חזרה לדף הראשי של מכון מעלה אדומים                             tornar a la pajina prinsipal del Instituto

   חזרה לדף הראשי של אוצר הלשון הספניולית    tornar a la pajina prinsipal del Trezoro

 

 



 

 

אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה – המילון המקיף ההיסטורי

מילון הניבים וצירופי הלשון

לפי סדר אלפביתי

 

 

Trezoro de la Lengua Djudeoespanyola (ladino)

 a traves de las Epokas - Diksionario amplio istoriko

Diksionario de lokusiones i ekspresiones

Segun el orden alfabetiko

 

 




10

a prep.

ל-, אל, ב-

to, unto, in, at.

a mi/ti/el/eya

לי/לך/לו/לה



190

abandonar v.

עזב, נטש, זנח; הזניח, הפקיר; ויתר על; דחה; התפטר, הסתלק

leave, abandon, desert, forsake; cast off, neglect; forfeit; reject; resign, leave.

abandonar su relijión

המיר דתו, כפר בדתו

abandonar las mitsvot

לפרוק עול מצוות

abandonar su lugar

עקר ממקומו



220

abarabar (t.) adv.

ביחד

together, jointly, in unity

azer abarabar (t.)

לחבר, לעשות יד אחת עם

azerse abarabar (t.)

להתחבר, לעשות יד אחת (עם אנשים מדרגה נמוכה יותר)



260

abash- no sale abash (t.)

לא לצאת ראש עם מישהו

to not get along with someone

salir abash (t.) kon

הצליח, גבר על, הכניע; עמד על דעתו



320

abashamiento m.

ירידה; הורדה

descent, drop; lowering.

abashamiento de tensión

הפגת מתח



330

abashar v.

ירד, פחת; הוריד, הפחית, הנמיך; העמיק (בשאלה/נושא)

decline, descend, come down, to be reduced, to be lessened; lower, reduce, diminish; to deepen, to go deeper

abashar de valor

ירד ערכו, פוחת

abashar el komer

הוריד את התבשיל המוכן מעל האש

abashar eskalon

ירד ממעלתו, נסוג

abashar al charshi

הלך לעבודת יומו

abashar de novia

יציאתה החגיגית של הכלה מלווה במשפחתה מביתה אל החופה

abashar livros

לעיין לעומק (בהסתמך על המקורות) בשאלה שעל הפרק - נאמר לעתים באירוניה

va abashar la ley

"התורה תרד שוב משמים" - נאמר בלעג על מישהו השקוע בהגזמה בתפילתו

le abasho la bovedad

השתטה, נהג כשוטה

le abasho la nevua (ebr.)

זכה לגילוי משמיים, זכה לרוח נבואה - נאמר בלעג על מי שמנסה להתנבא על העתיד לקרות

abashar kalambre

נתקף בעווית

abasho la derusha

ירד ערפל על הארץ

abasho sekera

החלה תקופת יובש, החלה בצורת

abashar kon fuersa

ניתך

abashar la luz

לעמעם/לעמם את האור

abashar de grado

להוריד בדרגה

abashar la bandiera

להרכין את הדגל, להוריד את הדגל (לחצי התורן)

abasho piedra del korason

נגולה אבן מעל ליבו



360

abasho adv.

מטה, למטה

down, downward

abasho! interj.

מטה!

abasho del ombligo

מתחת לטבור, מתחת לחגורה

de arriva abasho

בערבוביה

irse abasho

להתקלקל

irse de abasho arriva

להתהפך

los de abasho

שדים, רפאים (''שוכני מטה'', ''דרי מטה'')

traer los sielos abasho

להגזים, לתת ערך מופרז לדבר פחות ערך

echarselo abasho

לבלוע בחופזה (מאכל, משקה)

echar abasho

לצמצם, לבצע הפחתה (בחשבון/בחשבונית)

mirar mas abasho de si

להצטנע, להפחית בערך עצמו, להיות משולל שאיפות

abasho abasho

המרתף, החלק הנמוך ביותר

abasho!

אַרְצָה!



490

abastar v.

הספיק

to be sufficient

mos abastava!

דיינו!

le abasto

מצאה ידו



550

abastesimiento m.

הספקה, אספקה, צידה

supply, provisions

dar abastesimiento

לספק, לספק צרכים



580

abasto m.

הספק; כמות מספקת

output; sufficient amount

dar abasto

מסוגל לבצע, יש לו היכולת לבצע/לספק דרישות העבודה



630

abatir v.

דיכא, השפיל העיק על; פגע ב- הלם, היכה, המם; הפיל, הפיל ארצה, מיגר; התיש; פחת

to depress, oppress, humiliate, to press on; to harm something/someone, to beat, to strike, to hit, to stun, to shock; to drop, to drop down, eradicate; to wear out, exhaust; decline

abatir de kanseria

לעייף, לייגע

abatir la fambre, la sed, el eskarinyo

להרגיע את הרעב/הצמא/הגעגוע

abatir la kolada

להשרות את הכביסה במים צלולים כדי להסיר לכלוך

abatir las kartas

להציג את הקלפים על השולחן (במשחק)



660

abatisión f.

דכאון, תשישות

depression, exhaustion, feebleness

abatisiones

עלפון, אבדן הכרה

estar kon abatisiones

לשקוע בדכאון, בדכדוך פיזי ונפשי



730

abech (t.) adv.

לחינם, לשוא, בלי תועלת

in vain, for nothing, futilely, without benefit

aferrar abech (t.)

לרדוף אחר צל, להשיג הצלחה מדומה, להיות באשליית הצלחה



750

abediguar v.

תמך, סעד, סייע, חיזק; החיה

to support, take care of, to nurse, to help, assist, strengthen; resuscitate, revive

abediguar almas

פיקוח נפש



890

abismo m.

תהום

abyss, chasm

echar al abismo

לזרוק לתוהו, להרוס, לזרות לרוח

kaer al abismo

להתנוון, להדרדר



940

abitasión f.

מגורים, בית, דירה

residence, home, house, apartment

abitasión provizoria

דירת עראי



1070

ablandar v.

ריכך

soften

ablandar a uno

להביא מישהו לידי ויתור



1170

abokar v.

היטה, כפף, הרכין

to tilt, to bend, to bow, to bend down

abokar kavesa

הרכין ראש, נכנע



1190

abokarse v. refl.

גחן, התכופף, רכן, היטה עצמו, השתחווה; נעתר; נכנע, השפיל עצמו

to lean, to stoop, bend over, bend forward, to tilt oneself, bow down; accede; to surrender, to degrade oneself, to humble oneself

abokarse kon el kliente, sin korredor

להוועד עם הלקוח ללא מתווכים



1330

aboltar v.

סובב, הקיף; הפך; חזר, שב, הלך בחזרה; החזיר; הפנה; החליף; השתנה

to turn, to spin, to surround; to turn over an object; to return, to come back, go back; return an object; refer; replace; to become changed

aboltar la kara

להסב ראש; להפנות עורף, לסרב לכל הצעה

aboltar la nave, el kavayo, la karrosa

להפנות את כלי התעבורה ולשנות כיוון

aboltar d'idea

לשנות דעה

aboltar foja

"להפוך דף" - להתחיל להתעסק בעניין אחר

aboltar kaleja

להחליף עיסוק

aboltar marro

לשנות את הטקטיקה

aboltar de polítika

לשנות את המדיניות

aboltar aver

להחליף אווירה, לצאת לנופש

aboltar savor

לשנות את הרגלי האכילה, לשנות באופן קיצוני את אורח החיים

aboltar a shaká

לפרש את הדברים הנאמרים כבדיחה

aboltar palavra

לשנות את נושא השיחה

abolta lashón, abolta lakirdi

חדל לדבר על כך, זה אינו ראוי

abolta facha

חדל להחמיץ פנים, שנה את מצב הרוח

aboltar las kozas

לשנות את העובדות הרלבנטיות באופן המעוות את משקלן



1340

aboltarse v. refl.

התהפך; הסתובב; חזר מנסיעה; שינה טעמו; המיר דתו

turn over; turn around; to come back from a trip; to change taste; to convert religion

aboltarse kontra uno

להתייצב כנגד מישהו, להיות לו לאוייב

se aboltan los dientes

הדבר עולה הון, הוא עובר את גבולות התקציב



1480

abonarse v. refl.

חתם/נעשה מנוי (על כתב עת וכו'); "נתקע"; הפחית, עשה הנחה

sign/to become a subscriber (to a magazine etc.); become stuck; reduce; to give discount

abonarse al banyo, al kabiné

"חתם קבע" על האמבטיה/על השירותים - תפס אותם לזמן מופרז



1590

aborreser v.

שנא, תעב, בחל ב-, מאס

hate, loath, despise, to abhor, detest

azer aboreser

השניא



2040

abrigarse v. refl.

תפס מחסה, חסה בצל,התגונן

to take cover, to be under the protection of, to defend oneself, to protect oneself

abrigarse a la solombra

לחסות בצל ..



2050

abrigo m.

מקלט, מחסה

shelter, refuge, hideout

al abrigo de

בחסות, בהגנת

ayar abrigo

למצוא מקלט



2240

abstener/abstenerse v./v. refl.

נמנע

avoid, abstain from

abstenerse de los plazeres de la vida

מדיר עצמו מהנאות החיים, מסתגף



2550

achake m.

תירוץ, אמתלה, תואנה; סיבה, גורם

excuse, pretext; cause, reason

achakes ke

מאחר ש-, בגלל ש-

achakes de

בשל, בגלל, בעטיו של, מאחר ש-, בגלל ש-

bushkar achakes

לחפש תרוצים, לבקש אמתלה, לבקש עילה (לריב)

kon achakes

בתרוצים



2700

acheto (it.) m.

הסכמה, הסכם

consent, agreement

tomar el acheto

לקבל הסכמת

dar el acheto

להסכים, לתת הסכמתו



2720

achik (t.) adv.

בבהירות, בבירור

with clarity, clearly, explicitly

achik dalavera (t.)

זיוף, רמיה



2760

achikyozluk (t.) m.

תחבולה ערמומית; "חריפות" (באירוניה)

cunning trick/ruse; sharpness, acuteness (ironical)

El achikyozluk lo mata!

הוא טיפש גדול!



2870

achunkarse (vulg.) v. refl.

ישב בכבדות - מכוון למי שהתיישב שלא לרצון; התישב בכריעה; נהפך לנכה

to sit heavily - referes to someone who sits unwillingly; to sit crouched; to become crippled

achunkarse en kaza

נשאר בבית



2930

adalet (t.) m.

שמחה, עליזות; גיבוב כלים וחפצים

happiness, joy, cheerfulness; pile of objects and instruments

estar en el adalet

להיות שרוי בשמחה



2980

adanearse v. refl.

עצר עצמו, נמנע, התאפק

to stop oneself, avoid, abstain, refrain, to restrain oneself, to hold back

adaneate!

עצור!



3040

adar (ebr.) m.

אדר, חודש אדר

adar (Jewish month)

Adar shení (ebr.)

אדר ב' (בשנה מעוברת)



3130

adelantado adj.

מתקדם, מתקדם בדעותיו; מוקדם; כשרוני

advanced, advanced in his opinions; early; talented, skillful

de adelantado

מראש

pagar adelantado

לשלם מראש



3170

adelantarse v. refl.

התקדם; קידם פני הרעה, מנע

to advance, to progress, to face evil, prevent

adelantarse a un konkorente

להקדים את המתחרה, לשמוט את השטיח מתחת רגליו



3200

adelantre adv.

קדימה, לפנים, הלאה

forward, in front, further on, onward

adelantre!

קדימה!

de agora adelantre

מכאן ואילך, מעכשיו והלאה

de aki adelantre

מפה והלאה

la ora va adelantre, la ora esta adelantre

השעון מקדים

adelantre vaya!

בראוו!



3450

adet (t.) m.

מנהג

custom

tener adet

להחזיק במנהג



3530

adientro adv.

בפנים, בתוך, בקרב; פנימה

inside, amidst, among; inward

adientro de

בתוך

meter adientro

רימה, הונה, הערים

no salir de adientro

לא לצאת מהסבך

koza de adientro adientro

ידיעה מבפנים/מן המקור המוסמך ביותר

ambezar de adientro adientro

לקבל את המידע מן המקור הראשוני

no manar de adientro

זה אינו נובע אצלו מבפנים, אינו עושה זאת מתוך רצון וחשק

estar adientro de un echo

להיות בסוד העניינים

tomárselo por adientro

לקחת את הדברים ללב מבלי להראות זאת החוצה

adientro de un punto

כהרף עין



3570

adío (it.) m.

שלום, להתראות

hello!, goodbye

el adío

ברכת פרידה

dar adío

לתת ברכת פרידה

estar en los adíos

עומד לעזוב



3590

adió! interj.

הו אלהים!

o god! o my lord!

Adió Sinyor del Mundo!

הו רבונו של עולם!

Adió Santo!

אלהים! ריבונו של עולם!

Adio Santo i Piadozo!

אלהים הרחמן והרחום!



3700

adjabá? (t.) interog.

האמנם? היתכן?

is that so? can it be?

adjabá (t.) ken sera?

מי זה יכול להיות?



3720

adjaib (t.) adj.

מפתיע, מוזר, מעורר השתאות

surprising, odd, strange, brings about astonishment/amazement/wonder

adjaib shey! (t.)

דבר מוזר!



3780

adjem (t.) m.

פרסי

persian

adjem pilav

אורז מוכן בסגנון פרסי מעורב בחתיכות קטנות של בשר



3810

adjenimol! (t.) interj.

לעזאזל!

damn it! to hell with it!

Adjenimol (t.) de akí!

הסתלק לך! לך לעזאזל!



3870

adjidear (t.) v.

ריחם

to pity, to have mercy on

de adjidear (t.)

מעורר חמלה, מעורר רחמים

adjidear pará

לחסוך בהוצאות כספיות

adjidear el tiempo

לא להשחית זמן

no adjidear su tiempo kuando se trata de fazer plazer

אינו חס על זמנו כשמדובר במתן שירות

adjidear esforsos

אינו משקיע מאמצי שווא

no adjidear pará

אינו חס על הכסף, מוציא בלי היסוס או חרטה

sin adjidear

ללא הגבלה, כנדרש



3940

adjilé (t.) adv.

בדחיפות, במהירות

urgently, quickly, rapidly

kaminar adjilé

ללכת במהירות/בחיפזון

adjilé adjilé

בכל המהירות



3950

adjilé (t.) f.

חפזון, פזיזות, מהירות

haste, hurry, rush, rashness, recklessness, swiftness, quickness, speed

kon adjile adv.

במהירות, בחיפזון, בזריזות

dar adjilé

לזרז, לדחוף, לדרבן

darse adjilé

להזדרז, למהר, לחוש



4020

adjorno (it.) adv.

בו ביום, באופן מעודכן

at that day, in updated manner

estar adjorno

להיות מעודכן



4070

adjuntar v.

חיבר, איחה, איחד, צרף, הוסיף, הצמיד, עשה אגודה אחת; כינס, אסף, הפגיש; שידך בין אנשים, הפגיש

to link, connect, join together, merge, unify, join, add, attach, ; assemble, gather, collect; bring together (people), match (people)

adjuntar paras (t.)

לחסוך כסף

adadjuntar timbros

לאסוף בולים

adjuntar kueshkos/botones/peninikas

אצל הילדים: לאסוף גלעיני משמש (עג'ו)/כפתורים/ציפורני עט - כ"מטבע עובר לסוחר" ביניהם



4140

adjusto m.

הסכם; תוספת, השלמה

agreement; addition, supplement

por adjusto

בנוסף על כך, חוץ מזה, לא זו בלבד אלא



4170

admeter v.

קיבל, הסכים, הודה

accept, agree, admit, confess

admeter su kulpabilidad

להודות באשמה



4270

admirasión f.

הערצה

admiration

tener en admirasión f.

להעריץ



4950

adula f.

שמחה גדולה

great joy

adula grande/preta!

שמחת זקנתי!



4980

adulsar v.

המתיק, ריכך, הקל; הגיש דברי מתיקה

to sweeten, to soften, to relieve; to serve sweets

adulsar la mano de un servidor

לתת דמי שתיה לאדם ששירת אותך



5110

aedado m. & adj.

זקן, קשיש, בא בימים; מבוגר

old, elderly; adult

persona aedada

אדם מבוגר



5290

afalagarse v. refl.

התנחם; הגיעו לידי הסכמה

to be consoled; to come to an agreement

se afalagaron de parte a parte

הגיעו להסכמה מלאה ביניהם



5410

afanar v.

עייף, הרעיב; השלה

to be tired, to sturve; to delude

afanar a uno kon palavras

להשלות מישהו במלים יפות, להשיא ליבו של מישהו בדיבורים חסרי יסוד



5450

afartar v.

השביע

to satiate

komer a afartar

אכל לשובע



5460

afartarse v. refl.

שבע

no se lo afarta el ojo

נפש לא תדע שובעה

afartarse de todo lo bueno de este mundo

ליהנות מכל מנעמי העולם הזה

no afartarse de pan

אינו משתכר אפילו כדי פת חריבה



5670

afeite m.

קישוט, עיטור; איפור

decoration, adornment; make up

afeites .

איפור, פוך



5870

aferrado adj.

תפוס; נטרף מאהבה; שהודבק במחלה

occupied; consumed with love; infected with a disease

está aferrado kon una

הוא מאוהב במישהי



5880

aferrar v.

תפס, אחז, החזיק; תפס (שכלית), הבין; הגיע

catch, hold; comprehend; to arrive

aferrar por la yaká

לאחוז מישהו בדש הבגד - לא להרפות ממנו

aferrar a uno por el garón (ebr.)

לאחוז מישהו בגרון - תחת איומים

aferrar por la palavra

לתפוס מישהו במלה

aferrar kon la mentira

לתפוס מישהו בשקר

aferrar peshe godro

העלה בחכתו "דג שמן"

aferrar hazinura

"תפס" מחלה

le aferró ashlamá (t.)

החיסון "תפס" (הצליח)

no me aferra el meoyo

אינני מסוגל לתפוס זאת



5890

aferrarse v. refl.

נתפס, נאחז; התאהב; התעמת עם; ''תפס'' מחלה

to be caught, to clutch at; to fall inlove; to confront; to 'catch' a disease

aferrarse kon uno

נכנס למריבה עם מישהו

no se aferra ni al padre ni a la madre

לא למצוא ידיים או רגליים (בחשבון)



6100

afikomín/afikumín (ebr.)

אפיקומן

afikoman

kitar fin el afikomin (ebr.)

הקיא את נשמתו



6150

afilú (ebr.) conj.

אפילו

even if

afilú ke (ebr.)

אפילו ש-, אף על פי ש-



6305

afirmado adj.

חתום

sealed

el afirmado abasho

החתום מטה



6330

afirmar v.

אישר, אימת, קיים, חיזק, חתם, נתן תוקף; טען/הצהיר בתוקף

confirm, verify, fulfill, to strengthen, to sign, validate; argue/to declare firmly

afirmar una prometa, un neder

למלא הבטחה, לקיים נדר



6450

afito m.

מקרה; קלקול קיבה; עצירות (סלוניקי); צרה, בעיה

occurrence; gastroenteritis; constipation (saloniki); trouble, problem

por afito

במקרה

afito de masapan!

סיכוי מקרי

afito de bilibiz

עצירות קשה



6530

aflamante adj.

מזהיר, נוצץ; חדש

bright, sparkling, shiny; new

muevo aflamante

חדש לגמרי, חדש ונוצץ



6690

afogar v.

חנק, הטביע; העיק על

strangle, drown; to press on, to give distress to

afogar a uno

לחנוק מישהו; לתפוס מישהו במילה



6710

afogarse v. refl.

טבע, השתנק; השתעמם עד מוות

drown, to choke; to be bored to death

se afoga en un kopo d'agua

הולך לאיבוד מול הקושי הזעיר ביותר הנקרה על דרכו

ya se afoga por un kopo d'agua

חש צמא גדול

ya se afoga ke

השתוקק ל-



7070

afrentar v.

העליב; פגע ב-; יצא לקראת, התמודד עם, עימת

to insult; to hurt a-; to go towards, to deal with, to confront

afrentar la muerte

להתגרות במוות



7100

afreskar v.

רענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן

refresh, to cool; to be cooled, to become cold; to become refreshed

afreskar la memoria

לרענן את הזכרון



7190

afriisionado adj.

מעונה, סובל, מחוסר

tormented, suffering, lacking

estar afriisionado por komer

שהרעיבוהו באכזריות



7350

aftahá (ebr.) f.

תקווה

hope

aftahá (ebr.) to spiti (gr.)

תקווה מפוקפקת

no ay aftahá (ebr.)

אבדה תקווה

pedrer aftahá (ebr.)

לאבד תקווה

tener aftahá (ebr.) en el Dio/en el Todo Piadozo/meter la aftahá en el Dio

שם מבטחו בשם



7430

aftira (t.) f.

דיבה, רכילות, עלילה

slander, gossip, plot

echar aftira (t.)

הוציא דיבה, העליל, ''ליכלך'', הוציא שם רע



7450

afuera adv.

בחוץ; חו"ל; בהשאלה: בבית הקברות

out; abroad; in lending; at the cemetery

afuera de

חוץ מ-, להוציא, מלבד, זולת

afuera de nos

חוץ מאתנו,''שלא נדע''

afuera las karas

''שלא נדע''; במחילה מכבודכם

arriva afuera

בית קברות, בית עלמין

de afuera

מבחוץ

ir por afuera

השתקע בחו''ל

lo de afuera

החוץ, מה שבחוץ

afuera de la Puerta

מחוץ לחומות העיר, בפרברים

komer afuera

אכול במסעדה (מחוץ לבית)

deshar todo por afuera

להותיר ערבוביה וחוסר סדר בבית

se le ve todo por ahuera

לבוש באופו מוזנח/בצורה חושפנית

estar ahuera de perikolo

להיות מחוץ לתחום הסכנה

tomarselo solo por ahuera

לקחת את הדברים בקלילות, בלי התרגשות יתר

estar ahuera de si

לצאת מן הכלים

kaer ahuera

לטעות בתחזית, ליפול מחוץ לתחזית

salir ahuera

לצאת לשירותים

kitar ahuera

להפסיק את העצירות (בעזרת תרופה משלשלת/פרי)

ir ahuera

לפקוד את המתים, לעלות על קבר

favlar d'ahuera

לנקוט עמדה בסכסוך מבלי להכיר את עמדות הצדדים

estar d'ahuera

לא להכיר את פרטי העניין

saver las kozas d'ahuera

להכיר את הדבר רק מתוך דברי אנשים

por ahuera se sono

עברה שמועה, "אנשים אומרים"

tener entradas d'ahuera ahuera

יש לו הכנסות מהצד

kedar d'ahuera de un fecho

לעמוד מן הצד, לא להכנס לתוך העסק

dechidete o ahuera o adientro

תחליט סוף סוף - כן או לא, האם אתה בעד או נגד

viajar por ahuera

לנסוע לחו"ל

ahuera de mi vista!, ahuera de mis ojos!

הסתלק לך, עוף מהעיניים שלי



7530

afuerte adv.

בחוזקה

with might

venir afuerte

להעלב, להפגע

tomarse ahuerte

לחוש טינה

venir ahuerte, venir ahuerte a la muerte

לחוש טינה עמוקה ביותר (ד מוות) כלפי מישהו



7560

afumado adj.

מעושן, מלא עשן

smoked, smoky

un komer afumado

תבשיל המריח מעשן



7680

agayas f. pl.

שקדים (בגרון)

throat tonsils

se abolían las agayas

המחיר גבוה מדי (קשה לבלוע אותו)

apretar las agayas a uno

לדחוק מישהו אל הקיר, ללחוץ עליו

apretarse las agayas

להיות לחוץ מבחינה כספית



7740

ágila f.

נשר, עיט

vulture, eagle

azerse ágila, bolar komo la ágila

ללכת מהר, לפעול במהירות, לרוץ אל המטרה

ágila te lo do

אני יכול להבטיחך שהוא עושה הכל במלוא המהירות



7750

agir (t.) adj.

חזק

strong

kavé agir (t.)

קפה חזק

agir mushterí

"לקוח רציני" - נאמר באירוניה על לקוח קמצן ועקשן שאינו מותיר לסוחר שולי רווח



7860

agora adv.

עכשיו, כעת, עתה

now

de agora endelantre

מכאן ואילך

agora o nunka!

עכשיו או לעולם לא

ya pasó agora

שכח ממה שהיה, לך קדימה!

mas agora/agora agora

עוד מעט/מיד

k'es agora?!

ומה עכשיו?! אתה מנסה לנצל עכשיו לרעה את ההזדמנות שנקרתה לך?



8030

agradar/se v./v. refl.

נשא חן, מצא חן

to please, to be liked

le agradó la sena

העיסקה הינה לטעמו



8330

agreado adj.

שהחמיץ, חמצמץ

that became sour, sourish

vino agreado

יין חמוץ

los kos.huegros estan agreados

המחותנים מחמיצים פנים זה לזה

estar agreado kon uno

להראות למישהו פנים חמוצות



8350

agrear/agrearse v./v refl.

החמיץ; קלקל את היחסים; התרגז

to become sour; to spoil the relationship; to become angry

se le agreo el estómago

''התהפכו מעיו''

agrear el estómago

לגרום למצב רוח רע



8580

agro adj.

חמוץ; כינוי לאדם מחוספס, רגזן, מחמיץ פנים, ממורמר

sour; a nickname for a person who is rough, bad-tempered, bitter

agro i dulse

חמוץ-מתוק

agro por agro

חמוץ מאוד

agro vinagre

חמוץ מאוד, חמוץ כחומץ

responder agro

לתת תשובה חמוצה, לענות בחמיצות פנים



8690

agrura f.

דברים חמוצים, ירקות כבושים בתחמיץ; חמיצות, מרירות, עוינות

pickled things, pickled vegetables; sourness, bitterness, hostility

agruras f. pl.

צרבת

favlar kon agrura

לדבר במרירות



8710

agua f.

מים

water

agua arrovada

מים גנובים

agua borikada

מי בורית

agua de Nisan

מי ניסן (''תקופה'')

agua de azar

מי פרחי הדר

agua de boda

מי קידושין

agua de kastanyas

''מי ערמונים'' - קפה דלוח

agua de kolonia

מי קולון

agua de la sota

מים מאררים, מי סוטה

agua de la tinaja

''מי כד'' - קפה דלוח

agua de lishía

מי כיבוס (מרוככים באפר)

agua de milisa

מי תרנגון (תה צמחים)

agua de pozo

''מי בור'' - קפה דלוח

agua de trushí

מי כבושים

agua de vidas

מים חיים

agua de vinagre

מי חומץ

agua dulse

מים מתוקים

agua manadera/agua manan

מי מעיין

agua manida

מים עומדים, מים עכורים

agua milizinuda

מי מרפא

agua rozada

מי ורדים

agua salada

מי מלח, מים מלוחים

bever la agua de la sota (ebr.)

לסבול נוראות (''לשתות מי סוטה'')

dar agua v.

נתן מים, השקה

komo la agua

בקלות, בשטף

pasar por la agua

לשטוף במים, להדיח

saver komo la agua

לדעת בוודאות (''כמו מים'')

se izo agua

נמס, נעשה מים

verter aguas

הטיל מימיו, השתין

ni agua por melezina

חסר תועלת - כמים פשוטים הניתנים כתרופה

agua churra

משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים

agua del franko

מים זורמים (מרשת המים העירונית)

abasharon las aguas

יורד מבול

vaziar las aguas

לרוקן את המים מכלי הבית - כאשר נפטר מישהו מבני הבית

ya kortó aguas/ya rompió aguas/está kon las aguas

ירדו לה המים - קרבה שעת הלידה

agua Dio!

תפילת הילדים לגשם בשנה שחונה

agua le parese

נאמר באירוניה על שיכור המפריז בשתיה כאילו היו אלה מים

estar enriva de agua

נאמר על אדם שטחי המרפרף על הכל

toparse en aguas pokas

להתפס פתאום בלתי מוכן, חסר אונים

toparse en malas aguas

להקלע למאבק במצב קריטי

en talas aguas mos topemos; en talas aguas mos veamos

שנזכה לאושר כזה!

en ke aguas está?

מה כוונותיו? למה הוא חותר?

en aguas de

בסביבות, בערך

...i agua

... ועוד משהו, ... ומעט יותר

traer aguas de mil derés

מן הגורן ומן היקב; לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג

estar entre dos aguas

לפסוח על שתי הסעיפים

traer agua a la mar

להשקיע מאמצים מיותרים

echar agua a los piojos

לחפוף ראש באופן שטחי ("להשקות את הכינים")

echar agua a las meyinas

להוריד את הלהבות, להשקיט את הרוחות הסוערות (בריב/בוויכוח)



9140

agudez f.

חדות, חריפות

sharpness, keenness, pungency, wit

agudez de meoyo f.

חריפות מוח



9210

aguelo cf. avuelo

aguelos cf. avuelos



9460

ah! interj.

אהה!, קריאת צער

oh! cry of sorrow

ah i uh

אוי ואבוי, צרה צרורה

echar un ah

להאנח, לגנוח, להתאנח, להשמיע גניחה

los ahes

צרות וצערים

estar en ah uh

להיות שרוי בצער ונוחם, להתלונן בלי הרף



9590

aharayú(d) (ebr.) m

אחריות; סיכון, סכנה

responsibility, liability; risk, danger

aharayu de muerte

סכנת מוות

meterse en aharayu

להסתכן

kitar d'aharayu

לחלץ מסכנה

aharayu de kitar una palavra de la boka ke

מסוכן להוציא מילה מהפה פן ...

en este aharayu ke

הלוואי ש..



9680

aharvar (ebr.) v.

היכה, הלקה, חבט, עינה; צלצל, דפק

to hit, to beat, to torture; to ring, to knock

aharvar de mala manera

להכות מכות נאמנות

kale aharvar el fierro en kayente

להכות בברזל בעודנו חם

aharvar tapetes

לחבוט שטיחים (להסרת האבק)

aharvar a la puerta

לדפוק על הדלת

aharvar a buena puerta

להגיע אל האדם הנכון (זה שביכולתו לסייע)

no me aharva el ojo fin ayi

ראייתי אינה מרחיקה כדי כך

aharvar sovre un punto en una diskusión

להדגיש נקודה מסויימת בעת הדיון



9720

ahchí (t.) m.

טבח

cook

komer de ahchi

אוכל עתיר שומן



9860

ahlata f.

אגס פרא

wild pear

agua de ahlata

משקה תפל

savor de ahlata

חריף



9910

ahor (ebr.) m.

עכוז, אחוריים

buttocks, backside

por el ahor le pasa

לא "מזיז" לו



10000

ahtí (gr.) m.

דאבון לב

heart anguish

deshar kon el ahtí/kedar kon el ahtí

להשאיר מישהו/להשאר מתוסכל



10060

ahuzat/d enayim (ebr.) m.

אחיזת עינים

sleight of hand, trickery

fazer por ahuzat enayim

לאחז עיני מישהו



10140

aijado adj.

אב/אם לילדים

a parent

ser aijado

להיות הורה



10200

aínda adv.

עוד, עדיין; בכל זאת

still, yet; nontheless

ainda oy

עוד היום

ainda ayer

רק אתמול

ainda ay poko tiempo

רק לפני זמן קצר

ainda no kamina

התינוק עדיין אינו הולך

ainda se pisha

עודנו עול ימים (עדיין עושה במכנסיים)



10220

airada f.

מראה, הופעה, דמיון

appearance , similarity, resemblance

tener una airada de

לדמות למישהו/משהו במראה

no me da la airada ke

לא נראה לי ש-



10270

aire m.

רוח, אוויר, הבל, דברים בטלים; מנגינה, נעימה, לחן; מראה, דמיון

wind, air, steam, idle things; tune, melody; appearance, similarity

aire bolador

רוח חזקה

aire de indriz (t.)

רוח פרצים

aires de marina

מגדל פורח באוויר, דברים בלי בסיס, תכניות שאין מקיימים

aire yelado

רוח צפונית

amasar/arekojer aires

לרעות רוח, לבנות מגדלים פורחים באוויר

dar aire de

נראה ש-, נראה מוכן ל-

darse aires

''לעשות רוח'', להתנפח מרוב חשיבות

echar al aire

לזרות לרוח, לבזבז

es un aire bolado

שראשו בעננים

favlar al aire

''קול קורא במדבר'', לדבר אל העצים והאבנים

ganar de los aires

להתפרנס מתשרים ושירותים קטנים

kedar en el aire

''לפסוח על שתי הסעיפים'', להשאר תלוי באוויר

la notisia tomó aire

הידיעה פשטה ופרשה כנפיים

no me tiene aire

אינו מוצא חן בעיני

tener el aire

לדמות ל-

tener el aire de un rubí/honachí

נראה עלוב ומסכן, לבוש סחבות

deshar todo al aire i al sol

להזניח הכל (בית, עסק, עבודה)

tener el aire a pupa

ליהנות מרוח גבית (עזרה)

se lo yeva el aire

הוא כה קטן וצנום עד כי הרוח יכולה לשאת אותו

embabukarse de/kon aires

הונה/השלה את עצמו בדברי הבל

mantenerse kon aires

"לחיות מהאוויר"

tener aire de/dar aire de

נראה שהוא מוכן ל-

tener el aire de uno

לדמות למישהו/משהו

sin tener el aire

בסתר, לא בגלוי

tener aire

להיות נעים למראה

el aire de una kantiga

לחן השיר



10460

airear v.

אוורר

to ventilate, to air

deshar airear

לא לטפל בזמן, להזניח דבר מה (מחלה) שימשיך להתפתח, לתת לשמועה רעה להתפרסם



10540

aireziko m.

רוח צחה, משב קל

clear wind, light wind

aireziko de luvia

רוח קלה המבשרת גשם



10670

ajeno n. & adj.

זר, נוכרי

alien, foreign

irse al ajeno

לנסוע לחו"ל

traer ropa del ajeno

ליבא סחורה מחו"ל



10690

ajiko m.

שן שום - סגולה כנגד עין הרע

garlic clove

meter/yevar ajikos

להחזיק שן שום כסגולה נגד עין הרע

métete ajikos a la faldukuera!

אל יגבה לבך יותר מדי!



10790

ajo m.

שום

garlic

ajos i pajas i medra de grajas

דבר פעוט, עניין של מה בכך

sin komer ajo me se fedyó la boka

אני סובל מעניין שאין לי בו שום חלק!

atar ajos kon barajos

לערב מין בשאינו מינו



10920

akadir (t.) cf. kadir

no ser akadir (t.)

אינו מסוגל (במובן חיובי: לא מסוגל להרע)



10940

akaeser v.

קרה, התרחש, ארע

happen, take place, occur

akaesió ke

קרה ש...



10990

akantidar v.

העריך (כמות), כימת

to estimate (amount), quantify

akantidár a uno

להסב תשומת ליבו של מישהו



11160

akavado (de) adj.

זה עתה הסתיים/נגמר

just now ended

akavado de kanseria

מותש מרוב עייפות, ''גמור''/''הרוג'' מעייפות

akavado de naser

זה אך נולד; רך נולד

akavado de salir del martiyo

חדש לגמרי

estar akavado por komer/ por dormir/por favlar

"מת" לאכול/לישון/לדבר

es un akavado

הוא "גמור"



11220

akavar v.

סיים, כילה, גמר; חפר; הרעיב

to finish, consume; dig; starve

akavar de

זה עתה גמר ל-

akavar de kanseria

להתיש מעייפות

akavar por komer

לרעוב



11260

akavarse v. refl.

הסתיים; התייגע; הותש מרעב

to end; to toil, to become tired; to be exhausted with hunger

se le akava presto el mundo

מתייאש במהירות

no se akavó el mundo

"זה לא סוף העולם" - העניין אינו חשוב כל כך

aki se akavó el mundo!

זה שיא השיאים - לא יכול להיות גרוע מזה

se le akavó l'azeite

מת



11380

akayar v.

השתיק, השקיט, הרגיע

to silence, to calm

akayar las bozes

להשתיק את השמועות/הרכילות



11480

akel pron. dem.

ההוא

that, that one

kom'akel ke dize

כמו שנאמר (כשמצטטים מן המקורות)



11540

akerensiarse v. refl.

התחבב

to be liked

akerensiarse de parte a parte

להתחבב זה על זה



11600

akeyar v.

פועל המביע פעולה בלתי מוגדרת

a verb that expresses an undefined action

loke estas akeyando?

מה אתה עושה?



11630

aki adv.

כאן, פה

here

aki aya

פה ושם

por aki

מכאן, סמוך לכאן

de aki dos oras

בעוד שעתיים

de aki endelantre

מכאן ואילך

fin aki hue!

עד כאן! (אי אפשר להמשיך במצב הזה)

kitame de aki méteme para ay

חלץ אותי מן הצרה הזו ואני כבר אסתדר בעצמי

de ayer aki/del otro anyo aki

מאז אתמול ועד עתה/מאז לפני שנה ועד היום

mas para aki

יותר קרוב לכאן

no puederse manear de aki para ay

אינו מסוגל להזיז עצמו - אינו מסוגל ליטול יוזמה

de kuando aki?

מה פתאום? מה קרה?

aki esto yo

אני ערב/לוקח עלי את האחריות

ir de aki ayí

לשוטט בלי מטרה



11690

akistar v.

רכש, השיג, קיבל; זכה; הרוויח

acquire, to get, receive; to win; to gain

akistar ventura

להשיג אושר, להגיע לאושר



11760

aklarar v.

האיר; הבהיר, הסביר, באר

illuminate; make clear, explain, interpret

aklarar a uno

להאיר למישהו את הדרך

aklarar la lampa, la luz

להגביר את התאורה

el tiempo, el sielo va aklarar

יתבהר (מזג האוויר)

aklarar la vista

לסלק את אי הוודאות/החששות



11870

akojer v.

אסף, ליקט, קיבץ, אגר

collect, gather, assemble, hoard

echarse a akojer

לצאת לחזר על הפתחים

salir a akojer

לצאת להתרמה

akojer minian

לאסוף מניין

akojer la Ley

לצאת לבילוי בחיק הטבע ביום ראשון של שבועות



11960

akometa f.

הבטחה

promise

mantener la akometa

לעמוד בהבטחה, לקיים



11970

akometer v.

הבטיח

to promise

akometer kampos i vinyas

להבטיח הרים וגבעות



12040

akomodar v.

תאם את, התאים, סיגל, סידר, הכין, התקין, הסדיר; עיבד

to be compatible, to fit, to suit, adapt, put in order, prepare, to set up, arrange, settle; to process

akomodar las diferensias

הסדיר את חילוקי הדעות



12050

akomodarse v. refl.

הסתגל, התאים עצמו, הסתדר

to be adapted, to suit oneself, to be settled down

saverse akomodar de todo

לדעת להסתדר בכל מצב



12080

akomodo m.

תפקיד, משרה, פרנסה

role, job, livelihood

akomodos

הכנות, סידורים



12130

akompanyar v.

ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג

to escort; to reach the same level, to equalize in achievement

akompanyar la levayá

ללוות למנוחת עולמים



12140

akompanyarse v.

נלווה, התלווה

to accompany

akompanyarse de parte a parte

התחבר עם, נעשה בן זוג



12270

akonantar v.

הקדים, היה בעל הקדימות, היתה לו זכות בכורה; ידו היתה על העליונה

to precede, to have priority/precedence; to have the upper hand

yo akonanto

לי זכות הקדימה



12290

akonchar v.

הכניס סדר, סידר ערך (חדר)

to put in order, to arrange, to organize (a room)

akonchugar un fecho/ un kazamiento/ un kontrato

להביא עסק/שידוך/חוזה לידי מימוש



12380

akonsejar v.

ייעץ

advise

akonsejar al novio, a la novia

ליידע את החתן/כלה על העתיד לקרות בליל הכלולות



12400

akontentar v.

השביע רצון

satisfy

el Dio ke la akontente!

איחול לאשה חשוכת ילדים: שאלוהים יזכה אותה בפרי בטן!

es malo de akontentar

לעולם אין להשביע רצונו



12410

akontentarse v. refl.

הסכים, הגיע להסכמה; הסתפק

agree; to be satisfied with, to make do with

akontentrse de poko

להסתפק במועט



12420

akonteser v.

קרה, התרחש

happen, occur

le akontesió

עשה במכנסים, ברח לו

akontesio maasé

קרה דבר מה מוזר

lo ke kiere ke akonteska

יהיה אשר יהיה ..

akontesio lo ke akontesio

קרה מה שקרה (אין להחזיר את הגלגל אחורה)



12570

akordo m.

הסכמה, הסכם, חוזה, התאמה

consent, agreement, contract, fit,

de akordo adj.

מסכים

estar de akordo

להסכים עם, הסכים ל-, אישר

kaer de akordo

להגיע לידי הסכמה

kedar de akordo

בא לידי הסכמה, הסכים



12640

akorrer (f.) v.

חש, מיהר ל-, נחלץ

to hurry, to rush to-, come to someone's rescue

venir akorrer/ echarse akorrer

לרוץ להשיג מציאה מזדמנת



12650

akorrido adj.

נחפז, אץ, רץ

hasty, rash, in a hurry, running

estar akorrido i asigiyido

למהר כאילו רודפים אחריך



12720

akostar v.

התקרב, ניגש אל; הגיע אל המזח; היטה

to draw near, to approach; to arrive at the pier

akostar oreja

היטה אוזן, הסכית

akostar el din (ebr.)

להטות דין, להטות משפט



13030

aksí/ía (t.) adj.

כעסן, רגזן; מטריד, מרגיז; עויין

hot-tempered, irate; disturbing, annoying; hostile

todo le viene aksí (t.)

הכל מטריד ומרגיז אותו



13190

akto m.

מעשה, פעולה; רישום; מערכה (במחזה)

act, action; act (in a play), record

akto de nasimiento

רישום לידה



13340

akudirse v. refl.

התאושש; נחלץ לעזרה

recover; to come to someone's rescue

akudirse kon

נעזר ב-

akudirse kon los suyos

לבקש עזרה אצל הקרובים

akudiendo! akudiendome!

הצילו!



13360

akuento m.

מקדמה, מפרעה

advance payment, payment on account

dar un akuento

לתת מקדמה על חשבון



13450

akumplir v.

ביצע, הגשים, הוציא לפועל, מילא (בקשה); השביע רצון

execute, realize, carry out, fulfill (a request); to satisfy someone

akomplir un dover, una prometa, una savá de padre

למלא חובתו/לקיים הבטחתו/לקיים צוואת האב או בקשתו



13660

akurtarse v. refl.

התקצר

to be shorten

se le akurto la vista

ראייתו נחלשה



13670

akuturú (t.) adv.

בקבלנות; בלי שים לב לכמות

in contracting; without noticing the amount

avlar akuturú (t.)

לדבר בלי לחשוב



13720

akuzasión f.

האשמה, תביעה, אישום

accusation, suit, claim, indictment

akto de akuzasión f.

כתב תביעה, נאום תביעה, האשמה



13770

ala (gr.) interj.

קדימה, ''יאללה''; יאללה הסתלק מכאן אינני מאמין למילה אחת שלך

onwards! on with it! let's go! ; also a calling ment to mark one's disbelief in the other's sayings

kuando ala ala, kuando nada nada

לעתים נלהב כולו ולעתים אפאטי ושפוף; לעתים נדיב ונותן ולעתים קמצן וקפוץ יד



13780

ala f.

כנף; סנפיר

wing; fin

tomar debasho de sus alas

פרש חסותו, פרש כנפיו על, גונן

me kresieron alas

פרשתי כנפיים! - נמלאתי תקוות

le kortaron las alas

קצצו את כנפיו - ריפו את ידיו

dame alas por onde bolar

לו רק היו בידי אמצעים להחלץ מן הצרה הזו ...

dar alas a uno

לתמוך במישהו ולדרבן אותו לעשות מעשה

las alas del korason

היכולת ליהנות הנאה חושנית

kortar las alas a uno

לקצץ כנפיו של מישהו - לסכל יכולתו לפעול

dado en la ala

שנחלש (פיזית/נפשית/כספית)



13870

aladinán adj.

מדבר בשפה מדוברת

talks in colloquial language

puevlo aladinán

עם לועז, עם דובר ספרדית/לשון לאטינית



13960

alahá (ebr.) f.

היכל, ארון קודש; הלכה

palace, temple, torah ark; jewish religious laws

alahá kon melahá (ebr.)

לצרף מעשה להלכה

avrir la alahá (ebr.)

לפתוח את ההיכל (ארון הקודש)

avrir las puertas de la alaha

לבקש רחמי שמיים



13970

avrir las puertas de la alahá

לבקש רחמי שמים (לפתוח את דלתות ההיכל)



14020

alak bulak (t.) adv.

באנדרלמוסיה, בלי סדר, בבלבול

in chaos, with no order, in confusion

meter todo alak bulak (t.)

לגרום לאנדרלמוסיה



14040

alakrán m.

עקרב

scorpion

tener alakranes en las tripas

צופן בחובו מזימות ומחשבות רעות



14230

alargar v.

האריך; השהה, משך את הזמן

to lengthen, prolong; to delay, to stall

alargar los gastos

הגדיל את ההוצאות

alargar la mano

נתן ביד רחבה

alargar los fechos

להתפשט עסקית, להרחיב את העסקים

alargar el fiado

להגדיל את היקף המכירות באשראי

por no alargar

בקיצור



14250

alargarse v. refl.

האריך בדיבור; הרחיב עסקיו; נח, התרווח

to extend in speech; to expand in buisness; to rest, to sit comfortably

alargarse el paso

החיש צעדיו



14260

alarma f.

אזעקה

alarm

ke son estas alarmas?

על מה כל הרעש??

grito de alarme

קריאת אזהרה



14360

alat (t.) m.

כלי, מכשיר

tool, instrument

tomar a uno por alat (t.)

להשתמש במישהו כ''איש קש''



14440

alavar v.

שיבח, הילל, פאר

to praise, glorify, to adorn

de alavar adj.

ראוי לשבח והלל

es de alavar al Dio!

דבר כה יפה שאין כמוהו ליופי!



14470

alavasión f.

שבח, תשבחות, הלל, תהילה

praise, glorification, glory, fame

azer las alavasiones

הילל ושיבח, מילא פיו שבחים

guay del dia de las alavasiones

אוי מיום הדין! אוי מפני יום המוות!



14500

alay (t.) m.

קהל; כנופיה; פמליה; חבורה,להקה; גדוד; לעג, קלס; חגיגה

audience; gang; entourage; group, band; battalion; mockery, scorn

alay bozan (t.)

מקלקל את מצב הרוח

azer alay (t.)

התלוצץ, לעג



14540

alayna (a la una) adv.

ביחד, מתוך תמימות דעים

together, in unanimity

azerse alayna

להתאחד



14580

albadra f.

אוכף, מרדעת

saddle,saddlecloth

es una albadra/tiene albadra

הוא טיפש מטופש!



14590

albadrado adj.

מאוכף, חבוש

saddled, bandaged

azno albadrado

"חמור גרם" - טיפש מטופש!



14690

alberka f.

בריכה; תנור, כבשן

pool; stove, furnace

alberka de pisikultura

בריכת דגים



14860

alborotado adj.

מבולבל, נטרד, נסער

confused, bothered, agitated

un dia alborotado

יום בלתי שקט ומלא טירדה

dormir alborotado

לישון שינה טרופה



14920

albrisias f. pl.

שי בשורה (שי הניתן למביא הבשורה); תודות

a gift that is given to the messenger of good news/ tidings; thanks

dar las albrisias

להודות למביא הבשורה הטובה



14960

albúmina/albumín f.

חלבון

protein

traer albúmina

להציק בטרוניות/ קינות (''להעלות למישהו את רמת החלבון'')



15070

alderedor prep.

סביב, מסביב

round, around

alderedor de

סביב ל-



15100

aldikera f.

כיס, ארנק

pocket, purse

meter a l'aldikera

שם בכיס

meter la mano en la aldikera

שילם, הכניס ידו לכיס



15250

alear v.

נופף בכנפיו, נופף זרועותיו; החליף כח; ''לקח נשימה'' (הפסקה); ''תפס במילה''

to wave one's wings, to wave one's arms; to resume strength; to take a breath/break; to catch someone on his word

no deshar alear

"לא לתת לנשום" - לא להרפות



15320

alef (ebr.)

אל''ף (האות הראשונה בא''ב)

alef (the first letter in hebrew)

no save ande mora la alef (ebr.)/no save ni ale ni bet

בור, אנאלפבית (לא יודע איפה גרה האל''ף)

de la ale fin a la taf

שלם מבלי כל חסר

ale deshites, ya se hue a la taf

הוא פיקח ובעל תפיסה מהירה

empesar de la ale

להתחיל מבראשית



15400

alegrado adj.

שמח (ששמחוהו)

happy (that was made happy by others)

alegrado ke te vea/alegrado ke te vea el korason y el alma

נאמר למי שגרם עונג לזולתו



15460

alegre adj.

שמח, עליז, תוסס, מאושר

happy, joyous, cheerful, lively,

alegre i kontente

שמח ושבע רצון

tu alegre i yo kontente

נאמר כאשר שני שותפים נפרדים ברוח טובה ובלא טענות



15480

alegría f.

שמחה, גיל, חדווה, עליזות,ששון, צהלה

happiness, cheerfulness, gladness, joyous cry

alegría kon biskochos de raki

עליזות מדומה (עליזות של כעכי אבל)

alegrías f. pl.

שמחות, חגיגה, הילולה

bolado de la alegría

קופץ מרוב שמחה

saltar de la alegría

צהל, קפץ מרוב שמחה

tomar alegría

לחוש שמחה



15700

alerta f.

אזעקה

alarm

alerta! interj.

זהירות! שימו לב!

estado de alerta

מצב הכן

estar alerta

להיות ער, לגלות עירנות



15780

aleshado adj.

רחוק, מרוחק; מבודד, מתבודד

far, distant; isolated, reclusive

aleshado del mundo

מתבודד ומתבדל מחברת בני אדם



15800

aleshar v.

הרחיק, דחה

to keep away, to reject

aleshar el kamino

לבחור בדרך הארוכה

aleshar la boda

לדחות את מועד החתונה

aleshar al kliente

להבריח לקוחות



15870

alevantado adj.

עומד

standing

alevantado de hazino

שקם מחוליו

alevantado de frios

שהחלים זה עתה מקדחת (נאמר באירוניה על אדם שמן ובריא)



15920

alevantar v

הרים, הקים, העלה, זקף, הגביה, הניף; קומם, המריד; שיקם; העתיק; אסר

to lift, to raise, elevate, to swing; cause to rebel; to rehabilitate; to forbid

alevantar a uno

לשבח בפומבי

alevantar askier

לגייס צבא

alevantar bandiera

להניף דגל; לקרוא לחירות; להכריז מרד

alevantar de hazino

קם מחוליו

alevantar el pie, la pachá (t.)

להרים רגל, ללכת מהר;

alevantar el kuerio

להשבית את השחיטה

alevantar el nombre

לתת שם לרך הנולד על שם קרוב שנפטר

alevantar fierro

'להרים עוגן'' – להסתלק

alevantar la kavesa

להרים ראש, למרוד

alevantar la leche

לגמול (מִינִיקָה)

alevanto hazán (ebr.)

נשא קולו ברמה, הרים קול

alevantar mano

להרים יד (על מישהו)

alevantar paredes

לבנות

no alevantar la kavesa/los ojos del livro

להיות שקוע בספר

alevantar al puevlo

להמריד את העם

alevantar ulamá (t.)

לעורר ולהלהיב את ההמון

alevantar alila (ebr.)

להעליל עלילה

alevantar las manos

להכחיש, לסרב לכל; להרים ידים - להודות בכשלונו; לפשוט רגל

alevantar al muerto

להוציא את המת (בידי החברה קדישא)

alevantar los ombros

למשוך כתפיים (במבע של אדישות ובוז)

alevantar la boz

להרים קול

alevantar en un pelishko

לצבוט באכזריות

alevanta lo ke te kayo!

נאמר באירוניה למי שמרבה בשבחים עצמיים

alevanta todos los muertos del bedahey

"מעיד עליו כל שוכני קבר" - נאמר באירוניה על אדם בלתי אמין המנסה לשכנע בצדקתו

alevantar a uno de la kama

להכריח מישהו לקום

akavado de alevantar

זה עתה קם מן המיטה

alevantar la karne/la leche/los guevos

לאסור אכילת בשר/חלב/ביצים (מסיבות רפואיות)

alevantar la palavra/el saludo

לנתק קשרים חברתיים עם מישהו



16030

alevantarse v. refl.

קם, התרומם; קם ממיטתו; מרד, התמרד; הפסיק; (על השמש/היום:) זרח; סמר; יצא לדרך

to rise, to rise up; to rise from bed; to rebel; to stop; to rise (the sun / the day); stiffen, bristle (hair, fur, feathers); to go out

alevantarse del echo

להפסיק לעבוד; לצאת לגמלאות

alevantarse de siete

לקום משבעה

si me alevanti d'aki!

אוי ואבוי לך אם אקום (להעניש אותך)!

alevantarse antes de otro

להקדים מישהו בעשיה/ביוזמה

no se alevanta de en basho/no se alevanta ni kon romana

שקר כה גדול שאין להסוותו; בחורה כה מכוערת שאין סיכוי שמישהו ירצה אותה

no se alevantan los ojos

אני מת מעייפות

no me se alevanta el ojo para mirarlo

ביטי לזלזול: אפילו מבט לא אעיף בו

alevantarse kon holendi/kon la tarkiza

להתעורר במצב רוח רע

alevantarse de hazino

להחלים

alevantarse komo el gayo

למחות בקולי קולות

se alevantan los kaveyos de la kavesa

סמרו שערותיו

alevantarse del echo

לצאת לגמלאות

ya s'alevanto la nave/el vapor

נאמר על אנשים איטיים ומסורבלים: "סוף סוף הסתיימו ההכנות ואפשר לצאת לדרך!"



16220

alfinete (port.) m.

סיכה; דבר פחות ערך; אטב

pin; a low valued object; clip

a las siete alfinetes

לבוש בדקדקנות

alfinete ingleza

פריפה (סיכה סגורה)

apuntar kon alfinetes

להדק בסיכות

kuanto una kavesa de alfinete

גדלו כראש סיכה

no manka ni una alfinete

הכל מושלם!



16360

algo m.

משהו, דבר מה; מעט

something; few, a little

algo akontesio

קרה דבר יוצא דופן

ay algo o me embralgo?

האם יש טעם לחכות - אחרת אסתלק לי!



16470

alguaya f.

אנחה

sigh

alguayas f. pl.

קינות, זעקות



16500

alguazil m.

שוטר, קצין

cop, officer

alguaziles

שוטרים (במובן המקראי)



16520

alguenga f.

לשון (בפה)

tongue

tener una alguenga piko i medio

''יש לו לשון בארך אמה וחצי'' - נאמר על חצוף



16550

alguja f.

מחט; סיכת קישוט

needle; ornament pin

alguja de churap

מסרגת גרביים

el burako de la alguja

קוף המחט

estar en algujas

'לשבת על סיכות'', להיות נרגש/נרגז

la alguja

'המחט'' - כינוי לבריטניה בעקבות מדיניות ''הפרד ומשול'' אחרי מלה''ע השניה

ojo de alguja

קוף המחט

alguja de ojo siego

מחט בעלת קוף-מחט זעיר

el podjiko de las algujas

בור צר בגהינום, שקירותיו מכוסים במחטים, שבו החוטאים הקשים ביותר מוחזקים

un punto d'alguja

חוד המחט

alguja de oro

תופרת מוכשרת מאוד

tiene algujas en el asyento

יש לו קוצים בישבן - חסר מנוח

es alguja; alguja te lo do

הוא נבון ביותר ויודע לחדור ולתקוע עצמו בכל מקום



16650

alhad/alhá/alhat (arab.) m.

יום ראשון

sunday

noche de alhad (arab.)

מוצאי שבת



16750

alhasara f.

ריפוט, התבלות

wearing out (material)

alhasaras

תככים

vieja de las alhasaras

זקנה בלה, מכשפה

papas i alhasaras

רכילות ותככים



16780

alhasarear v.

קלקל, בזבז, עשה ברשלנות

spoil, break, to make/create in negligence

alhasarear una ninya

ליטול את בתולי הנערה



16840

alhenya f.

חינה, כופר (צבע אדום)

henna (dye), red color

noche de alhenya

ליל החינה



16960

aliansa f.

איחוד, ברית

union, pact, alliance

aniyo de aliansa

טבעת נישואין



17020

aliento m.

נשימה

breath, respiration

tomar aliento

לקחת אוויר, לשאוף רוח



17060

alikodear/alikudear (t.) v.

עיכב (הזמין) לארוחת ערב; עיכב, גרם לו לאחור

to delay - to convince someone to stay for dinner; to delay, to cause someone to be late

alikudear la levayá

לעכב את הלוויה (נאמר על השלטונות) כדי לגבות חובות שהותיר הנפטר



17080

alilá (ebr.) f.

עלילה, השמצה, דיבה; הוצאת דיבה, הוצאת שם רע

false charge, slander, libel; slandering, smearing

alevantar/kitar alilá (ebr.)

הוציא דיבה, העליל,''ליכלך'', הוציא שם רע



17260

alimpiar v.

ניקה, טיהר, מרק; ''גילח'' ממישהו את כל רכושו

to clean, cleans, to spruce; to steal away all of somebody's possession

alimpiar kákas

לכבס בסתר (הרחק מעיני הבריות) את הכביסה המשפחתית המלוכלכת

alimpiar devdas

לפרוע את כל החובות



17270

alimpiarse v. refl

התנקה, ניקה עצמו; הצדיק עצמו; איבד רכושו; השתלט על רכוש; מת, נפטר; באירוניה: נפטרנו ממנו

to get clean, to clean oneself; to justify oneself; to lose onself's possession, to take over possession; to die; ironically: we got rid of him

alimpiarse la boka

לקח קינוח

alimpiarse los mushos

ליהנות על חשבון מישהו אחר

alímpiate la boka!

שטוף את הפה! - נאמר למי שהשמיע דבר מכוער



17480

alishar v.

החליק (עשה חלק), הקציע, יישר, צחצח, מירק, ליטש

to smooth, to scrape, to straighten, to polish, to shine, to burnish

alishar una diferensia

ליישר את ההדורים



17540

alishik (t.) m.

קשר חברתי או מסחרי

a social or commercial connection

no tengo alishik kon este ombre

אין לי שום עסק עם האדם הזה

no tengas alishik

התרחק מן העניין הזה!



17570

aliskureser v.

החשיך, ירד ערב

to grow dark, the evening falls

al aliskureser

לעת ערב, עם השקיעה,לעת ערביים



17620

aliste adj.

נכון לכל קריאה, עומד הכן

prepared for every call, in standby mode

estar aliste

פינק, מילא כל מבוקשו של



17690

alivianar v.

הקל, נקט בגישה דתית מקלה

to relieve, to be lenient, to take an easy religious approach

alivianar el aver

להיטיב את האווירה (ע"י סילוקו של מי שמכביד עליה בנוכחותו)

es de los ke alivianan

הוא רב ליברלי הנוקט בגישה מקלה



17860

alkansada f.

השג יד

reach

a la alkansada de

בהשג ידו של



17920

alkanzía f.

קופת חסכון ביתית

savings box, "piggy bank"

echar a la alkanzia

לחסוך, לשים כסף בצד



17950

alkavo adj.

אחרון

last

al punto de alkavo

ברגע האחרון

de alkavo

האחרון, סופי



18200

alkuza f.

פך, כד שמן, אסוך; ''שערה'' בעין

can, container, oil can; sty(in eye)

alkuza de azeite f.

פך שמן, כד שמן



18230

Allah (t.) m.

אלהים

god

Allah belaní versin! (t.)

שאלהים יקלל אותך!

Allah bin bereket versín! (t.)

שאלהים יברך אותך!

Allah kyerim!/Allah kyerí! (t.)

אלהים גדול! (נקווה שאלהים יעשה זאת)

Allah versin!/Allah verdisá! (t.)

אלהים יעזור לך! (נאמר לקבצן); כן יהי רצון

Allah bilir! (t.)

אלהים לבדו יודע!

Allah buyuktur! (t.)

אלהים גדול!

Allah shukyur! (t.)

תודה לאל!



18320

alma f.

נשמה, נפש

soul, spirit, mind

alma de kántaro

חומד בצע, תאותן

alma del Dio

'נשמה טובה''

de alma i korasón/kon toda mi alma

בלב ונפש

meter alma

לעודד, לנטוע תקווה

meterse la alma en la palma

נטל נפשו בכפו, הסתכן

no ay alma nasida/biva

אין נפש חיה

salir la alma

עבד עד כלות הכוחות, הוציא את הנשמה (מרוב עייפות)

tener la alma en la palma

הסתכן, טרף נפשו בכפו

me demanda el alma

נפשי מתאווה, יש לי חשק

ver la alma de una koza

קילקל

ke su alma repoze en paz/ke su alma repoze en Ganeden

עליו השלום/נוחו עדן

no tiene alma

הוא רזה וחלוש

no le kedo ni alma

הוא נחלש מאוד

kitar el alma; kitar el alma por el garón

להוציא למישהו את הנשמה

kedar sin alma

לא נותרה בו נשמה - מת מעייפות

kitar el alma kon ganchos/kon ganchera

להוציא למישהו את הנשמה לאט לאט

vengarse del alma de uno

לגרום למישהו סבל (לענות את נשמתו)

dar el alma al Dio

לחוש עייפות רבה

por mi alma/por el alma de mi padre

בחיי!ת בחיי אבי!

aki van a bolar almas!

הזהרו, הריב הזה עוד יפיל חללים!

alma piadoza

אדם רחום (נאמר גם באירוניה על מי שמנצל חולשתם של אחרים)

fazer por su alma/ por el alma de su padre

לעשות צדקה וחסד למען נשמתו/לנשמת אביו המנוח

echarse al alma

עושה הון באופן בלתי חוקי

el alma es dulse!

מה לא עושים בשביל להוותר בחיים!

se amarga el alma

נכמרים רחמיי

alma tiene!

גם לו יש נשמה! - הבן אותו, התחשב בצרכיו

tu solo no tienes alma, i yo tengo alma

אל תהיה אנוכיי כל כך, גם לי יש נשמה!

se angustia el alma

מגעיל, מעורר גועל נפש

alma estrecha

כינוי לאדם פסימי הרואה תמיד שחורות

se estreca el alma

הדבר מצער

entiznar el alma

לומר דברים הגורמים עצב וחרדה

un alma en pena

נשמה דואבת ונכאבת

le sale el alma

נשמתו יוצאת מקנאה

amargo de alma i peor de korason

"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל

el alma ke le salga

שתצא נשמתו מרוב קנאה!

alma de perros

"נשמה של כלב" - מצליח להחלץ מכל צרה ונגע

a la fin alma no es aki, alma no vas a dar

אין כאן עסקי נפשות, שלם וגמור בזה!

ke demandas de mi alma?

מה נטפלת אלי, עזוב את נשמתי!

alma d'ani, alma de prove

נשמה קטנה - אינו מסוגל לפעול ברחבות

alma de nyudos

קמצן גדול מקמץ על כל פרוטה

el alma l'está saliendo detras de los fijos

מוציא נשמתו על (טיפול ב)ילדיו

el alma l'está saliendo detras de esta ninya

נשמתו יוצאת אחרי הבחורה הזו

tener el alma en los fechos

משקיע את כל נשמתו רק בעסק

es el alma del fecho

הוא הדמות המרכזית בעסק

estar kon uno alma i vida

להיות בקשר אמיץ ועמוק עם מישהו

dar el alma por uno

נכון לתת נשמתו בעבור מישהו

dar el alma por

להשתוקק מאוד; לרצות מאוד בקרבתו של מישהו

un Dio solo i mi alma lo saven

רק אלוהים יודע איזה סבל עובר עלי

kae el alma a los pies

הלב יוצא נוכח הסבל/העוני וכו'

me se deskayó del alma

איבדתי את אהדתי והוקרתי אליו

este komer toma el alma

התבשיל הזה דוחה במתיקותו

entrar en el alma

מענג ומוצא חן מאוד

tomar en el alma

מושך מישהו (בעצות/דיבורים/לחץ) לתוך הבוץ

tratar a uno kon alma i bien

לנהוג במישהו בכפפות משי

no me arreyeva el alma

איני יכול לשאת עוד

traer el alma al garón en un filo de kuzir

לעורר גועל; להלחיץ, לגרום מועקה

tiene el alma por adientro

יש לו כוונות נסתרות להרע ולהזיק

akorar el alma/tener el alma akorada/ el alma arrankada

לחוש מועקה/חרדה בעקבות המתנה ממושכת

me se arresentó el alma

נרגעתי, הדאגה חלפה

no me esta dando el alma

יש לי תחושה רעה בנוגע לכך ואני מבקש להמנע מן המעשה

meter el alma en el puerpo

להרגיע, להשקיט, לאמץ רוחו של מישהו

un alma tengo, me vo a atrivir, lo ke kiere ke sea

לא מתים פעמיים, אעשה זאת וכאשר אבדתי אבדתי

sin tomar alma, alma no da

לא ייכנע בקלות



18430

almada f.

כר, כרית

cushion, pillow

almadas de aparar

כר מקושט



18530

almario m.

ארון; כינוי לטיפש

closet; a nickname for a stupid person

almario de tel (t.)

ארון רשת



18630

almástiga f.

מסטיק, שרף

gum, resin

apegado kon almas.ha

מודבק בצורה גרועה ורופפת



18690

almendra f.

שקד; טבעת דמוית שקד

almond; almond-like ring

almendras de oro

מטילי זהב קטנים בדמות קליפות שקד



18740

almenos/al menos adv.

לפחות, לכל הפחות, למצער

at least

almenos ke

אלא אם כן



18790

almirez m.

מכתש קטן, מדוכה; בסיס, אדן

amall crater, mortar; base

la mano de l'almirez

עלי (זרוע המכתש)



18980

almoranas f. pl.

טחורים

hemorrhoids

le salieron/le kresieron almorranas

עבד בפרך עד שיצאו לו טחורים ..



19080

alokado adj.

שנטרפה עליו דעתו, מעורער,מטורף; נבעת, נדהם, מבוהל

that became mad, crazy; frightened, astonished, frightened

una vida alokada

חיים טרופים



19180

alondjarse v. refl.

התרחק, ניצב מרחוק; התארך

to go far, to draw away from, to stand distant/far away from; to be lengthen

alongarse de todo

התרחק מכל מעורבות



19220

alongar v.

האריך, האריך את הזמן

to lengthen, to lengthen time

alongar la boda

לדחות את מועד החתונה



19240

alora (it.) adv.

ובכן

so, well then

alora (it.) ke

מאחר ש-, הואיל ו-, היות ש-



19330

alsar v.

העלה, הרים, הניף, נשא

elevat, to lift, raise, carry

alsar la mano

הניף יד

alsar la oreja

כרה אוזן

alsar sakrifisio

הקריב קורבן

alsar los ombros

משך בכתפיו

alsar los ojos

נשא עיניו

alsar bandiera

הניף דגל

alsar los brasos al sielo

לבקש רחמי שמיים



19380

altanto adv.

כמספר הזה, כזאת, באותה מידה

like that number, like this, at the same amount/measure

altanto mas ke

ועוד ש-, בפרט ש-



19510

altereo m.

התנהגות בלתי סדירה, הוללות

irregular behavior, debauchery

k'es este altereó?

מהי המהומה הזאת??



19700

alto adj.

גבוה, רם, נישא, מרומם, תמיר

high, supreme, lofty

en alto

למעלה

mares altas/altas mares

לב ים

ser de alto linaje

להיות בעל ייחוס/מיוחס

mirar en alto

לשאת עיניו למעלה - לשאוף לגדולות

echarse en alto/echarse mucho en alto

לבקש מחיר מופקע

suvir a uno en alto

להרעיף שבחים על מישהו

tomarlo de alto/de mucho alto

להביט עליו מגבוה, לזלזל

alto i vano

גבה קומה וקצר דעה

ni alto ni basho ni vidro pizado

נוסחה המקדימה חידה (במשחקי ילדים)



19850

altura f.

גובה; גבעה, תל

height, altitude; hill, mound

alturas

מרומים

estar en las alturas

להיות בעל מעמד בכיר וגבוה בחברה

estar a la altura

להיות בעל יכולת לבצע את המשימה



20100

alvear v.

הלבין

to whiten, to bleach

alvear la ropa/la kaza

לנקות ניקוי יסודי



20270

alvores m. pl.

איילת השחר, אור שחרית; מועקת ציפיה

the break of dawn, morning light; anticipation distress

alvores del amaneser

הנץ החמה



20510

Amalek (ebr.)

עמלקי; איש אכזר; אדם המשתמש בתבונתו לרוע

amaleky; cruel man; a person who uses his wisdom to do evil

korason de Amalek

לב קשה



20590

Amán (ebr.)

המן; ערום

haman; cunning, shrewd

fuersa de Amán (ebr.)

חזק כמו המן

meoyo de Amán (ebr.)

'מוח של המן'', ערום, ערמומי

trokarse de Aman a Modrohay

מאויב לאוהב

ojo d'Aman

"עין" בלוח עץ

orejas d'Aman

אוזני המן

dar Aman

להרעיש בעת השמעת השם המן בקריאת המגילה



20620

amán! (t.) interj.

בקשת חנינה: רחמים!; קריאה חסרת סבלנות: הלוואי!

pardon plea: mercy!; impatient cry: i wish!

amán amán! (t.)

רחמים! למען השם!אוי לי!

amán efendi! (t.)

באמת!, אלהים אדירים! אל תאמר!; רחמנות!

estar amán (t.)

להיות חסר סבלנות; להיות מוכן לקראת

aman zeman yok

אין ברירה, אין אפשרות אחרת



20700

amaneser m.

שחר, הנץ החמה

dawn, break of dawn

al amaneser

בעלות השחר, עם שחר



20720

amaneser v.

האיר/הנץ השחר; השכים קום

to light/come forth (dawn);

kon bueno ke te amaneska!

איחול: יקיצה טובה!

tadrezika te amanesyó

איחרת מעט

onde te amanesyó?

באיזה מקום מפוקפק בילית את הלילה?



20790

amanyana/aminyana adv.

מחר

tomorrow

amanynaa amanyna

לדחות מישהו בקש



20910

amar v.

אהב

to love

amar a

נהנה מ-, התענג על

amar mejor

העדיף



20960

amargado adj.

נעצב, ממורמר

sad, embittered

amargado de alma i triste de korasón

"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל



20980

amargar v.

ציער, מרר

sadden, to cause grief

amargar la vida

הקשות על החיים, לענות

amargar el alma

להעציב



20990

amargarse v. refl.

הפך מריר; חש מרירות

to become bitter; to feel\sense bitterness

s'amarga el alma/me s'amarga el alma

נפשי נעצבת



21030

amargo adj.

מר, מריר; עגום; זריז, מוכשר, ערום; כינוי לקפה

bitter; melancholic; quick, talented, crafty, cunning; a nickname for coffee

amargo fiel

מר מאוד, מר כמרה

la amarga/un amargo

הקָּפֶה

amargo komo la fiel

מעציב, מעורר טינה

lo amargo faze dulse!

נאמר לחולה (או ילד) המתבקש לבלוע תרופה



21110

amargura f.

