada |
משאלה של יולדת - משאלה חריגה ויוצאת דופן |
|
kedar prenyada |
להרות |
|
prenyado m. |
הריון |
pregnancy |
|
echar el prenyado |
להפיל את העובר |
|
tener buen prenyado |
לעבור את ההריון בצורה חלקה וללא שום בעיות |
|
estar kon mal prenyado |
לעבור הריון קשה ומלאת חרדות; מאוויים מוזרים של אשה הרה |
|
preparativa/o f./m. |
הכנה |
preparation |
|
azer preparativas |
לעשות את ההכנות |
|
presiado m. |
יקיר, אהוב; טכס הערכת הנדוניה |
dear, beloved; dowry evaluation ceremony |
|
presiado de la madre! |
בן יקיר לאמא! |
|
presio m. |
מחיר; ערך |
price; value |
|
a medio presio |
בחצי מחיר |
|
a presio de sodros |
להשיג בצעקות |
|
a todo presio |
בכל מחיר |
|
abashar el presio |
להוריד את המחיר |
|
alterear el presio |
להעלות את המחיר מעלה מעלה |
|
kortar el presio |
לחתוך מחיר, להוריד את המחיר בצורה ניכרת |
|
no dan presio |
'מוכרים בלבד'' |
|
pagar dos presios por uno |
לשלם מחיר כפול |
|
presio de koste |
מחיר עלות |
|
presio fiksado de antes |
מחיר קבלני, מחיר מוסכם |
|
romper el presio |
הוריד את המחיר |
|
sin presio |
יקר מאוד, ''אין לו מחיר'' |
|
vender al presio |
למכור במחיר עלות |
|
a presio de rogativas |
להשיג משהו בתחינות והפצרות |
|
a presio d'oro |
יקר מאוד |
|
kon su presio |
במחיר הנקוב, בתשלום מלוא ערכו |
|
salir su danyo por su presio |
יצא שכרו בהפסדו |
|
suvir el presio |
עלה המחיר; העלה את המחיר |
|
presión f. |
לחץ, לחיצה, כפיה |
pressure, pressing, coercion |
|
alta presión |
לחץ גבוה |
|
azer presión |
להפעיל לחץ |
|
presipio m. |
התחלה, ראשית, תחילה |
beginning |
|
al/en presipio |
בראשית |
|
de presipio |
מלכתחילה, מתחילה, מראשית |
|
los presipios |
הידע הבסיסי |
|
presipio de mez |
ראש חודש |
|
presipio de semana |
ראשית השבוע |
|
presto adv. |
מהר, חיש, מיד, בקרוב; מוקדם |
quickly, immediately, soon; early |
|
azer presto i negro v. |
לעשןת עבודה בחיפזון, לעשות מהר וגרוע |
|
echarse/alevantarse presto |
לישון/להתעורר מוקדם |
|
lo mas presto posivle |
מהר ככל האפשר |
|
por mas presto |
כדי לזרז |
|
presto! |
מהר!, יאללה! |
|
venir presto i korriendo |
לחוש, למהר |
|
presto presto |
מהר מהר, בחיפזון |
|
es presto |
זה מוקדם מדי |
|
prestura f. |
מהירות, זריזות, חפזון |
speed, agility, haste |
|
ke presura tienes? |
מה בוער לך? תן לי שהות לחשוב |
|
preto adj. & m. |
שחור; כושי; אומלל, עצוב, אבל; אדם אלים |
black; unhappy, sad, mourning; violent person |
|
de preto a blanko |
היפוך מצב לטובה |
|
El Preto |
דמות דמיונית מטילת אימה להפחדת ילדים |
|
azerlo preto |
הפריז, הגזים |
|
birra (port.) de pretos |
זעם אלים |
|
djugar a preto i a blanko |
לתעתע, לומר פעם כך ופעם כך |
|
estar kon las pretas |
להיות במרה שחורה, במצב רוח רע |
|
kitar el ojo preto |
לקחת את המובחר |
|
los pretos |
השחורים, בני הגזע השחור |
|
negro preto pasando la vamos |
כך או כך אנו מסתדרים בקושי |
|
preto i blanko |
שם של משחק ילדים |
|
preto karvón |
שחור כפחם |
|
preto zavach (t.) |
שחור כזפת |
|
se le izo el mundo muy preto |
חשך עליו עולמו |
|
ver días pretos |
לחיות חיי מצוקה |
|
azer un mundo preto |
לנבא שחורות, לחזות אסונות |
|
azerlo todo preto |
עשה את הכל שחור, גרם עצב וייאוש |
|
preva f. |
הוכחה, ראיה; נסיון |
proof, evidence; trial |
|
tener la preva/tomarse la preva de |
להביא כמופת |
|
venir a las prevas |
להביא הוכחות, לאמת באמצעות הוכחות |
|
la preva es |
וההוכחה היא .. |
|
prevado adj. |
מוכח, מנוסה |
proven, experienced |
|
badkado i prevado |
בדוק ומנוסה |
|
prevaler v. |
שלט על, חלש על, גבר על, ידו היתה על העליונה; שכנע; |
to control, to overpower, to prevail over; to persuade; |
|
prevaler kon uno |
לשכנע מישהו |
|
preventivo adj. |
מונע, של מנע |
preventive |
|
mezuras preventivas |
אמצעי מניעה |
|
prezentar v. |
הציג, הראה, הגיש, מסר |
to present, to show, to submit, to deliver |
|
prezentar un drama |
להעלות מחזה על הבמה |
|
prezente adj. |
נוכחי, נוכח |
present |
|
estar prezente |
נכח, היה נוכח |
|
ser prezente |
לנכוח, להיות נוכח |
|
Prezénte! |
נוכח! (בתגובה לקריאת שמות) |
|
prezente m. |
הווה; מתנה, שי, מתן, דורון, מנחה |
present; gift, present, offering |
|
echar prezente |
לתת מתנה לכלה |
|
prezo m. |
בית סוהר, בית כלא; מאסר; אסיר |
prison, jail; imprisonment; prisoner |
|
echar en prezo |
לאסור, להטיל לכלא |
|
prezo a vida |
מאסר עולם |
|
kitar d'en prezo |
לשחרר מבית סוהר |
|
salir de prezo |
להשתחרר מהכלא |
|
ser kondenado a un mez de prezo |
נדון לחודש מאסר |
|
prima adj. |
ראשונה במעלה |
prime |
|
de prima fama |
נודע לתהילה |
|
prima dona (it.) |
פרימדונה |
|
prima kualitá |
איכות ראשונה במעלה |
|
prima adv. |
ראשית כל |
first of all, primerly |
|
de prima |
בשעות הראשונות אחרי שקיעת החמה |
|
de primas a primeras |
מבראשית, מחדש |
|
en la prima |
למן הרגע הראשון |
|
primario adj. |
ראשוני, יסודי; קדום; מצוין |
primary, elementary; ancient; excellent |
|
primario! |
מצויין! |
|
primer/primero adj. |
ראשון, התחלתי |
first, the beginning |
|
los primeros |
הימים הראשונים של סוכות/פסח |
|
el primer amor |
אהבה ראשונה |
|
la primera arrapadura |
"חלקה" - תספורת ראשונה לילד |
|
a ken primero? |
במי לטפל ראשונה? (הם כה רבים) |
|
para ken primero? |
למי לתת ראשון? (אין די עבור כולם) |
|
primero/en primero adv. |
בתחילה, ראשית, קודם כל |
initially, first of all |
|
en primero de todo |
ראשית כל |
|
kualo ke aga en primero |
מה לעשות תחילה? (כל כך הרבה משימות ואינני יודע במה להתחיל) |
|
en primero se yo! |
אם אין אני לי מי לי?! |
|
primero el Dio! |
תודה לאל! |
|
primería adv. |
בראשית, קודם, מקדם |
in the beginning |
|
a las primerías |
בראשית הדברים |
|
primo adj. & m. |
ראשון, ראשון במעלה, מעולה |
prime, first, foremost, excellent |
|
de prima gotera |
מהאיכות הטובה ביותר |
|
primo ermano/prima ermana |
דודן, בן דוד/דודנית, בת דוד |
|
está primo |
הוא מעולה; הוא מרגיש עצמו בנוח; הוא במצב בריאות מעולה |
|
salir primo |
לצאת ראשון בתחרות, להשיג מקום ראשון בתחרות |
|
semos primos amigos |
אנו חברים טובים |
|
tener el primo posto |
נמצא במקום הראשון; יושב במקום הטוב ביותר; ממלא את התפקיד הגבוה ביותר בהיררכיה |
|
primura f. |
דחיפות, שעת חירום; צורך דחוף, נחיצות |
urgency, emergency; urgent need, necessity |
|
ser de primura |
להיות דרוש |
|
tomarse la primura |
לעשות מאמצים למען |
|
prinsipio m. |
התחלה, ראשית |
beginning |
|
en prinsipio |
בעקרון, בתפיסה כוללת |
|
por prinsipio |
לפי העקרונות, באופן עקרוני |
|
prioridad f. |
עדיפות, קדימות |
priority |
|
tener la prioridad |
להיות בעל הקדימות |
|
prisa f. |
חפזון, פזיזות, מהירות |
haste, recklessness, speed |
|
dar prisa |
לזרז |
|
de prisa |
בדחיפות, מיד |
|
kon prisa |
במהירות, בחיפזון, בזריזות |
|
tomar prisa |
להזדרז |
|
tener prisa |
למהר |
|
ke prisa tiene? |
מה דחוף כל כך? |
|
no ay prisa |
אין מה למהר |
|
por mas de prisa |
כדי לעשות זאת מהר יותר |
|
sin prisa! |
בלי לחץ! |
|
prizionero m. |
אסיר; שבוי |
prisoner; captive |
|
prizionero de gerra |
שבוי מלחמה |
|
prizionero polítiko |
אסיר פוליטי |
|
procheso m. |
משפט, דין; הליך, תהליך |
trial, law; procedure, process |
|
avrir procheso |
לפתוח בהליכים |
|
procheso verbal |
זכרון דברים |
|
profitar (fr.) v. |
הרוויח, זכה ב-, נהנה מ-, הפיק תועלת, ניצל, השתמש ב- |
to gain, to benefit from, to take advantage of, to use |
|
profitar (fr.) de |
ניצל |
|
profito (it.) m. |
רווח, תועלת, הכנסה |
profit |
|
profito (it.) djeneral |
טובת הכלל |
|
profondo/profundo adj. |
עמוק |
deep |
|
estudios profondos |
לימודים מפרכים |
|
profondura f. |
עמקות, מעמקים; חומרה |
depths; severity |
|
la profundura de un mal |
תהומות הרוע והרשע |
|
próksimo adj. & m. |
קרוב, סמוך; קרוב משפחה |
close, nearby; relative |
|
próksimo tiempo |
הזמן הקרוב |
|
prometa f. |
הבטחה; נדר |
promise; vow |
|
azer prometa |
לנדור נדר, להתחייב |
|
mantener/mankar a la/ prometa |
לקיים/להפר נדר |
|
prometer v. |
הבטיח; נדר; הועיד, יעד |
to promise; to vow; to appoint, to designate |
|
prometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
el dia promete |
צפוי יום נאה |
|
pronto adj. |
מוכן, נכון; מהיר, זריז |
ready; quick, agile |
|
topar meza pronta |
לבוא אל המוכן; לזכות מן ההפקר |
|
vestido pronto |
בגד מוכן, קונפקציה |
|
estar pronto a todo |
נחוש בדעתו ומוכן להתייצב בפני כל סכנה |
|
pronto adv. |
מיד |
immediately |
|
pronto! |
לשרותך! |
|
pronunsia f. |
ביטוי, הגיה, היגוי |
pronunciation |
|
pronunsia tartamudeada |
הגיה מגומגמת |
|
pronunsiar v. |
הגה, ביטא, הביע, נאם, חרץ |
to pronunciate |
|
pronunsiar un diskorso |
לשאת הרצאה |
|
propaganda f. |
תעמולה |
propaganda |
|
yevar una propaganda |
לעשות תעמולה |
|
propio adj. |
אישי, עצמי, ייחודי; הולם; עצם (בעצמו), זהה, אותו ה- |
personal, self, unique; appropriate; identical, the same |
|
de propio adv. |
גם כן; בדיוק |
|
el propio |
הוא עצמו |
|
lo propio |
היינו הך |
|
es esto propio |
זה בדיוק זה |
|
proporsión f. |
התאמה, יחס, מתכונת, פרופורציה |
proportion |
|
proporsiones |
ממדים |
|
proporsional adj. |
יחסי, של יחס; מתכונתי, פרופורציונלי |
proportional |
|
eleksiones proporsionales |
בחירות יחסיות |
|
propózito m. |
כוונה, מטרה, תכלית; נושא, עניין, משפט, מילה |
Intention, goal, purpose; subject, matter, sentence, word |
|
a propózito |
אגב, דרך אגב; בהזדמנות זו |
|
protejador/dera m. |
מגן, שומר, נותן חסות |
protector |
|
El ke sea Protejador! |
שאלוהים יהיה לי למגן! |
|
prova f. |
הוכחה, ראיה; נסיון, ניסוי |
proof, evidence; experience, experiment |
|
azer la prova de un vestido |
למדוד בגד |
|
la prova de un teatro |
הצגת הרצה (לפני הפרמיירה) |
|
por prova |
לנסיון |
|
servir de prova |
משמש הוכחה |
|
tener provas |
יש לו ההוכחות/הראיות |
|
traer provas |
לספק ראיות |
|
azer prova |
לעשות ניסיון, לנסות |
|
ni por prova/no azer ni menos la prova |
להתרחק, להמנע, לא לנסות אפילו |
|
traer a las provas |
להביא את העניין לידי הבהרה באמצעות ראיות מוצקות |
|
tomar un echo por prova |
להתחיל בצעד ניסיוני של עסק כדי לבחון היתכנותו |
|
provaya f. |
שכונת עוני; פרולטריון, שכבת העניים; קבצנות |
slum; proletariat, the poor class; begging |
|
la provaya |
העניים |
|
prove n. & adj. |
עני, רש; מסכן |
poor, miserable |
|
alma de prove/ojo de prove/mirar de prove |
קמצנות, התקמצנות |
|
azer kon el prove |
לחלר צדקה |
|
los proves |
שכבת העניים |
|
prove de meoyo |
דל שכל |
|
prove de salud |
בעל בריאות רופפת |
|
prove i gaviento (ebr.) |
עני ובעל גאווה |
|
prove prove |
עני מרוד |
|
dar/remediar al prove/abediguar al prove |
לתת לעני ולהקל על מצוקתו |
|
kitar/apartar par'al prove |
להפריש מעשר לצדקה לעניים |
|
kedar prove i ani |
להשאר בחוסר כל |
|
era prove i deskayó |
באירוניה: היה עני מרוד ונפל עוד יותר מטה |
|
azerse del prove |
מעמיד פני עני ואביון |
|
kitar proves al mundo |
להעמיד דור שני של עניים |
|
guay del prove! |
אבוי לו לעני! מזלו לא האיר לו כמו שהאיר לך (קריאה אירונית כלפי עשיר המתפאר בעושרו) |
|
prove es el guerko |
אביון הוא מלאך המוות! (לעולם לא יידע שובעה, נזקק תמיד לנשמות חדשות) |
|
provecho m. |
רווח, תועלת, הנאה, יתרון; יעילות; הקלה, הרווחה |
profit, benefit, pleasure, advantage; efficiency; relief, welfare |
|
provecho i salud! |
איחול: הצלחה ובריאות! |
|
provecho ke te aga! |
איחול: שתעלה לך ארוכה! (בעקבות נטילת תרופה) |
|
sin provecho |
חסר תועלת; ללא רווח |
|
verse provecho |
לחוש הקלה ורפאות |
|
su provecho le aze |
זה תמיד לתועלת |
|
provenir v. |
בא מ-, יצא, נבע מ- |
to come from, to emerge from, to emanate from |
|
provenir de |
נבע מ-, נגזר מ- |
|
provetiko adj. |
דל |
poor |
|
una boda provetika |
חתונה חסרת ברק וזוהר |
|
un moble provetiko |
בית מרוהט בגרוטאות |
|
pruna/prunia/pruma f. |
שזיף |
plum |
|
almishada de prunas |
מרקחת שזיפים |
|
komer pruna |
לעשות עסק רע, ליפול בפח (''אכל אותה'') |
|
psa f. |
גברת |
madam |
|
la psa buriada (t.) |
גברת בעלת גינוני יתר |
|
pu! pu! pu! interj. |
התבייש לך! - קריאת בוז בכיווץ השפתיים, מעין יריקה בפרצופו של מי שעשה מעשה מביש |
shame on you! - a cry of contempt with pursed lips, a kind of spitting in the face of someone who has done a shameful act. |
|
pu ke me digan si... |
שיירקו בפרצופי אם ... (אם לא אעשה את המעשה הנועז הזה/אם לא אעמוד באתגר) |
|
públiko m. |
ציבור, קהל |
public |
|
en públiko |
בציבור |
|
públiko adj. |
פומבי, ציבורי |
public |
|
mujer públika |
זונה |
|
las kozas publikas |
עניינים ציבוריים, דברים הנוגעים לכלל הציבור |
|
pudra (fr.) f. |
אבקה, אבק, טלק, פודרה |
powder, dust, talcum |
|
asúkar en pudra (fr.) |
אבקת סוכר |
|
kavé (t.) en pudra (fr.) |
קפה טחון |
|
meter/pasar pudra (fr.) |
להתאפר, להתפרכס; להסתיר את הפגמים |
|
pimienta en pudra |
פלפל טחון |
|
pudrido adj. |
רקוב, נרקב, מקולקל, נשחת, אכול תולעים, מתולע |
rotten, putrefied, spoiled, ruined, worm-eaten |
|
filar/devanar pudrido |
לבנות תכניות באוויר |
|
apartar lo pudrido |
לשים בצד את החלק הרקוב |
|
pudrimiento m. |
דאגה |
concern |
|
tener pudrimiento de ijos/de marido/de parientes viejos |
להיות מטופל בילדים קטנים/בבעל/בהורים זקנים ולשאת באחריות לדאגה להם |
|
tener pudrimiento de kaza |
לשאת באחריות למשק הבית |
|
pudrir v. |
השחית, גרם רקבון; נרקב |
to corrupt, to cause decay; to rot |
|
pudrir bankos d'eshkola |
לשפשף לשווא את ספסל הלימודים - לבלות ימיו בלימודים עקרים חסרי תועלת |
|
deshar pudrir a uno en su posto |
לתת לו להירקב בתפקידו מבלי להעניק לו שום קידום |
|
pudrirse v. refl. |
רקב, נרקב, כורסם, נכסס; דאג מאוד, נכסס מדאגה |
to rot, to gnaw, to gnaw; to worry a lot, to gnaw with worry |
|
no se pudre por ninguno |
אינו דואג לאיש - אכפת לו רק מעצמו |
|
pudrisión f. |
דאגה גדולה, חרדה; רקבון |
great worry, anxiety; decay |
|
tener pudrisión de kaza/de ijos/de famiya |
יש לו דאגות פרנסה/גידול ילדים/דאגות משפחה |
|
tener pudrisión de marido |
מטופלת בבעל |
|
pueder v. |
יכול, היה מסוגל, היה בעל יכולת |
can, to be able, to be capable |
|
El ke todo puede |
הכל יכול (אלוהים) |
|
El ke puede ke te de |
(דברי דחיה לקבצן:) שאלהים יתן לך |
|
puede ser |
יתכן, יכול להיות |
|
todo puede ser |
הכל ייתכן |
|
ya no puedo mas! |
אינני יכול לסבול עוד, נמאס לי, אינני יכול עוד! |
|
pueder afirmar por otro |
מוסמך לחתום בשם אדם אחר |
|
El ke puede ke l'entienda! |
אינני מסוגל להבין מילה מדבריו! |
|
no pueder ver a uno |
לסלוד ממישהו |
|
puederse v. refl. |
ניתן ל-, אפשר |
to be possible to |
|
no se puede |
אסור (מבחינה הלכתית) |
|
puerko m. |
חזיר; ''חזיר'' - כינוי לנבל; כינוי לאדם שמן ודוחה |
pig; ''pig'' - nickname for a villain; nickname for a fat and disgusting person |
|
ozadía de puerko |
עזות פנים, חציפות, חוצפנות |
|
dar a uno kom'al puerko en basho |
להטיל מישהו ארצה בכוח |
|
puerko/puerko asasino/ijo d'un puerko |
גידוף: חזיר/חזיר רוצח/בן של חזיר! |
|
puerpo m. |
גוף |
body |
|
alivianar el puerpo |
להתגמש |
|
avrir el puerpo |
לגרום שלשול |
|
dos puerpos pezgados |
זוג קשישים המצריכים טיפול מתמיד ומייגע |
|
echar en puerpo |
להשמין, להעלות משמנים |
|
echarse al puerpo |
למלא את הכרס |
|
ir del puerpo |
לעשות פעולת מעיים |
|
meter un alma en el puerpo |
לעודד, לאמץ, לנטוע תקווה |
|
mirar a uno komo puerpo de reyes |
לטפל במישהו טיפול מסור |
|
no tener puerpo |
להיות רזה מאוד |
|
puerpo despechozo |
אדם מעורר טינה וקנאה |
|
puerpo repotrón |
שוחר תענוגות |
|
puerpo sin alma |
'גוף בלי נשמה'' - חסר אופי, חסר כוח רצון, אפטי |
|
salir del puerpo |
עשה צרכים גדולים, היתה לו פעולת מעיים |
|
serrar el puerpo |
לגרום קשיי עיכול ועצירות |
|
apezgar el puerpo |
להכביד על הגוף |
|
arrepozar el puerpo |
לתת לגוף לנוח אחרי מאמץ קשה |
|
azer el puerpo un remo/una meshedera |
להניע את הגוף בתנועות מהירות וחזקות; ללכת הלוך ושוב/עלה ורד בלי הרף |
|
dar/darse sar al puerpo |
למתוח את כוחותיו, להטיל על עצמו מלאכות קשות ומפרכות |
|
dos puerpos grandes |
זוג מבוגרים בריאים שאינם נזקקים לטיפול מיוחד |
|
poko mal para tal puerpo |
לא די בסבל שבא עליו - הוא ראוי לסבל גדול כפל כפליים על רשעותו |
|
traer el puerpo al ayar |
להסדיר את צרכי הגוף במשטר ראוי ובמקצב הנכון |
|
puerta f. |
דלת, שער, פתח |
door, gate, opening |
|
La Puerta |
'השער העליון'' - הממשל העות'מני |
|
aferrar puerta |
להשיג בלעדיות |
|
afuera de la Puerta |
מחוץ לחומות העיר, בפרברים |
|
aharvar/dar a la puerta |
לדפוק על הדלת |
|
amostrar la puerta |
"להראות למישהו את הדלת'' - לסלק אותו |
|
asperar al puerta de bedahé (ebr.) |
להיות עני מרוד (להתפרנס מאשכבות בבית קברות) |
|
avrir puertas del ehal (ebr.) |
להתחנן לאלוהים |
|
dar la puerta en la kara |
לטרוק את הדלת בפני |
|
dar la puerta entre mushos i kara |
לסגור הדלת בפרצוף |
|
de mis puertas para adientro |
בחוג המשפחה, בתוך המשפחה |
|
de puerta en puerta |
מדלת אל דלת |
|
deshar la puerta avierta |
להותיר פתח, להשאיר הזדמנות |
|
echar la puerta kon yave |
לנעול את הדלת |
|
ir de puerta en puerta |
לעבור מדלת אל דלת; לחזר על הפתחים |
|
ir en puertas ajenas |
להזקק לעזרה |
|
kaer a puertas ajenas |
להיות תלוי בחסדי הבריות |
|
la puerta de la kaye |
שער הבית |
|
meter a la puerta |
לגרש, לפטר מן העבודה, ''להראות את הדלת'' |
|
meter la skova detrás de la puerta |
לרצות שהאורח יסתלק כבר |
|
no pasó por esta puerta |
אפילו לא מתחיל להיות דומה, שונה לגמרי |
|
puerta de franko |
חסות קונסולרית (באימפ' העות'מנית) |
|
puerta de luz |
קרן תקווה |
|
puerta de salida |
דלת יציאה; אמתלה ותרוץ |
|
puerta por ande fuir |
אמתלה, תרוץ, ''פתח מילוט'' |
|
puerta! |
הסתלק! |
|
puertas de piadad |
שערי רחמים |
|
puertas serradas |
דלתיים סגורות |
|
se le serraron todas las puertas |
כל הדלתות ננעלו בפניו, אינו זוכה לעזרה |
|
serrar la puerta |
לסרב באופן מוחלט |
|
tener las puertas aviertas |
בדלתיים פתוחות; לקבל בכל שעה |
|
tomar la puerta |
להסתלק |
|
ya esta detrás de la puerta |
'הוא כבר מאחורי הדלת'' - קרוב מאוד |
|
puerta d'entrada |
דלת הכניסה |
|
echar a uno de la puerta afuera |
לסלק מישהו בגסות, להשליכו מחוץ לדלת |
|
aharvar a buena puerta |
לפנות בדיוק למקום הרצוי שבו נמצא את מבוקשנו |
|
avrir la puerta al gasterio/al desfazimiento/al despedrer |
לפתוח פתח לבזבוזים והוצאות מיותרות |
|
ir a la puerta del Dio |
לא להיסמך על אחרים - רק על עצמו ועל רחמי שמיים |
|
la puerta! |
הסתלק! החוצה! פנה את המקום! |
|
meter a la puerta kon onor |
לגרש/לפטר בצורה מנומסת |
|
meterse a la puerta |
לברוח/להסתלק/ללכת מרצונו באין לו עניין להישאר |
|
no pizar puerta de uno |
לא לדרוך על סף ביתו של מישהו, להימנע מקשרים איתו |
|
puerta de salvasión |
שערי תשועה - התגלות של חסד ממרומים המאפשרת היחלצות מן הסכנה |
|
puerta de vida |
שערי חיים - תקווה והבטחת חיים מעם ההשגחה העליונה |
|
no topar la puerta/la puerta para fuir |
להיות להוט להשתמט ממבוכה גדולה ולהיחלץ מפינה שנקלע אליה; להיות מבולבל ונבוך בלי לדעת איך להתנצל ולהצדיק עצמו |
|
tener kon kien azer de sus puertas para adientro |
להיאלץ לקחת עליו קרבנות רציניים כדי לסייע לבני משפחתו הנזקקים (ובכך לא להיות מסוגל לסייע לאחרים) |
|
tener negro de sus puertas para adientro |
יש לו צרות וקשיים בתוך ביתו, בתוך משפחתו |
|
yave de puerta |
מפתח הבית; בית בבעלות המשפחה הדרה בו (להבדיל מבית משותף) |
|
ken por la puerta ken por la ventana |
(באירוניה על סחורה/בחורה שאיש אינו מעוניין בה:) כל המעוניינים צצים ומתנפלים מכל צד ועבר |
|
tomar la puerta |
להסתלק; להסתלק בכעס |
|
puertezika f. |
פשפש, דלת קטנה |
small door |
|
desharse una puertezika |
לשמור לעצמו פתח נסיגה |
|
pues adv. |
אחרי, אחר כך, אז |
after, afterwards, then |
|
pues ke |
מאחר ש-, הואיל ו- |
|
pueske conj. |
היות ש-, מאחר ש- |
since |
|
pueske la keres |
מאחר שאתה מתאווה לכך .., מאחר שאתה משתוקק לכך .. |
|
puesto adj. |
מונח, מוּשָׂם, מוּצָב |
placed, positioned |
|
puesto para mal/para lo negro |
נכון תמיד לחולל רע ולהזיק |
|
rey muerto, rey puesto! |
המלך מת - יחי המלך החדש! |
|
puevlo m. |
עם, גוי; ציבור |
people, gentile; public |
|
amán puevlo! |
די, אי אפשר עוד! (על דבר מה שעלה על העצבים) |
|
el puevlo basho |
השכבות הנמוכות, המון העם |
|
guay del puevlo! |
אוי לו לעם שאלה קברניטיו! |
|
los puevlos |
האנושות |
|
ombre del puevlo |
אדם פשוט, אחד העם |
|
puevlo de pepita |
השכבות הנמוכות, המון העם |
|
puevlo adelantado |
עם נאור ושוחר קידמה |
|
puevlo atrazado |
עם/ציבור בלתי מפותח ומפגר אחר הקידמה |
|
puja f. |
תוספת, עליה, הגדלה |
addition, increase |
|
dar puja |
להוסיף במשקל, לתפוח |
|
pujado adj. |
מוסף |
added |
|
pujados i no menguados! |
איחול: כן ירבו! |
|
valor pujado |
ערך מוסף |
|
pulga (1) f. |
פרעוש |
flea |
|
asi bivan tus pulgas! |
על מי אתה עובד?! |
|
azer de una pulga un gameyo |
'לעשות מן העכבר הר'' - להגזים קשות |
|
no da ni sus pulgas |
קמצן מופלג (אפילו את פרעושיו אינו נותן) |
|
puliya/pulía f. |
עש |
moth |
|
puliya de maredo |
אדם טורדני |
|
pulpa f. |
סובך; בשר רך; ציפה, בשר הפרי |
pulp |
|
pulpa de la pierna |
סובך השוק |
|
pulsada f. |
פעימה חזקה, דופק חזק |
strong pulse |
|
estar kon pulsadas |
לסבול מאי סדירות במחזור הדם מלווה בדופק חזק מאוד |
|
pulso m. |
דופק, פעימה; פרק היד |
pulse; wrist |
|
kedar sin pulso |
להשאר חסר נשימה (בעקבות התרגשות רבה) |
|
médiko de pulso |
רופא כללי, רופא משפחה |
|
tokar el pulso |
למדוד/למשש את הדופק |
|
se kiere pulso/se kiere azeite de pulso |
יש צורך במאמץ גדול |
|
pumada f. |
משחה; בושם; חנופה |
ointment; perfume; flattery |
|
echar pumada |
הזליף בושם; התחנף |
|
punchadika f. |
דקירונת ; עידוד, דחיפה |
light stabing; encouragement, a push |
|
dar una punchadika |
לתת דחיפה קלה כדי לאתחל את העבודה |
|
punchante adj. |
דוקר, עוקץ; עוקצני |
prickly |
|
palavras punchantes |
מלים עוקצניות |
|
punchón m. |
קוץ, עוקץ, שבב שננעץ בעור; מצפון רע; בהשאלה: חשד מנקר; ביקורת קשה; מרצע |
a thorn, a sting, a splinter stuck in the skin; a bad conscience; figuratively: a piercing suspicion; harsh criticism; an awl |
|
entrar/meter punchón |
נכנס/הכניס חשד |
|
kere punchón |
הוא זקוק לדחיפה ועידוד |
|
se le metió punchón |
התלהב לפתע |
|
tener punchones a los pies/al asiento |
יש לו קוצים בישבן |
|
kere punchón |
הוא זקוק לדחיפה ועידוד |
|
estar kon punchones |
לחוש עקצוץ בכל הגוף; להיות נתון לרמיזות זדוניות ופוגעניות |
|
punisión (fr.) f. |
עונש; קנס |
punishment; fine |
|
meter en punisión |
להעניש, להטיל עונש (על ילד/על תלמיד) |
|
punta f. |
קצה, סוף, פסגה; נקודה; כף |
edge, end, peak; point; cape |
|
azer las kuatro puntas |
להצטלב |
|
de punta pie fina kavesa |
מכף רגל עד ראש |
|
de una punta a la otra |
מקצה אל קצה |
|
estar en la punta del pino |
להיות בפסגה/בשיא |
|
estar kon el guevo a la punta |
לחוש צורך עז ללכת לשירותים |
|
kaminar en puntas de pie |
ללכת על קצות האצבעות, להזהר |
|
la punta del alfinete |
חוד הסיכה |
|
salir el kuento a la punta de la meshkita |
לחרוג מאוד מהתקציב |
|
suvir a uno a la punta de la meshkita |
לנשא מישהו לגבהי מרומים |
|
tener a uno a la punta de la nariz |
לשמור טינה כלפי מישהו |
|
tener un biervo a la punta de la eluenga |
יש לו המילה על קצה הלשון |
|
una punta de rizá (t.) |
מטפחת קשורה (לשמירת כסף) |
|
yevar a uno por la punta de la nariz |
למשוך מישהו באף, לכפות עליו מה שרוצים |
|
la punta del lap |
חוד העפרון |
|
la punta de la meshkita |
קצה המינארט (מגדל המסגד) |
|
la punta del arvol |
צמרת העץ |
|
la punta de la muntanya |
פסגת ההר |
|
tenerlo a la punta punta |
להיות לחוץ ללכת לשירותים |
|
alechuga kon el guevo a la punta |
חסה בעלת "לב" משובח |
|
azerse sopatina de punta pie |
להירטב מכף רגל עד ראש |
|
puntada f. |
ריבוי דם; דלקת ריאות; כאב צד, כאב בחזה; תפר |
blood clots; pneumonia; side pain, chest pain; stitch |
|
dos puntadas |
בצקת ריאות |
|
puntada de las negras |
דלקת קרום הריאה |
|
aferrar puntada |
לחטוף דלקת ריאות |
|
puntiko m. |
נקודה זעירה; דגש |
tiny dot; emphasis |
|
bushkar a saver por onde entró el puntiko de dientro la mem (ebr.) |
לגלות סקרנות מופלגת |
|
punto (1) m. |
הוד, פאר; גינוני טכס |
grandeur, splendor; ceremonial formalities |
|
de punto |
טכסני, מקפיד על גינונים ונימוסים |
|
sin punto |
בלי טקסיות, בלי גינוני טכס, באופן טבעי, באופן לא רשמי |
|
punto (2) m. |
רגע, דקה; נקודה; סימן פיסוק; רגישות יתר, נוחות להשפעה; תפר, תפר כירורגי; נקודה לדיון; מידת אורך (ס''מ) |
moment, minute; period; punctuation mark; hypersensitivity, ease of influence; suture, surgical suture; point for discussion; measure of length (cm) |
|
a punto |
מיד, בו ברגע, בו במקום, תכף; הרגע; בדיוק |
|
a todos puntos |
מכל בחינה |
|
a ultimo punto |
בדקה התשעים, ברגע האחרון |
|
al dalkavo punto |
ברגע האחרון, בדקה התשעים |
|
al punto adj. |
רגעי, מידי |
|
al punto adv. |
מיד, בו ברגע, תכף |
|
al punto de alkavo |
ברגע האחרון |
|
dar el punto en basho |
לעבור את המידה, להפריז |
|
dar puntos |
לחבר שני אריגים בתפירה |
|
dar un punto |
לתפור תפר |
|
de todo punto |
בשום אופן |
|
de un punto al otro adv. |
בקרוב, מהיום למחר, בעוד זמן קצר |
|
del primer punto |
מן הרגע הראשון |
|
del punto ke |
היות ש- |
|
dos puntos |
נקודותיים |
|
echar puntos a la boka |
'לתפור את הפה'' - להאלם; למנוע מזון ממישהו |
|
estar de punto en punto |
עומד ל- |
|
estar en punto de |
להיות בשיא של.. |
|
ganar/avansar puntos |
להרוויח/לחסוך זמן |
|
kaminar kon puntos i virgolas |
לפעול באופן שיטתי ודייקני |
|
kitar los puntos |
להוציא את התפרים (כירורגיה) |
|
kontar los puntos |
לספור את הרגעים - להיות חסר סבלנות |
|
meter punto |
לשים קץ, לשים גבול |
|
no pedrer punto |
לא לאבד דקה |
|
por puntos ke |
כמעט ו- |
|
punto de demanda |
סימן שאלה |
|
punto de esklamasión |
סימן קריאה |
|
punto de onor |
עניין של כבוד |
|
punto de vista |
נקודת ראות |
|
punto franko |
אזור פטור ממכס בנמל |
|
punto i virgola |
נקודה פסיק |
|
punto menudo |
טף |
|
punto por punto |
בדיוק, בדייקנות |
|
punto ruso |
תפר קישוט |
|
puntos |
שלוש נקודות |
|
tener puntos en un echo |
להחזיק אחוזים בעסק |
|
topar el punto |
'למצוא את הנקודה'' - להגיע למידה המדוייקת |
|
topar el punto flako |
למצוא את עקב אכילס |
|
trokar de un punto al otro |
לשנות את מצב הרוח מן הקצה אל הקצה |
|
un punto antes |
מהר ככל האפשר |
|
un punto! |
רק רגע! רגע אחד! |
|
a kada punto |
בלי מעצור, ברציפות |
|
a un sierto punto |
ברגע מסויים |
|
admeter por un punto |
להניח לרגע (באופן זמני) |
|
al punto ke/a tal punto ke |
כך ש-, כדי ש- |
|
kedar de lavorar de todo punto |
להפסיק לעבוד לחלוטין |
|
mos alevanto la palavra de todo punto |
חדל לחלוטין לדבר אתנו |
|
por un punto semos djidiós |
לכאורה פרט נטול חשיבות - אך אמיתו של דבר עניין בסיסי: הננו יהודים! |
|
por un punto |
בעבור מאומה כמעט |
|
ya vengo a punto |
אני כבר מגיע |
|
a tal punto ke |
במידה כזו ש- |
|
puntos estrechos |
תפרים צפופים והדוקים |
|
puntos largos |
תפרים מרווחים |
|
tokar tal punto en la avla |
לגעת בדבריו בנקודה/בנושא |
|
un diskorso en tres puntos |
הרצאה הנוגעת בשלוש נקודות שונות |
|
tener puntos |
לתת את הדעת ולדאוג לכללי הנימוס וההליכות הנכונות |
|
un punto preto |
פרט אפל ומטריד |
|
tener punto de bachka |
להחזיק בעמדת פתיחה טובה בעניין או בעסק |
|
apartar puntos |
לשמור בצד אחוז ממסויים מהרווחים של העסק כדי לתגמל בעבור שירותים מיוחדים |
|
en medio punto/en un punto/en dos puntos |
במהירות, תוך זמן קצר ביותר |
|
puntos anchos |
תפרים רחבים |
|
punto de ley |
פרט חוקי חשוב המסדיר את העניין באין חולק |
|
negro punto |
להחזיק בקלפים גרועים |
|
dormirse al punto |
נרדם ברגע שהניח ראשו על הכר |
|
en su punto |
ברגע המדוייק שאליו שאף |
|
es kuestión de puntos/se trata de puntos |
זה עניין שהזמן משחק בו תפקיד מכריע - אם יוחמץ הזמן תאבד גם ההזדמנות |
|
azer los puntos |
לצבור את הנקודות הדרושות כדי לנצח במשחק |
|
en todo punto |
בכל דבר; מתוקן כראוי |
|
estar en buen punto |
התקדם היטב, קרב למטרה |
|
por puntos ke ya le iya a dezir las del perro |
עוד רגע והייתי מוריד על ראשו קללות וגידופים ... |
|
por un punto kedó bivo |
חייו היו תלויים כחוט השערה, בקושי יצא חי |
|
tener buen punto |
מחזיק "יד" טובה במשחק קלפים |
|
puntudo adj. |
מחודד, חד, שנון; דייקני |
pointed, sharp, witty; punctual |
|
hasidud (ebr.) puntudo |
חסידות יתר |
|
punyada f. |
מהלומת אגרוף |
fist blow |
|
dar una punyada al garón (ebr.) |
לסרב בצורה בוטה |
|
darse a punyadas |
להצטער מאוד ולהתחרט עמוקות על דבר מה שעשינו |
|
punyado m. |
חופן, מלוא היד, קומץ |
a handful |
|
arrojar punyados de lodo |
להטיל בוץ במישהו |
|
ganar a punyados |
עשה הון עתק |
|
aferrar a uno en un punyado |
לתפוס מישהו כאילו היה חבילה ולהשליך אותו החוצה |
|
punyo m. |
אגרוף; מכת אגרוף; חופן |
fist; punch; fistful |
|
dar un punyo al sielo |
לעשות מאמץ עילאי |
|
dar/se punyos |
להכות /עצמו/ באגרוף |
|
afirmar kon su punyo |
לחתום במו ידיו |
|
amostrar punyo |
להפגין כוח, לאיים |
|
se kiere punyo |
מתחייבת כאן חומרה |
|
dar un punyo al garón |
לפטור ללא גינונים מיותרים ובגסות מי שבא לתבוע עבור שירותים מדומים |
|
pupa f. |
ירכתי הספינה |
the stern of the ship |
|
estar en pupa/ir en pupa/tener el aire en pupa |
להצליח, להיות עם המזל לצידו |
|
purcho m. |
(בלשון לעגנית:) זקן |
(in mocking language:) old man |
|
purcho malo |
זקן אשמאי |
|
Purim (ebr.) m. |
פורים |
Purim |
|
alegría de Purim (ebr.) |
שמחה גדולה |
|
azer Purim |
לחגוג; לבזבז בלי חשבון |
|
puro adj. |
טהור, זך, נקי, צלול, בהיר, ברור, צח, שקוף |
pure |
|
es la pura verdad |
זו האמת לאמיתה |
|
de lo negro puro |
הנתעב ביותר |
|
puro m. |
סיגר |
cigar |
|
de lo negro puro |
הכי מכוער שאפשר |
|
pushar v. |
דחף, הדף, דחק, לחץ, שידל, המריץ, עודד |
to push |
|
pushar a |
לאלץ ל- |
|
pushar a yerrar |
להביא לידי טעות |
|
pusht (t.) adj. |
זול, חסר ערך, ירוד, נבזה |
cheap, worthless, inferior, vile |
|
haham pusht (t.) |
חסיד מזוייף, צבוע נתעב, קנאי שמאחורי חזותו מסתתרת ציניות חסרת בושה |
|
un pusht (t.) |
יצור שפל ונתעב |
|
puso cf. pulso |
|
|
|
del kulo al puso |
חסר קשר (''מן העכוז אל הדופק'') |
|
púsula (t.) f. |
רשימה, מרשם, חשבון, הערה, כרטיס; מצפן |
list, prescription, bill, note, card; compass |
|
pedrer la posula |
לאבד את הצפון |
|
inchir la púsula |
להגיע לגבול האשראי העומד לרשותו; לגדוש את הסאה/את מה שניתן לסבול ולסלוח |
|
puta f. |
זונה, פרוצה, יצאנית, נפקנית |
whore, prostitute |
|
puta vieja! |
זונה בלה! |
|
pyu/pyu pyu (it.) adv. |
יותר |
more |
|
al pyu/al pyu pyu (it.) |
לכל היותר, למירב |
|
raat (t.) adj. & m. & adv. |
רגוע, שקט; רגיעה, מנוחה, הרפיה; ברוגע, בשקט |
calm, quiet; relaxation, rest; calmly, quietly |
|
deshar raat (t.) a uno |
לא להטריד מישהו, להניחו, לתת לו מנוח |
|
pasar una vida raat (t.) |
לחיות ללא דאגה ומתח |
|
estar raat/en raat (t.) |
להיות שלו ורגוע |
|
raatlik (t.) m. |
מנוחה, רוגע, הרפיה, נוחיות, חוסר דאגה |
rest, calmness, relaxation, comfort, carefreeness |
|
tener raatlik (t.) |
להסתדר, להמנע מצרות ודאגות |
|
rabanim (ebr.) m. pl. |
רבנים |
Rabbis |
|
muestros senyores rabanim (ebr.) |
גדולי ישראל |
|
rabinato (ebr.) m. |
רבנות (מקצוע; מוסד) |
rabbinate (profession; institution) |
|
grande rabinato (ebr.) |
רבנות ראשית, מקום ישיבת הרבנות הראשית |
|
rabino (ebr.) m. |
רב |
Rabbi |
|
gran rabino (ebr.) |
רב ראשי |
|
rabino mayor (ebr.) |
רב ראשי |
|
rabosh m. |
זוג מקלות (אצל הקונה והמוכר) לרשום כמות מכירה באשראי של מצרך ע''י חריצת חריצים/מחיקתם |
a pair of sticks (for the buyer and seller) to record the quantity of a credit sale of a commodity by making/erasing notches |
|
alimpiar/embarar el rabosh |
לסגור חוב (במכולת וכו') |
|
azer rabosh |
לפתוח חובות הולכים וגדלים אצל סוחר |
|
empesar rabosh |
פתיחת חשבון מכירה באשראי |
|
inchir el rabosh |
להגיע לגבול האשראי |
|
ya s'inchó el rabosh |
עד כאן! |
|
racha (port.) f. |
קו, חריץ, סדק, בקיע; מקף; שריטה |
line, groove, crack, slit; dash; scratch |
|
echar rachas (port.) |
לסגור חשבון, להעביר קו - להעביר לחשבונות אבודים, לנתק יחסים, לוותר על עסק/תוכנית |
|
raer v. |
גרד, קרד, קירצף, שרט; מחק, העביר קו על; הפיק רווח; כירסם ברעש |
to scrape, to scrape, to scrub, to scratch; to erase, to cross out; to make a profit; to gnaw noisily |
|
esta raendo i komiendo |
מדבר בלי הרף ובקנאה על מצבו הטוב של מישהו |
|
me se está raendo el meoyo |
יש בעיה שטורדת אותי בלי הרף |
|
no ay ke raer |
אין מה להפיק משם |
|
raételo del kashko |
עקור זאת מדעתך! אין לכך שום סיכוי! |
|
raer el korasón |
להלאות ולעצבן בחזרה מתמשכת על אותה בקשה/תלונה |
|
raer las karnes |
לגרום צמרמורת על ידי חריקה/קדיחה (רופא שיניים) וכו' |
|
raer la kacharola/el tasín |
לקרצף את הסיר/הטס משאריות האוכל שדבקו בו |
|
raer la kalavasa |
לרסק/לגרר את הדלעת |
|
raf/raft (t.) m. |
מדף ספרים, מדף, אצטבא |
bookshelf, shelf, bookcase |
|
ropa ke keda al raf |
סחורה ללא ביקוש הנותרת על המדף |
|
rafidán (t.) adj. |
מורתח קלות (ביצה) |
soft-boiled (egg) |
|
guevo rafidán (t.) |
ביצה רכה |
|
rafinado (fr./it.) adj. |
עדין, ענוג, מזוקק |
delicate, refined |
|
alkol rafinado (fr./it.) |
כוהל מזוקק |
|
asukar rafinada (fr./it.) |
סוכר לבן |
|
azeite rafinada (fr./it.) |
שמן זית זך |
|
rahamim (ebr.) m. pl. |
רחמים |
mercy |
|
Rahamim (ebr.) m. |
חודש אלול |
|
rahmán (ebr.) adj. |
רחום, רחמן |
merciful |
|
Padre Rahmán |
אב הרחמן (אלוהים) |
|
raído adj. |
מגורר, מגורד; מרוקן; חלוש, כחוש |
shredded, scraped; drained; weak, emaciated |
|
kezo raído |
גבינה מגוררת |
|
la kaza está raída |
הבית ריק - כל מלאי המזון התרוקן |
|
está komido i raído |
הוא רזה כמו מקל, הוא סובל מדאגות וקשיים, הוא מהווה צל של עצמו |
|
raídura f. |
מחיקה, העברת קו על; קרוד, גרוד במגרדת; כרסום; שפשוף; גרודת; שאריות תבשיל דבוקות לתחתית הסיר |
erasing, moving a line over; scraping with a scraper; grinding; rubbing; leftovers of stew stuck to the bottom of the pot |
|
no deshar ni raídura |
לאכול הכל מבלי להותיר פרור |
|
raíko m. |
מגרדת קטנה; כאב נמשך וטורדני |
a small scraper; persistent nagging pain |
|
estar un raíko |
להטריד בלי הרף, לנדנד |
|
raimiento m. |
פעולת גירור, קרוד; דאגה אוכלת לב, אובססיה |
the act of scratching; a heart-consuming worry, an obsession |
|
raimiento de alma/de la salud |
טרדות הנגרמות מ''נדנוד'' בלתי פוסק |
|
raíz f. |
שורש |
root |
|
arrankado kon la raíz i todo |
אדם סכל וחסר דעת |
|
arrankar fina la raíz |
לעקור משורש |
|
echar raíz |
להכות שורש, להשתרש |
|
kafrar en la raíz (ebr.) |
לכפור בעיקרי האמונה |
|
la raíz del mal |
שורש הרע |
|
raíz de perla |
צדף |
|
la raiz del arvol |
שורשי העץ |
|
la raiz del diente |
שורש השן |
|
rakí (t.) m. |
יי''ש, עראק |
arak |
|
rakí (t.) de djibra |
יי''ש |
|
el rakí (t.) arrebive al peshe |
"דג מבושל טעים מאוד כאשר מלווים אותו בשתיית עראק" - מילותיו של הנהנתן |
|
rakonto (fr.) m. |
סיפור |
story |
|
rakontos (fr.) morales |
סיפורים עם מוסר השכל |
|
rama f. |
ענף, בד; סניף; ענף (מקצועי וכו') |
branch |
|
kon la rama i la flor |
בלי כחל ושרק |
|
no estar ni en rama ni en oja |
להיות במבוכה |
|
ramayud/ramaut/ramayú (ebr.) f. |
רמאות, רמיה, תרמית, צביעות, תחבולה |
cheating, deceit, fraud, hypocrisy, trickery |
|
sin ramayú (ebr.) |
בכנות, ללא כוונה רעה |
|
avlar kon ramayú |
לדבר בערמה ורמיה |
|
ramo m. |
ענף, נצר, חוטר; אגף, שלוחה; מסגרת רקמה; ענף רקום על בד; ''כוכבי'' שלג על זגוגית; סימן מחלה/פגיעת מוח |
branch, shoot, twig; wing, extension; embroidery frame; embroidered branch on fabric; snowflakes on glass; sign of illness/brain injury |
|
tener ramo de bovedad/ramo de lokura/tener ramo |
לגלות סימני ליקוי נפשי |
|
rana f. |
צפרדע; אדם זריז היודע להגיע לכל מקום/להשיג מידע חיוני (בנימה שלילית) |
frog; a nimble person who knows how to get anywhere/obtain vital information (in a negative tone) |
|
guevos de rana |
'ביצי צפרדעים'' - קשקושים ודברי הבל |
|
kuando le kreserá a la rana pelos |
כשיצמח שער לצפרדע - לעולם לא! |
|
lo ke kita de la boka son ranas i kulevras |
פיו פולט צפרדעים ונחשים - בעל לשון גסה, פולט קללות |
|
rango m. |
תור, טור, שורה; מקום, מעמד, עמדה, מעלה |
row, column, line; place, status, position, rank |
|
meter a uno a rango (fr.) de |
להשוות מעמדו של מישהו ל- |
|
meter en rango (fr.) |
לסדר בטור/ בשורה |
|
meterse en rango (fr.) |
להסתדר בתור |
|
salir del rango |
לחרוג מן הטור |
|
meterse al rango |
להצטרף לתור |
|
kaminar en rango |
ללכת בשורה עורפית |
|
azer rango |
ליצור טור, ליצור תור |
|
desazer el rango |
לשבש/לפזר את התור |
|
ranika f. |
צפרדעונת |
little frog |
|
el djugo de la ranika |
משחק ילדים - להטיל אסימונים ממרחק ללוע צפרדע ממתכת |
|
raporto (fr.) m. |
קשר הדדי, יחס גומלין, זיקה; דו''ח, דיווח; רווח, הכנסה; הספק; השוואת ערך/איכות שני דברים מאותו סוג |
mutual relationship, interrelation, affinity; report, reporting; profit, income; comparison of value/quality of two things of the same kind |
|
ke raporto? (fr.) |
מה הקשר? |
|
raporto (fr.) intermediario |
דוח ביניים |
|
sin raporto (fr.) |
בלי קשר, בלי זיקה |
|
tener buenos raportos (fr.) kon el vezindado |
להיות ביחסים טובים עם השכנים |
|
tener raporto (fr.) kon |
יש לו זיקה אל |
|
estar en raporto kon uno |
להיות במערכת יחסים עם מישהו, לראות אותו, להשתתף איתו בעסק או לקיים מערכת יחסים אחרת עימו |
|
tener raporto una koza kon otra |
יש קשר בין הדברים, הדברים קשורים זה לזה |
|
raro adj. |
נדיר, יקר המציאות; דליל, קלוש |
rare; sparse, faint |
|
en raras okaziones |
בהזדמנויות נדירות |
|
rasa f. |
גזע; יוחסין |
race; lineage |
|
rasa de bovo/kavayo/azno! |
(גידוף:) זרע שוטים/בהמה/חמור! וכו' |
|
ser de rasa |
להיות ממשפחה מיוחסת; להיות גזעי |
|
venir/abashar de buena rasa |
לבוא ממשפחה טובה, להיות צאצא למשפחה מיוחסת |
|
rasto m. |
לקיחה, תפיסה |
taking, grasping |
|
azer rasto |
לקחת את כל הקופה; בשוק: לקחת את כל הסחורה |
|
kedar rasto |
להוותר בחוסר כל, להפסיד את כל הכסף |
|
el ladrón izo rasto |
הגנב עשה "מכה" |
|
rastrear/rastreyar v. |
גרר, סרק; שידד, יישר קרקע |
to drag, to scan; to level ground |
|
lino rastreado |
פשתן סרוק |
|
rata (it.) f. |
מנה, מכסה, תשלום (תשלומים) |
portion, quota, payment |
|
pagar a ratas |
לפרוע בתשלומים |
|
ratón m. |
עכבר; חולדה |
mouse; rat |
|
entrar ratón |
לשרוץ עכברים |
|
ratón de boda |
זללן המנצל כל הזדמנות להשביע רעבונו חינם אין כסף |
|
ratón de tierra |
חפרפרת, חולד |
|
ratón peludo |
חולדה שעירה; כינוי לאדם יודע כל, מרחרח בכל פינה; אדם הנחלץ בזריזות מהסתבכויות |
|
kagadura de ratón |
צואת עכברים |
|
ratonado adj. |
אכול, מכורסם, אכול בידי עכברים |
eaten, gnawed, eaten by mice |
|
komer ratonado |
נחלש זכרונו (עפ''י אמונה עממית) |
|
ratonera f. |
מאורת עכברים; מקבץ עכברים בבית; מלכודת, מלכודת עכברים |
mouse hole; a cluster of mice in a house; trap, mousetrap |
|
entrar en la ratonera |
ליפול בפח |
|
rav (ebr.) m. |
רב |
rabbi |
|
el Sinyor Rav (ebr.) |
הרב הראשי |
|
ravada f. |
מבט, הצצה, מעוף עין; מבט כעוס |
a glance; an angry look |
|
echar ravadas |
לזרוק מבט, לשלוח מבט |
|
mirar de ravada |
לשלוח מבט מהצד, להציץ |
|
ravia f. |
כעס, רוגז, חרון, זעם, זעף, חימה |
anger, irritation, rage, fury |
|
echar la ravia kon uno |
לעשות מישהו קרבן לכעסו |
|
estar enriva de ravia |
להיות נשלט ביד הכעס מבלי לשית לבו לתוצאות |
|
kitarlo a ravia |
להגיב בכעס כשאין רואים דרך להחלץ ממעשה שקשה להצדיקו |
|
kon ravia |
בכעס |
|
bramear de ravia |
לשאוג מרוב כעס |
|
estar en ravia |
לכעוס |
|
rayar (1) v. |
גרר, גרד, קרד, קרצף; רידד בצק, פתח ''עלה בצק |
to grate, to scrape, to scrub; to roll out dough, to open a sheet of dough |
|
kezo rayado |
גבינה מגוררת |
|
rayo m. |
קרן; ברק; מגררת, פומפיה; משוף; חישור (בגלגל); כינוי לאדם המטריד בדרישות/עצות |
beam; lightning; grater; rasp; nickname for a person who bothers with demands/advice |
|
rayo de la platera |
ברק |
|
rayo de miel |
חלת דבש |
|
lo aharvó el rayo |
הכהו הברק |
|
los rayos del karro |
חישורי הגלגל |
|
rayo de luz/rayo de sol |
קרן אור/קרן אור שמש |
|
rayo de esperansa |
קרן אור של תקווה |
|
rayo de alegria |
הבזק של שמחה |
|
meterse/estar un rayo/azerse un rayo/un rayo de kezo |
להפוך לטרדן בבקשותיו ותלונותיו החוזרות ונשנות ומעייפות |
|
razgar v. |
קרע |
to tear |
|
razgar el alma/el korasón |
לקרוע את הנשמה/את הלב - לעורר רחמים |
|
rázgele (t.) adv. |
אגב, דרך אגב, במקרה, באופן בלתי צפוי |
by the way, by chance, unexpectedly |
|
rázgele! (t.) interj. |
בדיוק בזמן! |
|
razgo m. |
קרע; תווי פנים; תכונה, אופי |
rupture; facial features; trait, character |
|
a razgos |
כולו קרעים |
|
los razgos de la kara |
תווי הפנים |
|
los razgos del korasón |
המית הלב, נטיה לחוש רחמים |
|
razgos |
קרע פתוח; סחבות |
|
razimozo adj. |
שופע ענבים, רב אשכולות |
abundant in grapes |
|
vinia razimoza |
כרם משגשג ושופע |
|
razón f. |
שכל, תבונה; טעם, סיבה, נימוק, הצדקה, הוכחה; יכולת חשיבה, הגיוניות |
intellect, reason; reason, reasoning, justification, proof; ability to think, logicality |
|
duelerse por la razón |
להיאבק בלהיטות כדי שהצדק ייצא לאור וינצח |
|
ay/es razón de |
מן הראוי ל- |
|
dar razón a uno |
להכיר בצדקתו |
|
de ke/por ke razón? |
למה? מדוע? מה הסיבה? |
|
meter a la razón |
להחזיר לדרך הישר |
|
no entender razón |
לסרב לשמוע לקול ההגיון |
|
sin razón |
בלי סיבה, בלי טעם |
|
tener razón |
לצדוק, יש לו הזכות |
|
traer a la razón |
לשכנע מישהו, להביאו להבנת העניין |
|
la razón del mas fuerte |
הישרדותם של החזקים, הזכויות הנקנות בכוח הזרוע ובאלימות |
|
demanda, kon razón ke tiene |
הוא תובע במלוא הצדק ובמסגרת זכויותיו |
|
kon razón o sin razón |
בצורה מוצדקת או לא |
|
dar las razones |
להעלות את הטיעונים להסביר ולנמק |
|
dar sus razones |
להביא את הטיעונים להוכחת צדקתו |
|
rea (ebr.) m. |
ריאה |
lung |
|
rea i alhashé |
הריאה וקרום הריאה הנמכרים ביחד בידי הקצבים במחיר זול |
|
real adj. |
מלכותי; מציאותי |
royal; realistic |
|
korte real |
חצר המלוכה |
|
realsar v. |
הרים, העלה, הגביה; הלל, שיבח |
to lift up, to raise; to praise |
|
realsar el prestidjio de uno |
לשקם את המוניטין של מישהו בהרעפת דברי שבח ופרסום |
|
reayá (ebr.) f. |
ראיה, הוכחה |
evidence, proof |
|
a reayá (ebr.) |
הא ראיה! |
|
reayet (t.) m. |
כבוד, התחשבות |
respect, consideration |
|
tener reayat por uno |
להתחשב במישהו |
|
rebasho m. |
ירידה, שפל; הוזלה, הנחה, קיצוץ |
decline, low; discount |
|
azer rebasho |
לתת הנחה |
|
rebí (ebr.) m. |
רב, רבי |
Rabbi |
|
rebí (ebr.) pasensia |
אדם בעל אורך רוח מופלג |
|
rebí (ebr.) piedra |
אדם קשה לב/ אדיש, דבר לא יזיזו ממקומו |
|
rebolver/se v. |
חזר; חזר בו, התכחש; גילגל (בזכרונו), נזכר, החיה בזכרונו |
to return; to retract, to deny; to recall (in one's memory), to revive in one's memory |
|
rebolver el alma |
לגרום שאט נפש בהעלאת זכרונות נתעבים |
|
rebolver yagas viejas |
להעלות מתהום הנשיה טינה ושנאה ישנה |
|
rebueltozo adj. |
רועש, רוגש, סוער, מחולל מהומות; מבולבל |
noisy, exciting, turbulent, causing a riot; confused |
|
tiempo rebueltozo |
מזג אוויר סוער; תקופת מרי, מהומות וכו' |
|
día rebueltozo |
יום נטרד באירועים חריגים ויוצאי דופן |
|
recheta f. |
מרשם, מרשם רופא, מתכון |
prescription, doctor's prescription, recipe |
|
recheta de dotor |
מרשם רופא |
|
rechinato (gr.) adj. |
מכיל שרף, עשוי שרף, דמוי שרף |
contains resin, made of resin, resin-like |
|
vino rechinato (gr.) |
יין בעל שעור שרף נמוך |
|
red f. |
רשת; פח (לחיה) |
net; trap (for an animal) |
|
echar la red |
להטיל רשת |
|
kaer en la red |
ליפול בפח |
|
redaktor m. |
עורך; נסח |
editor |
|
redaktor en kapo (it.) |
עורך ראשי |
|
redimir v. |
גאל, פדה, שחרר |
to redeem, to release |
|
kon una redimir dolor! |
לידה קלה! |
|
redjá (t.) f. |
בקשה, תחינה |
request, supplication |
|
demandar una redjá (t.) |
לבקש טובה |
|
por redjá (t.) |
כטובה |
|
travar redjá (t.) |
לבקש בתחנונים |
|
redjadjí (t.) m. & adj. |
המתחנן, מעתיר, מבקש חמלה ורחמים |
the one who begs, petitions, asks for compassion and mercy |
|
meter redjadjí (t.) |
לקחת מישהו שיבקש בעדו |
|
ya se kiere redjadjí |
באירוניה כלפי מי שמעמיד פנים שהוא מסרב לקבל הצעה מעולה וקוסמת: יש להעתיר עליו תחנונים כדי שיואיל לקבל את ההצעה הנדיבה המוצעת לו |
|
redoma f. |
בקבוק, צנצנת, קנקן |
bottle, jar, jug |
|
redoma de gaz |
בלון גז, מיכל גז |
|
redondo adj. |
עגול, עגלגל |
round |
|
redonda redondo su fojika era esta bey |
נוסחת פתיח להשמעת חידה בפי ילדים מלווה בהצלבת אצבעות |
|
reflo m. |
נשימה, הבל פה; נשמת אף אחרונה |
breath; last breath |
|
dar el dalkavo reflo |
לנפוח את נשמתו |
|
dar reflo |
לנשוף, לנפוח |
|
tomar reflo |
לנשום, לשאוף אוויר |
|
travar reflo |
לנשום, לשאוף |
|
el último reflo |
נשמת אפו האחרונה |
|
ser fiel fina el último reflo |
להיות נאמן עד נשמת אפו האחרונה |
|
kedar sin reflo |
להישאר חסר נשימה |
|
un reflo de vida |
נשמת חיים |
|
un reflo de freskura |
משב רוח מרענן |
|
no ay reflo |
האוויר לא זז |
|
este póvero ombre es muy flako, un reflo kere |
המסכן הזה כה רזה עד כי די בנשיפה קלה כדי להפילו מעל רגליו |
|
refreskar v. |
רענן, החיה, השיב את הנפש; צינן |
to refresh, revive; to cool |
|
refreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
refreskar las notas de un livro |
לעדכן תיעוד מלווה לספר בהכנה |
|
refreskar los frutos/las flores/las plantas |
לרענן פירות/פרחים/צמחים בהזלפת מים |
|
refuá (ebr.) f. |
ריפוי, החלמה, הבראה; תרופה |
healing, recovery, convalescence; medicine |
|
refuá shelemá! (ebr.) |
רפואה שלימה! החלמה מהירה! |
|
refujio m. |
מקלט, מפלט, מחסה |
refuge, shelter |
|
dar refujio |
נתן מחסה |
|
regalado adj. |
יחיד, מיוחד במינו; אהוב מאוד |
unique; much loved |
|
ijo regalado |
בן יחיד; בן אהוב |
|
kamareta regalada |
חדר המגורים, החדר המרכזי בבית |
|
ijo mio regalado! |
קריאת ניחומים מעורבת בדאגה ובחיבה של אם המרגיעה את ילדה המתלונן על כאב! |
|
regalo m. |
מתנה, שי, מתן, דורון |
gift |
|
dar regalo a uno |
לפנק מישהו, להענות לגחמותיו |
|
darse regalo |
להתפנק, לפנק את עצמו |
|
azer de regalo |
לתת מתנה |
|
regalo de novia |
מתנת נישואין |
|
regalo de boda |
מתנות לכלה על ידי האורחים, קרובי המשפחה, חברים ומכרים שהשתתפו בטכס הכלולות |
|
tener regalo de los parientes/del marido |
להיות מפונקת בידי הקרובים/הבעל לזכות מהם לחיבה ולהיות מוצפת במתנות |
|
regancho m. |
פינוק |
treats |
|
dar regancho |
לפנק |
|
regashko m. |
(צורה נלעגת:) מתנה - במשמעות של פינוק |
(derisive form:) gift - in the sense of a treat |
|
regashko de pan fresko |
(כנ''ל) |
|
regla f. |
חוק, כלל, תקן, שיטה, סדר; צו, פקודה; סרגל |
law, rule, standard, method, order; order, command; ruler |
|
afuera la regla |
בצורה יוצאת דופן |
|
azer las kozas kon regla |
לעשות את הדברים בישוב הדעת |
|
azer las kozas sin regla |
לפעול בצורה מבולבלת |
|
estar en regla |
לעמוד בחובותיו |
|
kaminar kon regla |
לפעול באופן שיטתי |
|
komo regla del mundo/de ombre/de benadam (ebr.) |
כמנהג בני תרבות, כנהוג |
|
la regla |
וסת אשה |
|
regla de kaza |
כללי ניהול הבית, הליכות הבית |
|
regla metrika |
סרגל לפי השיטה המטרית |
|
meter/traer regla |
להכניס סדר בתוך המהומה |
|
tener regla |
להיות בעל הרגלי סדר |
|
meterse en regla |
לסדר, לארגן כראוי את מה שלא בוצע על פי הכללים בצורה נכונה ומשביעת רצון |
|
por buena regla |
למען הסדר הטוב, כך ששום דבר לא ייעלם ולא תתעורר שום תלונה על חריגה מן הכללים הראויים |
|
reglado adj. |
בדוק, מדוייק; מסודר, בעל הרגלי סדר וחסכון; פועל במתינות; משורטט, מקווקו |
checked, precise; neat, having habits of order and thrift; acting in moderation; sketched |
|
kuento reglado |
חשבון מוסכם על כל פרטיו |
|
ser reglada |
מקבלת את הווסת בצורה סדירה |
|
ser muy reglado |
להיות מסודר מאוד, לשקול כל היבט, לא לעשות דבר העומד בניגוד לנהלים הטובים ולנהוג בחכמה |
|
ser reglado del puerpo |
בעל אורח חיים סדיר וקצוב |
|
papel reglado |
דף משורטט/מסורגל |
|
reglar v. |
תקנן, הסדיר; סירגל, שרטט קווים |
to standardize, to regulate; to draw lines |
|
reglar kuento |
להסדיר חשבון בצורה מוסכמת; לפרוע חשבון |
|
reglar las diferensias |
ליישב את חילוקי הדעות/הסכסוך |
|
regmisión f. |
ישועה, תשועה, גאולה, ישע, שחרור, פדיון |
salvation, deliverance, redemption, liberation |
|
anyada de regmisión |
תקופה טובה שבה ממשים רווחים גדולים המכסים את ההפסדים משנים קודמות ומספקים נוחות ושפע (נאמר גם באירוניה על תקופה חסרת מזל עבור העסק) |
|
rego m. |
זילוף, זליפה |
drizzle |
|
rego de sangre |
דימום, זליפת דם |
|
regoldo m. |
גיהוק |
burp |
|
traer regoldo |
לגרום לגיהוק |
|
traver el regoldo |
לעשות מאמץ כדי לגהק |
|
regretar (fr.) v. |
התחרט; הצטער על, נעצב |
to regret; to be sorry for, to be saddened |
|
regreto!/regreto muncho! |
אני מצטער!/אני מצטער מאוד! |
|
regreto (fr.) m. |
צער; חרטה |
sorrow; regret |
|
a mi regreto |
לצערי |
|
reidero m. |
התקפת צחוק, רעמי צחוק |
laughter attack, peals of laughter |
|
estar kon reidero |
להיות בהתקפת צחוק |
|
