חזרה לדף הראשי של מכון מעלה אדומים tornar a la pajina prinsipal
del Instituto
חזרה לדף הראשי של אוצר הלשון הספניולית tornar a la pajina prinsipal del Trezoro
|
אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה – המילון המקיף ההיסטורי מילון הניבים וצירופי הלשון לפי סדר אלפביתי |
|
Trezoro
de la Lengua Djudeoespanyola (ladino) a traves de las
Epokas - Diksionario amplio istoriko
Diksionario de lokusiones i ekspresiones Segun el orden alfabetiko |
|
a prep. |
ל-, אל, ב- |
to, unto, in, at. |
|
a mi/ti/el/eya |
לי/לך/לו/לה |
|
abandonar v. |
עזב, נטש, זנח; הזניח, הפקיר; ויתר על; דחה; התפטר, הסתלק |
leave, abandon, desert, forsake; cast off, neglect; forfeit; reject; resign, leave. |
|
abandonar su relijión |
המיר דתו, כפר בדתו |
|
abandonar las mitsvot |
לפרוק עול מצוות |
|
abandonar su lugar |
עקר ממקומו |
|
abarabar (t.) adv. |
ביחד |
together, jointly, in unity |
|
azer abarabar (t.) |
לחבר, לעשות יד אחת עם |
|
azerse abarabar (t.) |
להתחבר, לעשות יד אחת (עם אנשים מדרגה נמוכה יותר) |
|
abash- no sale abash (t.) |
לא לצאת ראש עם מישהו |
to not get along with someone |
|
salir abash (t.) kon |
הצליח, גבר על, הכניע; עמד על דעתו |
|
abashamiento m. |
ירידה; הורדה |
descent, drop; lowering. |
|
abashamiento de tensión |
הפגת מתח |
|
abashar v. |
ירד, פחת; הוריד, הפחית, הנמיך; העמיק (בשאלה/נושא) |
decline, descend, come down, to be reduced, to be lessened; lower, reduce, diminish; to deepen, to go deeper |
|
abashar de valor |
ירד ערכו, פוחת |
|
abashar el komer |
הוריד את התבשיל המוכן מעל האש |
|
abashar eskalon |
ירד ממעלתו, נסוג |
|
abashar al charshi |
הלך לעבודת יומו |
|
abashar de novia |
יציאתה החגיגית של הכלה מלווה במשפחתה מביתה אל החופה |
|
abashar livros |
לעיין לעומק (בהסתמך על המקורות) בשאלה שעל הפרק - נאמר לעתים באירוניה |
|
va abashar la ley |
"התורה תרד שוב משמים" - נאמר בלעג על מישהו השקוע בהגזמה בתפילתו |
|
le abasho la bovedad |
השתטה, נהג כשוטה |
|
le abasho la nevua (ebr.) |
זכה לגילוי משמיים, זכה לרוח נבואה - נאמר בלעג על מי שמנסה להתנבא על העתיד לקרות |
|
abashar kalambre |
נתקף בעווית |
|
abasho la derusha |
ירד ערפל על הארץ |
|
abasho sekera |
החלה תקופת יובש, החלה בצורת |
|
abashar kon fuersa |
ניתך |
|
abashar la luz |
לעמעם/לעמם את האור |
|
abashar de grado |
להוריד בדרגה |
|
abashar la bandiera |
להרכין את הדגל, להוריד את הדגל (לחצי התורן) |
|
abasho piedra del korason |
נגולה אבן מעל ליבו |
|
abasho adv. |
מטה, למטה |
down, downward |
|
abasho! interj. |
מטה! |
|
abasho del ombligo |
מתחת לטבור, מתחת לחגורה |
|
de arriva abasho |
בערבוביה |
|
irse abasho |
להתקלקל |
|
irse de abasho arriva |
להתהפך |
|
los de abasho |
שדים, רפאים (''שוכני מטה'', ''דרי מטה'') |
|
traer los sielos abasho |
להגזים, לתת ערך מופרז לדבר פחות ערך |
|
echarselo abasho |
לבלוע בחופזה (מאכל, משקה) |
|
echar abasho |
לצמצם, לבצע הפחתה (בחשבון/בחשבונית) |
|
mirar mas abasho de si |
להצטנע, להפחית בערך עצמו, להיות משולל שאיפות |
|
abasho abasho |
המרתף, החלק הנמוך ביותר |
|
abasho! |
אַרְצָה! |
|
abastar v. |
הספיק |
to be sufficient |
|
mos abastava! |
דיינו! |
|
le abasto |
מצאה ידו |
|
abastesimiento m. |
הספקה, אספקה, צידה |
supply, provisions |
|
dar abastesimiento |
לספק, לספק צרכים |
|
abasto m. |
הספק; כמות מספקת |
output; sufficient amount |
|
dar abasto |
מסוגל לבצע, יש לו היכולת לבצע/לספק דרישות העבודה |
|
abatir v. |
דיכא, השפיל העיק על; פגע ב- הלם, היכה, המם; הפיל, הפיל ארצה, מיגר; התיש; פחת |
to depress, oppress, humiliate, to press on; to harm something/someone, to beat, to strike, to hit, to stun, to shock; to drop, to drop down, eradicate; to wear out, exhaust; decline |
|
abatir de kanseria |
לעייף, לייגע |
|
abatir la fambre, la sed, el eskarinyo |
להרגיע את הרעב/הצמא/הגעגוע |
|
abatir la kolada |
להשרות את הכביסה במים צלולים כדי להסיר לכלוך |
|
abatir las kartas |
להציג את הקלפים על השולחן (במשחק) |
|
abatisión f. |
דכאון, תשישות |
depression, exhaustion, feebleness |
|
abatisiones |
עלפון, אבדן הכרה |
|
estar kon abatisiones |
לשקוע בדכאון, בדכדוך פיזי ונפשי |
|
abech (t.) adv. |
לחינם, לשוא, בלי תועלת |
in vain, for nothing, futilely, without benefit |
|
aferrar abech (t.) |
לרדוף אחר צל, להשיג הצלחה מדומה, להיות באשליית הצלחה |
|
abediguar v. |
תמך, סעד, סייע, חיזק; החיה |
to support, take care of, to nurse, to help, assist, strengthen; resuscitate, revive |
|
abediguar almas |
פיקוח נפש |
|
abismo m. |
תהום |
abyss, chasm |
|
echar al abismo |
לזרוק לתוהו, להרוס, לזרות לרוח |
|
kaer al abismo |
להתנוון, להדרדר |
|
abitasión f. |
מגורים, בית, דירה |
residence, home, house, apartment |
|
abitasión provizoria |
דירת עראי |
|
ablandar v. |
ריכך |
soften |
|
ablandar a uno |
להביא מישהו לידי ויתור |
|
abokar v. |
היטה, כפף, הרכין |
to tilt, to bend, to bow, to bend down |
|
abokar kavesa |
הרכין ראש, נכנע |
|
abokarse v. refl. |
גחן, התכופף, רכן, היטה עצמו, השתחווה; נעתר; נכנע, השפיל עצמו |
to lean, to stoop, bend over, bend forward, to tilt oneself, bow down; accede; to surrender, to degrade oneself, to humble oneself |
|
abokarse kon el kliente, sin korredor |
להוועד עם הלקוח ללא מתווכים |
|
aboltar v. |
סובב, הקיף; הפך; חזר, שב, הלך בחזרה; החזיר; הפנה; החליף; השתנה |
to turn, to spin, to surround; to turn over an object; to return, to come back, go back; return an object; refer; replace; to become changed |
|
aboltar la kara |
להסב ראש; להפנות עורף, לסרב לכל הצעה |
|
aboltar la nave, el kavayo, la karrosa |
להפנות את כלי התעבורה ולשנות כיוון |
|
aboltar d'idea |
לשנות דעה |
|
aboltar foja |
"להפוך דף" - להתחיל להתעסק בעניין אחר |
|
aboltar kaleja |
להחליף עיסוק |
|
aboltar marro |
לשנות את הטקטיקה |
|
aboltar de polítika |
לשנות את המדיניות |
|
aboltar aver |
להחליף אווירה, לצאת לנופש |
|
aboltar savor |
לשנות את הרגלי האכילה, לשנות באופן קיצוני את אורח החיים |
|
aboltar a shaká |
לפרש את הדברים הנאמרים כבדיחה |
|
aboltar palavra |
לשנות את נושא השיחה |
|
abolta lashón, abolta lakirdi |
חדל לדבר על כך, זה אינו ראוי |
|
abolta facha |
חדל להחמיץ פנים, שנה את מצב הרוח |
|
aboltar las kozas |
לשנות את העובדות הרלבנטיות באופן המעוות את משקלן |
|
aboltarse v. refl. |
התהפך; הסתובב; חזר מנסיעה; שינה טעמו; המיר דתו |
turn over; turn around; to come back from a trip; to change taste; to convert religion |
|
aboltarse kontra uno |
להתייצב כנגד מישהו, להיות לו לאוייב |
|
se aboltan los dientes |
הדבר עולה הון, הוא עובר את גבולות התקציב |
|
abonarse v. refl. |
חתם/נעשה מנוי (על כתב עת וכו'); "נתקע"; הפחית, עשה הנחה |
sign/to become a subscriber (to a magazine etc.); become stuck; reduce; to give discount |
|
abonarse al banyo, al kabiné |
"חתם קבע" על האמבטיה/על השירותים - תפס אותם לזמן מופרז |
|
aborreser v. |
שנא, תעב, בחל ב-, מאס |
hate, loath, despise, to abhor, detest |
|
azer aboreser |
השניא |
|
abrigarse v. refl. |
תפס מחסה, חסה בצל,התגונן |
to take cover, to be under the protection of, to defend oneself, to protect oneself |
|
abrigarse a la solombra |
לחסות בצל .. |
|
abrigo m. |
מקלט, מחסה |
shelter, refuge, hideout |
|
al abrigo de |
בחסות, בהגנת |
|
ayar abrigo |
למצוא מקלט |
|
abstener/abstenerse v./v. refl. |
נמנע |
avoid, abstain from |
|
abstenerse de los plazeres de la vida |
מדיר עצמו מהנאות החיים, מסתגף |
|
achake m. |
תירוץ, אמתלה, תואנה; סיבה, גורם |
excuse, pretext; cause, reason |
|
achakes ke |
מאחר ש-, בגלל ש- |
|
achakes de |
בשל, בגלל, בעטיו של, מאחר ש-, בגלל ש- |
|
bushkar achakes |
לחפש תרוצים, לבקש אמתלה, לבקש עילה (לריב) |
|
kon achakes |
בתרוצים |
|
acheto (it.) m. |
הסכמה, הסכם |
consent, agreement |
|
tomar el acheto |
לקבל הסכמת |
|
dar el acheto |
להסכים, לתת הסכמתו |
|
achik (t.) adv. |
בבהירות, בבירור |
with clarity, clearly, explicitly |
|
achik dalavera (t.) |
זיוף, רמיה |
|
achikyozluk (t.) m. |
תחבולה ערמומית; "חריפות" (באירוניה) |
cunning trick/ruse; sharpness, acuteness (ironical) |
|
El achikyozluk lo mata! |
הוא טיפש גדול! |
|
achunkarse (vulg.) v. refl. |
ישב בכבדות - מכוון למי שהתיישב שלא לרצון; התישב בכריעה; נהפך לנכה |
to sit heavily - referes to someone who sits unwillingly; to sit crouched; to become crippled |
|
achunkarse en kaza |
נשאר בבית |
|
adalet (t.) m. |
שמחה, עליזות; גיבוב כלים וחפצים |
happiness, joy, cheerfulness; pile of objects and instruments |
|
estar en el adalet |
להיות שרוי בשמחה |
|
adanearse v. refl. |
עצר עצמו, נמנע, התאפק |
to stop oneself, avoid, abstain, refrain, to restrain oneself, to hold back |
|
adaneate! |
עצור! |
|
adar (ebr.) m. |
אדר, חודש אדר |
adar (Jewish month) |
|
Adar shení (ebr.) |
אדר ב' (בשנה מעוברת) |
|
adelantado adj. |
מתקדם, מתקדם בדעותיו; מוקדם; כשרוני |
advanced, advanced in his opinions; early; talented, skillful |
|
de adelantado |
מראש |
|
pagar adelantado |
לשלם מראש |
|
adelantarse v. refl. |
התקדם; קידם פני הרעה, מנע |
to advance, to progress, to face evil, prevent |
|
adelantarse a un konkorente |
להקדים את המתחרה, לשמוט את השטיח מתחת רגליו |
|
adelantre adv. |
קדימה, לפנים, הלאה |
forward, in front, further on, onward |
|
adelantre! |
קדימה! |
|
de agora adelantre |
מכאן ואילך, מעכשיו והלאה |
|
de aki adelantre |
מפה והלאה |
|
la ora va adelantre, la ora esta adelantre |
השעון מקדים |
|
adelantre vaya! |
בראוו! |
|
adet (t.) m. |
מנהג |
custom |
|
tener adet |
להחזיק במנהג |
|
adientro adv. |
בפנים, בתוך, בקרב; פנימה |
inside, amidst, among; inward |
|
adientro de |
בתוך |
|
meter adientro |
רימה, הונה, הערים |
|
no salir de adientro |
לא לצאת מהסבך |
|
koza de adientro adientro |
ידיעה מבפנים/מן המקור המוסמך ביותר |
|
ambezar de adientro adientro |
לקבל את המידע מן המקור הראשוני |
|
no manar de adientro |
זה אינו נובע אצלו מבפנים, אינו עושה זאת מתוך רצון וחשק |
|
estar adientro de un echo |
להיות בסוד העניינים |
|
tomárselo por adientro |
לקחת את הדברים ללב מבלי להראות זאת החוצה |
|
adientro de un punto |
כהרף עין |
|
adío (it.) m. |
שלום, להתראות |
hello!, goodbye |
|
el adío |
ברכת פרידה |
|
dar adío |
לתת ברכת פרידה |
|
estar en los adíos |
עומד לעזוב |
|
adió! interj. |
הו אלהים! |
o god! o my lord! |
|
Adió Sinyor del Mundo! |
הו רבונו של עולם! |
|
Adió Santo! |
אלהים! ריבונו של עולם! |
|
Adio Santo i Piadozo! |
אלהים הרחמן והרחום! |
|
adjabá? (t.) interog. |
האמנם? היתכן? |
is that so? can it be? |
|
adjabá (t.) ken sera? |
מי זה יכול להיות? |
|
adjaib (t.) adj. |
מפתיע, מוזר, מעורר השתאות |
surprising, odd, strange, brings about astonishment/amazement/wonder |
|
adjaib shey! (t.) |
דבר מוזר! |
|
adjem (t.) m. |
פרסי |
persian |
|
adjem pilav |
אורז מוכן בסגנון פרסי מעורב בחתיכות קטנות של בשר |
|
adjenimol! (t.) interj. |
לעזאזל! |
damn it! to hell with it! |
|
Adjenimol (t.) de akí! |
הסתלק לך! לך לעזאזל! |
|
adjidear (t.) v. |
ריחם |
to pity, to have mercy on |
|
de adjidear (t.) |
מעורר חמלה, מעורר רחמים |
|
adjidear pará |
לחסוך בהוצאות כספיות |
|
adjidear el tiempo |
לא להשחית זמן |
|
no adjidear su tiempo kuando se trata de fazer plazer |
אינו חס על זמנו כשמדובר במתן שירות |
|
adjidear esforsos |
אינו משקיע מאמצי שווא |
|
no adjidear pará |
אינו חס על הכסף, מוציא בלי היסוס או חרטה |
|
sin adjidear |
ללא הגבלה, כנדרש |
|
adjilé (t.) adv. |
בדחיפות, במהירות |
urgently, quickly, rapidly |
|
kaminar adjilé |
ללכת במהירות/בחיפזון |
|
adjilé adjilé |
בכל המהירות |
|
adjilé (t.) f. |
חפזון, פזיזות, מהירות |
haste, hurry, rush, rashness, recklessness, swiftness, quickness, speed |
|
kon adjile adv. |
במהירות, בחיפזון, בזריזות |
|
dar adjilé |
לזרז, לדחוף, לדרבן |
|
darse adjilé |
להזדרז, למהר, לחוש |
|
adjorno (it.) adv. |
בו ביום, באופן מעודכן |
at that day, in updated manner |
|
estar adjorno |
להיות מעודכן |
|
adjuntar v. |
חיבר, איחה, איחד, צרף, הוסיף, הצמיד, עשה אגודה אחת; כינס, אסף, הפגיש; שידך בין אנשים, הפגיש |
to link, connect, join together, merge, unify, join, add, attach, ; assemble, gather, collect; bring together (people), match (people) |
|
adjuntar paras (t.) |
לחסוך כסף |
|
adadjuntar timbros |
לאסוף בולים |
|
adjuntar kueshkos/botones/peninikas |
אצל הילדים: לאסוף גלעיני משמש (עג'ו)/כפתורים/ציפורני עט - כ"מטבע עובר לסוחר" ביניהם |
|
adjusto m. |
הסכם; תוספת, השלמה |
agreement; addition, supplement |
|
por adjusto |
בנוסף על כך, חוץ מזה, לא זו בלבד אלא |
|
admeter v. |
קיבל, הסכים, הודה |
accept, agree, admit, confess |
|
admeter su kulpabilidad |
להודות באשמה |
|
admirasión f. |
הערצה |
admiration |
|
tener en admirasión f. |
להעריץ |
|
adula f. |
שמחה גדולה |
great joy |
|
adula grande/preta! |
שמחת זקנתי! |
|
adulsar v. |
המתיק, ריכך, הקל; הגיש דברי מתיקה |
to sweeten, to soften, to relieve; to serve sweets |
|
adulsar la mano de un servidor |
לתת דמי שתיה לאדם ששירת אותך |
|
aedado m. & adj. |
זקן, קשיש, בא בימים; מבוגר |
old, elderly; adult |
|
persona aedada |
אדם מבוגר |
|
afalagarse v. refl. |
התנחם; הגיעו לידי הסכמה |
to be consoled; to come to an agreement |
|
se afalagaron de parte a parte |
הגיעו להסכמה מלאה ביניהם |
|
afanar v. |
עייף, הרעיב; השלה |
to be tired, to sturve; to delude |
|
afanar a uno kon palavras |
להשלות מישהו במלים יפות, להשיא ליבו של מישהו בדיבורים חסרי יסוד |
|
afartar v. |
השביע |
to satiate |
|
komer a afartar |
אכל לשובע |
|
afartarse v. refl. |
שבע |
|
|
no se lo afarta el ojo |
נפש לא תדע שובעה |
|
afartarse de todo lo bueno de este mundo |
ליהנות מכל מנעמי העולם הזה |
|
no afartarse de pan |
אינו משתכר אפילו כדי פת חריבה |
|
afeite m. |
קישוט, עיטור; איפור |
decoration, adornment; make up |
|
afeites . |
איפור, פוך |
|
aferrado adj. |
תפוס; נטרף מאהבה; שהודבק במחלה |
occupied; consumed with love; infected with a disease |
|
está aferrado kon una |
הוא מאוהב במישהי |
|
aferrar v. |
תפס, אחז, החזיק; תפס (שכלית), הבין; הגיע |
catch, hold; comprehend; to arrive |
|
aferrar por la yaká |
לאחוז מישהו בדש הבגד - לא להרפות ממנו |
|
aferrar a uno por el garón (ebr.) |
לאחוז מישהו בגרון - תחת איומים |
|
aferrar por la palavra |
לתפוס מישהו במלה |
|
aferrar kon la mentira |
לתפוס מישהו בשקר |
|
aferrar peshe godro |
העלה בחכתו "דג שמן" |
|
aferrar hazinura |
"תפס" מחלה |
|
le aferró ashlamá (t.) |
החיסון "תפס" (הצליח) |
|
no me aferra el meoyo |
אינני מסוגל לתפוס זאת |
|
aferrarse v. refl. |
נתפס, נאחז; התאהב; התעמת עם; ''תפס'' מחלה |
to be caught, to clutch at; to fall inlove; to confront; to 'catch' a disease |
|
aferrarse kon uno |
נכנס למריבה עם מישהו |
|
no se aferra ni al padre ni a la madre |
לא למצוא ידיים או רגליים (בחשבון) |
|
afikomín/afikumín (ebr.) |
אפיקומן |
afikoman |
|
kitar fin el afikomin (ebr.) |
הקיא את נשמתו |
|
afilú (ebr.) conj. |
אפילו |
even if |
|
afilú ke (ebr.) |
אפילו ש-, אף על פי ש- |
|
afirmado adj. |
חתום |
sealed |
|
el afirmado abasho |
החתום מטה |
|
afirmar v. |
אישר, אימת, קיים, חיזק, חתם, נתן תוקף; טען/הצהיר בתוקף |
confirm, verify, fulfill, to strengthen, to sign, validate; argue/to declare firmly |
|
afirmar una prometa, un neder |
למלא הבטחה, לקיים נדר |
|
afito m. |
מקרה; קלקול קיבה; עצירות (סלוניקי); צרה, בעיה |
occurrence; gastroenteritis; constipation (saloniki); trouble, problem |
|
por afito |
במקרה |
|
afito de masapan! |
סיכוי מקרי |
|
afito de bilibiz |
עצירות קשה |
|
aflamante adj. |
מזהיר, נוצץ; חדש |
bright, sparkling, shiny; new |
|
muevo aflamante |
חדש לגמרי, חדש ונוצץ |
|
afogar v. |
חנק, הטביע; העיק על |
strangle, drown; to press on, to give distress to |
|
afogar a uno |
לחנוק מישהו; לתפוס מישהו במילה |
|
afogarse v. refl. |
טבע, השתנק; השתעמם עד מוות |
drown, to choke; to be bored to death |
|
se afoga en un kopo d'agua |
הולך לאיבוד מול הקושי הזעיר ביותר הנקרה על דרכו |
|
ya se afoga por un kopo d'agua |
חש צמא גדול |
|
ya se afoga ke |
השתוקק ל- |
|
afrentar v. |
העליב; פגע ב-; יצא לקראת, התמודד עם, עימת |
to insult; to hurt a-; to go towards, to deal with, to confront |
|
afrentar la muerte |
להתגרות במוות |
|
afreskar v. |
רענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
refresh, to cool; to be cooled, to become cold; to become refreshed |
|
afreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
afriisionado adj. |
מעונה, סובל, מחוסר |
tormented, suffering, lacking |
|
estar afriisionado por komer |
שהרעיבוהו באכזריות |
|
aftahá (ebr.) f. |
תקווה |
hope |
|
aftahá (ebr.) to spiti (gr.) |
תקווה מפוקפקת |
|
no ay aftahá (ebr.) |
אבדה תקווה |
|
pedrer aftahá (ebr.) |
לאבד תקווה |
|
tener aftahá (ebr.) en el Dio/en el Todo Piadozo/meter la aftahá en el Dio |
שם מבטחו בשם |
|
aftira (t.) f. |
דיבה, רכילות, עלילה |
slander, gossip, plot |
|
echar aftira (t.) |
הוציא דיבה, העליל, ''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
afuera adv. |
בחוץ; חו"ל; בהשאלה: בבית הקברות |
out; abroad; in lending; at the cemetery |
|
afuera de |
חוץ מ-, להוציא, מלבד, זולת |
|
afuera de nos |
חוץ מאתנו,''שלא נדע'' |
|
afuera las karas |
''שלא נדע''; במחילה מכבודכם |
|
arriva afuera |
בית קברות, בית עלמין |
|
de afuera |
מבחוץ |
|
ir por afuera |
השתקע בחו''ל |
|
lo de afuera |
החוץ, מה שבחוץ |
|
afuera de la Puerta |
מחוץ לחומות העיר, בפרברים |
|
komer afuera |
אכול במסעדה (מחוץ לבית) |
|
deshar todo por afuera |
להותיר ערבוביה וחוסר סדר בבית |
|
se le ve todo por ahuera |
לבוש באופו מוזנח/בצורה חושפנית |
|
estar ahuera de perikolo |
להיות מחוץ לתחום הסכנה |
|
tomarselo solo por ahuera |
לקחת את הדברים בקלילות, בלי התרגשות יתר |
|
estar ahuera de si |
לצאת מן הכלים |
|
kaer ahuera |
לטעות בתחזית, ליפול מחוץ לתחזית |
|
salir ahuera |
לצאת לשירותים |
|
kitar ahuera |
להפסיק את העצירות (בעזרת תרופה משלשלת/פרי) |
|
ir ahuera |
לפקוד את המתים, לעלות על קבר |
|
favlar d'ahuera |
לנקוט עמדה בסכסוך מבלי להכיר את עמדות הצדדים |
|
estar d'ahuera |
לא להכיר את פרטי העניין |
|
saver las kozas d'ahuera |
להכיר את הדבר רק מתוך דברי אנשים |
|
por ahuera se sono |
עברה שמועה, "אנשים אומרים" |
|
tener entradas d'ahuera ahuera |
יש לו הכנסות מהצד |
|
kedar d'ahuera de un fecho |
לעמוד מן הצד, לא להכנס לתוך העסק |
|
dechidete o ahuera o adientro |
תחליט סוף סוף - כן או לא, האם אתה בעד או נגד |
|
viajar por ahuera |
לנסוע לחו"ל |
|
ahuera de mi vista!, ahuera de mis ojos! |
הסתלק לך, עוף מהעיניים שלי |
|
afuerte adv. |
בחוזקה |
with might |
|
venir afuerte |
להעלב, להפגע |
|
tomarse ahuerte |
לחוש טינה |
|
venir ahuerte, venir ahuerte a la muerte |
לחוש טינה עמוקה ביותר (ד מוות) כלפי מישהו |
|
afumado adj. |
מעושן, מלא עשן |
smoked, smoky |
|
un komer afumado |
תבשיל המריח מעשן |
|
agayas f. pl. |
שקדים (בגרון) |
throat tonsils |
|
se abolían las agayas |
המחיר גבוה מדי (קשה לבלוע אותו) |
|
apretar las agayas a uno |
לדחוק מישהו אל הקיר, ללחוץ עליו |
|
apretarse las agayas |
להיות לחוץ מבחינה כספית |
|
ágila f. |
נשר, עיט |
vulture, eagle |
|
azerse ágila, bolar komo la ágila |
ללכת מהר, לפעול במהירות, לרוץ אל המטרה |
|
ágila te lo do |
אני יכול להבטיחך שהוא עושה הכל במלוא המהירות |
|
agir (t.) adj. |
חזק |
strong |
|
kavé agir (t.) |
קפה חזק |
|
agir mushterí |
"לקוח רציני" - נאמר באירוניה על לקוח קמצן ועקשן שאינו מותיר לסוחר שולי רווח |
|
agora adv. |
עכשיו, כעת, עתה |
now |
|
de agora endelantre |
מכאן ואילך |
|
agora o nunka! |
עכשיו או לעולם לא |
|
ya pasó agora |
שכח ממה שהיה, לך קדימה! |
|
mas agora/agora agora |
עוד מעט/מיד |
|
k'es agora?! |
ומה עכשיו?! אתה מנסה לנצל עכשיו לרעה את ההזדמנות שנקרתה לך? |
|
agradar/se v./v. refl. |
נשא חן, מצא חן |
to please, to be liked |
|
le agradó la sena |
העיסקה הינה לטעמו |
|
agreado adj. |
שהחמיץ, חמצמץ |
that became sour, sourish |
|
vino agreado |
יין חמוץ |
|
los kos.huegros estan agreados |
המחותנים מחמיצים פנים זה לזה |
|
estar agreado kon uno |
להראות למישהו פנים חמוצות |
|
agrear/agrearse v./v refl. |
החמיץ; קלקל את היחסים; התרגז |
to become sour; to spoil the relationship; to become angry |
|
se le agreo el estómago |
''התהפכו מעיו'' |
|
agrear el estómago |
לגרום למצב רוח רע |
|
agro adj. |
חמוץ; כינוי לאדם מחוספס, רגזן, מחמיץ פנים, ממורמר |
sour; a nickname for a person who is rough, bad-tempered, bitter |
|
agro i dulse |
חמוץ-מתוק |
|
agro por agro |
חמוץ מאוד |
|
agro vinagre |
חמוץ מאוד, חמוץ כחומץ |
|
responder agro |
לתת תשובה חמוצה, לענות בחמיצות פנים |
|
agrura f. |
דברים חמוצים, ירקות כבושים בתחמיץ; חמיצות, מרירות, עוינות |
pickled things, pickled vegetables; sourness, bitterness, hostility |
|
agruras f. pl. |
צרבת |
|
favlar kon agrura |
לדבר במרירות |
|
agua f. |
מים |
water |
|
agua arrovada |
מים גנובים |
|
agua borikada |
מי בורית |
|
agua de Nisan |
מי ניסן (''תקופה'') |
|
agua de azar |
מי פרחי הדר |
|
agua de boda |
מי קידושין |
|
agua de kastanyas |
''מי ערמונים'' - קפה דלוח |
|
agua de kolonia |
מי קולון |
|
agua de la sota |
מים מאררים, מי סוטה |
|
agua de la tinaja |
''מי כד'' - קפה דלוח |
|
agua de lishía |
מי כיבוס (מרוככים באפר) |
|
agua de milisa |
מי תרנגון (תה צמחים) |
|
agua de pozo |
''מי בור'' - קפה דלוח |
|
agua de trushí |
מי כבושים |
|
agua de vidas |
מים חיים |
|
agua de vinagre |
מי חומץ |
|
agua dulse |
מים מתוקים |
|
agua manadera/agua manan |
מי מעיין |
|
agua manida |
מים עומדים, מים עכורים |
|
agua milizinuda |
מי מרפא |
|
agua rozada |
מי ורדים |
|
agua salada |
מי מלח, מים מלוחים |
|
bever la agua de la sota (ebr.) |
לסבול נוראות (''לשתות מי סוטה'') |
|
dar agua v. |
נתן מים, השקה |
|
komo la agua |
בקלות, בשטף |
|
pasar por la agua |
לשטוף במים, להדיח |
|
saver komo la agua |
לדעת בוודאות (''כמו מים'') |
|
se izo agua |
נמס, נעשה מים |
|
verter aguas |
הטיל מימיו, השתין |
|
ni agua por melezina |
חסר תועלת - כמים פשוטים הניתנים כתרופה |
|
agua churra |
משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים |
|
agua del franko |
מים זורמים (מרשת המים העירונית) |
|
abasharon las aguas |
יורד מבול |
|
vaziar las aguas |
לרוקן את המים מכלי הבית - כאשר נפטר מישהו מבני הבית |
|
ya kortó aguas/ya rompió aguas/está kon las aguas |
ירדו לה המים - קרבה שעת הלידה |
|
agua Dio! |
תפילת הילדים לגשם בשנה שחונה |
|
agua le parese |
נאמר באירוניה על שיכור המפריז בשתיה כאילו היו אלה מים |
|
estar enriva de agua |
נאמר על אדם שטחי המרפרף על הכל |
|
toparse en aguas pokas |
להתפס פתאום בלתי מוכן, חסר אונים |
|
toparse en malas aguas |
להקלע למאבק במצב קריטי |
|
en talas aguas mos topemos; en talas aguas mos veamos |
שנזכה לאושר כזה! |
|
en ke aguas está? |
מה כוונותיו? למה הוא חותר? |
|
en aguas de |
בסביבות, בערך |
|
...i agua |
... ועוד משהו, ... ומעט יותר |
|
traer aguas de mil derés |
מן הגורן ומן היקב; לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג |
|
estar entre dos aguas |
לפסוח על שתי הסעיפים |
|
traer agua a la mar |
להשקיע מאמצים מיותרים |
|
echar agua a los piojos |
לחפוף ראש באופן שטחי ("להשקות את הכינים") |
|
echar agua a las meyinas |
להוריד את הלהבות, להשקיט את הרוחות הסוערות (בריב/בוויכוח) |
|
agudez f. |
חדות, חריפות |
sharpness, keenness, pungency, wit |
|
agudez de meoyo f. |
חריפות מוח |
|
aguelo cf. avuelo |
|
|
|
aguelos cf. avuelos |
|
|
ah! interj. |
אהה!, קריאת צער |
oh! cry of sorrow |
|
ah i uh |
אוי ואבוי, צרה צרורה |
|
echar un ah |
להאנח, לגנוח, להתאנח, להשמיע גניחה |
|
los ahes |
צרות וצערים |
|
estar en ah uh |
להיות שרוי בצער ונוחם, להתלונן בלי הרף |
|
aharayú(d) (ebr.) m |
אחריות; סיכון, סכנה |
responsibility, liability; risk, danger |
|
aharayu de muerte |
סכנת מוות |
|
meterse en aharayu |
להסתכן |
|
kitar d'aharayu |
לחלץ מסכנה |
|
aharayu de kitar una palavra de la boka ke |
מסוכן להוציא מילה מהפה פן ... |
|
en este aharayu ke |
הלוואי ש.. |
|
aharvar (ebr.) v. |
היכה, הלקה, חבט, עינה; צלצל, דפק |
to hit, to beat, to torture; to ring, to knock |
|
aharvar de mala manera |
להכות מכות נאמנות |
|
kale aharvar el fierro en kayente |
להכות בברזל בעודנו חם |
|
aharvar tapetes |
לחבוט שטיחים (להסרת האבק) |
|
aharvar a la puerta |
לדפוק על הדלת |
|
aharvar a buena puerta |
להגיע אל האדם הנכון (זה שביכולתו לסייע) |
|
no me aharva el ojo fin ayi |
ראייתי אינה מרחיקה כדי כך |
|
aharvar sovre un punto en una diskusión |
להדגיש נקודה מסויימת בעת הדיון |
|
ahchí (t.) m. |
טבח |
cook |
|
komer de ahchi |
אוכל עתיר שומן |
|
ahlata f. |
אגס פרא |
wild pear |
|
agua de ahlata |
משקה תפל |
|
savor de ahlata |
חריף |
|
ahor (ebr.) m. |
עכוז, אחוריים |
buttocks, backside |
|
por el ahor le pasa |
לא "מזיז" לו |
|
ahtí (gr.) m. |
דאבון לב |
heart anguish |
|
deshar kon el ahtí/kedar kon el ahtí |
להשאיר מישהו/להשאר מתוסכל |
|
ahuzat/d enayim (ebr.) m. |
אחיזת עינים |
sleight of hand, trickery |
|
fazer por ahuzat enayim |
לאחז עיני מישהו |
|
aijado adj. |
אב/אם לילדים |
a parent |
|
ser aijado |
להיות הורה |
|
aínda adv. |
עוד, עדיין; בכל זאת |
still, yet; nontheless |
|
ainda oy |
עוד היום |
|
ainda ayer |
רק אתמול |
|
ainda ay poko tiempo |
רק לפני זמן קצר |
|
ainda no kamina |
התינוק עדיין אינו הולך |
|
ainda se pisha |
עודנו עול ימים (עדיין עושה במכנסיים) |
|
airada f. |
מראה, הופעה, דמיון |
appearance , similarity, resemblance |
|
tener una airada de |
לדמות למישהו/משהו במראה |
|
no me da la airada ke |
לא נראה לי ש- |
|
aire m. |
רוח, אוויר, הבל, דברים בטלים; מנגינה, נעימה, לחן; מראה, דמיון |
wind, air, steam, idle things; tune, melody; appearance, similarity |
|
aire bolador |
רוח חזקה |
|
aire de indriz (t.) |
רוח פרצים |
|
aires de marina |
מגדל פורח באוויר, דברים בלי בסיס, תכניות שאין מקיימים |
|
aire yelado |
רוח צפונית |
|
amasar/arekojer aires |
לרעות רוח, לבנות מגדלים פורחים באוויר |
|
dar aire de |
נראה ש-, נראה מוכן ל- |
|
darse aires |
''לעשות רוח'', להתנפח מרוב חשיבות |
|
echar al aire |
לזרות לרוח, לבזבז |
|
es un aire bolado |
שראשו בעננים |
|
favlar al aire |
''קול קורא במדבר'', לדבר אל העצים והאבנים |
|
ganar de los aires |
להתפרנס מתשרים ושירותים קטנים |
|
kedar en el aire |
''לפסוח על שתי הסעיפים'', להשאר תלוי באוויר |
|
la notisia tomó aire |
הידיעה פשטה ופרשה כנפיים |
|
no me tiene aire |
אינו מוצא חן בעיני |
|
tener el aire |
לדמות ל- |
|
tener el aire de un rubí/honachí |
נראה עלוב ומסכן, לבוש סחבות |
|
deshar todo al aire i al sol |
להזניח הכל (בית, עסק, עבודה) |
|
tener el aire a pupa |
ליהנות מרוח גבית (עזרה) |
|
se lo yeva el aire |
הוא כה קטן וצנום עד כי הרוח יכולה לשאת אותו |
|
embabukarse de/kon aires |
הונה/השלה את עצמו בדברי הבל |
|
mantenerse kon aires |
"לחיות מהאוויר" |
|
tener aire de/dar aire de |
נראה שהוא מוכן ל- |
|
tener el aire de uno |
לדמות למישהו/משהו |
|
sin tener el aire |
בסתר, לא בגלוי |
|
tener aire |
להיות נעים למראה |
|
el aire de una kantiga |
לחן השיר |
|
airear v. |
אוורר |
to ventilate, to air |
|
deshar airear |
לא לטפל בזמן, להזניח דבר מה (מחלה) שימשיך להתפתח, לתת לשמועה רעה להתפרסם |
|
aireziko m. |
רוח צחה, משב קל |
clear wind, light wind |
|
aireziko de luvia |
רוח קלה המבשרת גשם |
|
ajeno n. & adj. |
זר, נוכרי |
alien, foreign |
|
irse al ajeno |
לנסוע לחו"ל |
|
traer ropa del ajeno |
ליבא סחורה מחו"ל |
|
ajiko m. |
שן שום - סגולה כנגד עין הרע |
garlic clove |
|
meter/yevar ajikos |
להחזיק שן שום כסגולה נגד עין הרע |
|
métete ajikos a la faldukuera! |
אל יגבה לבך יותר מדי! |
|
ajo m. |
שום |
garlic |
|
ajos i pajas i medra de grajas |
דבר פעוט, עניין של מה בכך |
|
sin komer ajo me se fedyó la boka |
אני סובל מעניין שאין לי בו שום חלק! |
|
atar ajos kon barajos |
לערב מין בשאינו מינו |
|
akadir (t.) cf. kadir |
|
|
|
no ser akadir (t.) |
אינו מסוגל (במובן חיובי: לא מסוגל להרע) |
|
akaeser v. |
קרה, התרחש, ארע |
happen, take place, occur |
|
akaesió ke |
קרה ש... |
|
akantidar v. |
העריך (כמות), כימת |
to estimate (amount), quantify |
|
akantidár a uno |
להסב תשומת ליבו של מישהו |
|
akavado (de) adj. |
זה עתה הסתיים/נגמר |
just now ended |
|
akavado de kanseria |
מותש מרוב עייפות, ''גמור''/''הרוג'' מעייפות |
|
akavado de naser |
זה אך נולד; רך נולד |
|
akavado de salir del martiyo |
חדש לגמרי |
|
estar akavado por komer/ por dormir/por favlar |
"מת" לאכול/לישון/לדבר |
|
es un akavado |
הוא "גמור" |
|
akavar v. |
סיים, כילה, גמר; חפר; הרעיב |
to finish, consume; dig; starve |
|
akavar de |
זה עתה גמר ל- |
|
akavar de kanseria |
להתיש מעייפות |
|
akavar por komer |
לרעוב |
|
akavarse v. refl. |
הסתיים; התייגע; הותש מרעב |
to end; to toil, to become tired; to be exhausted with hunger |
|
se le akava presto el mundo |
מתייאש במהירות |
|
no se akavó el mundo |
"זה לא סוף העולם" - העניין אינו חשוב כל כך |
|
aki se akavó el mundo! |
זה שיא השיאים - לא יכול להיות גרוע מזה |
|
se le akavó l'azeite |
מת |
|
akayar v. |
השתיק, השקיט, הרגיע |
to silence, to calm |
|
akayar las bozes |
להשתיק את השמועות/הרכילות |
|
akel pron. dem. |
ההוא |
that, that one |
|
kom'akel ke dize |
כמו שנאמר (כשמצטטים מן המקורות) |
|
akerensiarse v. refl. |
התחבב |
to be liked |
|
akerensiarse de parte a parte |
להתחבב זה על זה |
|
akeyar v. |
פועל המביע פעולה בלתי מוגדרת |
a verb that expresses an undefined action |
|
loke estas akeyando? |
מה אתה עושה? |
|
aki adv. |
כאן, פה |
here |
|
aki aya |
פה ושם |
|
por aki |
מכאן, סמוך לכאן |
|
de aki dos oras |
בעוד שעתיים |
|
de aki endelantre |
מכאן ואילך |
|
fin aki hue! |
עד כאן! (אי אפשר להמשיך במצב הזה) |
|
kitame de aki méteme para ay |
חלץ אותי מן הצרה הזו ואני כבר אסתדר בעצמי |
|
de ayer aki/del otro anyo aki |
מאז אתמול ועד עתה/מאז לפני שנה ועד היום |
|
mas para aki |
יותר קרוב לכאן |
|
no puederse manear de aki para ay |
אינו מסוגל להזיז עצמו - אינו מסוגל ליטול יוזמה |
|
de kuando aki? |
מה פתאום? מה קרה? |
|
aki esto yo |
אני ערב/לוקח עלי את האחריות |
|
ir de aki ayí |
לשוטט בלי מטרה |
|
akistar v. |
רכש, השיג, קיבל; זכה; הרוויח |
acquire, to get, receive; to win; to gain |
|
akistar ventura |
להשיג אושר, להגיע לאושר |
|
aklarar v. |
האיר; הבהיר, הסביר, באר |
illuminate; make clear, explain, interpret |
|
aklarar a uno |
להאיר למישהו את הדרך |
|
aklarar la lampa, la luz |
להגביר את התאורה |
|
el tiempo, el sielo va aklarar |
יתבהר (מזג האוויר) |
|
aklarar la vista |
לסלק את אי הוודאות/החששות |
|
akojer v. |
אסף, ליקט, קיבץ, אגר |
collect, gather, assemble, hoard |
|
echarse a akojer |
לצאת לחזר על הפתחים |
|
salir a akojer |
לצאת להתרמה |
|
akojer minian |
לאסוף מניין |
|
akojer la Ley |
לצאת לבילוי בחיק הטבע ביום ראשון של שבועות |
|
akometa f. |
הבטחה |
promise |
|
mantener la akometa |
לעמוד בהבטחה, לקיים |
|
akometer v. |
הבטיח |
to promise |
|
akometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
akomodar v. |
תאם את, התאים, סיגל, סידר, הכין, התקין, הסדיר; עיבד |
to be compatible, to fit, to suit, adapt, put in order, prepare, to set up, arrange, settle; to process |
|
akomodar las diferensias |
הסדיר את חילוקי הדעות |
|
akomodarse v. refl. |
הסתגל, התאים עצמו, הסתדר |
to be adapted, to suit oneself, to be settled down |
|
saverse akomodar de todo |
לדעת להסתדר בכל מצב |
|
akomodo m. |
תפקיד, משרה, פרנסה |
role, job, livelihood |
|
akomodos |
הכנות, סידורים |
|
akompanyar v. |
ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג |
to escort; to reach the same level, to equalize in achievement |
|
akompanyar la levayá |
ללוות למנוחת עולמים |
|
akompanyarse v. |
נלווה, התלווה |
to accompany |
|
akompanyarse de parte a parte |
התחבר עם, נעשה בן זוג |
|
akonantar v. |
הקדים, היה בעל הקדימות, היתה לו זכות בכורה; ידו היתה על העליונה |
to precede, to have priority/precedence; to have the upper hand |
|
yo akonanto |
לי זכות הקדימה |
|
akonchar v. |
הכניס סדר, סידר ערך (חדר) |
to put in order, to arrange, to organize (a room) |
|
akonchugar un fecho/ un kazamiento/ un kontrato |
להביא עסק/שידוך/חוזה לידי מימוש |
|
akonsejar v. |
ייעץ |
advise |
|
akonsejar al novio, a la novia |
ליידע את החתן/כלה על העתיד לקרות בליל הכלולות |
|
akontentar v. |
השביע רצון |
satisfy |
|
el Dio ke la akontente! |
איחול לאשה חשוכת ילדים: שאלוהים יזכה אותה בפרי בטן! |
|
es malo de akontentar |
לעולם אין להשביע רצונו |
|
akontentarse v. refl. |
הסכים, הגיע להסכמה; הסתפק |
agree; to be satisfied with, to make do with |
|
akontentrse de poko |
להסתפק במועט |
|
akonteser v. |
קרה, התרחש |
happen, occur |
|
le akontesió |
עשה במכנסים, ברח לו |
|
akontesio maasé |
קרה דבר מה מוזר |
|
lo ke kiere ke akonteska |
יהיה אשר יהיה .. |
|
akontesio lo ke akontesio |
קרה מה שקרה (אין להחזיר את הגלגל אחורה) |
|
akordo m. |
הסכמה, הסכם, חוזה, התאמה |
consent, agreement, contract, fit, |
|
de akordo adj. |
מסכים |
|
estar de akordo |
להסכים עם, הסכים ל-, אישר |
|
kaer de akordo |
להגיע לידי הסכמה |
|
kedar de akordo |
בא לידי הסכמה, הסכים |
|
akorrer (f.) v. |
חש, מיהר ל-, נחלץ |
to hurry, to rush to-, come to someone's rescue |
|
venir akorrer/ echarse akorrer |
לרוץ להשיג מציאה מזדמנת |
|
akorrido adj. |
נחפז, אץ, רץ |
hasty, rash, in a hurry, running |
|
estar akorrido i asigiyido |
למהר כאילו רודפים אחריך |
|
akostar v. |
התקרב, ניגש אל; הגיע אל המזח; היטה |
to draw near, to approach; to arrive at the pier |
|
akostar oreja |
היטה אוזן, הסכית |
|
akostar el din (ebr.) |
להטות דין, להטות משפט |
|
aksí/ía (t.) adj. |
כעסן, רגזן; מטריד, מרגיז; עויין |
hot-tempered, irate; disturbing, annoying; hostile |
|
todo le viene aksí (t.) |
הכל מטריד ומרגיז אותו |
|
akto m. |
מעשה, פעולה; רישום; מערכה (במחזה) |
act, action; act (in a play), record |
|
akto de nasimiento |
רישום לידה |
|
akudirse v. refl. |
התאושש; נחלץ לעזרה |
recover; to come to someone's rescue |
|
akudirse kon |
נעזר ב- |
|
akudirse kon los suyos |
לבקש עזרה אצל הקרובים |
|
akudiendo! akudiendome! |
הצילו! |
|
akuento m. |
מקדמה, מפרעה |
advance payment, payment on account |
|
dar un akuento |
לתת מקדמה על חשבון |
|
akumplir v. |
ביצע, הגשים, הוציא לפועל, מילא (בקשה); השביע רצון |
execute, realize, carry out, fulfill (a request); to satisfy someone |
|
akomplir un dover, una prometa, una savá de padre |
למלא חובתו/לקיים הבטחתו/לקיים צוואת האב או בקשתו |
|
akurtarse v. refl. |
התקצר |
to be shorten |
|
se le akurto la vista |
ראייתו נחלשה |
|
akuturú (t.) adv. |
בקבלנות; בלי שים לב לכמות |
in contracting; without noticing the amount |
|
avlar akuturú (t.) |
לדבר בלי לחשוב |
|
akuzasión f. |
האשמה, תביעה, אישום |
accusation, suit, claim, indictment |
|
akto de akuzasión f. |
כתב תביעה, נאום תביעה, האשמה |
|
ala (gr.) interj. |
קדימה, ''יאללה''; יאללה הסתלק מכאן אינני מאמין למילה אחת שלך |
onwards! on with it! let's go! ; also a calling ment to mark one's disbelief in the other's sayings |
|
kuando ala ala, kuando nada nada |
לעתים נלהב כולו ולעתים אפאטי ושפוף; לעתים נדיב ונותן ולעתים קמצן וקפוץ יד |
|
ala f. |
כנף; סנפיר |
wing; fin |
|
tomar debasho de sus alas |
פרש חסותו, פרש כנפיו על, גונן |
|
me kresieron alas |
פרשתי כנפיים! - נמלאתי תקוות |
|
le kortaron las alas |
קצצו את כנפיו - ריפו את ידיו |
|
dame alas por onde bolar |
לו רק היו בידי אמצעים להחלץ מן הצרה הזו ... |
|
dar alas a uno |
לתמוך במישהו ולדרבן אותו לעשות מעשה |
|
las alas del korason |
היכולת ליהנות הנאה חושנית |
|
kortar las alas a uno |
לקצץ כנפיו של מישהו - לסכל יכולתו לפעול |
|
dado en la ala |
שנחלש (פיזית/נפשית/כספית) |
|
aladinán adj. |
מדבר בשפה מדוברת |
talks in colloquial language |
|
puevlo aladinán |
עם לועז, עם דובר ספרדית/לשון לאטינית |
|
alahá (ebr.) f. |
היכל, ארון קודש; הלכה |
palace, temple, torah ark; jewish religious laws |
|
alahá kon melahá (ebr.) |
לצרף מעשה להלכה |
|
avrir la alahá (ebr.) |
לפתוח את ההיכל (ארון הקודש) |
|
avrir las puertas de la alaha |
לבקש רחמי שמיים |
|
|
|
|
|
avrir las puertas de la alahá |
לבקש רחמי שמים (לפתוח את דלתות ההיכל) |
|
alak bulak (t.) adv. |
באנדרלמוסיה, בלי סדר, בבלבול |
in chaos, with no order, in confusion |
|
meter todo alak bulak (t.) |
לגרום לאנדרלמוסיה |
|
alakrán m. |
עקרב |
scorpion |
|
tener alakranes en las tripas |
צופן בחובו מזימות ומחשבות רעות |
|
alargar v. |
האריך; השהה, משך את הזמן |
to lengthen, prolong; to delay, to stall |
|
alargar los gastos |
הגדיל את ההוצאות |
|
alargar la mano |
נתן ביד רחבה |
|
alargar los fechos |
להתפשט עסקית, להרחיב את העסקים |
|
alargar el fiado |
להגדיל את היקף המכירות באשראי |
|
por no alargar |
בקיצור |
|
alargarse v. refl. |
האריך בדיבור; הרחיב עסקיו; נח, התרווח |
to extend in speech; to expand in buisness; to rest, to sit comfortably |
|
alargarse el paso |
החיש צעדיו |
|
alarma f. |
אזעקה |
alarm |
|
ke son estas alarmas? |
על מה כל הרעש?? |
|
grito de alarme |
קריאת אזהרה |
|
alat (t.) m. |
כלי, מכשיר |
tool, instrument |
|
tomar a uno por alat (t.) |
להשתמש במישהו כ''איש קש'' |
|
alavar v. |
שיבח, הילל, פאר |
to praise, glorify, to adorn |
|
de alavar adj. |
ראוי לשבח והלל |
|
es de alavar al Dio! |
דבר כה יפה שאין כמוהו ליופי! |
|
alavasión f. |
שבח, תשבחות, הלל, תהילה |
praise, glorification, glory, fame |
|
azer las alavasiones |
הילל ושיבח, מילא פיו שבחים |
|
guay del dia de las alavasiones |
אוי מיום הדין! אוי מפני יום המוות! |
|
alay (t.) m. |
קהל; כנופיה; פמליה; חבורה,להקה; גדוד; לעג, קלס; חגיגה |
audience; gang; entourage; group, band; battalion; mockery, scorn |
|
alay bozan (t.) |
מקלקל את מצב הרוח |
|
azer alay (t.) |
התלוצץ, לעג |
|
alayna (a la una) adv. |
ביחד, מתוך תמימות דעים |
together, in unanimity |
|
azerse alayna |
להתאחד |
|
albadra f. |
אוכף, מרדעת |
saddle,saddlecloth |
|
es una albadra/tiene albadra |
הוא טיפש מטופש! |
|
albadrado adj. |
מאוכף, חבוש |
saddled, bandaged |
|
azno albadrado |
"חמור גרם" - טיפש מטופש! |
|
alberka f. |
בריכה; תנור, כבשן |
pool; stove, furnace |
|
alberka de pisikultura |
בריכת דגים |
|
alborotado adj. |
מבולבל, נטרד, נסער |
confused, bothered, agitated |
|
un dia alborotado |
יום בלתי שקט ומלא טירדה |
|
dormir alborotado |
לישון שינה טרופה |
|
albrisias f. pl. |
שי בשורה (שי הניתן למביא הבשורה); תודות |
a gift that is given to the messenger of good news/ tidings; thanks |
|
dar las albrisias |
להודות למביא הבשורה הטובה |
|
albúmina/albumín f. |
חלבון |
protein |
|
traer albúmina |
להציק בטרוניות/ קינות (''להעלות למישהו את רמת החלבון'') |
|
alderedor prep. |
סביב, מסביב |
round, around |
|
alderedor de |
סביב ל- |
|
aldikera f. |
כיס, ארנק |
pocket, purse |
|
meter a l'aldikera |
שם בכיס |
|
meter la mano en la aldikera |
שילם, הכניס ידו לכיס |
|
alear v. |
נופף בכנפיו, נופף זרועותיו; החליף כח; ''לקח נשימה'' (הפסקה); ''תפס במילה'' |
to wave one's wings, to wave one's arms; to resume strength; to take a breath/break; to catch someone on his word |
|
no deshar alear |
"לא לתת לנשום" - לא להרפות |
|
alef (ebr.) |
אל''ף (האות הראשונה בא''ב) |
alef (the first letter in hebrew) |
|
no save ande mora la alef (ebr.)/no save ni ale ni bet |
בור, אנאלפבית (לא יודע איפה גרה האל''ף) |
|
de la ale fin a la taf |
שלם מבלי כל חסר |
|
ale deshites, ya se hue a la taf |
הוא פיקח ובעל תפיסה מהירה |
|
empesar de la ale |
להתחיל מבראשית |
|
alegrado adj. |
שמח (ששמחוהו) |
happy (that was made happy by others) |
|
alegrado ke te vea/alegrado ke te vea el korason y el alma |
נאמר למי שגרם עונג לזולתו |
|
alegre adj. |
שמח, עליז, תוסס, מאושר |
happy, joyous, cheerful, lively, |
|
alegre i kontente |
שמח ושבע רצון |
|
tu alegre i yo kontente |
נאמר כאשר שני שותפים נפרדים ברוח טובה ובלא טענות |
|
alegría f. |
שמחה, גיל, חדווה, עליזות,ששון, צהלה |
happiness, cheerfulness, gladness, joyous cry |
|
alegría kon biskochos de raki |
עליזות מדומה (עליזות של כעכי אבל) |
|
alegrías f. pl. |
שמחות, חגיגה, הילולה |
|
bolado de la alegría |
קופץ מרוב שמחה |
|
saltar de la alegría |
צהל, קפץ מרוב שמחה |
|
tomar alegría |
לחוש שמחה |
|
alerta f. |
אזעקה |
alarm |
|
alerta! interj. |
זהירות! שימו לב! |
|
estado de alerta |
מצב הכן |
|
estar alerta |
להיות ער, לגלות עירנות |
|
aleshado adj. |
רחוק, מרוחק; מבודד, מתבודד |
far, distant; isolated, reclusive |
|
aleshado del mundo |
מתבודד ומתבדל מחברת בני אדם |
|
aleshar v. |
הרחיק, דחה |
to keep away, to reject |
|
aleshar el kamino |
לבחור בדרך הארוכה |
|
aleshar la boda |
לדחות את מועד החתונה |
|
aleshar al kliente |
להבריח לקוחות |
|
alevantado adj. |
עומד |
standing |
|
alevantado de hazino |
שקם מחוליו |
|
alevantado de frios |
שהחלים זה עתה מקדחת (נאמר באירוניה על אדם שמן ובריא) |
|
alevantar v |
הרים, הקים, העלה, זקף, הגביה, הניף; קומם, המריד; שיקם; העתיק; אסר |
to lift, to raise, elevate, to swing; cause to rebel; to rehabilitate; to forbid |
|
alevantar a uno |
לשבח בפומבי |
|
alevantar askier |
לגייס צבא |
|
alevantar bandiera |
להניף דגל; לקרוא לחירות; להכריז מרד |
|
alevantar de hazino |
קם מחוליו |
|
alevantar el pie, la pachá (t.) |
להרים רגל, ללכת מהר; |
|
alevantar el kuerio |
להשבית את השחיטה |
|
alevantar el nombre |
לתת שם לרך הנולד על שם קרוב שנפטר |
|
alevantar fierro |
'להרים עוגן'' – להסתלק |
|
alevantar la kavesa |
להרים ראש, למרוד |
|
alevantar la leche |
לגמול (מִינִיקָה) |
|
alevanto hazán (ebr.) |
נשא קולו ברמה, הרים קול |
|
alevantar mano |
להרים יד (על מישהו) |
|
alevantar paredes |
לבנות |
|
no alevantar la kavesa/los ojos del livro |
להיות שקוע בספר |
|
alevantar al puevlo |
להמריד את העם |
|
alevantar ulamá (t.) |
לעורר ולהלהיב את ההמון |
|
alevantar alila (ebr.) |
להעליל עלילה |
|
alevantar las manos |
להכחיש, לסרב לכל; להרים ידים - להודות בכשלונו; לפשוט רגל |
|
alevantar al muerto |
להוציא את המת (בידי החברה קדישא) |
|
alevantar los ombros |
למשוך כתפיים (במבע של אדישות ובוז) |
|
alevantar la boz |
להרים קול |
|
alevantar en un pelishko |
לצבוט באכזריות |
|
alevanta lo ke te kayo! |
נאמר באירוניה למי שמרבה בשבחים עצמיים |
|
alevanta todos los muertos del bedahey |
"מעיד עליו כל שוכני קבר" - נאמר באירוניה על אדם בלתי אמין המנסה לשכנע בצדקתו |
|
alevantar a uno de la kama |
להכריח מישהו לקום |
|
akavado de alevantar |
זה עתה קם מן המיטה |
|
alevantar la karne/la leche/los guevos |
לאסור אכילת בשר/חלב/ביצים (מסיבות רפואיות) |
|
alevantar la palavra/el saludo |
לנתק קשרים חברתיים עם מישהו |
|
alevantarse v. refl. |
קם, התרומם; קם ממיטתו; מרד, התמרד; הפסיק; (על השמש/היום:) זרח; סמר; יצא לדרך |
to rise, to rise up; to rise from bed; to rebel; to stop; to rise (the sun / the day); stiffen, bristle (hair, fur, feathers); to go out |
|
alevantarse del echo |
להפסיק לעבוד; לצאת לגמלאות |
|
alevantarse de siete |
לקום משבעה |
|
si me alevanti d'aki! |
אוי ואבוי לך אם אקום (להעניש אותך)! |
|
alevantarse antes de otro |
להקדים מישהו בעשיה/ביוזמה |
|
no se alevanta de en basho/no se alevanta ni kon romana |
שקר כה גדול שאין להסוותו; בחורה כה מכוערת שאין סיכוי שמישהו ירצה אותה |
|
no se alevantan los ojos |
אני מת מעייפות |
|
no me se alevanta el ojo para mirarlo |
ביטי לזלזול: אפילו מבט לא אעיף בו |
|
alevantarse kon holendi/kon la tarkiza |
להתעורר במצב רוח רע |
|
alevantarse de hazino |
להחלים |
|
alevantarse komo el gayo |
למחות בקולי קולות |
|
se alevantan los kaveyos de la kavesa |
סמרו שערותיו |
|
alevantarse del echo |
לצאת לגמלאות |
|
ya s'alevanto la nave/el vapor |
נאמר על אנשים איטיים ומסורבלים: "סוף סוף הסתיימו ההכנות ואפשר לצאת לדרך!" |
|
alfinete (port.) m. |
סיכה; דבר פחות ערך; אטב |
pin; a low valued object; clip |
|
a las siete alfinetes |
לבוש בדקדקנות |
|
alfinete ingleza |
פריפה (סיכה סגורה) |
|
apuntar kon alfinetes |
להדק בסיכות |
|
kuanto una kavesa de alfinete |
גדלו כראש סיכה |
|
no manka ni una alfinete |
הכל מושלם! |
|
algo m. |
משהו, דבר מה; מעט |
something; few, a little |
|
algo akontesio |
קרה דבר יוצא דופן |
|
ay algo o me embralgo? |
האם יש טעם לחכות - אחרת אסתלק לי! |
|
alguaya f. |
אנחה |
sigh |
|
alguayas f. pl. |
קינות, זעקות |
|
alguazil m. |
שוטר, קצין |
cop, officer |
|
alguaziles |
שוטרים (במובן המקראי) |
|
alguenga f. |
לשון (בפה) |
tongue |
|
tener una alguenga piko i medio |
''יש לו לשון בארך אמה וחצי'' - נאמר על חצוף |
|
alguja f. |
מחט; סיכת קישוט |
needle; ornament pin |
|
alguja de churap |
מסרגת גרביים |
|
el burako de la alguja |
קוף המחט |
|
estar en algujas |
'לשבת על סיכות'', להיות נרגש/נרגז |
|
la alguja |
'המחט'' - כינוי לבריטניה בעקבות מדיניות ''הפרד ומשול'' אחרי מלה''ע השניה |
|
ojo de alguja |
קוף המחט |
|
alguja de ojo siego |
מחט בעלת קוף-מחט זעיר |
|
el podjiko de las algujas |
בור צר בגהינום, שקירותיו מכוסים במחטים, שבו החוטאים הקשים ביותר מוחזקים |
|
un punto d'alguja |
חוד המחט |
|
alguja de oro |
תופרת מוכשרת מאוד |
|
tiene algujas en el asyento |
יש לו קוצים בישבן - חסר מנוח |
|
es alguja; alguja te lo do |
הוא נבון ביותר ויודע לחדור ולתקוע עצמו בכל מקום |
|
alhad/alhá/alhat (arab.) m. |
יום ראשון |
sunday |
|
noche de alhad (arab.) |
מוצאי שבת |
|
alhasara f. |
ריפוט, התבלות |
wearing out (material) |
|
alhasaras |
תככים |
|
vieja de las alhasaras |
זקנה בלה, מכשפה |
|
papas i alhasaras |
רכילות ותככים |
|
alhasarear v. |
קלקל, בזבז, עשה ברשלנות |
spoil, break, to make/create in negligence |
|
alhasarear una ninya |
ליטול את בתולי הנערה |
|
alhenya f. |
חינה, כופר (צבע אדום) |
henna (dye), red color |
|
noche de alhenya |
ליל החינה |
|
aliansa f. |
איחוד, ברית |
union, pact, alliance |
|
aniyo de aliansa |
טבעת נישואין |
|
aliento m. |
נשימה |
breath, respiration |
|
tomar aliento |
לקחת אוויר, לשאוף רוח |
|
alikodear/alikudear (t.) v. |
עיכב (הזמין) לארוחת ערב; עיכב, גרם לו לאחור |
to delay - to convince someone to stay for dinner; to delay, to cause someone to be late |
|
alikudear la levayá |
לעכב את הלוויה (נאמר על השלטונות) כדי לגבות חובות שהותיר הנפטר |
|
alilá (ebr.) f. |
עלילה, השמצה, דיבה; הוצאת דיבה, הוצאת שם רע |
false charge, slander, libel; slandering, smearing |
|
alevantar/kitar alilá (ebr.) |
הוציא דיבה, העליל,''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
alimpiar v. |
ניקה, טיהר, מרק; ''גילח'' ממישהו את כל רכושו |
to clean, cleans, to spruce; to steal away all of somebody's possession |
|
alimpiar kákas |
לכבס בסתר (הרחק מעיני הבריות) את הכביסה המשפחתית המלוכלכת |
|
alimpiar devdas |
לפרוע את כל החובות |
|
alimpiarse v. refl |
התנקה, ניקה עצמו; הצדיק עצמו; איבד רכושו; השתלט על רכוש; מת, נפטר; באירוניה: נפטרנו ממנו |
to get clean, to clean oneself; to justify oneself; to lose onself's possession, to take over possession; to die; ironically: we got rid of him |
|
alimpiarse la boka |
לקח קינוח |
|
alimpiarse los mushos |
ליהנות על חשבון מישהו אחר |
|
alímpiate la boka! |
שטוף את הפה! - נאמר למי שהשמיע דבר מכוער |
|
alishar v. |
החליק (עשה חלק), הקציע, יישר, צחצח, מירק, ליטש |
to smooth, to scrape, to straighten, to polish, to shine, to burnish |
|
alishar una diferensia |
ליישר את ההדורים |
|
alishik (t.) m. |
קשר חברתי או מסחרי |
a social or commercial connection |
|
no tengo alishik kon este ombre |
אין לי שום עסק עם האדם הזה |
|
no tengas alishik |
התרחק מן העניין הזה! |
|
aliskureser v. |
החשיך, ירד ערב |
to grow dark, the evening falls |
|
al aliskureser |
לעת ערב, עם השקיעה,לעת ערביים |
|
aliste adj. |
נכון לכל קריאה, עומד הכן |
prepared for every call, in standby mode |
|
estar aliste |
פינק, מילא כל מבוקשו של |
|
alivianar v. |
הקל, נקט בגישה דתית מקלה |
to relieve, to be lenient, to take an easy religious approach |
|
alivianar el aver |
להיטיב את האווירה (ע"י סילוקו של מי שמכביד עליה בנוכחותו) |
|
es de los ke alivianan |
הוא רב ליברלי הנוקט בגישה מקלה |
|
alkansada f. |
השג יד |
reach |
|
a la alkansada de |
בהשג ידו של |
|
alkanzía f. |
קופת חסכון ביתית |
savings box, "piggy bank" |
|
echar a la alkanzia |
לחסוך, לשים כסף בצד |
|
alkavo adj. |
אחרון |
last |
|
al punto de alkavo |
ברגע האחרון |
|
de alkavo |
האחרון, סופי |
|
alkuza f. |
פך, כד שמן, אסוך; ''שערה'' בעין |
can, container, oil can; sty(in eye) |
|
alkuza de azeite f. |
פך שמן, כד שמן |
|
Allah (t.) m. |
אלהים |
god |
|
Allah belaní versin! (t.) |
שאלהים יקלל אותך! |
|
Allah bin bereket versín! (t.) |
שאלהים יברך אותך! |
|
Allah kyerim!/Allah kyerí! (t.) |
אלהים גדול! (נקווה שאלהים יעשה זאת) |
|
Allah versin!/Allah verdisá! (t.) |
אלהים יעזור לך! (נאמר לקבצן); כן יהי רצון |
|
Allah bilir! (t.) |
אלהים לבדו יודע! |
|
Allah buyuktur! (t.) |
אלהים גדול! |
|
Allah shukyur! (t.) |
תודה לאל! |
|
alma f. |
נשמה, נפש |
soul, spirit, mind |
|
alma de kántaro |
חומד בצע, תאותן |
|
alma del Dio |
'נשמה טובה'' |
|
de alma i korasón/kon toda mi alma |
בלב ונפש |
|
meter alma |
לעודד, לנטוע תקווה |
|
meterse la alma en la palma |
נטל נפשו בכפו, הסתכן |
|
no ay alma nasida/biva |
אין נפש חיה |
|
salir la alma |
עבד עד כלות הכוחות, הוציא את הנשמה (מרוב עייפות) |
|
tener la alma en la palma |
הסתכן, טרף נפשו בכפו |
|
me demanda el alma |
נפשי מתאווה, יש לי חשק |
|
ver la alma de una koza |
קילקל |
|
ke su alma repoze en paz/ke su alma repoze en Ganeden |
עליו השלום/נוחו עדן |
|
no tiene alma |
הוא רזה וחלוש |
|
no le kedo ni alma |
הוא נחלש מאוד |
|
kitar el alma; kitar el alma por el garón |
להוציא למישהו את הנשמה |
|
kedar sin alma |
לא נותרה בו נשמה - מת מעייפות |
|
kitar el alma kon ganchos/kon ganchera |
להוציא למישהו את הנשמה לאט לאט |
|
vengarse del alma de uno |
לגרום למישהו סבל (לענות את נשמתו) |
|
dar el alma al Dio |
לחוש עייפות רבה |
|
por mi alma/por el alma de mi padre |
בחיי!ת בחיי אבי! |
|
aki van a bolar almas! |
הזהרו, הריב הזה עוד יפיל חללים! |
|
alma piadoza |
אדם רחום (נאמר גם באירוניה על מי שמנצל חולשתם של אחרים) |
|
fazer por su alma/ por el alma de su padre |
לעשות צדקה וחסד למען נשמתו/לנשמת אביו המנוח |
|
echarse al alma |
עושה הון באופן בלתי חוקי |
|
el alma es dulse! |
מה לא עושים בשביל להוותר בחיים! |
|
se amarga el alma |
נכמרים רחמיי |
|
alma tiene! |
גם לו יש נשמה! - הבן אותו, התחשב בצרכיו |
|
tu solo no tienes alma, i yo tengo alma |
אל תהיה אנוכיי כל כך, גם לי יש נשמה! |
|
se angustia el alma |
מגעיל, מעורר גועל נפש |
|
alma estrecha |
כינוי לאדם פסימי הרואה תמיד שחורות |
|
se estreca el alma |
הדבר מצער |
|
entiznar el alma |
לומר דברים הגורמים עצב וחרדה |
|
un alma en pena |
נשמה דואבת ונכאבת |
|
le sale el alma |
נשמתו יוצאת מקנאה |
|
amargo de alma i peor de korason |
"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל |
|
el alma ke le salga |
שתצא נשמתו מרוב קנאה! |
|
alma de perros |
"נשמה של כלב" - מצליח להחלץ מכל צרה ונגע |
|
a la fin alma no es aki, alma no vas a dar |
אין כאן עסקי נפשות, שלם וגמור בזה! |
|
ke demandas de mi alma? |
מה נטפלת אלי, עזוב את נשמתי! |
|
alma d'ani, alma de prove |
נשמה קטנה - אינו מסוגל לפעול ברחבות |
|
alma de nyudos |
קמצן גדול מקמץ על כל פרוטה |
|
el alma l'está saliendo detras de los fijos |
מוציא נשמתו על (טיפול ב)ילדיו |
|
el alma l'está saliendo detras de esta ninya |
נשמתו יוצאת אחרי הבחורה הזו |
|
tener el alma en los fechos |
משקיע את כל נשמתו רק בעסק |
|
es el alma del fecho |
הוא הדמות המרכזית בעסק |
|
estar kon uno alma i vida |
להיות בקשר אמיץ ועמוק עם מישהו |
|
dar el alma por uno |
נכון לתת נשמתו בעבור מישהו |
|
dar el alma por |
להשתוקק מאוד; לרצות מאוד בקרבתו של מישהו |
|
un Dio solo i mi alma lo saven |
רק אלוהים יודע איזה סבל עובר עלי |
|
kae el alma a los pies |
הלב יוצא נוכח הסבל/העוני וכו' |
|
me se deskayó del alma |
איבדתי את אהדתי והוקרתי אליו |
|
este komer toma el alma |
התבשיל הזה דוחה במתיקותו |
|
entrar en el alma |
מענג ומוצא חן מאוד |
|
tomar en el alma |
מושך מישהו (בעצות/דיבורים/לחץ) לתוך הבוץ |
|
tratar a uno kon alma i bien |
לנהוג במישהו בכפפות משי |
|
no me arreyeva el alma |
איני יכול לשאת עוד |
|
traer el alma al garón en un filo de kuzir |
לעורר גועל; להלחיץ, לגרום מועקה |
|
tiene el alma por adientro |
יש לו כוונות נסתרות להרע ולהזיק |
|
akorar el alma/tener el alma akorada/ el alma arrankada |
לחוש מועקה/חרדה בעקבות המתנה ממושכת |
|
me se arresentó el alma |
נרגעתי, הדאגה חלפה |
|
no me esta dando el alma |
יש לי תחושה רעה בנוגע לכך ואני מבקש להמנע מן המעשה |
|
meter el alma en el puerpo |
להרגיע, להשקיט, לאמץ רוחו של מישהו |
|
un alma tengo, me vo a atrivir, lo ke kiere ke sea |
לא מתים פעמיים, אעשה זאת וכאשר אבדתי אבדתי |
|
sin tomar alma, alma no da |
לא ייכנע בקלות |
|
almada f. |
כר, כרית |
cushion, pillow |
|
almadas de aparar |
כר מקושט |
|
almario m. |
ארון; כינוי לטיפש |
closet; a nickname for a stupid person |
|
almario de tel (t.) |
ארון רשת |
|
almástiga f. |
מסטיק, שרף |
gum, resin |
|
apegado kon almas.ha |
מודבק בצורה גרועה ורופפת |
|
almendra f. |
שקד; טבעת דמוית שקד |
almond; almond-like ring |
|
almendras de oro |
מטילי זהב קטנים בדמות קליפות שקד |
|
almenos/al menos adv. |
לפחות, לכל הפחות, למצער |
at least |
|
almenos ke |
אלא אם כן |
|
almirez m. |
מכתש קטן, מדוכה; בסיס, אדן |
amall crater, mortar; base |
|
la mano de l'almirez |
עלי (זרוע המכתש) |
|
almoranas f. pl. |
טחורים |
hemorrhoids |
|
le salieron/le kresieron almorranas |
עבד בפרך עד שיצאו לו טחורים .. |
|
alokado adj. |
שנטרפה עליו דעתו, מעורער,מטורף; נבעת, נדהם, מבוהל |
that became mad, crazy; frightened, astonished, frightened |
|
una vida alokada |
חיים טרופים |
|
alondjarse v. refl. |
התרחק, ניצב מרחוק; התארך |
to go far, to draw away from, to stand distant/far away from; to be lengthen |
|
alongarse de todo |
התרחק מכל מעורבות |
|
alongar v. |
האריך, האריך את הזמן |
to lengthen, to lengthen time |
|
alongar la boda |
לדחות את מועד החתונה |
|
alora (it.) adv. |
ובכן |
so, well then |
|
alora (it.) ke |
מאחר ש-, הואיל ו-, היות ש- |
|
alsar v. |
העלה, הרים, הניף, נשא |
elevat, to lift, raise, carry |
|
alsar la mano |
הניף יד |
|
alsar la oreja |
כרה אוזן |
|
alsar sakrifisio |
הקריב קורבן |
|
alsar los ombros |
משך בכתפיו |
|
alsar los ojos |
נשא עיניו |
|
alsar bandiera |
הניף דגל |
|
alsar los brasos al sielo |
לבקש רחמי שמיים |
|
altanto adv. |
כמספר הזה, כזאת, באותה מידה |
like that number, like this, at the same amount/measure |
|
altanto mas ke |
ועוד ש-, בפרט ש- |
|
altereo m. |
התנהגות בלתי סדירה, הוללות |
irregular behavior, debauchery |
|
k'es este altereó? |
מהי המהומה הזאת?? |
|
alto adj. |
גבוה, רם, נישא, מרומם, תמיר |
high, supreme, lofty |
|
en alto |
למעלה |
|
mares altas/altas mares |
לב ים |
|
ser de alto linaje |
להיות בעל ייחוס/מיוחס |
|
mirar en alto |
לשאת עיניו למעלה - לשאוף לגדולות |
|
echarse en alto/echarse mucho en alto |
לבקש מחיר מופקע |
|
suvir a uno en alto |
להרעיף שבחים על מישהו |
|
tomarlo de alto/de mucho alto |
להביט עליו מגבוה, לזלזל |
|
alto i vano |
גבה קומה וקצר דעה |
|
ni alto ni basho ni vidro pizado |
נוסחה המקדימה חידה (במשחקי ילדים) |
|
altura f. |
גובה; גבעה, תל |
height, altitude; hill, mound |
|
alturas |
מרומים |
|
estar en las alturas |
להיות בעל מעמד בכיר וגבוה בחברה |
|
estar a la altura |
להיות בעל יכולת לבצע את המשימה |
|
alvear v. |
הלבין |
to whiten, to bleach |
|
alvear la ropa/la kaza |
לנקות ניקוי יסודי |
|
alvores m. pl. |
איילת השחר, אור שחרית; מועקת ציפיה |
the break of dawn, morning light; anticipation distress |
|
alvores del amaneser |
הנץ החמה |
|
Amalek (ebr.) |
עמלקי; איש אכזר; אדם המשתמש בתבונתו לרוע |
amaleky; cruel man; a person who uses his wisdom to do evil |
|
korason de Amalek |
לב קשה |
|
Amán (ebr.) |
המן; ערום |
haman; cunning, shrewd |
|
fuersa de Amán (ebr.) |
חזק כמו המן |
|
meoyo de Amán (ebr.) |
'מוח של המן'', ערום, ערמומי |
|
trokarse de Aman a Modrohay |
מאויב לאוהב |
|
ojo d'Aman |
"עין" בלוח עץ |
|
orejas d'Aman |
אוזני המן |
|
dar Aman |
להרעיש בעת השמעת השם המן בקריאת המגילה |
|
amán! (t.) interj. |
בקשת חנינה: רחמים!; קריאה חסרת סבלנות: הלוואי! |
pardon plea: mercy!; impatient cry: i wish! |
|
amán amán! (t.) |
רחמים! למען השם!אוי לי! |
|
amán efendi! (t.) |
באמת!, אלהים אדירים! אל תאמר!; רחמנות! |
|
estar amán (t.) |
להיות חסר סבלנות; להיות מוכן לקראת |
|
aman zeman yok |
אין ברירה, אין אפשרות אחרת |
|
amaneser m. |
שחר, הנץ החמה |
dawn, break of dawn |
|
al amaneser |
בעלות השחר, עם שחר |
|
amaneser v. |
האיר/הנץ השחר; השכים קום |
to light/come forth (dawn); |
|
kon bueno ke te amaneska! |
איחול: יקיצה טובה! |
|
tadrezika te amanesyó |
איחרת מעט |
|
onde te amanesyó? |
באיזה מקום מפוקפק בילית את הלילה? |
|
amanyana/aminyana adv. |
מחר |
tomorrow |
|
amanynaa amanyna |
לדחות מישהו בקש |
|
amar v. |
אהב |
to love |
|
amar a |
נהנה מ-, התענג על |
|
amar mejor |
העדיף |
|
amargado adj. |
נעצב, ממורמר |
sad, embittered |
|
amargado de alma i triste de korasón |
"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל |
|
amargar v. |
ציער, מרר |
sadden, to cause grief |
|
amargar la vida |
הקשות על החיים, לענות |
|
amargar el alma |
להעציב |
|
amargarse v. refl. |
הפך מריר; חש מרירות |
to become bitter; to feel\sense bitterness |
|
s'amarga el alma/me s'amarga el alma |
נפשי נעצבת |
|
amargo adj. |
מר, מריר; עגום; זריז, מוכשר, ערום; כינוי לקפה |
bitter; melancholic; quick, talented, crafty, cunning; a nickname for coffee |
|
amargo fiel |
מר מאוד, מר כמרה |
|
la amarga/un amargo |
הקָּפֶה |
|
amargo komo la fiel |
מעציב, מעורר טינה |
|
lo amargo faze dulse! |
נאמר לחולה (או ילד) המתבקש לבלוע תרופה |
|
amargura f. |
מרירות; עצב, עוגמה; מרור |
bitterness |
|
kon amargura de alma |
"בלב מר ודואב" - סיומת במכתבו של מי שפקדו אסון |
|
amasado adj. |
שנלוש |
that was kneaded |
|
amasado kon mentira |
שקרן כפייתי |
|
amasado kon vinagre |
בעל אופי חמוץ |
|
amasador m. |
הפועל הלש את הבצק |
the worker that is kneading |
|
amasador de aires |
רועה-רוח |
|
amasar v. |
לש |
to knead |
|
amasar aires/handrajos |
לרעות רוח |
|
paila/pastera de amasar |
כלי ללישת הבצק |
|
amaskanta(r) (ebr.) m. |
משכנתא |
mortgage |
|
tomar lugariko amaskanta |
לתפוס את השירותים למשך זמן ארוך |
|
meter el meoyo amaskanta |
להכניס את ראשו לצרות |
|
amatar v. |
כיבה; הרגיע; מחץ בין האצבעות |
extinguish, to put out; to calm; to crush between the fingers |
|
amata kandelas |
חיוור וחסר אישיות |
|
amatar la ambre/la set |
לשבור רעב/צמא |
|
ni amata ni asiende |
חיוור וחסר אישיות |
|
amatar el fenel |
לאחר להגיע לעבודה |
|
estar amata i asiende |
נאמר 1. על הפוסח על שתי הסעיפים 2. על גוסס |
|
ambezado adj. |
משכיל, מחונך, מלומד, בעל השכלה; מורגל ב-, מלומד ב-; שנלמד; מורגל |
educated, scholarly, well-bred; accustomed to-, educated in-, that was learned; accustomed |
|
esta ambezado a lo bueno |
מורגל לחיי רווחה |
|
bien ambezado |
מחונך כראוי |
|
sehel ambezado |
נאמר על חידוש/דעה שמישהו משמיע והלקוחים למעשה ממקור אחר |
|
ambezar v. |
לימד, הורה; למד |
teach, instruct; study, learn |
|
ambezar de kavesa |
ללמוד בעל פה |
|
Sinyor, venga le ambezare! |
הטירון מבקש ללמד את הבקי והיודע |
|
ambezar komo viene el pan del trigo |
החיים אינם פשוטים יש לעמול קשה להביא לחם |
|
ya le va ambezar |
אני אלמדו לקח! |
|
ambezarse v. refl. |
למד |
study, learn |
|
ambezarse uno kon otro |
להתרגל זה לזה, ללמוד לחיות בהרמוניה |
|
ambezarse el ojo |
ללמוד להעריך נכונה את הכמות הנדרשת |
|
embezarse kon uno |
להתרגל לחיות עם מישהו |
|
embezárse a lo bueno/a lo negro |
להתרגל לחיי רווחה/לחיי מצוק |
|
ambre f. |
רעב, כפן; בולמוס, רעבון |
hunger, famine, starvation; ravenous hunger, ravenousness |
|
akavado de ambre |
מת מרעב |
|
enganyar la ambre |
לאכול מעט כדי להרגיע את הרעב |
|
morir a la ambre |
להיות שרוי בעניות |
|
tener ambre |
לרעוב, להעשות רעב |
|
muerirse de ambre |
לסבול חרפת רעב |
|
ambulante adj. |
נייד, נודד, נווד; רוכל |
mobile, wanderer, nomad; peddler |
|
merkansía ambulante |
מסירה עד הבית |
|
amén! (ebr.) m. |
אמן! |
amen! amen to that! |
|
por un amén ke no kede |
אם צריך להוסיף דבר מה אעשה זאת - העיקר שלא ייאמר שבגלל דבר פחות ערך נכשל העניין |
|
no dezir amen de baldes |
לא לעשות את הדבר הפעוט ביותר בלי לקבל על כך גמול |
|
dezir amen en todo |
לענות אמן על כל דבר, להסכים לכל |
|
en un dezir amen |
כהרף עין |
|
amenguado adj. |
מופחת, מוחלש, מקוצץ |
reduced, weakened, cut off, shortened |
|
salir amenguado |
לצאת בשן ועין מן העסק, להפסיד |
|
amezurar (fr.) v. |
מדד; ניסה |
to measure; to try |
|
amezurar las kayes |
לשוטט ברחובות |
|
amezurar el tavlado |
ליפול ולהשתטח מלוא אפיו ארצה |
|
amezurar la eskalera |
להתגלגל למלוא אורך המדרגות |
|
amigavle adj. |
ידידותי |
friendly |
|
a la amigavle |
בדרכי נועם |
|
amigo m. |
חבר, רע, עמית, ידיד |
friend, companion, comrade |
|
amigo karonal |
חבר אינטימי |
|
amigo del vazo |
ידיד רק לבילויים ותענוגות |
|
al amigo fin al ombligo |
לנצל את החברות עד תום (חברות מדומה ונצלנית) |
|
kara de pokos amigos |
אדם בלתי חברותי |
|
amigo te topates! |
הקדמה לפניה לחבר בבקשה מיוחדת המצריכה מסירות ומאמץ |
|
amistad/amistá f. |
ידידות, רעות, חיבה |
friendship, companion, fondness, affection |
|
mos pasa amistad |
יש בינינו יחסי ידידות |
|
ya me pasa l'amistad kon fulano |
אני יכול לקבל את הטובה ממנו בשל יחסי הידידות שבינינו |
|
amojado adj. |
רטוב, לח |
wet, moist |