מרירות; עצב, עוגמה; מרור

bitterness

kon amargura de alma

"בלב מר ודואב" - סיומת במכתבו של מי שפקדו אסון



21280

amasado adj.

שנלוש

that was kneaded

amasado kon mentira

שקרן כפייתי

amasado kon vinagre

בעל אופי חמוץ



21310

amasador m.

הפועל הלש את הבצק

the worker that is kneading

amasador de aires

רועה-רוח



21340

amasar v.

לש

to knead

amasar aires/handrajos

לרעות רוח

paila/pastera de amasar

כלי ללישת הבצק



21370

amaskanta(r) (ebr.) m.

משכנתא

mortgage

tomar lugariko amaskanta

לתפוס את השירותים למשך זמן ארוך

meter el meoyo amaskanta

להכניס את ראשו לצרות



21430

amatar v.

כיבה; הרגיע; מחץ בין האצבעות

extinguish, to put out; to calm; to crush between the fingers

amata kandelas

חיוור וחסר אישיות

amatar la ambre/la set

לשבור רעב/צמא

ni amata ni asiende

חיוור וחסר אישיות

amatar el fenel

לאחר להגיע לעבודה

estar amata i asiende

נאמר 1. על הפוסח על שתי הסעיפים 2. על גוסס



21660

ambezado adj.

משכיל, מחונך, מלומד, בעל השכלה; מורגל ב-, מלומד ב-; שנלמד; מורגל

educated, scholarly, well-bred; accustomed to-, educated in-, that was learned; accustomed

esta ambezado a lo bueno

מורגל לחיי רווחה

bien ambezado

מחונך כראוי

sehel ambezado

נאמר על חידוש/דעה שמישהו משמיע והלקוחים למעשה ממקור אחר



21680

ambezar v.

לימד, הורה; למד

teach, instruct; study, learn

ambezar de kavesa

ללמוד בעל פה

Sinyor, venga le ambezare!

הטירון מבקש ללמד את הבקי והיודע

ambezar komo viene el pan del trigo

החיים אינם פשוטים יש לעמול קשה להביא לחם

ya le va ambezar

אני אלמדו לקח!



21700

ambezarse v. refl.

למד

study, learn

ambezarse uno kon otro

להתרגל זה לזה, ללמוד לחיות בהרמוניה

ambezarse el ojo

ללמוד להעריך נכונה את הכמות הנדרשת

embezarse kon uno

להתרגל לחיות עם מישהו

embezárse a lo bueno/a lo negro

להתרגל לחיי רווחה/לחיי מצוק



21870

ambre f.

רעב, כפן; בולמוס, רעבון

hunger, famine, starvation; ravenous hunger, ravenousness

akavado de ambre

מת מרעב

enganyar la ambre

לאכול מעט כדי להרגיע את הרעב

morir a la ambre

להיות שרוי בעניות

tener ambre

לרעוב, להעשות רעב

muerirse de ambre

לסבול חרפת רעב



21990

ambulante adj.

נייד, נודד, נווד; רוכל

mobile, wanderer, nomad; peddler

merkansía ambulante

מסירה עד הבית



22140

amén! (ebr.) m.

אמן!

amen! amen to that!

por un amén ke no kede

אם צריך להוסיף דבר מה אעשה זאת - העיקר שלא ייאמר שבגלל דבר פחות ערך נכשל העניין

no dezir amen de baldes

לא לעשות את הדבר הפעוט ביותר בלי לקבל על כך גמול

dezir amen en todo

לענות אמן על כל דבר, להסכים לכל

en un dezir amen

כהרף עין



22200

amenguado adj.

מופחת, מוחלש, מקוצץ

reduced, weakened, cut off, shortened

salir amenguado

לצאת בשן ועין מן העסק, להפסיד



22290

amezurar (fr.) v.

מדד; ניסה

to measure; to try

amezurar las kayes

לשוטט ברחובות

amezurar el tavlado

ליפול ולהשתטח מלוא אפיו ארצה

amezurar la eskalera

להתגלגל למלוא אורך המדרגות



22390

amigavle adj.

ידידותי

friendly

a la amigavle

בדרכי נועם



22410

amigo m.

חבר, רע, עמית, ידיד

friend, companion, comrade

amigo karonal

חבר אינטימי

amigo del vazo

ידיד רק לבילויים ותענוגות

al amigo fin al ombligo

לנצל את החברות עד תום (חברות מדומה ונצלנית)

kara de pokos amigos

אדם בלתי חברותי

amigo te topates!

הקדמה לפניה לחבר בבקשה מיוחדת המצריכה מסירות ומאמץ



22520

amistad/amistá f.

ידידות, רעות, חיבה

friendship, companion, fondness, affection

mos pasa amistad

יש בינינו יחסי ידידות

ya me pasa l'amistad kon fulano

אני יכול לקבל את הטובה ממנו בשל יחסי הידידות שבינינו



22740

amojado adj.

רטוב, לח

wet, moist

biskocho amojado/masa amojada

עוגיה טבולה/מצה שרויה



22920

amor m. (Sal.)/f. (Izm./Ist.)

אהבה,חיבה; אהוב

love, fondness; beloved, sweetheart

amor pasajero

אהבה חולפת

amor platonik

אהבה אפלטונית

amor propio

כבוד עצמי

por amor

בגלל

tener amor

להיות מאוהב

por amor del Dio!

למען השם!



23130

amosí/amotsí (ebr.)

ברכת המוציא

'hmotzi' ? jewish blessing told before eating bread

esto no pasa ni por amosí

קטן מדי,לא מספיק



23150

amostrar v.

הראה; הוכיח

to show; to prove

amostrar kara

כיבד, הראה פנים יפות

amostrar braso

חשף זרועו באיום

amostrar grasias

להפגין לראווה את כל כישוריו (ביטוי אירוני)

el tiempo amostra yelado/luviozo

צפויה קרה/צפוי גשם



23360

amudeserse v. refl.

השתתק, נאלם

to become silent, to be dumbfounded

amudesete!

בלום את פיך!



23390

amudisión f.

אלם, השתתקות (בכח או בכח הכסף: ''לא יחרץ'')

muteness, falling silent (as a result of the use of power)

amudisión! interj.

שקט!



23490

amurchado adj.

כמוש, נבול, קָמֵל

wilted, withered, withering

diskorso amurchado

הרצאה שדופה וחסרת ברק



23550

anado adj.

ניצל (מסכנה גדולה או מעוני)

to be saved (from great danger or poverty)

kitar a uno anado

להיות המושיע של מישהו

salir anado

להינצל מסכנת מוות,מטביעה; להתעשר, להחלץ מעוני



23800

anasonlú (t.) adj.

בעל טעם אניס

with the flavor of aniseed

mastika anasonlú

משקה בטעם אניס



24100

anchear v.

הרחיב, הגביר

to expand, to increase

anchear el gasto, la mano

להגדיל את ההוצאה, להפוך לבזבזן



24120

anchearse v. refl.

התרחב, התפשט על מקום רחב; "התנפח", התרברב

to be expanded, to spread on a wide space

anchearse entero

להיות מדושן עונג

anchearse en una karta/en una avla

להכביר מילים במכתב/בדיבור



24150

ancho adj.

רחב; נח לבריות

wide; affable, nice

ancho amerikana

לא איכפתניק

ancho i pancho

רחב ובעל כרס

avlar en ancho

מדבר בהרחבה, נותן אתכל הפרטים

kontar en largo i ancho

לספר בהרחבה ובפרטי פרטים

tener una mano ancha

להיות נדיב ורחב לב

venir ancho i pancho

להופיע חסר דאגה ובושה



24220

anchor m.

רוחב, רחבות

breadth, width

dar anchor

להרחיב בגד צר

tomarlo kon anchor

לקחת באורך רוח



24270

anchura f.

רוחב, רחבות; רווחה

????, ?????

anchura de hase

חוסר דאגה

tomar el echo a la anchura

להשהות, לדחות



24430

andar v.

הלך, צעד, פסע, התהלך; עשה בלהט

to walk, to march; to do passionately

andar a kavayo

לרכב על סוס



24500

ande/andi adv.

איפה, היכן? לאן?; אצל

where?; at

ande la da, ande la toma

שטויות! דברי הבל! לא היה ולא נברא!

d'ande par ande

למה, לכל הרוחות? על מה ולמה?

de ande?

מאין? מאיפה? מהיכן?

de ande para ande/donde parande?

מה הקשר? (מה ענין שמיטה להר סיני)

-onde? onde vas? -ende konde konde

-לאן אתה הולך? -אין זה עניינך!



24560

andena f.

קושי, בעיה, צרה

difficulty, problem, trouble

toparse en las andenas

להכנס לצרות



24600

andjélo /ánjel/ándjel/ándjeli/ándjel

מלאך

angel

es un ándjel

הוא אדם טוב ורחום



24660

andrá (gr.) m.

גבר, בעל

man, husband

no ser ni andra ni yineka

חסר אישיות, חסר אופי



24780

anén! interj.

אויי!

alas!

anén de mi! interj.

אויי לי!



24800

anenu! (ebr.) interj.

'עננו!'', מילת ציפיה

'Anenu' , a word of expectation

anenu está por tornar

היה שמח לחזור, רק יאמרו לו והוא יחזור

anenu 'stá ke le digan

רק יאמרו לו והוא רץ לבצע

estar anenu (ebr.)

לכסוף ל-, להיות להוט לעשות



25060

angajé (fr.) adv.

יד ביד, בשילוב זרועות

hand in hand

tomar a l'angajé

לקחת מישהו בשילוב זרועות



25120

angina f.

אנגינה, דלקת גרון

angina

a la anglé (fr.)

בסגנון אנגלי



25160

angro (fr.) adv.

בסיטונאות

wholesale

avlar angro

להתפאר, להתרברב



25370

aní (ebr.) m. & adj.

עני, דל, רש, דלפון;רעב ללחם

poor; hungry for bread

aní (ebr.) del Dio

עני מרוד

alma de aní (ebr.)

'נשמה של עני'' -מתקמצן

aní shebaaní (ebr.)

עני שבעניים, ענימרוד

aniyim (ebr.) de Roma

עני מרוד, עני שבשפל המדרגה, בתכלית העניות

kitar aniyim (ebr.) al mundo

להביא עניים לעולם (נאמר על חתונת עניים)



25470

anilin m.

אנילין (נוזל המשמש להכנת צבעים, תרופות ועוד)

aniline (a liquid used to make dyes, medicines and more)

boyás de anilin

צבעי אנילין



25510

animal m.

חיה; אדם חסר מצפון

animal; a man with no conscience

pedaso de animal!

חתיכת חיה!



25590

ánimo m.

עוז, אומץ

courage, bravery, valor

animo ke tenga!

שרק יעז! אני כבר אראה לו



25700

aniyim (ebr.) m. pl.

עניים

poor people

aniyim (ebr.) kon ayin chatlak (t.)

עניים מרודים

aniyim (ebr.) kon kola

עניים חסרי פרוטה

aniyim (ebr.) varaklí (t.)

עניים, חסרי פרוטה



25740

aniyo m.

טבעת

a ring

el aniyo de kidushim (ebr.)

טבעת קידושין

el aniyo al dedo!

נשלם למתווך (לשדכן)רק לאחר שיושלם העסק



25760

aniyut/aniyud/aniyú (ebr.) m.

עוני, דלות, מחסור, עניות

poverty

aniyut kon kola (ebr.)

עניות מרודה(''עם זנב''), עוני גדול, דלות נוראה



25825

-anko, -anka

סיומת מגדילה (במשמעות שלילית ומזלזלת)

lingual suffix for enlargement (negative meaning)

mezanka

שולחן גדול ומבולגן

kopanko

גביע מגושם

livranko

ספר גדול ומגושם



25830

ánkora f.

עוגן

anchor

alevantar l'ánkora

להרים עוגן, להתכונן לצאת

echó ánkora

הטיל עוגן, לא זז מהמקום



26170

ansí adv.

כך, ככה

so, like that, thus

ansí ke

כך ש-

ansi komo ansi

בכל אופן

ansi ke sea!

כן יהי רצון!



26190

ansia f.

צער, סבל, ענות; דאגה, חרדה; קמצנות, אהבת בצע

grief, suffering; concern, anxiety; stinginess, greed

las ansias

ביטויי התמרמרות על מחסור



26240

ansiano m.

זקן, ישיש, קשיש

old, elderly

muy ansiano

עתיק; ישיש, בא בימים



26290

ansina/ansine/ansín adv.

כך, ככה

so, like that, thus

ansina es

כך טוב; הצדק אתך

ansina ke sea

שיהיה כדבריך - נמאס לי לריב אתך

ansina i ansina

מלים סתמיות המשורבבות אל תוך המשפט ("כאילו")

ansina ke no huera!

לא עלינו!



26460

antepasado m.

אב קדום (אבות אבותינו)

ancestor

antepasados

אבות, אבות קדמונים



26530

antes adv.

קודם, פעם, לפני כן

beforehand, first, once

antes tiempo

לפני זמן רב

el día de antes

יום קודם

de antes

מראש



26540

antes prep.

לפני, קודם

before, first

antes kuanto?

מתי היה זה?

antes ke

לפני ש-

antes muncho

מזמן

antes por antes

לפני הכל (ביטוילדחיפות)

antes tiempo

לפני זמן מה

antes tres anyos

לפני שלוש שנים

de antes

הקודם

mas antes

לפני כן



26670

antiguo /antigo adj.

עתיק, עתיק יומין;מיושן

ancient; old-fashioned

los antiguos

הוותיקים; הקדמונים



26710

antika f.

עתיקוֹת; כינוי למי/למה שמפגר אחר האפנה, דבר שאבד עליו הכלח,''ענתיקה''

antiquities; a nickname for someone or something that ia out of fashion/outdated

es muy antika

הוא מלא נכלים



26970

antiyer/antiayer adv.

שלשום

day before yesterday

antiyer la noche

שלשום בלילה, בליל שלשום  



27310

anyada f.

תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית

a period in a year, anniversary; yearly salary

anyada buena!

שנה טובה!



27370

anyir m.

אינדיגו

indigo

dar al anyir

לצבוע בגון כחול את הכביסה

desfazedor de anyir

מפזר כספו, זורק כספו מבעד לחלון



27410

anyo m.

שנה

year

a los eluengos anyos

אחרי מאה ועשרים

al anyo

שנה אחר כך

al anyo el vinien

'לשנה הבאה'' (לעולם לא)

anyos ay ke

כבר שנים ש-, כבר עבר זמן רב מאז

anyos i anyos

במשך שנים רבות

anyos i panyos

הרבה שנים

de mil i haleshentos anyos

עתיק יומין, ישן נושן

el anyo del mabul

ימות המבול, תקופה נשכחת

entrar en anyos

להזקין, לבוא בימים

pan para mil anyos

יחזיק שנים רבות

por anyos

במשך שנים

tener anyos en kutí (t.)

להיות מבוגר ממה שנראה כלפי חוץ

un anyo kon otro

שנה רעה שנה טובה



27910

apanyamiento m.

תפיסה, אחיזה, לכידה; אסיפה, התכנסות; הכנסה; תיקון; המאסף

holding ,grasp,capture; assembly; bringing in; correction, repairment

apanyamiento de aguas

אגירת מים,מאגר מים



27930

apanyar v.

תפס, אחז, החזיק, לפת; חטף;כינס, אסף; תיקן

capture, to grasp, to hold , to catch; snatch; assemble, collect; to repair

apanyar en kalejika estrecha

דחק לפינה/לסמטא ללא מוצא, שיתק

apanyar moshkas

לשבת בטל, ''ללכודזבובים'', לבטל זמן



27960

apanyarse v. refl.

נתפס; נאחז ב-, דבקב-; נפל בפח; הוציא המרצע מן השק, נאסף

to be caught; to hold on to-; to fall into a trap (metaphorical); to expose a secret, to reveal the truth, to be gathered

apanyarse del aver

חיפש סיבות לריב,ביקש ריב, התרגז על לא דבר



28010

aparar v.

הציג, הראה בפומבי; חידד (עפרון)

to display, to show in public; to sharpen (a pencil)

aparar el Sefer Tora (ebr.)

הגבהת ספר תורה



28040

aparat m.

מכשיר, מנגנון, כלי, אפראט

instrument, mechanism, tool

aparat fotográfiko

מצלמה



28140

aparensia f.

חזות, צורה, הופעה, מראה

appearance, shape, look

a la aparensia

למראית עין

sovre la aparensia

במסווה של



28270

aparesido adj.

בעל הופעה, נאה, לבוש יפה; לילד: נראה גדול מגילו

that has aesthetic appearance, handsome, nicely dressed; looks bigger than his age (for a child)

el Aparesido

הנגלה (אלהים)



28300

aparey (fr.) m.

מכשיר

instrument

aparey (fr.) de televizión

מקלט טלויזיה



28480

apartar v.

הפריש, הבדיל, שמר בצד, הקדיש; הפריד, הבחין; ניתק, הרחיק; גישש באפילה; חסך

to set aside, secrete, distinguish, dedicate; separate; to cut off, to distance; to feel your way in the dark; save (money, food)

apartar para

ייעד, ייחד ל-

no apartar de ombre a chimeneya

לא ידע בין ימינו לשמאלו

saver apartar

לדעת להבחין

saver apartar todo

לשכוח את הצרות והמצוקות כדי לפעול



28540

aparte adv.

לחוד, בנבדל, בנפרד

separately, individually

aparte de

חוץ מ-, מלבד, לבד מ-

aparte de esto

חוץ מזה, בנוסף לכך

aparte de todo

מלבד זאת, חוץ מכל זה

meter aparte

הפריד; שם בצד; חסך

salirse aparte

לצאת לחיות בנפרד, לחדול לחיות יחד

aparte de res.hodés i sabá

הרווח הרגיל בלי להביא בחשבון טיפים ומתנות



28790

apatronamiento m.

השתלטות, רכישה

take-over, acquisition

apatronamiento sin derecho

תפיסה שלא כדין, עושק



28820

apatronarse v. refl.

השתלט על, נטל בעלות, השתרר, החרים, הפקיע, רכש; עשק

to take over, to claim/ take ownership, confiscate, acquire; exploit

apatronarse de muevo

תפס בחזרה



28940

apegado adj.

דבוק, קשור

glued, attached, tied, bound

apegado el uno al otro

צפוף, מחוברלבלי הפרד

apegado kon el Dio

חסיד, אדוק, חרד, דבק באלהיו

apegado kon moko

מודבק בצורה עלובה (''מודבק בריר'')

apegado kon moko de kandela

נוטה להתקלקל (''מודבק בשעוות נר'')



28990

apegador/dera n.

מדביק (מודעות, טפטים)

a person that sticks on things (advertisements, wallpapers)

apegador de avizos

מדביק מודעות



29030

apegar v.

הדביק, איחה; הדביק במחלה; סטר

to stick/glue, to join together; to infect with a disease; to slap

aki me apego mi madre

'כאן תקעה אותי אמי'' - עקשן שאינו זז מדעתו

apegar a uno a la pared

לדחוק מישהו לפינה (לא לתת לו לחמוק מהחלטה/דעה/תשובה)

apegar kon moko de graja

להדביק בריר של עורב - להדביק בצורה רופפת

apegar kon mokos

לתקן באופן שטחי (''להדביק בליחת האף'')

lo apego ey

אמר זאת כתרוץ



29090

apegarse v. refl.

נדבק; דבק ב-, נקשר ל-; נדבק (שאריות אוכל לסיר)

to be stuck, to be glued; to stick/cling to-, to be connected to-; to be stuck (food leftover)

apegarse de uno

להדבק ממישהו (במחלה או בהתנהגות)

apegarse kon un komer

נדבק למאכל מסויים

lo ke s'apega

לא להזניח את המעות הקטנות



29190

apenado adj.

קשה, מצער, רב טורח; ענוש, נענש; מתייסר; מוטרד; קשה

hard, distressing, unfortunate; punished; tormenting; troubled

vidas apenadas

חיים מלאי סבל



29220

apenar v.

העניש; גרם סבל, גרם עצב

to punish; to cause suffering, to cause sorrow

apenar matando

גזר דין מוות



29470

apetite/apetito/apetit m.

תאבון, חשק, התאווּת; כשרון, נטיה; יֵצֶר

appetite, crave for, longing, lust; talent, inclination; impulse, instinct

apetites

מתאבנים

azer apetites

להכין מבחר תבשילים טעימים לכבוד אורח



29530

apezgar v.

הכביד, החמיר; הנהיג חומרה דתית; הלאה

to burden, to worsen ; to lead religious severity; to tire

apezgar el aver

האוייר נעשה מעיק בעטיו של מישהו בלתי נסבל

es de los ke apesgan

הוא מן הרבנים המחמירים



29580

apiadar v.

נחלץ לעזרה, סייע ל-, עזר ל-

to come to the rescue, to aid/ assist to-, to help to-

asi mos apiade el Dio!

למען השם!



29590

apiadarse v. refl.

חמל, ריחם

to have pity on, to be compassionate towards

ya se apiado el Dio

באירוניה, כאשר משהו מושג באיחור: סוף סוף ריחם אלוהים!

apiadate de mi alma!

רחם על נשמתי! (לילד או למישהו מטריד: תפסיק כבר!)



29670

apimintado adj.

מפולפל, מתובל בפלפל

peppery, seasoned with pepper

karo i apimintado

יקר מאוד, שמחירו מפולפל



29690

apio m.

סלרי, כרפס

celery, parsley

kavesa de apio! interj.

'ראש כרפס''- שוטה, מטומטם

apio hado

כרפס ברוטב לימון



29960

aplegar v.

קיפל, הצליב

to fold, to cross

aplegar manos

שילב ידים, הצליב ידיים; נותר פאסיבי



30200

apoko adv.

לאט

slow

apoko apoko

לאט לאט, בהדרגה



30280

aporey adv.

לשווא, באופן מבוזבז

for nothing, in a wasteful manner

echar aporey

להשליך לאשפה, להפטר מדבר מה חסר תועלת

esto es para aporey

זה דבר מה חסר ערך - ניתן להשליכו לפח

partir y echar aporey

כל מה שפיצחנו רקוב - הכל חסר ערך ואינו ראוי לשמירה

no es de echar aporey

יש בו בכל זאת ערך מסויים



30550

apotropós/ripós (gr.) m.

אפוטרופוס

guardian, custodian

apotropos mío no sos tu!

אתה לא תחליט עבורי!



30600

apozada f.

תחנה, שלב; אכסניה, פונדק; מגורים

station, stage, step; boarding house, hostel, inn; residence

serka es la apozada!

עוד מאמץ קטן והגענו!



30650

apozar v.

שם, קבע, הציב, הניח; נח, קבע מקומו, ישב, התישב; עצר, עיכב; עצר את ההתקדמות; שאב, שאב מים מהבור

to put, determine, to set, to place; to rest, to sit, to settle down; to stop, to delay; to stop progress; to pump, to draw water from a well

apozar aynará (ebr.)

לסבול מעין הרע



31070

aprestar v.

הועיל, היה לתועלת

to benefit, to be useful

aprestar para algo

מתאים ל-, מועילל-

echar tierra onde no apresta

להסתיר מה שאינו נעים או עלול להזיק



31160

apretada f.

לחץ; מצב קשה/לחוץ/מסוכן

pressure; a hard/ stressed/ dangerous situation

una apretada de mano

לחיצת יד

tenerla apretada

להיות במצב קשה ולחוץ



31200

apretado adj.

לחוץ, דחוק, הדוק, מהודק; קמצן, קפוץ יד; ביישן, נחבא אל הכלים

compressed, pressed, tight; stingy; shy

oras apretadas

עיתות מצוקה

estar apretado

להיות לחוץ מבחינה כספית, העדר אמצעי מחיה

dormir apretado

לישון שינה עמוקה



31280

apretar v.

הידק, לחץ, דחק; בלם; הכביד על, העיק; הפעיל לחץ, הכריח, כפה; איית; לחץ, עינה, נגש, דיכא, הכניע; הטריד; גרר, החזיק בכח

to fasten together, tighten, to press; to stop, curb, restrain; to be a burden on, to distress; to apply pressure, to force; to spell; to pressure, to torture, oppress, to subdue; to bother, harass; drag, tow, to hold by force

djugar a apreta i asolta

להותיר מישהו בחוסר ודאות, לשחק עימו ב''תפוס ושחרר'', לרמות מישהו

apretarlo de adientro

לחץ, הכביד על, העיק על

apretar en un kantón

דחק לפינה

apretar el pie

להדגיש

apreta i asolta

'תפוס ושחרר'' – שם משחק ילדים; מכאן: לומר דבר והיפוכו



31360

apreto m.

לחץ, מועקה; עינוי, ענות, מצוקה, רעב, דוחק, ייסורים

pressure, stress, distress; torment, suffering, hunger

yevar apreto

לסבול, לדעת ענות וסבל



31380

apretón m.

לחיצה, לחץ

pressing, pressure

apretón de mano

לחיצת יד



31400

apretura f.

ענות, מצוקה, עוני

suffering, distress, poverty

pasar apretura

לעבור תקופת מצוקה



31540

aprimirse v. refl.

התענה, עינה עצמו

to be tormented, to torment oneself

aprobasión f.

אישור, ייפוי כח, הרשאה, הסכמה, סמיכה



31640

aproksimarse v. refl.

התקרב, קרב

to come near, approach

aproksimasión f.

קירוב; התקרבות



31680

aprometer v.

הבטיח; הציע

to promise; to offer

aprometer kampos i vinyas

להבטיח הרים וגבעות

ke apromete?

איזה נדוניה מביאה הכלה?

la azeite de resinya apromete presto

פעולת שמן הקיק היא מהירה (כחומר משלשל)



31770

apropiado adj.

מתאים, הולם; מיועד

fitting, appropriate, suitable; intended, destined

ser apropiado

התאים, הלם



31840

aprovado adj.

מוכח, מאושר; מנוסה, בדוק, שנוסה; מוסכם

proven, approved; tested, tried; agreed upon

visto y aprovado

שריר ובריר



32000

apto adj.

מוכשר, מסוגל

talented, capable

apto a

כשיר ל-, מתאים ל-; עלול ל-



32150

apunto adv.

מייד; זה אך, לפני רגע; בדיוק; בזמן, ברגע ש-

immediately; just now, a moment ago; precisely; when, while, at the moment when-

por apunto

בשלימות, לחלוטין

estar apunto

מוכן כהלכה (על אוכל)

apunto por esto

בדיוק בגלל זה; אכן,בגלל זאת



32190

apunto m.

ראיון, פגישה, רנדה-וו; התחייבות

interview, meeting, date; commitment

tomar un apunto

לקבוע פגישה, לקבוע תור



32320

arabá (t.) f.

עגלה, מרכבה; תכולת עגלה

wagon, carriage

venir kon arabá de búfanos

להגיע מאוחר מאוד (''להגיע בעגלת שוורים'')

travar arabas

לנחור (''למשוך עגלות'')

arabá de búfanos

עגלת שוורים; כינוי לרכב איטי

arabá (t.) de muertos

עגלת מתים



32550

arahar (t.) v.

השביע רצון, המתיק, פינק

satisfy, sweeten, to pamper

arahar (t.) la alma

לפנק עצמו בממתק



32590

araíz adv.

עד השורש

to the root

pasar araíz

חלף קרוב מאוד



32690

aranya f.

עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה)

spider; spider web; in lending; unfounded enterprise, negligible means, non-fitting tool, obsession

lavorar kon aranyas

לעבוד בלי אמצעים מתאימים

ilos de aranyas

קורי עכביש; נוכל, טווה מזימות

entrarse una aranya al meoyo

להכנס לקיבעון (אובססיה)

enramarse por las aranyas

להשען על קורי עכביש; לחפש עילה למריבה

desvanar/tesher aranyas

לתעות אחר הבלי שוא



32760

arap (t.) m. & adj.

ערבי, אדם שחור

arab, black person

la kamiza del arap (t.)

בכותונת לגופו - רכושו היחיד של אדם, האמצעי האחרון



32800

arás m.

מכה בעורף

blow to the back of the neck

komer/dar un arás

לקבל/לתת מכה בעורף



32880

arbaamot/arbamot/arbamó (ebr.) n.

זמן קצר, "מהלך ארבע אמות"

short time, in a short time

no deshar arbamot (ebr.)

לזרז, להחיש



33100

ardiente adj.

לוהט, יוקד, בוער, מתלקח; נלהב, להוט, קנאי

blazing, burning, inflaming; enthusiastic, passionate, keen

agua ardiente

ערק, יי''ש



33190

aregá (ebr.) f.

סכנה גדולה, סכנת חיים

great danger, life threat

meterse a la aregá (ebr.)

להכנס לסכנת חיים



33350

arepelada (port.) m.

רמיה, עושק

cheating, deceit, exploitation

fue buena arepelada (port.)

סחטתי אותו, חלבתי ממנו כל מה שיש לו



33620

arina f.

קמח

flour

Va a abashar la arina

יירד מן מן השמים - באירוניה כלפי מי שמפריז בתפילה ותחנונים לשמיים

traer la arina en kaza

חובתו של בעל הבית בימים עברו: להביא ביום חמישי בערב את הקמח לאפיית לחם לשבת ולכל השבוע



33820

arka f.

תיבה, ארון (הברית)

chest, ark of the covenant

la arka de Noah

תיבת נוח; כינוי לערב רב של בריות

la arka de la Aliansa

ארון הברית

el arka del firmamiento

ארון הברית



33830

arká (t.) f.

אחוריים, עגבות; תמיכה, סיוע; מטען גב

backside, buttocks; support, aid; back cargo

tener arká

להנות מתמיכה/הגנה מעולה



33890

arkalí (t.) adj.

מוגן, שחש בטחון בהגנתו

safe, that feels safe and protected

djudio arkalí (t.)

יהודי חוסה/מוגן



34060

arlilik (t.) m.

מכאוב; מרירות (בשל אכזבה, כשלון)

hurt; bitterness (because of failure or loss)

morirse de arlilik (t.)

לחוש מרירות



34100

armado adj.

חמוש, מצוייד

armed, equipped

armado de bilibiz

'חמוש בתורמוסים'' - מאיים בלי אמצעים



34170

armarse v. refl.

התחמש, הצטייד

to get armed, to equip oneself

armarse de pasensia

להתאזר בסבלנות



34240

armi m.

צלי בבצל; תבשיל עגבניות באורז

roast with onions; rice and tomato dish

armi de gayina

תרנגולת בבצל (מאכל); צלי של פנימו של העוף



34380

arnaút (t.) adj. & m.

אלבני, כינוי לאדם בעל שער פרא

albanian, a nickname for a person with 'wild' hair

inat de arnaút (t.)

עקשן גדול

kavesa de arnaút (t.)

עקשן גדול



34430

aro m.

חישוק

hoop

aros de bota

חישוק של חבית



34530

aropi cf. arope

dulse aropi

מתוק מאוד



34630

arrankado adj.

עקור, תלוש; טיפש, מטומטם, נאיבי

uprooted, detached; stupid, fool, naive

estar kon el korasón arrankado

להיות בלב קרוע, לחרוד למשהו רע

arrankado en vedre

נעקר בעודו ירוק



34680

arrankar v.

עקר, עקר מן השורש; קטף, תלש בכח, קרע, שבר

to uproot; to pick, to detach/pluck with force, to tear, to break

arrankar del kiok (t.)

עקר מהשורש

arrankar las yervezikas

לקטוף ירק לכבוד ''סאנת איל חאדרה'' (סיום הפסח)

arrankar del arvoliko

קטף פירות; נהנה מפירות הכנסה פיננסית (בלי לעבוד)

arrankar un sekreto

להוציא ממישהו סוד (בחקירה/בכוח)



34720

arrankarse v. refl.

נעקר, נקרע מעל; נכסף, השתוקק; נעצב

to be uprooted, to be torn of; to yearn; to become sad

siente i arránkate entero/arránkate los kaveyos de la kavesa

שמע וייעקרו שערותיך! - נאמר כנגד דברי שטות שהשמיע מישהו



34730

arranko (port.) m.

עווית, כאב בטן; עקירה, תלישה; געגוע, כיסוף; עצב

spasm, stomach ach; uprooting, detaching; longing;

estar kon arrankos (port.)

לחוש עווית, כאבי בטן; לחשוש מפני דבר רע;לחוש געגוע וכיסופים; להעצב



34760

arrankón m.

התכווצות, הצטמקות (הבטן מרעב)

cramping, shrinking of the stomach from hunger

tener arrankones

להיות רעב מאוד (הבטן מצטמקת מרעב)



34790

arrapado adj.

מסופר למשעי, גלוח ראש;מגולח; שהסתפר זה עתה

neatly cut(hair), a person with shaved had; shaved; that just got his hair cut

los Arrapados

המגולחים – אחת משלוש הכיתות של הדונמה

arrapado de mamá

מסופר בצורה רשלנית/חובבנית

Moshoniko arrapado

מסופר למשעי, גלוח ראש



34840

arrapadura f.

תספורת, סידור שער

haircut

la primera arrapadura

חלאקה, תספורת ראשונה (ל''ג בעומר)



34860

arrapar v.

גילח, סיפר (תספורת); שעמם

to shave, to cut hair; to bore

arrapar a Yambol

'לספר את יאמבול''- להשחית מאמצים לשוא

arrapa esta kavesa

'תשכח מזה''



34900

arraparse v. refl.

הסתפר, התגלח, הסתרק

to have a haircut, to get shaved, to comb oneself

arraparse en kavesa de otro

ללמוד להתגלח על זקנם של אחרים

onde se arrapa el guerko

"במקום שבו מסתפר השטן'' – ''קצה העולם''

m'arrapo el mostahco

"אגלח את שפמי" (אם לא יקרה כדבריי)



34940

arrasgado adj.

קרוע

torn

tener el ojo arrasgado

לחיות חיי בזבוז ופאר; לא להתרשם מן הפאר



34970

arrasgar v.

קרע

to tear

arrasgar la pita (gr.)

לשבור צום רמאדאן; לזלול אחרי צום

arrasgar el korasón

לקרוע את הלב, לעורר רחמים



35030

arraskadero m.

גרדת (מחלה); גירוד

scabies (medic.); scratching

ya basta kon este arraskadero!

די להתגרד!



35070

arraskadura f.

גירוד; גירוד תחתית הצלחת

scratching; to scrape the bottom of a plate

no kedó ni arraskadura

לא נותר זכר



35110

arraskina f.

גירוד, גרוי

scratching, irritation

tener arraskina

גירד (לו), היה (לו) גרוי



35170

arrastado (port.) adj.

נסחב; מָשוּך;מסכן, עלוב

to be carried' to be dragged; wretch, miserable

arrastado(port.) de Inderné!

בזלזול: נסחב הנה מאדירנה (אנדרינופול)



35230

arrastar (port.) v.

גרר, סחב, סחף, משך אחריו; נשרך, נהג בעצלתים; החריב, הרס

to drag, carrie, to pull after oneself; to trail behind, to walk very slow, to act lazy; to ruin

la fruta/el pesh estan arrastando (port.)

הפירות/הדגים מצויים בשפע

kedar arrastando (port.)

להשאר חסר אמצעים, לאבד כל אמצעי מחיה

deshar todo (port.) arrastando

להזניח הכל

arrastar (port.) vedre i seko

להרוס עד תום

arrastar (port.) por kayes i plasas

לשוטט ברחובות ובככרות

arrastar (port.) el pie

גרר רגלים



35300

arrastarse (port.) v. refl.

זחל, התרפס, השתרך, הלך בכבדות, נסחב, נגרר

crawl, grovel, to trudge, to walk slowly, to be carried, to be draged

arrastarse (port.) en basho

לזחול על האדמה; להשפיל עצמו



35370

arraviado adj.

כועס, כעוס, נרגז; נדהם

angry, irritated; astonished

parese un arraviado

הוא נראה נדהם ומבולבל

lo tengo arravyádo

הוא שרוי איתי ברוגז



35480

arrazgar v.

קרע, שיסע; בילה

to tear, to tear to pieces; to wear out (material)

arrazga gatos

מתפאר במעשי גבורה שלא היו ולא נבראו (''משסע חתולים'')



35500

arrazgarse v. refl.

קרע לעצמו (בגד); נקרע

to rip oneself's clothing; to be torn

arrazgarse de yamar

לקרוא למישהו בצעקות (עד צאת הנשמה)



35620

arrebivir v.

החיה, החזיר לתחיה, עורר מחדש; רענן, אושש, דירבן, המריץ

revive, resurrect, to bring back something to life; refresh, strengthen, to urge, motivate

es para arrebivir a los muertos

"מחיה מתים" - נאמר על ריח טוב או מטעמים

el raki arrebive al peshe

העראק מקל על עיכול הדג - נאמר כתירוץ למי שמרבה בשתיה



35700

arreboltonearse v. refl.

התרגש

to be excited

arreboltonearse las tripas

לחוש ברע, להרגיש חולה



35730

arrebolver v.

הפך, בילבל; הזכיר, רמז; החיה מריבה ישנה; חש ברע; טילטל, נפנף

to invert, to confuse; to mention, to hint; to bring back to life an old fight; to feel bad; to shake, to wave

arrebolver las tripas/la komida

להפוך את המעים

arrebolver la sangre

לעורר גירוד חזק

arrebolver eskarinyo

לעורר געגוע למשהו/מישהו אהוב

arrebolver el alma

להגעיל, לגרום גועל נפש

arrebolver yagas viejas

להעלות מתהום הנשיה מכאובים ישנים וצרות נשכחות

no konviene de arrebolvér

אין זה מן הראוי לרמוז על ..



35830

arredondeado adj.

מעוגל, עגול

rounded, round

un numero arredondeado

במספר עגול, בעיגול

un echo arredondeado

עניין המוצג בפשטות/בפישוט ללא פרטים מסבכים



35990

arrefregarse v. refl.

השתפשף, התחכך

to rub oneself (against something), brush against

arrefregarse las manos

לחכך ידים(מהנאה); לשפשף ידים (להתחממות)



36030

arrefreskar v.

ריענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן

to refresh, to cool; to become cold; to become refreshed

arrefreskar la memoria

לרענן את הזכרון



36240

arreglamiento m.

כוונון, תיאום, כינון, סדור, התקנה; הסדר ברוח טובה; תקנות

adjustment, coordination, establishing, arranging, installation; settlement that is made 'in good spirit'; regulations

arreglamiento de kontos

סגירת חשבון, הסדרת חשבונות



36300

arreinchir v.

מילא

to fill

arreinchir la prometa

למלא הבטחה



36330

arreirse cf. arriirse.

arreirse de

לגלג על, לעג ל-



36450

arrekayentar v.

חימם, הרתיח; חימם שוב

to warm, boil; to reheat

arrekayentar los guesos

להתחמם באווירה נעימה



36560

arrekojer v.

אסף, כינס, ריכז, קיבץ, קבץ, צבר, ליקט; הקהיל; הלביש, כיסה; מיזגאוויר החדר; נתקף התכווצויות בפה

gather, assemble, collect, concentrate, accumulate; to assemble people; to dress, to cover; to air-condition a room; to have spasms in the mouth

arrekojer la sangre

לנקום

arrekojer la onor

להחזיר את הכבוד למי שנעלב; לנהוג בזהירות מפני הביקורת

arrekojer la nochada

להתארגן לבילוי הערב

arrekojer la mano

להצטמצם בהוצאות, לנהוג בחסכנות

arrekojer la boka

לשים מעצור לפה, להזהר בדיבור

arrekojer andrajos/aires/patranyas

לכרות אוזן לפטפוטים

arrekojer guerfanos/bivdas

לפרנס יתומים ואלמנות

arrekojer dasios v.

לגבות מסים

arrekojer el pie

לאסוף רגליו, לצמצםיציאות/ביקורים/טיולים

arrekojer a los fijos

לאסוף את הילדים, לטפל בהם, להשכיב אותם לישון

arrekojer una famiya

לתת מקלט למשפחה נצרכת



36680

arrekojerse v. refl.

הצטבר; התלבש; הלך הביתה; התחתן; נאסף

to be piled up; to dress; to go home; to get married; to be assembled, to be gathered

arrekojerse enriva de si mismo

התקפל, נסגר בתוך עצמו



36710

arrekojido adj.

לבוש; מרוכז; חסכן בלי קמצנות; נקי ומסודר; שנאסף, שנאגר

dressed; concentrated; frugal; clean and neat

rijo arrekojído

בית מאורגן בצורה נוחה ויעילה



36820

arrekozer v.

אפה, צלה; שרף, צרב (גרונו)

bake, to grill; to burn, to burn (throat)

asukritos de arrekozer

סוכריות מנטה



36860

arrelumbrado adj.

מואר, מובהר, מאוייר; זוהר מאושר

lighted, illustrated; glowing with happiness

ombre arrelumbrado

אדם נאור, מלומד, משכיל



36890

arrelumbrar/se v./v.refl.

האיר, הבהיר, זהר, קרן; שפך אור; הואר; שימח

to light up, illuminate, brighten, to glow, to shine; to throw light; to be lighted; to make happy

komo se estanya el kovre, arrelumbra

הנחושת מבהיקה אחרי ציפויה בבדיל - העונש ממרק את האדם

el oro, onde se mete arrelumbra

הזהב מבהיק בכל מקום - אדם בעל ערך יבלוט בכל מקום שאליו יגיע

kien se tiene ke arrelumbrar en este kandil?

מי יזכה באורו של הנר הזה? - מי יהנה מעושרו של הקמצן הזה?

todo lo ke mete le arrelumbra

יודע להתלבש באופן אלגנטי

lo poko ke tiene le arrelumbra

גם את המעט שיש לו הוא יודע להציג בצורה נאה

arrelumbrarse kon kandela de otro

לנצל רכושם של אחרים, ליהנות מרכוש אחרים, להתפאר במה שאינו שלו

ninguno se arrelumbra kon su kandela

אינו עוזר לאחרים

arrelumbrarse kon su kandela

להסתפק במה שיש לו בלי להזדקק לעזרת אחרים



36920

arremanear v.

נענע, זעזע; החזיר/העלהלזכרון

to shake, to shock; to recall

arremanear viejos suvenires

להעלות זכרונות נושנים

arremanear kuentos ulvidados

לפתוח מחדש חשבונות ישנים ונשכחים

arremanear yagas pasadas

לחטט בלי הרף בצרות נושנות



36970

arremangarse v. refl.

הפשיל שרווליו לצורך עבודה

to roll up your sleeves in order to do a job

ya se arremango ...

מעמיד פנים כמי שמבקש לעבוד



37040

arrematadero adj.

איכותי, מחזיק מעמד

of a high standard, long lasting

ropa arrematadera

סחורה איכותית, מאריכת ימים



37070

arrematar v.

סילק; כילה, השמיד, הרס, נתן מכת מוות

expelle; to exterminate, to destroy, to give a death blow

deshalo arrematar

שילך לעזאזל! אל תשים לב לדבריו ומעשיו

ya se arremató

סוף סוף נפטרנו מן המנוול הזה

arrematar a uno kon siete pares de diavlos

לשלוח מישהו לכל הרוחות

arremata!

לך לעזאזל!



37090

arrematasión (port.) f.

השמדה, כליה, אבדן; השתחררות ממישהו מטריד

destruction, extermination, loss; to be liberated from a bothersome person

arrematasión!

לך לעזאזל! הסתלק!



37170

arremendar v.

תיקן, הטליא, איחה; בסיפור: השלמת פרטים לעשותו יפה ואמין

to fix, to patch, mend; in a story: to complete details in order to make it more aesthetic and reliable

kieres arremendar

אתה מנסה לתרץ ולחפות על הכשלון



37200

arremetidiko adj.

מעט יותר טוב (מבחינת הבריאות או מבחינה כלכלית)

a little better (in the aspect of health or finance)

pareser mas arremetidiko

נראה שחל שיפור מה במצבו



37280

arremojar v.

הרטיב, הטביל, לחלח, ריכך במים

to wet, to dip, to moisten, to soften with water

arremojar la boka

לשתות או לאכול משהו בין הארוחות



37370

arrempushar v.

דחף בכוח, הדף; דירבן; דחה; דחה (דבר לא רצוי); הסיט/הזיז דבר מה ממקומו בדחיפה; בלע (דמעות צחוק)

to push, ward off; goad; reject; to move something from its place by pushing; to swallow (tears of laughter)

arrempushar para abasho

לבלוע

arrempushar a uno

לדרבן מישהו בכוח



37420

arrepensar v.

העמיק לחשוב, חשב פעמיים, חשב פעם נוספת; היסס

to think deeply, think twice, think again; hesitate

penso i arrepenso i del penserio salgo loko

מילות פתיחה הנאמרות בפי מי שחד חידה

lo penso i lo arrepenso

אני חושש לעשות זאת



37440

arrepentido n. & adj.

מתחרט, מתנחם, בעל תשובה

one who repents, one who finds religion

vino a toparse arrepentido

חש חרטה על הדבר



37460

arrepentirse v. refl.

התחרט, ניחם (על), חזר בו מהבטחתו/התחייבותו; סרב, ויתר

to regret, to go back on oneself's promise or commitment; to refuse, to give up

arrepentirse mil vezes de

להתחרט חרטה שלמה וגדולה

arrepentir ke no me arrepiente manyana

ובלבד שלא אתחרט על כך מחר



37530

arrepozadiko adj.

רגוע

calm

estate arrepozadiko!

לילד: הרגע! הפסק להתרוצץ!



37540

arrepozado adj.

שקט, רגוע, רוגע

quiet, calm

kédate arrepozado!

לילד: שב במקומך, הפסק להרעיש ולהתרוצץ!

favlar arrepozado

לדבר במתינות ובלי להט



37550

arrepozar v.

נח, ישן, התרגע

to rest, to sleep, to relax

arrepozo la kaza

חזר השקט למכונו

arrepozaron los sielos

הסערה שככה

arrepozar los guesos

לנוח, להתרגע

arrepozar la kavesa

להשתחרר מדאגות ומחששות

arrepozar el meoyo

לתת מנוחה לראש, לחדול להתעמק בבעיה



37610

arrepozarse v. refl.

נח, התרגע

to rest, to relax

arrepozarse sovre uno

להטיל את האחריות על מישהו אחר



37690

arrés prep. & adv.

קרוב מאוד, סמוך, לשפת, על פני

very close, near, nearby, on the surface of

venir arrés

להגיע לגבול האמצעים

traerse arrés arrés

לנצל עד תום את האמצעים

kortarse los kaveyos arrés arrés

להסתפר קצוץ

kaminar arrés de paré

ללכת דבוק אל הקיר, לנהוג בזהירות מופלגת, לנסות להעלים את עצמו



37830

arresentar v.

סידר, ארגן, ערך, עבר לחיים מסודרים; הביא מישהו לחיים מסודרים; השקיע את הפסולת; יישב; חיבר, כתב

put in order, arrange, to set, to advance to a setteled life; to help someone have a setteled life; to sink waste; settle; compose, write

arresentar una karta

לחבר מכתב

arresentar korachas

לסדר את שק הטלית (קוראג'ה); באירוניה: טורח הרבה בלי לעשות מאומה

arresentar el sesto

לארגן היטב את המצרכים; (באירוניה:) לאכול בהרווחה

arresentar la kavesa

להפטר מן הדאגות

arresentar el meoyo

לחדול לדאוג

estava muy alokado, ya arresentó

חי חיים מטורפים ועכשיו הסתדרו אצלו הדברים

arresentó la kaza/el mundo

שקט חזר לבית/לעולם



37870

arresentarse v. refl.

הסתדר, הסתדר בחיים; התיישב; התמתן, נעשה מיושב; התחתן, הקים משפחה

to manage, to do well in life; to settle down; to become moderated; to get married, to raise a family

arresentarse a alguno algo

כשמשהו מסתדר/נפתר מאליו

arresentarse batal (ebr.)

(אירוני:) להחליט לחיות חיי בטלה

no me se arresenta

אינני מצליח להרגע

me se arresentó el alma

אני שבע רצון עכשיו



38000

arresgatar v.

שחרר, חילץ, גאל, פדה

to release, to rescue, to redeem

arresgatar un empenyo

להשתחרר מן ההתחייבות על ידי פירעון החוב

arresgatar una kaza

להשתחרר מן המשכנתא על הבית



38060

arresivir v.

קיבל, קיבל פני, השיג

to accept, to achieve

arresivir una parida

לְיַלֵּד

arresivir a la kriatura

לְיַלֵּד, לתת ליִלּוֹד את הטיפולים הראשונים

arresevir ropas

לקבל אספקת סחורה

arresevir djente

לקבל אורחים



38350

arresvalada f.

החלקה, גלישה

gliding, skating, surfing

dar una arresvalada

להחליק



38380

arresvalado adj.

שהחליק

who slipped

arresvalado del palo

נמלט בעור שיניו, חומק מן הסכנה; כינוי לאדם חריף ובעל שכל



38490

arretornar v.

החזיר להכרה; רענן

to bring back to consciousness; to refresh

es para arretornar a los muertos

'המחיה'', מחיה מתים, משיב נפש

arretornar el alma

להשיב נפש



38530

arretorser v.

פיתל, עיוות, כיווץ

to twist, to distort, to shrink

arretorser los kaveyos

לסלסל שער



38550

arretorserse v. refl.

התפתל

to be twisted

arretorserse la oreja

להתחרט מאוד

arretorserse por en basho

להסתבך בקשיים



38580

arretorsido adj.

מפותל

twisted

kaveyos arretorsidos

שער מתולתל ומסולסל



38750

arrevatar v.

חטף, שדד, גזל, לקח בכח; טרף; חטף אות (בדיבור); חטף כמו לחמניות טריות

to napped, to rob, to take by force; to prey; to snatch a letter (in speech); to snatch like fresh rolls

arrevatar una letra

חטף עִצּוּר (אות) (בדיבור מהיר)

arrevatar lo seko i lo vedre

לחטוף הכל (את היבש והטרי)



38810

arrevato adv.

כהרף עין

in a flash

en un arrevato de ojo

כהרף עין



38850

arreventado adj.

מת, מפוצץ, מנופץ

dead, blown up, smashed

arreventado del yoro

מנופח מבכי



38870

arreventar v.

פוצץ, ניפץ; זלל בבולמוס, טָרַף

to to blow up, smash; to swallow in intense hunger

arreventar la fyel

פוצץ מררתו מרוב פחד; מתח סבלנותו עד קצה גבול היכולת



38910

arreverter v.

עלה על גדותיו, גלש

to overflow

arreverter la mezura

לעבור את הגבול

arreverter la sangre

להרתיח את הדם, לגרום עלבון קשה



38970

arrevertimiento m.

גלישה, עליה על גדות

overflow

arrevertimiento de sangre

העלבה פומבית



38980

arrevés adv.

בהיפוך, באופן הפוך

in reverse

tomar arrevés los buenos días

להתחיל את היום במריבות

salir arrevés

להגיע לתוצאות הפוכות מן המצופה

meldar la Ley arrevés

להיות מוטה, לשפוט בצורה מוטה

arrevés de todo el mundo

בניגוד לכל המקובל

al arrevés

במהופך, להפך

arreves i al derecho

פנים ואחור

tomar las kozas arreves

להבין בצורה מעוותת - ההפך מן הכוונה המקורית

mirar arreves

לשלוח מבט מן הצד



39050

arrevesar v.

הקיא

to vomit

lo arrevesó la tierra

'הארץ הקיאה אותו'' - לא הצליח להתערות בארץ שהיגר אליה ונאלץ לעזבה

arrevesar el rovo/la ganansia

לאבד את הגנבה, לאבד את הרווח

lo arrevesó la mar

הים פלט אותו (את הטבוע)



39110

arreyenado adj.

ממולא

stuffed

kalavasas arreynadas

קשואים ממולאים



39160

arreyevar v.

סבל, עבר סבל; השלים עם; הכיל

to suffer, to go through suffering; to make up with; to contain

ya arreyeva

'אפשר להעלות את המחיר, הוא לא ירגיש'' - לצחוק על מישהו, להונות מישהו בלי שירגיש

no me arreyeva mas el alma

אני מלא עד גדותי, אינני יכול לבלוע עוד נתח

no me lo arreyeva el alma

אני סולד מכך, אינני יכול לשאת זאת

no me lo arreyeva el meoyo

זה עולה על כל מה שביכולתי לדמיין

no me lo arreyeva la salud

מצב בריאותי אינו מאפשר לי זאת



39350

arrezvarter v.

שפך, יצק, הערה, שפך מעל גדות הכלי; גלש, עלה על גדותיו

to pour, to pour over the banks of the vessel; to overflow

arrezvarter la sangre

לעלוב בפומבי, ''לשפוך דמיו של מישהו''



39430

arrihar v.

קימט, כיווץ

to wrinkle, to shrink

arrijar la frente/las sejas

קימט מצחו/גבותיו



39440

arriirse v. refl.

צחק, הצטחק

to laugh

patleyar d'ariirse

להתפקע מרוב צחוק



39460

arrimado adj.

שעון, נשען, סמוך, נסמך

leaning

estar arrimado en un lugar

לגור זמנית במקום מסויים; למלא תפקיד באופןזמני בלי כוונה להתמיד בו



39500

arrimarse v. refl.

נשען; חסה, מצא מחסה/מקלט זמני; הכין עצמו למנוחה קצרה

to lean; to find temporary shelter; to prepare himself for a short rest

arrimarse en pared rezia

למצוא משענת בטוחה



39540

arrimo m.

משען, משענת, תמך; תמיכה, סיוע; מקלט; תומך

backrest, support; assistance; shelter; supporter

arrimo de kavesa

'משענת ראש'' - כינוי לבית, למשפחה



39690

arriva adv.

למעלה

above

mirar de arriva abasho

להביט על מישהו או משהו בהתנשאות

los de arriva

חלק המקהלה הפותח באמירת הפיוטים בביכ''נ

lo de arriva por abasho

הפוך

la de arriva arriva

המצה העליונה

irse por arriva i por abasho

סובל משלשול והקאות

gastar/dar arriva de su boy

לבזבז להוציא מעל ליכולתו

echar de arriva abasho

להשליך מלמעלה

arriva de

מעל ל-

de arriva abasho

אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו; בערבוביה, בלי סדר

arriva arriva

למעלה למעלה, במקום הגבוה ביותר



39900

arrodeado adj.

מוקף

surrounded

estar arrodeado d'espinos

להיות מוקף בדורשי רעתו

estar arrodeado de kulevros

להיות מוקף באנשי רשע



39940

arrodear v.

סובב, הקיף, סבב, חג, גלגל; תעה, שוטט ללא מטרה; חיפש בכל מקום

to rotate, to encircle, to roll; to wander, to wander aimlessly; to search anywhere

arrodear por kayes i por plasas

לשוטט בשווקים וברחובות - ללא מטרה

arrodear las palavras

לפרש את המלים מחוץ להקשרן, להעניק למלים משמעות שאינה מצויה בהם

arrodear las fojas de un livro

לדפדף, להפוף דף (בספר)

arrodear la Seka i la Meka

לשוטט בעולם

arrodear el bastón

לטלטל את מקל ההליכה

arrodear al karro

להמשיך את הפעילות, להחזיק את הפעילות

arrodear a uno

לחקור מישהו במיומנות

arrodear la kavesa

לתור זמן רב אחר משהו שלא הונח במקומו



40020

arrodearse v. refl.

הסתובב, התגלגל, הסתחרר; הקיף עצמו ב-; חיפש משהו שלא נמצא במקומו; הִתְיַפָּה

to turn, to roll, to spin; to surround himself with; to look for something that is out of place; to beautify

arrodearse el mostacho

'לסלסל את השפם'' - להתבונן באדישות באחרים העובדים

arrodearse en la kama

להתהפך במיטתו, לסבול מנדודי שינה

deshalo ke se arrodee

הנח לו להסתדר לבד

se arrodeó la nochada

בלי לתכנן יצא ערב משעשע

s'está arrodeando la luvia

עומד לרדת גשם

me s'está arrodeando de meoyo

אני שובר את ראשי על פתרון הבעיה



40100

arrogador m.

מתפלל; שתדלן

worshiper; interceder

el ke sea arrogadór!

שיהיה הוא (הנפטר) מליץ בעבורנו!



40130

arrogar v.

הפציר, התחנן, הפגיע, ביקש, התפלל

to plead, to beg, to ask, to pray

a mi m'arrogan!

נאמר כנגד בעל גאווה, המעמיד פנים שאין לו עניין ומחכה בה בעת לכך שיבקשו ממנו

la fruta está a arrogar

יש שפע של פרי (עד אשר המוכר מפציר בקונים לקנות)

ke venga a arrogar!

שיבוא הוא להתחנן לפני! (שיח ילדים שרבו ביניהם)



40150

arrojada f.

חידוד; מענה קולע; רמיזה המפנה תשומת לב לפרט מסויים, ידיעהחדשה, סקופ

wit; accurate response; a hint that draws attention to a particular detail, new knowledge, scoop

echar una arrojada

להשמיע חידוד



40160

arrojado adj.

מושלך, זרוק; גולה, מגורש, מורחק, מסולק, מוחרם, מנודה; זנוח, דחוי

discarded, drop; exiled, expelled, confiscated, ostracized; abandoned, rejected

luvia arrojada

גשם זלעפות



40200

arrojar v.

גרש, סילק; הדף, זרק, יידה, השליך, הטיל, דחה; פלט; גרש; שתה בלי להשתכר; פיטר

to expel, to remove; to repel, to throw, to cast, to reject; to emit; to drink without getting drunk; to fire

arrojar pedos de boka

'לנפוח מן הפה'' - להפיח איומים חסרי בסיס

arrojar piedras a uno

להטיח האשמות קשות

arrojar piedras al kanyo

'להטיל אבנים לביוב'' - להגיב מהמותן ולחטוף בתגובה חרפות וגידופים

arrojar la pará

לזרות כספו לרוח, לבזבז

le agrada arrojar

אוהב להתפאר בעושרו ולדבר על גדולתו



40240

arrojarse v. refl.

השליך עצמו; הסתכן; הזדמן (הופיע במקום כלשהו לעתים רחוקות); השליך נפשו מנגד

to throw himself; to risk; to come incidentally (to appear somewhere infrequently); to risk one's life

arrojarse en un fecho sin mucho pensar

להכנס לעסק מסוכן בלי להרבות מחשבה



40370

arrovar v.

גנב, חטף, הונה, רימה, גזל

to steal, to snatch, to deceive, to cheat, to rob

arrovar el korasón

לגנוב את ליבו של מישהו, לחלץ סוד ממישהו



40390

arrovarse v. refl.

גנב, סיפח (השתלט על שטח)

to steal, to annex (to take over territory)

arrovárse al sol

מסוגל לגנוב אפילו לאור היום

arrovárse una orika

גונב מעט מזמנו כדי לעשות ...



40440

arroyo m.

נחל, פלג, יובל, זרם

stream, brook, river

todos los arroyos a la mar baten

כל הנחלים זורמים אל הים - נאמר כנגד אדם שהכל מגיעים אליו בעת מצוקה



40450

arroz m.

אורז

rice

arroz de boda

אורז מבושל ברוטב עוף (הרבה שומן) (''אורז של חתונה'')

arroz molido

אורז טחון, קמח אורז

arroz pizado

אורז טחון עד דק

arroz tané

אורז מבושל שבו הגרגירים נפרדים ואינם דבוקים זה בזה

es arroz ke yeva muncho kaldo

'אורז שסופג הרבה רוטב'' - עניין שיכול להתמשך מאוד

un arroz

צלחת אורז



40670

Ársato m.

אריסטו, אריסטוטלס

Aristotle

meoyo de Ársato

חריף מוח



40790

arte m.

אמנות; נכל, הונאה; ערמה

art, craftsmanship; scam, fraud, deception; cunning;

avlar kon arte

לדבר בשום שכל/ בכשרון

palavras de arte

דברי רמאות, גניבתדעת, נְכָלִים



40900

artifisio m.

פקחות, שנינות, כשרון; תחבולה, תכסיס; נכל, רמיה; אמצעי

cleverness, wit, talent; trick; cheating, deceit, fraud; a means

fuegos de artifisio

זיקוקין די נור



40950

artik! (t.) interj.

די, מספיק! איני יכול עוד!

enough! I can no longer!

artik! ya se incho la mezura!

די! הגיעו מים עד נפש!



40970

artíkolo m.

מאמר; פריט; סחורה; סעיף; פרט; (בדקדוק:) תווית

article; item; merchandise; article; detail; (in grammar:) label

artikolo yerlí

תוצרת מקומית, תוצרת הארץ

artikolo de un kontrato

סעיף בחוזה

basho artikolo

רשע, אדם שפל



41120

arto adj.

שָּׁבֵעַ

satiated

estar arto de bivir

קץ בחייו

tener ojo arto

להסתפק במה שיש

irse arto de todo lo bueno de este mundo/irse arto de días/de anyos

להסתלק מן העולם שבע ימים

ke? arto de bivir estás?

מה? נמאס לך מן החיים? (באזהרה כלפי מישהו)



41170

artura f.

שׂובע, רוויה

saturation

bivir kon artura

לחיות ברווחה

dar artura a

להרחיב



41230

arvid/arvit/arví (ebr.) m.

ערבית, תפילת ערבית, מעריב

evening prayer

dezir minha i arvit (ebr.)

להיות אדוק בדת



41250

árvol m.

עץ, אילן

tree

árvol de las vidas

עץ החיים

árvol sin solombra

עשיר צייקן שאינו גומל טוב; אנוכיי

árvoles kostrados

עץ מקולף, בלי קליפה



41320

arvolera f.

שפעת עצים; שדרת עצים; בוסתן

plenty of trees; avenue of trees; orchard

arvoleras

יערות



41360

arvoliko m.

שיח, עץ רך

shrub

arvoliko de parás (t.)

עושה כסף רב

tener arvoliko

לבזבז בלי לדאוג מפחד התרוששות



41430

arzoal/arzuhal (t.) m.

עצומה

petition

echar arzoal (t.) al Dio

לבקש דבר מה מאדם רם מעלה/בלתי נגיש



41680

asamblea f.

עצרת, בית נבחרים, מועצה,אסיפה

assembly, house of representatives, council, meeting

asamblea de las nasiones unidas

העצרת הכללית של האו''ם



41720

asar v.

צלה, קלה

to roast, to toast

asar en lumbre v.

לצלות באש



41740

asará batlanim (ebr.) m.

מִנְיַן לומדים תמורת תשלום (''עשרה בטלנים)

minyan of paid learners ("ten idlers")

asentarse a asara batlanim (ebr.)

לשבת בטל, לחיות חיי בטלה על חשבון אחרים



41760

asarado (ebr.) adj.

מפוחד, נפחד, נבהל,מבוהל, נדהם, חרד, אחוז חרדה, נבעת

frightened, fearful, astonished, anxious, shocked

estar kon el alma asarada (ebr.)

לדאוג מאוד, לחשוש מפני סכנה מיידית

venir asarado asarado (ebr.)

להזעק בדאגה וחרדה



41830

asarse v. refl.

חש חום חזק; איבד ממון רב

felt strong heat; lost a lot of money

es de asarse bivo

המחיר "שורף" - יקר ביותר



42100

asedjansa f.

רמיה, מרמה, הונאה, כחש;מלכודת, פח

deception, deceit; trap

enganyar kon asedjansa

לכד ברשת,פיתה



42140

asegido adj.

נרדף; עסוק מאוד, טובע בעבודה

persecuted; very busy, drowning at work

esto akorrido i asegiyido

אני רץ וממהר מאוד

parese asegiyido

ממהר כאילו מישהו רודף אחריו ומדרבן אותו

komer asegiyido

לבלוע את האוכל בבהילות



42170

asegir v.

רדף, דלק אחרי; הטריד, הציק בליהרף, לחץ מישהו לעבודת יתר

to chase, to chase after; to bother, constantly harassing, to press someone to overwork

asegir al guerko

להיות על המשמר בלי הרף (''לעקוב אחר השטן'')



42240

asegún prep.

לפי, כמו, בדיוק כמו, בו ברגע ש-

according to, like, just like, just at the moment that

asegún es

כמות שהוא, כמו שהוא

asegun ti ke sea

שיהיה כרצונך, לו יהי כדבריך



42470

asembrado adj.

זָרוּעַ; מזדקר, נגלה פתאום; בודד, גלמוד באין איש מסביבו

sown ; erected, suddenly revealed; lonely, lonely with no one around him

onde no lo asembran lo akojen

במקום שלא ציפית למצוא אותו, שם הוא מופיע



42510

asembrar v.

זָרַע; פיזר דברים על כל עבר, זרע מהומה

to sow; to scatter things everywhere, to sow turmoil

asembrar coles

'לזרוע כרובים'' - (ביטוי אירוני:) לְדַבּר על מישהו שמת מכבר



42540

asemejado adj.

דומה, מושווה, מוצב לשם השוואה; בר השוואה

similar, compared, placed for comparison; comparable

no seas asemejado!

שלא תדע!



42600

asemejarse v. refl.

התדמה, נדמה; השווה עצמו ל-, דימה עצמו ל-

to resemble

me se asemejó

נדמה היה לי (בטעות)

asemejarse a sus pares iguales

להשוות עצמו לאנשים מאותו דרג ואותה רמה; להשלות עצמו



42620

asementado adj.

מיוסד, נעוץ ב- (במובן שלילי), מבוסס על

founded, rooted in (in a negative sense), based on

ke nunka fuera asementádo

מוטב שלא היה בא הדבר לעולם



42680

asender (port.) v.

הדליק; בהשאלה: נתן השראה, הלהיב

to turn on; to inspire, to excite

asended ke ya es tadre

הכרזה על כניסת השבת



42690

asenderse (port.) v. refl.

נדלק, התלקח; התלהב, קיבל השראה

to be lit, to catch fire; to get excited, to get inspired

asenderse de la kayentura

עלה חום הגוף, קיבל חום

ya se asendió todo/se asendió la plasa

כל המחירים עלו



42720

asendido (port.) adj.

דלוק, מודלק

inflamed, flared up, turned on

huego asendido

'אש בוערת'' - אדם נלהב ומלא חיים



42760

asentada f.

זמן ישיבה; ישיבה; משל, סיפור דמיוני שנועד לרמות או לשעשע

session time; session; parable, an imaginary story designed to deceive or amuse

dar la asentada

להתעכב זמן רב באותומקום

en una asentada

בבת אחת, בפעם אחת



42790

asentadera f.

עכוז, ישבן

buttocks

las asentaderas

עגבות



42810

asentadero m.

נטיה לשבת בכל מקום שנמצאים ולא לעמוד

tendency to sit wherever you are and not stand

estar kon asentadero i

alevantadero

לקום ולשבת בלי הרף (לעצבן)



42850

asentado adj.

יושב, ישוב, מיושב, עומד יציב במקומו; מסודר במקצועו

sitting, seated, standing steady in his place; settled in his profession

deshar a uno asentado

להתעלם ממישהו, לא להביאו בחשבון



42900

asentar v.

הושיב, יישב; ארגן; חיבר (שיר, סיפור); הותיר משקע

to sit, to settle; to organize; to compose (song, story); to leave a residue

asentar trushí (t.)

להניח לצרכי כבישה

las paredes asentan

קירות הבית שוקעים

asentar un fecho

להניח יסוד לעסק, לארגנו ולבססו

asentar una konfafa

לקשור קשר

asento la nieve

השלג יצר משטח חלק



42920

asentarse v. refl.

ישב, התיישב; התיישב בכל כובד משקלו; שקע בשל כובד משקלו; נפל על הכסא; פשט רגל

to sit down; to sit in all his weight; to sink due to his weight; to fall on the chair; to go bankrupt

asentarse bene hurim (ebr.)

להסב להתיישב בנוחיות

asentarse de benahas

להתיישב עלהברכיים

asentarse de rodiyas

לשבת בכריעה; יוצר רושם שאינו רוצה למוש ממקומו

asentarse de kuklias

ישב שפוף

asentarse enriva

לעשוק

asentarse para parir

לשכב במיטה כדיללדת

asentar/se en siete

לשבת שבעה

aséntate en tu lugar

שב במקום! אל תפעל מתוך כעס וריתחה



43180

aserko m.

התקרבות, גישה

approach

al aserko/a los aserkos de

לקראת, בקרבת



43580

ashikyaré (pers.) adv.

בגלוי, בבהירות, בלי לחמוק

openly, clearly, without slipping away

avlar ashikyaré (pers.)

לדבר בגלוי, בלי כחל ושרק, בצורה בוטה



43640

ashkavá (ebr.) f.

אשכבה, השכבה,תפילת השכבה

requiem, burial; prayer for the dead

echar ashkavá (ebr.)

לאבד תקווה(''לומר קדיש'' על משהו)



43710

ashlamá (t.) f.

חיסון; השתלה, הרכבה; עץ מורכב

vaccination; transplantation,

azer ashlamá (t.)

חיסן, עשה חיסון, הרכיב (חיסן בהרכבה), הרכיב (חקל.)



43820

ashugar m.

נדן, נדוניה, מערכת לבוש לכלה

dowry, bridal attire

demandar 'l ashugar de la madre

לתבוע מראש בצורה מופרזת

kortar ashugar

להכין את הנדוניה (מלבושי הכלה)

kostar un ashugar

עולה הון תועפות

le vino del ashugar de la madre

(באירוניה:) זכה מן ההפקר, לקח מה שלא שייך לו

venir a estar una ashugar

עולה הון תועפות



43970

asid m.

חומצה

acid

asid fenik

חומצת פנול



44030

asiento m.

מושב, כסא; בסיס, כן; מקום, משטח ישיבה; קרן; איתנות, יציבות; הסכם; בסיס כלכלי; עכוז; מצב צבירה; מעמד, תפקיד

seat, chair; base, place, seating surface; firmness, stability; agreement; economic basis; buttocks; state of matter; status, role

azer asiento

התקשות חניכי התינוק לקראת צמיחת השיניים

kulo de mal asiento

'עכוז שאינו יושב כהלכה'' - כינוי למי שמתנועע בלי הרף

tener agujas en el asiento

יש לו קוצים בישבן, חסר מנוח

asientos

אבניים (מושב היולדת/כלי עבודת הקדר)



44110

asigir v.

רדף, דלק אחרי; עקב אחרי, הלך בעקבות; היה ערני, היה על המשמר; דירבן, דחק; הציק ל-, הטריד

to chase after; to follo;to be vigilant; to urge, to push; to harass

asigiyir fechos

לחפש עסקים מכניסים



44190

asiguramiento m.

אבטחה

security

asitiguamiento de mezuza

קביעת מזוזה



44210

asiguransa f.

הבטחה, בטחון, ודאות, בטחון עצמי, עמידות חזקה ומכובדת

security, confidence, certainty, self-confidence, strong and respectable resilience

asiguransa nasional

ביטוח לאומי



44510

asinyalado adj.

מסומן, מועד לפורענות, ביש מזל; חשוד; נתון תחת השגחה; מצולק

marked, prone to disaster, unlucky; suspect; Under supervision; scarred

días asinyalados

ימים מועדים לפורענות (ימי הספירה, תשעת הימים)

tener a uno asinyalado

לשמור טינה למישהו ולארוב להזדמנות להנקם ממנו



44590

asistensia f.

סיוע, תמיכה, סעד, עזרה; מענק; ציבור נוכחים; נוכחות, מפגש

assistance, support, relief; grant; attendance, meeting

onorada asistensia!

קהל נכבד!