reinado m. |
מלכות |
Kingdom |
|
tener reinado |
לא חסר לו דבר לאושרו |
|
tener reinado detrás de la puerta |
צפוי לו עתיד מזהיר |
|
demandar del Dio ke de paz en los reinados |
להתפלל לשלום המלכויות ("תן שלום במלכות") |
|
reinchir v. |
מילא, מילא שנית |
to fill, to refill |
|
reinchir su dover |
למלא חובתו |
|
reine f. |
כִּלְיָה |
kidney |
|
kitar las reines |
לעייף מאוד |
|
no me kedaron reines/no me siento reines/me salieron las reines |
אני מת מעייפות |
|
no me arreyevan las reines |
הדבר למעלה מכוחותי |
|
tener las reines rezias |
להיות חסון |
|
tener reines flakas |
להיות מוגבל באפשרויותיו |
|
detenerse las reines |
לאחוז בכליות - לחוש עייפות גדולה |
|
dolor de reines |
כאב כליות |
|
rejim (1) m. |
דייטה (לריפוי או הרזיה) |
diet (for healing or weight loss) |
|
azer rejim |
לעשות דייטה |
|
rejisto m. |
בושה, צניעות, כפיפות ראש |
shame, modesty, bowing one's head |
|
venir delantre de uno kon rejisto |
לבוא לפני מישהו בהכנעה וכפיפת קומה |
|
rekaer v. |
נפל שוב |
to fall again |
|
rekaer en yerro |
חזר לסורו |
|
rekambio m. |
חילוף, חילופין |
exchange, swap |
|
partes de rekambio |
חלקי חילוף |
|
rekavdar v. |
גבה, קיבל |
to collect |
|
salir a rekavdar |
לצאת לסיבוב של גביה ואיסוף תקבולים |
|
rekerer/rekerir v. |
דרש; חקר, בדק |
to demand; to investigate, to check |
|
la moda lo rekere |
האופנה דורשת זאת |
|
el tiempo lo rekere |
בשל קוצר הזמן הדבר הכרחי/חיוני |
|
rekolyo m. |
אוסף, לקט |
collection |
|
rekolyo de poezías/de refranes/de kuentos morales |
לקט/אנתולוגיה של שירה/פתגמים/סיפורים |
|
rekorso m. |
מפלט, מנוס, מוצא; משאב |
refuge, escape, source; resource |
|
tener rekorso |
הסתייע ב-, פנה ל-, הזדקק ל- |
|
rekovrar v. |
גבה, קיבל בחזרה, לקח בחזרה |
|
|
rekovrar sus fuersas |
אזר מחדש כוחותיו |
|
rekovrar salú |
להחלים |
|
rekreativo adj. |
מבדר, משעשע |
|
|
tadrada rekreativa |
ערב של בילוי |
|
rekreser v. |
קרה, התרחש; פיתח, הגדיל; גדל; הוסיף ''עיניים'' (בסריגה) |
|
|
el frío rekrese |
הקור מעצים |
|
rekuerdo m. |
זכרון, זכר |
|
|
por rekuerdo |
לזכר; למזכרת |
|
relampagear v. |
הבריק, הזהיר, נצץ |
|
|
relampagea relámpagos |
הבריק ברקים |
|
relampageo m. |
סערת ברקים |
|
|
pasar komo el relámpago |
חלף כברק, במהירות הבזק |
|
relámpago m. |
ברק |
|
|
pasar komo el relámpago |
לחלוף במהירות של ברק |
|
relasión f. |
קשר, יחס, זיקה; סיפור המעשה; דו''ח |
|
|
en relasión a |
ביחס ל-, בזיקה ל- |
|
estar en buenas relasiones |
לשמור על יחסים טובים |
|
relasiones públikas |
יחסי ציבור |
|
relasiones de famiya |
קשרים משפחתיים |
|
relasiones de echo |
קשרים עסקיים |
|
relustro/relustre m. |
זיו, זוהר, ברק (של אריג) בעקבות שפשוף ושימוש ממושך) |
|
|
azer/tomar relustre |
לשפשף את הבגד אחרי שימוש ממושך |
|
remandar v. |
דחה |
|
|
remandar un pagamiento |
לדחות את הפירעון למועד מאוחר יותר |
|
remansarse v. refl. |
הסתדר |
|
|
el tiempo se remanso |
מזג האוויר נרגע |
|
remarka (fr.) f. |
הערה; נזיפה, גערה, תוכחה; האשמת נגד |
|
|
azer remarkas (fr.) |
לנזוף ב-, לגעור ב-, להוכיח את |
|
remarkas (fr.) |
נזיפה, תוכחה, הערות |
|
remarkar (fr.) v. |
העיר; הבחין ב-, שם לב ל-; קבע, נוכח לדעת |
|
|
azer remarkar (fr.) |
להצביע על, להביא לתשומת לב |
|
remedio m. |
תרופה, מרפא; פתרון, תקנה, תיקון, מוצא, תקווה, אמצעי, עזרה |
|
|
bushkar remedio |
לבקש מוצא |
|
ke remedio ay |
מה אפשר לעשות? |
|
sin remedio |
שאין לו מרפא, שאין לו תקנה |
|
no ay remedio, ni uno ni medio |
זה בלתי אפשרי באופן מוחלט, הוא חייב להתפטר - כל התעקשות תהיה חסרת תועלת |
|
remendo m. |
הטלאה, תִּקּוּן בבגד; טלאי |
|
|
echar remendo |
להטליא; ''למרוח'' (לתרץ דבר מה) |
|
remendo de hesha en sayo de seda |
טלאי גס על בגד משי - תירוץ בלתי משכנע |
|
remezidú (ebr.) m. |
עקבות, שארית, זכר, שריד |
|
|
no kedar remezidú (ebr.) |
לא נותר זכר |
|
no deshar remezidú (ebr.) |
לקחת הכל בלי להותיר עקבות |
|
remo m. |
משוט |
|
|
a pedo i a remo |
בקשיים מרובים |
|
remojar v. |
הרטיב, ליחלח, הישרה במים, הטביל |
|
|
remojar el garón (ebr.) |
להרטיב את הגרון, לשתות משקה מרענן |
|
remoler v. |
טחן הרבה |
|
|
oro remolido |
זהב גלמי |
|
remolino m. |
מערבולת; גזים ולחץ במעיים |
|
|
remolinos |
מריבה, סכסוך |
|
remolinos i truenos |
מזג אוויר סוער |
|
estar metido en remolinos i truenos |
להסתבך במריבות סוערות |
|
remontar (fr.) v. |
שיקם, שיפץ, הקים מחדש; חיזק; היה קיים מאז .. |
|
|
remontar un almario |
לשפץ את הארון תוך שימוש בחלקי חילוף |
|
evenimiento ke remonta a sien anyos |
אירוע הלוקח אותנו מאות שנים אחורה |
|
remorso (it./port.) m. |
יסורי מצפון, מוסר כליות, חרטה |
|
|
tener/sentir remorso |
לחוש נקיפות מצפון |
|
kedar remorso |
להותיר רגשות אשמה וחרטה |
|
no pueder bivir del remorso |
להתענות בשל רגשי אשם וחרטה |
|
rempushón m. |
הדיפה, דחיפה אלימה |
|
|
a rempushones |
בדחיפות ומהלומות |
|
render/rendir (fr.) v. |
הקיא, הקיא את נשמתו; החזיר, השיב, נתן, העניק; הפך ל-; נשא פירות (רווחים); מכר במכירה פומבית |
|
|
kuento rendido (fr.) |
דין וחשבון, דו''ח |
|
render (fr.) dichozo/venturozo |
עשה למאושר |
|
render (fr.) el alma |
להוציא את נשמתו (התעייף); מת |
|
render (fr.) flako |
החליש |
|
render (fr.) grasias |
להודות, להביע תודה |
|
render (fr.) hazino /hazinento |
להחלות, לעשות חולה |
|
render (fr.) kuento |
נתן דין וחשבון, דיווח |
|
render (fr.) posivle |
אִפְשֵׁר |
|
render (fr.) servisio |
סייע, עשה טובה |
|
render (fr.) vijita |
ביקר |
|
render (fr.) las mizvot (ebr.) |
למכור בבית הכנסת את "המצוות" (פתיחת ההיכל, הקמת ספר, עליה לתורה וכו') |
|
render (fr.) lo ke se tomó emprestado |
לפרוע את חובו, להחזיר את מה ששאל |
|
render (fr.) un bien a su patrón |
להחזיר נכס לבעליו |
|
renderse/rendirse (fr.) v. refl. |
השתעבד, התמסר לאויב, מסר עצמו לאויב, נכנע, ''הרים ידים''; התעייף, התייגע; הלך ל-, נסע ל-; נתן לעצמו |
|
|
renderse (fr.) kuento |
להווכח לדעת |
|
renderse a la keilá (ebr.) |
התמסר והקדיש כל עתותיו לבית הכנסת |
|
rengí (t.) adj. |
בעל צבע |
|
|
kavé-rengí (t.) |
בעל צבע קפה |
|
reniegar v. |
השתמד, המיר דתו, כפר, התכחש ל-; סתר את |
|
|
reniegar su firma |
להתכחש לחתימתו |
|
reniegar ijos/mujer/parientes |
להתכחש לבני משפחתו ולסרב למלא חובותיו כלפיהם |
|
reniegar en la Ley/en el Dio |
לכפור בדת/באלוהים |
|
renombre m. |
פרסום, מוניטין |
|
|
ganarse renombre |
קנה מוניטין |
|
rentrar (fr.) v. |
חזר, שב, נכנס |
|
|
rentrar (fr.) en konversasión |
להכנס בשיחה |
|
repasar v. |
גיהץ; שנה, חזר על; שינן |
|
|
repasar la lisión |
לשנן, לחזור על השיעור |
|
repensar v. |
העמיק לחשוב, חשב פעם נוספת |
|
|
pensar i repensar |
לחשוב פעמיים, להעמיק חשוב; לחשוב בלי יכלת להחליט |
|
repetir v. |
חזר על, שנה, אמר שוב; חזר לסורו |
|
|
repetir klasa |
להשאר כיתה |
|
repotrón m. |
נהנתן; אדם הנופח חיים (במסיבה וכו') |
|
|
puerpo repotrón |
אדם שכל מעייניו בהנאתו ותענוגותיו |
|
repotreo m. |
עליזות, חיות, עִנּוּגִים, חיי עֹנֶג |
|
|
estar en un repotreo |
לחיות חיי תענוגות |
|
repozado adj. |
שלו, שקט, שוקט, רוגע, רגוע, נינוח, שאנן |
|
|
estate repozado! |
שב בשקט! תפסיק לזוז בלי הרף! (פניה אל ילד סורר) |
|
repozante adj. |
מרגיע, נינוח |
|
|
una lektura repozante |
קריאה שאינה מגרה את הסקרנות ואינה מצריכה מאמץ שכלי |
|
una persona repozante |
אדם שחברתו משרה שלווה ורוגע |
|
repozar v. |
הרגיע, השקיט; נח, חדל מעבודתו/מפעילותו |
|
|
aki repoza el defonto.. |
כאן נח (מנוחת עולמים) .. (כתובת על מצבה) |
|
ke su alma repoze en paz! |
ינוח על משכבו בשלום! (על המת) |
|
repozo m. |
שלווה, מנוחה, רוגע, מרגוע, שקט, שאננות, הפוגה; מתינות, שיקול דעת |
|
|
kitar a uno de su repozo |
להוציא מישהו משגרת חייו; לגרום לו דאגות |
|
repozo de kavesa |
לחיות בביטחון סוציאלי משוחרר מדאגות פרנסה וקיום |
|
repozo de kavesa |
פרנסה בטוחה |
|
salir de su repozo |
לצאת משלוותו; לצאת מן השגרה |
|
topar el repozo |
למצוא פתרון לבעיה מתמשכת; לבוא אל המנוחה ואל הנחלה |
|
s.huenyo i repozo |
שינה נעימה! |
|
en repozo esté su alma! |
ינוח על משכבו בשלום! (על מת) |
|
pedrer el repozo |
להיות נתון במערבולת עסקיו/צרותיו |
|
reprezentante m. |
מייצג, נציג, בא כוח, סוכן |
|
|
kaza de reprezentantes |
בית הנבחרים |
|
reproshe m. |
נזיפה, גערה, תוכחה |
|
|
azer reproshes |
לנזוף ב-, להוכיח מישהו על פניו |
|
repudio m. |
גועל, תיעוב; אדם דחוי מקהילתו |
|
|
repudio de su famiya/de su puevlo/de su nasión/del Dio i de la djente |
אדם שהוא תועבת משפחתו/עמו/אומתו/מאוס בעיני אלוהים ואדם |
|
repuesta f. |
תשובה, מענה |
|
|
deshar sin repuesta |
להשאיר בלי מענה |
|
repuesta de bovos |
תשובה מטופשת, תירוץ סרק נטול כל שכל ישר המחריף את העבירה במקום לכפר עליה |
|
resentirse v. refl. |
סבל מתוצאות ארוע קודם |
|
|
resentirse de un aksidente/una vieja hazinura |
לסבול מתאונה שקרתה בעבר/ממחלה ישנה |
|
resiento m. |
סדר, סידור שיטתי הנעשה בישוב דעת |
|
|
gastar kon resiento |
להוציא כסף בזהירות וישוב דעת |
|
tener resiento |
להיות בעל נטייה לסדר |
|
tener resiento de kavesa |
להיות בראש שקט, נקי מדאגות |
|
avlar kon resiento |
לדבר במתינות תוך הצגה שיטתית של הנושא בלי להרים את הקול |
|
meter resiento |
להכניס סדר ומשמעת במקום שבו הם נעדרו |
|
tener un resiento de vida |
לנהל אורח חיים מאורגן ומסודר בלי לחרוג מן האמצעים העומדים לרשותו |
|
azer las kozas kon resiento |
לפעול בחכמה, לאחר שיקול דעת מעמיק, באופן שיטתי |
|
resiento de kaza/de fecho/de famiya |
ארגון שיטתי שלו ונוסך בטחון של הבית/העסק/המשפחה |
|
resivida f. |
קבלה, אישור; קבלה, קבלת פנים |
|
|
kontra resivida |
כנגד קבלה |
|
resivir v. |
קיבל, ערך קבלת פנים/מסיבה; יילד, קיבל את היילוד |
|
|
resivir a echar |
הלין, איכסן |
|
resivo m. |
קבלה; קבלת פנים |
|
|
al resivo.. |
עם הקבלה, עם קבלת .. |
|
de buen resivo |
מכניס אורחים, אדיב |
|
reskontrar v. |
נתקל בדבר רע; סבל מתוצאות של |
|
|
reskontrar belá (t.) |
נתקל בבעיות אחרי שניסה לגמול טובה |
|
respekto (fr.)/respeto m. |
הערכה, הוקרה, כבוד, כבוד עצמי, יראת כבוד, הערצה, התחשבות |
|
|
grande respekto (fr.) |
הערצה |
|
kon respekto (fr.) avlando.. |
סליחה שאני אומר לך.. |
|
mankansa de respekto (fr.) |
חוסר כבוד |
|
responder v. |
השיב, ענה |
|
|
responder de |
לערוב ל- |
|
responsabilidad/responsabilitá f. |
אחריות |
|
|
sovre la responsabilidad |
תחת חסות, תחת אחריות |
|
responsavle adj. |
אחראי |
|
|
tener responsavle |
להיות אחראי ל-, לשאת באחריות, לערוב |
|
resta/reste f. |
מחרוזת (שומים, בצלים וכו') |
|
|
resta de dukados |
מחרוזת דוקטים/מטבעות זהב |
|
resto m. |
שארית, מותר, יתרה, עודף, שיור, שריד |
|
|
de(l) resto |
עם זאת, יתר על כן, חוץ מזה |
|
resumido adj. |
שאיבד לחותו/לחלוחיתו (נאמר על אוכל) |
|
|
kieftes resumidas/peshe resumido |
כופתאות בשר מבושלות בישול יתר/דג מבושל בישול יתר |
|
retadro cf. retardo |
|
|
|
estar en retardo |
לאחר, להיות באיחור |
|
venir kon retardo |
להגיע באיחור |
|
tener retardo |
איחור בהגעת הווסת |
|
retener v. |
החזיק; זכר, שמר בזכרונו; שם מכשול, עיכב |
|
|
retener la lisión |
לשנן בעל פה את השיעור |
|
retener el treno |
לעכב מועד יציאת הרכבת (לגרום לה לצאת באיחור) |
|
retirar v. |
הסיר, הוציא, הוריד; הסתלק, פרש, נסוג |
|
|
retirar su kapital de un echo |
למשוך חזרה את השקעתו בעסק |
|
retomar v. |
לקח מחדש; התחיל מחדש |
|
|
los echos retomaron |
העסקים התאוששו וחזרו לתיקנם |
|
retorno m. |
החזרה, השבה; חזרה, שיבה; התחדשות, התאוששות |
|
|
al/en retorno |
בחזרה; באירוניה: עם תחית המתים |
|
de retorno |
בשוב(ו) |
|
reushir (fr.) v. |
הצליח, עלה יפה |
|
|
no reushir (fr.) |
להכשל, לא להצליח |
|
revah (ebr.) m. |
רווח, רווחה |
|
|
revah veazlaha (ebr.) |
רווח והצלחה |
|
revanada f. |
פרוסה, נתח, פלח |
|
|
revanadas de parida |
פרוסות לחם טבולות בחלב ואחר כך בביצים ומטוגנות בשמן חם |
|
revenir (fr.) v. |
חזר, שב; התאים; השתווה בערכו ל-; הגיע לו; עלה (כסף) |
|
|
revenir (fr.) a su lugar |
חזר למקומו |
|
revenir a (fr.) |
היה מוטל על |
|
revenir (fr.) en si |
התאושש |
|
rever v. |
ראה שנית, התראה |
|
|
al revernos! |
להתראות! |
|
revés m. |
צד שני, גב |
|
|
a la revés |
בהיפוך |
|
a revés |
להפך |
|
a revés i al derecho |
בהיפוך ובמישרין |
|
a revés los buenos días |
לעשות בצורה הפוכה מן הראוי והנדרש |
|
azer las kozas a revés |
לעשות את הדברים להיפך |
|
dar charparas a revés i al derecho |
לסטור בזה אחר זה בכף היד ובגב היד |
|
tomar las kozas a revés |
להבין את הדברים בצורה הפוכה מן הכוונה המקורית ולהעניק להם משמעות שלילית |
|
ropa valivle a revés i al derecho |
בד הראוי לשימוש משני צידיו |
|
revista m. |
כתב עת, עיתון, תקופון, חוברת; סקירה; מחזה קל; מסקר, מצעד צבאי |
|
|
pasar en revista |
לסקור |
|
rey m. |
מלך |
|
|
el ijiko del rey |
אדם שמתייחסים בסלחנות לכל מעשיו |
|
el rey chiko |
הבן המפונק המקבל כל מה שמתחשק לו |
|
el rey turko |
אדם רב עצמה |
|
kaza de reyes |
משפחה החיה ברווחה |
|
kitar al rey meter al vizir (t.) |
דיבר לשון הרע |
|
komo de mi al rey/de mi al rey |
מרחק שמים וארץ |
|
no me komenda ni el rey! |
אף אחד לא יתן לי פקודות! |
|
pregón del rey |
צו מלמעלה |
|
vida de reyes |
חיי רווחה ללא דאגות |
|
el rey de la mentira/de los mentirozos |
שקרן כפייתי |
|
el Rey de los reyes |
מלך מלכי המלכים (הקדוש ברוך הוא) |
|
es para emprezentar al rey |
כה יפה עד כי ראוי לתתו כמתנה למלך |
|
estar un rey |
ליהנות מחיי עושר ורווחה |
|
i reyes pasan! |
גם המלכים עלולים לעבור זאת ולרדת מגדולתם! |
|
kita reyes i mete reyes |
הוא ממליך מלכים - בעל עצמה וכוח השפעה (נאמר גם באירוניה כלפי מי שמתיימר לכך) |
|
la kaye es del rey |
זה מקום ציבורי פתוח לכל |
|
ni rey en su ayuda |
(באירוניה:) שחצן המתפאר בכוחו ויכולתו - אינו נזקק לעזרת המלך |
|
onde va el rey kon su pie |
המקום שאליו הולך המלך לבדו - השירותים |
|
rey muerto, rey puesto! |
המלך מת - יחי המלך! |
|
parese un rey |
עשיר מופלג, חי כמו מלך |
|
salir delantre el rey/a la barva del rey |
לומר מה שיש לו בעוז ובביטחון - אפילו מול בעלי השררה |
|
sota, kavayo, rey, azo |
ארבעת הקלפים הגבוהים בחפיסת הקלפים (הספרדית) - האס ושלושת קלפי החצר |
|
rezalet (t.) m. |
שפלות, נבזות, גסות, נבלה; עלבון פומבי, בושה |
|
|
estar a rezalet (t.) |
נאמר על סחורה מבוקשת שאזלה מן השוק |
|
salir a rezalet (t.) |
להיות ללעג בציבור |
|
rezidensial adj. |
של מגורים |
|
|
kuartier rezidensial |
שכונת מגורים |
|
rezín adv. |
לא מכבר, לא מזמן, זה אך, זה מקרוב |
|
|
rezín kazado |
זה עתה נישא, נישא לאחרונה |
|
rezín nasido |
תינוק, יונק, עולל |
|
rezín parida |
זה עתה ילדה |
|
rezinyasión f. |
כניעות, ויתור, כניעה, השלמה |
|
|
al fondo de la rezinyasión yaze la révolta |
מתחת לכניעה רובץ (אורב) המרד |
|
rezio adj. |
חסון, חזק, יציב, מוצק; בריא |
|
|
pizar en tavla rezia |
ללכת על קרקע יציבה - ללכת על בטוח |
|
rezio de salud |
בעל בריאות איתנה |
|
rezio de veluntad |
בעל רצון עז |
|
sano i rezio! |
שתהיה לי בריא! |
|
rezio de korasón |
קשה לב, מקשה ליבו |
|
rezior m. |
חוסן, חוזק, מוצקות, קשיות, יציבות |
|
|
rezior de karákter |
אופי חזק |
|
rezior de korasón |
קשי לב, אכזריות |
|
rezumen m. |
סיכום, תמצית, קיצור |
|
|
en rezumen |
בקצרה |
|
ribuy (ebr.) m. |
ריבוי, גידול, עליה; כמות גדולה |
|
|
abashó ribuy de luvia |
ירדו מטרות עוז, היה "שיטפון" |
|
richina f. |
קיקיון |
|
|
azeite de richina |
שמן קיק |
|
ridíkolo/ridíkulo adj. |
מגוחך, נלעג, גרוטסקי |
|
|
azerse ridikolo |
לשים עצמו ללעג |
|
fuir del ridikolo |
להיזהר מלהיות ללעג |
|
riente adj. |
חייכני, עליז |
|
|
kara riente |
פנים שוחקות - אדם חייכן ומאיר פנים |
|
rifa f. |
הגרלה, תגרולת |
|
|
le kayo la rifa |
העלה בגורל; הוכה על ידי הגורל; מת |
|
travar la rifa |
להטיל גורל |
|
echar a la rifa |
להעמיד להגרלה |
|
a ken le kayó la rifa? |
בגורלו של מי עלה הפעם להיות קרבן לכעסו של הבוס/אבא וכו'? |
|
rigado adj. |
מקווקו, משורטט |
|
|
papel rigado |
דף משורטט/מסורגל |
|
rigor m. |
קפדנות, הקפדה, חומרה, קשיחות, קשיות |
|
|
a la rigor |
בקושי, בדוחק, באין ברירה |
|
rihado adj. |
מקומט, מכוסה קמטים |
|
|
kara rihada |
פרצוף מלא קמטים |
|
riir v. |
צחק |
|
|
aze riir |
מעורר צחוק בהגזמתו |
|
de riir |
מצחיק, מגוחך, משעשע |
|
es de pishar de riir |
מצחיק מאוד |
|
es por riir |
זה רק בצחוק |
|
le rie la kara |
רואים בפניו שהוא מרוצה |
|
pisharse de riir |
להשתין מרוב צחוק |
|
riendo riendo |
לעשות משהו ברצון, בחיוך על הפנים |
|
riir a la bovedad |
לצחוק בלי סיבה |
|
ya rió tesabeá (ebr.) |
סוף סוף חייך האיש הקודר הזה |
|
kansarse de riir |
להרבות לצחוק עד עייפות |
|
es a muerir de riir |
למות מרוב צחוק .. |
|
es de riir |
זה מעורר לעג, בוז וצחוק |
|
te vas a riir |
אתה תצחק ותיהנה כשתשמע זאת מפי - זה נשמע לא ייאמן ודמיוני אך הוא אירע באמת |
|
riir por no yorar |
לצחוק במרירות למראה מחזה המעורר רחמים מהולים בבוז |
|
riirse v. refl. |
הצטחק, צחק |
|
|
no te rias |
קח זאת ברצינות! |
|
riirse de si para si |
לצחוק בליבו |
|
riirse de suyo |
לצחוק בלי סיבה נראית לעין |
|
riirse debasho el musho |
הבעת לעג דקה |
|
rijidor/dera n. |
מנהלן, מנהל משק, מנהל, מארגן, מסדר |
|
|
el rijidor de la kaza |
ראש המשפחה |
|
rijir v. |
אירגן, ניהל, סידר, ערך, התקין, טיפל ב-; סיפק, נתן; רחץ את המת; הכין אוכל, בישל |
|
|
azer rijir su kapital |
לקבל רווח מן ההון |
|
deshame rijir |
אל תתערב! תן לי לנהוג לפי ראות עיני |
|
rijir echo |
לנהל עסק |
|
rijir famiya |
לנהל משק בית |
|
rijir ijos |
לטפל בילדים |
|
rijir la meza |
לתת לכל אחד מן הסועדים את מנתו |
|
rijir kaza |
לנהל משק בית |
|
rijir hazino |
לטפל בחולה לאורך כל מחלתו |
|
rijir de parida |
לטפל ביולדת כל זמן היותה מוטלת במיטה |
|
no se ke rijir/ke ke rija/komo rijir |
אני מהסס ואיני יודע מה להחליט |
|
ke se rije? |
מה לעשות? אין לי ברירה |
|
el kodrero no rije |
"בשר הכבש מצטמק" - הבישול מקטין את נפח תבשיל |
|
rijirse v. refl. |
התנהג; התנהל; הביא סדר בחייו |
|
|
ke se rije? |
מה לעשות? אין ברירה! |
|
rijirse a si |
לטפל בעצמו ב- |
|
rijo m. |
ניהול, ארגון, סידור, טיפול; עבודה, מטלה; בישול; סעודת חג; תבשיל עשיר להבראת חולים |
|
|
darse rijo |
לטפל ולדאוג היטב לעצמו, לאכול מן המובחר |
|
el rijo de la kaza |
ניהול משק הבית |
|
rijo amanado |
סידור נבון של חפצי הבית המבטיח זמינות נוחה; לבוש נשי פתוח וחושפני |
|
rijo de kaza |
כל הנדרש לניהול משק הבית |
|
rijo liviano/pezgado |
ניהול קל ונוח/ קשה וכבד של הבית |
|
rijo arrekojido |
סידור הגיוני ונוח של בית המאפשר תחזוקה נוחה |
|
rijo kanseriozo |
סידור בלתי הגיוני ובלתי נוח של בית שתחזוקתו מייגעת |
|
rikeza f. |
עושר, הון, רכוש; שפע |
|
|
rikeza!/ke rikeza! |
נפלא! נהדר! |
|
tener rikezas |
להיות בעל הון |
|
riko adj. & m. |
עשיר, אמיד; שופע; מוצלח, יפה |
|
|
los rikos |
מעמד העשירים |
|
muevo riko/mueva rika |
מתעשר, עשיר חדש |
|
riko i afaziendado |
עשיר ובעל נכסים |
|
ke riko!/ya esta riko! |
כמה יפה! |
|
ringa (t.) f. |
הרינג, דג מלוח, מליח |
|
|
seko komo la ringa |
מיובש כמו דג הרינג, כמו דג מלוח |
|
río m. |
נהר, נחל, פלג |
|
|
río rebuelto |
נהר גועש |
|
risuenyo adj. |
חייכני, חייכן |
|
|
kara risuenya |
פרצוף חייכני |
|
rito m. |
טכס, פולחן |
|
|
el rito eskenají/el rito sefardí/el rito karaíta |
המסורת ומנהגי האשכנזים/הספרדים/הקראים |
|
rizá (t.) f. |
מטפחת, ממחטה |
|
|
echar/traer en rizá |
להתייחס רע אל מישהו, להביאו לדמעות |
|
estar/venir/kedar en rizá |
להעגם, להתעצב עד דמעות |
|
en una punta de rizá |
בתוך מטפחת קשורה (לשמירת כסף) |
|
riza f. |
צחוק |
|
|
de pishar de la riza |
עשה במכנסים מרוב צחוק |
|
kara de riza |
עליז, בעל פנים שוחקות; פנים חייכניות, מזג טוב |
|
kedar en la riza |
לעמוד להתפוצץ מרוב צחוק |
|
riza bova |
צחוק מטופש ללא סיבה |
|
riza falsa/riza de shakas |
צחוק מזויף |
|
riza feshuga |
צחוק ללא סיבה המעצבן את הנוכחים |
|
riza kontenta |
צחוק פתוח ומשוחרר |
|
saltar de la riza |
להתפוצץ מצחוק |
|
taraká de riza |
צחוק מתגלגל |
|
tomar/saltar la riza |
לפרוץ בצחוק, להגיב בפרץ צחוק |
|
arreventarse de la riza |
להתפוצץ מרוב צחוק |
|
rizika f. |
צחוק מעושה ומאומץ; העויות צחוק שעושים לתינוק |
|
|
azer la rizika |
לצחקק בצביעות |
|
rizikar (it.) v. |
סיכן, הימר על |
|
|
rizikar (it.) la vida/la salud |
לסכן את החיים/את הבריאות; להמר על חייו/בריאותו |
|
rizikar su fortuna |
לסגן את הונו ונכסיו |
|
ríziko (it.) m. |
סיכון |
|
|
entrar en ríziko (it.) |
להכנס לסכנה |
|
ríziko (it.) de muerte |
סכנת חיים |
|
meterse en riziko |
לסכן את עצמו, לחשוף עצמו לסכנה |
|
rizil (t.) m. & adj. |
חרפה; בוש, מבוייש, עוטה חרפה |
|
|
azer rizil (t.) |
לעג ל-, בז ל-, שם לקלס, הלבין פניו ברבים |
|
azerse rizil |
לשים עצמו ללעג וקלס |
|
salir a rizil |
נמכר במחיר נמוך בהיעדר קונים |
|
rizivle adj. |
מצחיק, מעורר צחוק, גורם להשתין מרוב צחוק |
|
|
una paga rizivle |
תשלום מגוחך שאינו עומד בשום פרופורציה לעבודה המושקעת |
|
rizma cf. resta |
|
|
|
rizma de igos |
מחרוזת דבלים |
|
rodeo m. |
סיבוב, הליכה מסביב, עקיפה; גלגל |
|
|
todo es rodeo de los sielos! |
גלגל הוא בעולם! |
|
rodeos del Dio |
אצבע אלוהים |
|
rodiyas/rodías f. pl. |
ברכיים |
|
|
asentarse a rodiyas |
לרדת על ברכיים; להתקע במקום שאין רוצים בך |
|
de rodiyas |
על הברכיים |
|
echarse a las rodiyas de uno |
ליפול על הברכיים לפני מישהו/להתחנן לפני |
|
rogador m. |
המעתיר, המתפלל |
|
|
el ke sea rogador por mozotros! |
שיהיה הוא למליץ בעדנו! (כאשר מדברים על נפטר אהוב) |
|
rogar v. |
ביקש, הפציר, התחנן, הפגיע, התפלל |
|
|
a rogar |
בשפע |
|
rogar al Dio |
להתפלל לאלהים |
|
te rogo i te namoro |
אני מפיל תחינתי לפניך |
|
rogar por la vida de uno |
להעתיר תפילה ותחנונים לפני הקב"ה למען חייו של מישהו |
|
rogativa f. |
תחינה, תפילה, תחנון, בקשה |
|
|
kon rogativas |
בהפצרות ותחנונים |
|
rolo (1) m. |
גליל |
|
|
rolo de papel |
גליל נייר |
|
rolo (2) (fr.) m. |
רשימה, תור; תפקיד (בתיאטרון וכו') |
|
|
a torno de rolo (fr.) |
לפי התור |
|
no djugar rolo (fr.) |
אינו משחק תפקיד, אין לו כל השפעה |
|
djugar rolo (fr.) |
למלא תפקיד |
|
romana f. |
מאזנים, משקל, פלס; אשה מכוערת |
|
|
pezar kon romana |
לשקול בדעתו בצורה שטחית ומרפרפת |
|
rompedor m. |
פטפטן, קשקשן, ברברן |
|
|
rompedor de meoyos/de selevros |
אדם המעייף בדיבורו הבלתי נלאה, מנפח את השכל |
|
romper v. |
שבר, ניפץ, ריסק; קלקל; עצר, הפסיק, ביטל; הפר ברית, חילל שבועה |
|
|
el frío rompio |
הקור נשבר |
|
los presios estan rompiendo |
המחירים יורדים |
|
romper a uno |
להכחיש דברי מישהו בצורה בוטה; לסרב לבקשה בצורה בוטה |
|
romper el ilo |
לנתק יחסים |
|
romper el pie de Satán (ebr.) |
לעצור, להפסיק (''לשבור את רגל השטן'') |
|
romper el trespil (t.) |
לשבור את הקרח - לעשות צעד ראשון להפשרת יחסים |
|
romper el yelo |
לשבור את הקרח; ליצוק מים חמים כדי לחמם מים קפואים |
|
romper la fyel/los guesos a alguno |
לכעוס מאוד על מישהו; להכות מישהו קשות |
|
romper un despozorio |
לבטל אירוסין |
|
romper un kazamiento |
לשבור קשר נישואין, להביא לגירושין |
|
romper un kontrato |
לבטל חוזה |
|
te lo rompe el fransez |
הוא דובר צרפתית בקלות וברהיטות |
|
romper meoyos/selevros/kavesas |
מדבר בלי הרף עד שעמום וגרימת כאב ראש לנוכחים - מנפח את השכל |
|
romperse v. refl. |
נשבר; שבר, קרע; נקע את הירך |
|
|
ke se rompe |
שביר |
|
romperse el puerpo |
להתעייף מאוד |
|
rompimiento m. |
שבירה, ניפוץ, שבר, ניתוק; פריצה |
|
|
rompimiento de meoyo |
בעיה/משימה המצריכה מאמץ שכלי רב |
|
ronkar v. |
נחר, ישן עמוק |
|
|
estar ronkando |
להתעלם מכל המתרחש סביבו |
|
ronkera/ronkero f. |
צרידות מתמידה |
|
|
estar kon ronkera |
לסבול מצרידות מתמדת |
|
ronko adj. |
צרוד |
|
|
boz ronka |
קול צרוד ומחוספס |
|
ropa f. |
בד, ארג, אריג; בגדים; סחורה; לבנים; וילון עבה |
|
|
las ropas |
בגדים |
|
ropa basha |
סחורה מאיכות ירודה; אנשים פחותי ערך |
|
ropa biva |
סחורה הנמכרת במהירות; אדם חייכני ונעים |
|
ropa kista |
סחורה בעלת ביקוש גבוה |
|
ropa korriente |
סחורה מאיכות מצויה |
|
ropa limpia |
סחורה ללא פחת/ללא פגם; אדם לא מוסרי ומסוכן (בלשון סגי נהור) |
|
ropa pronta |
סחורה מוכנה למשלוח; קונפקציה |
|
ropa vieja |
בגדים משומשים |
|
ropa k'está arrastando por el charshí |
סחורה המצויה בשוק בכמויות גדולות, בשפע |
|
ropa vieja merkamos! |
הכרזתם של סוחרי בלואים בעברם ברחובות (אלטע זאכן) |
|
ros.hodes (ebr.) m. |
ראש חודש |
|
|
kada ros.hodes i sabá |
לעתים קרובות |
|
roska f. |
צנים, עוגה יבשה, כעך |
|
|
estar a roskas |
להיות בעל משמנים |
|
roskas de alhashú |
סהרונים במילוי אגוזים |
|
rota f. |
סרוב גמור; ניתוק יחסים מוחלט; מלים הנזרקות לאוויר כדי לדוג מידע |
|
|
a rotas i a pilotas |
בצורה מבולבלת, בחיפזון ובחוסר דיוק |
|
dar la rota |
להביע סרוב מוחלט |
|
echar una rota para aferrar una sana |
לנסות למשוך מישהו באף ע"י השמעת בדותה על נושא מסויים שאינך מצוי בו כדי לדלות מידע מדוייק |
|
roto adj. |
שבור, מקולקל |
|
|
tener el puerpo roto |
לחוש עייפות גדולה |
|
tiesto roto |
כחרס הנשבר - דבר/אדם חסר ערך |
|
rovar v. |
גנב, גזל |
|
|
rovar el korason |
לגנוב ליבו של מישהו |
|
roza f. |
ורד, שושנה; פרח |
|
|
día de rozas i flores |
יום שטוף שמש |
|
el hazino esta roza |
ירד חומו של החולה ופניו הוורידו והתרעננו |
|
estar komo la roza |
היה בעל חזות מושלמת, יפה כמו ורד |
|
kara de roza |
פנים יפים וחייכניים |
|
rozas rozas |
(לחלק את הכרובית) ל''פרחים'' קטנים |
|
gueler la roza |
להפיץ ניחוח נעים |
|
rozado adj. |
ורוד, ורדי, בעל ניחוח של ורד |
|
|
agua rozada |
מי ורדים |
|
ruah (ebr.) m. |
רוח; נשמה; נשימה |
|
|
kedar sin ruah (ebr.) |
להשאר בלי נשימה (בעקבות מאמץ) |
|
no ay ruah (ebr.) |
האוויר אינו זז |
|
ruido m. |
רעש, המולה, שאון; שקשוק, קרקוש; שמועה |
|
|
ruido seko |
נקישה |
|
ruidos koren ke |
יש שמועה ש- |
|
rumía f. |
גירה |
|
|
alsar rumía |
להעלות גירה |
|
rumor m. |
שמועה |
|
|
rumores m. pl. |
שמועות |
|
ruvina f. |
הרס, מפולת, חורבה, חורבות, הריסות, עיי חורבות; התרוששות |
|
|
es una ruvina |
מדובר בהפסד רציני; זו הוצאה מוגזמת |
|
ruvinador m. |
מהרס, מחריב, הורס |
|
|
ruvinador de kazas |
אדם המעורר מדנים בין בני זוג, הורס משפחות |
|
ruvio adj. |
אדמוני, אדמדם, אדום שער, ג'ינג'י; בלונדיני |
|
|
birra (port.) de ruvio |
זעם בלתי נשלט, כעס של ג'ינג'י |
|
sabá/sabat (ebr.) m. |
שבת |
Sabbath |
|
guadrar el sabá (ebr.) |
לשמור שבת |
|
kantarlas de sabá (ebr.) a uno |
לומר למישהו כל מה שיש על הלב כנגדו |
|
noche de sabá (ebr.) |
ליל שבת |
|
sabá (ebr.) de las novyikas |
שבת שלפני פורים |
|
se izo todo sabá (ebr.) |
חיי בטלה ותענוגות |
|
tokar lumbre en sabá (ebr.) |
לעבור עבירה חמורה |
|
de sabá en sabá (ebr.) |
משבת לשבת, בכל שבת |
|
esbivlar el sabá (ebr.) |
לחלל שבת |
|
la karraya de sabá (ebr.) |
מנורת שמן תלויה ומשתלשלת מן התקרה שהיו מדליקים למאור לפני כניסת השבת |
|
vestirse de sabá (ebr.) |
ללבוש בגדי שבת |
|
vijita de sabá (ebr.) |
ביקורי קרובים הנערכים בשבת |
|
sabá la tadre (ebr.) |
שבת אחה"צ לפני שקיעת החמה |
|
echarse lo de sabá (ebr.) en semana |
ללבוש בגדי שבת ביום חול |
|
sachmá (t.) f. |
דברי הבל, שטויות, השמצה, הטלת דופי |
Vain talk, nonsense, slander, slander |
|
echar sachmá (t.) |
לרמוז רמיזות מרשיעות ומטילות דופי |
|
saeta f. |
חץ; בוכייר |
Arrow; Bochier |
|
lijero komo la saeta |
קל כחץ, זריז מאוד |
|
safek (ebr.) m. |
ספק, פקפוק; חשש, חשד, חשד לאי כשרות |
Doubt, doubt; apprehension, suspicion, suspicion of non-kosherness |
|
entrar en safek (ebr.) |
להכנס לספיקות |
|
no ay safek/sin safek (ebr.) |
אין ספק, ללא ספק |
|
por safek (ebr.) de |
מחשש ל- |
|
salir de safek (ebr.) |
לצאת מכלל ספק, לקבל מידע המסיר את הספיקות |
|
tengo safek/esto en safek (ebr.) |
יש לי ספק/אני מסופק |
|
safí (t.) adj. & adv. |
טהור; לבטח, ללא ספק |
Pure; certainly, without a doubt |
|
te lo do por safí (t.) |
אני יכול להעיד לפניך על היותו טהור |
|
safrá (t.) f. |
מרה, מרה שחורה |
Bile, black bile |
|
gomitar la safrá (t.) |
להקיא את מררתו |
|
safrán m. |
כרכום, זעפרן |
Turmeric, saffron |
|
amariyo safrán |
צהוב ככרכום |
|
sagrado adj. |
קדוש |
holy |
|
un dover sagrado |
חובה קדושה |
|
sakadura f. |
הוצאה, עקירה, חילוץ, מוצא |
Removal, displacement, extraction, origin |
|
sakadura de lavios |
מוצא שפתים |
|
sakar v. |
הוציא, הסיר, הוריד, סילק |
Removed, removed, lowered, eliminated |
|
sakar de pekado |
למנוע מישהו מחטא |
|
sakar el pie de lodo |
להחלץ מצרה; להרוויח בבת אחת סכום כסף גדול המבטיח את העתיד הכלכלי |
|
sakar la barva del lodo |
להמנע מאובדן כספי גדול; להשתיק שערוריה מאיימת |
|
sakat (t.) m. & adj. |
פגום; נכה, בעל מום, קיטע |
Damaged; disabled, deformed, mutilated |
|
deshar sakat/azer sakat |
לעשות לבעל מום |
|
kedar sakat |
להישאר נכה בעקבות תאונה/מחלה |
|
sako m. |
שק; מעיל קצר, וסט, מותניה |
Sack; short coat, vest, waistcoat |
|
echar al sako |
רימה, הונה, הטעה, ''לסובב'' מישהו |
|
echarse el sako al ombro |
לצאת לחפש עבודה |
|
sako de chinchas |
שק פשפשים - אדם דוחה ומעורר גועל |
|
sako de hesha/sako de yuta |
שק יוטה |
|
sako de mentiras |
שק של בדותות ושקרים - שקרן ובדאי |
|
sako de papel |
שקית נייר |
|
sako de sfuenyo |
ישנונון |
|
un sako de kulevras |
פקעת צפעונים, קן נחשים - כינוי לאדם מרושע ומזיק |
|
vestirse de sako i seniza |
ללבוש שק ואפר, להתאבל |
|
sako de tela |
תיק בד, שק בד |
|
yevar un sako bien echo |
ללבוש ז'אקט תפור היטב |
|
sakrifisio m. |
קרבן, עולה, זבח; הקרבה, מסירות נפש |
Sacrifice, offering, offering; sacrifice, dedication |
|
emponerse un sakrifisio |
גילה הקרבה ומסירות נפש |
|
alsar sakrifisio |
להקריב, להעלות קרבן |
|
okuparse de una ovra al sakrifisio de su repozo |
להתמסר למשימה ולהקריב לשם כך את זמן מנוחתו |
|
sakro adj. |
קדוש, מקודש |
Holy, consecrated |
|
djurar sovre lo ke se tiene de mas sakro |
להישבע בכל הקדוש לו |
|
sakudida f. |
נענוע, זעזוע, טלטול; חקירה נמרצת; רעש, רעידת אדמה |
shaking, jolt, jolting; vigorous investigation; noise, earthquake |
|
te lo trushe al lugar en dos sakudidas |
בחקירה נמרצת וקצרה הוצאתי ממנו כל מה שרציתי לדעת |
|
sakudido m. |
ניקוי יסודי של הבית; ניעור יסודי של הכיסים; ניקוי מעיים |
Thorough cleaning of the house; thorough shaking of the pockets; bowel cleansing |
|
azer sakudido |
לעשות נקיון יסודי |
|
sakudir v. |
נענע, זעזע, טלטל, ניער; איבק, ניקה באופן יסודי |
Shake, shock, jolt, shake; dust, clean thoroughly |
|
sakudir kolchas i sávanas |
לנער את המצעים |
|
sakudir la bolsa |
לבזבז את כל הכסף |
|
sakudir la kaza |
לנקות ניקוי יסודי; לרוקן את הבית ממזונות |
|
sakudir las aldikeras |
לנער את הכיסים |
|
sakudir los kashones/almarios |
לאבק ולנער היטב את המגירות/הארונות |
|
sakudir el portefolio |
לבזבז את כל כספו |
|
sakudirse v. refl. |
התנענע, הזדעזע, התנער |
Shaken, shaken, shaken off |
|
sakudirse la yaká (t.) |
להביע מיאוס ומורת רוח |
|
sakudirse las aldas |
לנער חוצנו - לתת כל מה שיש לו |
|
sakudirse las narizes |
למחוט את החוטם |
|
sakudirse las kundurias |
לאבק את נעליו |
|
sal f. |
מלח |
salt |
|
echar sal a la koda |
לזרות מלח על הזנב - לגרום להסתלקות מישהו מן המקום/מן העניינים |
|
echar sal en los ojos |
לזרות חול בעינים |
|
echar sal/echar sal i pimienta |
להוסיף פלפל לסיפור, לקשטו בפרטים פיקנטיים |
|
echar/meter en sal |
המליח |
|
mantenerse kon pan i sal |
'פת במלח תאכל'' - להסתפק במועט, לחיות בצמצום |
|
no tiene sal en la meoyera |
נעדר חריפות שכל, אינו מפולפל; קל דעת |
|
sal a l'agua |
לזרות נכסים לרוח |
|
sal de limón |
חומצת לימון |
|
sal minuda |
מלח דק |
|
todo se izo sal i siniza |
הכל הפך עפר ואפר |
|
traer de la sal fina l'agua |
לצייד מכף רגל ועד ראש - לתת (לזוג צעיר) את כל הדרוש לניהול משק בית |
|
vaziar la sal |
לשפוך מלח - סימן למזל רע |
|
echar sal i meter eskova detrás de la puerta |
לזרוק מלח ולשים את המטאטא מאחורי הדלת: דברים הנעשים כדי להיפטר מנוכחות אורח בלתי רצוי או שהיה לטורח |
|
ulvidar d'echar sal a komer |
לשכוח להמליח את התבשיל (סימן להתאהבות) |
|
echar sal |
להפריז במחיר, לגרום לשלם ביוקר |
|
sal blanka |
גוש גדול של מלח, גביש מלח |
|
sal de kuzina |
מלח גס לבישול |
|
sala f. |
אולם, טרקלין, חדר |
Hall, lounge, room |
|
sala de pranso |
חדר אוכל רחב ידיים |
|
saladear (t.) v. |
הניע, הזיז |
Move, move |
|
saladear kauk (t.) |
הניע כובעו (ביטוי לקבלת מרות) |
|
saladiko adj. |
מעט מלוח מדי; מעט יקר מדי; מפולפל, בעל רמיזות מיניות |
A little too salty; a little too expensive; peppery, sexually suggestive |
|
kitarle saladiko |
לספר בדיחה מפולפלת |
|
kuento saladiko |
חשבון מפולפל; סיפור מפולפל עם רמיזות מיניות |
|
salado adj. |
מלוח; כבוש במלח; יקר |
Salty; Pickled in salt; Expensive |
|
kostar salado |
עולה במחיר מפולפל |
|
peshe salado |
כל מיני סוגים של דגים מלוחים |
|
gizar salado |
להמליח את התבשיל המלחת יתר (סימן לאדם מאוהב) |
|
salam (t.) adj. |
שלם, בלי חסר, במצב טוב; בלי סכנה, בטוח, יציב; ישר, שניתן לבטוח בו בלי הרהור |
Complete, without defect, in good condition; without danger, safe, stable; honest, trustworthy without hesitation |
|
azer echo salam (t.) |
לבצע משהו בשלימות/באופן מושלם |
|
salamura f. |
ציר, תחמיץ, מי מלח |
Stock, silage, brine |
|
meter en salamura |
כבש בציר, החמיץ |
|
salana salana adv. |
בכנות, בלי כל כוונת זדון |
Honestly, without any malicious intent. |
|
avlar/azer salana salana |
לדבר בכנות/למישרין/בלי עקיפין |
|
salar v. |
המליח, כבש במלח |
The salted lamb, lamb in salt |
|
salar un kuento |
לנפח חשבון |
|
salar i desalar la karne |
להמליח את הבשר ולהותירו כך למשך שעה ואח"כ לשטפו במים (כדרישת ההלכה) |
|
salata (fr.) f. |
חסה |
lettuce |
|
azer todo salata |
לטרוף הכל לזרוע חוסר סדר ובלבול |
|
aki va salir salata! |
הדברים ידרדרו לידי מריבה וקטטה עקובה מדם! (נאמר כאשר ויכוח מתלהט לטונים גבוהים) |
|
saldar v. |
חיסל (מלאי, סחורה); פרע חוב, סילק חוב |
liquidate (stock, goods); pay off a debt, clear a debt |
|
saldar el konto |
לפרוע חוב, לסגור את החשבון |
|
saldar la ropa/saldar rafes |
לחסל מלאי/לחסל חיסול כללי |
|
salderear/saldirear (t.) v. |
עשה תנועת איום ותקיפה; תקף, התקיף, הסתער על |
Make a threatening and attacking movement; attack, assault, rush at |
|
salderear braso |
נופף זרועותיו באיום בריוני |
|
saldiko m. |
יתרה קטנה בחשבון |
Low account balance |
|
dever un saldiko |
להשאר עם יתרת חוב קטנה |
|
saldo m. |
יתרה כספית; חיסול מלאי/סחורה |
Cash balance; inventory/merchandise liquidation |
|
saldo de kasha |
היתרה הנותרת בקופה לאחר פרעון כל התשלומים |
|
saldo de kuento |
היתרה בחשבון |
|
salera f. |
ממלחה גדולה (של מטבח) |
A large salt shaker (for kitchen use) |
|
meter meza sin salera |
לארגן מפגש משפחתי/מפגש חברים בלי רוח טובה במיוחד |
|
salida f. |
יציאה, מוצא; יציאה לבילוי; תירוץ; מוצאי; הוצאה; יציאת קיבה, צואה |
Exit, exit; going out for fun; excuse; exit; exit; stomach exit, feces |
|
entrada i salida |
הכנסה והוצאה |
|
salida de Pesah (ebr.) |
מוצאי פסח |
|
tener salida para todo |
יש לו תירוצים לכל דבר |
|
no topar salida |
להילחץ אל הקיר, לא למצוא תירוץ או הצדקה |
|
no se topa/no s'aferra ni entrada ni salida |
החשבונות מבולבלים - אין למצוא בהם ידים או רגלים |
|
salido de adj. |
יליד .., שמוצאו מ.. |
Born in .., originating from .. |
|
salido de la kashka del guevo |
מתחיל, ירוק, זה אך בקע מביצתו |
|
salidura f. |
יציאה |
exit |
|
la salidura de Ayifto |
יציאת מצרים |
|
saliente adj. |
בולט, מזדקר; יוצא |
Prominent, protruding; coming out |
|
el mez saliente |
החודש היוצא |
|
los salientes |
היוצאים |
|
el komité saliente |
הוועד היוצא (שהגיע לתום כהונתו) |
|
salir v. |
יצא מ-, עזב את; יצא לבילוי |
left, left; went out for a walk |
|
a mi ke me sale? |
לי לא יוצא מזה דבר אך אני מציע לך לעשות זאת |
|
ke salió? |
מה יצא? מה הוחלט? |
|
ke te sale? |
מה איכפת לך? |
|
le está saliendo l'alma detrás de esta mujer |
נשמתו יוצאת אחרי האשה הזו (מאהבה) |
|
le salieron los guesos/las keshadas |
רואים לו את העצמות- מרוב רזון |
|
le salio la rifa |
העלה בגורל את הזכיה הגדולה |
|
mos salió por los ojos |
שלמנו ביוקר עבור התענוג |
|
no sale el kuento |
החשבון אינו עולה יפה |
|
no sale kuento |
לא מתאים, לא מספיק |
|
no salir de lo suyo |
לדבוק בעמדתו |
|
salió pleito |
פרץ ריב |
|
salió mentira |
התגלה כשקר וכזב |
|
salir a |
לדמות ל- |
|
salir a alforia |
לצאת לחירות |
|
salir a kamino |
יצא לדרך, זינק, הפליג |
|
salir a leora (ebr.) |
להצליח במלאכתו |
|
salir a luz de bivos |
להתחיל לעשות חיים אחרי תקופת התבודדות |
|
salir a reves |
יצא הפוך מן המצופה |
|
salir a selamet (t.) |
להחלץ ממצב מסוכן |
|
salir abash (t.) |
הצליח, גבר על, הדביר, הכניע |
|
salir akojer |
לצאת לקבץ נדבות |
|
salir al mundo/en plasa |
לצאת לחברה, להתחיל לחיות חיים חברתיים |
|
salir aparte |
לצאת לדרך עצמאית (כלכלית) |
|
salir chirak (t.) |
ללמוד היטב מקצוע |
|
salir de Pesah/Purim (ebr.) |
לסיים את ימי החג |
|
salir de estrechura |
להחלץ מדוחק ועניות |
|
salir de hová (ebr.) |
למלא את תפקידו, לצאת ידי חובה; להיות מסוגל לנהל טכס דתי |
|
salir de los goznos |
לצאת מן הכלים |
|
salir de los ojos |
לחוש קנאה |
|
salir de panyales |
'לצאת מן החיתולים'' - לגלות עצמאות ויזמה |
|
salir de su kamino |
סטה מדרכו, נטה, תעה |
|
salir de su kavesa |
יצא משליטתו |
|
salir de su repozo |
לצאת משלוותו |
|
salir de manos/de unyas de uno |
להמלט מציפורני מישהו |
|
salir del puerpo |
לעשות פעולת מעיים, לעשות צרכיו |
|
salir deznudo |
לצאת בעירום וחוסר כל |
|
salir djusto |
יצא בדיוק/הכמות יצאה מספקת |
|
salir en medio |
לצוץ, לבצבץ, להופיע לפתע; לצאת חוצץ |
|
salir entre djente |
לצאת ולבוא בין אנשים |
|
salir fiansa |
נתן אחריות, ערב, נתן ערבות |
|
salir ganado/salir kon ganansia |
לצאת מורווח |
|
salir shaet (t.) |
להיות עד |
|
salir kon bandiera/kon bairak (t.) |
לצאת כמנצח אחרי שהיה במסתור |
|
salir kon las manos yenas |
לצאת בידים מלאות |
|
salir kon lo suyo |
יצא וידו על העליונה, השיג את שלו |
|
salir kon manos vazias |
לצאת בידים ריקות, להכשל |
|
salir kon su inat (t.)/kon su kavesa/kon su kapricho |
להשיג מה שרוצים |
|
salir kon trompeta |
להכריז בראש חוצות דברים שהצנעה יפה להם |
|
salir kon un pepino |
לגלות התנגדות מוזרה; לצאת באפס כל |
|
salir kon un shukyurunu (t.) |
להעלות דרישה בלתי מתקבלת על הדעת |
|
salir kon una demanda |
להעלות דרישה |
|
salir kontra |
התקומם, יצא כנגד, התנגד |
|
salir krudo |
לצאת מן הלימודים בטרם נרכש הידע המספיק |
|
salir kumplido |
השלים למודיו |
|
salir la alma |
הוציא נשמתו (מרוב עייפות) |
|
salir la gana |
לאבד את החשק |
|
salir ladrón |
להתגלות כגנב |
|
salir loko |
השתגע, נטרפה עליו דעתו |
|
salir muflush (t.) |
לפשוט את הרגל |
|
salir panariz |
יצאה לו מורסה |
|
salir pedrido/salir kon piedrita |
לצאת מופסד |
|
salir salvo i sano |
לצאת בריא ושלם |
|
salir taref (ebr.) |
התגלה כטריפה |
|
salir todo en medio |
כל העסק נחשף ונגלה |
|
salirle el nam (t.) |
יצא לו שם רע |
|
todo le sale de la mano |
זריז כפיים |
|
ya salió melón/tomat/brisko |
הגיעה עונת המלונים/העגבניות/האפרסקים |
|
salir el primo |
יצא ראשון במבחן/בתחרות וכו' |
|
salir en paz/en buenas |
להיפרד/לצאת משותפות ביחסים טובים |
|
salir granos |
יצאו לו פצעונים על העור |
|
salir kon manos yenas |
לצאת בידים מלאות - להשיג תוצאות טובות |
|
salir en viaje |
לצאת לנסיעה/למסע |
|
salir de la fiansa |
להשתחרר מערבות |
|
salir de la puerta afuera |
לצאת החוצה, להתרחק, להסתלק |
|
salir d'esklavedad/salir de kativeryo |
לצאת לחופשי, להשתחרר מעבדות/משבי |
|
de esta ropa no sale para un vestido |
כמות הבד הזו אין בה די לתפירת בגד |
|
de onde/de ken salió este haber? |
מיהו המקור לידיעה הזו? |
|
el dia salió luzio |
יצא לנו יום נאה |
|
el melon salió pepino/el karpus salió kalavasa/la uva salió pudrida/el pepino salió amargo |
הפירות שלקחנו לא יצאו מוצלחים (המלון טעמו כמלפפון, האבטיח כדלעת, הענבים רקובים, המלפפון מר) |
|
le salió krevadura |
הוא סובל מבקע ("שבר") |
|
le salió una korkova |
צמחה לו בלוטה/תפיחה |
|
a lo ke sale |
מה שייצא - לקחת צ'אנס, להניח לגורל לקבוע (כאשר משתתפים בהגרלה) |
|
el alma ke le salga! |
שתצא נשמתו, שימות מקנאה! |
|
es de salir loko! |
אין להבין דבר - הבן אדם יכול לצאת מדעתו! |
|
le salió todo en medio |
כל מעלליו ושקריו ניגלו עכשיו לעין כל |
|
le salió puntada |
האבחון העלה שהוא סובל מדלקת ריאות |
|
salir al djugo |
לזכות במשחק, לנצח במשחק |
|
salir del djugo/salir d'en medio |
לצאת מן המשחק - לחדול לחשוף עצמו, לחדול ליטול עליו אחריות |
|
ni sale komo entra, ni entra komo sale |
הוא אינו מאופס על עצמו, אינו יודע מה הוא רוצה, שרוי בעמדת היסוס קבועה |
|
no le sale la palavra |
מתקשה לבטא במלים, המלים נתקעות בגרונו |
|
no le salió la karta/el dado |
לא עלה בחלקו קלף טוב/הקוביות לא האירו לו פנים |
|
salga de mi mano, vaya ende mi ermano |
לא אצטער אם ההזדמנות שנשמטה מידי תיפול בחלקו של אחי/חברי הטוב |
|
sale para uno, no sale para mas de uno |
די בכך לפרנס אדם אחד אך לא יותר מכך |
|
salió falso |
השמועה התבדתה |
|
salió vedrá |
השמועה התאמתה |
|
salió verdadero |
העובדות הוכיחו שהוא צודק, שהוא דובר אמת |
|
salir a taburra |
לאבד את השכל |
|
salir al charshí |
התחיל להתרועע עם אנשי עסקים, התחיל במסחר |
|
ya salió Sultana al monturo |
נאמר באירוניה כלפי אדם מתבודד שהראה לפתע פניו ברבים |
|
salir d'en kaza |
לצאת את ביתו |
|
salir deskorajado |
להגיע לידי רפיון, להיווכח כי מאמצינו נועדו לכשלון |
|
salir hatán |
לזכות להיות חתן תורה, לקנות מצוות חתן תורה |
|
salir del djugo |
לצאת מן המשחק, לחדול לשחק |
|
salir en pies kom'al gato |
לשמור על קור רוחו, על הביטחון העצמי שלו, להיות נועז - בעקבות תקלה שנראית מכרעת |
|
salir arrepentido/averguensado |
חש חרטה/בושה בעקבות מעשה שעשה/דברים שביטא |
|
salió azno |
לא הפיק שום תועלת מחבישת ספסל הלימודים - נותר חמור כשהיה |
|
salir arrevez |
להשיג (במשחק/בהגרלה וכו') תוצאה הפוכה מן המצופה |
|
salir hazán |
לחזן, לעבור לפני התיבה |
|
salir kon onor |
לצאת בכבוד מן העניין |
|
salir sangre |
שטף דם (מתוך פצע) |
|
salir haham |
להיות בקי במדע ואמנות, בעל שכל וידע |
|
salir al padre/a la madre |
לדמות לאב/לאם |
|
salir d'empenyo |
להשתחרר מהתחייבות |
|
salir d'embrolio |
להשתחרר מדאגה |
|
salirse de un empiego |
להתפטר ממשרתו, לעזוב את עבודתו |
|
le salieron fríos |
אובחן כחולה קדחת |
|
le salió kantiga |
הושר עליו שיר לעג |
|
le salió la mentira en midán |
שקריו ניגלו בפומבי |
|
no sale nada! |
זה לא משנה מאומה, אין לכך כל השפעה |
|
sal en medio, te veré! |
נראה אותך מעז! |
|
salir a pelea |
לצאת למאבק |
|
salir a pleito/salir peleados/salir en negras |
לסיים את השיחה בריב גדול |
|
salir el alma/salir el pedo |
להוציא את הנשמה - להתייגע עד מוות |
|
yo ke salga mentirozo! |
הלוואי ואתבדה! |
|
ke danyo sale?/no sale danyo |
מה כבר יכול לקרות? - אפשר לקחת את הסיכון הזה |
|
te sale ke .. |
כנגד כל הציפיות התגלה ש... |
|
no salió a dover |
לא נעשה כראוי/כפי שצריך היה להעשות |
|
salirse v. refl. |
התפטר (מהעבודה), פרש, עזב (בית), יצא סופית |
Resigned (from work), retired, left (home), left for good |
|
salirse a parte |
לחדול לגור עם מישהו, להפרד מן החותנים; לפתוח עסק עצמאי (אחרי שהיה שותף או עבד כשכיר) |
|
salisilato m. |
סליצילט (מלח או אסטר של חומצה סליצלית) |
Salicylate (salt or ester of salicylic acid) |
|
salisilato de soda |
תרופה לראומטיזם |
|
salisudó (ebr.) |
שלוש סעודות (שבת) |
Three meals (Saturday) |
|
por salisudó (ebr.) |
כתוספת |
|
saliva f. |
ריר, רוק |
Mucus, saliva |
|
entosegarse kon su saliva |
להתבשל במיץ של עצמו |
|
pedrer la saliva |
להשתדל לשוא לשכנע מישהו |
|
no me kedó saliva en la boka |
נמאס לי לדבר ולפזר עצות לשווא |
|
salmista/o m. |
משורר התהילים; קורא תהילים |
Psalmist; Psalm reader |
|
el salmista |
נעים זמירות, דוד המלך |
|
salpikar v. |
טפטף, ירד גשם; התיז, הטיל בוץ על |
It drizzled, it rained; it splashed, it threw mud on |
|
no salpika nada |
לא מנדב שום מידע |
|
fulano salpika por aki/por estas partes |
הוא נוהג לצוץ ולהופיע כאן לגיחות קצרות |
|
salsa f. |
רוטב |
sauce |
|
meter en salsa |
לשים מזון בצד עד שיתקלקל |
|
salsa de tomat |
רוטב עגבניות |
|
saltanat (t.) m. |
פאר, הדר, הוד, הפגנת עושר וכוח; מלכות |
Splendor, splendor, majesty, display of wealth and power; royalty |
|
por saltanat (t.) |
בלי צורך, רק בשביל הרושם |
|
gastes/aparejos de saltanat |
הוצאות והכנות ראוותניות בשביל הרושם |
|
amostrar saltanat (t.) |
להפגין את עושרו והונו |
|
saltar v. |
קפץ, דילג, ניתר, זינק, התפרץ; פוצץ; קפץ לביקור; נבהל |
Jumped, skipped, leaped, sprang, burst out; exploded; popped in for a visit; spooked |
|
le saltan senteyas de los pies |
רץ במהירות (יוצאים ניצוצות מרגליו) |
|
le salto el yoro |
פרץ בבכי |
|
me se salto el korasón |
נכמרו רחמי |
|
saltar a la kuedra |
לקפוץ בחבל |
|
saltar a las nuves/a los sielos |
לקפוץ עד השמים מרוב כאב/מרוגז |
|
saltar al ojo |
קופץ לעין |
|
saltar de boka |
נפלט לו מן הפה |
|
saltar de la alegria |
לקפוץ מרוב שמחה, לצהול |
|
saltar en alto |
לקפוץ מרוב תדהמה/נוכח דבר מה יוצא דופן |
|
saltar linias |
לדלג על שורות |
|
saltar males |
להבהל, להבעת |
|
saltar un punto en kaza |
לקפוץ לרגע הביתה |
|
saltar la riza |
לפרוץ בצחוק |
|
saltar las lágrimas |
לגעות בבכי |
|
la kacharola se saltó |
ציפוי הסיר התקלף |
|
saltar un ponte |
לפוצץ גשר |
|
saltar una paré |
לדלג מעל קיר |
|
saltar el rio |
לדלג מעל הנחל |
|
saltar al treno |
לקפוץ על הרכבת תוך כדי נסיעתה |
|
salto m. |
קפיצה, דילוג, ניתור גבוה, זינוק, גלגול, התהפכות, סאלטו |
Jump, skip, high jump, leap, roll, flip, somersault |
|
echar saltos |
לקפוץ משמחה |
|
el salto mortale (it.) |
קפיצת המוות (לוליינות); עסק בעל סיכון גבוה |
|
en un salto |
בפסיעה אחת |
|
esta todo alto ke va dar un salto |
הכל בלאגן אחד גדול/תוהו ובוהו |
|
djugar a los tres saltos |
להתחרות בקפיצה משולשת |
|
echar un salto |
לקפוץ קפיצה |
|
salud/salut/salú f. |
בריאות |
health |
|
-salú i vida! -salud, buenos días! |
ברכת בוקר טוב והמענה עליה |
|
a la salud bueno!/para salud buena! -provecho i salud! |
לחיים! |
|
bever a la salud de |
לשתות לחיי |
|
bueno para la salud |
מבריא, טוב לבריאות, מביא ברכה ותועלת |
|
demandar por la salud de uno |
לשאול לשלומו ובריאותו של מישהו |
|
estar en buena salud |
לחוש בטוב, להיות שרוי בבריאות טובה |
|
ganarse la salud |
'להרוויח'' בריאות |
|
kon salud ke lo yeves/ke lo kulaneyes/ke lo gozes! |
תתחדש! |
|
kon salud |
לבריאות! תתחדש! |
|
mirarse la salud |
להקפיד על בריאותו; באירוניה: לענג עצמו בדברים הטובים |
|
mos komió la salud/no mos deshó salud |
גרם לנו לחלות בנדנוד שלו |
|
no mos desho salud |
עצבן והטריד אותנו |
|
pedrer la salud detrás de uno |
לאבד את הבריאות בטיפול במישהו ודאגה לו |
|
me tengas salud! |
שכה תהיה לי בריא! (בדיוק כמו שאמרת, אנו באותה דעה ואותה עצה) |
|
salú!/salú ke tenga! |
תהיה לי בריא!.. (נאמר בעקבות קבלת סירוב: אינך חייב לי דבר!) |
|
kédate/kedávos en salú |
היה/היו שלום! (מילות פרידה של מי שעוזב) |
|
en salú m'esté! |
שיידע תמיד בריאות! (דברי האם על בנה האוכל בתיאבון בריא) |
|
asi el Dio te de salú/salú i anyos de vida! |
אני מאחל לך בריאות ואריכות ימים! |
|
kon salú ke vayas i kon salú ke vengas! |
תצא בשלום ותשוב בשלום! |
|
arrogar por la salu de uno |
להתפלל לבריאותו של הנדיב התורם |
|
no ay ken demande por su salud |
איש אינו מתעניין בגורלו |
|
esto es la salud! |
זו התרופה הטובה ביותר! |
|
le fue la salud |
זו הייתה התרופה שהצילה אותו |
|
atagentar la salud |
להטריד |
|
no kedar salud |
להיחלש מאוד |
|
buena salu i vida! |
(שתזכה ל)בריאות ואריכות ימים! |
|
saludo m. |
ברכת שלום, דרישת שלום, הצדעה |
Greeting, greeting, salutation |
|
saludos |
דרישת שלום |
|
da/pasa mis saludos a |
מסור נא דרישת שלום ל- |
|
kortar el saludo kon uno/alevantarle el saludo |
לנתק יחסים |
|
un saludo kayente/yelado |
שלום חם/שלום קר |
|
yevar/traer saludes |
להביא/לשאת דרישת שלום |
|
dar las saludes |
למסור דרישת שלום |
|
embiar/mandar saludes |
לשלוח דרישת שלום |
|
arresevir saludes |
לקבל דרישת שלום ממישהו |
|
tener un saludo kon uno |
מכירים מספיק טוב כדי להחליף ביניהם מילה טובה/מחווה של נימוס כאשר הם נפגשים |
|
saludes en kaza! |
מסור דרישת שלום בבית/לבני ביתך! (גם באופן אירוני: ברוך שפטרנו!) |
|
saludozo adj. |
בריא |
healthy |
|
sano i saludozo ke m'estes! |
תהיה לי בריא! |
|
saludozo m'esté! |
שיהיה לי בריא - בעקבות סירוב לבקשה (הוא אינו חייב לי דבר) |
|
saludozos k'estemos/saludozos i buenos! |
שנהיה בריאים! |
|
salvado adj. |
מוצל, ניצול |
Shady, exploited |
|
salvado de las aguas |
ניצל מטביעה |
|
salvador/dera n. |
גואל, מציל, מושיע |
Redeemer, rescuer, savior |
|
andjel salvador |
"מלאך מושיע" - אדם שהציל ממצוקה קשה |
|
El Salvador |
הגואל - המשיח |
|
salvaje m. & adj. |
פרא, פראי, בר; אכזר |
Wild, savage, barbaric; cruel |
|
bestias salvajes |
חיות בר |
|
los salvajes |
הפראים (שבטי פראים) |
|
salvar v. |
הציל, הושיע, גאל |
Save, savior, redeem |
|
salvar la onor |
להציל את הכבוד |
|
salvar la pátria |
להושיע את המולדת; באירוניה: לעשות טובה קטנה ולהתפאר בה |
|
salvar las almas |
לחלץ אנשים מסכנה |
|
salvar la vida |
להציל חיים |
|
salvar los mobles |
להציל מה שאפשר בטרם בוא האסון/לפני פשיטת רגל |
|
salvar un alma |
לסייע למישהו המצוי במצוקה גדולה |
|
salvasión f. |