|
biskocho amojado/masa amojada |
עוגיה טבולה/מצה שרויה |
|
amor m. (Sal.)/f. (Izm./Ist.) |
אהבה,חיבה; אהוב |
love, fondness; beloved, sweetheart |
|
amor pasajero |
אהבה חולפת |
|
amor platonik |
אהבה אפלטונית |
|
amor propio |
כבוד עצמי |
|
por amor |
בגלל |
|
tener amor |
להיות מאוהב |
|
por amor del Dio! |
למען השם! |
|
amosí/amotsí (ebr.) |
ברכת המוציא |
'hmotzi' ? jewish blessing told before eating bread |
|
esto no pasa ni por amosí |
קטן מדי,לא מספיק |
|
amostrar v. |
הראה; הוכיח |
to show; to prove |
|
amostrar kara |
כיבד, הראה פנים יפות |
|
amostrar braso |
חשף זרועו באיום |
|
amostrar grasias |
להפגין לראווה את כל כישוריו (ביטוי אירוני) |
|
el tiempo amostra yelado/luviozo |
צפויה קרה/צפוי גשם |
|
amudeserse v. refl. |
השתתק, נאלם |
to become silent, to be dumbfounded |
|
amudesete! |
בלום את פיך! |
|
amudisión f. |
אלם, השתתקות (בכח או בכח הכסף: ''לא יחרץ'') |
muteness, falling silent (as a result of the use of power) |
|
amudisión! interj. |
שקט! |
|
amurchado adj. |
כמוש, נבול, קָמֵל |
wilted, withered, withering |
|
diskorso amurchado |
הרצאה שדופה וחסרת ברק |
|
anado adj. |
ניצל (מסכנה גדולה או מעוני) |
to be saved (from great danger or poverty) |
|
kitar a uno anado |
להיות המושיע של מישהו |
|
salir anado |
להינצל מסכנת מוות,מטביעה; להתעשר, להחלץ מעוני |
|
anasonlú (t.) adj. |
בעל טעם אניס |
with the flavor of aniseed |
|
mastika anasonlú |
משקה בטעם אניס |
|
anchear v. |
הרחיב, הגביר |
to expand, to increase |
|
anchear el gasto, la mano |
להגדיל את ההוצאה, להפוך לבזבזן |
|
anchearse v. refl. |
התרחב, התפשט על מקום רחב; "התנפח", התרברב |
to be expanded, to spread on a wide space |
|
anchearse entero |
להיות מדושן עונג |
|
anchearse en una karta/en una avla |
להכביר מילים במכתב/בדיבור |
|
ancho adj. |
רחב; נח לבריות |
wide; affable, nice |
|
ancho amerikana |
לא איכפתניק |
|
ancho i pancho |
רחב ובעל כרס |
|
avlar en ancho |
מדבר בהרחבה, נותן אתכל הפרטים |
|
kontar en largo i ancho |
לספר בהרחבה ובפרטי פרטים |
|
tener una mano ancha |
להיות נדיב ורחב לב |
|
venir ancho i pancho |
להופיע חסר דאגה ובושה |
|
anchor m. |
רוחב, רחבות |
breadth, width |
|
dar anchor |
להרחיב בגד צר |
|
tomarlo kon anchor |
לקחת באורך רוח |
|
anchura f. |
רוחב, רחבות; רווחה |
????, ????? |
|
anchura de hase |
חוסר דאגה |
|
tomar el echo a la anchura |
להשהות, לדחות |
|
andar v. |
הלך, צעד, פסע, התהלך; עשה בלהט |
to walk, to march; to do passionately |
|
andar a kavayo |
לרכב על סוס |
|
ande/andi adv. |
איפה, היכן? לאן?; אצל |
where?; at |
|
ande la da, ande la toma |
שטויות! דברי הבל! לא היה ולא נברא! |
|
d'ande par ande |
למה, לכל הרוחות? על מה ולמה? |
|
de ande? |
מאין? מאיפה? מהיכן? |
|
de ande para ande/donde parande? |
מה הקשר? (מה ענין שמיטה להר סיני) |
|
-onde? onde vas? -ende konde konde |
-לאן אתה הולך? -אין זה עניינך! |
|
andena f. |
קושי, בעיה, צרה |
difficulty, problem, trouble |
|
toparse en las andenas |
להכנס לצרות |
|
andjélo /ánjel/ándjel/ándjeli/ándjel |
מלאך |
angel |
|
es un ándjel |
הוא אדם טוב ורחום |
|
andrá (gr.) m. |
גבר, בעל |
man, husband |
|
no ser ni andra ni yineka |
חסר אישיות, חסר אופי |
|
anén! interj. |
אויי! |
alas! |
|
anén de mi! interj. |
אויי לי! |
|
anenu! (ebr.) interj. |
'עננו!'', מילת ציפיה |
'Anenu' , a word of expectation |
|
anenu está por tornar |
היה שמח לחזור, רק יאמרו לו והוא יחזור |
|
anenu 'stá ke le digan |
רק יאמרו לו והוא רץ לבצע |
|
estar anenu (ebr.) |
לכסוף ל-, להיות להוט לעשות |
|
angajé (fr.) adv. |
יד ביד, בשילוב זרועות |
hand in hand |
|
tomar a l'angajé |
לקחת מישהו בשילוב זרועות |
|
angina f. |
אנגינה, דלקת גרון |
angina |
|
a la anglé (fr.) |
בסגנון אנגלי |
|
angro (fr.) adv. |
בסיטונאות |
wholesale |
|
avlar angro |
להתפאר, להתרברב |
|
aní (ebr.) m. & adj. |
עני, דל, רש, דלפון;רעב ללחם |
poor; hungry for bread |
|
aní (ebr.) del Dio |
עני מרוד |
|
alma de aní (ebr.) |
'נשמה של עני'' -מתקמצן |
|
aní shebaaní (ebr.) |
עני שבעניים, ענימרוד |
|
aniyim (ebr.) de Roma |
עני מרוד, עני שבשפל המדרגה, בתכלית העניות |
|
kitar aniyim (ebr.) al mundo |
להביא עניים לעולם (נאמר על חתונת עניים) |
|
anilin m. |
אנילין (נוזל המשמש להכנת צבעים, תרופות ועוד) |
aniline (a liquid used to make dyes, medicines and more) |
|
boyás de anilin |
צבעי אנילין |
|
animal m. |
חיה; אדם חסר מצפון |
animal; a man with no conscience |
|
pedaso de animal! |
חתיכת חיה! |
|
ánimo m. |
עוז, אומץ |
courage, bravery, valor |
|
animo ke tenga! |
שרק יעז! אני כבר אראה לו |
|
aniyim (ebr.) m. pl. |
עניים |
poor people |
|
aniyim (ebr.) kon ayin chatlak (t.) |
עניים מרודים |
|
aniyim (ebr.) kon kola |
עניים חסרי פרוטה |
|
aniyim (ebr.) varaklí (t.) |
עניים, חסרי פרוטה |
|
aniyo m. |
טבעת |
a ring |
|
el aniyo de kidushim (ebr.) |
טבעת קידושין |
|
el aniyo al dedo! |
נשלם למתווך (לשדכן)רק לאחר שיושלם העסק |
|
aniyut/aniyud/aniyú (ebr.) m. |
עוני, דלות, מחסור, עניות |
poverty |
|
aniyut kon kola (ebr.) |
עניות מרודה(''עם זנב''), עוני גדול, דלות נוראה |
|
-anko, -anka |
סיומת מגדילה (במשמעות שלילית ומזלזלת) |
lingual suffix for enlargement (negative meaning) |
|
mezanka |
שולחן גדול ומבולגן |
|
kopanko |
גביע מגושם |
|
livranko |
ספר גדול ומגושם |
|
ánkora f. |
עוגן |
anchor |
|
alevantar l'ánkora |
להרים עוגן, להתכונן לצאת |
|
echó ánkora |
הטיל עוגן, לא זז מהמקום |
|
ansí adv. |
כך, ככה |
so, like that, thus |
|
ansí ke |
כך ש- |
|
ansi komo ansi |
בכל אופן |
|
ansi ke sea! |
כן יהי רצון! |
|
ansia f. |
צער, סבל, ענות; דאגה, חרדה; קמצנות, אהבת בצע |
grief, suffering; concern, anxiety; stinginess, greed |
|
las ansias |
ביטויי התמרמרות על מחסור |
|
ansiano m. |
זקן, ישיש, קשיש |
old, elderly |
|
muy ansiano |
עתיק; ישיש, בא בימים |
|
ansina/ansine/ansín adv. |
כך, ככה |
so, like that, thus |
|
ansina es |
כך טוב; הצדק אתך |
|
ansina ke sea |
שיהיה כדבריך - נמאס לי לריב אתך |
|
ansina i ansina |
מלים סתמיות המשורבבות אל תוך המשפט ("כאילו") |
|
ansina ke no huera! |
לא עלינו! |
|
antepasado m. |
אב קדום (אבות אבותינו) |
ancestor |
|
antepasados |
אבות, אבות קדמונים |
|
antes adv. |
קודם, פעם, לפני כן |
beforehand, first, once |
|
antes tiempo |
לפני זמן רב |
|
el día de antes |
יום קודם |
|
de antes |
מראש |
|
antes prep. |
לפני, קודם |
before, first |
|
antes kuanto? |
מתי היה זה? |
|
antes ke |
לפני ש- |
|
antes muncho |
מזמן |
|
antes por antes |
לפני הכל (ביטוילדחיפות) |
|
antes tiempo |
לפני זמן מה |
|
antes tres anyos |
לפני שלוש שנים |
|
de antes |
הקודם |
|
mas antes |
לפני כן |
|
antiguo /antigo adj. |
עתיק, עתיק יומין;מיושן |
ancient; old-fashioned |
|
los antiguos |
הוותיקים; הקדמונים |
|
antika f. |
עתיקוֹת; כינוי למי/למה שמפגר אחר האפנה, דבר שאבד עליו הכלח,''ענתיקה'' |
antiquities; a nickname for someone or something that ia out of fashion/outdated |
|
es muy antika |
הוא מלא נכלים |
|
antiyer/antiayer adv. |
שלשום |
day before yesterday |
|
antiyer la noche |
שלשום בלילה, בליל שלשום |
|
anyada f. |
תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית |
a period in a year, anniversary; yearly salary |
|
anyada buena! |
שנה טובה! |
|
anyir m. |
אינדיגו |
indigo |
|
dar al anyir |
לצבוע בגון כחול את הכביסה |
|
desfazedor de anyir |
מפזר כספו, זורק כספו מבעד לחלון |
|
anyo m. |
שנה |
year |
|
a los eluengos anyos |
אחרי מאה ועשרים |
|
al anyo |
שנה אחר כך |
|
al anyo el vinien |
'לשנה הבאה'' (לעולם לא) |
|
anyos ay ke |
כבר שנים ש-, כבר עבר זמן רב מאז |
|
anyos i anyos |
במשך שנים רבות |
|
anyos i panyos |
הרבה שנים |
|
de mil i haleshentos anyos |
עתיק יומין, ישן נושן |
|
el anyo del mabul |
ימות המבול, תקופה נשכחת |
|
entrar en anyos |
להזקין, לבוא בימים |
|
pan para mil anyos |
יחזיק שנים רבות |
|
por anyos |
במשך שנים |
|
tener anyos en kutí (t.) |
להיות מבוגר ממה שנראה כלפי חוץ |
|
un anyo kon otro |
שנה רעה שנה טובה |
|
apanyamiento m. |
תפיסה, אחיזה, לכידה; אסיפה, התכנסות; הכנסה; תיקון; המאסף |
holding ,grasp,capture; assembly; bringing in; correction, repairment |
|
apanyamiento de aguas |
אגירת מים,מאגר מים |
|
apanyar v. |
תפס, אחז, החזיק, לפת; חטף;כינס, אסף; תיקן |
capture, to grasp, to hold , to catch; snatch; assemble, collect; to repair |
|
apanyar en kalejika estrecha |
דחק לפינה/לסמטא ללא מוצא, שיתק |
|
apanyar moshkas |
לשבת בטל, ''ללכודזבובים'', לבטל זמן |
|
apanyarse v. refl. |
נתפס; נאחז ב-, דבקב-; נפל בפח; הוציא המרצע מן השק, נאסף |
to be caught; to hold on to-; to fall into a trap (metaphorical); to expose a secret, to reveal the truth, to be gathered |
|
apanyarse del aver |
חיפש סיבות לריב,ביקש ריב, התרגז על לא דבר |
|
aparar v. |
הציג, הראה בפומבי; חידד (עפרון) |
to display, to show in public; to sharpen (a pencil) |
|
aparar el Sefer Tora (ebr.) |
הגבהת ספר תורה |
|
aparat m. |
מכשיר, מנגנון, כלי, אפראט |
instrument, mechanism, tool |
|
aparat fotográfiko |
מצלמה |
|
aparensia f. |
חזות, צורה, הופעה, מראה |
appearance, shape, look |
|
a la aparensia |
למראית עין |
|
sovre la aparensia |
במסווה של |
|
aparesido adj. |
בעל הופעה, נאה, לבוש יפה; לילד: נראה גדול מגילו |
that has aesthetic appearance, handsome, nicely dressed; looks bigger than his age (for a child) |
|
el Aparesido |
הנגלה (אלהים) |
|
aparey (fr.) m. |
מכשיר |
instrument |
|
aparey (fr.) de televizión |
מקלט טלויזיה |
|
apartar v. |
הפריש, הבדיל, שמר בצד, הקדיש; הפריד, הבחין; ניתק, הרחיק; גישש באפילה; חסך |
to set aside, secrete, distinguish, dedicate; separate; to cut off, to distance; to feel your way in the dark; save (money, food) |
|
apartar para |
ייעד, ייחד ל- |
|
no apartar de ombre a chimeneya |
לא ידע בין ימינו לשמאלו |
|
saver apartar |
לדעת להבחין |
|
saver apartar todo |
לשכוח את הצרות והמצוקות כדי לפעול |
|
aparte adv. |
לחוד, בנבדל, בנפרד |
separately, individually |
|
aparte de |
חוץ מ-, מלבד, לבד מ- |
|
aparte de esto |
חוץ מזה, בנוסף לכך |
|
aparte de todo |
מלבד זאת, חוץ מכל זה |
|
meter aparte |
הפריד; שם בצד; חסך |
|
salirse aparte |
לצאת לחיות בנפרד, לחדול לחיות יחד |
|
aparte de res.hodés i sabá |
הרווח הרגיל בלי להביא בחשבון טיפים ומתנות |
|
apatronamiento m. |
השתלטות, רכישה |
take-over, acquisition |
|
apatronamiento sin derecho |
תפיסה שלא כדין, עושק |
|
apatronarse v. refl. |
השתלט על, נטל בעלות, השתרר, החרים, הפקיע, רכש; עשק |
to take over, to claim/ take ownership, confiscate, acquire; exploit |
|
apatronarse de muevo |
תפס בחזרה |
|
apegado adj. |
דבוק, קשור |
glued, attached, tied, bound |
|
apegado el uno al otro |
צפוף, מחוברלבלי הפרד |
|
apegado kon el Dio |
חסיד, אדוק, חרד, דבק באלהיו |
|
apegado kon moko |
מודבק בצורה עלובה (''מודבק בריר'') |
|
apegado kon moko de kandela |
נוטה להתקלקל (''מודבק בשעוות נר'') |
|
apegador/dera n. |
מדביק (מודעות, טפטים) |
a person that sticks on things (advertisements, wallpapers) |
|
apegador de avizos |
מדביק מודעות |
|
apegar v. |
הדביק, איחה; הדביק במחלה; סטר |
to stick/glue, to join together; to infect with a disease; to slap |
|
aki me apego mi madre |
'כאן תקעה אותי אמי'' - עקשן שאינו זז מדעתו |
|
apegar a uno a la pared |
לדחוק מישהו לפינה (לא לתת לו לחמוק מהחלטה/דעה/תשובה) |
|
apegar kon moko de graja |
להדביק בריר של עורב - להדביק בצורה רופפת |
|
apegar kon mokos |
לתקן באופן שטחי (''להדביק בליחת האף'') |
|
lo apego ey |
אמר זאת כתרוץ |
|
apegarse v. refl. |
נדבק; דבק ב-, נקשר ל-; נדבק (שאריות אוכל לסיר) |
to be stuck, to be glued; to stick/cling to-, to be connected to-; to be stuck (food leftover) |
|
apegarse de uno |
להדבק ממישהו (במחלה או בהתנהגות) |
|
apegarse kon un komer |
נדבק למאכל מסויים |
|
lo ke s'apega |
לא להזניח את המעות הקטנות |
|
apenado adj. |
קשה, מצער, רב טורח; ענוש, נענש; מתייסר; מוטרד; קשה |
hard, distressing, unfortunate; punished; tormenting; troubled |
|
vidas apenadas |
חיים מלאי סבל |
|
apenar v. |
העניש; גרם סבל, גרם עצב |
to punish; to cause suffering, to cause sorrow |
|
apenar matando |
גזר דין מוות |
|
apetite/apetito/apetit m. |
תאבון, חשק, התאווּת; כשרון, נטיה; יֵצֶר |
appetite, crave for, longing, lust; talent, inclination; impulse, instinct |
|
apetites |
מתאבנים |
|
azer apetites |
להכין מבחר תבשילים טעימים לכבוד אורח |
|
apezgar v. |
הכביד, החמיר; הנהיג חומרה דתית; הלאה |
to burden, to worsen ; to lead religious severity; to tire |
|
apezgar el aver |
האוייר נעשה מעיק בעטיו של מישהו בלתי נסבל |
|
es de los ke apesgan |
הוא מן הרבנים המחמירים |
|
apiadar v. |
נחלץ לעזרה, סייע ל-, עזר ל- |
to come to the rescue, to aid/ assist to-, to help to- |
|
asi mos apiade el Dio! |
למען השם! |
|
apiadarse v. refl. |
חמל, ריחם |
to have pity on, to be compassionate towards |
|
ya se apiado el Dio |
באירוניה, כאשר משהו מושג באיחור: סוף סוף ריחם אלוהים! |
|
apiadate de mi alma! |
רחם על נשמתי! (לילד או למישהו מטריד: תפסיק כבר!) |
|
apimintado adj. |
מפולפל, מתובל בפלפל |
peppery, seasoned with pepper |
|
karo i apimintado |
יקר מאוד, שמחירו מפולפל |
|
apio m. |
סלרי, כרפס |
celery, parsley |
|
kavesa de apio! interj. |
'ראש כרפס''- שוטה, מטומטם |
|
apio hado |
כרפס ברוטב לימון |
|
aplegar v. |
קיפל, הצליב |
to fold, to cross |
|
aplegar manos |
שילב ידים, הצליב ידיים; נותר פאסיבי |
|
apoko adv. |
לאט |
slow |
|
apoko apoko |
לאט לאט, בהדרגה |
|
aporey adv. |
לשווא, באופן מבוזבז |
for nothing, in a wasteful manner |
|
echar aporey |
להשליך לאשפה, להפטר מדבר מה חסר תועלת |
|
esto es para aporey |
זה דבר מה חסר ערך - ניתן להשליכו לפח |
|
partir y echar aporey |
כל מה שפיצחנו רקוב - הכל חסר ערך ואינו ראוי לשמירה |
|
no es de echar aporey |
יש בו בכל זאת ערך מסויים |
|
apotropós/ripós (gr.) m. |
אפוטרופוס |
guardian, custodian |
|
apotropos mío no sos tu! |
אתה לא תחליט עבורי! |
|
apozada f. |
תחנה, שלב; אכסניה, פונדק; מגורים |
station, stage, step; boarding house, hostel, inn; residence |
|
serka es la apozada! |
עוד מאמץ קטן והגענו! |
|
apozar v. |
שם, קבע, הציב, הניח; נח, קבע מקומו, ישב, התישב; עצר, עיכב; עצר את ההתקדמות; שאב, שאב מים מהבור |
to put, determine, to set, to place; to rest, to sit, to settle down; to stop, to delay; to stop progress; to pump, to draw water from a well |
|
apozar aynará (ebr.) |
לסבול מעין הרע |
|
aprestar v. |
הועיל, היה לתועלת |
to benefit, to be useful |
|
aprestar para algo |
מתאים ל-, מועילל- |
|
echar tierra onde no apresta |
להסתיר מה שאינו נעים או עלול להזיק |
|
apretada f. |
לחץ; מצב קשה/לחוץ/מסוכן |
pressure; a hard/ stressed/ dangerous situation |
|
una apretada de mano |
לחיצת יד |
|
tenerla apretada |
להיות במצב קשה ולחוץ |
|
apretado adj. |
לחוץ, דחוק, הדוק, מהודק; קמצן, קפוץ יד; ביישן, נחבא אל הכלים |
compressed, pressed, tight; stingy; shy |
|
oras apretadas |
עיתות מצוקה |
|
estar apretado |
להיות לחוץ מבחינה כספית, העדר אמצעי מחיה |
|
dormir apretado |
לישון שינה עמוקה |
|
apretar v. |
הידק, לחץ, דחק; בלם; הכביד על, העיק; הפעיל לחץ, הכריח, כפה; איית; לחץ, עינה, נגש, דיכא, הכניע; הטריד; גרר, החזיק בכח |
to fasten together, tighten, to press; to stop, curb, restrain; to be a burden on, to distress; to apply pressure, to force; to spell; to pressure, to torture, oppress, to subdue; to bother, harass; drag, tow, to hold by force |
|
djugar a apreta i asolta |
להותיר מישהו בחוסר ודאות, לשחק עימו ב''תפוס ושחרר'', לרמות מישהו |
|
apretarlo de adientro |
לחץ, הכביד על, העיק על |
|
apretar en un kantón |
דחק לפינה |
|
apretar el pie |
להדגיש |
|
apreta i asolta |
'תפוס ושחרר'' – שם משחק ילדים; מכאן: לומר דבר והיפוכו |
|
apreto m. |
לחץ, מועקה; עינוי, ענות, מצוקה, רעב, דוחק, ייסורים |
pressure, stress, distress; torment, suffering, hunger |
|
yevar apreto |
לסבול, לדעת ענות וסבל |
|
apretón m. |
לחיצה, לחץ |
pressing, pressure |
|
apretón de mano |
לחיצת יד |
|
apretura f. |
ענות, מצוקה, עוני |
suffering, distress, poverty |
|
pasar apretura |
לעבור תקופת מצוקה |
|
aprimirse v. refl. |
התענה, עינה עצמו |
to be tormented, to torment oneself |
|
aprobasión f. |
אישור, ייפוי כח, הרשאה, הסכמה, סמיכה |
|
aproksimarse v. refl. |
התקרב, קרב |
to come near, approach |
|
aproksimasión f. |
קירוב; התקרבות |
|
aprometer v. |
הבטיח; הציע |
to promise; to offer |
|
aprometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
ke apromete? |
איזה נדוניה מביאה הכלה? |
|
la azeite de resinya apromete presto |
פעולת שמן הקיק היא מהירה (כחומר משלשל) |
|
apropiado adj. |
מתאים, הולם; מיועד |
fitting, appropriate, suitable; intended, destined |
|
ser apropiado |
התאים, הלם |
|
aprovado adj. |
מוכח, מאושר; מנוסה, בדוק, שנוסה; מוסכם |
proven, approved; tested, tried; agreed upon |
|
visto y aprovado |
שריר ובריר |
|
apto adj. |
מוכשר, מסוגל |
talented, capable |
|
apto a |
כשיר ל-, מתאים ל-; עלול ל- |
|
apunto adv. |
מייד; זה אך, לפני רגע; בדיוק; בזמן, ברגע ש- |
immediately; just now, a moment ago; precisely; when, while, at the moment when- |
|
por apunto |
בשלימות, לחלוטין |
|
estar apunto |
מוכן כהלכה (על אוכל) |
|
apunto por esto |
בדיוק בגלל זה; אכן,בגלל זאת |
|
apunto m. |
ראיון, פגישה, רנדה-וו; התחייבות |
interview, meeting, date; commitment |
|
tomar un apunto |
לקבוע פגישה, לקבוע תור |
|
arabá (t.) f. |
עגלה, מרכבה; תכולת עגלה |
wagon, carriage |
|
venir kon arabá de búfanos |
להגיע מאוחר מאוד (''להגיע בעגלת שוורים'') |
|
travar arabas |
לנחור (''למשוך עגלות'') |
|
arabá de búfanos |
עגלת שוורים; כינוי לרכב איטי |
|
arabá (t.) de muertos |
עגלת מתים |
|
arahar (t.) v. |
השביע רצון, המתיק, פינק |
satisfy, sweeten, to pamper |
|
arahar (t.) la alma |
לפנק עצמו בממתק |
|
araíz adv. |
עד השורש |
to the root |
|
pasar araíz |
חלף קרוב מאוד |
|
aranya f. |
עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה) |
spider; spider web; in lending; unfounded enterprise, negligible means, non-fitting tool, obsession |
|
lavorar kon aranyas |
לעבוד בלי אמצעים מתאימים |
|
ilos de aranyas |
קורי עכביש; נוכל, טווה מזימות |
|
entrarse una aranya al meoyo |
להכנס לקיבעון (אובססיה) |
|
enramarse por las aranyas |
להשען על קורי עכביש; לחפש עילה למריבה |
|
desvanar/tesher aranyas |
לתעות אחר הבלי שוא |
|
arap (t.) m. & adj. |
ערבי, אדם שחור |
arab, black person |
|
la kamiza del arap (t.) |
בכותונת לגופו - רכושו היחיד של אדם, האמצעי האחרון |
|
arás m. |
מכה בעורף |
blow to the back of the neck |
|
komer/dar un arás |
לקבל/לתת מכה בעורף |
|
arbaamot/arbamot/arbamó (ebr.) n. |
זמן קצר, "מהלך ארבע אמות" |
short time, in a short time |
|
no deshar arbamot (ebr.) |
לזרז, להחיש |
|
ardiente adj. |
לוהט, יוקד, בוער, מתלקח; נלהב, להוט, קנאי |
blazing, burning, inflaming; enthusiastic, passionate, keen |
|
agua ardiente |
ערק, יי''ש |
|
aregá (ebr.) f. |
סכנה גדולה, סכנת חיים |
great danger, life threat |
|
meterse a la aregá (ebr.) |
להכנס לסכנת חיים |
|
arepelada (port.) m. |
רמיה, עושק |
cheating, deceit, exploitation |
|
fue buena arepelada (port.) |
סחטתי אותו, חלבתי ממנו כל מה שיש לו |
|
arina f. |
קמח |
flour |
|
Va a abashar la arina |
יירד מן מן השמים - באירוניה כלפי מי שמפריז בתפילה ותחנונים לשמיים |
|
traer la arina en kaza |
חובתו של בעל הבית בימים עברו: להביא ביום חמישי בערב את הקמח לאפיית לחם לשבת ולכל השבוע |
|
arka f. |
תיבה, ארון (הברית) |
chest, ark of the covenant |
|
la arka de Noah |
תיבת נוח; כינוי לערב רב של בריות |
|
la arka de la Aliansa |
ארון הברית |
|
el arka del firmamiento |
ארון הברית |
|
arká (t.) f. |
אחוריים, עגבות; תמיכה, סיוע; מטען גב |
backside, buttocks; support, aid; back cargo |
|
tener arká |
להנות מתמיכה/הגנה מעולה |
|
arkalí (t.) adj. |
מוגן, שחש בטחון בהגנתו |
safe, that feels safe and protected |
|
djudio arkalí (t.) |
יהודי חוסה/מוגן |
|
arlilik (t.) m. |
מכאוב; מרירות (בשל אכזבה, כשלון) |
hurt; bitterness (because of failure or loss) |
|
morirse de arlilik (t.) |
לחוש מרירות |
|
armado adj. |
חמוש, מצוייד |
armed, equipped |
|
armado de bilibiz |
'חמוש בתורמוסים'' - מאיים בלי אמצעים |
|
armarse v. refl. |
התחמש, הצטייד |
to get armed, to equip oneself |
|
armarse de pasensia |
להתאזר בסבלנות |
|
armi m. |
צלי בבצל; תבשיל עגבניות באורז |
roast with onions; rice and tomato dish |
|
armi de gayina |
תרנגולת בבצל (מאכל); צלי של פנימו של העוף |
|
arnaút (t.) adj. & m. |
אלבני, כינוי לאדם בעל שער פרא |
albanian, a nickname for a person with 'wild' hair |
|
inat de arnaút (t.) |
עקשן גדול |
|
kavesa de arnaút (t.) |
עקשן גדול |
|
aro m. |
חישוק |
hoop |
|
aros de bota |
חישוק של חבית |
|
aropi cf. arope |
|
|
|
dulse aropi |
מתוק מאוד |
|
arrankado adj. |
עקור, תלוש; טיפש, מטומטם, נאיבי |
uprooted, detached; stupid, fool, naive |
|
estar kon el korasón arrankado |
להיות בלב קרוע, לחרוד למשהו רע |
|
arrankado en vedre |
נעקר בעודו ירוק |
|
arrankar v. |
עקר, עקר מן השורש; קטף, תלש בכח, קרע, שבר |
to uproot; to pick, to detach/pluck with force, to tear, to break |
|
arrankar del kiok (t.) |
עקר מהשורש |
|
arrankar las yervezikas |
לקטוף ירק לכבוד ''סאנת איל חאדרה'' (סיום הפסח) |
|
arrankar del arvoliko |
קטף פירות; נהנה מפירות הכנסה פיננסית (בלי לעבוד) |
|
arrankar un sekreto |
להוציא ממישהו סוד (בחקירה/בכוח) |
|
arrankarse v. refl. |
נעקר, נקרע מעל; נכסף, השתוקק; נעצב |
to be uprooted, to be torn of; to yearn; to become sad |
|
siente i arránkate entero/arránkate los kaveyos de la kavesa |
שמע וייעקרו שערותיך! - נאמר כנגד דברי שטות שהשמיע מישהו |
|
arranko (port.) m. |
עווית, כאב בטן; עקירה, תלישה; געגוע, כיסוף; עצב |
spasm, stomach ach; uprooting, detaching; longing; |
|
estar kon arrankos (port.) |
לחוש עווית, כאבי בטן; לחשוש מפני דבר רע;לחוש געגוע וכיסופים; להעצב |
|
arrankón m. |
התכווצות, הצטמקות (הבטן מרעב) |
cramping, shrinking of the stomach from hunger |
|
tener arrankones |
להיות רעב מאוד (הבטן מצטמקת מרעב) |
|
arrapado adj. |
מסופר למשעי, גלוח ראש;מגולח; שהסתפר זה עתה |
neatly cut(hair), a person with shaved had; shaved; that just got his hair cut |
|
los Arrapados |
המגולחים – אחת משלוש הכיתות של הדונמה |
|
arrapado de mamá |
מסופר בצורה רשלנית/חובבנית |
|
Moshoniko arrapado |
מסופר למשעי, גלוח ראש |
|
arrapadura f. |
תספורת, סידור שער |
haircut |
|
la primera arrapadura |
חלאקה, תספורת ראשונה (ל''ג בעומר) |
|
arrapar v. |
גילח, סיפר (תספורת); שעמם |
to shave, to cut hair; to bore |
|
arrapar a Yambol |
'לספר את יאמבול''- להשחית מאמצים לשוא |
|
arrapa esta kavesa |
'תשכח מזה'' |
|
arraparse v. refl. |
הסתפר, התגלח, הסתרק |
to have a haircut, to get shaved, to comb oneself |
|
arraparse en kavesa de otro |
ללמוד להתגלח על זקנם של אחרים |
|
onde se arrapa el guerko |
"במקום שבו מסתפר השטן'' – ''קצה העולם'' |
|
m'arrapo el mostahco |
"אגלח את שפמי" (אם לא יקרה כדבריי) |
|
arrasgado adj. |
קרוע |
torn |
|
tener el ojo arrasgado |
לחיות חיי בזבוז ופאר; לא להתרשם מן הפאר |
|
arrasgar v. |
קרע |
to tear |
|
arrasgar la pita (gr.) |
לשבור צום רמאדאן; לזלול אחרי צום |
|
arrasgar el korasón |
לקרוע את הלב, לעורר רחמים |
|
arraskadero m. |
גרדת (מחלה); גירוד |
scabies (medic.); scratching |
|
ya basta kon este arraskadero! |
די להתגרד! |
|
arraskadura f. |
גירוד; גירוד תחתית הצלחת |
scratching; to scrape the bottom of a plate |
|
no kedó ni arraskadura |
לא נותר זכר |
|
arraskina f. |
גירוד, גרוי |
scratching, irritation |
|
tener arraskina |
גירד (לו), היה (לו) גרוי |
|
arrastado (port.) adj. |
נסחב; מָשוּך;מסכן, עלוב |
to be carried' to be dragged; wretch, miserable |
|
arrastado(port.) de Inderné! |
בזלזול: נסחב הנה מאדירנה (אנדרינופול) |
|
arrastar (port.) v. |
גרר, סחב, סחף, משך אחריו; נשרך, נהג בעצלתים; החריב, הרס |
to drag, carrie, to pull after oneself; to trail behind, to walk very slow, to act lazy; to ruin |
|
la fruta/el pesh estan arrastando (port.) |
הפירות/הדגים מצויים בשפע |
|
kedar arrastando (port.) |
להשאר חסר אמצעים, לאבד כל אמצעי מחיה |
|
deshar todo (port.) arrastando |
להזניח הכל |
|
arrastar (port.) vedre i seko |
להרוס עד תום |
|
arrastar (port.) por kayes i plasas |
לשוטט ברחובות ובככרות |
|
arrastar (port.) el pie |
גרר רגלים |
|
arrastarse (port.) v. refl. |
זחל, התרפס, השתרך, הלך בכבדות, נסחב, נגרר |
crawl, grovel, to trudge, to walk slowly, to be carried, to be draged |
|
arrastarse (port.) en basho |
לזחול על האדמה; להשפיל עצמו |
|
arraviado adj. |
כועס, כעוס, נרגז; נדהם |
angry, irritated; astonished |
|
parese un arraviado |
הוא נראה נדהם ומבולבל |
|
lo tengo arravyádo |
הוא שרוי איתי ברוגז |
|
arrazgar v. |
קרע, שיסע; בילה |
to tear, to tear to pieces; to wear out (material) |
|
arrazga gatos |
מתפאר במעשי גבורה שלא היו ולא נבראו (''משסע חתולים'') |
|
arrazgarse v. refl. |
קרע לעצמו (בגד); נקרע |
to rip oneself's clothing; to be torn |
|
arrazgarse de yamar |
לקרוא למישהו בצעקות (עד צאת הנשמה) |
|
arrebivir v. |
החיה, החזיר לתחיה, עורר מחדש; רענן, אושש, דירבן, המריץ |
revive, resurrect, to bring back something to life; refresh, strengthen, to urge, motivate |
|
es para arrebivir a los muertos |
"מחיה מתים" - נאמר על ריח טוב או מטעמים |
|
el raki arrebive al peshe |
העראק מקל על עיכול הדג - נאמר כתירוץ למי שמרבה בשתיה |
|
arreboltonearse v. refl. |
התרגש |
to be excited |
|
arreboltonearse las tripas |
לחוש ברע, להרגיש חולה |
|
arrebolver v. |
הפך, בילבל; הזכיר, רמז; החיה מריבה ישנה; חש ברע; טילטל, נפנף |
to invert, to confuse; to mention, to hint; to bring back to life an old fight; to feel bad; to shake, to wave |
|
arrebolver las tripas/la komida |
להפוך את המעים |
|
arrebolver la sangre |
לעורר גירוד חזק |
|
arrebolver eskarinyo |
לעורר געגוע למשהו/מישהו אהוב |
|
arrebolver el alma |
להגעיל, לגרום גועל נפש |
|
arrebolver yagas viejas |
להעלות מתהום הנשיה מכאובים ישנים וצרות נשכחות |
|
no konviene de arrebolvér |
אין זה מן הראוי לרמוז על .. |
|
arredondeado adj. |
מעוגל, עגול |
rounded, round |
|
un numero arredondeado |
במספר עגול, בעיגול |
|
un echo arredondeado |
עניין המוצג בפשטות/בפישוט ללא פרטים מסבכים |
|
arrefregarse v. refl. |
השתפשף, התחכך |
to rub oneself (against something), brush against |
|
arrefregarse las manos |
לחכך ידים(מהנאה); לשפשף ידים (להתחממות) |
|
arrefreskar v. |
ריענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
to refresh, to cool; to become cold; to become refreshed |
|
arrefreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
arreglamiento m. |
כוונון, תיאום, כינון, סדור, התקנה; הסדר ברוח טובה; תקנות |
adjustment, coordination, establishing, arranging, installation; settlement that is made 'in good spirit'; regulations |
|
arreglamiento de kontos |
סגירת חשבון, הסדרת חשבונות |
|
arreinchir v. |
מילא |
to fill |
|
arreinchir la prometa |
למלא הבטחה |
|
arreirse cf. arriirse. |
|
|
|
arreirse de |
לגלג על, לעג ל- |
|
arrekayentar v. |
חימם, הרתיח; חימם שוב |
to warm, boil; to reheat |
|
arrekayentar los guesos |
להתחמם באווירה נעימה |
|
arrekojer v. |
אסף, כינס, ריכז, קיבץ, קבץ, צבר, ליקט; הקהיל; הלביש, כיסה; מיזגאוויר החדר; נתקף התכווצויות בפה |
gather, assemble, collect, concentrate, accumulate; to assemble people; to dress, to cover; to air-condition a room; to have spasms in the mouth |
|
arrekojer la sangre |
לנקום |
|
arrekojer la onor |
להחזיר את הכבוד למי שנעלב; לנהוג בזהירות מפני הביקורת |
|
arrekojer la nochada |
להתארגן לבילוי הערב |
|
arrekojer la mano |
להצטמצם בהוצאות, לנהוג בחסכנות |
|
arrekojer la boka |
לשים מעצור לפה, להזהר בדיבור |
|
arrekojer andrajos/aires/patranyas |
לכרות אוזן לפטפוטים |
|
arrekojer guerfanos/bivdas |
לפרנס יתומים ואלמנות |
|
arrekojer dasios v. |
לגבות מסים |
|
arrekojer el pie |
לאסוף רגליו, לצמצםיציאות/ביקורים/טיולים |
|
arrekojer a los fijos |
לאסוף את הילדים, לטפל בהם, להשכיב אותם לישון |
|
arrekojer una famiya |
לתת מקלט למשפחה נצרכת |
|
arrekojerse v. refl. |
הצטבר; התלבש; הלך הביתה; התחתן; נאסף |
to be piled up; to dress; to go home; to get married; to be assembled, to be gathered |
|
arrekojerse enriva de si mismo |
התקפל, נסגר בתוך עצמו |
|
arrekojido adj. |
לבוש; מרוכז; חסכן בלי קמצנות; נקי ומסודר; שנאסף, שנאגר |
dressed; concentrated; frugal; clean and neat |
|
rijo arrekojído |
בית מאורגן בצורה נוחה ויעילה |
|
arrekozer v. |
אפה, צלה; שרף, צרב (גרונו) |
bake, to grill; to burn, to burn (throat) |
|
asukritos de arrekozer |
סוכריות מנטה |
|
arrelumbrado adj. |
מואר, מובהר, מאוייר; זוהר מאושר |
lighted, illustrated; glowing with happiness |
|
ombre arrelumbrado |
אדם נאור, מלומד, משכיל |
|
arrelumbrar/se v./v.refl. |
האיר, הבהיר, זהר, קרן; שפך אור; הואר; שימח |
to light up, illuminate, brighten, to glow, to shine; to throw light; to be lighted; to make happy |
|
komo se estanya el kovre, arrelumbra |
הנחושת מבהיקה אחרי ציפויה בבדיל - העונש ממרק את האדם |
|
el oro, onde se mete arrelumbra |
הזהב מבהיק בכל מקום - אדם בעל ערך יבלוט בכל מקום שאליו יגיע |
|
kien se tiene ke arrelumbrar en este kandil? |
מי יזכה באורו של הנר הזה? - מי יהנה מעושרו של הקמצן הזה? |
|
todo lo ke mete le arrelumbra |
יודע להתלבש באופן אלגנטי |
|
lo poko ke tiene le arrelumbra |
גם את המעט שיש לו הוא יודע להציג בצורה נאה |
|
arrelumbrarse kon kandela de otro |
לנצל רכושם של אחרים, ליהנות מרכוש אחרים, להתפאר במה שאינו שלו |
|
ninguno se arrelumbra kon su kandela |
אינו עוזר לאחרים |
|
arrelumbrarse kon su kandela |
להסתפק במה שיש לו בלי להזדקק לעזרת אחרים |
|
arremanear v. |
נענע, זעזע; החזיר/העלהלזכרון |
to shake, to shock; to recall |
|
arremanear viejos suvenires |
להעלות זכרונות נושנים |
|
arremanear kuentos ulvidados |
לפתוח מחדש חשבונות ישנים ונשכחים |
|
arremanear yagas pasadas |
לחטט בלי הרף בצרות נושנות |
|
arremangarse v. refl. |
הפשיל שרווליו לצורך עבודה |
to roll up your sleeves in order to do a job |
|
ya se arremango ... |
מעמיד פנים כמי שמבקש לעבוד |
|
arrematadero adj. |
איכותי, מחזיק מעמד |
of a high standard, long lasting |
|
ropa arrematadera |
סחורה איכותית, מאריכת ימים |
|
arrematar v. |
סילק; כילה, השמיד, הרס, נתן מכת מוות |
expelle; to exterminate, to destroy, to give a death blow |
|
deshalo arrematar |
שילך לעזאזל! אל תשים לב לדבריו ומעשיו |
|
ya se arremató |
סוף סוף נפטרנו מן המנוול הזה |
|
arrematar a uno kon siete pares de diavlos |
לשלוח מישהו לכל הרוחות |
|
arremata! |
לך לעזאזל! |
|
arrematasión (port.) f. |
השמדה, כליה, אבדן; השתחררות ממישהו מטריד |
destruction, extermination, loss; to be liberated from a bothersome person |
|
arrematasión! |
לך לעזאזל! הסתלק! |
|
arremendar v. |
תיקן, הטליא, איחה; בסיפור: השלמת פרטים לעשותו יפה ואמין |
to fix, to patch, mend; in a story: to complete details in order to make it more aesthetic and reliable |
|
kieres arremendar |
אתה מנסה לתרץ ולחפות על הכשלון |
|
arremetidiko adj. |
מעט יותר טוב (מבחינת הבריאות או מבחינה כלכלית) |
a little better (in the aspect of health or finance) |
|
pareser mas arremetidiko |
נראה שחל שיפור מה במצבו |
|
arremojar v. |
הרטיב, הטביל, לחלח, ריכך במים |
to wet, to dip, to moisten, to soften with water |
|
arremojar la boka |
לשתות או לאכול משהו בין הארוחות |
|
arrempushar v. |
דחף בכוח, הדף; דירבן; דחה; דחה (דבר לא רצוי); הסיט/הזיז דבר מה ממקומו בדחיפה; בלע (דמעות צחוק) |
to push, ward off; goad; reject; to move something from its place by pushing; to swallow (tears of laughter) |
|
arrempushar para abasho |
לבלוע |
|
arrempushar a uno |
לדרבן מישהו בכוח |
|
arrepensar v. |
העמיק לחשוב, חשב פעמיים, חשב פעם נוספת; היסס |
to think deeply, think twice, think again; hesitate |
|
penso i arrepenso i del penserio salgo loko |
מילות פתיחה הנאמרות בפי מי שחד חידה |
|
lo penso i lo arrepenso |
אני חושש לעשות זאת |
|
arrepentido n. & adj. |
מתחרט, מתנחם, בעל תשובה |
one who repents, one who finds religion |
|
vino a toparse arrepentido |
חש חרטה על הדבר |
|
arrepentirse v. refl. |
התחרט, ניחם (על), חזר בו מהבטחתו/התחייבותו; סרב, ויתר |
to regret, to go back on oneself's promise or commitment; to refuse, to give up |
|
arrepentirse mil vezes de |
להתחרט חרטה שלמה וגדולה |
|
arrepentir ke no me arrepiente manyana |
ובלבד שלא אתחרט על כך מחר |
|
arrepozadiko adj. |
רגוע |
calm |
|
estate arrepozadiko! |
לילד: הרגע! הפסק להתרוצץ! |
|
arrepozado adj. |
שקט, רגוע, רוגע |
quiet, calm |
|
kédate arrepozado! |
לילד: שב במקומך, הפסק להרעיש ולהתרוצץ! |
|
favlar arrepozado |
לדבר במתינות ובלי להט |
|
arrepozar v. |
נח, ישן, התרגע |
to rest, to sleep, to relax |
|
arrepozo la kaza |
חזר השקט למכונו |
|
arrepozaron los sielos |
הסערה שככה |
|
arrepozar los guesos |
לנוח, להתרגע |
|
arrepozar la kavesa |
להשתחרר מדאגות ומחששות |
|
arrepozar el meoyo |
לתת מנוחה לראש, לחדול להתעמק בבעיה |
|
arrepozarse v. refl. |
נח, התרגע |
to rest, to relax |
|
arrepozarse sovre uno |
להטיל את האחריות על מישהו אחר |
|
arrés prep. & adv. |
קרוב מאוד, סמוך, לשפת, על פני |
very close, near, nearby, on the surface of |
|
venir arrés |
להגיע לגבול האמצעים |
|
traerse arrés arrés |
לנצל עד תום את האמצעים |
|
kortarse los kaveyos arrés arrés |
להסתפר קצוץ |
|
kaminar arrés de paré |
ללכת דבוק אל הקיר, לנהוג בזהירות מופלגת, לנסות להעלים את עצמו |
|
arresentar v. |
סידר, ארגן, ערך, עבר לחיים מסודרים; הביא מישהו לחיים מסודרים; השקיע את הפסולת; יישב; חיבר, כתב |
put in order, arrange, to set, to advance to a setteled life; to help someone have a setteled life; to sink waste; settle; compose, write |
|
arresentar una karta |
לחבר מכתב |
|
arresentar korachas |
לסדר את שק הטלית (קוראג'ה); באירוניה: טורח הרבה בלי לעשות מאומה |
|
arresentar el sesto |
לארגן היטב את המצרכים; (באירוניה:) לאכול בהרווחה |
|
arresentar la kavesa |
להפטר מן הדאגות |
|
arresentar el meoyo |
לחדול לדאוג |
|
estava muy alokado, ya arresentó |
חי חיים מטורפים ועכשיו הסתדרו אצלו הדברים |
|
arresentó la kaza/el mundo |
שקט חזר לבית/לעולם |
|
arresentarse v. refl. |
הסתדר, הסתדר בחיים; התיישב; התמתן, נעשה מיושב; התחתן, הקים משפחה |
to manage, to do well in life; to settle down; to become moderated; to get married, to raise a family |
|
arresentarse a alguno algo |
כשמשהו מסתדר/נפתר מאליו |
|
arresentarse batal (ebr.) |
(אירוני:) להחליט לחיות חיי בטלה |
|
no me se arresenta |
אינני מצליח להרגע |
|
me se arresentó el alma |
אני שבע רצון עכשיו |
|
arresgatar v. |
שחרר, חילץ, גאל, פדה |
to release, to rescue, to redeem |
|
arresgatar un empenyo |
להשתחרר מן ההתחייבות על ידי פירעון החוב |
|
arresgatar una kaza |
להשתחרר מן המשכנתא על הבית |
|
arresivir v. |
קיבל, קיבל פני, השיג |
to accept, to achieve |
|
arresivir una parida |
לְיַלֵּד |
|
arresivir a la kriatura |
לְיַלֵּד, לתת ליִלּוֹד את הטיפולים הראשונים |
|
arresevir ropas |
לקבל אספקת סחורה |
|
arresevir djente |
לקבל אורחים |
|
arresvalada f. |
החלקה, גלישה |
gliding, skating, surfing |
|
dar una arresvalada |
להחליק |
|
arresvalado adj. |
שהחליק |
who slipped |
|
arresvalado del palo |
נמלט בעור שיניו, חומק מן הסכנה; כינוי לאדם חריף ובעל שכל |
|
arretornar v. |
החזיר להכרה; רענן |
to bring back to consciousness; to refresh |
|
es para arretornar a los muertos |
'המחיה'', מחיה מתים, משיב נפש |
|
arretornar el alma |
להשיב נפש |
|
arretorser v. |
פיתל, עיוות, כיווץ |
to twist, to distort, to shrink |
|
arretorser los kaveyos |
לסלסל שער |
|
arretorserse v. refl. |
התפתל |
to be twisted |
|
arretorserse la oreja |
להתחרט מאוד |
|
arretorserse por en basho |
להסתבך בקשיים |
|
arretorsido adj. |
מפותל |
twisted |
|
kaveyos arretorsidos |
שער מתולתל ומסולסל |
|
arrevatar v. |
חטף, שדד, גזל, לקח בכח; טרף; חטף אות (בדיבור); חטף כמו לחמניות טריות |
to napped, to rob, to take by force; to prey; to snatch a letter (in speech); to snatch like fresh rolls |
|
arrevatar una letra |
חטף עִצּוּר (אות) (בדיבור מהיר) |
|
arrevatar lo seko i lo vedre |
לחטוף הכל (את היבש והטרי) |
|
arrevato adv. |
כהרף עין |
in a flash |
|
en un arrevato de ojo |
כהרף עין |
|
arreventado adj. |
מת, מפוצץ, מנופץ |
dead, blown up, smashed |
|
arreventado del yoro |
מנופח מבכי |
|
arreventar v. |
פוצץ, ניפץ; זלל בבולמוס, טָרַף |
to to blow up, smash; to swallow in intense hunger |
|
arreventar la fyel |
פוצץ מררתו מרוב פחד; מתח סבלנותו עד קצה גבול היכולת |
|
arreverter v. |
עלה על גדותיו, גלש |
to overflow |
|
arreverter la mezura |
לעבור את הגבול |
|
arreverter la sangre |
להרתיח את הדם, לגרום עלבון קשה |
|
arrevertimiento m. |
גלישה, עליה על גדות |
overflow |
|
arrevertimiento de sangre |
העלבה פומבית |
|
arrevés adv. |
בהיפוך, באופן הפוך |
in reverse |
|
tomar arrevés los buenos días |
להתחיל את היום במריבות |
|
salir arrevés |
להגיע לתוצאות הפוכות מן המצופה |
|
meldar la Ley arrevés |
להיות מוטה, לשפוט בצורה מוטה |
|
arrevés de todo el mundo |
בניגוד לכל המקובל |
|
al arrevés |
במהופך, להפך |
|
arreves i al derecho |
פנים ואחור |
|
tomar las kozas arreves |
להבין בצורה מעוותת - ההפך מן הכוונה המקורית |
|
mirar arreves |
לשלוח מבט מן הצד |
|
arrevesar v. |
הקיא |
to vomit |
|
lo arrevesó la tierra |
'הארץ הקיאה אותו'' - לא הצליח להתערות בארץ שהיגר אליה ונאלץ לעזבה |
|
arrevesar el rovo/la ganansia |
לאבד את הגנבה, לאבד את הרווח |
|
lo arrevesó la mar |
הים פלט אותו (את הטבוע) |
|
arreyenado adj. |
ממולא |
stuffed |
|
kalavasas arreynadas |
קשואים ממולאים |
|
arreyevar v. |
סבל, עבר סבל; השלים עם; הכיל |
to suffer, to go through suffering; to make up with; to contain |
|
ya arreyeva |
'אפשר להעלות את המחיר, הוא לא ירגיש'' - לצחוק על מישהו, להונות מישהו בלי שירגיש |
|
no me arreyeva mas el alma |
אני מלא עד גדותי, אינני יכול לבלוע עוד נתח |
|
no me lo arreyeva el alma |
אני סולד מכך, אינני יכול לשאת זאת |
|
no me lo arreyeva el meoyo |
זה עולה על כל מה שביכולתי לדמיין |
|
no me lo arreyeva la salud |
מצב בריאותי אינו מאפשר לי זאת |
|
arrezvarter v. |
שפך, יצק, הערה, שפך מעל גדות הכלי; גלש, עלה על גדותיו |
to pour, to pour over the banks of the vessel; to overflow |
|
arrezvarter la sangre |
לעלוב בפומבי, ''לשפוך דמיו של מישהו'' |
|
arrihar v. |
קימט, כיווץ |
to wrinkle, to shrink |
|
arrijar la frente/las sejas |
קימט מצחו/גבותיו |
|
arriirse v. refl. |
צחק, הצטחק |
to laugh |
|
patleyar d'ariirse |
להתפקע מרוב צחוק |
|
arrimado adj. |
שעון, נשען, סמוך, נסמך |
leaning |
|
estar arrimado en un lugar |
לגור זמנית במקום מסויים; למלא תפקיד באופןזמני בלי כוונה להתמיד בו |
|
arrimarse v. refl. |
נשען; חסה, מצא מחסה/מקלט זמני; הכין עצמו למנוחה קצרה |
to lean; to find temporary shelter; to prepare himself for a short rest |
|
arrimarse en pared rezia |
למצוא משענת בטוחה |
|
arrimo m. |
משען, משענת, תמך; תמיכה, סיוע; מקלט; תומך |
backrest, support; assistance; shelter; supporter |
|
arrimo de kavesa |
'משענת ראש'' - כינוי לבית, למשפחה |
|
arriva adv. |
למעלה |
above |
|
mirar de arriva abasho |
להביט על מישהו או משהו בהתנשאות |
|
los de arriva |
חלק המקהלה הפותח באמירת הפיוטים בביכ''נ |
|
lo de arriva por abasho |
הפוך |
|
la de arriva arriva |
המצה העליונה |
|
irse por arriva i por abasho |
סובל משלשול והקאות |
|
gastar/dar arriva de su boy |
לבזבז להוציא מעל ליכולתו |
|
echar de arriva abasho |
להשליך מלמעלה |
|
arriva de |
מעל ל- |
|
de arriva abasho |
אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו; בערבוביה, בלי סדר |
|
arriva arriva |
למעלה למעלה, במקום הגבוה ביותר |
|
arrodeado adj. |
מוקף |
surrounded |
|
estar arrodeado d'espinos |
להיות מוקף בדורשי רעתו |
|
estar arrodeado de kulevros |
להיות מוקף באנשי רשע |
|
arrodear v. |
סובב, הקיף, סבב, חג, גלגל; תעה, שוטט ללא מטרה; חיפש בכל מקום |
to rotate, to encircle, to roll; to wander, to wander aimlessly; to search anywhere |
|
arrodear por kayes i por plasas |
לשוטט בשווקים וברחובות - ללא מטרה |
|
arrodear las palavras |
לפרש את המלים מחוץ להקשרן, להעניק למלים משמעות שאינה מצויה בהם |
|
arrodear las fojas de un livro |
לדפדף, להפוף דף (בספר) |
|
arrodear la Seka i la Meka |
לשוטט בעולם |
|
arrodear el bastón |
לטלטל את מקל ההליכה |
|
arrodear al karro |
להמשיך את הפעילות, להחזיק את הפעילות |
|
arrodear a uno |
לחקור מישהו במיומנות |
|
arrodear la kavesa |
לתור זמן רב אחר משהו שלא הונח במקומו |
|
arrodearse v. refl. |
הסתובב, התגלגל, הסתחרר; הקיף עצמו ב-; חיפש משהו שלא נמצא במקומו; הִתְיַפָּה |
to turn, to roll, to spin; to surround himself with; to look for something that is out of place; to beautify |
|
arrodearse el mostacho |
'לסלסל את השפם'' - להתבונן באדישות באחרים העובדים |
|
arrodearse en la kama |
להתהפך במיטתו, לסבול מנדודי שינה |
|
deshalo ke se arrodee |
הנח לו להסתדר לבד |
|
se arrodeó la nochada |
בלי לתכנן יצא ערב משעשע |
|
s'está arrodeando la luvia |
עומד לרדת גשם |
|
me s'está arrodeando de meoyo |
אני שובר את ראשי על פתרון הבעיה |
|
arrogador m. |
מתפלל; שתדלן |
worshiper; interceder |
|
el ke sea arrogadór! |
שיהיה הוא (הנפטר) מליץ בעבורנו! |
|
arrogar v. |
הפציר, התחנן, הפגיע, ביקש, התפלל |
to plead, to beg, to ask, to pray |
|
a mi m'arrogan! |
נאמר כנגד בעל גאווה, המעמיד פנים שאין לו עניין ומחכה בה בעת לכך שיבקשו ממנו |
|
la fruta está a arrogar |
יש שפע של פרי (עד אשר המוכר מפציר בקונים לקנות) |
|
ke venga a arrogar! |
שיבוא הוא להתחנן לפני! (שיח ילדים שרבו ביניהם) |
|
arrojada f. |
חידוד; מענה קולע; רמיזה המפנה תשומת לב לפרט מסויים, ידיעהחדשה, סקופ |
wit; accurate response; a hint that draws attention to a particular detail, new knowledge, scoop |
|
echar una arrojada |
להשמיע חידוד |
|
arrojado adj. |
מושלך, זרוק; גולה, מגורש, מורחק, מסולק, מוחרם, מנודה; זנוח, דחוי |
discarded, drop; exiled, expelled, confiscated, ostracized; abandoned, rejected |
|
luvia arrojada |
גשם זלעפות |
|
arrojar v. |
גרש, סילק; הדף, זרק, יידה, השליך, הטיל, דחה; פלט; גרש; שתה בלי להשתכר; פיטר |
to expel, to remove; to repel, to throw, to cast, to reject; to emit; to drink without getting drunk; to fire |
|
arrojar pedos de boka |
'לנפוח מן הפה'' - להפיח איומים חסרי בסיס |
|
arrojar piedras a uno |
להטיח האשמות קשות |
|
arrojar piedras al kanyo |
'להטיל אבנים לביוב'' - להגיב מהמותן ולחטוף בתגובה חרפות וגידופים |
|
arrojar la pará |
לזרות כספו לרוח, לבזבז |
|
le agrada arrojar |
אוהב להתפאר בעושרו ולדבר על גדולתו |
|
arrojarse v. refl. |
השליך עצמו; הסתכן; הזדמן (הופיע במקום כלשהו לעתים רחוקות); השליך נפשו מנגד |
to throw himself; to risk; to come incidentally (to appear somewhere infrequently); to risk one's life |
|
arrojarse en un fecho sin mucho pensar |
להכנס לעסק מסוכן בלי להרבות מחשבה |
|
arrovar v. |
גנב, חטף, הונה, רימה, גזל |
to steal, to snatch, to deceive, to cheat, to rob |
|
arrovar el korasón |
לגנוב את ליבו של מישהו, לחלץ סוד ממישהו |
|
arrovarse v. refl. |
גנב, סיפח (השתלט על שטח) |
to steal, to annex (to take over territory) |
|
arrovárse al sol |
מסוגל לגנוב אפילו לאור היום |
|
arrovárse una orika |
גונב מעט מזמנו כדי לעשות ... |
|
arroyo m. |
נחל, פלג, יובל, זרם |
stream, brook, river |
|
todos los arroyos a la mar baten |
כל הנחלים זורמים אל הים - נאמר כנגד אדם שהכל מגיעים אליו בעת מצוקה |
|
arroz m. |
אורז |
rice |
|
arroz de boda |
אורז מבושל ברוטב עוף (הרבה שומן) (''אורז של חתונה'') |
|
arroz molido |
אורז טחון, קמח אורז |
|
arroz pizado |
אורז טחון עד דק |
|
arroz tané |
אורז מבושל שבו הגרגירים נפרדים ואינם דבוקים זה בזה |
|
es arroz ke yeva muncho kaldo |
'אורז שסופג הרבה רוטב'' - עניין שיכול להתמשך מאוד |
|
un arroz |
צלחת אורז |
|
Ársato m. |
אריסטו, אריסטוטלס |
Aristotle |
|
meoyo de Ársato |
חריף מוח |
|
arte m. |
אמנות; נכל, הונאה; ערמה |
art, craftsmanship; scam, fraud, deception; cunning; |
|
avlar kon arte |
לדבר בשום שכל/ בכשרון |
|
palavras de arte |
דברי רמאות, גניבתדעת, נְכָלִים |
|
artifisio m. |
פקחות, שנינות, כשרון; תחבולה, תכסיס; נכל, רמיה; אמצעי |
cleverness, wit, talent; trick; cheating, deceit, fraud; a means |
|
fuegos de artifisio |
זיקוקין די נור |
|
artik! (t.) interj. |
די, מספיק! איני יכול עוד! |
enough! I can no longer! |
|
artik! ya se incho la mezura! |
די! הגיעו מים עד נפש! |
|
artíkolo m. |
מאמר; פריט; סחורה; סעיף; פרט; (בדקדוק:) תווית |
article; item; merchandise; article; detail; (in grammar:) label |
|
artikolo yerlí |
תוצרת מקומית, תוצרת הארץ |
|
artikolo de un kontrato |
סעיף בחוזה |
|
basho artikolo |
רשע, אדם שפל |
|
arto adj. |
שָּׁבֵעַ |
satiated |
|
estar arto de bivir |
קץ בחייו |
|
tener ojo arto |
להסתפק במה שיש |
|
irse arto de todo lo bueno de este mundo/irse arto de días/de anyos |
להסתלק מן העולם שבע ימים |
|
ke? arto de bivir estás? |
מה? נמאס לך מן החיים? (באזהרה כלפי מישהו) |
|
artura f. |
שׂובע, רוויה |
saturation |
|
bivir kon artura |
לחיות ברווחה |
|
dar artura a |
להרחיב |
|
arvid/arvit/arví (ebr.) m. |
ערבית, תפילת ערבית, מעריב |
evening prayer |
|
dezir minha i arvit (ebr.) |
להיות אדוק בדת |
|
árvol m. |
עץ, אילן |
tree |
|
árvol de las vidas |
עץ החיים |
|
árvol sin solombra |
עשיר צייקן שאינו גומל טוב; אנוכיי |
|
árvoles kostrados |
עץ מקולף, בלי קליפה |
|
arvolera f. |
שפעת עצים; שדרת עצים; בוסתן |
plenty of trees; avenue of trees; orchard |
|
arvoleras |
יערות |
|
arvoliko m. |
שיח, עץ רך |
shrub |
|
arvoliko de parás (t.) |
עושה כסף רב |
|
tener arvoliko |
לבזבז בלי לדאוג מפחד התרוששות |
|
arzoal/arzuhal (t.) m. |
עצומה |
petition |
|
echar arzoal (t.) al Dio |
לבקש דבר מה מאדם רם מעלה/בלתי נגיש |
|
asamblea f. |
עצרת, בית נבחרים, מועצה,אסיפה |
assembly, house of representatives, council, meeting |
|
asamblea de las nasiones unidas |
העצרת הכללית של האו''ם |
|
asar v. |
צלה, קלה |
to roast, to toast |
|
asar en lumbre v. |
לצלות באש |
|
asará batlanim (ebr.) m. |
מִנְיַן לומדים תמורת תשלום (''עשרה בטלנים) |
minyan of paid learners ("ten idlers") |
|
asentarse a asara batlanim (ebr.) |
לשבת בטל, לחיות חיי בטלה על חשבון אחרים |
|
asarado (ebr.) adj. |
מפוחד, נפחד, נבהל,מבוהל, נדהם, חרד, אחוז חרדה, נבעת |
frightened, fearful, astonished, anxious, shocked |
|
estar kon el alma asarada (ebr.) |
לדאוג מאוד, לחשוש מפני סכנה מיידית |
|
venir asarado asarado (ebr.) |
להזעק בדאגה וחרדה |
|
asarse v. refl. |
חש חום חזק; איבד ממון רב |
felt strong heat; lost a lot of money |
|
es de asarse bivo |
המחיר "שורף" - יקר ביותר |
|
asedjansa f. |
רמיה, מרמה, הונאה, כחש;מלכודת, פח |
deception, deceit; trap |
|
enganyar kon asedjansa |
לכד ברשת,פיתה |
|
asegido adj. |
נרדף; עסוק מאוד, טובע בעבודה |
persecuted; very busy, drowning at work |
|
esto akorrido i asegiyido |
אני רץ וממהר מאוד |
|
parese asegiyido |
ממהר כאילו מישהו רודף אחריו ומדרבן אותו |
|
komer asegiyido |
לבלוע את האוכל בבהילות |
|
asegir v. |
רדף, דלק אחרי; הטריד, הציק בליהרף, לחץ מישהו לעבודת יתר |
to chase, to chase after; to bother, constantly harassing, to press someone to overwork |
|
asegir al guerko |
להיות על המשמר בלי הרף (''לעקוב אחר השטן'') |
|
asegún prep. |
לפי, כמו, בדיוק כמו, בו ברגע ש- |
according to, like, just like, just at the moment that |
|
asegún es |
כמות שהוא, כמו שהוא |
|
asegun ti ke sea |
שיהיה כרצונך, לו יהי כדבריך |
|
asembrado adj. |
זָרוּעַ; מזדקר, נגלה פתאום; בודד, גלמוד באין איש מסביבו |
sown ; erected, suddenly revealed; lonely, lonely with no one around him |
|
onde no lo asembran lo akojen |
במקום שלא ציפית למצוא אותו, שם הוא מופיע |
|
asembrar v. |
זָרַע; פיזר דברים על כל עבר, זרע מהומה |
to sow; to scatter things everywhere, to sow turmoil |
|
asembrar coles |
'לזרוע כרובים'' - (ביטוי אירוני:) לְדַבּר על מישהו שמת מכבר |
|
asemejado adj. |
דומה, מושווה, מוצב לשם השוואה; בר השוואה |
similar, compared, placed for comparison; comparable |
|
no seas asemejado! |
שלא תדע! |
|
asemejarse v. refl. |
התדמה, נדמה; השווה עצמו ל-, דימה עצמו ל- |
to resemble |
|
me se asemejó |
נדמה היה לי (בטעות) |
|
asemejarse a sus pares iguales |
להשוות עצמו לאנשים מאותו דרג ואותה רמה; להשלות עצמו |
|
asementado adj. |
מיוסד, נעוץ ב- (במובן שלילי), מבוסס על |
founded, rooted in (in a negative sense), based on |
|
ke nunka fuera asementádo |
מוטב שלא היה בא הדבר לעולם |
|
asender (port.) v. |
הדליק; בהשאלה: נתן השראה, הלהיב |
to turn on; to inspire, to excite |
|
asended ke ya es tadre |
הכרזה על כניסת השבת |
|
asenderse (port.) v. refl. |
נדלק, התלקח; התלהב, קיבל השראה |
to be lit, to catch fire; to get excited, to get inspired |
|
asenderse de la kayentura |
עלה חום הגוף, קיבל חום |
|
ya se asendió todo/se asendió la plasa |
כל המחירים עלו |
|
asendido (port.) adj. |
דלוק, מודלק |
inflamed, flared up, turned on |
|
huego asendido |
'אש בוערת'' - אדם נלהב ומלא חיים |
|
asentada f. |
זמן ישיבה; ישיבה; משל, סיפור דמיוני שנועד לרמות או לשעשע |
session time; session; parable, an imaginary story designed to deceive or amuse |
|
dar la asentada |
להתעכב זמן רב באותומקום |
|
en una asentada |
בבת אחת, בפעם אחת |
|
asentadera f. |
עכוז, ישבן |
buttocks |
|
las asentaderas |
עגבות |
|
asentadero m. |
נטיה לשבת בכל מקום שנמצאים ולא לעמוד |
tendency to sit wherever you are and not stand |
|
estar kon asentadero i |
|
|
alevantadero |
לקום ולשבת בלי הרף (לעצבן) |
|
asentado adj. |
יושב, ישוב, מיושב, עומד יציב במקומו; מסודר במקצועו |
sitting, seated, standing steady in his place; settled in his profession |
|
deshar a uno asentado |
להתעלם ממישהו, לא להביאו בחשבון |
|
asentar v. |
הושיב, יישב; ארגן; חיבר (שיר, סיפור); הותיר משקע |
to sit, to settle; to organize; to compose (song, story); to leave a residue |
|
asentar trushí (t.) |
להניח לצרכי כבישה |
|
las paredes asentan |
קירות הבית שוקעים |
|
asentar un fecho |
להניח יסוד לעסק, לארגנו ולבססו |
|
asentar una konfafa |
לקשור קשר |
|
asento la nieve |
השלג יצר משטח חלק |
|
asentarse v. refl. |
ישב, התיישב; התיישב בכל כובד משקלו; שקע בשל כובד משקלו; נפל על הכסא; פשט רגל |
to sit down; to sit in all his weight; to sink due to his weight; to fall on the chair; to go bankrupt |
|
asentarse bene hurim (ebr.) |
להסב להתיישב בנוחיות |
|
asentarse de benahas |
להתיישב עלהברכיים |
|
asentarse de rodiyas |
לשבת בכריעה; יוצר רושם שאינו רוצה למוש ממקומו |
|
asentarse de kuklias |
ישב שפוף |
|
asentarse enriva |
לעשוק |
|
asentarse para parir |
לשכב במיטה כדיללדת |
|
asentar/se en siete |
לשבת שבעה |
|
aséntate en tu lugar |
שב במקום! אל תפעל מתוך כעס וריתחה |
|
aserko m. |
התקרבות, גישה |
approach |
|
al aserko/a los aserkos de |
לקראת, בקרבת |
|
ashikyaré (pers.) adv. |
בגלוי, בבהירות, בלי לחמוק |
openly, clearly, without slipping away |
|
avlar ashikyaré (pers.) |
לדבר בגלוי, בלי כחל ושרק, בצורה בוטה |
|
ashkavá (ebr.) f. |
אשכבה, השכבה,תפילת השכבה |
requiem, burial; prayer for the dead |
|
echar ashkavá (ebr.) |
לאבד תקווה(''לומר קדיש'' על משהו) |
|
ashlamá (t.) f. |
חיסון; השתלה, הרכבה; עץ מורכב |
vaccination; transplantation, |
|
azer ashlamá (t.) |
חיסן, עשה חיסון, הרכיב (חיסן בהרכבה), הרכיב (חקל.) |
|
ashugar m. |
נדן, נדוניה, מערכת לבוש לכלה |
dowry, bridal attire |
|
demandar 'l ashugar de la madre |
לתבוע מראש בצורה מופרזת |
|
kortar ashugar |
להכין את הנדוניה (מלבושי הכלה) |
|
kostar un ashugar |
עולה הון תועפות |
|
le vino del ashugar de la madre |
(באירוניה:) זכה מן ההפקר, לקח מה שלא שייך לו |
|
venir a estar una ashugar |
עולה הון תועפות |
|
asid m. |
חומצה |
acid |
|
asid fenik |
חומצת פנול |
|
asiento m. |
מושב, כסא; בסיס, כן; מקום, משטח ישיבה; קרן; איתנות, יציבות; הסכם; בסיס כלכלי; עכוז; מצב צבירה; מעמד, תפקיד |
seat, chair; base, place, seating surface; firmness, stability; agreement; economic basis; buttocks; state of matter; status, role |
|
azer asiento |
התקשות חניכי התינוק לקראת צמיחת השיניים |
|
kulo de mal asiento |
'עכוז שאינו יושב כהלכה'' - כינוי למי שמתנועע בלי הרף |
|
tener agujas en el asiento |
יש לו קוצים בישבן, חסר מנוח |
|
asientos |
אבניים (מושב היולדת/כלי עבודת הקדר) |
|
asigir v. |
רדף, דלק אחרי; עקב אחרי, הלך בעקבות; היה ערני, היה על המשמר; דירבן, דחק; הציק ל-, הטריד |
to chase after; to follo;to be vigilant; to urge, to push; to harass |
|
asigiyir fechos |
לחפש עסקים מכניסים |
|
asiguramiento m. |
אבטחה |
security |
|
asitiguamiento de mezuza |
קביעת מזוזה |
|
asiguransa f. |
הבטחה, בטחון, ודאות, בטחון עצמי, עמידות חזקה ומכובדת |
security, confidence, certainty, self-confidence, strong and respectable resilience |
|
asiguransa nasional |
ביטוח לאומי |
|
asinyalado adj. |
מסומן, מועד לפורענות, ביש מזל; חשוד; נתון תחת השגחה; מצולק |
marked, prone to disaster, unlucky; suspect; Under supervision; scarred |
|
días asinyalados |
ימים מועדים לפורענות (ימי הספירה, תשעת הימים) |
|
tener a uno asinyalado |
לשמור טינה למישהו ולארוב להזדמנות להנקם ממנו |
|
asistensia f. |
סיוע, תמיכה, סעד, עזרה; מענק; ציבור נוכחים; נוכחות, מפגש |
assistance, support, relief; grant; attendance, meeting |
|
onorada asistensia! |
קהל נכבד! |
|
asívar m. |
אהל, אלווי (סוג של צמח), אסיבר |
aloe (plant) |
|
amargo komo el asívar |
מר כמו אסיבר |
|
venir amargo komo el asívar |
מותיר רגש חריף של טינה |
|
askear v. |
הגעיל, גרם גועל ושאט נפש; נגעל, חש גועל |
to cause disgust; to be disgusted, to feel disgust |
|
de askear |
מגעיל, מעורר גועל, מעוררקבס, מאוס |
|
askear el alma |
לגרום גועל, לעורר דחיה |
|
askearse v. refl. |
נגעל, מאס ב-, חש גועל ובחילה, דחה בבוז וזלזול |
to be disgusted, to feel disgust and nausea, to reject with contempt |
|
askearse entero |
דחה בזלזול |
|
asko m. |
גועל, בחילה, מיאוס, קבס, גועל נפש, שאט נפש |
disgust, nausea |
|
dar asko |
להגעיל, לעורר גועל/בחילה |
|
azerse asko |
לעתור (בלי תוצאות) |
|
azerse un asko |
להראות רגשי גועל בהעוויות פרצוף |
|
traer asko |
לגרום גועל |
|
aslahá (ebr.) f. |
הצלחה |
success |
|
tener aslahá (ebr.) en los fechos |
להצליח בעסקים |
|
traer aslahá (ebr.) |
להביא ברכה |
|
aslahalí/aslahachí/aslahadjí (ebr.) adj. & m. |
בעל מזל, שמביא מזל והצלחה |
lucky, who brings luck and success |
|
tener mano aslahalía (ebr.) |
להיות בעל יד ממוזלת; להיות בעל מזל והצלחה בעסקים |
|
aslanlik (t.) m. |
נימוס, אדיבות |
politeness, courtesy |
|
dar aslanlik |
להיות אדיב ומנומס |
|
asoltar v. |
שחרר; הפיץ, פלט לחות; החזיר; הניע; הפריד |
to release; to distribute, to emit moisture; to return; to motivate; to separate |
|
asoltar el presio |
להוריד את המחיר |
|
asoltar kushak (t.) |
'לשחרר את החגורה'' - לתת חופש תנועה; להראות נכונות ללחימה |
|
asoltar la boka |
להעז לדבר, להסיר את חרצובות הלשון |
|
asoltar la kuedra |
'לשחרר את הרצועה'' - לתת חופש ליוזמה |
|
asoltar la mano |
'לשחרר את היד'' - לבזבז הרבה כסף |
|
asoltar pedos de boka |
'להפיח מן הפה'' - להשמיע איומי סרק מגוחכים או הבטחות מגוחכות |
|
le agrada asoltar |
אוהב להרשים בדיבורים על סכומי כסף גדולים |
|
no asoltar de la yaká |
'להחזיק מישהו בצוארונו'' - להטריד בלי להרפות כדי לקבל משהו |
|
asoltar las urinas |
להשתין אחרי התאפקות ארוכה |
|
no asolta para/no es de los ke asoltan |
קפוץ יד, אינו מגלה נדיבות |
|
asoltar prometas |
לפזר הבטחות ("בלי כיסוי") |
|
asoltar ensultos |
להשמיע עלבונות |
|
asoltarse v. refl. |
השתחרר; התמוסס; נסדק, נפגם; הופיע לפתע; התגרש; נפרד |
to be released; to melt away; to be cracked, to be damaged; to appear suddenly; to divorce; to break off |
|
asoltarse de la mano |
'להחליק מן הידיים'' - ידיים ''שמאליות'' |
|
se le asolo de la boka |
נפלט לו, פלט מפיו |
|
asoplada f. |
נשימה, נשיפה, משב, הבל פה |
breathing, exhaling, blowing |
|
una asoplada kiere |
דרושה רק נשיפה קטנה, והוא נופל - נאמר כנגד מישהו חלשלוש |
|
asoplar v. |
נשב, נשף, אוורר |
to blow, to exhale, to ventilate |
|
asoplar la polvorina |
לאבק, להסיר את האבק |
|
asoplar la lumbre |
ללבות את האש |
|
asoplar la lampa |
לכבות את המנורה בנשיפה |
|
está asoplando |
מתחילה לנשב רוח, חשים הקלה בחום |
|
asoplarse v. refl. |
התאוורר במניפה; גמע במהירות; השתלט בלי זכות |
to ventilate himself with a fan; sto wallow quickly; to take over without right |
|
asoplarse a uno |
להפקיע ממישהו את כל אשר לו |
|
asoplarse la sopa |
לגמוע במהירות את המרק, לבלוע במהירות את המזון |
|
asoplarsela a uno |
לרוקן מישהו מכל מה שיש לו, לרמות |
|
asosiado adj. & m. |
שותף, חבר, חבר בהתאגדות; נלווה |
partner, member, member of the association; accompanying |
|
miembro asosiado |
חבר נלווה |
|
asote m. |
שוט, מגלב, פרגול; הלקאה, הצלפה |
whip; flogging, whipping |
|
dar asotes |
להצליף בשוט |
|
aspaká (ebr.) f. |
משכורת, תגמול, תמלוגים |
salary, reward, royalties |
|
no se pasa sin la aspaká (ebr.) |
אינו עושה דבר ללא קבלת תשלום |
|
asperar v. |
חיכה, המתין, ציפה; קיווה |
to wait; to hope |
|
asperar kon ojos de papel |
לחכות בקוצר רוח |
|
sin asperar |
מיד, בלי שיהוי |
|
no asperar de ningunos |
להסתפק במה שיש לו |
|
asperar a la goterika del Dio |
לעבוד קשה ולהמתין בסבלנות לפרנסה צנועה |
|
aspro (gr.) m. |
פרוטה, מטבע שנהג במזרח (''לבן''); נדבה |
a penny, a currency used in the East ("white"); handout |
|
el aspro para el dia malo |
חסכון עבור ימי מצוקה |
|
asta prep. |
עד, עד ל- |
until |
|
asta aki hue! |
עד כאן! לא נסבול עוד דבר שכזה! |
|
asta ke conj. |
מאחר ש- |
|
asta ke tu iyas, yo venia |
הבנתי את כוונתך הנסתרת |
|
asta muncho |
עד למאוד |
|
astret (t.) adj. |
השתוקקות, געגועים, ערגה,התאוות; הזדקקות |
longing, lust; need |
|
estar astret (t.) |
להשתוקק, לחוש צורך, להזדקק |
|
asufriirse v. refl. |
טוגן; התענה; הסתדר לבד, נשען על עצמו בלי לבקש עזרה מאחר |
to be fried; to torture; to manage on his own, to lean on himself without asking for help from another person |
|
asufriirse en su azeite |
להתבשל במיץ של עצמו |
|
asuka/asúkar m. |
סוכר |
sugar |
|
asúkar kandil/kandel |
סוכריה מסוכר גבישי |
|
asúkar kele |
חרוט סוכר |
|
asúkar kesmé |
קוביות סוכר |
|
asúkar minuda |
סוכר (בגרגירים, גבישים קטנים) |
|
es d'asuka |
הוא חלש מאוד, הוא שברירי ופגיע, בריאותו שברירית |
|
masá d'asuka |
מצה עשירה (שנאפתה בסוכר) |
|
tener asuka |
סובל מסכרת |
|
no kayó l'asuka al agua |
הדבר אינו חמור כל כך |
|
asukar v. |
המתיק, שם סוכר ב- |
to sweeten, to put sugar in |
|
asukar la boka |
להמתיק את הפה, לומר מלים אוהדות ונעימות |
|
asukareado adj. |
ממותק, מומתק |
sweetened |
|
dulse asukareado |
ריבה מגובשת |
|
asukri cf. asúkar |
|
|
|
asukri rozado |
עלי ורד בריבה |
|
pidrita d'asukri |
קובית סוכר |
|
asumar v. |
סיכם (בחשבון) |
sum up |
|
no se asuma |
בלי שיעור, הרבה מאוד |
|
asuvida f. |
עליה, טיפוס; מקום תלול, מדרון, שיפוע, דרך תלולה |
ascent; steep place, slope, steep road |
|
a l'asuvida |
בעליה |
|
asuvir v. |
טיפס, עלה; העלה |
to climb, to rose; to bring up |
|
asuvir a sefer |
לעלות ל(ספר) תורה |
|
atabafar v. |
חנק, החניק, שינק; עמעם רעש (ע''י כסוי); כִּסָּה בבגדים עד מחנק |
to suffocate, to choke; to dim noise (by cover); to cover with clothing until suffocating |
|
atabafar al garón |
להטיל שקט בכוח; להשתנק |
|
de atabafar |
מחניק, לוהט |
|
atabafo m. |
חֶנֶק, חניקה, שינוק; מחנק, קוצר נשימה; חום גבוה |
suffocation, shortness of breath; high temperature |
|
atabafo de paron |
השתתקות/שיתוק מרוב אימה |
|
atadero m. |
קשר, אגד; שנצים (קישוטים) לסוס |
bond, bundle; ribbons (ornaments) for a horse |
|
atadero de famiya |
קשר משפחתי |
|
en atadero kon |
בקשר עם |
|
atado adj. |
קשור, מחובר, מאוגד, צרור; מחוייב; אדוק |
tied, connected, bound, bundled; committed; pious |
|
atado kon el Dio/la Ley |
אדוק בדתו |
|
atagantar v. |
הטריד, הטריח, הפריע; ייגע, שעמם; עורר גועל, גרם בחילה |
to bother, to disturb; to tire, to bore; to cause nausea |
|
atagentar el alma/atagentar la salú |
להטריד בבקשות סרק ובדיבורים שאין להם סוף |
|
ataganto m. |
מטרד, טורח; שעמום; גועל, בחילה |
nuisance, trouble; boredom; Disgust, nausea |
|
atagento de salud/de alma |
הטרדה גדולה ומופלגת |
|
atar v. |
קשר, חיבר, צרף, אגד, איגד; סגר עיסקה; סמך על, נתן אמון ב- |
to bind, to connect, to attach; to close a deal; to rely on, to trust in |
|
ata aká |
'תן כפך'' - בוא נסגור עסק, בוא נתקע כף |
|
atar a uno |
לקבל ממישהו התחייבות עם ערבות לביצוע |
|
atar amistad |
לקשור חיבה למישהו |
|
atar apretado |
כפת |
|
atar el gato kuando kome |
לקשור את החתול בעודו אוכל (נאמר על קמצן גדול) |
|
atar importansa |
לייחס חשיבות ל- |
|
atar kon espango v. |
קשר (בחוט) |
|
atar las manos |
'לקשור את ידיו'' - למנוע ממישהו אפשרות פעולה |
|
no se puede atar |
אין אפשרות להרגיעו |
|
se kiere atado |
'צריך לקשור אותו'' - הוא משוגע שצריך לכפות אותו |
|
atar a uno de pies i de manos |
להטיל על מישהו תנאים המגבילים את חופש הפעולה שלו |
|
no se save atar las bragas, los chikures |
בעל שתי ידיים שמאליות |
|
atar una koza kon otra |
לקשר בין דברים חסרי זיקה הדדית |
|
ata i ata, no se le ata |
מנסה לסדר דבר מה ומעלה חרס בידו |
|
atará (ebr.) f. |
התרת נדר; טקס התרת נדר |
release from one's vow |
|
tomar atará (ebr.) |
לקבל התרת נדר |
|
atardeser v. |
העריב |
become evening |
|
al atardeser |
עם רדת הערב |
|
atarkar v. |
השכיב במיטה נגד רצונו |
to lay down in bed against his will |
|
atarka la pará! (t.) |
תן את הכסף! |
|
atarse v. refl. |
התחייב, קשר עצמו, נקשר; נעשה סמיך |
to commit, to bind oneself, to be bound; to become thick |
|
atarse las manos |
'קשר ידיו'' - ויתר על יכולת הפעולה |