44690

asívar m.

אהל, אלווי (סוג של צמח), אסיבר

aloe (plant)

amargo komo el asívar

מר כמו אסיבר

venir amargo komo el asívar

מותיר רגש חריף של טינה



44760

askear v.

הגעיל, גרם גועל ושאט נפש; נגעל, חש גועל

to cause disgust; to be disgusted, to feel disgust

de askear

מגעיל, מעורר גועל, מעוררקבס, מאוס

askear el alma

לגרום גועל, לעורר דחיה



44780

askearse v. refl.

נגעל, מאס ב-, חש גועל ובחילה, דחה בבוז וזלזול

to be disgusted, to feel disgust and nausea, to reject with contempt

askearse entero

דחה בזלזול



44960

asko m.

גועל, בחילה, מיאוס, קבס, גועל נפש, שאט נפש

disgust, nausea

dar asko

להגעיל, לעורר גועל/בחילה

azerse asko

לעתור (בלי תוצאות)

azerse un asko

להראות רגשי גועל בהעוויות פרצוף

traer asko

לגרום גועל



45070

aslahá (ebr.) f.

הצלחה

success

tener aslahá (ebr.) en los fechos

להצליח בעסקים

traer aslahá (ebr.)

להביא ברכה



45100

aslahalí/aslahachí/aslahadjí (ebr.) adj. & m.

בעל מזל, שמביא מזל והצלחה

lucky, who brings luck and success

tener mano aslahalía (ebr.)

להיות בעל יד ממוזלת; להיות בעל מזל והצלחה בעסקים



45130

aslanlik (t.) m.

נימוס, אדיבות

politeness, courtesy

dar aslanlik

להיות אדיב ומנומס



45510

asoltar v.

שחרר; הפיץ, פלט לחות; החזיר; הניע; הפריד

to release; to distribute, to emit moisture; to return; to motivate; to separate

asoltar el presio

להוריד את המחיר

asoltar kushak (t.)

'לשחרר את החגורה'' - לתת חופש תנועה; להראות נכונות ללחימה

asoltar la boka

להעז לדבר, להסיר את חרצובות הלשון

asoltar la kuedra

'לשחרר את הרצועה'' - לתת חופש ליוזמה

asoltar la mano

'לשחרר את היד'' - לבזבז הרבה כסף

asoltar pedos de boka

'להפיח מן הפה'' - להשמיע איומי סרק מגוחכים או הבטחות מגוחכות

le agrada asoltar

אוהב להרשים בדיבורים על סכומי כסף גדולים

no asoltar de la yaká

'להחזיק מישהו בצוארונו'' - להטריד בלי להרפות כדי לקבל משהו

asoltar las urinas

להשתין אחרי התאפקות ארוכה

no asolta para/no es de los ke asoltan

קפוץ יד, אינו מגלה נדיבות

asoltar prometas

לפזר הבטחות ("בלי כיסוי")

asoltar ensultos

להשמיע עלבונות



45600

asoltarse v. refl.

השתחרר; התמוסס; נסדק, נפגם; הופיע לפתע; התגרש; נפרד

to be released; to melt away; to be cracked, to be damaged; to appear suddenly; to divorce; to break off

asoltarse de la mano

'להחליק מן הידיים'' - ידיים ''שמאליות''

se le asolo de la boka

נפלט לו, פלט מפיו



45750

asoplada f.

נשימה, נשיפה, משב, הבל פה

breathing, exhaling, blowing

una asoplada kiere

דרושה רק נשיפה קטנה, והוא נופל - נאמר כנגד מישהו חלשלוש



45780

asoplar v.

נשב, נשף, אוורר

to blow, to exhale, to ventilate

asoplar la polvorina

לאבק, להסיר את האבק

asoplar la lumbre

ללבות את האש

asoplar la lampa

לכבות את המנורה בנשיפה

está asoplando

מתחילה לנשב רוח, חשים הקלה בחום



45790

asoplarse v. refl.

התאוורר במניפה; גמע במהירות; השתלט בלי זכות

to ventilate himself with a fan; sto wallow quickly; to take over without right

asoplarse a uno

להפקיע ממישהו את כל אשר לו

asoplarse la sopa

לגמוע במהירות את המרק, לבלוע במהירות את המזון

asoplarsela a uno

לרוקן מישהו מכל מה שיש לו, לרמות



45880

asosiado adj. & m.

שותף, חבר, חבר בהתאגדות; נלווה

partner, member, member of the association; accompanying

miembro asosiado

חבר נלווה



45980

asote m.

שוט, מגלב, פרגול; הלקאה, הצלפה

whip; flogging, whipping

dar asotes

להצליף בשוט



46060

aspaká (ebr.) f.

משכורת, תגמול, תמלוגים

salary, reward, royalties

no se pasa sin la aspaká (ebr.)

אינו עושה דבר ללא קבלת תשלום



46110

asperar v.

חיכה, המתין, ציפה; קיווה

to wait; to hope

asperar kon ojos de papel

לחכות בקוצר רוח

sin asperar

מיד, בלי שיהוי

no asperar de ningunos

להסתפק במה שיש לו

asperar a la goterika del Dio

לעבוד קשה ולהמתין בסבלנות לפרנסה צנועה



46240

aspro (gr.) m.

פרוטה, מטבע שנהג במזרח (''לבן''); נדבה

a penny, a currency used in the East ("white"); handout

el aspro para el dia malo

חסכון עבור ימי מצוקה



46260

asta prep.

עד, עד ל-

until

asta aki hue!

עד כאן! לא נסבול עוד דבר שכזה!

asta ke conj.

מאחר ש-

asta ke tu iyas, yo venia

הבנתי את כוונתך הנסתרת

asta muncho

עד למאוד



46400

astret (t.) adj.

השתוקקות, געגועים, ערגה,התאוות; הזדקקות

longing, lust; need

estar astret (t.)

להשתוקק, לחוש צורך, להזדקק



46620

asufriirse v. refl.

טוגן; התענה; הסתדר לבד, נשען על עצמו בלי לבקש עזרה מאחר

to be fried; to torture; to manage on his own, to lean on himself without asking for help from another person

asufriirse en su azeite

להתבשל במיץ של עצמו



46650

asuka/asúkar m.

סוכר

sugar

asúkar kandil/kandel

סוכריה מסוכר גבישי

asúkar kele

חרוט סוכר

asúkar kesmé

קוביות סוכר

asúkar minuda

סוכר (בגרגירים, גבישים קטנים)

es d'asuka

הוא חלש מאוד, הוא שברירי ופגיע, בריאותו שברירית

masá d'asuka

מצה עשירה (שנאפתה בסוכר)

tener asuka

סובל מסכרת

no kayó l'asuka al agua

הדבר אינו חמור כל כך



46740

asukar v.

המתיק, שם סוכר ב-

to sweeten, to put sugar in

asukar la boka

להמתיק את הפה, לומר מלים אוהדות ונעימות



46780

asukareado adj.

ממותק, מומתק

sweetened

dulse asukareado

ריבה מגובשת



46860

asukri cf. asúkar

asukri rozado

עלי ורד בריבה

pidrita d'asukri

קובית סוכר



46900

asumar v.

סיכם (בחשבון)

sum up

no se asuma

בלי שיעור, הרבה מאוד



47010

asuvida f.

עליה, טיפוס; מקום תלול, מדרון, שיפוע, דרך תלולה

ascent; steep place, slope, steep road

a l'asuvida

בעליה



47040

asuvir v.

טיפס, עלה; העלה

to climb, to rose; to bring up

asuvir a sefer

לעלות ל(ספר) תורה



47100

atabafar v.

חנק, החניק, שינק; עמעם רעש (ע''י כסוי); כִּסָּה בבגדים עד מחנק

to suffocate, to choke; to dim noise (by cover); to cover with clothing until suffocating

atabafar al garón

להטיל שקט בכוח; להשתנק

de atabafar

מחניק, לוהט



47140

atabafo m.

חֶנֶק, חניקה, שינוק; מחנק, קוצר נשימה; חום גבוה

suffocation, shortness of breath; high temperature

atabafo de paron

השתתקות/שיתוק מרוב אימה



47160

atadero m.

קשר, אגד; שנצים (קישוטים) לסוס

bond, bundle; ribbons (ornaments) for a horse

atadero de famiya

קשר משפחתי

en atadero kon

בקשר עם



47200

atado adj.

קשור, מחובר, מאוגד, צרור; מחוייב; אדוק

tied, connected, bound, bundled; committed; pious

atado kon el Dio/la Ley

אדוק בדתו



47320

atagantar v.

הטריד, הטריח, הפריע; ייגע, שעמם; עורר גועל, גרם בחילה

to bother, to disturb; to tire, to bore; to cause nausea

atagentar el alma/atagentar la salú

להטריד בבקשות סרק ובדיבורים שאין להם סוף



47330

ataganto m.

מטרד, טורח; שעמום; גועל, בחילה

nuisance, trouble; boredom; Disgust, nausea

atagento de salud/de alma

הטרדה גדולה ומופלגת



47730

atar v.

קשר, חיבר, צרף, אגד, איגד; סגר עיסקה; סמך על, נתן אמון ב-

to bind, to connect, to attach; to close a deal; to rely on, to trust in

ata aká

'תן כפך'' - בוא נסגור עסק, בוא נתקע כף

atar a uno

לקבל ממישהו התחייבות עם ערבות לביצוע

atar amistad

לקשור חיבה למישהו

atar apretado

כפת

atar el gato kuando kome

לקשור את החתול בעודו אוכל (נאמר על קמצן גדול)

atar importansa

לייחס חשיבות ל-

atar kon espango v.

קשר (בחוט)

atar las manos

'לקשור את ידיו'' - למנוע ממישהו אפשרות פעולה

no se puede atar

אין אפשרות להרגיעו

se kiere atado

'צריך לקשור אותו'' - הוא משוגע שצריך לכפות אותו

atar a uno de pies i de manos

להטיל על מישהו תנאים המגבילים את חופש הפעולה שלו

no se save atar las bragas, los chikures

בעל שתי ידיים שמאליות

atar una koza kon otra

לקשר בין דברים חסרי זיקה הדדית

ata i ata, no se le ata

מנסה לסדר דבר מה ומעלה חרס בידו



47840

atará (ebr.) f.

התרת נדר; טקס התרת נדר

release from one's vow

tomar atará (ebr.)

לקבל התרת נדר



47880

atardeser v.

העריב

become evening

al atardeser

עם רדת הערב



47940

atarkar v.

השכיב במיטה נגד רצונו

to lay down in bed against his will

atarka la pará! (t.)

תן את הכסף!



47970

atarse v. refl.

התחייב, קשר עצמו, נקשר; נעשה סמיך

to commit, to bind oneself, to be bound; to become thick

atarse las manos

'קשר ידיו'' - ויתר על יכולת הפעולה



48100

atemado adj.

חסר אונים, אפס כוח (שרוי באפיסת כוחות); הרוס, מושמד, מוכה

atemado del espanto

אחוז פחד, אחוז חרדה, נחרד



48140

atemarse v. refl.

נבעת, נחרד, התייגע; כלה, נשמד; התאבד

to be terrified, to be bored; to, destroy; to commit suicide

ande se ateman los buenos dias

בקץ כל הימים, בסוף העולם

ande se ateman los peros

בקצה העולם, הרחק מכאן



48170

atemo m.

קץ, סוף, גבול

end, limit

atemos

גבולות



48230

atensión f.

תשומת לב; התחשבות

attention; consideration

azer atensión (fr.)

לשים לב



48250

atentado m.

התנקשות, פגיעה אלימה, פיגוע; פעולה חתרנית

assassination, violent assault, assault; subversive action

atentado kontra la vida

התנקשות בחיי

atentado a mano armada

התנקשות מזויינת



48320

atento m.

תשומת לב

attention

dar atento

לשים לב

estar al atento

לעמוד על המשמר



48440

aterseado adj.

בן שלוש; משולש

three years old; threefold

lagrimas aterseadas

דמעות שליש



48470

atesh (t.) adj.

נלהב, לוהט, זריז, ערני, מהיר הבנה, מהיר פעולה

enthusiastic, passionate, agile, alert, quick to understand, quick to act

atesh te la do

הוא מוחזק בעיני פיקח ומהיר הבנה



48525

atidot (ebr.) f. pl.

עתידות

saver atidot

לקרוא עתידות



48570

atinarse v. refl.

הבחין

to notice

no me atinó

לא חשבתי על כך, נעלם מתשומת ליבי



48590

atirar v.

משך, משך את הלב, פיתה

to pull, to pull the heart, to seduce

atirar la atensión

משך את תשומת הלב



48740

atmósfera f.

אווירה; חלל האוויר, אטמוספירה

atmosphere; airspace

atmosfériko adj.

אווירי, אטמוספרי



48920

atorgar v.

הודה, הכיר ב-; התוודה; הצהיר; הבטיח; נעתר

to admit, to recognize in; to confes; to declare; to promise; to agree

atorgar por uno

לתמוך במישהו, לדבר בעדו, להצדיקו, להגן עליו

atorgo ke ..

מודה אני



48950

atorgarse v.

התוודה, הצהיר על עצמו

to confess, to declare himself

atorgarse vensido

הודה בתבוסתו



48970

atormentado adj.

מעונה; נעצב, מצטער

tortured; sad, sorry

un es.huenyo atormentado

שינה טרופה



49000

atornada f.

חזרה; חזרה לחיים, תחיה

return ; return back to life, resurrection

a la atornada

זמן מה אחרי; בגלגול הבא (אעשה זאת)



49020

atornar v.

חזר, חזר אחורה

to go back

atornar en si

חזר לעצמו, חזר להכרה

atornar en teshuvá (ebr.)

חזר בתשובה

atornar las palavras

הפך את כוונת הדברים

atornar a la eskola

לעשות מאמץ להשלים את הידע החסר

atornar a la mansevez

לחזור לעשות מעשים של שנות הנעורים



49300

atrás adv.

אחורה, מאחורי; מלפני (זמן), אחרי

back, behind; before (time), after

atornar atrás

לחזור אחורה

atrás atrás

ירכתיים, השורה האחרונה באולם

atrás de mi!

אחרי!

atrás un mes

לפני חודש

dar atrás

החזיר, השיב

darse atrás

הפך פניו, נרתע, התרחק

de atrás adelantre

מאחור לפנים

echar atrás

לגרום לאיחור

embiar atrás

לשלוח חזרה

enkolgar atrás

תלה שוב (לדוגמא החזיר שפופרת הטלפון למקום)

irse atrás

חזר, שב, נסוג, צעד אחורה

kaminar atrás

לסגת, לצעוד אחורה (עם הגב לכיוון ההליכה)

la ora va atrás

השעון מפגר

no deshar atrás

לא להחמיץ, לא לתת להזדמנות לחמוק

no kedar atrás

לא לפגר אחר האחרים, להתנהג כמו האחרים

no mirar ni atrás ni adelantre

לא להתחשב בדבר, מבלי שים לב לתוצאות

tomar atrás

לקחת בחזרה

tomar atrás su palavra

לחזור בו מדבריו, להתחרט

tornar atrás

חזר לאחוריו, שב, נסוג אחורה

traer atrás

להחזיר, להשיב אחורה

travar atrás

לחזור בו, לקחת בחזרה את דבריו

venir atrás

שב, חזר, הלך בחזרה

yevar atrás

לקח בחזרה

avlar por atrás

לדבר מאחורי גבו של מישהו

aharvar/atakar por atrás

לתקוף מישהו מאחור

no deshar teatro/balo/paseo atrás

לא להחמיץ שום מחזה/נשף/טיול

kedar atrás

לאחר, לפגר

deshar atrás

להקדים את האחרים

todo lo ke te viene de la mano no lo deshes atrás!

עשה כעולה על רוחך, אותי אינך מפחיד!

kedar atrás del fecho

להיות בפיגור בעבודה



49620

atrazamiento m.

פיגור, דעות והתנהגות שאבד עליהם כלח, בורות

retardation, opinions and behavior that have long since become obsolete, ignorance

atrazamiento de data

דחיית המועד



49650

atrazar v.

נסוג, פיגר, צעד אחורה, שקע, ירד; עיכב, השהה, דחה; הסיג אחורה

to retreat, to lag, to step back, to sink, to descend; to delay, to suspend, to postpone; to retreat backwards

atrazar la data

דחה את המועד



49740

atribuir v.

ייחס ל-, שייך; העניק; יעד

to attribute to, to associate; to grant

atribuir a

ייחס ל-



49910

atrivirse v. refl.

העז, נאזר עוז; התחצף; הסתכן; החליט, קיבל החלטה; סמך על, בטח ב-

to dare ; to be rude; to risk; to decide, to make a decision; to trust, to trust in

no atrivirse

אינו מעז

atrivirse a la muerte

להכנס לסכנה גדולה



50020

atú (fr.) adv.

לכל

to all

estar atú (fr.)

לשים לב לכל פרט; להשביע רצון הכל



50090

atuendo m.

כלי, כלי מטבח; מי שמהססים להטיל עליו אחריות; סיר לילה

utensils, kitchen utensils; those who hesitate to take responsibility; potty

atuendos

(ישן:) הכנות לקראת הופעה עצמית מרשימה



50230

audensia f.

קהל, ציבור

audience, public

sala de audensia

אולם הרצאות



50290

augurar v.

איחל; התנבא

to wish; to prophesy

augorar todo bueno

לאחל כל טוב

augorar las del perro

לאחל את כל הרע שבעולם

augorar las de Koré

לאחל למישהו רעת קורח ועדתו (רעה משמים)



50430

aún conj.

למרות, בלי להתחשב ב-

although, regardless of

aún ke

אף על פי ש-, למרות זאת, הגם ש-

aún kon todo

למרות הכל



50750

autoridad lokales

רשויות מקומיות

local authorities

las autoridades

הרשויות



50870

av (ebr.) m.

אב; נשיא, יו''ר

father; president, chairman

av bet din (ebr.)

אב בית דין



50900

ava f.

שעועית, פול; פריחה מגרדת

peans; itchy rash

ava freska f.

פול

avas sekas f. pl.

שעועית לבנה

inchirse de avas

להתמלא בפריחה מגרדת בגוף



50940

avagar adv.

לאט, בנחת, בשקט, במתינות

slowly, calmly, quietly, in moderation

avagar!

זהירות! שים לב!

avagar avagar

לאט לאט; מעט, מעט



51000

avagariko adv.

לאט, בנחת, בשקט, מתון

slowly, calmly, quietly, moderately

dezirlas avagariko avagariko

לומר לו את הדברים הקשים ברכות ובנועם



51020

avagarozo adj.

איטי, חסר תנועה, לא פעיל, נרפה, עצלן

slow, motionless, inactive, sluggish, lazy

fruto avagarozo

פרי המאחר להבשיל



51120

avaná (ebr.) f.

הבנה, משמעות

understanding, meaning

kitar la avaná (ebr.)

לפענח, לעמוד על המשמעות



51230

avansar v.

התקדם, קידם; השתפר; חסך

to advance; to improve; to save

avansar de penar

לחסוך במאמצים

avansar marekías/engreshos/pleitos

להמנע מעצב/מחלוקות/מריבות



51260

avanso m.

קדימה, דמי קדימה; התקדמות, קדימות, עדיפות; הצלחה; הדבקה, האצה

forward, earnest (advance) money; progress, priority; success; adhesion, acceleration

estar en avanso

להיות בעל קדימות, להיות בעדיפות

tomar avanso

לקחת מקדמה

tener avanso

יש לו מקדמה על האחרים

dar avanso

לתת למישהו מקדמה על פני



51390

avante prep. & adv.

לפני כן; ימי קדם

before; the old days

de días de avante

בעבר, אי אז

travar avante

לחיות על חשבון הזולת, לנצל מישהו



51550

ave f.

עוף; כינוי לאדם חסר יוזמה, כבד ומסורבל

fowl; a nickname for an uninitiated, heavy and cumbersome person

ave de paso

עוף נדוד

ave de rapinya

עוף דורס

estar entero un ave/pareser un ave

אדם פסיבי וחסר יוזמה



51610

avel (ebr.) m.

אָבֵל; אבלות, שבעת ימי אבל

mourner; mourning, seven days of mourning

el avel (ebr.)

בית אבל



51680

avenir (fr.) m.

עתיד; חזות, סיכוי

future; appearance, chance

por el avenir

בעתיד



51710

avenirse v. refl.

הסכימו זה עם זה, הסתדרו ביניהם, הגיעו להסכמה

to agree with each other, to get along, to reach an agreement

avenirse kon v. refl.

הסתדר עם, הגיע להבנה עם



51790

aventar v.

הפיח, השיב רוח (במניפה או כלי אחר); זרה

to blow, to blow a wind (with a fan or other means); to disperse

pala para aventar

מפוח



51880

aver (ebr.) m.

אוויר, רוח; אווירה, אטמוספירה; אקלים, מזג אוויר, סבר פנים

air, wind; atmosphere; climate, weather, hospitality

apanyarse del aver (ebr.)

לבקש מדנים, לחפש מריבה

aver (ebr.) liviano

נחמד, נוח, קל מזג

aver (ebr.) pezgado

אנטיפטי

esta bolando por el aver (ebr.) del sielo

הוא מסתכן באבדן הכל

tomar aver (ebr.)

לשאוף אוויר; ליטול יוזמה; להתפרסם

trokar de aver (ebr.)

להחליף מקום, לשנות אווירה

echarse al aver

לישון תחת כיפת השמים



51970

aver v.

היה (יש), היה לו, הכיל, היה ל-, התקיים, קרה

to have, to contain, to exist, to happen

avía de ser

היה היה

ay de

כדאי ל-

ay ke

צריך ל-, יש צורך ל-

tener dar i aver kon uno

לשאת ולתת עם מישהו

tengo de aver

אני חייב לקבל

avras de saver

עליך לדעת ש-

a no aver avía sien personas

נכחו שם לפחות 100 בני אדם

ay koza en el

יש בו משהו



52060

averé adv.

באלכסון

diagonally

kaminar averé

להלך נוטה על צידו



52340

aviejentado adj.

זקן מאוד, ישן נושן

very old, old-fashioned

viejo aviejentado

ישיש, אדם זקן מאוד



52400

avierto adj.

פתוח, חשוף, פרוץ; מפולפל, גס, בלתי צנוע, נהנתני; ישר, נוהג בפתיחות, נבון, בהיר, זריז, פעיל

open, exposed, burst; peppery, rude, immodest, hedonistic; honest, open-minded, intelligent, bright, agile, active

estar avierto

להיות בגרעון; סבל מחסור בשינה

grande avierto

פעור

kedar kon la boka avierta

נותר בפה פעור, נדהם



52440

aviertura f.

פתיחה, חנוכת מקום; פתח; פירצה; קסם; חכמה, בינה; מפתח, אינדקס

opening, inauguration of a place; loophole; magic; wisdom, understanding; key, index

aviertura de kamino

פריצת דרך

aviertura de azno

פטר חמור



52670

avizo m.

הודעה, מודעה, בשורה, ידיעה; דעה; עצה

message, ad, in line, news; opinion; advice

tomar avizo de un fato

לרכוש ידיעה אודות מעשה כלשהו



52680

avla f.

דיבור, דבר; נאום, הרצאה, דרשה, שיחה (ברדיו, בציבור), כושר דיבור

speech, lecture, sermon, conversation (on the radio, in public); speaking ability

dar avla

לשאת הרצאה

prestez de avla

שטף דיבור

tener una avla

לשאת הרצאה

tomarse la avla

נתקעו לו המלים בפה



52740

avlado m.

הנאמר, המדובר

that being said

mal avlado

דיבה, דברי רכיל; הולך רכיל, מוציא דיבה



52770

avlar v.

דיבר, הירצה, שוחח, החל בשיחה

to talk, to lecture, to converse, to start a conversation

a ken le avlas?

קול קורא במדבר

avla de afuera

לדבר על דבר שאין מבינים בו

avla kantando!

'תתחיל לזמר'' - ספר מה שידוע לך!

avlando estas?

האומנם? באמת?

avlar a la savor de su paladar

לדבר כעולה על רוחו

avlar de la nariz

אינפף, דיבר מהאף

avlar de mar i de kastanyas

לשוחח על דא ועל הא

avlar de uno

ללכת רכיל

avlar deskansado

לדבר במתינות תוך הגיה של כל מילה

avlar dulse/kon dulsor

לדבר בנעימות

avlar en lo seko

לדבר בלי לקחת סיכון

avlar gritando/avagariko

לדבר בקול רם/נמוך

avlar i espajar (ya avló, ya espajó)

פלט שטויות ודברי הבל

avlar mal

לדבר רעות ב-

avlar mentiras

לומר דברי שקר

avlar por atrás i por adelantre

ללכת רכיל במישהו בפומבי ובסתר

avlar por la espalda

לדבר מאחורי גבו של מישהו

avlar por uno

לדבר בו טובות/רעות

avlar toptán (t.)

לדבר בלי לחשוב (''בסיטונות'' ובצורה ישירה)

avlar una kayente, una yelada

לפסוח על שתי הסעיפים

estar avla avla

מדבר ללא הרף

no ay ke avlar

אין מה לומר, העניין בסדר גמור

no kedar de avlar

לא חדל לדבר

no se le avla

אין לומר לו מילה בשל עצבנותו

topar de avlar

למצוא פגמים

avlar agro/avlar kon agror

לדבר בלשון חמוצה

avlar mucho/avlar demazyado

להשמיע מלים בלתי ראויות ומעליבות

no me agas avlar mucho

אל תכריח אותי להשמיע דברים שאינני רוצה לומר

dar a avlar a la djente

לתת לבריות סיבה למתוח ביקורת

no avles nada

שמור את הדברים לעצמך!

se le avla

התמזל מזלו ומאז אינו חדל לדבר על כך

no se avla kon el

אי אפשר לדבר איתו - גאוותן גדול, מסתכל על אחרים מלמעלה

avlar es pekar!

כל מה שאומר לו - יפרש לרעה!

avlar de si para si

לומר בינו לבין עצמו

favlar kiero i no puedo, la garganta me duele

יש לי סיבות משלי לא לדבר



53090

avoda (ebr.) f.

עבודת ה', טקס דתי, תפילה; עבודה, משימה; סדר ''העבודה'' (יו''כ)

worship of God, religious ceremony, prayer; work, task; the "Avoda" order (Yom Kippur)

servir avodá (ebr.)

לעבוד עבודה זרה



53110

avodazara (ebr.) f.

עבודה זרה

idolatry

servir avodazára

לעבוד עבודה זרה



53160

avokato m.

עורך דין, פרקליט, סניגור; מייצג מישהו (נאמר באופן שלילי)

attorney, defense attorney; represents someone (said negatively)

avokato mío no sos tu

אל תתערב בענייני - אני יודע להגן על עצמי לבד!



53360

avrir v.

פתח, פקח, חלץ פקק, נתן סם משלשל

to open, to inspect, to extract cork, to give a laxative drug

avre el ojo!

זהירות! הזהר! שים לב!

avre el ojo i mira el pan!

זהירות! הזהר! שים לב!

avrir butika

'לפתוח חנות'' - לפתוח בוויכוח מתמשך חסר טעם

avrir buyor

להתחיל לרתוח

avrir ducha/gerra/pleytos

לעורר מדנים

avrir el karpuz

לפתוח אבטיח - לפתוח דיון על עניין שנמנעו מלגעת בו עד כה

avrir fal (arab.)

להגיד עתידות (בקלפים או אמצעי אחר)

avrir foja de masa

לפתוח בצק, לרדד

avrir kaza

להקים בית בישראל, לפרנס משפחה

avrir la bodrá

לומר את האמת

avrir la boka

'לפתוח את הפה'' - להביע דעה

avrir la boka i dezir kantar

לדבר בלי חשבון, לדבר בצורה בוטה ובלי מעצור

avrir la bolsa

'לפתוח את הארנק'' - להוציא כסף

avrir la gana

לעורר תיאבון, לעורר חשק

avrir la mano

'לפתוח את היד'' - לבזבז

avrir la yará

לפתוח את הפצע מחדש, להכאיב

avrir lakirdí

לפתוח בפטפוט; לתת לפטפטן הזדמנות לפטפט

avrir los meoyos

'לפתוח את המוח'- לפצוע את הראש; להאיר שאלות מדעיות או ספרותיות

avrir los ojos a uno

לפקוח עיניו של מישהו, לעזור לו לראות נכוחה

avrir los salones

לערוך קבלת פנים

avrir marazá (t.)

לבקש מדנים

avrir yagas viejas

לפתוח פצעים ישנים - לעורר סכסוכים ישנים

avrirle el meoyo

להבהיר לו

entre avrir i serrar el ojo

כהרף עין

es de avrir de reir

להתפוצץ מצחוק

no avrir boka

לא לפתוח את הפה, לשתוק, להאלם דום

avrir un kamino

לפתוח דרך (חדשה), לפרוץ דרך

avrir puertas del ehal

לפתוח דלתות ההיכל לבקשת רפואה



53630

avrirse v. refl.

נפתח; הנץ; פתח עצמו, התוודה, גילה ליבו; קרע, פרם; התגבר על ביישנותו

to be opened; to bloom; to open himself, to confess, to reveal his heart; to rupture; to overcome his shyness

avrirse komo la mangrana

להפתח כרימון - להקרין יופי, להפתח כפרח

se avrió boka de madre

יש ליולדת "פתיחה"

se avren siete korasones/se avren los husim

הלב נפתח מתענוג

avrirse kon uno

לפתוח ליבו לפני מישהו



53660

avtahá (ebr.) f.

בטחון; תקווה; ביטוח

confidence; hope; insurance

avtahá de salir lokos

בלי תקווה



53860

ayar (t.) m.

מידה לזהב וכסף (קראט), מידת הטוהר; רמה, מידה

measure of gold and silver (carat), degree of purity; level, measure

el ayar (t.)

המידה המדוייקת

meter al ayar (t.)

לכוונן, להתקין כראוי

meter dos d'eyos al ayar (t.)

להביאם אל עמק השווה

pedrer el ayar (t.)

לאבד את חוש המידה

ser de 24 ayar (t.)

להיות מצויין

todo va venir al ayar (t.)

הכל יסתדר!

topar el ayar (t.)

'למצוא את הקראט'' - להגיע למידה המדוייקת

traer a uno al ayar (t.)

להחזיר מישהו לשפיות והגיון (באיומים או בענישה)

traer al ayar (t.)

להתאים, לתאם, להביא לרמה הרצויה

meterse al mismo ayar de uno

להשתוות למישהו בכסף המושקע בשותפות

los de mi ayar

אלה הנמצאים באותה רמה סוציו-אקונומית כמוני



53960

ayar v.

מצא

to fund

ayar la belá (t.)

להסתבך בצרה

ayar salida

למצוא מוצא (מצרה וכו')

para bien se aye

נשמור אותו כעת שמא יעמוד לנו בשעת צורך

seas bien ayado!

ברוך הנמצא!

ayar kon kien avlar

למצוא בן שיח ראוי לדון עימו בעניין מסויים



54090

ayde! (t.) interj.

קדימה!

Forward!

ayde djano!

מה אתה אומר?!, לא ייאמן!



54150

ayegar v.

הגיע, התקרב; הגיע להשג, השיג, הצליח; הקריב קרבן; זכה לראות

to reach, to approach; to achieve, to succeed; to make a sacrifice; to get to see

ke no ayege!

שלא יצליח! שלא יזכה לראות!

ayegó la ora!

הגיעה העת!

ayegó a su ora

הגיע בזמן

ya me ayegó la ora de

הגיע תורי לחלק (במשחק קלפים)

ya le ayegó la ora

הגיעה עיתו להסתלק מן העולם

ya mos ayegó el Dio

ברוך השם - אלוהים נתן לנו את מבוקשנו



54210

ayer adv.

אתמול, ביום אחר שעבר

yesterday

ayer la noche adv.

אמש



54390

aynará (ebr.)

עין הרע, עין רעה; השפעת עין הרע

the evil eye; the effect of the evil eye

echar aynará (ebr.)

להטיל עין רעה

pozar aynará (ebr.)

להפגע מעין רעה

tomar d'aynará (ebr.) a uno

להטיל על מישהו עין הרע מתוך קנאה או שנאה



54430

aynó (ebr.) adv.

כלומר, דהיינו; כמעט

that is; almost

de aynó (ebr.)

דהיינו; עובדה ש-



54450

ayom (ebr.) adv.

היום

today

ayom arad olam (ebr.)

להתחיל מבראשית, כאילו לא קרה דבר עד כה



54490

ayuda f.

חוקן; עזרה, סיוע, תמיכה, סעד

enema; help, assistance, support, relief

echar ayuda

לעשות חוקן

ni el Gran Sinyor en su ayuda

אפו בשמים - חושב עצמו במעלה גבוהה מן השולטן

ni el guerko en su ayuda

חושב עצמו לפיקח ומרושע יותר מן השטן

ni perro en su ayuda

גרוע מכלב רחוב

ayuda se esta echando por ti

לא איכפת לו ממך



54510

ayudador/dera n.

סייע, עוזר, תומך

supporter, assistant

el Dio será ayudador

אלוהים יעזור!



54520

ayudante m.

עוזר, סייע

supporter, assistant

ayudante militar

שליש צבאי



54540

ayudar v.

עזר, סייע, תמך, סעד, הושיט יד

to help, to assist, to support

mas ke me ayudes

אתה מסייע בידי ומחזק מה שחשבתי

el Dio ayuda a los negros!

זעקה הנשמעת כשחוזים בהצלחת רשע



54560

ayudo m.

תמיכה, סיוע, סעד, עזר; מענק

support, assistance, relief; grant

ayudo de la pachá (t.) kevrada

עזרה מאוחרת ובלתי מועילה

ayudo finansiario

סיוע כספי

yamar en ayudo

להזעיק עזרה



54630

aza f.

ידית (של ספל או סירּ); גרזן

handle (of cup or pot)

meter aza al guevo

'להדביק ידית לביצה'' - לסבך את העניינים ללא צורך



54650

azar m.

פרח תפוז

orange flower

agua d'azar

תמצית של פרחי תפוז



54670

azar (fr.) m.

מקרה; הימור, מזל, סיכוי

chance; gambling, luck

djuegos de azar (fr.)

משחקי הימורים

si por azar (fr.)

אם במקרה



54720

azardo (fr.) m.

מקרה; מזל, סיכוי

chance; luck

por azardo (fr.)

במקרה, באופן מקרי



54750

azat (t.) adj. & adv.

חופשי, בלתי מרוסן

free, unrestrained

deshar azat (t.)

להזניח

perro azat (t.)

כלב בלי בעלים



54790

azedor m.

יוצר, אדם יצירתי; מי שעושה/ מבצע/גורם

creator, creative person; who does/ performs/causes

A-donay (ebr.) mi azedor!

אלוהי יוצרי!

azedor de mitsvot

בעל מצוות



54850

azeitar v.

שימן, משח בשמן

to oil, to anoint with oil

azeitar la mano

לשמן את היד - לשחד



54870

azeite m.

שמן

oil

akavarse la azeite

'דעך נרו'' (''כלה השמן''), מת, נפטר, כבה נרו

azeite de moruna

שמן דגים

azeite de pulso/de braso

מאמץ שרירים ממושך וקשה

azeite de semen lamaor

'שמן למאור'' - לבית כנסת

echar azeite al kal

לתרום שמן לביהכ''נ כמחווה של הודיה לה'

echar azeite al huego/ a la lumbr

לשפוך שמן על המדורה

estar kon l'azeite en la lumbre

לפעול מתוך לחץ וחיפזון

friirse en su azeite

לסבול בדומיה (''להטגן בשמן של עצמו''); להסתדר לבד בלי עזרה; לטגן דבר מה בשמן של עצמו

kitar azeite

'להוציא ממישהו את המיץ'' - להעבידו עד כלות הנשימה

la azeite va enriva

'השמן צף למעלה'' - סוף האמת והצדק לנצח

la mar esta d'azeite

הים רוגע וחלק כמו שמן

merka l'azeite i vende al sol

'קונה שמן ומוכר לאור היום'' - עובד בלילות וישן בימים; חי בלילה

no se arresvala ni kon azeite de richina

שקר מובהק- אי אפשר להחליקו לגרון אפילו עם שמן קיק

tener azeite de bivir

שנדון לחיים ארוכים

traer en l'azeite

בבישול: לצמצם את הנוזלים; לצמצם לביטוי הפשוט ביותר

un ojo de azeite

עיגול (כתם) קטן של שמן, טיפת שמן

venir en l'azeite

לבשל עד התאדות הנוזלים והוותרות השמן; לאבד את כל הרכוש; לרזות במידה קיצונית

azeite de richina

שמן קיק

pan y azeite y asuka

ארוחת ארבע של הקטנים

se l'eskapo el azeite

נפח נשמתו



55120

azer v.

עשה, יצר; עזר, סייע, הושיט עזרה

to make, to create; to help, to assist

aze un anyo

לפני שנה

aze un anyo ke

זה שנה ש-

azer bondad

לעשות טובה

azer de ojo

לקרוץ

azer dia i vida

לא למוש מן המקום

azer disfilu a

להשתוקק ל-

azer hadas

לתת מחמאות

azer kara de mufina

להביט בזעם, לקמט את המצח

azer kara de siete kantones

ללבוש ארשת עגומה וקודרת

azer karnes

להעלות משמנים, להשמין

azer kef (t.)

להתרגע, לעשות חיים

azer komo si

עשה כאילו

azer kon uno/los proves/los suyos

הושיט עזרה למישהו/לעניים/לקרובים

azer la kaza

לנקות את הבית

azer la mar sangre

לזעום, להתרתח, להתקצף

azer luvia

יורד גשם

azer moabet (t.)

לפטפט, לשוחח

azer pizmas (gr.)

לקנטר

azer por

לעשות למען

azer por su alma

לעשות מצוות כדי שתעמוד הזכות

azer puesta

להמר

azer saver

לתדע, להביא לידיעת

azer sefté (t.)

לעשות ''סיפתח'' - המכירה הראשונה ביום

azer ufisio

לסרוג, לרקום, לעסוק בעבודת יד

azer zitis

'להקהות את שניו'', לנזוף במישהו

le izo la likor

השתכר; למד לקח

le vo azer en el mazal/mazaliko

אלמד אותו לקח

no tiene ke azer una koza kon otra

אלה שני דברים נבדלים לגמרי, אין ביניהם קשר

azer un echo

להקים עסק

azer por dormir

לעשות מאמצים לישון

no aze nada

אין זה חשוב, לא משנה

tener ke azer

להיות עסוק

tener ke azer kon uno

יש לו עסק עם מישהו

por no tener ke azer

מחוסר מעש (גרם נשקים)

le izo la purga

הסם המשלשל פעל את פעולתו

le izo una mano/dos manos

הסם המשלשל גרם לו לפעולת מעיים פעם/שתי פעמים

disho ke va azer i va akonteser

מילא את פיו באיומי סרק

no me agas mucho

אל תתגרה בי יותר מדי

ya me lo izo

עלה בידיו לרמותני

a mi no me la azen ningunos!

אותי איש לא ירמה!

el aze i el desaze

הכל תלוי בו, הוא הקובע

azer por el alma de su padre

לגמול חסדים בעבור זכר אביו

aze mucho

נותן הרבה לצדקה

el Dio ke aga!

שאלוהים יגשים את האיחולים!



55420

azerse v. refl.

נעשה, הפך ל-, היה ל-; העמיד פנים, עשה עצמו; הבשיל, השלים בישולו; מת

to become; to pretend, to make himself; to ripen, to complete its ripening; to die

azerse a la una

להתאחד, להתמזג

azerse de kaza

להתחיל להרגיש בבית/ בן בית

azerse de mil leyes

להתעצבן ולכעוס

azerse del loko i del bovo

להעמיד פני שוטה

azerse del Mordehay

'לעשות עצמו מרדכי'' - להעמיד פני חרש

azerse del muevo

להעמיד פנים שאינו יודע על כך

azerse kon uno/todos

להתרגל לחברת מישהו; להיות חברותי לכל

azerse luvia

(החל) לרדת גשם

azerse maskara del mundo

להפוך עצמו ללעג

ke se aze!

מה אפשר לעשות!

no me se aze

אינני מעז; לא הולך לי

ya se izo de noche

כבר ירד הלילה; זה מאוחר מדי

azerse grande

לגדול, להתבגר

no azerse kon ninguno

קשה לו להקים קשר עם אחרים

la del Dio se aze!

לא נורא, כך רצה אלוהים!

los frutos se azen al sol

הפירות מבשילים בשמש

azerse del siego/de kosho/del mudo/del loko/del hazino

להעמיד פנים כעיוור/פיסח/חרש/משוגע/חולה

azerse del bovo/del azno

לתת לאחרים לשלם/לעשות את העבודה במקומך כשאתה מעמיד פנים כלא יודע



55600

azgín (t.) adj.

זועם, רותח מכעס, אחוז תזזית; רשלני, רפוי; בן בליעל; מטורף

angry, boiling with anger, full of frustration; negligent, lax; bad man; crazy

azgín kyopek (t.)

אחוז תזזית



55640

azienda f.

רכוש, הון, עושר, נכסים, נחלה

property, capital, wealth, assets, estate

desfazer las aziendas del rey turko

לפזר הון עצום



55700

azilo m.

מקלט; בית מחסה; גן ילדים

shelter; kindergarten

azilo de lokos

בית משוגעים, בית מחסה לחולי רוח

azilo de viejos

בית אבות, מושב זקנים



55730

azir (t.) adj.

מוכן, ערוך מראש, שניתן להשתמש בו ללא מאמץ

ready, ready to use effortlessly

komer de la azir (t.)

לכלות את הונו; לחיות על חשבון הזולת

venir azir azir (t.)

להגיע כשהכל מוכן וליהנות מבלי לטרוח; ליהנות מפירות ירושה (בלי לטרוח)



55780

azlahá (ebr.) f.

הצלחה, שגשוג, שפע, אושר, מזל

success, prosperity, abundance, happiness, luck

kortar l'azlahá (ebr.)

לגרום להפסקת ההצלחה (ע''י עין רעה)



55880

aznedad f.

חמוריות, סכלות, התנהגות מטופשת

acingt like a donkey foolishness, stupid behavior

a la aznedad

בטפשות, בחמוריות

favlar a la aznedad

לדבר בלי לחשוב

ey le dio l'aznedad

מתעקש להתעסק בשטויות



55960

azniko m.

עַיִר, חמור קטן

donkey-foal, little donkey

el azniko del sinyor haham

לרבי מותר! (ר' הסיפור למטה)



55980

azno m.

חמור

donkey

azno de Bar Natan

''חמורו של בן נתן'' - שוטה

azno de barrena

'חמור של אנטיליה'' - אדם המסוגל לעבודת שגרה אך לא למאמץ שכלי

azno kon albadra

'חמור עם מרדעת'' - מטומטם, שוטה

azno kon bonete

'חמור במצנפת רבנים'' - נבער בעל דיפלומה

azno kon pendola

חמור נושא ספרים, אינטלקטואל מזוייף

azno manido

חמור ישיש

azno vedre

'חמור ירוק'' - שוטה כחמור

el banyo del azno

'אמבט חמורים'' - להתנקות בצורה שטחית ולא נקיה

azerse del azno

להעמיד פני שוטה כדי לנצל דבר מה לטובתך

kondotas de aznos

התנהגות גסה, הנהגת חמור

kuando va suvir el azno de la eskalera

'כאשר יטפס החמור על המדרגות'' - לעולם לא; הבטחות שלא יקויימו

la korridika del azno

'ריצת החמור'' - התלהבות שדועכת מיד

ni azno en su ayuda

'עזרתו גרועה מזו של חמור'' - טיפש יותר מחמור

soy de azno

זרע חמורים

venir/kaer kom'al azno/kaer del azno

לקבל בענווה ונמיכות רוח את מה שסרבת לקבל קודם

asperadvos azno a la yerva mueva!

הבטחות ללא כיסוי

la del azno de Bilam

קרה ההפך ממה שתכננו

azerse del azno

להעמיד פנים כאינו יודע

i vino el azno i amató la kandela

משבית שמחה

kresió el azno desmeguó l'albadra

"גדל החמור - קטנה המרדעת" - נאמר על ילד שגדל ובגדיו צרים עליו



56160

azo m.

קלף ''אס''; פלצור, לאסו

ace; lasso

echar por azo

להתחיל מחדש, להתחיל מבראשית, להתחיל עסק



56180

azogre m.

כספית; אדם חלקלק וחמקמק ככספית

mercury; a man as slippery and elusive as mercury

azogre te lo do

דע לך שהוא תוסס ומלא יוזמה



56210

azpán (ebr.) m.

עז פנים, ציני, חוצפן, מחוצף, גס, וולגרי, חסר בושה

bold, cynical, cheeky, rude, vulgar, shameless

kara d'azpán

אדם חצוף; מי שאומר את האמיתות הקשות ביותר בלי רתיעה



56430

babá f.

אבא; אווז; אדם המדבר בלי הפסקה בלי לומר מאומה; געגוע; שוטה, פתי

father; goose; a person who talks non-stop without saying anything; quack; fool, gullible

ya lo saven fina las babas de kortijo

סוד הגלוי וידוע לכל

meoyo de baba

זכרון קצר



56530

babeka f.

שחף

seagull

babeka de mar

שחף, עוף ים



56630

babula f.

מכשפה, דמות מפחידה (לילדים)

witch, scary character (for kids)

a la babula

כהרף עין, בלי לחשוב, בלי להזהר, במהירות



56670

bachka f.

סוג של משחק קלפים

kind of a card game

tener punto de bachka

להחזיק בעמדת פתיחה טובה בעניין או בעסק



56700

bádana/badaná (t.) f.

סיוד; מברשת סיידים; החלקה

whitewashing; whitewash brush; smoothing

dar badaná (t.). v.

סייד, טח

dar una badaná (t.)

לתקן תיקון שטחיבמשיחת צבע; לעשות איפור מהיר



56855

badkado (ebr.) adj.

בדוק

tested

badkado i prevado

בדוק ומנוסה



56880

badkol (ebr.) m.

הד, בת קול; גילוי שמיימי

echo; heavenly revelation

salió badkol

נגזר מלמעלה



56920

bafo (port.) m.

נשימה, הבל פה, אד,הבל; ריאה

breath, vapor; lung

al bafo (port.)

מאודה (צורת בישול)

bafos (port.)

אדים, קיטור חם - להקלת הצטננות

no ay bafo (port.)

שורר כאן מחנק, אין אוויר לנשום  

no deshar bafo (port.)

לקפוץ על המציאה, לקפוץ על ההזדמנות, לתפוס מישהו במילה

no deshar tomar bafo (port.)

לא לתת זמן לנשום, להעביד מישהו בלי חופש ומנוחה, בלי לתת לו לחשוב

no tener bafo (port.) para favlar

לא להוציא מילה/לא להתלונן מפחד או מכבוד

tomar bafo (port.)

לחדול להיות סודי, להתפרסם ולהתפשט על כנפי הרוח



57010

baforada (port.) f.

משב, רוח תזזית, נחשול, סופה; גל חום הנושא עימו ריח רע

breeze, frantic wind, surge, storm; a heat wave that carries with it a bad smell

baforada (port.) de ira

התקף זעם, התקף חימה

baforada (port.) de kalor

גל חום

baforada (port.) de vino

אדי שכרות

baforada (port.) del sol

החזרת אור השמש



57120

baganear (t.) v.

התנשא, התיחס בבוז, קיבל בשאט נפש

to be arrogant, to treat with contempt, to receive with disgust

ken lo baganea? (t.)

מי יסכים להיות בחברתו?

no lo baganea

דוחה זאת בבוז



57210

bahalom (ebr.) m.

רוח (רפאים); חלום

ghost; dream

ver bahalom (ebr.)

לראות בחלום, לחלום על



57240

bahché (t.) f.

גן, גן ירק; בהשאלה: כינוי לאדם נעים, ידידותי

garden, vegetable garden; a nickname for a pleasant, friendly person

es bahché (t.) por ombre

הוא נעים כמו גן

ganí bahché (t.)

(אירוני:) כילי, קמצן



57310

bahur (ebr.) m.

בחור, עלם, רווק

guy, youth, single, bachelor

ay bahur!

זהירות! אל תשמיעו גסויות - יש בינינו עול ימים



57370

bailar v.

רקד, חולל

to dance

bailarle la koda a uno

להרגיש חופשי, ליטול יוזמה, לדבר גלויות, לפעול בצורה משוחררת

ke baile el lonso

'שירקוד לו הדוב'' –תן לו לשים את עצמו ללעג ולקלס

meter/kitar a bailar a uno

לשגע מישהו, להוציאו מן הכלים, לגרום לו דאגות



57410

baile m.

ריקוד, מחול

dance

en ke baile entró!

איך שהסתבך! לאיזה סיבוכים הוא נכנס!

entrar en el baile

להיכנס לריקוד; להכנס לעסק מפוקפק

meterse al baile

להכנס לעניין, לקחתעליו

ya está en el baile

כבר נתון בסערה, אינו יכול להשתחרר, חייב להמשיך עד הסוף



57500

bakal (t.) m.

חנווני, בעל מכולת

shopkeeper, a grocery store owner

tefter de bakal (t.)

מחברת חשבונות מבולבלת (פנקס חנוונים'')



57620

bake m.

התרגשות, דפיקות לב

excitement, palpitations

bake de korasón m.

דפיקות לב

unos bakes estó

לבי דופק מהתרגשות



57770

bala f.

צרור, חבילה, משא סוס; כדור (משחק); קלע, כדור (רובה)

bundle, package, horse freight; ball (game); sling, bullet (rifle)

azerse bala de panyo

להסתבך, להפוך לפקעת חוטים

bala de algodón

כדור צמר גפן

bala de panyo

כדור בד; בהשאלה: עניין גדול



57920

balansa f.

מאזניים, משקל; מאזן; שיווי משקל; מזל מאזנים

scales, weight; balance; equilibrium; Libra

estar kon el pezo i la balansa

לשקול היטב כל מילה



58030

baldahón adv.

חינם אין כסף, בחינם (בתחבולה, התחמקות מתשלום)

free without paying, free (by trickery, evasion of payment)

komer de baldahón

לאכול בלי לשלם



58120

balderim (t.) m.

יציאה לדרך; בריחה; עזיבה

departure; escape; leaving

balderim!

החוצה! הסתלקו! הבה נסתלק !

tomar/amostrar balderim

להמלט



58140

baldes adv.

בחינם, חינם אין כסף

free without paying, free

de baldes

בחינם, בזיל הזול; לשוא; שאריות, יתרה

en baldes

לשוא, לחינם, בלי תועלת

en baldes no

יש דברים בגו, לא לחינם

eskaparla de baldes

'לצאת בזול''

tomar mujer de baldes

לשאת אשה בלי נדוניה



58250

balgam (t.) m.

כיח, ליחה, ריר אף

sputum, phlegm, nose mucus

kitar balgam (t.)

לכחכח, להוציא את הליחה



58370

balo (it.) m.

נשף ריקודים; ריקוד

dance ball; dance

balo (it.) maskado (fr.)

נשף מסיכות

fustán (t.) de balo (it.)

שמלת נשף



58410

balón m.

כדור פורח; עפיפון

hot air balloon; kite

echar balón

להעיף עפיפון



58450

balsa f.

שלולית; מאגר, אגן; בריכה

puddle; reservoir, basin; pool

balsa de sangre

שלולית דם



58480

baltá (t.) f.

גרזן, קרדום; פטיש

ax; hammer

aki se kere baltá (t.)

צריך להשליך את הכל, אין כאן דבר טוב

echo negro – baltá! (t.)

נקלעת לעסק גרוע? - קְצוֹץ! (נתק מגע)

tomar baltá (t.) en la mano

להחליטלעשות שינויים קיצוניים, לחדש את הכל



58680

bamya (t.) f.

במיה; כנוי לאדם רך ואפטי; כינוי לשקר גדול

okra; a nickname for a soft and apathetic person; a nickname for a big lie

bamya (t.) muda

רפה אונים, שאינו יודע להתגונן, נאלם בפני עלבון

esta enkashando bamyas (t.)

מְסַפֵּר שקרים



58830

banda f.

חבורה, כנופיה, קבוצה, להקה, כת; רצועה, רצועת בד, רצועת עור לסנדל; רצועת אדמה, חלקה

gang, group, band, cult; strap, fabric strap, leather strap for sandal; strip of soil

banda de seguridad

רצועת (ה)בטחון

banda de múzika

תזמורת כלי נשיפה, תזמורת צבאית

echar a la banda

להטות הצידה

kaminar a la banda

ללכת בעקיפין, לא למישרין



59010

bandiera f.

דגל, נס

a flag

alevantar bandiera

להניף את נס המרד

alsar la bandiera blanka

להכנע, להניף דגל לבן

bandiera aogada

דגל מורכן, דגל בחצי התורן

salir kon bandiera

להפגין, לתבוע באופן פומבי וללא רתע



59140

banka f.

בנק; שטר בנקאי

bank; banknote

es banka otomana

ניתן לסמוך עליו כלכלית, בעל בטחונות (''בנק עותמני'')

meter parás (t.) en banka

לחסוך,לשים כסף בבנק, להשקיע במסלול בטוח



59240

banketa f.

שרפרף, ספסל; סיבוב במשחק קלפים

stool, bench; a round of card game

banketa para los pies

הדום רגליים



59270

banketika f.

דרגש, שרפרף, כיסא לילד

bunk, stool, child seat

ainda se kae de la banketika

'עדיין נופל מן השרפרף'' - חסר כל נסיון (באירוניה על מי שמנסה להראות צעיר)



59310

bankito m.

ספסל קטן, דרגש

small bench, bunk

kaerse del bankito

'ליפול מן הדרגש'' - להיות צעיר מאוד



59340

banko m.

ספסל, מושב; שולחן משרדי

bench, seat; office desk

meter los bankos

'לשים ספסלים'' - לעשות הכנות לקבלת אורחים

pasad para el banko!

התקדם! הגיע תורך!

pasar banko

להתעשר במהירות

pudrir bankos de eskola

לבלות שנים בביה"ס בלי ללמוד מאומה



59390

banyamiento f.

טבילה, הטבלה

dipping

banyamiento de mujer

טבילת האשה

banyamiento de atuendos

הטבלת הכלים



59470

banyo m.

אמבט, אמבטיה, מרחץ; רחצה; חדר אמבטיה; עיר מרחצאות

bath; bathing; bathroom; city of baths

arresivir un banyo de agua yelada

'לקבל מקלחת צוננים'' להתקבל בסבר פנים לא טוב, לשמוע גערות

azerse banyos

ללכת למרחצאות

banyo de bota

רחצה באמבטיה או בגיגית

banyo de mar

רחצה בים

banyo de pies

רחצת כפות הרגלים

banyo de sol

אמבטית שמש

banyo de sudor

מרחץ זיעה

banyo mineral

מרחץ מרפא (של מיםמינרליים)

deshar todo i irse al banyo

לעזוב הכל באמצע ולהתעסק בעניין חסר חשיבות (ללכת למרחץ)

lenyo de banyo

קורת עץ להבערת אש במרחץ; כינוי לאדם חסר דעת

tener menester de banyos de agua yelada

להיות עצבני ונסער (''זקוק למקלחת צוננים'' - כדי להרגע)

o bien banyo, o bien pastel

אי אפשר לרקוד על שתי חתונות



59710

barabar (t.) adv.

ביחד

together

azerse a barabar (t.) kon alguno

להתחבר עם מישהו לבלי הפרד

azerse barabar (t.) kon uno

להדבק למישהו, להתחבר עם מישהו באופן מוגזם

barabar (t.) kon todos i mozos

גם אנחנו עם כולם

mandjá (t.) barabar, kandjá barabar (t.)

לקשור גורלו בגורל מישהו אחר לטוב ולרע



59940

barato adj.

זול

cheap

eskaparla barato

'לצאת מזה בזול''



60100

barbut (t.) m.

משחק קוביה בסיכון גבוה

high-risk dice game

djugar al barbut (t.)

להסתכן, לקחת סיכון גבוה



60140

bardén (t.) cf. birdén

bardén biré (t. cf. birdenbire



60210

barí (ebr.) adv.

ברי, וודאי, שאינו מסופק

sure, certain, not in doubt

barí barí (ebr.)

ללא שום ספק, לבטח, ברי

por barí (ebr.)

בבטחון, בוודאות



60390

barkito m.

אניה קטנה

a small ship

azer barkito

'להכין סירה מקיפולי נייר'' - לעסוק בדברים חסרי תכלית



60520

barón/baronesa/barona n.

ברון/נית; גבר אלגנטי, דנדי

baron; an elegant person, dandy

azerse barón

להתעשר, לצבור כוח



60570

barraganada f.

מעשי נערות, שובבות, מעשי קונדס

youth acts, mischief, pranks

azer barraganadas

לעשות מעשה שטות



60650

barredor m.

מטאטא (האדם)

sweeper

barredor de kayes

מטאטא רחובות, פועל נקיון; אדם מתחתית החברה שאינו ראוי להערכה



60670

barredura f.

טאטוא; אשפה

sweeping; garbage

no deshar ni barredura

לא להותיר עקבות, להעלים הכל



60690

barrena f.

מקדח; אנטיליה, משאבת מים; מחלץ פקקים

drill; water pump; corkscrew

azno de barrena

חמור מניע את האנטליה; כינוי לטיפש שאינו סוטה במאומה מהתנהגות קבועה

barrena de kavesal

כינוי לאשה פטפטנית ה''טוחנת'' בלי הרף באזני בעלה

barrena de tripas

כינוי לאדם רוגן, רוטן, מתלונן



60740

barrer v.

טאטא

to sweep

barrer i asentar

'לטאטא ולנוח'' - לעבוד בלי חשק

barrer lo ke ve la suegra

לנקות את מה שרואה החותנת - לנקות באופן שטחי



60790

barrida f.

טאטוא

sweeping

dar una barrida

לעבור במטאטא, לטאטא טאטוא קל



60830

barrido adj. & m.

הרוס מבחינה כלכלית, נתון במצוקה כספית; צורת הטאטוא

economically devastated, in financial distress; the way of sweeping

barrido de noranegra

טאטוא רשלני

la kaza esta barrida

הבית ריק מכל (מזונות)



60850

barril m.

חבית; כינוי לאדם רחב גרם

barrel; a nickname for a bones broad person

azerse un barril/un barriliko

להשמין כמו חבית



60910

barro m.

טיט, בוץ, חומר (חימר)

clay, mud

barro amasado

אדם שהוא כחומר הנלוש - כינוי לאדם שאינו ראוי לכבוד והערכה

barro i no del bueno

כינוי לאדם פחות ערך, חסר כבוד



61010

baruh abá! (ebr.) interj.

ברוך הבא!

Welcome!

baruh abá yesurim (ebr.)

ברוך הבא ייסורים! (קבלת הדין)

un baruh abá (ebr.) klaro i un chibuk (t.) tapado

נאמר על מי שמתרפס



61080

barva f.

סנטר; זקן

chin; beard

barva de Strop

בן בליעל

barva de sahal (ebr.)

בור, טיפש

ir a sus barvas

רוקד לפי חלילו שלו

komer/bever/divertirse a la barva

לאכול/לשתות/להתבדר על חשבונו של פתי  

del koyón (it.)

מהתמימים, מהפתיים, מהטפשים, מהאוילים, מהסכלים

no desharse barva

למרוט זקנו מרוב כעס/צער/עגמת נפש

salir a la barva del rey

לעמוד על זכויותיו לפני גדולים ותקיפים בלי בושה ופחד



61180

barvika f.

זקנקן

small beard

el djugo de la barvika

משחק הזקנקן - שם של משחק ילדים



61220

bas (t.) m.

הימור, התערבות

gambling, betting

a un bas (t.)

בהימור, בהתערבות

meter/meterse en/a bas (t.)

להמר, להתערב



61250

basamak (t.) m.

סף, מדרגה

threshold, stair, step

el basamak (t.) de la puerta

סף הדלת, סף הכניסה



61350

bash (t.) m.

ראש; מומחה, ''אלוף'' (במובן שלילי: מוכשר למעשים רעים)

head; expert, "champion" (in a negative sense: competent for bad deeds)

bash agrisí (t.) cf. basharisí

bash ustuné (t.) cf. bashustune



61430

basharisí (t.) m.

דאגה, צרה, ''כאב ראש''

worry, trouble, "headache"

fuir de basharisí (t.)

לברוח מבעיות



61450

basharisilik (t.) cf. basharisí

tener basharisilik (t.) kon uno

להיות מסוכסך עם מישהו



61510

basheza f.

שפלות, שפלות רוח, אי מוסריות, נבזות, גסות, המוניות, נבלה

meanness, immorality, contempt, rudeness, vulgarity, villainy

azer bashezas

לעשות מעשים רעים



61520

bashí (t.) adj.

ראשי

chief

haham bashí (t.) m.

רב ראשי, חכם באשי

on bashí (t.)

מפקד כיתה



61570

bashiko adj.

נמוך, נמוך קומה, מעט נמוך, נמוך לגילו; שפל, בזוי, נבזה, נקלה, נבל

short, slightly short, short for his age; despicable, vile

un djidío bashiko

יהודי צעיר ונמוך בעל חזות מבוגרת (באירוניה דקה)



61690

basho adj. & adv.

נמוך; שטוח; שפל, בזוי, נבזה, נקלה; מרמה נמוכה, מאיכות ירודה

low; flat; mean, contemptible, despicable; of low level, of poor quality

arrodearse por en basho

להאבק בלי סיוע ועזרה

basho pedrido

גס, נבל, רשע, בן בליעל, שפל שבשפלים

basho rilieve m.

תבליט אמנותי

dar de basho a uno

להשפיל, להעליב,להצביע בפומבי על טעותו של מישהו

dar el punto en basho

לעבור את המידה, להפריז

dar en basho

להוגיע, להכריע, לנצח,להפיל ארצה, להפיל מישהו מעל הרגלים; להשלים משימה

dar kom'al puerko en basho

להטיל מישהו בחזקה ארצה

dar la takia en basho/ darla en basho

להרים ידיים, להכריז על כניעה; להכריז על פשיטת רגל

darse de basho

לרדת על ברכיים, להשפיל עצמו, לשים עצמו מרמס לאחרים

deshar todo en basho

לנטוש דבר מהשלא מצליחים להשלימו; לעזוב דבר מה באמצע

echar en basho

להטיח ארצה; להשמיע כל מה שיודעים, להתוודות על הכל; להציג בצורה מפורטת (תכנית, פרוייקט)

echar en basho la palavra de uno

לסרב מתוך צער לבקשת ידיד; להשיב פניו של ידיד מתוך צער

echar la mano en basho

להפסיק את המשחק; לוותר על עסק

en basho

על הארץ, למטה

kedar de basho

לכרוע תחת משא/ מעייפות/תחת עול כספי

kedar en basho

להשאר בלי קונה

meter el pie en basho

להניח כף רגל על האדמה, לצאת מן המיטה

no darse en basho

לא להעתר, לא להשתכנע על ידי מישהו

no s'alevanta d'en basho!

זה דבר מכוער!

tener pared basha

להרגיש בלתי מוגן כראוי; להיות חייב להתכופף בפני מישהו; להתנהג בצניעות ונמיכות קומה

ropa basha

סחורה מטיב ירוד; כינוי לאדם שפל

reushir a dar en basho mucho lavoro

להספיק השלמת עבודה גדולה

se dava enbasho saltava en alto

התמלא טינה וכעס והתקומם כנגד מישהו



61970

basina f.

גיגית

tub

basina d'amasar

גיגית ללישת הבצק

echar a la basina

לכבס



62010

baska f.

גלי חום, אדים; הרגשה לא טובה; עוויתות; בחילה

heat waves, steam; not feeling well; spasms; nausea

echar/estar kon baskas

להרגיש רע מאוד, להראות כלפי חוץ מבוכה



62070

basmá (t.) m.

בד מודפס עבור שמלות פשוטות, בגדי ילדים, וילונות; תחבושת, קומפרס; שם של משחק קלפים

printed fabric for simple dresses, children's clothes, curtains; bandage; name of a card game

a mi me va kortar basmá (t.)

'אתה רוצה ללמד אותי??''

kortar basmá (t.)

להתפאר, התפארות



62130

basta adv.

די, מספיק

enough

basta ke keras

די שתרצה (כדי שתקבל)



62150

basta! interj.

מספיק! די!

enough!

basta favlar!

הס! שקט!



62200

bastadro adj. & m.

ממזר, ''ממזר'', תחבלן, מוכשר מאוד, ערמומי

bastard, "bastard", cunning, very talented

fijo d'un bastadro!

בן ממזר! (קללה)



62250

bastar cf. abastar

bastar i sovrar

די והותר



62330

bastidor m.

מסגרת רקמה

embroidery frame

kuzir al bastidor

לעסוק במלאכה קלילה לבידור והעברת זמן



62410

basto (1) (port.) adj.

כחוש, רזה

skinny, thin

masa basta (port.)

בצק כחוש ללא חמאה או שמן



62480

bastrá (t.) f.

דיכוי, לחץ; תוכחה; הלקאה

oppression, pressure; reproof; spank

komer/dar bastra

לחטוף/לתת מכות



62620

batal (ebr.) m.

אדם חסר תעסוקה

a person lacking employment

arresentarse batal (ebr.)

להתבטל, לחוש בטוב במצב של בטלה

estar batal (ebr.)

ללכת בטל, לשבות מעבודה



62750

bataya! interj.

איזה ..!

What a ..!

ke bataya!

קדימה, יחד אתך!



62900

batido adj.

מנוצח, מוכה, כתוש

defeated, beaten, crushed

guevos batidos

ביצים מוקצפות



62940

batidura cf. batida

batidura de palma

מחיאות כפיים



62970

batimiento m.

נקישה, דפיקה; פרכוס, פרפור

knocking; convulsions

estar kon batimiento d'alma/de korasón

להיות שרוי בחרדה או דאגה עמוקה; לחכות בחוסר סבלנות לאירע חשוב



63000

batir v.

דפק, הלם, הקיש, המם, היכה

to knock, to hit, to tap, to stun

batir a la puerta

לדפוק על הדלת

batir el chibap/batir una brazola de chibap (t.)

לרכך את הבשר

batir guevos

להקציף ביצים

deshar batir a uno

לנטוש מישהו בסבלו ובעיותיו; לחתוך את העונג למישהו; לגרום למישהו עינויי טנטלוס (לראות ולא ליהנות)

el pulso bate

הדופק הולם במהירות

bate bate kampania d'oro

במשחק מחבואים נאמר כאשר תפסו הכל מחבוא



63060

batires m. pl.

עצבים, כעס, זעם

nerves, anger, rage

le toman batires i estremeseres

מוציא את כעסו בצורה אלימה

le toman siete mil batires

'עלו העצבים לראש'', התעצבן והתרגז בצורה אלימה



63150

batirse v. refl.

שבר לעצמו; היכה לעצמו

hit himself

batirse la kavesa

לשבור את הראש



63240

bau m.

העלמה, העלמות (בקסמים) (לקוח ממשחק הילדים באו – ר' להלן)

hiding (by magic) (taken from the children's game "Bau tash" - see below)

azer bau/azer todo bau

להעלים בזריזות ידים; לקחת הכל בזריזות ידים



63330

bava f.

ריר, רוק; בהשאלה: דברי הבל, שטויות

saliva; figuratively: nonsense

arrekojer bavas

לשעות לדברי הבל

bavas

דברי הבל, שטויות

este echo kedo por una bava

העסק הזה נכשל בשל פרט פעוט וחסר ערך

kaer la bava

הזיל ריר מפיו (מרוב עונג)

kitar/echar bavas de la boka

לפלוט דברי הבל

lavorar por una bava

לעבוד עבור שכר עלוב

pasa el dia kon una bava

מתפרנס בצמצום

pelear por una bava

לריב על עניין פעוט ערך, על שטות

salir (de delantre) kon bavas

לצאת ממשהו באפס יד, בלי להשיג דבר



63440

bavajada f.

שטות, הבל, דבר הבל, ריק, הבלות, עניין של מה בכך, דבר פעוט; (המונית:) כינוי לאבר הזכרי

nonsense, vanity, emptiness, trivial matter, petty thing; (vulgar:) a nickname for the male organ

bavajadas es

שטויות - אין לשים לב לכך



63450

bavajadas

שטויות, דברים מופרכים

nonsense

dezir bavajadas

לפלוט שטויות, לומרדברי איולת/הבלים/דברים מופרכים



63620

Bavel (ebr.) m.

בבל; בלבול

Babylonia; confusion

estar en un Bavel (ebr.)

להיות בסביבה רועשת, גדושת דיבורים ופטפוט



63720

bavozo adj.

זב, נוטף ריר; אדם המדבר דברי הבל, מפזר איומים בלי בסיס

dripping mucus; a person who speaks nonsense, spreads baseless threats

varón bavozo/baveo

מוריד ריר, מדבר שטויות, שוטה, פטפטן



63780

bayá (t.) adv.

די, מספיק, יותר מדי

enough, too much

bayá miti (t.)

ניכר, גדול למדי

bayá! (t.)

די! לא אכפת לי!



63840

bayat (t.) adj.

ישן נושן, מיושן, לא בתוקף; שעבר זמנו (נאמר על מזון לא טרי: לחם, בשר, גבינה)

old fashioned, outdated, out of date; outdated (said about not fresh food: bread, meat, cheese)

tomar kolora bayat (t.)

לרגוז על לא דבר



63920

bayrak (t.) m.

דגל, נס

flag

salir kon bayrak (t.)

להתייצב בלי חת, בראש מורם, בדגל מונף



63950

bayram (t.) m.

חג מוסלמי

a Muslim holiday

kada dia no es bayram (t.)

לא כל יום פורים

ver la luna i tomar bayram (t.)

לנהוג בזהירות, לוודא שכל התנאים בשלים להצלחה לפני שנכנסים לעסק



63990

baza f.

יסוד, בסיס, אשיה, תשתית, שרשים

foundation, base, infrastructure, roots

sin baza

בלי יסוד



64020

bazar m.

שוק, יריד, בזאר, יריד אזורי; עמידה על המיקח

market, fair, bazaar, regional fair; bargaining

azer bazar

לעמוד על המיקח

avrir el bazar

לעשות את העסקה הראשונה ביריד

ir al bazar

ללכת ליריד/שוק

kortar bazar

לחתוך מחיר (במיקוח)

serrar el bazar

'לנעול את היריד'' - להוותר אחרון

sin bazar

במחיר קבוע ללא אפשרות מיקוח



64120

bazarse v. refl.

התבסס, הסתמך על, לקח כבסיס

to be based on, to rely on, to take as a basis

bazarse sovre

להסתמך על



64220

be! (t.) interj.

מילת קריאה: הי! נו!

exclamation: Here is!

dike be (t.)

מדוע, לכל הרוחות?

ven be (t.)

בוא כבר



64270

beata f.

אושר, עונג, נועם

happiness, pleasure, pleasantness

beata a el

טוב בשבילו, שיהנה

beata a mi

אשרי



64340

bebek (t.) m.

אישון, בבת עין

pupil

el bebek (t.) del ojo

אישון עין, בבת העין



64390

bed din (ebr.) m.

בית דין רבני

rabbinical court

travar a bed din (ebr.)

להביא את העניין לפני בי''ד רבני



64410

bedahayim/betahayim (ebr.) m.