הצלה, תשועה, ישע, גאולה |
Salvation, salvation, deliverance, redemption |
|
bushkar salvasión |
לבקש מוצא ממצב של סיכון |
|
ver puerta de salvasión |
לראות אור בקצה המנהרה |
|
es ora de salvasión |
זוהי שעת רצון שיש למהר ולנצלה |
|
salvo adj. |
שלם, בריא ושלם; נושע |
Whole, healthy and whole; saved |
|
salir sano i salvo |
לצאת בריא ושלם |
|
salvo prep. |
חוץ מ-, פרט ל-, להוציא, מלבד, זולת; רק אם |
except, except for, except for, except for; only if |
|
salvo yerro i olvido |
אלא אם כן טעינו או שכחנו |
|
sam (ebr.) m. |
סם, רעל, ארס |
Drug, poison, venom |
|
echar sam (ebr.) |
לזרוע רעל, לגרום סכסוך ומריבה, לנטוע ספק |
|
kitar sam (ebr.)de la boka |
לנטוף ארס, להטיף רעל מן הפה |
|
sam amavet (ebr.) m. |
סם המוות |
|
samán (t.) m. |
קש, שחת |
Straw, hay |
|
samán (t.) no kome |
הוא אינו עושה דבר בחינם |
|
samlí (ebr.) adj. |
רעיל, ארסי |
Toxic, poisonous |
|
kulevro samlí (ebr.) |
נחש ארסי |
|
sanar v. |
הבריא, ריפא |
Healed, healed |
|
sanar una yaga |
להעלות ארוכה למחלה/פצע/בעיה מתמשכת |
|
sandila (gr.) f. |
מפית, מטפחת, מטלית; סוג אריג דק |
Napkin, handkerchief, cloth; type of thin fabric |
|
kezo de sandila (gr.) |
גבינה תוצרת בית שמכינים באמצעות שקית בד |
|
sangluto/sangloto (fr.) m. |
שיהוק |
Hiccups |
|
dar sangluto (fr.) |
לדבר טובות במישהו בהעדרו |
|
estar kon/tener sangluto (fr.) |
לשהק |
|
ya te aría sangluto |
בוודאי שיהקת מפני שהזכרנו את שמך |
|
sangre f. |
דם; קרבה משפחתית |
Blood; family relationship |
|
adulsar la sangre |
לתת תרופת הרגעה |
|
arrebolver la sangre |
לגרום גועל |
|
arrekojer la sangre |
לגונן על חבר מפני ביקורת והשמצות |
|
arreverter la sangre |
להשפיל מישהו, ''לשפוך את דמו'' |
|
azer la mar sangre |
להשתולל |
|
azer pishar sangre/azer echar sangre por el garón |
לגרום סבל פיזי ונפשי גדול |
|
azerse la sangre preta/azerse negra sangre |
לדאוג מאוד |
|
azerse la sangre tutun (t.) |
לדאוג מאוד |
|
azerse la sangre materia |
לחוש חמלה גדולה נוכח סבל שאין אפשרות להקל עליו |
|
bever la sangre |
גרם סבל למישהו (שתה את דמו), לגרום בושה והשפלה |
|
bever la sangre kon kanyuta de fierro |
לגרום עלבון גדול בפומבי |
|
chorros de sangre |
פרצי דם |
|
chupar la sangre |
למצוץ דמו של מישהו, לנצל אותו ולהשתלט על כספו |
|
dar la sangre kon uno |
להמשך אל מישהו (הנושא חן) |
|
dar sangre |
לתרום דם |
|
echar lagrimas de sangre |
לבכות בכי מר |
|
estankar/kedar la sangre |
לעצור את הדימום |
|
estar enchorreado en la sangre |
להיות מגואל בדם |
|
estar kon la sangre |
(על אשה:) להיות בתקופת ווסת |
|
estar kon la sangre en los ojos |
להתכעס, לקבל התקפת כעס |
|
kitar sangre negra |
להקיז דם באמצעות עלוקות |
|
korrer sangre |
ניגר דם |
|
la sangre se le izo agua |
החוויר מאוד |
|
le asuvio la sangre a la kavesa |
עלה לו הדם לראש |
|
no me tiene buena sangre |
לא נשמע לי כמבשר טוב |
|
no me tiene sangre |
אינו מושך אותי, אינו מוצא חן בעיני |
|
no tener sangre en las venas |
לסבול ממורך לב |
|
no tiene sangre |
אין זה נהוג, לא יעשה רושם טוב |
|
salir sangre |
פורץ דם (מחתך, פצע) |
|
sangre de chincha |
דבר מה מכוער מאוד |
|
sangre de oro |
מקסים, חינני |
|
sangre fría cf. sangrefría |
|
|
sangre liviana |
אדם סימפטי |
|
sangre mueva |
'דם חדש'' - הכנסת אנשים צעירים ורעננים לעסק וכו' |
|
sangre pezgada |
טיפוס אנטיפטי ודוחה |
|
sangre tiene ke |
חסר עכשיו רק ש- |
|
ser de buena sangre |
להיות ממשפחה טובה |
|
son de la mizma sangre |
הם קרובי משפחה |
|
sorver la sangre de una ferida |
למצוץ את הדם מן הפצע |
|
sovrinos de sangre |
קרובים קרבת דם |
|
tener la sangre buyendo/kayente |
אדם סוער, אוהב נלהב ורוגש |
|
tener sangre de |
נראה כ-, עושה רושם כאילו .. |
|
vengar la sangre |
לנקום נקמת דם |
|
ventozas de sangre |
כוסות רוח |
|
verter sangre |
לשפוך דם |
|
embuelto en la sangre |
שותת דם |
|
aki va korrer sangre |
כאן יישפך דם! - נאמר כאשר ויכוח עולה לטונים אלימים |
|
no me kedó sangre en las venas |
אחזו אותי פחד ורעדה |
|
echar sangre por el garón/azer pishar sangre |
לגרום סבל נורא (פיזי ונפשי) |
|
no me dize la sangre |
הוא אינו מוצא חן בעיני, אין בינינו כימיה |
|
no dar la sangre kon uno |
לחוש אנטיפתיה כלפי מישהו |
|
tener sangre |
לעורר סימפתיה, לנשוא חן |
|
la sangre avla |
קרובי משפחה חשים סולידריות ביניהם |
|
sanksión f. |
אישור, תוקף; סנקציה, עונש, קנס |
Approval, validation; sanction, punishment, fine |
|
impozar sanksiones |
להטיל סנקציות |
|
sanksiones |
עיצומים |
|
sano adj. |
בריא, שלם; טוב/יפה לבריאות, מבריא |
Healthy, whole; good/beautiful for health, wholesome |
|
no deshar burako sano |
לחפש בכל הפינות והסדקים |
|
no deshar paseo/teatro sano |
לא לפסוח על שום טיול/הצגה/עינוג |
|
no deshar soy sano |
לגדף בלי לפסוח על אחד מקרובי המקולל |
|
sano de meoyo i de esprito |
שלם ברוחו ובנפשו |
|
sano i rezio |
בריא ושלם |
|
está bivo i sano! |
(על מי שחשבוהו בטעות למת:) הוא חי ונושם! |
|
sano i salvo/sano i rezio m'estés! |
(למישהו האומר כי הוא עומד להיכנס לסכנה) שתצא מזה בריא ושלם! |
|
santedad/santidad f. |
קודש, קדושה |
Holy, sacred |
|
venir kon manto de santedad |
להתכסות באיצטלא של חסידות |
|
santisimo adj. |
המקודש ביותר |
The most sacred |
|
el lugar santisimo |
קודש הקודשים |
|
santo adj. & m. |
קדוש |
holy |
|
El Santo bendicho El |
הקדוש ברוך הוא |
|
azerse un santo |
להעמיד פני תם |
|
dover santo |
חובה קדושה |
|
ken es este ijo de la santa madre ke.. |
מיהו המעז ... |
|
los santos |
צדיקים (שעולים להשתטח על קבריהם) |
|
por la ley santa |
בתורה הקדושה! (לשון שבועה) |
|
santo i pyanto |
רמאי המעמיד פנים של קדוש |
|
un santo |
'צדיק'' - אדם הניחן בסגולות טובות ומוכן לגמול טוב תמיד |
|
santo Padre!, santo Dio! |
אלוהים אדירים! |
|
es una santa koza! |
זה מעשה חסד גדול! |
|
sanya f. |
זעם, זעף, רוגז, כעס |
Fury, fury, irritation, anger |
|
kon la sanya en los ojos |
עם זעם בעיניים |
|
estar kon sanya |
לכעוס, לזעום |
|
sapa f. |
מעדר, מכוש |
Hoe, pickaxe |
|
la mania - la sapa |
רק מעדר הקברן יסלק את ההרגלים הרעים |
|
saparta f. |
נזיפה, תוכחה |
Reprimand, reprimand |
|
dar saparta/sapatetada buena |
לנזוף ב-, לגעור ב- |
|
komer una buena saparta |
לקבל נזיפה/הטפת מוסר |
|
sapateta f. |
נעל בלה; כינוי לאדם ראוי לבוז |
A shoelace; a nickname for a person worthy of contempt |
|
kontar komo sapateta vieja |
להחשב כבזוי וחסר ערך |
|
sapatetada f. |
בעיטה; שעל |
Kick; on |
|
ir a un lugar en dos sapatetadas |
ללכת למקום כלשהו במהירות הבזק (בשתי פסיעות) |
|
sapato m. |
נעל בית, אנפילאה, דרדס; נעל |
Slipper, anphilea, smurf; shoe |
|
deshar/pedrer fina los sapatos |
להפסיד את הכל בהימורים, לצאת עירום ועריה מהימורים |
|
meter los dos piezes en un sapato |
מיהר, נחפז, תקע שתי רגליו לאותו מנעל |
|
no yevar sapato al pie |
להיות שרוי בעניות מרודה |
|
salir kon los sapatos en la mano |
לחסל עסק בהפסד גדול; לפרוש מתפקיד ללא פיצויים |
|
sapato de panyo |
נוכל המעמיד פני צדיק |
|
no le kedó sapato al pie |
איבד את כל אשר לו |
|
dar los sapatos en la mano |
להוביל עסק להרס מוחלט |
|
sapio (gr.) adj. |
רקוב, אכול |
Rotten, eaten |
|
projetos sapios (gr.) |
מגדלים באוויר |
|
un madero sapyo |
קורה רקובה אכולת תולעים |
|
sar (2) (ebr.) m.. (pl.: sares) |
חרדה, פחד, בהלה, אימה; ייסורים |
Anxiety, fear, panic, terror; anguish |
|
dar sar (ebr.) |
לגרום סבל/פחד |
|
darse (ebr.) sar a l'alma |
להתייגע |
|
eskapar de sares (ebr.) |
להחלץ ממצוקה |
|
kitar de sar (ebr.) |
לחלץ מישהו מסכנה |
|
kitar el sar (ebr.) |
לסלק את הפחד |
|
ora de sar (ebr.) |
עת מצוקה |
|
tomar(se) sar/estar en sar (ebr.) |
להבהל, להבעת; להיות שרוי במצוקה |
|
travar sar (ebr.) |
להיות שרוי במצוקה ועוני |
|
yevar sar (ebr.) |
לסבול |
|
saradear (t.) v. |
סבב, הקיף, כיתר; כרך |
Round, encompassed, surrounded; volume |
|
saradear (t.) la toka |
לכרוך את המצנפת על הראש |
|
saradear el kushak |
לכרוך את האבנט מסביב לגוף |
|
saradear una sivdad/una torre |
להטיל מצור על עיר/מצודה |
|
saraf (ebr.) adj. |
שרוף (יין) |
Burnt (wine) |
|
vino saraf (ebr.) |
יי"ש |
|
saraflik (t.) m. |
חלפנות |
money changing |
|
azer saraflik (t.) |
לעשות רווחים זעירים |
|
saraguelos m. pl. |
לבנים, בגדים תחתוניים |
Underwear, undergarments |
|
le kaen los saraguelos |
חסר מיומנות (אפילו תחתוניו נשמטים לו), אדם חסר יידע וניסיון |
|
sarat m. |
ביליארד; גולות משחק |
Billiards; game marbles |
|
dainda djuga a los sarates |
עדיין משחק בגולות - חסר נסיון ובגרות |
|
es entero un sarat |
קטן ועגלגל |
|
saray (t.) m. |
ארמון; הרמון |
Palace; harem |
|
el saray (t.) |
פמלית השולטן |
|
sardela f. |
סרדין; כינוי לאדם צנום |
Sardine; nickname for a skinny person |
|
estar komo sardelas en kutí |
להיות לחוצים כסרדינים בקופסה |
|
sardela de bakal (t.) kristiano |
אדם דל בשר בעל מראה חולני |
|
sardelas de barmil |
סרדינים כבושים במלח (בחבית) |
|
sardjar (port.) v. |
שרט |
Scratch |
|
sardjar (port.) las karnes kon peine de fierro |
לסרוק את הבשר במסרקות ברזל - לענות |
|
sarna f. |
גרדת, שחין, גרב; כינוי לאדם טורדני בבקשותיו ודרישותיו המופרזות |
Scabies, boils, scabies; a nickname for a person who is annoying with his excessive requests and demands |
|
es una sarna |
זהו אדם כפייתי בתביעותיו האינסופיות שהוא מגן עליהן במרירות ותאוות בצע |
|
sarnozo adj. |
מוכה שחין, חולה גרדת/גרב, נגוע; מזוהם; אדם פחות ערך ומנופח |
Stricken with boils, scabies/scabies, infected; contaminated; a less valuable and inflated person |
|
perro sarnozo |
כלב משוטט, מלוכלך, עלוב, גווע ברעב, עור ועצמות |
|
sartén f. |
מחבת |
pan |
|
friirse en la sartén |
לסבול נוראות (''להטגן במחבת'') |
|
sartén de burakos |
מחבת לטיגון סופגניות |
|
satán (ebr.) m. |
שטן, שד; מלאך המוות |
Satan, demon; angel of death |
|
azerse del satán (ebr.) |
להפוך למזיק, לגרום נזק |
|
el satán (ebr.)ke lo arraste |
שיקחהו השד! |
|
pizar el pie del satán (ebr.) |
לגבור על הגורל הרע (''לדרוך על רגל השטן''); לשלוט בעצמו, לעמוד בפני היצר |
|
satán i mekatreg (ebr.) |
שטן ומקטרג |
|
satir (t.) m. |
סכין, מאכלת, קופיץ |
Knife, cleaver, cleaver |
|
tomar satir (t.) en la mano |
לנקות ולחסל כל מה שעומד למפגע |
|
satisfazer v. |
השביע רצון, גרם קורת רוח |
Satisfied, pleased |
|
satisfazer una rogativa |
למלא משאלה, לרצות |
|
savá (ebr.) f. |
צוואה; בקשה אחרונה; מורשת אבות |
Will; Last Will; Ancestral Legacy |
|
deshar de savá (ebr.) |
לצוות לפני מותו |
|
tener/resivir de savá |
לקיים צוואתו של גוסס (עצותיו ובקשותיו) |
|
sávana f. |
סדין |
sheet |
|
echar/trokar savanas |
לפרוש סדין/להחליף מצעים |
|
saver m. |
ידע, הבנה, שכל, דעה |
Knowledge, understanding, intellect, opinion |
|
a mi poko saver |
לעניות דעתי |
|
kon mi saver |
לדעתי |
|
pedrer el saver |
להעמיד פני לא יודע |
|
el saver ke lo piedra! |
הוא מתכחש בשל אינטרסים למה שהוא יודע היטב - ענשו יהיה שיאבד באמת את הידע העצום שלו! |
|
a tu saver/según tu saver |
לדעתך, לפי שיפוטך |
|
es tu saver |
אתה נוהג לפי ראות עיניך, עליך לחשוב מה אתה עושה - אני איני מתערב |
|
ke sepas/ke lo sepas |
לידיעתך, דע לך ש- |
|
ken save si ... |
מי יודע אם (לא) ..., יתכן מאוד שזה אפשרי |
|
no kerer saver nada de kozas de este mundo |
מעוניין להיות שרוי בבדידותו הרחק מן העולם הזה ענייניו ותענוגותיו |
|
no save mas onde meter las liras |
עשה רווחים כאלה שאין הוא יודע עוד מה לעשות בכספו |
|
ya no se? |
אני יודע זאת, אינך מחדש לי דבר |
|
ya se save ke ... |
זה ידוע, כל העולם יודע ש... |
|
no se ni yo komo/ni yo se komo |
זה נעשה מבלי ששמתי לב, זה נעשה ללא ידיעתי, כבמטה קסם |
|
no saver partes de este mundo |
להיות בור בענייני העולם הזה |
|
saver v. |
ידע, היה מלומד, הכיר |
Knew, was learned, was familiar with |
|
a saver ke |
מתוך ידיעת .. |
|
avras de saver/savras ke/saver savras/ay ke saver |
עליך לדעת |
|
dar a saver |
לתדע, להביא לידיעה |
|
el ke no save por demandar |
ושאינו יודע לשאול |
|
embiar a saver |
לשלוח מישהו להוודע |
|
en saviendo |
במתכוון, ביודעין |
|
ken save? |
מי יודע?! |
|
no save onde está metido |
ראשו בעננים |
|
por saver |
מתוך סקרנות, סתם כדי לדעת |
|
saver avlar |
רהוט בדיבורו |
|
saver bivir |
דרך ארץ, נימוס |
|
saver de kavesa |
לדעת בעל פה |
|
saver en si |
לדעת בינו לבינו |
|
saver komo la agua |
לדעת בוודאות (כמו מים) |
|
saver una koza de muy adientro |
לדעת ממקור ראשון |
|
no se onde tengo el meoyo |
אני מבולבל לגמרי |
|
no se save atar las bragas |
אינו מסוגל לקשור את שרוך תחתוניו - נעדר כל נסיון חיים |
|
saverse kulpante |
הוא מודע לאשמתו |
|
ya lo saven las piedras de la kaye/las babas del kortijo |
זה כבר איננו סוד הכל גלוי וידוע ברבים |
|
ya no se mas ke pensar |
אינני יודע כבר מה לחשוב (נוכח מצב מדאיג ובעייתי, אבדן קשר מצד היקרים לו) |
|
de todo save |
יש לו ידע רחב בהרבה תחומים |
|
me lo se yo |
זה ענייני, איני חייב דין וחשבון לאף אחד! |
|
no save lo ke dize |
הוא מבולבל, אין לו מושג ממה שהוא מדבר |
|
savido adj. |
בקי, ידען, למדן, נבון |
Knowledgeable, knowledgeable, learned, wise |
|
es savido ke |
ידוע לכל ש- |
|
savido m. |
מלומד, ידען, בקי, למדן |
Scholar, knowledgeable, knowledgeable, learned |
|
azerse del savido |
להעמיד פני ידען |
|
savio m. |
חכם, מלומד, ידען, למדן |
Wise, learned, knowledgeable, learned |
|
muestros savios |
חכמינו, חז''ל |
|
savor f. |
טעם; עונג; רושם, קסם |
Taste; pleasure; impression, charm |
|
kedar kon la savor en la boka |
להיות תחת הרושם (''להשאר עם הטעם בפה'') |
|
meter la savor en la boka |
נותן חשק |
|
savor de boka |
קינוח, מנה אחרונה, פרפרת |
|
savor tiene ke |
חסר עוד ש- |
|
shakás (t.) sin savor |
בדיחות תפלות |
|
sin savor ni ashor/sin savor i sin golor |
בלי טעם ובלי ריח |
|
tener savor |
לאכול בתיאבון ובעונג |
|
tomar la savor |
להיות מסוגל לעמוד על הטעם |
|
tomar savor |
להתענג, ליהנות מ- |
|
ya no tiene mas savor |
איבד את טעמו |
|
savor de paja/savor d'agua de podjo |
תפל וחסר כל טעם |
|
kitar la savor de la boka |
להתכבד בקינוח |
|
por savor de la boka |
לקינוח |
|
ya dio savor de biambalí (t.) |
קיבל טעם של שוש - נעשה בלתי נסבל, מגעיל |
|
savroziko adj. |
נעים, חינני, מקסים |
Pleasant, graceful, charming |
|
es morenika i savrozika |
היא שחרחורת ומקסימה |
|
sayrán (t.) m. |
מחזה מרהיב; התנצחות, ויכוח; מחזה מעורר גיחוך; מושא לגיחוך |
Spectacular spectacle; argument, debate; ridiculous spectacle; object of ridicule |
|
dar sayrán (t.) |
שם עצמו לראווה/ללעג |
|
ver sayrán (t.) |
ליהנות למראה מריבה |
|
sazón m. |
עונה, זמן |
Season, time |
|
a la sazón |
בזמנו, בעבר |
|
en sazón |
בזמן |
|
se pron. refl. |
את עצמו/ה/ם/ן עצמך/כם/כן (בנימוס); נושא בלתי מוגדר |
yourself/himself/yourself/yourself (politely); indefinite subject |
|
se trata de |
זה עניין של, מדובר ב- |
|
se kere |
צריך ל- |
|
sebeb/sebep (t.) m. |
סיבה, טעם, מניע, גורם |
Reason, motive, motive, cause |
|
sebep (t.) de ti |
בגללך, הודות לך |
|
ser sebeb (t.) |
להיות אחראי ל-, להיות הגורם ל- |
|
sed f. |
צמא, צמאון |
Thirst, thirst |
|
matar/amahar la sed |
לשבור את הצמא |
|
sed de vengansa |
צמאון לנקמה |
|
tener sed |
להיות צמא |
|
seda f. |
משי |
silk |
|
seda kruda |
משי גולמי |
|
sedaká (ebr.) f. |
צדקה, נדבה, חסד |
Charity, alms, kindness |
|
demandar sedaká (ebr.) |
קיבץ נדבות, פשט יד |
|
sedaká (ebr.), sinyores, sedaká! |
קריאתו של קבצן רחוב לעוברים ושבים |
|
bivir de sedaká (ebr.) |
לחיות מנדבות |
|
sedaso m. |
נפה, כברה |
Subdistrict, district |
|
pasar por el sedaso/echar al sedaso |
לנפות, להעביר בנפה, לבחון בשבע עיניים |
|
personas pasadas por el sedaso |
אנשים נבחרים |
|
todos pasados por el sedaso |
החברה הגבוהה (עברו בנפה) |
|
sedat (t.) m. |
קול, צליל |
Voice, sound |
|
sedat (t.) no ay/ni sedat |
אין קול ואין עונה |
|
sefer/sefer torá (ebr.) m. |
ספר תורה |
Torah scroll |
|
abashar sefer (ebr.) |
להוציא ספר מן ההיכל (בביהכ''נ) |
|
aparar sefer (ebr.) |
הקמת ספר תורה |
|
los días de sefer (ebr.) |
ימי שני וחמישי (בהם מוציאים ספרי תורה בביכ''נ) |
|
meldar sefer (ebr.) |
לקרוא בפרשת השבוע |
|
meter un sefer (ebr.) al kal (ebr.) |
הכנסת ספר תורה; לעשות מעשה צדקה גדול |
|
pasear el sefer (ebr.) |
להוליך ספר תורה מן ההיכל אל התיבה |
|
suvir al sefer (ebr.) |
לעלות לתורה |
|
bezar el sefer (ebr.) |
לנשק לספר תורה בבית הכנסת |
|
sefté (t.) |
מכירה ראשונה של היום/ השבוע/ החודש, ''סיפתח'' |
First sale of the day/week/month, ''Opens'' |
|
azer sefté (t.) |
מכר מכירה ראשונה של היום, קיבל לקוח ראשון |
|
para sefté (t.) vale |
באירוניה - המראה המגעיל דיו כדי להטיל מזל רע |
|
sefté hayirlisí! (t.) |
הקריאה המושמעת עם בוא הלקוח הראשון: שיהיה זה סיפתח של ברכה ומזל! |
|
seguida f. |
המשך, המשכה |
Continue, continue |
|
en seguida |
בהמשך ל-, אחר כך; מיד |
|
seguir v. |
הלך אחרי, הלך בעקבות, בא אחרי, עקב; המשיך |
followed me, followed, came after me, followed; continued |
|
seguir la karrera derecha |
ללכת בדרך הישר |
|
seguir su kamino |
להמשיך בדרכו, ללכת בעקבותיו |
|
séguita (it.) f. |
המשך, תוצאה; פמליה |
Continuation, result; entourage |
|
a la séguita (it.) de |
בהמשך ל- |
|
en séguita (it.) |
בעקבות, כתוצאה מ- |
|
meterse a la séguita (it.) |
להכנס לתור |
|
las seguitas de un pleito |
תוצאות הסכסוך |
|
según prep. |
כפי, לפי, בהתאם ל- |
As, according to, in accordance with |
|
según kombina |
לפי המתרחש |
|
según mi |
לפי דעתי |
|
según van diziendo |
לפי מה שאומרים |
|
segundario adj. |
משני |
second |
|
eskola segundaria |
בי''ס על יסודי |
|
ropa segundaria |
סחורה מאיכות בינונית |
|
segundo adj. |
שני |
other |
|
(primos) segundos |
בני דודים ראשונים |
|
segundos |
יומים אחרונים של פסח או סוכות |
|
seguransa f. |
ביטוח; בטחון, ודאות |
Insurance; security, certainty |
|
avlar kon seguransa |
לדבר בלי היסוס ומתוך שכנוע |
|
segureza f. |
בטחון, ודאות |
Security, certainty |
|
kadena de segureza |
שרשרת בטחון (לדלת) |
|
seguridad/seguritá f. |
ביטחון, ודאות, אמון, בטחון עצמי, שקט נפשי; אמצעי זהירות; חברת ביטוח |
Security, certainty, trust, self-confidence, peace of mind; precautions; insurance company |
|
kontrato de seguritá |
פוליסה, חוזה ביטוח |
|
la seguridad públika |
בטחון הציבור |
|
seguridad preventiva |
בטחון מסכל |
|
seguritá de fuego/de vida/de rovo |
ביטוח נגד אש/ביטוח חיים/ביטוח נגד גניבה |
|
seguro adj. & adv. |
בטוח, מובטח, ודאי |
Safe, guaranteed, certain |
|
dar por seguro |
להציע ערבות, לערוב; לומר בוודאות |
|
estar seguro |
להיות בטוח |
|
lo seguro es |
מה שבטוח זה ש- |
|
mas ke seguro |
יותר מאשר בטוח |
|
por seguro |
בלי ספק, בוודאי, לבטח |
|
seguro! |
בוודאי! לבטח! |
|
tener por seguro |
לחשוב כבטוח |
|
sehel (ebr.) m. |
שכל, תבונה, חכמה, שיקול דעת |
Intelligence, wisdom, wisdom, judgment |
|
azerla de sehel (ebr.) |
נחלץ בזמן ובתבונה מצרה/בעיה |
|
eskupir sehel (ebr.) |
לפלוט בלי הרף עצות בבטחון מופרז |
|
ken kere sehel?! (ebr.) |
'מי רוצה שכל?'' - קריאתו של מוכר מוחות בשוק |
|
la muela del sehel (ebr.) |
שן בינה |
|
merkar sehel (ebr.) |
לקנות עצה בכסף (מעו''ד) |
|
meter sehel (ebr.) a uno |
ללמד לקח, להכניס לראש בדרכים קשות |
|
no tiene sehel (ebr.) |
אין לו שכל, חסר דעת |
|
pedrer el sehel (ebr.) |
לאבד את הראש |
|
sehel (ebr.) ambezado/emprestado/de otro |
(באירוניה:) חכמה שאולה |
|
ya le vino el sehel (ebr.) |
בא לו השכל (אחר התנסות קשה) |
|
dar/vender sehel (ebr.) |
לספק עצות |
|
sehorá (ebr.) f. |
מרה שחורה, עגמה, צער |
Black bile, gloom, sorrow |
|
dar sehorá (ebr.) |
העציב, ציער |
|
la sehorá (ebr.) ke deshó mi papú! (gr.) |
מה אכפת לי, דאגת זקני! |
|
me se izo sehorá (ebr.) |
זה גרם אי נעימות/ויכוחים/סכסוך |
|
morirse/pedrerse de la sehorá (ebr.) |
לחוש עצב עמוק |
|
mos pasó sehorá (ebr.) |
רבנו, היה לנו ויכוח בלתי נעים |
|
tomar sehorá (ebr.) |
להעצב, להעגם |
|
ya le pasó la sehorá (ebr.) |
התאושש ונחלץ מן העגמה |
|
seja f. |
גבה |
eyebrow |
|
enfruzir/enkojer las sejas |
להזעיף/ לקמט גבות |
|
no fiar del ojo a la seja |
להשגיח בשבע עיניים |
|
seja (e)narkada |
גבות קשותות |
|
seka/sekada f. |
תחינה או בקשה טרחנית/ טורדנית, טרחנות; יבשה |
A troublesome/annoying plea or request, bothersomeness; dry |
|
arrodear la seka i la meka |
לראות עולם ומלואו, להסתובב בעולם |
|
sekado adj. |
לאה, יגע, נטרד, דואג |
Leah, tired, disturbed, worried |
|
estar sekado |
להיות נטרד בגין בגד לא נוח/כאב קטן ומתמשך; לא לחוש בנוח |
|
sekaná (ebr.) f. |
סכנה |
danger |
|
estar en sekaná (ebr.) |
הסתכן, היה בסכנת נפשות |
|
kitar de sekaná (ebr.) |
לחלץ מסכנה |
|
meter en sekaná (ebr.) |
סיכן |
|
sekar v. |
ייבש; שעמם, הוגיע, הטריד, הפריע ל- |
Dry; bored, arrived, bothered, bothered |
|
sekar del kiok (t.) |
ליבש עד היסוד |
|
no me sekes |
תפסיק להטריד אותי! |
|
todo le seka |
הכל מטריד אותו, על כל דבר הוא מתלונן |
|
sekarse v. refl. |
התייבש, יבש, הוביש, חרב; השתעמם |
Dried up, dried up, withered, withered; became bored |
|
se le seko la leche |
חדל חלבה, חדלה להניק, חדלה לשפוע חלב |
|
sekarse del kiok (t.) |
התרוקן לגמרי, חרב |
|
ya me sekí |
יבש גרוני |
|
sekata f. |
נצלן, טרדן |
Exploited, harassed |
|
estar/meterse una sekata |
להיות למטרד |
|
sekatura (it.) f. |
דאגה, טירדה, אי נעימות, טירדה בלתי פוסקת; שעמום |
Worry, annoyance, unpleasantness, incessant annoyance; boredom |
|
sekatura (it.) de meoyo |
טירדת מוח |
|
seko adj. |
יבש, צחיח |
Dry, arid |
|
a sekas |
בלי לחם |
|
avlar seko |
לדבר בצורה קשה ויבשה |
|
deshar a uno en seko |
לא להותיר מנה למישהו בעת החלוקה |
|
fruta seka |
פירות יבשים |
|
komer pan seko |
לאכול פת חרבה |
|
la kaza esta seka |
לא נותר פירור מזון בבית |
|
papo seko |
'גרון יבש'' - אדם מרושע |
|
seko i arresekado |
יבש ומצומק |
|
seko komo la harova |
יבש כחרוב, יבש מאוד |
|
seko-mumia |
יבש כמומיה |
|
seko-tutún (t.) |
יבש כטבק |
|
yevarse lo seko i lo vedre |
לחטוף הכל |
|
ganar para un pan seko |
להשתכר שכר מיצער |
|
lo seko |
יבשה |
|
sekreto adj. |
חשאי, סודי, חבוי, נסתר |
Secret, confidential, hidden, concealed |
|
a las sekretas |
בסתר, בחשאיות |
|
un trezoro sekreto |
אוצר נסתר |
|
una puerta sekreta |
דלת סתרים |
|
una palavra sekreta |
סיסמא |
|
sekreto m. |
סוד, רז |
Secret, secret |
|
el sekreto salió en midán (t.) |
הסוד נגלה בפומבי |
|
en sekreto |
בסודיות, בסתר, בחשאיות |
|
konfesar un sekreto |
להתוודות ולגלות סוד |
|
sekreto del Dio |
נפלאות השם! לאלהים פתרונים! |
|
son sekretos del Dio/sekretos i maraviyas |
סודות הבריאה! |
|
sekura f. |
בצורת, יובש, חורב, צחיחות |
Drought, dryness, desolateness, aridity |
|
sekura ke le kayga |
שיבוא עליו יובש! |
|
sel (t.) m. |
גשם שוטף, מבול |
Torrential rain, flood |
|
seles (t.) |
מטר,שטפון; מטרות לסרוגין |
|
azer seles (t.) |
ירד גשם שוטף, נעשה שטפון |
|
selam (t.) m. |
דרישת שלום, ברכת שלום |
Greetings, greetings of peace |
|
azer un selam (t.) |
לנופף ביד לשלום |
|
dar/traer un selam (t.) de parte de uno |
להביא/למסור דרישת שלום |
|
meterse al selam (t.) |
להצדיע |
|
selamet (t.) m. |
בטחון/שלווה בעקבות הצלה; הצלה, גאולה, ישע, שחרור |
Security/peace following salvation; salvation, redemption, deliverance, liberation |
|
salir a selamet (t.) |
להחלץ בשלום ממצב נואש |
|
topar algún selamet (t.) |
למצוא יתרון/עניין/תועלת |
|
el Dio ke kite a selamet a los ke están en medio de mar/peleando kon la fortuna |
שאלוהים ישמור שלום יורדי הים! |
|
selar/selarse v./v. refl. |
קינא ב-, התקנא ב- |
Jealous of, jealous of |
|
selarse de los otros |
לעשות מאמצים להשתוות לאחרים; להצר על אי היכולת להשתוות לאחרים |
|
selevro m. |
קרום המוח; מוח |
Meninges; brain |
|
rompedor de selevros |
פטפטן ללא תקנה |
|
romper/no deshar selevro |
לטמטם את המוח בדיבור בלתי פוסק |
|
selihot/selihó (ebr.) f.. pl. |
סליחות |
Forgiveness |
|
alevantarse a selihot (ebr.) |
לקום לסליחות; להשכים קום |
|
azer selihot (ebr.) |
לומר סליחות; להפיל תחנונים לרפואתו של מישהו |
|
yamar a selihot (ebr.) |
לקרוא לסליחות |
|
selo m. |
קנאה |
jealousy |
|
el selo se lo está komiendo |
הוא אכול קנאה, הקנאה אוכלת אותו |
|
muerirse del selo |
למות מקנאה |
|
sélula f. |
תא |
cell |
|
sélula familial |
תא משפחתי, דירה משפחתית קטנה |
|
selular adj. |
תאי, סלולרי |
Cellular, cellular |
|
teléfono selular |
טלפון סלולרי |
|
semana f. |
שבוע |
week |
|
en semana |
בימי חול |
|
semana de kagalones |
שבוע של צרות |
|
vestirse/echarse lo de sabá en semana |
ללבוש בימות החול בגדי שבת וחג |
|
vestirse d'en semana |
ללבוש בגדי חול |
|
semanada f. |
שבוע, משך השבוע; שכר שבועי |
week, duration of the week; weekly wage |
|
azer semanada |
לתת קצבה שבועית |
|
kortar la semanada |
להפסיק את התשלום/הקצבה השבועי/ת |
|
kortar semanada |
לקצוב במדויק את גובה התשלום השבועי |
|
semanada buena i klara! |
שבוע טוב! |
|
suvir/abashar la semanada |
להעלות/להוריד את השכר השבועי |
|
estar a semanada |
לעבוד בשכר שבועי |
|
sembrado m. |
מזרע, אדמה זרועה |
From seed, sown soil |
|
arrastar lo arrado i lo sembrado |
להרוס מן היסוד |
|
sembultura f. |
הופעה, חזות כללית של אדם, זכרון דמותו של מישהו |
Appearance, general appearance of a person, memory of someone's image |
|
no se le ve la sembultura |
אינו מראה פניו אף פעם |
|
ver la sembultura de uno |
הייתה לו ההזדמנות הנדירה לפגוש חבר/בן משפחה שמן הראוי היה לפגשו לעתים יותר קרובות |
|
se le ve la sembultura |
סוף סוף רואים את פניו (של זה הנמנע מהראות פניו ברבים) |
|
semejansa f. |
דמיון; רוח רפאים; אשליה |
imagination; ghost; illusion |
|
sin semejansa |
אין דומה לו, בלי דמיון |
|
semen m. |
זרע, גזע |
Seed, stem |
|
semen de puerko/azno |
קללה: זרע חזיר/חמור! |
|
seminario/seminaro m. |
סמינר, בית מדרש, בית מדרש לרבנים |
Seminary, Beit Midrash, Beit Midrash for Rabbis |
|
seminario rabíniko |
בית מדרש לרבנים |
|
sémola f. |
סולת, קמח מובחר; גריסים |
Semolina, fine flour; groats |
|
desazer la sémola |
לחלק בצורה בזבזנית בלי לתת את הדעת לנצרכים באמת |
|
espartir la sémola |
לתת את הנתחים השמנים למי שאינו נצרך |
|
semselé/semsalé (t.) m. |
גזע |
race |
|
embatakar el semselé (t.) entero |
להכתים את כל הגזע |
|
semselé (t.) negra/de perro/de azno |
מוצא נחות, גזע כלבים/חמורים |
|
semsale de perro te lo do |
שים לב: הברנש הזה מסוגל לרמות כל מי שיש לו עסק איתו |
|
semurá (ebr.) f. |
מצה שמורה |
Preserved matzah |
|
espartir la semurá (ebr.) |
לחלק טובות הנאה לאנ''ש/למקורבים |
|
boyo de semurá (ebr.) |
מצה שמורה |
|
sena f. |
ארוחת ערב, סעודה, ארוחה |
Dinner, supper, meal |
|
agradar la sena |
למצוא יתרונות ורווחים מעסק; לקפוץ על המציאה |
|
sena de kavayeros |
אוכל מובחר שמכינים בכמויות קטנות |
|
sendero m. |
נתיב, משעול, שביל, מסלול; דרך החיים |
Path, lane, trail, route; way of life |
|
kaminar en el sendero derecho |
ללכת בדרך הישר |
|
sené adarim (ebr.) |
שני אדרים (בשנה מעוברת) |
Two Adars (in a leap year) |
|
kada sené adarim (ebr.) una vez |
לעתים רחוקות מאוד |
|
seniza f. |
אפר, רמץ |
Ash, ashes |
|
azer todo seniza |
לעשות לעפר ואפר |
|
azerse seniza |
היה לאפר; לעשות עצמו לאפר - להכביר תחנונים |
|
vestirse de sako i seniza |
ללבוש שק ואפר |
|
el Dio ke lo aga seniza! |
קללה: שאלוהים יעשה ממנו עפר ואפר! |
|
la seniza! |
קריאה בעקבות אבדן כספי גדול: הבה נציל מן השרפה את מה שנותר! |
|
sensia f. |
מדע, השכלה; ידע, דעת, תבונה |
Science, education; knowledge, intelligence, wisdom |
|
sensia natural |
מדעי הטבע |
|
senso (it.) m. |
חוש; משמעות, הוראה; מניע, סיבה, מטרה; כיוון; שכל ישר |
Sense; meaning, instruction; motive, reason, purpose; direction; common sense |
|
el buen senso (it.) |
השכל הישר |
|
ir/kaminar en el buen senso |
להתקדם בכיוון הנכון |
|
sentensia f. |
גזר, גזר דין, פסק דין, חריצת דין, גזירה; פתגם, אימרה |
sentence, verdict, verdict, judgment, decree; proverb, saying |
|
sentensia de muerte |
גזר דין מוות |
|
senteya f. |
ניצוץ, זיק, גץ |
Spark, gleam, spark |
|
saltan senteyas |
'יוצאים ניצוצות'' - המחיר יקר מאוד |
|
senteyas le salen de los pies |
מהיר מאוד בהילוכו |
|
sentir v. |
חש, הרגיש; שמע, הקשיב, האזין; שמע בקול; הבין; הריח, רחרח |
felt, felt; heard, listened, listened; heard aloud; understood; smelled, sniffed |
|
no sentir a ninguno |
לעשות כעולה על רוחו |
|
no siente ni kon trompeta |
חרש לחלוטין |
|
sentir al padre/a la madre |
לשמוע לעצת אב/אם |
|
no siente bueno |
הוא כבד שמיעה |
|
sentir bueno de los ijos/de los amigos |
לקבל בשורות טובות על שלום הבנים/החברים הצלחתם ושגשוגם |
|
ir a sentir al kal |
ללכת לבית הכנסת לתפילה |
|
sentir aire |
לשמוע את קול הרוח; לחוש חשוף לרוח פרצים |
|
siente i arránkate entero |
שמע ותצילנה שתי אזניך |
|
no me siente |
אינו שומע לי (לעצותי/להוראותי) |
|
no es sentido |
לא מייחסים חשיבות לדברי/דיעותי ואז נוכחים בטעותם |
|
sentirse v. refl. |
נשמע; הורגש; חש עצמו |
Heard; felt; felt oneself |
|
no me siento brasos/pachás (t.)/ojos |
אני מת מעייפות |
|
se sienten bozes |
נשמעים קולות; סובבות שמועות |
|
sentirse kulpozo |
לחוש אשמה |
|
sentirse responsavle |
לחוש אחריות |
|
sentirse en si yerrado |
להיווכח בטעותו |
|
no me siento bueno |
אני חש ברע |
|
sentirse kanso |
לחוש עייף ומיוגע |
|
sentirse abatido |
לחוש מדוכדך, לחוש דכאון |
|
sentirse esmovido |
להתרגש, לחוש התרגשות |
|
sentirse doloriozo |
לחוש מכאובים בכל הגוף |
|
sentirse fatigado |
לא לחוש בטוב, לחוש כבדות בקיבה |
|
no se sintió por plasa |
לא נאמר על כך דבר בעיר, זה לא זכה לתגובות |
|
no se siente |
לא שומעים |
|
sentirse korrompido |
לחוש כאבי שרירים בכל הגוף בעקבות מאמץ |
|
senya f. |
מחווה, תנועה, ג'סטה |
Gesture, movement, gesture |
|
senyas |
אותות, תנועות ידים, העוויות פרצוף, תנועות שפתים |
|
senyal m. |
סימן, אות |
Sign, signal |
|
senyales |
איתות |
|
senyidura f. |
מחגורת |
Belt |
|
senyidura de sako |
מחגורת שק |
|
senyir v. |
אזר, חגר |
Azar, a belt |
|
senyir el kavayo |
חבש את הסוס |
|
senyir espada |
חגר חרב |
|
senyirse v. refl. |
התאזר, נאזר |
Get ready, get ready. |
|
senyirse de koraje |
נאזר כוח וגבורה |
|
senyirse de ravia |
כעסו גבר עליו |
|
senyor m. |
אדון, מר; פניה לאב או אדם נכבד ומבוגר; בעל הבית; כינוי לאבות האומה |
Sir, Mr.; address to a father or a respected and elderly person; the owner of the house; title for the fathers of the nation |
|
El Senyor del mundo |
ריבונו של עולם, אלהים |
|
el Gran Senyor |
השולטן |
|
el senyor de Avraam |
אברהם אבינו |
|
el senyor mestro |
בעל העסק |
|
es un senyor |
הוא אדם בעל חשיבות |
|
la senyora mestra |
עקרת הבית |
|
no me desha mi senyor |
'אבי אינו מרשה לי'' - צורה מנומסת לסירוב |
|
senyor padre |
פניה לאב במשפחה הפטריארכלית |
|
tu senyor, tu patrón |
באירוניה: מעכשיו אתה האדון ואתה חופשי לעשות כראות עיניך |
|
Senyor del mundo! |
ריבונו של עולם! |
|
no, Sinyor del mundo! |
אלוהים ישמור! |
|
sinyor de |
קידומת לשמו של אחד מאבות האומה וגדוליה |
|
el sinyor rav |
הרב הראשי |
|
no me desha mi sinyó! |
"אבא אינו מרשה לי" - דרך אלגנטית לדחות הצעה לא טובה |
|
asi biva sinyó/asi biva tu sinyó |
בחיי אביך, עשה זאת למעני! |
|
senyora f. |
גברת |
madam |
|
la senyora de Sará |
שרה אמנו |
|
la sinyora de |
קידומת לשמה של אחת מאמהות האומה |
|
senyoría f. |
אדנות, שררה, ריבונות; הוד מעלה |
Lordship, power, sovereignty; majesty |
|
su senyoría |
הוד מעלתו |
|
senyorío m. |
כוח השלטון, שליטה, שלטון; אחוזה |
The power of government, control, rule; estate |
|
tener el senyorío en un lugar |
להיות האדון והשליט במקום מסויים |
|
tener senyorío |
יכול ליהנות מכל המנעמים שיחשוק בהם |
|
separado adj. |
נפרד, מנותק |
Separate, disconnected |
|
paz separada |
שלום נפרד |
|
sepos m. pl. |
אזיקים |
handcuffs |
|
meter sepos |
לשים רסן |
|
ser (2) m. |
בן תמותה, יצור, חי; מציאות |
Mortal, creature, living; reality |
|
ser umano |
יצור אנושי |
|
ser v. |
היה, התקיים |
Was, took place |
|
ansi ke sea! |
שכה יהיה! הלוואי שיהיה כן! |
|
avía de ser |
היֹה היה פעם |
|
ke sea!/no sea |
שיהיה!/אני מוותר! |
|
lo ke tiene ke ser ke sea! |
(בקוצר רוח:) שהדבר כבר יתבצע ותהיה אי הנעימות הכרוכה בכך אשר תהיה! |
|
no puede ser! |
לא יתכן! |
|
puede ser |
יתכן, יכול להיות |
|
sea lo ke sea!/fuese lo ke fuese! |
יהיה אשר יהיה! |
|
ser bueno/negro |
בעל אופי טוב/רע |
|
sin ser ni sin porke |
בלי סיבה, בלי כל הצדקה |
|
lo ke hue hue |
מה שהיה היה .. |
|
lo ke es ke sea |
יהיה אשר יהיה אין לכך חשיבות |
|
sea dizyente |
לכאורה, כביכול |
|
-seas bien venido! -seas bien ayado! |
-ברוך הבא! -ברוך הנמצא! |
|
ya puede ser |
זה יתכן |
|
ya es |
אכן זה כך |
|
sea! |
מוסכם! אוקיי! אני מסכים! |
|
no sea! |
אני מרים ידים! |
|
lo ke kiere ke sea |
יהיו אשר יהיו הנסיבות, בלי קשר לנסיבות |
|
ke va ser? |
(בקוצר רוח:) מה יהיה? מתי סוף סוף יתבצעו הדברים כראוי? |
|
kom'a ti ke sea! |
שיהיה כמו שאתה אומר! (בוויכוח) |
|
ser de un klub/de un partido |
להיות חבר במועדון/במפלגה |
|
ken fuera líbero |
הה! לו רק הייתי חופשי ל.. |
|
ansina ke no fuera! |
ולוואי ולא היה נגזר כך מלמעלה! (כאשר משמיעים בשורה בלתי צפויה קשה וקטלנית) |
|
-ke fue de fulano? -lo ke no ténia de ser! |
-מה קרה לפלוני? -קרה הגרוע מכל (הוא נפטר) |
|
es del Dio!/no es del Dio! |
כך רצה אלוהים!/אלוהים לא רצה בזאת! |
|
ke uvo? |
מה קרה? |
|
sera f. |
דונג, שעווה; שעוות האוזן |
Wax, wax; earwax |
|
no me deshó sera en el oído/me kumió la sera del oído |
הוא עצבן אותי בזרם בלתי פוסק של הפצרות |
|
seremonía f. |
טקס, טכס |
Ceremony, ritual |
|
sin munchas seremonías! |
בלי צרמוניות! בלי הצגות! |
|
sereno m. |
טללי בוקר, אגלי טל בוקר על זגוגית החלון (משמשים בתרופות ביתיות) |
Morning dew, morning dewdrops on window glass (used in home remedies) |
|
al sereno |
תחת כיפת השמים, בחיק הטבע |
|
agua del sereno |
מי טללים (תרופה חדשה ברפואה העממית: כנגד כל מיני פחדים) |
|
seria/sería f. |
סדרה |
series |
|
a la seria |
בזה אחר זה |
|
vender a la seria |
למכור (פירות) בלי לברור |
|
seriar v. |
מיין, ערך לפי סדר, סיווג |
Sort, value in order, classification |
|
seriar las kuestiones/los fechos |
לסדר את השאלות/העניינים לפי סדר עדיפות ודחיפות |
|
serio adj. |
רציני, חמור |
Serious, severe |
|
hazinura seria |
מחלה חמורה |
|
serio adv. |
ברצינות |
seriously |
|
tomar al serio |
להתייחס ברצינות |
|
serio estás avlando? |
אתה מדבר ברצינות?? |
|
serka adv. |
קרוב ל-, לקראת, בערך |
Close to, towards, approximately |
|
en serka |
בקרוב, תוך זמן קצר |
|
seguir de serka |
לעקוב מקרוב |
|
serka de |
קרוב ל- |
|
ver de serka |
לבחון מקרוב - בתשומת לב רבה |
|
aze serka un anyo |
לפני שנה בקירוב |
|
morar serka |
להתגורר סמוך למרכז |
|
serka es la pozada |
התחנה כבר קרובה - אנו קרבים לסוף העניין/המאמץ |
|
serkano adj. |
קרוב, סמוך |
Close, nearby |
|
en tiempo serkano |
בזמן הקרוב |
|
muy serkano |
קרוב מאוד (בזמן) |
|
serkano m. |
רֵעַ, חבר, הזולת |
Friend, comrade, other person |
|
los serkanos |
הקרובים, האחרים |
|
abediguar a su serkano |
לסייע לרע הנתון במצוקה |
|
sermé/sermayé (t.) m. |
הון, קרן, רכוש, קפיטל, מחיר הקרן; נדוניה |
capital, fund, property, capital, price of the fund; dowry |
|
kontar un fato al sermé (t.) |
לספר דבר מה כפי ששמע (מבלי לבדוק) |
|
meter del sermé (t.) |
למכור מתחת למחיר הקרן |
|
salir al sermé (t.) |
לצאת מעסק/משחק בלי להרוויח ובלי להפסיד |
|
tomar mujer sin sermé (t.) |
לשאת אשה בלי נדוניה |
|
vender al sermé (t.) |
למכור במחיר הקרן |
|
vender al dupio del sermé |
למכור במחיר כפול ממחיר הקניה |
|
merkar al sermé |
לקנות במחיר הקרן |
|
traer mil liras de sermé |
להביא נדוניה של אלף לירות |
|
serner/sernir v. |
ניפה, כבר; סרק ביסודיות |
Nipa, already; thoroughly scanned |
|
arina sernida |
קמח מנופה |
|
estar sernido |
בזבז את כל אשר לו, נותר בחוסר כל |
|
serrado adj. |
סגור, נעול; משונן (כמשור); קמצן, קפוץ יד; ערל, לא נימול |
Closed, locked; serrated (as a saw); stingy, stingy; uncircumcised, uncircumcised |
|
día serrado |
יום של השבתת מסחר (חג, חופשה) |
|
persona serrada |
טיפוס סגור |
|
serradura f. |
נעילה, סגירה; מנעול; שעת נעילה; עורלה |
Lock, closure; lock; locking time; foreskin |
|
la ora de la serradura |
שעת הסגירה (של חנות/עסק) |
|
serrar v. |
סגר, נעל, חסם, רכס, פרף |
closure, lock, barrier, ridge, ridge |
|
no serrar ojo |
לא לעצום עין, לא להצליח לישון |
|
serrar boka i ojos |
לעצום עיני המת |
|
serrar bokas de la djente |
לא לתת לבריות סיבה ללכת רכיל |
|
serrar butika |
למשוך ידיו מן העסק/ העניין |
|
serrar el día |
לסיים יום עבודה; להרוויח לחם יום |
|
serrar kontrakto |
לסגור עסקה |
|
serrar kuento |
לסיים/לסגור חשבון |
|
serrar la boka |
לסרב לאכול; להאלם דום |
|
serrar la kasha |
לסגור קופה |
|
serrar la ventana |
להחליט להסיר ולהוציא מן הראש דאגה/עניין מטריד |
|
serrar papeles |
לכתוב תנאים (לאירוסין) |
|
serrar la nochada |
להכין את הבית לקראת השינה |
|
serrar una partida de ropa |
לסגור עסקה של קניית סחורה |
|
sert (t.) adj. |
קשה, נוקשה, חמור; צורמני, רטנני |
Hard, stiff, severe; harsh, grumbling |
|
un tapón sert (t.) |
פקק קשה לפתיחה |
|
persona sert |
אדם קשה חסר גמישות ונועם, קשה להביאו על סיפוקו |
|
servidor/dera m. |
משרת/ת, מלצר/ית |
Maid, waiter |
|
no le tura servidor |
משרתים אינם מחזיקים אצלו מעמד |
|
mirar al servidor |
להתייחס יפה למשרתים |
|
rejir servidor |
לנהל היטב ולכלכל את צוות העובדים |
|
servimiento m. |
שירות, פעולת שירות; שָׁרֵת |
Service, act of service; ministry |
|
la paga del servimiento |
דמי השירות |
|
servir v. |
שירת, היה משרת, שימש כ-; עבד (עבודת אלילים) |
Served, was a servant, served as; slave (idolatry) |
|
no sierve a/para nada |
אין בו תועלת |
|
servió su tiempo |
עשה את שלו, כבר אינו שימושי |
|
servir a komer |
להכין ולהגיש ארוחה |
|
servir avodá zará (ebr.) |
לעבוד עבודה זרה; לבזבז בהבל דברי ערך |
|
servir palo i piedra |
לשרת עץ ואבן - לעבוד עבודה זרה; לבלות זמנו בהבל |
|
servir un mestro |
לעבוד בשירותו של מישהו |
|
meterse a servir |
להשכיר עצמו כמשרת |
|
mujer/djudía por servir |
עוזרת בית |
|
kaza por servir |
מגורים תמורת שירות |
|
servís (1) m. |
צואר, עורף |
Neck, nape of the neck |
|
duro de servís |
קשה עורף |
|
servisio m. |
שירות; צוות השירות; עבודה; דמי שירות; מערכת כלי שולחן/מטבח; חדר שירותים |
Service; Service staff; Labor; Service fee; Tableware/kitchen set; Restroom |
|
a su servisio |
לשרותך |
|
render servisio |
לעשות טובה |
|
estar al servisio de uno |
לעבוד (בשכר) בשירותו של מישהו; לעמוד לשירותו של מישהו בהתנדבות |
|
servisio duro |
עבודת פרך בשירותו של מישהו |
|
servisio de kuzina |
כלי המטבח |
|
servisio de meza |
כלי השולחן: סכו"ם וצלחות |
|
servisio de tualeta |
מערכת כלי חדר האמבט |
|
sesión f. |
ישיבה, כנס ; קדחת חוזרת |
Meeting, conference; recurring fever |
|
sesión plenaria |
ישיבת מליאה |
|
setam (ebr.) adj. |
סתמי, אנונימי, פשוט |
Casual, anonymous, simple |
|
setam (ebr.) djiió |
יהודי סתם, יהודי מן השוק |
|
seudá (ebr.) f. |
סעודת שבת (בוקר); ארוחה חגיגית |
Shabbat meal (morning); festive meal |
|
seudá shelishí (ebr.) |
סעודה שלישית |
|
sevada f. |
שעורה; סובין |
Barley; bran |
|
pan de sevada |
לחם שעורים |
|
sevada en el ojo |
שעורה בעין |
|
sevará (ebr.) f. |
סברה, דעה, עצה, הגיון |
Opinion, opinion, advice, logic |
|
a mi sevará (ebr.) |
לפי דעתי |
|
demandar la sevará (ebr.) de uno |
לבקש עצה ממישהו |
|
no es sevará (ebr.) |
זה אינו דבר מומלץ |
|
sevará (ebr.) de guerko |
מוח שטני |
|
ya da la sevará (ebr.) |
יש בזה הגיון |
|
ya es sevará! (ebr.) |
זה רעיון טוב! |
|
deshar a uno azer a su sevará (ebr.) |
לתת למישהו לפעול לפי הבנתו |
|
sevo m. |
חלב, שומן, לשד |
Milk, fat, breast |
|
es de mi sevo i de mi sangre |
הוא עצם מעצמי, בשר מבשרי |
|
kitar de su sevo |
להעניק בנדיבות מן המעט שיש ברשותו |
|
kitar el sevo a uno |
לנצל עובד עד כלות כוחותיו |
|
komer el sevo i la sangre de uno |
למצוץ לשד של מישהו |
|
dar su sevo i su sangre por uno/por su ovra |
לתת נפשו למען מישהו/ביצירתו/בפועל ידיו, להראות מסירות נפש בלי גבול |
|
sevoya f. |
בצל; כינוי לתורכי |
Onion; nickname for a Turk |
|
tela de sevoya |
'בד של גלידי בצל'' - כינוי לבד דק מדי |
|
sevoya korelada |
בצל אדום (משמש לסלט) |
|
sevoya dulse |
בצל מתוק |
|
estar kon la sevoya en la lumbre |
להיות על גחלים |
|
seyrán (t.) m. |
מסע תענוגות |
Pleasure trip |
|
seyrán (t.) burakado |
טיול מאכזב |
|
sezo m. |
מוח, בינה |
Brain, intelligence |
|
no estar en su sezo |
לדבר הבלים |
|
pedrer el sezo |
להשתגע |
|
vaziado de sezo |
חסר מוח, נבער מדעת |
|
sezón (fr.) f. |
עונה |
season |
|
vestirse de sezón |
להתלבש לפי העונה |
|
fruta de sezón |
פירות העונה |
|
sha! interj. |
תן לי! |
Give it to me! |
|
sha ke diga |
תן לו לדבר |
|
sha veré |
תן לי לראות |
|
shamos ver |
נראה אותך מעז! |
|
sha a gustar |
תן לטעום מעט! |
|
sha un sigaro |
תן סיגריה! |
|
sha la pará |
תן ת'כסף! |
|
shamos ver de los ojos |
תן לנו את ההזדמנות ליהנות! (נאמר כשמישהו בא לקלקל את העונג ולהפסיקו) |
|
shabat/shabad (ebr.) f. |
שבת |
Sabbath |
|
shabat agadol (ebr.) |
שבת הגדול (השבת האחרונה שלפני פסח) |
|
shabat shalom (ebr.) |
שבת שלום! |
|
shaed/shaet (t.) m. |
עד |
to |
|
salir shaed (t.) |
להעיד בבית משפט |
|
shaedlik/tlik (t.) m. |
עדות, עדות ראיה |
Testimony, eyewitness testimony |
|
azer shaetlik/dar shaedlik (t.) |
העיד, נתן עדות |
|
shaká (2) (t.) f. |
בדיחה, מהתלה; טריק |
Joke, prank; trick |
|
azer shakás (t.) |
להתבדח |
|
desha shakás (t.)/desha shakás aparte |
צחוק בצד! |
|
djugar de shakás (t.) |
לשחק בלי לשים כסף |
|
dotor de shakás (t.) |
רופא מדומה |
|
hazino de shakás (t.) |
חולה מדומה |
|
kitarla a shakas (t.) |
להפוך את העניין לבדיחה |
|
komer de shakás (t.) |
להמעיט לאכול |
|
komo te parese, shaká (t.) es esto? |
נדמה לך שזו בדיחה? |
|
la shaká (t.) de tu vavá (gr.) |
שמחת זקנתך! דבר הבל |
|
no es shaká! (t.)/no es koza de shakás |
זו לא בדיחה! |
|
no pasan shakás/no kaminan shakás (t.) |
זו לא בדיחה! |
|
por shaká (t.) |
בבדיחות הדעת, בתור בדיחה |
|
shaká (t.) shavdeada |
בדיחה תפלה |
|
shaká (t.) yelada |
בדיחה תפלה |
|
shaká (t.) pezgada |
בדיחה גסה |
|
shaká shaká (t.) |
צחוק צחוק ... |
|
shaká-maká (t.) |
בצחוק, בבדיחות הדעת; צחוק צחוק ... |
|
shakás (t.) de mano |
מכות ''בצחוק'' |
|
es shakás |
בוא נגיד שלא אמרתי כלום (מה שאמרתי היה בצחוק) ונשוב לבחון את הדבר ביסודיות |
|
paz de shakás |
שלום מדומה, שלום לכאורה |
|
no parese shakás? |
זה לא נראה כאשליה? ובכל זאת זה מאוד אמיתי! |
|
le dishe ansina shakás, ke gani la rifa |
אמרתי לו בצחוק שזכיתי בפרס הגדול בהגרלה |
|
ansina shakás |
בצחוק |
|
shakadjí/shakachí (t.) adj. |
מבדח, חומד לצון, בדרן |
Humorist, fond of mockery, entertainer |
|
shakadjí (t.) de la maná |
בדיחה חסרת טעם! |
|
shakadjí (t.) de la parentera |
הבדחן של המשפחה |
|
shakaruka (t.) f. |
בדיחה שנונה, מהתלה |
A witty joke, from the hanger |
|
shakarukas (t.) |
מהתלות מפולפלות, בדיחות גסות |
|
shakí m. |
תשובה עצבנית למישהו המבלבל את המוח |
An angry reply to someone who is confusing the mind |
|
shakí de ajo/de pan/de chapeo |
מספיק ודי! חדל לנדנד |
|
shakikera f. |
תחבושת לראש בעת התקף מיגרנה |
Head bandage during a migraine attack |
|
se kere shakikera |
"יש צורך בתחבושת קרה כנגד מיגרנה" - יש לנו עסק עם פטפטן ללא תקנה |
|
shakular (t.)- azer shakular |
|
|
|
makulas |
לספר בדיחות |
|
shaliah (ebr.) m. |
שליח; שד''ר |
Messenger; Dr. |
|
shaliah tsibur (ebr.) |
שליח ציבור |
|
shalom! (ebr.) interj. |
שלום (הברכה) |
Peace (greeting) |
|
dar shalom (ebr.) |
לברך ברכת שלום |
|
shabat shalom/mevorah! (ebr.) |
שבת שלום/ומבורך |
|
shalom berahá ve tová! (ebr.) |
ברכה: שלום ברכה וטובה! |
|
shalvar/shalvás (t.) m. |
מכנסים רחבים מזרחיים, אברקיים |
Wide oriental, abraka pants |
|
dainda no save atar los shalvares (t.) i el va avlar |
עדיין בחיתוליו וכבר מדבר |
|
shamar (t.) m. |
סטירה, סטירת לחי, מהלומה בפנים |
Slap, slap in the face, punch in the face |
|
arresevir/komer un shamar |
לחטוף סטירה; לקבל בפנים הכחשה פומבית ומעליבה |
|
shamash (ebr.) m. |
שַׁמָּשׁ |
sun |
|
embiar shamash de haham a uno |
להזמין לדין תורה; להזמין מישהו בהפצרות חוזרות ונשנות |
|
azerse shamash |
להתנדב לשליחות בעבור דבר כלשהו (למטרה נאצלת) |
|
shanka f. |
חברה, מפלגה, יוחסין |
Society, party, lineage |
|
es de la shanka de Memet, de la shanka de Mustafá |
בסרקזם: מתיימר להיות בעל ייחוס מופלג (מהנביא מוחמד) בלי כל יסוד ותובע בשל כך זכויות יתר |
|
shans (fr.) f. |
מזל, שעת כושר, הזדמנות |
Luck, opportunity, chance |
|
shanses (fr.) |
סיכויים |
|
tiene sans |
יש לו מזל, המזל עומד לצידו |
|
shans ke tenga! |
שיאיר לו המזל פניו!; הבה נראה אם המזל יעמוד לו |
|
shanslí (fr.) adj. |
ממוזל, בעל מזל |
Lucky, fortunate |
|
es shanslí |
הוא אדם בעל מזל: בכל אשר יפנה יצליח |
|
shantor (fr.) m. |
סחטן |
blackmailer |
|
maestro shantor (fr.) |
רב-סחטן |
|
shara f. |
יער |
forest |
|
león de shara |
אריה מיער - כינוי לאדם חזק ונמרץ |
|
sharga/shargita f. |
סינר גס מבד יוטה |
Coarse burlap apron |
|
yevar sharga |
להשתייך למעמד הנמוך ביותר |
|
no espantarse de meterse sharga |
אינו חושש לעסוק גם במלאכות ירודות כדי להתפרנס |
|
mijor shargita ke d'espander la mano |
מוטב להתפרנס ממלאכות ירודות ולא לפשוט יד |
|
sharkí (t.) m. |
זמר, שיר; לחן מזרחי איטי |
Singer, song; slow oriental melody |
|
travar sharkí (t.) |
להמלא נוסטלגיה תוך זמרת שיר מזרחי |
|
sharope (port.) adj. |
מתקתק; טוב לב |
Sweet; kind-hearted |
|
dulse sharope (port.) |
מתוק מאוד |
|
sharope /sharopi (port.) m. |
סירופ, עסיס, תמיסת סוכר; באירוניה: דבר לא נעים |
Syrup, sap, sugar solution; ironically: something unpleasant |
|
sharopes (port.) para la madre |
אי נעימויות לאמא |
|
tripas de sharope (port.) |
אדם מתקתק (''כמו סירופ'') |
|
es un sharope de ombre/es sharope |
הוא אדם רך וטוב לב |
|
shasheado (t.) adj. |
נבעת, נדהם, מבולבל, מבוהל; מסוחרר, סובל מסחרחורת |
Terrified, astonished, confused, frightened; dizzy, suffering from dizziness |
|
shashereado kom'al pato |
מבולבל כברווז שרודפים אחריו |
|
shashear (t.) v. |
סיחרר, גרם סחרחורת; הדהים, הבעית |
dizzy, caused dizziness; stunned, troubled |
|
de shashear (t.) |
מדהים, מתמיה, מזעזע |
|
shasheo (t.) m. |
סחרחורת |
dizziness |
|
estar kon shashereos |
לחוש סחרחורת |
|
me tomó shashereo |
ראשי הסתחרר |
|
lokura i shashereo |
(באירוניה כתגובה על מי שמשמיע דברי התפעלות נוכח דבר מה שגרתי:) שיגעון של דבר! |
|
shashirear (t.) v. |
סחרר, בלבל, הביך, הדהים |
Dizzy, confused, embarrassed, stunned |
|
shashirear la kavesa |
לגרום כאב ראש |
|
shashirear el día |
לבלבל את סדר היום |
|
el Dio lo shashireó |
אלוהים בלבל את דעתו: נהג בחוסר תבונה שהביא לידי אסון |
|
s.hatá (gr.) f. |
עסק מלוכלך, עסק שערורייתי, סקנדל |
Dirty business, scandalous business, scandal |
|
komerse la s.hatá (gr.) |
לבלוע עלבון |
|
aki va salir una s.hatá |
העסק הזה מסוכן ביותר/טעון מאוד |
|
shavdeado adj. |
מהול במים |
Diluted with water |
|
shaká shavdeada |
בדיחה תפלה |
|
shavdo adj. |
תפל, חסר טעם |
Bland, tasteless |
|
ermozura shavda |
יופי בלי אישיות וערך |
|
shavda |
נערה שטחית ומשעממת |
|
kitarla shavda |
להשמיע בדיחה תפלה |
|
shavón m. |
סבון, בורית |
Soap, wick |
|
dar shavón |
לשבח, להלל; להתחנף |
|
deshar kon el shavón a los ojos |
לנטוש מישהו ברגע הקריטי |
|
todo ya se izo shavón |
הכל משומש! הכל קרוע! |
|
kuedra i shavón |
סוף גנב לתליה; התאבדות בתליה |
|
shavonal adj. |
של בורית |
of Borit |
|
yerva shavonal |
בורית כרשינא (מסממני הקטורת) |
|
shaynishí (t.) m. |
מרפסת סגורה |
Enclosed balcony |
|
asentarse al shaynishí |
נאמר על עקרת בית: במקום לצפות הליכות ביתה יושבת במרפסת וצופה במה שקורה ברחוב |
|
shed/sheda (ebr.) m. (pl. shedim) |
שד |
breast |
|
sheda de los d'abasho |
אשה קמצנית |
|
sheehiyanu (ebr.) |
שהחיינו, ברכת שהחיינו |
May we live, may we live, may we live |
|
azer sheehiyanu |
לברך ברכת שהחיינו |
|
shehiná (ebr.) f. |
שכינה, חסד |
Shekhinah, grace |
|
estar kon la shehiná (ebr.) |
להיות ברקיע השביעי, לזכות לחסד |
|
shekerlí/shekierlí (t.) adj. |
מתוק |
sweet |
|
un kavé shekerlí (t.) |
קפה מתוק - תוספת לתשלום המוסכם |
|
shem (ebr.) |
השם (המקודש); שמות מגיים |
The Name (Holy); Names of the Living |
|
dezir un shem (ebr.) |
לומר השבעה מגית |
|
shem ameforash (ebr.) |
השם המפורש |
|
shem atumá (ebr.) m. |
שם הטומאה, שם השטן |
|
shem yitbarah (ebr.) |
השם יתברך |
|
shemá/shemáh (ebr.) f. |
קריאת שמע |
Reading the Shema |
|
saver komo la shemá (ebr.) |
לדעת מצויין |
|
dezir la shemah (ebr.) |
לקרוא קריאת שמע |
|
shemá Israel /shemah Israel (ebr.) interj. |
שמע ישראל! |
Listen, Israel! |
|
todo afitó ariento de un shemá Israel (ebr.) |
כהרף עין |
|
shemirá (ebr.) f. |
ליל לימוד (דתי) |
Study Night (Religious) |
|
la noche de la shemirá (ebr.) |
הלילה שלפני הברית |
|
shemuá (ebr.) f. |
שמועה, בשורה |
Rumor, news |
|
salir shemuá (ebr.) |