|
atemado adj. |
חסר אונים, אפס כוח (שרוי באפיסת כוחות); הרוס, מושמד, מוכה |
|
|
atemado del espanto |
אחוז פחד, אחוז חרדה, נחרד |
|
atemarse v. refl. |
נבעת, נחרד, התייגע; כלה, נשמד; התאבד |
to be terrified, to be bored; to, destroy; to commit suicide |
|
ande se ateman los buenos dias |
בקץ כל הימים, בסוף העולם |
|
ande se ateman los peros |
בקצה העולם, הרחק מכאן |
|
atemo m. |
קץ, סוף, גבול |
end, limit |
|
atemos |
גבולות |
|
atensión f. |
תשומת לב; התחשבות |
attention; consideration |
|
azer atensión (fr.) |
לשים לב |
|
atentado m. |
התנקשות, פגיעה אלימה, פיגוע; פעולה חתרנית |
assassination, violent assault, assault; subversive action |
|
atentado kontra la vida |
התנקשות בחיי |
|
atentado a mano armada |
התנקשות מזויינת |
|
atento m. |
תשומת לב |
attention |
|
dar atento |
לשים לב |
|
estar al atento |
לעמוד על המשמר |
|
aterseado adj. |
בן שלוש; משולש |
three years old; threefold |
|
lagrimas aterseadas |
דמעות שליש |
|
atesh (t.) adj. |
נלהב, לוהט, זריז, ערני, מהיר הבנה, מהיר פעולה |
enthusiastic, passionate, agile, alert, quick to understand, quick to act |
|
atesh te la do |
הוא מוחזק בעיני פיקח ומהיר הבנה |
|
atidot (ebr.) f. pl. |
עתידות |
|
|
saver atidot |
לקרוא עתידות |
|
atinarse v. refl. |
הבחין |
to notice |
|
no me atinó |
לא חשבתי על כך, נעלם מתשומת ליבי |
|
atirar v. |
משך, משך את הלב, פיתה |
to pull, to pull the heart, to seduce |
|
atirar la atensión |
משך את תשומת הלב |
|
atmósfera f. |
אווירה; חלל האוויר, אטמוספירה |
atmosphere; airspace |
|
atmosfériko adj. |
אווירי, אטמוספרי |
|
atorgar v. |
הודה, הכיר ב-; התוודה; הצהיר; הבטיח; נעתר |
to admit, to recognize in; to confes; to declare; to promise; to agree |
|
atorgar por uno |
לתמוך במישהו, לדבר בעדו, להצדיקו, להגן עליו |
|
atorgo ke .. |
מודה אני |
|
atorgarse v. |
התוודה, הצהיר על עצמו |
to confess, to declare himself |
|
atorgarse vensido |
הודה בתבוסתו |
|
atormentado adj. |
מעונה; נעצב, מצטער |
tortured; sad, sorry |
|
un es.huenyo atormentado |
שינה טרופה |
|
atornada f. |
חזרה; חזרה לחיים, תחיה |
return ; return back to life, resurrection |
|
a la atornada |
זמן מה אחרי; בגלגול הבא (אעשה זאת) |
|
atornar v. |
חזר, חזר אחורה |
to go back |
|
atornar en si |
חזר לעצמו, חזר להכרה |
|
atornar en teshuvá (ebr.) |
חזר בתשובה |
|
atornar las palavras |
הפך את כוונת הדברים |
|
atornar a la eskola |
לעשות מאמץ להשלים את הידע החסר |
|
atornar a la mansevez |
לחזור לעשות מעשים של שנות הנעורים |
|
atrás adv. |
אחורה, מאחורי; מלפני (זמן), אחרי |
back, behind; before (time), after |
|
atornar atrás |
לחזור אחורה |
|
atrás atrás |
ירכתיים, השורה האחרונה באולם |
|
atrás de mi! |
אחרי! |
|
atrás un mes |
לפני חודש |
|
dar atrás |
החזיר, השיב |
|
darse atrás |
הפך פניו, נרתע, התרחק |
|
de atrás adelantre |
מאחור לפנים |
|
echar atrás |
לגרום לאיחור |
|
embiar atrás |
לשלוח חזרה |
|
enkolgar atrás |
תלה שוב (לדוגמא החזיר שפופרת הטלפון למקום) |
|
irse atrás |
חזר, שב, נסוג, צעד אחורה |
|
kaminar atrás |
לסגת, לצעוד אחורה (עם הגב לכיוון ההליכה) |
|
la ora va atrás |
השעון מפגר |
|
no deshar atrás |
לא להחמיץ, לא לתת להזדמנות לחמוק |
|
no kedar atrás |
לא לפגר אחר האחרים, להתנהג כמו האחרים |
|
no mirar ni atrás ni adelantre |
לא להתחשב בדבר, מבלי שים לב לתוצאות |
|
tomar atrás |
לקחת בחזרה |
|
tomar atrás su palavra |
לחזור בו מדבריו, להתחרט |
|
tornar atrás |
חזר לאחוריו, שב, נסוג אחורה |
|
traer atrás |
להחזיר, להשיב אחורה |
|
travar atrás |
לחזור בו, לקחת בחזרה את דבריו |
|
venir atrás |
שב, חזר, הלך בחזרה |
|
yevar atrás |
לקח בחזרה |
|
avlar por atrás |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
aharvar/atakar por atrás |
לתקוף מישהו מאחור |
|
no deshar teatro/balo/paseo atrás |
לא להחמיץ שום מחזה/נשף/טיול |
|
kedar atrás |
לאחר, לפגר |
|
deshar atrás |
להקדים את האחרים |
|
todo lo ke te viene de la mano no lo deshes atrás! |
עשה כעולה על רוחך, אותי אינך מפחיד! |
|
kedar atrás del fecho |
להיות בפיגור בעבודה |
|
atrazamiento m. |
פיגור, דעות והתנהגות שאבד עליהם כלח, בורות |
retardation, opinions and behavior that have long since become obsolete, ignorance |
|
atrazamiento de data |
דחיית המועד |
|
atrazar v. |
נסוג, פיגר, צעד אחורה, שקע, ירד; עיכב, השהה, דחה; הסיג אחורה |
to retreat, to lag, to step back, to sink, to descend; to delay, to suspend, to postpone; to retreat backwards |
|
atrazar la data |
דחה את המועד |
|
atribuir v. |
ייחס ל-, שייך; העניק; יעד |
to attribute to, to associate; to grant |
|
atribuir a |
ייחס ל- |
|
atrivirse v. refl. |
העז, נאזר עוז; התחצף; הסתכן; החליט, קיבל החלטה; סמך על, בטח ב- |
to dare ; to be rude; to risk; to decide, to make a decision; to trust, to trust in |
|
no atrivirse |
אינו מעז |
|
atrivirse a la muerte |
להכנס לסכנה גדולה |
|
atú (fr.) adv. |
לכל |
to all |
|
estar atú (fr.) |
לשים לב לכל פרט; להשביע רצון הכל |
|
atuendo m. |
כלי, כלי מטבח; מי שמהססים להטיל עליו אחריות; סיר לילה |
utensils, kitchen utensils; those who hesitate to take responsibility; potty |
|
atuendos |
(ישן:) הכנות לקראת הופעה עצמית מרשימה |
|
audensia f. |
קהל, ציבור |
audience, public |
|
sala de audensia |
אולם הרצאות |
|
augurar v. |
איחל; התנבא |
to wish; to prophesy |
|
augorar todo bueno |
לאחל כל טוב |
|
augorar las del perro |
לאחל את כל הרע שבעולם |
|
augorar las de Koré |
לאחל למישהו רעת קורח ועדתו (רעה משמים) |
|
aún conj. |
למרות, בלי להתחשב ב- |
although, regardless of |
|
aún ke |
אף על פי ש-, למרות זאת, הגם ש- |
|
aún kon todo |
למרות הכל |
|
autoridad lokales |
רשויות מקומיות |
local authorities |
|
las autoridades |
הרשויות |
|
av (ebr.) m. |
אב; נשיא, יו''ר |
father; president, chairman |
|
av bet din (ebr.) |
אב בית דין |
|
ava f. |
שעועית, פול; פריחה מגרדת |
peans; itchy rash |
|
ava freska f. |
פול |
|
avas sekas f. pl. |
שעועית לבנה |
|
inchirse de avas |
להתמלא בפריחה מגרדת בגוף |
|
avagar adv. |
לאט, בנחת, בשקט, במתינות |
slowly, calmly, quietly, in moderation |
|
avagar! |
זהירות! שים לב! |
|
avagar avagar |
לאט לאט; מעט, מעט |
|
avagariko adv. |
לאט, בנחת, בשקט, מתון |
slowly, calmly, quietly, moderately |
|
dezirlas avagariko avagariko |
לומר לו את הדברים הקשים ברכות ובנועם |
|
avagarozo adj. |
איטי, חסר תנועה, לא פעיל, נרפה, עצלן |
slow, motionless, inactive, sluggish, lazy |
|
fruto avagarozo |
פרי המאחר להבשיל |
|
avaná (ebr.) f. |
הבנה, משמעות |
understanding, meaning |
|
kitar la avaná (ebr.) |
לפענח, לעמוד על המשמעות |
|
avansar v. |
התקדם, קידם; השתפר; חסך |
to advance; to improve; to save |
|
avansar de penar |
לחסוך במאמצים |
|
avansar marekías/engreshos/pleitos |
להמנע מעצב/מחלוקות/מריבות |
|
avanso m. |
קדימה, דמי קדימה; התקדמות, קדימות, עדיפות; הצלחה; הדבקה, האצה |
forward, earnest (advance) money; progress, priority; success; adhesion, acceleration |
|
estar en avanso |
להיות בעל קדימות, להיות בעדיפות |
|
tomar avanso |
לקחת מקדמה |
|
tener avanso |
יש לו מקדמה על האחרים |
|
dar avanso |
לתת למישהו מקדמה על פני |
|
avante prep. & adv. |
לפני כן; ימי קדם |
before; the old days |
|
de días de avante |
בעבר, אי אז |
|
travar avante |
לחיות על חשבון הזולת, לנצל מישהו |
|
ave f. |
עוף; כינוי לאדם חסר יוזמה, כבד ומסורבל |
fowl; a nickname for an uninitiated, heavy and cumbersome person |
|
ave de paso |
עוף נדוד |
|
ave de rapinya |
עוף דורס |
|
estar entero un ave/pareser un ave |
אדם פסיבי וחסר יוזמה |
|
avel (ebr.) m. |
אָבֵל; אבלות, שבעת ימי אבל |
mourner; mourning, seven days of mourning |
|
el avel (ebr.) |
בית אבל |
|
avenir (fr.) m. |
עתיד; חזות, סיכוי |
future; appearance, chance |
|
por el avenir |
בעתיד |
|
avenirse v. refl. |
הסכימו זה עם זה, הסתדרו ביניהם, הגיעו להסכמה |
to agree with each other, to get along, to reach an agreement |
|
avenirse kon v. refl. |
הסתדר עם, הגיע להבנה עם |
|
aventar v. |
הפיח, השיב רוח (במניפה או כלי אחר); זרה |
to blow, to blow a wind (with a fan or other means); to disperse |
|
pala para aventar |
מפוח |
|
aver (ebr.) m. |
אוויר, רוח; אווירה, אטמוספירה; אקלים, מזג אוויר, סבר פנים |
air, wind; atmosphere; climate, weather, hospitality |
|
apanyarse del aver (ebr.) |
לבקש מדנים, לחפש מריבה |
|
aver (ebr.) liviano |
נחמד, נוח, קל מזג |
|
aver (ebr.) pezgado |
אנטיפטי |
|
esta bolando por el aver (ebr.) del sielo |
הוא מסתכן באבדן הכל |
|
tomar aver (ebr.) |
לשאוף אוויר; ליטול יוזמה; להתפרסם |
|
trokar de aver (ebr.) |
להחליף מקום, לשנות אווירה |
|
echarse al aver |
לישון תחת כיפת השמים |
|
aver v. |
היה (יש), היה לו, הכיל, היה ל-, התקיים, קרה |
to have, to contain, to exist, to happen |
|
avía de ser |
היה היה |
|
ay de |
כדאי ל- |
|
ay ke |
צריך ל-, יש צורך ל- |
|
tener dar i aver kon uno |
לשאת ולתת עם מישהו |
|
tengo de aver |
אני חייב לקבל |
|
avras de saver |
עליך לדעת ש- |
|
a no aver avía sien personas |
נכחו שם לפחות 100 בני אדם |
|
ay koza en el |
יש בו משהו |
|
averé adv. |
באלכסון |
diagonally |
|
kaminar averé |
להלך נוטה על צידו |
|
aviejentado adj. |
זקן מאוד, ישן נושן |
very old, old-fashioned |
|
viejo aviejentado |
ישיש, אדם זקן מאוד |
|
avierto adj. |
פתוח, חשוף, פרוץ; מפולפל, גס, בלתי צנוע, נהנתני; ישר, נוהג בפתיחות, נבון, בהיר, זריז, פעיל |
open, exposed, burst; peppery, rude, immodest, hedonistic; honest, open-minded, intelligent, bright, agile, active |
|
estar avierto |
להיות בגרעון; סבל מחסור בשינה |
|
grande avierto |
פעור |
|
kedar kon la boka avierta |
נותר בפה פעור, נדהם |
|
aviertura f. |
פתיחה, חנוכת מקום; פתח; פירצה; קסם; חכמה, בינה; מפתח, אינדקס |
opening, inauguration of a place; loophole; magic; wisdom, understanding; key, index |
|
aviertura de kamino |
פריצת דרך |
|
aviertura de azno |
פטר חמור |
|
avizo m. |
הודעה, מודעה, בשורה, ידיעה; דעה; עצה |
message, ad, in line, news; opinion; advice |
|
tomar avizo de un fato |
לרכוש ידיעה אודות מעשה כלשהו |
|
avla f. |
דיבור, דבר; נאום, הרצאה, דרשה, שיחה (ברדיו, בציבור), כושר דיבור |
speech, lecture, sermon, conversation (on the radio, in public); speaking ability |
|
dar avla |
לשאת הרצאה |
|
prestez de avla |
שטף דיבור |
|
tener una avla |
לשאת הרצאה |
|
tomarse la avla |
נתקעו לו המלים בפה |
|
avlado m. |
הנאמר, המדובר |
that being said |
|
mal avlado |
דיבה, דברי רכיל; הולך רכיל, מוציא דיבה |
|
avlar v. |
דיבר, הירצה, שוחח, החל בשיחה |
to talk, to lecture, to converse, to start a conversation |
|
a ken le avlas? |
קול קורא במדבר |
|
avla de afuera |
לדבר על דבר שאין מבינים בו |
|
avla kantando! |
'תתחיל לזמר'' - ספר מה שידוע לך! |
|
avlando estas? |
האומנם? באמת? |
|
avlar a la savor de su paladar |
לדבר כעולה על רוחו |
|
avlar de la nariz |
אינפף, דיבר מהאף |
|
avlar de mar i de kastanyas |
לשוחח על דא ועל הא |
|
avlar de uno |
ללכת רכיל |
|
avlar deskansado |
לדבר במתינות תוך הגיה של כל מילה |
|
avlar dulse/kon dulsor |
לדבר בנעימות |
|
avlar en lo seko |
לדבר בלי לקחת סיכון |
|
avlar gritando/avagariko |
לדבר בקול רם/נמוך |
|
avlar i espajar (ya avló, ya espajó) |
פלט שטויות ודברי הבל |
|
avlar mal |
לדבר רעות ב- |
|
avlar mentiras |
לומר דברי שקר |
|
avlar por atrás i por adelantre |
ללכת רכיל במישהו בפומבי ובסתר |
|
avlar por la espalda |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
avlar por uno |
לדבר בו טובות/רעות |
|
avlar toptán (t.) |
לדבר בלי לחשוב (''בסיטונות'' ובצורה ישירה) |
|
avlar una kayente, una yelada |
לפסוח על שתי הסעיפים |
|
estar avla avla |
מדבר ללא הרף |
|
no ay ke avlar |
אין מה לומר, העניין בסדר גמור |
|
no kedar de avlar |
לא חדל לדבר |
|
no se le avla |
אין לומר לו מילה בשל עצבנותו |
|
topar de avlar |
למצוא פגמים |
|
avlar agro/avlar kon agror |
לדבר בלשון חמוצה |
|
avlar mucho/avlar demazyado |
להשמיע מלים בלתי ראויות ומעליבות |
|
no me agas avlar mucho |
אל תכריח אותי להשמיע דברים שאינני רוצה לומר |
|
dar a avlar a la djente |
לתת לבריות סיבה למתוח ביקורת |
|
no avles nada |
שמור את הדברים לעצמך! |
|
se le avla |
התמזל מזלו ומאז אינו חדל לדבר על כך |
|
no se avla kon el |
אי אפשר לדבר איתו - גאוותן גדול, מסתכל על אחרים מלמעלה |
|
avlar es pekar! |
כל מה שאומר לו - יפרש לרעה! |
|
avlar de si para si |
לומר בינו לבין עצמו |
|
favlar kiero i no puedo, la garganta me duele |
יש לי סיבות משלי לא לדבר |
|
avoda (ebr.) f. |
עבודת ה', טקס דתי, תפילה; עבודה, משימה; סדר ''העבודה'' (יו''כ) |
worship of God, religious ceremony, prayer; work, task; the "Avoda" order (Yom Kippur) |
|
servir avodá (ebr.) |
לעבוד עבודה זרה |
|
avodazara (ebr.) f. |
עבודה זרה |
idolatry |
|
servir avodazára |
לעבוד עבודה זרה |
|
avokato m. |
עורך דין, פרקליט, סניגור; מייצג מישהו (נאמר באופן שלילי) |
attorney, defense attorney; represents someone (said negatively) |
|
avokato mío no sos tu |
אל תתערב בענייני - אני יודע להגן על עצמי לבד! |
|
avrir v. |
פתח, פקח, חלץ פקק, נתן סם משלשל |
to open, to inspect, to extract cork, to give a laxative drug |
|
avre el ojo! |
זהירות! הזהר! שים לב! |
|
avre el ojo i mira el pan! |
זהירות! הזהר! שים לב! |
|
avrir butika |
'לפתוח חנות'' - לפתוח בוויכוח מתמשך חסר טעם |
|
avrir buyor |
להתחיל לרתוח |
|
avrir ducha/gerra/pleytos |
לעורר מדנים |
|
avrir el karpuz |
לפתוח אבטיח - לפתוח דיון על עניין שנמנעו מלגעת בו עד כה |
|
avrir fal (arab.) |
להגיד עתידות (בקלפים או אמצעי אחר) |
|
avrir foja de masa |
לפתוח בצק, לרדד |
|
avrir kaza |
להקים בית בישראל, לפרנס משפחה |
|
avrir la bodrá |
לומר את האמת |
|
avrir la boka |
'לפתוח את הפה'' - להביע דעה |
|
avrir la boka i dezir kantar |
לדבר בלי חשבון, לדבר בצורה בוטה ובלי מעצור |
|
avrir la bolsa |
'לפתוח את הארנק'' - להוציא כסף |
|
avrir la gana |
לעורר תיאבון, לעורר חשק |
|
avrir la mano |
'לפתוח את היד'' - לבזבז |
|
avrir la yará |
לפתוח את הפצע מחדש, להכאיב |
|
avrir lakirdí |
לפתוח בפטפוט; לתת לפטפטן הזדמנות לפטפט |
|
avrir los meoyos |
'לפתוח את המוח'- לפצוע את הראש; להאיר שאלות מדעיות או ספרותיות |
|
avrir los ojos a uno |
לפקוח עיניו של מישהו, לעזור לו לראות נכוחה |
|
avrir los salones |
לערוך קבלת פנים |
|
avrir marazá (t.) |
לבקש מדנים |
|
avrir yagas viejas |
לפתוח פצעים ישנים - לעורר סכסוכים ישנים |
|
avrirle el meoyo |
להבהיר לו |
|
entre avrir i serrar el ojo |
כהרף עין |
|
es de avrir de reir |
להתפוצץ מצחוק |
|
no avrir boka |
לא לפתוח את הפה, לשתוק, להאלם דום |
|
avrir un kamino |
לפתוח דרך (חדשה), לפרוץ דרך |
|
avrir puertas del ehal |
לפתוח דלתות ההיכל לבקשת רפואה |
|
avrirse v. refl. |
נפתח; הנץ; פתח עצמו, התוודה, גילה ליבו; קרע, פרם; התגבר על ביישנותו |
to be opened; to bloom; to open himself, to confess, to reveal his heart; to rupture; to overcome his shyness |
|
avrirse komo la mangrana |
להפתח כרימון - להקרין יופי, להפתח כפרח |
|
se avrió boka de madre |
יש ליולדת "פתיחה" |
|
se avren siete korasones/se avren los husim |
הלב נפתח מתענוג |
|
avrirse kon uno |
לפתוח ליבו לפני מישהו |
|
avtahá (ebr.) f. |
בטחון; תקווה; ביטוח |
confidence; hope; insurance |
|
avtahá de salir lokos |
בלי תקווה |
|
ayar (t.) m. |
מידה לזהב וכסף (קראט), מידת הטוהר; רמה, מידה |
measure of gold and silver (carat), degree of purity; level, measure |
|
el ayar (t.) |
המידה המדוייקת |
|
meter al ayar (t.) |
לכוונן, להתקין כראוי |
|
meter dos d'eyos al ayar (t.) |
להביאם אל עמק השווה |
|
pedrer el ayar (t.) |
לאבד את חוש המידה |
|
ser de 24 ayar (t.) |
להיות מצויין |
|
todo va venir al ayar (t.) |
הכל יסתדר! |
|
topar el ayar (t.) |
'למצוא את הקראט'' - להגיע למידה המדוייקת |
|
traer a uno al ayar (t.) |
להחזיר מישהו לשפיות והגיון (באיומים או בענישה) |
|
traer al ayar (t.) |
להתאים, לתאם, להביא לרמה הרצויה |
|
meterse al mismo ayar de uno |
להשתוות למישהו בכסף המושקע בשותפות |
|
los de mi ayar |
אלה הנמצאים באותה רמה סוציו-אקונומית כמוני |
|
ayar v. |
מצא |
to fund |
|
ayar la belá (t.) |
להסתבך בצרה |
|
ayar salida |
למצוא מוצא (מצרה וכו') |
|
para bien se aye |
נשמור אותו כעת שמא יעמוד לנו בשעת צורך |
|
seas bien ayado! |
ברוך הנמצא! |
|
ayar kon kien avlar |
למצוא בן שיח ראוי לדון עימו בעניין מסויים |
|
ayde! (t.) interj. |
קדימה! |
Forward! |
|
ayde djano! |
מה אתה אומר?!, לא ייאמן! |
|
ayegar v. |
הגיע, התקרב; הגיע להשג, השיג, הצליח; הקריב קרבן; זכה לראות |
to reach, to approach; to achieve, to succeed; to make a sacrifice; to get to see |
|
ke no ayege! |
שלא יצליח! שלא יזכה לראות! |
|
ayegó la ora! |
הגיעה העת! |
|
ayegó a su ora |
הגיע בזמן |
|
ya me ayegó la ora de |
הגיע תורי לחלק (במשחק קלפים) |
|
ya le ayegó la ora |
הגיעה עיתו להסתלק מן העולם |
|
ya mos ayegó el Dio |
ברוך השם - אלוהים נתן לנו את מבוקשנו |
|
ayer adv. |
אתמול, ביום אחר שעבר |
yesterday |
|
ayer la noche adv. |
אמש |
|
aynará (ebr.) |
עין הרע, עין רעה; השפעת עין הרע |
the evil eye; the effect of the evil eye |
|
echar aynará (ebr.) |
להטיל עין רעה |
|
pozar aynará (ebr.) |
להפגע מעין רעה |
|
tomar d'aynará (ebr.) a uno |
להטיל על מישהו עין הרע מתוך קנאה או שנאה |
|
aynó (ebr.) adv. |
כלומר, דהיינו; כמעט |
that is; almost |
|
de aynó (ebr.) |
דהיינו; עובדה ש- |
|
ayom (ebr.) adv. |
היום |
today |
|
ayom arad olam (ebr.) |
להתחיל מבראשית, כאילו לא קרה דבר עד כה |
|
ayuda f. |
חוקן; עזרה, סיוע, תמיכה, סעד |
enema; help, assistance, support, relief |
|
echar ayuda |
לעשות חוקן |
|
ni el Gran Sinyor en su ayuda |
אפו בשמים - חושב עצמו במעלה גבוהה מן השולטן |
|
ni el guerko en su ayuda |
חושב עצמו לפיקח ומרושע יותר מן השטן |
|
ni perro en su ayuda |
גרוע מכלב רחוב |
|
ayuda se esta echando por ti |
לא איכפת לו ממך |
|
ayudador/dera n. |
סייע, עוזר, תומך |
supporter, assistant |
|
el Dio será ayudador |
אלוהים יעזור! |
|
ayudante m. |
עוזר, סייע |
supporter, assistant |
|
ayudante militar |
שליש צבאי |
|
ayudar v. |
עזר, סייע, תמך, סעד, הושיט יד |
to help, to assist, to support |
|
mas ke me ayudes |
אתה מסייע בידי ומחזק מה שחשבתי |
|
el Dio ayuda a los negros! |
זעקה הנשמעת כשחוזים בהצלחת רשע |
|
ayudo m. |
תמיכה, סיוע, סעד, עזר; מענק |
support, assistance, relief; grant |
|
ayudo de la pachá (t.) kevrada |
עזרה מאוחרת ובלתי מועילה |
|
ayudo finansiario |
סיוע כספי |
|
yamar en ayudo |
להזעיק עזרה |
|
aza f. |
ידית (של ספל או סירּ); גרזן |
handle (of cup or pot) |
|
meter aza al guevo |
'להדביק ידית לביצה'' - לסבך את העניינים ללא צורך |
|
azar m. |
פרח תפוז |
orange flower |
|
agua d'azar |
תמצית של פרחי תפוז |
|
azar (fr.) m. |
מקרה; הימור, מזל, סיכוי |
chance; gambling, luck |
|
djuegos de azar (fr.) |
משחקי הימורים |
|
si por azar (fr.) |
אם במקרה |
|
azardo (fr.) m. |
מקרה; מזל, סיכוי |
chance; luck |
|
por azardo (fr.) |
במקרה, באופן מקרי |
|
azat (t.) adj. & adv. |
חופשי, בלתי מרוסן |
free, unrestrained |
|
deshar azat (t.) |
להזניח |
|
perro azat (t.) |
כלב בלי בעלים |
|
azedor m. |
יוצר, אדם יצירתי; מי שעושה/ מבצע/גורם |
creator, creative person; who does/ performs/causes |
|
A-donay (ebr.) mi azedor! |
אלוהי יוצרי! |
|
azedor de mitsvot |
בעל מצוות |
|
azeitar v. |
שימן, משח בשמן |
to oil, to anoint with oil |
|
azeitar la mano |
לשמן את היד - לשחד |
|
azeite m. |
שמן |
oil |
|
akavarse la azeite |
'דעך נרו'' (''כלה השמן''), מת, נפטר, כבה נרו |
|
azeite de moruna |
שמן דגים |
|
azeite de pulso/de braso |
מאמץ שרירים ממושך וקשה |
|
azeite de semen lamaor |
'שמן למאור'' - לבית כנסת |
|
echar azeite al kal |
לתרום שמן לביהכ''נ כמחווה של הודיה לה' |
|
echar azeite al huego/ a la lumbr |
לשפוך שמן על המדורה |
|
estar kon l'azeite en la lumbre |
לפעול מתוך לחץ וחיפזון |
|
friirse en su azeite |
לסבול בדומיה (''להטגן בשמן של עצמו''); להסתדר לבד בלי עזרה; לטגן דבר מה בשמן של עצמו |
|
kitar azeite |
'להוציא ממישהו את המיץ'' - להעבידו עד כלות הנשימה |
|
la azeite va enriva |
'השמן צף למעלה'' - סוף האמת והצדק לנצח |
|
la mar esta d'azeite |
הים רוגע וחלק כמו שמן |
|
merka l'azeite i vende al sol |
'קונה שמן ומוכר לאור היום'' - עובד בלילות וישן בימים; חי בלילה |
|
no se arresvala ni kon azeite de richina |
שקר מובהק- אי אפשר להחליקו לגרון אפילו עם שמן קיק |
|
tener azeite de bivir |
שנדון לחיים ארוכים |
|
traer en l'azeite |
בבישול: לצמצם את הנוזלים; לצמצם לביטוי הפשוט ביותר |
|
un ojo de azeite |
עיגול (כתם) קטן של שמן, טיפת שמן |
|
venir en l'azeite |
לבשל עד התאדות הנוזלים והוותרות השמן; לאבד את כל הרכוש; לרזות במידה קיצונית |
|
azeite de richina |
שמן קיק |
|
pan y azeite y asuka |
ארוחת ארבע של הקטנים |
|
se l'eskapo el azeite |
נפח נשמתו |
|
azer v. |
עשה, יצר; עזר, סייע, הושיט עזרה |
to make, to create; to help, to assist |
|
aze un anyo |
לפני שנה |
|
aze un anyo ke |
זה שנה ש- |
|
azer bondad |
לעשות טובה |
|
azer de ojo |
לקרוץ |
|
azer dia i vida |
לא למוש מן המקום |
|
azer disfilu a |
להשתוקק ל- |
|
azer hadas |
לתת מחמאות |
|
azer kara de mufina |
להביט בזעם, לקמט את המצח |
|
azer kara de siete kantones |
ללבוש ארשת עגומה וקודרת |
|
azer karnes |
להעלות משמנים, להשמין |
|
azer kef (t.) |
להתרגע, לעשות חיים |
|
azer komo si |
עשה כאילו |
|
azer kon uno/los proves/los suyos |
הושיט עזרה למישהו/לעניים/לקרובים |
|
azer la kaza |
לנקות את הבית |
|
azer la mar sangre |
לזעום, להתרתח, להתקצף |
|
azer luvia |
יורד גשם |
|
azer moabet (t.) |
לפטפט, לשוחח |
|
azer pizmas (gr.) |
לקנטר |
|
azer por |
לעשות למען |
|
azer por su alma |
לעשות מצוות כדי שתעמוד הזכות |
|
azer puesta |
להמר |
|
azer saver |
לתדע, להביא לידיעת |
|
azer sefté (t.) |
לעשות ''סיפתח'' - המכירה הראשונה ביום |
|
azer ufisio |
לסרוג, לרקום, לעסוק בעבודת יד |
|
azer zitis |
'להקהות את שניו'', לנזוף במישהו |
|
le izo la likor |
השתכר; למד לקח |
|
le vo azer en el mazal/mazaliko |
אלמד אותו לקח |
|
no tiene ke azer una koza kon otra |
אלה שני דברים נבדלים לגמרי, אין ביניהם קשר |
|
azer un echo |
להקים עסק |
|
azer por dormir |
לעשות מאמצים לישון |
|
no aze nada |
אין זה חשוב, לא משנה |
|
tener ke azer |
להיות עסוק |
|
tener ke azer kon uno |
יש לו עסק עם מישהו |
|
por no tener ke azer |
מחוסר מעש (גרם נשקים) |
|
le izo la purga |
הסם המשלשל פעל את פעולתו |
|
le izo una mano/dos manos |
הסם המשלשל גרם לו לפעולת מעיים פעם/שתי פעמים |
|
disho ke va azer i va akonteser |
מילא את פיו באיומי סרק |
|
no me agas mucho |
אל תתגרה בי יותר מדי |
|
ya me lo izo |
עלה בידיו לרמותני |
|
a mi no me la azen ningunos! |
אותי איש לא ירמה! |
|
el aze i el desaze |
הכל תלוי בו, הוא הקובע |
|
azer por el alma de su padre |
לגמול חסדים בעבור זכר אביו |
|
aze mucho |
נותן הרבה לצדקה |
|
el Dio ke aga! |
שאלוהים יגשים את האיחולים! |
|
azerse v. refl. |
נעשה, הפך ל-, היה ל-; העמיד פנים, עשה עצמו; הבשיל, השלים בישולו; מת |
to become; to pretend, to make himself; to ripen, to complete its ripening; to die |
|
azerse a la una |
להתאחד, להתמזג |
|
azerse de kaza |
להתחיל להרגיש בבית/ בן בית |
|
azerse de mil leyes |
להתעצבן ולכעוס |
|
azerse del loko i del bovo |
להעמיד פני שוטה |
|
azerse del Mordehay |
'לעשות עצמו מרדכי'' - להעמיד פני חרש |
|
azerse del muevo |
להעמיד פנים שאינו יודע על כך |
|
azerse kon uno/todos |
להתרגל לחברת מישהו; להיות חברותי לכל |
|
azerse luvia |
(החל) לרדת גשם |
|
azerse maskara del mundo |
להפוך עצמו ללעג |
|
ke se aze! |
מה אפשר לעשות! |
|
no me se aze |
אינני מעז; לא הולך לי |
|
ya se izo de noche |
כבר ירד הלילה; זה מאוחר מדי |
|
azerse grande |
לגדול, להתבגר |
|
no azerse kon ninguno |
קשה לו להקים קשר עם אחרים |
|
la del Dio se aze! |
לא נורא, כך רצה אלוהים! |
|
los frutos se azen al sol |
הפירות מבשילים בשמש |
|
azerse del siego/de kosho/del mudo/del loko/del hazino |
להעמיד פנים כעיוור/פיסח/חרש/משוגע/חולה |
|
azerse del bovo/del azno |
לתת לאחרים לשלם/לעשות את העבודה במקומך כשאתה מעמיד פנים כלא יודע |
|
azgín (t.) adj. |
זועם, רותח מכעס, אחוז תזזית; רשלני, רפוי; בן בליעל; מטורף |
angry, boiling with anger, full of frustration; negligent, lax; bad man; crazy |
|
azgín kyopek (t.) |
אחוז תזזית |
|
azienda f. |
רכוש, הון, עושר, נכסים, נחלה |
property, capital, wealth, assets, estate |
|
desfazer las aziendas del rey turko |
לפזר הון עצום |
|
azilo m. |
מקלט; בית מחסה; גן ילדים |
shelter; kindergarten |
|
azilo de lokos |
בית משוגעים, בית מחסה לחולי רוח |
|
azilo de viejos |
בית אבות, מושב זקנים |
|
azir (t.) adj. |
מוכן, ערוך מראש, שניתן להשתמש בו ללא מאמץ |
ready, ready to use effortlessly |
|
komer de la azir (t.) |
לכלות את הונו; לחיות על חשבון הזולת |
|
venir azir azir (t.) |
להגיע כשהכל מוכן וליהנות מבלי לטרוח; ליהנות מפירות ירושה (בלי לטרוח) |
|
azlahá (ebr.) f. |
הצלחה, שגשוג, שפע, אושר, מזל |
success, prosperity, abundance, happiness, luck |
|
kortar l'azlahá (ebr.) |
לגרום להפסקת ההצלחה (ע''י עין רעה) |
|
aznedad f. |
חמוריות, סכלות, התנהגות מטופשת |
acingt like a donkey foolishness, stupid behavior |
|
a la aznedad |
בטפשות, בחמוריות |
|
favlar a la aznedad |
לדבר בלי לחשוב |
|
ey le dio l'aznedad |
מתעקש להתעסק בשטויות |
|
azniko m. |
עַיִר, חמור קטן |
donkey-foal, little donkey |
|
el azniko del sinyor haham |
לרבי מותר! (ר' הסיפור למטה) |
|
azno m. |
חמור |
donkey |
|
azno de Bar Natan |
''חמורו של בן נתן'' - שוטה |
|
azno de barrena |
'חמור של אנטיליה'' - אדם המסוגל לעבודת שגרה אך לא למאמץ שכלי |
|
azno kon albadra |
'חמור עם מרדעת'' - מטומטם, שוטה |
|
azno kon bonete |
'חמור במצנפת רבנים'' - נבער בעל דיפלומה |
|
azno kon pendola |
חמור נושא ספרים, אינטלקטואל מזוייף |
|
azno manido |
חמור ישיש |
|
azno vedre |
'חמור ירוק'' - שוטה כחמור |
|
el banyo del azno |
'אמבט חמורים'' - להתנקות בצורה שטחית ולא נקיה |
|
azerse del azno |
להעמיד פני שוטה כדי לנצל דבר מה לטובתך |
|
kondotas de aznos |
התנהגות גסה, הנהגת חמור |
|
kuando va suvir el azno de la eskalera |
'כאשר יטפס החמור על המדרגות'' - לעולם לא; הבטחות שלא יקויימו |
|
la korridika del azno |
'ריצת החמור'' - התלהבות שדועכת מיד |
|
ni azno en su ayuda |
'עזרתו גרועה מזו של חמור'' - טיפש יותר מחמור |
|
soy de azno |
זרע חמורים |
|
venir/kaer kom'al azno/kaer del azno |
לקבל בענווה ונמיכות רוח את מה שסרבת לקבל קודם |
|
asperadvos azno a la yerva mueva! |
הבטחות ללא כיסוי |
|
la del azno de Bilam |
קרה ההפך ממה שתכננו |
|
azerse del azno |
להעמיד פנים כאינו יודע |
|
i vino el azno i amató la kandela |
משבית שמחה |
|
kresió el azno desmeguó l'albadra |
"גדל החמור - קטנה המרדעת" - נאמר על ילד שגדל ובגדיו צרים עליו |
|
azo m. |
קלף ''אס''; פלצור, לאסו |
ace; lasso |
|
echar por azo |
להתחיל מחדש, להתחיל מבראשית, להתחיל עסק |
|
azogre m. |
כספית; אדם חלקלק וחמקמק ככספית |
mercury; a man as slippery and elusive as mercury |
|
azogre te lo do |
דע לך שהוא תוסס ומלא יוזמה |
|
azpán (ebr.) m. |
עז פנים, ציני, חוצפן, מחוצף, גס, וולגרי, חסר בושה |
bold, cynical, cheeky, rude, vulgar, shameless |
|
kara d'azpán |
אדם חצוף; מי שאומר את האמיתות הקשות ביותר בלי רתיעה |
|
babá f. |
אבא; אווז; אדם המדבר בלי הפסקה בלי לומר מאומה; געגוע; שוטה, פתי |
father; goose; a person who talks non-stop without saying anything; quack; fool, gullible |
|
ya lo saven fina las babas de kortijo |
סוד הגלוי וידוע לכל |
|
meoyo de baba |
זכרון קצר |
|
babeka f. |
שחף |
seagull |
|
babeka de mar |
שחף, עוף ים |
|
babula f. |
מכשפה, דמות מפחידה (לילדים) |
witch, scary character (for kids) |
|
a la babula |
כהרף עין, בלי לחשוב, בלי להזהר, במהירות |
|
bachka f. |
סוג של משחק קלפים |
kind of a card game |
|
tener punto de bachka |
להחזיק בעמדת פתיחה טובה בעניין או בעסק |
|
bádana/badaná (t.) f. |
סיוד; מברשת סיידים; החלקה |
whitewashing; whitewash brush; smoothing |
|
dar badaná (t.). v. |
סייד, טח |
|
dar una badaná (t.) |
לתקן תיקון שטחיבמשיחת צבע; לעשות איפור מהיר |
|
badkado (ebr.) adj. |
בדוק |
tested |
|
badkado i prevado |
בדוק ומנוסה |
|
badkol (ebr.) m. |
הד, בת קול; גילוי שמיימי |
echo; heavenly revelation |
|
salió badkol |
נגזר מלמעלה |
|
bafo (port.) m. |
נשימה, הבל פה, אד,הבל; ריאה |
breath, vapor; lung |
|
al bafo (port.) |
מאודה (צורת בישול) |
|
bafos (port.) |
אדים, קיטור חם - להקלת הצטננות |
|
no ay bafo (port.) |
שורר כאן מחנק, אין אוויר לנשום |
|
no deshar bafo (port.) |
לקפוץ על המציאה, לקפוץ על ההזדמנות, לתפוס מישהו במילה |
|
no deshar tomar bafo (port.) |
לא לתת זמן לנשום, להעביד מישהו בלי חופש ומנוחה, בלי לתת לו לחשוב |
|
no tener bafo (port.) para favlar |
לא להוציא מילה/לא להתלונן מפחד או מכבוד |
|
tomar bafo (port.) |
לחדול להיות סודי, להתפרסם ולהתפשט על כנפי הרוח |
|
baforada (port.) f. |
משב, רוח תזזית, נחשול, סופה; גל חום הנושא עימו ריח רע |
breeze, frantic wind, surge, storm; a heat wave that carries with it a bad smell |
|
baforada (port.) de ira |
התקף זעם, התקף חימה |
|
baforada (port.) de kalor |
גל חום |
|
baforada (port.) de vino |
אדי שכרות |
|
baforada (port.) del sol |
החזרת אור השמש |
|
baganear (t.) v. |
התנשא, התיחס בבוז, קיבל בשאט נפש |
to be arrogant, to treat with contempt, to receive with disgust |
|
ken lo baganea? (t.) |
מי יסכים להיות בחברתו? |
|
no lo baganea |
דוחה זאת בבוז |
|
bahalom (ebr.) m. |
רוח (רפאים); חלום |
ghost; dream |
|
ver bahalom (ebr.) |
לראות בחלום, לחלום על |
|
bahché (t.) f. |
גן, גן ירק; בהשאלה: כינוי לאדם נעים, ידידותי |
garden, vegetable garden; a nickname for a pleasant, friendly person |
|
es bahché (t.) por ombre |
הוא נעים כמו גן |
|
ganí bahché (t.) |
(אירוני:) כילי, קמצן |
|
bahur (ebr.) m. |
בחור, עלם, רווק |
guy, youth, single, bachelor |
|
ay bahur! |
זהירות! אל תשמיעו גסויות - יש בינינו עול ימים |
|
bailar v. |
רקד, חולל |
to dance |
|
bailarle la koda a uno |
להרגיש חופשי, ליטול יוזמה, לדבר גלויות, לפעול בצורה משוחררת |
|
ke baile el lonso |
'שירקוד לו הדוב'' –תן לו לשים את עצמו ללעג ולקלס |
|
meter/kitar a bailar a uno |
לשגע מישהו, להוציאו מן הכלים, לגרום לו דאגות |
|
baile m. |
ריקוד, מחול |
dance |
|
en ke baile entró! |
איך שהסתבך! לאיזה סיבוכים הוא נכנס! |
|
entrar en el baile |
להיכנס לריקוד; להכנס לעסק מפוקפק |
|
meterse al baile |
להכנס לעניין, לקחתעליו |
|
ya está en el baile |
כבר נתון בסערה, אינו יכול להשתחרר, חייב להמשיך עד הסוף |
|
bakal (t.) m. |
חנווני, בעל מכולת |
shopkeeper, a grocery store owner |
|
tefter de bakal (t.) |
מחברת חשבונות מבולבלת (פנקס חנוונים'') |
|
bake m. |
התרגשות, דפיקות לב |
excitement, palpitations |
|
bake de korasón m. |
דפיקות לב |
|
unos bakes estó |
לבי דופק מהתרגשות |
|
bala f. |
צרור, חבילה, משא סוס; כדור (משחק); קלע, כדור (רובה) |
bundle, package, horse freight; ball (game); sling, bullet (rifle) |
|
azerse bala de panyo |
להסתבך, להפוך לפקעת חוטים |
|
bala de algodón |
כדור צמר גפן |
|
bala de panyo |
כדור בד; בהשאלה: עניין גדול |
|
balansa f. |
מאזניים, משקל; מאזן; שיווי משקל; מזל מאזנים |
scales, weight; balance; equilibrium; Libra |
|
estar kon el pezo i la balansa |
לשקול היטב כל מילה |
|
baldahón adv. |
חינם אין כסף, בחינם (בתחבולה, התחמקות מתשלום) |
free without paying, free (by trickery, evasion of payment) |
|
komer de baldahón |
לאכול בלי לשלם |
|
balderim (t.) m. |
יציאה לדרך; בריחה; עזיבה |
departure; escape; leaving |
|
balderim! |
החוצה! הסתלקו! הבה נסתלק ! |
|
tomar/amostrar balderim |
להמלט |
|
baldes adv. |
בחינם, חינם אין כסף |
free without paying, free |
|
de baldes |
בחינם, בזיל הזול; לשוא; שאריות, יתרה |
|
en baldes |
לשוא, לחינם, בלי תועלת |
|
en baldes no |
יש דברים בגו, לא לחינם |
|
eskaparla de baldes |
'לצאת בזול'' |
|
tomar mujer de baldes |
לשאת אשה בלי נדוניה |
|
balgam (t.) m. |
כיח, ליחה, ריר אף |
sputum, phlegm, nose mucus |
|
kitar balgam (t.) |
לכחכח, להוציא את הליחה |
|
balo (it.) m. |
נשף ריקודים; ריקוד |
dance ball; dance |
|
balo (it.) maskado (fr.) |
נשף מסיכות |
|
fustán (t.) de balo (it.) |
שמלת נשף |
|
balón m. |
כדור פורח; עפיפון |
hot air balloon; kite |
|
echar balón |
להעיף עפיפון |
|
balsa f. |
שלולית; מאגר, אגן; בריכה |
puddle; reservoir, basin; pool |
|
balsa de sangre |
שלולית דם |
|
baltá (t.) f. |
גרזן, קרדום; פטיש |
ax; hammer |
|
aki se kere baltá (t.) |
צריך להשליך את הכל, אין כאן דבר טוב |
|
echo negro – baltá! (t.) |
נקלעת לעסק גרוע? - קְצוֹץ! (נתק מגע) |
|
tomar baltá (t.) en la mano |
להחליטלעשות שינויים קיצוניים, לחדש את הכל |
|
bamya (t.) f. |
במיה; כנוי לאדם רך ואפטי; כינוי לשקר גדול |
okra; a nickname for a soft and apathetic person; a nickname for a big lie |
|
bamya (t.) muda |
רפה אונים, שאינו יודע להתגונן, נאלם בפני עלבון |
|
esta enkashando bamyas (t.) |
מְסַפֵּר שקרים |
|
banda f. |
חבורה, כנופיה, קבוצה, להקה, כת; רצועה, רצועת בד, רצועת עור לסנדל; רצועת אדמה, חלקה |
gang, group, band, cult; strap, fabric strap, leather strap for sandal; strip of soil |
|
banda de seguridad |
רצועת (ה)בטחון |
|
banda de múzika |
תזמורת כלי נשיפה, תזמורת צבאית |
|
echar a la banda |
להטות הצידה |
|
kaminar a la banda |
ללכת בעקיפין, לא למישרין |
|
bandiera f. |
דגל, נס |
a flag |
|
alevantar bandiera |
להניף את נס המרד |
|
alsar la bandiera blanka |
להכנע, להניף דגל לבן |
|
bandiera aogada |
דגל מורכן, דגל בחצי התורן |
|
salir kon bandiera |
להפגין, לתבוע באופן פומבי וללא רתע |
|
banka f. |
בנק; שטר בנקאי |
bank; banknote |
|
es banka otomana |
ניתן לסמוך עליו כלכלית, בעל בטחונות (''בנק עותמני'') |
|
meter parás (t.) en banka |
לחסוך,לשים כסף בבנק, להשקיע במסלול בטוח |
|
banketa f. |
שרפרף, ספסל; סיבוב במשחק קלפים |
stool, bench; a round of card game |
|
banketa para los pies |
הדום רגליים |
|
banketika f. |
דרגש, שרפרף, כיסא לילד |
bunk, stool, child seat |
|
ainda se kae de la banketika |
'עדיין נופל מן השרפרף'' - חסר כל נסיון (באירוניה על מי שמנסה להראות צעיר) |
|
bankito m. |
ספסל קטן, דרגש |
small bench, bunk |
|
kaerse del bankito |
'ליפול מן הדרגש'' - להיות צעיר מאוד |
|
banko m. |
ספסל, מושב; שולחן משרדי |
bench, seat; office desk |
|
meter los bankos |
'לשים ספסלים'' - לעשות הכנות לקבלת אורחים |
|
pasad para el banko! |
התקדם! הגיע תורך! |
|
pasar banko |
להתעשר במהירות |
|
pudrir bankos de eskola |
לבלות שנים בביה"ס בלי ללמוד מאומה |
|
banyamiento f. |
טבילה, הטבלה |
dipping |
|
banyamiento de mujer |
טבילת האשה |
|
banyamiento de atuendos |
הטבלת הכלים |
|
banyo m. |
אמבט, אמבטיה, מרחץ; רחצה; חדר אמבטיה; עיר מרחצאות |
bath; bathing; bathroom; city of baths |
|
arresivir un banyo de agua yelada |
'לקבל מקלחת צוננים'' להתקבל בסבר פנים לא טוב, לשמוע גערות |
|
azerse banyos |
ללכת למרחצאות |
|
banyo de bota |
רחצה באמבטיה או בגיגית |
|
banyo de mar |
רחצה בים |
|
banyo de pies |
רחצת כפות הרגלים |
|
banyo de sol |
אמבטית שמש |
|
banyo de sudor |
מרחץ זיעה |
|
banyo mineral |
מרחץ מרפא (של מיםמינרליים) |
|
deshar todo i irse al banyo |
לעזוב הכל באמצע ולהתעסק בעניין חסר חשיבות (ללכת למרחץ) |
|
lenyo de banyo |
קורת עץ להבערת אש במרחץ; כינוי לאדם חסר דעת |
|
tener menester de banyos de agua yelada |
להיות עצבני ונסער (''זקוק למקלחת צוננים'' - כדי להרגע) |
|
o bien banyo, o bien pastel |
אי אפשר לרקוד על שתי חתונות |
|
barabar (t.) adv. |
ביחד |
together |
|
azerse a barabar (t.) kon alguno |
להתחבר עם מישהו לבלי הפרד |
|
azerse barabar (t.) kon uno |
להדבק למישהו, להתחבר עם מישהו באופן מוגזם |
|
barabar (t.) kon todos i mozos |
גם אנחנו עם כולם |
|
mandjá (t.) barabar, kandjá barabar (t.) |
לקשור גורלו בגורל מישהו אחר לטוב ולרע |
|
barato adj. |
זול |
cheap |
|
eskaparla barato |
'לצאת מזה בזול'' |
|
barbut (t.) m. |
משחק קוביה בסיכון גבוה |
high-risk dice game |
|
djugar al barbut (t.) |
להסתכן, לקחת סיכון גבוה |
|
bardén (t.) cf. birdén |
|
|
|
bardén biré (t. cf. birdenbire |
|
|
barí (ebr.) adv. |
ברי, וודאי, שאינו מסופק |
sure, certain, not in doubt |
|
barí barí (ebr.) |
ללא שום ספק, לבטח, ברי |
|
por barí (ebr.) |
בבטחון, בוודאות |
|
barkito m. |
אניה קטנה |
a small ship |
|
azer barkito |
'להכין סירה מקיפולי נייר'' - לעסוק בדברים חסרי תכלית |
|
barón/baronesa/barona n. |
ברון/נית; גבר אלגנטי, דנדי |
baron; an elegant person, dandy |
|
azerse barón |
להתעשר, לצבור כוח |
|
barraganada f. |
מעשי נערות, שובבות, מעשי קונדס |
youth acts, mischief, pranks |
|
azer barraganadas |
לעשות מעשה שטות |
|
barredor m. |
מטאטא (האדם) |
sweeper |
|
barredor de kayes |
מטאטא רחובות, פועל נקיון; אדם מתחתית החברה שאינו ראוי להערכה |
|
barredura f. |
טאטוא; אשפה |
sweeping; garbage |
|
no deshar ni barredura |
לא להותיר עקבות, להעלים הכל |
|
barrena f. |
מקדח; אנטיליה, משאבת מים; מחלץ פקקים |
drill; water pump; corkscrew |
|
azno de barrena |
חמור מניע את האנטליה; כינוי לטיפש שאינו סוטה במאומה מהתנהגות קבועה |
|
barrena de kavesal |
כינוי לאשה פטפטנית ה''טוחנת'' בלי הרף באזני בעלה |
|
barrena de tripas |
כינוי לאדם רוגן, רוטן, מתלונן |
|
barrer v. |
טאטא |
to sweep |
|
barrer i asentar |
'לטאטא ולנוח'' - לעבוד בלי חשק |
|
barrer lo ke ve la suegra |
לנקות את מה שרואה החותנת - לנקות באופן שטחי |
|
barrida f. |
טאטוא |
sweeping |
|
dar una barrida |
לעבור במטאטא, לטאטא טאטוא קל |
|
barrido adj. & m. |
הרוס מבחינה כלכלית, נתון במצוקה כספית; צורת הטאטוא |
economically devastated, in financial distress; the way of sweeping |
|
barrido de noranegra |
טאטוא רשלני |
|
la kaza esta barrida |
הבית ריק מכל (מזונות) |
|
barril m. |
חבית; כינוי לאדם רחב גרם |
barrel; a nickname for a bones broad person |
|
azerse un barril/un barriliko |
להשמין כמו חבית |
|
barro m. |
טיט, בוץ, חומר (חימר) |
clay, mud |
|
barro amasado |
אדם שהוא כחומר הנלוש - כינוי לאדם שאינו ראוי לכבוד והערכה |
|
barro i no del bueno |
כינוי לאדם פחות ערך, חסר כבוד |
|
baruh abá! (ebr.) interj. |
ברוך הבא! |
Welcome! |
|
baruh abá yesurim (ebr.) |
ברוך הבא ייסורים! (קבלת הדין) |
|
un baruh abá (ebr.) klaro i un chibuk (t.) tapado |
נאמר על מי שמתרפס |
|
barva f. |
סנטר; זקן |
chin; beard |
|
barva de Strop |
בן בליעל |
|
barva de sahal (ebr.) |
בור, טיפש |
|
ir a sus barvas |
רוקד לפי חלילו שלו |
|
komer/bever/divertirse a la barva |
לאכול/לשתות/להתבדר על חשבונו של פתי |
|
del koyón (it.) |
מהתמימים, מהפתיים, מהטפשים, מהאוילים, מהסכלים |
|
no desharse barva |
למרוט זקנו מרוב כעס/צער/עגמת נפש |
|
salir a la barva del rey |
לעמוד על זכויותיו לפני גדולים ותקיפים בלי בושה ופחד |
|
barvika f. |
זקנקן |
small beard |
|
el djugo de la barvika |
משחק הזקנקן - שם של משחק ילדים |
|
bas (t.) m. |
הימור, התערבות |
gambling, betting |
|
a un bas (t.) |
בהימור, בהתערבות |
|
meter/meterse en/a bas (t.) |
להמר, להתערב |
|
basamak (t.) m. |
סף, מדרגה |
threshold, stair, step |
|
el basamak (t.) de la puerta |
סף הדלת, סף הכניסה |
|
bash (t.) m. |
ראש; מומחה, ''אלוף'' (במובן שלילי: מוכשר למעשים רעים) |
head; expert, "champion" (in a negative sense: competent for bad deeds) |
|
bash agrisí (t.) cf. basharisí |
|
|
bash ustuné (t.) cf. bashustune |
|
|
basharisí (t.) m. |
דאגה, צרה, ''כאב ראש'' |
worry, trouble, "headache" |
|
fuir de basharisí (t.) |
לברוח מבעיות |
|
basharisilik (t.) cf. basharisí |
|
|
|
tener basharisilik (t.) kon uno |
להיות מסוכסך עם מישהו |
|
basheza f. |
שפלות, שפלות רוח, אי מוסריות, נבזות, גסות, המוניות, נבלה |
meanness, immorality, contempt, rudeness, vulgarity, villainy |
|
azer bashezas |
לעשות מעשים רעים |
|
bashí (t.) adj. |
ראשי |
chief |
|
haham bashí (t.) m. |
רב ראשי, חכם באשי |
|
on bashí (t.) |
מפקד כיתה |
|
bashiko adj. |
נמוך, נמוך קומה, מעט נמוך, נמוך לגילו; שפל, בזוי, נבזה, נקלה, נבל |
short, slightly short, short for his age; despicable, vile |
|
un djidío bashiko |
יהודי צעיר ונמוך בעל חזות מבוגרת (באירוניה דקה) |
|
basho adj. & adv. |
נמוך; שטוח; שפל, בזוי, נבזה, נקלה; מרמה נמוכה, מאיכות ירודה |
low; flat; mean, contemptible, despicable; of low level, of poor quality |
|
arrodearse por en basho |
להאבק בלי סיוע ועזרה |
|
basho pedrido |
גס, נבל, רשע, בן בליעל, שפל שבשפלים |
|
basho rilieve m. |
תבליט אמנותי |
|
dar de basho a uno |
להשפיל, להעליב,להצביע בפומבי על טעותו של מישהו |
|
dar el punto en basho |
לעבור את המידה, להפריז |
|
dar en basho |
להוגיע, להכריע, לנצח,להפיל ארצה, להפיל מישהו מעל הרגלים; להשלים משימה |
|
dar kom'al puerko en basho |
להטיל מישהו בחזקה ארצה |
|
dar la takia en basho/ darla en basho |
להרים ידיים, להכריז על כניעה; להכריז על פשיטת רגל |
|
darse de basho |
לרדת על ברכיים, להשפיל עצמו, לשים עצמו מרמס לאחרים |
|
deshar todo en basho |
לנטוש דבר מהשלא מצליחים להשלימו; לעזוב דבר מה באמצע |
|
echar en basho |
להטיח ארצה; להשמיע כל מה שיודעים, להתוודות על הכל; להציג בצורה מפורטת (תכנית, פרוייקט) |
|
echar en basho la palavra de uno |
לסרב מתוך צער לבקשת ידיד; להשיב פניו של ידיד מתוך צער |
|
echar la mano en basho |
להפסיק את המשחק; לוותר על עסק |
|
en basho |
על הארץ, למטה |
|
kedar de basho |
לכרוע תחת משא/ מעייפות/תחת עול כספי |
|
kedar en basho |
להשאר בלי קונה |
|
meter el pie en basho |
להניח כף רגל על האדמה, לצאת מן המיטה |
|
no darse en basho |
לא להעתר, לא להשתכנע על ידי מישהו |
|
no s'alevanta d'en basho! |
זה דבר מכוער! |
|
tener pared basha |
להרגיש בלתי מוגן כראוי; להיות חייב להתכופף בפני מישהו; להתנהג בצניעות ונמיכות קומה |
|
ropa basha |
סחורה מטיב ירוד; כינוי לאדם שפל |
|
reushir a dar en basho mucho lavoro |
להספיק השלמת עבודה גדולה |
|
se dava enbasho saltava en alto |
התמלא טינה וכעס והתקומם כנגד מישהו |
|
basina f. |
גיגית |
tub |
|
basina d'amasar |
גיגית ללישת הבצק |
|
echar a la basina |
לכבס |
|
baska f. |
גלי חום, אדים; הרגשה לא טובה; עוויתות; בחילה |
heat waves, steam; not feeling well; spasms; nausea |
|
echar/estar kon baskas |
להרגיש רע מאוד, להראות כלפי חוץ מבוכה |
|
basmá (t.) m. |
בד מודפס עבור שמלות פשוטות, בגדי ילדים, וילונות; תחבושת, קומפרס; שם של משחק קלפים |
printed fabric for simple dresses, children's clothes, curtains; bandage; name of a card game |
|
a mi me va kortar basmá (t.) |
'אתה רוצה ללמד אותי??'' |
|
kortar basmá (t.) |
להתפאר, התפארות |
|
basta adv. |
די, מספיק |
enough |
|
basta ke keras |
די שתרצה (כדי שתקבל) |
|
basta! interj. |
מספיק! די! |
enough! |
|
basta favlar! |
הס! שקט! |
|
bastadro adj. & m. |
ממזר, ''ממזר'', תחבלן, מוכשר מאוד, ערמומי |
bastard, "bastard", cunning, very talented |
|
fijo d'un bastadro! |
בן ממזר! (קללה) |
|
bastar cf. abastar |
|
|
|
bastar i sovrar |
די והותר |
|
bastidor m. |
מסגרת רקמה |
embroidery frame |
|
kuzir al bastidor |
לעסוק במלאכה קלילה לבידור והעברת זמן |
|
basto (1) (port.) adj. |
כחוש, רזה |
skinny, thin |
|
masa basta (port.) |
בצק כחוש ללא חמאה או שמן |
|
bastrá (t.) f. |
דיכוי, לחץ; תוכחה; הלקאה |
oppression, pressure; reproof; spank |
|
komer/dar bastra |
לחטוף/לתת מכות |
|
batal (ebr.) m. |
אדם חסר תעסוקה |
a person lacking employment |
|
arresentarse batal (ebr.) |
להתבטל, לחוש בטוב במצב של בטלה |
|
estar batal (ebr.) |
ללכת בטל, לשבות מעבודה |
|
bataya! interj. |
איזה ..! |
What a ..! |
|
ke bataya! |
קדימה, יחד אתך! |
|
batido adj. |
מנוצח, מוכה, כתוש |
defeated, beaten, crushed |
|
guevos batidos |
ביצים מוקצפות |
|
batidura cf. batida |
|
|
|
batidura de palma |
מחיאות כפיים |
|
batimiento m. |
נקישה, דפיקה; פרכוס, פרפור |
knocking; convulsions |
|
estar kon batimiento d'alma/de korasón |
להיות שרוי בחרדה או דאגה עמוקה; לחכות בחוסר סבלנות לאירע חשוב |
|
batir v. |
דפק, הלם, הקיש, המם, היכה |
to knock, to hit, to tap, to stun |
|
batir a la puerta |
לדפוק על הדלת |
|
batir el chibap/batir una brazola de chibap (t.) |
לרכך את הבשר |
|
batir guevos |
להקציף ביצים |
|
deshar batir a uno |
לנטוש מישהו בסבלו ובעיותיו; לחתוך את העונג למישהו; לגרום למישהו עינויי טנטלוס (לראות ולא ליהנות) |
|
el pulso bate |
הדופק הולם במהירות |
|
bate bate kampania d'oro |
במשחק מחבואים נאמר כאשר תפסו הכל מחבוא |
|
batires m. pl. |
עצבים, כעס, זעם |
nerves, anger, rage |
|
le toman batires i estremeseres |
מוציא את כעסו בצורה אלימה |
|
le toman siete mil batires |
'עלו העצבים לראש'', התעצבן והתרגז בצורה אלימה |
|
batirse v. refl. |
שבר לעצמו; היכה לעצמו |
hit himself |
|
batirse la kavesa |
לשבור את הראש |
|
bau m. |
העלמה, העלמות (בקסמים) (לקוח ממשחק הילדים באו – ר' להלן) |
hiding (by magic) (taken from the children's game "Bau tash" - see below) |
|
azer bau/azer todo bau |
להעלים בזריזות ידים; לקחת הכל בזריזות ידים |
|
bava f. |
ריר, רוק; בהשאלה: דברי הבל, שטויות |
saliva; figuratively: nonsense |
|
arrekojer bavas |
לשעות לדברי הבל |
|
bavas |
דברי הבל, שטויות |
|
este echo kedo por una bava |
העסק הזה נכשל בשל פרט פעוט וחסר ערך |
|
kaer la bava |
הזיל ריר מפיו (מרוב עונג) |
|
kitar/echar bavas de la boka |
לפלוט דברי הבל |
|
lavorar por una bava |
לעבוד עבור שכר עלוב |
|
pasa el dia kon una bava |
מתפרנס בצמצום |
|
pelear por una bava |
לריב על עניין פעוט ערך, על שטות |
|
salir (de delantre) kon bavas |
לצאת ממשהו באפס יד, בלי להשיג דבר |
|
bavajada f. |
שטות, הבל, דבר הבל, ריק, הבלות, עניין של מה בכך, דבר פעוט; (המונית:) כינוי לאבר הזכרי |
nonsense, vanity, emptiness, trivial matter, petty thing; (vulgar:) a nickname for the male organ |
|
bavajadas es |
שטויות - אין לשים לב לכך |
|
bavajadas |
שטויות, דברים מופרכים |
nonsense |
|
dezir bavajadas |
לפלוט שטויות, לומרדברי איולת/הבלים/דברים מופרכים |
|
Bavel (ebr.) m. |
בבל; בלבול |
Babylonia; confusion |
|
estar en un Bavel (ebr.) |
להיות בסביבה רועשת, גדושת דיבורים ופטפוט |
|
bavozo adj. |
זב, נוטף ריר; אדם המדבר דברי הבל, מפזר איומים בלי בסיס |
dripping mucus; a person who speaks nonsense, spreads baseless threats |
|
varón bavozo/baveo |
מוריד ריר, מדבר שטויות, שוטה, פטפטן |
|
bayá (t.) adv. |
די, מספיק, יותר מדי |
enough, too much |
|
bayá miti (t.) |
ניכר, גדול למדי |
|
bayá! (t.) |
די! לא אכפת לי! |
|
bayat (t.) adj. |
ישן נושן, מיושן, לא בתוקף; שעבר זמנו (נאמר על מזון לא טרי: לחם, בשר, גבינה) |
old fashioned, outdated, out of date; outdated (said about not fresh food: bread, meat, cheese) |
|
tomar kolora bayat (t.) |
לרגוז על לא דבר |
|
bayrak (t.) m. |
דגל, נס |
flag |
|
salir kon bayrak (t.) |
להתייצב בלי חת, בראש מורם, בדגל מונף |
|
bayram (t.) m. |
חג מוסלמי |
a Muslim holiday |
|
kada dia no es bayram (t.) |
לא כל יום פורים |
|
ver la luna i tomar bayram (t.) |
לנהוג בזהירות, לוודא שכל התנאים בשלים להצלחה לפני שנכנסים לעסק |
|
baza f. |
יסוד, בסיס, אשיה, תשתית, שרשים |
foundation, base, infrastructure, roots |
|
sin baza |
בלי יסוד |
|
bazar m. |
שוק, יריד, בזאר, יריד אזורי; עמידה על המיקח |
market, fair, bazaar, regional fair; bargaining |
|
azer bazar |
לעמוד על המיקח |
|
avrir el bazar |
לעשות את העסקה הראשונה ביריד |
|
ir al bazar |
ללכת ליריד/שוק |
|
kortar bazar |
לחתוך מחיר (במיקוח) |
|
serrar el bazar |
'לנעול את היריד'' - להוותר אחרון |
|
sin bazar |
במחיר קבוע ללא אפשרות מיקוח |
|
bazarse v. refl. |
התבסס, הסתמך על, לקח כבסיס |
to be based on, to rely on, to take as a basis |
|
bazarse sovre |
להסתמך על |
|
be! (t.) interj. |
מילת קריאה: הי! נו! |
exclamation: Here is! |
|
dike be (t.) |
מדוע, לכל הרוחות? |
|
ven be (t.) |
בוא כבר |
|
beata f. |
אושר, עונג, נועם |
happiness, pleasure, pleasantness |
|
beata a el |
טוב בשבילו, שיהנה |
|
beata a mi |
אשרי |
|
bebek (t.) m. |
אישון, בבת עין |
pupil |
|
el bebek (t.) del ojo |
אישון עין, בבת העין |
|
bed din (ebr.) m. |
בית דין רבני |
rabbinical court |
|
travar a bed din (ebr.) |
להביא את העניין לפני בי''ד רבני |
|
bedahayim/betahayim (ebr.) m. |
בית קברות, בית החיים, בית עלמין |
cemetery, |
|
al bedahey (ebr.) ke lo yeven! |
שימות! |
|
bedahey (ebr.) a parte |
בית קברות נפרד לבני מיעוט דתי; מקום נבדל מן הבריות |
|
en ke bedahey (ebr.) esta/se topa? |
איפה הוא יכול להיות |
|
meter al bedahey (ebr.) |
לגרום סבל רב |
|
o bien bueno o al bedahey! (ebr.) |
'או שתתנהג היטב, או בית קברות!'' – נאמר לילד סורר |
|
tener bedahey (ebr.) aparte |
לרצות להיבדל מן הבריות |
|
traer el bedahey (ebr.) a la puerta |
להגזים בגודל הסכנה, לחזות אסון |
|
bedakavod (ebr.) m. |
בית הכבוד, בית כסא, בית שימוש |
a toilet |
|
es un bedakavod (ebr.) |
זהו אדם גס וחסר חינוך |
|
bedakisé/bidakisé (ebr.) |
בית שימוש, בית כיסא |
a toilet |
|
boka de bedakisé (ebr.) |
אדם גס הפולט מפיו גידופים וגסויות |
|
por menester se va al bedakise |
לעתים נאלצים לעשות דברים בלתי נעימים |
|
bedamikdash (ebr.) m. |
בית המקדש |
Temple |
|
ya se kemo el bedamikdash (ebr.) |
מאוחר מדי מכדי לתקן, את הנעשה אין להשיב |
|
bedel (t.) m. |
תמורה; מס לפטור משירות צבאי; אדם המחליף מישהו בשירות צבאי תמורת תשלום |
fee; ransom for exemption from military service; a person who replaces someone in military service for a fee |
|
tomar bedel (t.) |
למצוא מחליף |
|
befá (t.) f. |
משכון, ערבון |
pledge, mortgaging, guarantee |
|
arregatar la befá (t.) |
לשחרר את המשכון |
|
tomar befá (t.) |
לתת הלוואה תמורת משכון |
|
begenearse (t.) v. refl. |
אהב את עצמו |
to love oneself |
|
begenearse (t.) de si para si |
לאהוב את עצמו |
|
behaftor (ebr.) adv. |
שוב ושוב |
again and again |
|
par ve ha[f]tór esh.huelika |
חוזר שוב ושוב בלי הרף |
|
behirá (ebr.) f. |
ברירה, בחירה, חלופה, אלטרנטיבה, רצון חופשי |
choice, alternative, free will |
|
azer a su behirá (ebr.) |
לפעול מתוך רצון חופשי, לפעול על פי השראה |
|
deshar a uno a su behira |
לתת למישהו לפעול כחפץ ליבו |
|
bekiar (t.) m. |
רווק, בודד |
bachelor, single |
|
estar bekiar (t.) |
להיות אלמן קש |
|
kamareta de bekiar (t.) |
חדר רווקים, בהשאלה: חדר מבולגן |
|
beklear (t.) v. |
שמר, השגיח, צפה, עמד על המשמר, חיכה |
to watch, to be on guard, to wait |
|
beklear (t.) parida |
לשמור על יולדת, ללכת בטל, להתבטל |
|
bekléate! (t.) |
השמר! זהירות! |
|
bel (t.) m. |
מותן, חיק |
waist, lap |
|
al bel (t.) mediodía |
בעצם היום |
|
avlar del bel (t.) par'abasho |
לומר שטויות, לומר גסויות |
|
estar de bel (t.) para abasho |
להיות מכוער, חסר ערך, בלתי נעים |
|
no me quedó bel (t.) |
אני שבור מעייפות |
|
belá (t.) f. |
דאגה, צרה, מזל ביש, נזק, קושי; אחריות גדולה; טורח |
worry, trouble, bad luck, damage, difficulty; great responsibility; burden |
|
bushkar la belá (t.) |
לחפש צרות |
|
entrar en belá (t.) |
להכנס לצרות, להכנס לעסק הכרוך בבעיות |
|
eskaparse de belá (t.) |
להחלץ מצרה גדולה |
|
fuir/travarse de belá (t.) |
לברוח מצרות |
|
no kerer belá (t.) |
לסרב לקחת אחריות |
|
no me agas entrar en belá! (t.) |
אל תתגרה בי! אני עלול להגיב! |
|
topar/eskontrar la belá (t.) |
לשקוע בצרות בעסק שאין בו אינטרס או תועלת |
|
belediyé (t.) f. |
עיריה |
municipality |
|
belediyé reisí (t.) |
ראש העיר |
|
belediyé (t.) vieja |
'עיריה ישנה'' - כינוי לאדם וכחן |
|
Belogrado f. |
בלגרד |
Belgrade |
|
kalé de Belogrado |
מצודת בלגרד - כינוי לבניין חזק או לאדם יציב העומד על עקרונותיו, סוחר שניתן לסמוך עליו |
|
bembriyo m. |
חבוש |
quince |
|
arvole de bembriyo |
עץ חבושים |
|
ben kah uven kah (ebr.) |
בין כך ובין כך, בכל אופן, מכל מקום |
either way, anyway |
|
ben kah uven kah, kon mi mujer me tomo |
בין אם כך ובין אם כך - אשתי היא האשמה! |
|
benadam (ebr.) m. |
בן אדם, אדם, איש,גבר; ''בן אדם'' - אדם בעל יושרה; אף אחד |
man; "benadam" - a person with integrity; nobody |
|
azer benadam (ebr.) a uno |
להתייחס אליו בכבוד אף שאינו ראוי לכך |
|
azerlo benadam (ebr.) |
לייפות |
|
azerse benadam (ebr.) |
להעשות ''בן אדם'', להתנהג כראוי |
|
ke no se aze benadam (ebr.) |
חסר תקנה |
|
komporto de benadam (ebr.) |
התנהגות מכובדת ונעימה |
|
no meter a uno en kuenta de benadam (ebr.) |
לא להתיחס אל מישהו כבן אדם - לא להעריך מישהו |
|
no ser benadam (ebr.) |
להיות חסר נימוסים, להתנהג לא יפה |
|
no lo agas benadam |
אל תשים אליו לב! |
|
benahás (ebr.) |
אורח ישיבה על הברכיים |
sitting on the lap |
|
asentar de benahás (ebr.) |
לשבת עלהברכיים |
|
bendezir v. |
ברך, שיבח, הילל |
to bless, to praise |
|
es de bendezir al Dio! |
השבח לאל |
|
por lo ke estamos, bendigamos! |
נודה לאל על מה שיש! |
|
bendicho adj. |
ברוך, מבורך, מקודש |
blessed, sacred |
|
bendicho El/bendicho El i Su Nombre! |
ברוך הוא וברוך שמו! (קריאה של קוצר רוח) |
|
bendicho ke mos eskapó! |
ברוך שפטרנו (מעונשו של זה)! |
|
bendicho!/bendicho padre! |
קריאת התפעלות והפתעה: ''מה יפה! |
|
el Bendicho |
השם יתברך |
|
estamos bendicho |
אנו חשים בטוב |
|
El Santo Bendicho El |
הקדוש ברוך הוא |
|
bendicho el Dio i alavado Su Nombre |
ברוך הוא וברוך שמו! |
|
bendicho el Dio! |
ברוך השם! - סוף סוף קרה הדבר! |
|
bendichas manos ke tal izieron! |
תבורכנה הידיים! (נאמר בהתפעלות והערכה על דבר יפה שנעשה) |
|
bendicho el Dio por lo ke mos topamos |
תודה לאל על מה שיש לנו! |
|
bendico El ke te eskapo! |
ברכה ליולדת: ברוך זה שהושיעך! |
|
bendico El ke aze kazamientos! |
ברוך מזווג זיווגים! |
|
bendisión f. |
ברכה |
blessing |
|
echar la bendisión |
לברך, לאצול ברכה |
|
tener bendisión de padre |
ברכת אביו על ראשו - נאמר על מי שבכל אשר יפנה מצליח |
|
berahá (ebr.) f. |
ברכה |
blessing |
|
a la berahá (ebr.) |
בשפע |
|
berahá (ebr.) de berid |
טקס ברית מילה |
|
berahá (ebr.) se le aga/berahá i salú! |
בריאות ואושר! שתדע כל טוב! |
|
berahá (ebr.) se le aga |
שיבושם לו! |
|
berahá ve tová! (ebr.) |
ברכה וטובה! ברכת שפע (תשובה הניתנת במענה על ברכת''שלום'') |
|
beraja a la luna |
ברכת הלבנה |
|
buena beraha le aga! |
תזכה למצוות! |
|
berat (t.) m. |
רישוי, רשיון רשמי; תעודה עות'מנית המכירה בחסות זרה (קפיטולציה); בטחון עצמי, חוצפה של נהנה מחסות |
licensing, official license; Ottoman certificate recognizing foreign sponsorship (capitulation); self-confidence, impudence of enjoying capitulation |
|
tener berat/estar kon berat |
להנות מחופש דיבור, להראות אומץ הודות לחסות שנהנים ממנה |
|
beratlí (t.) adj. & n. |
מי שנהנה מחסות זרה (קפיטולציה) במשטר העות'מני; עומד על זכויותיו ללא פחד; עז פנים, חצוף |
those who enjoy foreign protection (capitulation) in the Ottoman regime; stands up for his rights without fear; , cheeky |
|
en kagón, en beratlí (t.) |
עשה במכנסיו ובמקום להתבייש מחציף פנים; אשם שמעמיד פני מאשים |
|
berber (t.) m. |
ספר, גלב, עושה תגלחות; טרדן |
barber; nuisance |
|
en ke berber (t.) te arrapas? |
'אצל איזה ספר אתה מסתפר'' - איזה מין הצעה אתה מביא לי? |
|
berbil (t.) m. |
זמיר; כינוי לילד יפה |
nightingale; a nickname for a beautiful child |
|
berbil (t.) siego |
זמיר עיוור (מקובל כי הוא מיטיב זמר); (אירוני): אדם חסר יכולת |
|
bereket/berekiet/berekiat (t.) m. |
שפע, פוריות; יבול; ברכה, ברכת המזון; גשם בעתו המועיל לתבואה |
abundance, fertility; crop; blessing, the blessing of food; rain at the time beneficial to grain |
|
berekiet verdin (t.) |
למרבה המזל, הודות ל-; ברכת ה' עליכם |
|
berekiet versín! (t.) |
יברכך/ישמרך האל! |
|
esta kaendo berekyét |
יורדים גשמי ברכה |
|
berekietlí (t.) adj. |
שופע, פורה, צולח, שמביא שפע ומזל |
abundant, fertile, prosperous, which brings abundance and luck |
|
mano berekietlía (t.) |
אדם שבגינו מגיע המזל והשפע |
|
berí (ebr.) m. |
ברית, טקס הברית, שמחת הברית |
circumcision, the circumcision ceremony, the joy of circumcision |
|
azer berí (ebr.) |
לאמץ לעצמו דבר שהיה צריך לתיתו לאחר |
|
bermejo m. |
ארגמן; אוכמנית (פרי אדום-שחור שמשמש להכנת ריבה) |
purple; blueberry |
|
azer a uno un bermejo |
לגרום למישהו להסמיק מבושה, מעלבון |
|
besa! (t.) interj. |
תקענו כף! סגרנו עסק! |
We shacked hands! We closed a business! |
|
estar a la besa (t.) |
להיות קשור בהתחייבות לעזרה והגנה הדדית |
|
beshigante (port.) m. |
אספלנית-חרדל |
mustard-bandage |
|
beshigante (port.) bueno |
אספלנית-חרדל יעילה במיוחד - כינוי לבן אדם דביק, שאינו נותן לנשום |
|
echarse beshigante (port. ( |
לשים לעצמו אספלנית-חרדל |
|
beslí (t.) adj. |
מפוטם |
fattened |
|
pato beslí (t.) |
אווז מפוטם |
|
beso (port.) cf. |
שפה (שפתיים), נשיקה |
lip, kiss |
|
tornar kon el beso blanko |
להחוויר מכעס |
|
besorá (ebr.) f. |
בשורה טובה |
good news |
|
besorá tová (ebr.) |
בשורה טובה |
|
bet din (ebr.) m. |
בית דין (רבני) |
rabbinical court |
|
travar a bet din (ebr.) |
להביא לדין בבי''ד רבני |
|
betón (fr.) m. |
בטון |
concrete |
|
betón armé (fr.) |
בטון מזויין; כינוי לאדם יציב בדעותיו; כינוי לסוחר אמין |
|
bevedero m. |
שתיה; צמא; תאוות שתיה בלתי נדלית; שתיה בלי הפוגה |
drinking; thirst; Inexhaustible lust for drinking; drinking without respite |
|
le dio en bevedero |
הוא שותה בלי הפוגות, התמכר לשתיה |
|
bever v. |
שתה, לגם, גמע; רימה, הערים; נתן אמון ב- |
to drink, to sip; to deceive; to trust in |
|
bever adefla |
לשתות מכוס התרעלה, לחוש מרירות, לספוג עלבונות |
|
bever djigaro |
לעשן סיגריה |
|
bever en kopo de otro |
לשתות מכוסושל אחר (לחשוף את סודותיו) |
|
bever la sangre |
'לשתות דמו של מישהו'' - להשפילו ולעלוב בו |
|
bever la sangre kon kanyuta de fierro |
'לשתות דמו של מישהו בקשית מתכת'' - להשפיל מישהו באכזריות מעודנת |
|
bever tutún (t.) |
לעשן (סיגריה, מקטרת) |
|
dar a bever |
להשקות |
|
dar a bever agua amarga |
להשקות מישהו במים מרים - להונות אותו |
|
dar para bever/dar a bever |
לתת דמי שתיה (טיפ) |
|
deshar de bever |
לחדול לשתות, להגמלמשתיה (אלכוהול) |
|
echar a bever |
להציע כוס משקה חריף למישהו, למזוג משקה למישהו |
|
echarse a bever |
להתמכר לשתיה, להפוך לשתיין |
|
el bever |
שתיה, משקה; שכרות |
|
komo bever un kopo de agua |
'כמו לשתות כוס מים'' - הדבר הקל והפשוט בעולם |
|
mos bevió la sangre |
'שתה את דמנו''- בייש אותנו בהתנהגותו, אנו מתביישים לראותו מתנהג כל כך רע |
|
todos beverán! |
הרימו כוס! השמחה היא כללית |
|
beveres m. pl. |
משקאות |
beverages |
|
buenos komeres i beveres |
מנעמי השולחן (אכילה טובה ושתיה) |
|
bevido adj. |
שתוי, שיכור |
drunk, |
|
estar bevido |
להיות שיכור לגמרי |
|
bevienda f. |
משקה, שיקוי; שתיה |
beverage, potion; drinking |
|
beviendas alko'holikas |
משקאות משכרים, משקאות אלכוהוליים |
|
bey (t.) m. |
תואר אצולה תורכי (בין פאשה לאגה); תואר הניתן לאדם נכבד |
turkish nobility degree (between Pasha and Aga); a degree given to a distinguished person |
|
bey efendi (t.) m. |
אדון, אדם נכבד ביותר |
|
estar bey yibi (t.) |
לחיות בנוחות ורווחה; להיות עצמאי ובלתי תלוי |
|
estar un bey (t.) |
לחיות בנוחותורווחה; להיות עצמאי ובלתי תלוי |
|
beyahid (ebr.) prep. |
תפילת יחיד (לא במנין) |
individual prayer (not in the minyan) |
|
avlar beyahid (ebr.) |
להשמיע דעתו בלבד; לפסוק בסכסוך על פי צד אחד בלבד, בלי לשמוע את הצד שכנגד |
|
beylik (t.) m. |
דרגת ביי; זכויותיו של בעלהשררה |
Bey degree; The rights of the ruler |
|
es del beylik (t.) |
שייך לבעל השררה - ניתן לקחת ממנו מבלי שיינזק ומבלי שייפגע הלוקח |
|
komer del beylik (t.) |
לחיות ''על חשבון הברון'', על חשבון קופת הציבור |
|
tener beylik (t.) |
ליהנות מסמכות, עצמאות ורווחה |
|
bezadura f. |
נישוק, נשיקה (הפעולה) |
kissing |
|
bezadura de mano |
מתנה הניתנת לכלה בביקורה הראשון; נשיקת יד הנותן; קבלת פני מי שלא ראוהו זמן רב או שרואים לראשונה |
|
bezar v. |
נישק, נשק; התאים (זה לזה), התחבר היטב |
to kiss; to match (to each other), to connect well |
|
bezar i chupar |
לחבק ולנשק באופן מוגזם |
|
bezar la mano/los pies |
לנשק ידיו או רגליו של מישהו - להתחנן לפני מישהו ולהשפיל עצמו לפניו |
|
bezar la mezuzá (ebr.) |
לנשק המזוזה |
|
bezar mano (ya bezo mano) |
להתפטר סופית מהעבודה (''לנשק את היד'') |
|
bezar pan |
'לנשק לחם'' - להשבע |
|
bezar pies i manos |
לרדת על הברכיים לפני מישהו |
|
dame te bezaré la boka |
'יישק שפתים'' דבריך טובים ונכוחים, אתה ראוי שיישקו את שפתיך |
|
i me beza la mano |
מקבל את מה שאני מציע לו ומנשק את ידי (בהרבה הוקרה) |
|
bezba f. |
דבורה; צרעה, דבור |
bumblebee; wasp |
|
azerse bezba |
'להפוך לדבורה'' - לחזור בלי הרף, בעקשנות |
|
bezba detrás de la oreja |
'דבורה באוזן'' - אדם טורדני ומעצבן בתלונותיו ודרישותיו |
|
bezer (t.) adj. |
שהגיע עד רוויה, שנמאס לו, שהגיע לקצה כוחותיו; מלא צער ויגון |
who had reached saturation, who had reached the end of his power; full of sorrow and grief |
|
azerse bezer (t.) |
להתיאש, להוואש, להרים ידיים, להגיע לקצה הכוחות |
|
bezer (t.) de la vida |
עייף מן החיים, נואש, קרוב להתאבדות |
|
toparse bezer (t.) |
להיות משועמם |
|
bezerro m. |
עגל, שור צעיר; אדם גס, חסר חינוך |
calf, young bull; a rude, uneducated person |
|
bezerro de oro |
עגל זהב - עשיר וטיפש |
|
bezerro viejo |
'עגל זקן'' - כינוי לזקן טיפש וסנילי; בן אדם גס, חסר נימוסים; חסר דעת |
|
kada bezerro i bezerro por su pacha lo enkolgan |
לכל כלב בא יומו! |
|
beziko m. |
נשיקונת, נשיקה בקצות השפתיים |
small kiss, a kiss on the tips of the lips |
|
dar bezikos v. |
נישק נשיקות רבות, נישקק |
|
bezo m. |
נשיקה |
kiss |
|
bezos i abrasos |
'נשיקות וחיבוקים'' - חיבה מופגנת (אירוני) |
|
komer de bezos |
לאכול מישהו מנשיקות, להפגין אהבה בוערת |
|
biambalí (t.) m. |
במבליק, שוש |
licorice |
|
ya dio savor de biambalí (t.) |
קיבל טעם של שוש'' נעשה בלתי נסבל, מגעיל |
|
bichear (t.) v. |
קצר (חיטה וכו') |
to harvest (wheat, etc.) |
|
bichear la yerva |
לכסח את הדשא |
|
bichim (t.) m. |
צורה, תבנית; אופן, שיטה; עמדה; גזרת בגד, אופנה; הופעה, מראה; צורת התנהגות |
shape, pattern; method; position; garment cut, fashion; appearance; behavior |
|
bichim(t.) de franko |
צורת התנהגותמוזרה בחיקוי לסנוביזם אירופאי |
|
bichkí (t.) m. |
מסור |
devoted |
|
bichkí (t.) de tripa |
הפרעות בקיבה |
|
bicho m. |
תולעת; בעל חיים |
worm; animal |
|
bicho a las kayadas |
צבוע, ערמומי, מרושע |
|
bidja f. |
מכשפה |
witch |
|
boka de bidja |
פה מלוכלך |
|
bien m. |
רכוש, עושר, הון, ברכה; טוב; יתרון |
property, wealth, capital, blessing; goodness ; advantage |
|
esta kaza es mi bien |