בית קברות, בית החיים, בית עלמין

cemetery,

al bedahey (ebr.) ke lo yeven!

שימות!

bedahey (ebr.) a parte

בית קברות נפרד לבני מיעוט דתי; מקום נבדל מן הבריות

en ke bedahey (ebr.) esta/se topa?

איפה הוא יכול להיות

meter al bedahey (ebr.)

לגרום סבל רב

o bien bueno o al bedahey! (ebr.)

'או שתתנהג היטב, או בית קברות!'' – נאמר לילד סורר

tener bedahey (ebr.) aparte

לרצות להיבדל מן הבריות

traer el bedahey (ebr.) a la puerta

להגזים בגודל הסכנה, לחזות אסון



64520

bedakavod (ebr.) m.

בית הכבוד, בית כסא, בית שימוש

a toilet

es un bedakavod (ebr.)

זהו אדם גס וחסר חינוך



64550

bedakisé/bidakisé (ebr.)

בית שימוש, בית כיסא

a toilet

boka de bedakisé (ebr.)

אדם גס הפולט מפיו גידופים וגסויות

por menester se va al bedakise

לעתים נאלצים לעשות דברים בלתי נעימים



64570

bedamikdash (ebr.) m.

בית המקדש

Temple

ya se kemo el bedamikdash (ebr.)

מאוחר מדי מכדי לתקן, את הנעשה אין להשיב



64600

bedel (t.) m.

תמורה; מס לפטור משירות צבאי; אדם המחליף מישהו בשירות צבאי תמורת תשלום

fee; ransom for exemption from military service; a person who replaces someone in military service for a fee

tomar bedel (t.)

למצוא מחליף



64730

befá (t.) f.

משכון, ערבון

pledge, mortgaging, guarantee

arregatar la befá (t.)

לשחרר את המשכון

tomar befá (t.)

לתת הלוואה תמורת משכון



64790

begenearse (t.) v. refl.

אהב את עצמו

to love oneself

begenearse (t.) de si para si

לאהוב את עצמו



64820

behaftor (ebr.) adv.

שוב ושוב

again and again

par ve ha[f]tór esh.huelika

חוזר שוב ושוב בלי הרף



64880

behirá (ebr.) f.

ברירה, בחירה, חלופה, אלטרנטיבה, רצון חופשי

choice, alternative, free will

azer a su behirá (ebr.)

לפעול מתוך רצון חופשי, לפעול על פי השראה

deshar a uno a su behira

לתת למישהו לפעול כחפץ ליבו



65000

bekiar (t.) m.

רווק, בודד

bachelor, single

estar bekiar (t.)

להיות אלמן קש

kamareta de bekiar (t.)

חדר רווקים, בהשאלה: חדר מבולגן



65050

beklear (t.) v.

שמר, השגיח, צפה, עמד על המשמר, חיכה

to watch, to be on guard, to wait

beklear (t.) parida

לשמור על יולדת, ללכת בטל, להתבטל

bekléate! (t.)

השמר! זהירות!



65120

bel (t.) m.

מותן, חיק

waist, lap

al bel (t.) mediodía

בעצם היום

avlar del bel (t.) par'abasho

לומר שטויות, לומר גסויות

estar de bel (t.) para abasho

להיות מכוער, חסר ערך, בלתי נעים

no me quedó bel (t.)

אני שבור מעייפות



65180

belá (t.) f.

דאגה, צרה, מזל ביש, נזק, קושי; אחריות גדולה; טורח

worry, trouble, bad luck, damage, difficulty; great responsibility; burden

bushkar la belá (t.)

לחפש צרות

entrar en belá (t.)

להכנס לצרות, להכנס לעסק הכרוך בבעיות

eskaparse de belá (t.)

להחלץ מצרה גדולה

fuir/travarse de belá (t.)

לברוח מצרות

no kerer belá (t.)

לסרב לקחת אחריות

no me agas entrar en belá! (t.)

אל תתגרה בי! אני עלול להגיב!

topar/eskontrar la belá (t.)

לשקוע בצרות בעסק שאין בו אינטרס או תועלת



65340

belediyé (t.) f.

עיריה

municipality

belediyé reisí (t.)

ראש העיר

belediyé (t.) vieja

'עיריה ישנה'' - כינוי לאדם וכחן



65530

Belogrado f.

בלגרד

Belgrade

kalé de Belogrado

מצודת בלגרד - כינוי לבניין חזק או לאדם יציב העומד על עקרונותיו, סוחר שניתן לסמוך עליו



65580

bembriyo m.

חבוש

quince

arvole de bembriyo

עץ חבושים



65650

ben kah uven kah (ebr.)

בין כך ובין כך, בכל אופן, מכל מקום

either way, anyway

ben kah uven kah, kon mi mujer me tomo

בין אם כך ובין אם כך - אשתי היא האשמה!



65690

benadam (ebr.) m.

בן אדם, אדם, איש,גבר; ''בן אדם'' - אדם בעל יושרה; אף אחד

man; "benadam" - a person with integrity; nobody

azer benadam (ebr.) a uno

להתייחס אליו בכבוד אף שאינו ראוי לכך

azerlo benadam (ebr.)

לייפות

azerse benadam (ebr.)

להעשות ''בן אדם'', להתנהג כראוי

ke no se aze benadam (ebr.)

חסר תקנה

komporto de benadam (ebr.)

התנהגות מכובדת ונעימה

no meter a uno en kuenta de benadam (ebr.)

לא להתיחס אל מישהו כבן אדם - לא להעריך מישהו

no ser benadam (ebr.)

להיות חסר נימוסים, להתנהג לא יפה

no lo agas benadam

אל תשים אליו לב!



65780

benahás (ebr.)

אורח ישיבה על הברכיים

sitting on the lap

asentar de benahás (ebr.)

לשבת עלהברכיים



65840

bendezir v.

ברך, שיבח, הילל

to bless, to praise

es de bendezir al Dio!

השבח לאל

por lo ke estamos, bendigamos!

נודה לאל על מה שיש!



65870

bendicho adj.

ברוך, מבורך, מקודש

blessed, sacred

bendicho El/bendicho El i Su Nombre!

ברוך הוא וברוך שמו! (קריאה של קוצר רוח)

bendicho ke mos eskapó!

ברוך שפטרנו (מעונשו של זה)!

bendicho!/bendicho padre!

קריאת התפעלות והפתעה: ''מה יפה!

el Bendicho

השם יתברך

estamos bendicho

אנו חשים בטוב

El Santo Bendicho El

הקדוש ברוך הוא

bendicho el Dio i alavado Su Nombre

ברוך הוא וברוך שמו!

bendicho el Dio!

ברוך השם! - סוף סוף קרה הדבר!

bendichas manos ke tal izieron!

תבורכנה הידיים! (נאמר בהתפעלות והערכה על דבר יפה שנעשה)

bendicho el Dio por lo ke mos topamos

תודה לאל על מה שיש לנו!

bendico El ke te eskapo!

ברכה ליולדת: ברוך זה שהושיעך!

bendico El ke aze kazamientos!

ברוך מזווג זיווגים!



65940

bendisión f.

ברכה

blessing

echar la bendisión

לברך, לאצול ברכה

tener bendisión de padre

ברכת אביו על ראשו - נאמר על מי שבכל אשר יפנה מצליח



66240

berahá (ebr.) f.

ברכה

blessing

a la berahá (ebr.)

בשפע

berahá (ebr.) de berid

טקס ברית מילה

berahá (ebr.) se le aga/berahá i salú!

בריאות ואושר! שתדע כל טוב!

berahá (ebr.) se le aga

שיבושם לו!

berahá ve tová! (ebr.)

ברכה וטובה! ברכת שפע (תשובה הניתנת במענה על ברכת''שלום'')

beraja a la luna

ברכת הלבנה

buena beraha le aga!

תזכה למצוות!



66310

berat (t.) m.

רישוי, רשיון רשמי; תעודה עות'מנית המכירה בחסות זרה (קפיטולציה); בטחון עצמי, חוצפה של נהנה מחסות

licensing, official license; Ottoman certificate recognizing foreign sponsorship (capitulation); self-confidence, impudence of enjoying capitulation

tener berat/estar kon berat

להנות מחופש דיבור, להראות אומץ הודות לחסות שנהנים ממנה



66330

beratlí (t.) adj. & n.

מי שנהנה מחסות זרה (קפיטולציה) במשטר העות'מני; עומד על זכויותיו ללא פחד; עז פנים, חצוף

those who enjoy foreign protection (capitulation) in the Ottoman regime; stands up for his rights without fear; , cheeky

en kagón, en beratlí (t.)

עשה במכנסיו ובמקום להתבייש מחציף פנים; אשם שמעמיד פני מאשים



66390

berber (t.) m.

ספר, גלב, עושה תגלחות; טרדן

barber; nuisance

en ke berber (t.) te arrapas?

'אצל איזה ספר אתה מסתפר'' - איזה מין הצעה אתה מביא לי?



66410

berbil (t.) m.

זמיר; כינוי לילד יפה

nightingale; a nickname for a beautiful child

berbil (t.) siego

זמיר עיוור (מקובל כי הוא מיטיב זמר); (אירוני): אדם חסר יכולת



66450

bereket/berekiet/berekiat (t.) m.

שפע, פוריות; יבול; ברכה, ברכת המזון; גשם בעתו המועיל לתבואה

abundance, fertility; crop; blessing, the blessing of food; rain at the time beneficial to grain

berekiet verdin (t.)

למרבה המזל, הודות ל-; ברכת ה' עליכם

berekiet versín! (t.)

יברכך/ישמרך האל!

esta kaendo berekyét

יורדים גשמי ברכה



66480

berekietlí (t.) adj.

שופע, פורה, צולח, שמביא שפע ומזל

abundant, fertile, prosperous, which brings abundance and luck

mano berekietlía (t.)

אדם שבגינו מגיע המזל והשפע



66520

berí (ebr.) m.

ברית, טקס הברית, שמחת הברית

circumcision, the circumcision ceremony, the joy of circumcision

azer berí (ebr.)

לאמץ לעצמו דבר שהיה צריך לתיתו לאחר



66590

bermejo m.

ארגמן; אוכמנית (פרי אדום-שחור שמשמש להכנת ריבה)

purple; blueberry

azer a uno un bermejo

לגרום למישהו להסמיק מבושה, מעלבון



66620

besa! (t.) interj.

תקענו כף! סגרנו עסק!

We shacked hands! We closed a business!

estar a la besa (t.)

להיות קשור בהתחייבות לעזרה והגנה הדדית



66690

beshigante (port.) m.

אספלנית-חרדל

mustard-bandage

beshigante (port.) bueno

אספלנית-חרדל יעילה במיוחד - כינוי לבן אדם דביק, שאינו נותן לנשום

echarse beshigante (port. (

לשים לעצמו אספלנית-חרדל



66810

beslí (t.) adj.

מפוטם

fattened

pato beslí (t.)

אווז מפוטם



66830

beso (port.) cf.

שפה (שפתיים), נשיקה

lip, kiss

tornar kon el beso blanko

להחוויר מכעס



66850

besorá (ebr.) f.

בשורה טובה

good news

besorá tová (ebr.)

בשורה טובה



66930

bet din (ebr.) m.

בית דין (רבני)

rabbinical court

travar a bet din (ebr.)

להביא לדין בבי''ד רבני



67010

betón (fr.) m.

בטון

concrete

betón armé (fr.)

בטון מזויין; כינוי לאדם יציב בדעותיו; כינוי לסוחר אמין



67070

bevedero m.

שתיה; צמא; תאוות שתיה בלתי נדלית; שתיה בלי הפוגה

drinking; thirst; Inexhaustible lust for drinking; drinking without respite

le dio en bevedero

הוא שותה בלי הפוגות, התמכר לשתיה



67120

bever v.

שתה, לגם, גמע; רימה, הערים; נתן אמון ב-

to drink, to sip; to deceive; to trust in

bever adefla

לשתות מכוס התרעלה, לחוש מרירות, לספוג עלבונות

bever djigaro

לעשן סיגריה

bever en kopo de otro

לשתות מכוסושל אחר (לחשוף את סודותיו)

bever la sangre

'לשתות דמו של מישהו'' - להשפילו ולעלוב בו

bever la sangre kon kanyuta de fierro

'לשתות דמו של מישהו בקשית מתכת'' - להשפיל מישהו באכזריות מעודנת

bever tutún (t.)

לעשן (סיגריה, מקטרת)

dar a bever

להשקות

dar a bever agua amarga

להשקות מישהו במים מרים - להונות אותו

dar para bever/dar a bever

לתת דמי שתיה (טיפ)

deshar de bever

לחדול לשתות, להגמלמשתיה (אלכוהול)

echar a bever

להציע כוס משקה חריף למישהו, למזוג משקה למישהו

echarse a bever

להתמכר לשתיה, להפוך לשתיין

el bever

שתיה, משקה; שכרות

komo bever un kopo de agua

'כמו לשתות כוס מים'' - הדבר הקל והפשוט בעולם

mos bevió la sangre

'שתה את דמנו''- בייש אותנו בהתנהגותו, אנו מתביישים לראותו מתנהג כל כך רע

todos beverán!

הרימו כוס! השמחה היא כללית



67300

beveres m. pl.

משקאות

beverages

buenos komeres i beveres

מנעמי השולחן (אכילה טובה ושתיה)



67370

bevido adj.

שתוי, שיכור

drunk,

estar bevido

להיות שיכור לגמרי



67390

bevienda f.

משקה, שיקוי; שתיה

beverage, potion; drinking

beviendas alko'holikas

משקאות משכרים, משקאות אלכוהוליים



67450

bey (t.) m.

תואר אצולה תורכי (בין פאשה לאגה); תואר הניתן לאדם נכבד

turkish nobility degree (between Pasha and Aga); a degree given to a distinguished person

bey efendi (t.) m.

אדון, אדם נכבד ביותר

estar bey yibi (t.)

לחיות בנוחות ורווחה; להיות עצמאי ובלתי תלוי

estar un bey (t.)

לחיות בנוחותורווחה; להיות עצמאי ובלתי תלוי



67490

beyahid (ebr.) prep.

תפילת יחיד (לא במנין)

individual prayer (not in the minyan)

avlar beyahid (ebr.)

להשמיע דעתו בלבד; לפסוק בסכסוך על פי צד אחד בלבד, בלי לשמוע את הצד שכנגד



67520

beylik (t.) m.

דרגת ביי; זכויותיו של בעלהשררה

Bey degree; The rights of the ruler

es del beylik (t.)

שייך לבעל השררה - ניתן לקחת ממנו מבלי שיינזק ומבלי שייפגע הלוקח

komer del beylik (t.)

לחיות ''על חשבון הברון'', על חשבון קופת הציבור

tener beylik (t.)

ליהנות מסמכות, עצמאות ורווחה



67560

bezadura f.

נישוק, נשיקה (הפעולה)

kissing

bezadura de mano

מתנה הניתנת לכלה בביקורה הראשון; נשיקת יד הנותן; קבלת פני מי שלא ראוהו זמן רב או שרואים לראשונה



67590

bezar v.

נישק, נשק; התאים (זה לזה), התחבר היטב

to kiss; to match (to each other), to connect well

bezar i chupar

לחבק ולנשק באופן מוגזם

bezar la mano/los pies

לנשק ידיו או רגליו של מישהו - להתחנן לפני מישהו ולהשפיל עצמו לפניו

bezar la mezuzá (ebr.)

לנשק המזוזה

bezar mano (ya bezo mano)

להתפטר סופית מהעבודה (''לנשק את היד'')

bezar pan

'לנשק לחם'' - להשבע

bezar pies i manos

לרדת על הברכיים לפני מישהו

dame te bezaré la boka

'יישק שפתים'' דבריך טובים ונכוחים, אתה ראוי שיישקו את שפתיך

i me beza la mano

מקבל את מה שאני מציע לו ומנשק את ידי (בהרבה הוקרה)



67690

bezba f.

דבורה; צרעה, דבור

bumblebee; wasp

azerse bezba

'להפוך לדבורה'' - לחזור בלי הרף, בעקשנות

bezba detrás de la oreja

'דבורה באוזן'' - אדם טורדני ומעצבן בתלונותיו ודרישותיו



67740

bezer (t.) adj.

שהגיע עד רוויה, שנמאס לו, שהגיע לקצה כוחותיו; מלא צער ויגון

who had reached saturation, who had reached the end of his power; full of sorrow and grief

azerse bezer (t.)

להתיאש, להוואש, להרים ידיים, להגיע לקצה הכוחות

bezer (t.) de la vida

עייף מן החיים, נואש, קרוב להתאבדות

toparse bezer (t.)

להיות משועמם



67820

bezerro m.

עגל, שור צעיר; אדם גס, חסר חינוך

calf, young bull; a rude, uneducated person

bezerro de oro

עגל זהב - עשיר וטיפש

bezerro viejo

'עגל זקן'' - כינוי לזקן טיפש וסנילי; בן אדם גס, חסר נימוסים; חסר דעת

kada bezerro i bezerro por su pacha lo enkolgan

לכל כלב בא יומו!



67860

beziko m.

נשיקונת, נשיקה בקצות השפתיים

small kiss, a kiss on the tips of the lips

dar bezikos v.

נישק נשיקות רבות, נישקק



67890

bezo m.

נשיקה

kiss

bezos i abrasos

'נשיקות וחיבוקים'' - חיבה מופגנת (אירוני)

komer de bezos

לאכול מישהו מנשיקות, להפגין אהבה בוערת



67930

biambalí (t.) m.

במבליק, שוש

licorice

ya dio savor de biambalí (t.)

קיבל טעם של שוש'' נעשה בלתי נסבל, מגעיל



68070

bichear (t.) v.

קצר (חיטה וכו')

to harvest (wheat, etc.)

bichear la yerva

לכסח את הדשא



68090

bichim (t.) m.

צורה, תבנית; אופן, שיטה; עמדה; גזרת בגד, אופנה; הופעה, מראה; צורת התנהגות

shape, pattern; method; position; garment cut, fashion; appearance; behavior

bichim(t.) de franko

צורת התנהגותמוזרה בחיקוי לסנוביזם אירופאי



68150

bichkí (t.) m.

מסור

devoted

bichkí (t.) de tripa

הפרעות בקיבה



68170

bicho m.

תולעת; בעל חיים

worm; animal

bicho a las kayadas

צבוע, ערמומי, מרושע



68250

bidja f.

מכשפה

witch

boka de bidja

פה מלוכלך



68300

bien m.

רכוש, עושר, הון, ברכה; טוב; יתרון

property, wealth, capital, blessing; goodness ; advantage

esta kaza es mi bien

הבית הזה הוארכושי

los bienes

נכסים, רכוש

por bien sera!

שיהיה לטובה!

alegrarse kon su bien

לשמוח בחלקו

bien ke me tengas!

שתהיה לי בריא! (בתגובה לסירוב)

de bien ke sea!

שהאיחור שלו יהיה בשל דבר-מה טוב!

para mas bien ...

נוסף לכל הצרות ...

para bien se aye/se tope

שיהיה ... (על חפץ שאין מוצאים בו תועלת כרגע)

para bien tus pies korran!

תזכה למצוות!

mi bien no es? al huego lo vo a dar

זה רכושי מותר לי לעשות בו כרצוני ואתה אל תתערב!

todo el bien en una ...

כל הטוב בבת אחת ... - נאמר באירוניה כאשר מתמלא הבית לפתע בחברים וקרובים



68330

bien adv.

היטב, מאוד, למדי; חוץ מזה

well, very, quite; beside that

e bien

אם כך, אם כן

está bien hazino

הוא חולה למדי/מאוד

kon bien i kon gana de komer

בבוא הזמן, ''כשיגיע התיאבון'' - נאמר מתוך חוסר סבלנות לגבי מי שמתמהמה

mas bien

טוב יותר, מוטב

de bien se nombre!

שנזכה להזכיר שמו לטובה! (על מישהו הסובל ממחלה, תאונה וכו' והמוזכר תוך שיחה)

para bien ke sea, Senyor del mundo!

ריבונו של עולם, שהדברים יתרחשו לטובה!

para bien le apreste!

(על בגד/בית/רהיט חדש:) שתזכה ליהנות ולהפיק ממנו תועלת!, תתחדש!

venga bien!

ברוך הבא! (על אורח בלתי צפוי/בשורה טובה/מתנה - נאמר לעתים באירוניה)

-me seas el bien venido! -me seas el bien fayado/topado!

-ברוך הבא! -ברוך הנמצא!

kerer bien

לאהוב



68400

bienaventurado adj. & m.

אשרי; מאושר, ברוך, בר מזל; תם, באירוניה: טיפש

happy, blessed, lucky; innocent, (in irony:) stupid

los bienaventurados

אביונים

bienaventurado el ombre

אשרי האיש, אשרי הגבר



68490

bienes m. pl.

נדל''ן, רכוש, נכסים, הון, קרן, מלאי; אחוזה

real estate, property, assets, capital, inventory; estate

bienes imobiliarios

נכסי דלא ניידי (נדל''ן)

tomar los bienes

להחרים



68730

bierveziko m.

בקיצור, ''בשתי מלים''

abbreviation of words, few words

tengo un biervezíko a dezirte

(בנימה של איום:) אומר לך זאת בקיצור!!



68740

biervo m.

מילה

word

no kitar biervo de la boka

לא להוציא מילה מהפה, לשתוק

no pepitear biervo

לנצור סוד

biervos feos

מילים גסות



68910

bijú (fr.) m.

תכשיט, עדי; כינוי לילד אהוב, לאשה אהובה

jewel; a nickname for a beloved child, for a beloved woman

está un bijú (fr.)

היא יפה כתכשיט



68990

bikito m.

שוליים משוננים, לוֹיה, מקלעת, רקמה מסולסלת

serrated margins, noose, curled tissue

a bikitos

בעל שוליים משוננים; מרוקם רקמה מסולסלת בשוליו



69030

biko (it.) m.

מקור, חרטום

beak

si biko (it.) tenía sería piola

'לו היה לו מקור היינו אומרים עליו שהוא עקעק''- נאמר על פטפטן ללא תקנה



69080

Bilam (ebr.)

בלעם; כינוי לזללן ורעבתן

Bil'am; a nickname for a glutton

ojos de Bilam (ebr.)

עיניים של בלעם- עיניים גדולות פקוחות ובוהות לחלל



69110

bilancho (it.) m.

מאזן

balance

bilancho (it.) de pagamiento

מאזן תשלומים

echar/azer bilancho (it.)

להכין מאזן, לדעת היטב מה המצב הפיננסי

saldo bilancho (it.)

יתרה



69180

bilé (t.) adv.

בנוסף ל-, אפילו

in addition to, even

bilé bilé (t.)

במתכוון, ביודעין

yuch bilé (t.)

סוף סוף, לבסוף



69330

bilibiz/bilibizes (t.) m. pl.

גרגרי חימצה (חומוס) קלופים וקלויים

peeled and roasted chickpeas

afito de bilibiz (t.)

עצירות קשה

armado de bilibiz (t.)

זועם, פיו מלא איומים חסרי כוח; דבר חסר משמעות, דבר חסר ערך

asta ke se disho bilibiz (t.) ya se serró el charshí (t.)

'עד שאמרו שמדובר בסך הכל בחימצה נסגר השוק'' - נאמר על פניקה ללא סיבה

no kedó bilibiz (t.) en la tarlá (t.)

'לא נותרו גרגרי חימצה באחו'' – המקום שומם, מבלי נפש חיה



69420

bilieto (it./t.) m.

כרטיס, כרטיס כניסה; שטר כסף; מכתב קצרצר

ticket, entrance ticket; banknote; a short letter

bilieto de boda

כרטיס הזמנה לחתונה



69530

bimbriyo/bimbrío m.

חבוש

quince

bimbriyo ham (t.)

טיפש



69610

biná (ebr.)

בינה

wisdom, intelligence

biná hohma (ebr.) i kioshk (t.) ensima

בינה חכמה ועושר



69630

biná (t.) f.

מבנה, בניין

building

alevantar una biná (t.)

להקים מבנה; להרים משא כבד; לקחת משימה מעל כוחו



69920

bira f.

בירה, שיכר

beer

pan de bira

לחם שנאפה בשמרי בירה

vazo de bira

קובעת, ספל בירה



70120

birlante cf. briyante

es un birlante

אדם בעל לב טוב, בעל תכונות תרומיות

kitar/echar birlantes de la boka

לומר דברי טעם, פה מפיק מרגליות



70190

birra (port.) f.

כעס, זעם, חימה, זעף

anger, rage

birra (port.) de moros

זעם של מורים (מאורים) - זעם קשה

birra (port.) de pretos

זעם שאי אפשר לשככו

birra (port.) de ko'hen (ebr.)

זעם של כוהן

le suvió la birra (port.)

גאה בו הכעס, התעצבן



70400

biskocho m.

תופין, רקיק, כעך

wafer, cake

alegria kon biskochos de rakí (t.)

שמחה מזוייפת

biskocho de franzelera

כעך בטעם אניס

biskocho de polvo/d'asukar

כעך פשוט אפוי מקמח טהור, או מקמח וסוכר

biskochos de alhashu

כעך במילוי אגוזים ושקדים



70470

bismilá (t.) adv.

בשם אללה, בשם אלהים (נאמר לפני עשית פעולה חשובה); בבת אחת

in the name of Allah, in the name of God (said before doing an important deed); at once

bismilá el Rahmán el Rahún!

בשם אללה הרחמן והרחום!



70530

bistuerto adj.

עקום ומפותל

curved and twisted

tuerto i bistuerto

עקום ומעוקל; מעוות



70580

bit (t.) m.

כינה

louse

bit bazar (t.) m.

שוק פשפשים, שוק לדברים משומשים

kitar/meter a uno bit bazar (t.)

לדבר סרה במישהו



70610

bitela f.

עגל

calf

karne de bitela

בשר עגל



70640

biterear (t.) cf. bitirear v.

biterear (t.) echo

לגמור עניין, לפתור בעיה, להחליק קשיים



70690

bitirear (t.) v.

גמר, השלים, סיים

to finish, to complete

bitirear (t.) echo

לגמור עניין, לפתור בעיה, להחליק קשיים



70720

bitiví (ebr.) adj.

טבעי, סדיר, רגיל

natural, regular, normal

un malo bitiví (ebr.)

רע בטבעו



70750

bitmish (t.) m.

הסכם, החלטה, הבנה

agreement, decision, understanding

dar bitmish (t.)

להגיע להסכמה/ להבנה, להצהיר על העניין כמוסכם

de una parte ya está bitmish (t.)

'צד אחד כבר מסכים'' - באירוניה: כאשר העניין נוטה בהגזמה לטובת אחד הצדדים



70800

bitún bituné (t.) adv.

לגמרי, מלמטה עד למעלה

completely, from bottom to top

es un echo bitun bitune eskapado!

זהו עסק הגמור בחופזה ובצורה עקומה!



70920

bivez/biveza f.

זריזות, חייות, ערנות, חיוניות, פזיזות, עליזות; חריפות, שנינות

agility, liveliness, alertness, vitality, recklessness, cheerfulness; sharpness, wit

yeno de bivez

מלא חיים, מלא חיות



70930

bividor m. & adj.

נהנתן, רודף תענוגות, אוהב חיים; מתהולל, זולל וסובא

hedonist, pursuing pleasures, loving life; a glutton and a drunkard

buen bividor m.

בליין, נהנתן



70960

bivir v.

חי, התקיים, גר; ניהל חיי הוללות

to live, to exist; to lead a life of debauchery

así bivan tus pulgas!

'שכה יחיו פרעושיך!'' - באירוניה: אינני מאמין למילה מדבריך!

bivir de aires

'לחיות מן האוויר'' - לחיות מעבודות מזדמנות

bivir i ver

'לחיות ולראות'' - צריך לראות כדי להאמין

deshar bivir

להניח לחיות - ''אל תנהל לי את החיים''

echarse a bivir

לעשות חיים

manera de bivir

דרך חיים, אורח חיים

saver bivir

דרך ארץ, נימוס

saver ken bive, ken muere

'לדעת מי חי, מי מת'' - להיות בעניינים

no deshar bivir

להטריד בלי הרף

asi biva yo/kon esta vedrá ke biva yo!

בחיי/שכה אחיה!

asi bivas tu!/asi bivas muchos anyos!/asi biva tu padre/asi biva mama!/así biva tu fijo!

אנא ממך!

muchos anyos ke me bivas tu!/tu ke bivas muchos anyos!

תבדל לחיים ארוכים! (נאמר כאשר מבשרים על מותו של מישהו)

ke te bivan!

שיחיו ויאריכו ימים! (בתגובה למישהו המזכיר את ילדיו/הוריו/קרובים מדרגה ראשונה)

el Dio ke mos déshe bivir/ke mos déshe el Dio bivir!

שאלוהים יזכנו לחיות עד אז!

bivir komo un rey

לחיות כמו מלך, לחיות ברווחה

biva tu grandeza!

נאמר באירוניה למי שמתפאר בגדולתו וייחוסו

enterrarse bivo

לקבור עצמו מרוב בושה



71050

bivo adj.

חי, מלא חיים; ער, ערני; תוסס,שובב, עליז, זריז; פיקח, מבריק; בוהק

alive, full of life; alert; lively, playful, cheerful, agile; clever, brilliant; shiny

bivo i sano ke m'estes

'שתהיה לי בריא'' - תגובה על סירוב

bivos ke salgamos

'שנצא מזה חיים''- נאמר כאשר מצויים בסכנה

echarse kon sus bivos

'לישון עם החיים'' - לקחת את החלק הטוב, לבקש תגמול מוגזם

irse bivo bivo

למות במיטב ימיו

kedar bivo

להתקיים, להשאר, להותר

komerselo a uno bivo

'לאכול אותו חי'' - להתנפל על מישהו בצעקות וגידופים

kozas de bivos

דברים חדשניים, עדכניים; שעשועים

todos bivos i sanos

'שנזכה לחיות'' –נאמר כאשר מדברים על דבר מה שהגשמתו רחוקה



71190

bizareha (ebr.)

לצאצאיך; כולל הכל (''אתה וזרעך'')

to your descendants; including everyone ("You and your semen")

mentar a la bizareha (ebr.)

להשבע שבועה חמורה (''בחיי ילדי'')



71220

bizayón (ebr.) m.

עלבון פומבי, בזיון, בושה, חרפה

public insult, shame, disgrace

azerse bizayón (ebr.)

להיות ללעג וקלס

azer bizayon

להלבין פנים ברבים, לבייש בפומבי



71400

bizonyo (it.) m.

צורך

necessity, need

lo puro bizonyo (it.)

הצרכים הראשוניים והדחופים ביותר



71530

blanda f.

צואה (המוני)

excrement (vulg.)

se komió la blanda

אכל את צואתו



71590

blando adj.

רך; בעל אופי רך, ותרן, רכרוכי, רפה, כנוע

softish

blando halva

רך כחלווה

blando hashhashú

רפה, רך, כנוע

karakter blando

בעל אופי רך, כנוע, צייתן

manos blandas

'ידים רכות'' - הכל נשמט מידיו



71660

blandura f.

רכות, ותרנות; רכרוכיות

softness, giving way

komer blandura

לאכול מזון קל ורך להרגעת הקיבה



71750

blankería (it.) f.

כלי מיטה, לבנים; כלי הנדוניה

bedding, linen; the dowry articles

kuzindera de blankería (it.)

תופרת לבנים וכלי מיטה



71770

blankeser v.

הלבין; ליבן

to whiten; heat (metal)

blankeser la ropa

להלבין את הבגדים - לכבס היטב עד הלבנה



71870

blanko adj.

לבן, צח, צחור

white

blanko alkanfor

לבן כנפתלין

blanko djaspe

צח כשלג

blanko inieve

צח כשלג

dar la firma en blanko

לחתום בלאנקו

deshar en blanko

להשאיר מישהו ''נקי'' - לא לתת לו את חלקו

echar los ojos en blanko

'לגלגל את הלבן בעיניים'' - להתעלף

kedar en blanko

להשאר נקי מהכל - לא לקבל את חלקו

lo blanko del ojo

לובן העין

mirar kon lo blanko del ojo

'לראות בלובן העין'' - להסתכל בחשד

lo blanko del guevo

חלבון הביצה



71980

blankura f.

לובן, צחר, צחות; פחם (בלשון סגי נהור: ''לובן'')

whiteness; coal

se ve blankura

סוף סוף רואים את הלובן - שיפור, קרן אור, תקווה



72160

blikiyandor (t.) cf. bekleador

blikiyandera de kaza

שוערת



72200

blokado m.

(צורה אירונית ל'בוקאדו') נתח

cut, piece (ironic distortion of "bokado")

amargo blokado

נתח מר



72230

blokamiento m.

סתימה, חסימה

blockage

blokamiento de venas

סתימת עורקים



72270

bloko m.

גוש, נדבך; מצור; בלוק פוליטי; בלוק (צריף) במחנה ריכוז

block, tier; siege; political block; a block (barracks) in a concentration camp

azer bloko

להציב מחסום ביקורת

bloko komunisto

הגוש המזרחי



72320

blu (it.) m. & adj.

כחול, תכול, תכלת;''כחול'' לכביסה

blu (it.) fonsé (fr.)

כחול כהה



72470

bochorro m.

שטף פתאומי של נוזלים; להגבלתי פוסק, פטפטנות, שטף של דיבורים/צעקות/נזיפות/שירים צרחניים

sudden flux of liquids; incessant chatter, chatter, a flood of talking/shouting/scolding/screaming songs

avrir bochorro

לשפוך זרם של דיבורים/צעקות/נזיפות/שירים בקול צרחני



72500

boda f.

חתונה; בהשאלה: דבר מה בלתי נעים

wedding; a nickname for something unpleasant

aparejos de boda

הכנות לחתונה; בהשאלה: בזבוז ראוותני על מסיבה

boda de djente basha/de Maminas

חתונה רעשנית, רבת מהומה

boda de djente grande/a lo grande

חתונה ראוותנית; בהשאלה:הוצאות מוגזמות וראוותניות

bodas de ormigas

תל נמלים

bodas tenga ken bodas kere

'שתהיה חתונה למי שמחפש חתונה'' - אין מבולבל וחסר סדר מאשר חתונה

dos de bodas, tres de tanyedores

שתים על החתונה, שלוש על המנגנים - לבזבז יותר על המנגנים מאשר על החתונה עצמה - לבזבז כסף על עניין טפל

el Dio save en ke boda estamos

metidos

'אלהים יודע לאיזה חתונה נכנסנו'' - לאיזה צרה והוצאות נכנסנו

entrar en boda

להכנס לתקופה של הכנות לחתונה במשפחה

estar a la boda/ entrar en boda

'להכנס לעסקי חתונה'' - להכנס לעסק השואב הרבה הוצאות ואין יודעים כיצד לצאת ממנו

estar enriva de boda

להכנס להוצאותמוגזמות בלי יכולת לעצור

hatimá (ebr.) de boda

כתיבת תנאים(לאירוסין)

no ay boda sin pandero

'אין חתונהבלי תוף'' - אין עונג שאין בו הוצאות ובזבוז

para bodas i alegrías!

'בחופה ושמחות!'' - ברכה לרגל התחדשות (דירה, רהיטים וכו')

parese boda

'כמו חתונה'' - נאמר על בזבוז גדול ומיותר

pransos de boda

שולחנות חתונה

estar de boda

המשפחה שרויה באווירת חתונה

boda i guerta del vezino

ליהנות על חשבון השכן



72730

bodrá f.

קרום (לחם), גלד; כינוי לאדם חסרתבונה, בור

crust (bread), scab; a nickname for an unwise person, ignorant

una bodrá de pan

קרום הלחם



72750

bodre m.

חוף, גדה; שפה, קצה, שוליים, צד

beach, bank; edge, margin, side

bodre de mar

חוף ים, שפת ים; קוהחוף

yeno fina los bodres

מלא עד גדותיו



72780

bodrún (t.) m.

מנהרה; בור כלא; מרתף

tunnel; prison pit; basement

morar en un bodrún (t.)

לגור במקום חשוך וספוג לחות



72810

bofe m.

ריאה

lung

bofes

ריאות; דיבור מתנשף

s'avren los bofes

מריחים את הבושםהטוב/את האוויר הצח/את השמחה והאושר

tener bofes anchos

לגלות אורך רוח,לגלות סבלנות ואופטימיות

no kedar bofes

עד כלות הנשימה; הוציא נשמתו לשכנע



72960

bogaz (t.) m.

רוח פרצים; פרץ של דיבור צעקות וגידופים; אנגינה

draught; a burst of speech shouting and insults; angina

avrir bogaz (t.)

לתת לאדם גס הזדמנות לפעור פה



72990

bogo/bogó (t.) m.

צרור, חבילה; עכוז (אחוריים)

bundle, package; buttocks (back)

bogo (t.) de manteles

'חבילה שיש בה רק מפות'' - חדגוני

bogo (t.) de banyo

חבילת מגבות ושאר צרכי מרחץ

bogo (t.) de meza

מפת שולחן

bogo (t.) de novio

מתנת הכלה לחתן

ni por el bogo (t.) le pasa

לא נוגע לו, הוא אדיש לכך

no me sekes el bogo (t.)

עזוב אותי במנוחה

unflar el bogó (t.)

להלקות בעכוז

vestirse/estar entero komo un

bogo (t.) (de ropas)

להתלבש כמו חבילה - להתלבש בטעם רע, להיראות רע

yevar el bogo (t.) al banyo

לקבל את הנזיפה במקום מישהו אחר



73100

bogoyo adj.

דבר מה גדול וגמלוני

something big and clumsy

kara de bogoyo

אדם מכוער



73130

bohor (ebr.) m. & adj.

בכור; תם, נאיבי, ניתן לסובבו סביב האצבע

eldest; innocent, naive, can be rotated around the finger

es (un) bohor/bohor (ebr.) bovo

תם, נאיבי, ניתן לרמותו בקלות

no seas bohor!

אל תתן שיעבדו עליך!

una vez al día el bohor kita la behorá a pasear

פעם ביום עושה הבכור דבר שטות



73170

bok (t.) adj.

מעורר גועל; טמא; כהה

disgusting; unclean; dark

boktán bok (t.)

צואה מצחינה



73200

boka f.

פה, לוע

mouth, muzzle

a la boka boka/a la boka puerta

ברגע האחרון, בדקה התשעים

arrekojerse la boka

לדבר באופן עצור

avrir la boka i dezir kantar

לומר כל מה שיש על הלב בלי מעצורים

boka de beema (ebr.)

לוע

boka de guzanos

אדם המתנבא לרע

boka de kazika/boka de yeriz (t.)

פה של בית כיסא/של ביוב - אדם גס המדבר בגסות ומוציא מפיו נבלויות וגסויות

boka de ley korasón de mamzer (ebr.)

צביעות, אחד בפה ואחד בלב

boka de madre

פתח הרחם

boka de rapoza

פה של שועל - אדם שנון, ערמומי, פיקח

boka dulse

פה דובר חלקות, חנופה

boka kayada

שומר סוד, שומר פיו

boka negra

פה מלוכלך - אדם המנבלפיו, מנאץ, מעליב

boka por ermozura

אדם הממעט לדבר

boka serrada

שומר סוד, שומר פיו

boka sin mano

פה הזקוק למזון אך אינו מסוגל להרויח לחמו

boka suzia

פה מלוכלך - משמיץ, מוציא דיבה

bozdear/bozear (t.) boka

ללכלך את הפה, לקלל, לנבל את הפה

bushkar boka

שאב מידע, תישאל, ביקש לדעת

dar a komer a la boka

'להאכיל מישהו בכפית''

dar en boka

לסכור פיו של מישהו, להשתיק בגסות

de boka

בעל פה, שבעל פה

de boka (para) arriva

שוכב אפרקדן,שוכב על הגב

de boka abasho

הפוך על פיו, מבולגן

de boka de la djente

מפי העם

de boka en boka

מפה לאוזן - שמועהמתפשטת

de boka para abasho

שוכב על בטנו

de boka para el podjo

לגחון על פי הבאר

de boka se dize

'קל לומר'' - על דבר מה שלמראית עין קל לעשותו

de boka yena

בפה מלא, בהסכמה מלאה

de no meter en boka

בלתי אכיל - ''אי אפשר להכניסו לפה''

deshar kon la savor en la boka

להוותר עם הטעם בפה - עם הרושם הטוב והקסם

detenerse la boka

להזהר בדיבורו; להזהר באכילה

dezir de boka

לפזר הבטחות

echar la boka en bueno

לחזות דברים טובים ונעימים

echar la boka en negro

לחזות חזות קשה

el alma a la boka

עייף ורצוץ

estar kon la tripa a la boka

הריון בשלב מתקדם

kaer en la boka de la djente

להיות קרבן לרכילות

kaer en todas las bokas

להיות בפי הבריות, להיות נושא לרכילות

ke en la boka kave

אף על פי שניתן לבטאו במלים מעטות, הוא ענק

kedar kon la boka avierta

נדהם, נותר בפה פעור; לא קיבל את חלקו

kedar kon la savor en la boka

להיות תחת הרושם (''להשאר עם הטעם בפה''), להשאר עם טעם לעוד

ken mete boka?

מי מעז לדבר?!

kerer tomar una boka emprestado

לשתוק, לא לומר מה שעל ליבו בשל כבוד או חשש

kitar de boka

לחייב את עצמו

kitar el pan de la boka

לגדוע מטה פרנסתו של מישהו

kitarse el pan de la boka

לחסוך לחם מפיו (כדי לסייע למישהו)

kon boka yena

מכל הלב

kon media/a media boka

בחצי פה

kuzir la boka

לשים מחסום לפיו

la boka al yan!

שייסכר פיך/עפר לפיך!

la boka del alma

חלל הקיבה

la boka le va dirdir (t.)

המלים נשפכות מפיו, מעיין נובע של דיבורים

le korre la boka

בעל לשון רהוטה

lo ke le sale de la boka

מדבר בלי חשבון, אומר את כל העולה על דעתו

los de la boka

השיניים

me se fuyó de la boka

'ברח לי'', אמרתי בלי להתכוון לומר

meter en boka

להציע, להזכיר

meter la boka al aire

להשאר בלי פרנסה

meter las palavras en la boka

לשים את המלים בפיו

meterse en la boka del león

להכנס לגוב אריות, להכניס עצמו לסכנה

mojarse/arremojarse la boka

לרענן את הפה (במשקה)

no avrir boka

לשתוק, לא לפתוח את הפה

no deshar a uno de la boka

לא לחדול לדבר על מישהו ולהזכירו

no lo kites ni de boka

אל תעז אפילולהשמיע זאת (אל תיתן לו רעיונות)

no meter boka

להמנע מלהתערב בעניין

no se mete boka

אי אפשר לקנותו בהיותו יקר כל כך

no se mete en boka

אינו ראוי למאכל

no tiene boka para avlar

להיות רךוצנוע, לא להוציא הגה מהפה

pasar koza por la boka

לטעום מעט

savor de boka

קינוח, מנה אחרונה, פרפרת

se le fiede/se le guzanea la boka

להנמק ברעב

ser boka de avas

לפטפט

serrar/entrankar la boka/echar la boka kon yave

לשתוק, לא לומר מילה; להמנע מכל אוכל ושתיה

serrar bokas de la djente

לא לתת פתחון פה, לסכור פי הבריות

tapar boka i ojos

לסגור פה ועיניים למת, לוודא מותו של מישהו

tapar bokas/bokas de la djente/del mundo

לסתום פיות, למנוע ביקורת

tapar la boka

לסתום למישהו את הפה,לסכור פיו של מישהו

tener boka de orno

אדם גס הממהרלגדף

tener boka grande

לדבר יותר מן הנחוץ; לומר דבר שמצטערים עליו אח''כ

tener boka por ermozura

שתקן, לא מוציא מילה מהפה (''יש לו פה רק ליופי'')

tener la boka fiel

לחוש מרירות בפה

tener la boka suelta

לשלוח רסן מעללשונו

tener la boka un palo

לחוש יובש בפה

todo pasó por su boka

זה הוא שאכל הכל

tomar a la djente en la boka

לדבר בפומבי על אנשים (רכילות)

tomar/yevar a uno en la boka

להאשים מישהו

traer a boka

לרמוז, לבטא, להזכיר

ya lo kito de la boka

החליט וקבע עובדה; הביע בקשה

ya me kresió pepita en la boka/ya no me kedó saliva

נמאס לי לחזור עלהדברים, חזרתי וחזרתי אך לשוא

ya se paso por la boka

כבר דברנו על כך

arremojar la boka

להרטיב את הגרון

no meter nada en la boka

לא לאכול ולא לשתות מאומה

dame te bezaré la boka!

שפתיים יישק!

no me se detuvo la boka

לא יכולתי להתאפק, השמעתי כל מה שהיה על לבי

en la boka tengo un río, ya lo digo, ya lo digo

אני חייב לדבר, קשה לי לכלוא את הסוד בלבי

deshar kon la palavra en la boka

להפנות למישהו את הגב באמצע דבריו, בעודו מדבר

echa la boka en bueno!

(למי שרואה שחורות:) תהיה חיובי, תחשוב בצורה חיובית!

tener bokas de mantener

יש פיות רבים להאכיל (נפשות רבות לפרנס)

el moso de la media boka

ביישן המדבר בשפה רפה

entrar kon boka chika i salir kon boka grande

להכנס בדרישות צנועות ואחרי כן לבוא בדרישות גדולות

ya se avrió boka de madre

נפתח פתח לטובה, נראה אור בקצה המנהרה

la boka del podjo

פי הבאר

kitar los de la boka

להצמיח שיניים (תינוק)

se aboltan los de la boka, duelen los de la boka

המחיר כל כל גבוה עד שמקבלים כאב שיניים



74120

bokadería f.

נתח, פירורים, פרורי לחם

slice, crumbs, bread crumbs

no agas bokadería

אל תבזבז, אל תשחית לחם



74140

bokadiko m.

מלוא הפה; נתח; ארוחה קלה, חטיף; שוחד

mouthful; chunk; light meal, snack; bribe

bokadikos

נתחים קטנים בצורת קוביה

komer bokadiko

להסכים לקבל שוחד תמורת טובת הנאה



74170

bokado m.

נתח, ביס; שוחד; הצטננות

slice, bite; bribe; cold

bokado yelado

התקררות, הצטננות

echarselo en un bokado

לאכול בבתאחת בלי ליהנות מן האוכל

komer buen bokado

לקבל שוחד גדול

kontar a uno los bokados

לראות בעגמת נפש מישהו אוכל על חשבונך

los bokados

האכילות הקטנות שלפני הארוחה בסדר הפסח (מרור, מצה, חרוסת)

no komer/no englutir bokado dulse

לקבל כל הזמן נזיפות

tomar un bokado

לחטוף ארוחה קלה

un bokado un dukado

יקר מאוד (''כל נתח - דינר'')

se le traverso el bokado

נתקע לו האוכל בגרון

echarselo en un bokado

לאכול בבהילות - בבליעה אחת

dar por un bokado de pan

למכור באפס מחיר

se vende por un bokado de pan

מוכר עצמו (בוגד) בעבור חופן מטבעות

komer buen bokado

קיבל שוחד גדול

ke tal los bokados?

איך עבר ליל הסדר?



74270

bokaíz m.

רסן, מתג; זמם (לכלב)

bridle; muzzle (for a dog)

meter bokaíz

לשים רסן, להגביל מישהו בדיבורו, למנוע ממנו באיומים לגלות את שהוא יודע

tener bokaíz

לשים רסן לפה, לשמור על שתיקה (בשל קבלת דמי לא יחרץ), לא לפצות פה מהחשש לסכן מישהו



74300

bokal m.

בקבוק, צנצנת, קנקן

bottle, jar, jug

bokal insendiario

בקבוק תבערה, בקבוק מולוטוב



74340

bokear v.

דיבר, ביטא, הפטיר, גילה בעקיפין ומתוך היסוס; רייר, הוריד ריר; נחר, חרחר, נשם בכבדות

to speak, to express, to discover indirectly and out of hesitation; to drool; to snore, to breathe heavily

no bokea nada

אינו נותן שום רמז, אי אפשר להוציא ממנו מילה



74390

bokita f.

פה קטן; פה הפולט קללות וגידופים

small mouth; a mouth that utters curses and insults

bokita de fiel

פה מלא רעל - פולט קללות וגידופים

bokita de miel

פה מלא דבש – צביעות נוטפת מתיקות



74480

bola f.

כדור

ball

bola de nieve

כדור שלג



74500

bolada f.

מעוף, התעופפות; להק, להקה

flying, band

dar la bolada

להתעופף

echarse una bolada

להחפז, להסתלק במהירות, ''להתעופפף''



74540

bolado adj.

שאיבד את ראשו, נואש; נפעם משמחה

who lost his head, desperate; excited by joy

bolado de amor

משוגע מאהבה

bolado de la alegría

עף מרוב שמחה, השמחה גואה בו

bolado de la kansería

מת מעייפות



74590

bolador adj.

מעופף

flying

aire bolador

רוח חזקה, רוח סועה



74620

bolante adj.

מעופף, עף; בעל יכולת לדאות ולרחף, נע ונד בקלות

flying; has the ability to soar and hover, moves and sways easily

meza bolante

שולחן נייד

faldas bolantes

שובל שמלה מתנופף ברוח

es bolante

הוא נע ונד



74630

bolar v.

עף, טס, ריחף, עופף, פרח; נמלט במהירות; נפטר (באירוניה)

to fly, to hover; to escape quickly; to die (ironically)

aki van a bolar almas

יהיו פה מתים ונפגעים

bolar de flor en flor v.

ליקט צוף, עף מפרח לפרח

bolar en los averes v.

להיות בעננים(מרוב שמחה)

bolar kon sus propias alas

'ממריא בכוחות עצמו'' - מסתדר בכוחות עצמו, ללא עזרה

bolar me kero

אני מבקש לצאת, להסתלק

bolarlo v.

השתגע, נטרפה עליו דעתו

dale ke bole

תן לו ללכת, אל תדאג לויותר מדי

esta bolando por el aver del sielo

הוא נתון בסכנת אבדן

ya bolimos

אנו בסכנה גדולה, אנו אבודים

estar bolando

ללכת בחיפזון



74730

bolarse v. refl.

התעופף; הסתלק במהירות, נעלם במהירות

to fly; to get away quickly, to disappear quickly

se echa a bolarse

קבע מחירים בשמים



74760

boldje (t.) adv.

בכמות מספקת, בשפע

in sufficient quantity, in abundance

boldje boldje (t.)

ברווחה

estar boldje (t.)

יש לו אמצעים

ya abasta boldje boldje

יש מספיק די והותר



74800

boldjelik (t.) m.

רווחה כלכלית, שפע כסף ואמצעי מחיה

economic well-being, abundance of money and means of subsistence

tener boldjelik (t.)

לחיות ברווחה כלכלית

boldjí (t.) adj.

נדיב, בעל יד רחבה



74840

boleo- de boleo adv.

בלי מען קבוע, חסר בית, אדם החי באי וודאות כלכלית

without a permanent address; homeless, a person living in economic uncertainty

estar de boleo

לחיות כציפור על ענף, בחוסר וודאות כלכלית/במצב כלכלי קשה



74920

bolmá (t.) f.

בורג; מדרגות ספירליות; הונאה

screw; spiral staircase; fraud

komer bolmá (t.)

'לאכול אותה'', ליפול קרבן להונאה

meter bolmá (t.)

להונות

siklear las bolmás (t.)

להדק את הברגים



74970

bolo m.

טיסה, מעוף, התעופפות

flight, flying

bolo charter

טיסת שכר

bolo de observasión

טיסת תצפית

echarse un bolo

להגיע בקפיצת הדרך, להגיע במהירות

en un bolo

במעוף אחד, במהירות, תוך זמן קצר



75030

bolsa f.

שק, שקית; ארנק, חריט; תיק, אמתחת; גביע נייר; פגם בבגד, גזרה פגומה

sack; wallet, basket; paper cup; defect in garment, damaged cut

kitar la bolsa d'enriva

לכייס, ''לגלח'' מישהו מכספו

vale bolsa/mil bolsas de moneda

שווה זהב - יעיל מאוד



75100

bomba f.

פצצה; הפתעה; שקר, רמיה

bomb; a surprise; lie, deception

bomba de petrolio

פצצת תבערה



75230

Bona

שם אשה המשמש בביטויים שונים

a woman's name used in various expressions

Bona ke no le tura/ke no toma boyá (t.)

בעלת מזג טוב, אינה נותנת לבה לקשיים ודיבורים; חסרת דאגות

Bona la tanyedera

מישהי המכירה אתהכל והכל מכירים אותה, נוכחת בכל מקום



75360

bondad/bondat f.

טוב; טובה, שירות

goodness; favor, service

azer bondades

לגמול חסד

bondad de korasón

טוב לב, מעשה אנושי, עזרה לזולת



75430

boneta f.

מצנפת רבנים

rabbinical bonnet

todo boneta i nada haham (ebr.)

מתהדר בנוצות לא לו, בור המתיימר לדעת



75570

bonora f.

שעה טובה

a good time

en bonora!

בשעה טובה

kedavos en bonora!

ברכת פרידה של היוצא; באירוניה: הכל אבוד, אין תקווה

vate en bonora!

לכתך לשלום!

venga el ninyo en bonora!

יבוא הילוד בשלום - ברכה לתינוק המובא לברית



75620

bonora! interj.

אלהים ישמרך! נאמר כאשר מישהו סופג מכה, נופל, עובר תאונה; כנגד עין הרע

God bless you! - it is said when someone suffers a blow, falls, has an accident; against the evil eye

el se kae el se dize bonora

אדם השמח בחלקו, בעל מזג חיובי ואופטימי; מתקן את טעויותיו בלי עזרה מבחוץ; מנחם את עצמו



75660

bora (gr.) f.

סערה; כעס אלים

a storm; violent anger

enriva de la bora (gr.)

בהתקפת זעם

ora de bora (gr.)

תקופה של פעילות אינטנסיבית, לחץ עבודה; שעת השיא

le tomó la bora

תפסה אותו הסערה

deshar pasar la ora de la bora

לתת לו להפיג את זעמו

toparse en la bora

להמצא בסביבתו של מישהו בעת זעמו ולהפגע מן הזעם

s'está arrodeando la bora

הסערה עומדת לפרוץ כל רגע, הזעם עומד להתפרץ כל רגע

se deskargó la bora

פרצה הסערה; התפרץ הזעם



75770

bordo m.

צד, שול (שוליים), דופן, דופן האניה; אניה; רציף

side, margin, wall, side of the ship; ship; dock

suvir a bordo

לעלות על האניה, על המטוס



75880

boró m.

תיבה, ארגז, ארון מגירות, ארון בגדים, שולחן כתיבה

box, crate, drawer cabinet, wardrobe, desk

boró de fierro

כספת פלדה



75940

borrachez f.

שיכרות; שתיינות

drunkenness

azer pasar la borrachez

גרם לו להתפכח משכרונו



75960

borracho adj. & n.

שתוי, שיכור, מבוסם

drunk

borracho de alegría

שיכור מרוב שמחה

borracho pedrido

שיכור לגמרי

medio borracho

שיכור למחצה

preto borracho

שיכור לגמרי



76010

borrachón adj.

אלכוהוליסט, שיכור, שתיין

alcoholic, drunk

borrachón de klasa

שיכור מועד, שתיין



76050

borraska f.

סערה עזה וקצרה, סערת ברקים

a fierce and short storm, a lightning storm

ya pasó la borraska

הרגעים הקריטיים של הסכנה כבר חלפו



76080

borsa f.

ארנק; בורסה

purse; stock exchange

aksión de borsa

מניה

borsa del lavoro

בורסת עובדים, שוק עבודה

borsa preta

השוק השחור



76240

bostán (t.) m.

בֻּסְתָּן, גן ירק; אבטיח ומלון

garden, vegetable garden; a watermelon and a melon

bostán korkusu (t.) m.

דחליל



76290

bostejo m.

פיהוק

yawn

dar bostejo

לשעמם, לגרום פיהוקים



76350

bot m.

דברי ליצנות, גסויות, חוסר נימוס; קפריזה, דבר מוזר, דבר משונה; אחוריים; מגף

clowning, obscenity, rudeness; caprice, a strange thing, a strange thing; buttock; boot

echar un bot/echar botes

לומר דבריליצנות, דברים לא הגיוניים ויוצאי דופן; לומר דברים שמחוץ לגדר הנימוס



76370

bota f.

מגף; גיגית, חבית, תיבת לחם, אגן, אמבט; רחצה באמבט; חנות גדולה

boot; tub, barrel, bread box, basin; bathing in the bath; great store

azerse bota

השמין כמו חבית

echar una a la bota, otra al palmento

לומר בעת ובעונה אחת דברי ביקורת ודברי שבח (לאיזון הביקורת); להסכים עם שני הצדדים

traer i a la bota del pan

'לבוא עם כל הבית'' (באירוניה)



76450

boteja f.

נאד

skin bottle

boteja de agua

נאד מים



76580

botón m.

כפתור; ניצה, כפתור-פרח

button; bud

botón de sedef (t.)

כפתור צדף

kara de botón

אדם בעל פנים זעירים



76650

botoniera (fr.) f.

לולאה

loop, noose

yevar flor a la botoniera

לנעוץ פרח בלולאה



76730

bovear v.

אמר או עשה דבר איוולת

to say or do something stupid

estar boveando

לפלוט שטויות



76750

boveda f.

כיפה, קימור, קימרון

dome, arch, vault

la boveda de los sielos

כיפת השמים, רקיע



76770

bovedad /bovedá f.

טפשות, אווילות, טמטום, חוסר דעת; איוולת

stupidity, folly, ignorance; foolishness

avlar a la bovedad

לדבר בלי לחשוב, לנהוג באיוולת

azer bovedades v.

עשה שטויות, חולל איוולת

bovedad ke

למרבה המזל - נאמר כאשר מישהו עושה איוולת אך לא נגרם כל נזק

es el punto de bovedad

'הגיע אל רגע האיוולת שלו'' (לפי אמונה עממית) - נאמר באירוניה כשמישהו עושה מעשה שטות

ay le dio la bovedad

מתעקש לחזור לאיוולתו למרות ההזהרות

gastar a la bovedad

לבזבז כסף בלי צורך, בלי הגיון

kuando la bovedad mos pasa

'כשבאה עלינו רוח שטות'' - נאמר כשמישהו עושה מעשה בלתי סביר, חסר הגיון

le abashó la bovedad

עברה עליו רוח שטות, התנהג כשוטה

se le kiskineó la bovedad

נהג בטפשות רבה מכרגיל

dezir kuanta bovedad ay i no ay

לפלוט שטויות בלי גבול - דברים קיימים וכאלה שלא היו ולא נבראו



76910

bovo m. & adj.

טיפש, אוויל, פתי, תם, חסר דעת, מטומטם, שוטה, רפה שכל

stupid, foolish, gullible, ignorant, dumb, weak-minded

azerse del bovo

להעמיד פני שוטה

bovo arrastado adj.

אוויל משריש, טיפש מטופש, ''בול עץ'', שוטה

bovo del Dio

טיפש מלידה

bovo enkalkado

שוטה בפי כל, שוטה לדעת הכל, שוטה ''מוסמך''

bovo i ramay (ebr.)

שוטה ונוכל בעת ובעונה אחת

bovo kon damua (t.)

שוטה ''עם קבלות'', שוטה לדעת הכל

bovo kon kola/krosta

אוויל משריש, טיפש מטופש, ''בול עץ''

bovo kon kuchara yena

שוטה לגמרי, טיפש לגמרי

bovo kon pul (t.)

שוטה עם חותמת, שוטה מוסמך

bovo patentado

שוטה מוסמך

no me desho tomar por bovo

אינני נותן לעצמי ליפול בפח

pasar por bovo

להתפרסם כשוטה אף על פי שאינו כזה

tomar por bovo

לנסות לרמות מישהו הנראה מטומטם ממה שהינו באמת

no seas bovo/bovo no seas

אל תיתן שיונו אותך



77060

boy (t.) m.

גובה; מידה, גודל, ממד, שעור, קומה; גיל

height; size, rate; age

boy (t.) d'abasho

הקומה התחתונה

boy ortá (t.)

קומה ממוצעת

dar boy (t.)

גדל, גבה

darse a boy (t.)

להשתמש במשהו בצורה מופרזת

echar boy (t.)

גדל, גבה

gastar arriva de su boy (t.)

הוציא מעבר לאמצעיו הכלכליים

kada día boy (t.) d'un anyo

'כל יום כמו שנה''

mirate el boy (t.) ke tienes

'התבונן בגילך ונהג בהתאם לכך'' – נאמר לצעירים בלתי ממושמעים

tener boy (t.)

להיות גבוה



77160

boyá/boya (t.)

צבע; איפור; עצב, סבל, יגון, צער

color; makeup; sadness, suffering, grief, sorrow

boyá (t.) de kalsado

משחת נעליים

boyá (t.) de kondurias (t.)

משחת נעליים

boyá (t.) rezia

צבע חזק ויציב

dar boyá (t.)

צבע, סייד

meter boyá (t.)

לגרום סבל, לגרום חיים קשים

meter boyá (t.) por adientro

לגרום סבל פנימי למי שאינו מראה זאת כלפי חוץ; לקחת ללב

meterse boyá (t.)

להתאפר



77310

boyadjí (t.) m.

צבע, סייד

to paint, to whitewash

boyadjí (t.) de kondurias (t.)

מצחצח נעליים



77410

boyo m.

לחמניה, עוגה מלוחה, מאפה עגול ממולא בגבינה או בשר; מצה בצורת פיתה

a bun, a savory cake, a round pastry stuffed with cheese or meat; pita-shaped matzah

boyikos afrijaldados

מאפה מבצק עלים

boyo de azeite/polvo/asuka

לחמניות מסוגים שונים

boyo de semurá (ebr.)

מצה שמורה

un boyo en kayente/en azeite

לחמניה טריה/נוטפת שמן - באירוניה: מי שדורש הכל בלי זכות



77480

boz f.

קול, קול בהצבעה, צליל, טון

voice, vote, sound, tone; tune

a alta boz

בקול רם

abashar la boz

הנמיך את הקול

aklarar la boz

לכחכח, לנקות את הגרון

alevantar la boz

להרים קול

boz de akayadura menuda

קול דממה דקה

boz de chichigaya

'קול של ציקדה''- קול צורמני

boz de teneké (t.)

קול סדוק

boz delgada

קול חלש

boz en el dizierto

קול קורא במדבר

boz ronka/enrasmada/tomada

קולניחר, צרוד

bozes korren/kitaron bozes/salieron bozes

רצות שמועות, העבירו קול, הפיצו שמועה

dar su boz a uno

להצביע עבור מישהו

deklarar kon boz alta

הכריז, הצהיר

echar una boz

לקרוא בקול

kedar sin boz

'להשאר בלי קול'' (מרוב צעקות ודיבור)

meter a las bozes

להביא להצבעה

no se le está sintiendo la boz

קולו אינו נשמע עוד, איבד את השפעתו

no se le siente la boz

'אין שומעים את קולו'' - אדם ביישן ושתקן

tener boz al kapítulo

משמיע קולו ברמה, יש לו זכות להשמיע קולו

tener boz de pato

'להיות בעל קול אווז'' - קול מכוער

tener boz/buena boz

בעל קול, בעל קול יפה

todos a una boz

פה אחד

trokar de boz

החליף את הקול

no le kedó boz

איבד את הקול

a boz basha

בקול נמוך

boz godra

קול חזק

ay bozes

אומרים; יש שמועות

amaynaron las bozes

השמועות נחלשו

kedaron las bozes

חדלו לדבר על כך

atabafar la boz

להחניק את הקול

pedrer bozes/ganar bozes

בבחירות: להפסיד קולות/להרוויח קולות



77720

bozá (t.) m.

בוזה - משקה אלכוהולי מזרחי המופק מדוחן

Boza - an oriental alcoholic beverage extracted from millet

bozá keskín (t.)

בוזה חריף

ni agua, ni vino, ni bozá (t.)

אדם חסר דעה, שאינו מסוגל להגיע להחלטה



77780

bozdear (t.) v.

קילקל, השחית, בילה

to spoil, to corrupt, to spend

bozdear (t.) el esfuenyo

להעיר מישהו משנתו/לקלקל לו את שנתו

bozdear el hatir (t.)

לסרב למישהו שברגיל נענים לו

bozdear el kef/kief (t.)

לקלקל את מצב הרוח

bozdear (t.) la kalimera (gr.)

לריב(לקלקל את ה''בוקר טוב'')

bozdear (t.) la fachura

'לפרק את הצורה'' - להשחית פניו של מישהו

bozdear (t.) las relasiones

לנתק אתהקשרים, לקלקל את היחסים

bozdear (t.) la boka

ללכלך את הפה

bozdear (t.) la mano

לזייף, לזייף מוצרים (יין וכו')

bozdear (t.) la fiaka (it.)

ללעוג למישהו ראוותני ויהיר

bozdear (t.) tanit (ebr.)

לשבור צום

bozdear (t.) una muchacha

ליטול בתולי נערה, לאנוס



77900

bozdearse (t.) v. refl.

התקלקל, נשחת, נשבר; התכער, התנוון; נכשל

to be spoiled, to be broken; to become ugly, to degenerate; to fail

el tiempo s'esta bozeando

מזג האוויר מחמיר/נעשה רע

el despozorio se bozeó

בוטלו הארוסין



77950

bozear (2) v.

המיר מטבע (חלפן)

to exchange currency (money changer)

bozear parás (t.)

להמיר מטבע



78030

bracheta (it.)- a la bracheta

בזרועות משולבות

with combined arms

tomarse a la bracéta/kaminar a la bracheta

ללכת יד ביד/בזרועות שלובות



78040

braga/bragas f./f. pl.

תחתונים, תחתונים ארוכים, מכנסיים תחתונים רחבים לגבר

underwear, long underwear, wide underwear for men

braga de lavar

בגד ים

bragas de Tarabulu

מכנסי בד מטריפולי

bragas de tabaná (t.)

אברקיים, מכנסיים רחבים מבד גס, לבוש פשוטי עם

bragas kon chikur (t.)

מכנסים רחבים (אברקיים) שנקשרו בשרוך (במקום רכיסה) - כינוי לבעלי מנהג מיושן

echar las bragas abasho

לצייר את המציאות בצורה פסימית

le kaen las bragas

אדם מוזנח (''שנופלים לו התחתונים''), שאינו יודע להתנהג כראוי

no embezó a yevar bragas

'לא למד ללבוש תחתונים'' - מתעשר שראשו עדייןמסוחרר ומפגין לעיני כל את עושרו

no le kedo bragas

איבד את כל אשר לו (''לא נותרו לו תחתונים'')

no me vengas kon las bragas en la mano

אל תדחק בי, אל תלחץ עלי

no se save atar las bragas

הוא חסר כל נסיון (''אינו יודע לקשור את תחתוניו''), בעל שתי ידים שמאליות

no tener ni bragas

עני מאוד, חסר כל

ser kulo kon braga

דבקים זה בזה (''כתחתונים בשת'')

soy (t.) de braga

משורש (משפחה) ירוד, בן אשפתות



78200

brageta f.

פתח מכנסים, ''חנות''; תחתונים עם קישורים בקרסוליים

the opening in the trousers'; underwear with ankle straps

dainda va kon la brageta

עדיין מתלבש לפי האופנה הישנה



78340

braso m.

זרוע; ענף, סמוכה

arm; branch

a brasos aviertos

בזרועות פתוחות

amostrar/salderear (t.) braso

לחשוף/לנופף זרוע - לאיים, להניע זרועות לקראת תקיפה או באיום תקיפה

arremangar braso

'להפשיל שרוולים''- כהכנה לקראת התגוששות

braso de almenara

זרועות המנורה

braso de fierro

'זרוע של ברזל'' - כינוי לאדם חזק, בעל רצון ברזל

braso derecho

'יד ימין'' - עוזר ראשי

braso kon braso

יד ביד, בשילוב זרוע

dar un braso de ayuda

להושיט עזרה, לתת יד

no ay ken le meta braso

אין מי שיוכל לעמוד כנגדו

no me dio a torser el braso

לא נתן לי לכופף את זרועו - עמד על שלו, שמר על כבודו

no me kedaron brasos

חסר כוח - ''ידי שבורות מעייפות''

ora de braso

שעון יד

tomar al braso

לתת יד תומכת למישהו

torser el braso

לכופף למישהו את הזרוע - להחזיר מישהו אלים או נועז לתלם

venir kon braso

לבוא בזרוע, לדרוש בכוח

azeite de braso

עבודת כפיים קשה

aferrar por el braso

לסלק בכוח הזרוע

echarse en los brasos de uno

להתנפל לזרועותיו של מישהו



78540

bravo adj.

אמיץ, גיבור; ישר, נאמן; מכובד, בעל ערך

brave, heroic; honest, loyal; respectable, valuable

brava persona

אדם מכובד



78560

bravo! (it.) interj.

ברבו!, הידד!, כל הכבוד!

Barbo!, cheers!, well done!

a bravo!

כל הכבוד, נהגת כהלכה

bravo a el!

כל הכבוד לו!



78590

bravura (fr.) f.

אומץ לב, אומץ, גבורה

courage, heroism

akto de bravura (fr.)

מעשה אמיץ, מעשה גבורה

azer/amostrar bravuras (fr.)

להפגין גבורה מיותרת, להסתכן בצורה ראוותנית ללא צורך

una bravura

טובה, שירות שלא על מנת לקבל פרס; מעשה גבורה ראוותני



78630

braza f.

גחלת, גחלים

burning coals

estar en una braza

להאדים, להיות עם פנים לוהטות

estar en/sovre/enriva de brazas

להיות על גחלים - בחוסר סבלנות



78680

brazika f.

גחל

burning coal

las brazikas

תרופה עממית לטיפול בהפרעות נפשיות



78720

brazón m.

דברי הבאי, שטויות

nonsense

echar/kitar brazones de la boka

לפלוט שטויות ודברי הבאי



78750

bre! (t.) interj.

הי! הי, אתה שם! קריאה למשיכת תשומת לב, קריאת נזיפה/גערה

Hi! Hi, you there! (call for attention/scolding)

bre amán bre zemán! (t.)

בקשת רחמים להעברת רוע גזירה

bre e e! (t.)

קריאת התפעלות; קריאת גערה, נזיפה

bre (t.) ombre!

אהה! אבוי!

bre (t.) buen djidió!/bre (t.) ijiko!

הי אתה שם!

ayde bre (t.)?

האם זה רציני? היתכן כי זה כך?

bre (t.) ermano mio, siénteme!

הקשב היטב אחי ושים לב למה שאני אומר לך!

bre babam (t.)!

הקשב לי יקירי!



78820

breska f.

חלת דבשה, יערת דבש

honeycomb

miel de breska

דבש מתוך חלה



78860

breve adj.

קצר, תמציתי, שאורך זמן מועט

short, concise, short-lived

en breve

בקיצור, בקצרה

en breve en breve

באופן מאולתר, ללא הכנה מראש

tomar uno en breve en breve

לתפוס מישהו "על חם"/בלתי מוכן



78930

brezna f.

עָקָב (ציפור דורסת); כינוי לאוויל, שוטה

buzzard (bird of prey); nickname for fool

no seas brezna

אל תתן שישטו בך



79010

bril m.

חוט זהב/כסף

gold/silver thread

briles

רצועות כסף לעיטור ראש סוס/הינומת כלה; עטרת; שער אשה ארוך וחלק



79120

brío m.