פשטה/נפוצה שמועה |
|
vino la shemuá (ebr.) |
הגיעה הידיעה |
|
shena (it.) f. |
במה, בימה; קטע ממחזה (סצנה, תמונה) |
Stage, stage; part of a play (scene, image) |
|
azer shena (it.) a uno |
לעשות ''סצנות'' למישהו, להתגולל עליו, לעורר מריבה אתו |
|
asistir a una shena |
לנכוח באירוע כלשהו |
|
shéniko (it.) adj. |
תיאטרוני, של תיאטרון; של הבמה |
Theatrical, of a theater; of the stage |
|
palko shéniko (it.) |
תאי היציע משני צידי הבמה |
|
el arte sheniko |
אמנויות הבמה |
|
shesh besh (t.) m. |
שש-בש; כינוי לעסק בעל סיכונים |
Backgammon; a term for a risky business |
|
echar shesh besh (t.) |
להכנס לעסק בעל סיכונים |
|
sheshit (t.) m. |
מבחר |
selection |
|
kitar sheshit (t.) muevo |
לצאת באופנה חדשה |
|
sheshit (t.) de butika |
מבחר הסחורות שבחנות |
|
shetiká! (ebr.) interj. |
שקט! |
quiet! |
|
haham haham, shetiká (ebr.) |
איזהו חכם? שומר פיו ולשונו! |
|
shevuá (ebr.) f. |
שבועה |
oath |
|
tomar shevuá (ebr.) |
להשבע, לנדור נדר |
|
sheytán (t.) m. adj. |
שטן, שד; ''שד משחת'' - אדם זריז וערמומי, ערום |
Satan, demon; ''demon of destruction'' - a cunning and cunning person, naked |
|
sheytán kukurek (t.) |
כינוי לתינוק ערני |
|
es muy sheytán (t.) |
הוא ערמומי מאוד - שד משחת |
|
sheytán (t.) te lo do |
אני מבטיחך כי הוא ערמומי מאוד - שד משחת |
|
shfuela/shhuela f. |
קרדום, כשיל, גרזן; כינוי לבחור צעיר המביע דעתו בשיחות בוגרים; אדם נמוך |
Axe, hatchet, axe; nickname for a young man who expresses his opinion in adult conversations; short person |
|
mango de shhuela |
קת הגרזן |
|
sh.huelika f. |
גרזן קטן, קרדום |
Small axe, hatchet |
|
sh.huelika! |
קריאה נוכח עמידה בעקשנות אין קץ על משהו למרות העדר כל הגיון |
|
shik (fr.) m. & adj. |
אלגנטי; אלגנטיות |
Elegant; elegance |
|
bozear el shik |
לקלקל את ההרמוניה, להשמיע אקורד צורם |
|
shilit (t.) m. |
מופע משעשע; מריבה משעשעת |
An entertaining show; an entertaining fight |
|
ver shilit |
ליהנות למראה הלעגתם של אחרים |
|
shinik (t.) m. |
מידה לתבואה |
Grain measure |
|
la kavesa me se izo un shinik (t.) |
ניפחת לי את השכל! |
|
shish (t.) m. |
שיפוד; כידון |
skewer; bayonet |
|
estar en shishes (t.) |
לדאוג מאוד, לחרוד, להיות שרוי בדאגה |
|
ni shish ni kiebab |
"לא שיש ולא קבב" - דבר מה מעורפל, חסר ודאות, שאין בו פתרון ברור/אינדיקציה ברורה |
|
shish kiebab |
שיפוד בשר |
|
shivá (ebr.) f. |
שבעה (ימי אבלות) |
Shiva (days of mourning) |
|
asentarse en shivá (ebr.) por un ijo |
'לשבת שבעה'' על בן - להחרים את הבן ולא להחשיבו כבן משפחה |
|
asentarse en shivá (ebr.) |
לשבת שבעה |
|
asentrase en shivá (ebr.) por una koza |
לשבת על משהו שבעה - להוואש מן העניין |
|
estar en shiva |
לשבת שבעה |
|
shivá rishoná (ebr.) |
שבע מצוות בני נוח |
Seven Commandments of the Children of Noah |
|
no kreer en shivá rishoná (ebr.) |
להיות חסר דת ומוסר |
|
shofar (ebr.) m. |
שופר |
Shofar |
|
tanyer shofar (ebr.) |
לתקוע בשופר |
|
shohad (ebr.) m. |
שוחד |
bribe |
|
dar shohad (ebr.) |
לשחד, לתת שוחד |
|
shonda f. |
קתתר, זונדה; גמד |
Catheter, sonde; dwarf |
|
boy (t.) de shonda |
קומה נמוכה |
|
shop m. & adj. |
אלבני |
Albanian |
|
kavesa de shop |
קשה עורף, שאינו זז מדעתו |
|
shorva f. |
אגס פרא |
Wild pear |
|
sangre de shorvas |
אדם אנטיפטי |
|
shubu adv. |
מיד, ללא כל שיהוי |
Immediately, without any delay |
|
shubu maslat (t.) |
ראו במה מדובר |
|
shuk/e (ebr.) m. |
שוק, בזאר |
Market, bazaar |
|
tomar al shuke (ebr.) |
ללגלג, לשים ללעג, לחמוד לצון |
|
shuniko i muniko |
פלוני ואלמוני |
So-and-so and so-and-so |
|
meterse en penserio por Shuniko i Munniko |
להתמלא דאגה על פלוני שאינו מוכר לנו כלל |
|
fiar a punyados a Shuniko i a Munniko |
להלוות הרבה כסף לאדם הראשון המזדמן |
|
shupé (t.) f. |
חשד, ספק |
Suspicion, doubt |
|
dar shupé/meter en shupé (t.) |
לתת מקום לחשד |
|
kitar la shupé (t.) |
להסיר חשד |
|
me entró shupé (t.) |
נכנס בי ספק |
|
ni por shupé (t.) me pasa |
לא עלה בי אף צל של חשד |
|
no ay shupé (t.) ke |
אין ספק ש- |
|
shupé (t.) de prenyado |
חשד להריון |
|
sin shupé (t.) |
ללא ספק |
|
tener shubé (t.) en uno |
לחשוד במישהו |
|
ni por shupé (t.) |
בכל דרך, ללא כל היסוס |
|
entrar en shubé (t.) |
בא לידי ספק |
|
estar en shubé (t.) |
לדאוג בשל חשש |
|
kedar la subé (t.) |
נותר ספק בלב |
|
salir de shubé (t.) |
לעשות הכל כדי להסיר את הספיקות |
|
shupelí (t.) adj. |
מוטל בספק, מפוקפק, חשוד |
Doubtful, dubious, suspicious |
|
una persona shupelía (t.) |
טיפוס מפוקפק, אדם שאין לתת בו אמון |
|
el tiempo está shupelí (t.) |
העתות אינן בטוחות/בלתי יציבות |
|
es shupelí ke |
אין זה סביר כי .. |
|
shushunera /shushulera f. |
שלשול |
diarrhea |
|
le tomo shushunera |
קיבל התקף שלשולים |
|
dar shushunera |
לגרום לצורך דחוף ללכת לשירותים; לגרום פחד פתאום |
|
shushushu- estar shushushu/azer |
|
|
|
shushushu mushushu |
למלמל, ללחוש |
|
si adv. |
כן |
yes |
|
por si por no |
על כל מקרה שלא יבוא |
|
por un si o por un no se kitan los ojos |
על שטויות ודברי סרק הם עוקרים עינים זה לזה |
|
saver de si o de no |
לדעת מה צפוי |
|
un día si un día no |
אחת ליומיים, יום כן ויום לא |
|
digo si |
אני מסכים |
|
es de si o de no? |
האם מקובל עליך או לא? |
|
si conj. |
אם, לו, אילו |
If, if, if |
|
si se disho |
אין צורך לומר |
|
si el Dio kiere/si kiere el Dio |
אם ירצה השם |
|
ke ay si avla? |
מה איכפת לך אם ידבר? |
|
si kieres |
אם תרצה |
|
si por mi keda |
אם זה תלוי בי |
|
si pron. pers. |
(לאחר מילת יחס) עצמו/ה/ם/ן; עצמך/כם/כן (בנימוס) |
(after a preposition) oneself/himself/himself/yourself (politely) |
|
de si |
מעצמו, באופן ספונטני |
|
de si para si/entre si |
בינו לבינו, בינו לבין עצמו |
|
enriva de si/sovre si |
על עצמו |
|
kererse bien a si |
לדאוג רק לעצמו |
|
komandarse a si |
להיות עצמאי; לשלוט בעצמו |
|
komo ke viene de si |
מרצונו ודעתו |
|
manar de si |
נובע מתוכו (באופן יצירתי) |
|
no saver ke azer de si |
לא לדעת מה לעשות עם עצמו (מיאוש/שעמום) |
|
por si ya es yerro |
יש פה טעות יסודית |
|
sanarse de si |
להתרפא מעצמו, בלי עזרת רופאים ותרופות |
|
si mismo |
בעצמו |
|
va de si ke |
מאליו יובן ש- |
|
venir/atornar en si |
להתאושש (מהתעלפות) |
|
kon si |
עם עצמו/ה/ם/ן; עם עצמך/כם/כן (בנימוס) |
|
ser negro para si |
נגד האינטרסים שלו/באופן הפוגע בו ובבריאותו |
|
lavorar para si |
לעבוד בשביל עצמו |
|
avlar de si |
לפאר ולרומם את עצמו |
|
la koza en si |
הדבר לכשעצמו |
|
tomar enriva de si/sovre si |
לקחת עליו את המשא/את המשימה |
|
no tener gana, no pueder verse a si |
להיות נתון בדכדוך ועצב |
|
no estar en si/no tenerlas kon si |
השתבשה עליו דעתו |
|
estar en si |
לשמור על צלילות דעתו |
|
atorgar de si |
להודות מרצונו החופשי, מבלי שילחצו עליו לעשות זאת |
|
saver en si |
להיות מודע, להיות בעל מודעות, להכיר בליבו |
|
tomarse kon si |
מאשים את עצמו, לוקח עליו אחריות למצב קשה שניתן היה למנעו |
|
ke se lo pense por si |
שיתעסק בענייניו |
|
siegar v. |
עיוור, גרם עוורון; האפיל; סינוור |
Blind, caused blindness; darkened; blinded |
|
siegar de los ojos |
לקלקל שמחה, לגרום סכסוך |
|
ke lo syege el Dio/el Dio ke lo syege! |
קללה: שאלוהים יעוור את עיניו! |
|
ken no kere ke se siege |
מי שאינו חפץ בכך שיתעוור! (נאמר כאשר מברכים מישהו ומאחלים לו כל טוב - כנגד כל מי שעלול להסתייג מן הברכה ולחרוש רע בליבו) |
|
siegarse v. refl. |
התעוור, הסתנוור; עצם עיניו מראות, לא רצה להבין |
He became blind, dazzled; his very eyes showed, he did not want to understand |
|
siegarse de un ojo para ver del otro |
להעלים עין מאשמתו של אדם אהוב או פגם במעשיו |
|
ke se siegen los ojos de los enemigos! |
שימותו אויבי מקנאה, שיתעוורו בראותם את אושרי! |
|
siegedad /siegidad f. |
עוורון |
Blindness |
|
a la siegedad |
בצורה עיוורת; כמגשש באפילה |
|
siegera f. |
מגפת עוורון |
The plague of blindness |
|
kaer siegera |
להתקף בעוורון לגבי דברים, לגלות קנאות |
|
siegetina f. |
אפילה כבדה, אפילה מוחלטת |
Heavy darkness, total darkness |
|
a la siegetina |
באפילה מוחלטת, בהיעדר מוחלט של אור |
|
siego m. & adj. |
עיוור, סגי נהור |
Blind, Segi Nehor |
|
muerto i siego por azer |
מת לעשות |
|
siego de un ojo |
שתום עין, עיוור בעין אחת |
|
azerse del siego |
עושה עצמו עיוור, אוטם עיניו מראות |
|
sielo m. |
שמים, רקיע |
Heaven, firmament |
|
abashado de los sielos |
(באירוניה:) ''צדיק תמים'' |
|
aboltar los ojos al sielo |
לגלגל עינים (בחסידות מזוייפת) |
|
azer un sielo de papel |
להרחיב בלי סוף בתיאור היתרונות |
|
bushkar por sielos i por tierra |
לחפש בכל מקום, לעשות חיפושים קפדניים |
|
dar un punyo al sielo |
לנסות לעשות דבר מה בלתי אפשרי |
|
de los sielos lo kijeron bien |
ניצל בנס |
|
de los sielos kijeron |
מן השמים גזרו |
|
el sielo esta enkargado |
השמים מעוננים |
|
el sielo se eskuresió |
התרחש ליקוי חמה; האפילו השמים |
|
estar al de siete sielos |
להיות ברקיע השביעי |
|
kerer tapar el sielo kon la mano |
לנסות להסתיר את העובדות הידועות לכל |
|
komo de los sielos ke mos vino |
נקבל זאת כגזירה משמים! |
|
me kayó de los sielos |
'נפל לי מן השמים'' - רווח שבא באקראי ובמפתיע |
|
pasar por los siete sielos |
לשלם דמי תיווך להרבה סוכנים |
|
se avrieron los sielos |
נפתחו ארובות השמים |
|
se serraron los sielos |
נכלא הגשם; אין למצוא רחמים |
|
suvir a uno a los sielos |
להפריז בשבחיו של מישהו |
|
traer los sielos abasho |
להשבע בשבועה חמורה; לקרוע שמים בתפילה ותחנון (שלילי) |
|
alevantar los ojos al sielo |
לשאת עיניו למרומים בייאוש, כאות להכנעה בפני רצון השמיים |
|
el Dio de los sielos |
ריבונו של עולם, אלוהים שבמרומים |
|
el sielo se aklaró |
השמיים התבהרו, חזרה וזרחה השמש |
|
d'el par'al sielo no ay un dedo |
באירוניה: "הוא קרוב מאוד לאלוהים" - הוא מתחסד וצבוע |
|
ay un Dio en los sielos! |
יש אלוהים בשמים והוא רואה את עוולותיך ויענישך עליהן! |
|
es de alavar al Sielo! |
השבח לאל! (נאמר בעקבות הופעת חסדי ההשגחה העליונה) |
|
estar por el aver del sielo |
מדובר במיזם מעורפל שסיכויי הצלחתו לוטים בערפל, הסיכון בו רב והוא עשוי להתפוגג |
|
esto mos asetensiaron de los sielos |
אל נייסר עצמנו - מה שאירע הוא גזירה מלמעלה |
|
mira este sielo azul maví! |
(נאמר למי שאיבד כל תקווה לעתיד:) ראה את תכול השמיים - שמי אל חנון ורחום - והתאזר באומץ ותקווה לטוב |
|
sielo estreyado |
שמיים מכוכבים |
|
sielo kargado |
שמיים מעוננים |
|
ya se apiadaron de los sielos |
נכמרו עלינו לבסוף רחמי שמיים! |
|
tiene bueno de los sielos i negro de la tierra |
יש לו כל הנדרש כדי להיות מאושר אך סובל מתגרת ידם של הסובבים אותו, מצרות שבתוך ביתו |
|
por estos sielos bendichos! |
(לשון שבועה:) שהדי במרומים!, אלוהים עדי שאמלא את הבטחתי! |
|
siempre adv. |
תמיד, בכל עת |
Always, at any time |
|
de siempre |
תמידי, מאז ומתמיד |
|
komo siempre |
כרגיל |
|
para siempre |
לכל עת |
|
para siempre i siempre |
לנצח, לעד ולעולמי עולמים |
|
una vez por siempre |
אחת ולתמיד |
|
enalsado m'estes siempre! |
(ברכה לאדם קרוב שזכה לקידום:) שמזלך ימשיך להעלותך מעלה מעלה! |
|
sien f. |
רקה, צדע |
Raka, side |
|
no deshar sienes |
לייגע בפטפוט אינסופי, לטמטם את השכל |
|
dueler las sienes |
לסבול מכאב בצדעיים/ברקות, לסבול ממיגרנה |
|
sien num. |
מאה |
century |
|
numero sien |
'אפס אפס'', בית כסא, בית שימוש, שירותים |
|
para sien anyos |
איחול לחתונה/חנוכת בית |
|
sien i vente |
כינוי לאנגלי |
|
tantos por sien |
אחוזים למאה |
|
sien i una vez/sien mil vezes/la de sien vezes |
אלף פעמים ואחת, תדיר מאוד |
|
el por sien |
האחוז |
|
el sien por sien |
מאה אחוזים, הכל |
|
es de sien |
זוהי המאית |
|
sierpa f. |
רכלנית, אשת מדנים, תככנית |
Gossiper, gossip, schemer |
|
sierpa de siete kavesas |
אשת מדנים, תככנית |
|
sierpe m. |
נחש; זוחל, שרץ; כינוי לאדם מזיק - ''נחש'' |
Snake; reptile, creeper; nickname for a harmful person - ''snake'' |
|
arrodeado de sierpes |
מוקף אויבים חורשי רע |
|
sierrada f. |
נסירה |
sawing |
|
tener sierradas a las sienes |
הכאב מנסר בראש, הראש מתפוצץ מכאב |
|
dar una sierrada |
לקצץ באבחת מסור אחת/בנסירה אחת |
|
sierrar v. |
ניסר |
Sawn |
|
sierrar los niervos |
לעצבן בקולות חריקה |
|
me s'están siando las piernas |
רגלי כואבות מאוד כאילו עברו עליהן במסור |
|
me s'están sierrando las sienes |
רקותי כואבות, הכאב מנסר בראשי |
|
sierto adj. |
וודאי, בטוח; מסויים |
Certainly, certain; certain |
|
de sierto |
לבטח, בוודאי |
|
no lo tomes por sierto |
אל תיקח זאת כמובן מאליו/כבטוח |
|
por sierto |
בלי ספק, בוודאי, לבטח |
|
un sierto Avram |
אדם כלשהו המתקרא אברהם |
|
un sierto tiempo |
זמן מסויים |
|
un sierto/una sierta adj. |
אחד מסויים, מישהו, כלשהו |
|
sierto! |
בוודאי! |
|
una oferta sierta |
הצעה רצינית |
|
una novedad sierta |
ידיעה בדוקה |
|
siete num. |
שבע, שבעה |
Seven, seven |
|
arrematar kon siete pares de diavlos |
לזרוק לכל השדים והרוחות |
|
asentarse en siete |
לשבת שבעה |
|
echar kon siete kadenados |
לנעול על שבעה מנעולים |
|
estar a los siete suenyos |
לישון שינה עמוקה |
|
estar en siete |
לשבת שבעה, להיות בימי ה''שבעה'' |
|
kortar siete |
להשלים ימי השבעה |
|
le asuvieron siete mil batires |
עלו לו העצבים לראש |
|
le tomó siete i diezisiete |
התרגז מאוד, כעס כעס גדול |
|
no ser de siete en un maso |
אין להתייחס אליו בזלזול, הוא ראוי להתייחסות רצינית |
|
se avren/se alegran/se envisian siete korasones |
מרחיב ומשמח את הלב |
|
siete kandelas |
חגיגת זבד הבת (אזמיר) |
|
siete/los siete |
שבעה (ימי אבלות) |
|
tomar siete kavesas |
לבלבל את המוח |
|
vijita de siete |
ניחום אבלים |
|
pasar por los siete sielos |
לשלם דמי תיווך להרבה סוכנים |
|
los siete |
"שבעה", ימי אבילות |
|
ya se izo siete |
הגיעה כבר השעה שבע |
|
el de siete |
השביעי בסדרה |
|
si siete kavesas tiene no la eskapas |
הוא לא יוכל להמלט מן הנקמה והעונש גם אם יסתתר באשר יסתתר |
|
asi no t'asentes en siete de ninguno! |
אני מפציר בך לעשות כבקשתי ובתמורה לכך מן השמים יברכוך שלא תזדקק להתאבל על מותו של קרוב |
|
siete batires ke le tomen! |
קללה: שיאחזו בו עצבים לרוב! |
|
sifra f. |
אות, סימן, אות מבשר, תג; סיפרה, מספר; מפתח; ציון |
letter, sign, omen, badge; number, number; key; score |
|
darse a entender/avlar kon sifras |
לתקשר באופן לא מילולי |
|
sifras |
סימני שפת החרשים; העויות פנים ותנועות ידיים לתקשורת לא מילולית |
|
sigara/sigaro m. |
סיגריה |
cigarette |
|
fumar/bever sigaro |
לעשן סיגריה |
|
papel de sigaro |
נייר לגלגול סיגריה |
|
siguente adj. |
העוקב, הבא, הבא אחרי |
The follower, the next, the next after |
|
la oja siguente |
העמוד הבא |
|
sikilearse /sikiliar (t.) v. refl. |
נעצב, נעגם; השתעמם עד מוות |
Sad, bored; bored to death |
|
sikilearse (t.)en vano |
להתעצבן לחינם |
|
sikintí (t.) m. |
צרה, מתח, דאגה, מרה שחורה, דכאון, שעמום, מצוקה כלכלית |
Trouble, stress, worry, black bile, depression, boredom, financial hardship |
|
estar en sikintí (t.) |
להיות נתון במצוקה כלכלית |
|
siklear (t.) v. |
לחץ, הידק, הגביל את חופש הפעולה; העציב, לחץ נפשית |
Press, tighten, limit freedom of action; sadden, mentally stress |
|
siklear (t.) el alma/el korasón |
לעשות רע על נשמה/הלב |
|
siklear (t.) la chintura |
להדק את החגורה - לצמצם בהוצאות |
|
siklear (t.) las vidas |
להדק את הברגים - לצמצם למישהו את חופש הפעולה, ללחוץ עליו |
|
siklearse (t.) v. refl. |
נלחץ, דאג, נכנס למועקה (בשל בדידות/העדר תעסוקה/העדר בידור), נטרד והודאג |
Stressed, worried, distressed (due to loneliness/lack of employment/lack of entertainment), disturbed and worried |
|
no te siklées! |
אל תדאג, אני מטפל בכך! (לעתים נאמר באירוניה: אל תדאג, אבל מה שחששת מפניו אמנם אירע!) |
|
siklearse por uno |
לדאוג בשל בריאותו של מישהו/בעיותיו וקשייו |
|
sikleozo/sikliozo (t.) adj. |
עצוב, נעצב; לחוץ, נתון במועקה; משועמם |
Sad, dejected; stressed, distressed; bored |
|
alma sikleoza |
אדם הנתון תדיר בחרדה ודאגה |
|
siklet (t.) m. |
עוגמת נפש, חרדה; משקל, ערך, חשיבות |
anguish, anxiety; weight, value, importance |
|
estar kon siklet |
להיות אחוז חרדה |
|
muerirse del siklet |
למות מעגמה ודכדוך מריקנות החיים, מאפס מעש ומהעדר עינוג מסיח דעת |
|
aman! ke siklet de nochada! |
אבוי! איזה ערב עלי לבלות עם אנשים מייגעים ומשעממים כל כך! |
|
dar patlak del siklet/patladearse del siklet |
למות מרוב שעמום |
|
sikyimé! (t.) interj. |
(המוני וגס:) לא שם זין! |
(Massive and rude:) No dick there! |
|
a la sikyimé (t.) |
איך שבא, בלי שיטה ותכנון |
|
silik (t.) adj. |
בלה, שחוק, מטושטש |
Blah, worn, blurry |
|
moneda silik (t.) |
מטבע שחוק |
|
sima f. |
פסגה, שיא, צמרת, קדקד, זניט |
Summit, peak, top, apex, zenith |
|
en sima cf. ensima |
|
|
simán (ebr.) m. |
סימן, אות, תסמין, סמל |
Sign, signal, symptom, symbol |
|
de buen simán (ebr.) |
בסימן טוב |
|
de negro simán (ebr.) |
בסימן רע |
|
ke sea de buen siman! |
שיהיה בסימן טוב! |
|
simiente/simienta f. |
זרע |
Seed |
|
echar simiente |
לזרוע |
|
kedar por simiente de ortiga |
נזנח לאנחות |
|
no deshar ni simiente |
לכלות הכל |
|
simiente de perro/azno/puerko |
גידוף: זרע כלבים/חמורים/חזירים! |
|
simiente negra! |
גידוף: זרע מרעים! |
|
simiento m. |
יסוד, בסיס, מסד |
Foundation, base, foundation |
|
simientos m. pl. |
יסודות, שורשים |
|
sin prep. |
בלי, בלא, ללא |
Without, without, without |
|
sin embargo |
בכל אופן, בכל זאת, אף על פי כן |
|
sin esto kon esto |
בין כך ובין כך, בכל אופן |
|
sin ke |
בלי ש- |
|
sin kulpa i sin pekado |
על לא עוון ועל לא חטא |
|
sin ser i sin porke |
בלי סיבה ובלי טעם |
|
sin mancha |
ללא רבב |
|
kedar sin ninguno |
להישאר ערירי |
|
sin safek (ebr.) |
בלי ספק |
|
sin kererlo |
ללא רצונו |
|
sin maldad |
בלי רוע |
|
sin negregura |
בלי כוונה רעה, בלי לתכנן דבר רע |
|
alma sin pekado |
נשמה טהורה ללא חטא |
|
irse sin kedésh ni andésh |
להסתלק בחשאי בלי לספר לאיש |
|
sinagogal adj. |
של ביכ''נ |
By Bichn |
|
komité sinagogal |
ועד ביהכ''נ |
|
sindikal adj. |
של איגוד פועלים, של סינדיקט, סינדיקטי |
of a labor union, of a syndicate, syndicated |
|
organizasión sindikala |
ארגון מקצועי |
|
sindikato m. |
הסתדרות, איגוד מיקצועי, סינדיקט |
Histadrut, professional association, syndicate |
|
sindikato de lavorantes |
איגוד מקצועי, איגוד פועלים |
|
sino/sinón conj. |
אלא |
But |
|
sino ke |
לא עוד אלא ש-, אלא ש- |
|
sinyal m. |
סימן, סמל, סימן לזכרון, סימניה, אות ; (כגון אות התראה של רכבת); תמרור |
sign, symbol, commemorative sign, bookmark, signal; (such as a train warning signal); traffic sign |
|
deshar sinyal |
להותיר סימן (צלקת וכו') |
|
meter sinyal |
לשים סימניה בספר |
|
no dar sinyal de vida |
לא להראות אות חיים |
|
por sinyal ke |
אות מוסכם |
|
sinyales i maraviyas |
אותות ומופתים |
|
sinyoría f. |
אדנות, סמכות גבוהה |
Lordship, high authority |
|
su sinyoría |
הוד מעלתו |
|
sinyorío m. |
שליטה, יוקרה; עושר ורווחה, בטחון |
Control, prestige; wealth and well-being, security |
|
estamos sinyorío |
אנו במצב שפיר (מבחינה חומרית) |
|
sinyorió! |
מצויין! |
|
tener sinyorío |
ליהנות מיתרונות ההון והעושר |
|
sirá (t./gr.) f. |
תור, טור, שורה, סדר |
Queue, column, row, order |
|
a la sirá (t./gr.) |
בשורה; בזה אחר זה; באופן תכוף |
|
asperar a su sirá (t./gr.) |
לחכות לתורו |
|
en sirá (t./gr.) |
באופן מתמשך, בלי הרף |
|
kon sirá (t./gr.) |
לפי התור, באופן מסודר |
|
merkar a la sirá (t./gr.) |
לקנות בלי אפשרות לברור |
|
meterse en sirá (t./gr.) |
להצטרף לתור |
|
una sirá (t./gr.) de mentiras |
מקבץ שקרים |
|
ya le vino la sirá (t./gr.) |
הגיעה שעתו, בא יומו |
|
avlar en sirá |
לדבר ללא הפסקה, ללא לאות |
|
azer sirá |
ליצור שורה |
|
una sirá (t./gr.) de bovedades |
מצבור של דברים חסרי שחר |
|
dar la sirá (t./gr.) |
לוותר על תורו, לתת למישהו אחר לעבור על פניו בתור |
|
dezazer la sirá (t./gr.) |
לשבש את התור, לפרוע את השורה |
|
kada uno a su sirá (t./gr.) |
כל אחד בתורו |
|
no deshar sirá (t./gr.) para los otros |
להשתלט על הזמן, לא להותיר זמן לבאים אחריו בתור |
|
tomar/aferrar sirá (t./gr.) |
לתפוס מקום בסוף התור |
|
sirio m. |
נר גדול, נר כנסיה |
Large candle, church candle |
|
azer los dedos sirios |
לפנק יותר מדי |
|
sirkolante adj. |
נייד, נע |
Mobile, moving |
|
biblioteka sirkolante |
ספריה ניידת |
|
sirkulasión f. |
מחזור, תקופה; תנועה, תעבורה |
Cycle, period; movement, traffic |
|
la sirkulasión de la sangre |
מחזור הדם |
|
salió de sirkulasión |
יצא מן המחזור |
|
sirma (t.) f. |
חוט כסף/זהב לרקמה; פיליגרן |
Silver/gold thread for embroidery; filigree |
|
sirma (t.) i klavedón |
עשוי מזהב ורקמה עשירה |
|
sis m. |
דוכן/מושב של בעל העגלה/כרכרה והמושב הסמוך לו |
The stall/seat of the cart/carriage owner and the seat next to it |
|
suvirse al sis |
לקחת את המושכות בידים, לקחת את העסק לידים |
|
asentarse al sis |
לתפוס את המושב הטוב ביותר |
|
sisko m. |
אבק פחם |
Slack |
|
azerse sisko kon uno |
להתחנן, לעשות עצמו עפר ואפר לפני מישהו |
|
sisko preto |
אדם מזיק |
|
todo está sisko i karvón |
הכל נעשה שחור כפיח |
|
sistem/sistema m. |
שיטה, מערכת, סדר |
Method, system, order |
|
tener por sistema |
לקח לו כשיטה/כשגרה/כדרך התנהלות |
|
sitafón (ebr.) m. |
שטפון, סערה; מכאוב, צער, עצב גדול; עלבון חמור |
Flood, storm; great pain, sorrow, sadness; severe insult |
|
kada día mos kita un sitafón muevo |
מדי יום הוא מוצא עילה חדשה לגרימת עלבון וצער |
|
sitafón ke se le meta en la boka del alma! |
שיתחוללו על ראשו שיטפון וסערת פתע, שייחנק! |
|
sitio m. |
אתר, מקום; מצור; מעון קיץ |
Site, place; siege; summer residence |
|
sitio istóriko |
אתר הסטורי |
|
sivdad f. |
עיר, קרת, כרך |
City, Keret, Vol. |
|
es de la sivdad |
הכל על חשבון הציבור! - אתה יכול לבזבז כאוות נפשך |
|
guay de la sivdad |
אוי לה לעיר! נאמר כשמוטלת משרה חשובה על אדם לא ראוי |
|
se está sonando por la sivdad/ya lo save la sivdad |
מדברים על כך בכל העיר |
|
ya se kemo la sivdad |
העיר עולה באש ואתה אדיש?! |
|
sivdad enkastiyada |
עיר מוקפת חומה, עיר מבוצרת |
|
ya lo save la sivdad entera |
השמועה/הידיעה כבר נפוצה ברחובות העיר, היא הייתה לשיחת העיר |
|
sivil adj. |
אזרחי; נימוסי |
Civil; polite |
|
estado sivil |
מרשם התושבים |
|
guardia sivil |
משמר אזרחי |
|
vistido sivil |
לבוש אזרחי |
|
siya f. |
כסא, מושב; אוכף |
chair, seat; saddle |
|
siya burakada |
כסא לעשית צרכים |
|
siya de Eliyau anaví (ebr.) |
כסא אליהו- כס הסנדק |
|
siya de kolada/de enshavonar |
תלת רגל עבור עריבת הכביסה (פיילה) |
|
siya de mesher |
כסא נדנדה |
|
siya de paja |
כסא נצרים |
|
siya prezidensial |
כס הנשיאות, מושב היו''ר |
|
tomar la siya |
לתפוס את מושב יושב הראש/הנשיאות |
|
siyado adj. |
חתום (בחותם), מוחתם |
Sealed (with seal), sealed |
|
vino siyado |
יין בבקבוק חתום |
|
karta siyada |
איגרת חתומה (סגורה בחותם) |
|
siyaset (t.) m. |
פוליטיקה |
Politics |
|
azerlo siyaset (t.) |
לעשות מן העניין פוליטיקה |
|
siyero m. |
מחסן, מאגר, אוצר |
Warehouse, repository, treasury |
|
es un siyero |
הוא ממש אוצר! |
|
dezazer los siyeros del rey |
לבזבז הון תועפות |
|
siyitika f. |
כסאון, כסא קטן לילד |
As a chaise, a small chair for a child |
|
siyitika burakada |
כסא לתינוק עם סיר לעשיית צרכים |
|
dainda se kaye de la siyitika |
"עדיין נופל מכסאון הילדים" - צעיר מאוד .. (נאמר באירוניה כלפי מבוגר המנסה להצעיר את גילו בצורך הנסיבות) |
|
skala (t.) f. |
רציף, מזח; פיגום |
Wharf, pier; scaffolding |
|
el vapor tokó a la skala |
הספינה עגנה במזח |
|
skatá (gr.) f. |
פרש, צואה |
Excrement, feces |
|
skatá! (gr.) |
קריאה להבעת מורת רוח |
|
slanchio (it.) m. |
זינוק, תנועה מהירה, דחף, התלהבות |
Leap, rapid movement, impulse, enthusiasm |
|
tomar slanchio (it.) |
לזנק כלכלית, להתפתח, להצליח |
|
smarlamá (t.) adv. |
לפי מידה, לפי הזמנה |
Made to measure, made to order |
|
vistido smarlamá (t.) |
בגד לפי מידה |
|
sobreviado adj. |
כעוס, נזעם |
Angry, furious |
|
estar sobreviado |
להיות אחוז חימה וזעף |
|
sodjiftar/sodjeftar v. |
שעבד |
Who worked? |
|
sodjiftar a uno |
לשעבד מישהו |
|
sodrina f. |
כבדות שמיעה, קושי לשמוע בשל רעש והמולה; העמדת פני חרש |
Hard of hearing, difficulty hearing due to noise and bustle; pretending to be deaf |
|
kaer sodrina |
נפלה עליו כבדות שמיעה |
|
el moso esta kon sodrina |
המשרת מעמיד פנים שלא שמע שקראו לו |
|
sodro m. & adj. |
חרש; מטושטש, לא ברור |
Dull; blurry, unclear |
|
azerse del sodro |
להעמיד פני חרש |
|
darsar (ebr.) para sodros |
לדבר אל הקירות |
|
sodro-mudo |
חרש-אילם |
|
una dolor sodra/un ruido sodro |
כאב/רעש שקשה להגדירו ולאתר מקומו המדוייק אך מתמיד ומטריד |
|
sofá (t.) f. |
ספה; מיטה |
Sofa; bed |
|
asentarse a la sofá (t.) |
לחיות בבטלה |
|
soflama f. |
תבערה, להט, חום; התקצפות; דלקת; טירדה, אי נעימות |
Incendiary, fervor, heat; foaming; inflammation; tirade, unpleasantness |
|
abatir/tomar la soflama |
להוריד את החום בתחבושות קרות |
|
sol m. |
שמש, חמה; אור השמש, חום השמש |
Sun, heat; sunlight, heat of the sun |
|
dar al sol |
פונה אל השמש |
|
deshar al aire i al sol |
להזניח נכס |
|
ir por los soles |
ללכת תחת שמש חזקה |
|
kemarse del sol |
להצלות בשמש, להשתזף שיזוף יתר |
|
klaro komo el sol |
ברור/בהיר כשמש, ברור לגמרי |
|
le pasó el sol |
חטף מכת שמש |
|
nada de muevo debasho el sol |
אין חדש תחת השמש |
|
no lo tiene visto ojo de sol |
עוד לא נראה כמוהו תחת השמש |
|
ojo de sol |
קרן שמש |
|
sol de paré |
שריפה יזומה (אירונ.) |
|
sol enshaguado |
שמש שאינה מחממת |
|
sol kemador |
שמש קופחת |
|
tapar el sol |
לנסות להסתיר את הגלוי והידוע |
|
tomadura del sol |
ליקוי חמה |
|
tomar un poko de sol |
להחשף מעט לשמש, להשתזף |
|
vender el sol para merkar una kandela |
לעשות עסק רע (''למכור את השמש בעבור נר'') |
|
de onde se alsa el sol i asta onde se pone |
ממזרח שמש עד מבואו |
|
el sol s'empanya/se eskonde i s'aklara |
השמש מתכסה בעבים ומתבהרת |
|
meterse al sol |
לעמוד בשמש |
|
ir/lavorar kon el sol |
לעבוד בשעות האור |
|
en este sol ke ayegemos a arrelumbrarmos! |
איחול עצמי עם תקווה מועטה להתגשמות: הלוואי ונזכה לראות בזריחת השמש הזו! |
|
solar m. |
רצפה |
floor |
|
anyo solar |
שנת חמה |
|
sistema solar |
מערכת השמש |
|
solas- a solas adv. |
לבד |
Felt |
|
komer a solas |
לאכול בגפו |
|
kedar a solas |
להוותר לבדו/בגפו - בבדידות ללא איש |
|
estar a solas |
להמצא לבדו/בגפו - ללא איש עימו |
|
avlar a solas |
מדבר אל עצמו |
|
soldo m. |
פרוטה/אגורה; שכר |
Penny/a penny; salary |
|
kedar sin soldo |
להשאר בלי פרוטה |
|
soledad f. |
בדידות, בידוד |
Loneliness, isolation |
|
azer soledad |
לגרום ריקנות בהעדרו |
|
soletina f. |
בדידות מתמשכת, תקופה ארוכה של בדידות; שעות היום בקיץ שבהן קופחת השמש |
Continuous loneliness, a long period of solitude; the hours of the day in summer when the sun is blazing |
|
morirse de la soletina |
'למות'' מבדידות ארוכה |
|
soleziko m. |
שמש נעימה ולא קופחת |
Pleasant and not scorching sun |
|
kayentarse al soleziko |
להתחמם לאורה של שמש חורפית נעימה |
|
solidario adj. |
הדדי, אחדותי, שותף לדעה ורעיון, מזדהה, סולידרי |
Mutual, united, sharing an opinion and idea, empathizing, solidary |
|
garante solidario |
עָרֵב הדדי |
|
solo adv. |
רק, בלבד, לבד |
Only, solely, alone |
|
esto solo mos mankava |
רק זה היה חסר לנו! |
|
no solo ke ... |
לא זו בלבד ש... |
|
solo i solo por ver |
בוא תראה לנו! - נאמר למתרברב |
|
a mirar solo/a tokar solo |
רק לראות/רק לגעת אך לא יותר מזה! |
|
tener solo un saludo kon uno |
להיות ביחסי נימוס (אמירת שלום) בלבד עם מישהו |
|
solo adj. |
בודד, מבודד, גלמוד |
Lonely, isolated, solitary |
|
ser solo i sekado/solo i asolado |
להיות בודד וגלמוד |
|
un ombre solo/una mujer sola |
גבר רווק/אשה רווקה וללא ילדים |
|
pan solo |
לחם בלבד בלי כל תוספת |
|
kedar solo |
להיוותר גלמוד באין איש עימו |
|
uno solo no pelea |
בשביל מריבה צריך שניים (קשה לריב אם הצד השני בורח מפני ריב) |
|
un Dio solo i mi alma lo saven |
רק אלוהים ונשמתי יודעים מה עבר עלי! |
|
solombra f. |
צל; מחסה |
Shade; shelter |
|
abrigarse a la solombra de uno |
לחסות בצילו של |
|
arvole sin solombra |
אגואיסט שאינו עוזר לאיש |
|
espantarse de su solombra |
מתיירא מפני צילו, פחדן |
|
ke no mos manke su solombra/su solombra mos akompanye |
אל יסיר ממנו את צילו (חסותו) |
|
no ay solombra |
מקום שומם |
|
no tiene ni sombra de verguensa |
אין בו טיפת בושה |
|
tomarse kon su solombra |
רב אפילו עם צילו - שוחר ריב ומדון |
|
no kierer ver ni la solombra a uno |
לתעב מישהו |
|
soltar v. |
פענח חלום; שיחרר, הירפה, התיר קשר; גרש (את אשתו) |
Interpreted a dream; released, let go, untied a bond; dismissed (his wife) |
|
soltar un suenyo |
לפתור חלום |
|
soltura f. |
התרופפות; שחרור; גירושין, גט; פתרון חלומות |
Loosening; release; divorce, get; dream interpretation |
|
anyo de soltura |
שנת שמיטה |
|
es.huenyo sin soltura |
חלום ללא פתרון |
|
sombayer/sombaer/sombayir v. |
פיתה, שידל, השיא, הסית; הקסים, משך לב |
Tempted, enticed, enticed, incited; charmed, attracted |
|
sombayer para mal |
השיא, פיתה/ שידל לדבר עבירה |
|
desharse sombayer |
להיכנע לפיתוי, להתפתות |
|
someno (port.) adj. |
נחות, רע, גרוע |
Inferior, bad, worse |
|
meterse lo someno en tino |
לשקול/להביא בחשבון את הגרוע מכל |
|
son/sonko (t.) adj. |
אחרון, סופי |
Last, final |
|
el sonko (t.) de la famiya |
הילד הצעיר במשפחה |
|
son m. |
צליל, קול; לחן, נעימה, מנגינה |
Sound, voice; melody, tune, melody |
|
al son de los mudos |
בלי להקים רעש, בלי להתריע בחצוצרות |
|
estar todos a un son |
להיות בדעה אחת |
|
sentir dos sones de kampana |
להקשיב לשני הצדדים |
|
sonalsado adj. |
מרומם, ששבחוהו; שהועלה למעלה רמה |
Exalted, praised; raised to a high level |
|
sonalsado ke sea! |
איחול ושבח: שיזכה למעלה הגבוהה ביותר! |
|
sonante adj. |
מצלצל |
Ringing |
|
moneda sonante |
מצלצלים (כסף) |
|
sonar v. |
צלצל, הדהד; ניגן בכלי נגינה |
Ring, resonate; play a musical instrument |
|
no sona bueno |
אינו מצלצל טוב, אינו עושה רושם טוב |
|
sonar shofar (ebr.) |
לתקוע בשופר |
|
ya le sono la ora |
הזמן הקצוב לו תם |
|
la ora sona |
השעון מצלצל - משמיע את השעה |
|
sona negro |
זה נשמע רע, זה אינו מוצא חן בעיני |
|
sonarse v. refl. |
מחט (אף); התפרסם, נפוץ, נודע בציבור |
Needle (nose); became famous, common, known to the public |
|
sonarse las narizes |
למחוט את האף |
|
sonido m. |
צליל, קול |
Sound, voice |
|
tener sonido en los oídos |
לשמוע זמזום באזניים |
|
sontraer v. |
גרם ל-, היה המניע ל-; חולל; לכד, שבה; משך, האריך |
caused, was the motive for; caused; captured, contained; dragged, prolonged |
|
sontraer pleitos |
גורם סכסוכים ומריבות |
|
sonyar/sonyarse v. refl. |
חלם |
Dreamed |
|
no se lo sonyava |
לא העלה בדעתו, לא חלם על כך אפילו |
|
sonyarse en pies |
לישון בעמידה, לא להיות מרוכז |
|
sonyarse kon uno |
לראות מישהו בחלום |
|
sonyo m. |
חלום |
dream |
|
sonyo malo |
סיוט, חלום ביעותים |
|
soplo m. |
נשיפה, נשיבה, משב |
Exhalation, blowing, gust |
|
no le kedó soplo |
הוא מיוגע, לא נותרה בו רוח |
|
un soplo kiere |
בקושי עומד על רגליו, הוא כה חלוש עד כי די בנשיפה קלה כדי להכריעו ארצה |
|
ya hue ya vino, un soplo kijo |
אך יצא וכבר חזר כנשיבת רוח |
|
sorear (t.) v. |
כילה/איכל תוך כדי שימוש, בזבז; מכר בכמויות; שיבץ מלים זרות כדי לעשות רושם |
Consume/consume while using, waste; sell in bulk; insert foreign words to make an impression |
|
sorear el pan |
לכלות את הלחם, לאכול את כל הלחם |
|
sorear ropa |
להשתמש בבד עד בלותו |
|
sorear parás |
להוציא/לבזבז כסף |
|
sorear azeite |
לצרוך שמן (מעט בפזרנות, מבלי לחסוך) |
|
sorear el fransés/el inglés |
לשבץ משפטים בצרפתית/אנגלית כדי להפגין ידיעתו ולהתגאות בה (נאמר בשמץ לגלוג) |
|
sorear palavra |
לדבר דיבורים חסרי תועלת |
|
sorer (ebr.) m. |
אויב, צורר |
Enemy, adversary |
|
sorer ayeudim (ebr.) |
צורר היהודים |
|
sorfato m. |
כינין |
quinine |
|
amargo-sorfato |
מר ככינין |
|
soró (gr.) m. |
ערימה, תערובת; כמות גדולה |
heap, mixture; large quantity |
|
un soro (gr.) de djente |
קהל רב |
|
sorta/sorte (fr.) f. |
סוג, מין, אופן, צורה |
Type, gender, manner, form |
|
de sorte (fr.) ke |
כך ש- |
|
de tal sorte (fr.) |
באופן כזה |
|
de toda sorta (fr.) |
בכל אופן |
|
en/de sorta ke (fr.) |
באופן ש- |
|
de todas las sortas |
מכל הסוגים, מכל הצורות והאופנים |
|
soruntluk (t.) m. |
שאריות מתכת, חפצים חסרי ערך ומרעישים |
Scrap metal, worthless and noisy objects |
|
kitar soruntluk (t.) |
להיפטר מן האשפה המצטברת |
|
sorveliansa (fr.) f. |
תצפית, עמידה על המשמר, שמירה, השגחה, מעקב; ערות (בלילה), עבודת לילה |
Observation, guarding, guarding, supervision, surveillance; wakefulness (at night), night work |
|
avión de sorveliansa (fr.) |
מטוס ביון |
|
sorver v. |
גמע, גמא, גמע ברעש, מצץ; שאף, הריח, רחרח; כרסם; נחלש בשל פעילות יתר מינית |
Swallow, gulp, gulp noisily, suck; inhale, smell, sniff; gnaw; weaken due to sexual overactivity |
|
sorver a uno |
לנצל מישהו |
|
sorver bueno |
לדעת לשתות |
|
sorver burnú-tutón (t.) |
להריח טבק |
|
sorver la sangre a uno |
לנצל מישהו עד תום |
|
sorver las palavras |
שתה בצמאון את דברי |
|
sorver los biervos |
לבלוע מלים, לדבר במבטא לקוי |
|
sorver tabako |
הריח טבק |
|
ya me sorvió la sangre kon kanyika! |
מצץ את דמי בקשית! |
|
se lo está sorviendo el frío/la umidad/el kurriente |
הוא נחשף באופן לא רצוי לקור, ללחות, למשבי אוויר |
|
sorvido adj. |
מותש, בלה, מאוכל; כחוש; מותש בעקבות פעילות מינית מוגברת |
Exhausted, worn out, worn out; emaciated; exhausted from increased sexual activity |
|
estar sorvido i komido |
להיות מותש ואפס כוח |
|
sorviko m. |
לֹגֶם, ''שלוּק'' |
"Legum, ''Shluk''" |
|
dar un sorviko |
לקחת לֹגֶם, לקחת ''שלוּק'', לקחת שאיפת טבק |
|
bever a sorvikos/a sorviko a sorviko |
ללגום, לשתות בלגימות קטנות |
|
sos m. |
רוטב |
sauce |
|
sos de domat |
רוטב עגבניות |
|
sospecho/sospejo m. |
חשד |
suspicion |
|
sospecho de ladrón |
חשש מפני גנב |
|
sospecho de ratón |
חשש מפני עכבר |
|
sospecho de fuego |
חשש מפני אש |
|
no tener ningún sospecho sovre uno |
אין שום סיבה לחשוד בפלוני |
|
akavidarse por sospecho de luvia |
לנקוט בכל האמצעים הנדרשים בשל חשש לסופת גשם |
|
averiguar un sospecho |
לאמת את החשד |
|
sospezo adj. |
תלוי ועומד |
pending |
|
estar en sospezo |
להיות במצב של אי החלטה |
|
el echo kedó en sospezo |
העניין נותר תלוי ועומד |
|
un kontrato en sospezo |
חוזה שעדיין לא נחתם, נתון כרגע במשא ומתן |
|
el sospezo |
כל הדברים הבלתי גמורים הממתינים לתורם לביצוע |
|
deshar en sospezo |
לא לחתוך, להשאיר את העניין פתוח |
|
sospiro f. |
אנחה, גניחה |
Sigh, groan |
|
sospiros i mofinas |
אנחות ודכדוך בעטיים של מצוקה וצער |
|
sostansia f. |
עצם, עיקר, תמצית; חומר |
Essence, essence, essence; substance |
|
en sostansia |
בעצם, עיקרו של דבר |
|
sostenedor m. |
תומך, מסייע, סועד |
Supporter, helper, diner |
|
sostenedor de kaza/de famiya |
מחזיק ומפרנס המשפחה |
|
sostener v. |
החזיק, תמך ב-, עודד, פרנס |
Held, supported, encouraged, provided |
|
sostener bovedades |
להתעקש על שטויות |
|
sostener sus ideas |
עומד על דעתו |
|
sostener pezgo |
להחזיק ולתמוך במשא כבד; למנוע קריסה |
|
sostener mujer i ijos |
לכלכל/לפרנס אשה ובנים |
|
sostener a uno |
להעניק סיוע ותמיכה למישהו מבחינה כלכלית או מוסרית |
|
sostener la verdad/la djustisya |
להחזיק באמת/בצדק ולתמוך בהם |
|
sostener al inochente |
לגונן על החפים מפשע |
|
sostenerse v. refl. |
התפרנס, החזיק עצמו, עומד/ניצב על |
made a living, supported himself, stood on |
|
los presios se sostienen |
מחירי הסחורות והמוצרים נותרים יציבים |
|
sostenido adj. |
נתמך, נסמך על, מעודד |
Supported, relied on, encouraged |
|
las valores en borsa están sostovidas |
המחיר של ניירות הערך הנסחרים בבורסה יציבים |
|
sotá (ebr.) f. |
סוטה |
pervert |
|
bever la agua de la sotá (ebr.) |
לסבול נוראות (''לשתות מי סוטה'') |
|
soto (it.) adv. |
תחת, מתחת ל- |
Under, beneath |
|
estar soto (it.) komando |
להיות תחת פיקוד/תחת פקודת |
|
estar soto (it.) las órdenes de uno |
להיות כפוף להוראותיו של מישהו |
|
soto- prefix |
תת- |
sub- |
|
soto-direktor |
סגן מנהל |
|
soto-sekretario |
תת מזכיר |
|
sovaje (fr.) adj. |
פראי |
wild |
|
animales sovajes (fr.) |
חיות פרא |
|
sovra/sovrita f. |
עודף, יתרה, שארית |
Excess, balance, remainder |
|
ser de sovra |
להיות מיותר |
|
sovrado adj. |
עודף, שלא נעשה בו שימוש, יתר, רב מדי; מוגדל |
Excess, unused, excessive, too much; increased |
|
sovrados i no desmenguados |
איחול: כן ירבו; שלא נמעט! |
|
sovrado m. |
אדם מזולזל, שאין משגיחים בו |
A despicable person who is not supervised |
|
ser de los sovrados |
להיות זנוח ובלתי נחשב בעיני הקרובים |
|
parese un sovrado |
נראה כאדם שמקבלים אותו רק מתוך חסד וחמלה |
|
sovraje m. |
שארית, יתרה, עודף |
Remainder, balance, surplus |
|
sovrajes |
שאריות אוכל |
|
sovrar v. |
עלה על, עבר על; היה מיותר |
Surpassed, exceeded; was unnecessary |
|
bastar i sovrar |
די והותר |
|
no me sovra |
לא נותר לי עודף - אני זקוק לכל |
|
no me sovra tiempo |
אין לי זמן פנוי - אינני יכול לפנות ראשי לדברים אחרים |
|
sovra, no manka |
לא רק שלא חסר דבר - יש עודף |
|
sovre prep. |
על, מעל, על גבי; בקשר ל- בענין |
On, above, on top of; in relation to - in the matter of |
|
estar sovre aguas |
להסס, לא להיות בטוח בקשר ל- |
|
sovre el terreno |
בשטח |
|
sovre forsar |
לעצור תשלום |
|
sovre ke |
אף על פי, הגם ש- |
|
sovre si |
על עצמו |
|
sovre todo |
מעל לכל, בעיקר, במיוחד, ביחוד |
|
sovre umano |
על אנושי |
|
amezurar sovre el terreno |
למדוד בשטח |
|
kontar sovre un amigo |
לסמוך על חבר |
|
tomar sovre si |
לקחת עליו משימה ולבצעה היטב |
|
sovrefas/sovrefaz m. |
שטח, שטח הפנים, משטח |
Area, surface area, surface |
|
la sovrefas de la tierra |
פני האדמה |
|
sovresalud m. |
הענקה מעבר למוסכם |
Grant beyond agreement |
|
por sovresalud |
כתוספת |
|
sovrindad f. |
קשרי משפחה |
Family ties |
|
de parte de sovrindad |
דרך/בזכות הקשר המשפחתי |
|
sovrino m. |
אחיין; בן דוד |
nephew; cousin |
|
sovrino de mi karkanyal |
באירוניה: קרוב משפחה רחוק מאוד או דמיוני |
|
sovrino de serka/de londje |
קרוב משפחה/קרוב משפחה רחוק |
|
soy (t.) m. |
מקור, מוצא, גזע |
Origin, lineage, race |
|
kagar al soy (t.) de un echo/de una ropa |
להשחית עסק/בד בשל טיפול בחוסר נסיון |
|
kagar al soy de uno/kagarse en su siete soyes (t.) |
לגדף מישהו באבי אבות אבותיו |
|
no deshar soy (t.) sano |
לקלל מישהו באבי אבות אבותיו |
|
ser de buen soy (t.) |
להוולד למשפחה טובה |
|
soy (t.) de perro/azno/soy negro |
זרע מרעים, בן כלבים, בן חמור |
|
soy de braga/de zivre/de fez/de kyulá (t.) |
משפחה ירודה, שפלת יחס, מוצא נחות |
|
es de soy (t.) |
הוא זרע למשפחה טובה |
|
sos de soy (t.) de braga |
אתה הנך ממוצא שפל ובזוי |
|
venir de soy (t.) |
להיות ממוצא טוב ומיוחס |
|
soymá (t.) m. |
מולית (או דג אחר) מיובשת שעורה מוסר בקלות |
Dried mussel (or other fish) whose scales are easily removed |
|
azerse un soymá (t.) |
לרזות מאוד, להתייבש |
|
seko y arresekado kom'al soymá (t.) |
רזה ושדוף - עור ועצמות |
|
soysuz (t.) m. |
אדם ממוצא נחות/משורש רע; אדם לא ישר |
A person of low birth/bad roots; a dishonest person |
|
soysuza (t.) |
מרשעת, אשת מדנים |
|
sozde (t.) adv. |
כביכול, כאילו, כמו שאומרים |
as if, as if, as they say |
|
sozde (t.) ke |
כאילו ש- |
|
stalar/se v./v. refl. |
התפוצץ |
Exploded |
|
se staló de riir |
התפוצץ מצחוק |
|
steso (it.) adj. & pron. |
זהה, אותו דבר; עצמו |
Same, the same; same |
|
yo lo steso! (it.) |
גם אני, אני אותו דבר! |
|
lo steso (it.) |
אותו הדבר |
|
strana |
מילה ראשונה בדקלום ילדים כדי לקבוע את הראשון למשחק (אנדנדינו): |
First word in children's recitation to determine the first one for the game (andandino): |
|
strana balane ke bate la lana, estifola pelegrí bo! '' ... |
אנדנדינו'' |
|
stranguyo m. |
חֶנֶק |
Strangulation, choking |
|
dar stranguyo |
להשתנק |
|
sublimé m. |
כלוריד כספיתני (חומר רעיל) |
Mercuric chloride (toxic substance) |
|
poko sublimé no entosega |
כמות זעירה של כלוריד כספיתני אינה מרעילה; כאשר שרויים בדייאטה כמות קטנה של מזון אסור לא תזיק; הערת ביקורת אחת לא תקלקל את הדוחות הטובים |
|
sudado adj. |
מזיע, מכוסה זיעה |
Sweaty, covered in sweat |
|
parás (t.) sudadas |
כסף שהושג בעמל |
|
sudar /sudarse v. |
הזיע; נרגע |
Sweat; Relax |
|
no salir sin sudar |
לא לצאת בלי לבזבז |
|
no sudar un moble/vestido |
לא להספיק ליהנות מרהיט/בגד |
|
ya se le sudaron los dientes |
(באירוניה:) אפילו שיניו מזיעות |
|
sudar del frío |
להזיע בתוך רעד הקדחת - סימן לראשית ההחלמה |
|
sudor m. |
זיעה |
Sweat |
|
sudores yeladas |
זיעה קרה, פחד |
|
traer el pan a la sudor de su frente |
להשתכר לחמו בזיעת אפיו |
|
es de mi sudor |
זה פרי עבודתי ועמלי - מה שהרווחתי בזיעת אפי |
|
suegra f. |
חמות, חותנת |
Mother-in-law, mother-in-law |
|
azer lo ke ve la suegra |
עשה באופן שטחי |
|
suela f. |
סוליה |
sole |
|
echar suelas |
להתקין סוליות חדשות לנעליים |
|
suelo m. |
אדמה, קרקע; רצפה; סף, מפתן |
Earth, ground; floor; threshold, threshold |
|
asentarse sovre el suelo |
לשבת לארץ |
|
suerte f. |
גורל, מזל |
Fate, luck |
|
deshar una koza a la suerte |
להזניח את הטיפול במשהו |
|
la suerte kijo ke |
רצה הגורל ש- |
|
le kayó la suerte |
התאכזר לו גורלו, אתרע מזלו |
|
por su negra suerte |
למזלו הרע |
|
por suerte |
במקרה |
|
travar a la suerte |
להעלות בגורל |
|
buena suerte |
גורל טוב |
|
mala suerte |
מזל ביש |
|
suflo(fr.) m. |
נשימה |
breathing |
|
se le kortoel suflo (fr.) |
נעתקה/ נעצרה נשימתו |
|
sufriirse v. refl. |
חי בצנע; היטגן |
Live austerely; fry |
|
sufriirse en su azeite |
לחיות בעניות ובמחסור |
|
sujeto m. |
נושא; נתין, אזרח |
Subject; subject, citizen |
|
a este sujeto |
בקשר לכך, באשר לכך |
|
al sujeto de |
בקשר ל-, בנוגע ל- |
|
sujeto a |
נוטה ל-, נתון ל- |
|
sulfato m. |
גופרה, סולפט |
Sulfur, sulfate |
|
sulfato de kinino |
גופרת חינין (לטיפול בקדחת) |
|
sulimén (t.) m. |
כינין |
quinine |
|
kara de sulimén |
פרצוף חמוץ |
|
sulú (t.) adj. |
מימי; עסיסי, לשדי, טעים |
Watery; juicy, tender, delicious |
|
sulú bamia (t.) |
'במיה מימית'' - כינוי לאדם לא רציני, מפריח הצהרות בלי ביסוס |
|
suluk (2) (t.) m. |
שאיפת אוויר, נשימה |
Inhalation, breathing |
|
al suluk (t.) |
בלגימה אחת |
|
el suluk (t.) tomado |
מתנשם ומתנשף |
|
en un suluk (t.) |
כהרף עין |
|
kedar sin suluk/pedrer el suluk (t.) |
להשאר בלי נשימה/לאבד את הנשימה |
|
no desha tomar suluk (t.) |
מאיץ ומזרז, לא נותן זמן לנשום |
|
salir el suluk (t.) |
להתאמץ מאוד (עד אובדן נשימה) |
|
se le tomo el suluk (t.) |
נאלם דום, לא היה מסוגל לענות; נעצרה נשימתו |
|
suluk! |
תן לנשום! |
|
tomar suluk (t.) |
לנשום |
|
tomarse el suluk |
להתנשם ולהתנשף, להתנשם בכבדות |
|
se toma el suluk (t.) |
נחנק, אינו יכול לנשום |
|
bever una redoma de vino al suluk (t.) |
לשתות בקבוק יין בלגימה אחת |
|
suma f. |
סכום, חיבור, סך הכל; כמות גדולה |
Amount, sum, total; large quantity |
|
azer la suma/echar suma |
סיכם, ערך את סה''כ |
|
en suma |
לסיכום, בקיצור, במלים קצרות, בסופו של דבר |
|
la suma amonta a |
הסכום עולה ל- |
|
suma redonda |
סכום עגול |
|
suma sumario |
בקצרה, בקיצור, בסיכומו של דבר |
|
suma de djente |
קהל גדול, המון |
|
suma de ropa |
ערימת סחורות, מצבור סחורות |
|
kosta suma de paras |
זה עולה הרבה כסף, זה עולה הון תועפות |
|
sumbultura f. |
צורה, דמות, צלם, דיוקן |
Form, figure, photographer, portrait |
|
no le kero ver ni la sumbultura |
לא רוצה לראות לו יותר את הצורה! |
|
sumo m. |
מיץ, עסיס, רוטב, צוף |
Juice, sap, sauce, nectar |
|
echar sumo de meoyo |
להזיע מרוב מחשבה |
|
kitar sumo |
להפיק רווח |
|
kozer/freir en su sumo |
לבשל במיץ של עצמו בלי להוסיף; להסתדר לבד, בלי עזרה |
|
el sumo de las flores |
צוף הפרחים |
|
no ay sumo/no kedo sumo |
אפשרויות הרווח מוצו, אין להפיק כאן עוד רווח |
|
sun (t.) m. |
תחתית, עומק; קצה |
Bottom, depth; edge |
|
ir fin al sun |
לרדת עד התחתית |
|
bever fin'al sun |
למצות עד תום, עד הטיפה האחרונה |
|
suned/sunet (t.) m. |
מילה (לפי ההלכה המוסלמית) |
Circumcision (according to Muslim law) |
|
suned dughunú (t.) |
חגיגת המילה אצל המוסלמים |
|
supa f. |
מרק |
soup |
|
supa de zarzavat (t.) |
מרק ירקות |
|
supitanio/supitiano adj. |
פתאומי |
sudden |
|
muerte supitania |
מוות פתאומי |
|
súpitas adv. |
לפתע |
suddenly |
|
en súpitas |
בפתאומיות |
|
súpito (it.) adv. |
פתאום, לפתע |
Suddenly, suddenly |
|
en súpito (it.) |
לפתע, פתאום |
|
suplemento m. |
נספח, תוספת, מוסף |
Appendix, supplement, addendum |
|
suplemento literario |
מוסף ספרותי |
|
supto cf. súpito |
|
|
|
en supto cf. en súpito |
|
|
supuesto adj. |
משוער |
estimated |
|
supuesto ke |
בהנחה ש- |
|
surejar v. |
רָטַט, רָגַשׁ; ריחם, השתתף בצער |
To tremble, to feel; to sympathize, to share in sorrow |
|
surejaron sus piadades |
נכמרו רחמיו |
|
surgún (t.) m. |
גלות (הגליה והעתקה של מגורי תושבים בעת הכיבוש העות'מני) |
Exile (the exile and relocation of residents during the Ottoman occupation) |
|
azer surgún |
להגלות תושבים מארצם |
|
survisio m. |
בית כסא, בית שימוש |
Chair house, toilet house |
|
una boka un survisio |
פה כמו ביב שופכין |
|
susa (t.) f. |
עמידה על רגלים אחוריות |
Standing on hind legs |
|
azer susa (t.) |
(תינוק) להתחיל לעמוד |
|
meter a uno susa/azerlo susa (t.) |
לשלוט במישהו ולכפות עליו רצונו |
|
susa! |
פקודה לכלב להזדקף על רגליו האחוריות |
|
susam (t.) m. |
שומשום, שומשומין |
Sesame, sesame seeds |
|
tajikos de susam (t.) |
עוגות שומשום, מאפה פירות בדבש וסומסום |
|
susta (t.) f. |
קפיץ, מצע קפיצים למזרון; עגלת קפיצים; סכין קופץ |
Spring, mattress spring base; spring cart; spring knife |
|
sustas |
קפיצים, מערכת קפיצים |
|
suva (t.) f. |
טיח |
plaster |
|
dar suva (t.) |
טייח |
|
suvida f. |
עלייה |
Aliyah |
|
suvidas i abashadas |
עליות וירידות (בשוק/בבורסה) |
|
suvidiko adj. |
מבושל בישול יתר |
Overcooked Overcooked |
|
suvidiko de kolor |
מעט צבעוני מדי |
|
suvido adj. |
מעוצבן, נרגז; רוכב, רכוב; בעליה, במחיר גבוה; מבושל בישול יתר |
Pissed off, irritated; riding, mounted; expensive, at a high price; overcooked |
|
suvido de kolor |
צבעוני, בעל צבעוניות ניכרת מאוד, בוהק |
|
el komer está suvido |
המנה בושלה בישול יתר |
|
suvidura f. |
עליה |
rise |
|
demandar suvidura |
לבקש העלאה במשכורת/בדמי שכירות |
|
la segunda suvidura |
העליה השניה |
|
la suvidura de la vida |
עליית יוקר המחיה |
|
la suvidura de las ropas |
התייקרות הסחורות |
|
suvir v. |
עלה, טיפס, העפיל; העלה |
Ascended, climbed, ascended; raised |
|
le suvió la sangre a la kavesa |
עלה לו הדם לראש |
|
le suvió la tensión |
עלה לחץ דמו |
|
le suvieron los niervos/batires |
התעצבן |
|
suvir a kavayo |
לעלות/לרכוב על סוס |
|
suvir a la teva (ebr.)/al sefer (ebr.) |
לעלות לתורה |
|
suvir a las nuves/a los sielos |
להגזים בשבחים |
|
suvir de grado |
עלה בדרגה/במעמד |
|
suvir de muevo |
לעלות מחדש |
|
suvir el alma al garón (ebr.) |
לגרום גועל |
|
suvir eskalón |
להתקשר עם אנשים משכבה גבוהה יותר |
|
suvir kachetas pretas |
להתאדם מעלבון וכעס |
|
suvir las chapetas |
להאדים מהתרגשות |
|
le suvió la sangre a los ojos |
כעסו גאה בו להשחית |
|
le suvió l'asuka |
עלתה רמת הסוכר בדמו |
|
kuando el azno va suvir la eskalera |
לעולם לא (כאשר החמור יטפס במדרגות ..) |
|
las aguas del rio suvieron |
הנהר עלה על גדותיו, יש שיטפון |
|
le suvieron las lagrimas a los ojos |
דמעות עלו בעיניו (לנוכח מראה מעציב וכו') |
|
le suvió la lokura/la vena |
טירופו עלה ועבר אף את מה שהיה |
|
estar suve i abasha |
לעלות ולרדת בלי הרף ולהתעייף; לזוז בלי הרף ולעצבן את הנוכחים ולגרום להם סחרחורת |
|
la komania está suviendo |
מחירי המזון עולים ומאמירים |
|
suvir a uno enriva el azno i darle la koda en la mano |
להרכיב מישהו על חמור במהופך ולתת לו להחזיק בזנבו (צורת ענישה קדומה של בית דין רבני); להלעיג על מישהו בפומבי |
|
ya lo suve, ya lo abasha |
מרומם ומשפיל מישהו חליפות |
|
suvirse f. refl. |
עלה; התרגז, זעם, קצף |
rose; got angry, furious, furious |
|
suvirse enriva |
לגול את האשמה מעל עצמו ולגוללה על מישהו אחר |
|
suvirse enriva el fes |
לנצל סובלנותו של מישהו כדי לתפוס שררה |
|
suvirse a los sielos |
להעלות דרישות מופרזות |
|
suyo adj. pos. |
שלו |
his |
|
de suyo |
מעצמו |
|
el suyo/la suya |
שלו/ה; שלך (נימוס) |
|
estar/kedar/en lo suyo/no salir de lo suyo |
להתעקש, לעמוד על שלו |
|
los suyos |
בני משפחתו; שותפים למפלגה/ דת וכו' |
|
los suyos/las suyas |
שלו/ה (רבים), שלך (נימוס); שלהם/ן, שלכם (נימוס) |
|
salir de lo suyo |
יצא מהרגלו |
|
salir kon lo suyo |
השיג את שלו |
|
se entiende de suyo |
מובן מאליו |
|
se korre de suyo |
דולפים כל הסודות |
|
todo le viene de suyo |
הכל בא לו בלי מאמץ |
|
azerlo suyo |
להשתלט שלא כדין על רכוש לא לו |
|
en lo suyo está daínda |
הוא בשלו (למרות כל נסיונות השכנוע) |
|
kere lo suyo |
הוא דורש את מה שמגיע לו כרגיל |
|
azer kon los suyos |
לסייע ביד קרוביו/המקורבים לו ולתמוך בהם |
|
azer de las suyas |