הבית הזה הוארכושי |
|
los bienes |
נכסים, רכוש |
|
por bien sera! |
שיהיה לטובה! |
|
alegrarse kon su bien |
לשמוח בחלקו |
|
bien ke me tengas! |
שתהיה לי בריא! (בתגובה לסירוב) |
|
de bien ke sea! |
שהאיחור שלו יהיה בשל דבר-מה טוב! |
|
para mas bien ... |
נוסף לכל הצרות ... |
|
para bien se aye/se tope |
שיהיה ... (על חפץ שאין מוצאים בו תועלת כרגע) |
|
para bien tus pies korran! |
תזכה למצוות! |
|
mi bien no es? al huego lo vo a dar |
זה רכושי מותר לי לעשות בו כרצוני ואתה אל תתערב! |
|
todo el bien en una ... |
כל הטוב בבת אחת ... - נאמר באירוניה כאשר מתמלא הבית לפתע בחברים וקרובים |
|
bien adv. |
היטב, מאוד, למדי; חוץ מזה |
well, very, quite; beside that |
|
e bien |
אם כך, אם כן |
|
está bien hazino |
הוא חולה למדי/מאוד |
|
kon bien i kon gana de komer |
בבוא הזמן, ''כשיגיע התיאבון'' - נאמר מתוך חוסר סבלנות לגבי מי שמתמהמה |
|
mas bien |
טוב יותר, מוטב |
|
de bien se nombre! |
שנזכה להזכיר שמו לטובה! (על מישהו הסובל ממחלה, תאונה וכו' והמוזכר תוך שיחה) |
|
para bien ke sea, Senyor del mundo! |
ריבונו של עולם, שהדברים יתרחשו לטובה! |
|
para bien le apreste! |
(על בגד/בית/רהיט חדש:) שתזכה ליהנות ולהפיק ממנו תועלת!, תתחדש! |
|
venga bien! |
ברוך הבא! (על אורח בלתי צפוי/בשורה טובה/מתנה - נאמר לעתים באירוניה) |
|
-me seas el bien venido! -me seas el bien fayado/topado! |
-ברוך הבא! -ברוך הנמצא! |
|
kerer bien |
לאהוב |
|
bienaventurado adj. & m. |
אשרי; מאושר, ברוך, בר מזל; תם, באירוניה: טיפש |
happy, blessed, lucky; innocent, (in irony:) stupid |
|
los bienaventurados |
אביונים |
|
bienaventurado el ombre |
אשרי האיש, אשרי הגבר |
|
bienes m. pl. |
נדל''ן, רכוש, נכסים, הון, קרן, מלאי; אחוזה |
real estate, property, assets, capital, inventory; estate |
|
bienes imobiliarios |
נכסי דלא ניידי (נדל''ן) |
|
tomar los bienes |
להחרים |
|
bierveziko m. |
בקיצור, ''בשתי מלים'' |
abbreviation of words, few words |
|
tengo un biervezíko a dezirte |
(בנימה של איום:) אומר לך זאת בקיצור!! |
|
biervo m. |
מילה |
word |
|
no kitar biervo de la boka |
לא להוציא מילה מהפה, לשתוק |
|
no pepitear biervo |
לנצור סוד |
|
biervos feos |
מילים גסות |
|
bijú (fr.) m. |
תכשיט, עדי; כינוי לילד אהוב, לאשה אהובה |
jewel; a nickname for a beloved child, for a beloved woman |
|
está un bijú (fr.) |
היא יפה כתכשיט |
|
bikito m. |
שוליים משוננים, לוֹיה, מקלעת, רקמה מסולסלת |
serrated margins, noose, curled tissue |
|
a bikitos |
בעל שוליים משוננים; מרוקם רקמה מסולסלת בשוליו |
|
biko (it.) m. |
מקור, חרטום |
beak |
|
si biko (it.) tenía sería piola |
'לו היה לו מקור היינו אומרים עליו שהוא עקעק''- נאמר על פטפטן ללא תקנה |
|
Bilam (ebr.) |
בלעם; כינוי לזללן ורעבתן |
Bil'am; a nickname for a glutton |
|
ojos de Bilam (ebr.) |
עיניים של בלעם- עיניים גדולות פקוחות ובוהות לחלל |
|
bilancho (it.) m. |
מאזן |
balance |
|
bilancho (it.) de pagamiento |
מאזן תשלומים |
|
echar/azer bilancho (it.) |
להכין מאזן, לדעת היטב מה המצב הפיננסי |
|
saldo bilancho (it.) |
יתרה |
|
bilé (t.) adv. |
בנוסף ל-, אפילו |
in addition to, even |
|
bilé bilé (t.) |
במתכוון, ביודעין |
|
yuch bilé (t.) |
סוף סוף, לבסוף |
|
bilibiz/bilibizes (t.) m. pl. |
גרגרי חימצה (חומוס) קלופים וקלויים |
peeled and roasted chickpeas |
|
afito de bilibiz (t.) |
עצירות קשה |
|
armado de bilibiz (t.) |
זועם, פיו מלא איומים חסרי כוח; דבר חסר משמעות, דבר חסר ערך |
|
asta ke se disho bilibiz (t.) ya se serró el charshí (t.) |
'עד שאמרו שמדובר בסך הכל בחימצה נסגר השוק'' - נאמר על פניקה ללא סיבה |
|
no kedó bilibiz (t.) en la tarlá (t.) |
'לא נותרו גרגרי חימצה באחו'' – המקום שומם, מבלי נפש חיה |
|
bilieto (it./t.) m. |
כרטיס, כרטיס כניסה; שטר כסף; מכתב קצרצר |
ticket, entrance ticket; banknote; a short letter |
|
bilieto de boda |
כרטיס הזמנה לחתונה |
|
bimbriyo/bimbrío m. |
חבוש |
quince |
|
bimbriyo ham (t.) |
טיפש |
|
biná (ebr.) |
בינה |
wisdom, intelligence |
|
biná hohma (ebr.) i kioshk (t.) ensima |
בינה חכמה ועושר |
|
biná (t.) f. |
מבנה, בניין |
building |
|
alevantar una biná (t.) |
להקים מבנה; להרים משא כבד; לקחת משימה מעל כוחו |
|
bira f. |
בירה, שיכר |
beer |
|
pan de bira |
לחם שנאפה בשמרי בירה |
|
vazo de bira |
קובעת, ספל בירה |
|
birlante cf. briyante |
|
|
|
es un birlante |
אדם בעל לב טוב, בעל תכונות תרומיות |
|
kitar/echar birlantes de la boka |
לומר דברי טעם, פה מפיק מרגליות |
|
birra (port.) f. |
כעס, זעם, חימה, זעף |
anger, rage |
|
birra (port.) de moros |
זעם של מורים (מאורים) - זעם קשה |
|
birra (port.) de pretos |
זעם שאי אפשר לשככו |
|
birra (port.) de ko'hen (ebr.) |
זעם של כוהן |
|
le suvió la birra (port.) |
גאה בו הכעס, התעצבן |
|
biskocho m. |
תופין, רקיק, כעך |
wafer, cake |
|
alegria kon biskochos de rakí (t.) |
שמחה מזוייפת |
|
biskocho de franzelera |
כעך בטעם אניס |
|
biskocho de polvo/d'asukar |
כעך פשוט אפוי מקמח טהור, או מקמח וסוכר |
|
biskochos de alhashu |
כעך במילוי אגוזים ושקדים |
|
bismilá (t.) adv. |
בשם אללה, בשם אלהים (נאמר לפני עשית פעולה חשובה); בבת אחת |
in the name of Allah, in the name of God (said before doing an important deed); at once |
|
bismilá el Rahmán el Rahún! |
בשם אללה הרחמן והרחום! |
|
bistuerto adj. |
עקום ומפותל |
curved and twisted |
|
tuerto i bistuerto |
עקום ומעוקל; מעוות |
|
bit (t.) m. |
כינה |
louse |
|
bit bazar (t.) m. |
שוק פשפשים, שוק לדברים משומשים |
|
kitar/meter a uno bit bazar (t.) |
לדבר סרה במישהו |
|
bitela f. |
עגל |
calf |
|
karne de bitela |
בשר עגל |
|
biterear (t.) cf. bitirear v. |
|
|
|
biterear (t.) echo |
לגמור עניין, לפתור בעיה, להחליק קשיים |
|
bitirear (t.) v. |
גמר, השלים, סיים |
to finish, to complete |
|
bitirear (t.) echo |
לגמור עניין, לפתור בעיה, להחליק קשיים |
|
bitiví (ebr.) adj. |
טבעי, סדיר, רגיל |
natural, regular, normal |
|
un malo bitiví (ebr.) |
רע בטבעו |
|
bitmish (t.) m. |
הסכם, החלטה, הבנה |
agreement, decision, understanding |
|
dar bitmish (t.) |
להגיע להסכמה/ להבנה, להצהיר על העניין כמוסכם |
|
de una parte ya está bitmish (t.) |
'צד אחד כבר מסכים'' - באירוניה: כאשר העניין נוטה בהגזמה לטובת אחד הצדדים |
|
bitún bituné (t.) adv. |
לגמרי, מלמטה עד למעלה |
completely, from bottom to top |
|
es un echo bitun bitune eskapado! |
זהו עסק הגמור בחופזה ובצורה עקומה! |
|
bivez/biveza f. |
זריזות, חייות, ערנות, חיוניות, פזיזות, עליזות; חריפות, שנינות |
agility, liveliness, alertness, vitality, recklessness, cheerfulness; sharpness, wit |
|
yeno de bivez |
מלא חיים, מלא חיות |
|
bividor m. & adj. |
נהנתן, רודף תענוגות, אוהב חיים; מתהולל, זולל וסובא |
hedonist, pursuing pleasures, loving life; a glutton and a drunkard |
|
buen bividor m. |
בליין, נהנתן |
|
bivir v. |
חי, התקיים, גר; ניהל חיי הוללות |
to live, to exist; to lead a life of debauchery |
|
así bivan tus pulgas! |
'שכה יחיו פרעושיך!'' - באירוניה: אינני מאמין למילה מדבריך! |
|
bivir de aires |
'לחיות מן האוויר'' - לחיות מעבודות מזדמנות |
|
bivir i ver |
'לחיות ולראות'' - צריך לראות כדי להאמין |
|
deshar bivir |
להניח לחיות - ''אל תנהל לי את החיים'' |
|
echarse a bivir |
לעשות חיים |
|
manera de bivir |
דרך חיים, אורח חיים |
|
saver bivir |
דרך ארץ, נימוס |
|
saver ken bive, ken muere |
'לדעת מי חי, מי מת'' - להיות בעניינים |
|
no deshar bivir |
להטריד בלי הרף |
|
asi biva yo/kon esta vedrá ke biva yo! |
בחיי/שכה אחיה! |
|
asi bivas tu!/asi bivas muchos anyos!/asi biva tu padre/asi biva mama!/así biva tu fijo! |
אנא ממך! |
|
muchos anyos ke me bivas tu!/tu ke bivas muchos anyos! |
תבדל לחיים ארוכים! (נאמר כאשר מבשרים על מותו של מישהו) |
|
ke te bivan! |
שיחיו ויאריכו ימים! (בתגובה למישהו המזכיר את ילדיו/הוריו/קרובים מדרגה ראשונה) |
|
el Dio ke mos déshe bivir/ke mos déshe el Dio bivir! |
שאלוהים יזכנו לחיות עד אז! |
|
bivir komo un rey |
לחיות כמו מלך, לחיות ברווחה |
|
biva tu grandeza! |
נאמר באירוניה למי שמתפאר בגדולתו וייחוסו |
|
enterrarse bivo |
לקבור עצמו מרוב בושה |
|
bivo adj. |
חי, מלא חיים; ער, ערני; תוסס,שובב, עליז, זריז; פיקח, מבריק; בוהק |
alive, full of life; alert; lively, playful, cheerful, agile; clever, brilliant; shiny |
|
bivo i sano ke m'estes |
'שתהיה לי בריא'' - תגובה על סירוב |
|
bivos ke salgamos |
'שנצא מזה חיים''- נאמר כאשר מצויים בסכנה |
|
echarse kon sus bivos |
'לישון עם החיים'' - לקחת את החלק הטוב, לבקש תגמול מוגזם |
|
irse bivo bivo |
למות במיטב ימיו |
|
kedar bivo |
להתקיים, להשאר, להותר |
|
komerselo a uno bivo |
'לאכול אותו חי'' - להתנפל על מישהו בצעקות וגידופים |
|
kozas de bivos |
דברים חדשניים, עדכניים; שעשועים |
|
todos bivos i sanos |
'שנזכה לחיות'' –נאמר כאשר מדברים על דבר מה שהגשמתו רחוקה |
|
bizareha (ebr.) |
לצאצאיך; כולל הכל (''אתה וזרעך'') |
to your descendants; including everyone ("You and your semen") |
|
mentar a la bizareha (ebr.) |
להשבע שבועה חמורה (''בחיי ילדי'') |
|
bizayón (ebr.) m. |
עלבון פומבי, בזיון, בושה, חרפה |
public insult, shame, disgrace |
|
azerse bizayón (ebr.) |
להיות ללעג וקלס |
|
azer bizayon |
להלבין פנים ברבים, לבייש בפומבי |
|
bizonyo (it.) m. |
צורך |
necessity, need |
|
lo puro bizonyo (it.) |
הצרכים הראשוניים והדחופים ביותר |
|
blanda f. |
צואה (המוני) |
excrement (vulg.) |
|
se komió la blanda |
אכל את צואתו |
|
blando adj. |
רך; בעל אופי רך, ותרן, רכרוכי, רפה, כנוע |
softish |
|
blando halva |
רך כחלווה |
|
blando hashhashú |
רפה, רך, כנוע |
|
karakter blando |
בעל אופי רך, כנוע, צייתן |
|
manos blandas |
'ידים רכות'' - הכל נשמט מידיו |
|
blandura f. |
רכות, ותרנות; רכרוכיות |
softness, giving way |
|
komer blandura |
לאכול מזון קל ורך להרגעת הקיבה |
|
blankería (it.) f. |
כלי מיטה, לבנים; כלי הנדוניה |
bedding, linen; the dowry articles |
|
kuzindera de blankería (it.) |
תופרת לבנים וכלי מיטה |
|
blankeser v. |
הלבין; ליבן |
to whiten; heat (metal) |
|
blankeser la ropa |
להלבין את הבגדים - לכבס היטב עד הלבנה |
|
blanko adj. |
לבן, צח, צחור |
white |
|
blanko alkanfor |
לבן כנפתלין |
|
blanko djaspe |
צח כשלג |
|
blanko inieve |
צח כשלג |
|
dar la firma en blanko |
לחתום בלאנקו |
|
deshar en blanko |
להשאיר מישהו ''נקי'' - לא לתת לו את חלקו |
|
echar los ojos en blanko |
'לגלגל את הלבן בעיניים'' - להתעלף |
|
kedar en blanko |
להשאר נקי מהכל - לא לקבל את חלקו |
|
lo blanko del ojo |
לובן העין |
|
mirar kon lo blanko del ojo |
'לראות בלובן העין'' - להסתכל בחשד |
|
lo blanko del guevo |
חלבון הביצה |
|
blankura f. |
לובן, צחר, צחות; פחם (בלשון סגי נהור: ''לובן'') |
whiteness; coal |
|
se ve blankura |
סוף סוף רואים את הלובן - שיפור, קרן אור, תקווה |
|
blikiyandor (t.) cf. bekleador |
|
|
|
blikiyandera de kaza |
שוערת |
|
blokado m. |
(צורה אירונית ל'בוקאדו') נתח |
cut, piece (ironic distortion of "bokado") |
|
amargo blokado |
נתח מר |
|
blokamiento m. |
סתימה, חסימה |
blockage |
|
blokamiento de venas |
סתימת עורקים |
|
bloko m. |
גוש, נדבך; מצור; בלוק פוליטי; בלוק (צריף) במחנה ריכוז |
block, tier; siege; political block; a block (barracks) in a concentration camp |
|
azer bloko |
להציב מחסום ביקורת |
|
bloko komunisto |
הגוש המזרחי |
|
blu (it.) m. & adj. |
כחול, תכול, תכלת;''כחול'' לכביסה |
|
|
blu (it.) fonsé (fr.) |
כחול כהה |
|
bochorro m. |
שטף פתאומי של נוזלים; להגבלתי פוסק, פטפטנות, שטף של דיבורים/צעקות/נזיפות/שירים צרחניים |
sudden flux of liquids; incessant chatter, chatter, a flood of talking/shouting/scolding/screaming songs |
|
avrir bochorro |
לשפוך זרם של דיבורים/צעקות/נזיפות/שירים בקול צרחני |
|
boda f. |
חתונה; בהשאלה: דבר מה בלתי נעים |
wedding; a nickname for something unpleasant |
|
aparejos de boda |
הכנות לחתונה; בהשאלה: בזבוז ראוותני על מסיבה |
|
boda de djente basha/de Maminas |
חתונה רעשנית, רבת מהומה |
|
boda de djente grande/a lo grande |
חתונה ראוותנית; בהשאלה:הוצאות מוגזמות וראוותניות |
|
bodas de ormigas |
תל נמלים |
|
bodas tenga ken bodas kere |
'שתהיה חתונה למי שמחפש חתונה'' - אין מבולבל וחסר סדר מאשר חתונה |
|
dos de bodas, tres de tanyedores |
שתים על החתונה, שלוש על המנגנים - לבזבז יותר על המנגנים מאשר על החתונה עצמה - לבזבז כסף על עניין טפל |
|
el Dio save en ke boda estamos |
|
|
metidos |
'אלהים יודע לאיזה חתונה נכנסנו'' - לאיזה צרה והוצאות נכנסנו |
|
entrar en boda |
להכנס לתקופה של הכנות לחתונה במשפחה |
|
estar a la boda/ entrar en boda |
'להכנס לעסקי חתונה'' - להכנס לעסק השואב הרבה הוצאות ואין יודעים כיצד לצאת ממנו |
|
estar enriva de boda |
להכנס להוצאותמוגזמות בלי יכולת לעצור |
|
hatimá (ebr.) de boda |
כתיבת תנאים(לאירוסין) |
|
no ay boda sin pandero |
'אין חתונהבלי תוף'' - אין עונג שאין בו הוצאות ובזבוז |
|
para bodas i alegrías! |
'בחופה ושמחות!'' - ברכה לרגל התחדשות (דירה, רהיטים וכו') |
|
parese boda |
'כמו חתונה'' - נאמר על בזבוז גדול ומיותר |
|
pransos de boda |
שולחנות חתונה |
|
estar de boda |
המשפחה שרויה באווירת חתונה |
|
boda i guerta del vezino |
ליהנות על חשבון השכן |
|
bodrá f. |
קרום (לחם), גלד; כינוי לאדם חסרתבונה, בור |
crust (bread), scab; a nickname for an unwise person, ignorant |
|
una bodrá de pan |
קרום הלחם |
|
bodre m. |
חוף, גדה; שפה, קצה, שוליים, צד |
beach, bank; edge, margin, side |
|
bodre de mar |
חוף ים, שפת ים; קוהחוף |
|
yeno fina los bodres |
מלא עד גדותיו |
|
bodrún (t.) m. |
מנהרה; בור כלא; מרתף |
tunnel; prison pit; basement |
|
morar en un bodrún (t.) |
לגור במקום חשוך וספוג לחות |
|
bofe m. |
ריאה |
lung |
|
bofes |
ריאות; דיבור מתנשף |
|
s'avren los bofes |
מריחים את הבושםהטוב/את האוויר הצח/את השמחה והאושר |
|
tener bofes anchos |
לגלות אורך רוח,לגלות סבלנות ואופטימיות |
|
no kedar bofes |
עד כלות הנשימה; הוציא נשמתו לשכנע |
|
bogaz (t.) m. |
רוח פרצים; פרץ של דיבור צעקות וגידופים; אנגינה |
draught; a burst of speech shouting and insults; angina |
|
avrir bogaz (t.) |
לתת לאדם גס הזדמנות לפעור פה |
|
bogo/bogó (t.) m. |
צרור, חבילה; עכוז (אחוריים) |
bundle, package; buttocks (back) |
|
bogo (t.) de manteles |
'חבילה שיש בה רק מפות'' - חדגוני |
|
bogo (t.) de banyo |
חבילת מגבות ושאר צרכי מרחץ |
|
bogo (t.) de meza |
מפת שולחן |
|
bogo (t.) de novio |
מתנת הכלה לחתן |
|
ni por el bogo (t.) le pasa |
לא נוגע לו, הוא אדיש לכך |
|
no me sekes el bogo (t.) |
עזוב אותי במנוחה |
|
unflar el bogó (t.) |
להלקות בעכוז |
|
vestirse/estar entero komo un |
|
|
bogo (t.) (de ropas) |
להתלבש כמו חבילה - להתלבש בטעם רע, להיראות רע |
|
yevar el bogo (t.) al banyo |
לקבל את הנזיפה במקום מישהו אחר |
|
bogoyo adj. |
דבר מה גדול וגמלוני |
something big and clumsy |
|
kara de bogoyo |
אדם מכוער |
|
bohor (ebr.) m. & adj. |
בכור; תם, נאיבי, ניתן לסובבו סביב האצבע |
eldest; innocent, naive, can be rotated around the finger |
|
es (un) bohor/bohor (ebr.) bovo |
תם, נאיבי, ניתן לרמותו בקלות |
|
no seas bohor! |
אל תתן שיעבדו עליך! |
|
una vez al día el bohor kita la behorá a pasear |
פעם ביום עושה הבכור דבר שטות |
|
bok (t.) adj. |
מעורר גועל; טמא; כהה |
disgusting; unclean; dark |
|
boktán bok (t.) |
צואה מצחינה |
|
boka f. |
פה, לוע |
mouth, muzzle |
|
a la boka boka/a la boka puerta |
ברגע האחרון, בדקה התשעים |
|
arrekojerse la boka |
לדבר באופן עצור |
|
avrir la boka i dezir kantar |
לומר כל מה שיש על הלב בלי מעצורים |
|
boka de beema (ebr.) |
לוע |
|
boka de guzanos |
אדם המתנבא לרע |
|
boka de kazika/boka de yeriz (t.) |
פה של בית כיסא/של ביוב - אדם גס המדבר בגסות ומוציא מפיו נבלויות וגסויות |
|
boka de ley korasón de mamzer (ebr.) |
צביעות, אחד בפה ואחד בלב |
|
boka de madre |
פתח הרחם |
|
boka de rapoza |
פה של שועל - אדם שנון, ערמומי, פיקח |
|
boka dulse |
פה דובר חלקות, חנופה |
|
boka kayada |
שומר סוד, שומר פיו |
|
boka negra |
פה מלוכלך - אדם המנבלפיו, מנאץ, מעליב |
|
boka por ermozura |
אדם הממעט לדבר |
|
boka serrada |
שומר סוד, שומר פיו |
|
boka sin mano |
פה הזקוק למזון אך אינו מסוגל להרויח לחמו |
|
boka suzia |
פה מלוכלך - משמיץ, מוציא דיבה |
|
bozdear/bozear (t.) boka |
ללכלך את הפה, לקלל, לנבל את הפה |
|
bushkar boka |
שאב מידע, תישאל, ביקש לדעת |
|
dar a komer a la boka |
'להאכיל מישהו בכפית'' |
|
dar en boka |
לסכור פיו של מישהו, להשתיק בגסות |
|
de boka |
בעל פה, שבעל פה |
|
de boka (para) arriva |
שוכב אפרקדן,שוכב על הגב |
|
de boka abasho |
הפוך על פיו, מבולגן |
|
de boka de la djente |
מפי העם |
|
de boka en boka |
מפה לאוזן - שמועהמתפשטת |
|
de boka para abasho |
שוכב על בטנו |
|
de boka para el podjo |
לגחון על פי הבאר |
|
de boka se dize |
'קל לומר'' - על דבר מה שלמראית עין קל לעשותו |
|
de boka yena |
בפה מלא, בהסכמה מלאה |
|
de no meter en boka |
בלתי אכיל - ''אי אפשר להכניסו לפה'' |
|
deshar kon la savor en la boka |
להוותר עם הטעם בפה - עם הרושם הטוב והקסם |
|
detenerse la boka |
להזהר בדיבורו; להזהר באכילה |
|
dezir de boka |
לפזר הבטחות |
|
echar la boka en bueno |
לחזות דברים טובים ונעימים |
|
echar la boka en negro |
לחזות חזות קשה |
|
el alma a la boka |
עייף ורצוץ |
|
estar kon la tripa a la boka |
הריון בשלב מתקדם |
|
kaer en la boka de la djente |
להיות קרבן לרכילות |
|
kaer en todas las bokas |
להיות בפי הבריות, להיות נושא לרכילות |
|
ke en la boka kave |
אף על פי שניתן לבטאו במלים מעטות, הוא ענק |
|
kedar kon la boka avierta |
נדהם, נותר בפה פעור; לא קיבל את חלקו |
|
kedar kon la savor en la boka |
להיות תחת הרושם (''להשאר עם הטעם בפה''), להשאר עם טעם לעוד |
|
ken mete boka? |
מי מעז לדבר?! |
|
kerer tomar una boka emprestado |
לשתוק, לא לומר מה שעל ליבו בשל כבוד או חשש |
|
kitar de boka |
לחייב את עצמו |
|
kitar el pan de la boka |
לגדוע מטה פרנסתו של מישהו |
|
kitarse el pan de la boka |
לחסוך לחם מפיו (כדי לסייע למישהו) |
|
kon boka yena |
מכל הלב |
|
kon media/a media boka |
בחצי פה |
|
kuzir la boka |
לשים מחסום לפיו |
|
la boka al yan! |
שייסכר פיך/עפר לפיך! |
|
la boka del alma |
חלל הקיבה |
|
la boka le va dirdir (t.) |
המלים נשפכות מפיו, מעיין נובע של דיבורים |
|
le korre la boka |
בעל לשון רהוטה |
|
lo ke le sale de la boka |
מדבר בלי חשבון, אומר את כל העולה על דעתו |
|
los de la boka |
השיניים |
|
me se fuyó de la boka |
'ברח לי'', אמרתי בלי להתכוון לומר |
|
meter en boka |
להציע, להזכיר |
|
meter la boka al aire |
להשאר בלי פרנסה |
|
meter las palavras en la boka |
לשים את המלים בפיו |
|
meterse en la boka del león |
להכנס לגוב אריות, להכניס עצמו לסכנה |
|
mojarse/arremojarse la boka |
לרענן את הפה (במשקה) |
|
no avrir boka |
לשתוק, לא לפתוח את הפה |
|
no deshar a uno de la boka |
לא לחדול לדבר על מישהו ולהזכירו |
|
no lo kites ni de boka |
אל תעז אפילולהשמיע זאת (אל תיתן לו רעיונות) |
|
no meter boka |
להמנע מלהתערב בעניין |
|
no se mete boka |
אי אפשר לקנותו בהיותו יקר כל כך |
|
no se mete en boka |
אינו ראוי למאכל |
|
no tiene boka para avlar |
להיות רךוצנוע, לא להוציא הגה מהפה |
|
pasar koza por la boka |
לטעום מעט |
|
savor de boka |
קינוח, מנה אחרונה, פרפרת |
|
se le fiede/se le guzanea la boka |
להנמק ברעב |
|
ser boka de avas |
לפטפט |
|
serrar/entrankar la boka/echar la boka kon yave |
לשתוק, לא לומר מילה; להמנע מכל אוכל ושתיה |
|
serrar bokas de la djente |
לא לתת פתחון פה, לסכור פי הבריות |
|
tapar boka i ojos |
לסגור פה ועיניים למת, לוודא מותו של מישהו |
|
tapar bokas/bokas de la djente/del mundo |
לסתום פיות, למנוע ביקורת |
|
tapar la boka |
לסתום למישהו את הפה,לסכור פיו של מישהו |
|
tener boka de orno |
אדם גס הממהרלגדף |
|
tener boka grande |
לדבר יותר מן הנחוץ; לומר דבר שמצטערים עליו אח''כ |
|
tener boka por ermozura |
שתקן, לא מוציא מילה מהפה (''יש לו פה רק ליופי'') |
|
tener la boka fiel |
לחוש מרירות בפה |
|
tener la boka suelta |
לשלוח רסן מעללשונו |
|
tener la boka un palo |
לחוש יובש בפה |
|
todo pasó por su boka |
זה הוא שאכל הכל |
|
tomar a la djente en la boka |
לדבר בפומבי על אנשים (רכילות) |
|
tomar/yevar a uno en la boka |
להאשים מישהו |
|
traer a boka |
לרמוז, לבטא, להזכיר |
|
ya lo kito de la boka |
החליט וקבע עובדה; הביע בקשה |
|
ya me kresió pepita en la boka/ya no me kedó saliva |
נמאס לי לחזור עלהדברים, חזרתי וחזרתי אך לשוא |
|
ya se paso por la boka |
כבר דברנו על כך |
|
arremojar la boka |
להרטיב את הגרון |
|
no meter nada en la boka |
לא לאכול ולא לשתות מאומה |
|
dame te bezaré la boka! |
שפתיים יישק! |
|
no me se detuvo la boka |
לא יכולתי להתאפק, השמעתי כל מה שהיה על לבי |
|
en la boka tengo un río, ya lo digo, ya lo digo |
אני חייב לדבר, קשה לי לכלוא את הסוד בלבי |
|
deshar kon la palavra en la boka |
להפנות למישהו את הגב באמצע דבריו, בעודו מדבר |
|
echa la boka en bueno! |
(למי שרואה שחורות:) תהיה חיובי, תחשוב בצורה חיובית! |
|
tener bokas de mantener |
יש פיות רבים להאכיל (נפשות רבות לפרנס) |
|
el moso de la media boka |
ביישן המדבר בשפה רפה |
|
entrar kon boka chika i salir kon boka grande |
להכנס בדרישות צנועות ואחרי כן לבוא בדרישות גדולות |
|
ya se avrió boka de madre |
נפתח פתח לטובה, נראה אור בקצה המנהרה |
|
la boka del podjo |
פי הבאר |
|
kitar los de la boka |
להצמיח שיניים (תינוק) |
|
se aboltan los de la boka, duelen los de la boka |
המחיר כל כל גבוה עד שמקבלים כאב שיניים |
|
bokadería f. |
נתח, פירורים, פרורי לחם |
slice, crumbs, bread crumbs |
|
no agas bokadería |
אל תבזבז, אל תשחית לחם |
|
bokadiko m. |
מלוא הפה; נתח; ארוחה קלה, חטיף; שוחד |
mouthful; chunk; light meal, snack; bribe |
|
bokadikos |
נתחים קטנים בצורת קוביה |
|
komer bokadiko |
להסכים לקבל שוחד תמורת טובת הנאה |
|
bokado m. |
נתח, ביס; שוחד; הצטננות |
slice, bite; bribe; cold |
|
bokado yelado |
התקררות, הצטננות |
|
echarselo en un bokado |
לאכול בבתאחת בלי ליהנות מן האוכל |
|
komer buen bokado |
לקבל שוחד גדול |
|
kontar a uno los bokados |
לראות בעגמת נפש מישהו אוכל על חשבונך |
|
los bokados |
האכילות הקטנות שלפני הארוחה בסדר הפסח (מרור, מצה, חרוסת) |
|
no komer/no englutir bokado dulse |
לקבל כל הזמן נזיפות |
|
tomar un bokado |
לחטוף ארוחה קלה |
|
un bokado un dukado |
יקר מאוד (''כל נתח - דינר'') |
|
se le traverso el bokado |
נתקע לו האוכל בגרון |
|
echarselo en un bokado |
לאכול בבהילות - בבליעה אחת |
|
dar por un bokado de pan |
למכור באפס מחיר |
|
se vende por un bokado de pan |
מוכר עצמו (בוגד) בעבור חופן מטבעות |
|
komer buen bokado |
קיבל שוחד גדול |
|
ke tal los bokados? |
איך עבר ליל הסדר? |
|
bokaíz m. |
רסן, מתג; זמם (לכלב) |
bridle; muzzle (for a dog) |
|
meter bokaíz |
לשים רסן, להגביל מישהו בדיבורו, למנוע ממנו באיומים לגלות את שהוא יודע |
|
tener bokaíz |
לשים רסן לפה, לשמור על שתיקה (בשל קבלת דמי לא יחרץ), לא לפצות פה מהחשש לסכן מישהו |
|
bokal m. |
בקבוק, צנצנת, קנקן |
bottle, jar, jug |
|
bokal insendiario |
בקבוק תבערה, בקבוק מולוטוב |
|
bokear v. |
דיבר, ביטא, הפטיר, גילה בעקיפין ומתוך היסוס; רייר, הוריד ריר; נחר, חרחר, נשם בכבדות |
to speak, to express, to discover indirectly and out of hesitation; to drool; to snore, to breathe heavily |
|
no bokea nada |
אינו נותן שום רמז, אי אפשר להוציא ממנו מילה |
|
bokita f. |
פה קטן; פה הפולט קללות וגידופים |
small mouth; a mouth that utters curses and insults |
|
bokita de fiel |
פה מלא רעל - פולט קללות וגידופים |
|
bokita de miel |
פה מלא דבש – צביעות נוטפת מתיקות |
|
bola f. |
כדור |
ball |
|
bola de nieve |
כדור שלג |
|
bolada f. |
מעוף, התעופפות; להק, להקה |
flying, band |
|
dar la bolada |
להתעופף |
|
echarse una bolada |
להחפז, להסתלק במהירות, ''להתעופפף'' |
|
bolado adj. |
שאיבד את ראשו, נואש; נפעם משמחה |
who lost his head, desperate; excited by joy |
|
bolado de amor |
משוגע מאהבה |
|
bolado de la alegría |
עף מרוב שמחה, השמחה גואה בו |
|
bolado de la kansería |
מת מעייפות |
|
bolador adj. |
מעופף |
flying |
|
aire bolador |
רוח חזקה, רוח סועה |
|
bolante adj. |
מעופף, עף; בעל יכולת לדאות ולרחף, נע ונד בקלות |
flying; has the ability to soar and hover, moves and sways easily |
|
meza bolante |
שולחן נייד |
|
faldas bolantes |
שובל שמלה מתנופף ברוח |
|
es bolante |
הוא נע ונד |
|
bolar v. |
עף, טס, ריחף, עופף, פרח; נמלט במהירות; נפטר (באירוניה) |
to fly, to hover; to escape quickly; to die (ironically) |
|
aki van a bolar almas |
יהיו פה מתים ונפגעים |
|
bolar de flor en flor v. |
ליקט צוף, עף מפרח לפרח |
|
bolar en los averes v. |
להיות בעננים(מרוב שמחה) |
|
bolar kon sus propias alas |
'ממריא בכוחות עצמו'' - מסתדר בכוחות עצמו, ללא עזרה |
|
bolar me kero |
אני מבקש לצאת, להסתלק |
|
bolarlo v. |
השתגע, נטרפה עליו דעתו |
|
dale ke bole |
תן לו ללכת, אל תדאג לויותר מדי |
|
esta bolando por el aver del sielo |
הוא נתון בסכנת אבדן |
|
ya bolimos |
אנו בסכנה גדולה, אנו אבודים |
|
estar bolando |
ללכת בחיפזון |
|
bolarse v. refl. |
התעופף; הסתלק במהירות, נעלם במהירות |
to fly; to get away quickly, to disappear quickly |
|
se echa a bolarse |
קבע מחירים בשמים |
|
boldje (t.) adv. |
בכמות מספקת, בשפע |
in sufficient quantity, in abundance |
|
boldje boldje (t.) |
ברווחה |
|
estar boldje (t.) |
יש לו אמצעים |
|
ya abasta boldje boldje |
יש מספיק די והותר |
|
boldjelik (t.) m. |
רווחה כלכלית, שפע כסף ואמצעי מחיה |
economic well-being, abundance of money and means of subsistence |
|
tener boldjelik (t.) |
לחיות ברווחה כלכלית |
|
boldjí (t.) adj. |
נדיב, בעל יד רחבה |
|
boleo- de boleo adv. |
בלי מען קבוע, חסר בית, אדם החי באי וודאות כלכלית |
without a permanent address; homeless, a person living in economic uncertainty |
|
estar de boleo |
לחיות כציפור על ענף, בחוסר וודאות כלכלית/במצב כלכלי קשה |
|
bolmá (t.) f. |
בורג; מדרגות ספירליות; הונאה |
screw; spiral staircase; fraud |
|
komer bolmá (t.) |
'לאכול אותה'', ליפול קרבן להונאה |
|
meter bolmá (t.) |
להונות |
|
siklear las bolmás (t.) |
להדק את הברגים |
|
bolo m. |
טיסה, מעוף, התעופפות |
flight, flying |
|
bolo charter |
טיסת שכר |
|
bolo de observasión |
טיסת תצפית |
|
echarse un bolo |
להגיע בקפיצת הדרך, להגיע במהירות |
|
en un bolo |
במעוף אחד, במהירות, תוך זמן קצר |
|
bolsa f. |
שק, שקית; ארנק, חריט; תיק, אמתחת; גביע נייר; פגם בבגד, גזרה פגומה |
sack; wallet, basket; paper cup; defect in garment, damaged cut |
|
kitar la bolsa d'enriva |
לכייס, ''לגלח'' מישהו מכספו |
|
vale bolsa/mil bolsas de moneda |
שווה זהב - יעיל מאוד |
|
bomba f. |
פצצה; הפתעה; שקר, רמיה |
bomb; a surprise; lie, deception |
|
bomba de petrolio |
פצצת תבערה |
|
Bona |
שם אשה המשמש בביטויים שונים |
a woman's name used in various expressions |
|
Bona ke no le tura/ke no toma boyá (t.) |
בעלת מזג טוב, אינה נותנת לבה לקשיים ודיבורים; חסרת דאגות |
|
Bona la tanyedera |
מישהי המכירה אתהכל והכל מכירים אותה, נוכחת בכל מקום |
|
bondad/bondat f. |
טוב; טובה, שירות |
goodness; favor, service |
|
azer bondades |
לגמול חסד |
|
bondad de korasón |
טוב לב, מעשה אנושי, עזרה לזולת |
|
boneta f. |
מצנפת רבנים |
rabbinical bonnet |
|
todo boneta i nada haham (ebr.) |
מתהדר בנוצות לא לו, בור המתיימר לדעת |
|
bonora f. |
שעה טובה |
a good time |
|
en bonora! |
בשעה טובה |
|
kedavos en bonora! |
ברכת פרידה של היוצא; באירוניה: הכל אבוד, אין תקווה |
|
vate en bonora! |
לכתך לשלום! |
|
venga el ninyo en bonora! |
יבוא הילוד בשלום - ברכה לתינוק המובא לברית |
|
bonora! interj. |
אלהים ישמרך! נאמר כאשר מישהו סופג מכה, נופל, עובר תאונה; כנגד עין הרע |
God bless you! - it is said when someone suffers a blow, falls, has an accident; against the evil eye |
|
el se kae el se dize bonora |
אדם השמח בחלקו, בעל מזג חיובי ואופטימי; מתקן את טעויותיו בלי עזרה מבחוץ; מנחם את עצמו |
|
bora (gr.) f. |
סערה; כעס אלים |
a storm; violent anger |
|
enriva de la bora (gr.) |
בהתקפת זעם |
|
ora de bora (gr.) |
תקופה של פעילות אינטנסיבית, לחץ עבודה; שעת השיא |
|
le tomó la bora |
תפסה אותו הסערה |
|
deshar pasar la ora de la bora |
לתת לו להפיג את זעמו |
|
toparse en la bora |
להמצא בסביבתו של מישהו בעת זעמו ולהפגע מן הזעם |
|
s'está arrodeando la bora |
הסערה עומדת לפרוץ כל רגע, הזעם עומד להתפרץ כל רגע |
|
se deskargó la bora |
פרצה הסערה; התפרץ הזעם |
|
bordo m. |
צד, שול (שוליים), דופן, דופן האניה; אניה; רציף |
side, margin, wall, side of the ship; ship; dock |
|
suvir a bordo |
לעלות על האניה, על המטוס |
|
boró m. |
תיבה, ארגז, ארון מגירות, ארון בגדים, שולחן כתיבה |
box, crate, drawer cabinet, wardrobe, desk |
|
boró de fierro |
כספת פלדה |
|
borrachez f. |
שיכרות; שתיינות |
drunkenness |
|
azer pasar la borrachez |
גרם לו להתפכח משכרונו |
|
borracho adj. & n. |
שתוי, שיכור, מבוסם |
drunk |
|
borracho de alegría |
שיכור מרוב שמחה |
|
borracho pedrido |
שיכור לגמרי |
|
medio borracho |
שיכור למחצה |
|
preto borracho |
שיכור לגמרי |
|
borrachón adj. |
אלכוהוליסט, שיכור, שתיין |
alcoholic, drunk |
|
borrachón de klasa |
שיכור מועד, שתיין |
|
borraska f. |
סערה עזה וקצרה, סערת ברקים |
a fierce and short storm, a lightning storm |
|
ya pasó la borraska |
הרגעים הקריטיים של הסכנה כבר חלפו |
|
borsa f. |
ארנק; בורסה |
purse; stock exchange |
|
aksión de borsa |
מניה |
|
borsa del lavoro |
בורסת עובדים, שוק עבודה |
|
borsa preta |
השוק השחור |
|
bostán (t.) m. |
בֻּסְתָּן, גן ירק; אבטיח ומלון |
garden, vegetable garden; a watermelon and a melon |
|
bostán korkusu (t.) m. |
דחליל |
|
bostejo m. |
פיהוק |
yawn |
|
dar bostejo |
לשעמם, לגרום פיהוקים |
|
bot m. |
דברי ליצנות, גסויות, חוסר נימוס; קפריזה, דבר מוזר, דבר משונה; אחוריים; מגף |
clowning, obscenity, rudeness; caprice, a strange thing, a strange thing; buttock; boot |
|
echar un bot/echar botes |
לומר דבריליצנות, דברים לא הגיוניים ויוצאי דופן; לומר דברים שמחוץ לגדר הנימוס |
|
bota f. |
מגף; גיגית, חבית, תיבת לחם, אגן, אמבט; רחצה באמבט; חנות גדולה |
boot; tub, barrel, bread box, basin; bathing in the bath; great store |
|
azerse bota |
השמין כמו חבית |
|
echar una a la bota, otra al palmento |
לומר בעת ובעונה אחת דברי ביקורת ודברי שבח (לאיזון הביקורת); להסכים עם שני הצדדים |
|
traer i a la bota del pan |
'לבוא עם כל הבית'' (באירוניה) |
|
boteja f. |
נאד |
skin bottle |
|
boteja de agua |
נאד מים |
|
botón m. |
כפתור; ניצה, כפתור-פרח |
button; bud |
|
botón de sedef (t.) |
כפתור צדף |
|
kara de botón |
אדם בעל פנים זעירים |
|
botoniera (fr.) f. |
לולאה |
loop, noose |
|
yevar flor a la botoniera |
לנעוץ פרח בלולאה |
|
bovear v. |
אמר או עשה דבר איוולת |
to say or do something stupid |
|
estar boveando |
לפלוט שטויות |
|
boveda f. |
כיפה, קימור, קימרון |
dome, arch, vault |
|
la boveda de los sielos |
כיפת השמים, רקיע |
|
bovedad /bovedá f. |
טפשות, אווילות, טמטום, חוסר דעת; איוולת |
stupidity, folly, ignorance; foolishness |
|
avlar a la bovedad |
לדבר בלי לחשוב, לנהוג באיוולת |
|
azer bovedades v. |
עשה שטויות, חולל איוולת |
|
bovedad ke |
למרבה המזל - נאמר כאשר מישהו עושה איוולת אך לא נגרם כל נזק |
|
es el punto de bovedad |
'הגיע אל רגע האיוולת שלו'' (לפי אמונה עממית) - נאמר באירוניה כשמישהו עושה מעשה שטות |
|
ay le dio la bovedad |
מתעקש לחזור לאיוולתו למרות ההזהרות |
|
gastar a la bovedad |
לבזבז כסף בלי צורך, בלי הגיון |
|
kuando la bovedad mos pasa |
'כשבאה עלינו רוח שטות'' - נאמר כשמישהו עושה מעשה בלתי סביר, חסר הגיון |
|
le abashó la bovedad |
עברה עליו רוח שטות, התנהג כשוטה |
|
se le kiskineó la bovedad |
נהג בטפשות רבה מכרגיל |
|
dezir kuanta bovedad ay i no ay |
לפלוט שטויות בלי גבול - דברים קיימים וכאלה שלא היו ולא נבראו |
|
bovo m. & adj. |
טיפש, אוויל, פתי, תם, חסר דעת, מטומטם, שוטה, רפה שכל |
stupid, foolish, gullible, ignorant, dumb, weak-minded |
|
azerse del bovo |
להעמיד פני שוטה |
|
bovo arrastado adj. |
אוויל משריש, טיפש מטופש, ''בול עץ'', שוטה |
|
bovo del Dio |
טיפש מלידה |
|
bovo enkalkado |
שוטה בפי כל, שוטה לדעת הכל, שוטה ''מוסמך'' |
|
bovo i ramay (ebr.) |
שוטה ונוכל בעת ובעונה אחת |
|
bovo kon damua (t.) |
שוטה ''עם קבלות'', שוטה לדעת הכל |
|
bovo kon kola/krosta |
אוויל משריש, טיפש מטופש, ''בול עץ'' |
|
bovo kon kuchara yena |
שוטה לגמרי, טיפש לגמרי |
|
bovo kon pul (t.) |
שוטה עם חותמת, שוטה מוסמך |
|
bovo patentado |
שוטה מוסמך |
|
no me desho tomar por bovo |
אינני נותן לעצמי ליפול בפח |
|
pasar por bovo |
להתפרסם כשוטה אף על פי שאינו כזה |
|
tomar por bovo |
לנסות לרמות מישהו הנראה מטומטם ממה שהינו באמת |
|
no seas bovo/bovo no seas |
אל תיתן שיונו אותך |
|
boy (t.) m. |
גובה; מידה, גודל, ממד, שעור, קומה; גיל |
height; size, rate; age |
|
boy (t.) d'abasho |
הקומה התחתונה |
|
boy ortá (t.) |
קומה ממוצעת |
|
dar boy (t.) |
גדל, גבה |
|
darse a boy (t.) |
להשתמש במשהו בצורה מופרזת |
|
echar boy (t.) |
גדל, גבה |
|
gastar arriva de su boy (t.) |
הוציא מעבר לאמצעיו הכלכליים |
|
kada día boy (t.) d'un anyo |
'כל יום כמו שנה'' |
|
mirate el boy (t.) ke tienes |
'התבונן בגילך ונהג בהתאם לכך'' – נאמר לצעירים בלתי ממושמעים |
|
tener boy (t.) |
להיות גבוה |
|
boyá/boya (t.) |
צבע; איפור; עצב, סבל, יגון, צער |
color; makeup; sadness, suffering, grief, sorrow |
|
boyá (t.) de kalsado |
משחת נעליים |
|
boyá (t.) de kondurias (t.) |
משחת נעליים |
|
boyá (t.) rezia |
צבע חזק ויציב |
|
dar boyá (t.) |
צבע, סייד |
|
meter boyá (t.) |
לגרום סבל, לגרום חיים קשים |
|
meter boyá (t.) por adientro |
לגרום סבל פנימי למי שאינו מראה זאת כלפי חוץ; לקחת ללב |
|
meterse boyá (t.) |
להתאפר |
|
boyadjí (t.) m. |
צבע, סייד |
to paint, to whitewash |
|
boyadjí (t.) de kondurias (t.) |
מצחצח נעליים |
|
boyo m. |
לחמניה, עוגה מלוחה, מאפה עגול ממולא בגבינה או בשר; מצה בצורת פיתה |
a bun, a savory cake, a round pastry stuffed with cheese or meat; pita-shaped matzah |
|
boyikos afrijaldados |
מאפה מבצק עלים |
|
boyo de azeite/polvo/asuka |
לחמניות מסוגים שונים |
|
boyo de semurá (ebr.) |
מצה שמורה |
|
un boyo en kayente/en azeite |
לחמניה טריה/נוטפת שמן - באירוניה: מי שדורש הכל בלי זכות |
|
boz f. |
קול, קול בהצבעה, צליל, טון |
voice, vote, sound, tone; tune |
|
a alta boz |
בקול רם |
|
abashar la boz |
הנמיך את הקול |
|
aklarar la boz |
לכחכח, לנקות את הגרון |
|
alevantar la boz |
להרים קול |
|
boz de akayadura menuda |
קול דממה דקה |
|
boz de chichigaya |
'קול של ציקדה''- קול צורמני |
|
boz de teneké (t.) |
קול סדוק |
|
boz delgada |
קול חלש |
|
boz en el dizierto |
קול קורא במדבר |
|
boz ronka/enrasmada/tomada |
קולניחר, צרוד |
|
bozes korren/kitaron bozes/salieron bozes |
רצות שמועות, העבירו קול, הפיצו שמועה |
|
dar su boz a uno |
להצביע עבור מישהו |
|
deklarar kon boz alta |
הכריז, הצהיר |
|
echar una boz |
לקרוא בקול |
|
kedar sin boz |
'להשאר בלי קול'' (מרוב צעקות ודיבור) |
|
meter a las bozes |
להביא להצבעה |
|
no se le está sintiendo la boz |
קולו אינו נשמע עוד, איבד את השפעתו |
|
no se le siente la boz |
'אין שומעים את קולו'' - אדם ביישן ושתקן |
|
tener boz al kapítulo |
משמיע קולו ברמה, יש לו זכות להשמיע קולו |
|
tener boz de pato |
'להיות בעל קול אווז'' - קול מכוער |
|
tener boz/buena boz |
בעל קול, בעל קול יפה |
|
todos a una boz |
פה אחד |
|
trokar de boz |
החליף את הקול |
|
no le kedó boz |
איבד את הקול |
|
a boz basha |
בקול נמוך |
|
boz godra |
קול חזק |
|
ay bozes |
אומרים; יש שמועות |
|
amaynaron las bozes |
השמועות נחלשו |
|
kedaron las bozes |
חדלו לדבר על כך |
|
atabafar la boz |
להחניק את הקול |
|
pedrer bozes/ganar bozes |
בבחירות: להפסיד קולות/להרוויח קולות |
|
bozá (t.) m. |
בוזה - משקה אלכוהולי מזרחי המופק מדוחן |
Boza - an oriental alcoholic beverage extracted from millet |
|
bozá keskín (t.) |
בוזה חריף |
|
ni agua, ni vino, ni bozá (t.) |
אדם חסר דעה, שאינו מסוגל להגיע להחלטה |
|
bozdear (t.) v. |
קילקל, השחית, בילה |
to spoil, to corrupt, to spend |
|
bozdear (t.) el esfuenyo |
להעיר מישהו משנתו/לקלקל לו את שנתו |
|
bozdear el hatir (t.) |
לסרב למישהו שברגיל נענים לו |
|
bozdear el kef/kief (t.) |
לקלקל את מצב הרוח |
|
bozdear (t.) la kalimera (gr.) |
לריב(לקלקל את ה''בוקר טוב'') |
|
bozdear (t.) la fachura |
'לפרק את הצורה'' - להשחית פניו של מישהו |
|
bozdear (t.) las relasiones |
לנתק אתהקשרים, לקלקל את היחסים |
|
bozdear (t.) la boka |
ללכלך את הפה |
|
bozdear (t.) la mano |
לזייף, לזייף מוצרים (יין וכו') |
|
bozdear (t.) la fiaka (it.) |
ללעוג למישהו ראוותני ויהיר |
|
bozdear (t.) tanit (ebr.) |
לשבור צום |
|
bozdear (t.) una muchacha |
ליטול בתולי נערה, לאנוס |
|
bozdearse (t.) v. refl. |
התקלקל, נשחת, נשבר; התכער, התנוון; נכשל |
to be spoiled, to be broken; to become ugly, to degenerate; to fail |
|
el tiempo s'esta bozeando |
מזג האוויר מחמיר/נעשה רע |
|
el despozorio se bozeó |
בוטלו הארוסין |
|
bozear (2) v. |
המיר מטבע (חלפן) |
to exchange currency (money changer) |
|
bozear parás (t.) |
להמיר מטבע |
|
bracheta (it.)- a la bracheta |
בזרועות משולבות |
with combined arms |
|
tomarse a la bracéta/kaminar a la bracheta |
ללכת יד ביד/בזרועות שלובות |
|
braga/bragas f./f. pl. |
תחתונים, תחתונים ארוכים, מכנסיים תחתונים רחבים לגבר |
underwear, long underwear, wide underwear for men |
|
braga de lavar |
בגד ים |
|
bragas de Tarabulu |
מכנסי בד מטריפולי |
|
bragas de tabaná (t.) |
אברקיים, מכנסיים רחבים מבד גס, לבוש פשוטי עם |
|
bragas kon chikur (t.) |
מכנסים רחבים (אברקיים) שנקשרו בשרוך (במקום רכיסה) - כינוי לבעלי מנהג מיושן |
|
echar las bragas abasho |
לצייר את המציאות בצורה פסימית |
|
le kaen las bragas |
אדם מוזנח (''שנופלים לו התחתונים''), שאינו יודע להתנהג כראוי |
|
no embezó a yevar bragas |
'לא למד ללבוש תחתונים'' - מתעשר שראשו עדייןמסוחרר ומפגין לעיני כל את עושרו |
|
no le kedo bragas |
איבד את כל אשר לו (''לא נותרו לו תחתונים'') |
|
no me vengas kon las bragas en la mano |
אל תדחק בי, אל תלחץ עלי |
|
no se save atar las bragas |
הוא חסר כל נסיון (''אינו יודע לקשור את תחתוניו''), בעל שתי ידים שמאליות |
|
no tener ni bragas |
עני מאוד, חסר כל |
|
ser kulo kon braga |
דבקים זה בזה (''כתחתונים בשת'') |
|
soy (t.) de braga |
משורש (משפחה) ירוד, בן אשפתות |
|
brageta f. |
פתח מכנסים, ''חנות''; תחתונים עם קישורים בקרסוליים |
the opening in the trousers'; underwear with ankle straps |
|
dainda va kon la brageta |
עדיין מתלבש לפי האופנה הישנה |
|
braso m. |
זרוע; ענף, סמוכה |
arm; branch |
|
a brasos aviertos |
בזרועות פתוחות |
|
amostrar/salderear (t.) braso |
לחשוף/לנופף זרוע - לאיים, להניע זרועות לקראת תקיפה או באיום תקיפה |
|
arremangar braso |
'להפשיל שרוולים''- כהכנה לקראת התגוששות |
|
braso de almenara |
זרועות המנורה |
|
braso de fierro |
'זרוע של ברזל'' - כינוי לאדם חזק, בעל רצון ברזל |
|
braso derecho |
'יד ימין'' - עוזר ראשי |
|
braso kon braso |
יד ביד, בשילוב זרוע |
|
dar un braso de ayuda |
להושיט עזרה, לתת יד |
|
no ay ken le meta braso |
אין מי שיוכל לעמוד כנגדו |
|
no me dio a torser el braso |
לא נתן לי לכופף את זרועו - עמד על שלו, שמר על כבודו |
|
no me kedaron brasos |
חסר כוח - ''ידי שבורות מעייפות'' |
|
ora de braso |
שעון יד |
|
tomar al braso |
לתת יד תומכת למישהו |
|
torser el braso |
לכופף למישהו את הזרוע - להחזיר מישהו אלים או נועז לתלם |
|
venir kon braso |
לבוא בזרוע, לדרוש בכוח |
|
azeite de braso |
עבודת כפיים קשה |
|
aferrar por el braso |
לסלק בכוח הזרוע |
|
echarse en los brasos de uno |
להתנפל לזרועותיו של מישהו |
|
bravo adj. |
אמיץ, גיבור; ישר, נאמן; מכובד, בעל ערך |
brave, heroic; honest, loyal; respectable, valuable |
|
brava persona |
אדם מכובד |
|
bravo! (it.) interj. |
ברבו!, הידד!, כל הכבוד! |
Barbo!, cheers!, well done! |
|
a bravo! |
כל הכבוד, נהגת כהלכה |
|
bravo a el! |
כל הכבוד לו! |
|
bravura (fr.) f. |
אומץ לב, אומץ, גבורה |
courage, heroism |
|
akto de bravura (fr.) |
מעשה אמיץ, מעשה גבורה |
|
azer/amostrar bravuras (fr.) |
להפגין גבורה מיותרת, להסתכן בצורה ראוותנית ללא צורך |
|
una bravura |
טובה, שירות שלא על מנת לקבל פרס; מעשה גבורה ראוותני |
|
braza f. |
גחלת, גחלים |
burning coals |
|
estar en una braza |
להאדים, להיות עם פנים לוהטות |
|
estar en/sovre/enriva de brazas |
להיות על גחלים - בחוסר סבלנות |
|
brazika f. |
גחל |
burning coal |
|
las brazikas |
תרופה עממית לטיפול בהפרעות נפשיות |
|
brazón m. |
דברי הבאי, שטויות |
nonsense |
|
echar/kitar brazones de la boka |
לפלוט שטויות ודברי הבאי |
|
bre! (t.) interj. |
הי! הי, אתה שם! קריאה למשיכת תשומת לב, קריאת נזיפה/גערה |
Hi! Hi, you there! (call for attention/scolding) |
|
bre amán bre zemán! (t.) |
בקשת רחמים להעברת רוע גזירה |
|
bre e e! (t.) |
קריאת התפעלות; קריאת גערה, נזיפה |
|
bre (t.) ombre! |
אהה! אבוי! |
|
bre (t.) buen djidió!/bre (t.) ijiko! |
הי אתה שם! |
|
ayde bre (t.)? |
האם זה רציני? היתכן כי זה כך? |
|
bre (t.) ermano mio, siénteme! |
הקשב היטב אחי ושים לב למה שאני אומר לך! |
|
bre babam (t.)! |
הקשב לי יקירי! |
|
breska f. |
חלת דבשה, יערת דבש |
honeycomb |
|
miel de breska |
דבש מתוך חלה |
|
breve adj. |
קצר, תמציתי, שאורך זמן מועט |
short, concise, short-lived |
|
en breve |
בקיצור, בקצרה |
|
en breve en breve |
באופן מאולתר, ללא הכנה מראש |
|
tomar uno en breve en breve |
לתפוס מישהו "על חם"/בלתי מוכן |
|
brezna f. |
עָקָב (ציפור דורסת); כינוי לאוויל, שוטה |
buzzard (bird of prey); nickname for fool |
|
no seas brezna |
אל תתן שישטו בך |
|
bril m. |
חוט זהב/כסף |
gold/silver thread |
|
briles |
רצועות כסף לעיטור ראש סוס/הינומת כלה; עטרת; שער אשה ארוך וחלק |
|
brío m. |
חוצפה, יוהרה, יהירות, שחצנות, גדלות (בשל עושר, הצלחה וכו') |
insolence, arrogance; greatness (due to wealth, success, etc.) |
|
abashar el brío |
להוריד למישהו את האף |
|
estar kon brío |
להיות מנופח מרוב חשיבות, להפגין עושר/כוח/יופי ביהירות |
|
kaer el brío |
להוריד את האף, לאבד את היוהרה והשחץ |
|
bronalí adj. |
של שבת (בגדים) |
of Shabbat (clothes) |
|
vestido bronalí |
לבוש של שבת, לבוש חגיגי |
|
bronzo m. |
ארד, ברונזה |
bronze |
|
komerla de bronzo |
אכל אותה בגדול |
|
brusko adj. |
מחוספס, בלתי עדין, גס; תקיף, קשה; חשוך |
rough, coarse; firm, hard; dark |
|
movimiento brusko |
טלטלה, זעזוע, דחיפה פתאומית |
|
vino brusko |
יין חזק שצורב את הלשון (בעל אחוז גבוה של טנין) |
|
bruto adj. |
דוחה, מכוער; גס, גולמי, בלתי מעובד; חורג מנימוס ודרך ארץ; ברוטו (המשקל הכולל, משקל כולל אריזה) |
repulsive, ugly; coarse, raw, unprocessed; exceeds politeness and manners; gross |
|
facha bruta |
'פרצוף מכוער'' - אדם מכוער במראה וברגש |
|
pezo bruto |
משקל ברוטו |
|
presio bruto |
מחיר כולל, מחיר ברוטו |
|
vender bruto por neto |
להכליל את האריזה במחיר, להחשיב את האריזה כחלק ממשקל המוצר בקביעת המחיר |
|
vender neto por bruto |
לא לחייב עבור האריזה |
|
venir bruto de |
זה מכוער/לא מקובל ל- (לעשות/לנהוג כך וכו') |
|
bruya bruya |
מלה המשמשת בהכרזת רוכל ערמונים (להלן) |
a word used in the proclamation of a chestnut peddler |
|
bruya bruya la kastanya/a la bruya bruya |
קריאת זירוז לקנות בפי מוכרי הערמונים |
|
aferrar una koza bruya bruya la |
|
|
kastanya |
לנצל אפשרות מזדמנת בלי לאבד זמן |
|
bruyón (fr.) m. |
טיוטה |
draft |
|
echar/meter un bruyón (fr.) |
לרשום במהירות פעולה בספר חשבונות שוטף; להעלות על הדף רעיונות הצצים בראש |
|
buchicha (port.) f. |
גרגור; בועה, בלון, שלפוחית (של דג, שלפוחית שתן) |
gargling; bubble, balloon, blister (of fish/bladder) |
|
bever a buchicha (port.) |
גמע, גמא,לגם, שתה בשאיפה |
|
buchicha (port.) d'almasha |
בלון של גומי לעיסה (מסטיק) |
|
buchukchulukes (t.) m. pl. |
סכלות, הבלים, ילדותיות |
foolishness, vanity, childishness |
|
estar metido en buchukchulukes (t.) |
לעסוק בהבלויות, לבזבז את הזמן על דברי סרק |
|
buchukes (t.) n. pl. |
תאומים |
twins |
|
mos nasieron buchukes |
"נולדו לנו תאומים!" - נאמר כאשר מצפים לאורח אחד ומגיעים שניים |
|
buelta f. |
סיבוב, סיור, הטיה; שינוי, חילוף, היפוך; החלפת דעה; מעקף |
rotation, touring, tilting; change, exchange, reversal; change of view; bypass |
|
a la buelta |
סמוך ל-, מיד אחר כך; ''בגלגול הבא''; בחזרה, בצורה הפוכה, בצורה עקומה; להיפך; מן הסוף להתחלה |
|
dar bueltas |
ללכת הלוך ושוב בלי הרף |
|
dar la buelta |
לחזור למקום; להתגמש, לא להתעקש; להרגע, לשנות את מצב הרוח |
|
dar una buelta |
לעשות סיבוב, לטייל |
|
en una buelta de mano |
בהנף יד |
|
ida sin buelta |
'שתלך ולא תחזור'' |
|
kon buelta |
לפי התור |
|
tener buelta de meoyo |
להראות פקחות, לדעת להסתדר במהירות, להיות בעל חוש מעשי |
|
dar bueltas en la kama |
להתהפך על משכבו (מנדודי שינה) |
|
buen adj. |
טוב (צורה הנאמרת לפני השם) |
good .. (form used before a noun) |
|
buen pepino! |
איזו הפתעה בלתי נעימה! |
|
buen senso |
שכל ישר, חוש בריא |
|
es del buen tomar |
מאלה היודעים לקחת ולא לתת |
|
darse buen rijo |
ליהנות מכל טוב המטבח |
|
el buen yevar |
החיים הטובים |
|
un buen día |
יום בהיר אחד ... |
|
buen anyo! |
שנה טובה! |
|
buen día |
יום יפה |
|
buen djidyo! |
היי אתה שם! שמע נא! |
|
buenas f. pl. |
'טובות'' |
favors |
|
de buenas a buenas |
ברוח מפוייסת |
|
en buenas |
בידידות |
|
estar en buenas |
להסתדר היטב עם מישהו |
|
estar kon las buenas v. |
להיות במצב רוח טוב |
|
estar/tenerla de buenas kon uno |
להיות ביחסים טובים עם מישהו |
|
kon las buenas |
בלי מריבות, בדרכי נועם |
|
kon las buenas o kon las negras |
בטובות או בכוח |
|
ni kon las buenas ni kon las negras |
לא בטוב ולא ברע (לא באופן זה ולא באופן אחר) |
|
tomar kon las buenas/kon buenas |
לרכך, לשדל, ללכת ב''טובות'', לנסות להרגיע ולשכנע במלים רכות |
|
buenaventura f. |
מזל, הצלחה; עושר, הון |
luck, success; wealth, capital |
|
patrón de buenaventura |
בעל רכוש, בעל אמצעים |
|
buendad /buendá f. |
טוב לב, נדיבות לב, חמלה, אדיבות; תמימות; טובה, מעשה חסד |
kindness, generosity, compassion, ; innocence; favor, an act of kindness |
|
azer buendades |
לגמול חסדים |
|
demandar buendad |
לבקש טובה או עזרה |
|
bueno adj. |
טוב, טוב לב, נדיב לב, רחום, נעים, ישר |
good, kind-hearted, generous-hearted, compassionate, pleasant, honest |
|
en ora buena/ora buena cf. buenora |
|
|
azer buena una devda |
להכיר בחוב; לערוב לתשלום חוב, לערוב |
|
eran buenos de… |
היה היה ... |
|
es de la buena parte |
הוא תם, פתי |
|
es de todo bueno |
הוא איש טוב מכל בחינה שהיא |
|
esta buena está! |
איזה צרה נפלה עלינו! |
|
onde bueno? |
לאן אתה הולך? |
|
la buena vida |
החיים הטובים |
|
ombre de buena ventura |
אדם המצליח בכל אשר יפנה |
|
buenas oras tenga |
שיהיה בריא! (כאשר מדברים על אדם קרוב שלא בנוכחותו) |
|
vate a la buena ora/venga a la buena ora/vaya a la buena ora |
לכתך לשלום!/שיגיע בשלום!/שילך לשלום! |
|
buenos días/buenas tadres/buenas noches |
בוקר טוב!/ערב טוב!/לילה טוב! |
|
semanada buena!/anyada buena! |
שבוע טוב!/שנה טובה! |
|
nochada buena! |
לילה טוב! (כשהולכים לישון) |
|
buena salud i vida! |
"חיים ובריאות טובה!" - התשובה לברכת "בוקר טוב"/"ערב טוב"/"לילה טוב" |
|
todo bueno mos se fara! |
יהיה טוב! |
|
así tenga bueno! |
שכה יהיה לי טוב! (לשון שבועה) |
|
así te faga el Dio todo bueno/así te venga todo lo bueno de los Sielos! |
שאלוהים יגמול עמך רק טוב/מן השמים תבורך! (מלים המלוות בקשה מיוחדת ממישהו) |
|
tener todo bueno i kumplido |
ליהנות מכל טוב העולם |
|
bueno ke m'estes!/bueno m'estes!/asi veas bueno! |
שתהיה לי בריא! (נאמר כאשר נתקלים בסירוב) |
|
no está bueno |
הוא חולה/חש ברע |
|
mira d'estar bueno! |
רפואה שלימה!/החלמה מהירה! |
|
no me siento bueno |
אינני חש בטוב; אינני חש בנוח |
|
a la ora buena i klara! |
בשעה טובה ומוצלחת! |
|
bueno kon el Dio i bueno kon la djente |
נוח לשמים ונוח לבריות |
|
tener sus buenas i sus negras |
יש לו מעלות משלו ומגרעות משלו |
|
por buena regla |
בשביל הסדר הטוב |
|
lo bueno es bueno |
מה שטוב באמת מוערך על ידי הכל |
|
no se save kualo es lo bueno |
מצב של חוסר ודאות: אין לדעת מהי הדרך הטובה לפעול |
|
ver bueno |
לראות טובה בחייו |
|
fazer bueno i topar negro |
לקבל רעה תחת טובה |
|
bueno ke tenga! |
שיידע אך טוב! |
|
de bueno te lo pagaré! |
תמצא לי ההזדמנות לגמול לך על הטובה שעשית עמי! |
|
de bueno lo toparás! |
שתמצא גמול טוב על הטובה שעשית עמי! |
|
kon bueno ke lo gozes/ke lo yeves! |
תתחדש! |
|
kon bueno ke me vengas/kon bueno ke m'atornenes! |
שתחזור לשלום! |
|
kon bueno ke estemos, kon bueno! |
שנזכה! שנזכה לראות! |
|
kon bueno! |
אלוהים יודע מתי נזכה לראות זאת/לראותו! |
|
para bueno será/por bueno será |
שיהיה לטובה! (על דבר מה בלתי צםוי שמתרחש) |
|
para bueno ke le apreste! |
שהרכישה הזו תביא לו טוב ורווחה! |
|
onde bueno? |
אנה פניך? |
|
ke ay de bueno? ke ay de muevo? — todo bueno |
מה חדש? -הכל מצויין! |
|
eran buenos de... |
היה היה ... |
|
mos desho la buena vida |
נפטר לבית עולמו |
|
bueno adv. |
היטב, בסדר |
well, okay |
|
azer bueno v. |
להיטיב, לגמול טוב |
|
bueno! |
טוב! בסדר! |
|
ir bueno |
חש בטוב |
|
kaminar bueno |
לצעוד בקצב; להתקדם מבחינה כלכלית, להצליח |
|
mirar bueno |
לטפל, להשגיח |
|
pasar bueno |
לבלות בנעימים |
|
pasarse bueno |
לחיות ברווחה, לחיות חיים טובים |
|
pasarse bueno kon uno |
להיות בידידות/ביחסים טובים עם מישהו, להסתדר עם מישהו |
|
todo le viene bueno |
הכל מתהפך לו לטובה, הוא מסתדר בכל מצב |
|
venir/ir bueno |
יושב עליו טוב/מתאים לו |
|
bueno m. |
טוּב, טוּב לב; טובה |
kindness; favor |
|
buenos m. pl. |
טובות |
|
dar a algien bueno en el korasón |
לעשות למישהו טוב על הלב, לחזות לו חזות טובה |
|
echar la boka en bueno |
לחזות דברים טובים |
|
en lo bueno parte! |
לא עליכם! לא עלינו! שנדע רק טוב! |
|
grandes buenos |
טובות גדולות |
|
lo bueno |
עושר, רווחה |
|
lo bueno i lo mijor |
'סלתה ושמנה'',מרום החברה |
|
no tenerlo a bueno |
להמנע מלעשות פעולה בשל אמונה עממית/מנהג וכו' |
|
para bueno |
נוסף לכל זה, גרוע מכך |
|
por todo bueno |
בכל מקרה |
|
tener bueno de los sielos i negro de la tierra |
יש לו הכל כדי להיות מאושר אך הסובבים אותו מונעים זאת ממנו |
|
buey m. |
שור |
bull, ox |
|
avló el buey i disho ''mu'' |
'ותפתח האתון את פיה'' - כאשר מישהו משמיע דבר הבל אחרי שתיקה ארוכה |
|
azerse un buey |
'להפוך לשור'' - להשמין ולהתכער |
|
buey fuyido de l'arabá (t.) |
'ברח השור מן העגלה'' - נאמר על מי שנתקף בהתקף זעם |
|
se komió el buey, por los kuernos |
'(אם) נאכל (כבר) השור (מן הראוי להשלים ולאכול גם את) קרניו - השלם את העבודה גם אם קשה הדבר |
|
búfano m. |
תאו; שור; אדם רחב כתפיים; אדם גס ובלתי נימוסי |
buffalo; bull; a broad-shouldered man; a rude person |
|
arabá (t.) de búfano |
עגלת שוורים |
|
venir kon arabá (t.) de búfano |
'להגיע בעגלת שוורים'' - להגיע באחור רב |
|
bufetón m. |
סטירה |
slap |
|
echar a bufetones |
לגרש באלימות ובגסות |
|
buitre m. |
פרס, עזניה, נץ, דיה, דאה |
vulture, hawk |
|
buitre de karonya |
רחם (רָחָם - עוף) |
|
bula (bulg.) f. |
אשה מבוגרת בת העם; גברת, בעלת הבית; גיסה; אחות גדולה; באירוניה: דודה; גברת, מטרוניתה |
an older woman of the people; the landlady; sister in law; big sister; In irony: aunt; Madam |
|
bula (bulg.)Klara |
'גברת קלרה'' - נאמר על מי שאומר את האמת בפנים, מדבר בחופשיות |
|
bula (bulg.)Oro, ke se le dize todo |
'גברת אורו שמגלה הכל'' – נאמר על מי שאינו יודע לנצור סוד |
|
kita i mete bula (bulg.) Sete |
'גברת סֶטֶה המזיזה כל דבר'' - כינוי לאדם חסר סדרהמזיז בלי הרף את החפצים |
|
la bula (bulg.) |
הרעיה, רעייתי |
|
bulanjí (t.) adj. |
מבחיל; מתוק יותר מדי |
revolting; too sweet |
|
bulanjí (t.) de tripas |
כל כך מתוק שבא להקיא |
|
bulantí (t.) m. |
בחילה, קבס, גועל נפש |
nausea |
|
tener bulantís (t.) v. |
נגעל, קיבל בחילה, אחזו קבס, הקיא נשמתו |
|
bulema f. |
כדור בצק ממולא |
stuffed dough ball |
|
está entero una bulema |
שמנמן, עגלגל |
|
bulisa f. |
גברת, מטרונית, אשה כבודה, גברת; בעלת בית זקנה, אשה מבוגרת; רעיה |
lady, honorable woman; landlady, elderly woman; wife |
|
kayadés Bulisú! |
תשתקי גברת, את אומרת דברים לא ראויים! |
|
bulmá (t.) f. |
בורג; הונאה, תרמית |
screw; faud |
|
se l'enklavó bulmá (t.) |
נפל קרבן להונאה |
|
bultero m. |
חבילה גדולה ארוזה ברשלנות |
carelessly packed large package |
|
azerse un bultero |
להתלבש ברישול |
|
azer un bultero |
לערום את הדברים בצורה מבולבלת לחבילה אחת |
|
bulto m. |
תפיחה, גוש; גידול; גוף בעל קווי מתאר מטושטשים; דבר מה גס, מכוער, מכוער למראה |
swelling, lump; tumor ; a body with blurred contours; something rough, ugly, ugly looking |
|
azer bulto |
נותן רושם של בעל נפח גדול |
|
kosta un bulto de moneda/oro |
עולה הר של כסף |
|
no tiene bulto |
קטן מאוד, חסר נפח |
|
buluk (t.) m. |
כמות גדולה של, המון |
large quantity of, lots |
|
bulukes (t.) de djente |
המון, המון בני אדם |
|
bulukes (t.) de nieve |
פתותי שלג גדולים |
|
bulukes (t.) de polvo/fumo |
ענני אבק, ענני עשן |
|
bum! (onomat.) |
בום! |
boom! |
|
kaerse bum |
ליפול ברעש גדול; להכשל באופן מביש (''לעשות פשלה גדולה'') |
|
bumbas f. pl. |
שטויות, דברים מופרכים |
nonsense |
|
echar bumbas |
להפריח שטויות, לומר דברים מופרכים |
|
bunyeka (port.) f. |
בובה; מוצץ (תינוק) |
doll; pacifier (baby) |
|
djugo de bunyeka (port.) |
'משחק ילדים'' - עניין פשוט |
|
burakado (port.) adj. |
מנוקב, מחורר |
perforated |
|
burakado (port.) ke lo vea/burakado (port.) es poko |
קללה:''שאראה אותך מנוקב'' |
|
mazal (ebr.) burakado (port.) |
אומלל, עלוב (''מזל נקוב'') |
|
merkader burakado (port.) |
באירוניה: סוחר כושל |
|
burakador/dera (port.) m. & adj. |
מנקב, מחורר, פרפוראטור (מקב); נוקב |
perforator |
|
ojo burakador (port.) |
עין הרע, עין רעה (''עין נוקבת'') |
|
burakar (port.) v. |
ניקב, חורר, קדח; חיפש בצורה נוקבת ועקשנית; החריש (החריש אזניים); ציער |
to puncture, to sperforate, to drill; to search sharply and stubbornly; to deafen (deafening ears); to cause grief |
|
burakar (port.) el korasón |
'לנקב את הלב'' - לקרוע את הלב, לעורר חמלה גדולה |
|
en mi lugar burako (port.) |
"בחלק שלי (בסירה) אני קודח חור'' - מי שמתעקש לחולל דבר מזיק בלי לשעות לאיש |
|
burakito (port.) m. |
נקב קטן, חריר |
small hole, pinhole |
|
el burakito/burako (port.) de l'aguja |
קוף המחט |
|
le keria ver por un burakito (port.) |
הייתי רוצה לראותו עושה זאת מבלי שיבחין בי (נאמר כנגד אדם שחצן) |
|
burako (port.) m. |
חור, נקב, חריר; פתח |
hole, perforation, pinhole; opening |
|
el burako (port.) de la kashareta |
אחד מארבעת הצדדים של העצם הקטנה במשחק העצמות (''חמש אבנים'') |
|
el burako (port.) de Pesa |
'בחור של פסח (שבו מסתירים את החמץ)'' - בשום מקום, באיזשהו חור |
|
el burako (port.) del barril |
מגופת החבית |
|
entrar por el burako (port.) de la yavedura |
'להכנס בחור המנעול'' - להסתנן, להתגנב במיומנות |
|
kashkaval kon burakos/kezo sin burako (port.) |
גבינה עם חורים/ גבינה ירוקה בלי חורים (מלמד על טיב מעולה) |
|
keres saver el klavo i el burako (port.) |
אתה מבקש לרדת עד שורש העניין , רוצה לדעת הכל |
|
morar en un burako (port.) |
לגור ב''חור'' |
|
no deshar burako (port.) sano |
'לא להשאיר חור אחד נקי'' - לבלוש ולחפש בכל הפינות |
|
no topar burako (port.) por onde fuir |
לא למצוא פתח מילוט - להיות שקוע בבעיה בלי מוצא |
|
tapar burakos (port.) |
סתם חורים |
|
tener un burako (port.) onde arrepozar la kavesa |
יש לו מקום להניח את ראשו |
|
arrepozar la kavesa |
יש לו מקום להניח את ראשו |
|
burera f. |
גועל, בחילה |
disgust, nausea |
|
dar burera |
להגעיל; לשעמם |
|
burla f. |
צחוק, שחוק, לעג, משובה, לגלוג, לצון |
laughter, ridicule |
|
azer burla |
ללעוג |
|
kitar a burla/kitarlo a burla/traerlo a burla |
להתיימר שהדבר נעשה בצחוק |
|
kitar burla |
לעשות העוויות מצחיקות ומשעשעות |
|
buró (1) (fr.) m. |
שולחן כתיבה; משרד, לשכה |
desk; office, bureau |
|
buró (fr.) de liezón (fr.) |
לשכת קשר |
|
buró (fr.) sentral de statístika |
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
|
bushkador/dera m. |
מחפש; חוקר; קונה |
looking for; researcher; buyer |
|
bushkador de ropa barata |
סוחר התראחר סחורה זולה |
|
bushkar v. |
חיפש, ביקש |
to seek |
|
bushkar achakes/pleitos/marajas/embrolios |
לחפש עילה לריב |
|
bushkar de |
לנסות ל-, להתכוון, להשתדל ל- |
|
bushkar el klavo i el burako |
'לחפש את המסמר ואת החור'' – לחטט, לנסות לרדת לשורש הדבר |
|
bushkar (por onde entró) el puntiko de dientro la mem (ebr.) |
לעמוד על קוצו של יו''ד |
|
bushkar kon feneliko/kon kandela de Hanuká (ebr.) |
לחפש בנרות |
|
bushkar kueshko en la medra |
לחפש עילה לריב |
|
el se lo fue a bushkar kon las manos |
הוא זה שחיפש לעצמו בעיות במו ידיו |
|
estar bushka bushka |
מבלה זמנו בחיפושים בכל פינה |
|
ke bushkas por estas partes? |
מה אתה עושה פה? |
|
but (t.) m. |
שוֹק (של בהמה לאכילה); שוֹק כבש |
market (of a beast for eating); lamb market |
|
but (t.) purgado |
שוק שעברה ניקור (להכשרה) |
|
butika f. |
חנות |
shop |
|
avrir butika |
למצוא תירוץ להאריך בלי סוף ויכוח/ביקור/עסק וכו' |
|
cheshit (t.) de butika |
מבחר רחב של סחורות, באירוניה: ה''חנות'' (במכנסים) פתוחה |
|
la butika avierta i el butikario fian |
'החנות פתוחה והחנווני מוכר בהקפה'' - באירוניה: סוחר המעניק אשראי ללא הגבלה |
|
endagora tiene ke avrir butika... |
עכשיו (כשהכל לחוצים/רוצים ללכת) הוא נזכר להתחיל ... |
|
butro adj. |
שמן, רחב גרם |
fat |
|
de los guevos butros |
כינוי לאדם עשיר |
|
kaveyos butros |
שער סמיך, צפוף |
|
buyido adj. & m. |
רתוח; רגזן, מהיר חימה, מתרתח בקלות; חלש, בלי נשימה, רפה אונים, תשוש |
boiled; Grumpy, quick-tempered, easily irritated; Weak, breathless, helpless, exhausted |
|
medio buyido |
מדוכא, תשוש |
|
pastel de masa buyida |
מאפה מבצקרתוח (מבושל במים) |
|
pinya buyida |
תירס רתוח |
|
pita buyida |
עוגה עשויה מבצק רתוח (מבושל במים) |
|
buyir v. |
רתח; הרתיח; בהשאלה על מעיים: בעבע (גזים) |
to boil |
|
buyir de despasensia |
לרתוח מחֹסֶר סבלנות |
|
la pará (t.) le está buyendo |
הכסף שורף לו את האצבעות - מת לבזבז |
|
la sangre le está buyendo |
הדם תוסס בעורקיו - צעיר ותוסס |
|
ni buye ni patalea |
'אינו רותח ואינו מתפוצץ'' - אינו פעיל ואינו אינטליגנטי במיוחד, אינו בולט בשום בחינה |
|
buyor m. |
רתיחה; נקודת רתיחה; אדי רתיחה, בועות רתיחה; חום |
boiling, boiling point; boiling steam, boiling bubbles; heat |
|
avrir buyor |
להתחיל לרתוח |
|
buyores |
אדי הרתיחה, בועות הרתיחה |
|
dar buyor |
לרתוח, להרתיח |
|
kayente buyor |
לוהט, חם מאוד |
|
buz (t.) m. |
קרח, כפור; כינוי לאדם קר רוח הנותר תמיד אדיש ושווה נפש ואינו מגלה רגשות |
ice, frost; a nickname for a cold-blooded person who always remains indifferent and equanimous and does not reveal emotions |
|
al buz (t.) de tamuz (ebr.) |
'קרהבחודש תמוז'' - דבר בלתי אפשרי, נוגד את השכל |
|
azerse/kedar buz (t.) |
להתאכזב בעקבות קבלת פנים קרה במקום שציפו לחמימות |
|
yelado buz (t.) |
קר כקרח |
|
eskrivir enriva el buz (t.) |
'לכתוב על הקרח'' - לפזר הבטחות בלי כיסוי |
|
un kalup (t.) de buz (t.) |
בלוק קרח |
|
el tiempo está buz |
שורר מזג אוויר מקפיא |
|
résivo buz |
קבלת פנים צוננת |
|
buzambak (t.) m. |
שטויות, הבלים, דברי הבל |
nonsense |
|
fregar buzambakes (t.) |
לדבר שטויות, לומר דברי הבל |
|
echar buzambakes |
להשמיע דברי הבל פוגעניים |
|
chachas f. pl. |
מלמול, גמגום, לשון עילגים |
mumbling, stuttering, stuttered speech |
|
no komer chachas |
לא לבלוע את המלמולים חסרי הפשר, לא ליפול בפח |
|
no pasan chachas |
כאן לא יועילו תירוצים ולהג, העניין רציני וחמור מדי |
|
chadir (t.) m. |
אוהל; מטריה; שמשיה |
tent; umbrella; parasol |
|
chadir maví (t.) |
יריעת שמים כחולה, שמי מעלה המעניקים ניחומים ותקווה |
|
chakear (t.) v. |
פגע ב- (חפץ, רהיט), הָלַם, גרם הלם |
hit (furniture, object) |
|
chakear parlak |
לשפשף גפרור ולהדליקו |
|
chaketón (t.) m. |
מכה, סטירה, מהלומה |
blow, slap |
|
dar un chaketón (t.) |
סטר, חלק מהלומה |
|
komer chaketones (t.) |
לחטוף מכות |
|
chalum (t.) m. |
יהירות, שחצנות, בטחון עצמי, רברבנות; תרופה, פתרון, מוצא |
arrogance, bragging, self confidence, pretentiousness; medication, solution (to problem), remedy |
|
kaer el chalum (t.) |
לאבד את הבטחון העצמי |
|
vender chalum (t.) |
להתפאר, להפגין עושר/יופי/כוח |
|
chamur/chamura (t.) m./f. |
בוץ; כינוי לאדם בלתי נעים ווכחן, אדם פחות ערך |
mud; a nickname for an unpleasant and argumentative person, a man of less value |
|
salir del kanyo entrar en el chamur (t.) |
מן הפח אל הפחת |
|
preto chamur! |
שחור משחור! |
|
chamushkado (t.) adj. |
מעלה ריח פיח ועשן; שהוקדח (תבשיל) |
smells soot & smoke; to be burnt (dish) |
|
estar chamushkado/chamushkadiko (t.) |
שתה יותר מדי, שתוי מעט, מבוסם |
|
goler chamushkado (t.) |
להריח ריח חריכה ועשן; ''להריח''/לחוש סימנים מבשרים משבר כלכלי, משבר בחיי הנישואין וכו' |
|
chanaka (t.) f. |
אגן, קערה שטוחה; קערה, סיר; סיר לילה |
bowl, basin, flat bowl; bowl, cooking pot; chamber pot, bedpan |
|
avrir los ojos chanakas (t.) |
בעל עיניים גדולות; (מטפ.:) אדם זהיר שעיניו פקוחות |
|
chapa (t.) f. |
מעדר, מכוש |
hoe, pick-axe |
|
chapas (t.) |
שיניים קדמיות (חותכות)/ניבים בולטים מדי |
|
chapeo/chapeyo (fr.) m. |
מגבעת, כובע; כינוי לאדם אירופאי, בעל נימוסים אירופים |
hat, brimmed hat; european person nickname, with european manners |
|
chapeo (fr.) chilindro |
כובע צילינדר |
|
chapeo (fr.) melón |
מגבעת עגולה |
|
kada uno saluda kon el chapeo ke tiene |
כל איש נוהג לפי יכולתו ואמצעיו |
|
chapeta f. |
אדמימות בלחיים |
redness in cheeks |
|
chapetas |
גלי התרגשות (הגורמים לאדמימות לחיים), גלי חום |
|
suvir las chapetas |
להאדים מהתרגשות, לקבל גלי חום |
|
chaptear v. (t.) (1) |
חבט, הקיש, דבק; התנגש ב-, נתקל ב-, הלם; נקש, דפק, היכה |
to beat, to strike, to hit, to knock; to bump into, to encounter |
|
chaptear (t.) piezes |
לרקוע ברגלים |
|
|
|
|
|
chaptear (t.) manos |
למחוא כפיים |
|
chardivé (t.) m. |
מסגרת, סף |
framework; threshold |
|
chardivé (t.) de la ventana |
סף החלון |
|
chardivé (t.) de la puerta |
סף הדלת,מפתן |
|
charé (t.) m. |
תרופה, תקנה |
remedy |
|
bushkar charé (t.) |
לחפש תרופה, לחפש מוצא, לחפש תקנה למשהו |
|
no ay charé (t.) |
אין לו תקנה, הדבר בלתי נמנע |
|
topar charé (t.) |
למצוא תרופה למשהו,למצוא תקנה, לתקן |
|
charika (t.) f. |
סנדל, נעל כפרית פשוטה |
sandal, simple rustic shoe |
|