חוצפה, יוהרה, יהירות, שחצנות, גדלות (בשל עושר, הצלחה וכו')

insolence, arrogance; greatness (due to wealth, success, etc.)

abashar el brío

להוריד למישהו את האף

estar kon brío

להיות מנופח מרוב חשיבות, להפגין עושר/כוח/יופי ביהירות

kaer el brío

להוריד את האף, לאבד את היוהרה והשחץ



79370

bronalí adj.

של שבת (בגדים)

of Shabbat (clothes)

vestido bronalí

לבוש של שבת, לבוש חגיגי



79440

bronzo m.

ארד, ברונזה

bronze

komerla de bronzo

אכל אותה בגדול



79750

brusko adj.

מחוספס, בלתי עדין, גס; תקיף, קשה; חשוך

rough, coarse; firm, hard; dark

movimiento brusko

טלטלה, זעזוע, דחיפה פתאומית

vino brusko

יין חזק שצורב את הלשון (בעל אחוז גבוה של טנין)



79840

bruto adj.

דוחה, מכוער; גס, גולמי, בלתי מעובד; חורג מנימוס ודרך ארץ; ברוטו (המשקל הכולל, משקל כולל אריזה)

repulsive, ugly; coarse, raw, unprocessed; exceeds politeness and manners; gross

facha bruta

'פרצוף מכוער'' - אדם מכוער במראה וברגש

pezo bruto

משקל ברוטו

presio bruto

מחיר כולל, מחיר ברוטו

vender bruto por neto

להכליל את האריזה במחיר, להחשיב את האריזה כחלק ממשקל המוצר בקביעת המחיר

vender neto por bruto

לא לחייב עבור האריזה

venir bruto de

זה מכוער/לא מקובל ל- (לעשות/לנהוג כך וכו')



79910

bruya bruya

מלה המשמשת בהכרזת רוכל ערמונים (להלן)

a word used in the proclamation of a chestnut peddler

bruya bruya la kastanya/a la bruya bruya

קריאת זירוז לקנות בפי מוכרי הערמונים

aferrar una koza bruya bruya la

kastanya

לנצל אפשרות מזדמנת בלי לאבד זמן



79960

bruyón (fr.) m.

טיוטה

draft

echar/meter un bruyón (fr.)

לרשום במהירות פעולה בספר חשבונות שוטף; להעלות על הדף רעיונות הצצים בראש



80050

buchicha (port.) f.

גרגור; בועה, בלון, שלפוחית (של דג, שלפוחית שתן)

gargling; bubble, balloon, blister (of fish/bladder)

bever a buchicha (port.)

גמע, גמא,לגם, שתה בשאיפה

buchicha (port.) d'almasha

בלון של גומי לעיסה (מסטיק)



80090

buchukchulukes (t.) m. pl.

סכלות, הבלים, ילדותיות

foolishness, vanity, childishness

estar metido en buchukchulukes (t.)

לעסוק בהבלויות, לבזבז את הזמן על דברי סרק



80110

buchukes (t.) n. pl.

תאומים

twins

mos nasieron buchukes

"נולדו לנו תאומים!" - נאמר כאשר מצפים לאורח אחד ומגיעים שניים



80220

buelta f.

סיבוב, סיור, הטיה; שינוי, חילוף, היפוך; החלפת דעה; מעקף

rotation, touring, tilting; change, exchange, reversal; change of view; bypass

a la buelta

סמוך ל-, מיד אחר כך; ''בגלגול הבא''; בחזרה, בצורה הפוכה, בצורה עקומה; להיפך; מן הסוף להתחלה

dar bueltas

ללכת הלוך ושוב בלי הרף

dar la buelta

לחזור למקום; להתגמש, לא להתעקש; להרגע, לשנות את מצב הרוח

dar una buelta

לעשות סיבוב, לטייל

en una buelta de mano

בהנף יד

ida sin buelta

'שתלך ולא תחזור''

kon buelta

לפי התור

tener buelta de meoyo

להראות פקחות, לדעת להסתדר במהירות, להיות בעל חוש מעשי

dar bueltas en la kama

להתהפך על משכבו (מנדודי שינה)



80330

buen adj.

טוב (צורה הנאמרת לפני השם)

good .. (form used before a noun)

buen pepino!

איזו הפתעה בלתי נעימה!

buen senso

שכל ישר, חוש בריא

es del buen tomar

מאלה היודעים לקחת ולא לתת

darse buen rijo

ליהנות מכל טוב המטבח

el buen yevar

החיים הטובים

un buen día

יום בהיר אחד ...

buen anyo!

שנה טובה!

buen día

יום יפה

buen djidyo!

היי אתה שם! שמע נא!



80400

buenas f. pl.

'טובות''

favors

de buenas a buenas

ברוח מפוייסת

en buenas

בידידות

estar en buenas

להסתדר היטב עם מישהו

estar kon las buenas v.

להיות במצב רוח טוב

estar/tenerla de buenas kon uno

להיות ביחסים טובים עם מישהו

kon las buenas

בלי מריבות, בדרכי נועם

kon las buenas o kon las negras

בטובות או בכוח

ni kon las buenas ni kon las negras

לא בטוב ולא ברע (לא באופן זה ולא באופן אחר)

tomar kon las buenas/kon buenas

לרכך, לשדל, ללכת ב''טובות'', לנסות להרגיע ולשכנע במלים רכות



80500

buenaventura f.

מזל, הצלחה; עושר, הון

luck, success; wealth, capital

patrón de buenaventura

בעל רכוש, בעל אמצעים



80520

buendad /buendá f.

טוב לב, נדיבות לב, חמלה, אדיבות; תמימות; טובה, מעשה חסד

kindness, generosity, compassion, ; innocence; favor, an act of kindness

azer buendades

לגמול חסדים

demandar buendad

לבקש טובה או עזרה



80590

bueno adj.

טוב, טוב לב, נדיב לב, רחום, נעים, ישר

good, kind-hearted, generous-hearted, compassionate, pleasant, honest

en ora buena/ora buena cf. buenora

azer buena una devda

להכיר בחוב; לערוב לתשלום חוב, לערוב

eran buenos de…

היה היה ...

es de la buena parte

הוא תם, פתי

es de todo bueno

הוא איש טוב מכל בחינה שהיא

esta buena está!

איזה צרה נפלה עלינו!

onde bueno?

לאן אתה הולך?

la buena vida

החיים הטובים

ombre de buena ventura

אדם המצליח בכל אשר יפנה

buenas oras tenga

שיהיה בריא! (כאשר מדברים על אדם קרוב שלא בנוכחותו)

vate a la buena ora/venga a la buena ora/vaya a la buena ora

לכתך לשלום!/שיגיע בשלום!/שילך לשלום!

buenos días/buenas tadres/buenas noches

בוקר טוב!/ערב טוב!/לילה טוב!

semanada buena!/anyada buena!

שבוע טוב!/שנה טובה!

nochada buena!

לילה טוב! (כשהולכים לישון)

buena salud i vida!

"חיים ובריאות טובה!" - התשובה לברכת "בוקר טוב"/"ערב טוב"/"לילה טוב"

todo bueno mos se fara!

יהיה טוב!

así tenga bueno!

שכה יהיה לי טוב! (לשון שבועה)

así te faga el Dio todo bueno/así te venga todo lo bueno de los Sielos!

שאלוהים יגמול עמך רק טוב/מן השמים תבורך! (מלים המלוות בקשה מיוחדת ממישהו)

tener todo bueno i kumplido

ליהנות מכל טוב העולם

bueno ke m'estes!/bueno m'estes!/asi veas bueno!

שתהיה לי בריא! (נאמר כאשר נתקלים בסירוב)

no está bueno

הוא חולה/חש ברע

mira d'estar bueno!

רפואה שלימה!/החלמה מהירה!

no me siento bueno

אינני חש בטוב; אינני חש בנוח

a la ora buena i klara!

בשעה טובה ומוצלחת!

bueno kon el Dio i bueno kon la djente

נוח לשמים ונוח לבריות

tener sus buenas i sus negras

יש לו מעלות משלו ומגרעות משלו

por buena regla

בשביל הסדר הטוב

lo bueno es bueno

מה שטוב באמת מוערך על ידי הכל

no se save kualo es lo bueno

מצב של חוסר ודאות: אין לדעת מהי הדרך הטובה לפעול

ver bueno

לראות טובה בחייו

fazer bueno i topar negro

לקבל רעה תחת טובה

bueno ke tenga!

שיידע אך טוב!

de bueno te lo pagaré!

תמצא לי ההזדמנות לגמול לך על הטובה שעשית עמי!

de bueno lo toparás!

שתמצא גמול טוב על הטובה שעשית עמי!

kon bueno ke lo gozes/ke lo yeves!

תתחדש!

kon bueno ke me vengas/kon bueno ke m'atornenes!

שתחזור לשלום!

kon bueno ke estemos, kon bueno!

שנזכה! שנזכה לראות!

kon bueno!

אלוהים יודע מתי נזכה לראות זאת/לראותו!

para bueno será/por bueno será

שיהיה לטובה! (על דבר מה בלתי צםוי שמתרחש)

para bueno ke le apreste!

שהרכישה הזו תביא לו טוב ורווחה!

onde bueno?

אנה פניך?

ke ay de bueno? ke ay de muevo? — todo bueno

מה חדש? -הכל מצויין!

eran buenos de...

היה היה ...

mos desho la buena vida

נפטר לבית עולמו



80660

bueno adv.

היטב, בסדר

well, okay

azer bueno v.

להיטיב, לגמול טוב

bueno!

טוב! בסדר!

ir bueno

חש בטוב

kaminar bueno

לצעוד בקצב; להתקדם מבחינה כלכלית, להצליח

mirar bueno

לטפל, להשגיח

pasar bueno

לבלות בנעימים

pasarse bueno

לחיות ברווחה, לחיות חיים טובים

pasarse bueno kon uno

להיות בידידות/ביחסים טובים עם מישהו, להסתדר עם מישהו

todo le viene bueno

הכל מתהפך לו לטובה, הוא מסתדר בכל מצב

venir/ir bueno

יושב עליו טוב/מתאים לו



80760

bueno m.

טוּב, טוּב לב; טובה

kindness; favor

buenos m. pl.

טובות

dar a algien bueno en el korasón

לעשות למישהו טוב על הלב, לחזות לו חזות טובה

echar la boka en bueno

לחזות דברים טובים

en lo bueno parte!

לא עליכם! לא עלינו! שנדע רק טוב!

grandes buenos

טובות גדולות

lo bueno

עושר, רווחה

lo bueno i lo mijor

'סלתה ושמנה'',מרום החברה

no tenerlo a bueno

להמנע מלעשות פעולה בשל אמונה עממית/מנהג וכו'

para bueno

נוסף לכל זה, גרוע מכך

por todo bueno

בכל מקרה

tener bueno de los sielos i negro de la tierra

יש לו הכל כדי להיות מאושר אך הסובבים אותו מונעים זאת ממנו



80890

buey m.

שור

bull, ox

avló el buey i disho ''mu''

'ותפתח האתון את פיה'' - כאשר מישהו משמיע דבר הבל אחרי שתיקה ארוכה

azerse un buey

'להפוך לשור'' - להשמין ולהתכער

buey fuyido de l'arabá (t.)

'ברח השור מן העגלה'' - נאמר על מי שנתקף בהתקף זעם

se komió el buey, por los kuernos

'(אם) נאכל (כבר) השור (מן הראוי להשלים ולאכול גם את) קרניו - השלם את העבודה גם אם קשה הדבר



80970

búfano m.

תאו; שור; אדם רחב כתפיים; אדם גס ובלתי נימוסי

buffalo; bull; a broad-shouldered man; a rude person

arabá (t.) de búfano

עגלת שוורים

venir kon arabá (t.) de búfano

'להגיע בעגלת שוורים'' - להגיע באחור רב



81030

bufetón m.

סטירה

slap

echar a bufetones

לגרש באלימות ובגסות



81115

buitre m.

פרס, עזניה, נץ, דיה, דאה

vulture, hawk

buitre de karonya

רחם (רָחָם - עוף)



81330

bula (bulg.) f.

אשה מבוגרת בת העם; גברת, בעלת הבית; גיסה; אחות גדולה; באירוניה: דודה; גברת, מטרוניתה

an older woman of the people; the landlady; sister in law; big sister; In irony: aunt; Madam

bula (bulg.)Klara

'גברת קלרה'' - נאמר על מי שאומר את האמת בפנים, מדבר בחופשיות

bula (bulg.)Oro, ke se le dize todo

'גברת אורו שמגלה הכל'' – נאמר על מי שאינו יודע לנצור סוד

kita i mete bula (bulg.) Sete

'גברת סֶטֶה המזיזה כל דבר'' - כינוי לאדם חסר סדרהמזיז בלי הרף את החפצים

la bula (bulg.)

הרעיה, רעייתי



81470

bulanjí (t.) adj.

מבחיל; מתוק יותר מדי

revolting; too sweet

bulanjí (t.) de tripas

כל כך מתוק שבא להקיא



81500

bulantí (t.) m.

בחילה, קבס, גועל נפש

nausea

tener bulantís (t.) v.

נגעל, קיבל בחילה, אחזו קבס, הקיא נשמתו



81570

bulema f.

כדור בצק ממולא

stuffed dough ball

está entero una bulema

שמנמן, עגלגל



81690

bulisa f.

גברת, מטרונית, אשה כבודה, גברת; בעלת בית זקנה, אשה מבוגרת; רעיה

lady, honorable woman; landlady, elderly woman; wife

kayadés Bulisú!

תשתקי גברת, את אומרת דברים לא ראויים!



81720

bulmá (t.) f.

בורג; הונאה, תרמית

screw; faud

se l'enklavó bulmá (t.)

נפל קרבן להונאה



81760

bultero m.

חבילה גדולה ארוזה ברשלנות

carelessly packed large package

azerse un bultero

להתלבש ברישול

azer un bultero

לערום את הדברים בצורה מבולבלת לחבילה אחת



81790

bulto m.

תפיחה, גוש; גידול; גוף בעל קווי מתאר מטושטשים; דבר מה גס, מכוער, מכוער למראה

swelling, lump; tumor ; a body with blurred contours; something rough, ugly, ugly looking

azer bulto

נותן רושם של בעל נפח גדול

kosta un bulto de moneda/oro

עולה הר של כסף

no tiene bulto

קטן מאוד, חסר נפח



81850

buluk (t.) m.

כמות גדולה של, המון

large quantity of, lots

bulukes (t.) de djente

המון, המון בני אדם

bulukes (t.) de nieve

פתותי שלג גדולים

bulukes (t.) de polvo/fumo

ענני אבק, ענני עשן



81890

bum! (onomat.)

בום!

boom!

kaerse bum

ליפול ברעש גדול; להכשל באופן מביש (''לעשות פשלה גדולה'')



81930

bumbas f. pl.

שטויות, דברים מופרכים

nonsense

echar bumbas

להפריח שטויות, לומר דברים מופרכים



82000

bunyeka (port.) f.

בובה; מוצץ (תינוק)

doll; pacifier (baby)

djugo de bunyeka (port.)

'משחק ילדים'' - עניין פשוט



82050

burakado (port.) adj.

מנוקב, מחורר

perforated

burakado (port.) ke lo vea/burakado (port.) es poko

קללה:''שאראה אותך מנוקב''

mazal (ebr.) burakado (port.)

אומלל, עלוב (''מזל נקוב'')

merkader burakado (port.)

באירוניה: סוחר כושל



82090

burakador/dera (port.) m. & adj.

מנקב, מחורר, פרפוראטור (מקב); נוקב

perforator

ojo burakador (port.)

עין הרע, עין רעה (''עין נוקבת'')



82120

burakar (port.) v.

ניקב, חורר, קדח; חיפש בצורה נוקבת ועקשנית; החריש (החריש אזניים); ציער

to puncture, to sperforate, to drill; to search sharply and stubbornly; to deafen (deafening ears); to cause grief

burakar (port.) el korasón

'לנקב את הלב'' - לקרוע את הלב, לעורר חמלה גדולה

en mi lugar burako (port.)

"בחלק שלי (בסירה) אני קודח חור'' - מי שמתעקש לחולל דבר מזיק בלי לשעות לאיש



82160

burakito (port.) m.

נקב קטן, חריר

small hole, pinhole

el burakito/burako (port.) de l'aguja

קוף המחט

le keria ver por un burakito (port.)

הייתי רוצה לראותו עושה זאת מבלי שיבחין בי (נאמר כנגד אדם שחצן)



82190

burako (port.) m.

חור, נקב, חריר; פתח

hole, perforation, pinhole; opening

el burako (port.) de la kashareta

אחד מארבעת הצדדים של העצם הקטנה במשחק העצמות (''חמש אבנים'')

el burako (port.) de Pesa

'בחור של פסח (שבו מסתירים את החמץ)'' - בשום מקום, באיזשהו חור

el burako (port.) del barril

מגופת החבית

entrar por el burako (port.) de la yavedura

'להכנס בחור המנעול'' - להסתנן, להתגנב במיומנות

kashkaval kon burakos/kezo sin burako (port.)

גבינה עם חורים/ גבינה ירוקה בלי חורים (מלמד על טיב מעולה)

keres saver el klavo i el burako (port.)

אתה מבקש לרדת עד שורש העניין , רוצה לדעת הכל

morar en un burako (port.)

לגור ב''חור''

no deshar burako (port.) sano

'לא להשאיר חור אחד נקי'' - לבלוש ולחפש בכל הפינות

no topar burako (port.) por onde fuir

לא למצוא פתח מילוט - להיות שקוע בבעיה בלי מוצא

tapar burakos (port.)

סתם חורים

tener un burako (port.) onde arrepozar la kavesa

יש לו מקום להניח את ראשו

arrepozar la kavesa

יש לו מקום להניח את ראשו



82390

burera f.

גועל, בחילה

disgust, nausea

dar burera

להגעיל; לשעמם



82530

burla f.

צחוק, שחוק, לעג, משובה, לגלוג, לצון

laughter, ridicule

azer burla

ללעוג

kitar a burla/kitarlo a burla/traerlo a burla

להתיימר שהדבר נעשה בצחוק

kitar burla

לעשות העוויות מצחיקות ומשעשעות



82700

buró (1) (fr.) m.

שולחן כתיבה; משרד, לשכה

desk; office, bureau

buró (fr.) de liezón (fr.)

לשכת קשר

buró (fr.) sentral de statístika

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה



82900

bushkador/dera m.

מחפש; חוקר; קונה

looking for; researcher; buyer

bushkador de ropa barata

סוחר התראחר סחורה זולה



82950

bushkar v.

חיפש, ביקש

to seek

bushkar achakes/pleitos/marajas/embrolios

לחפש עילה לריב

bushkar de

לנסות ל-, להתכוון, להשתדל ל-

bushkar el klavo i el burako

'לחפש את המסמר ואת החור'' – לחטט, לנסות לרדת לשורש הדבר

bushkar (por onde entró) el puntiko de dientro la mem (ebr.)

לעמוד על קוצו של יו''ד

bushkar kon feneliko/kon kandela de Hanuká (ebr.)

לחפש בנרות

bushkar kueshko en la medra

לחפש עילה לריב

el se lo fue a bushkar kon las manos

הוא זה שחיפש לעצמו בעיות במו ידיו

estar bushka bushka

מבלה זמנו בחיפושים בכל פינה

ke bushkas por estas partes?

מה אתה עושה פה?



83110

but (t.) m.

שוֹק (של בהמה לאכילה); שוֹק כבש

market (of a beast for eating); lamb market

but (t.) purgado

שוק שעברה ניקור (להכשרה)



83140

butika f.

חנות

shop

avrir butika

למצוא תירוץ להאריך בלי סוף ויכוח/ביקור/עסק וכו'

cheshit (t.) de butika

מבחר רחב של סחורות, באירוניה: ה''חנות'' (במכנסים) פתוחה

la butika avierta i el butikario fian

'החנות פתוחה והחנווני מוכר בהקפה'' - באירוניה: סוחר המעניק אשראי ללא הגבלה

endagora tiene ke avrir butika...

עכשיו (כשהכל לחוצים/רוצים ללכת) הוא נזכר להתחיל ...



83260

butro adj.

שמן, רחב גרם

fat

de los guevos butros

כינוי לאדם עשיר

kaveyos butros

שער סמיך, צפוף



83390

buyido adj. & m.

רתוח; רגזן, מהיר חימה, מתרתח בקלות; חלש, בלי נשימה, רפה אונים, תשוש

boiled; Grumpy, quick-tempered, easily irritated; Weak, breathless, helpless, exhausted

medio buyido

מדוכא, תשוש

pastel de masa buyida

מאפה מבצקרתוח (מבושל במים)

pinya buyida

תירס רתוח

pita buyida

עוגה עשויה מבצק רתוח (מבושל במים)



83460

buyir v.

רתח; הרתיח; בהשאלה על מעיים: בעבע (גזים)

to boil

buyir de despasensia

לרתוח מחֹסֶר סבלנות

la pará (t.) le está buyendo

הכסף שורף לו את האצבעות - מת לבזבז

la sangre le está buyendo

הדם תוסס בעורקיו - צעיר ותוסס

ni buye ni patalea

'אינו רותח ואינו מתפוצץ'' - אינו פעיל ואינו אינטליגנטי במיוחד, אינו בולט בשום בחינה



83530

buyor m.

רתיחה; נקודת רתיחה; אדי רתיחה, בועות רתיחה; חום

boiling, boiling point; boiling steam, boiling bubbles; heat

avrir buyor

להתחיל לרתוח

buyores

אדי הרתיחה, בועות הרתיחה

dar buyor

לרתוח, להרתיח

kayente buyor

לוהט, חם מאוד



83660

buz (t.) m.

קרח, כפור; כינוי לאדם קר רוח הנותר תמיד אדיש ושווה נפש ואינו מגלה רגשות

ice, frost; a nickname for a cold-blooded person who always remains indifferent and equanimous and does not reveal emotions

al buz (t.) de tamuz (ebr.)

'קרהבחודש תמוז'' - דבר בלתי אפשרי, נוגד את השכל

azerse/kedar buz (t.)

להתאכזב בעקבות קבלת פנים קרה במקום שציפו לחמימות

yelado buz (t.)

קר כקרח

eskrivir enriva el buz (t.)

'לכתוב על הקרח'' - לפזר הבטחות בלי כיסוי

un kalup (t.) de buz (t.)

בלוק קרח

el tiempo está buz

שורר מזג אוויר מקפיא

résivo buz

קבלת פנים צוננת



83750

buzambak (t.) m.

שטויות, הבלים, דברי הבל

nonsense

fregar buzambakes (t.)

לדבר שטויות, לומר דברי הבל

echar buzambakes

להשמיע דברי הבל פוגעניים



83910

chachas f. pl.

מלמול, גמגום, לשון עילגים

mumbling, stuttering, stuttered speech

no komer chachas

לא לבלוע את המלמולים חסרי הפשר, לא ליפול בפח

no pasan chachas

כאן לא יועילו תירוצים ולהג, העניין רציני וחמור מדי



83950

chadir (t.) m.

אוהל; מטריה; שמשיה

tent; umbrella; parasol

chadir maví (t.)

יריעת שמים כחולה, שמי מעלה המעניקים ניחומים ותקווה



84080

chakear (t.) v.

פגע ב- (חפץ, רהיט), הָלַם, גרם הלם

hit (furniture, object)

chakear parlak

לשפשף גפרור ולהדליקו



84110

chaketón (t.) m.

מכה, סטירה, מהלומה

blow, slap

dar un chaketón (t.)

סטר, חלק מהלומה

komer chaketones (t.)

לחטוף מכות



84410

chalum (t.) m.

יהירות, שחצנות, בטחון עצמי, רברבנות; תרופה, פתרון, מוצא

arrogance, bragging, self confidence, pretentiousness; medication, solution (to problem), remedy

kaer el chalum (t.)

לאבד את הבטחון העצמי

vender chalum (t.)

להתפאר, להפגין עושר/יופי/כוח



84510

chamur/chamura (t.) m./f.

בוץ; כינוי לאדם בלתי נעים ווכחן, אדם פחות ערך

mud; a nickname for an unpleasant and argumentative person, a man of less value

salir del kanyo entrar en el chamur (t.)

מן הפח אל הפחת

preto chamur!

שחור משחור!



84570

chamushkado (t.) adj.

מעלה ריח פיח ועשן; שהוקדח (תבשיל)

smells soot & smoke; to be burnt (dish)

estar chamushkado/chamushkadiko (t.)

שתה יותר מדי, שתוי מעט, מבוסם

goler chamushkado (t.)

להריח ריח חריכה ועשן; ''להריח''/לחוש סימנים מבשרים משבר כלכלי, משבר בחיי הנישואין וכו'



84640

chanaka (t.) f.

אגן, קערה שטוחה; קערה, סיר; סיר לילה

bowl, basin, flat bowl; bowl, cooking pot; chamber pot, bedpan

avrir los ojos chanakas (t.)

בעל עיניים גדולות; (מטפ.:) אדם זהיר שעיניו פקוחות



84740

chapa (t.) f.

מעדר, מכוש

hoe, pick-axe

chapas (t.)

שיניים קדמיות (חותכות)/ניבים בולטים מדי



84820

chapeo/chapeyo (fr.) m.

מגבעת, כובע; כינוי לאדם אירופאי, בעל נימוסים אירופים

hat, brimmed hat; european person nickname, with european manners

chapeo (fr.) chilindro

כובע צילינדר

chapeo (fr.) melón

מגבעת עגולה

kada uno saluda kon el chapeo ke tiene

כל איש נוהג לפי יכולתו ואמצעיו



84850

chapeta f.

אדמימות בלחיים

redness in cheeks

chapetas

גלי התרגשות (הגורמים לאדמימות לחיים), גלי חום

suvir las chapetas

להאדים מהתרגשות, לקבל גלי חום



85010

chaptear v. (t.) (1)

חבט, הקיש, דבק; התנגש ב-, נתקל ב-, הלם; נקש, דפק, היכה

to beat, to strike, to hit, to knock; to bump into, to encounter

chaptear (t.) piezes

לרקוע ברגלים



85020

chaptear (t.) manos

למחוא כפיים



85120

chardivé (t.) m.

מסגרת, סף

framework; threshold

chardivé (t.) de la ventana

סף החלון

chardivé (t.) de la puerta

סף הדלת,מפתן



85150

charé (t.) m.

תרופה, תקנה

remedy

bushkar charé (t.)

לחפש תרופה, לחפש מוצא, לחפש תקנה למשהו

no ay charé (t.)

אין לו תקנה, הדבר בלתי נמנע

topar charé (t.)

למצוא תרופה למשהו,למצוא תקנה, לתקן



85190

charika (t.) f.

סנדל, נעל כפרית פשוטה

sandal, simple rustic shoe

pedrer fina las charikas (t.)

לאבד הכל (מחוט ועד שרוך נעל)

siklear charikas (t.)

'להדק את רצועות הסנדלים'' - להכין עצמו לצאת לדרך



85230

chark (t.) m.

גלגל מכונה, מדחף, גלגל אנטיליה; גלגל המזלות

machine wheel; propeller; a mechanical water lifting device; zodiac

arrodear el chark (t.)

'להניע את הגלגלים'' - להביא עסק/ארגון לידי פעולה



85420

charshí (t.) m.

שוק, יריד, בזר, רובע המסחר

market; marketplace; bazaar; commercial district

el charshí (t.) eskuro

שוק מקורה

es otro charshí (t.)

'זהו שוק אחר'' - מה עניין שמיטה להר סיני, אין קשר בין הדברים

salir al charshí (t.)

'לצאת לשוק'' - להתחיל בפעילות כלשהי

se sernió el charshí (t.)

'נסגר השוק''- הכל התרוקן (בשל פניקה, תפילה, לוויה גדולה)

ir al charshí (t.)

לצאת לעסקיו



85530

chatal (t.) m.

מזלג, קלשון; ענף מפוצל; מפשעה

fork, pitchfork; split branch; crotch, groin

darse los chatales (t.) en la mano

תקע לו את המזלגות ביד - התקוטט



85560

chati (t.) m.

גג; מסגרת; שלד

roof; framework; skeleton

echar chati (t.)

ליצוק גג



85680

chatón m.

מסמר בעל ראש גדול לעיטור

a nail with a large head for decoration

maniya de cható

צמיד מלוחיות ושרשרות



85720

chaush (t.) m.

סָמָל; שומר, נוטר; שרת

sergeant; guard, watchman, sentry; janitor

bash chaush (t.)

רב סמל



85850

chek (2) m.

שיק, המחאה

check

travar chek

למשוך המחאה



85890

chekinearse (t.) v. refl.

התבייש, היסס, נרתע, עצר בעד עצמו

to be shy, to hesitate, to recoil, to stop himself

no se chekinea (t.)

מעז, אינו מתבייש ,אינו נרתע



85950

chelebí (t.) m.

אדון, בן למשפחה נכבדת, תואר שבו פונה המשרת לבעל הבית

sir, member of a distinguished family, title in which the servant turns to the landlord

chelebí (t.) Sonsino

'אדון סונסינו'' - מי שמעמיד פני חשוב ונכבד

chelebí (t.) deskalso

'אדון יחפן'' - מי שמבקש שינהגו בו כאדון נכבד בעודו יחפן

parese un chelebí (t.)

מעמיד פני אדון, מחלק פקודות, מעביד את האחרים בעוד הוא מתבטל ונח

todos lokos, el chelebi sezudo

נאמר באירוניה כלפי מי שסבור שדעתו קובעת וצודקת כנגד כל היתר



86260

cherkés (t.) adj. & m.

צ'רקסי

circassian

cherkés tavughu (t.)

עוף באגוזים



86400

cheyne (t.) f.

לסת

jaw

no kedarse la cheyne (t.)

'הלסת אינה חדלה לנוע'' - לא לחדול לדבר



86480

chibuk (t.) m.

מקטרת; נרגילה; פומית לסגריה; טבק

pipe; narghile; cigarette mouthpiece; tobacco

chibuk i kavé (t.)

נרגילה וקפה כתקרובת לאורח חשוב להארכת שהותו



86570

chichek (t.) m.

פרח

flower

chichek avasí (t.)

סוג של ריקוד

komo chichek (t.) enriva de mi kavesa

'כמו פרח בשערי'' - אקבל אותךבזרועות פתוחות, כעטרת לראשי



86620

chichigaya f.

ציקדה; חגב

cicada; grasshopper

boz de chichigaya

''קול של ציקדה''- קול צורמני

estar una chichigaya

לדבר בלי הרף בצורה מעייפת, ''לנדנד''

hasbón (ebr.) de chichigaya

חשבון מוזר ומלא טעויות

savor de chichigaya

בלי טעם ובלי ריח

chichimarachi- azer chichimarachi a alguno

לקנטר, להקניט, להתגרות ב-



86820

chiflik (t.) m.

חווה, נחלה; בוסתן; מקור הכנסה שאינו כרוך במאמץ ועבודה

ranch, farm, estate; orchard; a source of income that involves no effort and work

chiflik (t.) de su padre/se lo izo chiflik (t.)

'נחלת אבותיו'' - השתלט על רכוש לא לו



86910

chigaro m.

סיגריה

cigarette

papel de chigaro

נייר סיגריות (לגלגול סיגריה)



87040

chikitiko adj.

קטנטן

tiny

chikitiko chikitiko

קטנטן, זעיר



87130

chiko adj.

קטן

small

el mas chiko

הקטן ביותר

muy chiko

קטנטן, זעיר

de chiko asta grande

למקטון ועד גדול

kaer chiko

להיות בנחיתות לעומת מישהו, לספוג ממנו עלבונות



87160

chiko m.

נער, ילד קטן

little boy

de chiko

מילדות

el chiko

התינוק

los chikos

הילדים הקטנים במשפחה



87240

chikur (t.)

שרוך נעל, שרוך תחתונים; סוג של מאפה ספירלי

shoelace, underwear lanyard

estar kon los chikures (t.) en la mano

'להיות עם השרוכים בידיים'' - להחפז

no saverse atar los chikures (t.)

'לא לדעת לקשור שרוכים'' - בעל שתי ידיים שמאליות



87340

chilindró m.

שם של משחק קלפים (על סכומים מוגבלים); עיסוק הכרוך בדאגות בלבד; עבודת חינם; מאומה

Name of card game on limited amounts; an occupation that only concerns; nothing

ganar al chilindró

להשתכר אל צרור נקוב, לעבוד הרבה תמורת מאום

kada punto mos sale kon un chilindró

אכול דאגות וצרות בלי סוף



87440

chimenea f.

ארובה, מעשנה; קמין, אח; כינוי לאדם מכוער מאוד

chimney; fireplace; a nickname for a very ugly man

no apartar de ombre a chimenea

'לא להבחין בין אדם לארובה'' - לא ידע בין ימינו לשמאלו, חסר חוש הבחנה



87560

chincha f.

פשפש; כינוי לקמצן; כינוי לאדם טורדני

bug; nickname for a cheap man; nickname for a annoying man

agua de chinchas

'מי פשפשים'' - כינוי אירוני לוויסקי

chincha amatada

פשפש מחוץ; כינוי לקמצן גדול

chincha de tamuz i av (ebr.)

'פשפש של תמוז ואב'' - כינוי לאדם טורדני בצורה מופלגת, מטריד בלי הרף

chincha de tamuz (ebr.)

'פשפש שלתמוז'' - כינוי לקמצן גדול

estar chincha a la pared

'להיות פשפש על הקיר'' - להיות מצומק ומקומט

meterse komo chincha en la yaká

להטריד בלי הפוגה (להדבק כמו פשפש לצוארון)

no da ni chinchas

'אפילו פשפשים אינו נותן'' - קופץ ידו ממתן צדקה

sangre de chincha

'דם פשפשים'' - כינוי לאדם/דבר כעור ודוחה



87810

chiní (t.) m.

חרסינה, פורצלן; צלחת, טס

porcelain, china; plate, dish, platter

alimpiar el chiní (t.)

ללקק את הצלחת (מרעב/בשל טיב התבשיל)

azer los chinís (t.)

להדיח כלים, לשטוף כלים, ''לעשות כלים''

chiní (t.) fondo

צלחת עמוקה

chiní (t.) yano

צלחת שטוחה

inchir chiní (t.)

לגדוש את הצלחת

pedo en chini (t.)

'נפיחה בצלחת'' - כינוי לאדם רגיש מאוד/מהיר לכעוס; כינוי לסנוב; כמות אוכל קטנה בצלחת גדולה



88050

chirak (t.) m.

תלמיד, חניך; שוליה

student, pupil; apprentice

kitar chirak (t.) a uno

לעשות טובה גדולה למישהו (ללמדו מקצוע, לחלצו ממצב לא נעים)

salir chirak (t.) de.../ser chirak de uno

להיות אסיר תודה למישהו/חייב לו את ההון/הידע וכו' שצבר

ya salí chirak (t.)/parese chirak (t.) ke mos está kitando

(אירונ.:) אפשר לחשוב .. איזה דבר עשה למעננו ...



88230

chispa f.

ניצוץ, גץ

spark

entrar chispa en el ojo

'נכנס לו גץ לעין'' - מתבודד בצד כאילו נטרד בגין דבר מה שנכנס לו לעין



88250

chit (t.) m.

בד צבעוני

colored fabric

fustán de chit (t.)

שמלה צבעונית שנוהגים ללובשה בפסח



88350

chiví (t.) m.

מסמר גדול, מסמר עץ; מאהב; עסק כושל; אי נעימות

large nail, wooden nail; lover; failed business; discomfort

chivís (t.)

קולב; יתדות



88420

chivit (t.) m.

מסמר בלי ראש בשימוש סנדלרים; דיבה; אינדיגו

headless nail used by cobblers; slander, defamation; indigo

azer todo chivit (t.) i karaboya

לבזבז, להשחית את כל הנכסים

meter chivit (t.)

להוציא דיבה



88600

choka (port.) f.

דגירה, אינקובציה; מקבץ הטלה של ציפור; מקבץ הדגירה שלצפור אחת; סוג של משחק

incubation; bird toss cluster; one bird incubation cluster; type of game

meter choka (port.)

להתיישב במקום בלי לגלות כוונה לזוז; להתרגל לחיי נוחות ועצלות



88770

chop (t.) m.

זבל, אשפה; קש ותבן; העלאת גורל (במשיכת קני קש)

garbage; straw; lottery by pulling straw canes

echar chop (t.)

להטיל גורל (ע''י משיכת קני קש)



88980

chorretear v.

זרם, דלף ברעש (נוזל הפורץ מתוך סדק וכו'); גמע בתאוותנות ובלי ריסון

to flow, to leak with sound(a liquid breaking out of a crack, etc.); to swallow in a throes and without restraint

chorretea bueno

הוא שותה הרבה



89030

chorriko m.

נביעה חלשה ומתמידה של נוזל; מבוע, מעיין קטן; זרימת אוויר מתוך חלון; בוגד ומזיק

weak and persistent spouting of liquid; small spring; airflow from window; traitor and pest

tiene chorriko; le korre el chorriko

יש לו הכנסה קבועה בלי להתאמץ



89050

chorro m.

זרם, שטף, זרם מים; פריצה פתאומית ועזה של נוזלים

current, flow, current of water; a sudden and violent burst of fluids

a chorros

בשפע, בשיטפון

se kere meter a chorros/kere chorro

הוא טיפש עד כדי כך שצריך להתיז עליו מים שיתפכח

se korre a chorros

הכל פורץ החוצה

luvia a chorros

גשם זלעפות



89200

chuchú/chuchuchú

פטפוט ומלמול מתמשך

continuing chatter and mumbling

estar chuchuchú

ללהג באזנו של מישהו בלי לחדול



89340

chuflar v.

שרק, צפצף; שתה מלוא לוגמיו

to whistle, to twitter; to drink his full sip

chuflar bueno/chuflar seko

לשתות משקה טהור (בלתי מהול) בלי להראות סימני שכרות



89400

chufletiko m.

משרוקית קטנה

a small whistle

tomar chufletiko en mano

להכריז ולפרסם ברבים סודות



89580

chul (t.) m.

שטיח גס, שמיכת צמר גס; שק; זוהמה

coarse rug, coarse woolen blanket; bag; filth

preto chul (t.)

שחור מרוב זוהמה



89670

chunkis!/chunkiah! interj.

עצור! הוייסה! (קריאה לבלימת בהמה)

Stop! Hoisa! (call for animal restraint)

chunkis deshites, dame el azniko

אמרת הוייסה? סימן שאתה גנבת את החמור! (כשמאשימים מישהו על סמך רמזים קלושים)



89710

chupada f.

מציצה, לקיקה, ליקוק; לגימה; שאיפת סיגריה

sucking, licking; sip; inhaling a cigarette

dar chupadas

ללקק, למצוץ



89750

chupado adj.

כחוש, צנום, מצומק

skinny, shrunken

gueso chupado

'עור ועצמות'' – אדם רזה וכחוש

kara chupada

פנים מצומקות, פנים רזות



89810

chupar v.

מצץ, ליקק, לקק; לגם משקה אלכוהולי ברוב חשק; נישק

suck, lick; sip an alcoholic beverage with the most desire; kiss

chupar a uno/chuparle la sangre

למצוץ דמו של מישהו - לקחת ממנו כל מה שיש לו

chuparse los dedos

ללקק אצבעות (מרוב עונג, אחרי אכילה)

estar chupa chupa

להתנשק בלי הרף



89900

chupón m.

מוצץ; מציצה, סוכריה על מקל

pacifier; lollipop

chupón d'agua rozada

'מציצה של מי ורדים'' - רווח, יתרון, הכנסה המתקבלת ללא מאמץ, הזדמנות טובה במיוחד

tener chupón a la boka

'עם סוכריה בפה'' - ליהנות מרווחים קלים ומשפע



90000

churro adj.

מזוהם; עלוב, אומלל; לא מטופל, גס, בלתי מעובד

contaminated, miserable; untreated, coarse, unprocessed

agua churra

משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים

kaldo churro

מרק דל ובלתי מזין

korasón churro

קשה לב, חסר רחמים

un ayudo churro

עזרה דלה ובלתי יעילה

un kavé (t.) churro

קפה דלוח



90090

churuk (t.) adj.

רקוב, רעוע; נכה, בעל מום, קיטע

rotten, rickety; disabled, handicapped, amputated

no piza en tavla churuk (t.)

'אינו דורך על קרש רעוע'' - הולך ''על בטוח''

no pizar en tavla churuk (t.)

לא להכנס לעסק מפוקפק, לא לסמוך על טענות שוא

chutrear (t.) bueno

הוא שותה כהלכה, חבר לבקבוק



90190

chutuk (t.) adj.

כבד

heavy

pezgado chutuk (t.)

כבד מאוד (כמו בול עץ)



90210

chuval (t.) m.

שק מבד יוטה

jute cloth sack

echarse chuval (t.) al ombro

'להטיל את השק על הכתף'' - לעשות את העבודות הקשות ביותר כדי להתפרנס בכבוד

tener chuval (t.) de liras

להיות בעל שק של דינרים - להיות עשיר מאוד



90310

daat (ebr.) m.

דעת, בינה, חכמה, הבנה, אינטליגנציה

knowledge, understanding, wisdom, intelligence

en su daat (ebr.) está

טעמיו ונימוקיו עימו



90380

dada f.

מכה,סטירה, חבטה, דפיקה

blow, slap, thump, knock

me di negra dada

נחבלתי קשות



90440

dadika f.

מכה קטנה, דפיקה קלה

a small blow, a light knock

dadikas de vino, d'asuká

טיפות יין או מים מתוקים הניתנים לתינוק להרגעה

dar dadikas a la espalda

לטפוח בחיבה

las dadikas son tomadas

מה שנתת תקבל - גמולך יושב לך



90480

dádiva f.

מתנה, שי, מתת, מתן, מתנה לאביונים, נדבה, תרומה, מנחה; מתת שמים

gift, giving, gift to the needy, alms, donation; the gift of heaven

azer dádiva a los proves

לתת מתנות לאביונים

dádiva del Dio

כשרון מהשמים (''מתנת אלוהים'')



90520

dado m.

קובית משחק; מתנה, נדבה; אצבע

dice; gift, alms; finger

dado de madrasta

מתן מועט (''תרומת החורגת'')

desha bivir al dado

תן לדברים לזרום במהלכם, אל תתנגד

djugar a los dados

לשחק בקוביה; לקחת סיכונים

djugar en un dado

לסכן את הכל על דבר אחד

echar un dado

לנסות את מזלו

le está diziendo el dado

המזל משחק לו

no le disho el dado/no le dio el dado

מזלו אינו משחק לו

tal mano tal dado

לפי היד הנותנת כך ערך המתנה



90600

dador/dera n.

תורם, מעניק, נדיב; מחלק הקלפים במשחק; מחלק

donor, giver, generous; the one who deals the cards in the game; distribute

siempre ke seas de los dadores

'שתהיה מן הנותנים'' ברכה בפי המקבל למעניק



90620

dadro (it.) cf. dado

echar un dadro

להטיל קוביה - לנסות את מזלו



90740

daí (port.) adv.

משם

from there

daí (port.) endelantre

משם והלאה

daí (port.) es ke no vino

משום כך/בגלל זאת לא הגיע

daí (port.) le dio la tos a la gaina!

משום כך השתעלה התרנגולת - דברנו עליו והנה הופיע!



90780

dainda (port.) adv.

עדיין; עוד, עוד יותר

still; even more

dainda bives?

עודך חי?? (נאמר למישהו שלא ראינוהו זמן רב)

dainda le kae la bava/dainda se kae de la banketika/dainda se pisha/dainda se mete el dediko a la boka/dainda le kae la braga

עודנו ילד! עוד לא יבש החלב על שפתיו!



90800

daka! interj.

תן לי אותו!

give it to me!

daka aká!

הסכמנו! (תקיעת כף)

daka i toma

שווה בשווה, פיפטי פיפטי

estar daka i toma

לשוחח, להחליף דעות

guerko daka el alma

מישהו שחייבים לו: שד היכול לתבוע את שלו כל רגע



90860

dakí (port.) adv.

מכאן

from here

el dakí (port.)

הנמצא לידי

dakí dos días

בעוד יומיים

daki sal!

צא מכאן! הסתלק!



90950

dalavera (t.) f.

תכך, תככים, קנוניה, מזימות, אינטריגה

intrigue, conspiracy

azer dalaveras (t.)

לעסוק בתככים



91040

dalearse (t.) v. refl.

טבל, צלל אל תוך; התמסר ל-, שקע בתוך משהו, השתקע בעצמו, הסיח את הדעת מן הסובב אותו

to dip, to dive into; to dedicate himself to, to immerse into something, to distract himself from those around him

no te dalees (t.) muncho

אל תתעכב יותר מדי, אל תסיח דעתך

ya se daleó! (t.)

הוא שכח את עצמו!



91160

dama f.

גברת, גבירה; אבן משחק בדמקה; מלכה במשחק שחמט/קלפים

lady; game-stone in checkers; a queen in a game of chess/cards

dama de salón

אשת חברה

djugo de damas

דמקה



91210

damar (t.) m.

עורק בעץ או בשיש, גיד

artery in wood or marble, tendon

tener damar (t.) de lokos

לשאת תווי הכר של שגעון; מתרתח בקלות

ya topo el damar (t.)

הגיע אל לב העניין, אל שרשו של הדבר



91290

damgua (t.) f.

חותמת, חותם, טביעה, סימן; הטבעה של סמל השער העליון על מטבעות תורכיות; כתם, צלקת

stamp, seal, imprint, mark; mintmark of the symbol of the supreme gate on Turkish coins; stain, scar

damgua (t.) no yeva enriva

'אינו נושא חותם'' באירוניה אדם חסר ערך וזהות



91350

damlá (t.) f.

טיפה, נטף; צינית (שם של מחלה); שבץ לב, שיתוק

drop; stroke, paralysis

a damlá damlá (t.)

בטפטוף, טיפה לטיפה

abashar/kaer damlá (t.)

לחלות בצינית; להכנס לפחד, פניקה

le kayó damlá (t.)

קיבל שבץ, חטף שיתוק

se emborrachó de tres damlás (t.)

השתכר משלוש טיפות - אינו יודע לשתות



91430

damua (t.) cf. damgua

bovo kon damua (t.)

'טיפש עם קבלות''



91450

damualí adj. (t.)

מוטבע בסימון הקראט (זהב) או תכולת כסף; מוכתר בתואר

embedded in the carat mark (gold) or silver content; crowned with the title

ser damualí (t.)

מוטבע בתו שלילי, נודע לשמצה



91490

danar cf. nadar

danar en la gurdura

טובל בשומן, נוטף שומן (אוכל)



91510

dandaná (t.) f.

הדר, פאר ראוותני; המולה, רעש, מהומה; מריבה, ריב, ויכוח

glory, ostentatious splendor; tumult, noise, commotion; quarrel, argument

azer dandaná (t.)

לעשות הרבה ''רעש'', להקים מהומה

kazarse sin dandaná (t.)

לערוך חתונה צנועה ואינטימית



91560

dandaneada (t.) f.

השנות, חזרה; התנחלות, קינון; הקשחה, החמרה

recurrence; settlement, nesting; hardening, aggravation

dandaneada (t.) preta ke se dandaneó (t.)

מישהו שנתקע שלא ברצון אחרים, ''הו, הוא תקוע לנו כמו קוץ''



91590

dande prep.

מ-, מאצל

from

dande para ande

מה פתאום?



91670

dankavé (ebr.) adj.

'דם כבד'', מכביד,טרדן, טורדני, אנטיפטי

burdensome, annoying, antipathetic

dankavé (ebr.) no te agas

אל תנדנד, אל תהיה לי כבד כל כך



91760

danvayesh (ebr.)

(מעברית: דם ואש) להט, כעס

fervor, anger

estar danvayesh (ebr.)

לכעוס, להתלהט



91790

danyado adj.

פגוע, ניזוק, נפגע, מקולקל; מושחת; שנכנס בו דיבוק, מכושף; זועף, זועם, רגזן

damaged; corrupt; haunted, enchanted; sullen, angry, grumpy

danyado i trokado

רגזן ותוקפני, מתרגז על לא דבר, כועס על הכל



91810

danyador m.

שמביא רעות, עושה צרות; רוח רפאים, מלאך חבלה; כעס, מצב רוח זועם

who brings evil, makes trouble; Ghost, sabotage angel; anger, angry mood

estar kon/tomar el danyador

לכעוס, להכנס למצב רוח רע

tener danyador kon una ninya/kon un mansevo

לפלרטט, לקשור אהבהבים באופן לא מכובד

tomar el danyador kon uno

לרחוש שנאה, לתעב מישהו



91870

danyarse v. refl.

התקלקל, נשחת; הזיק לעצמו, חבל בעצמו; נבעת, נכנס לפניקה; נהפך לרגזן, עויין, פוגע ומעליב

to be spoiled, to be corrupted; to harm himself, to sabotage himself; to be scared, to panic; to become irritable, hostile, offensive and insulting

danyarse de si para si

להזיק לעצמו

el tiempo s'está danyando

מזג האוויר הולך ונעשה גרוע

danyarse de su solombra

נבהל מן הצל של עצמו



91890

danyo m.

נזק, הרס, פגיעה; כעס, רוגז, מצב רוח רע; שגעון חולף, זרות, מוזרות, אקסצנטריות

damage, destruction, injury; Anger, resentment, bad mood; a transient madness, alienation, strangeness, eccentricity

a danyo de

לרעתו של

está kon danyo/está kon un danyo ke todo suyo i nada de ninguno

נתון במצב רוח רע, הכל רע בעיניו

karrear danyo

לגרום נזקים

ke danyo sale?

למה לא לנסות? ''(אין בכך שום נזק'')

kitar el danyo

לאזן הפסדים, לתקן נזקים (כספיים), לצאת מהגרעון

mas de danyo no ay

רק גורם נזק

no ay dingún danyo

לא קרה דבר

sale su danyo por su presio

יוצא שכרו בהפסדו

sin danyo

בלתי מזיק

tener el danyo kon uno

לרחוש שנאה, לתעב מישהו

azer danyo

לגרום נזק

danyo de fuego

נזקי שריפה

al danyo de su salú

על חשבון בריאותו

a su danyo/al danyo de su interes

במחיר פגיעה באינטרסים שלו

ay danyo

נגרם נזק, יש נזק (בתאונה/בתקרית)

tomar el danyo kon uno

להפגין עוינות ואנטיפתיה כלפי מישהו



92000

danyozo adj.

מזיק, מועד לפורענות; נוטה להתקלקל

harmful, prone to disaster; tends to spoil

manos danyozas

ידים חבלניות, הורסות כל דבר



92020

dar m.

נתינה, הכאה, צלצול (פעולה)

giving, beating, ringing

tener dar i aver kon uno

להיות בקשרי עסקים עם מישהו

el dar de la puerta

קול סגירת דלת; חריקת דלת

el dar de la ora

צלצול השעון



92030

dar v.

נתן, העניק, מסר; תרם, נדב; צלצל; הכה; התרחב (בגד, נעל); (כאשר מופיע שם אחרי הפועל:) גרם, עשה

to give, to bestow; to donate; to ring; to strike; to expand (garment, shoe); (when appears after the verb :) to cause, to do

alma no te puedo dar

אין לי דבר לתת לך

asegún le da

'איך שבא לו'' - אימפולסיבי

ay le dió

זה השגעון שלו, אינו מסוגל לצאת מזה

da i fuy

תן רמז והרפה

dado i mamado

מיידי, ''אמר ועשה''

daki te bezaré la mano

'תן ואשק את ידך'' - נאמר ע''י קשיש לצעיר שפגע בו

dalde!

תן לו באבי אביו! בלי רחמים!

dale dale

לכל היותר

dale ke bole

הרפה ממנו, אל תשים לב, אל תדאג

dale ke dale!

קריאת עידוד: הרבץ בו; בסופו של דבר; יהיה אשר יהיה

dale ke no son tus karnes

נאמר במרירות כלפי מי שמכה בלי הצדקה: ''הכה בו, כי אין זה בשרך''

dale tu dale yo

בסיוע הדדי, ''קצת אתה וקצת אני''

dando i tomando

ויכוח, התפלמסות

estar dando i tomando

לשאת ולתת, להחליף דעות, להתפלמס

dar a entender

להסביר

dar a komer

לשחד, לתת שלמונים

dar a komer kon kuchara

להסביר ''ברחל בתך הקטנה''

dar a la luz

להופיע, לצאת לאור, להוציא לאור

dar a la mar/a la montanya

פונה אל הים/ההר

dar a la shkola

לרשום ילד לבית ספר

dar a mano

לתת יד למעשה לא כשר

dar a matikales

לתת בקמצנות

dar a pensar

לפקפק, להטיל ספק

dar a punyados

לתת ברוחב לב

dar a saver

להודיע, ליידע, להביא לידיעת

dar a uno de debasho

להשפיל מישהו לעומת מישהו אחר

dar asanabukata (t.)

להכות בלי רחם

dar atrás

להחזיר

dar de las suyas

ללכת עם מישהו, להיות לצידו (בדיפלומטיה, בחנופה)

dar (de) los guesos en la mano

להכות בצורה קשה

dar de pasada

לסלוח, לשכוח, לעבור לסדר היום

dar de puntos

להכנס לדקדוקי עניות

dar de si

לתת באופן ספונטני מבלי שיבקשו

dar de tripa

לגרום בעתה, להבעית

dar de tu

לדבר באופן מקורב, ישיר (ולא בפניה של גוף שלישי)

dar de vera

לא להתייחס

dar diente

להפריז באכילה

dar djoab (t.)

למלא התחייבות

dar dos pasos

לצאת לטייל

dar el alma al Dio

לחוש עייפות גדולה

dar el alma por

לתת את הנשמה בשביל, להתאוות מאוד למשהו

dar el dalkavo reflo

להוציא את נשמתו, למות

dar el korasón

לחוש בלב שמשהו עומד לקרות

dar el tiempo

לתת למישהו את הזמן הנדרש לעבודה מבלי ללחוץ ולהתעצבן

dar el tutush (t.)

להצית, להבעיר

dar empesijo

להתחיל, לפתוח מהלך

dar emprestado

להלוות; ללוות

dar en basho

לנשל, להרחיק; לתת ליפול; לאכול עד תום

dar en mano

להסגיר סוד; להלשין, למסור

dar en tierra/dar la nave en tierra

להביא לידי הרס

dar enriva

לשלם למעלה מן הערך

dar fiero

לגהץ

dar fruto

לשאת פירות (רווח)

dar get (ebr.)

להתגרש, לתת גט

dar haber (t.)

לספר, להודיע, לבשר

dar haftuná (ebr.)

להכות, לתת מכות

dar i aver

לשאת ולתת

dar i tomar

לעשות עסק; לשאת ולתת; להתווכח; בליסוף, עד זרא

dar kamino

לתת ללכת, לשלח

dar kara

להראות פנים נעימות למי שלא מגיע לו

dar keshas

להתלונן

dar kidushín (ebr.)

להתחתן

dar kom'al puerko en basho

להטיח לארץ באלימות

dar kon intereso

להלוות בריבית

dar kon mano larga

לתת ביד נדיבה

dar kon tofek (t.)

לארוב למשהו ולקנותו במחיר גבוה

dar konto

לתת דין וחשבון

dar koraje

לעודד

dar kozes

לבעוט

dar la alma

להוציא את הנשמה, למות

dar la dimisión

להתפטר, להגיש התפטרות

dar la kulpa

להאשים

dar la mala vida

לענות להציק

dar la sangre a alguno

להכיר באבהות

dar las enbuenoras

להפרד (לפני נסיעה), לאחל דרך צלחה

dar las grasias

להודות

dar las keshas

להתאונן, להתלונן

dar las lores

לתת שבח, לשבח, להביע נאמנות

dar lenya

להכות, לנהוג באלימות

dar meoyo

לייעץ עצות טובות למראית עין

dar palmas/palmadas

למחוא כפים, לתת תשואות

dar parás (t.) para pelear

לחפש תואנות לריב ולהתכתש

dar para detener

להשהות ולעכב מישהו

dar para pitas i para panes

להכות מכות נאמנות

dar paso

לתמוך ב-, לגונן; לסייע למישהו להתקדם

dar patadas

לרקוע ברגליים; לדרוש דבר מה בתוקף

dar pena

להטריד, לייגע

dar permisión

לתת רשות

dar po

להקדיש תשומת לב, לתת כבוד

dar por eskrito

לתת אישור, להסכים בכתב

dar salida a alguno

בא לו צורך להשתין או לשלשל

dar saltos

לקפוץ משמחה

dar sehorá/sar

לגרום עצב ועגמת נפש

dar solansas

לדבר לעצמו; להתהלך הלוך ושוב

dar tiempos

לתת ארכה לתשלום חוב

dar todo en basho

לנטוש בכעס, לזרוק הכל לעזאזל

dar un punyo

לתת אגרוף

dar una mano

לתת יד, לעזור

dar utí

לגהץ

dar vidas negras

למרר את החיים בלי הרף; לנזוף ולגעור בלי הרף

dar ziyetes (t.)

לגרום סבל

diera el Dio ke

בעזרת השם

diez dan!

'נותנים עשר!'' - הכרזת הכרוז במכירה פומבית (או במכירת עליות בביהכ''נ)

el Dio ke de!

שאלוהים יגשים זאת!

el Dio ke te de!

שאלוהים יתן לך! (לעני: אני אינני יכול לתת לך)

el Dio le dio

אלוהים העשיר אותו

el Dio no de/no mos de/ no mos de el Dio!

שאלוהים לא יעמידנו בנסיון!

el Dio no tiene ke dar otro

כדבר הזה לא יראנו עוד אלוהים

el dar de la ora

הצורה שבה מכריז השעון על השעה

el dar de la puerta

חבטת דלת

el guerko me dio en las manos

השטן הסית אותי לעשות זאת

esta ropa da

הבד הזה מתרחב

estar dale dale

לא לחדול לדבר

estar dale ke dale

לשנן, לחזור בלי הרף כדי להחדיר לזכרון

kon mi le dio

רב אתי בלי סיבה

la ora dio tres

האורלוגין השמיע שלוש

la ora está dando dos

השעון מצלצל שתים

ni da ni toma es kom'al vidro

אינו קולט דבר

no dar buena espina

לגרום ספקות ופקפוקים

no dar por uno un devente blanko

להיות משוכנע שהוא הולך למות

no me da el korasón

לא מושך את ליבי

onde da onde toma

קופץ מעניין לעניין

por ... te lo do

אני מבטיחך שהוא הינו

por muy onesto te lo do

אני מבטיחךשהוא אדם כן וישר

tener dar i aver kon uno

להיות ביחסי מסחר עם מישהו

ya es dado

כך נהוג, זוהי המסורת

estar dado en el ala

אינו חש בטוב

los dados son tomados

להחזיר למישהו כגמולו

dar de todo korasón

לתת עם כל הלב

dar kefazer

לספק תעסוקה

por aki están dando

כאן מחלקים! (קריאה לקרואים להתקרב למזנון ולהתכבד)

diense el Dio

יהי רצון ש..

kuanto me das por ir i venir

האם כדאי היה לשלם כל כך הרבה עבור דבר כה פעוט?

lo ke se da se toma

לפי נכונותך לשלם יהיה ערך מה שתקבל (עבור איכות טובה יש לשלם!)

dar kon kuchiyo/kon navaja

לדקור בסכין

da angustia

מעורר גועל

le dio dos anyos enriva

אבד עליו הכלח



93290

dara (t.) f.

שקלא וטריא במשפט; עטיפה

legal negotiations; cover

le tomo la dara (t.)

סידר אותו כהוגן



93320

darmadán (t.) m.

אי סדר, תוהו ובהו

disorder, chaos

la kaza está darmadán (t.)

הבית הפוך



93360

darsán (ebr.) m.

דרשן, מרצה, נואם

preacher, lecturer, orator

kien es el darsan?

מי גילה את הדבר?



93370

darsar (ebr.) v.

נשא דרשה, דרש, נאם, הרצה; נזף ב-

to deliver a sermon, to give a speech, to lecture; reprimand

ya darsó Djojá

ותפער האתון את פיה ..



93380

darse v. refl.

התמסר, הקדיש עצמו

to dedicate oneself, to devote oneself

darse a

הסגיר עצמו, התמסר

darse a dos manos

לחבוט בידיו על הראש בעקבות אכזבה/הפתעה לא נעימה

darse kon uno

לשנוא/לא לסבול מישהו

darse a entender

להסביר

darse a konoser

להציג עצמו לפני,

darse a la paré

'להתנגש בקיר'' - לעמוד בפני מכשולים וקשיים רבים

darse a la vida

לעשות חיים

darse a tener

עורר כבוד

darse aires

להתנפח מרוב חשיבות

darse al bever

להתמכר לשתיה

darse al visio

להתמסר לשחיתות

darse atrás

לסגת

darse de kavesales

להתאונן בלי לראות מוצא

darse de pie i de manos

ליפול לתוך יאוש

darse dehiyot (ebr.)

להתמהמה, להסס, להתבטל, להתעצל

darse en basho

'להרים ידיים''

darse en basho i saltar en alto

להתנהג בעצבנות וביאוש

darse en mano

לפלוט סוד, לגלות סודות

darse enteramente a

להקדיש עצמו לחלוטין, בלי שיור

darse entero/puerpo i alma/a si

להתמסר בלב ונפש

darse kon piedras/al palo/de paré en paré

להוותר לבד בלי עזרה; לפנות לשחיתות, למכור עצמו לזנות

darse kuenta

לתת לעצמו דין וחשבון

darse la pena

להתאמץ, להשתדל, להסכים/להתעקש לקחת עליו משימה

darse netilás (ebr.)

ליטול ידיים

darse por

להראות עצמו כ-, להעמיד פנים כ-

darse por hapeta

להשפיל את עצמו, להתבזות

darse por savido

להעמיד פנים של מי שיודע ומבין את הדבר

darse por vensido

'להרים ידיים'', להכיר בכשלון

darse punyos

לחבוט באגרופים בראש; להצטער ולהתחרט על מעשה שנעשה זה עתה

darse rijo

לטפל היטב בעצמו, לא למנוע עצמו מכל טוב

darse sar (ebr.) a l'alma

לקחת ללב, לדאוג ולחרוד

darse/no darse espalda en basho

לתת/לא לתת לשכנע אותו, לא להתעקש/להתעקש ולעמוד על דעתו

no se dio netilás (ebr.)

'לא נטל ידים'' - הכל נשמט מידיו (הביטוי נולד בעקבות אמונה עממית)

darse al djugo

להתמכר להימורים

darse al estudyo

להתמסר ללימודים

no darse por savido

להעמיד פנים כלא יודע

darse por konsentido

לא לתת שיערימו עליך

darse a entender kon torpes

יש לו עסק עם קשי הבנה



93750

darush (ebr.) m.

דרשה

sermon

un darush (ebr.) por un altramuz

נאום גדול על דבר קטנטן, תלי תלים על קוצו של יו''ד



93800

datar v.

תארך, הטביע תאריך

to date, to imprint the date

a datar de oy

מהיום ואילך

datar una polisa

לתארך פוליסה



93890

datle cf. dátile

datles kazados

תמר שהוצא ממנו הגלעין והכניסו במקומו שקד או אגוז



93910

dato m.

נתון

data

datos

נתונים



93930

datsiz (t.) adj.

סר טעם, אנטיפט

antipathetic

es muy datsiz (t.) kriansa

יצור מאוס ולא סמפטי



93950

daul (t.) m.

תוף

drum

arresivir kon daules (t.)

לקבל בתופים ובמחולות - לקבל בהתלהבות; לקבל בצעקות ונזיפות

azer la kavesa un daul (t.)

'להפוך את הראש לתוף'' - לייגע מישהו בדיבורים ממושכים

tener la kavesa komo un daul (t.)

לחטוף זעזוע



93990

davá (t.) f.

משפט, הליך משפטי, תביעה משפטית

trial, legal proceeding, lawsuit

azer davá (t.)

להגיש תביעה משפטית



94010

davadjí (t.) m.

תובע, מגיש הקובלנה

prosecutor, complainant

salir davadjí (t.)

לתבוע, לדרוש זכות - נאמר כאשר האשם מאשים את הניזוק



94070

davra (t.) f.

ניקוי

cleaning

dar una davra (t.)

לנקות באופן יסודי



94160

dayanear (t.) v.

החזיק מעמד, האריך; סבל; תמך, סעד

to persevere, to prolong; to suffer; to support

dayanea (t.) un poko!

החזק מעמד עוד קצת!

de no pueder dayanear (t.)

בלתי נסבל

mas no esto podiendo dayanear (t.)

אינני יכול לסבול עוד



94220

dayenos/dayenus (ebr.) m.

'דיינו'' - קטע בהגדה של פסח

"Dayenu" - a passage in the Passover Haggadah

estar en los dayenos/dayenus (ebr.)

'הגיע לדיינו'' - עמד לסיים, הגיע לסוף של משימה קשה ומייגעת

en ke estás? en dayenus (ebr.)

אנחנו תקועים באותו מקום



94280

de de de onomat.

המולת דיבורים בלתי פוסקים

tumult of incessant talk

estar de de de

לא לחדול לדבר



94300

de prep.

מ-, מן, של, ב-, בנוגע ל-, על

from, of, regarding, on

d'eyo kon eyo/d'eyo kon d'eyo

מתוך פשרה

de ke? cf. deke

de mi para mi/de ti para ti/ de si para si

בתוך תוכי; לעצמי, בעצמי

de aki ayi

מפה לשם

de oy endelantre

מכאן ואילך, מהיום והלאה

es de el par'al Dio

הוא בחור ישר וטוב

de kuando aki?

ממתי?



94370

debaldahón adj.

חינם אין כסף

free with no money

la eskapó debaldahón

יצא בזול, ניצל בנס



94400

debaldes adv.

בחינם, חינם אין כסף

free with no money

avlar debaldes

לדבר על נושא שאין מבינים בו ולהשחית על כך זמן

eskaparla debaldes

'לצאת מזה בחינם (בזול)''

no dezir amén (ebr.) debaldes

לא לעשות דבר בלי תמורה

por debaldes

באפס מחיר, ''בחינם''

todo está a debaldes

המחירים נמוכים מאוד, אפשר לקנות כמעט בחינם

tomar mujer debaldes

להתחתן עם אשה ללא נדוניה

lavorar debaldes, por debaldes

לעבוד תמורת שכר זעום

merkar por debaldes

לקנות בחצי חינם



94470

debasho adv./prep.

מתחת, תחת

under

ayí debasho

בקבר

darse debasho

השפיל עצמו

debasho en basho

צבוע, מתחסד

debasho mano/debasho a mano

בחשאי בסתר, ''מתחת לשולחן''

estar debasho de otro

להיות כפוף למישהו

kedar debasho/no salir de debasho

לא לעמוד בהתחייבויות/במשימה/בתקציב, לכרוע תחת המעמסה

meterse debasho de devda

להכנס לחובות תוך מחוייבות לשלם

no keda debasho

לא נופל ממישהו אחר, עומד היטב במשימה

tomar a uno de debasho

לשלוט במישהו, לשעבד אותו

debasho la meza

מתחת לשולחן

debasho la kapa del sielo

בכל רחבי היקום



94690

dechidido (it.) adj.

נחוש בדעתו (על אדם); שהוחלט (דבר מה)

determined (about a person); decided (something)

firmemente dechidido (it.)

נחוש לחלוטין בדעתו



94750

dechizión (it.) f.

החלטה

decision

dechizión (it.) administrativa

צו מנהלי

tomar la dechizión (it.)

לקבל החלטה



94840

dedientro prep.

בתוך, מתוך

in, out of

dedientro de

בתוך פרק זמן

dedientro de avrir i serrar un ojo

כהרף עין



94860

dediez m.

מטבע קטן (של עשר אגורות)

small coin (of ten cents)

no vale ni un dediez blanko

חסר ערך (נאמר על אדם או חפץ)



94920

dediko m.

אצבע קטנה

little finger

dedikos de dulse/raki

אצבע הנטבלת בעראק או ריבה וניתנת בפה (של תינוק); נוזל בכוס בגובה אצבע

djugar a uno al dediko chiko

'לסובב סביב האצבע הקטנה'' - ללעוג למישהו, לעשות ללעג וקלס

el dediko chiko

זרת, ''הזרת לחשה לי''

kitarsela d'enriva kon dos dedikos

להחלץ ממצב לא נעים בלי נקיפות מצפון

kon dos dedikos

בקלילות, בלי כל מאמץ

meter el dediko al kulo

'לתקוע אצבע בעכוז'' - להתחנף למישהו באופן מגעיל

meterse el dediko a la boka

'להכניס את האצבע לפה'' - להתנהג בילדותיות; לא לנקוף אצבע



95000

dedo m.

אצבע; כל דבר בעל צורת אצבע/ממדי אצבע

finger; anything with a finger shape/finger dimensions

ay dedo de

כח עליון, אצבע אלוהים

chuparse los dedos

'ללקק אצבעות''- להתענג על טעמו של מזון

de el par'al sielo no ay un dedo

'הוא קרוב מאוד לאלוהים'' - באירוניה, הוא מתחסד וצבוע

echar los dedos al garón (ebr.)

לשלוח יד לחנוק מישהו; להחזיק מישהו בגרון – לכפות עליו בכוח

el aniyo al dedo

'הטבעת על האצבע'' - הענין סגור ומוגמר

el dedo de la Providensia

אצבע אלוהים

en kada dedo tiene un marafet (t.)/un fechizo

'שולף חכמה מכל אצבע'' - מצוייד בתחבולות לכל עניין

estar kon el dedo en el ojo

להיות שקוע מאוד בעבודה ונרגז לכל הפרעה

kere tapar el sielo kon un dedo

'רוצה להסתיר את השמים באצבע אחת'' - מנסה להסתיר אמת מובהקת בטיעונים עלובים

kual dedo de la mano se korta ke no duele?

'איזה אצבע ניתן לחתוך בלי כאב'' - איזה ידיד אפשר להקריב??

lavorar kon los diez dedos

לעשות דבר מה בעשר אצבעות, בלי כלים

meter el dedo

להתערב, להכנס לתוך עניין כלשהו

meter el dedo en la yará (t.)

לשים את האצבע במקום הכואב/הרגיש

modrerse los dedos

'לנשוך את האצבעות'' (צרפתית) - להצטער מאוד

se kontan kon los dedos de la mano

'ניתן למנותם על אצבעות יד אחת''- הם מועטים



95170

deenfrente adv.

ממול

in front of

al deenfrente

לזה שמנגד

el deenfrente

זה שממול



95270

defender v.

הגן על, גונן על; לימד זכות על, סינגר; מנע, אסר

to protect, to advocate; to prevent, to forbid

defender la bevienda

לאסור על השתיה

defender la onor

להגן על הכבוד

defender la patria

להגן על המולדת

se defendió kon la arma en mano

התגונן בנשק בידו



95340

defensa f.

הגנה, התגוננות; איסור, מניעה

protection, defense; prohibition, prevention

estado de defensa

מצב התגוננות



95400

defeza (it.) f.

הגנה

protection

tomar la defeza (it.) de uno

לגונן על מישהו



95450

definitivo adj.

סופי, מוחלט, החלטי, מכריע

final, absolute, decisive

dechizión definitiva

החלטה סופית ומוחלטת

en definitiva

לסיכום, לסיכומו של דבר



95540

defonto cf. defondo

el defonto deshó de sava (ebr.)