לעשות את מעשי השובבות והקונדס הרגילים שלו |
|
dezir lo suyo i lo de la djente |
לומר דברי רכילות משלו ומשל אחרים |
|
se va de suyo |
כל כך טעים, נאכל בעונג (כאילו נאכל מעצמו) |
|
todo de suyo i nada de ningunos |
הוא שרוי במצב רוח כה רע עד כי אין להתקרב אליו ולגעת בו אפילו לא בפינצטה |
|
la boka le korre de suyo |
הוא בעל דיבור רהוט |
|
entra de suyo |
הוא חודר בקלות וללא כל מאמץ |
|
a lo suyo |
הוא בשלו |
|
estar kon lo suyo |
הוא נמצא בהתקף (של חולי כרוני) |
|
tomar lo suyo i lo de los otros/lo suyo i lo de la djente |
משתרר ומשתלט על הכל (על שלו ועל מה שאינו שלו) |
|
dar de las suyas a uno |
לצודד במישהו, לעמוד לצידו ולעודדו |
|
suziedad f. |
לכלוך, זוהמה, טינופת, סחי |
Dirt, filth, filth, filth |
|
suziedades |
זוהמה, אשפה, פסולת, זבל, סחי, צואה; שפלות, נבזות, נבלה, דיבורים גסים |
|
suzio adj. |
מלוכלך, מזוהם, מטונף; ''מלוכלך'' - נבל |
Dirty, polluted, filthy; ''dirty'' - slang |
|
echar a lo suzio |
לזרוק לכביסה |
|
palavras suzias |
מלים גסות |
|
kozas suzyas |
מעשים מגונים |
|
lo suzio |
הכביסה המלוכלכת |
|
tabahea/tabaheya (arab./t.) f. |
סוג של נקניק מתובל; קרביים |
a type of spicy sausage; entrails |
|
me se abolto la tabahea (arab./t.) |
התהפכו מעי |
|
tabako/tabak m. |
טבק |
tobacco |
|
bragas de tabako |
מכנסים מנופחים מבד גס עד הברך - לבושם של פשוטי עם |
|
mashkar tabako |
ללעוס טבק לעיסה |
|
polvo de tabako |
טבק הרחה |
|
sorver tabako |
להריח טבק |
|
una priza de tabako |
קמצוץ טבק הרחה |
|
tabiet/tabiát (t.) m. |
תכונה, אופי, טבע; הרגל |
trait, character, nature; habit |
|
tener tabiet (t.) |
להכיר את ההליכות והנימוסים; להשתמש בכסף בשום שכל אך בלי קמצנות; לתת תשר; לקבל אורחים בנדיבות דיסקרטית |
|
tener tabiet (t.) de gatos |
להיות כילי |
|
el Dio ke le de según tiene el tabiet |
שאלוהים ייתן לו תמיד די לפי כבודו ולפי הרמה שהוא רגיל בה |
|
tabietlí (t.) adj. & m. |
בעל אופי; בעל נימוסים מדודים |
characterful; well-mannered |
|
ser tabietlí (t.) |
לעמוד בדרגה חברתית מכובדת |
|
tablá (t.) f. |
מגש, טס עגול, טס הנישא על ראש הרוכל; מאפרה; טס של ממתקים ומאכלים הנשלח כשי (כמו משלוח מנות) |
tray, round plate, plate carried on the vendor's head; ashtray; plate of sweets and food sent as a gift |
|
meter/pasear a uno en tablá (t.) |
להציג עניניו האינטימיים של מישהו לראווה/ בפי הבריות |
|
meterse en tablá (t.) |
לחשוף עצמו לרכילות |
|
pasar/kitar/tomar tablá (t.) |
לקבץ נדבות בפומבי |
|
tablá (t.) de la kalsa |
סוליה |
|
tabló (fr.) m. |
לוח (לכתיבה); מסגרת; תמונה, ציור; תמונה דרמטית, תיאור; טבלא (טבלת נתונים) |
board (for writing); frame; picture, drawing; dramatic image, description; table (data table) |
|
ekspozisión de tabló (fr.) |
תערוכת ציורים |
|
tabló (fr.) de onor |
לוח המצטיינים בביה''ס |
|
tabló (fr.) preto |
לוח הנזיפה בביה''ס |
|
tabur (t.) m. |
גדוד; פמליא; המון |
battalion; retinue; crowd |
|
amalí taburo (t.) |
גדוד עבודה |
|
taburá (ebr.) f. |
בלבול, שגעון [תרבות רעה] |
confusion, madness [bad culture] |
|
kitar a taburá (ebr.) |
לגרום בלבול בהוראות סותרות |
|
salir a taburá (ebr.) |
לאבד את השכל |
|
tacha f. |
מגרעת, חסרון, פגם; (רפואה:) תוצאה/פגם בגוף הנותרים אחרי מחלה |
defect, deficiency; (medicine:) a result/defect in the body remaining after an illness |
|
la novia de las siete tachas |
דבר מה מלא פגמים |
|
tachón m. |
כתם, רבב; משימה גדולה |
stain, blemish; a big task |
|
echar tachón |
להכתים, להטיל כתם |
|
tadjí/tadjís/tadjiz (t.) m. |
טירדה, הטרדה, הפרעה |
bother, harassment, disturbance |
|
dar tadjí (t.) |
להטריד, להפריע |
|
tadrada f. |
ערב, ערבית; הצגת ערב, מופע ערב; מסיבת ערבית; איחור |
evening; evening show; evening party; lateness |
|
pasar la tadrada |
לבלות בנעימים את השעות האחרונות של היום |
|
tadrar v. |
איחר; דחה |
to be late; to postpone |
|
sin tadrar |
בלי דיחוי, מיד |
|
tadre adv. |
מאוחר |
late |
|
asender ke ya es tadre |
הדליקו כי שבת מגיעה! (קריאה בשכונה עם כניסת השבת) |
|
tadre o temprano |
במוקדם או במאוחר |
|
tadre la entendió/tadre le vino el meoyo |
הבין מאוחר מדי, השכל בא לו במאוחר |
|
lo ke va ser tadre ke sea temprano |
בוא נגמור עם זה! מה שצריך לבוא מאוחר בוא נעשה במוקדם! |
|
tadre f. |
ערב |
evening |
|
buenas tadres |
ערב טוב! |
|
oras de tadre |
בין ערביים, שעת ערב |
|
viernes la tadre |
ערב שבת |
|
sabá la tadre |
השעות האחרונות של יום שבת |
|
tesabeá (ebr.) la tadre |
שעת השקיעה במוצאי תשעה באב (שבירת הצום); שעה מאוחרת שמצפים לבואה בכליון עיניים |
|
tesabeá (ebr.) la tadre k'es el dia grande |
במועד לא ידוע - רחוק עד כדי ייאוש |
|
tadrechika/tadrezika f. |
בין השמשות; ירידת הערב; שעה מאוחרת למדי |
between sunsets; evening; quite late hour |
|
a la tadrezika |
בשעת בין השמשות |
|
tadrino adj. |
אפיל, לקיש, שאחר להבשיל, שאחר להגיע |
late-ripening, which was late to ripen, which was late to arrive |
|
luvias tadrinas |
מלקוש, גשמים מאוחרים |
|
tadriozo adj. |
אפיל, מאחר להגיע |
late-ripening, late to arrive |
|
fruto tadriozo |
פרי אפיל |
|
melezina tadrioza |
תרופה שפעולתה ניכרת באיחור |
|
tadzí adj. |
רגיש לקור |
sensitive to cold |
|
gato tadzí |
כינוי לאדם הרגיש מאוד לקור |
|
tafanario (it.) m. |
עכוז, שת, אחוריים, ישבן |
buttocks, backside |
|
sekar el tafanario (it.) |
להטריד |
|
taha/tahat (ebr.) m. |
עכוז, שת, אחוריים, ישבן |
buttocks, backside |
|
tahi taha (ebr.) la mizma mishpaha (ebr.) |
'אותה סחורה'' - אין שום הבדל! |
|
tajado adj. |
מגולף, מפותח; נרצח, מנותח אברים אברים |
carved, developed; murdered, dissected into limbs |
|
tajado i malogrado |
שנכרת מארצות החיים בדמי ימיו; קללה: שאראה אותך מת ומנותח אברים |
|
tajador m. |
פתח, גלף; חוטב; רוצח, מנתח אברים אברים |
engraver, carver; woodcutter; murderer, dissector of limbs |
|
tajador de lenyos |
חוטב עצים |
|
tajamiento m. |
הכרתה, השמדה, הרס, חורבן; חריתה, חקיקה, גילוף |
destruction, ruin; engraving, carving |
|
tajamiento de piedras |
חציבה/סיתות אבנים; בהשאלה: יאוש |
|
tajar v. |
חתך, גזר, כרת; חצב; הכרית, טבח, השמיד, רצח, ניתח אברים אברים |
to cut, to cut down; to quarry; to slaughter, to destroy, to murder, to dissect into limbs |
|
tajar firmam(i)ento |
לכרות ברית |
|
tajar i malograr |
לגמור בכל מחיר; לחתוך את הדברים |
|
tajiko m. |
נתח קטן |
small piece |
|
tajikos d'almendra/de menta |
עוגיות נוגט על בסיס שקדים וסומסום/בטעם מנטה |
|
tajlih (ebr.) m. |
'תשליך'' |
"tashlih" |
|
azer tajlih (ebr.) |
לעשות תשובה, למחות במעשים טובים את עוולות העבר שעוללו לאחרים |
|
tajo m. |
חתיכה, נתח, פלח, רבע; חתך |
piece, chunk, segment, quarter; section |
|
a tajo de espada |
במחי חרב, לפי חרב |
|
espada de dos tajos |
חרב פיפיות |
|
pasar a tajo de espada |
לחולל טבח |
|
tajo de menta |
שומשמנית, נוגט |
|
tak/tak tak (t.) m. |
טאק - קול דפיקה, נקישה |
tuck - a knocking sound, a tapping sound |
|
dar tak tak (t.) a la puerta |
להקיש על הדלת |
|
takat (t.) m. |
כוח |
power |
|
no deshar takat (t.) sano a uno |
לא להותיר מתום בהטלת ביקורת על מישהו |
|
takatuka (t.) f. |
רעש, מהומה; מכות קשות |
noise, commotion; severe beatings |
|
takatuka moabet (t.) |
פטפוט מתמשך חסר תכלית |
|
dar takatuka (t.) |
לתת מכות קשות |
|
takaut (t.) m. |
פרישה, גמלאות |
retirement, pension |
|
tener takaut (t.) |
ליהנות מגמלא (פנסיה) |
|
tomar takaut (t.) |
לפרוש לגמלאות |
|
takia/takía f. |
כיפה, כובע קטן; כיפה של לא מוסלמים מן השכבות הנמוכות |
cap, a small hat; a cap worn by non-Muslims from the lower classes |
|
dar la takia en basho |
להתאסלם; להרים ידיים, להפסיק את המאמצים |
|
kitar la takia de uno i meterla a otro |
ללוות מזה כדי לפרוע חוב לזה; לחיות מהיד אל הפה |
|
takilear/se (t.) v. |
הקניט, קינטר, לגלג ברוח טובה; פלירטט בלי כוונה רצינית |
teasing, mocking in good spirit; flirting without serious intention |
|
takilearse (t.) kon uno |
קינטר, הקניט, התגרה במישהו בצחוק; ניצל יחסים טובים עם מישהו כדי לבקש ממנו בנעימים עזרה/ טובה וכו' |
|
taklá/n (t.) |
התהפכות, גלגול, היפוך; שינוי פתאומי של דעות |
overturning, transformation, reversal; sudden change of opinions |
|
dar/echar taklán (t.) |
התגלגל, התהפך, עשה גלגול |
|
kayer tepé taklá (t.) |
ליפול ולהתגלגל על הראש |
|
dar la taklá (t.) |
להפוך/לשנות דעתו |
|
taklit (t.) m. & adj. |
חיקוי; מלאכותי, מחוקה |
imitation; artificial, fake |
|
un tablo de maestro taklit (t.) |
יצירה מזוייפת המיוחסת לאמן ידוע |
|
tako m. |
עקב, עקב עץ; קבקב; טריז לייצוב רגל שולחן; טריז, יתד, מעצור, דיבל |
heel, wooden heel; wedge; wedge for stabilizing a table leg; peg, stop, dowel |
|
meter a uno debasho el tako |
לדוש בעקב מישהו - לזלזל בו ולבוז לו, לחוש עליונות עליו |
|
meter un tako a la pared |
לנעוץ דיבל בקיר |
|
no ir al tako de uno |
לא להגיע לעקביו של מישהו (ליפול ממנו בכשרון ויכולת) |
|
takos de novia |
נעלי כלה |
|
echar takos |
להתקין עקבים חדשים לנעליים |
|
takum (t.) m. |
מערכת לבוש שלימה; זוג; קבוצה, חבורה |
complete set of clothes; couple; group, bunch |
|
un takum de kundurias (t.) |
זוג נעליים |
|
tal adv. |
כך |
so |
|
en tal ke |
כדי ש-, בתנאי ש- |
|
ke tal es |
מה יכולתו? כמה הוא שווה? |
|
ke tal? |
מה נשמע? איך הולך? |
|
komo tal |
כהוכחה לכך, וההוכחה לכך |
|
tal i kual |
בדיוק אותו דבר |
|
ke tal pasates? |
איך היה? (נאמר למישהו החוזר מטיול/מחוויה מיוחדת) |
|
ke tal la vas pasando? |
איך הולך? |
|
tal/a adj. |
כזה/כזאת; זהה ל-, דומה ל- |
such; identical to, similar to |
|
no ay tal en el mundo |
אין דבר כזה, לא היה ולא נברא |
|
tal vez |
לפעמים, אולי, שמא, יתכן ש- |
|
un tal |
פלוני, מישהו |
|
tal vez no sea ke ... |
אני חושש כי ..., ניתן להאמין ש..., יש סכנה ש... |
|
ay tal en el mundo? |
הייתכן דבר שכזה?? |
|
en talas oras mos topemos! |
הלוואי ונזכה לשמחה כזו! (על דבר שקשה להאמין כי יתרחש) |
|
tálamo m. |
חופה; אפיריון, כס הכבוד של הכלה אחר הקידושין |
canopy; canopy, the bride's throne of honor after the consecration |
|
así te vea al tálamo |
שכה אראה בחופתך! |
|
talante m. |
רצון, רצון טוב; נכונות, אופן, צורה, חזות; עונג |
will, goodwill; willingness, manner, form, appearance; pleasure |
|
esta de buen/mal talante |
שרוי במצב רוח טוב/רע |
|
talet/talé (ebr.) m. |
טלית |
tallit |
|
dar el talé (ebr.) en la mano |
לפטר מישהו, לגרש מישהו מן הבית |
|
embrujarse en el talé (ebr.) |
להתעטף באצטלא של חסידות |
|
meter el talé (ebr.) |
להתעטף בטלית |
|
venir kon talé (ebr.) i tefilín |
להתיימר לעזור בעוד כוונותיו רעות |
|
kitar el talé (ebr.) |
להסיר את הטלית כתום התפילה |
|
talia f. |
מידה, גיזרה, קומה, גובה; חלק הגוף העליון, פרוטומה; מותן |
size, figure, stature, height; upper body part, bust; waist |
|
pintar a uno en talia |
לצייר דיוקן של חלק הגוף העליון |
|
salir en talia |
לצאת החוצה בלי מעיל/ בלי כיסוי עליון |
|
tomar por la talia para bailar |
לאחוז במותן ליציאה במחול |
|
ser de talia alta |
להיות גבוה, להיות גבה קומה |
|
talim (t.) m. |
אימון, אימונים, תרגיל צבאי |
training, exercises, military exercise |
|
azer talim (t.) |
להתאמן |
|
talmid (ebr.) m. |
תלמיד |
student |
|
talmid haham (ebr.) |
תלמיד חכם |
|
talos /tales/as adj. |
כאלה |
such |
|
talos/es ke |
כגון |
|
talum (t.) m. |
טור מסודר |
orderly column |
|
meter a uno al talum (t.) |
להכניס מישהו לתלם, ללמדו הליכות ומשמעת |
|
meterse al talum (t.) |
נכנס לטור |
|
talva f. |
חלב שקדים |
almond milk |
|
kara talva |
פנים לבנות כחלב שקדים |
|
tamam (t.) adv. |
בדיוק |
exactly |
|
tamam (t.) ke |
בדיוק כאשר |
|
tamam/tamán! (t.) interj. |
בדיוק כך! |
|
tamburín m. |
טמבורין, תוף מרים; עכוז, שת |
tambourine; buttocks |
|
azerse la kavesa un tamburín |
להיות מבולבל והמום; להתחרש מרוב רעש |
|
tamo m. |
מוץ |
chaff |
|
komo tamo delantre viento |
כמוץ לפני הרוח |
|
tamuz (ebr.) m. |
תמוז |
Tammuz (10th month in Heb. year) |
|
chincha de tamuz (ebr.) |
קמצן גדול |
|
tané (t.) m. |
גרעין, זרע; יחידה |
nucleus, seed; unit |
|
tané tané (t.) |
אחד אחד |
|
vender al tané (t.) |
למכור ביחידות בודדות |
|
taní/tanid (ebr.) m. |
תענית, צום |
fasting |
|
azer tanid (ebr.) v. |
צם, התענה |
|
el taní (ebr.) de la kashika |
צום מזוייף |
|
en tanid (ebr.) |
בתענית |
|
kortar tanid (ebr.) |
לשבור את הצום |
|
tomar tanid (ebr.) |
לאכול ארוחה מפסקת לפני תענית |
|
deshar en taní (ebr.) |
להרעיב |
|
kedar en taní (ebr.) |
לא לקבל את מנתו בחלוקה |
|
estar en taní (ebr.) |
להמשיך את הצום |
|
tanto adv. |
כל כך, כה, עד כדי כך; באותה מידה, אותה כמות |
so much, to that extent; to the same extent, the same amount |
|
dar dos tantos |
לתת מנה כפולה |
|
de tanto en kuanto |
מפעם לפעם |
|
diez vezes tanto |
פי עשרה |
|
dos tantos |
כפלים, פי שנים |
|
en tanto |
בינתיים |
|
en tanto ke |
כל עוד ש- |
|
entre tanto/en tanto |
בינתיים, בתוך כך |
|
otro tanto |
גם כן, כמו כן |
|
tanto mijor |
אדרבא! |
|
tanto peor |
מילא! |
|
tanto por sien |
כך וכך אחוזים |
|
una vez en tanto |
לפעמים, מדי פעם |
|
tanyedor/dera n. |
נגן, מוסיקאי |
player, musician |
|
a tanyedores! |
(נוסחת תודה על מתן כספי/דמי שתיה:) אני מאחל לך שתזכה להעניק לנגנים באירוע משמח שיהיה לך! |
|
tanyer v. |
ניגן |
to play |
|
me están tanyendo las orejas |
יש לי רעש באוזניים |
|
tanyérselo |
צפצף, לא נגע לו, לא היה איכפת לו |
|
tanyer shofar (ebr.) |
לתקוע בשופר |
|
tanyerla |
'שיחק אותה'', הפיק רווח גדול מהמצב |
|
taor (ebr.) adj. |
טהור, נקי, ללא פגם, זכאי |
pure, clean, without blemish, eligible |
|
salir taor (ebr.) de un embrolyo |
לצאת בשלום ובלי רבב מן התסבוכת |
|
tapa f. |
פקק, מגופה, מכסה |
cork, bung, lid |
|
las madres son tapaderas |
האמהות מחפות על פגמי ילדיהן ומעשיהם הלא יפים |
|
tapadera cf. tapa |
|
|
|
kasha sin tapadera |
בית/עסק שמבזבזים בו בלי חשבון |
|
tapado adj. |
סתום, אטום, מכוסה |
closed, sealed, covered |
|
tener la nariz tapada |
אפו סתום |
|
el sielo está tapado |
השמיים מכוסים בעבים |
|
tapanearse v. refl. |
הסתנוור מהצגת עושר ופאר, נעתר לפיתוי קוסם ובלתי מכובד |
to be dazzled by the display of wealth and splendor, to yield to magic and dishonored temptation |
|
no me se tapanea el ojo |
אינני מסתנוור, לא בקלות רבה כל כך יפתואותי |
|
tapar v. |
סתם, חסם, אטם, כיסה; עמעם, האפיל על |
to block, to seal, to cover; to dim, to overshadow |
|
bushkar de tapar |
לנסות לכסות על (משגה, מעשה לא יפה וכו') |
|
kere tapar el sielo kon la mano |
אינו רוצה לראות את העובדות |
|
tapa |
סתום! די לדבר שטויות! עבור הלאה! |
|
tapar bokas de la djente |
לעצור את השמועות/הרכילות |
|
tapar burakos |
סתם חורים; למלא התחייבות, לשלם חוב |
|
tapar el ojo |
סינוור; לספק מישהו בעל דרישות מופרזות באופן שלא יוכל להתלונן |
|
tapar faltas |
לכסות על משגים וחסרונות |
|
tapar la boka de alguno |
לסתום למישהו את הפה, למנוע ממנו לדבר |
|
tapar la gana |
לסתום את התיאבון |
|
tapar la vista |
לגרום תחושה לא נעימה על ידי הצבת משהו מכוער לפני העינים |
|
tapar ojos i boka |
טיפול במת לפני הקבורה |
|
tapar la kavesa/tapar los pechos |
לכסות את הראש/לכסות את החזה |
|
tapar la luz/tapar el sol |
להסתיר את האור/להסתיר את אור השמש |
|
tapar la lumbre |
להסתיר את האש (של המחתה, התנור) |
|
tapar la boka/tapar el garón |
להשתיק, להטיל שקט (באיומים) |
|
taparse v. refl. |
התכסה, כיסה |
to be covered, to cover |
|
taparse la konsensia |
להצדיק או לעשות בניגוד למצפון |
|
taparse un ojo para ver del otro |
להתעלם מחסר כלשהו כדי לקבל פיצוי ממקום אחר |
|
taparse la kavesa |
לכסות ראשו |
|
tapet/e m. |
שטיח, מרבד |
carpet, rug |
|
echar tapet |
להתקע במקום מסויים; להתבסס במקום שאמור היה להיות רק מקום מעבר |
|
tapetiko m. |
שטיחון, מרבד, טפט |
rug, carpet, wallpaper |
|
echar tapetiko |
"לתקוע יתד" במקום מסויים בלי שים לב לכך שנוכחותו מטרידה |
|
tapia f. |
משהו המסתיר את הראות |
something that obscures visibility |
|
tener tapia en los ojos |
תבלול בעין; ירוד (קטרקט); לא לראות בבהירות; לסרב לראות את המציאות נכוחה |
|
tapón m. |
פקק, מגופה, מכסה; כיסוי, שמיכה |
cork, bung, lid; cover, blanket |
|
tapón de garón (ebr.) |
מחסום לפה |
|
tapón de ginam (ebr.) |
כינוי לסחורה שנשארה תקועה במחסנים |
|
tapón de kama |
שמיכה, ציפה, כיסוי מיטה |
|
tapón de meza |
מפה, מפת שולחן |
|
tapón de pila |
מגופת הכיור; בהשאלה: ''פקק'' - אדם המוזמן לא בשל ערכו אלא כדי להשלים מניין (במשחק קלפים וכו') |
|
tapón de vista |
אדם/אובייקט מכוער הגורם סלידה |
|
tapón! |
איזה ילד יפה! (על דרך ההיפוך מפני עין רעה) |
|
tapon ke se le meta en la boka del alma |
גידוף: שייסתם לו הגרון! שייחנק! |
|
tara f. |
דופי, כתם |
blemish, stain |
|
abashar/desbatir/echar abasho la tara |
לקלף מהדברים את הקישוטים וההגזמות ולהשאיר את הגרעין הממשי |
|
tara/tará f. |
טרה, משקל האריזה |
tare, the weight of the package |
|
ay ke kitar la tara |
יש לנכות מן הסיפור את הקישוטים והתוספות של המספר |
|
kitar la tara |
להסיר את הטרה, להפחית מן המשקל את הטרה |
|
taraká f. |
חזיז; צחוק לא מרוסן, צחוק פרוע |
firecracker; uncontrollable laughter, wild laughter |
|
riir kon tarakás |
לצחוק צחוק רועם |
|
taraká de riza |
פרץ צחוק |
|
tarama (t.) adj. |
קוויאר טָרוּף |
scrambled caviar |
|
tarama haviar (t.) |
קוויאר טָרוּף |
|
tarapaná/tarapané (t.) |
מטבעה; בנק; מקום הומה ומלא אנדרלמוסיה |
mint; bank; a bustling and chaotic place |
|
tarapané no es akí |
כאן לא מטבעה!- נאמר למי שמבקש בלי הרף עזרה כספית |
|
tener tarapaná |
יש לו מקור בלתי נדלה לכסף |
|
tarapapú m. (gr.) |
סבא רבא, רב סבא |
great-grandfather |
|
del tarapapú (gr.) del padre |
מאוד חריף, מאוד חזק |
|
targa f. |
מינשא, תיבה |
carrier, box |
|
targa de bira |
תיבת בירה |
|
tarkiza f. |
(בלשון לעגנית:) חולצה, כתונת; מצב רוח שפוף, עגמה, מלנכוליה |
(in mocking language:) shirt, blouse; depressed mood, gloom, melancholy |
|
alevantarse kon la tarkiza |
להתעורר במצב רוח רע ועצבני |
|
estar kon la tarkiza |
להיות שרוי במצב רוח רע ועצבני |
|
tarlá (t.) f. |
שדה; חווה; ערוגת גינה; שדה פלחה |
field; farm; garden bed; field |
|
no kedo bilibis en la tarlá (t.) |
'לא נותרו גרגרים בשדה'' - הכל נעלמו (בשל פחד/נהירה למקום מושך וכו') |
|
tarlá (t.) no es akí |
כאן לא צומח הכסף על העצים! |
|
topar tarlá (t.) |
למצוא מקור לכסף קל; לנצל אדם תמים |
|
tartuga f. |
צב |
turtle |
|
kaminar a paso de tartuga |
לצעוד בצעדי צב |
|
kashka de tartuga |
שריון צב |
|
tarze/tarzé (t.) m. |
סגנון, מראה חיצוני, אופן, סגנון לבוש; בגד |
style, appearance, manner, style of clothing; garment |
|
tener buen tarze (t.) |
להיות בעל מראה מעודן |
|
tasa f. |
ספל, כוס, בזיך |
mug, cup, dish |
|
tasa de pezo |
כף המאזניים |
|
tasa de banyo |
קערת שטיפה במרחץ |
|
tash! interj. |
(בלשון ילדים:) הנה הוא! |
(in children's language:) here he is! |
|
djugar al ''baú-tash'' |
אדם שצץ ונעלם לעתים קרובות בצורה מסתורית |
|
tashak (t.) m. |
אשך |
testicle |
|
travar tashak (t.) |
להלעיג על |
|
tasín (t.) m. |
מגש, טס נחושת עגול |
tray, round copper plate |
|
yevar el tasín (t.) al orno |
להיות שעיר לעזאזל |
|
tatar (t.) m. |
טטרי; דוור תורכי מהיר, בלדר |
Tatar; fast Turkish postman, courier |
|
tatar (t.) kuvalasín |
שילך לכל הרוחות |
|
tav f. |
האות העברית ת"ו |
Tav (the 22nd letter in Heb. alphabet) |
|
de la ale fin a la tav |
מאל"ף ועד ת"ו - בשלימות |
|
tavá (t.) f. |
מחבת; תבשיל בשר/דג בירקות מבושל בתנור |
pan; meat/fish stew with vegetables cooked in the oven |
|
azer tavá (t.) |
להזמין לחאפלה בטברנה |
|
taván (t.) m. |
תקרה, גג; כינוי לאלהים |
ceiling, roof; a title for God |
|
alkansar al taván (t.) |
להיות גבוה מאוד |
|
el taván (t.) save ke |
אלהים עדי ש- |
|
suvirse al (t.) taván |
להעלות דרישות עד לב השמים |
|
el taván (t.) ke diga y'abasta! |
אלוהים יאמר די לסבלותינו וצרותינו! |
|
el taván (t.) ke te apiade! |
שאלוהים יהי בעזרך - אני איני יכול לעשות דבר למענך; נואשתי מלהסביר לך את הדבר - שאלוהים יעזור לך! |
|
el taván (t.) es grande! |
אלוהים גדול! - נבטח בו ובתשועתו (נאמר מתוך השקפה אופטימית) |
|
el taván (t.) ke me lo pedrone! |
שאלוהים יסלח לי אם אני טועה/אם הנחותי שגויות! (נאמר כנגד מי המטיל ספק בכנותו של הדובר) |
|
el taván (t.) tenga tu buen kuidado! |
שאלוהים יהיה בעזרך בעת הצורך בעבור החסד שאתה גומל עמי! |
|
el taván (t.) ke aga! |
מי ייתן ו..! (מתייחס אל משאלה שמביע הדובר) |
|
el taván (t.) no de! |
אלוהים ישמור! |
|
del taván (t.) ke lo tope! |
שאלוהים יעניש אותו על הנזק שהוא גרם לי! |
|
de mi al taván (t.)! |
(לשון שבועה:) אני מעיד עלי את השמיים שמה שאמרתי לך הוא האמת הצרופה! |
|
el Taván (t.) ke meta Su Mano! |
השם יעזור! |
|
tavatur (t.) m. |
שמועה פומבית; אזעקה ללא סיבה רצינית |
public rumor; alarm without serious cause |
|
azer tavatur (t.) |
לגרום סקנדל |
|
azerlo tavatur (t.) |
פרסם, הפיץ, הפיץ שמועה, הודיע, פירסם ברבים |
|
tavla f. |
לוח, קרש, עץ (חומר), משטח; מדף; מגש; אחת מאבני ''חמש אבנים'' |
board, plank, wood (material), surface; shelf; tray; one of the ''five stones'' |
|
deshar la kaza en tavlas |
לרוקן את הבית מכל |
|
estar en tavlas |
לחיות בעניות, בחוסר כל |
|
las tavlas de la ley |
לוחות הברית |
|
pizar en tavla rezia |
ללכת על קרקע מוצקה - ללכת על בטוח |
|
tavla de dulse |
מערכת להגשת מתיקה |
|
tavla de pasaje |
גשר להולכי רגל |
|
tavla de fogarero |
דרגש נמוך שעליו מניחים את מחתת הגחלים לחימום |
|
tayar m. |
בסיס זהב |
gold base |
|
oro fino de tayar de 24 kirates |
זהב טהור מטיב של 24 קראט |
|
tayero m. |
מכלי המטבח: מגש גדול ועגול |
kitchenware: large, round tray |
|
tayero yano |
ילד טוב, אדם בעל נימוסים פשוטים, חביב וחברותי |
|
tazil (t.) m. & adj. |
בעל כרס, שמן |
pot-bellied, fat |
|
fazerse un tazil |
התכער בשל השמנת יתר לא פרופורציונית |
|
teatro m. |
תיאטרון; חזיון מגוחך, גרוטסקי |
theater; ridiculous/ grotesque spectacle |
|
azer/djugar teatro |
להעמיד פנים |
|
piesa de teatro |
מחזה, הצגת תיאטרון |
|
techo m. |
תקרה, גג; פסגה, שיא |
ceiling, roof; summit, peak |
|
trokar de techo |
להחליף אווירה/סביבה |
|
tener un techo |
יש לו קורת גג |
|
estar sin techo |
אין קורת גג לראשו |
|
avrigarse debasho de un techo |
מצא מחסה, חסה בצילו של מישהו בעל השפעה |
|
tedarí (t.) m. |
הכנה; אמצעים; חסכון |
preparation; means; savings |
|
azer tedarí (t.) |
לעשות מאמץ, לנקוט אמצעים |
|
tedishos i medishos m. pl. |
דין ודברים, עימות, סכסוך |
dispute, confrontation, conflict |
|
tener tedishos i medishos kon uno |
יש לו בעיות עם מישהו |
|
tedzo adj. |
נוקשה, קשיח, מתוח |
stiff, rigid, tense |
|
me resivió tedzo tedzo |
קיבלני בקרירות וניכור |
|
ropa tedza |
אריג נוקשה ובלתי גמיש |
|
tefilá (ebr.) f. |
תפילה, שחרית |
prayer, morning prayer |
|
dezir tefilá (ebr.) |
להתפלל, להתפלל שחרית |
|
embalar la tefilá (ebr.) |
למלמל את התפילה במהירות ורשלנות |
|
azer tefilá (ebr.) por uno/por una koza |
לשאת תפילה ולעתור עבור מישהו/משהו |
|
alevantarse a la primera tefilá (ebr.) |
להשכים קום לתפילת ותיקין |
|
a-a tefilá (ebr.)! |
קריאת השמש לאנשים להשכים ולבוא לביהכ"נ לתפילת שחרית |
|
tefilín/m (ebr.) m. pl. |
תפילין |
tefillin |
|
ya mete tefilín (ebr.) |
כבר הגיע למצוות, אחראי למעשיו |
|
tefsín (t.) m. |
מגש, טס; תבנית פח לאפיה |
tray, plate; tin baking pan |
|
tefsín (t.) burakado |
מסננת |
|
tefter (t.) m. |
מחברת, פנקס; סך מכירות באשראי |
notebook, ledger; total sales on credit |
|
abashar tefteres (t.) viejos |
לעורר מריבות ישנות |
|
alimpiar el tefter (t.) |
לפרוע חובות באשראי |
|
echar al/en tefter (t.) |
לרשום בספרי החשבונות; לשמור בזכרון ארוע לא טוב |
|
embarar a uno del tefter (t.) |
לנתק יחסים עם מישהו |
|
los tefteres (t.) |
ספרי הנה''ח |
|
no estar eskrito en el tefter (t.) |
שלא חזוהו מראש |
|
tefter (t.) de bakal (t.) |
פנקס אשראי של חנווני; ספר חשבונות מסחרי מוזנח |
|
tener muncho tefter (t.) |
לצבור כמות ניכרת של חובות באשראי של הלקוחות |
|
azer tefter (t.) |
לצבור מכירות באשראי |
|
teftish (t.) m. |
פיקוח; פקח עירוני |
supervision; municipal inspector |
|
fuy ke te va aferrar el teftish (t.) |
(הערה אירונית כלפי מישהו הנחפז וממהר:) ברח לפני שיגיע הפקח העירוני! |
|
tehiat ametim (ebr.) |
תחית המתים; שיבה ניסית לחיים (אחרי מחלה, תקופה קשה); שחרור, חזרה לחופש |
resurrection; miraculous return to life (after illness, difficult period); liberation, return to freedom |
|
para tehiat ametim (ebr.) |
לעולם לא |
|
teilim (ebr.) m. pl. |
תהילים |
psalms |
|
meldar los teilim arevés (ebr.) |
לא להקפיד על מצוות; להיות חסר מצפון |
|
melda los teilim (ebr.) kada dia |
אדם אדוק מאוד בדתו |
|
teja f. |
רעף |
tile |
|
resivir una teja |
עבר תאונה, חטף בראש |
|
tejado m. |
גג, תקרה |
roof, ceiling |
|
fuir por los tejados |
להמלט כל עוד רוחו בו, להמלט בעור שיניו |
|
tek (t.) adj. |
אי זוגי, פרט, אחד, בגפו |
odd, one, alone |
|
venir tek a una fiesta |
לבוא בגפו למסיבה |
|
teklif (t.) m. |
גינוני טכס, נימוסים; ויתור לדעת הזולת; הצעה |
ceremonial manners, etiquette; giving in to the opinion of others; suggestion |
|
tener teklif (t.) por uno |
להתייחס אל מישהו בכבוד ובנימוס |
|
no tener teklif (t.) |
בלי גינוני נימוס |
|
no tenemos teklif (t.) entre mozotros |
בינינו אין גינוני נימוס מיוחדים |
|
tekmil (t.) adv. |
לגמרי, לחלוטין |
completely |
|
konsenyar tekmil una ropa |
מסר את כל הסחורה במלואה |
|
pagar tekmil una devda |
לפרוע את החוב במלואו |
|
tekumá (ebr.) f. |
תקומה, ממשות |
recovery, reality |
|
aver tekumá (ebr.) |
יש לו תקומה |
|
tel (t.) m. |
חוט ברזל, תיל; מברק, טלגרמה (קיצור מ''טיליגראמה'') |
iron wire, wire; telegram, telegram (abbreviation of ''telegram'') |
|
bailar enriva el tel (t.) |
ללכת על חבל; להתפתל ולעשות אקרובטיקה מחשבתית; לרמות בעזות פנים; להכנס לעסק מסוכן |
|
resha de tel (t.) |
רשת ברזל |
|
tela f. |
אריג, ארג, בד; יריעה; חוט, קוּר; קרום; קרום החלב; כברה; רשת; סרט קישוט |
fabric, cloth; sheet; thread, web; film; film of milk; net; netting; decorative ribbon |
|
la tela de la leche |
שמנת החלב (שצפה על החלב) |
|
tela de aranya |
קורי עכביש, כינוי לבד דקיק ורופף |
|
las telas del korasón |
נימי הלב |
|
tela de sevoya |
דקיק מאוד, כחוש |
|
telas de korasón |
נימי הלב, רגישות רבה, מערכת רגשות, רגשנות |
|
tesher tela de aranya |
לטוות קורי עכביש: להגות תכנית בלתי סבירה |
|
telada f. |
קרום על נוזל (חלב, קפה וכו') |
a film on a liquid (milk, coffee, etc.) |
|
yevarse la telada |
לקחת את הנתח השמן |
|
telá/telal (t.) m. |
כרוז, כרוז עירוני |
announcer, municipal announcer |
|
kitar telal (t.) |
להכריז בפומבי; להוציא לרבים עניין אינטימי/סודי |
|
vender las kozas al telal (t.) |
למכור במכירה פומבית |
|
telek (t.) m. |
בלן |
bath attendant |
|
telek (t.) de banyo |
כינוי לאדם טיפש וחסר הבנה |
|
tembla f. |
רעדה, חלחלה, חרדה |
tremor, shudder, anxiety |
|
le tomó/travó tembla |
התחלחל |
|
temblante adj. |
רועד, מתחלחל |
trembling |
|
boz temblante |
קול רועד |
|
temblor m. |
רעד, רעידה, רעדה, חלחלה |
tremor, shaking, shudder |
|
temblor de piernas |
פיק ברכיים |
|
temblor de tierra |
רעידת אדמה |
|
temblores de la muerte |
רעידות גוף שקשה לעצרן (מקור/מפחד) |
|
temedor m. |
ירא שמים |
godly |
|
temedor del Dio |
ירא אלוהים |
|
temel (t.) m. |
יסוד, בסיס, אשיה; תנאי הכרחי, עיקר; האדם החשוב בעסק, שהכל תלוי בו |
foundation, basis; necessary condition, principle; the important person in the business, on whom everything depends |
|
echar pie de temel (t.) |
להניח יסוד; לאכול ארוחת בוקר דשנה |
|
temená (t.) f. |
איחול, דרישת שלום, הצדעה, קרוב היד למצח לאות ברכה |
a wish, a greeting, a salute, a hand close to the forehead as a sign of greeting |
|
azer mil temenás (t.) |
להפריז באסירות תודה |
|
temerozo adj. |
מפחיד, מטיל אימה; אלים, חזק מאוד; ירא |
frightening, terrifying; violent, very strong; fearsome |
|
un frío temerozo |
קור כלבים |
|
temiente adj. |
פחדני, ירא |
cowardly, fearful |
|
temiente del Dio |
ירא ה' |
|
temimú (ebr.) m. |
תמימות |
innocence |
|
ser al temimú (ebr.) |
להיות תמים |
|
temor m. |
פחד, מורא, יראת כבוד |
fear, awe, reverence |
|
temor del Dio |
יראת שמים |
|
travar temor i tembla |
להאחז פחד וחלחלה |
|
temperatura f. |
דרגת החום, טמפרטורה, מעלות חום; חום |
degree of heat, temperature; heat |
|
la kriatura está kon temperatura |
לילד יש חום |
|
templo m. |
מקדש, היכל, דביר; בית כנסת |
temple, hall, sanctuary; synagogue |
|
el Primer Templo |
בית ראשון, מקדש שלמה |
|
tempranero adj. |
מוקדם, שלפני זמנו; משכים קום, מתחיל לעבוד מוקדם; זריז |
early, ahead of its time; early riser, starts work early; prompt |
|
fruto tempranero |
פירות מבכירים |
|
tempraniko adv. |
השכם בבוקר, עם שחר |
early in the morning, at dawn |
|
tempraniko te amanesió |
השכמת קום! (נאמר באירוניה למי שאחר לקום) |
|
temprano adv. |
מוקדם, מוקדם מהרגיל |
early, earlier than usual |
|
de temprano/de temprano de día |
מבעוד מועד, לפני שיהיה מאוחר מדי |
|
tadre o temprano |
במוקדם או במאוחר |
|
es temprano |
עדיין מוקדם |
|
akudirse temprano |
להתכונן ולנקוט אמצעי זהירות/לתקן דבר מה בטרם יהיה מאוחר מדי |
|
lo ke tiene ke ser tadre ke sea temprano |
בוא נגמור עם זה! את מה שצריך לבוא במאוחר בוא נעשה במוקדם! |
|
tenay (ebr.) m. |
תנאי |
condition |
|
azer tenay (ebr.) |
להתנות תנאי |
|
tenay adj. |
שקט, שלו |
quiet, peaceful |
|
kaye muy tenay |
רחוב שקט |
|
tender v. |
נטה; מתח |
to tend; to cause tension |
|
tendió su tienda |
נטה אוהלו |
|
tendio su mano |
נטה ידו |
|
teneké (t.) m. & adj. |
פח, כלי פח עשוי ממחצית פח נפט ומשמש אצל העניים לצרכים שונים (דלי, סיר, מחתת גחלים); בלי כסף |
tin, a tin vessel made from half a petroleum can and used by the poor for various purposes (bucket, pot, charcoal burner); without money |
|
teneké (t.) d'azeite |
אסוך שמן |
|
kaza de teneké (t.) |
פחון, צריף פח, בית בשכונת הפחים |
|
teneké (t.) de gaz |
פח נפט |
|
kedar teneké (t.) |
להישאר בחוסר כל |
|
deshar a uno teneké (t.) |
להותיר מישהו בחוסר כל |
|
tener v. |
היה לו/יש לו, החזיק, הכיל; התנגד, עמד בפני |
to have; to resist |
|
a no tener tiene mil liras |
המעט שבידו הן מאה לירות |
|
bien tener |
רווחה, לחיות ברווחה |
|
chi tengo |
הדבר חשוב לי! |
|
darse a tener |
לעורר כבוד וחשיבות, לגרום לכך שיעריכו אותך |
|
es persona de tener |
הוא אדם אמיד |
|
no tiene para komer |
חסר כל |
|
ten de mi ke |
סמוך עלי |
|
tener (a alguno) por |
להחשיב (מישהו) ל-, להעריך כ- |
|
tener ánimo |
להתאזר עוז |
|
tener a bueno/negro de |
לחשוב שהפעולה מביאה מזל טוב/רע |
|
tener akontesido |
לקרות, להתרחש |
|
tener ambre/sed |
להיות רעב/צמא |
|
tener buena pasadía |
לחיות חיים טובים |
|
tener demenester |
להצטרך |
|
tener el tino |
להשגיח, לתת את הדעת על |
|
tener en ki |
יש בליבו על |
|
tener ganas |
להתחשק |
|
tener kabayet (t.) |
אינו צודק, הצדק אינו בידו, אשם |
|
tener ke azer |
לשאת ולתת, לסחור; להיות ביחסים (גבר ואשה) |
|
tener ke demandar |
להתנגד |
|
tener ke/de |
להיות צריך/מוכרח ל- |
|
tener la edad de |
להיות בן .. |
|
tener la espada en la garganta |
חרב מונחת על צוארו, להיות נתון בסכנה |
|
tener lugar |
קרה, התרחש |
|
tener meoyo |
להיות חכם |
|
tener mezos |
להיות בעל אמצעים; להיות בעל קשרים בממשל |
|
tener muncho |
להיות עשיר |
|
tener ovligo de |
להיות מחוייב ל- |
|
tener palavra |
לעמוד במילתו/ בהבטחתו |
|
tener pekados |
להתנהג בצורה מטופשת |
|
tener penserio |
לדאוג |
|
tener piadad |
לרחם על |
|
tener poder |
להיות אמיד, בעל השפעה, בעל סמכות |
|
tener por korona |
לנהוג כיד המלך |
|
tener ravia |
לרגוז |
|
tener razón |
לצדוק |
|
tener respeto por uno |
לרכוש כבוד ל- |
|
tener selo kon |
להתקנא ב- |
|
tener sierto |
להיות משוכנע |
|
tener un poko en los ojos |
לבוז |
|
tener uzo |
להיות בעל הרגל ל- |
|
tenerlas kon |
יש בליבו על |
|
tengo la onor |
יש לי הכבוד |
|
tente de mi! |
החזק בי! |
|
tente no me tokes |
'אל תיגע בי'' (רגיש) |
|
tener rezio |
לא לוותר |
|
tiene vente anyos |
הוא בן עשרים |
|
ya es de tener |
נראה שיש לו הון |
|
tiene mulkyes |
יש בבעלותו נדל"ן |
|
tener kaza i morada |
יש קורת גג לראשו |
|
no esta/no parese de tener |
אינו נראה כמי שטובל בעושר ובנוחות |
|
tener mil pares de razón |
לפעול לחלוטין במסגרת זכויותיו |
|
tener mil males/mil hazinuras |
לסבול ממיחושים רבים/ממחלות רבות |
|
tener mil embrolyos |
להיות טרוד בבעיות רבות |
|
ke tienes? |
מה לך? ממה אתה סובל? מה מטריד אותך? |
|
tu ke tienes? |
מה זה נוגע לך? מה אתה מתערב? |
|
sufrir por no tener |
לסבול מחסור ועוני |
|
ten un poko la meza para ke no se manee |
החזק מעט בשולחן לבל יזוז |
|
no tengas mal/no tengas mal ni muerte |
נאמר בעקבת קבלת סירוב על בקשה: תהיה לי בריא! |
|
tenerse v. refl. |
החזיק עצמו |
to hold oneself |
|
tenerse los lados de reir |
להתפוצץ מצחוק |
|
tenerse por |
החזיק/חשב עצמו ל-, |
|
tentés m. |
שלב התפתחות של תינוק: נסיון לעמוד על הרגלים |
baby development stage: trying to stand on feet |
|
azer tentés |
(על תינוק:) לעשות מאמצים לעמוד על הרגליים |
|
endagora izo tentes/ayer izo tentes |
נאמר באירוניה על מישהו המבקש להיראות צעיר: זה אך יצא מחיתוליו ... |
|
tepé (t.) m. |
פסגה, שיא, גג, צמרת, קדקד; כיסוי, פונפון (של כובע צמר), כיפה |
summit, peak, roof, top, crown; covering, pom-pom (of a wool hat), cap |
|
akojerse en un tepé (t.) de harachín |
להתקבץ במקום קטן וצר |
|
enkanyarse fin al tepé (t.) |
להתכסות בוץ עד הקדקד |
|
tepe de harachín |
ציצת (פונפון) מצנפת הלילה |
|
tepené (t.) m. |
בעיטה |
kick |
|
dar tepenés (t.) |
בעט |
|
terbiyé/t (t.) m. |
חינוך, משמעת, אילוף |
education, discipline, training |
|
azer terbiyé (t.) |
להעניש מישהו כדי להחזירו אל דרך הישר |
|
tener terbiyé (t.) |
לנהוג כאדם מחונך ובן תרבות |
|
terdjumán (t.) m. |
מתורגמן, תורגמן |
interpreter, translator |
|
no kero terdjumán (t.) ya me kamina la boka |
אינני זקוק למתווך |
|
tereha (ebr.) adv. |
בחפזון |
in a hurry |
|
darse a la tereha (ebr.) |
להזדרז |
|
termal adj. |
של מעיינות חמים |
of hot springs |
|
aguas termales |
מי מעיינות חמים |
|
término m. |
גבול, תחום, ספר, חזית; מונח |
border, boundary, front; term |
|
meter un término |
לשים קץ |
|
término sientífiko |
מונח מדעי |
|
terreno m. |
קרקע, שדה, חלקת אדמה; רצפה לא מרוצפת |
ground, field, plot of land; unpaved floor |
|
le fuye el terreno |
הקרקע נשמטת מתחת רגליו |
|
pizar sovre buen terreno |
ללכת על קרקע בטוחה - בזהירות ובהבטחת תנאי ההצלחה |
|
terreno fofo |
קרקע רופפת |
|
tersiné (t.) adv. |
בצורה מהופכת, להפך, נגד הכיוון |
in a reversed manner, on the contrary, against the direction |
|
todo le viene tersiné (t.) |
שום דבר אינו צולח בידו, מזלו הולך נגדו |
|
tersio adj. |
שלישי |
third |
|
un tersio árbitro |
בורר שלישי המכריע בין שני הבוררים |
|
tesabeá (ebr.) |
תשעה באב; אווירה קודרת ועצובה; אדם עצוב ומלנכולי |
tisha b'av; gloomy and sad atmosphere; sad and melancholic person |
|
este echo va eskapar para tesabeá (ebr.) la tadre |
לעולם לא |
|
kada tesabeá (ebr.) |
לעתים רחוקות מאוד |
|
tesabeá (ebr.) el chiko |
צום י''ז בתמוז |
|
tesabeá (ebr.) ke le venga/tesabea ke le kayga! |
קללה: שיתחולל על ראשו אסון! |
|
tesabeá (ebr.) la tadre k'es el dia grande |
במועד לא ידוע - רחוק עד כדי ייאוש |
|
kual tesabeá (ebr.) va ser? |
מתי לעזאזל יגיע הרגע שבו אשיג את מבוקשי? |
|
ya rió tesabeá (ebr.) |
סוף סוף מפציע אורו של חיוך באפלה! |
|
teshedor/dera m. |
אורג, גרדי; מטליא אריגים; בהשאלה: אדם מצליח בעסקים |
weaver; clothworker; in a figurative sense: a person who is successful in business |
|
teshedor de aranyas |
רוקם תכניות באוויר |
|
tesher v. |
ארג; איחה/הטליא אריג/בגד/ גרב; הקים עסק, ארג תכניות |
to weave; to patch fabric/garment/sock; to start a business, to weave plans |
|
tesher godro |
לנהוג באיטיות ובחוסר פקחות |
|
tesher kalsas |
להטליא גרביים |
|
tesher la kolada |
לתקן בגדים שעברו כיבוס |
|
tesher pudrido/tesher aranyas |
לתעות אחר הבלי שוא |
|
k'estás teshendo? |
במה אתה עסוק כרגע? מה עיסוקיך הנוכחיים? |
|
tesher rezio |
לארגן את העסקים בצורה רצינית ובת קיימא |
|
ya me se teshó un divertimiento |
סוף סוף יש לי הזדמנות להתבדר ולהתענג |
|
no me se teshe un echo |
אינני מצליח להקים ולבסס שום עסק |
|
tesherse v. refl. |
התעצל, התבטל, התמהמה; נרקם, נארג; הסתדר |
to be lazy, to be idle, to procrastinate; to be embroidered, to be woven; to get by |
|
ya me se tesho un paseo |
סוף סוף הזדמנה לי אפשרות נעימה לצאת לטיול |
|
teshido m. |
אריג, טקסטיל; אריגה |
fabric, textile; weaving |
|
un teshido de aranyas |
תכנית מסובכת שכולה הבל |
|
un teshido de mentiras |
מארג של שקרים |
|
teshtireada (t.) f. |
מאמץ מרוכז ויעיל |
concentrated and effective effort |
|
en una testireada |
במכה אחת |
|
teshtirear (t.) v. |
הופיע כנדרש; שרת בזריזות; סיפק בזריזות |
to appear as required; to serve promptly; to deliver promptly |
|
teshtirear un shamar (t.) |
להחטיף במפתיע סטירה/מכת עורף |
|
teshtirear los fondos a un echo |
להשקיע בעסק ולהזרים לו מזומנים כדי שלא ייעצר |
|
teshuvá (ebr.) f. |
תשובה, חרטה; תשובה, מענה |
repentance; answer, response |
|
tornar en teshuvá (ebr.) |
לחזור בתשובה |
|
no dar teshuvá (ebr.) |
לא להחליט, לא להכריע |
|
teslim (t.) m. |
מסירה; כניעה, התמסרות |
delivery; surrender |
|
azer teslim (t.) |
למסור ביד |
|
azerse teslim (t.) |
להסגיר עצמו |
|
testamento/testamiento m. |
צוואה; ברית |
will, testament; covenant |
|
azer testamento |
ציווה, צוווה לביתו, עשה צוואה |
|
teta f. |
שד, דד; פטמה |
breast, nipple |
|
dar teta a |
לחלוץ שד, להניק |
|
estar kon las tetas d'ahuera |
ללכת חשופת חזה |
|
kitar la teta |
לגמול תינוק מהנקה |
|
tetar v. |
ינק |
to suck |
|
dar a tetar |
להניק |
|
tetika f. |
שד (בהקטנה) |
breast |
|
azerlo tetika |
'לחלוב'' מישהו |
|
topar tetika buena |
למצוא מקורות רווח טובים |
|
tevá (ebr.) |
תיבה (ביכ''נ), דוכן |
ark (in synagogue), stand |
|
suvir a la teva (ebr.) |
לעבור לפני התיבה, לחזן; לשאת דרשה |
|
avlar de la tevá (t.) |
לשאת דברים מן הדוכן; לשאת נאום/דרשה/הכרזה |
|
tevaja f. |
מגבת, מפית |
towel, napkin |
|
tomar por tevaja de meza |
ללכת רכיל במישהו, לומר רכילות על מישהו |
|
tevet (ebr.) m. |
טבת |
Teveth (the 4th month of Heb. year) |
|
tevet (ebr.) el loko |
כינוי לחודש טבת בשל חוסר יציבותו (מזג אוויר) |
|
tevilá (ebr.) |
טבילה במקווה טהרה |
immersion in a mikveh |
|
azerse tevilá (ebr.) |
להרטב מכף רגל ועד ראש |
|
ti pron. pers. |
אותך, לך (אחר מילת יחס) |
you, you (after a preposition) |
|
a ti |
לך |
|
de ti depende |
זה תלוי בך |
|
a ti ditelo! |
אתה רק מחזק את טיעוני! |
|
de ti para ti |
בינך לבינך, בתוך ליבך |
|
t'estas entosegando de ti para ti |
דמיונך טווה מחשבות אפלות המרעילות אותך |
|
de ti para mi |
ביני לבינך, בינינו לבין עצמנו |
|
de ti al Dio! |
למען השם! בינך לבין אלוהים! - נוסחא הבאה לעודד מישהו לומר את האמת, לדבר או לפעול בכנות |
|
tidjaret (t.) m. |
מסחר, סחר; בית דין לענייני מסחר |
commerce, trade; commercial court |
|
dar un echo al tidjaret (t.) |
לפנות לבית דין בעניין סכסוך מסחרי |
|
tiempo m. |
זמן, עת, מועד, תקופה, שהות, ארכה; מזג אוויר |
time, season, date, period, duration; weather |
|
a tiempo |
בזמן |
|
al tiempo |
לפנים, מקודם, מכבר |
|
al tiempo de la merendjena |
'בזמן החצילים'' – לעולם לא |
|
al tiempo del kueshko dulse/del dovlet (t.) |
בימים הטובים ההם |
|
al tiempo del mabul (ebr.)/de Metushelah/Marí Kastanya |
עתיק יומין, מימי המבול, מזמן נשכח |
|
atrás tiempo |
פעם, לפני תקופה ארוכה |
|
avansar tiempo |
לחסוך זמן |
|
ay muncho tiempo |
לפני זמן רב |
|
ay poko tiempo |
לאחרונה |
|
ay tiempo ke |
לפני זמן מה |
|
aze tiempo ke |
עבר זמן רב מאז |
|
dar tiempo/s |
לתת ארכה |
|
de tiempo de Terah/Antiyohos (ebr.) |
מיושן, ישן נושן, מימי תרח |
|
de tiempo en tiempo |
מפעם לפעם |
|
echar el tiempo en nada |
לבזבז/ לאבד זמן, להוציא את הזמן לבטלה |
|
echar tiempos |
לדחות בלי הרף |
|
el tiempo s'está gastando/ bozeando |
מזג האוויר נעשה גרוע |
|
en mismo tiempo |
בו בזמן, באופן סימולטני |
|
en nada de tiempo |
כהרף עין |
|
espasio de tiempo |
פרק זמן |
|
ir kon su tiempo |
לחיות לפי צו האופנה |
|
irse por tiempo |
ללכת לזמן רב |
|
kaminar kon el tiempo |
לצעוד עם הזמן |
|
ke tiempo está? |
מה מזג האוויר? |
|
kon el tiempo |
עם הזמן |
|
kon tiempo |
בסבלנות |
|
kon tiempos |
אחרי עבור זמן ארוך למדי |
|
no es el tiempo de la merendjena |
נאמר על אדם שרוקם תכניות לא מציאותיות |
|
no están los tiempos |
המצב הנוכחי אינו מאפשר |
|
no estar a tiempo |
לא להיות מסוגל |
|
pagar kon tiempos |
לפרוע חוב בתשלומים |
|
pasar el tiempo |
לבלות את הזמן |
|
s'adovó/aboltó el tiempo |
מזג האוויר השתפר |
|
ser del tiempo |
להיות בן הזמן, אופנתי |
|
su tiempo es |
עתה הזמן עבורו ליהנות ולחיות |
|
tener lo del tiempo |
לסבול ממחלות העונה |
|
tiempo agro |
מזג אוויר קר |
|
tiempo futuro |
זמן עתיד |
|
tiempo kapanik (t.) |
מזג אוויר מעונן |
|
tiempo prezente |
זמן הווה |
|
tiempo rebuelto |
מזג אוויר הפכפך; תקופה סוערת |
|
tiempo shubelí (t.) |
מזג אוויר בלתי יציב |
|
todo tiempo ke |
כל עוד |
|
tomar tiempo/s |
לקבל ארכה |
|
tomar todo su tiempo |
לעשות במתינות, לא למהר, לקחת את הזמן |
|
tomarse a tiempo |
לטפל במשהו בעוד אפשרי הדבר |
|
trokamiento de tiempo |
שינוי במזג האוויר |
|
trokaron los tiempos |
זמן השגשוג חלף ומצבנו עתה קשה |
|
venir a tiempo |
לדייק; לבוא בזמן |
|
ya es tiempo |
הגיעה השעה |
|
ya izo su tiempo |
עבר זמנו, יצא מן האופנה |
|
al tiempo del turko |
בזמן שלטון התורכים, בזמן האימפריה העות'מנית |
|
arkilar para tiempo |
לחכור לתקופה ארוכה |
|
ay tiempo ke no lo veo/de tiempo ke no lo veo |
זמן רב לא ראיתיו |
|
dale el tiempo de ir i de venir |
אל תהיה בלתי סבלני, אל תלחיץ אותו, תן לו את הזמן שלו |
|
dale/déshale el tiempo |
תן לו את הזמן הנחוץ |
|
deshar pasar tiempo |
לתת לזמן לעבור כדי לתת לזמן המתאים (להזמנות) להגיע |
|
el tiempo de la vida |
אורך החיים, קצבת חיי אדם |
|
el tiempo lo rekiere |
הנסיבות מחייבות |
|
en mi tiempo |
בימי, בהיותי צעיר |
|
en muestros tiempos |
בחיינו, בימינו |
|
es el tiempo de la merendjena |
זוהי עונת החום הגדול |
|
es para tiempo |
הוא נועד (בנוי) להאריך ימים |
|
fruta del tiempo |
פרי העונה |
|
ganar tiempo |
להרוויח זמן, לדחות משהו בתירוצים שונים |
|
lo mas del tiempo |
בדרך כלל, מרבית הזמן |
|
no piedras tiempo |
עזוב, חבל על הזמן! |
|
no tengo tiempo de tomarme sehorá (ebr.) |
אין לי לא הזמן ולא החשק להיעצב ולקחת ללב |
|
onde están akeyos tiempos? |
אהה, איפה הם הימים היפים והטובים ההם?! |
|
para muncho tiempo ke te sea! |
איחול למלבוש/דירה/רהיט חדשים: תזכה ליהנות מהם לאורך ימים! |
|
pasaron akeyos tiempos! |
חלפו לבלי שוב הזמנים ההם! |
|
son tiempos duros! |
הגיעו זמנים קשים! |
|
pedrer tiempo |
לבזבז זמן לשווא - באפס מעשה ובלי תועלת |
|
por pasar el tiempo |
כדי לבלות את הזמן בנעימים, לענות על צרכי השעה |
|
se kere tiempo |
זה דורש זמן, אין לעשות זאת בפזיזות |
|
un tiempo |
אי פעם, אי אז |
|
zarzavá (t.) del tiempo |
ירקות העונה |
|
tiempo dulse |
מזג אוויר נעים ונוח |
|
el tiempo está a la luvia |
אומרים שיירד גשם |
|
no le disho el tiempo |
מזג האוויר השורר אינו טוב לבריאותו |
|
pagar a tiempo |
לפרוע חוב בזמן |
|
no me sovra tiempo/me manka tiempo/no me keda tiempo para nada |
המשימות בולעות את כל זמני אין לי רגע פנוי לעצמי |
|
el tiempo se le va en bavas |
מבזבז את זמנו על זוטות ודברי הבל |
|
toma todo tu tiempo |
אל תילחץ - קח לך את כל הזמן הנדרש לך |
|
el tiempo es kurto |
לא נותר לנו עוד זמן רב, הזמן לוחץ |
|
tiempo dubiozo |
זמן מפוקפק ובלתי בטוח שאורבים בו סכנות ואיומים |
|
tiempo truvio |
זמן בלתי בטוח ומאיים |
|
tienda f. |
יריעה נטויה לצל; אוהל, אפיריון; מפרש |
a sheet spread out for shade; a tent, canopy; a sail |
|
avrigarse debasho la tienda |
לתפוס מחסה בצל האוהל |
|
tierno adj. |
רך |
soft |
|
korasón tierno |
לב רך ומלא חמלה |
|
tierra f. |
ארץ, קרקע; אדמה, עפר, אבק; רצפה; ארץ, מדינה, כדור הארץ |
land, ground; earth, soil, dust; floor; country, globe |
|
atuendo de tierra |
כלי חרס |
|
dar en tierra |
(סירה:) להתנגש בחוף, לעגון תוך מתן חבטות בשפה; להביא להרס של מפעל או יוזמה |
|
darse en tierra |
לעלות על שרטון |
|
de debasho de tierra |
תת קרקעי |
|
dormir sovre la tierra |
לישון על הארץ/ על הרצפה |
|
estar tierra |
להיות שתוי מאוד |
|
kavakar la tierra kon los pies |
להיות עצבני וחסר סבלנות |
|
kultivar la tierra |
לעבד את האדמה |
|
tierra manán leche i miel |
ארץ זבת חלב ודבש, מקום פורה |
|
tokar tierra |
לנחות (מטוס) |
|
ya está tierra |
הוא כבר זקן כפוף וקמוט |
|
ya estamos en tierra |
סוף סוף אנו דורכים על קרקע יציבה - נחלצנו מערפול, אי וודאות ותעיה |
|
no estar ni en mar ni en tierra |
להיות נתון בספיקות בלי לדעת מה להחליט |
|
echar tierra onde no apresta |
לכסות את מה שמבקשים להסתיר מעיני העולם, להעלים ולהשכיח מה שעשוי להיות כרוך בנזק |
|
tieso adj. |
קשה, נוקשה, צפיד |
hard, rigid |
|
azerse tieso |
נעשה נוקשה |
|
tiesto m. |
סל; כלי חרס, קדרת חרס, עציץ |
basket; pottery, clay pot, flower pot |
|
pedaso de tiesto |
חרס, מכיתת חרס |
|
tiesto roto |
חרס הנשבר - חפץ או אדם שאין בו עוד שום תועלת |
|
tifigán m. |
יופי |
beauty |
|
tifigán de ver |
תאווה לעיניים |
|
tijera f. |
מספריים; מסוע (להסטת פסי רכבת) |
scissors; conveyor (for shifting railway tracks) |
|
echar tijera |
'לחתוך'' חילוקי דעות, להכריע; להתחיל טכס גזירת החיתולים |
|
tijera! |
קדימה! החליטו כבר! |
|
no korta/no kamina la tijera! |
"המספריים מסרבים לחתוך" - דרך מעודנת של המוכרן בחנות לבקש דמי שתיה/מתן כלשהו מהורי הכלה המיועדת הבאה לרכוש בדים לחתונתה - ההורים מטילים אז על הדלפק את מתת ידם |
|
tikía f. |
שחפת; רזון גדול, שחיפות |
tuberculosis; great thinness, emaciation |
|
es una tikía |
הוא מהווה מטרד גדול |
|
tikum/tikún (ebr.) m. |
ברכות השחר; תיקון (על דרך הקבלה), תיקון חצות |
morning blessings; correction (through kabbalah), midnight correction |
|
alevantarse al tikum |
להשכים עם הנץ החמה |
|
tikyir tikyir/tikyir yikyir adv. |
אחד אחד |
one by one |
|
pagar tikyir tikyir |
לשלם במזומן ובמניית המטבעות |
|
timar (t.) m. |
נקיון |
cleanliness |
|
dale un timar (t.) |
'לעשות'' ניקוי |
|
timbaraná (t.) f. |
בית משוגעים |
madhouse |
|
estar en una timbaraná (t.) |
'לחיות בבית משוגעים'' - מוקף המולה ורעש |
|
timbrar v. |
בייל |
to stamp |
|
timbrar una kamiala |
לבייל הסכם/חוזה |
|
timirales m. pl. |
קור גדול |
very cold |
|
timirales de nyeve |
קור כלבים |
|
tinaja f. |
כד, לגין, כד גדול למים |
jug, large jug for water |
|
agua de la tinaja |
'מי כד'' - קפה דלוח |
|
tindriz adj. |
דקיק, שנון |
thin, witty |
|
aire tindriz |
רוח קלה |
|
tinievla/s f./f. pl. |
חשיכה, חושך, אפילה; קדרות, אבל, עצב עמוק; כנוי לאדם קודר |
darkness, gloom; gloom, mourning, deep sadness; nickname for a gloomy person |
|
kaminar en las tinievlas |
לגשש באפילה |
|
salir de tinievla a día bueno |
לצאת מאפלה לאור יום; למצוא נחמה ושמחה אחרי שחוו חרדה ומצוקה |
|
abashar tinievla |
להיות מותקף בגל של פסימיות וצער |
|
tinievlozo adj. |
חשוך, אפלולי, קודר |
dark, gloomy |
|
el sielo esta tinievlozo |
השמיים קודרים ומכוסי עבים |
|
un karakter tinievlozo |
נוטה לאופי קודר ומלנכולי הרואה שחורות |
|
tino (2) m. |
תשומת לב, שימת לב, מודעות, זהירות, שקידה; דעת, שכל; זכרון |
attention, heedfulness, awareness, caution, diligence; mind, intellect; memory |
|
echar/meter tino |
לשים לב, להשתדל, לשקוד על, להקשיב מתוך שימת לב |
|
kaer al tino |
עלה בזכרון, להזכר ב- |
|
kitar del tino |
לשכוח, להשכיח |
|
kon tino |
בתשומת לב |
|
mankansa de tino |
פיזור נפש, הסח דעת, רשלנות, חוסר תשומת לב |
|
meterse en tino |
החליט נחרצות, החליט באופן סופי, הכניס לראש לעשות; חרט בזכרונו |
|
no me pasa ni por tino |
לא חשוב לי, לא אכפת לי מכך; לא עולה בדעתי |
|
no meter tino |
לא לשים לב; להיות שרוי בפיזור נפש |
|
no meterse en tino |
להסיח את הדעת, לא להתכוון ל- |
|
no salir del tino |
דבר מה מטריד בלי להרפות |
|
no viene a tino |
לא יעלה על הדעת! |
|
pasar por el tino |
לעלות על הדעת |
|
pedrer el tino |
לאבד את הראש |
|
por mankansa de tino |
מבלי משים |
|
sin tino |
מפוזר, מבולבל, חסר זהירות, לא שם לב |
|
tener de tino |
לזכור |
|
tener en tino |
לנצור את זכרון; לחשוב על |
|
tener tino/buen tino |
יש (לו) זכרון מעולה |
|
tino de Amán/Par'ó |
'שכל של המן/ של פרעה'' – ערמומיות |
|
tino de Satán |
מח שטני – חכם להרע |
|
tino de gato |
'שכל של חתול'' - זכרון קצר, שכחן |
|
tino de gatos, meoyo de pato |
זכרון גרוע |
|
tino de graja |
'זכרון של עורב'' - זכרון קצר |
|
tomar el tino |
לבלבל את המוח, לנפח את השכל |
|
traer a tino |
להביא לידיעת, להפנות תשומת לב, להזכיר |
|
venir al tino |
לעלות על הדעת, להזכר ב- |
|
estar en su tino |
לשמור על צלילות דעתו, להיות מפוכח, לא להיות תחת השפעת שכרות תשוקה או כעס |
|
tener el tino en el djugo, en los divertimientos |
נתון כולו למשחק ולבידור |
|
onde tiene el tino?! |
דעתו נתונה לזוטות ולדברים חסרי חשיבות |
|
tinta f. |
דיו; ''דיו'' - כינוי לשיכור שאינו יכול לעמוד על רגליו |