pedrer fina las charikas (t.) |
לאבד הכל (מחוט ועד שרוך נעל) |
|
siklear charikas (t.) |
'להדק את רצועות הסנדלים'' - להכין עצמו לצאת לדרך |
|
chark (t.) m. |
גלגל מכונה, מדחף, גלגל אנטיליה; גלגל המזלות |
machine wheel; propeller; a mechanical water lifting device; zodiac |
|
arrodear el chark (t.) |
'להניע את הגלגלים'' - להביא עסק/ארגון לידי פעולה |
|
charshí (t.) m. |
שוק, יריד, בזר, רובע המסחר |
market; marketplace; bazaar; commercial district |
|
el charshí (t.) eskuro |
שוק מקורה |
|
es otro charshí (t.) |
'זהו שוק אחר'' - מה עניין שמיטה להר סיני, אין קשר בין הדברים |
|
salir al charshí (t.) |
'לצאת לשוק'' - להתחיל בפעילות כלשהי |
|
se sernió el charshí (t.) |
'נסגר השוק''- הכל התרוקן (בשל פניקה, תפילה, לוויה גדולה) |
|
ir al charshí (t.) |
לצאת לעסקיו |
|
chatal (t.) m. |
מזלג, קלשון; ענף מפוצל; מפשעה |
fork, pitchfork; split branch; crotch, groin |
|
darse los chatales (t.) en la mano |
תקע לו את המזלגות ביד - התקוטט |
|
chati (t.) m. |
גג; מסגרת; שלד |
roof; framework; skeleton |
|
echar chati (t.) |
ליצוק גג |
|
chatón m. |
מסמר בעל ראש גדול לעיטור |
a nail with a large head for decoration |
|
maniya de cható |
צמיד מלוחיות ושרשרות |
|
chaush (t.) m. |
סָמָל; שומר, נוטר; שרת |
sergeant; guard, watchman, sentry; janitor |
|
bash chaush (t.) |
רב סמל |
|
chek (2) m. |
שיק, המחאה |
check |
|
travar chek |
למשוך המחאה |
|
chekinearse (t.) v. refl. |
התבייש, היסס, נרתע, עצר בעד עצמו |
to be shy, to hesitate, to recoil, to stop himself |
|
no se chekinea (t.) |
מעז, אינו מתבייש ,אינו נרתע |
|
chelebí (t.) m. |
אדון, בן למשפחה נכבדת, תואר שבו פונה המשרת לבעל הבית |
sir, member of a distinguished family, title in which the servant turns to the landlord |
|
chelebí (t.) Sonsino |
'אדון סונסינו'' - מי שמעמיד פני חשוב ונכבד |
|
chelebí (t.) deskalso |
'אדון יחפן'' - מי שמבקש שינהגו בו כאדון נכבד בעודו יחפן |
|
parese un chelebí (t.) |
מעמיד פני אדון, מחלק פקודות, מעביד את האחרים בעוד הוא מתבטל ונח |
|
todos lokos, el chelebi sezudo |
נאמר באירוניה כלפי מי שסבור שדעתו קובעת וצודקת כנגד כל היתר |
|
cherkés (t.) adj. & m. |
צ'רקסי |
circassian |
|
cherkés tavughu (t.) |
עוף באגוזים |
|
cheyne (t.) f. |
לסת |
jaw |
|
no kedarse la cheyne (t.) |
'הלסת אינה חדלה לנוע'' - לא לחדול לדבר |
|
chibuk (t.) m. |
מקטרת; נרגילה; פומית לסגריה; טבק |
pipe; narghile; cigarette mouthpiece; tobacco |
|
chibuk i kavé (t.) |
נרגילה וקפה כתקרובת לאורח חשוב להארכת שהותו |
|
chichek (t.) m. |
פרח |
flower |
|
chichek avasí (t.) |
סוג של ריקוד |
|
komo chichek (t.) enriva de mi kavesa |
'כמו פרח בשערי'' - אקבל אותךבזרועות פתוחות, כעטרת לראשי |
|
chichigaya f. |
ציקדה; חגב |
cicada; grasshopper |
|
boz de chichigaya |
''קול של ציקדה''- קול צורמני |
|
estar una chichigaya |
לדבר בלי הרף בצורה מעייפת, ''לנדנד'' |
|
hasbón (ebr.) de chichigaya |
חשבון מוזר ומלא טעויות |
|
savor de chichigaya |
בלי טעם ובלי ריח |
|
chichimarachi- azer chichimarachi a alguno |
לקנטר, להקניט, להתגרות ב- |
|
chiflik (t.) m. |
חווה, נחלה; בוסתן; מקור הכנסה שאינו כרוך במאמץ ועבודה |
ranch, farm, estate; orchard; a source of income that involves no effort and work |
|
chiflik (t.) de su padre/se lo izo chiflik (t.) |
'נחלת אבותיו'' - השתלט על רכוש לא לו |
|
chigaro m. |
סיגריה |
cigarette |
|
papel de chigaro |
נייר סיגריות (לגלגול סיגריה) |
|
chikitiko adj. |
קטנטן |
tiny |
|
chikitiko chikitiko |
קטנטן, זעיר |
|
chiko adj. |
קטן |
small |
|
el mas chiko |
הקטן ביותר |
|
muy chiko |
קטנטן, זעיר |
|
de chiko asta grande |
למקטון ועד גדול |
|
kaer chiko |
להיות בנחיתות לעומת מישהו, לספוג ממנו עלבונות |
|
chiko m. |
נער, ילד קטן |
little boy |
|
de chiko |
מילדות |
|
el chiko |
התינוק |
|
los chikos |
הילדים הקטנים במשפחה |
|
chikur (t.) |
שרוך נעל, שרוך תחתונים; סוג של מאפה ספירלי |
shoelace, underwear lanyard |
|
estar kon los chikures (t.) en la mano |
'להיות עם השרוכים בידיים'' - להחפז |
|
no saverse atar los chikures (t.) |
'לא לדעת לקשור שרוכים'' - בעל שתי ידיים שמאליות |
|
chilindró m. |
שם של משחק קלפים (על סכומים מוגבלים); עיסוק הכרוך בדאגות בלבד; עבודת חינם; מאומה |
Name of card game on limited amounts; an occupation that only concerns; nothing |
|
ganar al chilindró |
להשתכר אל צרור נקוב, לעבוד הרבה תמורת מאום |
|
kada punto mos sale kon un chilindró |
אכול דאגות וצרות בלי סוף |
|
chimenea f. |
ארובה, מעשנה; קמין, אח; כינוי לאדם מכוער מאוד |
chimney; fireplace; a nickname for a very ugly man |
|
no apartar de ombre a chimenea |
'לא להבחין בין אדם לארובה'' - לא ידע בין ימינו לשמאלו, חסר חוש הבחנה |
|
chincha f. |
פשפש; כינוי לקמצן; כינוי לאדם טורדני |
bug; nickname for a cheap man; nickname for a annoying man |
|
agua de chinchas |
'מי פשפשים'' - כינוי אירוני לוויסקי |
|
chincha amatada |
פשפש מחוץ; כינוי לקמצן גדול |
|
chincha de tamuz i av (ebr.) |
'פשפש של תמוז ואב'' - כינוי לאדם טורדני בצורה מופלגת, מטריד בלי הרף |
|
chincha de tamuz (ebr.) |
'פשפש שלתמוז'' - כינוי לקמצן גדול |
|
estar chincha a la pared |
'להיות פשפש על הקיר'' - להיות מצומק ומקומט |
|
meterse komo chincha en la yaká |
להטריד בלי הפוגה (להדבק כמו פשפש לצוארון) |
|
no da ni chinchas |
'אפילו פשפשים אינו נותן'' - קופץ ידו ממתן צדקה |
|
sangre de chincha |
'דם פשפשים'' - כינוי לאדם/דבר כעור ודוחה |
|
chiní (t.) m. |
חרסינה, פורצלן; צלחת, טס |
porcelain, china; plate, dish, platter |
|
alimpiar el chiní (t.) |
ללקק את הצלחת (מרעב/בשל טיב התבשיל) |
|
azer los chinís (t.) |
להדיח כלים, לשטוף כלים, ''לעשות כלים'' |
|
chiní (t.) fondo |
צלחת עמוקה |
|
chiní (t.) yano |
צלחת שטוחה |
|
inchir chiní (t.) |
לגדוש את הצלחת |
|
pedo en chini (t.) |
'נפיחה בצלחת'' - כינוי לאדם רגיש מאוד/מהיר לכעוס; כינוי לסנוב; כמות אוכל קטנה בצלחת גדולה |
|
chirak (t.) m. |
תלמיד, חניך; שוליה |
student, pupil; apprentice |
|
kitar chirak (t.) a uno |
לעשות טובה גדולה למישהו (ללמדו מקצוע, לחלצו ממצב לא נעים) |
|
salir chirak (t.) de.../ser chirak de uno |
להיות אסיר תודה למישהו/חייב לו את ההון/הידע וכו' שצבר |
|
ya salí chirak (t.)/parese chirak (t.) ke mos está kitando |
(אירונ.:) אפשר לחשוב .. איזה דבר עשה למעננו ... |
|
chispa f. |
ניצוץ, גץ |
spark |
|
entrar chispa en el ojo |
'נכנס לו גץ לעין'' - מתבודד בצד כאילו נטרד בגין דבר מה שנכנס לו לעין |
|
chit (t.) m. |
בד צבעוני |
colored fabric |
|
fustán de chit (t.) |
שמלה צבעונית שנוהגים ללובשה בפסח |
|
chiví (t.) m. |
מסמר גדול, מסמר עץ; מאהב; עסק כושל; אי נעימות |
large nail, wooden nail; lover; failed business; discomfort |
|
chivís (t.) |
קולב; יתדות |
|
chivit (t.) m. |
מסמר בלי ראש בשימוש סנדלרים; דיבה; אינדיגו |
headless nail used by cobblers; slander, defamation; indigo |
|
azer todo chivit (t.) i karaboya |
לבזבז, להשחית את כל הנכסים |
|
meter chivit (t.) |
להוציא דיבה |
|
choka (port.) f. |
דגירה, אינקובציה; מקבץ הטלה של ציפור; מקבץ הדגירה שלצפור אחת; סוג של משחק |
incubation; bird toss cluster; one bird incubation cluster; type of game |
|
meter choka (port.) |
להתיישב במקום בלי לגלות כוונה לזוז; להתרגל לחיי נוחות ועצלות |
|
chop (t.) m. |
זבל, אשפה; קש ותבן; העלאת גורל (במשיכת קני קש) |
garbage; straw; lottery by pulling straw canes |
|
echar chop (t.) |
להטיל גורל (ע''י משיכת קני קש) |
|
chorretear v. |
זרם, דלף ברעש (נוזל הפורץ מתוך סדק וכו'); גמע בתאוותנות ובלי ריסון |
to flow, to leak with sound(a liquid breaking out of a crack, etc.); to swallow in a throes and without restraint |
|
chorretea bueno |
הוא שותה הרבה |
|
chorriko m. |
נביעה חלשה ומתמידה של נוזל; מבוע, מעיין קטן; זרימת אוויר מתוך חלון; בוגד ומזיק |
weak and persistent spouting of liquid; small spring; airflow from window; traitor and pest |
|
tiene chorriko; le korre el chorriko |
יש לו הכנסה קבועה בלי להתאמץ |
|
chorro m. |
זרם, שטף, זרם מים; פריצה פתאומית ועזה של נוזלים |
current, flow, current of water; a sudden and violent burst of fluids |
|
a chorros |
בשפע, בשיטפון |
|
se kere meter a chorros/kere chorro |
הוא טיפש עד כדי כך שצריך להתיז עליו מים שיתפכח |
|
se korre a chorros |
הכל פורץ החוצה |
|
luvia a chorros |
גשם זלעפות |
|
chuchú/chuchuchú |
פטפוט ומלמול מתמשך |
continuing chatter and mumbling |
|
estar chuchuchú |
ללהג באזנו של מישהו בלי לחדול |
|
chuflar v. |
שרק, צפצף; שתה מלוא לוגמיו |
to whistle, to twitter; to drink his full sip |
|
chuflar bueno/chuflar seko |
לשתות משקה טהור (בלתי מהול) בלי להראות סימני שכרות |
|
chufletiko m. |
משרוקית קטנה |
a small whistle |
|
tomar chufletiko en mano |
להכריז ולפרסם ברבים סודות |
|
chul (t.) m. |
שטיח גס, שמיכת צמר גס; שק; זוהמה |
coarse rug, coarse woolen blanket; bag; filth |
|
preto chul (t.) |
שחור מרוב זוהמה |
|
chunkis!/chunkiah! interj. |
עצור! הוייסה! (קריאה לבלימת בהמה) |
Stop! Hoisa! (call for animal restraint) |
|
chunkis deshites, dame el azniko |
אמרת הוייסה? סימן שאתה גנבת את החמור! (כשמאשימים מישהו על סמך רמזים קלושים) |
|
chupada f. |
מציצה, לקיקה, ליקוק; לגימה; שאיפת סיגריה |
sucking, licking; sip; inhaling a cigarette |
|
dar chupadas |
ללקק, למצוץ |
|
chupado adj. |
כחוש, צנום, מצומק |
skinny, shrunken |
|
gueso chupado |
'עור ועצמות'' – אדם רזה וכחוש |
|
kara chupada |
פנים מצומקות, פנים רזות |
|
chupar v. |
מצץ, ליקק, לקק; לגם משקה אלכוהולי ברוב חשק; נישק |
suck, lick; sip an alcoholic beverage with the most desire; kiss |
|
chupar a uno/chuparle la sangre |
למצוץ דמו של מישהו - לקחת ממנו כל מה שיש לו |
|
chuparse los dedos |
ללקק אצבעות (מרוב עונג, אחרי אכילה) |
|
estar chupa chupa |
להתנשק בלי הרף |
|
chupón m. |
מוצץ; מציצה, סוכריה על מקל |
pacifier; lollipop |
|
chupón d'agua rozada |
'מציצה של מי ורדים'' - רווח, יתרון, הכנסה המתקבלת ללא מאמץ, הזדמנות טובה במיוחד |
|
tener chupón a la boka |
'עם סוכריה בפה'' - ליהנות מרווחים קלים ומשפע |
|
churro adj. |
מזוהם; עלוב, אומלל; לא מטופל, גס, בלתי מעובד |
contaminated, miserable; untreated, coarse, unprocessed |
|
agua churra |
משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים |
|
kaldo churro |
מרק דל ובלתי מזין |
|
korasón churro |
קשה לב, חסר רחמים |
|
un ayudo churro |
עזרה דלה ובלתי יעילה |
|
un kavé (t.) churro |
קפה דלוח |
|
churuk (t.) adj. |
רקוב, רעוע; נכה, בעל מום, קיטע |
rotten, rickety; disabled, handicapped, amputated |
|
no piza en tavla churuk (t.) |
'אינו דורך על קרש רעוע'' - הולך ''על בטוח'' |
|
no pizar en tavla churuk (t.) |
לא להכנס לעסק מפוקפק, לא לסמוך על טענות שוא |
|
chutrear (t.) bueno |
הוא שותה כהלכה, חבר לבקבוק |
|
chutuk (t.) adj. |
כבד |
heavy |
|
pezgado chutuk (t.) |
כבד מאוד (כמו בול עץ) |
|
chuval (t.) m. |
שק מבד יוטה |
jute cloth sack |
|
echarse chuval (t.) al ombro |
'להטיל את השק על הכתף'' - לעשות את העבודות הקשות ביותר כדי להתפרנס בכבוד |
|
tener chuval (t.) de liras |
להיות בעל שק של דינרים - להיות עשיר מאוד |
|
daat (ebr.) m. |
דעת, בינה, חכמה, הבנה, אינטליגנציה |
knowledge, understanding, wisdom, intelligence |
|
en su daat (ebr.) está |
טעמיו ונימוקיו עימו |
|
dada f. |
מכה,סטירה, חבטה, דפיקה |
blow, slap, thump, knock |
|
me di negra dada |
נחבלתי קשות |
|
dadika f. |
מכה קטנה, דפיקה קלה |
a small blow, a light knock |
|
dadikas de vino, d'asuká |
טיפות יין או מים מתוקים הניתנים לתינוק להרגעה |
|
dar dadikas a la espalda |
לטפוח בחיבה |
|
las dadikas son tomadas |
מה שנתת תקבל - גמולך יושב לך |
|
dádiva f. |
מתנה, שי, מתת, מתן, מתנה לאביונים, נדבה, תרומה, מנחה; מתת שמים |
gift, giving, gift to the needy, alms, donation; the gift of heaven |
|
azer dádiva a los proves |
לתת מתנות לאביונים |
|
dádiva del Dio |
כשרון מהשמים (''מתנת אלוהים'') |
|
dado m. |
קובית משחק; מתנה, נדבה; אצבע |
dice; gift, alms; finger |
|
dado de madrasta |
מתן מועט (''תרומת החורגת'') |
|
desha bivir al dado |
תן לדברים לזרום במהלכם, אל תתנגד |
|
djugar a los dados |
לשחק בקוביה; לקחת סיכונים |
|
djugar en un dado |
לסכן את הכל על דבר אחד |
|
echar un dado |
לנסות את מזלו |
|
le está diziendo el dado |
המזל משחק לו |
|
no le disho el dado/no le dio el dado |
מזלו אינו משחק לו |
|
tal mano tal dado |
לפי היד הנותנת כך ערך המתנה |
|
dador/dera n. |
תורם, מעניק, נדיב; מחלק הקלפים במשחק; מחלק |
donor, giver, generous; the one who deals the cards in the game; distribute |
|
siempre ke seas de los dadores |
'שתהיה מן הנותנים'' ברכה בפי המקבל למעניק |
|
dadro (it.) cf. dado |
|
|
|
echar un dadro |
להטיל קוביה - לנסות את מזלו |
|
daí (port.) adv. |
משם |
from there |
|
daí (port.) endelantre |
משם והלאה |
|
daí (port.) es ke no vino |
משום כך/בגלל זאת לא הגיע |
|
daí (port.) le dio la tos a la gaina! |
משום כך השתעלה התרנגולת - דברנו עליו והנה הופיע! |
|
dainda (port.) adv. |
עדיין; עוד, עוד יותר |
still; even more |
|
dainda bives? |
עודך חי?? (נאמר למישהו שלא ראינוהו זמן רב) |
|
dainda le kae la bava/dainda se kae de la banketika/dainda se pisha/dainda se mete el dediko a la boka/dainda le kae la braga |
עודנו ילד! עוד לא יבש החלב על שפתיו! |
|
daka! interj. |
תן לי אותו! |
give it to me! |
|
daka aká! |
הסכמנו! (תקיעת כף) |
|
daka i toma |
שווה בשווה, פיפטי פיפטי |
|
estar daka i toma |
לשוחח, להחליף דעות |
|
guerko daka el alma |
מישהו שחייבים לו: שד היכול לתבוע את שלו כל רגע |
|
dakí (port.) adv. |
מכאן |
from here |
|
el dakí (port.) |
הנמצא לידי |
|
dakí dos días |
בעוד יומיים |
|
daki sal! |
צא מכאן! הסתלק! |
|
dalavera (t.) f. |
תכך, תככים, קנוניה, מזימות, אינטריגה |
intrigue, conspiracy |
|
azer dalaveras (t.) |
לעסוק בתככים |
|
dalearse (t.) v. refl. |
טבל, צלל אל תוך; התמסר ל-, שקע בתוך משהו, השתקע בעצמו, הסיח את הדעת מן הסובב אותו |
to dip, to dive into; to dedicate himself to, to immerse into something, to distract himself from those around him |
|
no te dalees (t.) muncho |
אל תתעכב יותר מדי, אל תסיח דעתך |
|
ya se daleó! (t.) |
הוא שכח את עצמו! |
|
dama f. |
גברת, גבירה; אבן משחק בדמקה; מלכה במשחק שחמט/קלפים |
lady; game-stone in checkers; a queen in a game of chess/cards |
|
dama de salón |
אשת חברה |
|
djugo de damas |
דמקה |
|
damar (t.) m. |
עורק בעץ או בשיש, גיד |
artery in wood or marble, tendon |
|
tener damar (t.) de lokos |
לשאת תווי הכר של שגעון; מתרתח בקלות |
|
ya topo el damar (t.) |
הגיע אל לב העניין, אל שרשו של הדבר |
|
damgua (t.) f. |
חותמת, חותם, טביעה, סימן; הטבעה של סמל השער העליון על מטבעות תורכיות; כתם, צלקת |
stamp, seal, imprint, mark; mintmark of the symbol of the supreme gate on Turkish coins; stain, scar |
|
damgua (t.) no yeva enriva |
'אינו נושא חותם'' באירוניה אדם חסר ערך וזהות |
|
damlá (t.) f. |
טיפה, נטף; צינית (שם של מחלה); שבץ לב, שיתוק |
drop; stroke, paralysis |
|
a damlá damlá (t.) |
בטפטוף, טיפה לטיפה |
|
abashar/kaer damlá (t.) |
לחלות בצינית; להכנס לפחד, פניקה |
|
le kayó damlá (t.) |
קיבל שבץ, חטף שיתוק |
|
se emborrachó de tres damlás (t.) |
השתכר משלוש טיפות - אינו יודע לשתות |
|
damua (t.) cf. damgua |
|
|
|
bovo kon damua (t.) |
'טיפש עם קבלות'' |
|
damualí adj. (t.) |
מוטבע בסימון הקראט (זהב) או תכולת כסף; מוכתר בתואר |
embedded in the carat mark (gold) or silver content; crowned with the title |
|
ser damualí (t.) |
מוטבע בתו שלילי, נודע לשמצה |
|
danar cf. nadar |
|
|
|
danar en la gurdura |
טובל בשומן, נוטף שומן (אוכל) |
|
dandaná (t.) f. |
הדר, פאר ראוותני; המולה, רעש, מהומה; מריבה, ריב, ויכוח |
glory, ostentatious splendor; tumult, noise, commotion; quarrel, argument |
|
azer dandaná (t.) |
לעשות הרבה ''רעש'', להקים מהומה |
|
kazarse sin dandaná (t.) |
לערוך חתונה צנועה ואינטימית |
|
dandaneada (t.) f. |
השנות, חזרה; התנחלות, קינון; הקשחה, החמרה |
recurrence; settlement, nesting; hardening, aggravation |
|
dandaneada (t.) preta ke se dandaneó (t.) |
מישהו שנתקע שלא ברצון אחרים, ''הו, הוא תקוע לנו כמו קוץ'' |
|
dande prep. |
מ-, מאצל |
from |
|
dande para ande |
מה פתאום? |
|
dankavé (ebr.) adj. |
'דם כבד'', מכביד,טרדן, טורדני, אנטיפטי |
burdensome, annoying, antipathetic |
|
dankavé (ebr.) no te agas |
אל תנדנד, אל תהיה לי כבד כל כך |
|
danvayesh (ebr.) |
(מעברית: דם ואש) להט, כעס |
fervor, anger |
|
estar danvayesh (ebr.) |
לכעוס, להתלהט |
|
danyado adj. |
פגוע, ניזוק, נפגע, מקולקל; מושחת; שנכנס בו דיבוק, מכושף; זועף, זועם, רגזן |
damaged; corrupt; haunted, enchanted; sullen, angry, grumpy |
|
danyado i trokado |
רגזן ותוקפני, מתרגז על לא דבר, כועס על הכל |
|
danyador m. |
שמביא רעות, עושה צרות; רוח רפאים, מלאך חבלה; כעס, מצב רוח זועם |
who brings evil, makes trouble; Ghost, sabotage angel; anger, angry mood |
|
estar kon/tomar el danyador |
לכעוס, להכנס למצב רוח רע |
|
tener danyador kon una ninya/kon un mansevo |
לפלרטט, לקשור אהבהבים באופן לא מכובד |
|
tomar el danyador kon uno |
לרחוש שנאה, לתעב מישהו |
|
danyarse v. refl. |
התקלקל, נשחת; הזיק לעצמו, חבל בעצמו; נבעת, נכנס לפניקה; נהפך לרגזן, עויין, פוגע ומעליב |
to be spoiled, to be corrupted; to harm himself, to sabotage himself; to be scared, to panic; to become irritable, hostile, offensive and insulting |
|
danyarse de si para si |
להזיק לעצמו |
|
el tiempo s'está danyando |
מזג האוויר הולך ונעשה גרוע |
|
danyarse de su solombra |
נבהל מן הצל של עצמו |
|
danyo m. |
נזק, הרס, פגיעה; כעס, רוגז, מצב רוח רע; שגעון חולף, זרות, מוזרות, אקסצנטריות |
damage, destruction, injury; Anger, resentment, bad mood; a transient madness, alienation, strangeness, eccentricity |
|
a danyo de |
לרעתו של |
|
está kon danyo/está kon un danyo ke todo suyo i nada de ninguno |
נתון במצב רוח רע, הכל רע בעיניו |
|
karrear danyo |
לגרום נזקים |
|
ke danyo sale? |
למה לא לנסות? ''(אין בכך שום נזק'') |
|
kitar el danyo |
לאזן הפסדים, לתקן נזקים (כספיים), לצאת מהגרעון |
|
mas de danyo no ay |
רק גורם נזק |
|
no ay dingún danyo |
לא קרה דבר |
|
sale su danyo por su presio |
יוצא שכרו בהפסדו |
|
sin danyo |
בלתי מזיק |
|
tener el danyo kon uno |
לרחוש שנאה, לתעב מישהו |
|
azer danyo |
לגרום נזק |
|
danyo de fuego |
נזקי שריפה |
|
al danyo de su salú |
על חשבון בריאותו |
|
a su danyo/al danyo de su interes |
במחיר פגיעה באינטרסים שלו |
|
ay danyo |
נגרם נזק, יש נזק (בתאונה/בתקרית) |
|
tomar el danyo kon uno |
להפגין עוינות ואנטיפתיה כלפי מישהו |
|
danyozo adj. |
מזיק, מועד לפורענות; נוטה להתקלקל |
harmful, prone to disaster; tends to spoil |
|
manos danyozas |
ידים חבלניות, הורסות כל דבר |
|
dar m. |
נתינה, הכאה, צלצול (פעולה) |
giving, beating, ringing |
|
tener dar i aver kon uno |
להיות בקשרי עסקים עם מישהו |
|
el dar de la puerta |
קול סגירת דלת; חריקת דלת |
|
el dar de la ora |
צלצול השעון |
|
dar v. |
נתן, העניק, מסר; תרם, נדב; צלצל; הכה; התרחב (בגד, נעל); (כאשר מופיע שם אחרי הפועל:) גרם, עשה |
to give, to bestow; to donate; to ring; to strike; to expand (garment, shoe); (when appears after the verb :) to cause, to do |
|
alma no te puedo dar |
אין לי דבר לתת לך |
|
asegún le da |
'איך שבא לו'' - אימפולסיבי |
|
ay le dió |
זה השגעון שלו, אינו מסוגל לצאת מזה |
|
da i fuy |
תן רמז והרפה |
|
dado i mamado |
מיידי, ''אמר ועשה'' |
|
daki te bezaré la mano |
'תן ואשק את ידך'' - נאמר ע''י קשיש לצעיר שפגע בו |
|
dalde! |
תן לו באבי אביו! בלי רחמים! |
|
dale dale |
לכל היותר |
|
dale ke bole |
הרפה ממנו, אל תשים לב, אל תדאג |
|
dale ke dale! |
קריאת עידוד: הרבץ בו; בסופו של דבר; יהיה אשר יהיה |
|
dale ke no son tus karnes |
נאמר במרירות כלפי מי שמכה בלי הצדקה: ''הכה בו, כי אין זה בשרך'' |
|
dale tu dale yo |
בסיוע הדדי, ''קצת אתה וקצת אני'' |
|
dando i tomando |
ויכוח, התפלמסות |
|
estar dando i tomando |
לשאת ולתת, להחליף דעות, להתפלמס |
|
dar a entender |
להסביר |
|
dar a komer |
לשחד, לתת שלמונים |
|
dar a komer kon kuchara |
להסביר ''ברחל בתך הקטנה'' |
|
dar a la luz |
להופיע, לצאת לאור, להוציא לאור |
|
dar a la mar/a la montanya |
פונה אל הים/ההר |
|
dar a la shkola |
לרשום ילד לבית ספר |
|
dar a mano |
לתת יד למעשה לא כשר |
|
dar a matikales |
לתת בקמצנות |
|
dar a pensar |
לפקפק, להטיל ספק |
|
dar a punyados |
לתת ברוחב לב |
|
dar a saver |
להודיע, ליידע, להביא לידיעת |
|
dar a uno de debasho |
להשפיל מישהו לעומת מישהו אחר |
|
dar asanabukata (t.) |
להכות בלי רחם |
|
dar atrás |
להחזיר |
|
dar de las suyas |
ללכת עם מישהו, להיות לצידו (בדיפלומטיה, בחנופה) |
|
dar (de) los guesos en la mano |
להכות בצורה קשה |
|
dar de pasada |
לסלוח, לשכוח, לעבור לסדר היום |
|
dar de puntos |
להכנס לדקדוקי עניות |
|
dar de si |
לתת באופן ספונטני מבלי שיבקשו |
|
dar de tripa |
לגרום בעתה, להבעית |
|
dar de tu |
לדבר באופן מקורב, ישיר (ולא בפניה של גוף שלישי) |
|
dar de vera |
לא להתייחס |
|
dar diente |
להפריז באכילה |
|
dar djoab (t.) |
למלא התחייבות |
|
dar dos pasos |
לצאת לטייל |
|
dar el alma al Dio |
לחוש עייפות גדולה |
|
dar el alma por |
לתת את הנשמה בשביל, להתאוות מאוד למשהו |
|
dar el dalkavo reflo |
להוציא את נשמתו, למות |
|
dar el korasón |
לחוש בלב שמשהו עומד לקרות |
|
dar el tiempo |
לתת למישהו את הזמן הנדרש לעבודה מבלי ללחוץ ולהתעצבן |
|
dar el tutush (t.) |
להצית, להבעיר |
|
dar empesijo |
להתחיל, לפתוח מהלך |
|
dar emprestado |
להלוות; ללוות |
|
dar en basho |
לנשל, להרחיק; לתת ליפול; לאכול עד תום |
|
dar en mano |
להסגיר סוד; להלשין, למסור |
|
dar en tierra/dar la nave en tierra |
להביא לידי הרס |
|
dar enriva |
לשלם למעלה מן הערך |
|
dar fiero |
לגהץ |
|
dar fruto |
לשאת פירות (רווח) |
|
dar get (ebr.) |
להתגרש, לתת גט |
|
dar haber (t.) |
לספר, להודיע, לבשר |
|
dar haftuná (ebr.) |
להכות, לתת מכות |
|
dar i aver |
לשאת ולתת |
|
dar i tomar |
לעשות עסק; לשאת ולתת; להתווכח; בליסוף, עד זרא |
|
dar kamino |
לתת ללכת, לשלח |
|
dar kara |
להראות פנים נעימות למי שלא מגיע לו |
|
dar keshas |
להתלונן |
|
dar kidushín (ebr.) |
להתחתן |
|
dar kom'al puerko en basho |
להטיח לארץ באלימות |
|
dar kon intereso |
להלוות בריבית |
|
dar kon mano larga |
לתת ביד נדיבה |
|
dar kon tofek (t.) |
לארוב למשהו ולקנותו במחיר גבוה |
|
dar konto |
לתת דין וחשבון |
|
dar koraje |
לעודד |
|
dar kozes |
לבעוט |
|
dar la alma |
להוציא את הנשמה, למות |
|
dar la dimisión |
להתפטר, להגיש התפטרות |
|
dar la kulpa |
להאשים |
|
dar la mala vida |
לענות להציק |
|
dar la sangre a alguno |
להכיר באבהות |
|
dar las enbuenoras |
להפרד (לפני נסיעה), לאחל דרך צלחה |
|
dar las grasias |
להודות |
|
dar las keshas |
להתאונן, להתלונן |
|
dar las lores |
לתת שבח, לשבח, להביע נאמנות |
|
dar lenya |
להכות, לנהוג באלימות |
|
dar meoyo |
לייעץ עצות טובות למראית עין |
|
dar palmas/palmadas |
למחוא כפים, לתת תשואות |
|
dar parás (t.) para pelear |
לחפש תואנות לריב ולהתכתש |
|
dar para detener |
להשהות ולעכב מישהו |
|
dar para pitas i para panes |
להכות מכות נאמנות |
|
dar paso |
לתמוך ב-, לגונן; לסייע למישהו להתקדם |
|
dar patadas |
לרקוע ברגליים; לדרוש דבר מה בתוקף |
|
dar pena |
להטריד, לייגע |
|
dar permisión |
לתת רשות |
|
dar po |
להקדיש תשומת לב, לתת כבוד |
|
dar por eskrito |
לתת אישור, להסכים בכתב |
|
dar salida a alguno |
בא לו צורך להשתין או לשלשל |
|
dar saltos |
לקפוץ משמחה |
|
dar sehorá/sar |
לגרום עצב ועגמת נפש |
|
dar solansas |
לדבר לעצמו; להתהלך הלוך ושוב |
|
dar tiempos |
לתת ארכה לתשלום חוב |
|
dar todo en basho |
לנטוש בכעס, לזרוק הכל לעזאזל |
|
dar un punyo |
לתת אגרוף |
|
dar una mano |
לתת יד, לעזור |
|
dar utí |
לגהץ |
|
dar vidas negras |
למרר את החיים בלי הרף; לנזוף ולגעור בלי הרף |
|
dar ziyetes (t.) |
לגרום סבל |
|
diera el Dio ke |
בעזרת השם |
|
diez dan! |
'נותנים עשר!'' - הכרזת הכרוז במכירה פומבית (או במכירת עליות בביהכ''נ) |
|
el Dio ke de! |
שאלוהים יגשים זאת! |
|
el Dio ke te de! |
שאלוהים יתן לך! (לעני: אני אינני יכול לתת לך) |
|
el Dio le dio |
אלוהים העשיר אותו |
|
el Dio no de/no mos de/ no mos de el Dio! |
שאלוהים לא יעמידנו בנסיון! |
|
el Dio no tiene ke dar otro |
כדבר הזה לא יראנו עוד אלוהים |
|
el dar de la ora |
הצורה שבה מכריז השעון על השעה |
|
el dar de la puerta |
חבטת דלת |
|
el guerko me dio en las manos |
השטן הסית אותי לעשות זאת |
|
esta ropa da |
הבד הזה מתרחב |
|
estar dale dale |
לא לחדול לדבר |
|
estar dale ke dale |
לשנן, לחזור בלי הרף כדי להחדיר לזכרון |
|
kon mi le dio |
רב אתי בלי סיבה |
|
la ora dio tres |
האורלוגין השמיע שלוש |
|
la ora está dando dos |
השעון מצלצל שתים |
|
ni da ni toma es kom'al vidro |
אינו קולט דבר |
|
no dar buena espina |
לגרום ספקות ופקפוקים |
|
no dar por uno un devente blanko |
להיות משוכנע שהוא הולך למות |
|
no me da el korasón |
לא מושך את ליבי |
|
onde da onde toma |
קופץ מעניין לעניין |
|
por ... te lo do |
אני מבטיחך שהוא הינו |
|
por muy onesto te lo do |
אני מבטיחךשהוא אדם כן וישר |
|
tener dar i aver kon uno |
להיות ביחסי מסחר עם מישהו |
|
ya es dado |
כך נהוג, זוהי המסורת |
|
estar dado en el ala |
אינו חש בטוב |
|
los dados son tomados |
להחזיר למישהו כגמולו |
|
dar de todo korasón |
לתת עם כל הלב |
|
dar kefazer |
לספק תעסוקה |
|
por aki están dando |
כאן מחלקים! (קריאה לקרואים להתקרב למזנון ולהתכבד) |
|
diense el Dio |
יהי רצון ש.. |
|
kuanto me das por ir i venir |
האם כדאי היה לשלם כל כך הרבה עבור דבר כה פעוט? |
|
lo ke se da se toma |
לפי נכונותך לשלם יהיה ערך מה שתקבל (עבור איכות טובה יש לשלם!) |
|
dar kon kuchiyo/kon navaja |
לדקור בסכין |
|
da angustia |
מעורר גועל |
|
le dio dos anyos enriva |
אבד עליו הכלח |
|
dara (t.) f. |
שקלא וטריא במשפט; עטיפה |
legal negotiations; cover |
|
le tomo la dara (t.) |
סידר אותו כהוגן |
|
darmadán (t.) m. |
אי סדר, תוהו ובהו |
disorder, chaos |
|
la kaza está darmadán (t.) |
הבית הפוך |
|
darsán (ebr.) m. |
דרשן, מרצה, נואם |
preacher, lecturer, orator |
|
kien es el darsan? |
מי גילה את הדבר? |
|
darsar (ebr.) v. |
נשא דרשה, דרש, נאם, הרצה; נזף ב- |
to deliver a sermon, to give a speech, to lecture; reprimand |
|
ya darsó Djojá |
ותפער האתון את פיה .. |
|
darse v. refl. |
התמסר, הקדיש עצמו |
to dedicate oneself, to devote oneself |
|
darse a |
הסגיר עצמו, התמסר |
|
darse a dos manos |
לחבוט בידיו על הראש בעקבות אכזבה/הפתעה לא נעימה |
|
darse kon uno |
לשנוא/לא לסבול מישהו |
|
darse a entender |
להסביר |
|
darse a konoser |
להציג עצמו לפני, |
|
darse a la paré |
'להתנגש בקיר'' - לעמוד בפני מכשולים וקשיים רבים |
|
darse a la vida |
לעשות חיים |
|
darse a tener |
עורר כבוד |
|
darse aires |
להתנפח מרוב חשיבות |
|
darse al bever |
להתמכר לשתיה |
|
darse al visio |
להתמסר לשחיתות |
|
darse atrás |
לסגת |
|
darse de kavesales |
להתאונן בלי לראות מוצא |
|
darse de pie i de manos |
ליפול לתוך יאוש |
|
darse dehiyot (ebr.) |
להתמהמה, להסס, להתבטל, להתעצל |
|
darse en basho |
'להרים ידיים'' |
|
darse en basho i saltar en alto |
להתנהג בעצבנות וביאוש |
|
darse en mano |
לפלוט סוד, לגלות סודות |
|
darse enteramente a |
להקדיש עצמו לחלוטין, בלי שיור |
|
darse entero/puerpo i alma/a si |
להתמסר בלב ונפש |
|
darse kon piedras/al palo/de paré en paré |
להוותר לבד בלי עזרה; לפנות לשחיתות, למכור עצמו לזנות |
|
darse kuenta |
לתת לעצמו דין וחשבון |
|
darse la pena |
להתאמץ, להשתדל, להסכים/להתעקש לקחת עליו משימה |
|
darse netilás (ebr.) |
ליטול ידיים |
|
darse por |
להראות עצמו כ-, להעמיד פנים כ- |
|
darse por hapeta |
להשפיל את עצמו, להתבזות |
|
darse por savido |
להעמיד פנים של מי שיודע ומבין את הדבר |
|
darse por vensido |
'להרים ידיים'', להכיר בכשלון |
|
darse punyos |
לחבוט באגרופים בראש; להצטער ולהתחרט על מעשה שנעשה זה עתה |
|
darse rijo |
לטפל היטב בעצמו, לא למנוע עצמו מכל טוב |
|
darse sar (ebr.) a l'alma |
לקחת ללב, לדאוג ולחרוד |
|
darse/no darse espalda en basho |
לתת/לא לתת לשכנע אותו, לא להתעקש/להתעקש ולעמוד על דעתו |
|
no se dio netilás (ebr.) |
'לא נטל ידים'' - הכל נשמט מידיו (הביטוי נולד בעקבות אמונה עממית) |
|
darse al djugo |
להתמכר להימורים |
|
darse al estudyo |
להתמסר ללימודים |
|
no darse por savido |
להעמיד פנים כלא יודע |
|
darse por konsentido |
לא לתת שיערימו עליך |
|
darse a entender kon torpes |
יש לו עסק עם קשי הבנה |
|
darush (ebr.) m. |
דרשה |
sermon |
|
un darush (ebr.) por un altramuz |
נאום גדול על דבר קטנטן, תלי תלים על קוצו של יו''ד |
|
datar v. |
תארך, הטביע תאריך |
to date, to imprint the date |
|
a datar de oy |
מהיום ואילך |
|
datar una polisa |
לתארך פוליסה |
|
datle cf. dátile |
|
|
|
datles kazados |
תמר שהוצא ממנו הגלעין והכניסו במקומו שקד או אגוז |
|
dato m. |
נתון |
data |
|
datos |
נתונים |
|
datsiz (t.) adj. |
סר טעם, אנטיפט |
antipathetic |
|
es muy datsiz (t.) kriansa |
יצור מאוס ולא סמפטי |
|
daul (t.) m. |
תוף |
drum |
|
arresivir kon daules (t.) |
לקבל בתופים ובמחולות - לקבל בהתלהבות; לקבל בצעקות ונזיפות |
|
azer la kavesa un daul (t.) |
'להפוך את הראש לתוף'' - לייגע מישהו בדיבורים ממושכים |
|
tener la kavesa komo un daul (t.) |
לחטוף זעזוע |
|
davá (t.) f. |
משפט, הליך משפטי, תביעה משפטית |
trial, legal proceeding, lawsuit |
|
azer davá (t.) |
להגיש תביעה משפטית |
|
davadjí (t.) m. |
תובע, מגיש הקובלנה |
prosecutor, complainant |
|
salir davadjí (t.) |
לתבוע, לדרוש זכות - נאמר כאשר האשם מאשים את הניזוק |
|
davra (t.) f. |
ניקוי |
cleaning |
|
dar una davra (t.) |
לנקות באופן יסודי |
|
dayanear (t.) v. |
החזיק מעמד, האריך; סבל; תמך, סעד |
to persevere, to prolong; to suffer; to support |
|
dayanea (t.) un poko! |
החזק מעמד עוד קצת! |
|
de no pueder dayanear (t.) |
בלתי נסבל |
|
mas no esto podiendo dayanear (t.) |
אינני יכול לסבול עוד |
|
dayenos/dayenus (ebr.) m. |
'דיינו'' - קטע בהגדה של פסח |
"Dayenu" - a passage in the Passover Haggadah |
|
estar en los dayenos/dayenus (ebr.) |
'הגיע לדיינו'' - עמד לסיים, הגיע לסוף של משימה קשה ומייגעת |
|
en ke estás? en dayenus (ebr.) |
אנחנו תקועים באותו מקום |
|
de de de onomat. |
המולת דיבורים בלתי פוסקים |
tumult of incessant talk |
|
estar de de de |
לא לחדול לדבר |
|
de prep. |
מ-, מן, של, ב-, בנוגע ל-, על |
from, of, regarding, on |
|
d'eyo kon eyo/d'eyo kon d'eyo |
מתוך פשרה |
|
de ke? cf. deke |
|
|
de mi para mi/de ti para ti/ de si para si |
בתוך תוכי; לעצמי, בעצמי |
|
de aki ayi |
מפה לשם |
|
de oy endelantre |
מכאן ואילך, מהיום והלאה |
|
es de el par'al Dio |
הוא בחור ישר וטוב |
|
de kuando aki? |
ממתי? |
|
debaldahón adj. |
חינם אין כסף |
free with no money |
|
la eskapó debaldahón |
יצא בזול, ניצל בנס |
|
debaldes adv. |
בחינם, חינם אין כסף |
free with no money |
|
avlar debaldes |
לדבר על נושא שאין מבינים בו ולהשחית על כך זמן |
|
eskaparla debaldes |
'לצאת מזה בחינם (בזול)'' |
|
no dezir amén (ebr.) debaldes |
לא לעשות דבר בלי תמורה |
|
por debaldes |
באפס מחיר, ''בחינם'' |
|
todo está a debaldes |
המחירים נמוכים מאוד, אפשר לקנות כמעט בחינם |
|
tomar mujer debaldes |
להתחתן עם אשה ללא נדוניה |
|
lavorar debaldes, por debaldes |
לעבוד תמורת שכר זעום |
|
merkar por debaldes |
לקנות בחצי חינם |
|
debasho adv./prep. |
מתחת, תחת |
under |
|
ayí debasho |
בקבר |
|
darse debasho |
השפיל עצמו |
|
debasho en basho |
צבוע, מתחסד |
|
debasho mano/debasho a mano |
בחשאי בסתר, ''מתחת לשולחן'' |
|
estar debasho de otro |
להיות כפוף למישהו |
|
kedar debasho/no salir de debasho |
לא לעמוד בהתחייבויות/במשימה/בתקציב, לכרוע תחת המעמסה |
|
meterse debasho de devda |
להכנס לחובות תוך מחוייבות לשלם |
|
no keda debasho |
לא נופל ממישהו אחר, עומד היטב במשימה |
|
tomar a uno de debasho |
לשלוט במישהו, לשעבד אותו |
|
debasho la meza |
מתחת לשולחן |
|
debasho la kapa del sielo |
בכל רחבי היקום |
|
dechidido (it.) adj. |
נחוש בדעתו (על אדם); שהוחלט (דבר מה) |
determined (about a person); decided (something) |
|
firmemente dechidido (it.) |
נחוש לחלוטין בדעתו |
|
dechizión (it.) f. |
החלטה |
decision |
|
dechizión (it.) administrativa |
צו מנהלי |
|
tomar la dechizión (it.) |
לקבל החלטה |
|
dedientro prep. |
בתוך, מתוך |
in, out of |
|
dedientro de |
בתוך פרק זמן |
|
dedientro de avrir i serrar un ojo |
כהרף עין |
|
dediez m. |
מטבע קטן (של עשר אגורות) |
small coin (of ten cents) |
|
no vale ni un dediez blanko |
חסר ערך (נאמר על אדם או חפץ) |
|
dediko m. |
אצבע קטנה |
little finger |
|
dedikos de dulse/raki |
אצבע הנטבלת בעראק או ריבה וניתנת בפה (של תינוק); נוזל בכוס בגובה אצבע |
|
djugar a uno al dediko chiko |
'לסובב סביב האצבע הקטנה'' - ללעוג למישהו, לעשות ללעג וקלס |
|
el dediko chiko |
זרת, ''הזרת לחשה לי'' |
|
kitarsela d'enriva kon dos dedikos |
להחלץ ממצב לא נעים בלי נקיפות מצפון |
|
kon dos dedikos |
בקלילות, בלי כל מאמץ |
|
meter el dediko al kulo |
'לתקוע אצבע בעכוז'' - להתחנף למישהו באופן מגעיל |
|
meterse el dediko a la boka |
'להכניס את האצבע לפה'' - להתנהג בילדותיות; לא לנקוף אצבע |
|
dedo m. |
אצבע; כל דבר בעל צורת אצבע/ממדי אצבע |
finger; anything with a finger shape/finger dimensions |
|
ay dedo de |
כח עליון, אצבע אלוהים |
|
chuparse los dedos |
'ללקק אצבעות''- להתענג על טעמו של מזון |
|
de el par'al sielo no ay un dedo |
'הוא קרוב מאוד לאלוהים'' - באירוניה, הוא מתחסד וצבוע |
|
echar los dedos al garón (ebr.) |
לשלוח יד לחנוק מישהו; להחזיק מישהו בגרון – לכפות עליו בכוח |
|
el aniyo al dedo |
'הטבעת על האצבע'' - הענין סגור ומוגמר |
|
el dedo de la Providensia |
אצבע אלוהים |
|
en kada dedo tiene un marafet (t.)/un fechizo |
'שולף חכמה מכל אצבע'' - מצוייד בתחבולות לכל עניין |
|
estar kon el dedo en el ojo |
להיות שקוע מאוד בעבודה ונרגז לכל הפרעה |
|
kere tapar el sielo kon un dedo |
'רוצה להסתיר את השמים באצבע אחת'' - מנסה להסתיר אמת מובהקת בטיעונים עלובים |
|
kual dedo de la mano se korta ke no duele? |
'איזה אצבע ניתן לחתוך בלי כאב'' - איזה ידיד אפשר להקריב?? |
|
lavorar kon los diez dedos |
לעשות דבר מה בעשר אצבעות, בלי כלים |
|
meter el dedo |
להתערב, להכנס לתוך עניין כלשהו |
|
meter el dedo en la yará (t.) |
לשים את האצבע במקום הכואב/הרגיש |
|
modrerse los dedos |
'לנשוך את האצבעות'' (צרפתית) - להצטער מאוד |
|
se kontan kon los dedos de la mano |
'ניתן למנותם על אצבעות יד אחת''- הם מועטים |
|
deenfrente adv. |
ממול |
in front of |
|
al deenfrente |
לזה שמנגד |
|
el deenfrente |
זה שממול |
|
defender v. |
הגן על, גונן על; לימד זכות על, סינגר; מנע, אסר |
to protect, to advocate; to prevent, to forbid |
|
defender la bevienda |
לאסור על השתיה |
|
defender la onor |
להגן על הכבוד |
|
defender la patria |
להגן על המולדת |
|
se defendió kon la arma en mano |
התגונן בנשק בידו |
|
defensa f. |
הגנה, התגוננות; איסור, מניעה |
protection, defense; prohibition, prevention |
|
estado de defensa |
מצב התגוננות |
|
defeza (it.) f. |
הגנה |
protection |
|
tomar la defeza (it.) de uno |
לגונן על מישהו |
|
definitivo adj. |
סופי, מוחלט, החלטי, מכריע |
final, absolute, decisive |
|
dechizión definitiva |
החלטה סופית ומוחלטת |
|
en definitiva |
לסיכום, לסיכומו של דבר |
|
defonto cf. defondo |
|
|
|
el defonto deshó de sava (ebr.) |
המנוח ציווה (הותיר צוואה) |
|
degoyado adj. |
שחוט, שנשחט בידי שוחט, טבוח |
slaughtered, slaughtered by a slaughterer |
|
kome degoyado |
'האוכל משחיטה'' באירוניה - נאמר על מי שמפזר איומי סרק נוראים; דמות אימתנית להפחדת ילדים |
|
degoyar v. |
שחט, טבח; ''שחט במחיר'' - מכר ביוקר רב |
to slaughter; "to slaughter at a price" - to sell at a high price |
|
merkar a degoyar |
לקנות במחיר נמוך מאוד תוך ניצול מצוקת המוכר |
|
degoyido/degoyío m. |
שחיטה, טבח |
slaughter, massacre |
|
meterse al degoyido |
'ללכת לשחיטה'' - להכנס בכוונה לסכנה גדולה |
|
degoyo m. |
שחיטה, טבח |
slaughter, massacre |
|
la ley del degoyo |
חוקי השחיטה |
|
dehiyá/yot (ebr.) f. |
תירוץ/תחבולה כדי לעכב דבר מה |
an excuse/trick to delay something |
|
darse dehiyot (ebr.) |
ללכת לאט כדי להתעכב |
|
dehreá (ebr.) f. |
הכרח, צֹרֶך דוחֵק, דחיפות |
necessity, urgent need, urgency |
|
es dehreá (ebr.) |
צריך, יש צורך, יש הכרח |
|
le izo dehreá (ebr.) |
נזקק לו ולקחו |
|
todo le aze dehreá (ehr.) |
נוגע בכל דבר וכל דבר מושך אותו |
|
dekara (gr.) f. |
מטבע של עשרה סנטים |
a ten-cent coin |
|
dekaras (gr.) |
כינוי לכסף בלשון המונית |
|
no tiene dekara (gr.) |
חסר פרוטה |
|
deklarar v. |
הצהיר, גילה דעתו, הודיע, הכריז; הסביר, הבהיר, פירש, שפך אור |
to declare, to express his opinion, to announce, to declare; to explain, to clarify, to interpret, to shed light |
|
deklarar gerra |
להכריז מלחמה |
|
deklarar los bienes |
להצהיר על טובין |
|
deklararse v. refl. |
הובהר, התפרש; הוכרז, הוצהר |
to be clarified, to be interpreted; to be announced, to be declared |
|
deklararse de antes |
הבהיר תנאיו לפני קבלת המשימה/שליחות; הציג מועמדות |
|
deklarasión f. |
גילוי דעת, הצהרה, הכרזה; באור, הבהרה |
statement, declaration; annotation, clarification |
|
deklarasiones falsas |
הצהרות שקריות |
|
dekolgado adj. |
תלוי, כפוף ל-, תלוי ב-, קשור, מחובר |
dependent, subject to, depending on, tied, connected |
|
el echo kedo dekolgado |
העניין נותר תלוי ועומד, לא הוכרע |
|
dekolgar v. |
היה תלוי ב-; תלה ב- |
to be dependent, to depend on |
|
asperar kon ojos dekolgados |
לצפות בעיניים כלות |
|
dekolté (fr.) adv. |
בגלוי |
openly |
|
avlar dekolté (fr.) |
לדבר בצורה גלויה (בלתי מצונזרת) |
|
del prep. |
של, מ- |
of, from |
|
del kual pr. |
שממנו, שעליו, שאודותיו |
|
delantera f. |
קדימות, קדימה; קידמה (החלק הקדמי) |
precedence, priority; facade, front |
|
tomar la delantera |
הקדים, הזדרז, הגיע לראש |
|
delantre adv. & prep. |
לפני, מול, נוכח, בפני; קדימה, לפנים; בהשוואה ל- |
before, opposite, forward; compared to- |
|
de agora en delantre |
מכאן ואילך, מעכשיו והלאה |
|
delantre del Dio i de la djente |
לפני אלוהים ואנשים - קֳבַל כֹּל |
|
djurar delantre el ehal akodesh |
להשבע לפני ההיכל - להשבע שבועה חמורה |
|
kitar de delantre |
להפטר ממישהו, לסלק מישהו במתן מועט |
|
no deshar meter pie delantre |
לבלום התקדמות של מישהו (כאשר זו יכולה להזיק לי) |
|
por delantre |
לפנים |
|
por en delantre |
מכאן ואילך |
|
salir delantre el rey |
'להופיע לפני המלך'' - לא להסס, לגלות תעוזה, לצאת חוצץ |
|
delegar v. |
הטיל שליחות, יפה כוח |
imposed a mission, to authorize |
|
delegar diritos |
העניק זכויות |
|
delgadez f. |
כחישות, רזון; דקות, דקיקות; עדינות; חריפות |
thinness; fineness; delicacy; sharpness |
|
delgadez de meoyo |
דקות/חריפות/חדות השכל |
|
delgado adj. |
דק, צנום, רזה, דקיק; עדין, רך; חריף |
thin, slender; delicate, soft; sharp |
|
burundjuk (t.) delgado |
אף דק |
|
no fila delgado |
'אינו טווה חוט דק'' - חסר עידון, חסר פקחות |
|
por lo delgado |
אזהרה הנתנת בעדינות ובדיסקרטיות |
|
delisio cf. delisia |
|
|
|
delisios |
מעדנים |
|
delivrar (fr.) v. |
שחרר, חילץ, גאל |
to release, to rescue, to redeem |
|
delivrar (fr.) el empiego |
לפנות את המקום/את התפקיד |
|
dem (t.) m. |
אזהרה הניתנת באופן דיסקרטי |
discretely given warning |
|
dar un dem (t.) |
לחוש תחושה מוקדמת,לחזות מראש, לנחש |
|
demanda f. |
בקשה, שאלה, משאלה; דרישה, תביעה, הפצרה; ביקוש; עתירה, עצומה |
request, question, wish; demand, claim, pleading; Demand; petition |
|
demanda de palo |
שאלה מוזרה, חסרת טעם, ללא תשובה |
|
demandas i repuestas |
שאלות ותשובות, שו''ת |
|
ke es tu demanda? |
מה בקשתך? |
|
kedar en la demanda |
להוותר בתהייתו |
|
punto de demanda |
סימן שאלה |
|
tener una demanda |
יש לו תביעה |
|
demandadero m. |
חקרנות, חטטנות |
inquisitiveness, snooping |
|
tiene holi (ebr.) de demandadero |
יש לו מניה (נטיה חולנית) לשאול שאלות |
|
demandador/dera n. |
עותר, מבקש, דורש (דורש עבודה); קונה, לקוח |
petitioner, applicant, demands (requires work); buyer, customer |
|
para esta ropa demandador no ay |
לסחורה הזו אין קונים |
|
demandar v. |
שאל, ביקש, דרש, תבע, ביקש במפגיע |
to ask, to demand |
|
a mi demándame |
אני יודע על מה מדובר, התנסיתי בכך בעצמי |
|
de demandar no sale danyo |
מלשאול לא נגרם נזק |
|
demandar del Dio |
לבקש במישרין מאלוהים ולא מבני אדם |
|
demandar konsejo |
להוועץ |
|
demandar piadad |
לבקש רחמים |
|
demandar por uno |
לשאול אודות מישהו |
|
el ke no save por demandar |
ושאינו יודע לשאול |
|
me demanda el alma |
אני משתוקק, מתחשק לי |
|
me lo demanda el Dio |
מצפוני מחייב אותי |
|
no demandes ni preguntes |
מוטב שלא תשאל, המצב אנוש |
|
pan no demanda |
'לחם אינו מבקש'', ''אין צורך להאכילו'' - הנח דבר זה, הוא אינו מפריע - |
|
ke demandas? |
מה אתה מבקש? מה אתה מחפש? |
|
demandar ayudo |
לבקש עזרה |
|
ke me demandas? |
מה אתה רוצה מחיי? עזוב אותי בשקט! |
|
demanyana adv. |
בבוקר, מוקדם בבוקר; בוקר; מחר בבוקר |
in the morning, early in the morning; morning; tomorrow morning |
|
amanyana demanyana |
מחר בבוקר |
|
demanyana matrana |
השכם בבוקר |
|
demarkasión f. |
סימון קו (עמות), הגבלה, תיחום |
line marking , limitation, demarcation |
|
linya de demarkasión |
קו התיחום, קו הגבול |
|
demás adv. |
בנוסף ל-, חוץ מ- |
in addition to, except |
|
por uno demás |
ליתר בטחון |
|
demazía f. |
עודף, כמות עודפת, מעל הנדרש, יתרה |
excess, excess amount, over required, remainder |
|
de demazía/ en demazía |
יותר מדי |
|
demazía de esto - vida i salud |
יותר מזה - חיים ובריאות |
|
demazía no danya |
התוספת לא תזיק |
|
le torní kon su demazía |
החזרתי עם תוספת |
|
mucho i demazía |
די והותר, בהפרזה |
|
no le pages demazía |
אל תשלם לו מעל הנדרש, מעל למחיר |
|
por demazía |
בנוסף על, כתוספת |
|
demaziado adj. |
מוגזם, מופרז, יותר מדי,יתר על המידה, עולה על גדותיו |
excessive, too much, overflowing |
|
avlar demaziado |
לדבר מעל לדרוש, לומר דברים שיפה להם השתיקה |
|
es demaziado de |
למותר להגיד, ברור ש- |
|
demenester m. |
צורך |
necessity |
|
azer los demenesteres |
לעשות את הנדרש |
|
ken tiene demenester venga i paskue |
כל דצריך ייתיה ויפסח |
|
es demenester adv. |
מן הצורך, יש הכרח |
|
demenesterozo adj. |
נצרך, נזקק |
poor, needy |
|
es demenesterozo adjuntar |
צריך להוסיף |
|
demet (t.) m. |
צרור, חבילה |
bundle, package |
|
un demet (t.) de prasa/de prishil |
צרור של פראסה/פטרוזיליה |
|
demokrátiko adj. |
דמוקרטי |
democratic |
|
el partido demokrátiko |
המפלגה הדמוקרטית |
|
demostransa f. |
הופעה |
demonstration |
|
kon su demostransa el sol alumbra a todo el mundo |
בהופיעה מאירה השמש לכל העולם |
|
demostrar v. |
הראה, גילה, הודיע, הפגין, הורה, הדגים, הוכיח |
to show, to discover, to announce, to demonstrate, to order |
|
lo puedes demostrar? |
התוכל להדגים זאת? |
|
demostrasión f. |
גילוי דעת, הצהרה; הפגנה; הוכחה, הדגמה |
statement; demonstration; proof |
|
la demostrasión es ke... |
ההוכחה לכך היא ש- |
|
demudado adj. |
חיוור, חיוור כמת; שהשתנה סבר פניו; כחוש, צנום; משונה, מוזר, יוצא דופן, בעל הליכות מוזרות; קטנוני, נוקדן; בעל טעם בלתי רגיל/יוצא דופן |
pale, pale as dead; that changed his countenance; skinny; strange, unusual, with strange manners; petty, pungent; has an unusual/unusual taste |
|
manyas demudadas |
הליכות מוזרות, גחמות קטנוניות |
|
muerte demudada |
מיתה משונה |
|
oras demudadas |
שעה לא נאותה |
|
todo demudado le viene |
כל הקורה לו הוא מוזר ויוצא דופן |
|
dentrada adv. |
מלכתחילה, לפני הכל |
in the first place, first of all |
|
azeldolo entrar dentrada |
שיכנס מיד |
|
dentrada ke vino |
מיד בהופיעו |
|
ya me dio la sangre dentrada |
למן הרגע הראשון חיבבתיו |
|
empesar kon pleitos dentrada |
להתקוטט ולהתפלמס למן הרגע הראשון |
|
depedrido adj. |
אבוד |
lost |
|
está depedrido de si |
סטה מדרך הישר |
|
depender v. |
היה תלוי ב-, היה מותנה ב- |
to be dependent on, to be conditioned on |
|
depende |
תלוי |
|
deprender v. |
למד |
to learn |
|
deprender sensia |
לקנות דעת |
|
deprendimiento m. |
לימוד |
study |
|
deprendimiento de la ley |
לימוד תורה |
|
deraheres (ebr.) m. |
דרך ארץ, התנהגות מכובדת וראויה |
respectful and worthy conduct |
|
es bueno kuando los chikos tienen deraheres (ebr.) |
טוב אם לקטנים יש דרך ארץ |
|
no tiene por sinko parás (t.) de deraheres (ebr.) |
אין לו כבוד/דרך ארץ ''במיל'' |
|
deranjamiento (fr.) m. |
הפרעה, הטרדה, טירדה, טורח, הקנטה; מחושים |
disturbance, harassment, trouble, teasing |
|
eskuza por el deranjamiento (fr.) |
סליחה על ההפרעה |
|
deranjarse (fr.) v. refl. |
נטרד |
to be troubled |
|
no se deranje (fr.) |
אל תטריד את עצמך |
|
derbil (t.) m. |
משקפת |
binoculars |
|
mirar kon derbil (t.) |
'לבחון במשקפת'' - לבחון בקפדנות |
|
deré (t.) m. |
נחל, פלג, אשד, זרם; ערוץ, גיא, עמק |
stream, waterfall; channel, valley |
|
traer aguas de mil derés (t.) |
'להביא מים ממאה נחלים'' - לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג |
|
derecha (la) f. |
ימין, צד ימין; יד ימין |
right, right side; right hand |
|
a (la) derecha |
ימינה |
|
a derechas |
למישרין, כראוי, כנהוג |
|
a las derechas |
כראוי |
|
avlar a las derechas |
לדבר בצורה ברורה ישירה וגלויה |
|
ni buenos días dize a las derechas |
'אפילו את ברכת השלום אומר בצורה עקומה'' - כל כוונותיו אינן כשרות |
|
tomar la derecha |
לפנות ימינה, לעמוד לימינו של מישהו (פיזית) |
|
derechedad f. |
יושר, הגינות, ישרות, כנות, תום לב, צדק, חוקיות; זכות |
honesty, fairness, sincerity, good faith, justice, legality; right |
|
Las derechedades del sivdadino |
זכויות האזרח |
|
derechero m. |
ימני (משתמש ביד ימין); צדיק, רודף צדק |
right handed; righteous, pursuing justice |
|
ombre derechero |
אדם ישר דרך |
|
derecho adj. |
ישר, צדיק, נקי כפים, הגון, כן, תם לב; ישר, זקוף, ניצב, אנכי; ימני |
honest, righteous, decent, sincere; straight, upright, perpendicular, vertical; rightist |
|
el kamino derecho |
הדרך הישרה, הדרך הנכונה; דרך הישר |
|
derecho kom'al gancho |
באירוניה: ''ישר כמו אנקול'' - נאמר על אדם לא ישר, ערמומי |
|
dezir lo derecho |
לומר את הנדרש בלי להתחמק |
|
kamino derecho |
דרך ישרה |
|
kon el pie derecho |
'ברגל ימין'' - איחולים להצלחה למי שמתחיל עסק או עניין חדש |
|
mano derecha |
יד ימין |
|
morirse por lo derecho |
לאהוב את הצדק וללחום בעדו בלי פשרות, להקריב עצמו על האמת |
|
pelear por lo derecho |
להאבק על הזכויות |
|
ombre derecho |
אדם ישר דרך |
|
dezir lo derecho |
לומר כל מה שעולה בקנה אחד עם מידת הדין האמת והצדק |
|
derecho adv. |
הישר, בקו ישר, למישרין |
in a straight line, directly |
|
en derecho/todo en derecho |
למישרין, בלי לסטות ימינה או שמאלה |
|
kaminar derecho derecho |
ללכת בקומה זקופה |
|
todo le viene derecho |
;מסתגל לכל מצב, איש נוח לבריות, פשרן, ותרן סלחני אינו מוחה ומוכן לשאת ולהצדיק את כל העוולות |
|
mas vale derecho al bedahey/mas vale derecho a la mar/mas vale derecho al podjo |
אל נוכח צרה כזו עדיף כבר ללכת ישירות לקבורות/לטביעה בים/לטביעה בעומק הבאר! |
|
derecho m. |
חוק, משפט, חוקה; משפטים (לימודי); מה שצודק והוגן; זכות |
law, constitution; law studies; what is just and fair; rights |
|
al derecho |
בדרך הראויה, באופן הראוי |
|
derecho internasional |
החוק הבינלאומי |
|
derecheos del sivdadino |
זכויות האזרח |
|
reklamar su derecho |
לעמוד על זכותו |
|
tener derecho a |
יש לו הזכות ל- |
|
derechor m. |
ישרוּת, יושרה |
integrity |
|
al derechor |
כנהוג, בלי לסטות מכך |
|
komportarse al derechor |
להתנהג כנדרש בלי זרויות ובלי לחרוג מהשגרה |
|
derechura f. |
ישרות, יושר, הגינות; דיוק |
honesty, integrity, fairness; accuracy |
|
en derechura |
כנהוג וכמקובל |
|
deredje (t.) m. |
מצב, מעמד |
status |
|
negro deredje (t.) |
מצב גרוע |
|
derito (it.) m. |
משפטים (לימודי); זכות |
law studies; rights |
|
kon ke derito? (it.) |
באיזה זכות? |
|
derivar v. |
נבע, נגזר מ- |
to be derived |
|
derivar de |
נבע מ-, נגזר מ- |
|
dermán (t.) m. |
מוצא, אמצעי |
origin, a means |
|
aver/mirar/bushkar algún dermán (t.) |
למצוא/לחפש מוצא |
|
derredor m. |
סביבה, הקף; אווירה; משפחה, קרובים |
environment, circumference; atmosphere; family, relatives |
|
al derredor |
מסביב |
|
los derredores |
סביבה |
|
tener derredor |
יש לו משפחה נצרכת/קרובים נצרכים |
|
tener un buen derredor |
יש לו משפחה תומכת |
|
derritidor m. |
בזבזן, פזרן |
wasteful, extravagant |
|
derritidor del anyir |
פזרן |
|
derritir v. |
המיס, מוסס, התיך, הפך לנוזל; נמס, התמוסס, הפשיר, ניתך; נתן להמתין עד בוש; בזבז |
to melt, to liquify; to dissolve, to thaw; to let wait for a long and annoying time; to waste |
|
derritir el alma |
להוציא לו את הנשמה, לתת לו לחכות עד בוש |
|
saver derritir la hazne (t.) del rey |
בזבזן גדול, מבזבז אוצרות המלך |
|
derrokador/dera n. & adj. |
הרסני, מהָרֵס, מחבל, משחית, מחריב |
destructive, terrorist, corrupting |
|
derrokador de kazas |
הורס משפחות, תככן המסכסך משפחות בינן לבין עצמן |
|
dert (t.) m. |
עצב, דאגה |
sadness, worry |
|
los dertes (t.) no se eskapan |
אין סוף לצרות |
|
no tener ni dert (t.), ni kasavet (t.), ni mujer de mantener |
אין לו דאגה או אשה לפרנס - אין סיבה לאומללות |
|
derular (fr.) v. |
גלל, פרש |
to scroll, to spread |
|
azer derular (fr.) |
להציג, לפרוש לראווה |
|
dervish (t.) m. |
דרוויש, נזיר מוסלמי; בן אדם חסר דאגה, שאינו לוקח מאומה ללב |
darwish, a Muslim monk; A carefree person who takes nothing to heart |
|
se izo dervish (t.) |
'הפך לדרוויש'' - שום דבר אינו מטריד את רוחו |
|
deryá (t.) m. |
המון, קהל, ''ים של אנשים'' |
crowds, "sea of people" |
|
oy los mushteris (t.) estuvieron deryá (t.) |
היום הגיעו קונים בזה אחר זה |
|
deryadelik (t.) m. |
פריצות, הוללות, תאוותנות |
debauchery, lust |
|
echarse al deryadelik (t.) |
לנהוג בפריצות והוללות |
|
desalar v. |
הסיר מלח מ-, התפיל |
to desalinate |
|
desalar la karne |
להסיר את המלח מן הבשר אחרי ההמלחה |
|
desalinar v. |
להסיר את המלח (לגבי מים) |
to desalinate |
|
desalinar la agua v. |
להתפיל מים, להמתיק מים |
|
desbafar v. |
התפרק, הוציא את הרגשות, פתח שסתום, התפרץ, הוציא אוויר, התפרק, פרק מעל ליבו, שפך ליבו; איבד התלהבותו |
to fall apart, to vent the emotions, to open a valve, to erupt, to exhale, to unload his heart, to pour out his heart; to lose his enthusiasm |
|
tener/no tener kon kien desbafar |
יש לו/אין לו ידיד נפש שלפניו יוכל לשפוך ליבו |
|
desbafarse v. refl. |
התאדה |
to evaporate |
|
este fecho se desbafó |
העסק הזה התאדה - נהיה לבטל ומבוטל |
|
desbafo m. |
התפרצות רגשות; פתיחת שסתום, יציאת אוויר; פריקת דברים מעל הלב |
outburst of emotions; Valve opening, air outlet; unloading things over the heart |
|
kaza sin desbafo |
בית לא מאוורר; בית דחוס ללא שטח אחסון |
|
desbarasar v. |
פינה; ביער; שיחרר, פטר; התיר (סבך/פקעת חוטים), סילק מכשולים (מהדרך); סידר (בית/חדר), ערך |
to evacuate ; eradicate; to release, to dismiss; to untie (tangle/tuber of threads), tomremove obstacles (out of the way); to arrange |
|
desbarasar el aver |
'לנקות את האוויר'' - לפטור אותנו מנוכחותו, להפטר ממישהו טורדני |
|
desbarasar la meza |
לפנות את השולחן |
|
desbarasar los kaveyos |
להחליק את הקשרים בשיער |
|
desbarasarse v. refl. |
נפטר מ-, |
to get rid of |
|
desbarasarse de feshugos |
להשתחרר מן הטרדות |
|
desbarasarse de los embrolyos |
להפטר מצרותיו |
|
desbaraso m. |
התפטרות |
getting rid of |
|
ora de desbaraso |
שעת רגיעה מן העבודה/מדאגה |
|
desbedrer v. |
ביזבז |
to waste |
|
al desbedrer adv. |
לשוא, לאיבוד |
|
desbivlar v. |
חילל, חילל את הקודש |
desecrated, desecrated the sacred |
|
desbivlar el sabá |
לחלל שבת |
|
desbolso m. |
הוצאות, תשלום |
expenses, payment |
|
estar en desbolso |
לשלם עבור מישהו בלי כיסוי |
|
desbrochar v. |
פרץ (שטפון/מלחמה); שחרר, הוציא, פתח שסתום; התיר כפתורים; התפרק, הוציא את הרגשות, התפרץ, השתחרר (גז, נוזל) |
to break out (flood/war); to release, to remove, to open valve; to untie buttons; to disintegrate, to vent emotions, to erupt, to release (gas, fluid) |
|
desbrochar en rizas |
לפרוץ בצחוק, להתפוצץ מצחוק |
|
desbrocho m. |
התפרצות/שחרור שאיפת רוח לשם התרגעות וחזרה לנשימה תקינה; התפרצות (הר געש/מוגלה וכו'); פריקה; שסתום לחץ; מחסן לחיסול סחורות; התרת כפתורים |
outburst/release of inhalation for relaxation and return to normal breathing; eruption (volcano/pus, etc.); discharge; pressure valve; warehouse for liquidation of goods; unbuttoning |
|
el desbrocho del rio |
עליית הנהר על גדותיו |
|
el desbrocho de las aguas |
הצפת מים |
|
el desbrocho del volkan |
התפרצות הר הגעש |
|
desde prep. |
מאז.., למן, מ-, מן |
since ... , from ? |
|
desde agora |
מעכשיו |
|
desde el prinsipio |
מההתחלה |
|
desde estonses |
מאז אותו יום/אירוע |
|
desde ke |
מאז ש- |
|
desdichado adj. |
אומלל, חסר מזל, מסכן |
miserable, unlucky, poor |
|
desdichado fué! |
מסכן האיש הזה, רחמים עליו! |
|
desdublar v. |
גלל, פרשׂ, פתח את הקפלים |
to scroll, to spread, to open the folds |
|
no se desdubla |
מכובס ומגוהץ למשעי |
|
desender/desenderse v. |
ירד; היה צאצא של |
to descend; to be a descendant of |
|
desender de |
התייחס ל-, היה צאצא של,שמוצאו מ- |
|
desfachado adj. |
עז פנים, חצוף, חסר בושה, ציני |
cheeky, shameless, cynical |
|
mujer desfachada |
אשה קלת דעת |
|
desfavor m. |
חוסר אהדה, חסרון; (עמדת) נגד; הפליה |
lack of sympathy, lack; opposite; discrimination |
|
en mi desfavor |
להוותי, למזלי הרע |
|
desfavoravle adj. |
עויין, שלילי; מזיק, בלתי נוח |
hostile, negative; harmful, uncomfortable |
|
en kondisiones desfavoravles |
בתנאים לא נאותים/בלתי מתקבלים על הדעת |
|
desfazedor/dera m. |
בזבזן |
spender |
|
desfazedor del anyir |
בזבזן גדול (הָאַנְיִיר - אינדיגו - היה צבע יקר המציאות) |
|
desfazer v. |
פרק, הרס |
to disassemble, to destroy |
|
desfazer despozorio/kazamiento/famiyas |
להיות הגורם לפירוק חתונה/ארוסין/משפחה |
|
desfazer en la agua |
למהול במים |
|
desfazer kaza i morada |
למכור במכירת חיסול תכולת בית |
|
desfazer kon la boka |
להפחית בפה מערך משהו |
|
desfazer la kustura |
לפרום, להתיר את התפרים |
|
desfazer parás/desfazer parás (t.) komo la sal en el agua |
לבזבז כסף בלי חשבון, לזרות כסף לכל רוח |
|
desfazerse v. refl. |
התפרק, נהרס, נמס, התמוסס; עשה העוויות בפרצוף (בלעג או כהתגנדרות) |
to disintegrate, to be destroyed, to melt, to dissolve; to make grimaces (mocking or coquetry) |
|
desfazerse d'asperar |
לאבד את הסבלנות בעקבות המתנה ארוכה |
|
desferensiarse v. refl. |
נבדל (להיבדל), הבדיל עצמו, הוציא עצמו מ-, התבלט, התייחד; התנתק מ-, היה אדיש ל- |
to be differentiated, to differentiate oneself, to exclude oneself from, to stand out, to be distinguished; to disengage from, to be indifferent |
|
desferensiarse kon uno |
להיות מסוכסך עם מישהו |
|
desfriarse v. refl. |
התקרר, הצטנן |
to cool down, to catch a cold |
|
s'desfrían las aguas |
זה דבר/מצב נדיר ביותר |
|
desgarrarse v. refl. |
נקרע |
to be torn |
|
desgarrarse de yamar/chiar |
לצעוק בקולי קולות |
|
desgranado adj. |
שהוציאו ממנו את גרעיניו/גלעיניו; פרוע, מפוזר, חסר סדר |
whose grains were removed; wild, scattered, disorderly |
|
razimo desgranado |
אשכול ללא ענבים |
|
desgranarse v. refl. |
יצא מהסדר, התפזר, התבלבל; הדלדל מגרעיניו |
to get out of order, to disperse, to get confused; to deplete its seeds |
|
la uva se desgranó |
האשכול הדלדל - העסק הדלדל מבחינה כלכלית |
|
desgrasia f. |
אסון, פורענות, מכה (מכות מצרים), צרה; אומללות; תאונה חמורה; תועבה |
disaster, calamity, plague (plagues of Egypt), tribulation; unhappiness; serious accident; abomination |
|
azer aleshar una desgrasia |
לדחות את (להשביע כנגד) המזל הרע |
|
kaer en desgrasia |
איבד חינו |
|
por desgrasia |
לרוע המזל |
|
des.hachado adj. |
רקוע, מרודד, משוטח; כתוש, שחוק, מעוך, סחוט; מקומט |
beaten, flattened ; crushed, worn, squeezed; wrinkled |
|
kunduria des.hachada |
נעל/נעל בית שחלקה האחורי מעוך ומשוטח |
|
des.hachar v. |
כתש, מעך, שיטח, רידד; הרס |
to crush, to flatten; to destroy |
|
el djugo lo des.hachó |
ההימורים הרסו אותו |
|
des.hamicheyar cf. des.hachar |
|
|
|
des.hamicheyar la uva |
לדרוך את הענבים ליין |
|
deshar v. |
עזב, השאיר, נטש, זנח, הזניח; ויתר על, מסר, נכנע, נתן ל-; עזב מקום עבודה, התפטר; הוריש, ציווה, הנחיל |
to leave, to abandon, to neglect; to give up, to deliver, to submit, to give to; to leave a job, to resign; to bequeath |
|
déshalo dezir |
תן לו לדבר, אל תתייחס לדבריו |
|
déshate ver |
'הראה עצמך מפעם לפעם'' |
|
desha al mundo por onde va/desha ir/desha ver de los ojos |
תן לדברים להתקדם במהלכם, אל תתערב |
|
desha bivir al dado/al mundo/desha bivir |
תן לדברים להתנהל, אל תתערב |
|
desha estar ke... |
תן לי לומר לך בהזדמנות זו |
|
desha shakás (t.) |
דבר ברצינות, הפסק להתבדח |
|
deshar a su mujer |
עזב את אשתו, גרש את אשתו, נתן לה גט |
|
deshar arrastando |
לעזוב מישהו לגורלו |
|
deshar arrodear/deshar muerir |
לא להושיט עזרה למישהו הנתון במצוקה |
|
deshar atrás |
לדחות |
|
deshar azat (t.) |
להשאיר בלי השגחה, לא לרסן |
|
deshar bienes |
להשאיר ירושה (רכוש) |
|
deshar de |
לחדול |
|
deshar del lado |
להתנתק מ-, להשאיר בצד |
|
deshar dezir a todos |
לתת לבריות לדבר מבלי להתחשב בדבריהם |
|
deshar en el yoro/deshar batiendo |
למנוע ממישהו את ההנאה בשיא התענוג |
|
deshar en gueko |
להשאיר תלוי ועומד (לא להכריע) |
|
deshar en tavlas |
להוריד אותו על הקרשים - לחסלו כלכלית |
|
deshar i tomar sovre una kuestión |
להתווכח/להתפלמס סביב שאלה או נושא כלשהו |
|
deshar kaer |
לחדול לטפל במישהו/משהו |
|
deshar mujer i ijos |
למות ולהשאיר אחריו אשה וילדים |
|
deshar todo a una parte |
להשאיר את כל הדברים בצד כדי להתרכז בנושא הדחוף ביותר |
|
deshar todo i irse al banyo |
לעזוב הכל באמצע (וללכת למרחץ) |
|
no deshó seko i vedre |
השחית הכל |
|
no deshar burako sano |
לחפש היטב, לא להותיר פינה בלי לחפש |
|
no deshar de la yaká (t.) |
'להחזיק בצוארון'' - להטריד מישהו בלי הרף עד שמקבלים מה שרוצים, ''להתעלק'' |
|
no deshar de la mano |
לא להרפות ממשהו |
|
no deshar ni tavlas/no deshar ni kashkas |
להשחית הכל - עד המרצפות והקליפות |
|
no deshar soy (t.) sano |
לקלל מבלי לדלג על אף אחד במשפחה |
|
no te desho/no te desho dezir |
כל מה שאמרת אינו נכון, ההפך הוא האמת |
|
non deshar lados de reir |
לגרום לצחוק מתגלגל |
|
desha avlar! |
תן לדבר! |
|
deshar devdas |
למות ולהשאיר אחריו חובות |
|
deshalo ke ladre/ke se desvaneska |
תן לו לנבוח, אל תשים לב לשטויות שהוא אומר |
|
toma i desha/desha para los otros |
קח אבל השאר משהו גם לאחרים |
|
desha todo i vate al banyo |
עזוב את עומס העבודה ולך להתבדר מעט |
|
desharse v. refl. |
נתן לעצמו, הרשה לעצמו |
to give to oneself, to afford |
|
desharse enganyar |
נתן שירמוהו (מתמימות); להעמיד פנים כאילו לא שם לב לכך שמרמים אותו |
|
(no) se desha avlar |
(לא) שומע את דבריך; משתיק אותך |
|
no te deshes trespizar |
אל תיתן שידרכו עליך |
|
se desho de pasar |
עבר במקרה |
|
se desho de venir |
בא בלי שיקראוהו, בלי שיחכו לו |
|
des.hén (ebr.) m. |
אי-סדר, מהומה; חוסר תשומת לב, רשלנות; חוצפה, עזות פנים |
disorder, commotion; inattention, negligence; insolence, boldness |
|
es por des.hén (ebr.) |
זה בשל חוסר משמעת, בשל אי סדרים |
|
desinko m. |
מטבע קטן (של חמש אגורות) |
small coin (five cents) |
|
kedar sin desinko |
להשאר בלי כסף |
|
no vale un desinko |
חסר ערך |
|
desizivo adj. |
החלטי, נחרץ |
decisive, determined |
|
un refuzo desizivo |
סירוב מוחלט |
|
deskaer/se v./v. refl. |
פג, פקע, הגיע מועד פרעון; ירד מגדולה, שקע, נפל, תשש, נחלש, התערער, בלה, ירד מנכסיו, פחת, התנוון |
to expire; to lose his greatness, to sink, to fall, to weaken, to be undermined, to lose his assets, to degenerate |
|
deskaer a alguno del korasón |
לחדול לאהוב מישהו, להתנכר |
|
no deskaer de fulano |
לא ליפול מ- (לא להיות פחות מ-) |
|
no te deshes deskaer |
אל תזניח עצמך |
|
deskaer de la onor |
איבד כבודו (בעיני הבריות) |
|
me se deskayó de los ojos |
חדלתי להעריך אותו |
|
me se deskayó del korasón |
חדלתי לחבבו |
|
no deskae en negregura/en buendad de |
אינו נופל ברשעותו/בטוב ליבו מ.. |
|
deskalavrarse v. refl. |
נפגע/נפצע בראשו |
to be wounded in his head |
|
deskalavrarse los meoyos |
לשבור את הראש על בעיה כלשהי |
|
deskalso adj. |
יחף, חלוץ נעל, ערום רגל |
barefoot |
|
fuir a pie deskalso |
להמלט כל עוד רוחו בו, לנוס על נפשו |
|
ir deskalso i deskavenyado |
ללכת יחף וגלוי ראש - ביטוי ליאוש ודווי |
|
va échate deskalso |
'לך לישון בלי דאגות, חלפה הסכנה'' - נאמר באירוניה למי שסומך על הבטחות שוא |
|
yo ke te konosko deskalso |
אותי לא תרמה, אני מכיר אותך לפני ולפנים |
|
deskansado adj. |
רגוע, שוקט, נינוח |
calm, quiet, relaxed |
|
el deskansado |
המנוח, הנפטר |
|
tener un avlar deskansado |
לדבר באיטיות ובלי להט |
|
deskansarse v. refl. |
נח, התרגע, אזר כוחות |
to rest, to calm down, to gather strength |
|
deskansarse sovre uno |
להשתחרר ממשימה על ידי העברתה למישהו אחר |
|
deskanso m. |
מנוחה, מרגוע; הפוגה, הפסקה |
rest, relaxation; pause |
|
avlar kon deskanso |
לדבר במתינות ובלי להט |
|
deskantarse v. refl. |
חזר לעשתונותיו |
to return to his senses |
|
deskántate! |
התעשת! התעורר! |
|
deskargar v. |
פרק משא, הקל עול, שחרר, פטר מחובה, ירה |
to unload, to relieve, to release, to shoot |
|
deskargar a uno de un echo |
לשחרר מישהו מעניין כלשהו |
|
deskargar su konsensia |
להקל על המצפון ע''י גילוי דבר מה |
|
deskargar un revolver sovre uno |
לירות על מישהו, לרוקן עליו מחסנית |
|
deskargar un revolver |
לפרוק כדורים מן האקדח |
|
deskargarse v. refl. |
התפרק, פרק עצמו; נפטר מ- |
to unload the load from oneself; to get rid of |
|
se deskargó la luvia |
הממטריםיורדים בעוז |
|
deskargo m. |
פריקה; הקלה, הרווחה |
unloading, discharge; relief, welfare |
|
por deskargo de alma |
לצאת ידי חובה, להיות בסדר עם המצפון |
|
deskojido adj. |
נבחר, ממויין |
selected, sorted |
|
uno i uno deskojidos |
כולם רעים ורמאים, אחד גרוע מרעהו |
|
deskolgado adj. |
תלוי ב-, כפוף ל- |
depends on, subject to |
|
estar deskolgado de uno |
להיות תלוי במישהו, לחכות להחלטתו, להתחשב בדעתו |
|
deskonfiensa f. |
אי אמון, חוסר אמון |