המנוח ציווה (הותיר צוואה)



95660

degoyado adj.

שחוט, שנשחט בידי שוחט, טבוח

slaughtered, slaughtered by a slaughterer

kome degoyado

'האוכל משחיטה'' באירוניה - נאמר על מי שמפזר איומי סרק נוראים; דמות אימתנית להפחדת ילדים



95700

degoyar v.

שחט, טבח; ''שחט במחיר'' - מכר ביוקר רב

to slaughter; "to slaughter at a price" - to sell at a high price

merkar a degoyar

לקנות במחיר נמוך מאוד תוך ניצול מצוקת המוכר



95720

degoyido/degoyío m.

שחיטה, טבח

slaughter, massacre

meterse al degoyido

'ללכת לשחיטה'' - להכנס בכוונה לסכנה גדולה



95750

degoyo m.

שחיטה, טבח

slaughter, massacre

la ley del degoyo

חוקי השחיטה



95860

dehiyá/yot (ebr.) f.

תירוץ/תחבולה כדי לעכב דבר מה

an excuse/trick to delay something

darse dehiyot (ebr.)

ללכת לאט כדי להתעכב



95910

dehreá (ebr.) f.

הכרח, צֹרֶך דוחֵק, דחיפות

necessity, urgent need, urgency

es dehreá (ebr.)

צריך, יש צורך, יש הכרח

le izo dehreá (ebr.)

נזקק לו ולקחו

todo le aze dehreá (ehr.)

נוגע בכל דבר וכל דבר מושך אותו



96200

dekara (gr.) f.

מטבע של עשרה סנטים

a ten-cent coin

dekaras (gr.)

כינוי לכסף בלשון המונית

no tiene dekara (gr.)

חסר פרוטה



96280

deklarar v.

הצהיר, גילה דעתו, הודיע, הכריז; הסביר, הבהיר, פירש, שפך אור

to declare, to express his opinion, to announce, to declare; to explain, to clarify, to interpret, to shed light

deklarar gerra

להכריז מלחמה

deklarar los bienes

להצהיר על טובין



96310

deklararse v. refl.

הובהר, התפרש; הוכרז, הוצהר

to be clarified, to be interpreted; to be announced, to be declared

deklararse de antes

הבהיר תנאיו לפני קבלת המשימה/שליחות; הציג מועמדות



96330

deklarasión f.

גילוי דעת, הצהרה, הכרזה; באור, הבהרה

statement, declaration; annotation, clarification

deklarasiones falsas

הצהרות שקריות



96400

dekolgado adj.

תלוי, כפוף ל-, תלוי ב-, קשור, מחובר

dependent, subject to, depending on, tied, connected

el echo kedo dekolgado

העניין נותר תלוי ועומד, לא הוכרע



96420

dekolgar v.

היה תלוי ב-; תלה ב-

to be dependent, to depend on

asperar kon ojos dekolgados

לצפות בעיניים כלות



96475

dekolté (fr.) adv.

בגלוי

openly

avlar dekolté (fr.)

לדבר בצורה גלויה (בלתי מצונזרת)



96690

del prep.

של, מ-

of, from

del kual pr.

שממנו, שעליו, שאודותיו



96740

delantera f.

קדימות, קדימה; קידמה (החלק הקדמי)

precedence, priority; facade, front

tomar la delantera

הקדים, הזדרז, הגיע לראש



96760

delantre adv. & prep.

לפני, מול, נוכח, בפני; קדימה, לפנים; בהשוואה ל-

before, opposite, forward; compared to-

de agora en delantre

מכאן ואילך, מעכשיו והלאה

delantre del Dio i de la djente

לפני אלוהים ואנשים - קֳבַל כֹּל

djurar delantre el ehal akodesh

להשבע לפני ההיכל - להשבע שבועה חמורה

kitar de delantre

להפטר ממישהו, לסלק מישהו במתן מועט

no deshar meter pie delantre

לבלום התקדמות של מישהו (כאשר זו יכולה להזיק לי)

por delantre

לפנים

por en delantre

מכאן ואילך

salir delantre el rey

'להופיע לפני המלך'' - לא להסס, לגלות תעוזה, לצאת חוצץ



96880

delegar v.

הטיל שליחות, יפה כוח

imposed a mission, to authorize

delegar diritos

העניק זכויות



96950

delgadez f.

כחישות, רזון; דקות, דקיקות; עדינות; חריפות

thinness; fineness; delicacy; sharpness

delgadez de meoyo

דקות/חריפות/חדות השכל



96990

delgado adj.

דק, צנום, רזה, דקיק; עדין, רך; חריף

thin, slender; delicate, soft; sharp

burundjuk (t.) delgado

אף דק

no fila delgado

'אינו טווה חוט דק'' - חסר עידון, חסר פקחות

por lo delgado

אזהרה הנתנת בעדינות ובדיסקרטיות



97180

delisio cf. delisia

delisios

מעדנים



97240

delivrar (fr.) v.

שחרר, חילץ, גאל

to release, to rescue, to redeem

delivrar (fr.) el empiego

לפנות את המקום/את התפקיד



97310

dem (t.) m.

אזהרה הניתנת באופן דיסקרטי

discretely given warning

dar un dem (t.)

לחוש תחושה מוקדמת,לחזות מראש, לנחש



97370

demanda f.

בקשה, שאלה, משאלה; דרישה, תביעה, הפצרה; ביקוש; עתירה, עצומה

request, question, wish; demand, claim, pleading; Demand; petition

demanda de palo

שאלה מוזרה, חסרת טעם, ללא תשובה

demandas i repuestas

שאלות ותשובות, שו''ת

ke es tu demanda?

מה בקשתך?

kedar en la demanda

להוותר בתהייתו

punto de demanda

סימן שאלה

tener una demanda

יש לו תביעה



97440

demandadero m.

חקרנות, חטטנות

inquisitiveness, snooping

tiene holi (ebr.) de demandadero

יש לו מניה (נטיה חולנית) לשאול שאלות



97470

demandador/dera n.

עותר, מבקש, דורש (דורש עבודה); קונה, לקוח

petitioner, applicant, demands (requires work); buyer, customer

para esta ropa demandador no ay

לסחורה הזו אין קונים



97500

demandar v.

שאל, ביקש, דרש, תבע, ביקש במפגיע

to ask, to demand

a mi demándame

אני יודע על מה מדובר, התנסיתי בכך בעצמי

de demandar no sale danyo

מלשאול לא נגרם נזק

demandar del Dio

לבקש במישרין מאלוהים ולא מבני אדם

demandar konsejo

להוועץ

demandar piadad

לבקש רחמים

demandar por uno

לשאול אודות מישהו

el ke no save por demandar

ושאינו יודע לשאול

me demanda el alma

אני משתוקק, מתחשק לי

me lo demanda el Dio

מצפוני מחייב אותי

no demandes ni preguntes

מוטב שלא תשאל, המצב אנוש

pan no demanda

'לחם אינו מבקש'', ''אין צורך להאכילו'' - הנח דבר זה, הוא אינו מפריע -

ke demandas?

מה אתה מבקש? מה אתה מחפש?

demandar ayudo

לבקש עזרה

ke me demandas?

מה אתה רוצה מחיי? עזוב אותי בשקט!



97630

demanyana adv.

בבוקר, מוקדם בבוקר; בוקר; מחר בבוקר

in the morning, early in the morning; morning; tomorrow morning

amanyana demanyana

מחר בבוקר

demanyana matrana

השכם בבוקר



97690

demarkasión f.

סימון קו (עמות), הגבלה, תיחום

line marking , limitation, demarcation

linya de demarkasión

קו התיחום, קו הגבול



97720

demás adv.

בנוסף ל-, חוץ מ-

in addition to, except

por uno demás

ליתר בטחון



97750

demazía f.

עודף, כמות עודפת, מעל הנדרש, יתרה

excess, excess amount, over required, remainder

de demazía/ en demazía

יותר מדי

demazía de esto - vida i salud

יותר מזה - חיים ובריאות

demazía no danya

התוספת לא תזיק

le torní kon su demazía

החזרתי עם תוספת

mucho i demazía

די והותר, בהפרזה

no le pages demazía

אל תשלם לו מעל הנדרש, מעל למחיר

por demazía

בנוסף על, כתוספת



97850

demaziado adj.

מוגזם, מופרז, יותר מדי,יתר על המידה, עולה על גדותיו

excessive, too much, overflowing

avlar demaziado

לדבר מעל לדרוש, לומר דברים שיפה להם השתיקה

es demaziado de

למותר להגיד, ברור ש-



97880

demenester m.

צורך

necessity

azer los demenesteres

לעשות את הנדרש

ken tiene demenester venga i paskue

כל דצריך ייתיה ויפסח

es demenester adv.

מן הצורך, יש הכרח



97920

demenesterozo adj.

נצרך, נזקק

poor, needy

es demenesterozo adjuntar

צריך להוסיף



97940

demet (t.) m.

צרור, חבילה

bundle, package

un demet (t.) de prasa/de prishil

צרור של פראסה/פטרוזיליה



98100

demokrátiko adj.

דמוקרטי

democratic

el partido demokrátiko

המפלגה הדמוקרטית



98240

demostransa f.

הופעה

demonstration

kon su demostransa el sol alumbra a todo el mundo

בהופיעה מאירה השמש לכל העולם



98270

demostrar v.

הראה, גילה, הודיע, הפגין, הורה, הדגים, הוכיח

to show, to discover, to announce, to demonstrate, to order

lo puedes demostrar?

התוכל להדגים זאת?



98290

demostrasión f.

גילוי דעת, הצהרה; הפגנה; הוכחה, הדגמה

statement; demonstration; proof

la demostrasión es ke...

ההוכחה לכך היא ש-



98370

demudado adj.

חיוור, חיוור כמת; שהשתנה סבר פניו; כחוש, צנום; משונה, מוזר, יוצא דופן, בעל הליכות מוזרות; קטנוני, נוקדן; בעל טעם בלתי רגיל/יוצא דופן

pale, pale as dead; that changed his countenance; skinny; strange, unusual, with strange manners; petty, pungent; has an unusual/unusual taste

manyas demudadas

הליכות מוזרות, גחמות קטנוניות

muerte demudada

מיתה משונה

oras demudadas

שעה לא נאותה

todo demudado le viene

כל הקורה לו הוא מוזר ויוצא דופן



98680

dentrada adv.

מלכתחילה, לפני הכל

in the first place, first of all

azeldolo entrar dentrada

שיכנס מיד

dentrada ke vino

מיד בהופיעו

ya me dio la sangre dentrada

למן הרגע הראשון חיבבתיו

empesar kon pleitos dentrada

להתקוטט ולהתפלמס למן הרגע הראשון



98850

depedrido adj.

אבוד

lost

está depedrido de si

סטה מדרך הישר



98910

depender v.

היה תלוי ב-, היה מותנה ב-

to be dependent on, to be conditioned on

depende

תלוי



99210

deprender v.

למד

to learn

deprender sensia

לקנות דעת



99230

deprendimiento m.

לימוד

study

deprendimiento de la ley

לימוד תורה



99310

deraheres (ebr.) m.

דרך ארץ, התנהגות מכובדת וראויה

respectful and worthy conduct

es bueno kuando los chikos tienen deraheres (ebr.)

טוב אם לקטנים יש דרך ארץ

no tiene por sinko parás (t.) de deraheres (ebr.)

אין לו כבוד/דרך ארץ ''במיל''



99370

deranjamiento (fr.) m.

הפרעה, הטרדה, טירדה, טורח, הקנטה; מחושים

disturbance, harassment, trouble, teasing

eskuza por el deranjamiento (fr.)

סליחה על ההפרעה



99400

deranjarse (fr.) v. refl.

נטרד

to be troubled

no se deranje (fr.)

אל תטריד את עצמך



99430

derbil (t.) m.

משקפת

binoculars

mirar kon derbil (t.)

'לבחון במשקפת'' - לבחון בקפדנות



99450

deré (t.) m.

נחל, פלג, אשד, זרם; ערוץ, גיא, עמק

stream, waterfall; channel, valley

traer aguas de mil derés (t.)

'להביא מים ממאה נחלים'' - לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג



99470

derecha (la) f.

ימין, צד ימין; יד ימין

right, right side; right hand

a (la) derecha

ימינה

a derechas

למישרין, כראוי, כנהוג

a las derechas

כראוי

avlar a las derechas

לדבר בצורה ברורה ישירה וגלויה

ni buenos días dize a las derechas

'אפילו את ברכת השלום אומר בצורה עקומה'' - כל כוונותיו אינן כשרות

tomar la derecha

לפנות ימינה, לעמוד לימינו של מישהו (פיזית)



99550

derechedad f.

יושר, הגינות, ישרות, כנות, תום לב, צדק, חוקיות; זכות

honesty, fairness, sincerity, good faith, justice, legality; right

Las derechedades del sivdadino

זכויות האזרח



99580

derechero m.

ימני (משתמש ביד ימין); צדיק, רודף צדק

right handed; righteous, pursuing justice

ombre derechero

אדם ישר דרך



99630

derecho adj.

ישר, צדיק, נקי כפים, הגון, כן, תם לב; ישר, זקוף, ניצב, אנכי; ימני

honest, righteous, decent, sincere; straight, upright, perpendicular, vertical; rightist

el kamino derecho

הדרך הישרה, הדרך הנכונה; דרך הישר

derecho kom'al gancho

באירוניה: ''ישר כמו אנקול'' - נאמר על אדם לא ישר, ערמומי

dezir lo derecho

לומר את הנדרש בלי להתחמק

kamino derecho

דרך ישרה

kon el pie derecho

'ברגל ימין'' - איחולים להצלחה למי שמתחיל עסק או עניין חדש

mano derecha

יד ימין

morirse por lo derecho

לאהוב את הצדק וללחום בעדו בלי פשרות, להקריב עצמו על האמת

pelear por lo derecho

להאבק על הזכויות

ombre derecho

אדם ישר דרך

dezir lo derecho

לומר כל מה שעולה בקנה אחד עם מידת הדין האמת והצדק



99720

derecho adv.

הישר, בקו ישר, למישרין

in a straight line, directly

en derecho/todo en derecho

למישרין, בלי לסטות ימינה או שמאלה

kaminar derecho derecho

ללכת בקומה זקופה

todo le viene derecho

;מסתגל לכל מצב, איש נוח לבריות, פשרן, ותרן סלחני אינו מוחה ומוכן לשאת ולהצדיק את כל העוולות

mas vale derecho al bedahey/mas vale derecho a la mar/mas vale derecho al podjo

אל נוכח צרה כזו עדיף כבר ללכת ישירות לקבורות/לטביעה בים/לטביעה בעומק הבאר!



99760

derecho m.

חוק, משפט, חוקה; משפטים (לימודי); מה שצודק והוגן; זכות

law, constitution; law studies; what is just and fair; rights

al derecho

בדרך הראויה, באופן הראוי

derecho internasional

החוק הבינלאומי

derecheos del sivdadino

זכויות האזרח

reklamar su derecho

לעמוד על זכותו

tener derecho a

יש לו הזכות ל-



99820

derechor m.

ישרוּת, יושרה

integrity

al derechor

כנהוג, בלי לסטות מכך

komportarse al derechor

להתנהג כנדרש בלי זרויות ובלי לחרוג מהשגרה



99850

derechura f.

ישרות, יושר, הגינות; דיוק

honesty, integrity, fairness; accuracy

en derechura

כנהוג וכמקובל



99870

deredje (t.) m.

מצב, מעמד

status

negro deredje (t.)

מצב גרוע



99940

derito (it.) m.

משפטים (לימודי); זכות

law studies; rights

kon ke derito? (it.)

באיזה זכות?



99970

derivar v.

נבע, נגזר מ-

to be derived

derivar de

נבע מ-, נגזר מ-



100010

dermán (t.) m.

מוצא, אמצעי

origin, a means

aver/mirar/bushkar algún dermán (t.)

למצוא/לחפש מוצא



100090

derredor m.

סביבה, הקף; אווירה; משפחה, קרובים

environment, circumference; atmosphere; family, relatives

al derredor

מסביב

los derredores

סביבה

tener derredor

יש לו משפחה נצרכת/קרובים נצרכים

tener un buen derredor

יש לו משפחה תומכת



100170

derritidor m.

בזבזן, פזרן

wasteful, extravagant

derritidor del anyir

פזרן



100200

derritir v.

המיס, מוסס, התיך, הפך לנוזל; נמס, התמוסס, הפשיר, ניתך; נתן להמתין עד בוש; בזבז

to melt, to liquify; to dissolve, to thaw; to let wait for a long and annoying time; to waste

derritir el alma

להוציא לו את הנשמה, לתת לו לחכות עד בוש

saver derritir la hazne (t.) del rey

בזבזן גדול, מבזבז אוצרות המלך



100250

derrokador/dera n. & adj.

הרסני, מהָרֵס, מחבל, משחית, מחריב

destructive, terrorist, corrupting

derrokador de kazas

הורס משפחות, תככן המסכסך משפחות בינן לבין עצמן



100330

dert (t.) m.

עצב, דאגה

sadness, worry

los dertes (t.) no se eskapan

אין סוף לצרות

no tener ni dert (t.), ni kasavet (t.), ni mujer de mantener

אין לו דאגה או אשה לפרנס - אין סיבה לאומללות



100370

derular (fr.) v.

גלל, פרש

to scroll, to spread

azer derular (fr.)

להציג, לפרוש לראווה



100420

dervish (t.) m.

דרוויש, נזיר מוסלמי; בן אדם חסר דאגה, שאינו לוקח מאומה ללב

darwish, a Muslim monk; A carefree person who takes nothing to heart

se izo dervish (t.)

'הפך לדרוויש'' - שום דבר אינו מטריד את רוחו



100440

deryá (t.) m.

המון, קהל, ''ים של אנשים''

crowds, "sea of people"

oy los mushteris (t.) estuvieron deryá (t.)

היום הגיעו קונים בזה אחר זה



100470

deryadelik (t.) m.

פריצות, הוללות, תאוותנות

debauchery, lust

echarse al deryadelik (t.)

לנהוג בפריצות והוללות



100530

desalar v.

הסיר מלח מ-, התפיל

to desalinate

desalar la karne

להסיר את המלח מן הבשר אחרי ההמלחה



100550

desalinar v.

להסיר את המלח (לגבי מים)

to desalinate

desalinar la agua v.

להתפיל מים, להמתיק מים



100690

desbafar v.

התפרק, הוציא את הרגשות, פתח שסתום, התפרץ, הוציא אוויר, התפרק, פרק מעל ליבו, שפך ליבו; איבד התלהבותו

to fall apart, to vent the emotions, to open a valve, to erupt, to exhale, to unload his heart, to pour out his heart; to lose his enthusiasm

tener/no tener kon kien desbafar

יש לו/אין לו ידיד נפש שלפניו יוכל לשפוך ליבו



100710

desbafarse v. refl.

התאדה

to evaporate

este fecho se desbafó

העסק הזה התאדה - נהיה לבטל ומבוטל



100720

desbafo m.

התפרצות רגשות; פתיחת שסתום, יציאת אוויר; פריקת דברים מעל הלב

outburst of emotions; Valve opening, air outlet; unloading things over the heart

kaza sin desbafo

בית לא מאוורר; בית דחוס ללא שטח אחסון



100800

desbarasar v.

פינה; ביער; שיחרר, פטר; התיר (סבך/פקעת חוטים), סילק מכשולים (מהדרך); סידר (בית/חדר), ערך

to evacuate ; eradicate; to release, to dismiss; to untie (tangle/tuber of threads), tomremove obstacles (out of the way); to arrange

desbarasar el aver

'לנקות את האוויר'' - לפטור אותנו מנוכחותו, להפטר ממישהו טורדני

desbarasar la meza

לפנות את השולחן

desbarasar los kaveyos

להחליק את הקשרים בשיער



100840

desbarasarse v. refl.

נפטר מ-,

to get rid of

desbarasarse de feshugos

להשתחרר מן הטרדות

desbarasarse de los embrolyos

להפטר מצרותיו



100850

desbaraso m.

התפטרות

getting rid of

ora de desbaraso

שעת רגיעה מן העבודה/מדאגה



100940

desbedrer v.

ביזבז

to waste

al desbedrer adv.

לשוא, לאיבוד



101010

desbivlar v.

חילל, חילל את הקודש

desecrated, desecrated the sacred

desbivlar el sabá

לחלל שבת



101110

desbolso m.

הוצאות, תשלום

expenses, payment

estar en desbolso

לשלם עבור מישהו בלי כיסוי



101290

desbrochar v.

פרץ (שטפון/מלחמה); שחרר, הוציא, פתח שסתום; התיר כפתורים; התפרק, הוציא את הרגשות, התפרץ, השתחרר (גז, נוזל)

to break out (flood/war); to release, to remove, to open valve; to untie buttons; to disintegrate, to vent emotions, to erupt, to release (gas, fluid)

desbrochar en rizas

לפרוץ בצחוק, להתפוצץ מצחוק



101310

desbrocho m.

התפרצות/שחרור שאיפת רוח לשם התרגעות וחזרה לנשימה תקינה; התפרצות (הר געש/מוגלה וכו'); פריקה; שסתום לחץ; מחסן לחיסול סחורות; התרת כפתורים

outburst/release of inhalation for relaxation and return to normal breathing; eruption (volcano/pus, etc.); discharge; pressure valve; warehouse for liquidation of goods; unbuttoning

el desbrocho del rio

עליית הנהר על גדותיו

el desbrocho de las aguas

הצפת מים

el desbrocho del volkan

התפרצות הר הגעש



101420

desde prep.

מאז.., למן, מ-, מן

since ... , from ?

desde agora

מעכשיו

desde el prinsipio

מההתחלה

desde estonses

מאז אותו יום/אירוע

desde ke

מאז ש-



101610

desdichado adj.

אומלל, חסר מזל, מסכן

miserable, unlucky, poor

desdichado fué!

מסכן האיש הזה, רחמים עליו!



101770

desdublar v.

גלל, פרשׂ, פתח את הקפלים

to scroll, to spread, to open the folds

no se desdubla

מכובס ומגוהץ למשעי



101840

desender/desenderse v.

ירד; היה צאצא של

to descend; to be a descendant of

desender de

התייחס ל-, היה צאצא של,שמוצאו מ-



101950

desfachado adj.

עז פנים, חצוף, חסר בושה, ציני

cheeky, shameless, cynical

mujer desfachada

אשה קלת דעת



102050

desfavor m.

חוסר אהדה, חסרון; (עמדת) נגד; הפליה

lack of sympathy, lack; opposite; discrimination

en mi desfavor

להוותי, למזלי הרע



102070

desfavoravle adj.

עויין, שלילי; מזיק, בלתי נוח

hostile, negative; harmful, uncomfortable

en kondisiones desfavoravles

בתנאים לא נאותים/בלתי מתקבלים על הדעת



102120

desfazedor/dera m.

בזבזן

spender

desfazedor del anyir

בזבזן גדול (הָאַנְיִיר - אינדיגו - היה צבע יקר המציאות)



102140

desfazer v.

פרק, הרס

to disassemble, to destroy

desfazer despozorio/kazamiento/famiyas

להיות הגורם לפירוק חתונה/ארוסין/משפחה

desfazer en la agua

למהול במים

desfazer kaza i morada

למכור במכירת חיסול תכולת בית

desfazer kon la boka

להפחית בפה מערך משהו

desfazer la kustura

לפרום, להתיר את התפרים

desfazer parás/desfazer parás (t.) komo la sal en el agua

לבזבז כסף בלי חשבון, לזרות כסף לכל רוח



102210

desfazerse v. refl.

התפרק, נהרס, נמס, התמוסס; עשה העוויות בפרצוף (בלעג או כהתגנדרות)

to disintegrate, to be destroyed, to melt, to dissolve; to make grimaces (mocking or coquetry)

desfazerse d'asperar

לאבד את הסבלנות בעקבות המתנה ארוכה



102320

desferensiarse v. refl.

נבדל (להיבדל), הבדיל עצמו, הוציא עצמו מ-, התבלט, התייחד; התנתק מ-, היה אדיש ל-

to be differentiated, to differentiate oneself, to exclude oneself from, to stand out, to be distinguished; to disengage from, to be indifferent

desferensiarse kon uno

להיות מסוכסך עם מישהו



102890

desfriarse v. refl.

התקרר, הצטנן

to cool down, to catch a cold

s'desfrían las aguas

זה דבר/מצב נדיר ביותר



103110

desgarrarse v. refl.

נקרע

to be torn

desgarrarse de yamar/chiar

לצעוק בקולי קולות



103350

desgranado adj.

שהוציאו ממנו את גרעיניו/גלעיניו; פרוע, מפוזר, חסר סדר

whose grains were removed; wild, scattered, disorderly

razimo desgranado

אשכול ללא ענבים



103390

desgranarse v. refl.

יצא מהסדר, התפזר, התבלבל; הדלדל מגרעיניו

to get out of order, to disperse, to get confused; to deplete its seeds

la uva se desgranó

האשכול הדלדל - העסק הדלדל מבחינה כלכלית



103410

desgrasia f.

אסון, פורענות, מכה (מכות מצרים), צרה; אומללות; תאונה חמורה; תועבה

disaster, calamity, plague (plagues of Egypt), tribulation; unhappiness; serious accident; abomination

azer aleshar una desgrasia

לדחות את (להשביע כנגד) המזל הרע

kaer en desgrasia

איבד חינו

por desgrasia

לרוע המזל



103590

des.hachado adj.

רקוע, מרודד, משוטח; כתוש, שחוק, מעוך, סחוט; מקומט

beaten, flattened ; crushed, worn, squeezed; wrinkled

kunduria des.hachada

נעל/נעל בית שחלקה האחורי מעוך ומשוטח



103630

des.hachar v.

כתש, מעך, שיטח, רידד; הרס

to crush, to flatten; to destroy

el djugo lo des.hachó

ההימורים הרסו אותו



103670

des.hamicheyar cf. des.hachar

des.hamicheyar la uva

לדרוך את הענבים ליין



103710

deshar v.

עזב, השאיר, נטש, זנח, הזניח; ויתר על, מסר, נכנע, נתן ל-; עזב מקום עבודה, התפטר; הוריש, ציווה, הנחיל

to leave, to abandon, to neglect; to give up, to deliver, to submit, to give to; to leave a job, to resign; to bequeath

déshalo dezir

תן לו לדבר, אל תתייחס לדבריו

déshate ver

'הראה עצמך מפעם לפעם''

desha al mundo por onde va/desha ir/desha ver de los ojos

תן לדברים להתקדם במהלכם, אל תתערב

desha bivir al dado/al mundo/desha bivir

תן לדברים להתנהל, אל תתערב

desha estar ke...

תן לי לומר לך בהזדמנות זו

desha shakás (t.)

דבר ברצינות, הפסק להתבדח

deshar a su mujer

עזב את אשתו, גרש את אשתו, נתן לה גט

deshar arrastando

לעזוב מישהו לגורלו

deshar arrodear/deshar muerir

לא להושיט עזרה למישהו הנתון במצוקה

deshar atrás

לדחות

deshar azat (t.)

להשאיר בלי השגחה, לא לרסן

deshar bienes

להשאיר ירושה (רכוש)

deshar de

לחדול

deshar del lado

להתנתק מ-, להשאיר בצד

deshar dezir a todos

לתת לבריות לדבר מבלי להתחשב בדבריהם

deshar en el yoro/deshar batiendo

למנוע ממישהו את ההנאה בשיא התענוג

deshar en gueko

להשאיר תלוי ועומד (לא להכריע)

deshar en tavlas

להוריד אותו על הקרשים - לחסלו כלכלית

deshar i tomar sovre una kuestión

להתווכח/להתפלמס סביב שאלה או נושא כלשהו

deshar kaer

לחדול לטפל במישהו/משהו

deshar mujer i ijos

למות ולהשאיר אחריו אשה וילדים

deshar todo a una parte

להשאיר את כל הדברים בצד כדי להתרכז בנושא הדחוף ביותר

deshar todo i irse al banyo

לעזוב הכל באמצע (וללכת למרחץ)

no deshó seko i vedre

השחית הכל

no deshar burako sano

לחפש היטב, לא להותיר פינה בלי לחפש

no deshar de la yaká (t.)

'להחזיק בצוארון'' - להטריד מישהו בלי הרף עד שמקבלים מה שרוצים, ''להתעלק''

no deshar de la mano

לא להרפות ממשהו

no deshar ni tavlas/no deshar ni kashkas

להשחית הכל - עד המרצפות והקליפות

no deshar soy (t.) sano

לקלל מבלי לדלג על אף אחד במשפחה

no te desho/no te desho dezir

כל מה שאמרת אינו נכון, ההפך הוא האמת

non deshar lados de reir

לגרום לצחוק מתגלגל

desha avlar!

תן לדבר!

deshar devdas

למות ולהשאיר אחריו חובות

deshalo ke ladre/ke se desvaneska

תן לו לנבוח, אל תשים לב לשטויות שהוא אומר

toma i desha/desha para los otros

קח אבל השאר משהו גם לאחרים

desha todo i vate al banyo

עזוב את עומס העבודה ולך להתבדר מעט



104030

desharse v. refl.

נתן לעצמו, הרשה לעצמו

to give to oneself, to afford

desharse enganyar

נתן שירמוהו (מתמימות); להעמיד פנים כאילו לא שם לב לכך שמרמים אותו

(no) se desha avlar

(לא) שומע את דבריך; משתיק אותך

no te deshes trespizar

אל תיתן שידרכו עליך

se desho de pasar

עבר במקרה

se desho de venir

בא בלי שיקראוהו, בלי שיחכו לו



104170

des.hén (ebr.) m.

אי-סדר, מהומה; חוסר תשומת לב, רשלנות; חוצפה, עזות פנים

disorder, commotion; inattention, negligence; insolence, boldness

es por des.hén (ebr.)

זה בשל חוסר משמעת, בשל אי סדרים



104400

desinko m.

מטבע קטן (של חמש אגורות)

small coin (five cents)

kedar sin desinko

להשאר בלי כסף

no vale un desinko

חסר ערך



104490

desizivo adj.

החלטי, נחרץ

decisive, determined

un refuzo desizivo

סירוב מוחלט



104610

deskaer/se v./v. refl.

פג, פקע, הגיע מועד פרעון; ירד מגדולה, שקע, נפל, תשש, נחלש, התערער, בלה, ירד מנכסיו, פחת, התנוון

to expire; to lose his greatness, to sink, to fall, to weaken, to be undermined, to lose his assets, to degenerate

deskaer a alguno del korasón

לחדול לאהוב מישהו, להתנכר

no deskaer de fulano

לא ליפול מ- (לא להיות פחות מ-)

no te deshes deskaer

אל תזניח עצמך

deskaer de la onor

איבד כבודו (בעיני הבריות)

me se deskayó de los ojos

חדלתי להעריך אותו

me se deskayó del korasón

חדלתי לחבבו

no deskae en negregura/en buendad de

אינו נופל ברשעותו/בטוב ליבו מ..



104730

deskalavrarse v. refl.

נפגע/נפצע בראשו

to be wounded in his head

deskalavrarse los meoyos

לשבור את הראש על בעיה כלשהי



104860

deskalso adj.

יחף, חלוץ נעל, ערום רגל

barefoot

fuir a pie deskalso

להמלט כל עוד רוחו בו, לנוס על נפשו

ir deskalso i deskavenyado

ללכת יחף וגלוי ראש - ביטוי ליאוש ודווי

va échate deskalso

'לך לישון בלי דאגות, חלפה הסכנה'' - נאמר באירוניה למי שסומך על הבטחות שוא

yo ke te konosko deskalso

אותי לא תרמה, אני מכיר אותך לפני ולפנים



105030

deskansado adj.

רגוע, שוקט, נינוח

calm, quiet, relaxed

el deskansado

המנוח, הנפטר

tener un avlar deskansado

לדבר באיטיות ובלי להט



105080

deskansarse v. refl.

נח, התרגע, אזר כוחות

to rest, to calm down, to gather strength

deskansarse sovre uno

להשתחרר ממשימה על ידי העברתה למישהו אחר



105110

deskanso m.

מנוחה, מרגוע; הפוגה, הפסקה

rest, relaxation; pause

avlar kon deskanso

לדבר במתינות ובלי להט



105120

deskantarse v. refl.

חזר לעשתונותיו

to return to his senses

deskántate!

התעשת! התעורר!



105250

deskargar v.

פרק משא, הקל עול, שחרר, פטר מחובה, ירה

to unload, to relieve, to release, to shoot

deskargar a uno de un echo

לשחרר מישהו מעניין כלשהו

deskargar su konsensia

להקל על המצפון ע''י גילוי דבר מה

deskargar un revolver sovre uno

לירות על מישהו, לרוקן עליו מחסנית

deskargar un revolver

לפרוק כדורים מן האקדח



105300

deskargarse v. refl.

התפרק, פרק עצמו; נפטר מ-

to unload the load from oneself; to get rid of

se deskargó la luvia

הממטריםיורדים בעוז



105320

deskargo m.

פריקה; הקלה, הרווחה

unloading, discharge; relief, welfare

por deskargo de alma

לצאת ידי חובה, להיות בסדר עם המצפון



105730

deskojido adj.

נבחר, ממויין

selected, sorted

uno i uno deskojidos

כולם רעים ורמאים, אחד גרוע מרעהו



105780

deskolgado adj.

תלוי ב-, כפוף ל-

depends on, subject to

estar deskolgado de uno

להיות תלוי במישהו, לחכות להחלטתו, להתחשב בדעתו



106000

deskonfiensa f.

אי אמון, חוסר אמון

distrust

voto de deskonfiensa

הצבעת אי אמון



106040

deskonoser v.

התכחש ל-, כפר ב-, לא הכיר, הכחיש, התעלם מ-

to deny, to ignore

deskonoser los faktos

להתכחש לעובדות



106070

deskonsejar v.

הניא, הרתיע, מנע, שכנע שלא, הזהיר מפני, יעץ לבלתי

to dissuade, to prevent, to persuade not, to warn against, to advise not

te deskonsejo

אינני מייעץ לך



106090

deskonsiderado adj.

שאיבד את ההכרה בו/את ההערכה אליו, בלתי נחשב, מזולזל; מזלזל, שנוהג בחוסר כבוד והערכה

not considered, despised; who behaves with disrespect

kondukta deskonsiderada

התנהגות בלתי ראויה

palavras deskonsideradas

מלים שמן הראוי לא לאמרן



106260

deskontentez f.

אי שביעות רצון, מורת רוח, אי נעימות

dissatisfaction, resentment, discomfort

a la deskontentez de

למורת רוחו של



106630

deskovijado adj.

לא מכוסה (במיטה), חשוף, גלוי, מגולה

uncovered (in bed), exposed

va échate deskovijado

באירוניה: ''לך שכב בלתי מכוסה'' - הרגעה חסרת שחר לאדם הנתון בצרה



106880

deskudio m.

חוסר דאגה, שאננות; רשלנות, הזנחה; הסח דעת

lack of worry, complacency; negligence, neglect; distraction

por deskudio

בגלל רשלנות/הזנחה



107035

deskuviertura f.

גילוי, חשיפה, התערטלות; ערווה

discovery, exposure, undressing

deskuviertura del kuento en la banka

משיכת יתר מחשבון הבנק



107100

deskuvrir v.

גילה, הסיר הלוט, גילה לעין כל, חשף, מצא

to discover, to unveil, to reveal to all, to reveal, to find

deskuvrir un sekreto

גילה סוד



107120

deskuvrirse v. refl.

התוודה, חשף עצמו/גילה עצמו לפני, גילה ליבו; התגלה

to confess, to reveal oneself before, to reveal one's heart; to be discovered

se deskuvrió kon mi

גילה ליבו לפני, נחשף לפני



108260

desnudar v.

הפשיט, עירטל

undress

desnudar a uno

להפשיט מישהומנכסיו,להותירו עירום ועריה



108280

desnudarse v. refl.

התפשט, התערטל

to get undressed

desnudarse por uno

להקריב עצמו בשביל מישהו



108310

desnudo adj.

ערום, חשוף; חסר אמצעים

naked, exposed; poor, resourceless

deshar a uno desnudo

להפשיט מישהו מנכסיו

desnudo komo lo pario la madre

ערום כביום הוולדו

desnudo krudo

עירום ועריה

estar desnudo i desbragado

להיות עירום ועריה (חסר כל)

kedar desnudo

לאבד כל רכושו, להוותר עירום ועריה

un desnudo

עני וחסר כל



108530

despajar v.

ניפה (הוציא את הקש והתבן); ברר, מיין, קלף, הסיר הצידה מה שלא רצוי; זמר, גזם; סידר (חדר וכו')

to sift (take out the straw and hay); to sort, to peel, to set aside what is undesirable; to prune; to arrange (room, etc.)

no ay de despajar

אין מה לברור - הכל גרוע!



108600

despareser v.

הסתיר, החביא, העלים; מת, נפטר; נעלם

to hide, to conceal; to die; to disappear

azer despareser

העלים



108690

desparte adv.

חוץ מ-

apart from-

avlar en desparte

לדבר הצידה

en desparte

חוץ מ-, לבד מ-



108750

despartir v.

הפריד, חילק, פילג; הקצה, הפיץ, שיווק

to separate, to divide; to assign, to distribute, to market

despartir la semola

לחלק רכוש לכל; לחלק בלי חשבון דבר מה שנרכש לא ביושר



108770

despartirse v. refl.

נפרד, נבדל, הבדיל עצמו, התפלג, התפרק (חברה)

to separate, to differentiate, to differentiate oneself, to divide, to disintegrate (company)

despartirse de entre los bivos

לעזוב את ארצות החיים, למות

no despartirsen de aki aya

ידו אינה משה מתוך ידו



108860

despasensia f.

חוסר סבלנות, קוצר רוח, אי מנוחה

impatience, restlessness

asperar kon despasensia

לחכות בקוצר רוח



109010

despecho m.

מורת רוח, דאבון לב, כאב לב, יאוש, מרירות נפש; טינה, איבה, תרעומת; התנהגות חוצפנית ואכזרית

resentment, anguish, despair, bitterness of soul; enmity; cheeky and cruel behavior

avlar kon despecho

לדבר בצורה המעוררת רוגז אצל השומע

azer despechos

לגרום טינה ומורת רוח אצל הזולת ע''י התפארות בהצלחה שהושגה למרות התנגדותו

azer una koza kon despecho

לעשות משהו בכוונה להרגיז

morirse del despecho

לחוש רגשי טינה נוכח הצלחתו של מישהו בלתי אהוד



109060

despechozo adj.

שאוהב להקניט ולהרגיז; שמתפאר בהצלחותיו כדי לעורר קנאת הזולת; אירוני, מלעיג, ציני

who likes to tease and upset; who boasts of his successes to arouse the envy of others; ironic, ridiculous, cynical

puerpo despechozo

אדם המשתעשע ומספק את גחמותיו בלי להתחשב בטינה שהוא מעורר בזולת



109160

despedrer v.

בזבז, בזבז כסף; העלים, האביד

to spent, to spent money; to conceal, to cause loss

echar al despedrer

לבזבז בלי חשבון, לפזר את כספו לרוח



109230

despegar v.

תלש, הסיר (את מה שהיה דבוק),ניתק, הפריד

to tear off, to remove (what was glued), to disconnect, to separate

no se despega de mi

לא עוזב אותי, דבוק אלי



109310

despenar v.

כלה סבלו, בא קץ ליסוריו - מת, נפטר; (פ''י) הקל עליו את הקץ

his torment came to an end - died; to make the end easier for him

el Dio lo despenó

אלוהים גאלו מיסוריו (נפטר)



109460

despertar v.

העיר, עורר; משך תשומת לב, פקח עיני

to awaken, to arouse; to draw attention, to open the eyes of ..

al despertar

בעת ההתעוררות/יקיצה

despértate!

התעורר! שים לב! פקח עיניך! אתה הולך לקראת אבדון



109490

despertarse v. refl.

התעורר, הקיץ; נעשה מודע לסכנה, החל לראות את האמת אחרי היותו טועה זמן רב

to wake up; to become aware of the danger, to begin to see the truth after being wrong for a long time

despertarse tadre

התעורר מאוחר מדי והחמיץ את ההזדמנות



109550

despiegar (1) v.

פרשׂ, גלל, פרשׂ את הקפלים; הסביר

to spread out, to dung, to spread out the folds; to explain

despiegar esforsos

לעשות מאמצים רבים



109640

desplazer m.

אי נעימות, דחיה, חוסר שביעות רצון, מורת רוח

discomfort, rejection, dissatisfaction, resentment

el desplazer es ke…

הצרה היא ש-

por desplazer

למרבה הצער

traer desplazer

להיות הגורם לצער ולטירדה



109680

desplazer v.

לא נשא חן בעיני; הכעיס, הקניט, הרגיז, העציב, גרם מורת רוח; דחה

to dislike; to anger, to tease, to upset, to cause resentment; to reject

me desplaze

אני מצטער, צר לי שאיני יכול למלא בקשתך



110120

después prep.

אחר כך, אחרי; נוסף ל-

then, after; in addition to-

deshar para después/para mas después

לדחות

después de komer

אחרי האוכל – נאמר בכוונה לדחות משהו/לדחות בקשה

después de la muerte salud i vida

(באירוניה:) אחר המוות תהיה לי בריא

después de todo

אחרי הכל, אחרי ככלות הכל

después ke se fuyo el kavayo del ahir (t.) serrar la puerta

לסגור את האורווה אחרי בריחת הסוס - לבוא להושיע כשמאוחר מדי

ken viene después de mi ke serre la puerta

הבא אחרי יסגור את הדלת - ביטוי לאדישות ואי אכפתיות



110230

despuntar v.

הנץ, זרח, צץ והופיע

to shine, to pop up and appear

al despuntar del día/del sol

עם הנץ היום



110310

desreglado adj.

פרוע, בלתי מסודר, פורע סדר, מקולקל, בלתי סדיר, בלתי מאורגן, חסר סדר, משולל כללי התנהגות; מופקר, מושחת

wild, disorderly, spoiled, irregular, disorganized, deprived of rules of conduct; corrupted

un komer desreglado

ארוחה מאולתרת ובלתי מסודרת



110330

desreglamiento m.

פריצות, הוללות, שחיתות המידות, פריעת חוק; קלקול, הפרעה, אי סדר, מהומה, אנדרלמוסיה, בלבול, פריעת סדר, הפרת סדרים

debauchery, moral corruption, law-breaking; spoilage, disturbance, disorder, commotion, clutter, confusion

desreglamiento de kondukta

התנהגות חריגה



110420

desrepozarse v. refl.

הטריד עצמו

to bother himself

no se desrepoze

אל יטריד כבודו את עצמו



110510

destapar v.

חלץ פקק, הסיר מכסה, פתח, גילה, הסיר את הכיסוי/מכסה; הסיר את הלוט; הקל

to extract the cork, to remove the lid, to open, to uncover, to remove the cover/lid; to unveil

destapar la kama

להסיר את כיסוי המיטה

destapar la meza

לנקות את השולחן

destapar la vista

להרחיק מטרד; להקל על העייפות במנוחה/תרופה



110720

destiempios- a destiempios adv.

לא בזמן המתאים, בזמן יוצא דופן

not at the right time, at an unusual time

venir a destiempios

להגיע בשעות לא מקובלות



110820

destino m.

גורל, יעד, גזרת הגורל

fate, destination, destiny

kruel destino

גורל אכזר



111160

desvainado adj.

שלוף, שנשלף מנדנו

pulled out, pulled out of uts sheath

espada desvainada

חרב שלופה



111230

desvaneser v.

עייף, הוגיע, פטפט באופן מעייף; הקים רעש

to tire, to chatter in a tiresome way; to make noise

desvaneser los meoyos

לשגע את השכל



111250

desvaneserse v. refl.

דיבר הבלים, דיבר שטויות; הטיף לבלי שומע; נדהם

to talk nonsense; to preach without hearing; to be astonished

déshalo ke se desvaneska

תן לו לפטפט, אל תשים לב לדבריו

desvanesedvos, Roza, no ay ken vos oiga

'שאי דרשתך, רוזה, אין לך שומע'' - דבריך לשוא, איש לא ישתכנע

se desvanesio

איבד את ראשו



111280

desvanesido adj.

פטפטן, שרלטן, פולט שטויות

chatty, charlatan, one who emits nonsense

desvanesido de la holéra

איבד כל חוש בריא, שוגה בהבלים

desvanesido ke lo vea

קללה: שיאבד את מעט השכל שנותר לו



111310

desvanesimiento m.

הבלות, דברי הבל, תפלות; הזיות, ''מגדלים פורחים באוויר''

vanity; hallucinations, "A tower flying in the air"

desvanesiniento de kavesa

בלבול מוח



111350

desvarear v.

הזה, דמדם, השמיע דברי טירוף; דיבר שטויות, דיבר בלי הגיון; דיבר חופשי בלי כבוד

to hallucinate, to utter madness; to talk nonsense, to speak illogically; to speak freely without respect

desvarear por la espalda

לגנות מישהו אחרי גבו



111370

desvareo m.

הזיה, שגעון, דמדום, רוח עוועים; דיבור אלים ומחוצף בלי התחשבות בשומע

hallucination, madness; violent and impudent speech without regard to the listener

estar kon desvareo

להיות משולח רסן



111420

desvelarse v. refl.

איבד את הרצון לישון

to lose the desire to sleep

me se desveló el es.huenyo

ברחה לי השינה, איבדתי את הרצון לישון



111530

desverguensado adj.

חסר בושה, בלתי צנוע, חצוף, מחוצף, חוצפן, עז פנים

shameless, unassuming, cheeky

desverguensado de fases

מחציף פנים



111610

desviar v.

היטה מהדרך, התעה, הדיח; סטה מהדרך, סטה מ-, פנה, נטה, תעה, נסחף; הלך בדרך לא ישרה; הזניח עבודה באמצע

to deviate from the way, to to mislead; to deviate from, to turn, to incline, to stray, to drift; to go the wrong way; to neglect work in the middle

desviar el es.huenyo

נתן לשינה לברוח ברגע שעמדה ליפול עליו

desviar su atensión

הסיח את דעתו

desviar un treno

היטה את הרכבת והורידה מעל הפסים

desviar a uno

להטות מישהו מדרך הישר

desviar del echo

לגרום להזניח את העסק



111640

desviarse v. refl.

נרתע, סטה מ-

to be deterred, to deviate from

desviarse de un echo

איבד את החשק לבצע דבר מה



111670

desvidar (t.) v.

התיר בורג, פתח בורג

to loosen a screw, to open a screw

desvidar un moble/una mákina

לפרק רהיט/מכונה



111840

detalyo (fr.) m.

פרט, פריט

detail, item

vender en detalyo

למכור בקמעונאות



111910

detener v.

עיכב; החזיק ב-, תפס, ריסן, בלם, חסם, עצר

to delay; to hold, to grab, to restrain, to brake, to stop

dar para detener

לבדר מישהו כדי להקל על המתנתו; לבדר כדי להסיח דעת

detener a espedasar

להחזיק בכוח

detener avla

לעצור בדיבורו

detener de fuersa

להחזיק בכוח

detener la agua

להפסיק את (זרם) המים

detener su palavra

נמנע מלדבר

detente ijo del ombre!

הזהר לך! (משפט רווח בסיפורי מעשיות)

detente no me tokes

'השמר לך, אל תגע בי'' - כינוי לרברבן ומתנפח

detener kon kuedras/kon kadenas

להחזיק/לעכב מישהו בכוח

dale para detener

תעכב ותבדר אותו כדי להרוויח זמן



112000

detenerse v. refl.

התעכב, השתהה, נעצר; התאפק, ריסן עצמו, שלט ברוחו; נמנע; בזבז זמנו; החזיק עצמו ל-, נהג בגאווה/יהירות

to linger, to stop; to restrain himself, to control his spirit; to avoid; to waste his time; to cosider himself as, to behave with pride/arrogance

detenerse a la altura

להחזיק עצמו לנכבד וחשוב

detenerse de la mano

להאחז ביד

no se detiene en pies

אין לכך רגליים

no te detengas por mi

אל תתעכב בגללי

no se me detiene

אינני יכול לשמור זאת בתוכי; אינני יכול לעצור בעצמי

detenerse de komer

לשים רסן לאכילה

no se detiene

אינו שולט בעצמו

detente no me tokes

אל תיגע בי!" - כינוי לאדם הרואה עצמו נעלה על הכל (אינו מעוניין בגילויי כבוד)



112070

detenimiento m.

מעצור, עיכוב, עצירה, השתהות, התעכבות

stopping, delaying

detenimiento de los pagamientos

עיכוב תשלומים

por las oras ay grandes detenimientos

לפי שעה יש עיכובים רבים



112170

determinasión f.

החלטה; נחישות, החלטיות

a decision; determination

auto-determinasión

הגדרה עצמית



112260

detrás prep.

אחרי, מאחורי; לפי, כפי, בהתאם ל-

after, behind; according to, as

avlar por detrás

לדבר מאחורי הגב, להלשין

de detrás

מאחור

estar pedrido detrás de uno/una koza

להיות מאוהב ודבוק במישהו/במשהו

ir detrás

עקב, בא אחרי, הלך אחרי; לרדוף אחרי מישהו

por detrás

מאחור

me va viniendo detrás

הוא מאוהב בי; רוצה ממני משהו

uno detras de otro

בזה אחר זה, לפי התור

venir detras otro

להיות בעל זכות פחותה

tener un partido detras de si

יש מאחוריו מפלגה התומכת בו

detras de lo seko se kema i lo vedre

מבקשים לתקן את הפגום ופוגעים גם בשלם ובתקין

kien viene detras de mi ke serre la puerta

אחרי המבול!

meter eskova detras de la puerta

להניח מטאטא מאחורי הדלת - כדי שיסתלק האורח הטרחן



112380

devá f.

ריבת סוכר (ריבה לבנה)

sugar jam (white jam)

dulse de devá

ריבה לבנה, ריבת שושנים



112410

devanar v.

צנף, גילגל חוט על עצמו או על מקל; התיר סליל חוטים; דיבר בחוסר הגיון

to roll a thread on itself or on a stick; to untie coil of wires; to speak illogically

devanar podrido

לגלגל סליל מחוט רקוב - לבנות מגדלים פורחים באוויר

ke va devanando este torpe!

איזה שטויות פולט השוטה הזה!



112450

devantal m.

סינור, מטלית ששמים על החזה כדי לשמור על נקיון הבגד

apron, a cloth that is placed on the chest to keep the garment clean

tomar a uno por devantal

לייחס למישהו אחר את ההשמצות/הרכילות שלו



112480

devarim (ebr.) m. pl.

פטפוט

chatter

de devarim a devarim ele adevarim (ebr.)

זה בכה וזה בכה - מיד יָרִיבוּ

devarim batalim (ebr.)

דברים בטלים



112550

devda f.

חוב; חובה

debt; duty

azer devda a

להכנס לחובות



112600

devenir/se (fr.) v./v. refl.

הפך ל-, היה ל-, נעשה

to become

ke deviene tu ermano?

מה שלום אחיך?



112610

devente m.

מטבע תורכי ישן

old turkish currency

mirar al devente

לנהוג בחסכנות רבה, ''להסתכל על הפרוטה''

ni por un devente te lo do/ni por un devente hazino

אינו שווה אסימון שחוק

no dar un devente por uno

להצהיר על מישהו כי הוא עומד למות, אין תוחלת לחייו

tener dos deventes

להחזיק בהון צנוע

akojer a devente a devente

לצרף פרוטה לפרוטה

a no tener un devente

להגיע לעניות מרודה



112670

dever/se v.

היה חייב/מחוייב, חב; היה צריך

to be obligated, to be in debt

devo de dizir

אני חייב לומר

es devido a

נובע מ-

kedar a dever/ dever enriva

לשלם למישהו הרבה מעל החוב מבלי שיהיה מרוצה

komo se deve

הולם, נאה, יאה, מתאים,כראוי, כמו שצריך

mankamiento a un dever

אי מילוי חובה

ni las tiene ni las deve

אינו חייב חשבון לאף אחד, מדבר בחופשיות ובלי חשבון

deve de aver salido

נראה שיצא, כנראה שיצא

le devo la vida

אני חב את חיי לו



112730

devera

חוסר עניין אישי, חוסר טובת הנאה

lack of personal interest, lack of benefit

darse devera

אני מניח לעניינים שיתפתחו מאליהם, אני מרים ידים



112810

devizar v.

ראה, הבחין במאמץ רב, היה עד ל-

to see, to notice with a great effort, to witness

no deviza bueno

ראייתו לקויה



112900

devre (t.) m.

שינוי מקום של חפצים

changing the place of objects

azer devre (t.)

לאוורר, להזיז חפצים ממקום למקום (למנוע לחות, עיפוש ועובש)



112960

deyo/deya pron..

ממנו/ממנה

from him/her

deyo kon eyo

במתינות, לא קשה ולא רך



113770

dezatado adj.

מותר (שהתירוהו), משוחרר, משולח רסן; משוחרר מהתחייבות

untied, loose, unrestrained; released from commitment

kon manos dezatadas

בידים חופשיות



114030

dezazer v.

התיר, הרס, השחית, פרק, פורר,בילה, שחק, המיס

to unleash, to destroy, to corrupt, to dismantle, to dissolve

frenk dezecha

תבשיל עגבניות ואורז

ni aze, ni dezaze

אינו בונה ואינו מחריב - חסר יוזמה



114060

dezazerse v. refl.

התפורר, נהרס, נחרב, התפרק, נשחת; נמס; החל להפתח

to crumble, to be destroyed, to disintegrate, to perish; to melt; to start developing

el kezo se dezazió

הגבינה נשחתה

se dezazió la kaza

נחרב הבית - נהרסה המשפחה



114140

dezbaforado adj.

חסר נשימה

breathless

venir komo el dezaforado

להגיע נושם ומתנשף; להגיע כמי שיצא מכליו



114500

dezeado adj.

רצוי, נחשק

desirable

es el dezeado de la famiya

זהו הילד האהוב של המשפחה

ijo dezeado

ילד שנולד אחרי עקרות ממושכת; בן יחיד

ke demanda el dezeado?

(באירוניה:) למה מתאווה כבודו?



114540

dezear v.

איחל; חשק, רצה מאוד

to wish; to desire, to want very much

dezear el día negro de ayer

להתגעגע לימים השחורים של העבר (תאור מצב נואש)

me dezea l'alma

יש לי חשק גדול ועצום, נפשי חושקת

ver i dezear

לראות ולחשוק

el Dio no mo lo de a dezear

שלא נתאווה לכך יום אחד! (על משהו שזונחים עכשיו)



114940

dezenkarnado adj.

רזה מאוד, שחיף עצמות; שהשתחרר מן הבשר (כגון ציפורן שנתקעה בבשר)

very thin; released from the meat (such as a nail stuck in the meat)

unya dezenkarnada

ציפורן הרגל שנתקעה בבשר ושוחררה



115200

dezeo m.

רצון, חפץ, חשק, תשוקה, שאיפה, התאוות; הדבר הנחשק; איחול

desire, lust, aspiration; the coveted thing; best wishes

dezeo de alkavo

רצון אחרון (של שכיב מרע)

dezeo de prenyada/de parida

משאלות/חשק של יולדת - משאלה דוחקת; התאוות לדבר מה יוצא דופן

no lo tengo en dezeos!

בגסות: מה לי ולו? הוא ממש יחסר לי!

por dezeo de

כדי לספק צורך שנבצר להגשימו

tener por dezeo

לאחל מעומק לב

tengo dezeo de..

מתחשק לי ...



115270

dezeozo adj. & m.

רוצה, חומד, חושק, משתוקק, מתאווה, נכסף; אביון

wants, covetes, desires, longs for, lusts for; pauper

dezeozo de komer bokado dulse

מבקש להמתיק את חייו



115360

dezesperado adj.

מיואש, נואש; אנוש

desperate; mortal

situasión dezesperada

מצב נואש



115410

dezesperarse v. refl.

התייאש

to give up, to despair

no te dezesperes

אל תאמר נואש



115470

dezgalgado adj.

משתוקק; תאוותן

yearns, crave; lustful

bever komo el dezgalgado

לשתות מתוך בולמוס



116030

dezir v.

אמר, הגיד, ניסח, הביע, ביטא (בכתב או בעל פה), דיקלם, פקד; היטיב עם

to say, to formulate, to express (in writing or orally), to recite, to command; To do good with

a dezir no es

אם אתם מגזימים הרי מותר גם לי להגיד

a ti dítelo

'קשוט עצמך תחילה''

ay dizientes

יש אומרים

de dezirlo a pasarlo/de boka se dize

יש הבדל בין דיבור על סבל לבין הסבל עצמו

dezir a uno mil negras

לומר למישהו את הדברים הבלתי נעימים ביותר

dezir amén

להשלים מניין

dezir berahá

לברך, להשמיע ברכה

dezir enriva de uno/ dezir mal de uno

לדבר מאחורי גבו של מישהו

dezir entre si/ dezirse de si para si

לחשוב, לשקול בינו לבין עצמו

dezir la liksión

לשנן את השיעור

dezir la tefilá

להתפלל

dezir las del perro

לנבל את הפה

dezir lo ke viene a la boka

לומר כל מה שעולה על הדעת

dezir lo suyo i lo de la djente

ללכת רכיל

dezir tefilá (ebr.)

להתפלל שחרית

dezir un ''no'' de aki asta aya

לסרב בנחרצות, לאו באל''ף רבתי

dicho i echo/ lo disho i lo izo

'אמר ועשה''

dicho ke se tope

לומר דבר לא מקובל כדי שאח''כ אפשר יהיה לומר ''אמרתי''

digamos ke

נאמר ש-, נגיד ש-

disho me disho

רכילות, להג, פטפוט

dize ke/ komo akel ke dize

'לאמור:'', ''אני מצטט:''

dizir i azer

אומר ועושה

entre dezir i azer ay un mundo

בין הדיבור למעשה רובצת תהום

es dicho ke

נאמר/כתוב ש-, יש פקודה /צו/הוראה

es kolay de dezir

קל לומר ...

es komo ke disheras

זה כאילו אמרת

esto dize i buraka

עומד בתוקף על כך שיקבל כל מה שהוא דורש

ke diga!

שיגיד הוא אם אינני דובר אמת!

ke dizes?

מה נשמע?

ke se disho?

מה חדש?

ken le dize ke/va dile ke

מי יעז להעמיד אותו על טעותו?

kere dezir/es dezir

זאת אומרת, רוצה לומר, כלומר

komo dezir

כאילו; כמו למשל

komo si dishera azlo

עשו זאת עוד לפני שביקשנו

le dize/no le dize

מוצא חן בעיניו/לא מוצא חן בעיניו; מתאים/לא מתאים לו; נוח/לא נוח לו

lo dicho es dicho

מה שאמרו אמרו

lo ke dize oy amanyana lo eniega

את שאמר היום יכחיש מחר

lo ke dirán la djente!

מה יאמרו הבריות?!

no ay loke dezir

אין מה לומר

no dezir uno por dos/una koza por otra

להגיד את הדברים כמות שהם, בלי להסתיר או לטשטש

no digas de este pozo no bevo agua

אל תתחייב להמנע ממשהו

no dize una koza kon otra

הדברים אינם עולים בקנה אחד

no dize: aki estó

אינו בא על סיפוקו אף פעם

no me dize bever

השתיה מזיקה לי; אינני סובל לשתות

no es dicho ke

אפשר לעשות גם אחרת

no keda ke dezir/ no ay mas ke dezir

אין מה להוסיף, הכל מושלם

no kon dezirlo solo

לא די לומר, יש לתת דוגמא אישית

no me agas dezir

אל תכריח אותי לומר דברים שנצטער עליהם אחר כך

no me se dize

אינני מעז לומר זאת, אני חושש לומר זאת

no se dize

'אין מדברים על כך'', שומרים זאת בסוד

no se kere dicho

אין צורך לומר; ברור מראש

no se kere dicho/ no se kere ni dicho

אין צורך להוסיף, אדרבא

no te lo mando a dezir

אינך צריך לומר זאת, זה מובן מאליו; אומר לך זאת בכנות גם אם אין הדבר נעים לאזניך

no uvo ke dezir

בקושי דברנו והדבר כבר התבצע

por ansi dezir

כמו שאומרים

por dezir la koza disho otra

אמר דבר אחד והתכוון לדבר אחר

por ke se diga

שיאמר, כדי שיאמרו, כאילו

porke no se diga

כדי שלא ידברו אחר כך אני עושה מעל הנדרש

se disho duro s'enduró

הוא עקשן המתבצר בעמדתו

se dize?

מובן מאליו, אין צורך לומר

se kere dicho

בהחלט, כמובן

se las disho

אמר לו את כל האמת בפנים

sea dicho

בוא נאמר ..

si se disho

זה בדיוק מה שצריך

téntelo por dicho

אמרתי ולא אחזור על כך

te digo una

אני אומר לך

te dishos i me dishos

רכילות, תככים

tener ke dezir

יש על מה להתלונן

un dezir es

רק אמרנו וכבר התבצע; אלה דברים שנאמרו בלי לחשוב

ya me lo disho Mushiko de Djoyú

ספר לסבתא!

ya se disho

אין מה לעשות, הדבר נגזר ויש לקבלו

ya 'sta dicho!

כבר שמענו! עד כאן!

ken dize de no, dize i de si!

הפה שאסר הוא הפה שהתיר

ke kijo dezir?

מה כוונתו?

te diré

תן לי לומר לך ש-

dizen ke/se dize ke

אומרים ש-, יש שמועות ש-

ke ke te diga

מה אגיד לך ..., אינני יודע מה לומר לך

no viene a dezir/no son kozas ke se dizen

זה לא מסוג הדברים שמשמיעים בקול

dize: aki esto

אף פעם לא די לו - מבקש תמיד עוד

no es dicho para ti

אינך מצוּוה על כך

ken se lo tenia ke dezir

אבוי! מי היה מעלה על דעתו שכך יקרה!

dile ke

תגיד לו ש- (בלשון ילדים, כלפי מי שנמצאים ברוגז איתו)

es verguensa de dezir ke

בושה לומר ש-

por no dezir mas

שלא לומר יותר מכך

por no dezir mentiras

על מנת לא להגזים

no te lo desho dezir

בשום פנים איני מרשה לך לדבר כך!

no es por dezir

זו האמת - אינני אומר זאת רק לשם דיבור

desha dezir al mundo/a la djente/desha dezir

תן להם שידברו - אל תיקח ללב!

por no tener ke dezir

באין דבר לומר אומרים שטויות

komo se dize? ..

איך אומרים ?... (כאשר חסרה מילה בשטף הדיבור)

se disho luvia? es a chorros!

לא סתם גשם - גשם זלעפות!

se las dizen/no se las dizen

מסתדרים/אינם מסתדרים ביניהם



116760

dezirse v. refl.

נאמר, אמר לעצמו

to be said, to say to oneself

de boka se dize

קל לומר!

mi dishi entre mi

אמרתי ביני לביני

dezirselas a uno/dezirselas una por una

לומר לו כל מה שחושבים עליו בפרצוף



116940

dezmarahado adj.

חסר ערך; בזוי; ארור

worthless; despicable; accursed

desha este dezmarahado de echo

עזוב את העסק הארור הזה



116970

dezmayado adj.

מעולף, עולפה, תשוש, חיוור, חסר ברק, שאיבד רעננותו

fainting, exhausted, pale, lacking in shine, who had lost his freshness

kolor dezmayada

גון חיוור (בד וכו')

dezmayado de amor

חולה אהבה



117010

dezmayarse v. refl.

התעלף, איבד את הכרתו, נחלש; נכסף בלהט

to faint, to lose consciousness, to be weakened; to long with passion

dezmayandose están por ti

'מתעלפים בעבורך'' - נאמר באירוניה על מי שאין מתעניינים בגורלו

ya me desmayí

'אני מתעלף!''



117040

dezmayo m.

התעלפות, עילפון

fainting

estar kon dezmayos

לסבול מחולשה, אובדן הכרה זמני

tomar el dezmayo

התעלף, איבד אתההכרה



117080

dezmazalado (ebr.) adj.

חסר מזל, ביש גדא, אומלל, מסכן

unlucky, miserable

lo ke aga el desmazalado (ebr.)?

מה יעשה הביש גדא/הארור?

ugursuz (t.) desmazalado (ebr.)

(וולגרי:) ארור בן ארור!



117190

dezmenguado adj.

מופחת, מוקטן

reduced

kresidos i no dezmenguados

איחול: היו גדולים ואל תמעיטו



117340

dezmeoyarse v. refl.

התנהג כמשוגע/ כמי שאיבד את ראשו

act like crazy/like someone who lost his head

ya se kedo desmeoyando

יצא מדעתו, איזה שטויות הוא מדבר!



117370

dezmichado adj.

מסכן

poor

dezmichado!

מסכן!

el dezmichadiko no se save konyorar

המסכן אינו מתלונן (התינוק)



117410

dezmigajado adj.

מפורר

crumbled

el kezo está desmigajado

הגבינה נעשתה כולה פרורים



117440

dezmigajarse v. refl.

התפורר

to be crumbed

el piksemet se dezmigajó

הפכסם/הצנים התפורר לפרורים



117560

dezmodratina cf. dezmodradez

ke dezmodratina es esto!

איזה מין דברים מוזרים נעשים פה!



117650

dezmolar v.

השחיז

to sharpen

dezmolar los dientes

השחיז שניו כלפי מישהו



118350

dezraigar v.

עקר מהשורש, שירש

to uproot

dezraigar un uzo

לעקור/לבטל מנהג

dezraigar una mania

לעקור הרגל רע



118570

dezuzo m.

גמילה, הפסקת נוהג; התיישנות, אי שימוש, יציאה מכלל שימוש

weaning, cessation of practice; obsolescence, non-use, discontinuation of use

kayó en dezuzo

יצא מכלל שימוש



118910

día m.

יום, יממה

day

a revés los buenos días

ההפך מברוך הבא - נאמר כאשר מתקבלים בצורה עויינת

a su día

ביום שנקבע מראש

a su día bueno

הארוע יהיה בזמן שנקבע בשעה טובה ומוצלחת

al amaneser del día

עם עלות השחר

al bel medio día

בעיצומו של יום - לעיני כל, בפרהסיה

al día de oy

בזמננו, בחיינו

al día diado

ביום היָעוּד, שנקבע מראש

al otro día

למחרת, יום המחרת

antes unos kuantos días

לפני ימים אחדים

azer el día

לעשות אזכרה ביום השבוע/חודש/שנה לפטירה

bivir día kon día

להתקיים מיום ליום(בקושי)

buenos días!

שלום! בוקר טוב!

de (en) día en día

מיום ליום, מדי יום

de día i de noche

יום ולילה, בלי הפסק

de días aki

מאז ימים רבים

dezear el día negro de ayer

להתגעגע אל הימים הקשים בעבר, מפני שההווה גרוע יותר

día bueno no le da

לא נותן לו לחיות, מציק לו בלי הרף

día de kadaldía/kada día

יום יום,מדי יום ביומו

día de kolada

יום הכביסה

día de lunes

ביום שני

día de rozas i flores

'ימי פרחים וורדים'' - יום יפה

día de un anyo

'יום כשנה'' - יום שאינו נגמר

día de sefer (ebr.)

יום קריאת התורה בביהכ''נ - נאמר כי בימים אלה היד רופפת

día de vijita

יום המוקדש לביקורים משפחתיים

día en día kaza María

'מיום ליום מתחתנת מריאה'' - נאמר כאשר דבר מה נדחה ללא הרף

día kada día/kada día k'el Dio da/kada día k'amanese

יום יום

día por día

מדי יום ביומו

día va, día viene

יום הולך ויום בא - הימים חולפים ואנו עדיין מחכים

días apenados

ימי פורענות (מחלות ואסונות)

días asenyalados

ימים נועדים לפורענות - ימי ספירת העומר ובין המצרים

echar días/echar de día en día

לדחות ליום אחר כדי להרוויח זמן

el día bueno a la tripa

נצל את ההזדמנות הנקרית על דרכך

el día del din (ebr.)

יום הדין

el día del mez/anyo

יום השנה/החודש לפטירתו של מישהו

el día del peshe

יום הדג - היום השמיני לחופה שנערכת בו סעודת דגים (למזל טוב)

el día del presiado

יום שומת הנדוניה

el día grande

'היום הגדול'' - היום בו אמור להתקיים ארוע מכריע בחיים

el dia de oy vaya i no venga

שיכלה כבר היום - שלא יחזור היום הרע הזה

el Dio ke mos de días para ver maraviyas!

שאלוהים יאריך ימינו!; שנראה נפלאות ממך!

en ke días venimos!

'לאיזה ימים הגענו!'' - ביטוי לאומללות

en mis días

בימַי

en muestros días

בימינו, בזמן הזה

en un día adientro

בתוך יום אחד

entrado en día/en los días

בא בימים

ir ande ay el buen día

אופורטוניזם, ללכת אחרי המנצח/מצליח; ללכת למקום ששרויה בו שמחה

kada día aze boda

'כל יום בשבילו חתונה'' - עושה חיים כל יום

kada koza a su día

כל דבר בשעתו - בזמן הראוי לו

komo de día a de noche

כמו ההבדלשבין יום ללילה - הבדל עצום

kontar los días

לספור את הימים - להמתין בקוצר רוח

kurtos son los días

הימים קצרים - אין לנו הרבה זמן לעשות את הדבר

no está un día kon otro

משתנה לפי היום - אין בו קביעות, מצב רוחו/ אופיו/בריאותו אינו יציב

no le disho el día

היום הזה לא האיר לו את פניו - המזל היה נגדו

no son días de..

אין זה זמן טוב לחגוג/להכנס להוצאות

oy día/oy en día

היום, כיום

pagar a su día

לפרוע את החוב בזמן

para ke días estaremos guadrados

מי יודע איזה צרות צופן לנו העתיד

pasar/tapar el día

לעבור את היום - לשלם את חובות היום/לסיים את עבודת היום; לעבור יום בלי צרות/בצורה נעימה

pensar al día de manyana

לחשוב על יום מחר - לנהוג זהירות

se keren los días kon los días

יש לתת לזמן לעבור עד שתגיע השעה הראויה

tal día ke mos amaneska

שנזכה לראות בהפציע היום הזה - איחול להתגשמות דבר שקשה לראותו מתממש

todos los días son del Dio

'כל הימים הם של אלוהים'' - שום יום אינו מועד מראש לפורענות

un día kon otro

בין יום זה ליום זה - בממוצע לאורך ימים

un día si un día no/un día i un día

יום כן יום לא

venir por días

להגיע לתקופה בת ימים אחדים

ya es medio día

אנחנו באיחור ניכר

ya le vino el día

הגיע יומו (כדי לשאת בעונש)

ya no kedaron días

כלו כבר הימים - הגיע היום הקובע

ke no ayege a ver tal día!

שלא יזכה לראות בהתגשמות הרעה שהוא מאחל לי!

asperar días buenos

בתקווה לימים טובים יותר - שהמצב ישתפר

guevo/leche/yogur del día

מוצרים טריים (מהיום)

un buen día

יום בהיר אחד ...

ya es de dia/ya se izo de día

כבר החל היום - הגיעה השעה לעבוד!

alevantarse a medio día

לצאת מן המיטה בשעה מאוד מאוחרת



119790

Diana f.