ink; ''ink'' - a nickname for a drunk who can't stand on his feet |
|
azerse tinta |
השתכר, שתה לשכרה עד אבדן חושים |
|
la mar esta tinta |
הים שחור כדיו |
|
ni tinta ni papel |
שום דבר לא הולך |
|
vaziar la tinta |
לעשות מעשה כשל (פאשלה) גדול; לומר דברים לא ראויים |
|
tintero m. |
קסת |
inkwell |
|
se le korre el tintero |
נגמר לו הדיו |
|
tinto m. |
צבע |
color |
|
tinto vermejo |
תולעת שני |
|
tinya f. |
שחין, נתק, גזזת; זוהמה; חוב ישן |
ringworm; dirt; old debt |
|
alimpiar tinyas de otros |
לתקן משגים של הזולת |
|
arraskar la tinya |
לגרד את הראש במקום הגזזת |
|
kitar tinya |
לפרוע חובות ישנים |
|
la tinya de Bohor |
מאכל תפל/חסר טעם |
|
tinya a kashones |
מחלה: נשירת שער המותירה קרחות |
|
kreser tinya |
להתכסות בלכלוך |
|
tipo m. |
טיפוס, דגם, דוגמה; ''טיפוס'' |
type, model, example; 'type'' |
|
basho tipo |
טיפוס מגעיל |
|
tira f. |
רצועה, רצועת בד, חיתול; סחבה |
strip, cloth strip, diaper; rag |
|
s'arrankan tiras de karne |
נכמרים רחמים על |
|
arrankar tiras de karne |
לקרוע רצועות מעורו, לשרוט עצמו נואשות |
|
tirar v. |
ירה, קלע; זרק, השליך; הדפיס, הדפיס מהדורה; לקח, משך, קיבל |
to shoot; to throw, threw; to print edition; to take, to pull, to receive |
|
tirar piedras kon mano de otro |
להשתמש בצד ג' כדי לתקוף מישהו |
|
tirar profito/provecho |
להרוויח |
|
tirar un kolpo de revolver |
לירות באקדח |
|
me s'está tirando el meoyo/la kavesa |
אני נטרד מאוד (בגין חיפוש פתרון לבעיה קשה) |
|
tirarse v. refl. |
נסוג, נרתע; נמשך |
to retreat, to recoil; to be drawn |
|
tirarse atras |
נסוג אחור |
|
tiro m. |
יריה, כדור; קול נפץ, קול יריה; ''פצצה'' - ידיעה מרעישה; אסון; פחד ממכת גורל; תותח |
shot, bullet; explosive sound, gunshot; ''bomb'' - shocking news; disaster; fear of a blow of fate; cannon |
|
echar tiros |
להשמיע קריאות נצחון |
|
echar un tiro |
לפשוט את הרגל; (כשנאמר על אשה:) לברוח עם מאהב |
|
no le pasa tiro |
אינו מתרגש מדבר |
|
tiro ke le vino |
נפל עליו אסון |
|
el tiro de la tadre |
במשטר העותמני: יריית תותח עם שקיעת החמה המסמנת רשמית את תום יום העבודה ורדת הלילה |
|
vale para enkalkar tiros |
"ראוי רק לטעון פגזים" - לא יצלח למאומה |
|
dezazer los tiros del rey |
לבזבז/להשחית רכוש ואוצרות |
|
tishabeav (ebr.) m. |
תשעה באב |
Tisha b'av |
|
kara de tishabeav (ebr.) |
קודר, עצוב, פרצוף קודר ועגום |
|
titereo (t.) |
רעד (מפחד, מקור), זעזוע, הלם |
trembling (from fear, cold), shock |
|
estar en un titereo (t.) |
להיות אחוז רעד |
|
tomar titereo (t.) |
הרעיד, נתקף רעד |
|
títolo m. |
כותרת; תואר, שם; תעודה (של מינוי, בעלות וכו') |
title; degree, name; certificate (of appointment, ownership, etc.) |
|
a títolo de |
בתור .. |
|
tivio adj. |
פושר, ''פושר'' - אדיש, בעל יחס מנוכר |
lukewarm, ''lukewarm'' - indifferent, having an alienated attitude |
|
el tiempo está tivio |
שורר מזג אוויר לוהט |
|
kedar tivio delantre un prodjeto |
להישאר אדיש נוכח המיזם |
|
tizna f. |
פיח |
soot |
|
azer a uno tizna |
לנזוף במישהו ולהענישו |
|
azerse tizna |
לשתות לשכרה, לשתות עד אבדן עשתונות; להיות קודר ושחוח |
|
meter tizna |
להעכיר את הרוח בזכרונות רעים והתנהגות לא טובה; להזעיק בלי הרף |
|
tizón m. |
גחלת, אוד; כינוי לאדם מזיק ודוחה |
ember; a nickname for a harmful and repulsive person |
|
tizón de ginam (ebr.) |
שלהבות גהינום |
|
toaf (t.) adj. |
מפליא, מוזר, מעורר השתאות |
amazing, strange, astonishing |
|
me viene toaf (t.) |
לפלא בעיני, לא נראה לי אפשרי |
|
muy toaf (t.) koza |
עניין מפליא ביותר |
|
todavía adv. |
עדיין, עוד |
still, more |
|
a todavía |
אולם, אמנם, בכל מקרה, בכל אופן, במקרה ש- |
|
todavía ke |
כל עוד |
|
todo m. |
הכל |
everything |
|
antes de todo |
קודם כל |
|
aun kon todo/malgrado todo |
למרות הכל |
|
de todo modo |
בכל אופן |
|
del todo |
לחלוטין, לגמרי (שלילה) |
|
el todo Poderozo |
הכל יכול (רבונו של עולם) |
|
en todo |
בסך הכל |
|
en todo i por todo |
בסופו של חשבון, בסופו של דבר |
|
en todo kavzo |
בכל מקרה |
|
kon todo |
למרות הכל |
|
kon todo esto |
עם כל זאת |
|
kon todo ke |
למרות ש- |
|
lo todo |
הכל, הכלל |
|
mas de todo |
יותר מכל |
|
por todo ke sea |
יהיה אשר יהי |
|
sovre todo |
מעל לכל, בעיקר |
|
tener todo bueno i kumplido |
לחיות ברווחה ובלי דאגה |
|
todo (el) tiempo ke |
כל עוד, העוד |
|
todo ay |
"למה לא? הדברים הנדירים ביותר יתכנו" |
|
todo el mundo |
הכל, כולי עלמא |
|
todo komo todo |
הכל הולך על העוקם |
|
todo komo todo |
יהיה אשר יהיה! |
|
todo potente |
כל יכול |
|
todos |
כולם, בכל |
|
todos de una |
הכל פה אחד |
|
todos dos |
שניהם גם יחד |
|
nada de nada, lo todo nada |
הבל הבלים הכל הבל |
|
por todo bueno |
ליתר בטחון |
|
todo le aze ke |
במקרה הרע, בהנחת הגרוע מכל |
|
todo le fiede/todo le guele |
הכל משעמם ומעצבן אותו, בעיניו הכל מסריח ואינו עונה על צרכיו |
|
todo suyo i nada de ninguno |
הוא נתון במצב רוח רע, יש בלבו על כל העולם |
|
el ke todo save |
פדנט המתיימר לדעת הכל |
|
es de todo negro |
הוא מתועב מכל הבחינות |
|
todo el bien en una! |
והנה כולנו פה יחדיו..!/כל הטובה על ראשנו בבת אחת..! (נאמר באירוניה על ידי מי שמנוחתו נטרדת בגין התקבצות קרובים וחברים שנפלו עליו) |
|
estar a todo |
להיות מוכן לכל, נכון להעניק כל שירות שהוא |
|
para todo vale |
זה יכול לשמש לכל מיני דברים (נאמר באירוניה על תרופה המומלצת כתרופה אוניברסלית לכל נגע, על אדם המוכן לתת כל שירות דרוש) |
|
todo bueno se ará! |
הבה נקווה כי הכל יסתדר לטובה! (נאמר במקרה של אירוע לא נעים ומעורר חששות) |
|
todo le parese muncho |
שמח תמיד בחלקו/במה שניתן לו |
|
ya mos se izo todo uno |
החיים הפכו לבלתי נסבלים, הכל לבש פנים אחידות ועגומות |
|
lo todo es de saver lo ke se kere |
החוכמה היא לדעת מה אתה רוצה, לא להיקלע להיסוסים |
|
tokadiko adj. |
מקולקל מעט, מקולקל בשל נגיעה בו |
slightly damaged, damaged by being touched |
|
una mosa tokadika |
בחורה שאיבדה בתוליה |
|
tokador m. |
צעיף, סודר |
scarf |
|
tokador de banyo |
סודר לכיסוי הראש אחר המרחץ |
|
tokador de parida |
צעיף עם קמיע ליולדת |
|
tokante adj. |
נוגע, נוגע ללב |
touching, moving |
|
tokante a |
בנוגע ל- |
|
tokante m. |
קרוב משפחה |
relative |
|
los tokantes |
הקרובים |
|
tokar v. |
נגע, מישש; נגע ללב; העליב; ניגן על כלי נגינה; ''סחב'', גנב גניבה קטנה |
to touch, to feel; to touch the heart; to insult; to play a musical instrument; ''carry away'' - a small theft |
|
a mi me toka a avlar |
תורי לדבר |
|
azer toka |
להשיק כוסות |
|
detente no me tokes |
'אל תיגע בי'' - כינוי לאדם רגיש ביותר |
|
en lo ke toka a |
בכל הנוגע ל- |
|
me toka de parentera/de vanda de mi mamá |
הוא קרוב משפחתי/הוא קרוב מצד אמי |
|
sin tokar |
שלא נגעו בו, שלם |
|
tokar a la bolsa |
לנסות למשוך ממון ממישהו |
|
tokar a la bolsa/al djeb (t.) |
לסחוט כסף |
|
tokar akeyas kozas kon la mano |
לקיים קשרים עם אנשים פחותים ומפוקפקים |
|
tokar denriva enriva |
לנגוע נגיעה קלה, רפרף |
|
tokar el dip (t.) |
לעלות על שרטון |
|
tokar el pulso |
למדוד דופק; למשש את הדופק |
|
tokar en la onor |
לדבר בגנותו של מישהו בפומבי |
|
tokar la kara a uno |
לנסות להשיג טובה ממישהו בצורה עדינה |
|
ya me tokó el kuchiyo al gueso/en las karnes |
הגיעו מים עד נפש |
|
es komo tokar lumbre en Shabat |
זו עבירה חמורה (כמו להבעיר אש בשבת) |
|
me tokó en el alma |
נגע ללבי, ריגש אותי |
|
es a mi ke me toka a dar las kartas |
תורי לחלק את הקלפים; תורי לנהל את העניינים ולתת את ההוראות |
|
a ken le toka? |
מי הבא בתור? תורו של מי? |
|
toka a tanto por persona/por kavesa/por adam |
כך וכך מגיע לכל אחד (בחלוקה בשותפות, בקבוצה) |
|
a los ijos no me tokes! |
אל תשמיע שום דברי ביקורת על ילדי! |
|
a tokar solo! |
מותר לגעת בעדינות אך לא יותר מכך! |
|
toke m. |
צורת הנגינה על כלי נגינה |
the form of playing a musical instrument |
|
tiene el toke liviano/pezgado |
נגינתו מעודנת/כבדה ומסורבלת |
|
tom (1) (t.) m. |
זרע |
seed |
|
ketén tomu (t.) |
זרע כותנה |
|
tomada f. |
לקיחה, לכידה; הכמות הנלקחת; בחירת מסלול; זינוק ראשוני של עסק |
taking, capturing; the quantity taken; choosing a route; initial leap of a business |
|
negra tomada |
התנהגות רעה/נלוזה |
|
tomada premuroza |
זינוק מהיר מדי של עסק |
|
tomadijo m. |
לקיחה; צורת ההתייחסות אל מישהו |
taking; the way of referring to someone |
|
el tomadijo de la masa |
אופן אחיזת הבצק (גס או עדין) ללישה |
|
tomado adj. |
עסוק, תפוס, מחוייב; מלא מכאובים; נכפה; שוטה |
busy, occupied, committed; full of pain; epileptic; foolish |
|
tener la boz tomada |
להיות צרוד, להצטרד |
|
tomadura f. |
אפילפסיה, כפיון, מחלת הנפילה; לקיחה ; כיבוש |
epilepsy; seizure |
|
tomadura del sol |
ליקוי חמה |
|
tomar v. |
לקח, נטל; תפס; לקח אשה/לקחה בעל - התחתן/נה; קיבל; קנה |
to take; to catch; to take a wife/a husband - to marry; to receive; to buy |
|
le tomó el taní (ebr.) |
לא עמד בתענית (נחלש, התעלף) |
|
le tomo el batir |
נמצא בהתקפת זעם |
|
le tomo el danyo |
נתון במצב רוח רע |
|
le tomo la luvia |
הגשם ''תפס'' אותו/ הפתיע אותו |
|
no lo toma por adientro |
אינו לוקח ללב |
|
no lo tomes por pena |
אל תטריח עצמך |
|
se le tomo la palavra |
נעתקו מלים מפיו |
|
ser del buen tomar |
לאהוב לקחת |
|
toma i daka |
'תן וקח'' - משא ומתן מסחרי |
|
tomar a kyef (t.) |
לקחת ברוח טובה |
|
tomar a pasensia |
להתאזר בסבלנות |
|
tomar a shakás (t.) |
לא להעניק חשיבות |
|
tomar a uno en la boka |
ללכת רכיל במישהו |
|
tomar a uno por |
להחשיב מישהו ל- להתייחס אליו כ- |
|
tomar a uno por hapeta |
לזלזל במישהו, להתייחס אליו בפחיתות ערך |
|
tomar a uno por otro |
לטעות בזהותו של מישהו |
|
tomar aire |
להתנהג בחופשיות, בעצמאות; להתבטא בחוצפת מה; לצאת לאוויר העולם, להתגלות |
|
tomar al maimón a uno |
לשים ללעג וקלס |
|
tomar al ojo |
להשגיח |
|
tomar al pelo |
ללגלג על, לשים ללעג |
|
tomar al shuke (ebr.) |
ללגלג, לשים ללעג |
|
tomar alegría |
לחוש שמחה |
|
tomar atrás |
לקחת בחזרה |
|
tomar atrás su palavra |
לחזור בו, להתחרט, לקחת בחזרה את דבריו |
|
tomar aver limpio |
לשאוף אוויר צח |
|
tomar avizo |
לקבל ידיעה |
|
tomar banyo |
להתרחץ |
|
tomar chufletiko |
לפרסם ברבים דבר מה שנשמר בסוד |
|
tomar de fuersa |
לקח בכוח, סחט |
|
tomar de mano |
ריכך, שידל |
|
tomar de muevo |
לקח בחזרה |
|
tomar de ojo |
לקנא |
|
tomar debasho del pie |
השפיל, הכניע, דיכא, רמס ברגליו |
|
tomar djura |
להשבע |
|
tomar el aire |
לכפות דעתו |
|
tomar el alma |
סותם את התיאבון |
|
tomar el esfuenyo |
לשקוע בשינה עמוקה |
|
tomar el kargo |
לקחת עליו את העול/האחריות |
|
tomar el korasón |
לקחת לב, לגרום שיאהבוהו |
|
tomar el meoyo |
להוציא מישהו מדעתו |
|
tomar el pecho |
לינוק |
|
tomar el tino |
להרעיש, להקים רעש גדול |
|
tomar el yoro |
להתחיל לבכות, לפרוץ בבכי |
|
tomar empenyos |
לקחת התחייבות |
|
tomar emprestado |
לקחת בהשאלה |
|
tomar en dipla a uno |
להטריד בלי הרף מישהו; לעקוב אחרי התנהגות מישהו |
|
tomar entre ojos |
לחוש ולגלות טינה כלפי מישהו |
|
tomar frío |
לקפוא מפחד |
|
tomar fríos |
תקף אותו רעד, חטף צמרמורת |
|
tomar fuego |
להשרף; המחיר הרקיע |
|
tomar gusto |
ליהנות |
|
tomar haber (t.) |
להוודע, לקבל מידע |
|
tomar haver (ebr.) |
לקחת שותף |
|
tomar kamino/tomar kaminos en mano |
לצאת לדרך |
|
tomar kon (las) buenas |
ריכך, שידל, פיתה, ''לקחת אותו בטובות'' |
|
tomar konsejo |
להתייעץ, לקחת עצה |
|
tomar konsolasión |
להתנחם |
|
tomar kontra/de pika |
לגלות עויינות כלפי מישהו |
|
tomar la birra (port.) |
להתמלא כעס |
|
tomar la kavesa |
לבלבל את הדעת ברעש/בדיבורים סבוכים ובלתי ברורים |
|
tomar la palavra |
לקחת את רשות הדיבור, להביע דעה |
|
tomar el fresko |
לשאוף אוויר צח, לצאת החוצה לאוויר החופשי |
|
tomar la pizma (gr.) |
להתעקש דווקא |
|
tomar la riza |
לפרוץ בצחוק |
|
tomar los niervos |
להתעצבן |
|
tomar los pies por la kavesa |
להתחיל הפוך (מהסוף להתחלה) |
|
tomar merak (t.) |
להצטער, להעגם, לדאוג |
|
tomar mujer del banyo a kaza/de baldes/kon la kamiza |
לשאת אשה בלא נדוניה |
|
tomar mujer i kavdal |
לשאת אשה זריזת כפיים |
|
tomar neder (ebr.) |
לנדור נדר |
|
tomar nota v. |
רשם הערה, ציין |
|
tomar nuvlina v. |
לְהִבָּעֵת |
|
tomar para |
לעמוד לעשות דבר מה |
|
tomar parte |
ליטול חלק |
|
tomar permeso |
לקבל רשות |
|
tomar plazer |
ליהנות |
|
tomar polvos |
לאבק |
|
tomar por |
להדמות ל- |
|
tomar por englendje (t.) |
להפוך זאת למשחק/לשעשוע |
|
tomar sar (ebr.) |
להבעת, לפחד |
|
tomar shabat (ebr.) |
לשמור שבת |
|
tomar sovre si/ensima de si |
לקחת עליו |
|
tomar sus mezuras |
לנקוט בכל הצעדים כדי להתגונן ולעמוד בקשיים |
|
tomar taní (ebr.) |
לאכול ארוחה מפסקת לפני תענית |
|
tomar tiempos |
לפרוס חוב לתשלומים |
|
tomar todo |
הפשיט עירום ועריה |
|
tomar vestido |
לקנות בגד |
|
tomarlo a vertud |
להעריך את המחווה |
|
tomarlo de alto |
לדבר מלמעלה, בצורה שחצנית |
|
tomarlo de korrida |
להתחיל עבודה בהתלהבות שלא תמשך לאורך זמן |
|
tomarlo de la kola |
להגזים |
|
ya tomo el frío/la kalor |
החלה עונת הקור/החום |
|
tomar koraje |
לאזור אומץ |
|
tomar mujer |
לשאת אשה, לקחת אשה |
|
tomar huersas |
להתאושש, לחדש כוחו |
|
tomar kon negras |
לבוא באלימות ובאיומים |
|
tomar espanto |
נתקף פחד, אחזו הפחד |
|
tomar a uno en un punyado |
לתפוס מישהו בצורה גסה ואלימה |
|
no tomarlo de plazer |
להיות מוטרד בשעת התענגות (בשעה של כיף) על ידי תקרית לא נעימה |
|
toma i demanda |
עצה מעשית: כאשר יש לך תביעה ומציעים לך רק חלק מן התשלום קבל אותו והמשך לתבוע |
|
toma i desha/i desha para los otros |
קח והשאר גם משהו לאחרים (נאמר באירוניה כלפי מישהו הנוהג לחטוף לעצמו את הכל) |
|
tomar un mal sarnudadero |
נתקף בהתעטשות חוזרת ונשנית |
|
onde da, onde toma! |
הדברים אינם עולים בקנה אחד, הדברים לא נדבקים זה לזה, אין כאן רצף רעיונות |
|
tomar en el alma/tomar en la garganta a uno |
להביא מישהו לידי תסבוכת הכרוכה בטרדות והפסדים רציניים |
|
tomar la palavra atrás |
לחזור בו מדבריו/ממילתו/לבטל את הבטחתו |
|
le tomó siete i diez i siete |
התרגז מעבר לכל מידה |
|
le tomó la bovedad |
נקט לפתע גישה תמימה ונאיבית |
|
le tomó la lokura |
תקף אותו שגעון רגעי וחולף |
|
tomar a uno por en medio |
לפנות אל מישהו בצורה ישירה |
|
la karne tomó del apio |
הבשר קיבל (ספג) את ריח הסלרי שעמו בושל |
|
la ropa tomó de la lavanda |
הבד ספג את ריח האזוביון (לבנדר) |
|
tomar a korrer |
לזנק למירוץ |
|
tomar a maldezir |
פרץ בזרם של גידופים |
|
ver la luna i tomar bayram (t.) |
לנהוג בזהירות, לוודא שכל התנאים בשלים להצלחה לפני שנכנסים לעסק |
|
tomar servidor |
לשכור משרת |
|
tomar a uno por moso/por esklavo |
להריץ מישהו הלוך ושוב בלי הפסק |
|
tomar las kozas arrevés |
לתפוס את הדברים בצורה הפוכה, לתת להם פרשנות מעוותת ופוגענית |
|
tomar al serio |
לקחת את הדברים ברצינות, ליחס להם חשיבות |
|
tomar a korasón |
לקחת ללב |
|
tomar lisión |
ללמוד לקח |
|
tomar exempio |
לקחת כדוגמא, כמופת לחיקוי |
|
tomar en mano |
לקחת את העניין לידיים מתוך נחישות להגיע לידי פתרון |
|
tomar un lugar a kierá |
לשכור מקום; לתפוס בלי סוף מתקן/שירות ציבורי (בית שימוש, תא טלפון) |
|
saver tomar a uno |
לדעת להתייחס אל מישהו באופן הרוכש את אמונו ואהדתו/גורם לו לכרות אוזן לדבריו |
|
onde le tomó el día? |
במה היה הוא עסוק כל היום? |
|
tomar a uno kon pitikas i borrekitas |
לעשות חסדים שונים עם מישהו כדי להניעו לפעול |
|
toma tu i dale a Barú |
באירוניה כלפי מי שמנסה להשתלט על הכל: קח קח לך כמה שאתה רוצה אבל השאר גם לברוך |
|
tomar la ravia |
לתת לכעס לשלוט בו |
|
es Boná ke no toma boya |
שום דבר לא מזיז לו |
|
ir a tomar la Ley |
מנהג יציאה לחיק הטבע/למקום גבוה בשבועות לחוג חג מתן תורה |
|
kon ken le tiene ke tomar la nochada |
עם איזה בר פלוגתא עליו להתעסק! |
|
no se save por onde tomarlo |
לא יודעים איך לנהוג בו - הוא דוחה כל נסיון התקרבות אליו |
|
tomar a bueno |
לפרש את הדברים מצדם החיובי |
|
tomar a negro |
לפרש את הדברים מן הצד השלילי |
|
tomar a uno por masa |
להשתמש במישהו אחר (איש קש) לבצע דברים שהוא אינו רוצה לעשות בעצמו |
|
tomarse v. refl. |
החשיב עצמו; לקח לעצמו; נתפס; נישאו |
to consider oneself; to take for himself; to be caught; to be married |
|
se le tomaron los pies/los brasos |
רגליו/זרועותיו שותקו; אינו יודע כיצד להתקדם במעשיו |
|
se le tomo la boz |
הצטרד, איבד קולו |
|
se tomaron |
לקחו זה את זה, נישאו |
|
tomarse albones (ebr.) |
להתעצבן, להתקצף |
|
tomarse de pies i de manos |
נתקף שיתוק אברים |
|
tomarse el suluk (t.) |
להתנשם, לנשום בכבדות |
|
tomarse kon.. (el ke no tiene ke azer, se toma kon la mujer) |
לבוא בטענות אל, להתעסק ולריב עם |
|
tomarse kon sus kaveyos |
לריב עם כל העולם |
|
tomarse la libertad |
נטל לעצמו את החרות ל- |
|
tomarse la palavra |
נאלם דום |
|
tomarse las manos |
להשלים |
|
tomarse mal/tomarse sehorá (ebr.)/tomarse merak (t.) |
לחוש עגמה ועצב, לדאוג |
|
tomarse por el ijo de Kamondo |
החשיב עצמו בן של רוטשילד |
|
tomarsele la kavesa a alguno |
לבלבל למישהו את המוח |
|
tomarselo de kezo |
להפגע |
|
tomarselo por ariento |
להסתיר את הרגשות |
|
tomarse kon el Dio |
אין ביכולתו להפנות כעסו כלפי בני אדם ומפנהו כלפי שמים |
|
se le tomó la palavra |
נותר המום באין מלים בפיו |
|
tomarse kon el komer |
לשבות מאכילה כאות מחאה |
|
tomarse las manias |
לחיות זה עם זה, זה עם הרגליו וגחמותיו של זה |
|
no me se toman las manos |
אני רועד כל כך (מפחד/מקור) שאינני יכול לשלב ידי |
|
se le tomó la mano/el pie/el dedo en la puerta |
נתפסה לו היד/הרגל/האצבע בדלת |
|
tomarse a tiempo |
לנקוט בצעדים כדי להיות מוכן לשעה היעודה; להקיף עצמו באמצעי זהירות כדי למנוע את הרעה, כדי למנוע החמרה |
|
tomarselo muncho |
לחוש מוחמא, לחוש סיפוק נוכח מחווה ידידותית |
|
tomba f. |
קבר, קבורה; מצבה |
grave, burial; tombstone |
|
por la tomba de mi padre |
לשון שבועה: אני נשבע לך בקבר אבי! |
|
toniko adj. |
מחזק, מעודד |
strengthens, encourages |
|
un remedio tóniko |
תרופה מחזקת |
|
tono m. |
צליל, טון, נעימה, הנגנה; דג טונה; טונה (מידת משקל) |
sound, tone, melody; tuna fish; ton (measure of weight) |
|
avlar kon tono brusko |
לדבר בגסות |
|
top (t.) m. & adj. |
כדור, כדור בד, כדור נייר; גליל/חבילה (של בד/של חוטים); גוּלה; פגז; חידוד לא מוצלח; מגושם |
ball, ball of cloth, ball of paper; roll/package (of cloth/of threads); pellet; shell; unsuccessful wit; clumsy |
|
alevantar el top (t.) kon la romana |
להשתלט על הכל מעבר למה שהיה מגיע |
|
echar top (t.) |
לפשוט במפתיע את הרגל |
|
top (t.) de la romana |
משקולת זחיחה במאזני שקילה |
|
echar un top/echar topes/kitar topes de la boka |
לפלוט ולפזר שטויות ודברים חסרי שחר |
|
topadijo m. |
מציאה מדומה; פתרון שמעמידים פנים כי עלה זה עתה אף על פי שתוכנן מראש |
a fake finding; a solution that is pretended to have just come about even though it was planned in advance |
|
azer topadijo de una koza |
להעמיד פנים שמצאנו דבר מה שמקומו היה ידוע לנו בדיוק |
|
topadura f. |
מציאה, מציאה מחדש; מציאת תירוץ |
finding, reinventing; finding an excuse |
|
topadura de kosuegros |
פגישה חמימה של אנשים שלא התראו זמן רב |
|
topar v. |
מצא, גילה, מצא שוב |
to find, to discover, to find again |
|
del Dio ke lo tope! |
מן השמים יענישו אותו! |
|
en esto ke mos topemos |
שנזכה ונגיע! (על דבר שאין לו סיכוי) |
|
no se topa |
אינו מצוי |
|
no topar ni entrada ni salida/ni al padre ni a la madre |
לא למצוא ידיו ורגליו |
|
no topo |
אינני מסכים, אינני בדעה הזו |
|
topar djusto |
לאשר, להסכים |
|
topar el ayar (t.) |
למצוא את המידה המדוייקת |
|
topar el kuento |
לסכם את החשבונות |
|
topar el punto |
למצוא את המידה המדוייקת |
|
topar el punto flako |
למצוא את עקב אכילס |
|
topar grasia en ojos de uno |
למצוא חן בעיני |
|
topar la belá (t.) |
להכניס את הראש לתוך בעיות |
|
topar remedio |
למצוא תקנה/פתרון |
|
topar repozo/topar la salú |
לרגוע, למצוא מנוחה |
|
topar salida/topar fuida |
למצוא מוצא; למצוא תירוץ |
|
topar su mazal (ebr.) |
למצוא מזלו, למצוא בן זוג |
|
ermano/amigo te topates! |
רצה הגורל שתהיה אחי/חברי ו(אשר על כן מחובתך) להיחלץ לעזרתי בצרתי (נאמר בעת שמבקשים עזרה מקרוב/חבר) |
|
ke se tope/para bien se tope |
(נאמר על חפץ שנראה מיותר ומבקשים להשליכו:) שמור ואל תזרוק שמא תזדקק לו יום אחד! |
|
no topar ke dezir |
אזלו ממנו הטיעונים |
|
no topar puerta por onde fuir |
מוצא עצמו במצב חסר תקווה, אינו רואה מפלט מן המצוקה שנקלע אליה |
|
por lo ke estamos bendigamos/bendicho sea el Dio por lo ke mos topamos |
נודה לאלוהים על המצב שבו אנו נתונים (נאמר כאשר יש טעם להיות מרוצים ממה שנפל בחלקנו) |
|
ya se lo topó de viejo |
הוא שמר זאת בפינה כלשהי מימים ימימה ועתה נמצא לכך שימוש |
|
ya topates! |
(נאמר באירוניה:) יופי, מצאת! - אתה טועה, זה לא מה שדרוש לך, זה אינו האדם שאתה נזקק לו |
|
ya topi! |
סוף סוף מצאתי את הפתרון המבוקש |
|
no topa ke azer/por no topar ke azer |
אין לו מה לעשות ותוקע אפו לענייניהם של אחרים |
|
toparse v. |
נמצא (להמצא), מצא עצמו, נתקל ב-, נוכח |
to be found, to find oneself, to encounter |
|
toparse bezer (t.) |
להתעייף, להשתעמם |
|
toparse en aguas pokas |
להמצא במצב מביך |
|
toparse en apreto |
להמצא במצוקה |
|
toparse en belelo (t.) |
להמצא בסיטואציה מעורפלת |
|
toparse en medio de mar |
להמצא במצב נואש |
|
toparse en sar (ebr.)/en sekana (ebr.) |
להיות נתון בסכנה |
|
toparse enriva |
להיות אשם ולהטיל את האשמה על הקרבן |
|
toparse la pared |
להשאר בלי תמיכה |
|
topishilada (t.) f. |
סימון בגיר, סימון ''וי'' |
chalk marking, ''v'' marking |
|
ya te di la topishilada (t.) |
קיבלת כבר את חלקך, אל תחזור עוד |
|
toptán (t.) adv. |
בסיטונות |
wholesale |
|
avlar toptán (t.) |
לדבר בלי הבנה |
|
vender toptán |
למכור בסיטונות; להביא חדשה רעה בחוסר עדינות ובפתאומיות |
|
torbá (t.) f. |
שק, אמתחת |
sack, sack |
|
echar a la torbá (t.) |
לשמור במקום בטוח את הרווח/המלקוח; לקבוע בזכרון את טיעוני היריב (כדי להשתמש בהם בשעת כושר) |
|
echarse la torbá (t.) al ombro |
לצאת לדרך |
|
traer kon torbás (t.) |
לבוא הביתה עמוס מצרכים מכל טוב |
|
torcha/torcho f./m. |
לפיד, אבוקה, פנס |
torch, flashlight |
|
tomar torcha en mano para kemar todo |
להצטייד בלפיד כדי להבעיר הכל באש, להביא חורבן והרס |
|
toreríos m. pl. |
מעשי גבורה, עלילות |
heroic deeds, plots |
|
azer toreríos |
(באירוניה:) לעשות פעולות מעוררות השתאות והערצה, לחולל פלאים |
|
tormento m. |
עינוי, ענות, התענות, סבל, ייסורים, מצוקה נפשית; הצקה, רדיפה |
torture, torment, suffering, agony, mental distress; harassment, persecution |
|
tormentos |
חרדות |
|
tornada f. |
חזרה, שיבה; הלוך רוח, ביטוי הגיגים |
return; mood, expression of thoughts |
|
a la tornada |
בחזרה; בחזרה לחיים בתחית המתים - לעולם לא |
|
tornar v. |
סובב, סבב, הפך, פנה, השתנה; חזר; החזיר |
to turn, to revolve, to change oneself; to return; to return |
|
tornar a azer algo |
לחזור לעשות משהו |
|
tornar atrás |
נסוג, חזר לאחוריו |
|
tornar en si |
חזר לעשתונותיו |
|
tornar en teshuvá (ebr.) |
לחזור בתשובה |
|
tornar kon los mokos enkolgando |
חזר בבושת פנים, נבוך ומאוכזב |
|
tornar las manos vazias |
חזר בידים ריקות, חזר בבושת פנים |
|
torniko m. |
סיבוב קטן, הקפה, סיור, טיול קטן; מחרטה קטנה |
a little tour, encircling, a tour, a little trip; a little lathe |
|
bushkar koza/persona echa al torniko |
לחפש דבר/אדם שיתאים בפרטי הפרטים למשימה מאוד מיוחדת, לחפש את מה שנבצר למצוא |
|
az un torniko i ven |
אני עסוק כרגע - עשה סיבוב וחזור אלי |
|
al torniko |
עשוי במחרטה (מדוייק מאוד); בהשאלה (באירוניה) בעל/ת גזרה מושלמת |
|
torno m. |
סיבוב, סיור, הקפה; כננת, אבניים (קדר); מחרטה; תור; טריק |
rotation, tour, lap; winch, potter's wheel; lathe; turn; trick |
|
al torno de |
בנוגע ל- |
|
azer el torno del mundo |
להקיף את העולם; לחפש בכל מקום דבר שקשה למצאו |
|
djugar un torno a uno |
לעשות טריק/ מעשה קונדס למישהו |
|
en torno |
בתורו |
|
saver azer mil tornos |
ניחן בזריזות ידיים |
|
torno a torno |
אחד אחד, בזה אחר זה |
|
dar un torno/dos tornos a una vida (t.) |
לסובב את הבורג פעם אחת/פעמיים |
|
dar un torno al karro |
לסובב את הגלגל |
|
azer el torno de un kuartier |
להסתובב בשכונה |
|
toro m. |
פר, שור |
bull, ox |
|
azerse un toro |
לצבור משקל יתר ועודף שומן |
|
torpiliar v. |
טירפד, הכשיל; ירה טורפדו |
to torpedo, to thwart; to fire a torpedo |
|
torpilyar un echo |
להכשיל/לטרפד עסקה |
|
torrado adj. |
קלוי |
roasted |
|
pan torrado |
לחם קלוי |
|
kavé torrado |
קפה קלוי, גרגירי קפה קלויים |
|
torrarse v. refl. |
ניקלה (להיות קלוי) |
to be roasted |
|
torrarse al sol |
להיחשף חשיפת יתר לשמש, להצלות בחמה |
|
torrarse a la lumbre |
להצלות על האש |
|
torre f. |
מגדל, צריח |
tower, spire |
|
meter en altas torres |
לרומם, לכבד עד מאוד |
|
azerse una torre |
להתרחב מאוד, לקבל גזרה מסיבית המשדרת עצמה ויכולת התנגדות |
|
la Torre de Bavel |
מגדל בבל - מקום שרב בו הבלבול ושורר בו תוהו ובוהו |
|
torrón m. |
מגדל עבה; כינוי לאדם שמן ובעל כוח |
thick tower; nickname for a fat and powerful person |
|
azerse un torrón |
להעלות משמני יתר מבלי לאבד את הכוח |
|
torser v. |
פיתל, עיקם, שזר |
to twist, to interwove |
|
torser lana |
לשזור צמר |
|
torserse v. refl. |
התפתל, התעקם; נקע |
to be twisted;to be sprained |
|
me se torsio el pie |
נקעתי את הרגל |
|
torsido adj. |
מפותל, מעוקם, עקמומי, פתלתול, שזור, מושזר |
twisted, crooked, winding, intertwined, |
|
lana torsida |
צמר שזור |
|
pie torsido |
רגל נקועה |
|
maniyas de oro torsido |
צמידי זהב שזור |
|
torta f. |
עוגה, פאי |
cake, pie |
|
tortas |
חביתין |
|
tortavenyo adj. |
רשע, רע לב, אכזר |
evil, ill-hearted, cruel |
|
korasón tortavenyo |
לב אכזר |
|
torva f. |
סופת שלגים; אימה, פחד, חרדה, בעתה |
blizzard; terror, fear, anxiety, anguish |
|
avlar kon torva |
להביע פחד ובהלה |
|
kaminar kon torva |
להלך בחיל ורעדה |
|
tos/tose f. |
שיעול |
cough |
|
d'ayi le dio la tos a la gayina |
זה כל העסק?! זה עניין פעוט! |
|
tos kocha |
שיעול מלווה בליחה |
|
tose bova |
שיעול מזוייף |
|
tose de las negras |
שעלת |
|
tose de pechuga |
שיעול הבוקע מן הסימפונות |
|
tomar la tose |
להשתעל, לקבל התקף שיעול |
|
tose de mestros |
שיעול מטריד בעצמתו ובהתמשכותו |
|
toser v. |
השתעל |
to cough |
|
después de toser i sarnudar |
(מתייחס בלעג אל מי שאין ביכולתם לפעול במקרים דחופים מאוד, ומגלים אז איטיות ואדישות מרגיזה של פקיד זוטר:)לא להתמודד עם משימה דוחקת אחרי שכבר נעשו הסידורים הנדרשים כדי לאפשר קבלת ההחלטה. |
|
tósigo m. |
רעל, ארס |
poison, venom |
|
bever tósigo |
לשתות מכוס התרעלה, להתמלא מרירות |
|
dar a bever tósigo |
להשקות מכוס התרעלה, להשביע מרורות |
|
tosijo m. |
התקף שעול |
coughing attack |
|
kedar en el tosijo |
נתון להתקפי שיעול קשים נשנים ומתמשכים עד כדי אבדן נשימה |
|
tostado adj. |
קלוי, צלוי |
roasted |
|
pan tostado |
לחם קלוי |
|
total adj. |
כולל, כוללני, מקיף |
total |
|
el importo total |
הסכום הכולל |
|
totalidad f. |
כוללות, סך הכל, מכלול, טוטליות |
entirety, totality |
|
en totalidad |
בשלמות |
|
la totalidad |
הכל, המכלול |
|
toyaka (t.) f. |
אלה; אדם חסר דעת, אויל; חרש; הכאה |
club; a foolish person, a fool; bashing |
|
la toyaka del pazván (t.) |
אלתו של שומר הלילה שבה הוא מקיש להעיד על נוכחותו ועירנותו |
|
aharvar la toyaka (t.) |
להקיש במטה על המדרכה (שומר הלילה) לציון השעה |
|
toybé (t.) m. |
איסור |
prohibition |
|
azerse toybé de |
לקחת על עצמו איסור |
|
toybé! (t.) |
חס וחלילה! |
|
azer toybé (t.) |
לאסור/להטיל איסור בתוקף |
|
toyo adj. |
שראשו סחרחר |
whose head is dizzy |
|
azerse un toyo |
ראשו הסתחרר |
|
tradjumán (t.) m. |
מתורגמן |
interpreter |
|
no kiero trajumán |
איני זקוק למתורגמן - אני מסוגל להביע בעצמי את אשר עם לבי! |
|
traedijo m. |
הבאה |
bringing |
|
traedijo kon kara negra i kon tadría |
שירות מסירה/הבאה הנעשה בפנים חמוצות ובאיחור |
|
traedor/dera n. |
סרסור; סבל; ספק; אדם שאינו בא בידים ריקות |
pimp; porter; supplier; a person who does not come empty-handed |
|
ke no mos manke el traeaor, ni la resevidera, ni los ijos de la meza! |
ברכה בפי עקרת הבית בדברה על אבי המשפחה:) אל ייפקד מושבו של בעל הבית המספק צרכיו, של עקרת הבית המקבלת אותם וילדים סביב שולחננו! |
|
traer v. |
הביא, לקח איתו, הוליך; גרם |
to bring, to take with him, to lead; to cause |
|
azer traer |
ייבא |
|
el Dio ke no traiga |
אלוהים ישמור! |
|
traer a boka |
לרמוז |
|
traer a las provas |
להביא ראיות |
|
traer agua de mil derés (t.) |
לפטפט על דא ועל הא; לדבר סחור סחור |
|
traer atrás |
להחזיר, להשיב, להביא בחזרה |
|
traer d'en kaza |
להביא מהחסכונות האישיים כדי להציל את העסק |
|
traer el mundo en un mustacho de ratón |
להגזים בתיאור הקשיים |
|
traer en bokas del mundo |
לתת פתחון פה לבריות |
|
traer enguyos |
לגרום בחילה |
|
traer haber (t.) |
להביא שמועה |
|
traer kon si |
להביא את חלקו |
|
traer los sielos abasho |
להעיד שמים וארץ; להתפלל בדבקות מוגזמת |
|
traerlo a la puerta del kal |
להביא מישהו עד פת לחם |
|
yevar i traer |
הוציא לעז, הלך רכיל |
|
traer ropas d'afuera |
לייבא סחורות מחו"ל |
|
traer yelores |
לגרום למריבות במשפחה/בין ידידים |
|
traer una faldada de fruta |
להביא פירות מלוא חוצנו |
|
traer mosafir (t.) |
להביא אורחים הביתה |
|
traer ashugar |
להביא עמה נדוניה (הכלה) |
|
traer el alma al garón (ebr.)/traer angustia |
לגרום לתחושה של כאב עמוק מהול במרירות, ייאוש ומיאוס |
|
traerlo djusto |
לשוות חזות אמיתית (לחשבון/לסיפור מפוקפק) |
|
traerse v. refl. |
הביא על עצמו |
to bring upon himself |
|
traerse belá/traerse mil males enriva de su kavesa/traerse mil embrolyos kon sus manos |
להביא על עצמו צרות צרורות במו ידיו |
|
tráfiko m. |
מסחר, סחר; תנועה, תעבורה |
commerce, trade; traffic |
|
tráfiko de drogas |
סחר בסמים |
|
tragar/se v. |
בלע |
to swallow |
|
no lo esto podiendo tragar |
אינני מסוגל לבלוע (לקבל) זאת! |
|
trago m. |
אויב, יריב; מכאוב, סבל, פורענות, צרה, חרדה |
enemy, adversary; pain, suffering, calamity, trouble, anxiety |
|
travar los tragos de la muerte |
לסבול יסורי מוות |
|
tramontana f. |
רוח צפונית; ''שבשבת'' - אדם המחליף תדירוֹת את דעתו |
north wind; ''weather vane'' - a person who frequently changes his mind |
|
alevantarse tramontana |
התעוררות של רוח קרה המטאטאת ומעיפה כל מה שעל פני הארץ |
|
es tramontana |
הוא שטחי מאוד ונוהג כשבשבת - משנה בקלילות דעתו עם כל רוח הנושבת |
|
trampa (2) (t.) f. |
בארטר, סחר חליפין |
barter, exchange trade |
|
azer trampa |
לעסוק בסחר חליפין, להחליף דבר מה בדבר אחר שווה ערך |
|
trampantosho/ojo m. |
רמיה, נכלים |
deceit |
|
azer trampatoshas |
לעסוק בתחבולות ותככים |
|
tramudarse v. refl. |
החוויר |
to turn pale |
|
se le tramudó la kara |
החווירו פניו מפחד, מהתרגשות |
|
tramuz m. |
תורמוס |
lupine |
|
kashkas de tramuz |
דבר חסר ערך, כקליפת השום |
|
un darush por un tramuz |
רוב מהומה על לא דבר |
|
trankilo adj. |
שקט, שלו, רגוע, חסר דאגה |
quiet, peaceful, calm, carefree |
|
estar trankilo |
להיות שלו נינוח ורגוע |
|
transmeter v. |
העביר, מסר, הודיע, תיקשר; שידר |
convey, deliver, inform, communicate; broadcast |
|
transmeter su poder |
נתן ייפוי כוח |
|
tranzaksión f. |
עסקה |
transaction |
|
tranzaksión paketo |
עסקת חבילה |
|
tránzit/o m. |
מעבר, תנועה, טרנזיט; פרוזדור, מסדרון; מעבר ממצב למצב |
passage, movement, transit; corridor, hallway; transition from one state to another |
|
pasar tranzit |
לעבור דרך מדינה |
|
estar en tranzito |
להיות במעבר (נוסע בטרנזיט) |
|
trapera f. |
דלת למרתף הקבועה ברצפה; תריס של חנות; כינוי לחסר דעת |
a basement door fixed to the floor; a shutter on a store; a nickname for a fool |
|
echar traperas |
לנעול חנות בסוף היום; לחסל את העסק |
|
alevantar trapera |
להרים את תריס החנות לקבלת לקוחות |
|
la trapera de la isbá |
דלת המרתף |
|
trapo m. |
סמרטוט, סחבה, בלואים; אדם בזוי |
rag, worn-out; despicable person |
|
trapos |
סמרטוטים, סחבות |
|
traspasar v. |
חצה, עבר מצד אל צד; עבר על |
to cross, to pass from side to side; to pass over |
|
traspasar la ley |
עבר על המצוות/החוק |
|
trasvelado adj. |
רדום |
dormant |
|
maho i trasvelado |
אדיש, אפטי |
|
tratado m. |
חוזה, הסכם, אמנה, ברית |
contract, agreement, treaty, alliance |
|
tratado de paz |
חוזה שלום |
|
tratado de komercho |
הסכם סחר |
|
tratamiento m. |
טיפול, ריפוי, יחס, התנהגות כלפי מישהו |
treatment, healing, attitude, behavior towards someone |
|
tratamientos |
תקרובת |
|
negros tratamientos |
יחס רע וגס כלפי מישהו, התעללות |
|
tratar v. |
התמקח, נשא ונתן; התייחס אל, עסק ב-, טיפל ב-; ניסה |
to bargain; to deal with; to try |
|
tratar i baratar |
לשאת ולתת, לסחור |
|
tratar ropa |
לקנות סחורה |
|
tratar un kavé (t.)/komer |
להזמין מישהו לקפה/ארוחה |
|
tratar un vestido |
לתת במתנה חליפה חדשה אצל החייט |
|
tratar una kestión |
לדון בשאלה |
|
tratar a uno de ladrón |
להתייחס אל מישהו כאל נוכל |
|
tratar a uno de mentirozo |
להתייחס אל מישהו כאל שקרן ובדאי |
|
no entrar a tratar kon uno |
לסרב בעקביות לקיים קשר כלשהו עם מישהו |
|
tratar kada día kon uno |
לעשות עסקים יומיומיים עם מישהו |
|
tratarse v. refl. |
היה עניין של |
to be a matter of |
|
por lo ke se trata de mi |
בכל האמור בי, בכל הנוגע אלי |
|
se trata de |
מדובר ב- |
|
tratarse danyo a |
להחזיק בדעה קדומה כלפי; גרם הפסד ל- |
|
de ke se trata? |
במה מדובר? במה העניין? |
|
no se trata de poko |
אין זה עניין של מה בכך |
|
no se trata de shakás (t.) |
מדובר בעניין רציני |
|
si se trata de mi |
בכל הנוגע אלי |
|
tratarse de |
להתייחס אל (נושא), לעסוק ב- |
|
tratativa (it.) f. |
משא ומתן |
negotiation |
|
estar en tratativas |
לשאת ולתת |
|
trato m. |
מקח, משא ומתן; מסחר, סחר, מכירה, יחסי מסחר; חוזה, אמנה |
bargain, negotiation; trade, commerce, sale, commercial relations; contract, treaty |
|
romper un trato |
להפר חוזה |
|
tratos |
משא ומתן, מיקח |
|
azer un trate |
לסכם עסקה, לעשות עסק |
|
travada f. |
גרירה, משיכה, סחיבה; לגימה, גמיעה, גמיאה |
dragging, pulling, carrying; sipping, gulping |
|
una travada de sigarro/nargilé (t.)/pipa |
לשאוף שאיפה ארוכה מסיגריה/ נרגילה/מקטרת |
|
travadika f. |
שאיפה/לגימה קצרה ומהירה |
short and quick inhalation/sip |
|
una travadika de sigarro |
שאיפה קצרה מסיגריה |
|
travado adj. |
נמשך, נגרר, מוארך; שנגרר ממקומו; ביישן, הססן; בעל ריח שומן חרוך |
drawn, dragged, elongated; dragged from its place; shy, hesitant; having the smell of burnt fat |
|
kolor travada |
צבע ''מת'' |
|
un komer travado |
תבשיל דבוק לתחתית הסיר/בעל ריח של שומן חרוך |
|
guezmo de travado |
ריח חריכה, ריח של שמן שרוף |
|
travador/dera (1) m. |
המושך; צלף, קלע; שתיין; שקרן; נצלן, חולב את הבריות |
the attractor; the sniper, the slinger; the drinker; the liar; the exploiter, milker of the people |
|
travador d'avante |
נצלן, ''חולב'' את הבריות |
|
travar v. |
משך, הוציא, גרר, סחב, הוציא, משך (כסף), משך (בקסם); דמה ל-; סבל |
to pull, to bring out, to drag, to carry, to pull (money), to pull (by magic); to resemble; to suffer |
|
azer travar |
לגרום סבל |
|
trava! |
הסתלק! לך מכאן! |
|
travar a bedín (ebr.)/a djuzgo |
להביא לדין |
|
travar a lo korolado/korlado |
צבעו נוטה לאדום |
|
travar a preto |
לסבול, לעבור סבל |
|
travar adelantre |
להמשיך להתקדם |
|
travar agua (del pozo) |
להעלות מים (מן הבור) |
|
travar al padre |
לדמות לאב |
|
travar arko |
לדרוך קשת |
|
travar arabas (t.) |
לנחור |
|
travar atrás |
לחזור בו, להתחרט; להחזיר, למשוך מ- |
|
travar avayá (t.) |
לירות בצורה עיוורת; להפריח גידופים והאשמות לאוויר |
|
travar bandiera |
הניף/העלה דגל |
|
travar i komer |
לחיות מן היד אל הפה |
|
travar karrosa |
להיות בעל עגלה |
|
travar kavayo |
לרכוב על סוס בגאון |
|
travar kon kuedras |
למשוך מישהו בניגוד לרצונו |
|
travar kon los dientes |
להשיג משהו בקשיים מרובים; להמתין בחוסר סבלנות |
|
travar kyef (t.) |
נהנה מ-, התענג על |
|
travar la espada/el kuchiyo ensima de |
לשלוף חרב/סכין כנגד; לאיים |
|
travar la kuedra |
למתוח את החבל - להפריז בדרישות; להשהות מאוד את ההיענות |
|
travar la lotería/rifa |
להעלות בגורל |
|
travar la mano |
לצמצמם את ההוצאות; למשוך את היד, להתנער |
|
travar la nochada |
לבלות את הלילה |
|
travar las palavras |
לדבר לאט |
|
travar las palavras de la boka |
למשוך מלים ממי שאינו נוטה לתת את המידע |
|
travar los sielos abasho |
(באירוניה:) להכביר תחינות ותחנונים |
|
travar mekam (t.) |
ליהנות משירה ומוסיקה |
|
travar miamarim (ebr.) |
לשתות מן המים המאררים - לסבול נוראות |
|
travar para atrás |
לסגת אחורה |
|
travar piadades |
לשפוך תחנונים בתפילה |
|
travar redjá (t.) |
לבקש בתחינה ותחנונים |
|
travar sar (ebr.)/travar ziyetes/zahmet (t.) |
להתעצב |
|
travar sigarro/nargilé (t.)/pipa |
לשאוף עשן סיגריה/נרגילה/מקטרת |
|
travar tashak (t.) |
להלעיג על |
|
travar tembla |
להתחלחל |
|
travar yesurim (ebr.) |
לגעת יסורים, לעבור רגעים קשים |
|
travarla |
להשהות את ההיענות, להעמיד פני סירוב; לישון בלי הפסקה |
|
travarla por uno |
לצדד במישהו |
|
travar revolver/pistol |
להחזיק מישהו באיומי אקדח; לירות כדור אקדח |
|
travar tofek (t.) |
לירות כדור מרובה |
|
travar un chek |
למשוך המחאה/שיק |
|
travar una kamiala |
להנפיק שטר חליפין |
|
travar piedras |
להשליך אבנים |
|
travar par'adientro |
למשוך, למשוך פנימה |
|
travar par'afuera |
לדחוף החוצה |
|
travar rachas |
להעביר קו על החשבון, לבטל אותו, לרשום אותו כחובות אבודים |
|
travar el vino de la bota |
למשוך יין מן החבית |
|
travar avante |
לחיות על חשבון הזולת, לנצל מישהו |
|
travar bueno |
לשתות בשפע מבלי שתהיה ניכרת השפעה, מבלי לחוש בתוצאות |
|
travar kuchiyo |
לאיים בסכין, לשלוף סכין |
|
travar la indjuria por otro |
לגונן ולעמוד לצידו של מי שפגעו בכבודו |
|
travar linias sovre el papel |
לסרגל קווים על הדף |
|
travar traperas |
לנעול חנות בסוף היום; להשעות את התשלומים |
|
travar tiros |
לשיר שירי ניצחון, לחגוג הצלחה וניצחון בצורה ראוותנית |
|
travar por el braso |
למשוך בזרוע בצורה אלימה |
|
travar provedá |
להיות מוכה עוני, להיאבק בעוני |
|
travar parás |
למשוך כסף |
|
travar fortuna |
לעבור סופה; להתנסות בתהפוכות וגלגולים |
|
travar estrechura |
להיאבק במצוקה כלכלית |
|
travar el saludo |
לחדול לברך מישהו לשלום (בעקבות מריבה) |
|
travar del kapital |
למשוך כספים מן הקרן המושקעת בעסק |
|
travar de su djente |
לשאת את התכונות האופייניות למשפחתו |
|
travar de soy (t.) |
לשאת את התכונות הפיזיות האופייניות למוצאו וייחוסו |
|
travar de la kasha |
למשוך כסף מקופת העסק |
|
travar de la banka |
למשוך כסף מחשבון הבנק |
|
travar de famiya |
לשאת את תווי ההיכר האופייניים למשפחתו |
|
los mezetes travan |
המתאבנים פותחים את התיאבון |
|
esta kolor trava sovre lo vedre |
הצבע הזה נוטה לירוק |
|
guezmo ke trava a la roza |
ריח הדומה לריח ורד |
|
esta ninya no trava |
הבת הזו חסרת חן וקסם |
|
este komer no me trava |
התבשיל הזה אינו מושך אותי |
|
la grasia trava |
החן מהווה גורם משיכה חזק |
|
el Dio save lo ke tengo travado/lo ke travó mi alma |
אלוהים לבדו יודע מה רב הסבל שעבר עלי |
|
la soba/el mangal no están travando bueno |
האח/מחתת הגחלים פועלים בצורה חנוקה |
|
no la traves mas! |
די להרים את האף - ותר סוף סוף לרצון הכלל! |
|
travar kon las manos |
להתאוות שיעבור כבר הזמן ותגיע עתו של האירוע המיוחל |
|
travarse v. refl. |
נסוג, חזר בו, התחרט, נמנע מ-; הסיר, הוציא, הוריד; נמנע; יצא מ-, התפטר; התקמט, התקפל |
to withdrew, to retract, to repent, to refrain from; to remove; to leave out of, to resign; to wrinkle, to fold |
|
el komer se travó |
האוכל נשרף |
|
se le travo la leche |
(על אשה מינקת): חדל אצלה החלב |
|
travarse atrás |
נסוג אחורה |
|
travarse de pekado |
נמנע מחטא |
|
travarse del echo |
משך ידיו מן העניין; פרש מן העסקים |
|
travarse del partido |
עזב את המפלגה |
|
travarse los kaveyos |
למרוט שערותיו |
|
travarse para enforteserse |
להתבצר |
|
travarse de avlar |
להימנע מדיבור |
|
travarse de mal |
להימנע מעשיית רע |
|
travarse de un klub |
לפרוש מן המועדון |
|
travarse de visio |
להימנע ממידות רעות |
|
travarselo atrás |
לחזור בו, להביע חרטה על מעשים ודברים בלתי הולמים |
|
se travaron las aguas |
המים נסוגו, מפלס המים ירד בעקבות משיכת יתר |
|
se le travaron las urinas |
הוא סובל מעצירת שתן |
|
se le travó la palavra |
הוא נתקף באפזיה, איבד את יכולת הדיבור |
|
traversar (fr.) v. |
עבר, חצה |
to pass, to cross |
|
en traversando (fr.) |
בעוברו |
|
se le traversa la palavra |
הוא מחליק בלשונו, פולט פליטות פה |
|
se le traversa el bokado |
בלעו נתקע בפיו, נחנק |
|
trávida |
משיכה מהקופה לצרכי קיום יומיומי |
draft (money) from the cash register for daily living needs |
|
tener muncha travida |
למשוך משיכת יתר מן הקופה |
|
traviesura f. |
שובבות, מעשה קונדס; טרחנות |
mischief, prank; annoyance |
|
traviesura de krío! |
איזה ילד שובב! |
|
traviesura de ombre! |
איזה טרחן! |
|
travón m. |
משיכה, גרירה |
pulling, towing |
|
dar un travón |
למשוך משיכה חזקה ואלימה |
|
a travones |
באמצעות משיכות אלימות חוזרות ונשנות |
|
trazer/o adj. |
אחרון, אחורי |
last, rear |
|
a la trazera |
לבסוף |
|
los trazeros |
שני הימים האחרונים של פסח/סוכות |
|
trazera f. |
עכוז, שת, אחור (אחוריים), ישבן |
buttocks |
|
por la trazera le pasa |
נותר אדיש, ''לא מזיז לו'' |
|
trazería f. |
ירכתיים; סיום, סוף |
stern; end, conclusion |
|
a la trazería |
בסופו של דבר |
|
trazerías buenas |
איחול להצלחת העסק |
|
a las trazerías |
בהגיע הסוף (של תאגיד, שותפות, חיים משותפים) |
|
trazyerrarse v. refl. |
תעה, טעה לגמרי |
to go astray, to make a mistake |
|
se le trazyerró la yerra |
דיבר דברים שהוא מצטער עליהם, אמר דברים שאינו מתכוון אליהם |
|
tregua f. |
הפוגה, הפסקה |
respite, break |
|
estar de tregua |
לנוח אחרי יגע רב |
|
azer tregua para pueder enterrar los muertos |
להכריז על הפוגה בקרב כדי לאפשר קבורת החללים |
|
no deshar tregua |
לא לאפשר הפוגה בעבודה, לא לעצור ולתת פסק זמן למנוחה |
|
meter tregua/dar tregua |
לאפשר הפוגה בביצוע המשימה כדי לנוח |
|
tremblar (fr.) v. |
רעד, רטט, הבהב, התנועע, הזדעזע, חרד |
to tremble, to vibrate, to flicker, to move, to shake, to be afraid |
|
tremblar (fr.) de frío |
רעד מקור, רחפו עצמותיו מקור |
|
tren/o m. |
רכבת |
train |
|
mankar el treno |
לאחר לרכבת, להחמיץ את הרכבת |
|
desha treno, toma treno |
הוא נתון כל העת בתנועה ומסעות |
|
se l'está fuyendo el treno |
הוא לחוץ מאוד ונחפז כאילו עומד להחמיץ את הרכבת |
|
tomar el treno |
לקחת את הרכבת |
|
trenta num. |
שלושים |
thirty |
|
azer trenta i dos |
להפריז, לעבור על המידה |
|
estar enriva de trenta i uno |
להיות בפסגת ההצלחה/בשיא העצמה |
|
estar trenta i mueve par'al grosh |
להיות על סף פשיטת רגל; להיות על סף הקץ (מחלה סופנית) |
|
trenta i uno |
31 - משחק קלפים (הצובר 31 נקודות זוכה) |
|
trepán (gr.) m. |
מגל, חרמש |
sickle, scythe |
|
dar trepán (gr.) |
לקצור; לעקור משורש; לרפא נגע בצורה רדיקלית |
|
tres num. |
שלוש, שלושה |
three |
|
azer las tres dos |
להפסיד במקום שבו אמור היה להיות רווח; לאיים איומי שוא |
|
no dezir dos por tres |
לדייק, לומר את הדברים בדייקנות |
|
una de tres |
שליש |
|
tres no! |
אמונה עממית: אין להדליק שלוש סיגריות מאותו גפרור - אחד משלושת המעשנים לא יוציא שנתו! |
|
las tres |
השעה שלוש |
|
es de los Tres Chorros |
(בסלוניקי על שם שכונת עוני ופשע ידועה:) אדם פשוט והמוני בעל יומרות להשתייכות למרום החברה |
|
tresalir (fr.) v. |
הלהיב, גרם התפעלות; יצא מדעתו |
to excite, to cause admiration; to go crazy |
|
de tresalir (fr.) |
מלהיב, מקסים, מפליא; משגע, בלתי מובן |
|
trespasado (2) adj. |
פגוע מאוד, נדכא, נעגם; מתאווה |
very hurt, depressed, upset; lustful |
|
trespasado por dolsura |
מתאווה לדברי מתיקה |
|
trespasado por azer plazer |
רודף צדקה וחסד |
|
trespasado del merák |
נתון בעגמה ודיכאון |
|
trespado por ... |
מתאווה ל... |
|
trespasar (port.) v. |
עבר, חצה לעבר השני; פילח, חילחל; חלף על פני, הקדים, עבר את, עלה על, הצטיין; אפה יתר על המידה; מת |
to pass, to cross towards the other side; to penetrate; to pass by, to precede, to surpass, to excell; to die |
|
ya trespasó de lo negro |
זה מעבר לרע - זוהי רשעות מן השורש |
|
trespasar a uno |
הוא עולה הרבה על רעהו (לטוב או לרע) |
|
trespasarse v. refl. |
חש מכאובי נפש; התאווה מאוד; מת |
to feel mentally ill; to be very lustful; to die |
|
trespasarse de ambre |
גווע ברעב |
|
se trespasa por los ijos |
נפשו יוצאת על ילדיו - אוהב אותם אהבת נפש |
|
trespasarse por dar konsejo |
מחפש כל הזדמנות כדי לחלק עצות |
|
trespil (t.) m. |
מחרוזת; שרשרת אינסופית של פעולות המשתלשלות זו מזו |
string; an endless chain of actions dangling from each other |
|
romper el trespil (t.) |
לשבור את הקרח (במערכת יחסים) |
|
tomar por trespil (t.) |
להשתמש במשהו כצעצוע; להטריד מישהו בלי הרף |
|
trestantos m. |
כמות כפולת שלוש |
triple quantity |
|
kontentar a uno a trestantos |
לספק מישהו ולהעניק לו הרבה מעבר למה שביקש |
|
trifán (ebr.) adj. |
טָרֵף (לא כשר) |
not kosher (food) |
|
salir trifán (ebr.) |
התגלה כטריפה; נמצא בלתי ראוי לאמון |
|
trifaná/trifandá (t.) f. |
בכורה, פרי מבכיר, פרי מחוץ לעונה |
first-year fruit, early fruit, out-of-season fruit |
|
en trifandá (t.) |
בראשית העונה (עונת הפירות) |
|
trigo m. |
תבואה, דגן, חיטה |
grain, cereal, wheat |
|
trigo preto |
כוסמת |
|
tringa (1) f. |
פרור, פתיתי מזון |
crumbs, food flakes |
|
no dar ni tringa |
קמצן גדול |
|
trinkar v. |
נגס; חרק, חרק שיניים; שתה לחיים |
to bite; to gnash teeth; to toast |
|
trinkar dientes |
לחרוק שיניים |
|
tripa f. |
מעי; בטן, כרס |
intestine; stomach, belly |
|
día bueno a la tripa! |
נצל את החיים ככל שתוכל! |
|
dezazer/aplayar/vaziar la tripa |
לרזות מאוד |
|
echar las tripas abasho |
לאבד כל תקווה, לגלות תבוסנות |
|
echar las tripas |
הקיא את בני מעיו |
|
echar tripa/echar en tripa/azer tripa/ir la tripa adelantre |
לקבל בטן, להשמין |
|
echarse de tripa abasho |
ליפול אפיים ארצה |
|
echarse de tripa par'en alto/por enriva |
לשכב על הגב |
|
estar kon la tripa en la boka/estar kon la tripa al garón (ebr.) |
כרסה בין שיניה; מחכה ללידה |
|
kitar las tripas |
להוציא מישהו מדעתו; להכריח מישהו לעשות עבודה קשה ומאומצת |
|
no le kedo tripa |
רזה מאוד |
|
no tengo tripas para esto |
אין לי זמן לזה; אין לי עוז לעשות זאת |
|
salir las tripas |
להאלץ לעשות עבודה קשה ומייגעת |
|
tener la tripa un pandero |
לסבול מעצירות קשה |
|
tener la tripa yena de kulevros |
להגות תכניות שטניות |
|
tener las tripas enyudos/inyudos |
לחוש מועקה גדולה |
|
tener las tripas kortadas |
לחלות מרוב מרירות ורוגז |
|
tener tripas anchas |
דבר אינו מטריד אותו; להיות בעל טבע אופטימי |
|
tripa seka |
עקרה |
|
tripa siega |
המעי הגס |
|
tripas |
מעיים, קרביים |
|
tripas de sharope (port.) |
אדם מתקתק; טוב מזג |
|
vaziar las tripas |
להקיא; לשלשל |
|
estar kon dolor de tripa |
לסבול מכאבי בטן; לחוש כאבי בטן בשל חרדה מפני אירוע צפוי בלתי נעים |
|
inchir la tripa |
למלא את הבטן, לזלול |
|
incir la tripa de bavas |
למלא את הבטן ב"ג'אנק פוד" |
|
tener las tripas s.hueltas |
מעיו רפויים; לעשות פעולת מעיים בלי כל מאמץ |
|
echar la fyel i la miel i las tripas de hormét |
לרוקן את הכל (לרבות המעיים); להטיל בוץ במישהו, להשמיץ |
|
asigiyir a uno fina la tripa de su madre |
לרדוף מישהו עד קצה העולם (להינקם ממנו) |
|
tener tripas estrechas |
לראות שחורות, להיות פסימי |
|
tripada f. |
טיפוס, עליה; בטן גדולה |
climbing; big belly |
|
suvirse al pino del arvol en dos tripadas |
לטפס עד הצמרת במהירות רבה |
|
tripika f. |
בטן קטנה |
small belly |
|
se le menea la tripika |
מרעיד בטנו מצחוק |
|
azer tripika |
להצמיח בטן קטנה, להשמין |
|
trokado adj. |
מוחלף, שהשתנה |
replaced, changed |
|
estar danyado i trokado |
נהפך לאדם מזיק ועויין |
|
trokamiento f. |
חילוף, התחלפות, שינוי, שינוי צורה, גלגול, תמורה, היפוך; חידוש, שינוי, מפנה, רפורמה; סילוף, זיוף |
exchange, substitution, change, transformation, reversal; renewal, turnaround, reform; distortion, forgery |
|
trokamiento de boz |
חילוף הקול |
|
trokamiento de kuero |
השָלָה וחילוף העור |
|
trokamiento de lugar |
חילוף מקום |
|
trokar v. |
החליף, המיר, שינה, חידש; סילף, פגם |
to replace, to convert, to change, to renew; to distort, to flaw |
|
troka! |
שנה את מצב רוחך! |
|
de trokar |
בר החלפה |
|
los tiempos trokan |
התנאים משתנים |
|
trokar de pelo |
להחליף השתייכות פוליטית מתוך אינטרס |
|
trokar de ley |
להמיר דת |
|
trokar de boz |
להחליף את הקול |
|
trokar de gato a pato |
לשנות מן הקצה אל הקצה |
|
trokar de idea |
לשנות דעה |
|
trokar de lugar |
החליף מקום (של משהו או מישהו) |
|
trokar de posto |
החליף מקום הצבתו/מקום עבודתו |
|
trokar de techo |
להחליף את הסביבה |
|
trokar marro |
לשנות את אופן הפעולה, לנהוג אחרת |
|
trokar modadura |
להחליף לבנים |
|
trokar oro por lodo |
לעשות עסק רע (''להמיר זהב בבוץ'') |
|
trokar parás (t.)/moneda |
להמיר מטבע |
|
trokar vistas |
להחליף דעות |
|
trokar/aboltar un poko |
התבדר, השתעשע |
|
el tiempo trokó |
מזג האוויר השתנה |
|
la moda troka |
האופנה מתחלפת |
|
trokar aver |
לבלות במקום של התרגעות; להחליף אווירה |
|
trokar de facha/de umor |
לשנות את מצב הרוח; להירגע; להיות חברותי יותר |