distrust |
|
voto de deskonfiensa |
הצבעת אי אמון |
|
deskonoser v. |
התכחש ל-, כפר ב-, לא הכיר, הכחיש, התעלם מ- |
to deny, to ignore |
|
deskonoser los faktos |
להתכחש לעובדות |
|
deskonsejar v. |
הניא, הרתיע, מנע, שכנע שלא, הזהיר מפני, יעץ לבלתי |
to dissuade, to prevent, to persuade not, to warn against, to advise not |
|
te deskonsejo |
אינני מייעץ לך |
|
deskonsiderado adj. |
שאיבד את ההכרה בו/את ההערכה אליו, בלתי נחשב, מזולזל; מזלזל, שנוהג בחוסר כבוד והערכה |
not considered, despised; who behaves with disrespect |
|
kondukta deskonsiderada |
התנהגות בלתי ראויה |
|
palavras deskonsideradas |
מלים שמן הראוי לא לאמרן |
|
deskontentez f. |
אי שביעות רצון, מורת רוח, אי נעימות |
dissatisfaction, resentment, discomfort |
|
a la deskontentez de |
למורת רוחו של |
|
deskovijado adj. |
לא מכוסה (במיטה), חשוף, גלוי, מגולה |
uncovered (in bed), exposed |
|
va échate deskovijado |
באירוניה: ''לך שכב בלתי מכוסה'' - הרגעה חסרת שחר לאדם הנתון בצרה |
|
deskudio m. |
חוסר דאגה, שאננות; רשלנות, הזנחה; הסח דעת |
lack of worry, complacency; negligence, neglect; distraction |
|
por deskudio |
בגלל רשלנות/הזנחה |
|
deskuviertura f. |
גילוי, חשיפה, התערטלות; ערווה |
discovery, exposure, undressing |
|
deskuviertura del kuento en la banka |
משיכת יתר מחשבון הבנק |
|
deskuvrir v. |
גילה, הסיר הלוט, גילה לעין כל, חשף, מצא |
to discover, to unveil, to reveal to all, to reveal, to find |
|
deskuvrir un sekreto |
גילה סוד |
|
deskuvrirse v. refl. |
התוודה, חשף עצמו/גילה עצמו לפני, גילה ליבו; התגלה |
to confess, to reveal oneself before, to reveal one's heart; to be discovered |
|
se deskuvrió kon mi |
גילה ליבו לפני, נחשף לפני |
|
desnudar v. |
הפשיט, עירטל |
undress |
|
desnudar a uno |
להפשיט מישהומנכסיו,להותירו עירום ועריה |
|
desnudarse v. refl. |
התפשט, התערטל |
to get undressed |
|
desnudarse por uno |
להקריב עצמו בשביל מישהו |
|
desnudo adj. |
ערום, חשוף; חסר אמצעים |
naked, exposed; poor, resourceless |
|
deshar a uno desnudo |
להפשיט מישהו מנכסיו |
|
desnudo komo lo pario la madre |
ערום כביום הוולדו |
|
desnudo krudo |
עירום ועריה |
|
estar desnudo i desbragado |
להיות עירום ועריה (חסר כל) |
|
kedar desnudo |
לאבד כל רכושו, להוותר עירום ועריה |
|
un desnudo |
עני וחסר כל |
|
despajar v. |
ניפה (הוציא את הקש והתבן); ברר, מיין, קלף, הסיר הצידה מה שלא רצוי; זמר, גזם; סידר (חדר וכו') |
to sift (take out the straw and hay); to sort, to peel, to set aside what is undesirable; to prune; to arrange (room, etc.) |
|
no ay de despajar |
אין מה לברור - הכל גרוע! |
|
despareser v. |
הסתיר, החביא, העלים; מת, נפטר; נעלם |
to hide, to conceal; to die; to disappear |
|
azer despareser |
העלים |
|
desparte adv. |
חוץ מ- |
apart from- |
|
avlar en desparte |
לדבר הצידה |
|
en desparte |
חוץ מ-, לבד מ- |
|
despartir v. |
הפריד, חילק, פילג; הקצה, הפיץ, שיווק |
to separate, to divide; to assign, to distribute, to market |
|
despartir la semola |
לחלק רכוש לכל; לחלק בלי חשבון דבר מה שנרכש לא ביושר |
|
despartirse v. refl. |
נפרד, נבדל, הבדיל עצמו, התפלג, התפרק (חברה) |
to separate, to differentiate, to differentiate oneself, to divide, to disintegrate (company) |
|
despartirse de entre los bivos |
לעזוב את ארצות החיים, למות |
|
no despartirsen de aki aya |
ידו אינה משה מתוך ידו |
|
despasensia f. |
חוסר סבלנות, קוצר רוח, אי מנוחה |
impatience, restlessness |
|
asperar kon despasensia |
לחכות בקוצר רוח |
|
despecho m. |
מורת רוח, דאבון לב, כאב לב, יאוש, מרירות נפש; טינה, איבה, תרעומת; התנהגות חוצפנית ואכזרית |
resentment, anguish, despair, bitterness of soul; enmity; cheeky and cruel behavior |
|
avlar kon despecho |
לדבר בצורה המעוררת רוגז אצל השומע |
|
azer despechos |
לגרום טינה ומורת רוח אצל הזולת ע''י התפארות בהצלחה שהושגה למרות התנגדותו |
|
azer una koza kon despecho |
לעשות משהו בכוונה להרגיז |
|
morirse del despecho |
לחוש רגשי טינה נוכח הצלחתו של מישהו בלתי אהוד |
|
despechozo adj. |
שאוהב להקניט ולהרגיז; שמתפאר בהצלחותיו כדי לעורר קנאת הזולת; אירוני, מלעיג, ציני |
who likes to tease and upset; who boasts of his successes to arouse the envy of others; ironic, ridiculous, cynical |
|
puerpo despechozo |
אדם המשתעשע ומספק את גחמותיו בלי להתחשב בטינה שהוא מעורר בזולת |
|
despedrer v. |
בזבז, בזבז כסף; העלים, האביד |
to spent, to spent money; to conceal, to cause loss |
|
echar al despedrer |
לבזבז בלי חשבון, לפזר את כספו לרוח |
|
despegar v. |
תלש, הסיר (את מה שהיה דבוק),ניתק, הפריד |
to tear off, to remove (what was glued), to disconnect, to separate |
|
no se despega de mi |
לא עוזב אותי, דבוק אלי |
|
despenar v. |
כלה סבלו, בא קץ ליסוריו - מת, נפטר; (פ''י) הקל עליו את הקץ |
his torment came to an end - died; to make the end easier for him |
|
el Dio lo despenó |
אלוהים גאלו מיסוריו (נפטר) |
|
despertar v. |
העיר, עורר; משך תשומת לב, פקח עיני |
to awaken, to arouse; to draw attention, to open the eyes of .. |
|
al despertar |
בעת ההתעוררות/יקיצה |
|
despértate! |
התעורר! שים לב! פקח עיניך! אתה הולך לקראת אבדון |
|
despertarse v. refl. |
התעורר, הקיץ; נעשה מודע לסכנה, החל לראות את האמת אחרי היותו טועה זמן רב |
to wake up; to become aware of the danger, to begin to see the truth after being wrong for a long time |
|
despertarse tadre |
התעורר מאוחר מדי והחמיץ את ההזדמנות |
|
despiegar (1) v. |
פרשׂ, גלל, פרשׂ את הקפלים; הסביר |
to spread out, to dung, to spread out the folds; to explain |
|
despiegar esforsos |
לעשות מאמצים רבים |
|
desplazer m. |
אי נעימות, דחיה, חוסר שביעות רצון, מורת רוח |
discomfort, rejection, dissatisfaction, resentment |
|
el desplazer es ke… |
הצרה היא ש- |
|
por desplazer |
למרבה הצער |
|
traer desplazer |
להיות הגורם לצער ולטירדה |
|
desplazer v. |
לא נשא חן בעיני; הכעיס, הקניט, הרגיז, העציב, גרם מורת רוח; דחה |
to dislike; to anger, to tease, to upset, to cause resentment; to reject |
|
me desplaze |
אני מצטער, צר לי שאיני יכול למלא בקשתך |
|
después prep. |
אחר כך, אחרי; נוסף ל- |
then, after; in addition to- |
|
deshar para después/para mas después |
לדחות |
|
después de komer |
אחרי האוכל – נאמר בכוונה לדחות משהו/לדחות בקשה |
|
después de la muerte salud i vida |
(באירוניה:) אחר המוות תהיה לי בריא |
|
después de todo |
אחרי הכל, אחרי ככלות הכל |
|
después ke se fuyo el kavayo del ahir (t.) serrar la puerta |
לסגור את האורווה אחרי בריחת הסוס - לבוא להושיע כשמאוחר מדי |
|
ken viene después de mi ke serre la puerta |
הבא אחרי יסגור את הדלת - ביטוי לאדישות ואי אכפתיות |
|
despuntar v. |
הנץ, זרח, צץ והופיע |
to shine, to pop up and appear |
|
al despuntar del día/del sol |
עם הנץ היום |
|
desreglado adj. |
פרוע, בלתי מסודר, פורע סדר, מקולקל, בלתי סדיר, בלתי מאורגן, חסר סדר, משולל כללי התנהגות; מופקר, מושחת |
wild, disorderly, spoiled, irregular, disorganized, deprived of rules of conduct; corrupted |
|
un komer desreglado |
ארוחה מאולתרת ובלתי מסודרת |
|
desreglamiento m. |
פריצות, הוללות, שחיתות המידות, פריעת חוק; קלקול, הפרעה, אי סדר, מהומה, אנדרלמוסיה, בלבול, פריעת סדר, הפרת סדרים |
debauchery, moral corruption, law-breaking; spoilage, disturbance, disorder, commotion, clutter, confusion |
|
desreglamiento de kondukta |
התנהגות חריגה |
|
desrepozarse v. refl. |
הטריד עצמו |
to bother himself |
|
no se desrepoze |
אל יטריד כבודו את עצמו |
|
destapar v. |
חלץ פקק, הסיר מכסה, פתח, גילה, הסיר את הכיסוי/מכסה; הסיר את הלוט; הקל |
to extract the cork, to remove the lid, to open, to uncover, to remove the cover/lid; to unveil |
|
destapar la kama |
להסיר את כיסוי המיטה |
|
destapar la meza |
לנקות את השולחן |
|
destapar la vista |
להרחיק מטרד; להקל על העייפות במנוחה/תרופה |
|
destiempios- a destiempios adv. |
לא בזמן המתאים, בזמן יוצא דופן |
not at the right time, at an unusual time |
|
venir a destiempios |
להגיע בשעות לא מקובלות |
|
destino m. |
גורל, יעד, גזרת הגורל |
fate, destination, destiny |
|
kruel destino |
גורל אכזר |
|
desvainado adj. |
שלוף, שנשלף מנדנו |
pulled out, pulled out of uts sheath |
|
espada desvainada |
חרב שלופה |
|
desvaneser v. |
עייף, הוגיע, פטפט באופן מעייף; הקים רעש |
to tire, to chatter in a tiresome way; to make noise |
|
desvaneser los meoyos |
לשגע את השכל |
|
desvaneserse v. refl. |
דיבר הבלים, דיבר שטויות; הטיף לבלי שומע; נדהם |
to talk nonsense; to preach without hearing; to be astonished |
|
déshalo ke se desvaneska |
תן לו לפטפט, אל תשים לב לדבריו |
|
desvanesedvos, Roza, no ay ken vos oiga |
'שאי דרשתך, רוזה, אין לך שומע'' - דבריך לשוא, איש לא ישתכנע |
|
se desvanesio |
איבד את ראשו |
|
desvanesido adj. |
פטפטן, שרלטן, פולט שטויות |
chatty, charlatan, one who emits nonsense |
|
desvanesido de la holéra |
איבד כל חוש בריא, שוגה בהבלים |
|
desvanesido ke lo vea |
קללה: שיאבד את מעט השכל שנותר לו |
|
desvanesimiento m. |
הבלות, דברי הבל, תפלות; הזיות, ''מגדלים פורחים באוויר'' |
vanity; hallucinations, "A tower flying in the air" |
|
desvanesiniento de kavesa |
בלבול מוח |
|
desvarear v. |
הזה, דמדם, השמיע דברי טירוף; דיבר שטויות, דיבר בלי הגיון; דיבר חופשי בלי כבוד |
to hallucinate, to utter madness; to talk nonsense, to speak illogically; to speak freely without respect |
|
desvarear por la espalda |
לגנות מישהו אחרי גבו |
|
desvareo m. |
הזיה, שגעון, דמדום, רוח עוועים; דיבור אלים ומחוצף בלי התחשבות בשומע |
hallucination, madness; violent and impudent speech without regard to the listener |
|
estar kon desvareo |
להיות משולח רסן |
|
desvelarse v. refl. |
איבד את הרצון לישון |
to lose the desire to sleep |
|
me se desveló el es.huenyo |
ברחה לי השינה, איבדתי את הרצון לישון |
|
desverguensado adj. |
חסר בושה, בלתי צנוע, חצוף, מחוצף, חוצפן, עז פנים |
shameless, unassuming, cheeky |
|
desverguensado de fases |
מחציף פנים |
|
desviar v. |
היטה מהדרך, התעה, הדיח; סטה מהדרך, סטה מ-, פנה, נטה, תעה, נסחף; הלך בדרך לא ישרה; הזניח עבודה באמצע |
to deviate from the way, to to mislead; to deviate from, to turn, to incline, to stray, to drift; to go the wrong way; to neglect work in the middle |
|
desviar el es.huenyo |
נתן לשינה לברוח ברגע שעמדה ליפול עליו |
|
desviar su atensión |
הסיח את דעתו |
|
desviar un treno |
היטה את הרכבת והורידה מעל הפסים |
|
desviar a uno |
להטות מישהו מדרך הישר |
|
desviar del echo |
לגרום להזניח את העסק |
|
desviarse v. refl. |
נרתע, סטה מ- |
to be deterred, to deviate from |
|
desviarse de un echo |
איבד את החשק לבצע דבר מה |
|
desvidar (t.) v. |
התיר בורג, פתח בורג |
to loosen a screw, to open a screw |
|
desvidar un moble/una mákina |
לפרק רהיט/מכונה |
|
detalyo (fr.) m. |
פרט, פריט |
detail, item |
|
vender en detalyo |
למכור בקמעונאות |
|
detener v. |
עיכב; החזיק ב-, תפס, ריסן, בלם, חסם, עצר |
to delay; to hold, to grab, to restrain, to brake, to stop |
|
dar para detener |
לבדר מישהו כדי להקל על המתנתו; לבדר כדי להסיח דעת |
|
detener a espedasar |
להחזיק בכוח |
|
detener avla |
לעצור בדיבורו |
|
detener de fuersa |
להחזיק בכוח |
|
detener la agua |
להפסיק את (זרם) המים |
|
detener su palavra |
נמנע מלדבר |
|
detente ijo del ombre! |
הזהר לך! (משפט רווח בסיפורי מעשיות) |
|
detente no me tokes |
'השמר לך, אל תגע בי'' - כינוי לרברבן ומתנפח |
|
detener kon kuedras/kon kadenas |
להחזיק/לעכב מישהו בכוח |
|
dale para detener |
תעכב ותבדר אותו כדי להרוויח זמן |
|
detenerse v. refl. |
התעכב, השתהה, נעצר; התאפק, ריסן עצמו, שלט ברוחו; נמנע; בזבז זמנו; החזיק עצמו ל-, נהג בגאווה/יהירות |
to linger, to stop; to restrain himself, to control his spirit; to avoid; to waste his time; to cosider himself as, to behave with pride/arrogance |
|
detenerse a la altura |
להחזיק עצמו לנכבד וחשוב |
|
detenerse de la mano |
להאחז ביד |
|
no se detiene en pies |
אין לכך רגליים |
|
no te detengas por mi |
אל תתעכב בגללי |
|
no se me detiene |
אינני יכול לשמור זאת בתוכי; אינני יכול לעצור בעצמי |
|
detenerse de komer |
לשים רסן לאכילה |
|
no se detiene |
אינו שולט בעצמו |
|
detente no me tokes |
אל תיגע בי!" - כינוי לאדם הרואה עצמו נעלה על הכל (אינו מעוניין בגילויי כבוד) |
|
detenimiento m. |
מעצור, עיכוב, עצירה, השתהות, התעכבות |
stopping, delaying |
|
detenimiento de los pagamientos |
עיכוב תשלומים |
|
por las oras ay grandes detenimientos |
לפי שעה יש עיכובים רבים |
|
determinasión f. |
החלטה; נחישות, החלטיות |
a decision; determination |
|
auto-determinasión |
הגדרה עצמית |
|
detrás prep. |
אחרי, מאחורי; לפי, כפי, בהתאם ל- |
after, behind; according to, as |
|
avlar por detrás |
לדבר מאחורי הגב, להלשין |
|
de detrás |
מאחור |
|
estar pedrido detrás de uno/una koza |
להיות מאוהב ודבוק במישהו/במשהו |
|
ir detrás |
עקב, בא אחרי, הלך אחרי; לרדוף אחרי מישהו |
|
por detrás |
מאחור |
|
me va viniendo detrás |
הוא מאוהב בי; רוצה ממני משהו |
|
uno detras de otro |
בזה אחר זה, לפי התור |
|
venir detras otro |
להיות בעל זכות פחותה |
|
tener un partido detras de si |
יש מאחוריו מפלגה התומכת בו |
|
detras de lo seko se kema i lo vedre |
מבקשים לתקן את הפגום ופוגעים גם בשלם ובתקין |
|
kien viene detras de mi ke serre la puerta |
אחרי המבול! |
|
meter eskova detras de la puerta |
להניח מטאטא מאחורי הדלת - כדי שיסתלק האורח הטרחן |
|
devá f. |
ריבת סוכר (ריבה לבנה) |
sugar jam (white jam) |
|
dulse de devá |
ריבה לבנה, ריבת שושנים |
|
devanar v. |
צנף, גילגל חוט על עצמו או על מקל; התיר סליל חוטים; דיבר בחוסר הגיון |
to roll a thread on itself or on a stick; to untie coil of wires; to speak illogically |
|
devanar podrido |
לגלגל סליל מחוט רקוב - לבנות מגדלים פורחים באוויר |
|
ke va devanando este torpe! |
איזה שטויות פולט השוטה הזה! |
|
devantal m. |
סינור, מטלית ששמים על החזה כדי לשמור על נקיון הבגד |
apron, a cloth that is placed on the chest to keep the garment clean |
|
tomar a uno por devantal |
לייחס למישהו אחר את ההשמצות/הרכילות שלו |
|
devarim (ebr.) m. pl. |
פטפוט |
chatter |
|
de devarim a devarim ele adevarim (ebr.) |
זה בכה וזה בכה - מיד יָרִיבוּ |
|
devarim batalim (ebr.) |
דברים בטלים |
|
devda f. |
חוב; חובה |
debt; duty |
|
azer devda a |
להכנס לחובות |
|
devenir/se (fr.) v./v. refl. |
הפך ל-, היה ל-, נעשה |
to become |
|
ke deviene tu ermano? |
מה שלום אחיך? |
|
devente m. |
מטבע תורכי ישן |
old turkish currency |
|
mirar al devente |
לנהוג בחסכנות רבה, ''להסתכל על הפרוטה'' |
|
ni por un devente te lo do/ni por un devente hazino |
אינו שווה אסימון שחוק |
|
no dar un devente por uno |
להצהיר על מישהו כי הוא עומד למות, אין תוחלת לחייו |
|
tener dos deventes |
להחזיק בהון צנוע |
|
akojer a devente a devente |
לצרף פרוטה לפרוטה |
|
a no tener un devente |
להגיע לעניות מרודה |
|
dever/se v. |
היה חייב/מחוייב, חב; היה צריך |
to be obligated, to be in debt |
|
devo de dizir |
אני חייב לומר |
|
es devido a |
נובע מ- |
|
kedar a dever/ dever enriva |
לשלם למישהו הרבה מעל החוב מבלי שיהיה מרוצה |
|
komo se deve |
הולם, נאה, יאה, מתאים,כראוי, כמו שצריך |
|
mankamiento a un dever |
אי מילוי חובה |
|
ni las tiene ni las deve |
אינו חייב חשבון לאף אחד, מדבר בחופשיות ובלי חשבון |
|
deve de aver salido |
נראה שיצא, כנראה שיצא |
|
le devo la vida |
אני חב את חיי לו |
|
devera |
חוסר עניין אישי, חוסר טובת הנאה |
lack of personal interest, lack of benefit |
|
darse devera |
אני מניח לעניינים שיתפתחו מאליהם, אני מרים ידים |
|
devizar v. |
ראה, הבחין במאמץ רב, היה עד ל- |
to see, to notice with a great effort, to witness |
|
no deviza bueno |
ראייתו לקויה |
|
devre (t.) m. |
שינוי מקום של חפצים |
changing the place of objects |
|
azer devre (t.) |
לאוורר, להזיז חפצים ממקום למקום (למנוע לחות, עיפוש ועובש) |
|
deyo/deya pron.. |
ממנו/ממנה |
from him/her |
|
deyo kon eyo |
במתינות, לא קשה ולא רך |
|
dezatado adj. |
מותר (שהתירוהו), משוחרר, משולח רסן; משוחרר מהתחייבות |
untied, loose, unrestrained; released from commitment |
|
kon manos dezatadas |
בידים חופשיות |
|
dezazer v. |
התיר, הרס, השחית, פרק, פורר,בילה, שחק, המיס |
to unleash, to destroy, to corrupt, to dismantle, to dissolve |
|
frenk dezecha |
תבשיל עגבניות ואורז |
|
ni aze, ni dezaze |
אינו בונה ואינו מחריב - חסר יוזמה |
|
dezazerse v. refl. |
התפורר, נהרס, נחרב, התפרק, נשחת; נמס; החל להפתח |
to crumble, to be destroyed, to disintegrate, to perish; to melt; to start developing |
|
el kezo se dezazió |
הגבינה נשחתה |
|
se dezazió la kaza |
נחרב הבית - נהרסה המשפחה |
|
dezbaforado adj. |
חסר נשימה |
breathless |
|
venir komo el dezaforado |
להגיע נושם ומתנשף; להגיע כמי שיצא מכליו |
|
dezeado adj. |
רצוי, נחשק |
desirable |
|
es el dezeado de la famiya |
זהו הילד האהוב של המשפחה |
|
ijo dezeado |
ילד שנולד אחרי עקרות ממושכת; בן יחיד |
|
ke demanda el dezeado? |
(באירוניה:) למה מתאווה כבודו? |
|
dezear v. |
איחל; חשק, רצה מאוד |
to wish; to desire, to want very much |
|
dezear el día negro de ayer |
להתגעגע לימים השחורים של העבר (תאור מצב נואש) |
|
me dezea l'alma |
יש לי חשק גדול ועצום, נפשי חושקת |
|
ver i dezear |
לראות ולחשוק |
|
el Dio no mo lo de a dezear |
שלא נתאווה לכך יום אחד! (על משהו שזונחים עכשיו) |
|
dezenkarnado adj. |
רזה מאוד, שחיף עצמות; שהשתחרר מן הבשר (כגון ציפורן שנתקעה בבשר) |
very thin; released from the meat (such as a nail stuck in the meat) |
|
unya dezenkarnada |
ציפורן הרגל שנתקעה בבשר ושוחררה |
|
dezeo m. |
רצון, חפץ, חשק, תשוקה, שאיפה, התאוות; הדבר הנחשק; איחול |
desire, lust, aspiration; the coveted thing; best wishes |
|
dezeo de alkavo |
רצון אחרון (של שכיב מרע) |
|
dezeo de prenyada/de parida |
משאלות/חשק של יולדת - משאלה דוחקת; התאוות לדבר מה יוצא דופן |
|
no lo tengo en dezeos! |
בגסות: מה לי ולו? הוא ממש יחסר לי! |
|
por dezeo de |
כדי לספק צורך שנבצר להגשימו |
|
tener por dezeo |
לאחל מעומק לב |
|
tengo dezeo de.. |
מתחשק לי ... |
|
dezeozo adj. & m. |
רוצה, חומד, חושק, משתוקק, מתאווה, נכסף; אביון |
wants, covetes, desires, longs for, lusts for; pauper |
|
dezeozo de komer bokado dulse |
מבקש להמתיק את חייו |
|
dezesperado adj. |
מיואש, נואש; אנוש |
desperate; mortal |
|
situasión dezesperada |
מצב נואש |
|
dezesperarse v. refl. |
התייאש |
to give up, to despair |
|
no te dezesperes |
אל תאמר נואש |
|
dezgalgado adj. |
משתוקק; תאוותן |
yearns, crave; lustful |
|
bever komo el dezgalgado |
לשתות מתוך בולמוס |
|
dezir v. |
אמר, הגיד, ניסח, הביע, ביטא (בכתב או בעל פה), דיקלם, פקד; היטיב עם |
to say, to formulate, to express (in writing or orally), to recite, to command; To do good with |
|
a dezir no es |
אם אתם מגזימים הרי מותר גם לי להגיד |
|
a ti dítelo |
'קשוט עצמך תחילה'' |
|
ay dizientes |
יש אומרים |
|
de dezirlo a pasarlo/de boka se dize |
יש הבדל בין דיבור על סבל לבין הסבל עצמו |
|
dezir a uno mil negras |
לומר למישהו את הדברים הבלתי נעימים ביותר |
|
dezir amén |
להשלים מניין |
|
dezir berahá |
לברך, להשמיע ברכה |
|
dezir enriva de uno/ dezir mal de uno |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
dezir entre si/ dezirse de si para si |
לחשוב, לשקול בינו לבין עצמו |
|
dezir la liksión |
לשנן את השיעור |
|
dezir la tefilá |
להתפלל |
|
dezir las del perro |
לנבל את הפה |
|
dezir lo ke viene a la boka |
לומר כל מה שעולה על הדעת |
|
dezir lo suyo i lo de la djente |
ללכת רכיל |
|
dezir tefilá (ebr.) |
להתפלל שחרית |
|
dezir un ''no'' de aki asta aya |
לסרב בנחרצות, לאו באל''ף רבתי |
|
dicho i echo/ lo disho i lo izo |
'אמר ועשה'' |
|
dicho ke se tope |
לומר דבר לא מקובל כדי שאח''כ אפשר יהיה לומר ''אמרתי'' |
|
digamos ke |
נאמר ש-, נגיד ש- |
|
disho me disho |
רכילות, להג, פטפוט |
|
dize ke/ komo akel ke dize |
'לאמור:'', ''אני מצטט:'' |
|
dizir i azer |
אומר ועושה |
|
entre dezir i azer ay un mundo |
בין הדיבור למעשה רובצת תהום |
|
es dicho ke |
נאמר/כתוב ש-, יש פקודה /צו/הוראה |
|
es kolay de dezir |
קל לומר ... |
|
es komo ke disheras |
זה כאילו אמרת |
|
esto dize i buraka |
עומד בתוקף על כך שיקבל כל מה שהוא דורש |
|
ke diga! |
שיגיד הוא אם אינני דובר אמת! |
|
ke dizes? |
מה נשמע? |
|
ke se disho? |
מה חדש? |
|
ken le dize ke/va dile ke |
מי יעז להעמיד אותו על טעותו? |
|
kere dezir/es dezir |
זאת אומרת, רוצה לומר, כלומר |
|
komo dezir |
כאילו; כמו למשל |
|
komo si dishera azlo |
עשו זאת עוד לפני שביקשנו |
|
le dize/no le dize |
מוצא חן בעיניו/לא מוצא חן בעיניו; מתאים/לא מתאים לו; נוח/לא נוח לו |
|
lo dicho es dicho |
מה שאמרו אמרו |
|
lo ke dize oy amanyana lo eniega |
את שאמר היום יכחיש מחר |
|
lo ke dirán la djente! |
מה יאמרו הבריות?! |
|
no ay loke dezir |
אין מה לומר |
|
no dezir uno por dos/una koza por otra |
להגיד את הדברים כמות שהם, בלי להסתיר או לטשטש |
|
no digas de este pozo no bevo agua |
אל תתחייב להמנע ממשהו |
|
no dize una koza kon otra |
הדברים אינם עולים בקנה אחד |
|
no dize: aki estó |
אינו בא על סיפוקו אף פעם |
|
no me dize bever |
השתיה מזיקה לי; אינני סובל לשתות |
|
no es dicho ke |
אפשר לעשות גם אחרת |
|
no keda ke dezir/ no ay mas ke dezir |
אין מה להוסיף, הכל מושלם |
|
no kon dezirlo solo |
לא די לומר, יש לתת דוגמא אישית |
|
no me agas dezir |
אל תכריח אותי לומר דברים שנצטער עליהם אחר כך |
|
no me se dize |
אינני מעז לומר זאת, אני חושש לומר זאת |
|
no se dize |
'אין מדברים על כך'', שומרים זאת בסוד |
|
no se kere dicho |
אין צורך לומר; ברור מראש |
|
no se kere dicho/ no se kere ni dicho |
אין צורך להוסיף, אדרבא |
|
no te lo mando a dezir |
אינך צריך לומר זאת, זה מובן מאליו; אומר לך זאת בכנות גם אם אין הדבר נעים לאזניך |
|
no uvo ke dezir |
בקושי דברנו והדבר כבר התבצע |
|
por ansi dezir |
כמו שאומרים |
|
por dezir la koza disho otra |
אמר דבר אחד והתכוון לדבר אחר |
|
por ke se diga |
שיאמר, כדי שיאמרו, כאילו |
|
porke no se diga |
כדי שלא ידברו אחר כך אני עושה מעל הנדרש |
|
se disho duro s'enduró |
הוא עקשן המתבצר בעמדתו |
|
se dize? |
מובן מאליו, אין צורך לומר |
|
se kere dicho |
בהחלט, כמובן |
|
se las disho |
אמר לו את כל האמת בפנים |
|
sea dicho |
בוא נאמר .. |
|
si se disho |
זה בדיוק מה שצריך |
|
téntelo por dicho |
אמרתי ולא אחזור על כך |
|
te digo una |
אני אומר לך |
|
te dishos i me dishos |
רכילות, תככים |
|
tener ke dezir |
יש על מה להתלונן |
|
un dezir es |
רק אמרנו וכבר התבצע; אלה דברים שנאמרו בלי לחשוב |
|
ya me lo disho Mushiko de Djoyú |
ספר לסבתא! |
|
ya se disho |
אין מה לעשות, הדבר נגזר ויש לקבלו |
|
ya 'sta dicho! |
כבר שמענו! עד כאן! |
|
ken dize de no, dize i de si! |
הפה שאסר הוא הפה שהתיר |
|
ke kijo dezir? |
מה כוונתו? |
|
te diré |
תן לי לומר לך ש- |
|
dizen ke/se dize ke |
אומרים ש-, יש שמועות ש- |
|
ke ke te diga |
מה אגיד לך ..., אינני יודע מה לומר לך |
|
no viene a dezir/no son kozas ke se dizen |
זה לא מסוג הדברים שמשמיעים בקול |
|
dize: aki esto |
אף פעם לא די לו - מבקש תמיד עוד |
|
no es dicho para ti |
אינך מצוּוה על כך |
|
ken se lo tenia ke dezir |
אבוי! מי היה מעלה על דעתו שכך יקרה! |
|
dile ke |
תגיד לו ש- (בלשון ילדים, כלפי מי שנמצאים ברוגז איתו) |
|
es verguensa de dezir ke |
בושה לומר ש- |
|
por no dezir mas |
שלא לומר יותר מכך |
|
por no dezir mentiras |
על מנת לא להגזים |
|
no te lo desho dezir |
בשום פנים איני מרשה לך לדבר כך! |
|
no es por dezir |
זו האמת - אינני אומר זאת רק לשם דיבור |
|
desha dezir al mundo/a la djente/desha dezir |
תן להם שידברו - אל תיקח ללב! |
|
por no tener ke dezir |
באין דבר לומר אומרים שטויות |
|
komo se dize? .. |
איך אומרים ?... (כאשר חסרה מילה בשטף הדיבור) |
|
se disho luvia? es a chorros! |
לא סתם גשם - גשם זלעפות! |
|
se las dizen/no se las dizen |
מסתדרים/אינם מסתדרים ביניהם |
|
dezirse v. refl. |
נאמר, אמר לעצמו |
to be said, to say to oneself |
|
de boka se dize |
קל לומר! |
|
mi dishi entre mi |
אמרתי ביני לביני |
|
dezirselas a uno/dezirselas una por una |
לומר לו כל מה שחושבים עליו בפרצוף |
|
dezmarahado adj. |
חסר ערך; בזוי; ארור |
worthless; despicable; accursed |
|
desha este dezmarahado de echo |
עזוב את העסק הארור הזה |
|
dezmayado adj. |
מעולף, עולפה, תשוש, חיוור, חסר ברק, שאיבד רעננותו |
fainting, exhausted, pale, lacking in shine, who had lost his freshness |
|
kolor dezmayada |
גון חיוור (בד וכו') |
|
dezmayado de amor |
חולה אהבה |
|
dezmayarse v. refl. |
התעלף, איבד את הכרתו, נחלש; נכסף בלהט |
to faint, to lose consciousness, to be weakened; to long with passion |
|
dezmayandose están por ti |
'מתעלפים בעבורך'' - נאמר באירוניה על מי שאין מתעניינים בגורלו |
|
ya me desmayí |
'אני מתעלף!'' |
|
dezmayo m. |
התעלפות, עילפון |
fainting |
|
estar kon dezmayos |
לסבול מחולשה, אובדן הכרה זמני |
|
tomar el dezmayo |
התעלף, איבד אתההכרה |
|
dezmazalado (ebr.) adj. |
חסר מזל, ביש גדא, אומלל, מסכן |
unlucky, miserable |
|
lo ke aga el desmazalado (ebr.)? |
מה יעשה הביש גדא/הארור? |
|
ugursuz (t.) desmazalado (ebr.) |
(וולגרי:) ארור בן ארור! |
|
dezmenguado adj. |
מופחת, מוקטן |
reduced |
|
kresidos i no dezmenguados |
איחול: היו גדולים ואל תמעיטו |
|
dezmeoyarse v. refl. |
התנהג כמשוגע/ כמי שאיבד את ראשו |
act like crazy/like someone who lost his head |
|
ya se kedo desmeoyando |
יצא מדעתו, איזה שטויות הוא מדבר! |
|
dezmichado adj. |
מסכן |
poor |
|
dezmichado! |
מסכן! |
|
el dezmichadiko no se save konyorar |
המסכן אינו מתלונן (התינוק) |
|
dezmigajado adj. |
מפורר |
crumbled |
|
el kezo está desmigajado |
הגבינה נעשתה כולה פרורים |
|
dezmigajarse v. refl. |
התפורר |
to be crumbed |
|
el piksemet se dezmigajó |
הפכסם/הצנים התפורר לפרורים |
|
dezmodratina cf. dezmodradez |
|
|
|
ke dezmodratina es esto! |
איזה מין דברים מוזרים נעשים פה! |
|
dezmolar v. |
השחיז |
to sharpen |
|
dezmolar los dientes |
השחיז שניו כלפי מישהו |
|
dezraigar v. |
עקר מהשורש, שירש |
to uproot |
|
dezraigar un uzo |
לעקור/לבטל מנהג |
|
dezraigar una mania |
לעקור הרגל רע |
|
dezuzo m. |
גמילה, הפסקת נוהג; התיישנות, אי שימוש, יציאה מכלל שימוש |
weaning, cessation of practice; obsolescence, non-use, discontinuation of use |
|
kayó en dezuzo |
יצא מכלל שימוש |
|
día m. |
יום, יממה |
day |
|
a revés los buenos días |
ההפך מברוך הבא - נאמר כאשר מתקבלים בצורה עויינת |
|
a su día |
ביום שנקבע מראש |
|
a su día bueno |
הארוע יהיה בזמן שנקבע בשעה טובה ומוצלחת |
|
al amaneser del día |
עם עלות השחר |
|
al bel medio día |
בעיצומו של יום - לעיני כל, בפרהסיה |
|
al día de oy |
בזמננו, בחיינו |
|
al día diado |
ביום היָעוּד, שנקבע מראש |
|
al otro día |
למחרת, יום המחרת |
|
antes unos kuantos días |
לפני ימים אחדים |
|
azer el día |
לעשות אזכרה ביום השבוע/חודש/שנה לפטירה |
|
bivir día kon día |
להתקיים מיום ליום(בקושי) |
|
buenos días! |
שלום! בוקר טוב! |
|
de (en) día en día |
מיום ליום, מדי יום |
|
de día i de noche |
יום ולילה, בלי הפסק |
|
de días aki |
מאז ימים רבים |
|
dezear el día negro de ayer |
להתגעגע אל הימים הקשים בעבר, מפני שההווה גרוע יותר |
|
día bueno no le da |
לא נותן לו לחיות, מציק לו בלי הרף |
|
día de kadaldía/kada día |
יום יום,מדי יום ביומו |
|
día de kolada |
יום הכביסה |
|
día de lunes |
ביום שני |
|
día de rozas i flores |
'ימי פרחים וורדים'' - יום יפה |
|
día de un anyo |
'יום כשנה'' - יום שאינו נגמר |
|
día de sefer (ebr.) |
יום קריאת התורה בביהכ''נ - נאמר כי בימים אלה היד רופפת |
|
día de vijita |
יום המוקדש לביקורים משפחתיים |
|
día en día kaza María |
'מיום ליום מתחתנת מריאה'' - נאמר כאשר דבר מה נדחה ללא הרף |
|
día kada día/kada día k'el Dio da/kada día k'amanese |
יום יום |
|
día por día |
מדי יום ביומו |
|
día va, día viene |
יום הולך ויום בא - הימים חולפים ואנו עדיין מחכים |
|
días apenados |
ימי פורענות (מחלות ואסונות) |
|
días asenyalados |
ימים נועדים לפורענות - ימי ספירת העומר ובין המצרים |
|
echar días/echar de día en día |
לדחות ליום אחר כדי להרוויח זמן |
|
el día bueno a la tripa |
נצל את ההזדמנות הנקרית על דרכך |
|
el día del din (ebr.) |
יום הדין |
|
el día del mez/anyo |
יום השנה/החודש לפטירתו של מישהו |
|
el día del peshe |
יום הדג - היום השמיני לחופה שנערכת בו סעודת דגים (למזל טוב) |
|
el día del presiado |
יום שומת הנדוניה |
|
el día grande |
'היום הגדול'' - היום בו אמור להתקיים ארוע מכריע בחיים |
|
el dia de oy vaya i no venga |
שיכלה כבר היום - שלא יחזור היום הרע הזה |
|
el Dio ke mos de días para ver maraviyas! |
שאלוהים יאריך ימינו!; שנראה נפלאות ממך! |
|
en ke días venimos! |
'לאיזה ימים הגענו!'' - ביטוי לאומללות |
|
en mis días |
בימַי |
|
en muestros días |
בימינו, בזמן הזה |
|
en un día adientro |
בתוך יום אחד |
|
entrado en día/en los días |
בא בימים |
|
ir ande ay el buen día |
אופורטוניזם, ללכת אחרי המנצח/מצליח; ללכת למקום ששרויה בו שמחה |
|
kada día aze boda |
'כל יום בשבילו חתונה'' - עושה חיים כל יום |
|
kada koza a su día |
כל דבר בשעתו - בזמן הראוי לו |
|
komo de día a de noche |
כמו ההבדלשבין יום ללילה - הבדל עצום |
|
kontar los días |
לספור את הימים - להמתין בקוצר רוח |
|
kurtos son los días |
הימים קצרים - אין לנו הרבה זמן לעשות את הדבר |
|
no está un día kon otro |
משתנה לפי היום - אין בו קביעות, מצב רוחו/ אופיו/בריאותו אינו יציב |
|
no le disho el día |
היום הזה לא האיר לו את פניו - המזל היה נגדו |
|
no son días de.. |
אין זה זמן טוב לחגוג/להכנס להוצאות |
|
oy día/oy en día |
היום, כיום |
|
pagar a su día |
לפרוע את החוב בזמן |
|
para ke días estaremos guadrados |
מי יודע איזה צרות צופן לנו העתיד |
|
pasar/tapar el día |
לעבור את היום - לשלם את חובות היום/לסיים את עבודת היום; לעבור יום בלי צרות/בצורה נעימה |
|
pensar al día de manyana |
לחשוב על יום מחר - לנהוג זהירות |
|
se keren los días kon los días |
יש לתת לזמן לעבור עד שתגיע השעה הראויה |
|
tal día ke mos amaneska |
שנזכה לראות בהפציע היום הזה - איחול להתגשמות דבר שקשה לראותו מתממש |
|
todos los días son del Dio |
'כל הימים הם של אלוהים'' - שום יום אינו מועד מראש לפורענות |
|
un día kon otro |
בין יום זה ליום זה - בממוצע לאורך ימים |
|
un día si un día no/un día i un día |
יום כן יום לא |
|
venir por días |
להגיע לתקופה בת ימים אחדים |
|
ya es medio día |
אנחנו באיחור ניכר |
|
ya le vino el día |
הגיע יומו (כדי לשאת בעונש) |
|
ya no kedaron días |
כלו כבר הימים - הגיע היום הקובע |
|
ke no ayege a ver tal día! |
שלא יזכה לראות בהתגשמות הרעה שהוא מאחל לי! |
|
asperar días buenos |
בתקווה לימים טובים יותר - שהמצב ישתפר |
|
guevo/leche/yogur del día |
מוצרים טריים (מהיום) |
|
un buen día |
יום בהיר אחד ... |
|
ya es de dia/ya se izo de día |
כבר החל היום - הגיעה השעה לעבוד! |
|
alevantarse a medio día |
לצאת מן המיטה בשעה מאוד מאוחרת |
|
Diana f. |
נוגה, ונוס, איילת השחר |
Venus |
|
la estreya Diana |
כוכב השחר |
|
diavlo m. |
שטן, שד, מזיק; אדם ערום/פיקח חסר מצפון |
devil, demon, harmful; an unscrupulous smart man |
|
aremátalo kon siete pares de diavlos |
שילך לכל השדים והרוחות |
|
azer el diavlo en kuatro |
לחולל מאמץ על אנושי כדי להשיג את המטרה |
|
dar todo al diavlo |
לשלוח הכל לעזאזל- לנטוש את הכל משום שנמאס |
|
el diavlo lo porte! |
שילך לעזאזל, שיקח אותו השד! |
|
es muy diavlo |
הוא ערמומי |
|
ke diavlo?! |
איזה עסק ביש! |
|
kostar un diavlo i medio |
מחירו גבוה בלי שיעור |
|
dibur (ebr.) m. |
התחייבות |
commitmen, undertaking |
|
dar dibur (ebr.) |
להבטיח, להתחייב |
|
dibur (ebr.) uno |
אחת אמרתי – אעמוד במלה שלי בלי לחזור בי |
|
dibur de merkader |
מילה של סוחר - הבטחה שיש לסמוך עליה |
|
kurtos diburim (ebr.) |
נדבר ישירות בלי ללכת סחור סחור |
|
tener/mantener dibur (ebr.) |
לעמוד בהתחייבות, לקיים את ההבטחה |
|
dicha (1) f. |
ניב, אימרה, ביטוי, אמירה; פקודה; מידע |
utterance, phrase; command; information |
|
azer su dicha |
למלא את הפקודה |
|
dichas negras |
גידופים |
|
dichas de mi boka i avlas de mi korasón! |
מה שאני אומר לך נובע מן הלב! |
|
djuntar la echa a la dicha |
לצרף מעשה לאמירה, אומר ועושה |
|
por dicha del mestro |
לפי פקודת הפטרון/בוס |
|
se disheron mil dichas |
החליפו ביניהם מלים קשות |
|
según la dicha de fulano |
לפי דבריו של פלוני |
|
dicha (2) f. |
מזל, אושר, גורל |
luck, happiness, destiny |
|
ke negra tuvimos la dicha |
למזלנו הרע, מה רע גורלנו |
|
por dicha |
למרבה המזל |
|
le disho la dicha |
הגורל האיר פניו אליו |
|
dicho m. |
מאמר, אמירה, דו''ח; צו, פקודה |
article, statement, report; order, ordinance |
|
los dichos de la djente |
שמועות המהלכות בין הבריות |
|
por dicho de la Ley/de muestros savios |
לפי הנאמר בתורה/כדברי חז''ל |
|
didiez m. |
מטבע תורכי ישן, פרוטה, דבר מה דל ערך |
an old Turkish currency, a penny, something of little value |
|
mirar al didiez |
להסתכל על הפרוטה,לנהוג בחסכנות יתירה |
|
no vale un didiez |
אינו שווה פרוטה |
|
dientadura f. |
מערכת שיניים, סידור השיניים בתוך הפה |
dental system, arrangement of teeth inside the mouth |
|
dientadura postiza/falsa/echa de mano f. |
שיניים תותבות |
|
diente m. |
שן |
tooth |
|
amostrar dientes/los dientes |
לחשוף שיניים - לגלות רוע, להיות נכון לתקיפה |
|
armado asta los dientes |
חמוש מכף רגל עד ראש |
|
azerse dietes/los dientes |
לצחצח את השיניים |
|
dar diente |
לאכול בתיאבון ניכר |
|
darse diente kon diente |
נקישת שיניים מקור/פחד וכו' |
|
darse el diente en la kara |
לעשות משגה, להכשל במעשה |
|
diente de ajo |
שן שום |
|
diente de leche |
שן חלב |
|
dientes de marfil |
שנהבים |
|
dientes echos de mano |
שיניים תותבות |
|
dientes kolmíos |
ניבים |
|
el diente/la muela del sehel (ebr.) |
שן בינה |
|
eskarva dientes |
קיסם שיניים |
|
eskrushir dientes |
לחרוק שינים (מכעס) |
|
la kriatura kitó dientes |
צמחו לילד שניים ראשונות |
|
le salieron los dientes par'ahuera |
שניו בולטות החוצה מרוב רזון |
|
los dientes de la sierra/del peine/del pirón |
שיני משור/מסרק/מזלג |
|
meter el diente d'oro |
'לשים את שן הזהב'' - נאמר על ילד פעלתני כאשר הוא משתתק ונינוח |
|
se aboltan los dientes, duelen los dientes |
מתהפכות/כואבות השניים - המחיר גבוה מאוד, מעל לאמצעיי |
|
skrushir los dientes |
לחרוק שיניים |
|
traer/travar kon los dientes |
להשיג משהו בשיניים - באמצעים עילאיים |
|
ya le kresio el diente/la muela del sehel (ebre.) |
כבר צמחו לו שיני בינה - התחיל לנהוג בשכל |
|
dientes falsos |
שיניים תותבות |
|
kreser dientes |
להצמיח שיניים (ילד) |
|
kaer dientes |
נשרו השיניים |
|
arrankar dientes |
לעקור שיניים |
|
diez/dies num. |
עשר, עשרה |
ten |
|
diez mil |
עשרת אלפים, רבבה |
|
los diez mandamientos de la ley |
עשרת הדברות |
|
diezén/diezeno/diezemo adj. |
עשירי |
tenth |
|
el diezén de la sira |
העשירי בתור |
|
difeza f. |
הגנה, התגוננות |
defense |
|
tomar la difeza de uno |
לגונן על מישהו |
|
difikultad f. |
קושי, מכשול, שיבוש |
difficulty, obstacle, disruption |
|
azer difikultades |
להערים קשיים |
|
dikat (t.) m. |
תשומת לב, שקידה |
attention, diligence |
|
azer dikat (t.) |
לשים לב, לפעול מתוך תשומת לב |
|
echarás dikat (t.) a lo ke te dirán |
שים לב למה שאומרים לך |
|
estar al dikat (t.) |
להיות על המשמר, להשגיח |
|
dikduk (ebr.) m. |
דקדוק; חיפוש, ניתוח |
grammar; search, analysis |
|
azer/bushkar dikduk (ebr.) |
להכנס לדקדוקי עניות, לסבך את הדברים |
|
diktar v. |
הכתיב, ציווה, פקד |
to dictate, to command |
|
diktar las kondisiones |
להכתיב את התנאים |
|
dilintodo adv. |
לגמרי |
completely |
|
dilintodo no |
לגמרי לא |
|
dimión (ebr.) m. |
דמיון; רמז עמום; חשד חשד קל |
imagination; a vague hint; suspicion, slight suspicion |
|
se l'entró/se le metió dimión (ebr.) |
נכנס בליבו חשד |
|
dimisión f. |
התפטרות |
resignation |
|
dar la dimisión |
להתפטר |
|
din (ebr.) m. |
דין, חוק, צדק; פסק דין; משפט, דין תורה |
law, justice; Judgment; Torah Law |
|
azer din (ebr.) |
ליצור תקדים משפטי |
|
azer el din (ebr.) |
לעשות דין, לענוש |
|
azer el din a uno (ebr.) |
לנזוף קשות במישהו |
|
din (ebr.) i man no tiene |
נאמר על אדם ללא מעצורים |
|
din de hésed (ebr.) |
דין חסד |
|
din Torá (ebr.) |
דין תורה; פסק דין כהלכתו |
|
din veheshbón (ebr.) |
הנהלת חשבונות |
|
dinim (ebr.) |
דינים |
|
el din (ebr.)es kom'a ti |
הצדק אתך |
|
el din (ebr.) no es de |
'לא נאמר'', הדין אינו ש |
|
estar al din (ebr.) |
לנהוג לפי החוקים;לפעול בצורה מתוקנת |
|
ganar/pedrer el din (ebr.) |
לזכות/להפסיד במשפט |
|
ir/salir/yamar/travar a din (ebr.) |
להביא לדין |
|
konoser los dinim (ebr.) |
להכיר את הדינים |
|
kortar/kitar din (ebr.) |
לגזור דין, לשפוט |
|
la ora/el día del din (ebr.) |
'יום הדין'' - רגע ההכרעה |
|
los dinim (ebr.) m. pl. |
החוקים |
|
por din derecho (ebr.) |
לפי החוק והסדר, בצורה מאוזנת וצודקת |
|
según el din (ebr.) |
לפי החוק, כמו שצריך |
|
tener el din kon/por si (ebr.) |
שהחוק עומד לצידו |
|
tener/no tener din (ebr.) a una koza |
בעל/חסר זכות למשהו |
|
dinar m. |
דינר |
dinar |
|
no se merka ni kon dinares de oro |
אין לקנותו, גם לא בדינרי זהב – דבר נדיר שקשה להשיגו, אדם שהשתתפותו לא תסולא בפז |
|
dinch (t.) adj. |
חסון, קשיח, נוקשה, צפיד |
well built, rigid |
|
detenerse dich (t.) |
לעמוד זקוף, בלי להתכופף |
|
mashala, está dinch! (t.) |
בלי עין רעה! הוא חסון |
|
dinero m. |
כסף, מטבע; הון |
money, currency; fortune |
|
a poder de dinero |
בקושי רב, בהקרבה של אמצעים רבים |
|
dingún adj. |
אף (אחד) |
no(body) |
|
en dingun modo |
בשום אופן |
|
dinguno pron. ind. |
אף אחד |
nobody |
|
dinguno no aspere de dinguno |
איש לנפשו |
|
dinguno no fuye de la miel |
אין מי שיימלט מן הדבש (פיתוי) |
|
sin dinguno de korasón |
בלי קרוב ומודע |
|
dinyidad/dinyitá f. |
כבוד, גדולה, מעלה, כבוד עצמי, הדרת כבוד; הגינות; משרה שלכבוד |
respect, greatness, sef-respect; fairness; a position of honor |
|
la dinyidad del rey |
כבוד מלכים |
|
la dinyidad lo rekere |
הכבוד מחייב |
|
dinyo adj. |
ראוי, נאות, נכבד; מאופק, רציני |
worthy, proper, honorable; restrained, serious |
|
ser dinyo de alavasiones |
ראוי לכל שבח |
|
amostrarse/tenerse dinyo |
לנהוג בכבוד מבלי להשפיל עצמו, לנהוג באיפוק |
|
dinyo de menospresio |
ראוי לגינוי |
|
dinyo de muerte |
ראוי לדין מוות |
|
no es dinyo de mi |
לא לפי כבודי (לעשות זאת) |
|
Dio m. |
אלוהים, אל; דבר מה אהוב מאוד ונערץ |
God; something very beloved and revered |
|
a Dio santo! |
אל אלוהים! |
|
afeado del Dio i de la djente |
מוקע בידי אדם ובידי שמים |
|
apegado kon el Dio |
דבק באלוהים |
|
dar grasias al Dio |
הודה לאל |
|
dar loores al Dio v. |
נתן שבח לאל, הילל את אלוהים |
|
del Dio baruh hu (ebr.) |
דבר מעולה, יוצא מן הכלל, מתנת אלוהים |
|
del Dio ke lo tope! |
שאלוהים יענישהו על עוולותיו! |
|
diense el Dio |
בעזרת השם |
|
echar arzoal al Dio |
לנסות להגיע אל אדם חשוב שקשה להשיגו |
|
el Dio aharva kon una mano i afalaga kon la otra |
אלוהים מכה ומעלה ארוכה |
|
el Dio en primero |
נאמר מתוך צניעות: אני יודע/מסוגל לעשות זאת, אך רק ברצות אלוהים |
|
el Dio guadre si empesó a avlar |
אם התחיל לדבר, שאלוהים ישמרנו מפטפוטו - הוא מדבר ללא הפסק |
|
el Dio i mi alma lo saven/solo un Dio lo save |
רק אלוהים ואנוכי יודעים עד כמה אני סובל/עייף/ .. |
|
el Dio i todo el mundo lo saven |
ידוע לכל ומפורסם |
|
el Dio ke aga! |
מי יתן שיתקיים הדבר, לו יהי! |
|
el Dio ke diga ya abasta |
'שאלוהים ישים לכך קץ'' (בעקבות סדרת פורענויות) |
|
el Dio ke lo aga shastre/vino/guerta |
רק נס יוכל להפוך את הלא יוצלח הזה לחייט/את הנוזל הזה ליין/את הפינה המוזנחת הזו לגן |
|
el Dio ke lo mate a un tal pranso/paseo/ermano |
נאמר על דבר מה דוחה:''שאלוהים יהרוג אותו'' |
|
el Dio ke meta su mano |
שאלוהים יהי בעזרנו |
|
el Dio ke mos de zahú (ebr.) |
שיזכנו אלוהים ל- |
|
el Dio ke te de salud i anyos de vida |
דברי תודה: אלוהים יעניק לך בריאות ואורך ימים |
|
el Dio lo sheshereó/le tomó la kavesa |
אלוהים בלבל את דעתו, נטל את שכלו/ אלוהים הכשיל את מזימתו |
|
el Dio ke de! |
יהי רצון!, לו יהי כן |
|
el Dio save las enkuviertas |
רק אלוהים יודע את הנסתרות |
|
el Dio save lo ke aze |
אלוהים יודע מה שהוא עושה - נאמר כאשר ההתרחשויות סותרות את המזימות נגדנו |
|
el Dio save si.. |
ספק אם ..; אלוהים עדי ש- |
|
el Dio será guadrador/mamparador |
שאלוהים יהיה בעזרנו וישמרנו מכל רע |
|
el Dio tenga tu kargo |
שאלוהים ימלא את כל מחסורך |
|
ermano del Dio |
'אחי האלוהים'' – פניה אוהדת אל הזולת |
|
es de el par'al Dio |
הוא אדם טוב, ישר, אין בלבו מחשבות רעות |
|
huersa i salú ke l'envie/le mande el Dio |
באירוניה (לרברבן): שאלוהים יתן לו כוח לבצע את מה שהוא מתיימר לעשות |
|
ir a la grasia del Dio/al Dio a la ventura |
לעשות משהו בלי תכנית, להשליך יהבו על אלוהים |
|
kada uno por si i el Dio por todos |
כל אחד לעצמו ואלוהים עוזר לכל – שכל אחד יעשה באופן עצמאי ואלוהים יהיה בעזרו |
|
komo el, Dio no tiene ke dar otro |
שאלוהים לא יביא לנו עוד כדוגמתו - נאמר בעקבות סערה/קור קיצוני/ארוע קשה ויוצא דופן |
|
la del Dio se aze |
נאמר בעקבות כשלון/סרוב - שאלוהים יתן לנו פיצוי |
|
le metió el Dio en korasón |
אלוהים נתן בליבו (לעשות דבר מה טוב) |
|
lo ke disho el Dio akeyo es! |
אומץ! יהיה אשר יהיה, נעשה זאת! |
|
lo ke el Dio emprezentó |
בשפע רב |
|
me lo demanda el Dio |
חובתי להגיד/לעשות |
|
meter las mientes/la feuzía en el Dio |
לשים מבטחו רק באלוהים |
|
morar a la ira del Dio |
לגור במקום שכוח אל |
|
nes (ebr.) del Dio |
יצאנו מזה בניסים |
|
no es del Dio |
אלוהים לא רצה – נאמר בהשלמה עם המצב |
|
no lo kere el Dio |
הדבר אינו צודק, עומד בניגוד לכללי המוסר |
|
no lo vijitó el Dio |
'אלוהים לא ביקר אותו'' - תם ושוטה |
|
no mos traiga el Dio! |
חס ושלום, חס וחלילה, אלוהים ישמור! |
|
par'al Dio no no ay |
אין דבר העומד בפני אלוהים, הוא כל יכול |
|
para el Dio se dize |
הדבר נראה לא יאמן - אבל ברצות אלוהים יתכן |
|
por kavod (ebr.) del Dio |
למען השם (עשה זאת/שים לב..) |
|
reveyar en el Dio |
למרוד באלוהים, לחלל את מצוות התורה |
|
sekretos del Dio |
'נפלאות השם'' - נאמר בעקבות דבר טוב שהתרחש באופן בלתי צפוי |
|
si es del Dio! |
הדבר יצליח! |
|
si krees en el Dio fiateló |
אם יש אמונה בלבך, הקשב לי וקבל את דברי כמות שהם |
|
son echas, rodeos del Dio |
זוהי אצבע אלוהים (כנגד אויבינו) |
|
untado del Dio |
'משוח בידי אלוהים'' –אהוב ומוערך על ידי הכל |
|
vidas ke mos de el Dio/vidas de mano del Dio/el Dio ke mo lo de |
שאלוהים יזכנו לחיות עד אז |
|
El Dio |
האלוהים |
|
el Dio ke guadre! |
אלוהים ישמור! |
|
s'espanta/no s'espanta del Dio |
יש בו/אין בו יראת שמיים |
|
el Dio de muestros padres |
אלוהי אבותינו |
|
el Dio de las piadades |
אל חנון ורחום |
|
el Dio ke mos apiade!/mos apiade el Dio! |
אלוהים ירחם! אלוהים ירחמנו! |
|
el Dio me lo pedrone! |
שאלוהים ימחל לי! (כאשר משמיעים דבר גנאי על מישהו) |
|
solo un Dio lo save! |
רק אלוהים יודע! |
|
el Dio poderozo |
הכל יכול |
|
el Dio aze i dezaze |
אלוהים עושה ואלוהים מבטל |
|
el Dio aze milagros! |
אלוהים עושה ניסים! (נאמר למי ששרוי ביאוש) |
|
si kere el Dio/si el Dio kere |
ברצות אלוהים |
|
el Dio ke aga todo lo ke es bueno! |
שאלוהים יסובב הכל לטובה! |
|
el Dio lo guadre! |
אלוהים ישמרהו! |
|
el Dio ke lo aga por entero! |
שאלוהים ישלים זאת עד תום! (למשל, כשאדם מגלה סימני התאוששות ממחלה) |
|
el Dio será pagador/el Dio ke te page/de bueno ke te lo page el Dio/tu paga buena ternas del Dio/el Dio ke te page según fizistes kon mi! |
שאלוהים יגמלך על הטוב שגמלת עמי! |
|
el Dio ke mos mire kon ojos de piadad! |
אלוהים ירחמנו! |
|
el Dio no mos olvidará! |
אל יעזבנו אלוהים ואל ישכחנו! |
|
el Dio apiadará/el Dio es grande i piadozo! |
אלוהים ירחם! (נאמר כאשר שרויים באי ודאות) |
|
estar/meterse en manos del Dio/avrigarse debasho las alas del Dio |
למסור עצמו ביד השם/לחסות תחת כנפי השם (נאמר כאשר מישהו נכנס לתוך סכנה) |
|
ay un Dio en los Sielos! |
יש עין משגיחה מלמעלה! |
|
el Dio está kon mozotros! |
כי עמנו אל! |
|
el Dio ke te sienta, ke te oiga! |
שאלוהים ימלא משאלותיך! |
|
bendicho el Dio por lo ke mos topamos/bendicho el Dio syen mil vezes! |
ברוך השם!/תודה לאל! |
|
el Dio te de todo bueno i komplido/el Dio ke te de todo lo ke dezea tu korasón/el Dio ke te alarge las vidas! |
שאלוהים ימלא משאלות לבך לטובה!/שאלוהים יאריך ימיך!! |
|
el Dio lo guadró/el Dio lo kijo bien |
אלוהים שמר עליו/הצילו מצרה |
|
alavado sea el Dio/alavado sea el Dio i bendicho sea su nombre |
תהילות לאל עליון |
|
grasias al Dio! |
תודה לאל! |
|
es de bendezir al Dio! |
כאשר רואים דבר מה נאה: השבח לאל! |
|
asi no mos aprove el Dio! |
שאלוהים לא יעמידנו בנסיון! |
|
así te akontente el Dio! |
כה יתן לך האלוהים וכה יוסיף! |
|
así el Dio te de! |
לשון הפצרה של מבקש טובה: כה יתן לך האלוהים! |
|
el Dio ke mos guadre de todos los males! |
שאלוהים ישמור! |
|
el Dio ke lo ayude! |
שאלוהים יהיה בעזרו! |
|
el Dio tenga tu buen kuidado! |
שאלוהים יהיה בעזרך! |
|
a arrepentir ke no mos de el Dio! |
שלא נתחרט על מה שעשינו כעת! |
|
ke me mate el Dio si ... |
לשון שבועה: שאלוהים ימיתני אם ... |
|
por el Dio ke es uno! |
לשון שבועה: באלוהים! |
|
por este pan del Dio! |
לשון שבועה: באלוהים! |
|
de mi par'al Dio/de mi al Dio! |
לשון שבועה: באלוהים! |
|
el Dio ke lo aga guerta! |
שאלוהים יהפוך זאת לגן פורח! (כאשר נתקלים בפינה מוזנחת) |
|
el Dio guadre! |
אלוהים ישמור! |
|
el Dio no de/el Dio no mos de... |
שאלוהים ישמרנו מ... |
|
Santo Dio!/a Dio Santo!/a Dio Senyor del mundo! |
אלוהים אדירים! |
|
tiene a la para por Dio |
סוגד לממון |
|
dip (t.) m. |
תחתית, קרקעית, עומק, תהום |
bottom, depth, abyss |
|
derrokar del dip (t.) |
להרוס מן היסוד/עד היסוד |
|
echar al dip (t.) |
'ירד תהומה'' – המצב החמיר מאוד (מחלה, הרס) |
|
ir al dip (t.) |
לרדת לעומקו של דבר |
|
kaer al dip (t.) |
'ליפול תהומה'' - להדרדר (מחלה, הרס) |
|
kavakar del dip (t.) |
לעקור מן השורש |
|
se kere una bolsa sin dip (t.) |
זה כרוך בהוצאות אינסופיות |
|
tomar de dip (t.) i de kara |
לגעור, לנזוף ב- |
|
ver el dip (t.) de uno |
לנכוח וליטול חלק בחורבנו של מישהו |
|
dipla f. |
סלידה, טינה, תרעומת |
disgust, resentment, resentment |
|
tomar a uno en dipla |
לחוש סלידה ממישהו, לחוש טינה אל מישהו |
|
tomar a uno/a una koza en dipla |
להביא דבר/אדם לקו הישר |
|
diplom/diploma m. |
תעודה, דיפלומה |
certificate, diploma |
|
tomar/mereser diploma |
לזכות ב/להיות ראוי לדיפלומה - להגיע לשלמות במקצוע |
|
dira (bulg.) f. |
עקבות; חיפוש |
trail; search |
|
komo se va topar la dira (bulg.) |
מה יהיה בסופו של דבר? |
|
no se topa la dira (bulg.) |
אינך יכול להגיע אתו לעמק השווה |
|
dirdir (t.) m. |
פטפוט מעצבן |
annoying chatter |
|
estar dirdir (t.) |
לדבר בלי הפסקה באופן מעצבן |
|
dirdirear (t.) v. |
דימדם, השמיע דברי טירוף |
to utter mad words |
|
ya kedo dirdireando! |
אינו חדל לרגע לפטפט! |
|
direk (t.) m. |
עמוד, תורן, סמוכה, עמוד התווך |
pillar, mast, support |
|
direk (t.) de telefón |
עמוד טלפון |
|
es el direk (t.) de la kaza |
הוא הינו עמוד התווך של הבית - המפרנס הראשי |
|
meter direkes (t.) enriva del fuego |
לנעוץ את העמודים באש - ''לבנות על חול'' |
|
direkto adj. |
ישיר, ישר, בלתי אמצעי |
direct, straightforward, unmediated |
|
treno direkto |
רכבת ישירה |
|
diritido adj. |
מומס, נמס |
dissolved, melted |
|
es muy diritido |
מאוד ישנוני |
|
manteka diritida |
חמאה מותכת |
|
diritirse v. refl. |
נמס, התמוסס |
to be melted/disolved |
|
diritirse de ufke |
להנמס מצער |
|
ya me dirití de asperar |
'התייבשתי''מרוב המתנה |
|
dirito (it.) m. |
חוק, משפט, הזכות לבקש/לדרוש משהו ממישהו |
law, the right to ask/demand something from someone |
|
es mi dirito/derecho |
זו זכותי |
|
los diritos del ombre |
זכויות האדם |
|
no tienes dirito |
אין לך זכות |
|
disfilo m. |
תשוקה עזה; קוצר נשימה |
intense desire; shortness of breath |
|
por ke le pase el disfilo |
כדי שיעבור לו החשק |
|
dishí (t.) adj. |
נקבי |
feminine |
|
gato dishí (t.) |
חתול-נקבה |
|
disinko m. |
מטבע בעל ערך פחות |
a currency of lesser value |
|
kedó sin un disinko en el pecho |
נשאר בלי פרוטה בכיס |
|
un disinko no da por la djente |
לא מזיז לו מאף אחד, לא שם על אף אחד |
|
diskreto adj. |
שומר סוד, צנוע, שומר פיו, דיסקרטי |
modest, discreet |
|
una parte diskreta |
חלק מוצנע |
|
dispozar v. |
ערך, סידר, כונן; עמד לרשות; החזיק ברשותו |
to arrange, to establish; to be available; to hold in his possession |
|
dispozar sovre |
סמך על |
|
dispozisión f. |
הערכות, התכוננות; נכונות, רצון, התכוונות; הוראה |
preparation; willingness, desire, intention |
|
estó a su dispozisión |
אני עומד לפקודתו |
|
distrikto m. |
מחוז, פיקוד |
district |
|
distrikto sentral/del norte/del sud |
פיקוד מרכז/צפון/דרום |
|
disuyo adv. |
מעצמו |
by itself |
|
la puerta se avrió disuyo |
הדלת נפתחה מעצמה |
|
dizidero adj. |
שגור |
common, conventional |
|
palavra dizidera |
מילה שגורה |
|
djaba (t.) adj. |
חינם אין כסף |
free of charge |
|
todo está djaba (t.) |
הכל בזיל הזול |
|
dar la ropa djaba |
להציע את הסחורה כמעט בחינם |
|
djaba! (t.) interj! |
'נוותר על'' - נאמר כאשר מחליטים לוותר על משהו |
"We will give up" - said when we decide to give up |
|
azer djaba (t.) |
סלח, מחל, ויתר על העונש, לא לחוש תרעומת |
|
djaba paseo!/djaba ganar! |
נוותר על הטיול!/נוותר על הרווח! |
|
djam (t.) m. |
זכוכית, זגוגית |
glass |
|
romper djames (t.) |
'לנפץ זגוגיות'' - לחולל שערוריה |
|
pasar djames |
להרכיב זכוכיות על החלון |
|
djamay adv. |
לעולם לא, אף פעם (משמש רק בביטוי המופיע להלן) |
never (used only in the phrase below) |
|
kien negro nase djamay se enderecha |
מי שרע מטבעו לעולם לא יתיישר |
|
djamdje (t.) adv. |
אף אחד, בלי נפש חיה |
no one, without a living soul |
|
djamdje top oynar (t.) |
נטוש ושומם |
|
djan beindín (t.) adv. |
סגנון אלגנטי לחבישת התרבוש (בהטיה) |
elegant style for wearing the turban (tilted) |
|
meterse la fez a la djan beindín |
להיות משוחרר מכל דאגה |
|
djano! (t.) interj! |
יקירי! |
Darling! |
|
ayde djano! (t.) |
מה פתאום?! היתכן?! |
|
djarro m. |
כד, קנקן |
jug |
|
echar djarros d'agua yelada por enriva |
להעליב מישהו בציבור |
|
djaspe m. |
ישפה; שיש מנומר |
marble speckled |
|
azerlo djaspe |
הבריקו כיהלום |
|
djaver (t.) m. |
תכשיט, אבן יקרה; יקיר |
jewel, precious stone; darling |
|
echar djaveres (t.) al aire |
לזרות הונו |
|
es un djaver (t.) |
הוא אדם מושלם |
|
kitar/echar djaveres (t.) de la boka |
להוציא פנינים מפיו - לומר דברי חכמה |
|
djeb (t.) m. |
כיס; ארנק |
pocket; purse |
|
meter la mano al djeb (t.) de uno |
להכריח מישהו לתת כסף |
|
meter la mano al djeb (t.) |
לתת כסף |
|
tener a uno al djeb (t.) |
להיות בטוח בהשתתפותו/עזרתו של פלוני בעניין |
|
tener el djeb (t.) dado fierro |
להיות שרוי בלי כסף |
|
tokar al djeb (t.) |
לנסות לקבל כסף/הלוואה ממישהו |
|
djebashlik (t.) m. |
רווחה, אמצעים, שפע |
welfare, means, abundance |
|
tener djebashlik (t.) |
שיש לו די אמצעים |
|
djefá (t.) f. |
סירוב, מאון |
refusal |
|
azer djefá (t.) |
לסרב, למאן |
|
djedjel (t.) m. |
כבד; אבר כלשהו בגוף הסובל בעקבות מאמץ |
liver; any organ in the body that suffers as a result of exertion |
|
kitar el djedjel (t.) |
לגרום סבל גדול בעקבות עבודה קשה וממושכת |
|
djenem/djenné/djénneme/djendem (t.) m. |
גהינום, תופת |
hell |
|
al djenem budjaina! (t.) |
לך לעזאזל! |
|
al djenne ke se lo yeven! |
שילך לעזאזל |
|
al djenneme ke se vaya! |
שילך לעזאזל |
|
al genneme! |
לעזאזל! הסתלק לך! |
|
djente f. |
בריות, בני אדם; קרובים, משפחה רחבה |
human beings; relatives, extended family |
|
de ke djente es |
מאיזה משפחה הוא? |
|
deshar dezir a la djente |
לא לשים לב לביקורת הבריות, לתת להם לדבר |
|
dezir/eskudiyar/eskupir lo suyo i lo de la djente |
לגלות את סודותיו ואת סודותיהם של אחרים |
|
djente alta |
משפחה רמת יחש |
|
djente basha |
משפחה שפלת יחש |
|
djente de piron |
'האוכלים במזלג'' - ''שמנה וסלתה'', אליטה חברתית |
|
djente del otro mundo |
אנשים בעלי דעות והתנהגויות מפגרות ומיושנות |
|
djente menuda |
הטף |
|
djente negra |
אנשים שפלים/רעים |
|
es de djente/venir de djente |
הוא באממשפחה טובה |
|
es de mi djente |
הוא משלנו/בן משפחה |
|
estar a las bavas de la djente |
להיות תלוי בחסדי הבריות |
|
kaer en la boka de la djente |
להיותקרבן לרכילות (''ליפול בפי הבריות'') |
|
karrear djente |
להביא צופים, מאזינים |
|
kaver entre djente |
לדעת להתנהג בחברה |
|
kitar djentes del mundo |
להטריד את הבריות, לעצבן אותם |
|
la buena djente |
ערטילאים, שדים שוכני מטה |
|
la djente grande |
'הגדולים'' - העשירים, בעלי הכוח והתקיפים |
|
morirse/siklearse por la djente |
לדאוג לזולת במסירות נפש |
|
saver estar entre djente |
לדעת להתנהג בחברה |
|
se kere metido djente |
(באירוניה:) ''צריך מתווך כדי לשכנע אותו'' - מציעים לו הצעה טובה והוא אינו משתכנע |
|
se piedren djentes |
מרוב עניין שוכחים שהזמן חולף |
|
tener djente |
לארח אנשים |
|
yamar djente |
להזמין אנשים |
|
mi djente/tu djente |
בני משפחתי/משפחתך |
|
venir de djente |
להשתייך למשפחה טובה, להיות בן למשפחה טובה |
|
no ay djente/no se ve djente |
אין לראות נפש חיה |
|
ser bueno kon el Dio i bueno kon la djente |
להיות טוב עם אלוהים ועם הבריות |
|
la djente |
הבריות |
|
echar djente |
לסלק אנשים החוצה (כאשר המקום מלא) |
|
tener djente a komer |
יש אורחים בבית |
|
el Dio i la buena djente lo saven |
הכל יודעים |
|
djentío m. |
המון; לאום |
crowd; nation |
|
djentíos |
גויים, אומות העולם |
|
djereme/t (t.) m. |
קנס, הוצאה ללא תועלת |
fine; useless expense |
|
en palos en djeremét |
לא רק שספג מכות עוד היה עליו לשלם קנס; לגמול טוב עם הבריות ובתמורה לזכות לטרוניות |
|
djesto m. |
מחווה, ז'סטה |
gesture |
|
darse a entender kon djestos |
להבין בלי מלים, בתנועות |
|
djezá (t.) |
קנס |
fine |
|
echar djezá (t.) |
להטיל קנס |
|
djidió m. & adj. |
יהודי |
Jew, jewish |
|
a ken kere mal a mi djidió |
למשמע דבר אסון: שיפול על שונאי היהודים |
|
azer kon su djidió |
לעזור ליהודים נצרכים |
|
buen djidió! |
יהודי טוב! - פניה אל אדם בלשון חומרה ונזיפה |
|
de djidió a djidió |
בלי טקסים וחנחונים, באופן חופשי וידידותי |
|
kon djidios dientros |
תוכו טעים ביותר (על אוכל, ממולאים וכו') |
|
ni tu ni yo ni ijo de djidió |
לא לי לא לך ולא לשום אדם יהיה |
|
por un puntiko semos djidios |
הדבר הקטן (המוסרי) המבדיל בינינו היהודים לבין הגויים (ברית המילה) |
|
un djidió/un djidió d'en medio el mundo |
פלוני, יהודי מהשוק |
|
ya se izo un djidió |
גדל והגיע למצוות |
|
az plazer a tu djidio! |
עשה טובה לבן עמך/דתך! |
|
djidio djoya del Dio! |
יהודי בן לעם הנבחר! - נאמר באירוניה כאשר נופל אסון על יהודי |
|
el tani de djidyo guay del pan del otro día! |
השמר לך מפני המתחסדים! |
|
dedientro de una frandjola salio un djidio! |
מאיפה צץ לנו פתאום הטיפוס הזה?! |
|
un djidio bashiko |
אדם קטן קומה |
|
djidio en kaza ombre a la plasa |
היה יהודי בביתך ואדם בצאתך! |
|
no pueder ver a djidio |
אנטישמי, שאינו סובל יהודים |
|
djigaro m. |
סיגריה |
cigarette |
|
bever djigaro |
לעשן סיגריות |
|
djil (t.) m. |
פעמון קטן, מצילה; מצלתיים |
small bell; cymbals |
|
los djiles (t.) del pandero |
המצלתיים הקטנים שבתוף מרים; צלצלי אצבע; פעמון; מצילה ביתית |
|
djilá (t.) f. |
ברק, זוהר; חומר הברקה, משחת נעלים, לכה |
glow; polishing material, shoe polish, lacquer |
|
pasar djilá (t.) |
להבריק, לתת ברק |
|
djilvés (t.) f. pl. |
חן, קסם, מאמץ למצוא חן, כווני חן |
charm; an effort to find grace, grimaces of grace |
|
azer djilvés (t.) |
לעשות ''עיניים'', לעשות כווני-חן, להתחנחן |
|
djimbush (t.) m. |
בידור, התבדרות, שעשועים, תענוגות |
entertainment, amusements, pleasures |
|
azer djimbush (t.) |
לעשות חיים, להשתעשע |
|
ver djimbush (t.) |
ליהנות למראה ריב או סצינה שבה מלעיגים ועושים צחוק ממישהו |
|
djinoyos m. pl. |
ברכיים |
knees |
|
meter a uno de djinoyos |
להוריד מישהו על הברכיים - להכריחו להתחנן או להתנצל, להשפיל מישהו ולשלוט בו |
|
meterse de djinoyos |
לרדת על הברכיים - להתחנן |
|
djins (t.) m. |
אופי, טבע, מקור |
character, nature |
|
es de buen djins (t.) |
בעל אופי נוח |
|
djiradas f. pl. |
מאמצים ראוותניים כאילו עושים עבודה מפרכת |
showy efforts as if doing tedious work |
|
azer djiradas |
לעשות מאמצים ראותניים ולהתלונן באופן רעשני - ''לעשות רוח'' |
|
le kae djiradas |
'עושה רוח'' - עושה מחוות ראוותניות כדי שיחשבו שיש לו תפקיד חשוב ומשימה מכרעת |
|
djirar v. |
חג, סבב, הסתובב; סובב; הפעיל, ניהל; הסב (המחאה, שיק, שטר); קפץ בחבל |
to circle, to turn, to turn around; to revolve; to operate, to manage; to convert (check); rope jump |
|
djirar el mundo entero |
לסובב עולם, לטייל בכל העולם |
|
djirar la sangre |
הדם זורם (סובב) בתוךמחזור הדם |
|
k'estás djirando |
במה אתה מתעסק שם? |
|
ke djirar |
מה לעשות? איך להחלץ מן המצב? |
|
le djira el meoyo/no le djira el meoyo |
יש לו/אין לו דמיון, פיקחות וכושר המצאה |
|
no se ke djirar |
איני יודע מה לעשות, אני מהסס |
|
saver djirar un echo |
לדעת לנהל עסק |
|
djiriko m. |
תזוזה קלה של משהו מבלי להמישו ממקומו |
slight movement of something without moving it |
|
azer/dar un djiriko |
לעשות סיבוב קטן, לצאת לטיול קטן |
|
djiro (port.) m. |
סיבוב, תנועה סיבובית; טיול; מחזור כספים; הסבת המחאה/שטר |
rotation, rotational motion; a tour; cash flow; conversion of check |
|
dar un djiro |
לעשות סיבוב, לצאת לסיבוב |
|
djiro m. |
סיבוב, הקפה; מחזור כספים |
rotation, encircling; cash flow |
|
azer/dar un djiro |
לעשות סיבוב, לעשות טיול קטן, להתרחק ולחזור |
|
djivá (t.) f. |
הברקה, מירוק, צחצוח; גולת משחק מזכוכית או עופרת; כספית; כינוי לאדם תזזיתי |
polishing, brushing; a marble made of glass or lead; mercury; a nickname for a frenetic person |
|
dar djivá (t.) |
למרק, לתת ברק, לצחצח |
|
entero es una djiva |
כולו כספית - מתרוצץ בלי הרף, תזזיתי |
|
djivaika (t.) f. |
אגוז קטנטן; גולה קטנה |
tiny nut; a small marble |
|
djugar a las djivaikas (t.) |
לשחק בגולות |
|
djiyer (t.) m. |
כבד (אבר בגוף) |
liver |
|
se le comió/se le kemo el djiyer (t.) |
כבדו נאכל/נשרף (כתוצאה מאלכוהוליזם) |
|
djiz (t.) (1) m. |
גזע |
trunk |
|
djiz (t.) de djiz de perros |
מגזע שפל |
|
djiz (t.) (2) m. |
יציאה, הליכה, בריחה, |
exit, walk, escape |
|
azerse djiz (t.) |
לברוח, להסתלק |
|
djiz! (t.) |
הסתלק! העלם לך! |
|
djizgi (t.) m. |
קו |
line |
|
travar djizgis |
למתוח קווים |
|
djizlam (t.) m. |
בריחה, העלמות, התרחקות מהירה |
escape, quick move away |
|
azer djizlam (t.) |
להסתלק |
|
djoab (t.) m. |
יכולת לעמוד במשימה |
ability to meet the task |
|
azer djoab (t.) |
להשתרר על, לגרום לאנשים כעוסים לציית |
|
dar djoab (t.) |
לעמוד במשימה שהוטלה עליו, לתת תשובה |
|
Djohá m. |
דמות ידועה בפולקלור המזרחי; כינוי לאדם מרושל /לא חכם במיוחד |
a well-known figure in eastern folklore; a nickname for a particularly sloppy/unwise person |
|
Djohá Teptil |
דמות שוטה מן הפולקלור המזרחי |
|
Djohá ke no kave a la havrá |
בן אדם שמתבלבל ונבוך בחברת אנשים |
|
es un Djohá/ un Djohá i el dos |
הוא מסורבל, בלתי זריז ונלעג (בן זוגו של ג'וחה) |
|
fechas de Djohá |
פעולות מגוחכות מסורבלות |
|
las de Djohá |
שטויות הראויות לג'וחה |
|
ni Djohá en su ayuda |
שוטה גדול, שוטה גדול אפילו מג'וחה |
|
ya avló Djohá |
פער את פיו לומר דברי הבל |
|
djondjolí m. |
שומשומין |
sesame |
|
azeite de djondjolí |
שמן שומשומין |
|
djornal m. |
עיתון, יומון; שכר יום עבודה; אדם סקרן והולך רכיל (מבקש לדעת ומפרסם כל אשר קורה) |
newspaper, daily newspaper; daily wages; a curious and gossipy person (wants to know and publishes everything that happens) |
|
echar al djornal |
להכניס לעיתון, לכתוב בעתון אודות מישהו |
|
ir a djornal/lavorar a djornal |
לעבוד עבודה יומית, בשכר יומי |
|
kitar el djornal |
להרוויח מחיית יום אחד |
|
tomar a djornal |
לשכור פועל ליום עבודה |
|
djorno (it.) m. |
יום |
day |
|
a djorno (it.) |
כמו באמצע היום; מעודכן |
|
estar a djorno |
להיות מעודכן |
|
meterse a djorno |
להשלים הכל מבלי לדחות דבר |
|
aklarar la kaza a djorno |
להאיר את הבית באור יום |
|
djoviyo/djovío m. |
כדור צמר, פקעת חוטים |
wool ball, tuber of threads |
|
azerse un djoviyo |
להתכווץ |
|
azerse un djoviyo de nervos |
להפוך לפקעת עצבים |
|
se izo todo un djoviyo |
הסתבך והתבלבל לגמרי |
|
ya se me izo el meoyo un djoviyo |
ראשי מבולבל |
|
djoya f. |
תכשיט, עדי; אוסף תכשיטי אשה |
jewel, Witness; a woman's jewelry collection |
|
echar djoya a una ija/mujer |
לתת תכשיט במתנה לאשה/בת |
|
es una djoya |
הוא ''יהלום'' - טוב לב ומושלם |
|
djudaiko adj. |
יהודי, של יהודים; יהודי שומר מצוות |
jewish, of jews; a observant jew |
|
a la djudaika |
באופנה ובאופן היהודיים |
|
uzos djudaikos |
מנהגים יהודיים |
|
djudería f. |
שכונת היהודים; יהדות העיר/המדינה/העולם |
the jewish neighborhood; city/state/world jewry |
|
para bien/bueno de la djudería! |
הלוואי שיהיה לטובת היהודים! |
|
djudezmo m. |
יהדות, אמונה ומצוות היהדות, דבקות בדת היהודית; ספניולית, איספניולית, לאדינו, לשון יהודית |
judaism, faith and the commandments of judaism, adherence to the jewish religion; judeo-spanish |
|
ya no kedo djudezmo |
אבדה ונשתכחה מלב הדת (היהודית) |
|
djudía f. |
יהודיה; עוזרת בית בשכר יומי |
jewish woman; daily maid |
|
djudía de kolada |
כובסת בשכר יומי |
|
djudia por servir |
עוזרת בית שגרה עם המשפחה |
|
djugador/dera n. |
שחקן; מהמר, משחק במשחקי מזל |
player; gambler, plays games of chance |
|
djugador en el alma/fina'l gueso |
'שחקן בנשמתו'' - מכור להימורים |
|
djugador de klasa |
שחקן מעולה, שחקן בעל רמה |
|
djugar v. |
שיחק, השתעשע, התבדר; ניגן על כלי נגינה; הימר, שיחק משחקי מזל; לגלג; נע, זע במקומו (יש לו ''שפיל'') |
to play, to have fun; play a musical instrument; to gamble, tp play games of chance; to mock; to move, to move in its place (it has a displacement space) |
|
djugar a la foyika |
לשחק ב''גומות'' (בגלעיני משמש, ''עג'ו'', ''גוגו'') |
|
djugar a la rifa/a la lotería |
להשתתף בהגרלת פיס |
|
djugar a las kasharetas |
לשחק ב''חמש אבנים'' (חמש עצמות) |
|
djugar a los ladrones |
לשחק ב''שוטרים וגנבים'' |
|
djugar a los palikos |
לשחק במשחק ''המקלונים'' |