נוגה, ונוס, איילת השחר

Venus

la estreya Diana

כוכב השחר



119900

diavlo m.

שטן, שד, מזיק; אדם ערום/פיקח חסר מצפון

devil, demon, harmful; an unscrupulous smart man

aremátalo kon siete pares de diavlos

שילך לכל השדים והרוחות

azer el diavlo en kuatro

לחולל מאמץ על אנושי כדי להשיג את המטרה

dar todo al diavlo

לשלוח הכל לעזאזל- לנטוש את הכל משום שנמאס

el diavlo lo porte!

שילך לעזאזל, שיקח אותו השד!

es muy diavlo

הוא ערמומי

ke diavlo?!

איזה עסק ביש!

kostar un diavlo i medio

מחירו גבוה בלי שיעור



120010

dibur (ebr.) m.

התחייבות

commitmen, undertaking

dar dibur (ebr.)

להבטיח, להתחייב

dibur (ebr.) uno

אחת אמרתי – אעמוד במלה שלי בלי לחזור בי

dibur de merkader

מילה של סוחר - הבטחה שיש לסמוך עליה

kurtos diburim (ebr.)

נדבר ישירות בלי ללכת סחור סחור

tener/mantener dibur (ebr.)

לעמוד בהתחייבות, לקיים את ההבטחה



120140

dicha (1) f.

ניב, אימרה, ביטוי, אמירה; פקודה; מידע

utterance, phrase; command; information

azer su dicha

למלא את הפקודה

dichas negras

גידופים

dichas de mi boka i avlas de mi korasón!

מה שאני אומר לך נובע מן הלב!

djuntar la echa a la dicha

לצרף מעשה לאמירה, אומר ועושה

por dicha del mestro

לפי פקודת הפטרון/בוס

se disheron mil dichas

החליפו ביניהם מלים קשות

según la dicha de fulano

לפי דבריו של פלוני



120220

dicha (2) f.

מזל, אושר, גורל

luck, happiness, destiny

ke negra tuvimos la dicha

למזלנו הרע, מה רע גורלנו

por dicha

למרבה המזל

le disho la dicha

הגורל האיר פניו אליו



120290

dicho m.

מאמר, אמירה, דו''ח; צו, פקודה

article, statement, report; order, ordinance

los dichos de la djente

שמועות המהלכות בין הבריות

por dicho de la Ley/de muestros savios

לפי הנאמר בתורה/כדברי חז''ל



120360

didiez m.

מטבע תורכי ישן, פרוטה, דבר מה דל ערך

an old Turkish currency, a penny, something of little value

mirar al didiez

להסתכל על הפרוטה,לנהוג בחסכנות יתירה

no vale un didiez

אינו שווה פרוטה



120410

dientadura f.

מערכת שיניים, סידור השיניים בתוך הפה

dental system, arrangement of teeth inside the mouth

dientadura postiza/falsa/echa de mano f.

שיניים תותבות



120430

diente m.

שן

tooth

amostrar dientes/los dientes

לחשוף שיניים - לגלות רוע, להיות נכון לתקיפה

armado asta los dientes

חמוש מכף רגל עד ראש

azerse dietes/los dientes

לצחצח את השיניים

dar diente

לאכול בתיאבון ניכר

darse diente kon diente

נקישת שיניים מקור/פחד וכו'

darse el diente en la kara

לעשות משגה, להכשל במעשה

diente de ajo

שן שום

diente de leche

שן חלב

dientes de marfil

שנהבים

dientes echos de mano

שיניים תותבות

dientes kolmíos

ניבים

el diente/la muela del sehel (ebr.)

שן בינה

eskarva dientes

קיסם שיניים

eskrushir dientes

לחרוק שינים (מכעס)

la kriatura kitó dientes

צמחו לילד שניים ראשונות

le salieron los dientes par'ahuera

שניו בולטות החוצה מרוב רזון

los dientes de la sierra/del peine/del pirón

שיני משור/מסרק/מזלג

meter el diente d'oro

'לשים את שן הזהב'' - נאמר על ילד פעלתני כאשר הוא משתתק ונינוח

se aboltan los dientes, duelen los dientes

מתהפכות/כואבות השניים - המחיר גבוה מאוד, מעל לאמצעיי

skrushir los dientes

לחרוק שיניים

traer/travar kon los dientes

להשיג משהו בשיניים - באמצעים עילאיים

ya le kresio el diente/la muela del sehel (ebre.)

כבר צמחו לו שיני בינה - התחיל לנהוג בשכל

dientes falsos

שיניים תותבות

kreser dientes

להצמיח שיניים (ילד)

kaer dientes

נשרו השיניים

arrankar dientes

לעקור שיניים



120740

diez/dies num.

עשר, עשרה

ten

diez mil

עשרת אלפים, רבבה

los diez mandamientos de la ley

עשרת הדברות



120780

diezén/diezeno/diezemo adj.

עשירי

tenth

el diezén de la sira

העשירי בתור



121000

difeza f.

הגנה, התגוננות

defense

tomar la difeza de uno

לגונן על מישהו



121030

difikultad f.

קושי, מכשול, שיבוש

difficulty, obstacle, disruption

azer difikultades

להערים קשיים



121290

dikat (t.) m.

תשומת לב, שקידה

attention, diligence

azer dikat (t.)

לשים לב, לפעול מתוך תשומת לב

echarás dikat (t.) a lo ke te dirán

שים לב למה שאומרים לך

estar al dikat (t.)

להיות על המשמר, להשגיח



121340

dikduk (ebr.) m.

דקדוק; חיפוש, ניתוח

grammar; search, analysis

azer/bushkar dikduk (ebr.)

להכנס לדקדוקי עניות, לסבך את הדברים



121440

diktar v.

הכתיב, ציווה, פקד

to dictate, to command

diktar las kondisiones

להכתיב את התנאים



121620

dilintodo adv.

לגמרי

completely

dilintodo no

לגמרי לא



121790

dimión (ebr.) m.

דמיון; רמז עמום; חשד חשד קל

imagination; a vague hint; suspicion, slight suspicion

se l'entró/se le metió dimión (ebr.)

נכנס בליבו חשד



121810

dimisión f.

התפטרות

resignation

dar la dimisión

להתפטר



121850

din (ebr.) m.

דין, חוק, צדק; פסק דין; משפט, דין תורה

law, justice; Judgment; Torah Law

azer din (ebr.)

ליצור תקדים משפטי

azer el din (ebr.)

לעשות דין, לענוש

azer el din a uno (ebr.)

לנזוף קשות במישהו

din (ebr.) i man no tiene

נאמר על אדם ללא מעצורים

din de hésed (ebr.)

דין חסד

din Torá (ebr.)

דין תורה; פסק דין כהלכתו

din veheshbón (ebr.)

הנהלת חשבונות

dinim (ebr.)

דינים

el din (ebr.)es kom'a ti

הצדק אתך

el din (ebr.) no es de

'לא נאמר'', הדין אינו ש

estar al din (ebr.)

לנהוג לפי החוקים;לפעול בצורה מתוקנת

ganar/pedrer el din (ebr.)

לזכות/להפסיד במשפט

ir/salir/yamar/travar a din (ebr.)

להביא לדין

konoser los dinim (ebr.)

להכיר את הדינים

kortar/kitar din (ebr.)

לגזור דין, לשפוט

la ora/el día del din (ebr.)

'יום הדין'' - רגע ההכרעה

los dinim (ebr.) m. pl.

החוקים

por din derecho (ebr.)

לפי החוק והסדר, בצורה מאוזנת וצודקת

según el din (ebr.)

לפי החוק, כמו שצריך

tener el din kon/por si (ebr.)

שהחוק עומד לצידו

tener/no tener din (ebr.) a una koza

בעל/חסר זכות למשהו



122120

dinar m.

דינר

dinar

no se merka ni kon dinares de oro

אין לקנותו, גם לא בדינרי זהב – דבר נדיר שקשה להשיגו, אדם שהשתתפותו לא תסולא בפז



122160

dinch (t.) adj.

חסון, קשיח, נוקשה, צפיד

well built, rigid

detenerse dich (t.)

לעמוד זקוף, בלי להתכופף

mashala, está dinch! (t.)

בלי עין רעה! הוא חסון



122180

dinero m.

כסף, מטבע; הון

money, currency; fortune

a poder de dinero

בקושי רב, בהקרבה של אמצעים רבים



122210

dingún adj.

אף (אחד)

no(body)

en dingun modo

בשום אופן



122230

dinguno pron. ind.

אף אחד

nobody

dinguno no aspere de dinguno

איש לנפשו

dinguno no fuye de la miel

אין מי שיימלט מן הדבש (פיתוי)

sin dinguno de korasón

בלי קרוב ומודע



122300

dinyidad/dinyitá f.

כבוד, גדולה, מעלה, כבוד עצמי, הדרת כבוד; הגינות; משרה שלכבוד

respect, greatness, sef-respect; fairness; a position of honor

la dinyidad del rey

כבוד מלכים

la dinyidad lo rekere

הכבוד מחייב



122350

dinyo adj.

ראוי, נאות, נכבד; מאופק, רציני

worthy, proper, honorable; restrained, serious

ser dinyo de alavasiones

ראוי לכל שבח

amostrarse/tenerse dinyo

לנהוג בכבוד מבלי להשפיל עצמו, לנהוג באיפוק

dinyo de menospresio

ראוי לגינוי

dinyo de muerte

ראוי לדין מוות

no es dinyo de mi

לא לפי כבודי (לעשות זאת)



122390

Dio m.

אלוהים, אל; דבר מה אהוב מאוד ונערץ

God; something very beloved and revered

a Dio santo!

אל אלוהים!

afeado del Dio i de la djente

מוקע בידי אדם ובידי שמים

apegado kon el Dio

דבק באלוהים

dar grasias al Dio

הודה לאל

dar loores al Dio v.

נתן שבח לאל, הילל את אלוהים

del Dio baruh hu (ebr.)

דבר מעולה, יוצא מן הכלל, מתנת אלוהים

del Dio ke lo tope!

שאלוהים יענישהו על עוולותיו!

diense el Dio

בעזרת השם

echar arzoal al Dio

לנסות להגיע אל אדם חשוב שקשה להשיגו

el Dio aharva kon una mano i afalaga kon la otra

אלוהים מכה ומעלה ארוכה

el Dio en primero

נאמר מתוך צניעות: אני יודע/מסוגל לעשות זאת, אך רק ברצות אלוהים

el Dio guadre si empesó a avlar

אם התחיל לדבר, שאלוהים ישמרנו מפטפוטו - הוא מדבר ללא הפסק

el Dio i mi alma lo saven/solo un Dio lo save

רק אלוהים ואנוכי יודעים עד כמה אני סובל/עייף/ ..

el Dio i todo el mundo lo saven

ידוע לכל ומפורסם

el Dio ke aga!

מי יתן שיתקיים הדבר, לו יהי!

el Dio ke diga ya abasta

'שאלוהים ישים לכך קץ'' (בעקבות סדרת פורענויות)

el Dio ke lo aga shastre/vino/guerta

רק נס יוכל להפוך את הלא יוצלח הזה לחייט/את הנוזל הזה ליין/את הפינה המוזנחת הזו לגן

el Dio ke lo mate a un tal pranso/paseo/ermano

נאמר על דבר מה דוחה:''שאלוהים יהרוג אותו''

el Dio ke meta su mano

שאלוהים יהי בעזרנו

el Dio ke mos de zahú (ebr.)

שיזכנו אלוהים ל-

el Dio ke te de salud i anyos de vida

דברי תודה: אלוהים יעניק לך בריאות ואורך ימים

el Dio lo sheshereó/le tomó la kavesa

אלוהים בלבל את דעתו, נטל את שכלו/ אלוהים הכשיל את מזימתו

el Dio ke de!

יהי רצון!, לו יהי כן

el Dio save las enkuviertas

רק אלוהים יודע את הנסתרות

el Dio save lo ke aze

אלוהים יודע מה שהוא עושה - נאמר כאשר ההתרחשויות סותרות את המזימות נגדנו

el Dio save si..

ספק אם ..; אלוהים עדי ש-

el Dio será guadrador/mamparador

שאלוהים יהיה בעזרנו וישמרנו מכל רע

el Dio tenga tu kargo

שאלוהים ימלא את כל מחסורך

ermano del Dio

'אחי האלוהים'' – פניה אוהדת אל הזולת

es de el par'al Dio

הוא אדם טוב, ישר, אין בלבו מחשבות רעות

huersa i salú ke l'envie/le mande el Dio

באירוניה (לרברבן): שאלוהים יתן לו כוח לבצע את מה שהוא מתיימר לעשות

ir a la grasia del Dio/al Dio a la ventura

לעשות משהו בלי תכנית, להשליך יהבו על אלוהים

kada uno por si i el Dio por todos

כל אחד לעצמו ואלוהים עוזר לכל – שכל אחד יעשה באופן עצמאי ואלוהים יהיה בעזרו

komo el, Dio no tiene ke dar otro

שאלוהים לא יביא לנו עוד כדוגמתו - נאמר בעקבות סערה/קור קיצוני/ארוע קשה ויוצא דופן

la del Dio se aze

נאמר בעקבות כשלון/סרוב - שאלוהים יתן לנו פיצוי

le metió el Dio en korasón

אלוהים נתן בליבו (לעשות דבר מה טוב)

lo ke disho el Dio akeyo es!

אומץ! יהיה אשר יהיה, נעשה זאת!

lo ke el Dio emprezentó

בשפע רב

me lo demanda el Dio

חובתי להגיד/לעשות

meter las mientes/la feuzía en el Dio

לשים מבטחו רק באלוהים

morar a la ira del Dio

לגור במקום שכוח אל

nes (ebr.) del Dio

יצאנו מזה בניסים

no es del Dio

אלוהים לא רצה – נאמר בהשלמה עם המצב

no lo kere el Dio

הדבר אינו צודק, עומד בניגוד לכללי המוסר

no lo vijitó el Dio

'אלוהים לא ביקר אותו'' - תם ושוטה

no mos traiga el Dio!

חס ושלום, חס וחלילה, אלוהים ישמור!

par'al Dio no no ay

אין דבר העומד בפני אלוהים, הוא כל יכול

para el Dio se dize

הדבר נראה לא יאמן - אבל ברצות אלוהים יתכן

por kavod (ebr.) del Dio

למען השם (עשה זאת/שים לב..)

reveyar en el Dio

למרוד באלוהים, לחלל את מצוות התורה

sekretos del Dio

'נפלאות השם'' - נאמר בעקבות דבר טוב שהתרחש באופן בלתי צפוי

si es del Dio!

הדבר יצליח!

si krees en el Dio fiateló

אם יש אמונה בלבך, הקשב לי וקבל את דברי כמות שהם

son echas, rodeos del Dio

זוהי אצבע אלוהים (כנגד אויבינו)

untado del Dio

'משוח בידי אלוהים'' –אהוב ומוערך על ידי הכל

vidas ke mos de el Dio/vidas de mano del Dio/el Dio ke mo lo de

שאלוהים יזכנו לחיות עד אז

El Dio

האלוהים

el Dio ke guadre!

אלוהים ישמור!

s'espanta/no s'espanta del Dio

יש בו/אין בו יראת שמיים

el Dio de muestros padres

אלוהי אבותינו

el Dio de las piadades

אל חנון ורחום

el Dio ke mos apiade!/mos apiade el Dio!

אלוהים ירחם! אלוהים ירחמנו!

el Dio me lo pedrone!

שאלוהים ימחל לי! (כאשר משמיעים דבר גנאי על מישהו)

solo un Dio lo save!

רק אלוהים יודע!

el Dio poderozo

הכל יכול

el Dio aze i dezaze

אלוהים עושה ואלוהים מבטל

el Dio aze milagros!

אלוהים עושה ניסים! (נאמר למי ששרוי ביאוש)

si kere el Dio/si el Dio kere

ברצות אלוהים

el Dio ke aga todo lo ke es bueno!

שאלוהים יסובב הכל לטובה!

el Dio lo guadre!

אלוהים ישמרהו!

el Dio ke lo aga por entero!

שאלוהים ישלים זאת עד תום! (למשל, כשאדם מגלה סימני התאוששות ממחלה)

el Dio será pagador/el Dio ke te page/de bueno ke te lo page el Dio/tu paga buena ternas del Dio/el Dio ke te page según fizistes kon mi!

שאלוהים יגמלך על הטוב שגמלת עמי!

el Dio ke mos mire kon ojos de piadad!

אלוהים ירחמנו!

el Dio no mos olvidará!

אל יעזבנו אלוהים ואל ישכחנו!

el Dio apiadará/el Dio es grande i piadozo!

אלוהים ירחם! (נאמר כאשר שרויים באי ודאות)

estar/meterse en manos del Dio/avrigarse debasho las alas del Dio

למסור עצמו ביד השם/לחסות תחת כנפי השם (נאמר כאשר מישהו נכנס לתוך סכנה)

ay un Dio en los Sielos!

יש עין משגיחה מלמעלה!

el Dio está kon mozotros!

כי עמנו אל!

el Dio ke te sienta, ke te oiga!

שאלוהים ימלא משאלותיך!

bendicho el Dio por lo ke mos topamos/bendicho el Dio syen mil vezes!

ברוך השם!/תודה לאל!

el Dio te de todo bueno i komplido/el Dio ke te de todo lo ke dezea tu korasón/el Dio ke te alarge las vidas!

שאלוהים ימלא משאלות לבך לטובה!/שאלוהים יאריך ימיך!!

el Dio lo guadró/el Dio lo kijo bien

אלוהים שמר עליו/הצילו מצרה

alavado sea el Dio/alavado sea el Dio i bendicho sea su nombre

תהילות לאל עליון

grasias al Dio!

תודה לאל!

es de bendezir al Dio!

כאשר רואים דבר מה נאה: השבח לאל!

asi no mos aprove el Dio!

שאלוהים לא יעמידנו בנסיון!

así te akontente el Dio!

כה יתן לך האלוהים וכה יוסיף!

así el Dio te de!

לשון הפצרה של מבקש טובה: כה יתן לך האלוהים!

el Dio ke mos guadre de todos los males!

שאלוהים ישמור!

el Dio ke lo ayude!

שאלוהים יהיה בעזרו!

el Dio tenga tu buen kuidado!

שאלוהים יהיה בעזרך!

a arrepentir ke no mos de el Dio!

שלא נתחרט על מה שעשינו כעת!

ke me mate el Dio si ...

לשון שבועה: שאלוהים ימיתני אם ...

por el Dio ke es uno!

לשון שבועה: באלוהים!

por este pan del Dio!

לשון שבועה: באלוהים!

de mi par'al Dio/de mi al Dio!

לשון שבועה: באלוהים!

el Dio ke lo aga guerta!

שאלוהים יהפוך זאת לגן פורח! (כאשר נתקלים בפינה מוזנחת)

el Dio guadre!

אלוהים ישמור!

el Dio no de/el Dio no mos de...

שאלוהים ישמרנו מ...

Santo Dio!/a Dio Santo!/a Dio Senyor del mundo!

אלוהים אדירים!

tiene a la para por Dio

סוגד לממון



122980

dip (t.) m.

תחתית, קרקעית, עומק, תהום

bottom, depth, abyss

derrokar del dip (t.)

להרוס מן היסוד/עד היסוד

echar al dip (t.)

'ירד תהומה'' – המצב החמיר מאוד (מחלה, הרס)

ir al dip (t.)

לרדת לעומקו של דבר

kaer al dip (t.)

'ליפול תהומה'' - להדרדר (מחלה, הרס)

kavakar del dip (t.)

לעקור מן השורש

se kere una bolsa sin dip (t.)

זה כרוך בהוצאות אינסופיות

tomar de dip (t.) i de kara

לגעור, לנזוף ב-

ver el dip (t.) de uno

לנכוח וליטול חלק בחורבנו של מישהו



123070

dipla f.

סלידה, טינה, תרעומת

disgust, resentment, resentment

tomar a uno en dipla

לחוש סלידה ממישהו, לחוש טינה אל מישהו

tomar a uno/a una koza en dipla

להביא דבר/אדם לקו הישר



123090

diplom/diploma m.

תעודה, דיפלומה

certificate, diploma

tomar/mereser diploma

לזכות ב/להיות ראוי לדיפלומה - להגיע לשלמות במקצוע



123190

dira (bulg.) f.

עקבות; חיפוש

trail; search

komo se va topar la dira (bulg.)

מה יהיה בסופו של דבר?

no se topa la dira (bulg.)

אינך יכול להגיע אתו לעמק השווה



123220

dirdir (t.) m.

פטפוט מעצבן

annoying chatter

estar dirdir (t.)

לדבר בלי הפסקה באופן מעצבן



123240

dirdirear (t.) v.

דימדם, השמיע דברי טירוף

to utter mad words

ya kedo dirdireando!

אינו חדל לרגע לפטפט!



123260

direk (t.) m.

עמוד, תורן, סמוכה, עמוד התווך

pillar, mast, support

direk (t.) de telefón

עמוד טלפון

es el direk (t.) de la kaza

הוא הינו עמוד התווך של הבית - המפרנס הראשי

meter direkes (t.) enriva del fuego

לנעוץ את העמודים באש - ''לבנות על חול''



123330

direkto adj.

ישיר, ישר, בלתי אמצעי

direct, straightforward, unmediated

treno direkto

רכבת ישירה



123500

diritido adj.

מומס, נמס

dissolved, melted

es muy diritido

מאוד ישנוני

manteka diritida

חמאה מותכת



123540

diritirse v. refl.

נמס, התמוסס

to be melted/disolved

diritirse de ufke

להנמס מצער

ya me dirití de asperar

'התייבשתי''מרוב המתנה



123580

dirito (it.) m.

חוק, משפט, הזכות לבקש/לדרוש משהו ממישהו

law, the right to ask/demand something from someone

es mi dirito/derecho

זו זכותי

los diritos del ombre

זכויות האדם

no tienes dirito

אין לך זכות



123740

disfilo m.

תשוקה עזה; קוצר נשימה

intense desire; shortness of breath

por ke le pase el disfilo

כדי שיעבור לו החשק



123850

dishí (t.) adj.

נקבי

feminine

gato dishí (t.)

חתול-נקבה



124010

disinko m.

מטבע בעל ערך פחות

a currency of lesser value

kedó sin un disinko en el pecho

נשאר בלי פרוטה בכיס

un disinko no da por la djente

לא מזיז לו מאף אחד, לא שם על אף אחד



124220

diskreto adj.

שומר סוד, צנוע, שומר פיו, דיסקרטי

modest, discreet

una parte diskreta

חלק מוצנע



124770

dispozar v.

ערך, סידר, כונן; עמד לרשות; החזיק ברשותו

to arrange, to establish; to be available; to hold in his possession

dispozar sovre

סמך על



124800

dispozisión f.

הערכות, התכוננות; נכונות, רצון, התכוונות; הוראה

preparation; willingness, desire, intention

estó a su dispozisión

אני עומד לפקודתו



125130

distrikto m.

מחוז, פיקוד

district

distrikto sentral/del norte/del sud

פיקוד מרכז/צפון/דרום



125190

disuyo adv.

מעצמו

by itself

la puerta se avrió disuyo

הדלת נפתחה מעצמה



125590

dizidero adj.

שגור

common, conventional

palavra dizidera

מילה שגורה



125910

djaba (t.) adj.

חינם אין כסף

free of charge

todo está djaba (t.)

הכל בזיל הזול

dar la ropa djaba

להציע את הסחורה כמעט בחינם



125940

djaba! (t.) interj!

'נוותר על'' - נאמר כאשר מחליטים לוותר על משהו

"We will give up" - said when we decide to give up

azer djaba (t.)

סלח, מחל, ויתר על העונש, לא לחוש תרעומת

djaba paseo!/djaba ganar!

נוותר על הטיול!/נוותר על הרווח!



126060

djam (t.) m.

זכוכית, זגוגית

glass

romper djames (t.)

'לנפץ זגוגיות'' - לחולל שערוריה

pasar djames

להרכיב זכוכיות על החלון



126080

djamay adv.

לעולם לא, אף פעם (משמש רק בביטוי המופיע להלן)

never (used only in the phrase below)

kien negro nase djamay se enderecha

מי שרע מטבעו לעולם לא יתיישר



126120

djamdje (t.) adv.

אף אחד, בלי נפש חיה

no one, without a living soul

djamdje top oynar (t.)

נטוש ושומם



126210

djan beindín (t.) adv.

סגנון אלגנטי לחבישת התרבוש (בהטיה)

elegant style for wearing the turban (tilted)

meterse la fez a la djan beindín

להיות משוחרר מכל דאגה



126300

djano! (t.) interj!

יקירי!

Darling!

ayde djano! (t.)

מה פתאום?! היתכן?!



126380

djarro m.

כד, קנקן

jug

echar djarros d'agua yelada por enriva

להעליב מישהו בציבור



126430

djaspe m.

ישפה; שיש מנומר

marble speckled

azerlo djaspe

הבריקו כיהלום



126460

djaver (t.) m.

תכשיט, אבן יקרה; יקיר

jewel, precious stone; darling

echar djaveres (t.) al aire

לזרות הונו

es un djaver (t.)

הוא אדם מושלם

kitar/echar djaveres (t.) de la boka

להוציא פנינים מפיו - לומר דברי חכמה



126520

djeb (t.) m.

כיס; ארנק

pocket; purse

meter la mano al djeb (t.) de uno

להכריח מישהו לתת כסף

meter la mano al djeb (t.)

לתת כסף

tener a uno al djeb (t.)

להיות בטוח בהשתתפותו/עזרתו של פלוני בעניין

tener el djeb (t.) dado fierro

להיות שרוי בלי כסף

tokar al djeb (t.)

לנסות לקבל כסף/הלוואה ממישהו



126580

djebashlik (t.) m.

רווחה, אמצעים, שפע

welfare, means, abundance

tener djebashlik (t.)

שיש לו די אמצעים



126630

djefá (t.) f.

סירוב, מאון

refusal

azer djefá (t.)

לסרב, למאן



126680

djedjel (t.) m.

כבד; אבר כלשהו בגוף הסובל בעקבות מאמץ

liver; any organ in the body that suffers as a result of exertion

kitar el djedjel (t.)

לגרום סבל גדול בעקבות עבודה קשה וממושכת



126840

djenem/djenné/djénneme/djendem (t.) m.

גהינום, תופת

hell

al djenem budjaina! (t.)

לך לעזאזל!

al djenne ke se lo yeven!

שילך לעזאזל

al djenneme ke se vaya!

שילך לעזאזל

al genneme!

לעזאזל! הסתלק לך!



127010

djente f.

בריות, בני אדם; קרובים, משפחה רחבה

human beings; relatives, extended family

de ke djente es

מאיזה משפחה הוא?

deshar dezir a la djente

לא לשים לב לביקורת הבריות, לתת להם לדבר

dezir/eskudiyar/eskupir lo suyo i lo de la djente

לגלות את סודותיו ואת סודותיהם של אחרים

djente alta

משפחה רמת יחש

djente basha

משפחה שפלת יחש

djente de piron

'האוכלים במזלג'' - ''שמנה וסלתה'', אליטה חברתית

djente del otro mundo

אנשים בעלי דעות והתנהגויות מפגרות ומיושנות

djente menuda

הטף

djente negra

אנשים שפלים/רעים

es de djente/venir de djente

הוא באממשפחה טובה

es de mi djente

הוא משלנו/בן משפחה

estar a las bavas de la djente

להיות תלוי בחסדי הבריות

kaer en la boka de la djente

להיותקרבן לרכילות (''ליפול בפי הבריות'')

karrear djente

להביא צופים, מאזינים

kaver entre djente

לדעת להתנהג בחברה

kitar djentes del mundo

להטריד את הבריות, לעצבן אותם

la buena djente

ערטילאים, שדים שוכני מטה

la djente grande

'הגדולים'' - העשירים, בעלי הכוח והתקיפים

morirse/siklearse por la djente

לדאוג לזולת במסירות נפש

saver estar entre djente

לדעת להתנהג בחברה

se kere metido djente

(באירוניה:) ''צריך מתווך כדי לשכנע אותו'' - מציעים לו הצעה טובה והוא אינו משתכנע

se piedren djentes

מרוב עניין שוכחים שהזמן חולף

tener djente

לארח אנשים

yamar djente

להזמין אנשים

mi djente/tu djente

בני משפחתי/משפחתך

venir de djente

להשתייך למשפחה טובה, להיות בן למשפחה טובה

no ay djente/no se ve djente

אין לראות נפש חיה

ser bueno kon el Dio i bueno kon la djente

להיות טוב עם אלוהים ועם הבריות

la djente

הבריות

echar djente

לסלק אנשים החוצה (כאשר המקום מלא)

tener djente a komer

יש אורחים בבית

el Dio i la buena djente lo saven

הכל יודעים



127300

djentío m.

המון; לאום

crowd; nation

djentíos

גויים, אומות העולם



127410

djereme/t (t.) m.

קנס, הוצאה ללא תועלת

fine; useless expense

en palos en djeremét

לא רק שספג מכות עוד היה עליו לשלם קנס; לגמול טוב עם הבריות ובתמורה לזכות לטרוניות



127500

djesto m.

מחווה, ז'סטה

gesture

darse a entender kon djestos

להבין בלי מלים, בתנועות



127550

djezá (t.)

קנס

fine

echar djezá (t.)

להטיל קנס



127620

djidió m. & adj.

יהודי

Jew, jewish

a ken kere mal a mi djidió

למשמע דבר אסון: שיפול על שונאי היהודים

azer kon su djidió

לעזור ליהודים נצרכים

buen djidió!

יהודי טוב! - פניה אל אדם בלשון חומרה ונזיפה

de djidió a djidió

בלי טקסים וחנחונים, באופן חופשי וידידותי

kon djidios dientros

תוכו טעים ביותר (על אוכל, ממולאים וכו')

ni tu ni yo ni ijo de djidió

לא לי לא לך ולא לשום אדם יהיה

por un puntiko semos djidios

הדבר הקטן (המוסרי) המבדיל בינינו היהודים לבין הגויים (ברית המילה)

un djidió/un djidió d'en medio el mundo

פלוני, יהודי מהשוק

ya se izo un djidió

גדל והגיע למצוות

az plazer a tu djidio!

עשה טובה לבן עמך/דתך!

djidio djoya del Dio!

יהודי בן לעם הנבחר! - נאמר באירוניה כאשר נופל אסון על יהודי

el tani de djidyo guay del pan del otro día!

השמר לך מפני המתחסדים!

dedientro de una frandjola salio un djidio!

מאיפה צץ לנו פתאום הטיפוס הזה?!

un djidio bashiko

אדם קטן קומה

djidio en kaza ombre a la plasa

היה יהודי בביתך ואדם בצאתך!

no pueder ver a djidio

אנטישמי, שאינו סובל יהודים



127780

djigaro m.

סיגריה

cigarette

bever djigaro

לעשן סיגריות



127820

djil (t.) m.

פעמון קטן, מצילה; מצלתיים

small bell; cymbals

los djiles (t.) del pandero

המצלתיים הקטנים שבתוף מרים; צלצלי אצבע; פעמון; מצילה ביתית



127840

djilá (t.) f.

ברק, זוהר; חומר הברקה, משחת נעלים, לכה

glow; polishing material, shoe polish, lacquer

pasar djilá (t.)

להבריק, לתת ברק



127870

djilvés (t.) f. pl.

חן, קסם, מאמץ למצוא חן, כווני חן

charm; an effort to find grace, grimaces of grace

azer djilvés (t.)

לעשות ''עיניים'', לעשות כווני-חן, להתחנחן



127920

djimbush (t.) m.

בידור, התבדרות, שעשועים, תענוגות

entertainment, amusements, pleasures

azer djimbush (t.)

לעשות חיים, להשתעשע

ver djimbush (t.)

ליהנות למראה ריב או סצינה שבה מלעיגים ועושים צחוק ממישהו



128050

djinoyos m. pl.

ברכיים

knees

meter a uno de djinoyos

להוריד מישהו על הברכיים - להכריחו להתחנן או להתנצל, להשפיל מישהו ולשלוט בו

meterse de djinoyos

לרדת על הברכיים - להתחנן



128080

djins (t.) m.

אופי, טבע, מקור

character, nature

es de buen djins (t.)

בעל אופי נוח



128130

djiradas f. pl.

מאמצים ראוותניים כאילו עושים עבודה מפרכת

showy efforts as if doing tedious work

azer djiradas

לעשות מאמצים ראותניים ולהתלונן באופן רעשני - ''לעשות רוח''

le kae djiradas

'עושה רוח'' - עושה מחוות ראוותניות כדי שיחשבו שיש לו תפקיד חשוב ומשימה מכרעת



128190

djirar v.

חג, סבב, הסתובב; סובב; הפעיל, ניהל; הסב (המחאה, שיק, שטר); קפץ בחבל

to circle, to turn, to turn around; to revolve; to operate, to manage; to convert (check); rope jump

djirar el mundo entero

לסובב עולם, לטייל בכל העולם

djirar la sangre

הדם זורם (סובב) בתוךמחזור הדם

k'estás djirando

במה אתה מתעסק שם?

ke djirar

מה לעשות? איך להחלץ מן המצב?

le djira el meoyo/no le djira el meoyo

יש לו/אין לו דמיון, פיקחות וכושר המצאה

no se ke djirar

איני יודע מה לעשות, אני מהסס

saver djirar un echo

לדעת לנהל עסק



128270

djiriko m.

תזוזה קלה של משהו מבלי להמישו ממקומו

slight movement of something without moving it

azer/dar un djiriko

לעשות סיבוב קטן, לצאת לטיול קטן



128280

djiro (port.) m.

סיבוב, תנועה סיבובית; טיול; מחזור כספים; הסבת המחאה/שטר

rotation, rotational motion; a tour; cash flow; conversion of check

dar un djiro

לעשות סיבוב, לצאת לסיבוב



128290

djiro m.

סיבוב, הקפה; מחזור כספים

rotation, encircling; cash flow

azer/dar un djiro

לעשות סיבוב, לעשות טיול קטן, להתרחק ולחזור



128340

djivá (t.) f.

הברקה, מירוק, צחצוח; גולת משחק מזכוכית או עופרת; כספית; כינוי לאדם תזזיתי

polishing, brushing; a marble made of glass or lead; mercury; a nickname for a frenetic person

dar djivá (t.)

למרק, לתת ברק, לצחצח

entero es una djiva

כולו כספית - מתרוצץ בלי הרף, תזזיתי



128370

djivaika (t.) f.

אגוז קטנטן; גולה קטנה

tiny nut; a small marble

djugar a las djivaikas (t.)

לשחק בגולות



128400

djiyer (t.) m.

כבד (אבר בגוף)

liver

se le comió/se le kemo el djiyer (t.)

כבדו נאכל/נשרף (כתוצאה מאלכוהוליזם)



128420

djiz (t.) (1) m.

גזע

trunk

djiz (t.) de djiz de perros

מגזע שפל



128440

djiz (t.) (2) m.

יציאה, הליכה, בריחה,

exit, walk, escape

azerse djiz (t.)

לברוח, להסתלק

djiz! (t.)

הסתלק! העלם לך!



128470

djizgi (t.) m.

קו

line

travar djizgis

למתוח קווים



128490

djizlam (t.) m.

בריחה, העלמות, התרחקות מהירה

escape, quick move away

azer djizlam (t.)

להסתלק



128530

djoab (t.) m.

יכולת לעמוד במשימה

ability to meet the task

azer djoab (t.)

להשתרר על, לגרום לאנשים כעוסים לציית

dar djoab (t.)

לעמוד במשימה שהוטלה עליו, לתת תשובה



128580

Djohá m.

דמות ידועה בפולקלור המזרחי; כינוי לאדם מרושל /לא חכם במיוחד

a well-known figure in eastern folklore; a nickname for a particularly sloppy/unwise person

Djohá Teptil

דמות שוטה מן הפולקלור המזרחי

Djohá ke no kave a la havrá

בן אדם שמתבלבל ונבוך בחברת אנשים

es un Djohá/ un Djohá i el dos

הוא מסורבל, בלתי זריז ונלעג (בן זוגו של ג'וחה)

fechas de Djohá

פעולות מגוחכות מסורבלות

las de Djohá

שטויות הראויות לג'וחה

ni Djohá en su ayuda

שוטה גדול, שוטה גדול אפילו מג'וחה

ya avló Djohá

פער את פיו לומר דברי הבל



128700

djondjolí m.

שומשומין

sesame

azeite de djondjolí

שמן שומשומין



128750

djornal m.

עיתון, יומון; שכר יום עבודה; אדם סקרן והולך רכיל (מבקש לדעת ומפרסם כל אשר קורה)

newspaper, daily newspaper; daily wages; a curious and gossipy person (wants to know and publishes everything that happens)

echar al djornal

להכניס לעיתון, לכתוב בעתון אודות מישהו

ir a djornal/lavorar a djornal

לעבוד עבודה יומית, בשכר יומי

kitar el djornal

להרוויח מחיית יום אחד

tomar a djornal

לשכור פועל ליום עבודה



128830

djorno (it.) m.

יום

day

a djorno (it.)

כמו באמצע היום; מעודכן

estar a djorno

להיות מעודכן

meterse a djorno

להשלים הכל מבלי לדחות דבר

aklarar la kaza a djorno

להאיר את הבית באור יום



128910

djoviyo/djovío m.

כדור צמר, פקעת חוטים

wool ball, tuber of threads

azerse un djoviyo

להתכווץ

azerse un djoviyo de nervos

להפוך לפקעת עצבים

se izo todo un djoviyo

הסתבך והתבלבל לגמרי

ya se me izo el meoyo un djoviyo

ראשי מבולבל



128960

djoya f.

תכשיט, עדי; אוסף תכשיטי אשה

jewel, Witness; a woman's jewelry collection

echar djoya a una ija/mujer

לתת תכשיט במתנה לאשה/בת

es una djoya

הוא ''יהלום'' - טוב לב ומושלם



129050

djudaiko adj.

יהודי, של יהודים; יהודי שומר מצוות

jewish, of jews; a observant jew

a la djudaika

באופנה ובאופן היהודיים

uzos djudaikos

מנהגים יהודיים



129120

djudería f.

שכונת היהודים; יהדות העיר/המדינה/העולם

the jewish neighborhood; city/state/world jewry

para bien/bueno de la djudería!

הלוואי שיהיה לטובת היהודים!



129150

djudezmo m.

יהדות, אמונה ומצוות היהדות, דבקות בדת היהודית; ספניולית, איספניולית, לאדינו, לשון יהודית

judaism, faith and the commandments of judaism, adherence to the jewish religion; judeo-spanish

ya no kedo djudezmo

אבדה ונשתכחה מלב הדת (היהודית)



129170

djudía f.

יהודיה; עוזרת בית בשכר יומי

jewish woman; daily maid

djudía de kolada

כובסת בשכר יומי

djudia por servir

עוזרת בית שגרה עם המשפחה



129270

djugador/dera n.

שחקן; מהמר, משחק במשחקי מזל

player; gambler, plays games of chance

djugador en el alma/fina'l gueso

'שחקן בנשמתו'' - מכור להימורים

djugador de klasa

שחקן מעולה, שחקן בעל רמה



129290

djugar v.

שיחק, השתעשע, התבדר; ניגן על כלי נגינה; הימר, שיחק משחקי מזל; לגלג; נע, זע במקומו (יש לו ''שפיל'')

to play, to have fun; play a musical instrument; to gamble, tp play games of chance; to mock; to move, to move in its place (it has a displacement space)

djugar a la foyika

לשחק ב''גומות'' (בגלעיני משמש, ''עג'ו'', ''גוגו'')

djugar a la rifa/a la lotería

להשתתף בהגרלת פיס

djugar a las kasharetas

לשחק ב''חמש אבנים'' (חמש עצמות)

djugar a los ladrones

לשחק ב''שוטרים וגנבים''

djugar a los palikos

לשחק במשחק ''המקלונים''

djugar a los tres saltos

לשחק ב''קפיצת חמור''

djugar a preto i a blanko

לנהוג בדיפלומטיות/לנהוג בערמה/לדעת לרמות

djugar a uno

לעשות צחוק ממישהו (להבטיח הבטחות שוא)

djugar al dediko chiko

ללגלג על מישהו - לסובב אותו סביב האצבע הקטנה

djugar al estampo

לשחק ב''פרה עיוורת''

djugar al maymón

לעשות מישהו ללעג וקלס

djugar al pilo a fuir/al bashilakyi(t.)

לשחק ב''ארץ''/''קלאס''

djugar fina los sapatos

לסכן כל מה שיש לו במשחקי הימורים

djugar komar (t.)/dados/kartas

לשחק בקוביה/קלפים

djugar kon el fuego

לשחק באש - להכנס לעסקים רבי סיכון

djugar la vida

לסכן את החיים, להכנס לסכנות

djugar violino/gitarra

לנגן בכינור/גיטרה

este moble djuga

הרהיט הזה אינו עומד יציב

la yave djuga bueno en la yavedura

המפתח סובב היטב בתוך המנעול



129480

djugetear v.

השתעשע, השתובב; התבדח, התלוצץ; השתמש בדבר מה כבצעצוע, השתעשע בחפץ קטן בין האצבעות

to have fun; to joke; to use something as a toy, to have fun with a small object between the fingers

djugetear kon

הקניט, קינטר



129520

djugetiko m.

צעצוע קטן

a small toy

tomar komo djugetiko

להשתעשע בדבר מה מזיק בלי לתת את הדעת לתוצאות השליליות



129550

djugo m.

משחק, שעשוע; בדיחה, מהתלה

game, amusement; joke

arraviarse al djugo

לסרב להכיר בהפסד; להיות בלתי הוגן במשחק

azer el djugo de uno

להתייצב לצידו של מישהו

azer un djugo

לטמון פח, להוליך שולל

djugo de mano

החלפת מהלומות

el djugo del aktor/del muzikante

משחקו של השחקן, נגינתו של המוסיקאי

entrar al djugo

להשתתף במשחק

estar en djugo

להיות בסכנת הפסד

pedrer del djugo i del embit

לבקש מעל המגיע לו ולהפסיד גם את שלו

salir al par del djugo

לא להרוויח ולא להפסיד במשחק

salir del djugo

לחדול לשחק, לצאת מןהמשחק

tener djugo

להחזיק ''יד'' טובה בקלפים

pedrer/ganar al djugo

להפסיד/להרוויח במשחק

djugo de kartas

משחק קלפים



129700

djuisio m.

משפט, דין, פסק דין; דעה, שיפוט, תחושה

justice, judgment; opinion, judging, feeling

deshar una dechizión al djuisio de uno

להשאיר את ההחלטה לשיפוטו של מישהו

los fueros i los djuisios

חוקים ומשפטים (תורה)



129860

djunto adj.

מחובר, מאוחד, צמוד

connected, unified, close

dokumento djunto en una letra

נספח

en djuntos

ביחד

ir en djuntos

להתאים



129910

djura f.

נדר, שבועה, אלה

vow, oath

djurar djuras de djuego/djurar mil djuras

להשבע בשבועה חמורה

tomar/dar djura

לנדור נדר



129935

djurado m.

מושבע

juror

los djurados

חבר המושבעים



129950

djuramiento m.

שבועה; פעולת השבעות

oath; the act of swearing

djuramiento de fidelidad

שבועת אמונים



129970

djurar v.

נשבע

to swear

djurar en falso

להשבע שבועת שקר

djurar i perdjurar

להשבע ולשנות את השבועה (לחזור ולהשבע)

djurar por uno

להעיד בתוקף על תומתו של מישהו, לערוב לו

djurar por su padre/madre/ijos

להשבע בהורים/בילדים - שבועה חמורה

djurar sovre la verdad

להשבע על דבר אמת, להשבע על כך שמשהו קרה

si me lo djuravas no me lo kreía

הדבר מופרך - גם לו נשבעת לא הייתי מאמין



130200

djusto adj.

צודק, חסר פניות, פנים, ישר, צדיק, הוגן, הגון; בעל מידה נכונה

just ,correct, impartial, honest, righteous, fair, decent

a lo djusto/por ser djusto

לומר את האמת ...

djuzgar enriva lo djusto

לשפוט בצדק ובהגינות

estar en lo djusto

לראות את הדברים לאשורם, לשפוט את הדברים לאמיתם

pelear por lo djusto

להאבק לנצחון הצדק

reklamar enriva lo djusto

לתבוע אתהמגיע בדין

se muere por lo djusto

נותן את נפשו/מקריב עצמו למען הצדק

todos los suyos le vienen djustos/todo le viene djusto

לוקח הכל בקלות; מרוצה תמיד ושבע רצון



130210

djusto adv.

בדיוק

exactly

djusto en akel punto

בדיוק ברגע ההוא

es djusto!

נכון! אמת ויציב!

kaer djusto

לפגוע בלב העניין, להגיע אל חקר

no komer por djusto

לא לאכול די כדי לשבור את הרעב

pagar por djusto

לשלם הכל בלי להותיר יתרת חוב

tener todo por djusto

לא חסר מאומה

traerlo djusto

להעניק חזות צודקת לטיעון מפוקפק

viene djusto djusto

מתאים ''בול'', מתאים בדיוק

ya está djusto kon lo ke le manka

נאמר באירוניה במשמעות: רחוק מלספק

ya está todo djusto

חסר הרבה עד שיגיע לרמה/מידה הנדרשת (אירוני)

venir djusto a tiempo

בא בדיוק בזמן



130420

djuzdán (t.) m.

ארנק

purse

avrir djusdán (t.)

'לפתוח את הארנק''- לתת כסף



130490

djuzgar v.

שפט, דן; העריך, ביקר; גינה

to judge; to evaluate, to criticize; to condemn

djuzgar al d'enfrente

למתוח ביקורת

no duzges a tu haver asta ke ayeges a su lugar

אל תדון את חברך קודם שתגיע למקומו

a djuzgar de los faktos

אחר בדיקת העובדות, אם לדון על פי העובדות



130510

djuzgo (1) m.

בית משפט, בית דין; משפט, דין

court, tribunal; law, trial

ganar/pedrer un djuzgo

לזכות/להפסיד בדין

travar a djuzgo

להביא לדין



130560

dobla f.

דובלון (מטבע אוסטרי)

Doblon (austrian currency)

kaye de las doblas

'רחוב הדובלונים''- שכונת אמידים

un mumí de doblas

מטפחת ראש עטורת מטבעות

un yadrán de doblas

ענק של דובלונים



130600

doblado adj.

כפול; מקופל, מכווץ

double; folded, contracted

doblado en dos

כפוף, שחוח



130640

doblarse v. refl.

התכופף, התקפל, השתופף

to bend, to be folded

doblarse ensima de si mizmo

להתקפל בתוך עצמו, להתכווץ



130660

doble adj.

כפול

double

kon korasón doble avlan

מדברים בלב ולב



130680

doble m.

קפל, קמט

a fold, a crease

el doble del pantalón

קמט המכנסים



130730

dodje adj.

שנים עשר, שתים עשרה

twelve

alevantarse a las dodje

לקום בשעה מאוחרת

dodje trivos de Israel

תריסר שבטי ישראל



130770

dodó m.

בדיבור אל ילדים: לישון, שינה

speaking to children: sleep!

al dodó!

למיטה!

azer dodó

לישון



130940

doktor/resa m.

רופא, רופאה

doctor

doktor de matasanos

רופא גרוע (''הורג בריאים'')

doktor de mujeres

רופא נשים, גניקולוג



131050

dokumento m.

מסמך, תעודה

document

dokumento de lavoro

נייר עבודה



131070

dokunear (t.) v.

היכה, הלם, הקיש; חבל על ידי לחיצה חזקה; הטריד, גרם נזק; נגע, קירב

to hit, to pound, to tap; to damage by pressing hard; to harass, to cause damage; to touch, to bring closer

dokunear en la onor

לגעת בכבודו של

dokunear en el fecho

להזיק לעסק



131080

dokunearse (t.) v. refl.

נעלב, נפגע

to be insulted, to be hurt

de nada no se dokunea (t.)

שום דבר לא מזיז לו

está muy dokuneado (t.) de su kunyado

הוא פגוע מצד גיסו



131130

dolaí (t.) adv. & m.

סביבה

surroundings

al dolaí (t.) no avía dinguno

לא היה איש בסביבה

en los dolaís (t.) de la sivdad

בסביבות העיר



131160

dolalma f.

תאורה, הארה

lighting, illumination

azer dolalma

האיר, הפיץ אור על



131220

dolap (t.) m.

ארון; בהשאלה: מעשה רמיה

closet; a nickname for deception

de esto va salir algún dolap (t.)

מזה ייצא מעשה הונאה

dolap (t.) de tres lunas

ארון בעל שלוש מראות עגולות

echar al dolap (t.)

רימה



131280

dolash (t.) m.

שמירה, סיור שומרים; הקפה

guarding, patrol of guards; encircling

dar dolashes (t.)

לחזור ולפקוד אותו מקום פעמים אחדות בתוך זמן קצר

dar un dolash (t.)

עשה הקפה



131310

dolashear (t.) v.

הסתובב, הסתחרר; שוטט סביב מקום מסויים, סבב, הקיף; חזר פעמים רבות לאותו מקום

to turn around, to spin; to wander around a certain place, to surround; to return to the same place many times

dolasheí (t.) el pazar entero i no topí

הסתובבתי בשוק כולו ולא מצאתי

vo ir a dolashear (t.) a mis djentes

אבוא בין אנשי

yene ke dolashee! (t.)

בוא שוב! חזור לבקר!



131380

doleensas/doleansas f. pl.

תלונות, תביעות

complaints, lawsuits

eksponer sus doleensas

לשטוח את תביעותיו



131410

doler v.

חש כאב; חש יסורי מצפון, חש דאגה

to feel pain; to feel the pangs of conscience, to feel worry

doler al meoyo

סובל ממיגרנה (צלחית)

duelen los dientes

'כואבות השיניים''- המחיר יקר ביותר, מחוץ להישג ידינו

esto me duele, akeyo me fiede

'זה כואב וזה מסריח'' - נאמר על מי שמתלונן תמיד ואינו מרוצה

kere i duele

'רוצה אבל כואב'' - רוצה מאוד אך מהסס להשקיע את המאמץ הכרוך בכך

aki me deguele, ayi me fyede

מתלונן בלי הרף

el gaste le deguele

חושש שלא יהיה ביכולתו לשלם את הוצאותיו

duele el alma/duele el korasón

דואב הלב! (נמלא רחמים נוכח האסון/הצרה)



131460

dolerse v. refl.

דאג, לקח ללב

to worry

deguelerse por la djente

לכאוב את כאב הזולת

me deuele en el alma

אני כואב זאת עד עומק נשמתי

deguelerse por el gasto de kaza

להמנע מהוצאות מיותרות

deguelerse por la salud de los suyos

לדאוג לבריאות המשפחה



131520

dolor f. & m.

כאב, מכאוב, ייסורים; צער

pain, ache, anguish; grief

dolor de kavesa

כאב ראש, ''כאב ראש'', דאגה, צרה

dolor de kavesal

טירדה בשל אשה נרגנת ומתלוננת

dolor de kulo

(וולגרי:) כינוי לנודניק, בלתי נסבל; צרה צרורה

dolor de pecho

כאב בחזה - מצוקה כלכלית

dolores de parida

צירי לידה

estar kon dolores

לחוש צירי לידה

gastar sin dolor

לבזבז בלי כאב לב

kedar kon la dolor

להשאר עם משקע של מכאוב בעקבות אבדן או החמצה

no me tengas dolor

נאמר בקבלת סירוב באין ברירה

por dolor de korasón

ביטוי של עצב ומכאוב בעקבות כשלון או אבדן

por dolor

בשל יסורי מצפון



131660

doloriozo/dolorozo adj.

כואב, כאוב; מכאיב

painful

estar dolorioza

לחוש צירי לידה סמוכים ללידה עצמה



131720

domear v.

גרם, הניע

to cause, to motivate

ke no se domea

לא זז, לא מש ממקומו



131800

dominasión f.

שלטון, שליטה

rule, control

debasho la dominasión turka

תחת השלטון התורכי



131830

dominio m.

שליטה, שלטון

rule, control

de dominio públiko

בבעלות ציבורית

en el dominio de la sensia

בתחום המדע



131890

domuz (t.) m.

חזיר

pig

domuz! (t.) m.

'חזיר!'' (גידוף)



131910

domuzluk (t.) m.

טינופת, זוהמה

dirt, filth

ya lo apanyó el domuzluk (t.)

תפס עצבים



131940

don (2)/dona

דון - תואר כבוד ספרדי

Don - spanish honorary degree

don Yits.hak Abrabanel

נתלה באילנות גבוהים



132010

donde adv.

מאיפה, מנין; במקום ש-; אשר

where, whence; instead of-; which

donde la vido

נאמר באופן שלילי על מתעשרים: מנין לו לדעת? איפה ראה זאת?

donde para donde

אין מקום להשוואה

donde venish? del molino

בשארית הכוחות

donde viene?

איפה הוא חי? (כאשר מישהו אינו קולט דבר מה הידוע לכל)



132150

dopio (it.) adj.

כפול

double

de dopio (it.) senso

דו משמעי, מפוקפק

pagar al dupio

לשלם מחיר כפול



132180

dor (ebr.) m.

דור, תקופה

generation, period

del dor (ebr.)

מודרני, בן הזמן, בן הדור

del mizmo dor (ebr.)

בן הדור, בן התקופה

el dor (ebr.)

התקופה הזו, הזמן הנוכחי

en kada dor i dor (ebr.)

בכל דוד ודור, לאורך כל ההסטוריה

guay de akel dor (ebr.) ke Han Sipinti por tanyedor

אוי לו לדור שזהו מנהיגו

ir kon el dor (ebr.)

ללכת עם הזמן

mansevo/mosika del dor (ebr.)

בחור/בחורה המתלבשים ונוהגים לפי האופנה האחרונה

kedado de dor amabul

ענתיקה, עתיק יומין, מימי המבול



132300

dormidero m.

שינה עמוקה וממושכת

deep and prolonged sleep

estar kon dormidero

לחוש תאוות שינה בלתי נפסת



132340

dormiente adj.

ישן, קופא

sleeping

aguas dormientes

מים עומדים



132360

dormir v.

ישן, נם

to sleep

azer dormir

הרדים, אילחש

azer por dormir

לעשות את ההכנות לקראת שינה

dormir kom'al gato

לישון שינה קלילה (נעורים לכל רעש)

dormir sovre la mula

להתקדם בצעדי צב

echarse a dormir

לשכב לישון - לשכוח מכל הדאגות

estar muerto por dormir

מת לישון, נופל מרגליו מתוך רצון לישון

kasarita de dormir

אולם שינה, חדר שינה

no dormir en la kama

לסבול נדודי שינה בשל דאגות וצרות

s'esta dormiendo en pies

'ישן בעמידה'' - איטי וחסר זריזות

dormir de boka abasho

לשכב לישון על הבטן

dormir kon minyan

להרדם בחנות בהעדר לקוחות

dormir arrepozado

לישון שינה רגועה

dormir alborotado

לישון שינה טרופה, לסבול מנדודי שינה



132510

doru doru (t.) adv.

היישר, בלי מעקפים; בכנות, בלי פניות

straight, without detours; honestly, non impartial

kaminar doru doru (t.)

לצעוד בלי להביט אחורה

se las disho doru doru (t.)

אמר לו את האמת בפנים, דיבר בכנות בלי מעקפים



132540

dos num.

שנים, שתים; שני, שתי

two, second

azer a uno de dos parás (t.)

לבייש, להשפיל מישהו

azer en dos

לחלק לשנים

azer la tres dos

להפסיד במקום להרוויח - נאמר באירוניה על חסר יכולת המתפאר ביכולתו

azerse en dos

להתאמץ מאוד להגיע למשהו

dos de bodas tres de tanyedores

לבזבז על הטפל יותר מאשר על העיקר

dos i dos azen kuatro!

עד כאן! מספיק ודי!

dos i vente

יש למהר וליהנות מן החיים

el i un azno/bovo/loko dos

שוטה - ''הוא והחמור צמד חמד''

estar en dos

להיות כפוף מאוד, שפוף, ''מקופל לשנים''

kada dos por tres

לעתים קרובות, תדיר

kortar en dos

לחלק דבר מה לשני חלקים זהים, לעשות פשרה

no dezir una por dos

לומר דברים כהווייתם בלי שום עיוות

no es ni una ni dos!

אין זו הפעם הראשונה ואף לא השניה שאתה נוהג כך!חדל מזה!

pagar dos presios por uno

לשלם כפול



132760

dotor (port.) m.

רופא, דוקטור

doctor

dotor (port.) de kaza

רופא משפחה

dotor (port.) de pulso

רופא פתולוג

dotor (port.) grande

רופא מוסמך/מדופלם בעל שם

konsulta de dotores

התייעצות רופאים, קונסיליום

dotor chiko

רופא מעשי (בלי דיפלומה)

dotor de matasanos

רופא גרוע, רופא קטלני



132850

dotrino m.

חינוך, לימוד, אילוף דעת; הדרכה וחינוך ילדים בדרך הישר; נזיפה, גערה, תוכחה

education, study; Guidance and education of children in the straight path; rebuke

dar/tomar/ambezar dotríno

לתת/לקחת מוסר



132880

dover m.

חובה, מחוייבות, התחייבות; מחוייבות מוסרית, חוק מוסר; תפקיד, משימה; שעורי בית

duty, obligation, commitment; moral obligation, moral law; role, task; homework

azer las kozas a dover

לעשות דבר מה מתוך מצפון

azer su dover sin mirar ni atrás ni adelantre

לעשות חובתו מבלי לתת ליבו לתוצאות

mankar a su dover

לא לעמוד בהתחייבות



132920

dovlet (t.) m.

מדינה, ממשלה, שלטון, סמכות; רכוש ציבורי; עושר; עצמאות

state, government, rule, authority; public property; wealth; independence

al otro anyo kon mas dovlet (t.)

איחולי פרידה בעקבות שמחה: לשנה באה עוד יותר מוצלח

al tiempo del dovlet (t.)

בזמנים המאושרים שלעבר, כשהכל היה בשפע וניתן היה להשיג הכל

es del dovlet (t.)

זה רכוש ציבורי, זכותך להשתמש בו בלי לבטים

estar en el dovlet (t.)

לגמול חסד

komer del dovlet (t.)

לחיות על חשבון הברון

tener dovlet (t.)

לחיות ברווחה על חשבון אחרים



133090

draga f.

דרקון, מפלצת (טורפת ילדים); אישה רבת פעלים החושבת על הכל והכל עולה בידיה היטב

dragon, monster (child predator); a multi-verbal woman who thinks of everything and everything goes well in her hands

se izo una draga

עשתה הכל לבדה, השלימה לבדה עבודה ענקית



133110

drago m.

מפלצת, דרקון; רברבן, שחצן

monster, dragon; braggart, arrogant

drago de montanyas

'מפלצת הררית'' - כינוי לאדם אלים ותוקפני

drago de siete kavesas

מפלצת בעלת שבעה ראשים



133210

drama (t./gr.) f.

מידת משקל; כמות קטנה מאוד; דרכמה (מטבע יווני)

weight measure; a very small amount; drachma (greek currency)

ya se kuantos drama (t.) peza

אני מכיר אותו היטב, אני יודע את ''טוהר המידות'' שלו



133400

droga f.

סם משכר, סם מרפא, תרופה; הרואין; סממן

intoxicating drug, medicinal drug, drug; heroin; flavor

ya le izo la droga

הסם פעל את פעולתו (במובן של עצה או הדרכה)



133500

dubá (t.) f.

ארבה, דוברה; מצוף

raft, barge; a float

azerse dubá (t.)

השמין כמו מצוף



133570

dubio m.

ספק, פקפוק, חשש

doubt, apprehension

meter en dubio

הטיל ספק

no ay dubio

אין ספק, ללא ספק

sin dubio

בלי ספק, בוודאי



133690

ducha (1) f.

ויכוחים מתמשכים וטורדניים

ongoing and troublesome arguments

avrir ducha

לחפש חיכוכים וחילוקי דעות



133720

duda f.

ספק

doubt

sin duda

בלי ספק



133810

dueledor m.

דאגן, שעומד תמיד על המשמר למניעת תקלה/פגיעה בבריאות וכו'

anxious, who is always on guard to prevent malfunction/damage to health, etc.

kaza sin dueledor

בית/עסק/משפחה בלי דואג

no ay dueledor

אין דואג



133870

duelo m.

כאב, דאגה; דוקרב

pain, worry; duel

estar kon duelo

באירוניה: נאמר על מי שמתלונן על מכאוביו

gastar sin duelo

לבזבז בלי דאגה וחשש

salir a duelo

להשתתף בדוקרב



133980

dukado m.

דוקט - מטבע זהב ישן

an old gold coin

ni oy es sabá ni el dukado está en basho

נחשוב על הבעיה כשתהיה אקטואלית

una resta de dukados

מחרוזת דוקטים

un "kon salu" mil dukados

העונג שבמשהו חדש (לא יד שניה) שווה הרבה! (כעצה למישהו לא להזדקק למשהו משומש)



134030

duko adv.

במזומן

in cash

pagar duko

לשלם במזומן



134060

dula f.

שגשוג; גדולה

prosperity; greatness

estar en sus dulas

נמצא בתקופת שגשוג והצלחה; מתרברב



134120

dulash (t.) m.

סיבוב; כניסה

rotation; entrance

dar dulashes (t.)

להסתובב ללא מטרה; לפנות אל, להכנס



134200

dulse adj. & adv.

מתוק, ערב; רך, טוב, רחום, נעים; תה''פ: ברכות, במתיקות

sweet; soft, good, compassionate, pleasant; adv.: in tenderness; in sweetness

dulse me vengas

קריאת גיל בקבלת פניו של מישהו רצוי; נאמר גם כאשר דבר מה עולה בקלות

agua dulse

מים מתוקים, מי שתיה

avlar dulse

לדבר בנעימות וברוך

la vida es dulse

החיים מתוקים, אין לסכנם לשוא וטבעי שנמלטים בעת סכנה

no komer bokado dulse

'לא ללקק דבש''

tiempo dulse

מזג אוויר נעים

venir dulse dulse

בא באופן חלק - נאמר כאשר היה חשש מוקדם לקושי



134280

dulse m.

ריבה, קונפיטורה, מרקחת

jam, marmalade

dulse blanko

ממרח מתוק פופולרי בפסח

dulse para las novias/dulse spesial

מרציפן לבן

la dulse f.

'התקופה'' (חילוף העונות)

apregonar la dulse

להכריז על ''התקופה'' (חילוף העונה); בהשאלה: הטלת איסור מסיבות חסרות טעם

kortar la dulse

להכריז על סוף ''התקופה''

dulse de sereza

מרקחת דובדבנים



134370

dulsor m.

מתיקות, מתק, ערבות, רוך, רכות, נעימות, עדינות, טוב לב, תום, תמימות

sweetness, tenderness, softness, pleasantness, gentleness, kindness, innocence

tratar kon dulsor

להתייחס ברכות ונעימות

el dulsor del tiempo

מזג אוויר נעים ונוח



134390

dulsura f.

ריבה, מרקחת; ממתקים, דברי מתיקה; מתיקות

jam; sweets; sweetness

espartir dulsura

לחלק ממתקים לרגל ארוע שמח



134440

dumán/dúman (t.) m.

ערפל, עשן; הוצאה כספית מוגזמת

fog, smoke; excessive financial outlay

dar dumán (t.)

לפזר כסף לארבע רוחות



134470

dumen (t.) m

הגה הספינה

the ship's rudder

es el dumen de la kaza

הוא הינו הגה הספינה במשפחה - המנהיג והמוביל



134510

duna adv.

לפתע פתאום

suddenly

duna, duna adv.

לפתע פתאום, בבת אחת, בלי תקופת מעבר

dekaer duna duna

ליפול לעניות לפתעפתאום (מהיום למחר)

kaer duna

להזדקן

dar la puerta duna

לסגור את הדלת ברעש, להטיח את הדלת



134600

dunya (t.) f.

אשה בעלת יופי יוצא דופן

a woman of extraordinary beauty

dunya Yuzelí (t.)

מלכת יופי



134700

durada f.

משך

duration

por toda la durada de los tiempos

לאורך כל הימים



134800

dureza f.

קשיות, נוקשות, קושי, קשיחות, אי גמישות

hardness, stiffness, difficulty, stiffness, inflexibility

dureza de korason

קשי לב

avlar dureza

לדבר קשות



134910

duro adj.

קשה, נוקשה, צפיד, קשיח; קפדן, קשוח, נוקשה, אכזרי; מחוספס, קהה רגש;קפוץ יד; אטום ראש, מוגבל

hard, stiff; strict, tough, rigid, cruel; rough; whose head is opaque , limited

duro kirpich (t.)

קשה כאבן

duro piedra

קשה כאבן

duro por ensanyar i lijero por afalagar

קשה לכעוס ונוח לרצות (מכוון בעיקר לאלוהים)

es duro de entender

אינו מבין בקלות, קשה הבנה

duro de oído

כבד שמיעה

duro de orejas

כבד שמיעה

duro de servis

קשה עורף

pan duro

לחם יבש, לחם ישן

lavoro duro

עבודת פרך

avlar duro

לדבר קשות



135000

duro adv.

בקושי, במאמץ רב; בעזות, בקשיות, בחספוס, בתקיפות

barely, with much effort; with boldness, with toughness, with roughness, with firmness

azerse todo duro i apretado

עלה לו בקשיים רבים, פגש כל הזמן מכשולים

se disho duro: s'enduró

ממלא את ההוראה בקפדנות מופרזת



135050

dush (fr.) f.

מקלחת

shower

arresivir una dush/una dush (fr.) yelada

לקבל מקלחת קרה (גערות)

tomar dush (fr.)

להתקלח

avrir ducha

לחפש מחלוקת, לעורר ויכוח



135140

dushesh (t.)

מקריות ממוזלת, במשחק שש-בש: פעמיים שש

lucky coincidence, in a backgammon game: twice six

esto fue un dushesh!

זו היתה מקריות ממוזלת!



135290

duz (t.) adj.

שטוח, חלק, בלי בליטות; מישורי; בלי קישוטים

flat, smooth, without bumps; plane; without decorations

una ropa duz (t.)

בד חלק, לא מודפס



135330

duzén (t.) m.

סדר, ארגון טוב

order, good organization

azer las kozas kon duzén (t.)

לעשות את הדברים בסדר ובאופן שיטתי בלי למהר



135940

ebráiko adj.

עברי

Hebrew

uzo ebráiko

מנהג יהודי



136060

echa f.

פעולה, מעשה, פֹּעַל, ביצוע; עסק, עניין

action, deed, act, execution; business, interest

echas de bovos/de Djoha

מעשי שטות

echas del guerko

מעשה שטן

el de las malas echas

עבריין, בעל מעשים רעים; מי שמקלקל הכל, גורם בלבול ומסכסך

las echas

פעולות, עלילות (טובות אורעות)

mala echa

עבירה

resivir su paga según sus echas

לקבל גמול לפי מעשיו



136130

echada f.

שכיבה; הטלת דופי, רמיזה

lying; imposing blemish, allusion

la echada sin la alevantada!

קללה: שתשכב ולא תקום!

una echada i una estopada

סדרת רמיזות מרושעות ופוגעות



136190

echado adj.

גולה, מגורש, מורחק, מוחרם, מנודה; שוכב, שכוב

exiled, expelled, confiscated, ostracized; lying down

echado a la buena parte

מעט משוגע

echado i no vijitado

אוויל מלידה

estar echado

ליפול למשכב, להיות חולה, לשכב חולה

estar echado del empiego

להיות מפוטר מהעבודה

tener negro echado

לשכב בצורה רעה

echado del echo

שנזרק מן העבודה



136260

echar v.

זרק, השליך, הטיל; ירה; דחה מ-; השכיב; גרש, גרש אשה; הפעיל

to throw; to shoot; to reject from; to lay down; to expel, to divorce; to activate

a mi ni el guerko me echa muestras

'אותי אף אחד לא ילמד''

al echar i al alevantar

'בשכבו ובקומו'' - כל ימי חייו, ללא הפסקה

ay k'echar i ke verter

יש הרבה מהלומר כנגד, הדבר מעורר התנגדות מרובה

echa i echa i no se inche

שופכיםושופכים בלי למלא – הוצאות שאין להן סוף

echa!

'שפוך את הכסף'', שלם (נאמר עם השלמת עסקת מכר)

echar a bever

לתת לשתות, להציע משקה, להציע כוסית

echar a la endevina

להוועץ במגיד עתידות/אסטרולוג

echar a la kashika

לחסוך, להפריש, לשים בצד

echar a la kaye

לזרוק לרחוב, לגרש

echar a la pantufla

להגיד למישהו ברמזים את מה שיש נגדו

echar a la rifa

להעמיד להגרלה

echar a las kartas/al kavé (t.)

לקרוא בקלפים/בקפה

echar a los dados

להכריע בעלות בהטלת קוביה

echar a los ijos

להשכיב את הילדים לישון

echar a olvidar

להפסיק לדאוג אודות מישהו/משהו שדואגים לו כל הזמן

echar a pares i a nones

להכריע בין שנים (התובעים אותו דבר) ב''זוג או פרט''

echar aguas a las meyinas

להשביע את רצון הכל, להביא לידי פשרה/הסכמה

echar al despedrer

לבזבז ממון ללאתועלת

echar al enkante

להציע במכירה פומבית

echar al moso/muchacha/morador

לגרש את המשרת/לסלק את השוכר

echar al sako

להטיל לשק - לרמות, ''לעבוד'' על

echar al sedaso

לנפות, להעביר בנפה: לדון בדקדקנות אדם/עניין/רעיון, לבחור בעקבות עיון מעמיק

echar ashkava

לומר תפילת אשכבהלמת; בהשאלה לאבד תקווה למצוא דבר מה שאבד או נלקח

echar baskas

להחנק מרוב חום במקום סגור, לחוש אי נוחות, להלחץ אל הקיר

echar bendisión

לברך

echar de kaza

לסלק/לגרש מן הבית (אשה/בן משפחה)

echar de la eskola

לסלק מבית הספר

echar de la mano

להשמיט מן היד הזדמנות טובה

echar detrás de la espalda

לזלזל, לעכב משהו במכוון

echar djaveres (t.) al aire

לפזר את הונו ואוצרותיו לרוח

echar el prenyado

להפיל (את הוולד),לעשות הפלה

echar el tiempo en nada/echar tiempo

לבזבז/לאבד זמן, להוציא את הזמן לבטלה

echar embasho

הפיל, הטיל לארץ

echar en alto

לשגות ביומרות מוגזמות

echar en basho

לחשוף, לגלות בפומבי את הכל

echar en fondinas de mar

לשקוע בעומק שכחה, לא להעלות אף ברמז קל דבר מה

echar en kama

להטריד בבקשות ודרישות חוזרות ונשנות

echar en kara

להגיד בפנים

echar en prezo

לאסור, להטיל לכלא

echar en tefter

לכתוב בספר החשבונות- לחרוט בזכרון

echar fierro

הטיל עוגן, להתקע במקום מסויים בלי לזוז

echar fuego v.

הבעיר באש, שרף, הצית, שלח אש

echar gayos

להשמיע יבבות תינוק

echar gaz

לשבח יתר על המידה את הערך, להפריז בערך

echar goral (ebr.)