|
trokar de mano |
להחליף יד - במשחק קלפים: להעביר את התור לחלוקת הקלפים לבא אחריו |
|
trokar de partido |
לעבור למפלגה אחרת |
|
trokar dos vezes al día |
להחליף בגדים בתדירות רבה |
|
trokar las palavras |
לצטט מישהו בצורה מעוותת ולתת פרשנות ומשמעויות החורגות מכוונת האומר |
|
azer trokar de umor |
להביא שינוי לטובה במצב הרוח ובאווירה |
|
ya trokó el ninyo |
הילד שיפר את התנהגותו |
|
trokarse v. refl. |
השתנה, התחלף; החליף בגדים |
to be changed; to change clothes |
|
trokarse chamashir (t.) |
להחליף לבנים |
|
trokarse de kara |
לשנות חזות פניו |
|
troke /troki m. |
החלפה, חילוף; סחר חליפין |
exchange, swap; barter trade |
|
azer troke |
להחליף (סחר חליפין) |
|
trompa f. |
חצוצרה |
trumpet |
|
a son de trompa |
בריש גלי, בתרועות רמות |
|
trompesón m. |
משגה, תקלה, מכשול, כשלון, צעד כושל |
mistake, glitch, obstacle, failure, misstep |
|
kaminar kon trompesones |
ללכת בצעדים כושלים, תוך כדי התגברות על מעצורים ומכשולים |
|
trompeta f. |
חצוצרה; שופר |
trumpet; shofar |
|
tomar trompeta |
לתת פומבי לידיעה נסתרת |
|
trono m. |
כס, כסא המלך |
throne, king's throne |
|
suvir al trono |
למלוך, לעלות על הכס |
|
trueno m. |
רעם |
thunder |
|
venir trueno a uno |
להיות כהלום רעם |
|
trushí (t.) m. |
ציר, תחמיץ |
pickle, silage |
|
valer para meter en trushí (t.) |
חסר ערך |
|
asentar/ meter en trushí (t.) |
לכבוש בציר |
|
azerse trushí (t.) |
להרטב עד לשד עצמותיו |
|
pipino/kol en trushí (t.) |
מלפפון/כרוב כבוש |
|
truviarse v. refl. |
נבוך, התבלבל, איבד את בטחונו, דאג |
to be embarrassed, to be confused, to lose confidence, to worry |
|
me se truvió la vista |
ראייתי התערפלה; אבדתי את בטחוני העצמי ונכנסתי לחרדה |
|
truvio adj. |
עכור, דלוח, מעורפל |
muddy, hazy |
|
tiempos truvios |
עיתות מבוכה |
|
el sielo está truvlo |
השמיים מעוננים, מכוסים בעבים |
|
un diskorso truvlo |
הרצאה מעורפלת |
|
tu pron. pers. |
אתה/את |
you |
|
estar kon uno ke tu ke yo |
להיות במעמד שווה; אתה ואני היינו הך |
|
yamar de tu a tu/dar del tu |
לפנות בלשון ''אתה'' |
|
tualet/a (fr./rum.) f. |
שולחן רחצה; טיפוח הגוף, טואליטה; חדר רחצה |
bath table; body care, toilet; bathroom |
|
azer la tualeta (fr.) |
להתרחץ ולהתלבש |
|
ir a la toaleta |
לצאת לשירותים |
|
tudesko m. |
אשכנזי; יידיש |
ashkenazi; yiddish |
|
uzos tudeskos |
מנהגי אשכנזים |
|
tuersedor m. |
מעקם, מסלף; מוציא מדרך הישר |
one who distorts; one who leads astray from the straight path |
|
tuersedor de braso |
בעל זרוע, בעל יכולת שליטה |
|
tuerser/tuguerser v. |
עיקם, עיוות, סילף |
to twist, to distort |
|
tuerser braso |
להפחיד, להטיל אימה, להפעיל יד קשה |
|
tuerser las kozas |
לעוות את הדברים בצורה מרושעת |
|
tuerto adj. |
מעוות, עקום, מסולף; פוזל |
distorted, crooked; squinter |
|
kazó la tuerta, metió el mundo en rebuelta |
ארוע פחות ערך הגורם למהפיכה גדולה |
|
ley tuerta |
חוק מעוות/בלתי צודק |
|
lo tuerto |
חוסר צדק, עיוות דין |
|
meter al tuerto |
שם על העוקם |
|
tomar el kamino tuerto |
לסטות מדרך הישר, ללכת בדרך הרעה |
|
es un ombre tuerto |
זה אדם חסר יושר, מעוות ומוטה |
|
tuerto i bistuerto |
גרוע לגמרי, מעוות לחלוטין |
|
tuerto adv. |
לא למישרין; לא ביושר |
not directly; not honestly |
|
mirar tuerto |
להביט בעין עקומה |
|
kaminar tuerto/kaminar en tuerto |
לנטות הצידה; ללכת בדרכי מרמה ועוול |
|
todo le viene tuerto |
לוקח כל דבר מצדו הרע, דבר אינו מספק אותו |
|
tuerto m. |
עוול, עיוות דין; נזק |
injustice, miscarriage of justice; damage |
|
tener tuerto |
לשאת באשמה, להיות אשם |
|
azer tuerto/kavzar tuerto a uno |
לגרום עוול למישהו |
|
dar tuerto a uno |
להטיל את האשמה על מישהו |
|
tuertor m. |
עקמומיות |
curvature |
|
ir al tuertor |
להשתבש |
|
tufek/tufenk (t.) m. |
רובה |
rifle |
|
estar kon el tufek (t.) yeno |
להיות מצוייד להתדיינות, להתגוננות; הטיב ליבו באוכל בעוד אחרים בצום |
|
travar tufek (t.) |
לירות; לשלוף נשק |
|
dar kon tufek (t.) |
להיות על המשמר ולארוב להזדמנות לרכישת דבר נדיר שחשק בו |
|
tufo m. |
צחנה, ריח עיפוש, ריח/טעם תפל |
stink, musty smell, bland smell/taste |
|
dar tufo |
להבאיש |
|
tujir (port.) v. |
דיבר |
to speak |
|
ni tujir (port.) ni mujir |
לא להגיב |
|
sin tujir |
בלי להוציא מלה (גם משחק ילדים) |
|
tulum (t.) m. |
נאד, חמת; כינוי לאדם שופע משמנים; כמות גדולה מאוד; סוג גבינה |
skin bottle; a nickname for a person who is full of fat; a very large quantity; a type of cheese |
|
azerse un tulum |
להעלות משמנים, להשמין |
|
un tulum de liras |
סכום כסף גדול, ערימת כסף |
|
tumá (ebr.) f. |
טומאה |
impurity |
|
estar entrado en la tumá (ebr.) |
להיות שרוי בטומאה, להתעסק בדברים אסורים על פי הדת |
|
tumán (t.) m. |
תחתונים ארוכים ונפוחים |
long puffy underwear |
|
les kayen los tumanes (t.) |
בעל שתי ידיים שמאליות |
|
tumba (t.) f. |
גלגול, היפוך; קונוס אדמה ששימש כמצבה במקדוניה |
inversion; a cone of earth that served as a tombstone in macedonia |
|
tumbanika- gastar en alikas i tumbanikas |
לבזבז, לפזר לכל עבר |
|
azer tumba |
לעשות גלגול, להתהפך; להתהפך במיטתו בחוסר שינה |
|
tura f. |
משך, משך זמן |
duration, duration of time |
|
de tura |
ממושך, נמשך, לאורך ימים |
|
de tura ke sea |
שיימשך לעד! |
|
turá (t.) cf. tugrá |
|
|
muerto por la turá (t.) del rey |
נהרג על שווה פרוטה; מת מרעב |
|
turar v. |
ארך, נמשך, נותר, נשאר, החזיק מעמד, התקיים |
to last, to remain |
|
no le tura servidor |
המשרתים אינם מחזיקים אצלו מעמד |
|
no le tura la ravia |
נרגע מהר, כעסו חולף ואינו מחזיק זמן רב |
|
dolor ke tura |
כאב מתמשך |
|
la karne tura, el peshe no tura |
הבשר מחזיק מעמד בעוד הדג מתעפש |
|
turavle adj. |
חסון, חזק, יציב, חסין, מאריך ימים, קבוע, בר קיימא |
sturdy, strong, stable, durable, long-lasting, permanent, sustainable |
|
muy turavle |
בלתי נשחת, מחזיק מעמד זמן רב |
|
turkito m. |
ילד תורכי |
Turkish child |
|
el turkito de la mishkita |
מואזין; ''פלוני אלמוני'' |
|
el sekreto del turkito de la mishkita |
סוד הגלוי וידוע לכל |
|
turko m. & adj. |
תורכי; תורכית |
Turkish; Turkish |
|
a la turka |
לפי התורכים |
|
azerse turko |
להתאסלם |
|
me vo a azer turko |
איום מדומה כלפי מי שעלה על העצבים: "אני הולך להתאסלם!" |
|
turlú m. |
סוג, מין |
type, gender |
|
turlú (t.) gyuvech |
תבשיל מעורב; תערובת של דברים חסרי קשר |
|
turlu turlu marafet! |
כל מיני טריקים ותחבולות! |
|
turudí m. |
סואן, הומה, תוסס |
busy, bustling, lively |
|
turudí de kampos |
אלים, תוקפני, רעשני |
|
turudjón m. |
תפיחה, נפיחות, פקעת, גיבוב בגדים או בדים; אשה לבושה בטעם רע |
a swelling, puffiness, bulge, bunching of clothes or fabrics; a woman dressed in bad taste |
|
azer todo a turujones |
לנהל משק בית ברשלנות והזנחה |
|
tutam (t.) m. |
קורטוב, קמצוץ |
a dash, a pinch |
|
no ay tutam (t.) en esto |
אין בכךממש |
|
tútano m. |
מח העצם, לשד |
bone marrow |
|
sorver el tútano de los guesos |
לנצל מישהו עד לשד עצמותיו |
|
el frio entra fin al tútano |
קור חודר עצמות |
|
negro fin al tútano |
רע מיסודו, מרושע עד לשד עצמותיו |
|
tutu! interj. |
אל תמשש! בלי ידים! |
don't touch! no hands! |
|
tutu naná! |
אל תיגע, אחרת תחטוף! (אזהרה כלפי ילד) |
|
tutulear (t.) v. |
בלבל, המם, הוציא מעשתונותיו; חש, נוכח לדעת |
to confuse, to dumbfound, to take out of thoughts; to feel, to realize |
|
no tutulear |
אינו חש ואינו מבין מה קורה סביבו |
|
tutún (t.) m. |
טבק |
tobacco |
|
azerlo tutún (t.) |
שרף, שרף לאפר, עשה אותו עפר ואפר |
|
azerse tutún (t.) |
היה לאפר |
|
bever tutún (t.) |
לעשן |
|
tutún kachak (t.) |
טבק מוברח |
|
tutunearse (t.) v. |
התקוטט |
to brawl |
|
tutunearse (t.) kon la pared basha |
להוציא את כעסו על חלשים |
|
tutush (t.) m. |
שרפה, דלקה, בערה; דבר ממשי, דבר מוחש |
burning; something tangible |
|
dar el tutush (t.) |
גרם לשריפה |
|
en lo ke dize no s'aferra tutush |
בדברים שהוא משמיע אין כל ממש, אין להבין דבר מדבריו, אי אפשר אף לנחש מה כוונתו |
|
tuyido adj. |
כואב, סובל ממכאוב; משותק, נכה, חיגר, בעל מום |
painful, suffering from pain; paralyzed, crippled, lame, deformed |
|
tuyido ke lo vea/tuyido i abaldado! |
קללה: שאראהו נכה ומשותק |
|
estar tuyido de la kanseria |
להיות מותש מעייפות עד כדי אי יכולת להניע אבר |
|
estate tuyido! |
שב בשקט ואל תיגע בדבר! (נאמר לילד המתרוצץ ומנסה לגעת בכל דבר) |
|
tuyir v. |
הכאיב, לחץ, גרם כאב; לחץ כספית; שיתק, הטיל מום, קטע, הקשה (את האברים); חבל |
to hurt, to press, to cause pain; to press financially; to paralyze, to mutilate, to cut off, to stiffen (the limbs); to wound |
|
le abashó damlá i la tuyó el braso |
חטף התקף של צינית (דלקת פרקים) ושותקה זרועו |
|
le tuye el koyar |
הצוארון המעומלן גורם לו אי נוחות |
|
tuyo/tuya/s pron. |
שלך/שלכם/ן (כינוי קניין אחרי שם עצם) |
yours (possessive pronoun after a noun) |
|
el tuyo pron. |
שלך |
|
los tuyos |
קרוביך |
|
tuysuz (t.) adj. |
בלי שער |
without a gate |
|
tuysuz sheftelí |
אפרסק חלק |
|
udá (t.) f. |
חדר |
room |
|
dizir una koza a la udá (t.) |
לומר משהו באופן פרטי |
|
ufisio m. |
סריגה; רקמה; מקצוע |
knitting; embroidery; profession |
|
azer ufisio |
לסרוג, לרקום |
|
ugurlí (t.) adj. |
מבשר טוב, ממוזל |
good omen, fortunate |
|
ugurlía (t.) i bien estrenada! |
תתחדש! |
|
un echo ugurlí (t.) |
עניין/מקרה שהחל בסימן טוב |
|
una vijita ugurlía (t.) |
אורח המגיע לביקור בפעם הראשונה ושביקורו כרוך באירוע משמח |
|
uh interj. |
אוי |
Oh! |
|
ah i uh! |
אוי ואבוי, צרה צרורה! |
|
echar un uh |
להאנח, לגנוח, להתאנח |
|
ulamá (t.) m. |
המון רועש; הוספה, תוספת |
a noisy crowd; addition |
|
adjuntar/alevantar ulamá (t.) |
לעורר ולהלהיב את ההמון |
|
gritos de ulamá (t.) |
המיית ההמון |
|
ultimería f. |
השלב הסופי של עסק, הפעולות המסיימות |
the final stage of a business, the closing actions |
|
a las ultimerías |
לקראת הסוף |
|
último adj. |
אחרון, קיצוני; סופי, מוחלט |
last, extreme; final, absolute |
|
en último/por último |
לסיכומו של דבר, לסיום |
|
venir el último |
האחרון להגיע, האחרון בסדרה |
|
el último reflo |
נשמת האף האחרונה (של גוסס) |
|
azer su dover fin al último reflo |
היה נאמן לחובתו עד נשמת אפו האחרונה |
|
uluk (t.) m. |
צינור, תעלה |
pipe, canal |
|
uluk (t.) de soba |
ארובת התנור |
|
umá (ebr.) f. |
אומה, עם |
nation, people |
|
la umá (ebr.) |
עם ישראל |
|
las umod (ebr.) |
אומות העולם, הגויים |
|
ir kontra la umá (ebr.) |
לפעול כנגד האינטרסים של עמו |
|
es de la umá (ebr.) |
הוא אחד מבני עמנו, הוא אחד מאתנו |
|
umo m. |
עשן |
smoke |
|
umos m. pl. |
יומרה, יוהרה |
|
tener umos |
להיות שחצן ויומרני מאוד |
|
umos de kavakos |
עשן העולה מנסרי עץ דקים ומתפוגג - התלהבות רגעית, מרץ הדועך במהרה |
|
le suven los umos a la kavesa |
התכעס, התרגז |
|
umor f. |
הלוך נפש, מצב רוח; אופי; הומור |
mood; character; humor |
|
estar de negra umor |
להיות שרוי במצב רוח רע |
|
ser de umor alegre |
בעל אופי עליז ושמח |
|
umorístiko adj. |
הומוריסטי, מבדר, מצחיק, משעשע |
humorous, entertaining, funny, amusing |
|
djornal umoristiko |
עיתון היתולי |
|
diskorso umoristiko |
נאום הזרוע במלים טובות ובדברי בדיחות הדעת |
|
umut (t.) m. |
אמונה; תקווה; כוונה |
faith; hope; intention |
|
tiene umut (t.) de venir |
בכוונתו להגיע |
|
no ay umut (t.) |
אין שום תקווה, אבדה כל תקווה |
|
meterse umut (t.) de reushir |
הציב לעצמו מטרה בלתי מעורערת להצליח |
|
no meter umut (t.) |
אינו מתכוון לדבר |
|
un/una adj. |
תווית מסתמת; אחד/אחת |
objective label; one |
|
a la una |
בתמימות דעים; בשעה אחת |
|
d'una d'una |
באופן פתאומי |
|
dar una i buena |
להחליט החלטה נחרצת |
|
echarselo en una |
לבלוע בבליעה אחת |
|
en una |
ביחד |
|
meterse/estar/azerse/kaminar a la una |
לעשות יד אחת |
|
estar en una/ir en una |
לחזור עד זרא |
|
kaerse d'una |
לשגות שגיאה רבתי |
|
no azer ni una ni dos |
לא להסס |
|
no dizir una por dos |
לומר דברים נכוחים |
|
no van en una |
אינם תואמים זה את זה (מבחינת צבע, לבוש וכו') |
|
una de mas |
אדרבה ואדרבה, על אחת כמה וכמה |
|
una de mil |
אחת מאלף, מעט |
|
una vez ke |
מאחר ש- |
|
una vez ke es ansí |
מאחר שכך, אם כך |
|
vaziar todo en una |
'לשפוך'' (לגלות) את הכל; להגיד הכל בלי כחל ושרק |
|
una de dos |
אחת מן השתיים ... (יש לבחור באפשרת אחת מבין השתיים) |
|
una de diez |
עשירית |
|
esta en una idea kon uno |
הוא בדעה אחת עם פלוני |
|
una vez |
פעם, פעם אחת, אי פעם |
|
estar en una idea |
לדבוק בדעה אחת מבלי לסור ממנה |
|
un buen dia |
יום בהיר אחד .. |
|
estar en un grito |
לבכות בלי הפוגות |
|
estar en un djiro |
לתסוס ולהתרוצץ בלי הרף |
|
undear v. |
הניח, העלה בדעתו |
to assume, to imagine |
|
no undeo |
איני סבור כך, אינני מאמין שזה יתכן |
|
onde no se undea sale |
לעתים קרובות, מה שרחוקים היינו לחשוב שיצליח, מה שלא הייתה שום תקווה להשיג או למצוא במקום אחר - מתגשם |
|
undido adj. |
טבוע, שקוע; מוטבע |
embedded, sunk; embedded |
|
undido ke lo vea/undido es poko |
שאראהו יורד אל קבר! (גידוף) |
|
undido en los penserios/en los livros/en los echos |
שקוע בהרהורים/שקוע בספר/שקוע בעסקיו |
|
undir v. |
הטביע, טיבע |
to embed, to embroider |
|
ke lo unda el Dio! |
שיטביע אותו אלוהים! (גידוף) |
|
undirse v. refl. |
טבע, הטביע את עצמו |
to be drowned, to drown oneself |
|
undirse en el estudio/en los penserios/en el visio |
לשקוע בלימודיו/בהרהוריו/בתענוגות |
|
unflar v. |
ניפח; אכל בבולמוס, ''טרף'' מזון |
to inflate; to eat on a binge, to "devour" food |
|
unfla! |
(בעוינות וכעס:) שתאכל ותתנפח! |
|
unflar de lenya |
לתת מכות נאמנות |
|
unflar una buchicha |
לנפח שלפוחית/שלפוחית השתן |
|
unflarse v. refl. |
תפח, התנפח, צבה; התנפח מאכילה ושתיה; הגיע לרוויה |
to swell; to swell from eating and drinking; to reach satiety |
|
unflarse de komer/de bever |
להתנפח מרוב אכילה/שתיה |
|
unflarse de riir |
להתפוצץ מרוב צחוק |
|
unflarse de yorar |
לגעות בבכי תמרורים, להתנפח מרוב בכי |
|
unflarse de meldar/de dormir/ronkar |
לקרוא/לישון/לנחור בצורה מוגזמת |
|
unflarse de ganar |
לעשות רווחים גדולים, לזכות בכל אשר איוותה נפשו |
|
úniko adj. |
יחיד |
unique |
|
úniko en su mundo |
גלמוד |
|
es úniko |
הוא בגדר אוניקום, יחיד במינו |
|
uno/una num. |
אחד/אחת |
one |
|
uno por uno |
אחד אחד, אחד לאחד |
|
kada uno i uno |
כל אחד ואחד |
|
meterse a uno a uno |
להסתדר בטור |
|
todos son unos |
כולם דומים זה לזה |
|
uno i uno |
שאינם שייכים לאותו זוג |
|
unos kuantos/unas kuantas |
אחדים/אחדות |
|
dezir las una por una |
להשמיע ולפרוט את כל האמתות הקשות מבלי להשמיט דבר |
|
lavorar en una |
לעבוד בשיתוף, לעשות יד אחת |
|
no es ni una ni dos ke te lo digo |
אמרתי לך זאת לא אחת ולא שתיים אך אתה אינך שומע בעצתי |
|
kaer d'una |
להשתכנע לפתע ולהסכים בבת אחת אחרי התנגדות עקשנית ומתמשכת |
|
por una de mil |
האפשרות הבלתי סבירה בעליל - אחת מאלף |
|
komer en una |
לאכול יחדיו בחברה |
|
una tu, una yo |
נחלק בינינו שווה בשווה |
|
por el Dio k'es uno! |
(לשון שבועה:) באלוהים אחד! |
|
meterse dos kon uno |
להתייצב שניים כנגד אחד |
|
kontar de uno fina sien |
"לספור עד עשר (מאה)" לפני שפועלים תחת כעס או בפזיזות |
|
uno detrás del otro |
בזה אחר זה |
|
mirar uno por uno |
לבחון בדקדקנות כל חלק/מרכיב בפני עצמו |
|
ir de uno en uno |
לעבור ביניהם אחד אחד |
|
ya mos se izo todo uno |
הכל נעשה עבורנו היינו הך: קודר ומשמים ומכאיב ונושא עמו עצב |
|
uno el Dio lo save |
רק אלוהים יודע איזה סבל עברתי! |
|
es todo uno |
כל זה מהווה שלימות אחת |
|
estar uno por el otro |
נכונים לעזור זה לזה |
|
uno i medio i un pedasiko |
שלימות אחת ללא כל חסר |
|
ganar uno kon uno |
למכור במחיר כפול ממחיר העלות, להשיג מאה אחוזי רווח |
|
una manko tu |
היה אתה החכם, הפסק למשוך את הריב, שים קץ למחלוקת |
|
uno i uno deskojidos |
גרועים וחדלי אישים אחד אחד |
|
uno kon otro kostan tanto |
המחיר הממוצע יהיה בקירוב ... |
|
estos dos ermanos son unos |
שני האחים האלה דומים זה לזה מאוד |
|
estar uno enriva d'otro |
מגובבים זה על גבי זה |
|
a una |
יחד; בבת אחת |
|
untado adj. |
משוח; שקיבל שוחד (ש''מרחו'' את ידו) |
anointed; who received a bribe |
|
El Untado |
המשיח |
|
untado de miel |
מושלם (נאמר על חפץ המושב לבעליו במצב מצויין) |
|
untado del Dio/untado de los Sielos |
נמשח ביד ההשגחה העליונה! (נאמר לפעמים בהערצה על אדם שבמעלותיו ותבונתו נראה כמי שנבחר על ידי ההשגחה העליונה ליצור יצירות נשגבות, וכו'; נאמר גם באירוניה על מי שמתחזה כאילו נבחר ע"י ההשגחה העליונה) |
|
untadura f. |
משיחה; הטבלה |
anointing, baptism |
|
untadura de mano |
דמי שתיה |
|
untar v. |
משח, סך, מרח; טבל, הרטיב, שרה |
to anoint, to spread; to dip, to moisten |
|
untar la mano |
לשחד; לתת דמי שתיה |
|
untar la penina (it.) en la tinta |
לטבול את העט בקסת |
|
untar por rey |
למשוח למלך |
|
untar el pinzel en la kal amatada |
לטבול את המברשת בסיד |
|
de ey tenemos ke untar i tenemos ke komer |
זהו הרוטב הדל שבו עלינו כולנו לטבול את פתנו (נאמר באכזבה ומרירות נוכח הצעה המתבררת כדלה ובלתי מספקת עד כדי גיחוך) |
|
untar i komer |
באין מה לאכול יש להתפשר על פת טבולה ברוטב זעום |
|
untar el karro |
לשמן את הגלגלים: לתת תשר ולשלם תשלום יתר כדי לזכות בשירות טוב |
|
unya f. |
ציפורן |
nail |
|
entre karne i unya |
בקרבה גדולה |
|
eskupirse las unyas |
'לירוק על הציפורנים'' - במורת רוח או בגועל |
|
kaer en unyas de uno |
להיות טרף ל-, להלכד בציפורני |
|
mashkar unyas |
לנהוג בקמצנות רבה |
|
no desharse unyas |
לכסוס את הצפורנים מרוב עצבנות |
|
tener a uno entre sus unyas |
להחזיק מישהו בגרון |
|
unya enkarnada |
צפורן חודרנית |
|
unyas palas |
צפורנים מגודלות פרא |
|
ya toko la unya en las karnes |
הגיעו מים עד נפש |
|
kitar a uno de unyas/salir de unyas |
להציל מישהו מצפורני מישהו/ להשתחרר מצפורני מישהו |
|
lavorar/esforsarse kon sus vente unyas |
להשקיע את כל המאמצים |
|
kortarse las unyas |
לגזוז ציפורניים |
|
azerse las unyas |
לעשות ציפורניו, לטפל בציפורניו |
|
komerse las unyas |
לכסוס ציפורניים |
|
tokar unya unya de un kerido |
להתעלל ולפגוע באדם אהוב |
|
tener las unyas en luyto |
להיות בעל ציפורני אבל (האסור בגזיזת ציפורניים): ארוכות ומלוכלכות |
|
urá (gr.) f. |
תור |
turn, queue |
|
azer urá (gr.) |
להסתדר בתור |
|
urdí (t.) m. |
חבורה, כנופיה, קבוצה, להקה; צבא |
group, gang, troop; army |
|
urdí (t.) de lokos |
חבר שוטים |
|
ustá (t.) m. |
בעל מקצוע מומחה |
expert professional |
|
ustá bashí (t.) |
רב אומן |
|
usul/usur (t.) m. |
שיטה, אופן; מקצב |
method, manner; rhythm |
|
tomar el usur |
ללמוד את השיטה |
|
utí (t.) m. |
מגהץ |
iron |
|
dar utí (t.) |
לגהץ |
|
uva f. |
ענב, ענבים |
grape, grapes |
|
razimo de uva |
אשכול ענבים |
|
uvre m. |
עטין |
udder |
|
fijón kon uvre |
תבשיל שעועית בעטין פרה - תבשיל שמן מאוד של המטבח הספרדי הישן |
|
uydear (t.) |
הסכים, התאים; פייס, פישר |
to agree, to fit; to appease, to mediate |
|
no uydear (t.) |
צורם (את האוזן/העין), לא תואם |
|
uydearse (t.) v. refl. |
התאים עצמו, הגיע לעמק השווה, הסכימו זה עם זה |
to fit oneself, to reach a common ground, to agree with each other |
|
no uydearse (t.) |
לא הגיעו לעמק השווה, לא הגיעו לידי הסכמה |
|
uydurear (t.) v. |
התאים; המציא; הפיח כזבים, שיקר; ייפה את הדברים ונתן להם סבר של אמת; השלים (בין שני אנשים מסוכסכים) |
to adapt; to invent; to fabricate; to lie; to embellish things and give them the appearance of truth; to reconcile (between two conflicting people) |
|
uydurear los mobles |
לסדר את הרהיטים בתואם נעים לעין; ליישב את ההדורים בין בני אדם |
|
uydurear una yave a la yavedura |
להתאים מפתח למנעול; להביא את הדברים לידי תואם |
|
uydurear las kolores |
להתאים צבעים (למנוע ניגודים צורמים); ליישב את ההדורים בין בני אדם |
|
uydurear una diferensia |
ליישב את המחלוקת |
|
uydurear marido i mujer/padre i ijo |
להשלים בין בעל לאשתו/בין אב לבנו |
|
uydurear dos merkaderes |
להביא להסכם וליישוב מחלוקת בין סוחרים |
|
no uyderean una koza kon otra |
הדברים מנוגדים, אינם מתיישבים זה עם זה |
|
uzadear (t.) |
משך, האריך, נהג בעצלתים, הגזים בתיאור |
to protract, to prolong, to act lazy,, to exaggerate in description |
|
uzadear (t.) un perikolo |
להפריז בתיאור הסכנה |
|
sin uzadear/por no uzadear (t.) |
בקצרה, בלי להפריז |
|
uzadear (t.) un echo |
לגרור עניין בשל הזנחה ומשיכה מיותרת של הזמן |
|
uzansa f. |
הרגל, נוהג, מנהג |
habit, custom |
|
uzansa demudada |
מנהגים זרים ומוזרים |
|
uzar v. |
היה רגיל, היה בעל הרגל; השתמש ב-; השמיש (עשה משומש); הרגיל |
to be used to, to be habitual; to use; to make use of; to be accustomed to |
|
uzar kuchiyo/revolver |
לשאת סכין/אקדח |
|
ya uza |
יש לו הרגל |
|
uzar de fuersa |
להפעיל כוח, להשתמש בכוח |
|
uzar d'enganyos |
להפעיל תחבולות ואמצעי רמיה |
|
uzo m. |
מנהג, נוהג, הרגל; שימוש |
custom, practice, habit; usage |
|
al uzo de/a uzo suyo |
על פי דרכו, על פי מנהגו |
|
azerlo uzo |
לעשות לו למנהג |
|
azerse uzo |
להפוך לו להרגל |
|
kitar el uzo |
לגמול מהרגל |
|
komo uzo del mundo |
לפי המקובל, כמנהג העולם |
|
mankamiento a un uzo |
אי קיום המנהג |
|
salir de su uzo |
לחרוג ממנהגו |
|
tener uzo |
להיות רגיל ל- |
|
tomar uzo |
לרכוש הרגל |
|
uzo del ombre/de ben adam |
דרך ארץ, נימוס |
|
uzo djidio |
כמנהג היהודים |
|
uzo franko/turko/grego |
כמנהג אירופאי/תורכי/יווני |
|
uzos |
מנהגים |
|
uzos de kantareros |
'מנהגי קדרים'' - מנהגי אנשים גסים |
|
uzos i kostumbres |
הרגלים ומנהגים |
|
komo uzo de ombre/ komo uzo de benadám (ebr.) |
כמנהג אנשים מכובדים |
|
uzos demudados/dezmodrados |
מנהגים זרים ומוזרים |
|
uzo es ke |
המנהג הראוי הוא ש- |
|
vaday (ebr.) adv. |
בוודאי |
certainly |
|
vaday (ebr.) ke |
בוודאי ש- |
|
vaday (ebr.) ke? |
הלא כן? |
|
vaday (ebr.) m. |
דבר ודאי |
a sure thing |
|
no se desha lo vaday (ebr.) para tomar el safek (ebr.) |
אין נוטשים דבר ודאי בשביל דבר מסופק |
|
vaday (ebr.) ke |
ודאי ש-; הלא כן? |
|
vagido/vágido m. |
התעלפות, עלפון, סחרחורת |
fainting, dizziness |
|
le tomo un vagado |
הוא נתקף סחרחורת |
|
estar kon vagados |
סובל מהתעלפויות |
|
vaivien/vaiven/vaivan m. |
הלוך ושוב, תנודה מתמדת; ''תלך תבוא'' |
back and forth, constant oscillation; "go, come" |
|
estar en un vaiven |
להיות בהתרוצצות מתמדת |
|
vaka f. |
פרה |
cow |
|
una vaka |
גדול מאוד בלי פרופורציה |
|
vaka embolada |
שור שקרניו מרופדות; אדם המום שאינו יכול להתגונן |
|
vakansa/vakansas f./f. pl. |
חופשה, פגרה |
vacation, break |
|
sentro de vakansas |
אתר נופש |
|
partir en akansas |
לנסוע לנופש/לאתר נופש |
|
vakante adj. |
פנוי |
vacant |
|
empiego vakante |
משרה פנויה |
|
vala (t.) adv. |
אבל, וואללה |
but |
|
vala bila! (t.) |
לשון שבועה: בשם אלהים! |
|
valentería f. |
עוז, אומץ, גבורה |
courage, bravery, heroism |
|
amostrar valentería |
להראות גבורה, לגלות אומץ |
|
valer v. |
היה שווה, עלה; היה יעיל, היה בעל תועלת |
to be worth it; to be effective, to be beneficial. |
|
mas vale ke |
עדיף ש- |
|
no poder valer kon uno |
אי אפשר לשכנע אותו, להשפיע עליו |
|
no vale la pena |
חבל על המאמץ |
|
no valer grande koza |
לא שווה הרבה, פעוט ערך |
|
para todo vale |
מוכשר לדברים רבים, בעל כשרון ידיים ומיומנויות |
|
onde irás ke mas varlás |
תפנה באשר תפנה - לא תיפתרנה בעיותיך |
|
resivir un montante a valer |
לקבל סכום מסויים על החשבון/על חשבון החוב |
|
valerse v. refl. |
השתמש ב- |
to use the |
|
valerse de un teshido |
להשתמש בפיסת אריג שנראית הייתה כחסרת ערך |
|
valerse de sus konesensias |
לנצל את היידע; להשתמש בקשריו האישיים והכרויותיו |
|
valerse de argumentos morales |
להשתמש בהנמקות ערכיות |
|
valor m. |
ערך, שווי; תוקף של תעודה; בבנקאות: יום ערך; גבורה |
value, worth; validity of a certificate; in banking: value day; valor |
|
dar valor |
לשפר, להשביח |
|
de chika valor |
זניח, פחות ערך |
|
no konoser su valor |
לא להכיר בערך עצמו |
|
valor de una ora |
בערך שעה |
|
valor en kontante |
ערך במזומן |
|
valores |
ניירות ערך |
|
ke valor tiene? |
מה המחיר? |
|
es koza de valor |
זהו חפץ/דבר בעל ערך |
|
la valor de un bono/ de una polisa |
ערך הפירעון של השטר/הפוליסה |
|
valor en merkansías |
הערך הנפרע בסחורות |
|
valor deklarada |
הערך המוצהר (לצורך מכס, ביטוח וכו') |
|
valor de |
בערך, פחות או יותר |
|
valor de una azeituna |
כזית |
|
vanda f. |
צד, עבר, מקום |
side, place |
|
de mil vandas |
מהרבה עברים |
|
echar a la vanda |
לשים בצד |
|
estar de vanda de uno |
לצדד במישהו, לעמוד בצידו |
|
ir i venir de vanda en vanda |
להתרוצץ בלי מטרה |
|
ke bushkas por estas vandas |
מה מושך אותך במקום הזה? |
|
de kada vanda |
מכל צד |
|
estar kontentes de una vanda i de otra |
שני הצדדים יצאו מרוצים |
|
es pariente de vanda de mi madré |
הוא קרוב משפחה מצד האם |
|
meterse de vanda de uno |
להתייצב לצידו של מישהו, לתמוך בדעתו |
|
vandos m. pl. |
בכי, יבבות |
crying, sobbing |
|
azer vandos por uno |
לקונן/לשאת נהי על מישהו |
|
azer vandos |
להרים קול נהי |
|
azer vandos por una koza |
לבכות אבדן של משהו |
|
az vandos por la pará ke metites en tal echo |
אתה יכול לומר "קדיש" על הכסף שהשקעת בעסק הזה |
|
vanedad/vanidad f. |
הבל, הבלות; יהירות, התיהרות, התפארות בדברי שוא |
vanity; arrogance, boasting in vain things |
|
vanidades |
עיסוק חסר ערך |
|
vaniko- en vaniko |
בקלות, בקלילות |
easily, lightly |
|
en vaniko! |
די עם האיומים! |
|
kaminar en vaniko |
ללכת על בהונות |
|
arrefregar en vaniko |
לעשות עיסוי קל |
|
vano adj. |
ריק, ריקא, איש ריק ונבוב, יהיר, רברבן, שחצן; טפל, של שוא/הבל/סרק |
empty, vain, an empty and vain person, arrogant, boastful, arrogant; careless |
|
en vano |
לשוא, לחינם, בלי תועלת |
|
tener la kavesa vana |
לסבול מכאב ראש |
|
ser alto i vano |
גבוה וחסר דעת |
|
apozar en vano |
תלוי על בלימה |
|
los dias se le van en vano |
מבזבז זמנו להבל ולריק |
|
los anyos no se van en vano |
השנים החולפות מוסיפות דעת; השנים החולפות מותירות רישומן/מותירות צלקות |
|
vapor (1) f. |
אוניה, ספינה, ספינת קיטור |
ship, boat, steamer |
|
ya se va a alevantar el vapor |
הספינה מרימה עוגן; המשימה מתחילה להתקרב למטרתה; (על אדם כבד ואיטי:) סוף סוף החליט להזיז עצמו |
|
vapor (2) f. |
קיטור, אד |
steam, vapor |
|
estar kon vapores |
לחוש ברע, לחוש כובד נשימה וגלי חום |
|
vara f. |
מוט, מקל, מטה, שבט, שרביט, חוטר; מחיקה, קו מחיקה |
rod, stick, staff, scepter, wand; erasure, erasure line |
|
echar varas |
למתוח קו על, להנתק מ- |
|
vara de lavado/de spander |
מוט הכביסה; ''כלונס'' כינוי לאדם גבוה |
|
varaklí (t.) adj. |
מוזהב |
gilded |
|
pipino varaklí (t.) |
שטויות במיץ עגבניות |
|
varandado m. |
חדר כניסה (הול), פרוזדור; מעקה |
entrance hall, corridor; railing |
|
tomar la kaye por varandado |
לשוטט תכופות ברחוב מקצה אל קצה |
|
varda (it.) f. |
קריאת אזהרה (זהירות!) |
warning call (Caution!) |
|
echar vardas (it.) |
להשמיע קריאות אזהרה/התראה (פנו דרך!/שימו לב!) |
|
varieté (fr.) cf. variedad |
|
|
|
varieté (fr.) m. |
הצגה בעלת תוכן משעשע, וודביל |
|
varika f. |
מקלון, שרביט; ממתק: מקלון מתוק |
stick, wand; candy: sweet stick |
|
El de la vara, el de la varika, blanka i korladika! |
הכרזתו של מוכר מקלוני הנוגט הסובב ברחובות |
|
vario adj. |
שונה, מגוון, רבגוני |
different, diverse, multifaceted |
|
varios |
שונים |
|
varón m. |
גבר, בן אדם, אדם, איש, אדון |
man, human being, person, gentleman |
|
varón de fonsado |
איש צבא, חייל |
|
varones de la fama |
אנשי שם |
|
vata f. |
מוך |
lint |
|
kuvrirse de vata para no esfriarse |
להתכרבל במוך מפני הצינה |
|
vavá (gr.) f. |
סבתא; זקנה בלה |
grandma; old woman |
|
asi biva mi vavá (gr.) |
ספר לסבתא! |
|
duz (t.) i va komo la vavá (gr.) |
'חלק ומתנהל כמו סבתא'' - חדגוני |
|
esta la grasia de mi vavá (gr.) |
'החן של הסבתא'' - דבר מה מכוער מאוד |
|
vavá (gr.) kalduda |
זקנה שעורה צפד |
|
ya es una vavá (gr.) |
היא כבר אינה כל כך צעירה; זקנה בלה ומצומקת שאינה יודעת מה היא מוציאה מפיה |
|
ya es mi vavá (gr.)! |
יכולה הייתה להיות סבתא שלי ... |
|
vavachi (gr.) f. |
שם חיבה לסבתא או לאשה קשישה |
a nickname for a grandmother or elderly woman |
|
vavachi (gr.) papuchi |
זוג זקנים ההולכים יחדיו |
|
vaveka (gr.) f. |
ישישה כפופה ומצומקת |
an old woman bent and shrunken |
|
parese una vaveka |
אשה קטנה ומצומקת |
|
vayna (port.) f. |
שפה, אמרה, מלל |
edge, fringe |
|
echar vayna (port.) |
לעשות מכפלת בבגד |
|
no viene a echarle vayna (port.)? |
נאמר בבדיחות על אדם גבוה מאוד: אולי אפשר לעשות לו מכפלת ... |
|
vaziador m. |
מנקה, מרוקן חביות/בור ספיגה; פטפטן |
cleaner, emptying barrels/septic tanks; chatterbox |
|
vaziador de selevros |
פטפטן הממלא את הראש בדיבוריו |
|
vaziar v. |
שפך, הגיר, הערה; יצק; רוקן, הריק |
to pour; to empty |
|
vaziar la kavesa/los meoyos |
לנסות לשכנע מישהו אטום ונוקשה |
|
vaziar la kaza |
לרוקן את הבית מכל מאכל; למכור את כל תכולת הבית בשל מחסור |
|
vaziar la tinta |
לפתוח ''ג'ורה'' - לומר דברים גסים בלי התחשבות |
|
vaziar las aguas |
לשפוך את המים מן הכלים בבית שיש בו מת |
|
vaziar la bolsa |
לבזבז את כל הכסף שברשותו |
|
vaziar selevros |
לייאש בפטפוט שאין לו סוף |
|
se kere vaziado las aguas |
ההכרזה על מת בשכונה (יש לרוקן את המים) |
|
vaziarse (pop.) v. refl. |
התרוקן; התרברב, התפאר, השמיע דברי רהב; הלך לשירותים, סבל משלשול; רזה, הדלדל |
to be emptied; to brag, to boast, to speak boastfully; to go to the bathroom, to suffer from diarrhea; to become thin |
|
vaziarse por arriva i por abasho |
מקיא ומשלשל |
|
se vazió la Tesalia |
יצא מדעתו ופולט שטויות |
|
ya no está mas en si, se vazió |
יצא מדעתו ופולט שטויות |
|
vazío adj. |
ריק, פנוי (מקום); ריקא, איש ריק ונבוב; חסר ערך, שאין בו ממש |
empty, vacant (space); an empty and hollow person; worthless, devoid of substance |
|
en vazío |
לריק |
|
kavesa vazía |
טיפש וחסר דעת |
|
ojo vazío |
נפש לא תדע שבעה, תובעני, דורסני |
|
salir kon manos vazías |
לצאת בידים ריקות |
|
un vazío |
ריקא |
|
tornar vazío |
לשוב ריקם |
|
vazío m. |
חלל, מקום ריק |
space, empty space |
|
deshar un vazío en una karta |
להותיר מקום ריק באיגרת |
|
un vazío en el tavlado |
מגרעת/חור ברצפה |
|
apozar/pizar en lo vazío |
לדרוך על בלימה |
|
avlar en vazío |
לדבר מבלי לומר מאומה |
|
fraguar en vazío |
לבנות בלי יסודות נראים |
|
vazo m. |
כוס; אגרטל |
cup; vase |
|
amigo de vazo |
חבר לשתיה |
|
un vazo de fyel |
כוס מרורות - דיבורים הגורמים עצב ומרירות |
|
vazo de bira |
קובעת, ספל בירה |
|
veadar (ebr.) m. |
אדר ב', ואדר |
second Adar |
|
ir komo adar i veadar (ebr.) |
צמד חמד, ללכת יחד מבלי להפרד |
|
vedar v. |
חדל, הפסיק; התחמק מ-, השתמט מ-, נמנע מ-; אסר, מנע |
to cease; to evade, to avoid; to forbid, to prevent |
|
vedar de ver a uno |
להמנע מכל קשר עם מישהו |
|
vedre adj. |
ירוק; לא בשל, בוסרי; טירון; טיפש, חסר דעה והשכלה; שפניו הוריקו |
green; unripe, immature; novice; stupid, lacking in opinion and education; whose face has turned green |
|
arankado en vedre |
שנקטף בוסר; בהשאלה: טיפש ובלתי בשל בשכלו |
|
azno vedre |
אדם שהגיע לשיא הטפשות |
|
kedo vedre |
לא קיבל שום השכלה |
|
no kedo ni vedre ni seko |
הכל הרוס; אזל הכל |
|
daínda está vedre |
הוא עדיין לא החכים, נתון עדיין בתמימותו וקל לשטות בו |
|
frutos vedres |
פירות בוסר, פירות לא בשלים |
|
arrastar vedre i seko |
לקחת הכל בלי אבחנה; לקנות מכל הבא ליד בשוק |
|
onde se fue lo vedre ke se vaya i lo seko |
(קריאת יאוש מפי מי שידע הרס ואבדן:) מאחר שאבד מה שאבד שיאבד גם היתר! |
|
vedrulento adj. |
ירקרק |
greenish |
|
ropa vedrulenta |
אריג בעל גון ירקרק |
|
vehaper baado (ebr.) |
נאמר על מי שמכבד עצמו תחילה, נוטל לעצמו את הנתח הנכבד |
it is said of someone who respects himself first, taking the honorable share for himself. |
|
azer vehaper baado (ebr.) |
לקחת לעצמו את חלק הארי או אפילו את הכל אם מתאפשר לו |
|
vejés/vejez f. |
זיקנה |
old age |
|
el ijiko de la vejés |
בן זקונים |
|
vejés buena! |
זקנה טובה! (ברכה) |
|
muerirse de vejés |
למות מזקנה, למות בשיבה טובה |
|
vekil/vekyil (t.) m. |
ממלא מקום; מיופה כוח, נציג, סוכן |
acting; proxy, representative, agent |
|
meter vekyil (t.) |
למנות ממלא מקום, להאציל למישהו את סמכויותיו |
|
non kero vekyil (t.) |
אינני זקוק למתווך, אני יכול לטפל לבדי בעניניי |
|
vela f. |
מפרש; וילון, מסך, מחיצה; שבשבת, דגל, נס; אדם הפכפך; שמירה (מת/יולדת), ליל שימורים; נר |
sail; curtain, screen, partition; weathervane, flag; fickle person; guard (dead/in childbirth), watch night; candle |
|
a velas |
עשוי קרעים |
|
ir por ande bolta la vela |
ללכת למקום שאליו נושבת הרוח (אופורטוניזם) |
|
oras de vela |
שעות המשמרת ליד מיטת חולה וכו' |
|
tomar velas |
להתרחק במהירות |
|
vela! |
הסתלק! |
|
suvir las velas; abashar las velas |
להעלות מפרשים; להוריד (לקפל) מפרשים |
|
aboltar la vela |
לסובב את מפרשי הספינה כדי לשנות כיוון |
|
estar de vela |
להיות על המשמר |
|
tomar la vela |
להתייצב לתור משמרתו |
|
velija f. |
פתית, רסיס |
flake, shard |
|
velija de lana |
ציצת צמר |
|
velijas de nieve |
פתיתי שלג |
|
kortar las velijas del kodrero |
לגוז (לגזוז) את הצאן |
|
velino m. |
רעל; קלף דק מאוד; נייר יוקרתי דמוי קלף |
poison; very thin parchment; luxurious parchment-like paper |
|
echar el velino |
להלשין |
|
velo m. |
צעיף, רדיד, רעלה, הינומה, לוט (הסיר את הלוט) |
veil |
|
eskonderse detrás de un velo |
להתכסות ברעלה; להעמיד פני צניעות וחסידות |
|
kitar el velo |
להסיר את המסווה, להתנהג בישירות, לנהוג בבוטות |
|
kitar el velo de la verguensa |
להשתחרר מעכבות של ביישנות |
|
métete un velo |
הלט פניך בצעיף! (נאמר באירוניה למי שירא להתקרב בשל ביישנותו) |
|
veludo m. |
קטיפה |
velvet |
|
ojos de veludo |
עיני קטיפה |
|
veluntad f. |
רצון |
desire |
|
de buena veluntad |
מתוך רצון טוב, בטוב לב |
|
meter veluntad |
לעבוד מתוך השתדלות ושקדנות |
|
no tiene veluntad de nada |
אין לו חשק לשום דבר |
|
sea veluntad |
יהי רצון |
|
negra veluntad |
רצון רע, כוונה מרושעת |
|
veluntario adj. |
ספונטני |
spontaneous |
|
un dono veluntario |
מתנה ספונטנית |
|
veluntozo adj. |
משתוקק, מתאווה |
longing, desiring |
|
esto veluntozo de saver |
אני משתוקק לדעת |
|
vena f. |
וריד, עורק (של שיש, עץ); רובד; מצב רוח, שגעון חולף |
vein, artery (of marble, wood); layer; mood, passing madness |
|
asegún la vena ke se topa |
לפי מצב הרוח שבו הוא נתון |
|
es persona de venas |
אדם הנוהג על פי מצבי רוח |
|
le abasho la vena |
לפתע עבר עליו התקף של כעס והתנהגות לא מקובלת |
|
lo topí de buena vena |
מצאתיו במצב (רוח) טוב |
|
no tener sangre en las venas |
חסר אומץ וכבוד עצמי, אדיש לעלבון ופגיעה |
|
suvir/tomar/tener venas |
להיות נתון להתקף חולף של שגעון |
|
tener una vena de lokos |
להיות מטורלל מעט |
|
vena de krudo |
חלק לא אפוי היטב בלחם |
|
le salieron las venas par'ahuera |
יש לו ורידים בולטים |
|
en ora de vena |
בעת התקף כעס פתאומי/התנהגות זרה ומוזרה |
|
vendedor/dera n. |
מוכר, סוחר, זבן |
seller, merchant, salesman |
|
vendedor por la kaye |
רוכל |
|
vendedor de puerta en puerta |
רוכל |
|
vendedor de pishkado |
מוכר דגים |
|
vendemia f. |
בציר, עונת הבציר |
vintage, the vintage season |
|
después de vendemia embudo |
אחר תום הבציר להשקות; להציע דבר מה מחוץ לעונה |
|
vender v. |
מכר |
to sale |
|
a otro va venderlo |
לך תמכור את השקרים שלך למישהו אחר |
|
ke tienes de vender |
הוצא ואמור מה שיש לך לומר |
|
merkar i vender |
לסחור, לקנות ולמכור |
|
o tu vende o yo vendo |
נאמר למי שנכנס לדבריך ומנסה לדבר במקומך |
|
vender a kemar |
למכור בהפסד |
|
vender a pedaso |
למכור בקמעונאות |
|
vender a uno |
לבגוד במישהו,''למכור'' אותו |
|
vender al koste |
להביא חדשה כפי ששמענוה - בלי להוסיף ובלי לגרוע |
|
vender al par |
למכור במחירי עלות |
|
vender al tarahem (ebr.) |
למכור במחיר יקר מאוד |
|
vender chalum (t.) |
להפגין את העושר והעוצמה, להתרברב |
|
vender el kavod (ebr.)/kiyafet (t.) |
להפריך בפומבי דבריו/להלבין פניו |
|
vender el kezo a uno |
להגיד למישהו את האמת בפנים |
|
vender en kontante |
למכור במזומן |
|
vender fiado |
למכור בהקפה |
|
vender hadras |
לעשות רוח, לעשות מעצמו ''מי יודע מה'' |
|
vender horfas (ebr.) |
להצהיר על נסיון ויכולת ולהכשל במעשה |
|
vender mangada/vender braso |
להפריח איומי שוא, להעמיד פני אמיץ גדול |
|
vender marumates |
להפריח דברי הבל כאילו היו אמת צרופה, להשתחץ |
|
vender toptán (t.) |
למכור בסיטונאות |
|
yo lo vendí |
השתחררתי מן הנודניק הזה בלי לפגוע בו |
|
kitar a vender |
להעמיד למכירה |
|
no se le vende |
סחורה שאין מוצאים לה קונה |
|
parese el ke vendió fiado |
(רמז לתמונת איש אומלל שהיו סוחרים תולים כדי לציין מדוע אינם מוכרים בהקפה:) נראה כמי שמכר בהקפה (ואיבד כל כספו); הוא אומלל ומיואש |
|
vender a ganar |
למכור ברווח |
|
vender a pedrer |
למכור בהפסד |
|
vender a pezo |
למכור לפי משקל |
|
vender al padre por un devente |
מסוגל למכור את אביו בעבור שווה פרוטה |
|
vender kabadayilik |
להתגרות במישהו בדברי רהב - "אני ואפסי עוד" |
|
vender karo; vender barato |
למכור ביוקר; למכור בזול |
|
vender komanias |
למכור מזון |
|
venderse v. refl. |
נמכר (להמכר); בגד, מכר עצמו |
to be sold; to betray, to sale himself |
|
se vendio al enemigo |
מכר עצמו לאוייב, בגד |
|
venderse a si para ayudar a uno |
להקריב ולתת כל אשר לו כדי לבוא לעזרת רעהו |
|
véndida/vendidad f. |
מכירה; ''קופה'' - סך המכירות היומי |
sale; ''cash register'' - total daily sales |
|
la vendida del día |
תקבולי מכירות היום |
|
vendido adj. |
מכור, מסור, נכנע, צייתן |
sold, devoted, submissive, obedient |
|
ser esklavo vendido |
להיות עבד נרצע |
|
vendivle adj. |
מכיר, שניתן למכרו |
sellable |
|
artikolo vendivle |
פריט מבוקש ונמכר היטב בשוק |
|
veneno m. |
רעל, ארס |
poison, venom |
|
amasado kon veneno |
דוחה, נוטף ארס |
|
dar a bever veneno |
להשקות מכוס התרעלה |
|
vengansa f. |
נקמה, פעולת גמול |
revenge, act of retaliation |
|
tomar/vengar/travar vengansa |
לקח נקם, התנקם |
|
vengansa ke te venga |
שהנקמה תשיגך! שיעשו בך נקמות! |
|
vengarse v. refl. |
התנקם |
to take revenge |
|
vengarse de la alma de |
גרם סבל, עינה (''הוציא את הנשמה'') |
|
vengarse de sus karnes |
לעבוד בפרך ולהתייגע עד פגיעה בבריאות עצמו |
|
El Dio ke se venge de su alma komo se vengó de la mía |
קללה: שאלוהים יביא עליו סבל כסבל שידעתי אני! |
|
venida f. |
ביאה, כניסה, הופעה |
arrival, entrance, appearance |
|
azer la ida sin la venida |
ללכת לבלי שוב |
|
venidero adj. |
הקרוב, הבא |
the nearest, the next |
|
lo venidero |
הארועים הצפויים כתוצאה מן המציאות הנוכחית |
|
la vez venidera; los días venideros; los fatos venideros |
הפעם הבאה; הימים הבאים; האירועים הבאים |
|
las fiestas venideras |
החגים הבאים עלינו לטובה |
|
venika f. |
עוקץ |
sting |
|
tiene venika de amargo |
יש לו עוקץ מר |
|
venir v. |
בא, הגיע; התאים; היה לה מחזור |
to come, to arrive; to suit; to have her period |
|
el primo venido |
פלוני אלמוני |
|
bien venido! |
ברוך הבא! |
|
de suyo viene ke |
מובן מאליו ש- |
|
este vestido no me viene bueno |
הבגד הזה אינו מתאים לי |
|
ir i venir |
התרוצצות |
|
kon la prezente vengo a dizirte |
פתיח שגור למכתב: במכתב זה הריני להודיעך |
|
me viene |
נראה לי |
|
me viene de muevo |
פעם ראשונה שאני שומע על כך |
|
no ay venir |
מחכים לו זמן רב אך הוא אינו מגיע |
|
no me viene de la mano |
אין לאל ידי, אין ביכולתי, איני מסוגל |
|
te viene djusto ke ..? |
נראה לך שזה לא צודק ש- ... ? |
|
todo le viene de la mano |
הכל עולה בידיו יפה, הכל מצליח בידיו |
|
venga bien! |
שיבוא לטובה! |
|
venir a estar |
עלה (הרבה כסף) |
|
venir a fuerte/venir a fuerte a la muerte |
לחוש טינה/כעס |
|
venir a los pies |
לרדת על ברכיים, להתחנן |
|
venir a luz |
לצאת לאור |
|
venir a mankar |
ליצור חלל בהעדרו |
|
venir a palavras/manos/kuchiyos/pistoles |
להגיע לידי תגרה מילולית/ גופנית וכו' |
|
venir a/al tino |
לזכור, להזכר |
|
venir al mundo |
להוולד, לבוא לעולם |
|
venir atrás |
לסגת אחור |
|
venir de |
לנבוע מ-, להגזר מ-, לבוא מ- |
|
venir en oras negras/en oras apretadas |
לבוא לידי מצוקה |
|
venir en si |
להתאושש (אחר התעלפות, הלם וכו') |
|
venir kontra |
לצאת כנגד, להתעמת |
|
venir la alma a la boka |
לקבל בחילה, להאחז קבס, להקיא את הנשמה |
|
venir la gana |
להתחשק |
|
venir podón podón |
לבוא בעצלתיים |
|
venir presto i koriendo |
להזעק, להגיע במהירות |
|
venir tiempo |
עבר זמן, חלף |
|
vino i no vino, viene i no viene |
בקושי הגיע |
|
ser bien venido, ser el bien venido |
להתקבל בסבר פנים יפות |
|
venir de londje |
להגיע ממרחקים; להגיע בנסי נסים ממקום שאף אחד לא האמין שייצא ממנו |
|
ke venga ke no venga, la negra yelada ke lo detenga!/ke nunka venga ni ayege a venir! |
כלפי אדם המסרב ומתחמק מלבוא: שיילך לעזאזל! |
|
ken viene detrás de mi ke serre la puerta |
הבא אחרי שיסגור את הדלת; אין זה מענייני - שמישהו אחר יטפל בכך |
|
vengamos a lo muestro |
נחזור לענייננו, הבה נעסוק במה שנוגע לנו |
|
daínda está viniendo |
אמנם הבטיח לבוא אבל מהיכרותי אותו אתם מחכים לשווא |
|
venir a ser moso de otros |
לרדת במעמד עד הצורך לשרת אחרים |
|
venir a zahú (ebr.) |
נחשב לו כמצווה |
|
venir a pekado |
נחשב לו כחטא |
|
ya viene por akí |
לעתים מראה פניו כאן |
|
venir a la mano |
מזדמן |
|
viene a meoyo |
בגדר האפשר |
|
no viene a meoyo |
לא ייאמן, לא יעלה על הדעת |
|
venir yelado |
להחשיב זאת כמעשה חסר טאקט |
|
venir duro i amargo |
לחוש קושי ומרירות (נוכח משימה קשה) |
|
venir de djente/de famiya/de soy (t.) |
להיות בעל ייחס משפחתי |
|
ven en ti! |
שים לב אתה טועה - חזור לדרך הנכונה! |
|
a la fin vino a lo mío |
סוף סוף נוכח בטעותו וקיבל את דעתי |
|
venir de suyo |
הגיע באופן ספונטני מבלי שהתבקש; נאמר על אירוע המתרחש מעצמו |
|
iné (t.) vino a lo suyo |
למרות כל דברי השכנוע נותר בדעתו |
|
venir averguensado/venir arrebashado |
ערכו ירד בעיני האחרים |
|
venir arrepentido |
נוכח לבסוף בטעותו והצטער |
|
tan kolay (t.) ke mos venga el bien! |
הלוואי שבאותה קלות יבואו אלינו הטוב והעושר |
|
todo le viene kolay (t.) |
הכל בא לו בקלות |
|
todo le viene de baldes |
כל מה שהוא קונה נראה בעיניו כזול; זוכה לקבל כל מיני דברים חינם אין כסף |
|
ya le vino la ora |
הגיעה שעת מזלו |
|
komo del Dio ke mos vino |
נברך על הרעה (כשם שמברכים על הטובה) |
|
ya vino bueno |
התמזל מזלנו, הדברים התפתחו לטובה |
|
venir bueno |
התאים |
|
todos los sayos le vienen djustos |
בעל אופי נוח, מקבל הכל ברצון |
|
venirse v. refl. |
הגיע; טרף חלבון עד שעשהו סמיך |
to arrive; to blend protein until it becomes thick |
|
venirse en si |
התאושש |
|
venser v. |
ניצח, הכריע, גבר; ריסן, הבליג |
to conquer, to overcome, to prevail; to restrain, to restrain oneself |
|
venser la ravia |
שלט בכעסו |
|
venser el frío |
להתגבר על הקור |
|
venser el esfuenyo |
להתגבר על החשק לישון |
|
ey ya me vensistes |
בנקודה הזו גברת על טיעוני וניצחת |
|
vensido adj. |
מנוצח, מובס |
defeated |
|
darse por vensido |
להכנע, להרים ידים |
|
ser vensido |
להכנע, להיות מנוצח |
|
ventana f. |
חלון, צוהר |
window, skylight |
|
las dos ventanas de la nariz |
הנחיריים |
|
salir por la ventana/apararse a la ventana |
להופיע בחלון |
|
serrar la ventana |
לשים קץ לויכוח; לסרב באופן מוחלט (''לסגור את החלון'') |
|
tener el alma a la ventana |
לגלות סקרנות כלפי מה שקורה ברחוב |
|
vente num. |
עשרים |
twenty |
|
meterse kon sus vente unyas |
שקד בכל מאודו |
|
ventena f. |
מקבץ של עשרים |
a group of twenty |
|
una ventena de anyos |
שני עשורים |
|
una ventena de kueshkos |
מקבץ של עשרים גלעיני משמש (שימשו למשחקם של ילדים - "עג'ו" - ושימשו גם להחלפות) |
|
ventoza f. |
כוס רוח, קרני אומן |
cupping |
|
ventoza de sangre |
עלוקות להקזת דם |
|
echar ventozas |
לשים כוסות רוח |
|
ser ventoza |
להיות דביק, טורדני |
|
ventura f. |
מזל, אושר; מציאת בעל |
luck, happiness; finding a husband |
|
al Dio a la ventura |
יהיה אשר יהיה |
|
estar a la ventura |
תלוי בגורל/במקרה |
|
kovrar ventura |
להתחתן |
|
mala/negra ventura |
ביש מזל |
|
mosa de kovrar ventura |
בחורה המחכה לבעלה, למציאת בעל |
|
por ventura |
למרבה המזל |
|
ser de kovrar ventura |
להיות רווק |
|
bushkar su ventura |
לבקש מזלו; לחפש בן זוג |
|
buena ventura |
חיי אושר |
|
al mazal (ebr.) i a la ventura |
בלי לתכנן, כפי שיזמן המזל |
|
ver v. |
ראה, הסתכל; בחן, שפט, העריך |
to see, to look; to examine, to judge, to evaluate |
|
a ver solo |
מותר להסתכל בלי לגעת! |
|
a/al vermos! mos veremos |
להתראות! |
|
al ver |
כפי שזה נראה בראיה ראשונה |
|
ay ke ver |
הדבר מצריך מחשבה |
|
azer algo en ver i no ver |
לעשות משהו כהרף עין |
|
azerse ver |
להראות, להופיע, להראות עצמו, להבליט עצמו |
|
daki a ver |
תן לראות |
|
ey te veré! |
במצב הקשה הזה הראה את עוז רוחך! |
|
ke veresh i ke veresh! |
כמה נפלא! |
|
kuando lo vere! |
אני מסופק לגבי זה! |
|
manera de ver |
דעה, אופן ההבטה על הדברים; ראיה |
|
mira ver de |
השתדל ל- |
|
no ay nada de ver |
אין בזה כל עניין |
|
no vido kozas de este mundo |
לא זכה ליהנות בחייו,לא ראה עולם בחייו |
|
sha veremos |
בוא נראה למה אתה מסוגל |
|
tener ke ver kon |
יש שייכות בין הדברים |
|
ven veresh! |
בואו וראו מה נפלא! |
|
ver a las estreyas |
'לראות כוכבים'' - לחטוף מהלומה |
|
ver bueno de |
לרוות נחת מ- |
|
ver de los ojos |
ליהנות מן החיים אחרי תקופת אומללות |
|
ver de muevo |
להתראות |
|
ver la alma de una koza |
לקלקל משהו |
|
ver la kaza |
לנקות את הבית |
|
ver leshos/ver de londje |
להרחיק ראות, לחזות מראש |
|
ver novia |
לערוך הכרות לצורך נישואין |
|
ver yerrado/ver djusto |
לשפוט שלא כהלכה/לשפוט נכוחה |
|
veremos a ver |
הבה נראה |
|
veremos |
נראה, נבחן זאת |
|
vites? |
סוף סוף נוכחת בטעותך! |
|
ver bueno |
להיות בעל ראיה טובה, חד עין |
|
ver de serka |
להיות קצר רואי; לבחון מקרוב |
|
ver luz! |
קריאתו של מי שנפל עליו אסון: "הבו אור!" |
|
se ve luz |
רואים אור בקצה המנהרה |
|
azerse del ke no ve |
להעמיד פני אינו רואה |
|
no pueder ver a uno |
אינו סובל מישהו, שונא אותו |
|
no pueder verse a si |
להיות נתון במצב רוח קודר, לשקוע בעצבות, להתרחק מחברה |
|
no pueder ver ojos en la kara de otro |
לקנא קנאה חזקה במישהו |
|
no veo ni siento |
אני כה מיוגע שאינני יכול לראות או לשמוע דבר מה |
|
ir a ver a uno |
ללכת לבקר מישהו, ללכת לפגוש אותו |
|
se le ve la kara |
סוף סוף רואים אותו |
|
kon bueno ke mos veamos las karas! |
שנזכה להיפגש בעתות טובות יותר! |
|
lo ke vido en su kaza |
דבק במנהגי משפחתו |
|
onde lo vido? |
מאיפה יכול היה ללמוד את ההתנהגות הראויה? |
|
ya se vieron |
על שני משודכים: הם כבר נפגשו |
|
ver kaza |
לבקר בדירה כדי לבחון האם כדאי לשכור/לקנות אותה |
|
ver la ropa |
לטפל בבגדים כדי לשמרם במצב תקין |
|
se ve pará (t.) por el ojo |
יצאנו מחיים לחוצים לרווחה |
|
lo vide kon mi ojo |
במו עיני ראיתי! |
|
ke vites akí? |
מה קורה? רוב מהומה על לא דבר |
|
ver bueno de uno |
להיות מחוייב כלפי מי שעשה לך טובה |
|
el Dio ke mo lo deshe ver |
שאלהים יזכנו לראות בהתגשמות הדבר |
|
en esto ke mos veamos! |
שנזכה להגיע לכך! בינתיים אנו רחוקים מכך. |
|
ke no vea tal día |
בתגובה על קללה שמשמיע מישהו: שלא יזכה לראות בהתגשמות הדבר! |
|
vido malas i no buenas i se metió en la kaye |
חש שהדברים מתפתחים לכיוון רע ומיהר להסתלק |
|
ver partes de este mundo |
לראות עולם |
|
ver un ojo d'alegría |
פעם אחת הייתה לו הזדמנות לחוש שמחה ואושר |
|
no lo tiene visto en su mundo |
מעולם לא ראה ולא חלם על שמחה שכזו |
|
ay de ver/es koza de ver! |
זה דבר שראוי לראותו |
|
ver klaro |
לראות בבהירות את כל פרטי העסק |
|
ver preto |
לראות שחורות |
|
ver de la primera ora/del primer punto |
להבחין מן הרגע הראשון |
|
vitesh no vitesh |
עם קשר או בלי קשר |
|
por ver! |
(כדי לאתגר מישהו:) עשה זאת רק כדי להראות לי מה אתה מסוגל לעשות; הוכח והדגם לי את הדברים שאתה מתרברב בהם, נראה אותך מוציא לפועל את איומיך! |
|
El Dio save en ke se vido mi alma fina ke .. |
אלוהים יודע מה המאמצים שהשקעתי ומה הסבל שעברתי עד אשר .. |
|
vera f. |
שפה, צד |
border, side |
|
dar de vera |
לשים בצד, לא לשים לב, לעבור לסדר היום |
|
verdad f. |
אמת |
truth |
|
a la verdad |
באמת, לאמיתו של דבר |
|
a verdad dezir |
ניתנת האמת לומר |
|
de verdad |
באמת? |
|
el mundo de la verdad |
עולם האמת, העולם הבא |
|
en verdad |
באמת |
|
es de verdad ke |
האמת היא ש- |
|
es verdad |
אמת ונכון הדבר |
|
kon esta verdad ke biva yo/ke bivas |
שכה אחיה!/שכה תחיה! |
|
la verdad de Dio! |
כך בדיוק ארע! |
|
la verdad es ke |
האמת היא ש- |
|
la verdad verda |
האמת לאמיתה |
|
por dezir la verdad |
לומר את האמת |
|
la verdad de Sinay/la verdad del Monte de Sinay |
אני נשבע לך שזוהי האמת לאמיתה |
|
verdad es ke .. ma .. |
זו אמת אבל ..., הן אמת היא ש- .. אבל .. |
|
la pura verdad |
האמת הטהורה |
|
muerirse por la verdad |
לתת נפשו על האמת |
|
verdadería f. |
אמת; האמת בלי כחל ושרק |
truth; the truth without any embellishment |
|
varones de verdadería |
אנשי אמת |
|
saver la verdadería de las kozas |
לרדת לחקר האמת |
|
veréf (t.) adj. |
במשופע, באלכסון |
obliquely, diagonally |
|
mirar al veréf (t.) |
להביט בעין עקומה |
|
veresiyé (t.) adv. |
באשראי |
on credit |
|
vender veresiyé (t.) |
למכור בהקפה, למכור באשראי |
|
verga f. |