|
djugar a los tres saltos |
לשחק ב''קפיצת חמור'' |
|
djugar a preto i a blanko |
לנהוג בדיפלומטיות/לנהוג בערמה/לדעת לרמות |
|
djugar a uno |
לעשות צחוק ממישהו (להבטיח הבטחות שוא) |
|
djugar al dediko chiko |
ללגלג על מישהו - לסובב אותו סביב האצבע הקטנה |
|
djugar al estampo |
לשחק ב''פרה עיוורת'' |
|
djugar al maymón |
לעשות מישהו ללעג וקלס |
|
djugar al pilo a fuir/al bashilakyi(t.) |
לשחק ב''ארץ''/''קלאס'' |
|
djugar fina los sapatos |
לסכן כל מה שיש לו במשחקי הימורים |
|
djugar komar (t.)/dados/kartas |
לשחק בקוביה/קלפים |
|
djugar kon el fuego |
לשחק באש - להכנס לעסקים רבי סיכון |
|
djugar la vida |
לסכן את החיים, להכנס לסכנות |
|
djugar violino/gitarra |
לנגן בכינור/גיטרה |
|
este moble djuga |
הרהיט הזה אינו עומד יציב |
|
la yave djuga bueno en la yavedura |
המפתח סובב היטב בתוך המנעול |
|
djugetear v. |
השתעשע, השתובב; התבדח, התלוצץ; השתמש בדבר מה כבצעצוע, השתעשע בחפץ קטן בין האצבעות |
to have fun; to joke; to use something as a toy, to have fun with a small object between the fingers |
|
djugetear kon |
הקניט, קינטר |
|
djugetiko m. |
צעצוע קטן |
a small toy |
|
tomar komo djugetiko |
להשתעשע בדבר מה מזיק בלי לתת את הדעת לתוצאות השליליות |
|
djugo m. |
משחק, שעשוע; בדיחה, מהתלה |
game, amusement; joke |
|
arraviarse al djugo |
לסרב להכיר בהפסד; להיות בלתי הוגן במשחק |
|
azer el djugo de uno |
להתייצב לצידו של מישהו |
|
azer un djugo |
לטמון פח, להוליך שולל |
|
djugo de mano |
החלפת מהלומות |
|
el djugo del aktor/del muzikante |
משחקו של השחקן, נגינתו של המוסיקאי |
|
entrar al djugo |
להשתתף במשחק |
|
estar en djugo |
להיות בסכנת הפסד |
|
pedrer del djugo i del embit |
לבקש מעל המגיע לו ולהפסיד גם את שלו |
|
salir al par del djugo |
לא להרוויח ולא להפסיד במשחק |
|
salir del djugo |
לחדול לשחק, לצאת מןהמשחק |
|
tener djugo |
להחזיק ''יד'' טובה בקלפים |
|
pedrer/ganar al djugo |
להפסיד/להרוויח במשחק |
|
djugo de kartas |
משחק קלפים |
|
djuisio m. |
משפט, דין, פסק דין; דעה, שיפוט, תחושה |
justice, judgment; opinion, judging, feeling |
|
deshar una dechizión al djuisio de uno |
להשאיר את ההחלטה לשיפוטו של מישהו |
|
los fueros i los djuisios |
חוקים ומשפטים (תורה) |
|
djunto adj. |
מחובר, מאוחד, צמוד |
connected, unified, close |
|
dokumento djunto en una letra |
נספח |
|
en djuntos |
ביחד |
|
ir en djuntos |
להתאים |
|
djura f. |
נדר, שבועה, אלה |
vow, oath |
|
djurar djuras de djuego/djurar mil djuras |
להשבע בשבועה חמורה |
|
tomar/dar djura |
לנדור נדר |
|
djurado m. |
מושבע |
juror |
|
los djurados |
חבר המושבעים |
|
djuramiento m. |
שבועה; פעולת השבעות |
oath; the act of swearing |
|
djuramiento de fidelidad |
שבועת אמונים |
|
djurar v. |
נשבע |
to swear |
|
djurar en falso |
להשבע שבועת שקר |
|
djurar i perdjurar |
להשבע ולשנות את השבועה (לחזור ולהשבע) |
|
djurar por uno |
להעיד בתוקף על תומתו של מישהו, לערוב לו |
|
djurar por su padre/madre/ijos |
להשבע בהורים/בילדים - שבועה חמורה |
|
djurar sovre la verdad |
להשבע על דבר אמת, להשבע על כך שמשהו קרה |
|
si me lo djuravas no me lo kreía |
הדבר מופרך - גם לו נשבעת לא הייתי מאמין |
|
djusto adj. |
צודק, חסר פניות, פנים, ישר, צדיק, הוגן, הגון; בעל מידה נכונה |
just ,correct, impartial, honest, righteous, fair, decent |
|
a lo djusto/por ser djusto |
לומר את האמת ... |
|
djuzgar enriva lo djusto |
לשפוט בצדק ובהגינות |
|
estar en lo djusto |
לראות את הדברים לאשורם, לשפוט את הדברים לאמיתם |
|
pelear por lo djusto |
להאבק לנצחון הצדק |
|
reklamar enriva lo djusto |
לתבוע אתהמגיע בדין |
|
se muere por lo djusto |
נותן את נפשו/מקריב עצמו למען הצדק |
|
todos los suyos le vienen djustos/todo le viene djusto |
לוקח הכל בקלות; מרוצה תמיד ושבע רצון |
|
djusto adv. |
בדיוק |
exactly |
|
djusto en akel punto |
בדיוק ברגע ההוא |
|
es djusto! |
נכון! אמת ויציב! |
|
kaer djusto |
לפגוע בלב העניין, להגיע אל חקר |
|
no komer por djusto |
לא לאכול די כדי לשבור את הרעב |
|
pagar por djusto |
לשלם הכל בלי להותיר יתרת חוב |
|
tener todo por djusto |
לא חסר מאומה |
|
traerlo djusto |
להעניק חזות צודקת לטיעון מפוקפק |
|
viene djusto djusto |
מתאים ''בול'', מתאים בדיוק |
|
ya está djusto kon lo ke le manka |
נאמר באירוניה במשמעות: רחוק מלספק |
|
ya está todo djusto |
חסר הרבה עד שיגיע לרמה/מידה הנדרשת (אירוני) |
|
venir djusto a tiempo |
בא בדיוק בזמן |
|
djuzdán (t.) m. |
ארנק |
purse |
|
avrir djusdán (t.) |
'לפתוח את הארנק''- לתת כסף |
|
djuzgar v. |
שפט, דן; העריך, ביקר; גינה |
to judge; to evaluate, to criticize; to condemn |
|
djuzgar al d'enfrente |
למתוח ביקורת |
|
no duzges a tu haver asta ke ayeges a su lugar |
אל תדון את חברך קודם שתגיע למקומו |
|
a djuzgar de los faktos |
אחר בדיקת העובדות, אם לדון על פי העובדות |
|
djuzgo (1) m. |
בית משפט, בית דין; משפט, דין |
court, tribunal; law, trial |
|
ganar/pedrer un djuzgo |
לזכות/להפסיד בדין |
|
travar a djuzgo |
להביא לדין |
|
dobla f. |
דובלון (מטבע אוסטרי) |
Doblon (austrian currency) |
|
kaye de las doblas |
'רחוב הדובלונים''- שכונת אמידים |
|
un mumí de doblas |
מטפחת ראש עטורת מטבעות |
|
un yadrán de doblas |
ענק של דובלונים |
|
doblado adj. |
כפול; מקופל, מכווץ |
double; folded, contracted |
|
doblado en dos |
כפוף, שחוח |
|
doblarse v. refl. |
התכופף, התקפל, השתופף |
to bend, to be folded |
|
doblarse ensima de si mizmo |
להתקפל בתוך עצמו, להתכווץ |
|
doble adj. |
כפול |
double |
|
kon korasón doble avlan |
מדברים בלב ולב |
|
doble m. |
קפל, קמט |
a fold, a crease |
|
el doble del pantalón |
קמט המכנסים |
|
dodje adj. |
שנים עשר, שתים עשרה |
twelve |
|
alevantarse a las dodje |
לקום בשעה מאוחרת |
|
dodje trivos de Israel |
תריסר שבטי ישראל |
|
dodó m. |
בדיבור אל ילדים: לישון, שינה |
speaking to children: sleep! |
|
al dodó! |
למיטה! |
|
azer dodó |
לישון |
|
doktor/resa m. |
רופא, רופאה |
doctor |
|
doktor de matasanos |
רופא גרוע (''הורג בריאים'') |
|
doktor de mujeres |
רופא נשים, גניקולוג |
|
dokumento m. |
מסמך, תעודה |
document |
|
dokumento de lavoro |
נייר עבודה |
|
dokunear (t.) v. |
היכה, הלם, הקיש; חבל על ידי לחיצה חזקה; הטריד, גרם נזק; נגע, קירב |
to hit, to pound, to tap; to damage by pressing hard; to harass, to cause damage; to touch, to bring closer |
|
dokunear en la onor |
לגעת בכבודו של |
|
dokunear en el fecho |
להזיק לעסק |
|
dokunearse (t.) v. refl. |
נעלב, נפגע |
to be insulted, to be hurt |
|
de nada no se dokunea (t.) |
שום דבר לא מזיז לו |
|
está muy dokuneado (t.) de su kunyado |
הוא פגוע מצד גיסו |
|
dolaí (t.) adv. & m. |
סביבה |
surroundings |
|
al dolaí (t.) no avía dinguno |
לא היה איש בסביבה |
|
en los dolaís (t.) de la sivdad |
בסביבות העיר |
|
dolalma f. |
תאורה, הארה |
lighting, illumination |
|
azer dolalma |
האיר, הפיץ אור על |
|
dolap (t.) m. |
ארון; בהשאלה: מעשה רמיה |
closet; a nickname for deception |
|
de esto va salir algún dolap (t.) |
מזה ייצא מעשה הונאה |
|
dolap (t.) de tres lunas |
ארון בעל שלוש מראות עגולות |
|
echar al dolap (t.) |
רימה |
|
dolash (t.) m. |
שמירה, סיור שומרים; הקפה |
guarding, patrol of guards; encircling |
|
dar dolashes (t.) |
לחזור ולפקוד אותו מקום פעמים אחדות בתוך זמן קצר |
|
dar un dolash (t.) |
עשה הקפה |
|
dolashear (t.) v. |
הסתובב, הסתחרר; שוטט סביב מקום מסויים, סבב, הקיף; חזר פעמים רבות לאותו מקום |
to turn around, to spin; to wander around a certain place, to surround; to return to the same place many times |
|
dolasheí (t.) el pazar entero i no topí |
הסתובבתי בשוק כולו ולא מצאתי |
|
vo ir a dolashear (t.) a mis djentes |
אבוא בין אנשי |
|
yene ke dolashee! (t.) |
בוא שוב! חזור לבקר! |
|
doleensas/doleansas f. pl. |
תלונות, תביעות |
complaints, lawsuits |
|
eksponer sus doleensas |
לשטוח את תביעותיו |
|
doler v. |
חש כאב; חש יסורי מצפון, חש דאגה |
to feel pain; to feel the pangs of conscience, to feel worry |
|
doler al meoyo |
סובל ממיגרנה (צלחית) |
|
duelen los dientes |
'כואבות השיניים''- המחיר יקר ביותר, מחוץ להישג ידינו |
|
esto me duele, akeyo me fiede |
'זה כואב וזה מסריח'' - נאמר על מי שמתלונן תמיד ואינו מרוצה |
|
kere i duele |
'רוצה אבל כואב'' - רוצה מאוד אך מהסס להשקיע את המאמץ הכרוך בכך |
|
aki me deguele, ayi me fyede |
מתלונן בלי הרף |
|
el gaste le deguele |
חושש שלא יהיה ביכולתו לשלם את הוצאותיו |
|
duele el alma/duele el korasón |
דואב הלב! (נמלא רחמים נוכח האסון/הצרה) |
|
dolerse v. refl. |
דאג, לקח ללב |
to worry |
|
deguelerse por la djente |
לכאוב את כאב הזולת |
|
me deuele en el alma |
אני כואב זאת עד עומק נשמתי |
|
deguelerse por el gasto de kaza |
להמנע מהוצאות מיותרות |
|
deguelerse por la salud de los suyos |
לדאוג לבריאות המשפחה |
|
dolor f. & m. |
כאב, מכאוב, ייסורים; צער |
pain, ache, anguish; grief |
|
dolor de kavesa |
כאב ראש, ''כאב ראש'', דאגה, צרה |
|
dolor de kavesal |
טירדה בשל אשה נרגנת ומתלוננת |
|
dolor de kulo |
(וולגרי:) כינוי לנודניק, בלתי נסבל; צרה צרורה |
|
dolor de pecho |
כאב בחזה - מצוקה כלכלית |
|
dolores de parida |
צירי לידה |
|
estar kon dolores |
לחוש צירי לידה |
|
gastar sin dolor |
לבזבז בלי כאב לב |
|
kedar kon la dolor |
להשאר עם משקע של מכאוב בעקבות אבדן או החמצה |
|
no me tengas dolor |
נאמר בקבלת סירוב באין ברירה |
|
por dolor de korasón |
ביטוי של עצב ומכאוב בעקבות כשלון או אבדן |
|
por dolor |
בשל יסורי מצפון |
|
doloriozo/dolorozo adj. |
כואב, כאוב; מכאיב |
painful |
|
estar dolorioza |
לחוש צירי לידה סמוכים ללידה עצמה |
|
domear v. |
גרם, הניע |
to cause, to motivate |
|
ke no se domea |
לא זז, לא מש ממקומו |
|
dominasión f. |
שלטון, שליטה |
rule, control |
|
debasho la dominasión turka |
תחת השלטון התורכי |
|
dominio m. |
שליטה, שלטון |
rule, control |
|
de dominio públiko |
בבעלות ציבורית |
|
en el dominio de la sensia |
בתחום המדע |
|
domuz (t.) m. |
חזיר |
pig |
|
domuz! (t.) m. |
'חזיר!'' (גידוף) |
|
domuzluk (t.) m. |
טינופת, זוהמה |
dirt, filth |
|
ya lo apanyó el domuzluk (t.) |
תפס עצבים |
|
don (2)/dona |
דון - תואר כבוד ספרדי |
Don - spanish honorary degree |
|
don Yits.hak Abrabanel |
נתלה באילנות גבוהים |
|
donde adv. |
מאיפה, מנין; במקום ש-; אשר |
where, whence; instead of-; which |
|
donde la vido |
נאמר באופן שלילי על מתעשרים: מנין לו לדעת? איפה ראה זאת? |
|
donde para donde |
אין מקום להשוואה |
|
donde venish? del molino |
בשארית הכוחות |
|
donde viene? |
איפה הוא חי? (כאשר מישהו אינו קולט דבר מה הידוע לכל) |
|
dopio (it.) adj. |
כפול |
double |
|
de dopio (it.) senso |
דו משמעי, מפוקפק |
|
pagar al dupio |
לשלם מחיר כפול |
|
dor (ebr.) m. |
דור, תקופה |
generation, period |
|
del dor (ebr.) |
מודרני, בן הזמן, בן הדור |
|
del mizmo dor (ebr.) |
בן הדור, בן התקופה |
|
el dor (ebr.) |
התקופה הזו, הזמן הנוכחי |
|
en kada dor i dor (ebr.) |
בכל דוד ודור, לאורך כל ההסטוריה |
|
guay de akel dor (ebr.) ke Han Sipinti por tanyedor |
אוי לו לדור שזהו מנהיגו |
|
ir kon el dor (ebr.) |
ללכת עם הזמן |
|
mansevo/mosika del dor (ebr.) |
בחור/בחורה המתלבשים ונוהגים לפי האופנה האחרונה |
|
kedado de dor amabul |
ענתיקה, עתיק יומין, מימי המבול |
|
dormidero m. |
שינה עמוקה וממושכת |
deep and prolonged sleep |
|
estar kon dormidero |
לחוש תאוות שינה בלתי נפסת |
|
dormiente adj. |
ישן, קופא |
sleeping |
|
aguas dormientes |
מים עומדים |
|
dormir v. |
ישן, נם |
to sleep |
|
azer dormir |
הרדים, אילחש |
|
azer por dormir |
לעשות את ההכנות לקראת שינה |
|
dormir kom'al gato |
לישון שינה קלילה (נעורים לכל רעש) |
|
dormir sovre la mula |
להתקדם בצעדי צב |
|
echarse a dormir |
לשכב לישון - לשכוח מכל הדאגות |
|
estar muerto por dormir |
מת לישון, נופל מרגליו מתוך רצון לישון |
|
kasarita de dormir |
אולם שינה, חדר שינה |
|
no dormir en la kama |
לסבול נדודי שינה בשל דאגות וצרות |
|
s'esta dormiendo en pies |
'ישן בעמידה'' - איטי וחסר זריזות |
|
dormir de boka abasho |
לשכב לישון על הבטן |
|
dormir kon minyan |
להרדם בחנות בהעדר לקוחות |
|
dormir arrepozado |
לישון שינה רגועה |
|
dormir alborotado |
לישון שינה טרופה, לסבול מנדודי שינה |
|
doru doru (t.) adv. |
היישר, בלי מעקפים; בכנות, בלי פניות |
straight, without detours; honestly, non impartial |
|
kaminar doru doru (t.) |
לצעוד בלי להביט אחורה |
|
se las disho doru doru (t.) |
אמר לו את האמת בפנים, דיבר בכנות בלי מעקפים |
|
dos num. |
שנים, שתים; שני, שתי |
two, second |
|
azer a uno de dos parás (t.) |
לבייש, להשפיל מישהו |
|
azer en dos |
לחלק לשנים |
|
azer la tres dos |
להפסיד במקום להרוויח - נאמר באירוניה על חסר יכולת המתפאר ביכולתו |
|
azerse en dos |
להתאמץ מאוד להגיע למשהו |
|
dos de bodas tres de tanyedores |
לבזבז על הטפל יותר מאשר על העיקר |
|
dos i dos azen kuatro! |
עד כאן! מספיק ודי! |
|
dos i vente |
יש למהר וליהנות מן החיים |
|
el i un azno/bovo/loko dos |
שוטה - ''הוא והחמור צמד חמד'' |
|
estar en dos |
להיות כפוף מאוד, שפוף, ''מקופל לשנים'' |
|
kada dos por tres |
לעתים קרובות, תדיר |
|
kortar en dos |
לחלק דבר מה לשני חלקים זהים, לעשות פשרה |
|
no dezir una por dos |
לומר דברים כהווייתם בלי שום עיוות |
|
no es ni una ni dos! |
אין זו הפעם הראשונה ואף לא השניה שאתה נוהג כך!חדל מזה! |
|
pagar dos presios por uno |
לשלם כפול |
|
dotor (port.) m. |
רופא, דוקטור |
doctor |
|
dotor (port.) de kaza |
רופא משפחה |
|
dotor (port.) de pulso |
רופא פתולוג |
|
dotor (port.) grande |
רופא מוסמך/מדופלם בעל שם |
|
konsulta de dotores |
התייעצות רופאים, קונסיליום |
|
dotor chiko |
רופא מעשי (בלי דיפלומה) |
|
dotor de matasanos |
רופא גרוע, רופא קטלני |
|
dotrino m. |
חינוך, לימוד, אילוף דעת; הדרכה וחינוך ילדים בדרך הישר; נזיפה, גערה, תוכחה |
education, study; Guidance and education of children in the straight path; rebuke |
|
dar/tomar/ambezar dotríno |
לתת/לקחת מוסר |
|
dover m. |
חובה, מחוייבות, התחייבות; מחוייבות מוסרית, חוק מוסר; תפקיד, משימה; שעורי בית |
duty, obligation, commitment; moral obligation, moral law; role, task; homework |
|
azer las kozas a dover |
לעשות דבר מה מתוך מצפון |
|
azer su dover sin mirar ni atrás ni adelantre |
לעשות חובתו מבלי לתת ליבו לתוצאות |
|
mankar a su dover |
לא לעמוד בהתחייבות |
|
dovlet (t.) m. |
מדינה, ממשלה, שלטון, סמכות; רכוש ציבורי; עושר; עצמאות |
state, government, rule, authority; public property; wealth; independence |
|
al otro anyo kon mas dovlet (t.) |
איחולי פרידה בעקבות שמחה: לשנה באה עוד יותר מוצלח |
|
al tiempo del dovlet (t.) |
בזמנים המאושרים שלעבר, כשהכל היה בשפע וניתן היה להשיג הכל |
|
es del dovlet (t.) |
זה רכוש ציבורי, זכותך להשתמש בו בלי לבטים |
|
estar en el dovlet (t.) |
לגמול חסד |
|
komer del dovlet (t.) |
לחיות על חשבון הברון |
|
tener dovlet (t.) |
לחיות ברווחה על חשבון אחרים |
|
draga f. |
דרקון, מפלצת (טורפת ילדים); אישה רבת פעלים החושבת על הכל והכל עולה בידיה היטב |
dragon, monster (child predator); a multi-verbal woman who thinks of everything and everything goes well in her hands |
|
se izo una draga |
עשתה הכל לבדה, השלימה לבדה עבודה ענקית |
|
drago m. |
מפלצת, דרקון; רברבן, שחצן |
monster, dragon; braggart, arrogant |
|
drago de montanyas |
'מפלצת הררית'' - כינוי לאדם אלים ותוקפני |
|
drago de siete kavesas |
מפלצת בעלת שבעה ראשים |
|
drama (t./gr.) f. |
מידת משקל; כמות קטנה מאוד; דרכמה (מטבע יווני) |
weight measure; a very small amount; drachma (greek currency) |
|
ya se kuantos drama (t.) peza |
אני מכיר אותו היטב, אני יודע את ''טוהר המידות'' שלו |
|
droga f. |
סם משכר, סם מרפא, תרופה; הרואין; סממן |
intoxicating drug, medicinal drug, drug; heroin; flavor |
|
ya le izo la droga |
הסם פעל את פעולתו (במובן של עצה או הדרכה) |
|
dubá (t.) f. |
ארבה, דוברה; מצוף |
raft, barge; a float |
|
azerse dubá (t.) |
השמין כמו מצוף |
|
dubio m. |
ספק, פקפוק, חשש |
doubt, apprehension |
|
meter en dubio |
הטיל ספק |
|
no ay dubio |
אין ספק, ללא ספק |
|
sin dubio |
בלי ספק, בוודאי |
|
ducha (1) f. |
ויכוחים מתמשכים וטורדניים |
ongoing and troublesome arguments |
|
avrir ducha |
לחפש חיכוכים וחילוקי דעות |
|
duda f. |
ספק |
doubt |
|
sin duda |
בלי ספק |
|
dueledor m. |
דאגן, שעומד תמיד על המשמר למניעת תקלה/פגיעה בבריאות וכו' |
anxious, who is always on guard to prevent malfunction/damage to health, etc. |
|
kaza sin dueledor |
בית/עסק/משפחה בלי דואג |
|
no ay dueledor |
אין דואג |
|
duelo m. |
כאב, דאגה; דוקרב |
pain, worry; duel |
|
estar kon duelo |
באירוניה: נאמר על מי שמתלונן על מכאוביו |
|
gastar sin duelo |
לבזבז בלי דאגה וחשש |
|
salir a duelo |
להשתתף בדוקרב |
|
dukado m. |
דוקט - מטבע זהב ישן |
an old gold coin |
|
ni oy es sabá ni el dukado está en basho |
נחשוב על הבעיה כשתהיה אקטואלית |
|
una resta de dukados |
מחרוזת דוקטים |
|
un "kon salu" mil dukados |
העונג שבמשהו חדש (לא יד שניה) שווה הרבה! (כעצה למישהו לא להזדקק למשהו משומש) |
|
duko adv. |
במזומן |
in cash |
|
pagar duko |
לשלם במזומן |
|
dula f. |
שגשוג; גדולה |
prosperity; greatness |
|
estar en sus dulas |
נמצא בתקופת שגשוג והצלחה; מתרברב |
|
dulash (t.) m. |
סיבוב; כניסה |
rotation; entrance |
|
dar dulashes (t.) |
להסתובב ללא מטרה; לפנות אל, להכנס |
|
dulse adj. & adv. |
מתוק, ערב; רך, טוב, רחום, נעים; תה''פ: ברכות, במתיקות |
sweet; soft, good, compassionate, pleasant; adv.: in tenderness; in sweetness |
|
dulse me vengas |
קריאת גיל בקבלת פניו של מישהו רצוי; נאמר גם כאשר דבר מה עולה בקלות |
|
agua dulse |
מים מתוקים, מי שתיה |
|
avlar dulse |
לדבר בנעימות וברוך |
|
la vida es dulse |
החיים מתוקים, אין לסכנם לשוא וטבעי שנמלטים בעת סכנה |
|
no komer bokado dulse |
'לא ללקק דבש'' |
|
tiempo dulse |
מזג אוויר נעים |
|
venir dulse dulse |
בא באופן חלק - נאמר כאשר היה חשש מוקדם לקושי |
|
dulse m. |
ריבה, קונפיטורה, מרקחת |
jam, marmalade |
|
dulse blanko |
ממרח מתוק פופולרי בפסח |
|
dulse para las novias/dulse spesial |
מרציפן לבן |
|
la dulse f. |
'התקופה'' (חילוף העונות) |
|
apregonar la dulse |
להכריז על ''התקופה'' (חילוף העונה); בהשאלה: הטלת איסור מסיבות חסרות טעם |
|
kortar la dulse |
להכריז על סוף ''התקופה'' |
|
dulse de sereza |
מרקחת דובדבנים |
|
dulsor m. |
מתיקות, מתק, ערבות, רוך, רכות, נעימות, עדינות, טוב לב, תום, תמימות |
sweetness, tenderness, softness, pleasantness, gentleness, kindness, innocence |
|
tratar kon dulsor |
להתייחס ברכות ונעימות |
|
el dulsor del tiempo |
מזג אוויר נעים ונוח |
|
dulsura f. |
ריבה, מרקחת; ממתקים, דברי מתיקה; מתיקות |
jam; sweets; sweetness |
|
espartir dulsura |
לחלק ממתקים לרגל ארוע שמח |
|
dumán/dúman (t.) m. |
ערפל, עשן; הוצאה כספית מוגזמת |
fog, smoke; excessive financial outlay |
|
dar dumán (t.) |
לפזר כסף לארבע רוחות |
|
dumen (t.) m |
הגה הספינה |
the ship's rudder |
|
es el dumen de la kaza |
הוא הינו הגה הספינה במשפחה - המנהיג והמוביל |
|
duna adv. |
לפתע פתאום |
suddenly |
|
duna, duna adv. |
לפתע פתאום, בבת אחת, בלי תקופת מעבר |
|
dekaer duna duna |
ליפול לעניות לפתעפתאום (מהיום למחר) |
|
kaer duna |
להזדקן |
|
dar la puerta duna |
לסגור את הדלת ברעש, להטיח את הדלת |
|
dunya (t.) f. |
אשה בעלת יופי יוצא דופן |
a woman of extraordinary beauty |
|
dunya Yuzelí (t.) |
מלכת יופי |
|
durada f. |
משך |
duration |
|
por toda la durada de los tiempos |
לאורך כל הימים |
|
dureza f. |
קשיות, נוקשות, קושי, קשיחות, אי גמישות |
hardness, stiffness, difficulty, stiffness, inflexibility |
|
dureza de korason |
קשי לב |
|
avlar dureza |
לדבר קשות |
|
duro adj. |
קשה, נוקשה, צפיד, קשיח; קפדן, קשוח, נוקשה, אכזרי; מחוספס, קהה רגש;קפוץ יד; אטום ראש, מוגבל |
hard, stiff; strict, tough, rigid, cruel; rough; whose head is opaque , limited |
|
duro kirpich (t.) |
קשה כאבן |
|
duro piedra |
קשה כאבן |
|
duro por ensanyar i lijero por afalagar |
קשה לכעוס ונוח לרצות (מכוון בעיקר לאלוהים) |
|
es duro de entender |
אינו מבין בקלות, קשה הבנה |
|
duro de oído |
כבד שמיעה |
|
duro de orejas |
כבד שמיעה |
|
duro de servis |
קשה עורף |
|
pan duro |
לחם יבש, לחם ישן |
|
lavoro duro |
עבודת פרך |
|
avlar duro |
לדבר קשות |
|
duro adv. |
בקושי, במאמץ רב; בעזות, בקשיות, בחספוס, בתקיפות |
barely, with much effort; with boldness, with toughness, with roughness, with firmness |
|
azerse todo duro i apretado |
עלה לו בקשיים רבים, פגש כל הזמן מכשולים |
|
se disho duro: s'enduró |
ממלא את ההוראה בקפדנות מופרזת |
|
dush (fr.) f. |
מקלחת |
shower |
|
arresivir una dush/una dush (fr.) yelada |
לקבל מקלחת קרה (גערות) |
|
tomar dush (fr.) |
להתקלח |
|
avrir ducha |
לחפש מחלוקת, לעורר ויכוח |
|
dushesh (t.) |
מקריות ממוזלת, במשחק שש-בש: פעמיים שש |
lucky coincidence, in a backgammon game: twice six |
|
esto fue un dushesh! |
זו היתה מקריות ממוזלת! |
|
duz (t.) adj. |
שטוח, חלק, בלי בליטות; מישורי; בלי קישוטים |
flat, smooth, without bumps; plane; without decorations |
|
una ropa duz (t.) |
בד חלק, לא מודפס |
|
duzén (t.) m. |
סדר, ארגון טוב |
order, good organization |
|
azer las kozas kon duzén (t.) |
לעשות את הדברים בסדר ובאופן שיטתי בלי למהר |
|
ebráiko adj. |
עברי |
Hebrew |
|
uzo ebráiko |
מנהג יהודי |
|
echa f. |
פעולה, מעשה, פֹּעַל, ביצוע; עסק, עניין |
action, deed, act, execution; business, interest |
|
echas de bovos/de Djoha |
מעשי שטות |
|
echas del guerko |
מעשה שטן |
|
el de las malas echas |
עבריין, בעל מעשים רעים; מי שמקלקל הכל, גורם בלבול ומסכסך |
|
las echas |
פעולות, עלילות (טובות אורעות) |
|
mala echa |
עבירה |
|
resivir su paga según sus echas |
לקבל גמול לפי מעשיו |
|
echada f. |
שכיבה; הטלת דופי, רמיזה |
lying; imposing blemish, allusion |
|
la echada sin la alevantada! |
קללה: שתשכב ולא תקום! |
|
una echada i una estopada |
סדרת רמיזות מרושעות ופוגעות |
|
echado adj. |
גולה, מגורש, מורחק, מוחרם, מנודה; שוכב, שכוב |
exiled, expelled, confiscated, ostracized; lying down |
|
echado a la buena parte |
מעט משוגע |
|
echado i no vijitado |
אוויל מלידה |
|
estar echado |
ליפול למשכב, להיות חולה, לשכב חולה |
|
estar echado del empiego |
להיות מפוטר מהעבודה |
|
tener negro echado |
לשכב בצורה רעה |
|
echado del echo |
שנזרק מן העבודה |
|
echar v. |
זרק, השליך, הטיל; ירה; דחה מ-; השכיב; גרש, גרש אשה; הפעיל |
to throw; to shoot; to reject from; to lay down; to expel, to divorce; to activate |
|
a mi ni el guerko me echa muestras |
'אותי אף אחד לא ילמד'' |
|
al echar i al alevantar |
'בשכבו ובקומו'' - כל ימי חייו, ללא הפסקה |
|
ay k'echar i ke verter |
יש הרבה מהלומר כנגד, הדבר מעורר התנגדות מרובה |
|
echa i echa i no se inche |
שופכיםושופכים בלי למלא – הוצאות שאין להן סוף |
|
echa! |
'שפוך את הכסף'', שלם (נאמר עם השלמת עסקת מכר) |
|
echar a bever |
לתת לשתות, להציע משקה, להציע כוסית |
|
echar a la endevina |
להוועץ במגיד עתידות/אסטרולוג |
|
echar a la kashika |
לחסוך, להפריש, לשים בצד |
|
echar a la kaye |
לזרוק לרחוב, לגרש |
|
echar a la pantufla |
להגיד למישהו ברמזים את מה שיש נגדו |
|
echar a la rifa |
להעמיד להגרלה |
|
echar a las kartas/al kavé (t.) |
לקרוא בקלפים/בקפה |
|
echar a los dados |
להכריע בעלות בהטלת קוביה |
|
echar a los ijos |
להשכיב את הילדים לישון |
|
echar a olvidar |
להפסיק לדאוג אודות מישהו/משהו שדואגים לו כל הזמן |
|
echar a pares i a nones |
להכריע בין שנים (התובעים אותו דבר) ב''זוג או פרט'' |
|
echar aguas a las meyinas |
להשביע את רצון הכל, להביא לידי פשרה/הסכמה |
|
echar al despedrer |
לבזבז ממון ללאתועלת |
|
echar al enkante |
להציע במכירה פומבית |
|
echar al moso/muchacha/morador |
לגרש את המשרת/לסלק את השוכר |
|
echar al sako |
להטיל לשק - לרמות, ''לעבוד'' על |
|
echar al sedaso |
לנפות, להעביר בנפה: לדון בדקדקנות אדם/עניין/רעיון, לבחור בעקבות עיון מעמיק |
|
echar ashkava |
לומר תפילת אשכבהלמת; בהשאלה לאבד תקווה למצוא דבר מה שאבד או נלקח |
|
echar baskas |
להחנק מרוב חום במקום סגור, לחוש אי נוחות, להלחץ אל הקיר |
|
echar bendisión |
לברך |
|
echar de kaza |
לסלק/לגרש מן הבית (אשה/בן משפחה) |
|
echar de la eskola |
לסלק מבית הספר |
|
echar de la mano |
להשמיט מן היד הזדמנות טובה |
|
echar detrás de la espalda |
לזלזל, לעכב משהו במכוון |
|
echar djaveres (t.) al aire |
לפזר את הונו ואוצרותיו לרוח |
|
echar el prenyado |
להפיל (את הוולד),לעשות הפלה |
|
echar el tiempo en nada/echar tiempo |
לבזבז/לאבד זמן, להוציא את הזמן לבטלה |
|
echar embasho |
הפיל, הטיל לארץ |
|
echar en alto |
לשגות ביומרות מוגזמות |
|
echar en basho |
לחשוף, לגלות בפומבי את הכל |
|
echar en fondinas de mar |
לשקוע בעומק שכחה, לא להעלות אף ברמז קל דבר מה |
|
echar en kama |
להטריד בבקשות ודרישות חוזרות ונשנות |
|
echar en kara |
להגיד בפנים |
|
echar en prezo |
לאסור, להטיל לכלא |
|
echar en tefter |
לכתוב בספר החשבונות- לחרוט בזכרון |
|
echar fierro |
הטיל עוגן, להתקע במקום מסויים בלי לזוז |
|
echar fuego v. |
הבעיר באש, שרף, הצית, שלח אש |
|
echar gayos |
להשמיע יבבות תינוק |
|
echar gaz |
לשבח יתר על המידה את הערך, להפריז בערך |
|
echar goral (ebr.) |
להטיל גורל |
|
echar gritos a los sielos |
לצעוק עד לב השמים |
|
echar fuego en siete kazales |
לעורר תככים |
|
echar i alevantar |
להשפיל ולרומם; לשבח ולגנות חליפות |
|
echar kapak (t.) |
לטשטש את העסק/השערוריה |
|
echar kavesa |
להשלים עם המצב, להכנע, לקבל מרות |
|
echar komer |
להאכיל, לשים בצלחת של כל אחד את המנה המגיעה לו |
|
echar kon yave |
לנעול על מנעול ובריח,לשמור משהו לבל יגע בו אדם |
|
echar kon zembeliko |
לתת למישהו את כל צרכיו מבלי שישקיע מאמץ (אירוני) |
|
echar kuento/hasbón (ebr.) |
לסדר את החשבון, לבחון אותו |
|
echar kushak (t.)/echar kushak para pelear |
לבקש מדנים, להתגרות במישהו כדי להכנס במריבה |
|
echar la boka en bueno |
להשמיע דברים לסימן טוב |
|
echar la fiel i la miel |
להשמיע דברים רעים למישהו, לשפוך את מררתו |
|
echar la kara en el lodo |
לבייש מישהו, להלבין פנים |
|
echar la kulpa a otro |
להטיל את האשמה על מישהו אחר |
|
echar la lisión |
להורות את השעור לתלמיד, לסייע לו להבין |
|
echar la mano en basho |
במשחקקלפים: להטיל את ''היד'' על השולחן, להתחיל סיבוב חדש |
|
echar landras de la boka |
לרטון ולהתלונן, לזעוף |
|
echar las parás (t.) a la kaye |
לבזבז כסף, ''לזרוק את הכסף לרחוב'' |
|
echar las parás (t.) por la ventana |
לבזבז כסף, ''לזרוק את הכסף מן החלון'' |
|
echar las tripas |
להקיא |
|
echar las tripas abasho |
לגרום דכאון ויאוש, לנבא כשלון ומפלה, אכזבה בלתיצפויה |
|
echar lashón (ebr.) |
לפטפט |
|
echar los dedos al garón (ebr.) |
להחזיק בגרונו של מישהו באיום/סחיטה/נסיון לכפות עליו דבר מה |
|
echar los ojos en blanko |
למות; לגלגל את העין (לצד הלבן), להתעלף |
|
echar lumbre |
להדליק אש (בכיריים) |
|
echar maldisión |
לקלל |
|
echar mangada |
להתרברב, להעמיד פני גיבור |
|
echar medias es.huelas |
להתקין חצי סוליה חדשה |
|
echar meoyo/sumo de meoyo |
לתת עצות (אירוני) |
|
echar miedo a alguno |
להפחיד מישהו |
|
echar moshkas |
להתבטל, לא לעשות דבר |
|
echar muestras a uno |
ללמד אותו שיעור, להתנצח עם מישהו, להראות לו כיאני מוכשר ממנו |
|
echar ojadas |
לזרוק מבטים רוגזים במישהו, לגלות כלפיו חוסר שביעות רצון |
|
echar oras/dias |
לדחות, להשתהות,להתמהמה, להרוויח זמן, להתחמק |
|
echar palavra/moabet |
להחליף מלים,לשוחח שיחה קלה |
|
echar papada |
להיות בעל סנטר כפול, להיות שמן ומפוטם; להיות גאה ושחצן,להתרברב |
|
echar pasuk (ebr.) |
לקרוא פסוק בקול בביהכ''נ |
|
echar pedos de boka |
לפזר איומי שוא/הבטחות באוויר |
|
echar perlas de la boka |
להפיק פנינים מן הפה, לומר דברי חכמה |
|
echar peskueso |
להשמין, להיות בעלעורף שמן |
|
echar pie de temel (t.) |
להניח יסודות, להתחיל לבנות; לסעוד ארוחת בוקר בריאה בשביל כל היום |
|
echar piedra i pedrisko |
לידותאבנים, להביע חוסר שביעות רצון במלים בוטות וחריפות |
|
echar piedras al kanyo |
לידות אבן לתוך הרפש ולהתלכלך - להשמיץ אחרים ולספוג את הרפש |
|
echar por azo |
להתחיל מבראשית |
|
echar rachas/varas |
לרשום ב''חובות אבודים'', לנתק קשר עם מישהו, לחדול להתעסק איתו |
|
echar raiz |
להכות שורש |
|
echar sal a la koda |
'לזרות מלח על הזנב'' - לגרום לברוח, להוציא את כל החשק לחזור |
|
echar sal en la karne |
להשליך, לגרש, לפטר (''להמליח את הבשר'') |
|
echar sal en los ojos |
לזרות חול בעיניים |
|
echar saltos |
לקפוץ באוויר מרוב שמחה ושביעות רצון |
|
echar sam |
לזרוע חשד, להשמיץ, להוציא דיבה |
|
echar sangre por el garón |
לגרוםלמישהו להקיא דם - לגרום לו סבל השפלה ועינוי |
|
echar siete kadenados |
לנעול על שבעה בריחים |
|
echar sovre |
הטיל על |
|
echar suelas |
לתקן את הנעלים, להחליףסוליות |
|
echar tierra onde no apresta |
לחדול לדבר על ארוע בלתי נעים, לעשות ככל יכולתו שהעניין לא יעלה עוד |
|
echar tijera |
לגזור חיתולים לתינוק |
|
echar tino |
לשים לב, להאזין בתשומת לב |
|
echar tiros |
לירת בתותח, להפגיז; לזעוק זעקות שמחה בעקבות נצחון או השג בלתי צפוי |
|
echar todo en basho |
לבטל כל מה שהוסכם מראש |
|
echar tres piedrikas atrás |
להקל ראש בדבר בעל חשיבות |
|
echar tripa |
להשמין, להעלות כרס |
|
echar un dado |
'להטיל קוביה'' - להסתכן, לנסות מתוך סיכון |
|
echar un dushesh (t.) |
התמזל מזלו |
|
echar un empiegado |
לפטר עובד |
|
echar un enyudo/inyudo v. |
קשר |
|
echar un ojo |
להעיף מבט, לסקור סקירה קלה |
|
echar un pregón |
לצאת בהכרזה |
|
echar una korretina |
לפרוץ במרוצה |
|
echar una pared/kaza enbasho |
להרוס קיר/בניין |
|
echar una vazía para aferrar una yena |
לגרות מישהו לגלות סוד ע''י השמעת דברים לא נכונים (כדי שהוא יתקן ומתוך כך יגלה את הסוד) |
|
echar varas |
מחק |
|
echar volda/s |
'להטיל חכה'' - לבדוק את השטח, לנסות לגלות מה מסתתר |
|
echar yave |
לנעול |
|
echar zayret/komanya |
להצטייד במזון ומצרכים |
|
echarla kon hen (ebr.) |
לומר דברים בלתי נעימים בעדינות ובלי לפגוע |
|
echarla kon uno |
לכעוס בלי הצדקה על מישהו, להפכו לשעיר לעזאזל |
|
echarlas |
לגנות/להוכיח מישהו ברמיזה |
|
kon mi las echó |
'נפל עלי'' - כאילו רק בי האשמה |
|
lo echó |
הפילה (תינוק) |
|
resivir a echar |
הלין, איכסן |
|
se la echó |
הודיע לו ישירות, הודיע לו בפנים ישר ולעניין |
|
uno echa otro alevanta |
להשמיע גינויים ושבחים חליפות |
|
no m'echan las paras kon zembelikos de los sielos |
הכסף אינו נופל לי מן השמים, אני עמל קשה להשיגו |
|
echar paras por la ventana |
לבזבז כסף בלי חשבון |
|
echar al depedrer |
להשחית זמן ללא תועלת |
|
echar la par |
להשיל את השליה, ללדת |
|
echarse v. refl. |
שכב, שכב לישון; הטיל עצמו, החל |
to lie down, to lie down to sleep; to begin |
|
echarse a bever/al djugo/a akojer |
לשקוע בשתיה/משחק/שעשועים וכו' |
|
echarse a bivir |
לעשות חיים |
|
echarse a bolar |
נאמר לסוחר המאמיר מחירים |
|
echarse a dormir |
לשכב לישון |
|
echarse a endevinar |
לנסות לנבא |
|
echarse a enramar |
לחפש מדנים, להאחז בתרוץ קל ערך כדי לחטוף מה שלא מגיע לו |
|
echarse a fuir |
להמלט בבהילות, להמלט ממקום סכנה/ממחיר מוגזם |
|
echarse a korrer |
להתחיל לרוץ |
|
echarse a la mar |
להסתכן, לנסות מזלו |
|
echarse a la pachá (t.) larga |
עשה הכל באטיות, יש לו זמן |
|
echarse a los pies de uno |
ליפול לרגלי מישהו, להתחנן לו |
|
echarse a olvidar |
לשכוח את חובותיו, לחדול לחשוב עליהם; לחדול לדאוג |
|
echarse a reir/a yorar/ a karpir |
להתפוצץ מצחוק/מבכי |
|
echarse al alma |
להשתלט על רכושו של מישהו בחוסר יושר |
|
echarse de parida |
לשכב במיטה ללדת |
|
echarse el sol |
שקיעת החמה |
|
echarse en alto |
להעלות דרישות |
|
echarse en basho |
להציע משכבו על הארץ |
|
echarse en los brasos de uno |
להתנפל על מישהו בחיבוקים |
|
echarse enriva |
להתנפל על, ''להתנפל'' על ההצעה/לקבלה בלי היסוס |
|
echarse hazino |
ליפול למשכב |
|
echarse kon sus bivos |
להעניק לעצמו תשלומים מופרזים |
|
echarse kon uno/una |
לשכב עם, לקיים יחסים |
|
echarse los dedos al garón (ebr.) |
לנסות לחנוק עצמו בלחיצת הגרון באצבעות |
|
echarse para muerir |
ליפול למשכב בלי סיכוי לחיות, לגווע למות |
|
echarse sovre piadades de |
להטיל ייהבו על חסדי |
|
echarse temprano |
לשכב לישון מוקדם |
|
echarse al deryadelik (t.) |
לנהוג בפריצות והוללות |
|
echarse al visio, al depedrer, al rovo, al luso |
להתמכר לשחיתות/לאובדן/לגניבה/למותרות |
|
éachate alguna koza en los ombros |
"שים עליך משהו!" - כסה את כתפיך |
|
echiko m. |
עסק זעיר |
tiny business |
|
azer echikos |
לעסוק בזוטות |
|
echizo m. |
כישוף, קסם, מקסם |
witchcraft, magic |
|
azer echizo a uno |
לכשף מישהו, להביאו לפעולה מסויימת בכוח מגי |
|
echar echizo |
להטיל כישוף, לכשף |
|
se le aremaneó/arebolvió el echizo |
חזר לאהבה ראשונה |
|
echo adj. |
עשוי, ממומש; בשל |
made, realized; mature |
|
echo de mano |
עבודת יד |
|
echo i derecho |
עשוי כהלכה, מושלם |
|
fruto echo |
פרי בשל |
|
echo m. |
עבודה, עסק, משלח יד, עיסוק, מסחר, התעסקות, עניין, מעשה |
work, business, occupation, trade, dealing with, interest, deed |
|
avrir un echo |
לפתוח עסק |
|
al echo! al muestro echo! |
קדימה לעבודה! |
|
alargar el echo |
משך את העניין |
|
bozear echo |
להכשיל עסק |
|
bushkar/topar echo |
לחפש/למצוא עבודה |
|
dar echo |
לתת תעסוקה ל- |
|
echo ande ay pan |
עסק מכניס רווחים,שנותן פרנסה טובה |
|
echo enkomendado |
עניין שלוקחים ללב וחשים מחוייבות כלפיו |
|
echo negro – baltá! (t.) |
נקלעת לעסק גרוע? - קְצוֹץ! (נתק מגע) |
|
echos de kueros |
בורסקאות |
|
echos en pies |
על רגל אחת |
|
es un echo eskapado |
העסק סגור, מוסכם ומוגמר |
|
eskapar echo |
גמר, סיים, השלים, ''סגר עניין'' |
|
estar de dientro de un echo |
להיות מצוי בכל פרטי העסק |
|
estar en los echos |
להיות פעיל בעסקים |
|
estar sin echo |
ללכת בטל, לשבות מעבודה |
|
kaer un echo a la mano |
נפל לידיו עסק טוב |
|
mira tu echo! |
אל תתקע את אפך! |
|
no es mi echo |
'לא עסק שלי'' -אין לי שייכות לעניין |
|
no tengo echo |
אין לי עניין בכך |
|
por esto ke mos kede el echo |
אם זוהי כל הבעיה - נסתדר איתה |
|
sin echo ni provecho |
בטלן וחסר תועלת |
|
un echo de... |
בערך-, משהו כמו ... |
|
ya izo echo! |
באירוניה: הנה לך תוצאותעבודתך! (על דבר שהתקלקל/לא עלה יפה) |
|
arrebivir un echo |
להחיות את העסק |
|
alevantarse/retirarse del fecho |
לפרוש מעסקים |
|
alevianar echo |
להקל מעול העבודה |
|
ay una ora de echo |
יש עוד עבודה לשעה אחת |
|
un echo rovinozo |
עסק גרוע והרסני |
|
kaer/fuirse un fecho de la mano |
להחמיץ/להשמיט מן הידיים עסק טוב |
|
no vales para echo |
אינך מתאים לעסקים |
|
es mi echo |
לא עניינך! זה עסקי הפרטי! |
|
los echos de la djente |
אלה עסקי אחרים (אין מה להתערב בהם) |
|
no es echo |
אין זה עניין לעשותו, לא כדאי לעשות זאת |
|
tomar/tener por echo |
ליטול על עצמו משימה ולהתמסר לה |
|
echos ke tenemos! |
עניין גדול! (בלעג) |
|
echo ke le kayó a la mano! |
בלעג: עניין גדול נפל בידיו! |
|
el fecho está a la Puerta |
העניין נתון בידי "השער העליון" - הוא בעל חשיבות עליונה |
|
asentarse/arresentarse en fecho |
להכנס למקצוע |
|
dar por echo |
לאשר השלמת העסק |
|
echura f. |
צורה, תבנית, דמות; עשיה, עיבוד, ייצור; דמי ביצוע/ייצור |
Shape, pattern, figure; making, processing, manufacturing; execution/production fee |
|
bozear la echura |
'לקלקל למישהו את הצורה'' |
|
edad f. |
גיל |
age |
|
entrar en edad |
להזדקן |
|
la edad lo rekiere |
הגיל מחייב |
|
tener la edad de |
להיות בן .. |
|
edeblá/edebilá (t.) adj. |
מנומס |
|
edad tierna |
הגיל הרך |
|
edad mediana |
גיל העמידה |
|
edad media |
ימי הביניים |
|
eden (ebr.) m. |
גן עדן |
paradise |
|
gan eden (ebr.) |
גן עדן |
|
efektivo m. |
מזומנים |
cash |
|
en efektivo |
במזומן |
|
efekto m. |
תוצאה, השפעה, אפקט |
result, effect |
|
no izo efekto |
לא היתה לכך השפעה |
|
tuvo por efekto |
התוצאה היתה ... |
|
en efekto/en efeto |
למעשה, בפועל |
|
efendi (t.) m. |
אדון (תואר תורכי) |
Effendi (Turkish degree) |
|
efendim! (t.) |
אדוני! |
|
efeto (it.) cf. efekto |
|
|
|
en efeto (it.)/en efekto |
אמנם, אכן, באמת, לאמיתו של דבר |
|
eglendje (t.) m. |
בידור, שעשוע, בילוי |
entertainment, amusement, recreation |
|
tomar por engledje (t.) |
לקחת בתור שעשוע; להפוך דבר מכובד ורציני לשעשוע |
|
eguardo (fr.)&(it.) m. |
התחשבות, שימת לב; כבוד, יראת כבוד |
consideration, attention; respect, reverence |
|
tener eguardo por uno/ninguno/de nada |
להתחשב במישהו/לא להתחשב בו/לא להתחשב בדבר |
|
ehá (ebr.) f. |
איכה, קינה |
lamentations, lament |
|
me yoro la ehá (ebr.) |
קונן/בכה באזני |
|
ehal (ebr.) m. |
ארון הקודש, היכל |
the Ark |
|
avrir puertas del ehal (ebr.) |
לבקש מאלוהים |
|
ehrea(h) (ebr.) m. |
הכרח, צורך |
necessity, need |
|
azerse d'ehrea (ebr.) |
להיות נחוץ |
|
todo le aze d'ehrea (ebr.) |
חושב שהכל נחוץ לו (כל דבר שהוא רואה) |
|
ekilibrar v. |
איזן |
to balance |
|
bien ekilibrado |
חכם, נבון, בעל שכל |
|
ekonomía f. |
כלכלה, תורת הכלכלה; חסכון |
economics, economics theory; saving |
|
azer ekonomía |
לחסוך |
|
|
|
|
|
ekonomías |
חסכון |
|
ekonomizar v. |
חסך, קימץ |
to save; to skimp |
|
ekonomizar la verdad |
לא לומר את כל האמת, לקמץ בדברי אמת |
|
ekrazante adj. |
מכריע |
crucial |
|
majoritá ekrazante |
רוב מכריע |
|
ekselensia f. |
הצטיינות, יתרון, שלמות |
excellence, advantage, integrity |
|
su ekselensia |
הוד מעלתו |
|
eksterior m. |
חוץ |
outside |
|
al eksterior |
בחוץ |
|
el eksterior |
החוץ, מה שבחוץ |
|
ministro del eksterior |
שר החוץ |
|
ekstremidad/ekstremitá f. |
קצה; שיא; גפיים |
end; peak; limbs |
|
las ekstremidades del kuerpo |
גפיים |
|
el pr. pers. |
הוא |
he |
|
no parese k'es el |
אינו מתרגש, כאילו הדבר אינו נוגע לו |
|
así biv'el |
שכה תחיה לי! |
|
es an'el/es an'eya |
אליך.אלייך (אני מדבר) - פניה בגוף שלישי לאדם מבוגר |
|
El ke no es a nombrar |
זה שאין נוקבים בשמו - אלוהים |
|
El (ebr.) m. |
אל,אלוהים |
God |
|
El nora alila! (ebr.) |
נאמר אודות: שעה מכריעה/גורלית/קריטית |
|
El, ke diga ya basta |
שאלוהים יאמר די לצרותינו! |
|
elayá!/élaya! iterj. |
אבוי! אבוי לנו! |
Alas! Woe to us! |
|
elayá del bovo! |
אוי, איזה איש טיפש! |
|
eleksión f. |
בחירות |
elections |
|
eleksiones adelantados |
בחירות מוקדמות |
|
elemento m. |
יסוד, מרכיב |
element |
|
basho elemento |
טיפוס נחות; רכיב מפוקפק |
|
eletrisitá f. |
חשמל |
electricity |
|
botón de eletrisitá |
מתג חשמלי |
|
elevado adj. |
רם, גבוה, מוגבה, נישא, נעלה; מגודל, מחונך |
high, elevated, exalted; grown up, educated |
|
bien elevado |
מחונך היטב |
|
elguenga/eluenga f. |
לשון |
tongue |
|
el de la media elguenga |
מדבר בחצי שפה, ביישן |
|
elguenga de piko i medio |
'לשוןארוכה'' - הולך רכיל; אדם מחוצף בעל לשון משולחת |
|
englutirse la elguenga |
לבלוע את הלשון - להאלם דום |
|
salir la elguenga para afuera |
להיות עם הלשון בחוץ - לגלות עייפות רבה בשל מאמץ |
|
elguengo adj. |
ארוך; רחוק |
long; far away |
|
a los elguengos anyos |
אחר 120 שנה |
|
elipsa/elipse f. |
אליפסה |
ellipse |
|
elíptiko adj. |
אליפטי |
|
embabukarse v. refl. |
השלה את עצמו, רימה את עצמו |
to deceive himself |
|
no s'embabuka kon palavras |
הוא מציאותי ואינו שוגה באשליות |
|
embafar v. |
מילא/התמלא טינה/מרירות |
to fill/be filled with resentment/bitterness |
|
ya embafi mucho, no puedo mas |
סבלתי דיי, איני יכול לשאת עוד! |
|
embalar v. |
ארז, עטף; החיש, האיץ |
to pack, to wrap; to speed up |
|
embalar la lisión/la tefilá (ebr.) |
'למרוח'', לעשות דבר מה בחפזון, בלי הקפדה; לאכול בחפזון בלי לחוש טעם |
|
embanyado adj. |
שטוף, טובל ב- |
washed, dip in |
|
embanyado en la sudor/en la sangre |
שטוף זעה/טובל בדם |
|
embaraniado adj. |
מסובך |
complicated |
|
muy embaraniado/da |
שאי אפשר להתירו |
|
embarasar v. |
הטריד, הפריע, גרם מכשולים; העציב, ציער, דיכא |
to harass, to interfere, to cause obstacles; to sadden, to depress |
|
no embarasa! |
לא נורא! לא חשוב! |
|
embaraso m. |
מכשול, מעצור; גרוטאה; מבוכה |
obstacle, stoppage; a scrap; embarrassment |
|
meter en embaraso |
הפריע, הביך |
|
kitar de embaraso |
לחלץ מישהו ממבוכתו |
|
salir d'embaraso |
להחלץ מן המבוכה |
|
embarrar (2) (fr.) v. |
מחק, מחה, העביר קו על, ביטל |
to erase, to delete, to undo |
|
eskrivir i embarrar |
"לכתוב ולמחוק" - נאמר על מי שמתקשה להתבטא בכתב |
|
embarrar del tefter |
למחוק מן הפנקס - לחדול להתייחס אל מישהו |
|
embarrarse v. refl. |
התלכלך בבוץ |
to become dirty in mud |
|
se le embarró el número |
הוא מעולה, הוא מהאיכות הטובה ביותר |
|
embas (t.) m. |
הימור, התערבות |
gambling, betting |
|
meter embas |
הימר |
|
embasho adv. |
על הארץ, מטה, למטה |
on the ground, down |
|
dar embasho una komida |
'לטרוף'' לבלוע הכל בנגיסות גדולות |
|
darla embasho |
פשט את הרגל |
|
no se da embasho |
אינו מוותר, נותר בעמדתו |
|
dar embasho |
להפיל; להכריע מישהו; לשכנע |
|
echa embasho veremos |
דבר ונראה מה אתה יודע |
|
dar todo embasho |
לעזוב הכל בכעס |
|
embatakado adj. |
מוכתם, מלוכלך, מטונף, מזוהם |
stained, dirty, filthy |
|
pezgado y embatakado |
עלוב ומזוהם; פדנט קיצוני |
|
embatakar (t.) v. |
טינף, לכלך, זיהם, הכתים |
to soil, to make dirty, to pollute, to stain |
|
embatakar las parás (t.) |
להשחית ממון, לבזבז כסף שלא בחכמה |
|
embatakarse (t.) v. refl. |
עשה במכנסים, ברח לו; התלכלך |
to pee in his pants; to get dirty |
|
embatakarse el buen nombre |
להכתים את שמו הטוב |
|
embelekar/likar v. |
העסיק, העסיק מעל הראש; פיתה, שידל; הונה, רימה |
to employ; to entice, to coax; to deceive |
|
embelekar el es.huenio |
לנמנם קלות כדי להעביר את הרצון לשינה |
|
emberrar v. |
נער, נהק; דיבר בגסות, בצורה מעליבה |
to bray, to groan; speak rudely/insultingly |
|
déshalo k'emberre |
תן לו לפלוט את גסויותיו, אל תתן לבך לכך |
|
embever v. |
שאב, ספג, בלע, קלט; סבל, חש עלבון, חש עייפות |
to pump, to absorb, to swallow,; to suffer, to feel insulted, to feel tired |
|
dar a embever |
לגרום סבל |
|
embevido adj. |
ספוג; עייף מהתנגדויות ועלבונות |
soaked; tired of objections and insults |
|
estar embevido de una parte |
שמע לטענות צד אחד בלבד בסכסוך |
|
embiar v. |
שלח, שיגר |
to send, to launch |
|
embiar atrás |
החזיר, שלח בחזרה |
|
embiar saludes |
לשלוח דרישת שלום |
|
ken m'embió? |
למה לי כל זה? אין לי צורך להיות מעורב בכך! |
|
no te lo embio a dezir |
אני אומר לך זאת בפנים ולא במצעות שליח |
|
embit m. |
במשחק: סכום שמוסיף השחקן להשתתפותו (ערבון) |
in a game: an amount that the player adds to his participation (guarantee) |
|
pedrer del djugo i del embit |
להפסיד הפסד כפול |
|
embolado adj. |
מעופף |
flying |
|
vaka embolada |
"מעופף" - מבולבל שאינו יודע מימינו ושמאלו |
|
embolver v. |
שיקע ב-; עטף; סיבך, בלבל |
to immerse in; to wrap; to complicate, to confuse |
|
embolver al ninyo en un djugo |
להעסיק את הילד במשחק (שיהיה שקוע במשחק) |
|
embolverse v. refl. |
שקע ב-, השתקע ב-; התלכלך |
to immerse in, to immerse himself in ..; to get dirty |
|
ainda no me embolví en este mazal (ebr.) |
עדיין לא נפל בחלקי המזל |
|
embolvido adj. |
שקוע ב-, שקוע עמוק (בעבודה); מסובך; מודאג |
immersed in, deeply immersed (at work); complicated; worried |
|
estar embolvido en los penserios |
להיות שקוע בדאגות |
|
emborrachar v. |
שיכר, ביסם |
to intoxicate |
|
emborrachar kon palavras |
לשכר ולהלהיב מישהו בדיבורים |
|
embovesido adj. |
מטומטם |
dumb |
|
bovo embovesido |
טיפש מטופש |
|
embragar v. |
הכין עצמו/הצטייד/ארז חפציו ליציאה לדרך |
to prepare himself/to stock up/to pack his belongings for the trip |
|
ay algo o m'embralgo? |
יש כאן רווח כךשהו או שאסתלק לי? |
|
embrinear v. |
הקסים |
to charm |
|
koza de embrinear! |
דבר מה מקסים! |
|
embrolio/embrolo m. |
סבך, תסבוכת, בלבול, בלבולת, ערבוביה; הזיה, דמיון שוא; חרדה, דאגה, מבוכה |
tangle, entanglement, confusion; hallucination, false imagination; anxiety, worry, embarrassment |
|
salir de embrolio |
לצאת מן התסבוכת/מן הבלבול |
|
kitar d'embrolio |
לפטור מישהו מדאגה, לחלצו ממבוכה |
|
fuir d'embrolio |
להמנע ממה שעשוי להביא לידי דאגה |
|
karrear embrolios |
לגרום דאגות |
|
embrujado adj. |
מבולבל, מלופף |
confused, twisted, wrapped |
|
djuvio embrujado |
פקעת צמר מסובכת |
|
embrujado en el kanyo |
מלופף כולו בבוץ/ברפש |
|
embrujarse v. refl. |
התבלבל, התלפף |
to be confused, to be twisted around |
|
dainda no me embrují en este mazal (ebr.) |
עדיין לא נפל בחלקי המזל |
|
embudo m. |
משפך |
funnel |
|
embudo ke entra por aki i sale por ayí |
אדם שטחי, מפוזר |
|
embuelto adj. |
עטוף, מעוטף, מלופף; עטוף בגדים חמים |
wrapped; wrapped in warm clothes |
|
embuelto en la mentira |
טובע בשקריו, אינו מסוגל להוציא מפיו אמת |
|
embuelto en los echos/livros |
שקוע בעסקיו/בספריו |
|
embuelto en un manto de santedad |
עוטה אצטלא של חסידות - צבוע |
|
emburado adj. |
חמוץ פנים, נעלב |
sour face, offended |
|
lo tenemos emburado! |
בן המשפחה כועס עלינו! |
|
emburujar v. |
פיתל, עיקם; עיוות את הדברים, דיבר בצורה מבולבלת; עטף, ציפה, ארז; רימה; הכזיב; גרם ריב ומדון |
to twist; to distort things, to speak in a confused way; to wrap, to pack; to deceive; to disappoint; to cause a quarrel |
|
emburujar entre los mushos |
לדבר בכוונה בצורה מבולבלת |
|
ke me estás embrujando? |
איזה שטויות אתה מוכר לי שם? |
|
embutido adj. |
מפוטם, גדוש, רווה, רווי; מי שהחדירו בו רעיונות מסויימים |
fattened, copious, saturated; a person whom certain ideas were instilled in him |
|
pato embutido |
אווז מפוטם |
|
embutir v. |
מילא, פיטם, הלעיט, ריווה;החדיר לראש רעיונות מסויימים, טיעונים מסויימים |
to fill, to fatten, to feed, to saturate; to inject certain ideas/arguments into the head |
|
embutir patos |
לפטם אווזים |
|
embutirse v. refl. |
התמלא, התפטם |
to fill up, to get fat |
|
embutirse de yoros |
לבכות בדמעות שליש |
|
emen (t.) adv. |
בקושי, זה אך, מיד |
barely, immediately |
|
emen emen (t.) |
ברגע המכריע, בדיוק בזמן, בדיוק ברגע |
|
eminensia f. |
רמה; מעלת כבוד (תואר) |
eminence |
|
su eminensia el gran rabino |
הוד מעלתו הרב הראשי |
|
eminente adj. |
דגול, נישא, רם מעלה; מיידי, ממשמש ובא |
eminent |
|
su venida es eminente |
בואו ממשמש ובא |
|
emir (t.) m. |
צו, פקודה |
order, ordinance |
|
emir namé (t.) |
צו כתוב |
|
emosión f. |
רגש, ריגוש, התרגשות |
emotion, thrill, excitement |
|
emosión fuerte |
זעזוע, הלם; רגש עז |
|
empanyado adj. |
כהה, עמום, מכוסה אדים |
dark, dull, steamy |
|
tener los ojos empanyados |
להיות עם עיניים מלוחלחות (מדמעות, קורי שינה) |
|
empanyar v. |
הדהה, הכהה, העמים |
to fade, to darken, to dim |
|
el sol empanya la facha |
השמש מכה/גורמת לשיזוף הפנים |
|
empapado adj. |
ספוג נוזלים, נפוח מנוזלים, רטוב מאוד, רווי; מפוטם |
soaked with liquid, swollen with liquids, very wet, saturated; fattened |
|
empapado en la sangre |
טובל בדם |
|
empapar v. |
מילא על גדותיו, הספיג במים |
to fill to overflow, to soak with water |
|
empapar la kolada |
להשרות את הכביסה במים |
|
empaparse v. refl. |
התרטב, ספג נוזלים; התפטם; צלל לתוך נושא |
to get wet, to absorb fluids; to gorge; to dive into a theme |
|
eya se lo está empapando a la kayadez |
היא סובלת זאת בשקט |
|
empapelar v. |
כיסה/עטף בנייר |
to cover/to wrap in paper |
|
empapelar los tavlados |
כיסה בנייר את המדפים |
|
ya se la empapeló |
עשה לו ''תרגיל'',דפק אותו |
|
empenyado adj. |
ממושכן; שנכנס להתחייבות, ששעבד חלק מרכושו/ כספו/זמנו |
mortgaged; who entered into an undertaking, who enslaved part of his property/money/time |
|
empenyado por el navlo |
מוכה חובות |
|
empenyo m. |
התחייבות, כניסה להתחייבות |
commitment, entry into commitment |
|
tomar un empenyo |
ליטול עליו התחייבות |
|
empesar m. |
התחלה |
beginning |
|
al empesar |
בתחילה |
|
el empeser |
ההתחלה |
|
no empesó para ke eskape |
לא התחיל עדיין ואתה מצפה כבר לסוף - נאמר על נואם/סופר המאריך בהקדמות |
|
empesar v. |
התחיל, החל, פתח |
to start, to begin |
|
empesar algo de primas a primeras |
להתחיל מבראשית |
|
empesar de muevo |
להתחיל מחדש |
|
empesar por la alef (ebr.) |
להתחיל מההתחלה |
|
por empesar |
בתחילה, ראשית, קודם כל |
|
empesijo m. |
התחלה, ראשית, תחילה |
start, beginning |
|
a los empesijos |
בראשית הדברים |
|
al empesijo |
בתחילה, בראשית |
|
del empesijo |
מלכתחילה, מתחילה |
|
no ay ni empesijo |
אין לו זכר; עדיין אין רואים דבר |
|
tener empesijos |
להחזיק את היסודות ההתחלתיים של עניין כלשהו/הבנה כלשהי |
|
empesijo de bien! |
התחלת הטובה! - קריאת שמחה נוכח סימנים להשתפרות המצב והחלצות ממצוקה |
|
émpido m. |
התייפחות, יפחה, אנחה, גניחה |
sobbing, sighing, moaning |
|
yorar kon émpido |
לבכות תוך כדי השתנקויות |
|
empiegado (it.) m. |
פקיד, עובד, שכיר |
clerk, employee |
|
echar un empiegado (it.) |
לפטר עובד |
|
los empiegados (it.) |
צוות העובדים |
|
tomar un empiegado (it.) |
להעסיק עובד |
|
emplastado adj. |
דבוק, שאינו ניתק; אטי, מתמהמה, בטלן |
glued, non-detachable; slow, procrastinating, idle |
|
pachá (t.)emplastada |
כינוי לאדם דבוק למקומו, מתקדם באיטיות מייאשת |
|
emplastar v. |
גיבס, שם בגבס; כפה דבר מה בלתי נעים, הכריח לבלוע מאכל/תרופה, כפה נוכחות של אדם לא רצוי; חבט, תקע מכות |
to plaster (a limb); to force something unpleasant, to force to swallow food/medicine, to force the presence of an unwanted person; to beat, to punch |
|
emplastar un shamar (t.) |
לסטור/להדביק סטירה באופן פתאומי |
|
emplastar un rempushon |
לדחוף בחוזקה מישהו באופן פתאומי |
|
emplastar arras |
לסטור לעורפו של מישהו |
|
emplasto m. |
רטיה, תחבושת; דבר דביק ורך; דבר כפוי; מעצור, מכשול |
bandage; a sticky and soft thing; forced thing; stop, obstacle |
|
emplasto de bilibiz |
מאכל כבד וקשה לעיכול |
|
empleo/empleyo m. |
שימוש; קניה, רכישה |
use; buying, purchase |
|
azer empleo |
לעשות שימוש |
|
tener el empleo de una koza |
למצוא שימוש בדבר מה |
|
emponer v. |
שם על, הטיל, כפה |
to impose, to force |
|
emponer silensio |
להטיל דממה |
|
emponer su manera de ver |
לכפות דעה על מישהו |
|
empostemado (gr.)adj. |
סובל ממורסה; מרוגז, מעוצבן |
suffers from abscess; annoyed |
|
empostemado (gr.) ke lo vea! |
קללה: שאראהו שוקע ברוגז ומרירות נפש! |
|
empostemarse (gr.) v. refl. |
נהפך למורסה; התמלא רוגז נוכח התמהמהות אינסופית/שירות אדיש וכו' |
to become an abscess; to be filled with annoyance in the face of endless procrastination/indifferent service, etc. |
|
ke s'emposteme! |
קללה: שאראהו שוקע ברוגז ומרירות נפש! |
|
emprender v. |
למד |
to learn |
|
ay ke emprender |
הדבר מעניין וראוי לתשומת לב |
|
emprestado adj. |
מולווה, מושאל |
lent |
|
tomar emprestado |
לשאול, לקחת בהשאלה; ללוות, לקחת הלוואה |
|
dar emprestado |
להשאיל, להלוות, לתת הלוואה |
|
lo tomaron emprestado |
כאשר נעלם דבר מה בבית נוהגים לומר: שדי השאול לקחוהו בהשאלה ויחזירוהו |
|
emprestar v. |
הלווה; השאיל |
to lend; to borrow |
|
emprestamé! |
משחק מלים (עם המלה העברית "טמא"): הלוואה היא עניין אבוד! לא כדאי להסתבך איתה. |
|
empréstimo m. |
הלוואה, מלווה; השאלה |
loan, lender; lending |
|
tomar/dar un empréstimo |
לקחת/לתת הלוואה |
|
emprezentar v. |
הגיש; נתן במתנה; מחל |
to submit; to give a gift; to forgive |
|
emprezentar la vida |
להעניק חנינה |
|
emprezentar una devda |
לוותר על חוב; למחול על עבירה |
|
vale para emprezentar al rey |
על אשה יפה: ראויה להיות מוצגת לפני המלך |
|
el Dio ke te lo emprezente! |
שאלוהים ישמור לך עליו! (כשמחמיאים על ילד יפה וכו') |
|
el Dio ke lo emprezente! |
שאלוהים ימחל לו! (בתגובה לדברי שבח על אדם שאינו ראוי להם) |
|
emprezo adv. |
במאסר |
in prison |
|
estar emprezo |
לשבת בבית כלא |
|
irse emprezo |
ללכת למאסר |
|
salir d'emprezo |
לצאת ממאסר |
|
emprimero adv. |
בתחילה, ראשית כל |
initially, first of all |
|
kualo ke aga emprimero? |
כל כך הרבה דברים מוטלים עלי אינני יודע במה להתחיל |
|
empushado adj. |
נידח |
remote |
|
sivdad empushada |
עיר הנידחת |
|
empusho m. |
דחיפה, דחיקה, הדיפה |
push |
|
empushos |
צורך דוחק ללכת לשירותים; הפעלת לחץ על מישהו כדי לשכנעו לעשות דבר מה בניגוד לרצונו; דיזינטריה |
|
empushos de sangre |
מאמצים עילאיים לכפות דבר מה על מישהו כדי לשכנעו לעשות דבר מה בניגוד לרצונו |
|
estar kon empusos |
לסבול משלשול |
|
enadado adj. |
רטוב, טובל, מוצף |
wet, immersed, flooded |
|
enadado en la sudor/sangre |
שטוף זיעה/טובל בדם |
|
enadar v. |
שׂחה |
to swim |
|
esta enadando en oro |
טובל בזהב |
|
enalto adv. |
בגובה, לגובה |
in height |
|
echarse enalto |
להיות קפדן ותובעני, בעל דרישות גבוהות |
|
ir par'enalto |
להתקדם, לעלות מעלה |
|
mirar enalto |
לשאוף למטרה גבוהה |
|
el puerko no mira enalto |
החזיר אינו נושא עיניו למעלה - לאנשים גסי רוח אין שאיפות נעלות ואידאלים |
|
enamorar v. |
תינה אהבים, חיזר אחרי |
to make love, to woo |
|
te arogo i te enamoro |
אני מבקש אותך ומשביע אותך |
|
enbasho adv. |
למטה, על הארץ, על הרצפה |
downstairs, on the ground, on the floor |
|
de enbasho |
נאמר על אדם פיקח שאינו נראה כזה |
|
enbonora! interj. |
להתראות! בשעה טובה |
Goodbye! |
|
irse enbonora |
ללכת לשלום |
|
kedate enbonora! |
להתראות! |
|
kedavos en bonora! |
הדבר/האיש שאתה מדבר עליו כבר מזמן איננו כאן |
|
enbreve adv. |
פתאום, באופן בלתי צפוי |
suddenly, unexpectedly |
|
enbreve enbreve |
בחיפזון, בלי הכנות |
|
enchorrearse v. refl. |
התרטב עד לשד עצמותיו |
to become wet to the bone |
|
enchorrearse en los yoros |
לגעות בבכי |
|
enchulado (t.) adj. |
מזוהם, מלוכלךבבוץ |
|
enchulado (t.) adj |
מזוהם, מלוכלך בבוץ |
dirty, dirty in mud |
|
echos enchulados (t.) |
עסקים מלוכלכים/שחורים |
|
endagora adv. |
זה עתה, רק הרגע, עכשיו; מעכשיו, מעתה |
just now, now from now on |
|
endagora venites? |
עכשיו אתה מגיע?? (נאמר למישהו שאחר והחמיץ את הכל) |
|
endagora tiene ke avrir butika! |
רק עכשיו הוא מתחיל לעבוד! (באיחור רב) |
|
endagora mos salió kon esto! |
פתאום העלה את הדרישות החדשות האלה! |
|
endagora! |
עכשיו באת? הכל נגמר מזמן! |
|
endagora va azer tentes! |
בלעג: זה עתה נשרו לו שיני החלב! (למי שמתיימר להיות צעיר) |
|
endecha f. |
קינה |
lament |
|
endechas de tesabea |
קינות תשעה באב |
|
endelantre/endelante adv. |
ואילך |
onwards |
|
de agora endelantre/por endelantre |
מכאן ואילך |
|
de aki endelantre |
מכאן ואילך |
|
de oy endelantre/por endelantre |
מכאן ואילך |
|
endenyar/endenyarse v./v. refl. |
הואיל, נאות, נענה |
to agree, to consent |
|
no me endenyo |
אינני נעתר, אינני מוכן להשפיל עצמי! |
|
no se endenya por poko |
הוא תובעני מאוד אינו מוכן לתת שירותיו אלא בעבור תשלום גבוה |
|
enderecharse v. refl. |
התיישר, הזדקף; שיקם את מעמדו; חזר למוטב |
to straighten up, to stand up straight; to rehabilitate his status; to return to the beneficiary |
|
se enderechan los guesos |
נעים וחמים פה (נאמר כשנכנסים מן החוץ הקר אל הבית) |
|
se l'enderechó la kambura (t.) |
כבר אינו הולך כפוף; חזר לאיתנו הכלכלי |
|
enderecho adv. |
למישרין, היישר |
directly |
|
kaminar enderecho |
ללכת למישרין בלי לסטות |
|
va enderecho enderecho |
הולך למישרין בלי היסוס |
|
endesparte adv. |
מלבד זאת, נוסף לכך, לא רק ש- |
besides, in addition, not only that |
|
endesparte de esto |
חוץ מזה, בנוסף על כך |
|
endevanar v. |
ליפף, כרך צנף (לפקעת); דיבר בלי להפסיק מבלי לומר דבר טעם |
to wrap ; to talk without stopping without saying a point |
|
endevanar el djuvio |
ללפף את פקעת החוטים |
|
endevdado adj. |
חייב |
debtor |
|
endevdado asta la yaka |
שקוע בחובות עד צואר |
|
endevdado asta las grenyas |
שקוע בחובות עד צואר |
|
endevdado i arado |
מלא חובות |
|
endevdado komo el pusht (t.) Memed |
שקוע בחובות |
|
endevdado por el nablo |
שקוע בחוב |
|
endevina f. |
מנחשת בקלפים, קוראת עתידות; הגדת עתידות |
fortune teller |
|
djugar a la endevina |
לשחק במשחק חידות/ניחושים |
|
echarse a la endevina |
ללכת להתייעץ במגדת עתידות |
|
kamareta de endevina |
חדר מבולגן |
|
endevinar v. |
ניחש, הגיד עתידות, התנבא |
to guess, to predict, to prophesy |
|
endevina de lo ke se ve |
אינו מנחש, אומר רק מה שרואות עיניו |
|
echarse a endevinar |
לנסות לנחש |
|
pedar i endevinar |
להעלות השערות בלי בסיס, לבנות מגדלים באוויר |
|
va endevinar agora ke |
לך תנחש עכשיו ש.. (כשמסתירים פרט מידע חשוב) |
|
si m'endevinas lo ke yevo en la falda vos do un razimo |
הפתרון טמון בתוך החידה |
|
endevino m. |
מגיד עתידות |
fortune teller |
|
komer medra d'endevino |
אומר שטויות ומתנבא בלי כל יסוד |
|
endiamantar v. |
כיסה ביהלומים; הוסיף יתרונות מושכים |
to cover with diamonds; to add notable advantages |
|
endiamantar una oferta |
לפאר ולרומם את ההצעה כדי לפתות את הקונה |
|
endjarrar v. |
המליח את הגבינה בשכבה עבה של מלח וטמן בכלי חרס לתסיסה |
to salt the cheese in a thick layer of salt and bury in a clay vessel for fermentation |
|
kezo endjarado |
גבינה מלוחה הנשמרת בכלי חרס |
|
endjentrada f. |
הריון, עיבור; הולדה, יצירה; שגר (סך הוולדות בהמלטה אחת); גזע |
pregnancy, conception; procreation, creation; total births in one calving; race |
|
endjentrada de azno/perro/de puerko |
זרע מרעים! |
|
endjentrado adj. |
צאצא של |
descendant of |
|
endjentrado de azno/kavayo/perro! |
קללה: בן חמור/סוס/כלב! |
|
endorar v. |
הזהיב, ציפה זהב; קישט, ייפה; גרם אושר וסיפוק |
to gild, to to coat with gold; to decorate, to beautify; to cause happiness and satisfaction |
|
endorar a uno |
לגרום למישהו סיפוק גדול |
|
endoro m. |
הזהבה; ''הצלחה'' גדולה (נאמרבד''כ באירוניה) |
gilding; great "success" (said with irony) |
|
grandes endoros m'endorí ke... |
נפלתי בפח |
|
endulkar v. |
כישף, הפעיל לחש, עשה קסם, הקסים; נתן שוחד, נתן שלמונים |
to cast a spell; to bribe |
|
endulkár la mano a uno |
לשמן למישהו את הידיים - לתת שוחד |
|
endulko m. |
כישוף, קסם, מקסם, מעשה ידעונות; לחש, השבעה |
spell, magic, swearing |
|
endulko bueno |
כישוף רציני הנעשה בטכס גדול וראוותני |
|
endurarse v. refl. |
התקשה |
to harden |
|
se disho duro s'enduro |
נאמר על מי שמקשיח עמדתו באופן קיצוני |
|
enemigo m. |
אויב |
enemy |
|
a tus enemigos! ni a tus enemigos! ni a mis enemigos! a los enemigos de los djidios! |
איני מאחל זאת אפילו לאויבי! |
|
enfashar v. |
חיתל; חיתל ספר תורה |
to diaper; to wrap up the Tora roll |
|
va ke t'enfashe mama! |
לך תבכה אצל אמא! - 1. למישהו המתנהג כילד 2. למי שקיבל את חלקו ומתעקש להשאר |
|
enfasio (port.) m. |
טרדה, טרחה, אי נעימות; שעמום |
harassment, hassle, discomfort; boredom |
|
dar enfasio (port.) |
הטריד, הוגיע |
|
ya dio infastyo |
היה לבלתי נסבל |
|
enfilar v. |
השחיל |
to thread |
|
enfilar en espeto |
לשפד |
|
enfilar la aguja |
להשחיל חוט במחט |
|
enfilar la kamiza/las kalsas |
ללבוש חולצה/גרביים |
|
ya mos enfiló |
הפילנו בפח, סידר אותנו |
|
enfinkar v. |
נעץ, סימרר |
to stick |
|
enfinkar los kuernos |
התעקש |
|
enfloreser v. |
פרח, לבלב; שגשג |
to bloom; to thrive |
|
bivas, kreskas i enfloreskas, komo el peshiko en el agua freska, el peshiko para komer i el chikitiko para engrandecer |
נאמר לילד קטן בעקבות התעטשות |
|
enforkar v. |
תלה, הוקיע |
to hang |
|
enforkar le kero! |
הייתי תולה אותו! |
|
enforkarse v. refl. |
תלה את עצמו; ניסה להחלץ ממצוקה בכוחות עצמו; סבל נואשות בשל מצוקה או מחסור |
to hang himself; to try to extricate oneself from distress on one's own; desperate suffering due to distress or scarcity |
|
enforkarse por un devente/por un kopo d'agua/por un klavo |
מוציא את נשמתו בעבור דבר מה קטן |
|
enfrente adv. |
ממול, מול, נוכח; נגד |
against, in front of, opposite to |
|
arondjar enfrente |
להשליך באופן הפגנתי |
|
d'enfrente se ve |
ברור מאליו, מזדקר לעיניים |
|
d'enfrente enfrente |
זה מול זה |
|
el d'enfrente |
הזולת |
|
enfrente! |
הסתלק! אל תתערב! |
|
meterse d'enfrente |
להשאר אדיש, להתייצב מנגד |
|
meterse todo enfrente |
להביא בחשבון את כל הסיכונים מבלי לסגת |
|
mirar d'enfrente |
לעמוד מנגד, לא להתערב |
|
si sos capache sal enfrente! |
נראה אותך! |
|
no mires al d'enfrente |
אל תסתכל על אחרים, התעסק בענייניך! |
|
enfruzir v. |
קימט, קיפל, כיווץ, צימק |
to wrinkle, to fold, to shrink |
|
enfruzir las sejas |
לקמט/להזעיף גבות |
|
engajar (fr.) v. |
גייס, מינה; העסיק; חייב; נתן ערבון |
to recruit, to appoint; to employ; to charge; to give a pledge |
|
engajar empiegado |
גייס עובד |
|
engancharse v. refl. |
נאחז ב-, נתלה ב-; עיקם/העווה פניו; נהפך לערמומי, זדוני, מרושע; התקשה, קפא, איבדיכולת התנועה (יד, אצבע) |
to cling to, to hang on to; to distort his face; to become cunning, malicious, vicious; to harden, to freeze, to lose the ability to move (hand, finger) |
|
se le enganchó la boka |
נתקע בדיבור, נאלם דום |
|
enganyar v. |
הטעה, רימה, הונה, הוליך שולל; סחט (הוציא כסף במרמה) |
to deceive; to blackmail (to take money fraudulently) |
|
no te deshes enganyar! |
הזהר! אל תתן שיונוך! |
|
ya lo enganyí |
נמנמתי קלות וגברתי על רצוני לישון |
|
el tiempo me enganyo |
מזג האוויר הטעה אותי |
|
m'estó enganyando |
אני טועה! |
|
enganyar la ambre |
לאכול דבר מה פעוט כדי להשקיט את הרעב |
|
enganyar el es.huenyo |
לנמנם קלות כדי להעביר את הרצון לשינה |
|
enganyarse v. refl. |
רימה עצמו, השלה עצמו |
to deceive himself |
|
me s'enganyó el ojo |
עיני הטעתה אותי, לא שפטתי נכונה |
|
enganyarse a si |
להשלות עצמו בידיעה ברורה |
|
enganyo m. |
מרמה, רמאות, רמיה, תרמית, הונאה, גניבת דעת; בדותה, תחבולה, תכסיס |
cheating, deception, fraud; fib, trickery, ploy |
|
enganyo de meoyo |
תעתוע, אחיזת עינים |
|
ay enganyo |
יש כאן תרמית! |
|
enganyería f. |
רמאות, רמיה, הולכת שולל |
deception |
|
kon moldes de enganyerías i falsía |
בשקרים ותכסיסי רמיה |
|
engayado adj. |
מופרה (תרנגולת) |
fertilized (chicken) |
|
guevos engayados |
ביצים מופרות |
|
engelik (t.) m. |
טרחה, טרדנות |
hassle, annoyance |
|
azer engelik (t.) |
להטריח |
|
englena (t.) f. |
בידור; פטפוט |
entertainment; chatter |
|
lugar de englena (t.) |
מקום שעשועים |
|
englendjé (t.) m. |
בידור, שעשוע |
entertainment, amusement |
|
lo tomó por englendjé (t.) |
הפך זאת למשחק ילדים |
|
englutir v. |
בלע, גמא, גמע |
to swallow |
|
englutir atrás |
בלע את המלים, נמנע מלומר |
|
englutir klavos |
לסבול נוראות (''לבלועמסמרים'') |
|
lo iya englutir bivo |
היה מוכן לבלוע אותו חיים |
|
no englutir bokado dulse |