מטה, שבט, שרביט, מקל, מוט, מקל הליכה, מקל להורדת פירות |
staff, scepter, stick, pole, walking stick, fruit-picking stick |
|
dar vergas |
לחבוט |
|
tomar verga en mano |
לקחת את העסק בידים, להעלות אותו על פסי הבראה |
|
verga de oro |
מטיל זהב; שרביט זהב |
|
este ninyo kiere verga |
בילד הזה ראוי לנהוג בחומרה וקשיחות כדי ללמדו את דרך הישר |
|
kaminar kon verga |
להיות חמוש תמיד באלה כדי לקדם פני כל רעה |
|
kon esta verga no! |
אלוהים ישמרנו מפני הנגע הזה! (כאשר מישהו נוקב בשמו של נגע או בשמה של רעה אחרת) |
|
verga de fierro |
מוט ברזל |
|
verguensa f. |
בושה, בושת, בושת פנים, חרפה, כלימה, בזיון; ביישנות, צניעות; האברים האינטימיים בגוף |
shame, disgrace; shyness, modesty; the intimate parts of the body |
|
azer verguensa |
לגרום בושה/עלבון |
|
es una verguensa! |
בושה וחרפה! |
|
es verguensa para ti! |
לא מתאים לך! |
|
es verguensa! |
בושה!, אין נוהגים כך, זה אינו צנוע |
|
eskonder/kovijar la verguensa |
לכסות על המבושים |
|
ke verguensa! |
מה פתאום?, לא נכון!, רחוק מזה! |
|
las verguensas |
מבושים |
|
no tener verguensa en kara |
אין לו בושה, אין לו בושת פנים |
|
venir/kaer en verguensa |
לבוא לידי בושה, להתפס בשגיאה |
|
para salir de verguensa/para kitarse la kara de verguensa/por salvar de verguensa |
כדי להיחלץ/להינצל/להימנע מבושה |
|
verguensozo adj. |
ביישן, בוש, נכלם, מבוייש; מביש |
shy, embarrassed, ashamed; shameful |
|
povre verguensozo |
עני המסתיר עניותו |
|
vernik m. |
לכה, ברק חיצוני |
varnish, external gloss |
|
pasar vernik |
לצפות בלכה |
|
vero adj. |
אמיתי, נכון, מקורי, נאמן |
true, original, faithful |
|
un vero amigo |
ידיד אמת |
|
vero adv. |
בכנות |
sincerely |
|
no es vero ke |
האין זה נכון ש- ..? |
|
avlar vero |
לדבר בכנות |
|
dezir vero |
לומר את האמת |
|
versar (fr.) v. |
הפקיד (כסף); יצק |
to deposit (money); to pour |
|
versar (fr.) en banka |
להפקיד כסף בבנק |
|
verse v. refl. |
ראה עצמו, נראה, השתקף; התראה |
to see himself, to be seen, to be reflected; to see each other |
|
no poder verse a si |
להיות מדוכדך |
|
verse al espejo |
לראות עצמו בראי |
|
verse ovligado |
לראות עצמו מחוייב |
|
verso (it.) prep. |
אל, לעבר, לקראת, כלפי, לעומת, נגד, בערך |
to, towards, versus, against, approximately |
|
ir verso (it.) |
להתקדם, ללכת לקראת |
|
verso (it.) las dos |
לקראת השעה שתים |
|
verso mediodía |
לקראת הצהריים |
|
verso m. |
חרוז (שירה); אחורי הדף |
rhyme (poetry); back of page |
|
eskrivir al verso de una karta |
לכתוב מאחורי האיגרת |
|
vertedor m. |
שופך |
pouring |
|
vertedor de sangre |
שופך דם |
|
verter v. |
שפך, הריק, יצק, הגיר, הערה |
to pour, to empty |
|
verter aguas |
להטיל מימיו, להשתין |
|
verter lágrimas/verter lágrimas de sangre |
להזיל דמעות/לבכות בכי מר |
|
verter las aguas |
לשפוך את המים מן הכלים בבית שיש בו מת |
|
verter sangre |
לשפוך דם, להרוג |
|
verter su sanya sovre uno |
לשפוך כעסו על |
|
verter la fyel i la miel i las tripas de hormet (t.) |
להוציא מפיו את הקללות הגסות ביותר |
|
vertud f. |
מעלה; טוהר מידות, יושר, מוסריות, יושרה |
virtue; purity, honesty, morality, integrity |
|
en vertud de |
בתוקף .., על סמך .. |
|
tomarlo a vertud |
להעריך את המחווה |
|
vestido m. |
בגד, לבוש, מלבוש, חליפה; שמלה; מעיל לספר תורה |
garment, clothing, attire, suit; dress; torah scroll coat |
|
vestido del muadim (ebr.)/de shabat (ebr.) |
בגדי שבת |
|
vestido pronto |
בגדי קונפקציה |
|
el vestido le viene estrecho |
הבגד צר עליו |
|
vestimienta/vestimiento f./m. |
לבוש, הלבשה, ביגוד |
clothing, apparel |
|
vestimienta a la franka/turka |
לבוש אירופאי/תורכי |
|
vestir v. |
הלביש; נהג ללבוש |
to wear; used to wear |
|
vestir blanko/eskuro |
ללבוש בגדים בהירים/כהים |
|
vestir harabat (t.) |
להתלבש ברשלנות |
|
vestir limpio |
להתלבש נקי ומסודר |
|
vestir a la novia |
להלביש את הכלה לקראת חופתה |
|
vestir desnudos |
לקיים מצוות מלביש ערומים |
|
vestir elegante |
לדעת להתלבש בטעם |
|
vestirse v. refl. |
התלבש, לבש |
to get dressed, to wear |
|
vestirse a la franka |
ללבוש לבוש אירופי |
|
vestirse de gala |
להתלבש בהידור |
|
vestirse de ira i sanya |
ללבוש חרון וזעם |
|
vestirse de luyto |
ללבוש בגדי אבלות |
|
vestirse de pasensia |
להתאזר בסבלנות |
|
vestirse de sako i seniza |
ללבוש שק ואפר |
|
vestirse kon un trapo i un handrajo |
ללבוש סחבות; להוציא מעט מאוד על ענייני לבוש |
|
vestirse de sabá/vestirse d'en semana |
ללבוש בגדי שבת/ללבוש בגדי חול |
|
veta f. |
חוט תפירה; עורק במכרה |
sewing thread; vein in a mine |
|
kitar las vetas |
להסיר את החוטים |
|
romper la veta |
לשבור את השגרה; לשבור את הקרח |
|
tomar la veta |
לסגל הרגל מבלי לצאת ממנו; לגלות את השיטה לבצע את העבודה באופן מכני |
|
enfilar la veta; pasarla por el burako de l'aguja |
להשחיל את החוט, להעבירו בקוף המחט |
|
tomar negra veta |
לרכוש/לסגל לעצמו הרגל רע |
|
veto m. |
וטו |
veto |
|
meter veto |
להטיל וטו |
|
tener el veto |
להיות בעל זכות וטו |
|
vez f. |
פעם |
time |
|
a la otra vez |
בפעם הבאה |
|
a las vezes/a vezes |
לפעמים |
|
algunas vezes |
לפעמים, פעמים, לעיתים |
|
azer las vezes de |
למלא מקום, להחליף |
|
de vez |
כש-, כאשר |
|
de vez en kuando/de vez en vez/algunas vezes/en/a las vezes |
מדי פעם, מפעם לפעם, לעיתים, לפעמים |
|
en vez de |
במקום |
|
kada vez |
כל פעם |
|
otra vez |
עוד פעם |
|
toda vez ke... |
תמיד כאשר ... |
|
todas las vezes |
כל פעם |
|
una vez |
פעם .., פעם אחת .. |
|
una vez en mil |
לעתים רחוקות מאוד |
|
una vez ke |
מאחר ש- |
|
una vez por siempre |
אחת ולתמיד!, זו פעם אחרונה! |
|
uno ala vez/uno por vez |
אחד אחד |
|
muchas vezes |
לעתים קרובות |
|
vezindadero adj. |
שמתחבר עם שכניו |
who connects with his neighbors |
|
puerta vezindadera |
דלת שכנה |
|
vezindado m. |
שכונה, סביבה; יחסי שכנות; השכנים |
neighborhood, environment; neighborly relations; neighbors |
|
tener buen vezindado |
לחיות בשכנות טובה |
|
de parte de vezindado |
בזכות/הודות ליחסי השכנות הטובה |
|
demandar un plazer de parte de vezindado |
לבקש טובה משכן בזכות יחסי השכנות הטובה |
|
pasar la ora en el vezindado |
לבלות בנעימים בחברת השכנים |
|
vezino m. |
שכן |
neighbor |
|
pasar la ora kon los vezinos |
לבלות בנעימים בחברת השכנים |
|
vezné (t.) m. |
חלון קופאי; מאזניים; איזון |
cashier's window; scales; balance |
|
kaminar kon la vezné (t.) en la mano |
להוציא כסף לפי היכולת |
|
tener vezné (t.) |
לדעת להעריך את אופי הבריות |
|
vía f. |
דרך, מסילה; כיוון |
road, track; direction |
|
a toda vía |
תמיד, בכל מקרה, על כל מקרה שלא יבוא |
|
la vía derecha |
כיוון ימינה; דרך טובה וישרה בחיים |
|
tomar la buena vía |
לבחור בכיוון הנכון; ללכת בדרך הישר |
|
vía de mar/vía aeriana/vía de tierra |
דרך ים/אוויר/יבשה |
|
tomar negra vía |
לנהוג בדרך הרעה; לעלות על דרך האבדון |
|
estar en buena vía |
להיות על דרך ההצלחה והשגשוג |
|
viaje m. |
נסיעה, מסע, טיול |
travel, journey, trip |
|
estar/ser de viaje |
לעמוד לצאת לנסיעה |
|
vianda f. |
שומן נוזלי; מרק סמיך; צידה, דברי אוכל |
liquid fat; thick soup; provisions, food items |
|
kitar las viandas |
לקחת לעצמו את הנתח השמן בעסק |
|
vianda para el kamino/la karrera |
צידה לדרך, מעות לדרך; חסכון ששמים בצד לעת הצורך |
|
vibrante adj. |
רועד, רוטט; מרגש |
trembling, vibrating; exciting |
|
un diskorso vibrante |
נאום מרטיט ומרגש |
|
viche- prefix |
סגן- |
vice- |
|
viche-rey |
משנה למלך |
|
viche-prezidente |
סגן הנשיא |
|
viche-kónsolo |
סגן הקונסול |
|
vida (t.) f. |
בורג |
screw |
|
le manka una vida/tiene una vidika bozeada/le manka una vidika (t.) |
'חסר לו בורג'' - הוא לוקה בשכלו |
|
se le aflosharon las vidas (t.) |
התרופפו אצלו הברגים, נפגם שכלו |
|
siklear las vidas (t.) |
להדק את הבורג; לצמצם את ההקצבה; לצמצם את יכולת הפעולה |
|
vida f. |
חיים, קיום |
life, existence |
|
amargar la vida |
למרר את החיים |
|
azer vida kon |
להיות חברותי ומאיר פנים |
|
dar mala vida/vida negra |
לגרום סבל ודאגה |
|
dar vida |
להעניק חיים |
|
darse a la vida |
להתמכר לחיים, לעשות חיים |
|
deshar la buena vida |
'עזב את ארצות החיים'', נפטר, מת, שבק חיים, הלך לעולמו |
|
djugar la vida |
לסכן את החיים בכוונה |
|
enterrarse en vida |
לפרוש מן הציבור, להתבודד |
|
esvachearse (t.) de la vida |
למאוס בחיים מרוב רוע |
|
ganar su vida |
התפרנס למחייתו |
|
kostar la vida |
לעלות לו בחייו |
|
la vida es kurta! |
אכול ושתה כי מחר נמות! (''החיים קצרים!'') |
|
me valio la vida |
הוא היה לי לעזר רב |
|
pasar la vida |
לחיות חיים רגילים |
|
penar por la vida |
חסר המינימום בשביל להתקיים |
|
por tu vida!/por mi vida! |
בחייך!, בחיי! |
|
por vida vuestra! |
בבקשה ממך! (נאמר בתחינה) |
|
seguritá de vida |
ביטוח חיים |
|
sin vida |
ללא רוח חיים, מת; קפוא, ללא תנועה |
|
tener la vida dekolgada en un filo |
החיים תלויים בחוט השערה, להיות בסכנת מוות |
|
vida de gan eden (ebr.)/gan eden (ebr.) en vida |
חיי תענוגות |
|
vida de perros/kelavim (ebr.) |
חיי כלב |
|
vidas negras i apenadas |
חיים נוראים מלאי סבל |
|
vida lunga/vida kurta |
אורך ימים, חיים ארוכים/קיצור ימים, חיים קצרים |
|
dar su bien en vida |
להוריש רכושו בעודו בחיים |
|
si el Dio me da vidas |
אם אלוהים יזכני לראות זאת בחיי |
|
el Dio ke mos de vidas/vidas ke tengamos de mano del Dio/vidas ke ayga/vidas ke tengamos |
(כאשר מתחילים ביזמה לעתיד:) שאלוהים יזכנו לראות בהתגשמות הדבר בחיינו! |
|
alargar las vidas/akurtar las vidas |
להאריך/לקצר את החיים |
|
es para la vida |
זה משהו שנועד לשרתנו/להיות עמנו כל החיים |
|
una vez en la vida |
זה משהו של "פעם אחת בחיים"! |
|
dever la vida a uno |
חב את חייו למישהו (על הצלתו, על דבר מה גדול שעשה למענו) |
|
dar la vida por uno/por una idea |
נכון להקריב חייו למען מישהו/למען רעיון נשגב |
|
vidas son estas?/esto no son vidas! |
החיים בזבל, אלו הם חיים שאינם חיים! |
|
gozar de la vida |
לעשות חיים |
|
vidas de la mano del Dio/vidas ke mos de el Dio! |
שאלוהים ישמרנו ויאריך ימינו! |
|
vidas de geinám/geinám en vida |
חיי גהינום, חיים של סבל בל יתואר |
|
adulsar la vida |
להמתיק את החיים, להביא אליהם שמחה, להפיג את הסבל |
|
vidas de reyes |
חיי מלכים, חיים של שפע ועושר |
|
pasar la vida al kafé |
לחיות חיי בטלה, לבלות כל חייו בבתי קפה |
|
no mos esta deshando vidas de bivir |
לא נותן לחיות! (על אדם קרוב המטריד בלי הרף בתלונותיו ונרגנותו) |
|
no se puede azer vida kon esta persona |
אי אפשר להסתדר עם האדם הזה ולחיות עמו חיים משותפים |
|
la mala vida |
חיי מצוקה וסבל |
|
vidas folgas |
חיי רווחה |
|
k'es la vida! |
מהם החיים האלה! דבר אינו בטוח! |
|
vender karo la vida |
להתגונן באומץ ולהכות באויביו לפני שיגברו עליו |
|
vida i muerte ay en este mundo |
החיים אינם בטוחים, איש אינו יודע מתי יבוא עליו המוות (לכן הסדר ענייניך היום/כתוב צוואה) |
|
estar entre la vida i la muerte |
נאבק על חייו |
|
no la eskapa ni kon la vida |
לא יוכל להימלט מכך אפילו עם המוות |
|
espartirse en vida |
לעלות להיקבר בארץ הקודש - להיפרד מקרוביו בחייו |
|
tu ke tengas la vida! |
תיבדל לחיים! - האדם שאתה שואל עליו כבר נפטר לבית עולמו |
|
en vida de todos/en vida de padre i madre! |
שיתגשם הדבר (מאורע משמח) במהרה בחיי קרוביו/אביו ואמו! |
|
rogar por la vida de uno |
להתפלל לחייו של מישהו (תורם, גומל טוב) |
|
el Dio ke te alarge las vidas! |
אלוהים יגמול לך ויאריך ימיך! |
|
agua es vidas! |
"המחיה!" |
|
ke sea para la vida/para vida buena! |
ברכה לאירוע משמח (חתונה, בר מצווה וכו'): שיהיה בסימן טוב וחיים! |
|
el Dio ke te de vidas buenas i largas! |
שאלוהים יגמול לך ויאריך ימיך בנעימים! |
|
ganarse la vida |
להבטיח (במעשה/בהחלטה שהתקבלה) עתיד טוב וחסר דאגה |
|
en tu vida buena! |
(בתשובה למי שאומר לך צריך היית לפעול כך וכך:) כבר ניסיתי זאת והעליתי חרס בידי |
|
vidjud/vidjut (t.) m. |
גוף האדם; מצב גופני |
the human body; physical condition |
|
ser de buen vidjud (t.)/de vidjud rezio |
להיות חסון ושופע בריאות |
|
vidjud (t.) flako |
גוף חלוש ובריאות רופפת |
|
vidro m. |
זכוכית, זגוגית |
glass |
|
es de vidro |
שברירי ורגיש, נפגע מכל דבר |
|
ser kom'al vidro |
להיות אדיש, קהה רגש, אפטי |
|
el vidro ni da ni toma |
כלי זכוכית אינו פולט ואינו בולע - כלל בהלכות כשרות לפי הפסיקה הספרדית |
|
ni alto ni basho, ni vidro pizado, su fojika era este boy |
נוסחת פתיחה להשמעת חידה בפי ילדים |
|
viduy (ebr.) m. |
וידוי (דתי) |
confession (religious) |
|
azer viduy (ebr.) |
לומר וידוי |
|
viejiziko adj. |
מיושן; בא בימים, מצומק |
outdated; old,, shriveled |
|
la viejezika de las alhasaras |
זקנה בלה, מכשפה |
|
viejo m. & adj. |
זקן, בא בימים; ישן, ישן נושן, עתיק; בלה, משומש |
old, out of date; ancient; worn, used |
|
a la vieja |
מיושן, שאבד עליו הכלח, מחוץ לאופנה, באופנה הישנה |
|
al tiempo viejo |
מימים ימימה, מזמן קדמון |
|
de viejo |
מזמן |
|
la vieja malfadada |
הזקנה שמראיתה בלבד מביאה מזל רע |
|
lo pishó la vieja |
עבודת יד שנזנחה באמצע |
|
pedo de vieja |
סרחון בלתי נסבל |
|
viejo avijentado |
ישן נושן, בלה מזוקן |
|
la vieja de las alhasaras |
זקנה בלה, מכשפה |
|
la kaza vieja |
הבית הישן שבו גרנו שנים אחדות לפני שעקרנו לביתנו החדש |
|
la ropa vieja al eskidjí (t.) |
על הזקנים לעמוד בצד ולתת לצעירים לחיות את חייהם |
|
zarro viejo |
זקן מקומט; זקן אשמאי |
|
tener por fierro viejo |
לדעת היטב ומשכבר כל פרט הנוגע לעניין |
|
dizen de viejo |
הפתגם/המאמר הישן אומר |
|
tener de viejo |
לדעת מתוך המסורת; לשמר מתוך כבוד למסורת |
|
ya se topó de viejo |
זה מנהג עתיק ששומרים עליו מעשה שגרה |
|
viejo malo |
זקן תאוותן ושטוף זימה |
|
vientre f. |
בטן, כרס |
stomach, belly |
|
mal/dolor de vientre |
שלשול; כאב בטן; פחד, דאגה הגורמת פחד |
|
viernes m. |
יום שישי |
Friday |
|
nasido de viernes |
אדם ערני; ''מזיק'' |
|
no tener viernes |
להיות פטור מחובות ודאגות |
|
viga (2) f. |
קורה, מריש |
beam |
|
viga de apoyo |
קורת תמך |
|
vigor m. |
כוח, תוקף |
power, force |
|
en vigor |
בתוקף |
|
estar en vigor/entrar en vigor |
להיות בתוקף/בעל תוקף/להכנס לתוקף |
|
vijita f. |
ביקור |
visit |
|
pagar la vijita |
להחזיר ביקור כנגד ביקור |
|
vijita de despozorio |
מסיבת אירוסין |
|
vijita de doktor |
ביקור בית של רופא |
|
vijita de ermenís/ermenía (t.) |
ביקור שאין לו קץ |
|
vijita de siete |
ביקור ניחומים, ביקור שבעה |
|
vijitas |
המבקרים |
|
arresivir vijita |
לקבל אורחים |
|
embiar haber de vijita/arresivir haber (t.) de vijita |
לשלוח/לקבל הודעה על כוונה לבקר |
|
kombidar/odrenar vijita |
לשלוח הזמנה לאירוע משפחתי באמצעות שליח |
|
asperar vijita |
לערוך יפה את הבית לקראת קבלת אורחים |
|
vijita de konsograje |
ביקור אירוסין (בין המחותנים) |
|
vijita de boda/vijita de berí/vijita de regmimiento |
ביקור לרגל חתונה/ברית/פדיון הבן |
|
vijita de djente grande |
מסיבה/קבלת פנים של החברה הגבוהה (נאמר לעתים באירוניה) |
|
vijita pezgada |
ביקור מכביד ובלתי רצוי |
|
vijita de onor |
ביקור טקסי קצר |
|
vijitado adj. |
נבון, שקיבל שכל בלידתו |
wise, given intelligence at birth |
|
echado i no vijitado |
שהטילוהו ולא פקדוהו שוב - חסר דעת, טיפש |
|
vijitar v. |
ביקר |
to visit |
|
el Dio la vijitó |
פקדה אלהים - ילדה |
|
el Dio lo kriyo i no lo vijito |
אדם בלתי נעים/בלתי חברותי |
|
vijitar la salud |
הקלת מה אצל חולה אנוש |
|
el frío lo vijita kada dos días |
מדי יומיים הוא סובל מהתקף של חום גבוה |
|
el Dio no la vijita |
היא עקרה |
|
vinagre m. |
חומץ |
vinegar |
|
agro vinagre |
חמוץ מאוד |
|
azerse entero un vinagre |
להיות חמוץ פנים |
|
kara de vinagre |
חמוץ פנים |
|
vinién adj. & m. |
עומד להגיע, הבא |
coming soon |
|
al anyo el vinién |
בשנה הבאה; לעולם לא |
|
el mundo el vinién |
עולם הבא |
|
viniente adj. |
הקרוב, הקרוב בזמן |
the nearest, the nearest in time |
|
los vinientes/muestros vinientes |
הדורות הבאים |
|
los días/las semanas vinientes |
הימים/השבועות הקרובים |
|
vino m. |
יין |
wine |
|
aguear el vino |
למהול את היין במים |
|
estar enriva el vino |
להיות שתוי |
|
le tomo el vino |
היין סחרר אותו |
|
vino brusko |
יין חזק חריף ומחוספס |
|
vino preto/vino blanko |
יין אדום/ יין לבן |
|
vino rechinato (gr.) |
יין המכיל שרף |
|
vino siyado |
יין בבקבוק חתום |
|
vino viejo |
יין ישן |
|
vino fuerte |
יין עתיר אלכוהול |
|
vino muevo |
יין חדש (בציר אחרון) |
|
buen vino en negra bota |
דבר טוב ונאה במעטפת מכוערת |
|
vinya f. |
גפן, כרם |
vine, vineyard |
|
bivir debasho de su vinya y de su igera |
לחיות תחת גפנו ותאנתו - חיים פשוטים חסרי יומרות ודאגות |
|
prometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
vinyas |
כרמים |
|
violasión f. |
הפרה, חילול; אונס |
violation, desecration; rape |
|
violasión de una ley |
עבירה על חוק |
|
violensia/violensa f. |
אלימות; חימה |
violence; anger |
|
violensias |
עינויים |
|
violín/violino/violina m./f. |
כינור |
violin |
|
no kamina el violí |
"הכינור מסרב להשמיע קולו" - דברי הנגן בחגיגה/בשמחה המבקש לקבל תשלום/מתנה עוד בטרם החל לנגן |
|
vira (t.) f. |
מאמץ עילאי |
supreme effort |
|
vira! (t.) |
קדימה! עשו מאמץ! |
|
azer una vira (t.) |
לעשות מאמץ עילאי |
|
viran (t.) adj. |
חרב, הרוס |
destroyed |
|
deshar la kaza en viran (t.) |
להשאיר את הבית מבולגן, באי סדר |
|
víran (t.) m. |
חלל רחב ידים יחסית לתכולתו |
a spacious space relative to its contents |
|
un víran (t.) de kaza |
דירה רחבת ידיים |
|
un víran (t.) de kuti |
קופסה בעלת ממדים (לעומת מה ששמים בתוכה) |
|
virguela/viruela f. |
אבעבועות רוח, אבעבועות שחורות (מחלה), עגבת |
chickenpox, smallpox (disease), syphilis |
|
virguela chika/loka |
אבעבועות רוח |
|
visiar v. |
קלקל |
to spoil |
|
visiar a la raiz |
להשחית מן השורש/מן היסוד |
|
visio (1) m. |
עונג, תענוג, סיפוק |
pleasure, enjoyment, satisfaction |
|
tomar a visio |
לקחת בקלות |
|
tener visio en la vida |
ליהנות מן החיים |
|
tomar visio |
ליהנות, למצוא עונג ב- |
|
visio (2) m. |
חיסרון, פגם, עיוות; פגם מוסרי, מידה רעה |
shortcoming, defect, distortion; moral defect, bad quality |
|
echarse al visio |
לחיות חיי פריצות והוללות |
|
vista prep. |
עד, עד ל- |
until |
|
vista aki adv. |
עד כאן |
|
vista f. |
ראיה, ראות, חוש הראיה; מראה, נוף; תחזית, פרספקטיבה; דעה, השקפה; ארון זכוכית; החלק הנראה לעין |
sight, visibility, sense of sight; appearance, view; outlook, perspective; opinion, view; glass case; the visible part |
|
a prima vista |
בראיה ראשונה |
|
a vista de ojo |
כהרף עין |
|
aharvar la vista |
מזיק לעיניים; מושך תשומת לב |
|
aklarar la vista |
מבהיר את הראיה; נותן מחשבות טובות |
|
de vista |
תכף ומיד, בו ברגע |
|
destapar la vista |
להרחיק משדה הראיה דבר מה מכוער/אדם שנוא |
|
en vista de |
לאור; לשם, למען, בעבור |
|
en vista/a vista |
כהרף עין, מיד |
|
estar por vista |
ממלא תפקיד ניצב |
|
ke son tus vistas |
מה תכניותיך? כיצד אתה רואה את עתידך? |
|
kitarse las vistas |
להוציא עיניים זה לזה - להתקוטט |
|
kurto de vista |
קצר רואי |
|
me se truvia la vista |
ראייתי הטשטשה; הדבר מדאיג אותי ביותר; אינני רואה פתרון לבעיה |
|
no estar de la vistas |
לא להחזיק באותה דעה |
|
pedrer de vista |
לשכוח להביא בחשבון; נעלם מעיניו, נמוג |
|
pedrer la vista |
להתעוור |
|
tapón de vista |
מכשול המפריע לראיה; דבר מה מכוער המעכיר את הראות |
|
tener en vista |
להביא בחשבון |
|
tener negra vista |
לסבול מליקוי ראיה; להיות בעל מראה מכוער ודוחה; שלא מסתכלים עליו בעין יפה |
|
tener vista a la mar/sovre la mar |
נשקף אל הים |
|
tomar en vista |
להביא בחשבון |
|
vistas |
רואות - עיניים |
|
tener buena vista |
בעל ראיה טובה, בעל ראיה חדה |
|
tener vista kurta |
סובל מקוצר ראיה, קצר רואי |
|
konoser a uno solo de vista |
להכיר מישהו מראיה בלבד |
|
prezenta una buena vista |
יש לו מראה נאה |
|
vistas buenas/vistas buenas veamos!/vistas buenas i klaras! |
קריאה נוכח דבר מה מכוער: שנזכה לראות מראות יפים! |
|
vista tiene ke .. |
יהיה משעשע אם .. |
|
tener vistas sovre ... |
יש לו תכניות/רעיונות לשימוש בקשר ל ... |
|
ay buenas vistas |
יש תחזיות טובות |
|
las vistas son enkorajantes |
התחזיות מעודדות |
|
vistas largas/vistas estrecas |
תכניות לטווח ארוך/קצר |
|
vistas yerradas |
דעות מוטעות ובלתי מבוססות |
|
visto adj. |
שראוהו, נחשב כ- |
who was seen, considered as |
|
ser bien/mal visto |
שרואים אותו בעין יפה, מקובל/שלא מתקבל בעין טובה, מנוגד לנימוסים |
|
visto ke |
היות ש-, מאחר ש- |
|
ya es visto |
הדבר ידוע |
|
vitrina f. |
חלון ראווה, תיבת זכוכית, חלון תצוגה, ויטרינה |
showcase, glass box, display window, |
|
tener para la vitrina |
מחזיק את הדבר רק כדי להציגו לראווה ולהתפאר בו |
|
estar por vitrina |
אדם בלתי פעיל וחסר כל תפקיד, משמש רק כקישוט |
|
volán/volante adj. |
מעופף, נייד, לא קבוע |
flying, mobile, not fixed |
|
meza volante |
שולחן נייד |
|
volda (gr.) f. |
חכה |
fishing rod |
|
echar volda (gr.) |
להטיל חכה; ''למשש את הדופק'' - לנסות לבדוק את המצב |
|
arrojar volda (gr.) |
להטיל חכה |
|
travar volda (gr.) |
למשוך/להעלות את החכה מן המים |
|
voldada f. |
הטלת חכה; זמן שהית החכה במים |
casting a fishing rod; time spent by a fishing rod in the water |
|
en diez voldadas una reushí |
אחרי הטלות רבות העליתי דג/עלה בידי לדוג מידע |
|
volo m. |
יעף, מעוף; טיסה |
fly, flight |
|
echar un volo |
העיף, שילח; התעופף |
|
voluntario/volontario m. & adj. |
מתנדב; רצוני, ספונטני, מרצון חופשי |
volunteer; voluntary, spontaneous, of free will |
|
un dono voluntario |
תרומה מרצונו החופשי |
|
votar v. |
הצביע |
to vote |
|
votar aviertamente |
להצביע בהצבעה גלויה |
|
voto m. |
הצבעה, קול בהצבעה |
voting, a vote |
|
voto sekreto |
הצבעה חשאית |
|
estasión de voto |
קלפי |
|
vozotros/as pr. |
אתם/אתן; אתה/את בפניה של נימוס רב |
'you' in a very polite address |
|
vozotros lo kulpash |
אתם הגורמים לכך |
|
ende vozotros |
אצלכם |
|
a vozotros vos toka |
תורכם עכשיו |
|
kero de vozotros |
אני תובע מכם |
|
vuestro/tra, (pl.) vuestros/ras adj. |
שלכם/שלכן |
yours |
|
mirando vuestro echo! |
לא עסקכם! אל תתקעו את אפכם! |
|
los vuestros |
קרוביכם; בני מעמדכם; בני עמכם |
|
ya adv. |
כבר |
already |
|
si ya |
אם כבר |
|
ya ke |
מאחר ש- |
|
ya vo! |
הנני! לפקודך! |
|
el mez ya va ya viene |
החודשים חולפים להם במהירות |
|
ya se lo yevan! |
הוא מת וכבר נושאים אותו לקבורות |
|
ya se disho, ya se izo |
אך אמר וכבר עשה וביצע |
|
ya s'entiende de si |
הדבר מובן/מסתבר מאליו |
|
ya se disho |
כבר הוחלט ואין לשנות |
|
ya vengo |
אני מגיע מיד |
|
ya va amaneser! |
תלונה מצד מי שהמתין עד בוש: עוד מעט כבר יעלה השחר ..! |
|
ya se dio en mano |
ברור שהוא בגד בי והסגירני |
|
ya está en buen punto |
זה כבר בשלב מתקדם, בתהליך של התקדמות משמעותית |
|
ya k'estás en pies az la kama |
"מאחר שאתה כבר עומד עשה לי טובה וסדר את המיטה" (אזכור סרקסטי איך אמהות חורגות פטרו עצמן מחובותיהן למשק הבית בהטילן זאת על הבנות - דרך מסורבלת של אנשים למצוא תירוץ כדי להטיל את משימתם על אחרים) |
|
ya es visto |
זה מה שמלמד הניסיון, למרבה הצער זה מה שקורה תמיד |
|
ya se arremangó |
סוף סוף הפשיל שרווליו כדי להתחיל לעבוד |
|
ya veremos |
הבה נראה מה אתה מסוגל לעשות, הראה לנו מה יכולתך |
|
ya! |
כמובן! בוודאי! |
|
yaa! (t.) interj. |
קריאת זרוז לבהמה |
urgent call to the beast |
|
estar yaa (t.) |
לזרז, לדרבן |
|
no deshar la yaa (t.) |
'לא לחדול לצעוק יאללה'' - להטריד, להטריח |
|
yabaná- a la yabaná (t.) |
בטפשות, ללא מחשבה או תכנית |
foolishly, without thought or plan |
|
kaminar a la yabaná (t.) |
לפעול בלי תכנית, בצורה הרפתקנית, מתוך דחף |
|
yaga f. |
פצע, חבּוּרה, נגע, כיב, מורסה, אבעבועה; גלד |
wound, bruise, lesion, ulcer, abscess, boil; scab |
|
las yagas de Par'o |
עשר מכות מצרים |
|
akodrar yagas viejas |
להעלות את זכרון הימים המרים בעבר |
|
yaglí (t.) adj. |
בעל משמנים, דשן; שומני, מכיל הרבה שמן |
lubricating, fattening; oily, contains a lot of oil |
|
yaglí mushterí (t.) |
לקוח המשאיר רווח נאה |
|
yahid (ebr.) m. |
יחיד, אחד ממתפללי ביהכ''נ; חבר בארגון קהילתי/חברתי |
individual, one of the worshippers of a synagogue; member of a community/social organization |
|
yahid (ebr.) de kavané (t.)/de meané (t.) |
מיושבי בית הקפה/בית המרזח הקבועים |
|
yahma (t.) f. |
שוד, גזל, בזיזה, ביזה, בז |
robbery, plunder |
|
azer yahma (t.) |
שדד, גזל, בזז |
|
yaká (t.) f. |
צוארון, דש |
collar, fly |
|
aferrar por la yaká (t.) |
למשוך מישהו בצוארון |
|
embatakarse asta las yakas (t.) |
להתלכלך עד לצוארון - להתלכלך לגמרי |
|
endevdado asta la yaká (t.) |
שקוע בחובות עד צואר |
|
meterse komo chincha en la yaká (t.) |
להטריד בלי הפוגה (כפשפש בצוורון) |
|
no deshar la yaká (t.) |
לא להרפות ממישהו (''לא להרפות מצווארונו'') |
|
no me esta deshando la yaká (t.) |
נטפל אלי ולא מרפה |
|
pasarse una koza por la yaká (t.) |
להשתלט על משהו בערמה ושלא כדין |
|
sakudirse las yakás (t.) |
להביע שאט נפש |
|
yaká (t.) alta |
צווארון מעומלן ונוקשה שסביבו נקשרת העניבה - סמל למעמד הבורגני |
|
asoltar de la yaká (t.) |
להרפות ממישהו, לחדול להחזיקו בצווארונו |
|
yakishear (t.) v. |
התאים, הלם |
to match, to fit |
|
estas dos kozas yakishean (t.) en una |
שני הדברים האלה תואמים והולמים היטב זה את זה |
|
yamadura f. |
כנוי, שם; הזמנה, פעולת הזמנה; מקרא |
nickname, name; invitation, act of invitation; legend |
|
yamadura santa |
מקרא קודש |
|
yamar v. |
קרא, קרא ל-, זימן, הזמין; נתן שם, קרא שם, כינה |
to call, to summon, to invite; to name, to nickname |
|
mandar a yamar |
שלח לקרוא, זימן |
|
yamar a espedasar |
להזמין ברוחב לב |
|
yamar por el nombre |
לקרוא בשם, לקרוא למישהו בשמו |
|
yamar ayuda |
לקרוא לעזרה |
|
yamar al Dio |
לשווע לאלוהים לעזרה |
|
yamar djente |
להזמין אליו קרובים/ידידים למסיבה/חגיגה |
|
yamar a tefilá (ebr.) |
לקרוא ולזמן אנשים לתפילה |
|
yandirear (t.) |
שרף, שרף לאפר, עשה אותו עפר ואפר |
to burn, to burn to ashes, to turn it into dust and ashes |
|
kemar i yandirear (t.) |
גרם סבל |
|
yanginvar! (t.) interj. |
אש! שריפה! |
Fire! |
|
apregonar yanginvar (t.) |
לצעוק חמס |
|
yano adj. |
שטוח, חלק; כן - תוכו כברו, נעים הליכות, פשוט |
flat, smooth; sincere, pleasant, simple |
|
a pie yano |
בקומת קרקע |
|
chiní (t.) yano |
צלחת שטוחה |
|
yanto m. |
בכי, התיפחות; קינה; התאוננות |
crying, sobbing; lamentation |
|
estar en un yanto |
לבכות בכי תמרורים |
|
kedar en el yanto |
לשקוע בבכי, בפרץ בלתי חדל של דמעות |
|
yaprak (t.) |
עלים/עלי גפן ממולאים |
stuffed vine leaves |
|
yaprakitos (t.) de parra |
עלי גפן ממולאים |
|
yará (t.) f. |
פצע, כיב, חבּוּרה, מורסה |
wound, ulcer, bruise, abscess |
|
ya se avrio la yará (t.) |
הפצע נפתח - הבעיה יצאה לאור העולם, יש לבקש פתרון |
|
yardán (t.) m. |
ענק, רביד, מחרוזת, שרשרת |
necklace |
|
yadrán (t.) bueno |
ענק של פנינים אמיתיות |
|
yadrán (t.) falso |
ענק של פנינים מזוייפות |
|
yadrán (t.) de vente filares |
ענק עם עשרים שורות של פנינים |
|
yardum/yardim (t.) m. |
עזרה, סיוע |
help, assistance |
|
dar un yardum (t.) |
לתת יד, להושיט עזרה |
|
yasak (t.) m. |
איסור, עיכוב, איסור מעבר |
prohibition, delay, prohibition of passage |
|
azer yasak (t.) |
לאסור את המעבר |
|
yashá (t.) m. |
חיים |
life |
|
yashá! (t.) |
לחיים! לחייך! |
|
yastik (t.) m. |
כרית |
cushion |
|
tener yastik (t.) de liras |
להחזיק הון חבוי |
|
yastik de liras |
כרית/מזרון שמסתירים מתחתיהם כסף |
|
meter un livro de ley debasho el yastik |
להניח מתחת לכרית הראש ספר קודש (כגון הזוהר) כסגולה בפני מחלה או סיוטים |
|
yaur (t.) m. |
לא-מוסלמי, נוצרי, גוי |
non-muslim, christian, gentile |
|
no dar ni a yaur (t.) ni a muzulmán |
להיות דו משמעי |
|
yavash (t.) adj. |
אטי; בלתי מזיק |
slow; harmless |
|
perro yavash (t.) |
כלב בית בלתי מזיק (שאינו נושך) |
|
tutún yavash (t.) |
טבק דל ניקוטין |
|
yavash(i) yavash(i) (t.) adv. |
לאט לאט, לא בחפזון |
slowly, not in a hurry |
|
yavash! (t.) |
לאט! |
|
yave f. |
מפתח |
key |
|
echar las yaves al podjo |
נאמר על נשים: להגיע לגיל הפסקת הפריון; לנקוט אמצעי מניעה |
|
echar yave |
נעל; בהשאלה: חיסל |
|
yave ingleza |
מפתח שוודי |
|
tener yave de kaza |
מחזיק לבדו את מפתח הבית - גר בלי שותפים |
|
echar kon yaves/echar kon siete yaves |
לנעול היטב, לנעול בשבעה מנעולים, לשמור היטב חפץ מסוים ולמנוע שימוש בלתי מבוקר בו |
|
ser la yave de un fecho |
להיות דמות המפתח שהכל תלוי בה במפעל/מיזם מסוים |
|
yavezilik |
פטפוט |
chatter |
|
azer yavezilik (t.) |
לגרום לדבר על כך |
|
yayma (t.) f. |
שלל, ביזה, מלקוח; רווח קל ובלתי חוקי |
loot, plunder; easy and illegal profit |
|
tener yayma (t.) a la mano |
הזדמנות לקנות דבר ערך באפס מחיר |
|
azer yayma (t.) |
לעשות כסף קל באופן לא חוקי; לחטוף ולבזוז מכל הבא ליד בעת מצוקה |
|
s'eskapó la yayma (t.) |
בא הקץ על עשיית כסף קל שלא ביושר |
|
yazer v. |
שכב, ישן; נח/שכן בקבר; רבץ |
to lay down, to sleep; to rest/lie in the grave |
|
yaze en pas! |
נוח בשלום על משכבך! |
|
aki yaze |
נוסח פתיח על גבי מצבה: פ"נ, פה נטמן |
|
yegar v. |
הגיע, קרב; זכה ל-, הגיע ל- |
to arrive, to approach; to reach |
|
yegar a no tener para pan |
להגיע עד פת לחם, לשקוע בעניות מרודה |
|
no yege tal día! |
שלא נגיע לעתות מצוקה שכאלה! (נאמר נוכח אותות מבשרי רע) |
|
yégate par'aki! |
בוא הנה! התקרב אלי! |
|
yela f. |
כפור, שכבת קרח דקה |
frost, thin layer of ice |
|
tomar la yela |
לקפוא מקור |
|
ya tomo la yela |
החלה תקופת הקור הגדולה |
|
yelada f. |
תקופת הקור הגדול |
the great cold period |
|
ke la negra yelada lo detenga! |
שיקפא מקור! שיפסיד בכל עסקיו! |
|
shaká (t.) yelada |
בדיחה פוגעת |
|
yeladiko adj. |
קריר |
cool |
|
está yeladiko |
נעשה קריר (מזג האוויר) |
|
yelado adj. |
קר, קריר, צונן; קפוא; עקר; מצונן |
cold, cool, chilly; frozen; barren; chilled |
|
aire yelado |
רוח צפונית קרה |
|
estar yelado kon uno |
להיות מסוכסך עם מישהו |
|
gato yelado |
אדם שקר לו תמיד |
|
komer yelado |
אוכל הנאכל מבלי שחיממו אותו |
|
plato yelado |
ארוחה קלה (בעיקר נקניקיות ובשר מעושן), פלטה קרה |
|
una yelada una kayente |
ככה וככה, חצי קר חצי חם |
|
yelado buz (t.) |
קר מאוד, מקפיא |
|
shaká (t.) yelada |
התגרות בלתי נעימה, שלא בזמנה |
|
resivo yelado |
קבלת פנים צוננת |
|
yelada la kitô/yelada kom'al buz |
מלה טובה שהוחמצה, הערה שנונה שדעכה |
|
me viene yelado |
אינני מעז לנקוט בצעד המוצע, זה נראה לי בלתי ראוי בלתי הולם וחסר טאקט, אני בוש מן הצורך לעשות זאת |
|
yelar v. |
קרר, צינן; התקרר (מזג האוויר) |
to cool, to cool down; to cool down (the weather) |
|
no deshar yelar |
לנצל את ההזדמנות לפני שיתקרר העניין |
|
yelarse v. refl. |
התקרר, הצטנן; נקרש; איבד את ההתלהבות והחשק, התקרר רגשית |
to cool down, to become cold; to froze; to lose enthusiasm and desire, to become emotionally cold |
|
yelarse entero |
לחוש אכזבה ותסכול |
|
la mar se yeló |
הים קפוא, נעשה קרח |
|
el despozorio se yeló |
האירוסין עומדים להתבטל, הגיעו להתקררות ומשבר |
|
el echo s'está yelando |
דומה שהעסק הנדון עומד להיות מוחמץ |
|
l'azeite se yeló |
השמן נקרש |
|
los gatos se están yelando |
החתולים מייללים מקור - שורר קור כלבים! |
|
yelek (t.) m. |
חזיה, אפודה |
bra, vest |
|
yelek (t.) de proteksión |
אפוד מגן |
|
yelo m. |
כפור, קרח |
frost, ice |
|
estar un pedaso de yelo |
להיות קר ומנוכר |
|
romper/kortar el yelo |
לשבור את הקרח; להפחית את מידת הקור של נוזל על ידי יציקת נוזל חם |
|
pizar el yelo |
לצעוד על הקרח |
|
yelor m. |
קור, צינה; התקררות; צינון יחסים |
cold, chill; cooling; cooling of relations |
|
ay yelor |
יש חשש לקרע, יש חילוקי דעות, עומד לפרוץ סכסוך |
|
traer/karrear yelores en famiya/entre amigos |
לגרום לחיכוכים/צינון יחסים בתוך המשפחה/בין חברים |
|
yem (t.) m. |
פתיון |
bait |
|
echar un yem (t.) |
לזרוק פתיון; לנסות למשוך ולפתות |
|
yena f. |
דליפה; עליה על גדותיו, הצפה, שטפון |
leakage; overflow, flooding, deluge |
|
una yena |
דבר אמיתי ומוכח |
|
al andante le tomó la yena |
דרכו של ההלך נחסמה בשל השטפון |
|
abashó la yena |
ירד גשם זלעפות, נעשה שטפון/מבול |
|
yenarse v. refl. |
התמלא |
to become filled up |
|
se yenó la mar |
הים עלה על גדותיו |
|
yeno adj. |
מלא, גדוש |
full, overflowing |
|
echar el ojo en yeno |
לקחת מן המובחר |
|
en yeno |
ברווח |
|
en yeno i en vazio |
בכל מקרה |
|
inchir yeno yeno |
לגדוש, למלא עד הסוף; הגיע לשיא |
|
kalavasas yenas |
ממולא (קשואים ממולאים) |
|
salir kon mano yena |
להצליח, לנחול הצלחה |
|
yeno a parladear |
מלא מפה לפה, מלא עד אפס מקום |
|
yeno ke no se puede meter una alfinete |
מלא מפה לפה, מלא עד אפס מקום (''אי אפשר להכניס סיכה'') |
|
yeno komo el guevo |
מלא מפה לפה (''מלא כמו ביצה'') |
|
yeno poder |
ייפוי כוח |
|
estar yeno de moneda |
לטבוע בכסף |
|
estar yeno i arrekolmado |
להיות עשיר מופלג ובעל רכוש |
|
ya esta yeno |
שתה לרוויה |
|
estar yeno de un fato |
להיות מדווח בהרחבה על האירוע |
|
yentes m. pl. |
היוצאים, העוזבים |
the departing, the leaving |
|
los yentes i los vinientes |
ההולכים והשבים |
|
yeriz (t.) m. |
ביב, ביוב |
sewer |
|
boka de yeriz (t.) |
פה מלוכלך, ''ג'ורה'' |
|
echar piedras al yeriz (t.) |
לשאת ולתת עם גסי רוח |
|
avrir yeriz |
לתת הזדמנות לאדם גס לשפוך מפיו עלבונות וגידופים |
|
yerlí (t.) m. & adj. |
יליד, בן המקום, באלאדי |
native, local, baladi |
|
los yerlís (t.) |
הילידים, בני המקום |
|
ropa yerlía (t.) |
מוצרים מייצור מקומי |
|
yerme (2) m. |
תולעת |
worm |
|
yerme i guzano |
זחל ותולעת - קיצו של כל חי |
|
yerrado adj. & adv. |
שגוי, מוטעה, משובש; בצורה מוטעית |
wrong, misguided, distorted; erroneously |
|
estar yerrado |
לטעות, לשגות |
|
kitar yerrado a uno |
להעמיד מישהו על טעותו |
|
sefer (ebr.) yerrado |
ספר תורה פסול |
|
tener sefer (ebr.) yerrado |
לטעות טעות חמורה; להחליט בהתבסס על טעות |
|
kamino yerrado |
הדרך הרעה, דרך הרשע |
|
kuento yerrado |
חשבון שגוי |
|
salir yerrado |
להתגלות כשוגה בעקבות בדיקה/אימות/ביקורת (בקשר למשהו שהוצהר בוודאות) |
|
la ora esta dando yerrado |
האורלוגין (השעון) אינו משמיע את השעה הנכונה |
|
yerrar v. |
הטעה |
to mislead |
|
pushar a yerrar |
להביא לידי טעות |
|
si no me yerro |
אם אינני טועה, אלא אם כן אני טועה |
|
me yerrí |
סליחה טעיתי! (נאמר בתגובה אירונית כאשר הצעה מעולה ואטרקטיבית נדחית בלי דיון ועיון של ממש) |
|
yerrarse v. refl. |
טעה, שגה, תעה |
to make a mistake, to err, to go astray |
|
ke no se yerra nunka |
שאינו טועה אף פעם |
|
yerro (1) m. |
שגיאה, טעות, משגה, שיבוש |
error, mistake, disruption |
|
kaer en yerro |
לטעות |
|
kitar yerro a uno |
להראות למישהו את טעותו |
|
por yerro |
בטעות |
|
rekaer en yerro |
לחזור לסורו |
|
yerro de penina (it.) |
פליטת קולמוס |
|
es yerro |
זו טעות! |
|
salvo yerro o olvido |
אלא אם כן טעינו או שכחנו; טל"ח (טעות - לעולם חוזר) |
|
por yerro o por olvido |
בשל טעות או שכחה |
|
kometer un yerro |
לשגות |
|
adovar un yerro |
לתקן את הטעות |
|
yerro de suma |
טעות בחיבור המספרים, בחישוב הסה"כ |
|
yerro de biervo |
טעות במלה, פליטת פה |
|
yerro d'eskritura |
טעות בכתיבה, פליטת קולמוס |
|
yerushá (ebr.) f. |
ירושה, מורשה |
inheritance, legacies |
|
es yerushá (t.) de mi padre |
זו ירושת אבי; זו עצת אבי על ערש דוי |
|
yerva f. |
עשב, דשא; טחב |
grass; moss |
|
yerva blanka |
עוזרד |
|
yerva shavonal |
בורית כרשינא (מסממני הקטורת) |
|
yerva no kome |
הוא אינו אוכל שחת - הוא אינו עושה דבר בחינם (רמז על הצורך לגמול עבור השירות) |
|
yervezikas f. pl. |
העשבים הראשונים המנצים באביב |
the first grasses to sprout in spring |
|
akojer las yervezikas |
ללקט ירק (ערב שביעי של פסח יוצאים הילדים ללקט ירק לקשט את הבית: "סאנת חאדרה") |
|
yeshivá (ebr.) f. |
ישיבה (מקום לימוד); ישיבה, הסבה |
yeshiva (rabbinical college); sitting |
|
tener yeshivá |
לקבל פניה של אישיות נכבדת לביקור ביום ובשעה היעודה |
|
yesod (ebr.) |
מתינות; יסוד |
moderation; foundation |
|
kon yesod (ebr.) |
במתינות, במידה |
|
yesurim (ebr.) m. pl. |
סבל, ייסורים |
suffering, agony |
|
travar/pasar yesurim (ebr.) |
עבר ייסורים |
|
yeudí (ebr.) m. & adj. |
יהודי |
jewish |
|
yeudí es |
הוא אחד משלנו, בן עמנו |
|
yevar/yevarse v./v. refl. |
לקח, נטל, נשא, הביא; ''סחב'', גנב, גזל; הוביל, הוליך, נהג, העביר; נשא; לבש; הכיל; סבל, התיסר |
to take, to carry, to bring; to steal, to rob; to lead, to drive, to convey; to wear; to contain; to suffer |
|
ya se lo yevan |
עומד למות |
|
estar de mal yevar |
נראה חולני וחלש |
|
me están yevando |
אני עומד להתעלף |
|
yevar arma |
לשאת נשק |
|
yevar atrás |
לקחת בחזרה |
|
yevar de aki aya |
ללכת רכיל, להפיץ שמועה |
|
yevar el echo |
לנהל את העסק |
|
yevar el pato al orno |
לסבול את תוצאות מעשיו של מישהו אחר |
|
yevar en palavras |
להבטיח בלי לקיים |
|
yevar entre los ojos |
להשגיח בשבע עינים |
|
yevar i traer |
ללכת רכיל, להוציא לעז |
|
yevar kon sus aguas |
להביא בחשבון את הרגליו וטעמיו של מישהו |
|
yevar sar (ebr.) |
לדאוג מאוד |
|
yevar vestido a la franka |
להתלבש בלבוש אירופאי |
|
yevarse lo seko i lo vedre |
לחטוף הכל |
|
al bedahey ke lo yeven! |
קללה: שיובילוהו לקבורות! |
|
el guerko se lo yeve! |
ייקחהו השד! |
|
kon ti no te lo vas a yevar |
את הכסף הרי לא תישא אתך לקבר! |
|
me lo yevates de la boka |
לקחת את המלים מפי, עמדתי לומר זאת |
|
no yeva ni bragas ni yeva kalsas al pie |
עני מרוד וחסר כל |
|
un Dio solo save lo k'está yevando |
רק אלוהים יודע מה רב הסבל העובר עליו |
|
yevar aniyos |
לענוד טבעות |
|
yevar bastón |
לשאת מקל הליכה |
|
yevar chapeo (fr.) |
לחבוש כובע |
|
yevar djoyas |
לענוד תכשיטים |
|
yevar en la boka a uno |
ללכת רכיל במישהו |
|
yevar en prezo |
להוביל לכלא |
|
yevar al kamino derecho |
להדריך בדרך הישר |
|
yevar franka/devantal |
ללבוש סנור של תלמידי בית ספר/ללבוש סנור של עקרת בית |
|
yevar kofia |
לחבוש קופיה (שביס נשי) |
|
yevar kuchiyo/revolver |
לשאת סכין/אקדח |
|
yevar sharga |
להשתייך למעמד הנמוך ביותר |
|
yevar una karta |
לשאת מכתב |
|
yevarse al sol |
לגנוב לאור יום, לעיני כל |
|
yevarse el kaldo/la telada |
לקחת את הנתח השמן |
|
yevarse la kolada |
לתפוס את הנתח השמן בחלוקה |
|
yevarse un echo |
לשדוד את העסק ממישהו |
|
yevarse un posto |
לסלק מישהו ולתפוס את משרתו |
|
yevarse une idea |
לגנוב רעיון ממישהו |
|
yevar mal por zorlá (t.) |
לסבול את אי הנוחות אף על פי שניתן היה למנעה בקלות |
|
yevar estrechura |
לסבול ייסורים |
|
ya la yeva enriva |
כל הסימנים מראים שהוא סובל משחפת |
|
no la yeva muncho |
זה לא יימשך עוד הרבה - תוך זמן לא רב הוא יידרדר למצב גרוע; (לגבי חברה:) היא נעה במהירות לקראת פשיטת רגל |
|
aínda la yeva |
הוא יוכל להחזיק עוד מעמד, הוא אינו נכנע בקלות! |
|
la yeva otro un anyo dos |
הוא יוכל להחזיק מעמד עוד שנה שנתיים |
|
yibí (t.) adj. & adv. |
כמו, דומה ל-, כ-; בלי להתלונן, בלי לערער |
like, similar to, as; without complaining |
|
bey yibí/pashá yibí |
הוא כמו ביי או פאשה |
|
achetar/abokar kavesa pashá yibí |
להכניע עצמו ולהיענות לדרישותיהם של אחרים בלי מחאה או תלונה |
|
yidish (1) (t.) m. |
הילוך, קצב הליכה; תהליך, התפתחות |
gait, pace of walking; process, development |
|
tomar buen yidish (t.) |
להתקדם לקראת שלימות |
|
yo pron. pers. |
אני |
I |
|
estar ke tu ke yo |
להיות מקורב מאוד, בקשר אינטימי |
|
yo ke te parí |
אני מכירך לפני ולפנים, לא תוכל ''לעבוד'' עלי |
|
yo padre |
אני המחליט, אני הפוקד, לי מגיע החלק הטוב ביותר |
|
yo por mi |
בכל הנוגע אלי, לכשעצמי |
|
yo so yo me lo valgo |
גאוותן, ''אני ואפסי עוד'' |
|
yo primero/yo akonanto |
אני הראשון, לי זכות הבכורה לקבל את השירות הטוב ביותר |
|
yo se? |
אני יודע? מנין לי לדעת? אינני יודע על מה אתה מדבר, אותי זה לא מדאיג כלל |
|
ke se yo? |
מה אני יודע? אין לי שום מושג, פעלתי מבלי שיתדעו אותי על כך, וכלל לא אכפת לי אם זה מטריד מישהו |
|
ke ke diga yo? |
מה אוכל עוד לומר? סיפרת לי על צרותיך ומכאוביך, מהם כל אלה לעומת צרותי ומכאובי שלי? |
|
yok (t.) adv. |
אין, לא נמצא |
not found |
|
azer yok (t.) |
להעלים, לסלק |
|
azerse yok (t.) |
להעלם |
|
yok djanum! (t.) interj. |
בשום אופן! לא יאמן! |
|
yok yok dunyade! (t.) |
מעולם לא היה! |
|
yol (1) (t.) m. |
דרך |
way |
|
yol parasí (t.) |
אגרת דרכים; אשרת נסיעה; דמי כיס |
|
yol teskeresí (t.) |
אשרה, דרכון |
|
yorado adj. |
שניתן בבכי, בלי רצון, בעל כרחו |
given in tears, unwillingly, against one's will |
|
pan yorado |
פת לחם הניתנת שלא ברצון |
|
yorar v. |
בכה |
to cry |
|
de yorar |
מעציב, מצער, מעורר בכי, מזעזע |
|
estar yora yora |
לבכות בלי הפוגות |
|
yora yorando |
עושה זאת בקושי, איך שהוא |
|
yorar a uno |
לבכות על מישהו (אחר מותו) |
|
yorar lagrimas de sangre |
לבכות בלב מלא מרירות |
|
yorarla |
לסבול את התוצאות הגרועות של משהו |
|
ya es de yorar |
באמת יש להצטער ולבכות על כך ולהכמיר רחמים (נאמר לפעמים באירוניה על מישהו אמיד ובעל הון המתאונן כי נבצר ממנו להשיג דבר מה) |
|
yorar kon sanglutos |
להשתנק מבכי |
|
yorar kon émpido |
לבכות מתוך התייפחויות וגניחות |
|
estankar de yorar/kedar de yorar |
לחדול מבכי, להפסיק לבכות |
|
yorándolo ke se murió mansevo |
בכו לנפטר בדמי ימיו |
|
tener por ken yorar |
יש לו די טרדות וצרות משל עצמו כדי לא להיות נטרד במכאובות של אחרים |
|
se yo el ke lo yoro siempre |
אני הוא זה המשמש תמיד קרבן חף מפשע/שעיר לעזאזל |
|
ya se lo yoro |
הוא חזה את הטרדות שנכונו לו |
|
ken le va yorar? |
מי מאתנו יחטוף מן הבוס את הגערות והעונש (בעקבות הפאשלה)? |
|
el se lo va yorar |
עליו יפלו כל הגערות והנזיפות, הוא ישלם את מחיר הפאשלה שאחרים עשו |
|
yorar los bokados |
ראה למגינת ליבו איך אחר זוכה במה שצריך היה להיות שלו |
|
yoro m. |
בכי, נהי, הי |
cry |
|
estar en un yoro |
לבכות ללא הפסקה |
|
amahar el yoro |
חדל/נרגע הבכי |
|
le tomó/le saltó el yoro |
הוא פרץ בבכי |
|
kedar en el yoro |
לבכות בלי הפוגות, בלי יכולת לעצור את הבכי; לחוות עצירה אכזרית ומניעה על הסף של עונג גדול |
|
deshar en el yoro |
לסכל בזדון עונג שהיה צפוי בוודאות |
|
yoros i endechas/yoros i alguayas |
בכי ונהי, בכי וקינות |
|
yoynum (t.) m. |
חשק |
desire |
|
ya se le izo el yoynum |
בא לו החשק |
|
yugo m. |
עול (על צואר בהמה), עבדות; חריצות, להיטות |
yoke (on the neck of an animal), slavery; diligence, eagerness |
|
asoltar el yugo |
להשתחרר מן העול |
|
meterse kon yugo |
להכנס לעבודה בהתלהבות ולהיטות |
|
tener el yugo al garón (ebr.) |
להיות משועבד למישהו, להיות תחת פקודתו |
|
el yugo de la pará |
סגידה והשתעבדות לממון, שאיפה להתעשרות |
|
fuir del yugo |
לפרוק את עול השעבוד |
|
yular (t.) |
אפסר, מושכות |
halter, reins |
|
no desharse meter yular (t.) |
לא לתת שירמוהו |
|
yullé (t.) m. |
כדור רובה, פגז ; משקולת |
rifle bullet, shell; weight |
|
arrojar un yullé |
לירות פגז; להטיח דברי עלבון |
|
yurek (t.) m. |
אומץ לב, עוז, תעוזה |
courage, fortitude, audacity |
|
dar yurek |
לעודד |
|
kortar el yurek |
לרפות ידים |
|
pedrer yurek (t.) |
לאבד את האומץ |
|
yurria! (t.) interj. |
קדימה! |
forward! |
|
azer una yurria (t.) |
לעשות מאמץ משותף |
|
yurultú (t.) m. |
רעש |
noise |
|
alevantar yurultú (t.) |
להקים רעש |
|
zadé (t.) m. |
אציל, בעל יוחסין; אליטה, מעמד גבוה |
noble, of noble birth; elite, high class |
|
es de los zades (t.) |
הוא משתייך למשפחה מיוחסת ידועה ועשירה |
|
zahmet (t.) f. |
עצב, סבל, טרדה |
sadness, suffering, annoyance |
|
dar zahmet (t.) |
לכפות מאמץ |
|
travar zahmet (t.) |
לעבור סבל |
|
zahró adj. |
חמוּר, גרוע |
severe, bad |
|
pinta ve zahró |
נאמר על דבר מה מאיכות גרועה |
|
zahú/zahud (ebr.) m. |
זכות; מצווה; חסד; כבוד, יוקרה; גמול |
merit; commandment; kindness; honor, prestige; reward |
|
azer por zahú (ebr.) |
לעשות שלא על מנת לקבל פרס; לעשות למען |
|
ganarse zahú (ebr.) de un alma |
לעזור למישהו הנתון במצב מיואש |
|
mas zahú (ebr.) es ke |
צודק יותר |
|
por zahú (ebr.) |
בחסד, בצדקה |
|
por zahud! (ebr.) |
למען השם! רחמים! |
|
tener a zahú (ebr.) |
להחזיק במנהג דתי |
|
tener zahú (ebr.) |
להיות בעל מזל |
|
tener zahú (ebr.) a una ovra |
ליטול חלק בפעולת חסד ולהיות ראוי לגמול ממעל |
|
azer un zahú (ebr.) |
לגמול חסד |
|
el Dio ke mos de zahú (ebr.) de ver tal día! |
שאלוהים יזכנו לראות בבוא היום ובהתגשמות הדבר! |
|
kaza por zahú (ebr.) |
בית מחסה, מעון חסד ללא תשלום לנצרכים |
|
komer por zahú (ebr.) |
לאכול לחם חסד, להתכלכל מצדקה |
|
pedrer el zahú (ebr.) i el kavod (ebr.) |
לאבד יוקרתו וכבודו (בעקבות התחברות עם אנשים פחותים וכו') |
|
el Dio te de zahú (ebr.)/el Dio te de zahú (ebr.) i anyos de vida |
אלוהים יזכה אותך ויאריך שנותיך בנעימים! |
|
zahú (ebr.) ke tenga! |
(נאמר על מי שמזלזל בדבר טוב שבהישג ידו:) צריך היה להיות מאושר אם דבר זה נפל בחלקו! |
|
zap/zapt (t.) m. |
השתלטות, ריסון |
takeover, restraint |
|
azer zapt (t.) |
להשתלט, לרסן |
|
no se aze zapt (t.) |
אי אפשר להרגיעו ולרסנו |
|
zarar (t.) m. |
נזק |
damage |
|
kitar el zarar (t.) |
לאזן את ההפסד ברווח במקום אחר |
|
zarar yok (t.) |
לא איכפת, לא משנה |
|
azer zarar (t.) |
להזיק, לגרם הפסד |
|
zarzavat/azarzavá (t.) f. |
ירק, ירקות |
vegetable |
|
supa de zarzavat (t.) |
מרק ירקות |
|
zavach m. |
זפת |
tar |
|
preto zavach |
שחור כזפת |
|
zaval (t.) m. |
דבר מעורר רחמים |
a pitiful thing |
|
dar zaval (t.) |
לעורר רחמים |
|
zayeret (t.) m. |
אספקה, מצרכים |
supply, groceries |
|
echarse zayeret (t.) para la inviernada |
להכין את האספקה והמצרכים לעונת החורף |
|
ze- el ze (ebr.) m. |
הלה (משמש כאשר מדברים על נוכרי, כדי שלא יבין) |
that one (used when talking about a foreigner, so that he doesn't understand) |
|
el ze (ebr.) kere lo suyo |
התינוק שכאן תובע את המגיע לו |
|
zehut (ebr.) m. |
שבר עבודה/שירות; תגמול ל''כלי קודש'' על שירות דתי |
work/service pay; reward for religious service |
|
komerse el zehut (ebr.) i el kavod (ebr.) |
לבזבז את כל הרווחים; לנצל נדיבותו של נדבן |
|
arresevir su zehut (ebr.) |
לקבל את שכר העבודה המגיע לו |
|
demandar su zehut (ebr.) |
לתבוע את שכר העבודה המגיע לו |
|
zelo m. |
קנאה; להט |
jealousy; passion |
|
meterse kon zelo |
להכנס לעניין בהתלהבות רבה |
|
zemán (ebr.) m. |
זמן, תקופה |
time, period |
|
al zemán (ebr.) |
לפנים, מקודם |
|
un zemán (ebr.) |
פעם, אי פעם |
|
zemberé (t.) m. |
בריח; פרץ צחוק |
a bolt; a burst of laughter |
|
meter el zemberé (t.) a la puerta |
לנעול את הדלת; נעל דלתו בפני |
|
zembil (t.) m. |
סל נצרים, תיק כתף |
wicker basket, shoulder bag |
|
salir kon el zembil (t.) al ombro |
לצאת לבקש פרנסה (בלי תכלית מסויימת) |
|
zemirot/zemirod (ebr.) f. pl. |
זמירות |
singing |
|
dezir las zemirot (ebr.) en kaza i la tefilá (ebr.) al kal (ebr.) |
לומר את הזמירות שלפני שחרית בבית ולהתפלל שחרית בבית הכנסת |
|
zera/zerah (ebr.) |
זרע, גרעין; מקור, מוצא; צאצאים |
seed; origin; offspring |
|
zera (ebr.) de azno/perro/bovo/mamzer (ebr.) |
זרע חמור!/כלב!/שוטה!/ממזר! |
|
zerah levatala (ebr.) |
זרע לבטלה, השחתת זרע |
|
zero m. |
אפס |
zero |
|
es un zero |
הוא אפס מאופס |
|
ziafét (t.) |
סעודה, משתה, בנקט, מסיבה |
feast, banquet, party |
|
azer ziafét (t.) |
לערוך משתה |
|
zihir (t.) m. |
רעל, ארס |
poison, venom |
|
kara de zir (t.) |
אדם שפניו זועפות וקודרות תמיד |
|
el zir (t.) l'esta korriendo por la kara |
הרעל נוטף מכל נקבובית שבפניו |
|
azerse entero un zir (t.) |
להיות לאגרסיבי וזועף |
|
zilkadé (t.) adj. |
עני מרוד |
poor |
|
kedar zilkadé (t.) |
להשאר בחוסר כל |
|
estar zilkade (t.) |
להיות ''תפרן'' |
|
zíngano/zinganó (t.) m. |
צועני |
gipsy |
|
ser zíngano (t.) |
להיות קמצן |
|
zingí/zingín (t.) f. |
משוורת, ארכוף |
stirrup |
|
estar el pie/kon el pie a la zingí (t.) |
נכון לצאת; להמצא על דרך ההצלחה |
|
zir (t.) m. cf. zihir |
|
|
|
azerse entero un zir (t.) |
להפוך לזעפן ותוקפני |
|
kara de zir (t.) |
פנים חמוצות; אדם קודר |
|
zit (t.) m. |
גועל; הדבר הנגדי, אנטי תזה |
disgust; the opposite, antithesis |
|
azer zitis |
'להקהות את שניו'' – לנזוף בו |
|
ziyán (t.) m. |
נזק |
damage |
|
azer ziyán (t.) |
לגרום נזק |
|
kitar el ziyán (t.) |
לתקן את הנזקים, לשקם מן ההרס |
|
ziyara (t.) f. |
עליה לקברי צדיקים, זיארה |
pilgrimage to the graves of the righteous |
|
ir a ziyara (t.) |
להשתטח על קברי צדיקים |
|
ziyet (t.) m. |
הטרדה, הקנטה; עינוי |
harassment, teasing; torture |
|
travar ziyet (t.) |
לסבול עינויים |
|
dar ziyet (t.) |
לענות, לגרום סבל |
|
kon ziyet (t.) |
בקשיים רבים |
|
zor (t.) m. |
קושי; צרה, בעיה; מאמץ |
difficulty; trouble, problem; effort |
|
travar zor (t.) |
לעמוד בפני קשיים |
|
zor zaman (t.) |
לעתות מצוקה |
|
darse zor (t.) |
להתאמץ |
|
zorlá/zorlán (t.) adv. |
בכוח, בניגוד לרצון, בכפיה |
by force, against one's will, by compulsion |
|
azerse hazino por zorlá (t.) |
להיות היפוכונדר (''לחלות בכוח'') |
|
komer por zorlá (t.) |
לאכול בלי תאבון |
|
zorlá (t.) embrolio? |
מדוע ללכת מרצונך החופשי לבקש צרות ותסבוכות? |
|
zorlá (t.) penar? |
מדוע לתת עצמך לעינוי שיכולת למנוע בקלות? |
|
por zorlá (t.) |
מבלי שהדבר יהיה נדרש ועונה על צורך כלשהו |
|
hazino por zorlá (t.) |
חולה שהביא על עצמו מחלה שיכול היה למנוע |
|
zulam adj. |
חסר כל |
destitute |
|
estar/kedar zulam (t.) |
להיות/להישאר בחוסר כל |
|
zulfo m. |
גפרית |
sulfur |
|
flor de zulfo |
אבקת גפרית |
|
zurna (t.) m. |
זורנה, חצוצרה, חליל רועים |
zorna, trumpet, shepherd's flute |
|
daul zurna (t.) |
תזמורת שמחות כפרית |