לא ללקק דבש - לקבל יחס רע |
|
ya la englutió |
היה מוכן לבלוע את כל השקרים שבהם האכילוהו |
|
englutirse v. refl. |
בלע, אכל בחפזון |
to swallow, to eat in a hurry |
|
englutirse a uno |
להפשיט מישהו ערום ועריה; לשלול ממנו את כל רכושו |
|
englutirse el yoro |
לבלוע את הדמעות,להתאפק מלבכות |
|
englutirse la elguenga |
לבלוע את הלשון, לא להיות מסוגל להוציא הגה |
|
kerer englutirse a uno |
לכעוס קשות על מישהו |
|
no me s'englute |
אינני מסוגל לעכל אתהדבר, להשלים איתו |
|
no se englute |
זה כה מופרך, כה מוגזם שאין ''לבלוע'' אותו |
|
englutirse el komer |
לאכול בחפזון |
|
englutirse las palavras |
להמנע מלהוציא מפיו את המילים העשויות לפגוע |
|
se lo englutió la mar |
בלע אותו הים (טבע) |
|
se englutió una espada/un bastón |
כאילו בלע מקל - גאוותן |
|
engormado adj. |
נרגז/מעוצבן בשלמכאובים/עייפות/מתיחות שירדו עליו |
annoyed by the pains/fatigue/tension that came down on him |
|
engormado i enkortado ke lo vea! |
קללה: שאראהו במכאוביו ויסוריו! |
|
engormarse v. refl. |
נשא ייסורים, סבל מרירות ורוגז |
to endure anguish, to endure bitterness and irritability |
|
engormarse kon uno |
לסבול מעולו של מישהו (שקשה לשאתו/לחיות במחיצתו) |
|
kual s'engorme! |
קללה: שיבואו עליו כל העינויים המגיעים לו בעבור רעתו! |
|
engrandeser v. |
גדל, שגשג, צמח; גידל(ילד); הגדיל, הרחיב, הרבה, העצים, הפריז, הגזים; גרם שגשוג |
to grow, to prosper; to raise (a child); to increase, to expand, to multiply, to empower, to exaggerate; to cause prosperity |
|
al engrandeser de la luna |
עם גידול הלבנה |
|
engrasiado adj. |
מחונן, שחונן/זכה לחסד מיד אלוהים/מידי הטבע |
gifted, benefited from the hand of God/from the hands of nature |
|
engrasiados seamos! |
שנזכה לחן ולחסד! |
|
engrasiar v. |
נטה חסד ל-, העניק חן |
to tend kindness to, to bestow grace |
|
el Dio lo engrasió |
אלוהים היטה אליוחסדו, הוא מצליח בכל אשר יפנה |
|
engreshado/engresado (fr.) adj. |
משומן; כעוס על מישהו (ידיד, קרוב) |
oiled; angry at someone (friend, relative) |
|
estar engreshado kon uno |
לכעוס על מישהו, להסתכסך עם מישהו |
|
engresho m. |
טינופת שמנונית; ריב, מחלוקת (בין חברים קרובים) |
oily filth; quarrel, dispute (between close friends) |
|
fuir de engreshos |
לברוח מן המחלוקת |
|
engrishar v. |
פרע, סתר (שער) |
to dishevel (hair) |
|
kaveyos engrishados |
שער סתור/פרוע |
|
engroso m. |
מכירה סיטונאית |
wholesale sale |
|
merkader de engroso |
סוחר המוכרבסיטונות |
|
vender al engroso |
למכור בסיטונאות |
|
engueko adv. |
במעורפל, בספק, בלי הוראות מדוייקות |
vague, in doubt, without precise instructions |
|
no dezir ni si, ni no, deshar engueko |
להמנע מהכרעה ולהשאיר את הדברים בערפול |
|
enguyo/enguyos (port.) m. |
בחילה, קבס, גועל נפש |
nausea, disgust |
|
dar/traer enguyos |
לגרום בחילה |
|
tener enguyo |
נגעל, קיבל בחילה, אחזו קבס, הקיא את נשמתו |
|
estar kon enguyos |
לסבול מבחילות |
|
enhaminado (ebr.) adj. |
של חמין |
of cholent (hamin) |
|
guevo enhaminado (ebr.) |
ביצה קשה, ביצה של חמין |
|
enheremar (ebr.) cf. enharemar |
|
|
|
enhermeste! (ebr.) interj. |
קללה: שתהיה מוחרם ומנודה! |
|
enhermeste (ebr.) un tal amigo/un tal komer! |
שילך לעזאזל חבר כזה/אוכל כזה - אני יכול להסתדר בלעדיו! |
|
enjambre m. |
נחיל |
swarm |
|
enjambre de abezbas |
נחיל דבורים |
|
enkachar v. |
כרך (ספר) |
to bind |
|
enkacharla |
הונה, רימה |
|
enkalado adj. |
מסוייד, מטוייח |
whitewashed, plastered |
|
podjo enkalado ke no piedre una gota |
'בור סוּד שאינו מאבד טיפה'' |
|
enkalkado adj. |
מלא, מפוטם; אדוק, מאמין בצורה קנאית; קיצוני, מוגזם |
full, fattened; devout, zealously believing; extreme, excessive |
|
bovo enkalkado |
אוויל משריש, שוטה מוחלט |
|
estar enkalkado de parás (t.) |
לטבוע בכסף, להיות עשיר מופלג |
|
enkalkar v. |
מילא, פיטם |
to fill, to fatten |
|
vale para enkalkar tiros |
'ראוי רק לטעון פגזים'' - לא יצלח למאומה |
|
tripa amarga embeve i enkalka! |
קריאת ייאוש של מי שהגורל אינו חדל להכות בו: אתה הכואב מרה, שתה עוד מכוס התרעלה! |
|
enkaminar v. |
הוביל, הוליך, הדריך, הפנה, הוליך בדרך הנכונה |
to lead, to guide, to turn, to lead in the right way |
|
enkaminar a uno |
להדריך, לסמוך מישהו בעצות טובות |
|
enkaminar un echo |
לנהל עסק |
|
enkantado adj. |
מוקסם, מכושף; נדהם, המום; משותק מרוב הפתעה |
fascinated, enchanted; astonished, stunned; paralyzed by surprise |
|
kedar enkantado |
נדהם, נותר בפה פעור |
|
enkantar v. |
כישף, קסם; הקסים, הפליא;הדהים, הפתיע; שיתק |
to enchant; to cause wonder; to amaze, to surprise; to paralyze |
|
de enkantar |
מפליא, מדהים |
|
enkantarse v. refl. |
נדהם, התבלבל, איבד ראשו |
to be astonished, to be confused, to lose his head |
|
ya m'enkantí |
אני כולי מופתע! |
|
me s'enkantó |
הוא נדהם לגמרי ויצא מן המסלול |
|
enkante (1) m. |
מכירה פומבית |
auction |
|
meter/kitar al enkante |
להציג למכירה פומבית |
|
enkanto m. |
קסם; התפעלות, הקסמות; התפלאות, תדהמה |
magic; admiration, enchantment; marvel, amazement |
|
deshar en el enkanto |
להותיר פעור פה |
|
enkaresimiento m. |
התייקרות, עליית מחירים; הוקרה |
rising prices; recognition |
|
el enkaresimyento de la vida |
עליית יוקר המחיה |
|
enkarnado adj. |
תקוע, נעוץ בבשר; מגושם; שהולבש בשר |
stuck, stuck in flesh; clumsy; dressed in meat |
|
unya enkarnada |
ציפורן חודרנית |
|
enkashada f. |
המוני: ''זיון''; כעס שנתקל באדישות ולעג ע''י הסביבה; פעולה שנועדה לפגוע אך נתקלת בלעג וצחוק; שיבוץ |
vulg.: ''fuck''; anger encountered by indifference and ridicule by the environment; an action intended to hurt but encounter ridicule and laughter; placement |
|
ya esta enkashada grande |
'לא מזיזלי'', הוא חשב לפגוע בי אך לא העלה דבר |
|
enkashar v. |
הכניס, החדיר, תחב, תקע, נעץ, טמן; המוני: הונה, ''זיין'', ''הכניס לו'' |
to insert, to tuck, to poke, to stick, to bury; vulg.: to deceive, ''fuck'' |
|
enkasharla |
הכניס לו, הערים עליו |
|
enkasharse v. refl. |
נכנס, הכניס/השקיע עצמו, השתקע, נטמן, נדחק, תקע עצמו למקום שאינו רצוי בו; התכווץ, השתוחח; חדר, הסתנן |
to enter, to insert oneself, to bury, to be pushed, to stick oneself to an undesirable place; to shrink, to bend; to penetrate, to infiltrate |
|
enkasharse de pachás (t.) |
הסתבך, שקע עד צואר |
|
enkasharsela |
ניצל תמימותו של מישהו כדי לרמותו |
|
se l'enkasho bulma |
חשב לעשות עסק גדול אך נפל בפח ורומה בגדול |
|
enkavayado adj. |
סוסי |
horse-like |
|
kavayo enkavayado! |
סוס בן סוסים! |
|
enkaza adv. |
אצלו, בביתו |
by him, in his house |
|
ir enkaza/kedar enkaza |
ללכת לביתו, ללכת הביתה/להשאר בביתו |
|
salir d'enkaza |
לצאת מן הבית |
|
enkí |
טינה, משטמה |
resentment |
|
me tiene enkí |
יש לו טינה עלי |
|
enklavado adj. |
מסומר; ממוסמר, נעוץ, תקוע |
nailed; stuck |
|
pato enklavado |
אדם שאינו אוהב לזוז ממקומו |
|
enklavar v. |
מיסמר, תקע מסמר, נעץ; הכניס ל- |
to nail, to stick in; to put in |
|
enklavar en el meoyo |
להכניס לראשו |
|
enklavarse v. refl. |
נתקע, ננעץ, נכנס ל-;נתקע במקום שאינו רצוי בו בצורה טורדנית |
to be stuck, to get stuck in an unwanted place |
|
enklavarse de pachás (t.) |
כפה את נוכחותו הטורדנית על החברה |
|
enklavarse en el meoyo |
נתקע במוחו, אימץ דעה קדומה |
|
enklavarse en kaza |
להתבודד בביתו |
|
enkochar v. |
הבשיל, הגיע לבשלות |
to ripen, to reach ripeness |
|
enkochar la tose |
השעול קרב לנקודת ההחלמה |
|
enkojer v. |
הצר, כיווץ, צימצם, צימק, קימט |
to narrow, to shrink, to wrinkle |
|
enkojer el mushiko |
לכווץ את השפה התחתונה - אצל תינוק: כוונה לפרוץ בבכי |
|
enkojer la seja |
לקמט את הגבות (להבעת מורת רוח) |
|
enkolgando adj. |
תלוי ועומד |
pending |
|
deshar el echo enkolgando |
להותיר את העניין בלי הכרעה, תלוי ועומד |
|
pato enkolgando |
ברווז מוכן לקראת הבישול |
|
enkolgar v. |
תלה, הוקיע |
to hang |
|
enkolgar atrás |
לתלות את שפופרת הטלפון |
|
es para enkolgar en la oreja! |
השלמות בהתגלמותה! |
|
enkomendado adj. |
מצוּוה, מוזמן |
who is commanded, invited |
|
deshar enkomendado |
להשאיר הוראות (לעובדים, למשרת) |
|
vestido enkomendado |
בגד מוזמן |
|
enkomiendas f. pl. |
הוראות |
instructions |
|
azer las enkomiendas |
לתת הוראות |
|
no tener ni kartas ni enkomiendas |
אין לי שום ידיעות מפלוני |
|
enkonarse v. refl. |
נטמא |
to be defiled |
|
no se le enkona la mano |
אינו עובר על שום איסור |
|
enkoncharse v. refl. |
התרגז מבלי להותיר רושם על סביבתו |
got upset without leaving an impression on his surroundings |
|
s'enkoncho |
נותר כעוס בפינתו |
|
enkontrar v. |
פגש; ספג, נחשף ל- |
to meet; to absorb, to be exposed to |
|
enkontrar embrolyo |
להיות נתון בצרות |
|
enkontrar belá |
למצוא עצמו נתון לאחריות גדולה |
|
enkontro m. |
פגישה, מפגש, צירוף, התחברות |
meeting, joining, connecting |
|
al enkontro |
לקראת |
|
enkuentro malo |
פגע רע |
|
enkortado adj. |
חתוך לקרעים, גזור לחתיכות (משמש בלבדית בגידוף להלן) |
cut into tears, cut into pieces |
|
malogrado i enkortado ke le vea! |
(גידוף:) שאראהו מקולל וגזור לקרעים! |
|
enkuesta f. |
סקר, חקר, חקירה |
survey, inquiry |
|
enkuesta de opinión públika |
סקר דעת קהל |
|
enkuvrir v. |
החביא, הסתיר, הצפין, שמר בסוד |
to hide, to keep secret |
|
enkuvrir las urinas |
לסבול ממעצור שתן |
|
enloriado adj. |
שמח, עליז |
happy, cheerful |
|
salir enloriado de una vijita |
(אירוניה) לצאת מפגישה שהיתה כרוכה בעלבונות ומכאובים |
|
enmagresido adj. |
כחוש, רפה כוח |
skinny, weak |
|
enmagresido de ambre |
כחש מרעב |
|
enmateriado adj. |
מוגלתי, מלא מוגלה |
full of pus |
|
un grano enmateriado |
פצע מוגלתי, פצע מלא מוגלה |
|
enmedio adv. |
באמצע |
in the middle of |
|
sal enmedio! |
הראה עצמך! |
|
meterse enmedio |
לתווך |
|
kitar de enmedio |
להזיז הצידה |
|
enmelado adj. |
דביק, מרוח בדבש; כינוי לאדם מתרפס ודביק |
sticky, smeared with honey; a nickname for a submissive and sticky person |
|
enmelado i embatakado |
נוקדן,נטפל לפרטים הקונים, מדקדק בכללי הנימוס, מעייף מרוב דקדקנות |
|
es muy enmelado |
הוא דביק מאוד - בהשאלה: הוא אנטיפטי וטרדן |
|
espeso i enmelado |
'עבה ודביק'' - כינוי לאדם מתקתק עד זרא |
|
enmelarse v. refl. |
הכתים אצבעותיו/לבושו בדבש; הסתבך בעסק או בתגרה |
to stain his fingers/his clothing with honey; to get involved in a business or a brawl |
|
no se l'enmela la boka |
נמנע מלומר דברים שלא ישאו חן |
|
se enmeló de la mizma hazinura |
נדבק באותה מחלה |
|
ya s'enmeló kon mi ermano |
הוא ''נדבק'' לאחי |
|
enmelatina f. |
הידבקות |
adhesion |
|
enmelatina de persona! |
איזה ''דבק''! איזה טרדן! |
|
enmentar v. |
ביטא, הזכיר, איזכר, נקב בשם |
to express, to mention, to name |
|
el ke no es de enmentar |
'זה שאין לנקוב בשמו'' - אלוהים |
|
ennegresido adj. |
שהשחיר, איבד אתלבנוניתו (לבנים, סדינים); שהשחית דרכו; נשחת; שהתפנק כילד כדי לזכות בליטוף |
which blackened, lost his whiteness (bricks, sheets); who became corrupted; who indulged like a child to win a caress |
|
negro ennegresido! |
רע שאין רע ממנו |
|
enojo m. |
כעס, זעם, מורת רוח |
anger, rage, resentment |
|
estar kon enojo |
להיות שרוי בכעס/ בעלבון |
|
no me des enojos |
אל תציק לי |
|
enpiés adj. |
בעמידה, על הרגלים |
standing, on legs |
|
mano enpiés |
שוחר ריב, מהיר להכות |
|
enprimero cf. emprimero |
|
|
|
enprimero el Dio |
לפני הכל –אלוהים! |
|
enramar v. |
תפס בקרס; לכד בתככים |
catch with a hook; capture through intrigue |
|
echarse a enramar |
להאחז בתככים ומדון כדי להשיג יותר מן המגיע |
|
enramarse v. refl. |
נתפס ב- (דבר חד, קרס); טיפס בעזרת ענפי עץ, זיזים ובליטות בקיר; נאחז בתככים ובמדון להשיג מה שלא מגיע לו |
to be caught in (a sharp thing, a hook); to climb with the help of tree branches, lugs and bumps in the wall; to cling to intrigue and strife to achieve what he does not deserve |
|
enramarse por la pishada |
לחפש ריב ומדון, לחפש עילה לריב |
|
enreinar v. |
מלך, עלה על כס המלוכה, עלה לשלטון |
to reign, to ascend the throne, to ascend to power |
|
enreinar a uno |
נתן למישהו סיפוק ועונג |
|
enrikeser v. |
העשיר |
to enrich |
|
kien t'enrikesió? El ke te mantuvo |
מי העשירך? זה המכלכל אותך (האב, אח"כ החותן) |
|
enriva prep. |
מעל, על גבי |
above, on top |
|
asentarse enriva |
עשק |
|
azer un echo de enriva enriva |
עשה באופן שטחי |
|
echarse enriva |
להשליך/להטיל עצמו, להתנפל על מישהו; לקבל בהתלהבות |
|
echarse enriva kom'el lúvaro |
לתפוס משהו בתאווה וחשק |
|
enriva de mi kavesa! |
על ראשי! אעשה זאת בשמחה! |
|
enriva el pie |
על רגל אחת |
|
enriva enriva |
באופן שטחי, בלי להעמיק |
|
estar enriva de huego/brazas |
להיות על גחלים |
|
estar enriva de aguas/aires |
להיות תלוי באוויר, בלי דבר ממשי בידיו |
|
estar enriva de trenta i uno |
להיות בתקופה של שגשוג כשהכל הולך היטב |
|
estar enriva de pleito kon uno |
להיות שרוי במריבה/מחלוקת עם מישהו |
|
estar enriva el pie |
לנהל עסקים בלי משרד קבוע, להתפרנס מעבודות מזדמנות |
|
estar unos enriva de otros |
להיות צפופים מאוד |
|
fraguar enriva el fuego |
לקחת סיכון ודאי |
|
ir enriva |
הפציר, דרש בתוקף; שאף בעקשנות ל-; רדף אחרי, הטריד, הציק |
|
ir enriva de sus parientes |
לעלות על קבר בני המשפחה |
|
kaer enriva |
להפציר ולבקש בהשתוקקות |
|
kalkolar de enriva enriva |
העריך, אמד |
|
kaminar enriva la ley |
לדבוק בחוק |
|
karrearse enriva de otro |
לרהט דירה שבתוכה עדיין גר הדייר הקודם |
|
kitarsela d'enriva |
להשתחרר מהתחייבות; ''אני לא בעסק'' |
|
me kayo todo enriva |
'השמים נפלו על ראשי'' - אני המום ומבולבל |
|
pasar por enriva |
עבר, חצה, צלח; קיבל קידום |
|
por enriva |
מעל |
|
reklamar enriva la ley |
לתבוע בהסתמך על החוק |
|
suvirse enriva el fez |
לנצל את הרצון הטוב של מישהו בעל יכולת, לכפות רצונו עליו |
|
suvirse/toparse enriva |
להתנהג כקוזק נגזל |
|
te dare enriva, te dare parás (t.) enriva! |
לא רק שאשמח לקבל הצעתך עוד אוסיף לך! |
|
tokar d'enriva enriva |
לנגוע נגיעה קלה, לרפרף |
|
tomar enriva de si |
לקחת עליו |
|
ya dio un anyo enriva |
כבר עברה שנה מאז |
|
alimpiar lo d'enriva, lo ke se ve |
לנקות באופן שטחי |
|
asentarse enriva de un posón |
לשים את היד על סכום כסף כדי להבטיח פרעון החוב |
|
l'azeite va enriva |
שקר צף על פני המים |
|
echarse por enriva |
לשפוך על עצמו |
|
ya dio enriva |
הגיע בחופזה |
|
ya la tiene, ya la yeva enriva |
"יש לו המחלה" (בעבר נאמר על שחפת) |
|
dar enriva, dar paras enriva |
לא זו בלבד שאני מקבל זאת, אני מוכן לשלם לך בעבור כך |
|
meter enriva |
לא רק שלא הרוויח, נאלץ לשלם מכיסו |
|
tomar un pekado enriva de si |
לקחת עליו את העוון |
|
estar enriva de boda/de gaste |
להיות שרוי בתקופה של חתונה והוצאות גדולות |
|
ensalar v. |
המליח; כבש במלח |
to salt; to preserve in salt |
|
al ensalar |
בעת ההמלחה |
|
ensé (t.) f. |
עורף |
nape |
|
ensé de haham |
עורף של חכם |
|
ensensia f. |
תמצית, בושם |
essence; perfume |
|
ensensia de rozas/yasimín |
שמן ורדים/יסמין |
|
ensenyamiento m. |
הוראה |
teaching |
|
kargado de ensenyamiento |
מרצה |
|
enserrarse v. refl. |
נסגר, הסתגר, התבודד |
be closed, to shut oneself, to be isolated, to seclude oneself |
|
el sol se enserra |
השמש שוקעת |
|
enserrarse komo el kukuyiko |
להצטנף כפקעת |
|
enserrarse komo las gayinas |
ללכת לישון מוקדם (כמו התרנגולות) |
|
enshaguado adj. |
שטוף; מהוה, חסר חיות, רפוי |
washed; Faded, lifeless, loose |
|
el sol esta enshaguado |
השמש חיוורת ומכוסה עננים |
|
un diskorso enshaguado |
הרצאה תפלה ומשעממת |
|
un resivo enshaguado |
קבלת פנים צוננת |
|
enshaguarse v. refl. |
רחץ/שטף עצמו |
to wash himself |
|
enshaguarse la boka |
לשטוף את הגרון |
|
ensháguate la boka! |
לך תשטוף את הפה! (למי שהוציא מפיו דברים לא יפים) |
|
ensharopar v. |
המתיק |
to sweeten |
|
ensharopar una avla |
לשוות לדברים חזות נעימה |
|
ensharopar las keshas |
להשמיע את הטענות בצורה מעודנת (כדי לא לפגוע) |
|
enshavonada f. |
שפשוף בסבון; קצף סבון |
rubbing with soap; suds |
|
azer/dar enshavonada/as |
הקציף את הסבון; התחנף ל-, החניף ל- |
|
enshemplar v. |
המשיל, דימה ל- |
to liken to |
|
enshemplar por la plasa |
להביא מישהו למשל ולשנינה |
|
enshemplarse v. refl. |
נמשל/נדמה ל- |
seems to |
|
la ley se enshempla a espesias de vida |
נמשלה התורה לסמי מרפא |
|
enshemplo m. |
דוגמא, משל |
example, parable |
|
traer en enshemplo |
להביא כדוגמא |
|
por enshemplo |
למשל, לדוגמא |
|
enshundia f. |
לשד עצמות; שומן עוף |
bone marrow; chicken fat |
|
enshundia de pato |
שומן אווזים |
|
enshundia ke se le aga! |
ברכה: שיבוא כדשן בעצמותיו! |
|
enshundiado adj. |
שמנמן, עגלגל, מפוטם,כרסן; שאינו מש ממקומו, עצלן ונרפה |
plump, round, fattened; who does not move, lazy |
|
pato enshundiado |
אווז מפוטם |
|
karas enshundiadas |
לחיים שמנות |
|
enshundiar v. |
פיטם, הלעיט |
to fatten, to feed |
|
enshundia! |
שיבוא כדשן בעצמותיך! |
|
enshundiar indianas |
להתפטם ולהעלות משמנים |
|
enshuto adj. |
יבש, מיובש |
dry, dehydrated |
|
kedar al enshuto |
'להשאר יבש'' - לצאת קרח |
|
kedar kon los mushos enshutos |
לא להכניס דבר לפה |
|
ensima adv. |
למעלה, על גבי, מעל |
up, on top, over |
|
pagar ensima del presio |
לשלם למעלה מן המחיר |
|
por ensima |
באופן מרפרף, שטחי |
|
pasar por ensima de uno |
לפסוח על דרגי הביניים ולפנות ישירות לבעל הסמכות |
|
pasar ensima de un yerro/de una mankansa |
לעבור בשתיקה על מקרה של טעות/רשלנות וכו' |
|
yevar ensima |
לשאת איתו (על גבו/על כתפיו/בכיסו) |
|
ensima de mi kavesa! |
עלי ועל ראשי! ברצון! |
|
tomar ensima de si |
לקחת עליו/להטיל על עצמו משימה/אחריות |
|
ensunia f. |
טינה |
grudge |
|
guadrar ensunia |
לשמור טינה |
|
|
|
|
|
ensupéto cf. ensupito |
|
|
ensúpito adv. |
פתאום, לפתע |
suddenly, all of a sudden |
|
ensúpito! interj. |
מה פתאום? |
|
ensúpitas adv. |
לפתע |
|
entasar (fr.) v. |
גיבב, ערם, צבר |
to stack, to pile up |
|
entasar (fr.)de gritos |
להתנפל בצעקות וגערות |
|
entender v. |
הבין, תפס (שכלית) |
to understand, to perceive |
|
al entender es ke... |
נראה ש- |
|
ay ke entender en el/ay muncho ke entender |
הוא חכם, כדאי לשמוע בעצתו (אע''פי שכלפי חוץ אינו נראה חכם) |
|
dame a entender |
תן לי להבין, אינני מבין אותך, אתה מסתיר ממני משהו |
|
dar a entender |
להסביר, להבהיר |
|
dar a entender kon la sal i la pimienta |
להסביר בפרטי פרטים |
|
darse a entender |
לשאת ולתת עם |
|
duro de entender |
קשה תפיסה; אינו נוטה לקבל עצות טובות |
|
el Dio ke l'entienda |
אי אפשר להבין דבר מדבריו |
|
entender por el bam |
להבין בצורה הפוכה |
|
entender por el kich (t.) |
'להבין מן העכוז'' - להבין בצורה הפוכה |
|
entendióme/entenióme/tenióme/nióme? |
'הבנת?'' - מלים שמשבצים תוך כדי שיחה |
|
entiendela! |
אין מה לעשות, קבל זאת! |
|
me keda por entender |
אינני מצליח לתפוס, חידה בעיני |
|
no ay entender |
אינו מבין מלה (''דבר אל הקירות'') |
|
no entiendo azer este echo |
אין בכוונתי לעשות את העסק הזה |
|
prime entender |
צריך להבין |
|
se entiende |
ברור, מובן מאליו |
|
ya mos entendimos! |
אל תוסיף! הבנתי הכל! |
|
ya m'entendites! |
כבר הבנת! (אין לי צורך להכביר מילים והסברים) |
|
mucho me s'entiende! |
תפסתי מה רוצים לעולל לי! |
|
tadrezika la entendió |
לקח לו זמן רב לעמוד על הכוונות הרעות שמאחורי הדברים |
|
ya t'entendí, ya eskapí d'entender |
עמדתי על כוונתך שאינך מביע במפורש |
|
no la kiere entender |
אינו מוכן לקבל זאת |
|
ya se l'entiende |
כבר הגיע לגיל שבו הוא יכול להבין רמזים ודברים שאינם נאמרים במפורש |
|
entender m. |
דעה, סברה |
opinion, conjecture |
|
a mi entender |
לדעתי, למיטב הבנתי |
|
entenderse v. refl. |
הגיעו לידי הבנה, הסתדרו ביניהם היטב, חיו בהרמוניה; התמחה/היה מומחה (בתחום כלשהו); הובן, הסתבר |
to come to an understanding, to get along well, to live in harmony; to specialize; to be understood, to turn out |
|
entenderse kon uno |
לסגור עסק עם מישהו |
|
entendido adj. |
מומחה; חכם, נבון; מובן |
expert; wise, prudent; understood |
|
bien entendido! |
כמובן! בוודאי! |
|
enterneser v. |
ריכך, הרגיע; רענן, ניקה |
to soften, to soothe; to refresh, to clean |
|
enterneser la irida |
ניקה את הפצע |
|
enterneserse v. refl. |
נחלש, איבד כוח, כחש |
to weaken, to lose strength |
|
enterneserse de miedo |
רעד מפחד |
|
entero adv. |
לגמרי |
completely |
|
es entero al padre |
הוא דומה לגמרי לאביו |
|
estar bueno por entero |
להחלים לגמרי |
|
komer por entero |
לאכול ארוחה שלמה |
|
por entero |
לגמרי |
|
arrankarse entero |
נעצב מאוד |
|
entero adj. |
שלם, בלי פגם, מלא, כולל, כולו |
complete, flawless, inclusive |
|
darse entero |
הקריב עצמו, התמסר בכל מאודו, הקדיש עצמו |
|
enterrado adj. |
קבור |
buried |
|
enterrado ke lo veya en una foya! |
(קללה:) שיקבר (בבור צואה)! |
|
enterramiento m. |
קבורה, לוויה; התנהגות שפלה שראוי להקבר בעטיה באדמה |
burial, funeral; abject behavior that deserves being buried in the ground |
|
asistir a un enterramiento |
לנכוח בהלוויה |
|
enterrar v. |
קבר, טמן, הטמין |
to bury |
|
enterrar un echo |
'לקבור'' את העסק - לא לדבר עליו |
|
enterrar las parás (t.) |
לקבור את הכסף - לזרות את הכסף לרוח |
|
ya me se enterró la kara |
בייש אותי, הלבין פנַי |
|
enterrarse v. |
הסתגר, קבר עצמו |
to shut up, to bury oneself |
|
enterrarse bivo |
לקבור עצמו מבושה |
|
enterrarse en bivo |
'קבר עצמו חי'' - בחר בחיי הסתגרות |
|
entervalo m. |
פרק זמן, מרווח זמן |
time interval |
|
en el entervalo |
במשך, בתוך הזמן |
|
entinyir v. |
השחיר; הכתים, הכפיש; קלקל, השחית |
to blacken; to stain, to defame; to spoil, to corrupt |
|
entinyir las parás (t.) |
לבזבז כסף (בקניות חסרות ערך) |
|
entisión f. |
כוונה, מגמה, מזימה, מטרה |
intention, trend, plot, purpose |
|
kon entisión |
בכוונה |
|
no tener entisión |
בלי כוונה |
|
entiznado adj. |
מפויח; מואפל; מיואש, שסבל קשות; מקולקל; נזוף, מבויש, ענוש |
sooty; darkened; despairing, suffering greatly; spoiled; scolded, ashamed, punished |
|
entiznado por adientro |
מלא טינה/ יאוש/מרי מבלי להראות זאת כלפי חוץ |
|
entiznar v. |
פייח, לכלך בפיח; גרם סבל נפשי/יאוש; נזף ב-, גער ב-, הוכיח |
to soot, to soak in soot; to cause mental suffering/despair; to rebuke at |
|
entiznar a uno |
להצביע נגד מישהו |
|
entiznar el alma/la salud/el korasón |
לגרום עגמת נפש |
|
entiznar el buen de la famiya |
לבזבז את הון המשפחה |
|
entojarse v. refl. |
הרכיב משקפיים; דמיין שראה דבר מה; בלבל בין שני דברים |
to wear glasses; to imagine seeing something; to confuse two things |
|
me s'entojó |
לא ראיתי טוב, לא הבחנתי בדיוק |
|
entojos m. pl. |
משקפיים |
glasses |
|
el entojo |
סוג של משקפיים |
|
no se kiere entojos |
מובן מאליו, ניתן להבחין בזאת גם בעין בלתי מזויינת |
|
entonses adv. |
אזי, אם כך; לפנים, מקודם |
so, then; before |
|
dezde entonses |
מאז |
|
entonses i agora no |
היה ואיננו עוד |
|
entornado adj. |
מוקף, אפוף; פתוח למחצה |
surrounded, enveloped; semi-open |
|
estar entornado de famiya |
יש לו משפחה גדולה על צואריו |
|
entorno m. |
הקף; סביבה; פמליה, בני לוויה |
circumference; environment; entourage, companions |
|
al entorno |
סביב, מסביב, בסביבת |
|
los entornos |
סביבה, הפרוורים |
|
entosegar v. |
הרעיל; מילא מרירות; עורר טינה וחשד |
to poison; to fill with bitterness; to arouse resentment and suspicion |
|
entosegar la vida |
למרר את החיים |
|
entosegarse v. refl. |
הרעיל עצמו;התמלא מרירות; התמלא חשד וטינה; חש סבל ועגמה |
to poison oneself; to be filled with bitterness; to be filled with suspicion and resentment; to feel suffering and sorrow |
|
entosegarse la salú |
לקלקל את הבריאות |
|
entosegarse kon su saliva |
להיות בעל מרה שחורה |
|
entosegarse de si para si |
להיות בעל מרה שחורה |
|
entrada f. |
כניסה, פרוזדור, חדר כניסה; מוצא; הכנסה; ערך מילוני |
entrance, hallway, entrance hall; exit; income; dictionary value |
|
dar pie d'entrada |
לפתוח למישהו פתח, להכיר מעט בזכותו |
|
de entrada |
מלכתחילה, מתחילה, מראשית; קודם כל |
|
derito de entrada |
דמי כניסה |
|
no se topa ni entrada ni salida |
אין מוצא מן הסבך |
|
tener entrada libera |
ליהנות מכניסה חופשית |
|
d'entrada |
מיד |
|
a la entrada del invierno |
עם ראשית החורף |
|
se kumió un pan a la entrada |
"טרף" את הלחם מיד בראשית הארוחה |
|
la entrada del día no abastó para la salida |
התקבולים של היום כולו לא היה בהם לכסות את ההוצאות |
|
entradikas f. pl. |
דמי שתיה, טיפ; תוספות למשכורת; יתרה במאזן |
drink fee, tip; salary supplements; balance |
|
endjenyarse entradikas |
לקבל טיפים הגונים |
|
entrado adj. |
שנכנס ל-; שהתקבל יפה |
who entered into; who was received nicely |
|
entrada en el mez |
שנכנסה לחודש התשיעי |
|
entradiko en karnes |
שמנמן |
|
estar entrado en un echo/estudio/sensia |
שנכנס עמוק לעסק/לימודים וכו' |
|
estar muncho entrado en una kaza/famiya |
להתקבל כבן בית |
|
entradura f. |
כניסה; צורת הכניסה |
entrance; the form of the entrance |
|
entradura de mez |
כניסה לחודש התשיעי של ההריון |
|
entradura de puerta |
הופעה אומרת כבוד; הרושם הראשוני עם הכניסה |
|
entradura de puerta buena! |
שהרושם הראשון שתותיר יהיה טוב! |
|
entrafikado adj. |
מסובך, מבולבל; סתוּר |
complicated, confused |
|
echos entrafikados |
עניינים מבולבלים; עסקים בלתי כשרים |
|
eskritura entrafikada |
כתב בלתי קריא |
|
entrankar v. |
נעל, הבריח, נעל בבריח |
to lock, to lock with a bolt |
|
entrankar la boka |
'לנעול את הפה'' –לסרב/להמנע מלדבר/מלאכול |
|
entrante adj. & m. |
מתחיל; השבועיים הראשונים של חודש הלבנה (מתאימים להתחלות) |
starting up; the first two weeks of the lunar month (suitable for beginnings |
|
al mes entrante/en la semana entrante |
בחודש/בשבוע הבא/הקרוב |
|
entranyas f. pl. |
קרביים, מעיים; הדברים ההכרחיים ביותר; המקום העמוק שבו שוכנת האהבה האמיתית |
intestines; the most necessary things; the deepest place where true love resides |
|
kitar de sus entranyas para abediguar a un karov (ebr.) |
להקריב עצמו כדי לעזור לאדם קרוב |
|
kitar fino las entranyas |
הקיא נשמתו |
|
negro fino las entranyas |
רע ומרושעעד עמקי נשמתו |
|
kitar las entranyas a uno |
להוציא למישהו את הנשמה |
|
salido de mis entranyas |
שיצא ממעי, שילדתי, שאהוב עלי במאוד |
|
entrar v. |
נכנס, חדר; התכווץ |
to enter, to penetrate; to shrink |
|
en ke entró? |
מה קרה לו שעשה זאת? |
|
entrar a la eshkola/en un klub |
להרשם לבי''ס/מועדון |
|
entrar a sentir a uno |
להסכים לשמועמישהו, להקשיב לטענותיו |
|
entrar al lugar |
להתייבם, להנשא לגיס שהתאלמן |
|
entrar ariento |
נכנס פנימה - שקע בהפסדים |
|
entrar de pachas |
לשקוע |
|
entrar en anyos |
להזדקן, להזקין |
|
entrar en atagantos |
ליצור אי נעימויות |
|
entrar en avlas |
לבוא בדברים |
|
entrar en/en el baile |
להכנס לעסק הכרוך בסיכונים רבים ליפול בפח, להסתבך בעסק כושל |
|
entrar en buena puerta |
להשיג עבודה /משרה טובה |
|
entrar en devdas |
לשקוע בחובות |
|
entrar en echo/echos |
לעשות עסקים |
|
entrar en el djugo |
להכנס למשחק |
|
entrar en el mez |
נכנסה לחודש התשיעי להריונה |
|
entrar en gana |
לשאת חן בעיני |
|
entrar en gerra |
להכנס למלחמה |
|
entrar en ida/edad |
להזדקן |
|
entrar en kazamiento |
להתחתן, להקים משפחה |
|
entrar en los kuentos |
להתחיללעשות את החשבונות (בית/עסק); להתפשר ולהגיע להסכמה |
|
entrar en palavras |
להכנס בויכוח עם מישהו, להחליף דיבורים קשים |
|
entrar en penserio |
לשקוע בדאגות ומחשבות טורדניות |
|
entrar en pleito/belá/embrolio |
לבוא בריב; להכנס לעסק הכרוך בהרבה כאב ראש |
|
entrar en ravia |
לכעוס, להתרגז |
|
entrar en una famiya |
להכנס לשירותמשפחה; להתחתן, להקים בית |
|
entrar i salir |
לצאת ולבוא |
|
m'entró shubé (t.)/espanto |
להתמלא חשש |
|
ni entra komo sale ni sale komo entra |
מדבר דברים סותרים זה את זה |
|
no entra/no m'entra/no l'entra |
לאנכנס לי/לו לראש, קשה לו ללמוד ולשמור בזכרונו |
|
no entro ni a avlar |
לא מוכן לגמרי לדבר על כך |
|
no entró ni a verme |
סרב אפילו לראות את פנַי |
|
no entró para salir |
לא הבין דבר, נכנס מאוזן אחת ויצא מן השניה |
|
no entró por esta puerta |
אין קשר בין הדברים |
|
no m'entró/no m'entró muncho/no m'entró amistad/amor |
לא מצא חן בעיני, לא נעם לי |
|
por onde entró el puntiko de dientro |
(בהיתול:) מבזבזים את הזמן על שאלות חסרות חשיבות |
|
entrarse v. refl. |
הכניס עצמו ל-, חדר |
to introduce oneself to, to penetrate |
|
entrarse de pachás (t.) |
כפה עצמו על |
|
entravado adj. |
נבוך, ביישן, מאופק, מסויָג |
embarrassed, shy, restrained, reluctant |
|
sona entravada |
ביישן, מתבודד מן הבריות |
|
entre prep. |
בין; במשך |
between; during |
|
entre el dia/la noche/el anyo |
במשךהיום/הלילה/השנה |
|
entre el vino/la ravia |
בתוך השתיה, תחת השפעת השתיה/הכעס |
|
entre kol i kol |
בינתיים, תוך כדי זה |
|
entre mi |
לעצמי |
|
entre mi i ti |
שישאר בינינו, אישי, סודי |
|
entre mozotros |
בינינו לבין עצמנו |
|
entre muskos i fuskos |
בשעת בלבול ומבוכה; בחשאי |
|
entre otros/otras |
בין היתר, לדוגמא |
|
estar entre djente |
להיות בחברה טובה |
|
kedar entre las manos |
להיות נפתע לגמרי נוכח האשמות בלי בסיס |
|
entre mozotros no miramos |
בינינו לא מעורבים חשבונות או אינטרסים |
|
el tiempo mos se va entre ir i venir |
זמננו מתבזבז בהתרוצצויות שוא |
|
entre mi i el komo de mi al rey |
ההבדל בינו לביני הוא הבדל שמים וארץ |
|
entr'el es.huenyo |
בתוך השינה |
|
entre estas i otras, entre malas i no buenas |
בתוך הבלבול והמבוכה (ניצל את ההזדמנות ו...) |
|
entregamiento m. |
הסגרה עצמית, התמסרות לאויב, כניעה; מסירה |
self-delivery, surrender; delivery |
|
entregamiento de alma |
מוות, מיתה, יציאת הנשמה |
|
entregarse v. refl. |
התמסר לאויב, מסר עצמו לאויב, נכנע, הסגיר עצמו, התמסר |
to surrender oneself to the enemy, to surrender |
|
entregarse a la vida |
לעשות חיים, לזלול ולהתפטם |
|
entremeter/se v. /v. refl. |
התערב; תיווך; קיים יחסי מין, התייחד |
to intervene; to mediate; to have sex |
|
en todo s'entremete |
תוקע את אפו ומתערב בכל דבר |
|
entremetido adj. |
שקוע ב-, מעורב ב- |
immersed in, mixed in |
|
entremetido en palo i piedra |
מעסיק את מוחו ונטרד בשל שטויות |
|
entrompesar v. |
התנגד ל-, הפריע, הכשיל, המעיד |
to resist, to interfere, to cause a failure, to cause to stumble |
|
ke t'esta entrompesado |
מה מפריע לך? מה מטריד אותך וגורם לך בעיות? |
|
todo l'entrompesa |
הוא אינו מרוצה אף פעם |
|
entrompieso m. |
מכשול, מעצור, עיכוב, מגבלה; פח, מלכודת, מוקש |
obstacle, delay, limitation; trap, mine |
|
paso i entrompieso |
נאמר על עסק מלא חתחתים ומכשולים |
|
envano adv. |
לשוא |
in vain |
|
envano envano me se vino al-lado |
לאט, לאט, עד שקרב אלי |
|
envano ke no se vazie |
לאט, לאט, שלא יתרוקן |
|
envelarse v. |
הצטעף, כיסה עצמו ברעלה, הליט עצמו |
to cover oneself with a veil |
|
envelarse la facha |
לעצום עיניים אל מול המציאות (להתעלם) |
|
el sol se enveló |
השמש התכסתה בעבים |
|
envelinarse v. refl. |
התאלח, הזדהם; נהפך לעוין |
to become infected; to become hostile |
|
las relasiones se envelinaron |
היחסים התקלקלו |
|
enveluntado adj. |
מועדף |
favorite |
|
enveluntado del Dio |
שחננו אלוהים |
|
enveranada f. |
תקופת הקיץ |
summer period |
|
enveranada buena i klara! |
עונת קיץ טובה ובהירה! |
|
envezes/envez adv. |
לפעמים, פעמים, לעיתים, לפרקים |
sometimes, at times |
|
envez de |
במקום |
|
envezes..envezes.. |
לעיתים.. ולעיתים.. |
|
envientrada f. |
כלל העוברים שבבטן בעל חיים; כל הגורים מהמלטה אחת |
all embryos in the abdomen of an animal; all puppies from one litter |
|
envientrada de azno/de puerko! |
קללה: זרע חמורים! |
|
environamiento (ing.) m. |
סביבה |
environment |
|
kalidad de environamiento (ing.) |
איכות הסביבה |
|
enyudo m. |
קשר; צרור כסף צרור במטפחת |
a knot, a tie ; a bundle of money (in a tied handkerchief) |
|
alma de enyudos |
כינוי לקמצן הנוצר את כספו |
|
enyudo siego |
קשר סבוך שאינו בר התרה |
|
tener enyudo al garón (ebr.) |
לחוש מועקה בשל עצב או דאגה |
|
tener enyudos |
להתיר את החסכונות הקטנים |
|
tener las tripas enyudos/inyudos |
לחוש מועקה גדולה |
|
erbap (t.) adj. |
אדם מוכשר, כשיר, מומחה |
a talented, competent, expert person |
|
sal erbap! (t.) |
צא מולי! נראה אותך! |
|
eresimiento m. |
חרון אף, זעם, רוגזה, כעס |
rage, irritability, anger |
|
eresimiento de folor |
התקף זעם |
|
erev (ebr.) m. |
ערב-, אור ליום |
on the eve of |
|
erev shabat/erev pesah (ebr.) |
ערב שבת, ערב פסח וכו' |
|
erkek (t.) m. |
זָכָר |
male |
|
gato erkek (t.) |
חתול זכר |
|
para rosh hodesh erkek (t.) |
לעולם לא |
|
ermanado adj. |
שנמצא ביחסי אחווה וחיבה עמוקים |
who is in a deep relationship of brotherhood and affection |
|
ermanados bivamos! |
איחול: שנחיה תמיד באחווה ורעות! |
|
ermandad f. |
אחווה, אהבת אחים |
brotherhood, brotherly love |
|
libertad, egualidad, ermandad |
חופש, שוויון ואחווה (סיסמת המהפיכה הצרפתית) |
|
ermano m. |
אח |
brother |
|
ermano de leche |
שינק חלב מאותה אשה |
|
ermano de mi padre, ermano de mi madre |
באירוניה: נאמר תוך סירוב לסייע למי שמבקשים בעבורו |
|
ermano del Dio |
פניה לאדם לרכישת אהדתו |
|
ermanos de la noche |
כינוי שמכנים עצמם ביניהם הבונים החופשים |
|
ermanos de la pelea |
כינוי שמכנים עצמם ביניהם אנשי הדונמה |
|
ermanos ke tenga! |
שהפעולה הטובה תחזור ותישנה |
|
linguas ermanas |
לשונות אחיות |
|
mas d'ermano |
'יותר מאח'' - ידיד נפש |
|
primos ermanos |
בני דודים |
|
ermení/erminí (t.) m. |
ארמני |
Armenian |
|
es muy ermení (t.) |
אוהב לפאר עצמו |
|
vijita de ermenís (t.) |
ביקור ללא קץ |
|
korasón d'ermeni |
אדם חסר רגישות לכאב הזולת |
|
ermozo adj. |
יפה, נאה, הדור, אסטטי |
beautiful, handsome, aesthetic |
|
ermozo! k'ermozo! |
איזה יופי!מושלם! (לעתים נאמר באירוניה בכוונה הפוכה) |
|
lo ermozo es ke |
שגרת דיבור: המיוחד הוא ש-, המוזר הוא ש- |
|
no es ermozo! |
לא נאה! בלתי ראוי! יש להמנע מכך! |
|
ermozura f. |
יופי, חן, נוי, תפארת |
beauty, grace, glory |
|
ermozura de ver! |
איזה יופי! לראות ולא לשבוע |
|
ermozura djusta! |
היופי עצמו |
|
ermozura! k'ermozura! |
איזה יופי! נהדר! (לעתים משמש באירוניה כדי לומראת ההפך) |
|
ermozura kumplida |
יופי מושלם |
|
tener boka por ermozura |
לא מוציא מילה מהפה (יש לו פה רק ליופי) |
|
tiene ojos por ermozura |
יש לו עינים ליופי בלבד (אינו רואה מה שלפני אפו) |
|
eróiko adj. |
נועז, אמיץ, גיבור |
bold, brave, heroic |
|
tiempos eróikos |
זמנים הרואיים |
|
esbivlamiento m. |
חילול, עבירה דתית |
desecration, a religious offense |
|
esbivlamiento de una ley |
עבירה על מצווה |
|
esbivlar (la ley) v. |
חילל, הפר (מצווה), עבר על (חוק); להגות לשוא את שם השם; להשתמש בחפצי קודש לצרכי חולין |
to desecrate, to violate (mitzvah), to pass on (law); to pronounce in vain the holy name; to use sacred objects for profane purposes |
|
esbivlar el talé |
להשתמש בטלית לצרכי חולין |
|
esensia f. |
בושם, תמצית; מהות, טיב |
perfume, extract; essence, quality |
|
esensia de rozas |
תמצית ורדים |
|
esfondado adj. |
פרוץ, הרוס, מבוקע; חסר תחתית, בעל תחתית מנוקבת |
hacked, destroyed, cracked; bottomless, with a pierced bottom |
|
kasha esfondada |
צרור נקוב, קופה ריקה |
|
esfondarse v. refl. |
התמוטט, נהרס; איבד כל נכסיו, פשט רגל |
to be collapsed, to be destroyed; to lose all his assets, to go bankrupt |
|
s'esfondó la kasha |
לא נותר כסף בקופה |
|
esfongato m. |
מאפה מוקרם |
crusted pastry |
|
esfongato de kalavasa |
פשטידת/מאפה קישואים |
|
esfongato de merendjena |
פשטידת חצילים |
|
esfongato de prasa |
מאפה כרתי |
|
esglatarse v. refl. |
החליק; התפגר פתאום |
to slide; to die suddenly |
|
esglatarse el komer |
בלע את המזון בחפזון וגסות; התפגר |
|
se esglató! |
נפטר! הסתלק לבית עולמו! |
|
es.hachado adj. |
דרוס, כתוש, מעוך; |
overrun, crushed |
|
kunduria eshachada |
נעל שחלקה האחורי נמעך ומשמשת כנעל בית |
|
eshek (t.) m. |
חמור |
donkey |
|
eshek djasina (t.) |
טיפש מטופש |
|
eshek djasina (t.) adv. |
בחמוריות |
|
eshek yebí (t.) |
בלי כבוד, באופן בלתי מכובד |
|
eshemplo m. |
דוגמא, משל, מופת |
example, parable |
|
de servir de eshemplo |
משמש מופת |
|
esh.huela f. |
קרדום, גרזן |
ax |
|
par vehaftor (ebr.) esh.huelika |
עקשן טרדן ופטפטן |
|
es.huegra f. |
חמות, חותנת |
mother-in-law |
|
lo ke ve la es.huegra |
הדברים הבולטים, הנראים לעין |
|
es.hueko m. |
קבקב, נעל עץ |
clog, wooden shoe |
|
arrastar es.hueko |
למשוך את הקבקבים; לעשות את עבודות הבית הגסות |
|
es.huela f. |
סוליה |
sole |
|
azerse de kara i de es.huela |
להתלהט מחום התנור - נאמר באירוניה על מי שמתבטל כל החורף ליד התנור |
|
echar media es.huela |
לקבוע בנעל חצי סוליה חדשה |
|
komer la es.huela |
לבלות את הנעל |
|
la es.huela del pan/del pastel |
החלק התחתון (החרוך) של הלחם |
|
es.huelto adj. |
משוחרר, רפוי; פנוי, רווק; גרוש |
loose; single; divorced |
|
estar es.huelto |
להיות לבוש בבגדים נוחים ורפויים |
|
tener el puerpo es.huelto |
ללכת לשירותים לעתים קרובות |
|
tener el pie es.huelto |
לשרך דרכיו; להתרוצץ בלי צורך |
|
tener la boka es.huelta |
לזלול ולחוש ברע; לדבר בלי לחשוב; ללכת רכיל |
|
tener la mano es.huelta |
לפזר כסף בלי חשבון |
|
tener todo es.huelto |
מעורטל כמעט לגמרי |
|
un ombre es.huelto/una mujer es.huelta |
אדם גרוש/ אשה גרושה |
|
tener las urinas s.hueltas |
לחוש תדירות צורך להשתין |
|
es.huenyiko m. |
נמנום, תנומה, שינה קלה |
drowsiness, nap, light sleep |
|
azer un s.huenyiziko |
להתנמנם/לחטוף תנומה בחשאי |
|
es.huenyo m. |
שינה; חלום |
sleep; dream |
|
aferrar el es.huenyo |
לחטוף תנומה, להצליח להרדם |
|
bozear el es.huenyo |
להפסיק באופן פתאומי ובלתי נעים את השינה |
|
enganyar el es.huenyo |
לישון שינה חטופה כדי להעביר את החשק לישון |
|
es.huenyo alborotado |
שינה טרופה |
|
es.huenyo de media noche |
מייחסים לי מעורבות במשהו שאני שומע עליו לראשונה; תכניות חסרות שחר, ''בחלום בלילה'' |
|
es.huenyo dulse |
שינה נעימה |
|
es.huenyo i repozo! |
שינה טובה! שינה מתוקה! |
|
es.huenyos pesgados |
סיוט, חלום רע |
|
estar a los siete es.huenyos |
לישון שינה עמוקה |
|
estar enriva el es.huenyo |
להיות שרוי בשינה |
|
estar mahmur del es.huenyo |
להיות עדיין רדום/חצי ישן |
|
esviar el es.huenyo |
לגרום לאבדן החשק לישון |
|
kitar el es.huenyo |
לטרוד את השינה |
|
le tomó el es.huenyo |
תפסה אותו שינה, אחר לקום |
|
ni entre es.huenyos |
דבר בלתי ניתן למימוש; דבר שאין רוצים לראותו אפילו בחלום |
|
ni por es.huenyos me pasa |
לא עולה בדעתי |
|
son es.huenyos |
חלום באספמיא, דבר שאינו בר מימוש |
|
sontraer/karrear es.huenyo |
להרדים, לגרום חשק לישון |
|
venir el es.huenyo |
יש חשק לישון |
|
venir entre es.huenyos |
לראות בחלום |
|
tener el es.huenyo pezgado |
לישון שינה כבדה ועמוקה |
|
tener el es.huenyo liviano |
לישון שינה קלה (להתעורר לכל רחש) |
|
el es.huenyo karrea es.huenyo |
ככל שישנים יותר גובר החשק לישון |
|
biklear el es.huenyo de uno |
להשגיח על שנתו של מישהו: לשמור לבל תופרע שנתו ולטפל בצרכיו אם יתעורר |
|
el de los es.huenyos |
בעל חלומות, אדם המתיימר לחלום חלומות נבואיים |
|
es.huenyo liviano |
שינה קלה שמתעוררים ממנה בקלות |
|
es.huenyo sin soltura |
חלום ללא פתרונים |
|
no entrar es.huenyo |
לסבול מנדודי שינה |
|
la soltura de un es.huenyo |
פתרון החלום |
|
m'aferró/me tomó el es.huenyo |
נפלה עלי תרדמה, נרדמתי |
|
ni por es.huenyo |
אפילו לא בחלום - בשום אופן! |
|
parese un es.huenyo |
זה כל כך מוזר ובלתי מציאותי עד כי זה נראה כחלום |
|
pedrer el es.huenyo |
לאבד את השינה; להיות טרוד בעניין חסר כל חשיבות בזמן שהיינו אמורים לישון |
|
ver es.huenyos |
לחלום חלומות |
|
ya me pasó el es.huenyo |
עבר לי הרצון/החשק לישון |
|
eskadrilia f. |
טייסת, להק |
squadron |
|
eskadrilia de aviones |
להק מטוסים |
|
eskaer cf. deskaer |
|
|
|
eskaer de los ojos |
איבד כבודו בעיני אחרים |
|
eskala f. |
רציף, מעגן; תחנת ביניים; פיגום |
dock, anchorage; Intermediate station; scaffolding |
|
azer eskala |
לעצור לחניית ביניים |
|
eskalavrado adj. |
פצוע ראש, פצוע במצח |
head wounded, wounded in forehead |
|
dado, mamado i eskalavrado |
נולד, נגמל ונבל - נאמר על דבר מה שהסתיים מהר וגרוע |
|
eskalavramiento m. |
פגיעה בראש; מאמץ שכלי גדול לפתרון בעיה |
head injury; great mental effort to solve a problem |
|
eskalavramientos de meoyos |
'שבירת ראש'' - חיפוש פתרון; מאמץ שכלי להתעסקות בדברי סרק |
|
eskalavrarse v. refl. |
נפצע בראשו; שבר את הראש, עשה מאמצים לפתרון בעיה |
to be wounded in his head; to break the head, make efforts to solve a problem |
|
eskalavrarse los meoyos |
לבלות זמן ממושך במאמצים להבהיר למישהו עניין מסובך ומורכב |
|
eskaldado adj. |
חלוט, שחלטוהו; שסובל מגרוי בעור; שספג מכות קשות; שאיבד ממוןרב (במשחק/בבורסה); שהונוהו במחיר |
boiled (by pouring boiled water); suffering from skin irritation; who suffered severe blows; who lost money (in a game/in the stock market); who was deceived in price |
|
pan eskaldado |
מאכל פשוט מפתיתי לחם חלוטים, שמן ופרורי גבינה (או סוכר) |
|
eskaldar |
הרתיח, חלט, הגעיל; גרם גירוי בעור המרפק/ברך; הכה מכות נאמנות; הונה במחיר; גרם אבדן ממון |
to boil, to pour boiling water, to rinse in boiling water; to cause irritation of the skin of the elbow/knee; to beat hard blows; to deceive in price; to cause a loss of property |
|
agua eskaldando |
מים חמים מאוד |
|
eskaldar la losa |
להגעיל את הכלים |
|
lo eskaldaron bueno |
סחטו אותו היטב, הוציאו ממנו ממון רב |
|
eskaldarse v. refl. |
נחלט; נפל קרבן לרמיה; איבד ממון רב |
to fall victim to deception; to lose a lot of money |
|
eskaldarse bivo |
אבד ממון רב ועצום |
|
eskalera f. |
סולם, מדרגות |
ladder, stairs |
|
eskalera de dos pachas |
סולם דו רגלי |
|
eskalera de mano |
סולם נייד |
|
eskalera empepinada |
מדרגות תלולות |
|
suvir i abashar eskaleras |
להתרוצץ במסדרונות השלטון בלי להשיג דבר |
|
eskalón m. |
מדרגה, שלב (בסולם), דרגה |
step, step (of a ladder), rank |
|
abashar/suvir eskalón |
לעלות/לרדת בדרגה/מעלה |
|
eskambil m. |
מכת כף בעורף |
a blow to the back of the head |
|
komer un eskambil |
לחטוף מכת כף בעורף במפתיע |
|
eskampido adj. |
שומם |
desolate |
|
ir por kampos eskampidos |
לצאת להרפתקה במקומות נידחים |
|
eskapadijo m. |
גמר, סיום, השלמה; אותות מבשרים קץ הבעיות והטרדות; בריחה,המלטות |
end, completion; signals heralding the end of problems; escape, running away |
|
eskapadijo de mal! |
שיבוא קץ לרעה! |
|
eskapado adj. |
שלם, מושלם, גמור, מוגמר; מוסמך; נושע, נגאל, ניצול |
complete, perfect, finished; certified; saved, redeemed, survivor |
|
es eskapado de shkola |
שסיים לימודיו |
|
eskapados ke seamos de todos los males! |
נאמר כשרואים את קץ הסבל והטרדות: שנזכה תמיד להנצל מפורענות! |
|
eskapar v. |
גמר, סיים, השלים, כילה; חמק, השתמט; הציל, הושיע |
to fnish, to complete; to dodge; to save |
|
eskapar a uno de negras manos |
לשחרר מישהו מידיו של אדם רע ואכזרי |
|
eskapar de belá |
להנצל מבעיה גדולה או אסון |
|
eskapar la eskola |
לסיים אתהלימודים |
|
eskaparla barato |
'לצאת מזה בזול'' |
|
eskaparla debaldes |
להחלץ מסכנה/לצאת מן העניין בצורה חלקה |
|
ken m'eskapa? |
מי ישחרר אותי מן ''הדבק'' הזה! |
|
kon bueno ke t'eskape el Dio! |
איחול ליולדת: שהלידה תעלה יפה! |
|
lo eskapó el Dio |
המוות גאלו מייסוריו |
|
no empesó para eskapar |
'זה אך התחיל וכבר שואלים אם גמר'' |
|
no la eskapas de mi/no la eskapas ni kon la vida |
לא תמלט מתחת ידי, בסופו של דבר אגיע אליך |
|
ya la eskapí de el |
הצלחתי להפטר ממנו סוף סוף |
|
ya la eskapó/ya la eskapó de baldes |
יצא מזה במחיר זול |
|
eskaparse v. refl. |
נמלט, ברח, התחמק; ניצל, נושע; נגמר |
to escape, to flee, to dodge; to be saved; to be finished |
|
no s'eskapa kon palavras |
אי אפשר לגמור זאת במלים, יש להקריב קרבנות נוספים |
|
se le eskapó la azeite de bivir |
נקפד פתיל חייו |
|
eskapasión f. |
יום, גמר; הצלה |
termination, finish; rescue |
|
eskapasión ke ayga! |
מוכרחים לגמור זאת בכל מחיר! |
|
no aver eskapasión |
שאינו נגמר, שאין לו סוף |
|
eskarado adj. |
חצוף, ציניקן, עובר על גדרי הצניעות |
cheeky, cynical, goes over the fence of modesty |
|
mujer eskarada |
אשה פרוצה |
|
eskaravato m. |
תיקן, ג'וק; חיפושית; כתבבלתי ניתן לפענוח; סוג של טבעת (עממי) |
cockroach; beetle; Indecipherable writing; ring type (folk) |
|
eskaravatos le pasan por enriva |
אדם מזוהם שאינו שם לב לנקיונו |
|
eskarinyo m. |
געגוע |
longing |
|
abatir el eskarinyo |
להשקיט את הגעגועים |
|
azer por eskarinyo |
להשקיט את הגעגועים |
|
azer/tener eskarinyo |
לחוש געגועים |
|
traer eskarinyo |
לעורר געגועים |
|
eskarvador m. |
חטטן; מחטט, נובר |
nosy |
|
eskarvador de dientes |
קיסם לניקוי השיניים |
|
eskarvar/eskarvarse v./v. refl. |
חיטט, נבר, חפר; חיפש באופן מדוקדק |
to pry, to dig; to search carefully |
|
eskarvar el klavo i el burako |
לתור אחר המסמר והחור - לא למצוא ידים ורגלים |
|
no konviene mucho eskarvár |
לא כדאי לחטט ולחפש יותר מדי - עשויים לגלות דברים בלתי נעימים |
|
eskavá (ebr.) f. |
אשכבה |
requiem |
|
echar eskavá (ebr.) |
לומר תפילת אשכבה; להגיד ''קדיש'' על משהו שאבד |
|
eskenazí (ebr.) m. & adj. |
אשכנזי |
Ashkenazic |
|
kavesa de eskenazí (ebr.) |
כינוי לאדם עקשן העומד על דעתו |
|
eskidjí (t.) m. |
סוחר בבגדים משומשים, סוחר בלואים, סוחר בגרוטאות, סמרטוטר |
used clothing dealer, worn-out dealer, scrap dealer |
|
ropa vieja al eskidji |
על הזקנים לעמוד בצד ולתת לצעירים לחיות את חייהם |
|
eskifarse (it.) v. refl. |
נגעל, הראה גועל ומיאוס, גילה זלזול כלפי |
to be disgusted, to show disgust, to show contempt for |
|
eskifarse (it.) entero |
לדחות במיאוס הצעה בלתי מתאימה |
|
eskifo (it.) m. |
גועל, בחילה, מיאוס, קבס; זלזול |
disgust, nausea; contempt |
|
dar eskifo (it.) |
לגרום זלזול |
|
eskitarse v. refl. |
עזב, יצא מ-; התפטר |
to leave; to resign |
|
eskitárse de la eskola |
להפסיק את הלימודים, לחדול ללמוד |
|
esklareser v. |
הבהיר, ברר; הנץ (שמש/יום) |
to clarify, to find out; to rise (sun/day) |
|
al esklareser |
עם הנץ השחר |
|
de onde esklarese el sol i asta onde se pone |
מעלות השחר עד שקיעת החמה |
|
esklavedad/vidad f. |
עבדות, שעבוד |
slavery, bondage |
|
salir de esklavedad |
לצאת מעבדות לחירות |
|
esklavo m. |
עבד; סוג אריג פשוט לתפירת מדי חיילי השולטן |
slave; a simple type of fabric for sewing the Sultan's soldiers' uniforms |
|
ser/kedar esklavo vendido |
להיות עבד נרצע; לשקוע בהתחייבויות שקשה להשתחרר מהן |
|
tomar por esklavo |
לנצל מישהו בצורה מוגזמת |
|
tu esklavo sere! |
עבדך הנאמן! |
|
eskojer v. |
בחר, ברר, מיין |
to select, to sort |
|
eskojer lo muvhar (ebr.) |
לקחת מן המובחר |
|
merkar a eskojer |
לקנות תוך כדי ברירה (פירות, ירקות) |
|
no ay ke eskojer |
אין ברירה, הכל גרוע |
|
eskojido adj. |
נבחר, משובח; ממויין |
selected, fine; sorted |
|
el puevlo eskojido |
העם הנבחר |
|
eskojido del Dio |
בחיר אלוהים, שאלוהים חננו |
|
personas eskojidas |
אנשים נבחרים |
|
uno i uno eskojidos |
אחד גרוע מן השני |
|
eskola f. |
בית ספר |
school |
|
es eskola para mi |
הדבר מעניק לי נסיון |
|
ke no vido banko de eskola |
'לא ראה ספסל בי''ס'' - בור ועם הארץ |
|
eskolario adj. |
בית ספרי |
of a school |
|
anyo eskolario |
שנת הלימודים, שנה''ל |
|
eskometa (it.) f. |
הימור, התערבות |
gambling, betting |
|
azer/meter eskometa (it.) |
הימר, התערב |
|
eskonder v. |
החביא, הסתיר, הצפין, העלים; האפיל |
|
|
djugar al eskonder |
לשחק במחבואים |
|
vete a eskonder |
לך החבא את בושת פניך |
|
eskondidas f. pl. |
מחבואים |
hide and seek |
|
a las eskondidas |
בסתר, במסתרים, בחשאי, בהחבא, במחבואים, בחשאין |
|
eskonto m. |
הנחה, הוזלה; דיסקונט, נכיון שטרות |
discount; banknote discounting |
|
echar eskonto de djam (t.) |
להפריז בסיפורים ובדיבורים |
|
eskonto de djam (t.) |
הנחה גדולה |
|
eskontra cf. eskuentra |
|
|
eskontrar v. |
נתקל, פגש באופן בלתי צפוי |
to encounter, to meet unexpectedly |
|
eskontrar kon el guerko |
להתקל באדם מזיק וחורש רע |
|
|
|
|
|
eskontrar la belá (t.) |
להתקל בצרה/במישהו טרחן ובלתי רצוי |
|
eskontro m. |
פגישה מרגיזה/מטריחה; קרב פנים אל פנים |
annoying meeting; face-to-face battle |
|
ir al eskontro |
ללכת לקראת דבר מה בלתי נעים/מרגיז |
|
eskopo (it./port.) m. |
מטרה, תכלית, יעד, כוונה |
purpose, goal, intention |
|
ake eskopo (it./port.)? |
לאיזו מטרה? |
|
en el eskopo (it./port.) de |
לשם, למען, בעבור; לאור ... |
|
kon ke eskopo (it./port.)? |
לאיזו מטרה? מאיזו סיבה? |
|
eskorchado adj. |
שפשטו את עורו |
who was stripped of his skin |
|
gato eskorchado |
כינוי לאדם כחוש: ''חתול שפשטו את עורו'' |
|
azerse gato eskorchado |
להפוך לחתול שפשטו את עורו - לרזות מאוד |
|
eskorrer v. |
נזל, נטף, זלף; רוקן |
to drip; to empty |
|
eskorrer la kaza |
לחסל את כל המצרכים בבית |
|
eskorrerse v. refl. |
התרוקן, דלף; הדליף סוד |
to become empty, to leak; to leak a secret |
|
s'eskorrió la plasa/el charshi |
כל הסחורה נעלמה מן השוק; השוק התרוקן מבאיו ומוכריו (בשל פניקה או ארוע חמור) |
|
eskova f. |
מטאטא, מכבדת |
broom |
|
eskova! interj. |
החוצה! |
|
eskova de esfuliniar |
מטאטא ארוך לניקוי התקרה |
|
meter la eskova detrás de la puerta |
לשים את המטאטא מאחורי הדלת (כדי לגרום ליציאת האורח מן הבית) |
|
tomar eskova en mano |
לפטר את צוות המשרתים ולחדשו |
|
eskrito m. |
כתוב; תעודה; צוואה; חוזה |
written; diploma; will; contract |
|
onde lo vites eskrito?, onde lo topates eskrito? |
מאיפה המצאת לי את זה? (אמירה של דחית עמדתו של מישהו) |
|
no kierer ver a uno ni eskrito ni estampado |
ביטוי של עויינות: אינני מוכן לראות אפילו את שמו או את תמונתו! |
|
eskrito adj. |
כתוב |
written |
|
dar por eskrito |
להעלות על הכתב |
|
tener todo por eskrito |
לשמור הכל בכתובים |
|
ya estava eskrito |
כך נגזר מלמעלה |
|
eskritura f. |
כתב, כתב יד; ניהול ספרים |
handwriting; book management |
|
las Eskrituras |
כתבי הקודש |
|
eskrituria f. |
רישום חשבונאי |
accounting registration |
|
las eskriturias |
ספרי הנה''ח |
|
eskrivanía |
קלמר; קסת; עט |
pencil case; inkwell; pen |
|
se le rumpió la eskrivanía |
נשברה הקסת! (רמז של כותב הבקשות: יש לשלם את דמי הכתיבה) |
|
eskrivir v. |
רשם, כתב |
registerer, court clerk |
|
eskrivir enriva el buz (t.) |
'לכתוב על הקרח'' |
|
eskritos en livros de vida! |
תכתבו לחיים! |
|
eskrivir i embarrar |
"לכתוב ולמחוק" - להתקשות בניסוח הדברים |
|
eskrushir v. |
חרק (שיניים), השמיע קול חריקה |
to gnash (teeth), to make a creaking sound |
|
eskrushir dientes |
חרק שניים; ביטא כעס עצור |
|
eskuchar v. |
האזין, הקשיב; ציית, שמע בקול; שינן (שעור, תפילה) |
to listen, to listen; to obey, to memorize (lesson, prayer) |
|
eskuchar la lisión/la tefilá/la berahá |
לומר את השיעור/התפילה/הברכה |
|
eskudiyar v. |
יצק לקערה; הגיש אוכל |
to pour into a bowl; to serve food |
|
eskudiyar todo |
'לשפוך'' את כל הידוע, לגלות הכל |
|
eskudo m. |
מגן; שם של מטבע (אסקודו) |
shield; escudo (gold coin) |
|
eskudo de David |
מגן דוד |
|
eskulterear (t.) v. |
ברח/נמלט מפני סכנה או מטרד |
to escape from danger or nuisance |
|
ya la eskultereí |
נמלטתי מן הסכנה |
|
no la eskulterea |
הוא לא ייצא מזה |
|
eskupido adj. |
שיורקים בו/עליו |
who is spit on |
|
eskupido i estrapajado |
המתקבל תמיד בזלזול ובוז |
|
eskupido por la boka este ijiko es |
דומה כשתי טיפות מים |
|
este ninyo es al padre eskupido |
הילד הזה דומה לאביו כשתי טיפות מים |
|
eskupina f. |
רוק |
saliva |
|
no me kedo eskupina en la boka |
עשיתי את כל המאמצים לשכנעו והעליתי חרס |
|
echar una eskupinika en basho |
מידת זמן קצרה: לירוק ארצה ולהמתין עד להתייבשות הרוק |
|
echarse una eskupinika a la boka del alma |
לירוק יריקונת על עצמו (כסגולה כנגד פחד פתאום ללא סיבה ניכרת) |
|
eskupinada f. |
רקיקה, רקיקה בפרצוף |
spitting, spitting in the face |
|
komer maldisiones i eskupinadas |
לספוג עלבונות |
|
eskupir v. |
ירק, רקק; גילה סוד |
to spit; to tell a secret |
|
eskupir en la kara |
לירוק בפרצוף |
|
komer i eskupir |
"לאכול ולירוק" - על אוכל שאין בו להשביע/על ספר, הרצאה וכו' חסרי ערך |
|
no eskupe nada |
אינו מוציא מילה מפיו, אינו מגלה מה שהוא יודע |
|
eskupirse v. refl. |
ירק על עצמו |
to spit on himself |
|
es de eskupirse las unyas! |
'זהו מעשה מביש!'' |
|
eskupirse las unyas |
להביע זלזול ותחושת גועל כלפי מעשה מביש |
|
eskupitina f. |
רוֹק |
saliva |
|
no kedar eskupitina en la boka |
נותר בלי נשימה |
|
eskureser v. |
החשיך, האפיל, העיב, הקדיר,עמעם, ערפל |
to darken, to obscure, to dim |
|
al eskuresér el sol |
עם שקיעת החמה |
|
al eskuresér el día |
ברדת החשיכה, ברדת הלילה |
|
eskuridad/eskuridat f. |
חושך, חשיכה, אפילה |
darkness, obscurity |
|
a la eskuridad |
בסנוורים |
|
eskuridad i ferida de mayores |
'חושך ומכת בכורות'' - ערבוביה ובלבול |
|
eskurido adj. |
סחוט; ספוג |
squeezed; soaked |
|
eskurido en la agua |
ספוג מים |
|
eskurina f. |
חשיכה, חושך, אפילה, חושך מצרים, חשיכה עמוקה; ''מציאה'' |
darkness, darkness, deep darkness; ''bargain'' |
|
a las eskurinas |
בחשיכה |
|
echar/kedar/kaer en eskurinas |
להיות שרוי בחשיכה ודלות |
|
kitar de eskurinas |
להוציא מאפילה לאורה - לחלץ מדלות ושפלות |
|
eskurir v. |
נטף, טפטף; סחט |
to drip; to squeeze |
|
meter a eskurir |
לגרום נזילה/דליפה |
|
eskuro (port.) adj. |
חשוך, אפל, אפלולי; כהה, קודר; עגום; מעורפל; שקשה להסבירו, שקשה להבינו |
dark, gloomy, dim; dark, gloomy; bleak; fuzzy; that is difficult to explain, that is difficult to understand |
|
al eskuro adv. |
בלי אור, בחשיכה |
|
levantarse al eskuro |
להשכים בטרם אור |
|
eskuzar (port.) v. |
מחל, סלח |
to forgive |
|
eskuza (port.) por la kanseria! |
באירוניה כלפי מי שחייב לך שירות אך עושה זאת באי חשק: ''סליחה על הטירדה'' |
|
esmerado adj. |
מוקפד, ששקדו עליו; מלוטש |
meticulously cared for; polished |
|
esmerado komo el oro fino |
מטופל בהקפדה והשקעה מרובה |
|
esmersador m. |
קניין; קונה |
buyer |
|
es un buen esmesador |
מי שיודע לקנות ולמצוא את המציאות הטובות ביותר |
|
esmerso m. |
קניה, רכישה |
buying |
|
azer un buen esmerso |
לעשות קניה טובה; בהשאלה: נאמר על בחור שמצא אשה ראויה |
|
esnaf (t.) m. |
איגוד מקצועי, גילדה; בורגנות זעירה; בורגני זעיר; בעל מלאכה |
trade union, guild; tiny bourgeoisie; tiny bourgeois; craftsman |
|
uzos esnaf (t.) |
הליכות פשוטות |
|
esnafiko (t.) m. |
בעל אמצעים צנועים, משתכר מעט |
a person who has modest means, earns little |
|
ser un esnafiko (t.) |
להיות במצב כלכלי צנוע |
|
espada f. |
חרב, סיף |
sword |
|
a tajo de espada |
באבחת חרב |
|
espada de el Dio |
כינוי לקשת בענן |
|
espada de siete kortes |
לשון הרע (''חרב של שבעה להבים'') |
|
la eluenga le va espada |
בעל שטף דיבור |
|
tener espada desvainada en la mano |
בעל טיעון מכריע |
|
espago (gr. & it.) m. |
חוט, פתיל, חבל; דברי רהב |
ropes manufacturer, ropes seller; words of boasting |
|
ar/echar espagos de la boka |
לפזר דברי רהב והבל |
|
espajar (2) v. |
פינה (מקום, דרך), סילק מכשולים (מהדרך), ביער |
to clear (place, road), to remove obstacles (from the road), to root out |
|
avlar i espajar |
לפלוט שטויות ודברי הבל |
|
espajarlo |
הביא לו הקלה |
|
espalda f. |
גב, שכם; כושר עמידה |
back, shoulder; stamina |
|
avlar por la espalda |
לדבר בגנות מישהו מאחורי הגב |
|
dar dadikas a la espalda |
'ללטף'' מישהו כדי לרכוש אותו לצדי |
|
dar la espalda |
להפנות את הגב, להפנות עורף |
|
dar/amostrar espalda |
לצאת, להסתלק |
|
espalda ande arrimar |
משענת, גב להשען עליו |
|
espalda de la mano |
גב היד |
|
espalda ke te vea! |
הסתלק מפה! |
|
kaer d'espalda |
ליפול אחורה |
|
no darse espalda en basho |
לא להודות בטעות, לסרב להשתכנע |
|
tener buena espalda/espalda rezia |
להיות בעל כוח עמידה ושרידות |
|
espaldera f. |
משענת גב; החלק האחורי של |
back support; the back of |
|
a la espaldera de mi kaza |
בחלק האחורי של ביתי |
|
espander v. |
פיזר, זרה; פרש, גלל; תלה/פרש כביסה ליבוש |
to disperse; to spread, to scroll; to hang/spread laundry for drying |
|
espander bozes/ruidos |
להפיץ שמועה |
|
espander el gaste |
לבזבז בלי חשבון |
|
espander la mano |
לבזבז; לפשוט יד |
|
espander la pachá (t.) |
לפשוט רגלים:למות |
|
vara de espander |
מוט לחבלי כביסה; כינוי לאדם גבוה וקטן שכל |
|
espandido adj. |
מפוזר, נפוץ, פרוש |
scattered, spread out |
|
espandido muerto |
שרוע/רובץ באפיסת כוחות |
|
espandido m. |
כביסה שנפרשה ליבוש |
laundry unfolded for drying |
|
arrekojer el espandido |
להוריד את הכביסה |
|
espandidura f. |
התפשטות, פרישה, התפרסות; מרחב, שטח |
spread; space |
|
la espandidúra del sielo/de la mar/de la tierra |
מלוא רוחב הרקיע/הים/הארץ |
|
espandir v. |
פירסם, הפיץ, הודיע, פירסם ברבים; פיזר, פרש, מתח, גלל; תלה לייבוש |
to distribute, to announce, to publicize; to spread, to scatter, to stretch, to scroll; to hang for drying |
|
espandir la mano |
פשט יד, קיבץ נדבות |
|
espantar v. |
הפחיד, הבעית, החריד, הבהיל |
to scare, to frighten, to terrify, |
|
azer espantar |
הפחיד |
|
espantarse v. refl. |
פחד, ירא, התירא, נבהל, נבעת, נחרד, נאחז פחד |
to be afraid, to panic, to be anxious, to be filled with fear |
|
espantarse de sus parientes/ de su mestro |
לכבד את ההורים/המורה |
|
no se le espanta el ojo |
אינו נרתע מפני קשיים, מנוסה בהתמודדות עם משימות קשות ומכשולים |
|
espantarse del Dio |
לנהוג ביראת שמים/ביושר |
|
no t'espantes, yo esto aki |
אל תפחד אני עומד לצידך! (נאמר לעתים באירוניה כלפי מי שמבטיח תמיכה באין לו יכלות להעניקה) |
|
espantarse de su solombra, de su patada |
פחדן: מפחד מפני הצל של עצמו.מרשרוש צעדיו |
|
no s'espanta de demandar tres por uno |
הסןחר הזה אינו נרתע לדרוש פי שלושה מערך הסחורה |
|
espantarse de avlar |
נמנע מלהביע דעתו |
|
s'espanta no gane |
מקנא בי שמא אצליח ומערים קשיים על דרכי |
|
espanto m. |
פחד, מורך לב, מורא, אימה, יראה, חרדה, בהלה; פוביה |
fear, terror, awe, anxiety, panic; phobia |
|
atemado del espanto |
מוכה פחד, נבעת עד מוות |
|
ay espanto de |
יש חשש מ- |
|
ay espanto ke |
יש חשש ש- |
|
azer por espanto |
לפנות אל ידעונים |
|
da espanto/aze espanto de verlo |
בעל חזות מפחידה |
|
entrar espanto |
נכנס לו פחד (התפחד) |
|
espanto preto |
אימה חשיכה |
|
estar kon espanto |
לחוש סכנה, לחזות סכנה קרבה |
|
tener espanto de |
לפחד מ-, להיות תחת מורא של |
|
espantozo adj. |
פחדן, מוג לב, מפוחד, פחדני; מטיל פחד |
cowardly, frightened; who casts fear |
|
es un espantozo! |
הוא פחדן גדול הרואה על כל שעל את הסכנה |
|
espasio m. |
מרחב, שטח, חלל; רווח, מרווח; סדק; שעשועים, בידור, פנאי; תענוג,עונג |
|
|
espasio aereo |
מרחב אווירי |
|
espasio de tiempo |
פרק זמן |
|
espasio de ver |
מרחב ראיה |
|
espedasar v. cf. despedasar |
|
|
|
detener a espedasar |
לתפוס בכוח |
|
yamar a espedasar |
להזמין ברוחב לב |
|
espejarse v. refl. |
טעה לחשוב, הביןהפוך, דימה לראות בטעות, נתחלף לו דבר בדבר; ראה עצמו בראי; נצנץ, הבריק; בחן בסקרנות |
|
|
me s'espejó |
דמיתי לראות זאת אך טעיתי, התחלף לי דבר בדבר |
|
espejo m. |
מראה, ראי, אספקלריה; בבואה; נצנוץ, זיו; דוגמא, דגם |
|
|
azerlo espejo |
להבריקו כראי |
|
echar espejos |
להתנצנץ |
|
espejo me va ser |
ישמש לי כדוגמא/כמופת |
|
mírate al espejo |
התבונן בעצמך, עשה חשבון נפש ותווכח בטעותך |
|
tapar espejos |
לכסות מראות - ביטוי לאבל (בימי השבעה) |
|
este ninyo es el espejo del padre |
הילד הזה הוא בבואה של אביו |
|
espesia f. |
סוג, מין; תבלין; בושם |
|
|
espesias |
תבלינים |
|
káshkara de espesia |
קילוּפָה (מסממני הקטורת) |
|
espeso (1) adj. |
צפוף, סמיך, עבה, עבות, צמיג (נוזל); מלוכד, קומפקטי |
|
|
espeso i enmelado |
סמיך ומתוק כדבש |
|
espeto m. |
שיפוד, מסרגה |
|
|
englutirse un espeto |
להיות ישר כסרגל |
|
espeto kemando |
שיפוד לוהט; אמצעי אלים לסחיטה הודאה |
|
espidirse v. refl. |
התעכל |
|
|
esta ropa no se espide presto |
הסחורה הזו אינה מתחסלת מהר |
|
espiga f. |
שיבולת; תירס, קלח תירס |
|
|
pan d'espiga |
לחם תירס |
|
espina f. |
קוץ, עצם דג |
|
|
espina blanka |
עוזרד |
|
la espina por la melezina |
הרעה התהפכה לטובה, הנזק היה לתרופה; ארוע שלילי המאפשר לעשות בלי נקיפות מצפון מה שלא העזנו לעשות קודם |
|
no me da buena espina |
אינו מבשר טובות |
|
espinaka f. |
תרד |
|
|
esfongato de espinaka |
מאפה תרד |
|
espino m. |
שיח, סנה; קוץ, חוח; כינוי לזד |
|
|
azerse un espino |
להפוך טבעו למזיק, ערמומי ופתלתול |
|
de la roza sale el espino |
בנים מרעים להורים טובים |
|
estar entre espinos |
לשהות בחברה רעה |
|
espirito m. |
רוח, נפש |
|
|
espirito santo |
רוח הקודש |
|
espirituel (fr.) cf. espiritual |
|
|
|
kapo (it.) espirituel (fr.) |
מנהיג רוחני |
|
espondja f. |
ספוג |
|
|
pasar la espondja |
עבור לסדר היום,לשכוח דבר מה בלתי נעים |
|
espondjado adj. |
ספוגי |
|
|
pan espondjado |
עוגה ספוגית, סופגניה |
|
esprimida f. |
סחיטה; לחץ להשגת דברמה ממישהו (''סחיטה''); מאמץ קל הנעשהבלי חשק |
|
|
una esprimida de limón |
כמות המיץ הנסחט מלימון אחד |
|
esprimidor m. |
מסחטה |
|
|
esprimidor limonluk (t.) |
מסחטה |
|
esprimirse v. refl. |
עשה מאמץ חזק וניכר לעין; לחץ כדי לעשות צרכיו; נלחץ לתרום בלי רצון |
|
|
esprimirse entero |
עשה מאמץ גדול (נאמר באירוניה) |
|
esprito m. |
רוח; אלכוהול, ספירט, כוהל; אד זיקוק; רוח רפאים, רוח |
|
|
azer esprito |
להשמיע דברי שנינות |
|
beviendas de espritos/espíritos |
משקאות חריפים |
|
esprito alto |
אדם הנוהג בבטחון עצמי והכרת ערך עצמו |
|
esprito basho |
שפל רוח, עניו |
|
esprito de kamineto |
כוהל לבעירה (כוהל מפוגל) |
|
esprito de la roza |
אדי הבושם שמפיצה השושנה |
|
espritos |
משקאות משכרים |
|
prezensia d'esprito (fr.) |
ערנות, תושיה |
|
se arrebiven/se avren los espritos |
לחוש נועם ורווחה |
|
espumante adj. |
מקציף, תוסס, מעלה קצף |
|
|
vino espumante |
יין תוסס |
|
espuntar v. |
הנץ, צץ, ביצבץ, צץ ועלה, הופיע, נפתח (פרח) |
|
|
al espuntar del sol/dia |
בהנץ החמה |
|
onde espunta el sol |
פאתי מזרח; כינוי למקום מרוחק מאוד ובלתי מוגדר |
|
ver espuntar a uno |
להבחין בהגיע מישהו ממרחק |
|
esta/estas pron. dem. |
זו/אלה |
|
|
entre estas i estas |
בינתים |
|
estableser v. |
ייסד, ביסס, כונן, הקים |
|
|
estableser de muevo |
שיקם, החזיר, הציב מחדש |