להטיל גורל

echar gritos a los sielos

לצעוק עד לב השמים

echar fuego en siete kazales

לעורר תככים

echar i alevantar

להשפיל ולרומם; לשבח ולגנות חליפות

echar kapak (t.)

לטשטש את העסק/השערוריה

echar kavesa

להשלים עם המצב, להכנע, לקבל מרות

echar komer

להאכיל, לשים בצלחת של כל אחד את המנה המגיעה לו

echar kon yave

לנעול על מנעול ובריח,לשמור משהו לבל יגע בו אדם

echar kon zembeliko

לתת למישהו את כל צרכיו מבלי שישקיע מאמץ (אירוני)

echar kuento/hasbón (ebr.)

לסדר את החשבון, לבחון אותו

echar kushak (t.)/echar kushak para pelear

לבקש מדנים, להתגרות במישהו כדי להכנס במריבה

echar la boka en bueno

להשמיע דברים לסימן טוב

echar la fiel i la miel

להשמיע דברים רעים למישהו, לשפוך את מררתו

echar la kara en el lodo

לבייש מישהו, להלבין פנים

echar la kulpa a otro

להטיל את האשמה על מישהו אחר

echar la lisión

להורות את השעור לתלמיד, לסייע לו להבין

echar la mano en basho

במשחקקלפים: להטיל את ''היד'' על השולחן, להתחיל סיבוב חדש

echar landras de la boka

לרטון ולהתלונן, לזעוף

echar las parás (t.) a la kaye

לבזבז כסף, ''לזרוק את הכסף לרחוב''

echar las parás (t.) por la ventana

לבזבז כסף, ''לזרוק את הכסף מן החלון''

echar las tripas

להקיא

echar las tripas abasho

לגרום דכאון ויאוש, לנבא כשלון ומפלה, אכזבה בלתיצפויה

echar lashón (ebr.)

לפטפט

echar los dedos al garón (ebr.)

להחזיק בגרונו של מישהו באיום/סחיטה/נסיון לכפות עליו דבר מה

echar los ojos en blanko

למות; לגלגל את העין (לצד הלבן), להתעלף

echar lumbre

להדליק אש (בכיריים)

echar maldisión

לקלל

echar mangada

להתרברב, להעמיד פני גיבור

echar medias es.huelas

להתקין חצי סוליה חדשה

echar meoyo/sumo de meoyo

לתת עצות (אירוני)

echar miedo a alguno

להפחיד מישהו

echar moshkas

להתבטל, לא לעשות דבר

echar muestras a uno

ללמד אותו שיעור, להתנצח עם מישהו, להראות לו כיאני מוכשר ממנו

echar ojadas

לזרוק מבטים רוגזים במישהו, לגלות כלפיו חוסר שביעות רצון

echar oras/dias

לדחות, להשתהות,להתמהמה, להרוויח זמן, להתחמק

echar palavra/moabet

להחליף מלים,לשוחח שיחה קלה

echar papada

להיות בעל סנטר כפול, להיות שמן ומפוטם; להיות גאה ושחצן,להתרברב

echar pasuk (ebr.)

לקרוא פסוק בקול בביהכ''נ

echar pedos de boka

לפזר איומי שוא/הבטחות באוויר

echar perlas de la boka

להפיק פנינים מן הפה, לומר דברי חכמה

echar peskueso

להשמין, להיות בעלעורף שמן

echar pie de temel (t.)

להניח יסודות, להתחיל לבנות; לסעוד ארוחת בוקר בריאה בשביל כל היום

echar piedra i pedrisko

לידותאבנים, להביע חוסר שביעות רצון במלים בוטות וחריפות

echar piedras al kanyo

לידות אבן לתוך הרפש ולהתלכלך - להשמיץ אחרים ולספוג את הרפש

echar por azo

להתחיל מבראשית

echar rachas/varas

לרשום ב''חובות אבודים'', לנתק קשר עם מישהו, לחדול להתעסק איתו

echar raiz

להכות שורש

echar sal a la koda

'לזרות מלח על הזנב'' - לגרום לברוח, להוציא את כל החשק לחזור

echar sal en la karne

להשליך, לגרש, לפטר (''להמליח את הבשר'')

echar sal en los ojos

לזרות חול בעיניים

echar saltos

לקפוץ באוויר מרוב שמחה ושביעות רצון

echar sam

לזרוע חשד, להשמיץ, להוציא דיבה

echar sangre por el garón

לגרוםלמישהו להקיא דם - לגרום לו סבל השפלה ועינוי

echar siete kadenados

לנעול על שבעה בריחים

echar sovre

הטיל על

echar suelas

לתקן את הנעלים, להחליףסוליות

echar tierra onde no apresta

לחדול לדבר על ארוע בלתי נעים, לעשות ככל יכולתו שהעניין לא יעלה עוד

echar tijera

לגזור חיתולים לתינוק

echar tino

לשים לב, להאזין בתשומת לב

echar tiros

לירת בתותח, להפגיז; לזעוק זעקות שמחה בעקבות נצחון או השג בלתי צפוי

echar todo en basho

לבטל כל מה שהוסכם מראש

echar tres piedrikas atrás

להקל ראש בדבר בעל חשיבות

echar tripa

להשמין, להעלות כרס

echar un dado

'להטיל קוביה'' - להסתכן, לנסות מתוך סיכון

echar un dushesh (t.)

התמזל מזלו

echar un empiegado

לפטר עובד

echar un enyudo/inyudo v.

קשר

echar un ojo

להעיף מבט, לסקור סקירה קלה

echar un pregón

לצאת בהכרזה

echar una korretina

לפרוץ במרוצה

echar una pared/kaza enbasho

להרוס קיר/בניין

echar una vazía para aferrar una yena

לגרות מישהו לגלות סוד ע''י השמעת דברים לא נכונים (כדי שהוא יתקן ומתוך כך יגלה את הסוד)

echar varas

מחק

echar volda/s

'להטיל חכה'' - לבדוק את השטח, לנסות לגלות מה מסתתר

echar yave

לנעול

echar zayret/komanya

להצטייד במזון ומצרכים

echarla kon hen (ebr.)

לומר דברים בלתי נעימים בעדינות ובלי לפגוע

echarla kon uno

לכעוס בלי הצדקה על מישהו, להפכו לשעיר לעזאזל

echarlas

לגנות/להוכיח מישהו ברמיזה

kon mi las echó

'נפל עלי'' - כאילו רק בי האשמה

lo echó

הפילה (תינוק)

resivir a echar

הלין, איכסן

se la echó

הודיע לו ישירות, הודיע לו בפנים ישר ולעניין

uno echa otro alevanta

להשמיע גינויים ושבחים חליפות

no m'echan las paras kon zembelikos de los sielos

הכסף אינו נופל לי מן השמים, אני עמל קשה להשיגו

echar paras por la ventana

לבזבז כסף בלי חשבון

echar al depedrer

להשחית זמן ללא תועלת

echar la par

להשיל את השליה, ללדת



137560

echarse v. refl.

שכב, שכב לישון; הטיל עצמו, החל

to lie down, to lie down to sleep; to begin

echarse a bever/al djugo/a akojer

לשקוע בשתיה/משחק/שעשועים וכו'

echarse a bivir

לעשות חיים

echarse a bolar

נאמר לסוחר המאמיר מחירים

echarse a dormir

לשכב לישון

echarse a endevinar

לנסות לנבא

echarse a enramar

לחפש מדנים, להאחז בתרוץ קל ערך כדי לחטוף מה שלא מגיע לו

echarse a fuir

להמלט בבהילות, להמלט ממקום סכנה/ממחיר מוגזם

echarse a korrer

להתחיל לרוץ

echarse a la mar

להסתכן, לנסות מזלו

echarse a la pachá (t.) larga

עשה הכל באטיות, יש לו זמן

echarse a los pies de uno

ליפול לרגלי מישהו, להתחנן לו

echarse a olvidar

לשכוח את חובותיו, לחדול לחשוב עליהם; לחדול לדאוג

echarse a reir/a yorar/ a karpir

להתפוצץ מצחוק/מבכי

echarse al alma

להשתלט על רכושו של מישהו בחוסר יושר

echarse de parida

לשכב במיטה ללדת

echarse el sol

שקיעת החמה

echarse en alto

להעלות דרישות

echarse en basho

להציע משכבו על הארץ

echarse en los brasos de uno

להתנפל על מישהו בחיבוקים

echarse enriva

להתנפל על, ''להתנפל'' על ההצעה/לקבלה בלי היסוס

echarse hazino

ליפול למשכב

echarse kon sus bivos

להעניק לעצמו תשלומים מופרזים

echarse kon uno/una

לשכב עם, לקיים יחסים

echarse los dedos al garón (ebr.)

לנסות לחנוק עצמו בלחיצת הגרון באצבעות

echarse para muerir

ליפול למשכב בלי סיכוי לחיות, לגווע למות

echarse sovre piadades de

להטיל ייהבו על חסדי

echarse temprano

לשכב לישון מוקדם

echarse al deryadelik (t.)

לנהוג בפריצות והוללות

echarse al visio, al depedrer, al rovo, al luso

להתמכר לשחיתות/לאובדן/לגניבה/למותרות

éachate alguna koza en los ombros

"שים עליך משהו!" - כסה את כתפיך



137860

echiko m.

עסק זעיר

tiny business

azer echikos

לעסוק בזוטות



137920

echizo m.

כישוף, קסם, מקסם

witchcraft, magic

azer echizo a uno

לכשף מישהו, להביאו לפעולה מסויימת בכוח מגי

echar echizo

להטיל כישוף, לכשף

se le aremaneó/arebolvió el echizo

חזר לאהבה ראשונה



137960

echo adj.

עשוי, ממומש; בשל

made, realized; mature

echo de mano

עבודת יד

echo i derecho

עשוי כהלכה, מושלם

fruto echo

פרי בשל



138000

echo m.

עבודה, עסק, משלח יד, עיסוק, מסחר, התעסקות, עניין, מעשה

work, business, occupation, trade, dealing with, interest, deed

avrir un echo

לפתוח עסק

al echo! al muestro echo!

קדימה לעבודה!

alargar el echo

משך את העניין

bozear echo

להכשיל עסק

bushkar/topar echo

לחפש/למצוא עבודה

dar echo

לתת תעסוקה ל-

echo ande ay pan

עסק מכניס רווחים,שנותן פרנסה טובה

echo enkomendado

עניין שלוקחים ללב וחשים מחוייבות כלפיו

echo negro – baltá! (t.)

נקלעת לעסק גרוע? - קְצוֹץ! (נתק מגע)

echos de kueros

בורסקאות

echos en pies

על רגל אחת

es un echo eskapado

העסק סגור, מוסכם ומוגמר

eskapar echo

גמר, סיים, השלים, ''סגר עניין''

estar de dientro de un echo

להיות מצוי בכל פרטי העסק

estar en los echos

להיות פעיל בעסקים

estar sin echo

ללכת בטל, לשבות מעבודה

kaer un echo a la mano

נפל לידיו עסק טוב

mira tu echo!

אל תתקע את אפך!

no es mi echo

'לא עסק שלי'' -אין לי שייכות לעניין

no tengo echo

אין לי עניין בכך

por esto ke mos kede el echo

אם זוהי כל הבעיה - נסתדר איתה

sin echo ni provecho

בטלן וחסר תועלת

un echo de...

בערך-, משהו כמו ...

ya izo echo!

באירוניה: הנה לך תוצאותעבודתך! (על דבר שהתקלקל/לא עלה יפה)

arrebivir un echo

להחיות את העסק

alevantarse/retirarse del fecho

לפרוש מעסקים

alevianar echo

להקל מעול העבודה

ay una ora de echo

יש עוד עבודה לשעה אחת

un echo rovinozo

עסק גרוע והרסני

kaer/fuirse un fecho de la mano

להחמיץ/להשמיט מן הידיים עסק טוב

no vales para echo

אינך מתאים לעסקים

es mi echo

לא עניינך! זה עסקי הפרטי!

los echos de la djente

אלה עסקי אחרים (אין מה להתערב בהם)

no es echo

אין זה עניין לעשותו, לא כדאי לעשות זאת

tomar/tener por echo

ליטול על עצמו משימה ולהתמסר לה

echos ke tenemos!

עניין גדול! (בלעג)

echo ke le kayó a la mano!

בלעג: עניין גדול נפל בידיו!

el fecho está a la Puerta

העניין נתון בידי "השער העליון" - הוא בעל חשיבות עליונה

asentarse/arresentarse en fecho

להכנס למקצוע

dar por echo

לאשר השלמת העסק



138250

echura f.

צורה, תבנית, דמות; עשיה, עיבוד, ייצור; דמי ביצוע/ייצור

Shape, pattern, figure; making, processing, manufacturing; execution/production fee

bozear la echura

'לקלקל למישהו את הצורה''



138310

edad f.

גיל

age

entrar en edad

להזדקן

la edad lo rekiere

הגיל מחייב

tener la edad de

להיות בן ..

edeblá/edebilá (t.) adj.

מנומס

edad tierna

הגיל הרך

edad mediana

גיל העמידה

edad media

ימי הביניים



138360

eden (ebr.) m.

גן עדן

paradise

gan eden (ebr.)

גן עדן



138700

efektivo m.

מזומנים

cash

en efektivo

במזומן



138720

efekto m.

תוצאה, השפעה, אפקט

result, effect

no izo efekto

לא היתה לכך השפעה

tuvo por efekto

התוצאה היתה ...

en efekto/en efeto

למעשה, בפועל



138760

efendi (t.) m.

אדון (תואר תורכי)

Effendi (Turkish degree)

efendim! (t.)

אדוני!



138800

efeto (it.) cf. efekto

en efeto (it.)/en efekto

אמנם, אכן, באמת, לאמיתו של דבר



138920

eglendje (t.) m.

בידור, שעשוע, בילוי

entertainment, amusement, recreation

tomar por engledje (t.)

לקחת בתור שעשוע; להפוך דבר מכובד ורציני לשעשוע



139000

eguardo (fr.)&(it.) m.

התחשבות, שימת לב; כבוד, יראת כבוד

consideration, attention; respect, reverence

tener eguardo por uno/ninguno/de nada

להתחשב במישהו/לא להתחשב בו/לא להתחשב בדבר



139030

ehá (ebr.) f.

איכה, קינה

lamentations, lament

me yoro la ehá (ebr.)

קונן/בכה באזני



139050

ehal (ebr.) m.

ארון הקודש, היכל

the Ark

avrir puertas del ehal (ebr.)

לבקש מאלוהים



139070

ehrea(h) (ebr.) m.

הכרח, צורך

necessity, need

azerse d'ehrea (ebr.)

להיות נחוץ

todo le aze d'ehrea (ebr.)

חושב שהכל נחוץ לו (כל דבר שהוא רואה)



139200

ekilibrar v.

איזן

to balance

bien ekilibrado

חכם, נבון, בעל שכל



139490

ekonomía f.

כלכלה, תורת הכלכלה; חסכון

economics, economics theory; saving

azer ekonomía

לחסוך



139500

ekonomías

חסכון



139560

ekonomizar v.

חסך, קימץ

to save; to skimp

ekonomizar la verdad

לא לומר את כל האמת, לקמץ בדברי אמת



139595

ekrazante adj.

מכריע

crucial

majoritá ekrazante

רוב מכריע



139630

ekselensia f.

הצטיינות, יתרון, שלמות

excellence, advantage, integrity

su ekselensia

הוד מעלתו



140760

eksterior m.

חוץ

outside

al eksterior

בחוץ

el eksterior

החוץ, מה שבחוץ

ministro del eksterior

שר החוץ



141030

ekstremidad/ekstremitá f.

קצה; שיא; גפיים

end; peak; limbs

las ekstremidades del kuerpo

גפיים



141150

el pr. pers.

הוא

he

no parese k'es el

אינו מתרגש, כאילו הדבר אינו נוגע לו

así biv'el

שכה תחיה לי!

es an'el/es an'eya

אליך.אלייך (אני מדבר) - פניה בגוף שלישי לאדם מבוגר

El ke no es a nombrar

זה שאין נוקבים בשמו - אלוהים



141160

El (ebr.) m.

אל,אלוהים

God

El nora alila! (ebr.)

נאמר אודות: שעה מכריעה/גורלית/קריטית

El, ke diga ya basta

שאלוהים יאמר די לצרותינו!



141260

elayá!/élaya! iterj.

אבוי! אבוי לנו!

Alas! Woe to us!

elayá del bovo!

אוי, איזה איש טיפש!



141400

eleksión f.

בחירות

elections

eleksiones adelantados

בחירות מוקדמות



141720

elemento m.

יסוד, מרכיב

element

basho elemento

טיפוס נחות; רכיב מפוקפק



141830

eletrisitá f.

חשמל

electricity

botón de eletrisitá

מתג חשמלי



141850

elevado adj.

רם, גבוה, מוגבה, נישא, נעלה; מגודל, מחונך

high, elevated, exalted; grown up, educated

bien elevado

מחונך היטב



141910

elguenga/eluenga f.

לשון

tongue

el de la media elguenga

מדבר בחצי שפה, ביישן

elguenga de piko i medio

'לשוןארוכה'' - הולך רכיל; אדם מחוצף בעל לשון משולחת

englutirse la elguenga

לבלוע את הלשון - להאלם דום

salir la elguenga para afuera

להיות עם הלשון בחוץ - לגלות עייפות רבה בשל מאמץ



142010

elguengo adj.

ארוך; רחוק

long; far away

a los elguengos anyos

אחר 120 שנה



142090

elipsa/elipse f.

אליפסה

ellipse

elíptiko adj.

אליפטי



142330

embabukarse v. refl.

השלה את עצמו, רימה את עצמו

to deceive himself

no s'embabuka kon palavras

הוא מציאותי ואינו שוגה באשליות



142360

embafar v.

מילא/התמלא טינה/מרירות

to fill/be filled with resentment/bitterness

ya embafi mucho, no puedo mas

סבלתי דיי, איני יכול לשאת עוד!



142390

embalar v.

ארז, עטף; החיש, האיץ

to pack, to wrap; to speed up

embalar la lisión/la tefilá (ebr.)

'למרוח'', לעשות דבר מה בחפזון, בלי הקפדה; לאכול בחפזון בלי לחוש טעם



142470

embanyado adj.

שטוף, טובל ב-

washed, dip in

embanyado en la sudor/en la sangre

שטוף זעה/טובל בדם



142540

embaraniado adj.

מסובך

complicated

muy embaraniado/da

שאי אפשר להתירו



142590

embarasar v.

הטריד, הפריע, גרם מכשולים; העציב, ציער, דיכא

to harass, to interfere, to cause obstacles; to sadden, to depress

no embarasa!

לא נורא! לא חשוב!



142630

embaraso m.

מכשול, מעצור; גרוטאה; מבוכה

obstacle, stoppage; a scrap; embarrassment

meter en embaraso

הפריע, הביך

kitar de embaraso

לחלץ מישהו ממבוכתו

salir d'embaraso

להחלץ מן המבוכה



142740

embarrar (2) (fr.) v.

מחק, מחה, העביר קו על, ביטל

to erase, to delete, to undo

eskrivir i embarrar

"לכתוב ולמחוק" - נאמר על מי שמתקשה להתבטא בכתב

embarrar del tefter

למחוק מן הפנקס - לחדול להתייחס אל מישהו



142750

embarrarse v. refl.

התלכלך בבוץ

to become dirty in mud

se le embarró el número

הוא מעולה, הוא מהאיכות הטובה ביותר



142790

embas (t.) m.

הימור, התערבות

gambling, betting

meter embas

הימר



142840

embasho adv.

על הארץ, מטה, למטה

on the ground, down

dar embasho una komida

'לטרוף'' לבלוע הכל בנגיסות גדולות

darla embasho

פשט את הרגל

no se da embasho

אינו מוותר, נותר בעמדתו

dar embasho

להפיל; להכריע מישהו; לשכנע

echa embasho veremos

דבר ונראה מה אתה יודע

dar todo embasho

לעזוב הכל בכעס



142920

embatakado adj.

מוכתם, מלוכלך, מטונף, מזוהם

stained, dirty, filthy

pezgado y embatakado

עלוב ומזוהם; פדנט קיצוני



142930

embatakar (t.) v.

טינף, לכלך, זיהם, הכתים

to soil, to make dirty, to pollute, to stain

embatakar las parás (t.)

להשחית ממון, לבזבז כסף שלא בחכמה



142940

embatakarse (t.) v. refl.

עשה במכנסים, ברח לו; התלכלך

to pee in his pants; to get dirty

embatakarse el buen nombre

להכתים את שמו הטוב



143000

embelekar/likar v.

העסיק, העסיק מעל הראש; פיתה, שידל; הונה, רימה

to employ; to entice, to coax; to deceive

embelekar el es.huenio

לנמנם קלות כדי להעביר את הרצון לשינה



143030

emberrar v.

נער, נהק; דיבר בגסות, בצורה מעליבה

to bray, to groan; speak rudely/insultingly

déshalo k'emberre

תן לו לפלוט את גסויותיו, אל תתן לבך לכך



143050

embever v.

שאב, ספג, בלע, קלט; סבל, חש עלבון, חש עייפות

to pump, to absorb, to swallow,; to suffer, to feel insulted, to feel tired

dar a embever

לגרום סבל



143105

embevido adj.

ספוג; עייף מהתנגדויות ועלבונות

soaked; tired of objections and insults

estar embevido de una parte

שמע לטענות צד אחד בלבד בסכסוך



143170

embiar v.

שלח, שיגר

to send, to launch

embiar atrás

החזיר, שלח בחזרה

embiar saludes

לשלוח דרישת שלום

ken m'embió?

למה לי כל זה? אין לי צורך להיות מעורב בכך!

no te lo embio a dezir

אני אומר לך זאת בפנים ולא במצעות שליח



143290

embit m.

במשחק: סכום שמוסיף השחקן להשתתפותו (ערבון)

in a game: an amount that the player adds to his participation (guarantee)

pedrer del djugo i del embit

להפסיד הפסד כפול



143380

embolado adj.

מעופף

flying

vaka embolada

"מעופף" - מבולבל שאינו יודע מימינו ושמאלו



143410

embolver v.

שיקע ב-; עטף; סיבך, בלבל

to immerse in; to wrap; to complicate, to confuse

embolver al ninyo en un djugo

להעסיק את הילד במשחק (שיהיה שקוע במשחק)



143420

embolverse v. refl.

שקע ב-, השתקע ב-; התלכלך

to immerse in, to immerse himself in ..; to get dirty

ainda no me embolví en este mazal (ebr.)

עדיין לא נפל בחלקי המזל



143430

embolvido adj.

שקוע ב-, שקוע עמוק (בעבודה); מסובך; מודאג

immersed in, deeply immersed (at work); complicated; worried

estar embolvido en los penserios

להיות שקוע בדאגות



143490

emborrachar v.

שיכר, ביסם

to intoxicate

emborrachar kon palavras

לשכר ולהלהיב מישהו בדיבורים



143600

embovesido adj.

מטומטם

dumb

bovo embovesido

טיפש מטופש



143630

embragar v.

הכין עצמו/הצטייד/ארז חפציו ליציאה לדרך

to prepare himself/to stock up/to pack his belongings for the trip

ay algo o m'embralgo?

יש כאן רווח כךשהו או שאסתלק לי?



143720

embrinear v.

הקסים

to charm

koza de embrinear!

דבר מה מקסים!



143820

embrolio/embrolo m.

סבך, תסבוכת, בלבול, בלבולת, ערבוביה; הזיה, דמיון שוא; חרדה, דאגה, מבוכה

tangle, entanglement, confusion; hallucination, false imagination; anxiety, worry, embarrassment

salir de embrolio

לצאת מן התסבוכת/מן הבלבול

kitar d'embrolio

לפטור מישהו מדאגה, לחלצו ממבוכה

fuir d'embrolio

להמנע ממה שעשוי להביא לידי דאגה

karrear embrolios

לגרום דאגות



143880

embrujado adj.

מבולבל, מלופף

confused, twisted, wrapped

djuvio embrujado

פקעת צמר מסובכת

embrujado en el kanyo

מלופף כולו בבוץ/ברפש



143930

embrujarse v. refl.

התבלבל, התלפף

to be confused, to be twisted around

dainda no me embrují en este mazal (ebr.)

עדיין לא נפל בחלקי המזל



144030

embudo m.

משפך

funnel

embudo ke entra por aki i sale por ayí

אדם שטחי, מפוזר



144050

embuelto adj.

עטוף, מעוטף, מלופף; עטוף בגדים חמים

wrapped; wrapped in warm clothes

embuelto en la mentira

טובע בשקריו, אינו מסוגל להוציא מפיו אמת

embuelto en los echos/livros

שקוע בעסקיו/בספריו

embuelto en un manto de santedad

עוטה אצטלא של חסידות - צבוע



144140

emburado adj.

חמוץ פנים, נעלב

sour face, offended

lo tenemos emburado!

בן המשפחה כועס עלינו!



144200

emburujar v.

פיתל, עיקם; עיוות את הדברים, דיבר בצורה מבולבלת; עטף, ציפה, ארז; רימה; הכזיב; גרם ריב ומדון

to twist; to distort things, to speak in a confused way; to wrap, to pack; to deceive; to disappoint; to cause a quarrel

emburujar entre los mushos

לדבר בכוונה בצורה מבולבלת

ke me estás embrujando?

איזה שטויות אתה מוכר לי שם?



144240

embutido adj.

מפוטם, גדוש, רווה, רווי; מי שהחדירו בו רעיונות מסויימים

fattened, copious, saturated; a person whom certain ideas were instilled in him

pato embutido

אווז מפוטם



144270

embutir v.

מילא, פיטם, הלעיט, ריווה;החדיר לראש רעיונות מסויימים, טיעונים מסויימים

to fill, to fatten, to feed, to saturate; to inject certain ideas/arguments into the head

embutir patos

לפטם אווזים



144280

embutirse v. refl.

התמלא, התפטם

to fill up, to get fat

embutirse de yoros

לבכות בדמעות שליש



144290

emen (t.) adv.

בקושי, זה אך, מיד

barely, immediately

emen emen (t.)

ברגע המכריע, בדיוק בזמן, בדיוק ברגע



144360

eminensia f.

רמה; מעלת כבוד (תואר)

eminence

su eminensia el gran rabino

הוד מעלתו הרב הראשי



144380

eminente adj.

דגול, נישא, רם מעלה; מיידי, ממשמש ובא

eminent

su venida es eminente

בואו ממשמש ובא



144400

emir (t.) m.

צו, פקודה

order, ordinance

emir namé (t.)

צו כתוב



144490

emosión f.

רגש, ריגוש, התרגשות

emotion, thrill, excitement

emosión fuerte

זעזוע, הלם; רגש עז



144740

empanyado adj.

כהה, עמום, מכוסה אדים

dark, dull, steamy

tener los ojos empanyados

להיות עם עיניים מלוחלחות (מדמעות, קורי שינה)



144770

empanyar v.

הדהה, הכהה, העמים

to fade, to darken, to dim

el sol empanya la facha

השמש מכה/גורמת לשיזוף הפנים



144800

empapado adj.

ספוג נוזלים, נפוח מנוזלים, רטוב מאוד, רווי; מפוטם

soaked with liquid, swollen with liquids, very wet, saturated; fattened

empapado en la sangre

טובל בדם



144820

empapar v.

מילא על גדותיו, הספיג במים

to fill to overflow, to soak with water

empapar la kolada

להשרות את הכביסה במים



144840

empaparse v. refl.

התרטב, ספג נוזלים; התפטם; צלל לתוך נושא

to get wet, to absorb fluids; to gorge; to dive into a theme

eya se lo está empapando a la kayadez

היא סובלת זאת בשקט



144870

empapelar v.

כיסה/עטף בנייר

to cover/to wrap in paper

empapelar los tavlados

כיסה בנייר את המדפים

ya se la empapeló

עשה לו ''תרגיל'',דפק אותו



145200

empenyado adj.

ממושכן; שנכנס להתחייבות, ששעבד חלק מרכושו/ כספו/זמנו

mortgaged; who entered into an undertaking, who enslaved part of his property/money/time

empenyado por el navlo

מוכה חובות



145230

empenyo m.

התחייבות, כניסה להתחייבות

commitment, entry into commitment

tomar un empenyo

ליטול עליו התחייבות



145470

empesar m.

התחלה

beginning

al empesar

בתחילה

el empeser

ההתחלה

no empesó para ke eskape

לא התחיל עדיין ואתה מצפה כבר לסוף - נאמר על נואם/סופר המאריך בהקדמות



145500

empesar v.

התחיל, החל, פתח

to start, to begin

empesar algo de primas a primeras

להתחיל מבראשית

empesar de muevo

להתחיל מחדש

empesar por la alef (ebr.)

להתחיל מההתחלה

por empesar

בתחילה, ראשית, קודם כל



145560

empesijo m.

התחלה, ראשית, תחילה

start, beginning

a los empesijos

בראשית הדברים

al empesijo

בתחילה, בראשית

del empesijo

מלכתחילה, מתחילה

no ay ni empesijo

אין לו זכר; עדיין אין רואים דבר

tener empesijos

להחזיק את היסודות ההתחלתיים של עניין כלשהו/הבנה כלשהי

empesijo de bien!

התחלת הטובה! - קריאת שמחה נוכח סימנים להשתפרות המצב והחלצות ממצוקה



145720

émpido m.

התייפחות, יפחה, אנחה, גניחה

sobbing, sighing, moaning

yorar kon émpido

לבכות תוך כדי השתנקויות



145790

empiegado (it.) m.

פקיד, עובד, שכיר

clerk, employee

echar un empiegado (it.)

לפטר עובד

los empiegados (it.)

צוות העובדים

tomar un empiegado (it.)

להעסיק עובד



146040

emplastado adj.

דבוק, שאינו ניתק; אטי, מתמהמה, בטלן

glued, non-detachable; slow, procrastinating, idle

pachá (t.)emplastada

כינוי לאדם דבוק למקומו, מתקדם באיטיות מייאשת



146070

emplastar v.

גיבס, שם בגבס; כפה דבר מה בלתי נעים, הכריח לבלוע מאכל/תרופה, כפה נוכחות של אדם לא רצוי; חבט, תקע מכות

to plaster (a limb); to force something unpleasant, to force to swallow food/medicine, to force the presence of an unwanted person; to beat, to punch

emplastar un shamar (t.)

לסטור/להדביק סטירה באופן פתאומי

emplastar un rempushon

לדחוף בחוזקה מישהו באופן פתאומי

emplastar arras

לסטור לעורפו של מישהו



146100

emplasto m.

רטיה, תחבושת; דבר דביק ורך; דבר כפוי; מעצור, מכשול

bandage; a sticky and soft thing; forced thing; stop, obstacle

emplasto de bilibiz

מאכל כבד וקשה לעיכול



146130

empleo/empleyo m.

שימוש; קניה, רכישה

use; buying, purchase

azer empleo

לעשות שימוש

tener el empleo de una koza

למצוא שימוש בדבר מה



146300

emponer v.

שם על, הטיל, כפה

to impose, to force

emponer silensio

להטיל דממה

emponer su manera de ver

לכפות דעה על מישהו



146440

empostemado (gr.)adj.

סובל ממורסה; מרוגז, מעוצבן

suffers from abscess; annoyed

empostemado (gr.) ke lo vea!

קללה: שאראהו שוקע ברוגז ומרירות נפש!



146470

empostemarse (gr.) v. refl.

נהפך למורסה; התמלא רוגז נוכח התמהמהות אינסופית/שירות אדיש וכו'

to become an abscess; to be filled with annoyance in the face of endless procrastination/indifferent service, etc.

ke s'emposteme!

קללה: שאראהו שוקע ברוגז ומרירות נפש!



146600

emprender v.

למד

to learn

ay ke emprender

הדבר מעניין וראוי לתשומת לב



146630

emprestado adj.

מולווה, מושאל

lent

tomar emprestado

לשאול, לקחת בהשאלה; ללוות, לקחת הלוואה

dar emprestado

להשאיל, להלוות, לתת הלוואה

lo tomaron emprestado

כאשר נעלם דבר מה בבית נוהגים לומר: שדי השאול לקחוהו בהשאלה ויחזירוהו



146660

emprestar v.

הלווה; השאיל

to lend; to borrow

emprestamé!

משחק מלים (עם המלה העברית "טמא"): הלוואה היא עניין אבוד! לא כדאי להסתבך איתה.



146680

empréstimo m.

הלוואה, מלווה; השאלה

loan, lender; lending

tomar/dar un empréstimo

לקחת/לתת הלוואה



146770

emprezentar v.

הגיש; נתן במתנה; מחל

to submit; to give a gift; to forgive

emprezentar la vida

להעניק חנינה

emprezentar una devda

לוותר על חוב; למחול על עבירה

vale para emprezentar al rey

על אשה יפה: ראויה להיות מוצגת לפני המלך

el Dio ke te lo emprezente!

שאלוהים ישמור לך עליו! (כשמחמיאים על ילד יפה וכו')

el Dio ke lo emprezente!

שאלוהים ימחל לו! (בתגובה לדברי שבח על אדם שאינו ראוי להם)



146810

emprezo adv.

במאסר

in prison

estar emprezo

לשבת בבית כלא

irse emprezo

ללכת למאסר

salir d'emprezo

לצאת ממאסר



146840

emprimero adv.

בתחילה, ראשית כל

initially, first of all

kualo ke aga emprimero?

כל כך הרבה דברים מוטלים עלי אינני יודע במה להתחיל



146970

empushado adj.

נידח

remote

sivdad empushada

עיר הנידחת



147000

empusho m.

דחיפה, דחיקה, הדיפה

push

empushos

צורך דוחק ללכת לשירותים; הפעלת לחץ על מישהו כדי לשכנעו לעשות דבר מה בניגוד לרצונו; דיזינטריה

empushos de sangre

מאמצים עילאיים לכפות דבר מה על מישהו כדי לשכנעו לעשות דבר מה בניגוד לרצונו

estar kon empusos

לסבול משלשול



147090

enadado adj.

רטוב, טובל, מוצף

wet, immersed, flooded

enadado en la sudor/sangre

שטוף זיעה/טובל בדם



147110

enadar v.

שׂחה

to swim

esta enadando en oro

טובל בזהב



147200

enalto adv.

בגובה, לגובה

in height

echarse enalto

להיות קפדן ותובעני, בעל דרישות גבוהות

ir par'enalto

להתקדם, לעלות מעלה

mirar enalto

לשאוף למטרה גבוהה

el puerko no mira enalto

החזיר אינו נושא עיניו למעלה - לאנשים גסי רוח אין שאיפות נעלות ואידאלים



147250

enamorar v.

תינה אהבים, חיזר אחרי

to make love, to woo

te arogo i te enamoro

אני מבקש אותך ומשביע אותך



147370

enbasho adv.

למטה, על הארץ, על הרצפה

downstairs, on the ground, on the floor

de enbasho

נאמר על אדם פיקח שאינו נראה כזה



147530

enbonora! interj.

להתראות! בשעה טובה

Goodbye!

irse enbonora

ללכת לשלום

kedate enbonora!

להתראות!

kedavos en bonora!

הדבר/האיש שאתה מדבר עליו כבר מזמן איננו כאן



147580

enbreve adv.

פתאום, באופן בלתי צפוי

suddenly, unexpectedly

enbreve enbreve

בחיפזון, בלי הכנות



147770

enchorrearse v. refl.

התרטב עד לשד עצמותיו

to become wet to the bone

enchorrearse en los yoros

לגעות בבכי

enchulado (t.) adj.

מזוהם, מלוכלךבבוץ



147800

enchulado (t.) adj

מזוהם, מלוכלך בבוץ

dirty, dirty in mud

echos enchulados (t.)

עסקים מלוכלכים/שחורים



147860

endagora adv.

זה עתה, רק הרגע, עכשיו; מעכשיו, מעתה

just now, now from now on

endagora venites?

עכשיו אתה מגיע?? (נאמר למישהו שאחר והחמיץ את הכל)

endagora tiene ke avrir butika!

רק עכשיו הוא מתחיל לעבוד! (באיחור רב)

endagora mos salió kon esto!

פתאום העלה את הדרישות החדשות האלה!

endagora!

עכשיו באת? הכל נגמר מזמן!

endagora va azer tentes!

בלעג: זה עתה נשרו לו שיני החלב! (למי שמתיימר להיות צעיר)



147910

endecha f.

קינה

lament

endechas de tesabea

קינות תשעה באב



148020

endelantre/endelante adv.

ואילך

onwards

de agora endelantre/por endelantre

מכאן ואילך

de aki endelantre

מכאן ואילך

de oy endelantre/por endelantre

מכאן ואילך



148080

endenyar/endenyarse v./v. refl.

הואיל, נאות, נענה

to agree, to consent

no me endenyo

אינני נעתר, אינני מוכן להשפיל עצמי!

no se endenya por poko

הוא תובעני מאוד אינו מוכן לתת שירותיו אלא בעבור תשלום גבוה



148160

enderecharse v. refl.

התיישר, הזדקף; שיקם את מעמדו; חזר למוטב

to straighten up, to stand up straight; to rehabilitate his status; to return to the beneficiary

se enderechan los guesos

נעים וחמים פה (נאמר כשנכנסים מן החוץ הקר אל הבית)

se l'enderechó la kambura (t.)

כבר אינו הולך כפוף; חזר לאיתנו הכלכלי



148190

enderecho adv.

למישרין, היישר

directly

kaminar enderecho

ללכת למישרין בלי לסטות

va enderecho enderecho

הולך למישרין בלי היסוס



148230

endesparte adv.

מלבד זאת, נוסף לכך, לא רק ש-

besides, in addition, not only that

endesparte de esto

חוץ מזה, בנוסף על כך



148240

endevanar v.

ליפף, כרך צנף (לפקעת); דיבר בלי להפסיק מבלי לומר דבר טעם

to wrap ; to talk without stopping without saying a point

endevanar el djuvio

ללפף את פקעת החוטים



148270

endevdado adj.

חייב

debtor

endevdado asta la yaka

שקוע בחובות עד צואר

endevdado asta las grenyas

שקוע בחובות עד צואר

endevdado i arado

מלא חובות

endevdado komo el pusht (t.) Memed

שקוע בחובות

endevdado por el nablo

שקוע בחוב



148360

endevina f.

מנחשת בקלפים, קוראת עתידות; הגדת עתידות

fortune teller

djugar a la endevina

לשחק במשחק חידות/ניחושים

echarse a la endevina

ללכת להתייעץ במגדת עתידות

kamareta de endevina

חדר מבולגן



148420

endevinar v.

ניחש, הגיד עתידות, התנבא

to guess, to predict, to prophesy

endevina de lo ke se ve

אינו מנחש, אומר רק מה שרואות עיניו

echarse a endevinar

לנסות לנחש

pedar i endevinar

להעלות השערות בלי בסיס, לבנות מגדלים באוויר

va endevinar agora ke

לך תנחש עכשיו ש.. (כשמסתירים פרט מידע חשוב)

si m'endevinas lo ke yevo en la falda vos do un razimo

הפתרון טמון בתוך החידה



148450

endevino m.

מגיד עתידות

fortune teller

komer medra d'endevino

אומר שטויות ומתנבא בלי כל יסוד



148470

endiamantar v.

כיסה ביהלומים; הוסיף יתרונות מושכים

to cover with diamonds; to add notable advantages

endiamantar una oferta

לפאר ולרומם את ההצעה כדי לפתות את הקונה



148670

endjarrar v.

המליח את הגבינה בשכבה עבה של מלח וטמן בכלי חרס לתסיסה

to salt the cheese in a thick layer of salt and bury in a clay vessel for fermentation

kezo endjarado

גבינה מלוחה הנשמרת בכלי חרס



148810

endjentrada f.

הריון, עיבור; הולדה, יצירה; שגר (סך הוולדות בהמלטה אחת); גזע

pregnancy, conception; procreation, creation; total births in one calving; race

endjentrada de azno/perro/de puerko

זרע מרעים!



148820

endjentrado adj.

צאצא של

descendant of

endjentrado de azno/kavayo/perro!

קללה: בן חמור/סוס/כלב!



149040

endorar v.

הזהיב, ציפה זהב; קישט, ייפה; גרם אושר וסיפוק

to gild, to to coat with gold; to decorate, to beautify; to cause happiness and satisfaction

endorar a uno

לגרום למישהו סיפוק גדול



149100

endoro m.

הזהבה; ''הצלחה'' גדולה (נאמרבד''כ באירוניה)

gilding; great "success" (said with irony)

grandes endoros m'endorí ke...

נפלתי בפח



149150

endulkar v.

כישף, הפעיל לחש, עשה קסם, הקסים; נתן שוחד, נתן שלמונים

to cast a spell; to bribe

endulkár la mano a uno

לשמן למישהו את הידיים - לתת שוחד



149170

endulko m.

כישוף, קסם, מקסם, מעשה ידעונות; לחש, השבעה

spell, magic, swearing

endulko bueno

כישוף רציני הנעשה בטכס גדול וראוותני



149230

endurarse v. refl.

התקשה

to harden

se disho duro s'enduro

נאמר על מי שמקשיח עמדתו באופן קיצוני



149310

enemigo m.

אויב

enemy

a tus enemigos! ni a tus enemigos! ni a mis enemigos! a los enemigos de los djidios!

איני מאחל זאת אפילו לאויבי!



149510

enfashar v.

חיתל; חיתל ספר תורה

to diaper; to wrap up the Tora roll

va ke t'enfashe mama!

לך תבכה אצל אמא! - 1. למישהו המתנהג כילד 2. למי שקיבל את חלקו ומתעקש להשאר



149570

enfasio (port.) m.

טרדה, טרחה, אי נעימות; שעמום

harassment, hassle, discomfort; boredom

dar enfasio (port.)

הטריד, הוגיע

ya dio infastyo

היה לבלתי נסבל



149900

enfilar v.

השחיל

to thread

enfilar en espeto

לשפד

enfilar la aguja

להשחיל חוט במחט

enfilar la kamiza/las kalsas

ללבוש חולצה/גרביים

ya mos enfiló

הפילנו בפח, סידר אותנו



150020

enfinkar v.

נעץ, סימרר

to stick

enfinkar los kuernos

התעקש



150260

enfloreser v.

פרח, לבלב; שגשג

to bloom; to thrive

bivas, kreskas i enfloreskas, komo el peshiko en el agua freska, el peshiko para komer i el chikitiko para engrandecer

נאמר לילד קטן בעקבות התעטשות



150320

enforkar v.

תלה, הוקיע

to hang

enforkar le kero!

הייתי תולה אותו!



150330

enforkarse v. refl.

תלה את עצמו; ניסה להחלץ ממצוקה בכוחות עצמו; סבל נואשות בשל מצוקה או מחסור

to hang himself; to try to extricate oneself from distress on one's own; desperate suffering due to distress or scarcity

enforkarse por un devente/por un kopo d'agua/por un klavo

מוציא את נשמתו בעבור דבר מה קטן



150550

enfrente adv.

ממול, מול, נוכח; נגד

against, in front of, opposite to

arondjar enfrente

להשליך באופן הפגנתי

d'enfrente se ve

ברור מאליו, מזדקר לעיניים

d'enfrente enfrente

זה מול זה

el d'enfrente

הזולת

enfrente!

הסתלק! אל תתערב!

meterse d'enfrente

להשאר אדיש, להתייצב מנגד

meterse todo enfrente

להביא בחשבון את כל הסיכונים מבלי לסגת

mirar d'enfrente

לעמוד מנגד, לא להתערב

si sos capache sal enfrente!

נראה אותך!

no mires al d'enfrente

אל תסתכל על אחרים, התעסק בענייניך!



150690

enfruzir v.

קימט, קיפל, כיווץ, צימק

to wrinkle, to fold, to shrink

enfruzir las sejas

לקמט/להזעיף גבות



150930

engajar (fr.) v.

גייס, מינה; העסיק; חייב; נתן ערבון

to recruit, to appoint; to employ; to charge; to give a pledge

engajar empiegado

גייס עובד



151000

engancharse v. refl.

נאחז ב-, נתלה ב-; עיקם/העווה פניו; נהפך לערמומי, זדוני, מרושע; התקשה, קפא, איבדיכולת התנועה (יד, אצבע)

to cling to, to hang on to; to distort his face; to become cunning, malicious, vicious; to harden, to freeze, to lose the ability to move (hand, finger)

se le enganchó la boka

נתקע בדיבור, נאלם דום



151050

enganyar v.

הטעה, רימה, הונה, הוליך שולל; סחט (הוציא כסף במרמה)

to deceive; to blackmail (to take money fraudulently)

no te deshes enganyar!

הזהר! אל תתן שיונוך!

ya lo enganyí

נמנמתי קלות וגברתי על רצוני לישון

el tiempo me enganyo

מזג האוויר הטעה אותי

m'estó enganyando

אני טועה!

enganyar la ambre

לאכול דבר מה פעוט כדי להשקיט את הרעב

enganyar el es.huenyo

לנמנם קלות כדי להעביר את הרצון לשינה



151080

enganyarse v. refl.

רימה עצמו, השלה עצמו

to deceive himself

me s'enganyó el ojo

עיני הטעתה אותי, לא שפטתי נכונה

enganyarse a si

להשלות עצמו בידיעה ברורה



151100

enganyo m.

מרמה, רמאות, רמיה, תרמית, הונאה, גניבת דעת; בדותה, תחבולה, תכסיס

cheating, deception, fraud; fib, trickery, ploy

enganyo de meoyo

תעתוע, אחיזת עינים

ay enganyo

יש כאן תרמית!



151120

enganyería f.

רמאות, רמיה, הולכת שולל

deception

kon moldes de enganyerías i falsía

בשקרים ותכסיסי רמיה



151170

engayado adj.

מופרה (תרנגולת)

fertilized (chicken)

guevos engayados

ביצים מופרות



151200

engelik (t.) m.

טרחה, טרדנות

hassle, annoyance

azer engelik (t.)

להטריח



151240

englena (t.) f.

בידור; פטפוט

entertainment; chatter

lugar de englena (t.)

מקום שעשועים



151260

englendjé (t.) m.

בידור, שעשוע

entertainment, amusement

lo tomó por englendjé (t.)

הפך זאת למשחק ילדים



151330

englutir v.

בלע, גמא, גמע

to swallow

englutir atrás

בלע את המלים, נמנע מלומר

englutir klavos

לסבול נוראות (''לבלועמסמרים'')

lo iya englutir bivo

היה מוכן לבלוע אותו חיים

no englutir bokado dulse

לא ללקק דבש - לקבל יחס רע

ya la englutió

היה מוכן לבלוע את כל השקרים שבהם האכילוהו



151380

englutirse v. refl.

בלע, אכל בחפזון

to swallow, to eat in a hurry

englutirse a uno

להפשיט מישהו ערום ועריה; לשלול ממנו את כל רכושו

englutirse el yoro

לבלוע את הדמעות,להתאפק מלבכות

englutirse la elguenga

לבלוע את הלשון, לא להיות מסוגל להוציא הגה

kerer englutirse a uno

לכעוס קשות על מישהו

no me s'englute

אינני מסוגל לעכל אתהדבר, להשלים איתו

no se englute

זה כה מופרך, כה מוגזם שאין ''לבלוע'' אותו

englutirse el komer

לאכול בחפזון

englutirse las palavras

להמנע מלהוציא מפיו את המילים העשויות לפגוע

se lo englutió la mar

בלע אותו הים (טבע)

se englutió una espada/un bastón

כאילו בלע מקל - גאוותן



151580

engormado adj.

נרגז/מעוצבן בשלמכאובים/עייפות/מתיחות שירדו עליו

annoyed by the pains/fatigue/tension that came down on him

engormado i enkortado ke lo vea!

קללה: שאראהו במכאוביו ויסוריו!



151610

engormarse v. refl.

נשא ייסורים, סבל מרירות ורוגז

to endure anguish, to endure bitterness and irritability

engormarse kon uno

לסבול מעולו של מישהו (שקשה לשאתו/לחיות במחיצתו)

kual s'engorme!

קללה: שיבואו עליו כל העינויים המגיעים לו בעבור רעתו!



151680

engrandeser v.

גדל, שגשג, צמח; גידל(ילד); הגדיל, הרחיב, הרבה, העצים, הפריז, הגזים; גרם שגשוג

to grow, to prosper; to raise (a child); to increase, to expand, to multiply, to empower, to exaggerate; to cause prosperity

al engrandeser de la luna

עם גידול הלבנה



151750

engrasiado adj.

מחונן, שחונן/זכה לחסד מיד אלוהים/מידי הטבע

gifted, benefited from the hand of God/from the hands of nature

engrasiados seamos!

שנזכה לחן ולחסד!



151770

engrasiar v.

נטה חסד ל-, העניק חן

to tend kindness to, to bestow grace

el Dio lo engrasió

אלוהים היטה אליוחסדו, הוא מצליח בכל אשר יפנה



151820

engreshado/engresado (fr.) adj.

משומן; כעוס על מישהו (ידיד, קרוב)

oiled; angry at someone (friend, relative)

estar engreshado kon uno

לכעוס על מישהו, להסתכסך עם מישהו



151860

engresho m.

טינופת שמנונית; ריב, מחלוקת (בין חברים קרובים)

oily filth; quarrel, dispute (between close friends)

fuir de engreshos

לברוח מן המחלוקת



151940

engrishar v.

פרע, סתר (שער)

to dishevel (hair)

kaveyos engrishados

שער סתור/פרוע



151970

engroso m.

מכירה סיטונאית

wholesale sale

merkader de engroso

סוחר המוכרבסיטונות

vender al engroso

למכור בסיטונאות



152150

engueko adv.

במעורפל, בספק, בלי הוראות מדוייקות

vague, in doubt, without precise instructions

no dezir ni si, ni no, deshar engueko

להמנע מהכרעה ולהשאיר את הדברים בערפול



152280

enguyo/enguyos (port.) m.

בחילה, קבס, גועל נפש

nausea, disgust

dar/traer enguyos

לגרום בחילה

tener enguyo

נגעל, קיבל בחילה, אחזו קבס, הקיא את נשמתו

estar kon enguyos

לסבול מבחילות



152310

enhaminado (ebr.) adj.

של חמין

of cholent (hamin)

guevo enhaminado (ebr.)

ביצה קשה, ביצה של חמין



152520

enheremar (ebr.) cf. enharemar

enhermeste! (ebr.) interj.

קללה: שתהיה מוחרם ומנודה!

enhermeste (ebr.) un tal amigo/un tal komer!

שילך לעזאזל חבר כזה/אוכל כזה - אני יכול להסתדר בלעדיו!



152700

enjambre m.

נחיל

swarm

enjambre de abezbas

נחיל דבורים



152750

enkachar v.

כרך (ספר)

to bind

enkacharla

הונה, רימה



152840

enkalado adj.

מסוייד, מטוייח

whitewashed, plastered

podjo enkalado ke no piedre una gota

'בור סוּד שאינו מאבד טיפה''



152890

enkalkado adj.

מלא, מפוטם; אדוק, מאמין בצורה קנאית; קיצוני, מוגזם

full, fattened; devout, zealously believing; extreme, excessive

bovo enkalkado

אוויל משריש, שוטה מוחלט

estar enkalkado de parás (t.)

לטבוע בכסף, להיות עשיר מופלג



152920

enkalkar v.

מילא, פיטם

to fill, to fatten

vale para enkalkar tiros

'ראוי רק לטעון פגזים'' - לא יצלח למאומה

tripa amarga embeve i enkalka!

קריאת ייאוש של מי שהגורל אינו חדל להכות בו: אתה הכואב מרה, שתה עוד מכוס התרעלה!



153100

enkaminar v.

הוביל, הוליך, הדריך, הפנה, הוליך בדרך הנכונה

to lead, to guide, to turn, to lead in the right way

enkaminar a uno

להדריך, לסמוך מישהו בעצות טובות

enkaminar un echo

לנהל עסק



153260

enkantado adj.

מוקסם, מכושף; נדהם, המום; משותק מרוב הפתעה

fascinated, enchanted; astonished, stunned; paralyzed by surprise

kedar enkantado

נדהם, נותר בפה פעור



153300

enkantar v.

כישף, קסם; הקסים, הפליא;הדהים, הפתיע; שיתק

to enchant; to cause wonder; to amaze, to surprise; to paralyze

de enkantar

מפליא, מדהים



153320

enkantarse v. refl.

נדהם, התבלבל, איבד ראשו

to be astonished, to be confused, to lose his head

ya m'enkantí

אני כולי מופתע!

me s'enkantó

הוא נדהם לגמרי ויצא מן המסלול



153340

enkante (1) m.

מכירה פומבית

auction

meter/kitar al enkante

להציג למכירה פומבית



153360

enkanto m.

קסם; התפעלות, הקסמות; התפלאות, תדהמה

magic; admiration, enchantment; marvel, amazement

deshar en el enkanto

להותיר פעור פה



153570

enkaresimiento m.

התייקרות, עליית מחירים; הוקרה

rising prices; recognition

el enkaresimyento de la vida

עליית יוקר המחיה



153650

enkarnado adj.

תקוע, נעוץ בבשר; מגושם; שהולבש בשר

stuck, stuck in flesh; clumsy; dressed in meat

unya enkarnada

ציפורן חודרנית



153810

enkashada f.

המוני: ''זיון''; כעס שנתקל באדישות ולעג ע''י הסביבה; פעולה שנועדה לפגוע אך נתקלת בלעג וצחוק; שיבוץ

vulg.: ''fuck''; anger encountered by indifference and ridicule by the environment; an action intended to hurt but encounter ridicule and laughter; placement

ya esta enkashada grande

'לא מזיזלי'', הוא חשב לפגוע בי אך לא העלה דבר



153850

enkashar v.

הכניס, החדיר, תחב, תקע, נעץ, טמן; המוני: הונה, ''זיין'', ''הכניס לו''

to insert, to tuck, to poke, to stick, to bury; vulg.: to deceive, ''fuck''

enkasharla

הכניס לו, הערים עליו



153870

enkasharse v. refl.

נכנס, הכניס/השקיע עצמו, השתקע, נטמן, נדחק, תקע עצמו למקום שאינו רצוי בו; התכווץ, השתוחח; חדר, הסתנן

to enter, to insert oneself, to bury, to be pushed, to stick oneself to an undesirable place; to shrink, to bend; to penetrate, to infiltrate

enkasharse de pachás (t.)

הסתבך, שקע עד צואר

enkasharsela

ניצל תמימותו של מישהו כדי לרמותו

se l'enkasho bulma

חשב לעשות עסק גדול אך נפל בפח ורומה בגדול



154070

enkavayado adj.

סוסי

horse-like

kavayo enkavayado!

סוס בן סוסים!



154130

enkaza adv.

אצלו, בביתו

by him, in his house

ir enkaza/kedar enkaza

ללכת לביתו, ללכת הביתה/להשאר בביתו

salir d'enkaza

לצאת מן הבית



154160

enkí

טינה, משטמה

resentment

me tiene enkí

יש לו טינה עלי



154220

enklavado adj.

מסומר; ממוסמר, נעוץ, תקוע

nailed; stuck

pato enklavado

אדם שאינו אוהב לזוז ממקומו



154270

enklavar v.

מיסמר, תקע מסמר, נעץ; הכניס ל-

to nail, to stick in; to put in

enklavar en el meoyo

להכניס לראשו



154290

enklavarse v. refl.

נתקע, ננעץ, נכנס ל-;נתקע במקום שאינו רצוי בו בצורה טורדנית

to be stuck, to get stuck in an unwanted place

enklavarse de pachás (t.)

כפה את נוכחותו הטורדנית על החברה

enklavarse en el meoyo

נתקע במוחו, אימץ דעה קדומה

enklavarse en kaza

להתבודד בביתו



154380

enkochar v.

הבשיל, הגיע לבשלות

to ripen, to reach ripeness

enkochar la tose

השעול קרב לנקודת ההחלמה



154430

enkojer v.

הצר, כיווץ, צימצם, צימק, קימט

to narrow, to shrink, to wrinkle

enkojer el mushiko

לכווץ את השפה התחתונה - אצל תינוק: כוונה לפרוץ בבכי

enkojer la seja

לקמט את הגבות (להבעת מורת רוח)



154590

enkolgando adj.

תלוי ועומד

pending

deshar el echo enkolgando

להותיר את העניין בלי הכרעה, תלוי ועומד

pato enkolgando

ברווז מוכן לקראת הבישול



154610

enkolgar v.

תלה, הוקיע

to hang

enkolgar atrás

לתלות את שפופרת הטלפון

es para enkolgar en la oreja!

השלמות בהתגלמותה!



154670

enkomendado adj.

מצוּוה, מוזמן

who is commanded, invited

deshar enkomendado

להשאיר הוראות (לעובדים, למשרת)

vestido enkomendado

בגד מוזמן



154720

enkomiendas f. pl.

הוראות

instructions

azer las enkomiendas

לתת הוראות

no tener ni kartas ni enkomiendas

אין לי שום ידיעות מפלוני



154770

enkonarse v. refl.

נטמא

to be defiled

no se le enkona la mano

אינו עובר על שום איסור



154785

enkoncharse v. refl.

התרגז מבלי להותיר רושם על סביבתו

got upset without leaving an impression on his surroundings

s'enkoncho

נותר כעוס בפינתו



154940

enkontrar v.

פגש; ספג, נחשף ל-

to meet; to absorb, to be exposed to

enkontrar embrolyo

להיות נתון בצרות

enkontrar belá

למצוא עצמו נתון לאחריות גדולה



154950

enkontro m.

פגישה, מפגש, צירוף, התחברות

meeting, joining, connecting

al enkontro

לקראת

enkuentro malo

פגע רע



155180

enkortado adj.

חתוך לקרעים, גזור לחתיכות (משמש בלבדית בגידוף להלן)

cut into tears, cut into pieces

malogrado i enkortado ke le vea!

(גידוף:) שאראהו מקולל וגזור לקרעים!



155550

enkuesta f.

סקר, חקר, חקירה

survey, inquiry

enkuesta de opinión públika

סקר דעת קהל



155700

enkuvrir v.

החביא, הסתיר, הצפין, שמר בסוד

to hide, to keep secret

enkuvrir las urinas

לסבול ממעצור שתן



155900

enloriado adj.

שמח, עליז

happy, cheerful

salir enloriado de una vijita

(אירוניה) לצאת מפגישה שהיתה כרוכה בעלבונות ומכאובים



156050

enmagresido adj.

כחוש, רפה כוח

skinny, weak

enmagresido de ambre

כחש מרעב



156180

enmateriado adj.

מוגלתי, מלא מוגלה

full of pus

un grano enmateriado

פצע מוגלתי, פצע מלא מוגלה



156210

enmedio adv.

באמצע

in the middle of

sal enmedio!

הראה עצמך!

meterse enmedio

לתווך

kitar de enmedio

להזיז הצידה



156290

enmelado adj.

דביק, מרוח בדבש; כינוי לאדם מתרפס ודביק

sticky, smeared with honey; a nickname for a submissive and sticky person

enmelado i embatakado

נוקדן,נטפל לפרטים הקונים, מדקדק בכללי הנימוס, מעייף מרוב דקדקנות

es muy enmelado

הוא דביק מאוד - בהשאלה: הוא אנטיפטי וטרדן

espeso i enmelado

'עבה ודביק'' - כינוי לאדם מתקתק עד זרא



156360

enmelarse v. refl.

הכתים אצבעותיו/לבושו בדבש; הסתבך בעסק או בתגרה

to stain his fingers/his clothing with honey; to get involved in a business or a brawl

no se l'enmela la boka

נמנע מלומר דברים שלא ישאו חן

se enmeló de la mizma hazinura

נדבק באותה מחלה

ya s'enmeló kon mi ermano

הוא ''נדבק'' לאחי



156400

enmelatina f.

הידבקות

adhesion

enmelatina de persona!

איזה ''דבק''! איזה טרדן!



156510

enmentar v.

ביטא, הזכיר, איזכר, נקב בשם

to express, to mention, to name

el ke no es de enmentar

'זה שאין לנקוב בשמו'' - אלוהים



156640

ennegresido adj.

שהשחיר, איבד אתלבנוניתו (לבנים, סדינים); שהשחית דרכו; נשחת; שהתפנק כילד כדי לזכות בליטוף

which blackened, lost his whiteness (bricks, sheets); who became corrupted; who indulged like a child to win a caress

negro ennegresido!

רע שאין רע ממנו



156750

enojo m.

כעס, זעם, מורת רוח

anger, rage, resentment

estar kon enojo

להיות שרוי בכעס/ בעלבון

no me des enojos

אל תציק לי



156890

enpiés adj.

בעמידה, על הרגלים

standing, on legs

mano enpiés

שוחר ריב, מהיר להכות



157040

enprimero cf. emprimero

enprimero el Dio

לפני הכל –אלוהים!



157170

enramar v.

תפס בקרס; לכד בתככים

catch with a hook; capture through intrigue

echarse a enramar

להאחז בתככים ומדון כדי להשיג יותר מן המגיע



157190

enramarse v. refl.

נתפס ב- (דבר חד, קרס); טיפס בעזרת ענפי עץ, זיזים ובליטות בקיר; נאחז בתככים ובמדון להשיג מה שלא מגיע לו

to be caught in (a sharp thing, a hook); to climb with the help of tree branches, lugs and bumps in the wall; to cling to intrigue and strife to achieve what he does not deserve

enramarse por la pishada

לחפש ריב ומדון, לחפש עילה לריב



157330

enreinar v.

מלך, עלה על כס המלוכה, עלה לשלטון

to reign, to ascend the throne, to ascend to power

enreinar a uno

נתן למישהו סיפוק ועונג



157520

enrikeser v.

העשיר

to enrich

kien t'enrikesió? El ke te mantuvo

מי העשירך? זה המכלכל אותך (האב, אח"כ החותן)



157600

enriva prep.

מעל, על גבי

above, on top

asentarse enriva

עשק

azer un echo de enriva enriva

עשה באופן שטחי

echarse enriva

להשליך/להטיל עצמו, להתנפל על מישהו; לקבל בהתלהבות

echarse enriva kom'el lúvaro

לתפוס משהו בתאווה וחשק

enriva de mi kavesa!

על ראשי! אעשה זאת בשמחה!

enriva el pie

על רגל אחת

enriva enriva

באופן שטחי, בלי להעמיק

estar enriva de huego/brazas

להיות על גחלים

estar enriva de aguas/aires

להיות תלוי באוויר, בלי דבר ממשי בידיו

estar enriva de trenta i uno

להיות בתקופה של שגשוג כשהכל הולך היטב

estar enriva de pleito kon uno

להיות שרוי במריבה/מחלוקת עם מישהו

estar enriva el pie

לנהל עסקים בלי משרד קבוע, להתפרנס מעבודות מזדמנות

estar unos enriva de otros

להיות צפופים מאוד

fraguar enriva el fuego

לקחת סיכון ודאי

ir enriva

הפציר, דרש בתוקף; שאף בעקשנות ל-; רדף אחרי, הטריד, הציק

ir enriva de sus parientes

לעלות על קבר בני המשפחה

kaer enriva

להפציר ולבקש בהשתוקקות

kalkolar de enriva enriva

העריך, אמד

kaminar enriva la ley

לדבוק בחוק

karrearse enriva de otro

לרהט דירה שבתוכה עדיין גר הדייר הקודם

kitarsela d'enriva

להשתחרר מהתחייבות; ''אני לא בעסק''

me kayo todo enriva

'השמים נפלו על ראשי'' - אני המום ומבולבל

pasar por enriva

עבר, חצה, צלח; קיבל קידום

por enriva

מעל

reklamar enriva la ley

לתבוע בהסתמך על החוק

suvirse enriva el fez

לנצל את הרצון הטוב של מישהו בעל יכולת, לכפות רצונו עליו

suvirse/toparse enriva

להתנהג כקוזק נגזל

te dare enriva, te dare parás (t.) enriva!

לא רק שאשמח לקבל הצעתך עוד אוסיף לך!

tokar d'enriva enriva

לנגוע נגיעה קלה, לרפרף

tomar enriva de si

לקחת עליו

ya dio un anyo enriva

כבר עברה שנה מאז

alimpiar lo d'enriva, lo ke se ve

לנקות באופן שטחי

asentarse enriva de un posón

לשים את היד על סכום כסף כדי להבטיח פרעון החוב

l'azeite va enriva

שקר צף על פני המים

echarse por enriva

לשפוך על עצמו

ya dio enriva

הגיע בחופזה

ya la tiene, ya la yeva enriva

"יש לו המחלה" (בעבר נאמר על שחפת)

dar enriva, dar paras enriva

לא זו בלבד שאני מקבל זאת, אני מוכן לשלם לך בעבור כך

meter enriva

לא רק שלא הרוויח, נאלץ לשלם מכיסו

tomar un pekado enriva de si

לקחת עליו את העוון

estar enriva de boda/de gaste

להיות שרוי בתקופה של חתונה והוצאות גדולות



158060

ensalar v.

המליח; כבש במלח

to salt; to preserve in salt

al ensalar

בעת ההמלחה



158240

ensé (t.) f.

עורף

nape

ensé de haham

עורף של חכם



158370

ensensia f.

תמצית, בושם

essence; perfume

ensensia de rozas/yasimín

שמן ורדים/יסמין



158430

ensenyamiento m.

הוראה

teaching

kargado de ensenyamiento

מרצה



158590

enserrarse v. refl.

נסגר, הסתגר, התבודד

be closed, to shut oneself, to be isolated, to seclude oneself

el sol se enserra

השמש שוקעת

enserrarse komo el kukuyiko

להצטנף כפקעת

enserrarse komo las gayinas

ללכת לישון מוקדם (כמו התרנגולות)



158660

enshaguado adj.

שטוף; מהוה, חסר חיות, רפוי

washed; Faded, lifeless, loose

el sol esta enshaguado

השמש חיוורת ומכוסה עננים

un diskorso enshaguado

הרצאה תפלה ומשעממת

un resivo enshaguado

קבלת פנים צוננת



158740

enshaguarse v. refl.

רחץ/שטף עצמו

to wash himself

enshaguarse la boka

לשטוף את הגרון

ensháguate la boka!

לך תשטוף את הפה! (למי שהוציא מפיו דברים לא יפים)



158820

ensharopar v.

המתיק

to sweeten

ensharopar una avla

לשוות לדברים חזות נעימה

ensharopar las keshas

להשמיע את הטענות בצורה מעודנת (כדי לא לפגוע)



158900

enshavonada f.

שפשוף בסבון; קצף סבון

rubbing with soap; suds

azer/dar enshavonada/as

הקציף את הסבון; התחנף ל-, החניף ל-



158980

enshemplar v.

המשיל, דימה ל-

to liken to

enshemplar por la plasa

להביא מישהו למשל ולשנינה



159000

enshemplarse v. refl.

נמשל/נדמה ל-

seems to

la ley se enshempla a espesias de vida

נמשלה התורה לסמי מרפא



159020

enshemplo m.

דוגמא, משל

example, parable

traer en enshemplo

להביא כדוגמא

por enshemplo

למשל, לדוגמא



159140

enshundia f.

לשד עצמות; שומן עוף

bone marrow; chicken fat

enshundia de pato

שומן אווזים

enshundia ke se le aga!

ברכה: שיבוא כדשן בעצמותיו!



159160

enshundiado adj.

שמנמן, עגלגל, מפוטם,כרסן; שאינו מש ממקומו, עצלן ונרפה

plump, round, fattened; who does not move, lazy

pato enshundiado

אווז מפוטם

karas enshundiadas

לחיים שמנות



159190

enshundiar v.

פיטם, הלעיט

to fatten, to feed

enshundia!

שיבוא כדשן בעצמותיך!

enshundiar indianas

להתפטם ולהעלות משמנים



159230

enshuto adj.

יבש, מיובש

dry, dehydrated

kedar al enshuto

'להשאר יבש'' - לצאת קרח

kedar kon los mushos enshutos

לא להכניס דבר לפה



159290

ensima adv.

למעלה, על גבי, מעל

up, on top, over

pagar ensima del presio

לשלם למעלה מן המחיר

por ensima

באופן מרפרף, שטחי

pasar por ensima de uno

לפסוח על דרגי הביניים ולפנות ישירות לבעל הסמכות

pasar ensima de un yerro/de una mankansa

לעבור בשתיקה על מקרה של טעות/רשלנות וכו'

yevar ensima

לשאת איתו (על גבו/על כתפיו/בכיסו)

ensima de mi kavesa!

עלי ועל ראשי! ברצון!

tomar ensima de si

לקחת עליו/להטיל על עצמו משימה/אחריות



159450

ensunia f.

טינה

grudge

guadrar ensunia

לשמור טינה



159460

ensupéto cf. ensupito



159480

ensúpito adv.

פתאום, לפתע

suddenly, all of a sudden

ensúpito! interj.

מה פתאום?

ensúpitas adv.

לפתע



159720

entasar (fr.) v.

גיבב, ערם, צבר

to stack, to pile up

entasar (fr.)de gritos

להתנפל בצעקות וגערות



159890

entender v.

הבין, תפס (שכלית)

to understand, to perceive

al entender es ke...

נראה ש-

ay ke entender en el/ay muncho ke entender

הוא חכם, כדאי לשמוע בעצתו (אע''פי שכלפי חוץ אינו נראה חכם)

dame a entender

תן לי להבין, אינני מבין אותך, אתה מסתיר ממני משהו

dar a entender

להסביר, להבהיר

dar a entender kon la sal i la pimienta

להסביר בפרטי פרטים

darse a entender

לשאת ולתת עם

duro de entender

קשה תפיסה; אינו נוטה לקבל עצות טובות

el Dio ke l'entienda

אי אפשר להבין דבר מדבריו

entender por el bam

להבין בצורה הפוכה

entender por el kich (t.)

'להבין מן העכוז'' - להבין בצורה הפוכה

entendióme/entenióme/tenióme/nióme?

'הבנת?'' - מלים שמשבצים תוך כדי שיחה

entiendela!

אין מה לעשות, קבל זאת!

me keda por entender

אינני מצליח לתפוס, חידה בעיני

no ay entender

אינו מבין מלה (''דבר אל הקירות'')

no entiendo azer este echo

אין בכוונתי לעשות את העסק הזה

prime entender

צריך להבין

se entiende

ברור, מובן מאליו

ya mos entendimos!

אל תוסיף! הבנתי הכל!

ya m'entendites!

כבר הבנת! (אין לי צורך להכביר מילים והסברים)

mucho me s'entiende!

תפסתי מה רוצים לעולל לי!

tadrezika la entendió

לקח לו זמן רב לעמוד על הכוונות הרעות שמאחורי הדברים

ya t'entendí, ya eskapí d'entender

עמדתי על כוונתך שאינך מביע במפורש

no la kiere entender

אינו מוכן לקבל זאת

ya se l'entiende

כבר הגיע לגיל שבו הוא יכול להבין רמזים ודברים שאינם נאמרים במפורש



160080

entender m.

דעה, סברה

opinion, conjecture

a mi entender

לדעתי, למיטב הבנתי



160100

entenderse v. refl.

הגיעו לידי הבנה, הסתדרו ביניהם היטב, חיו בהרמוניה; התמחה/היה מומחה (בתחום כלשהו); הובן, הסתבר

to come to an understanding, to get along well, to live in harmony; to specialize; to be understood, to turn out

entenderse kon uno

לסגור עסק עם מישהו



160120

entendido adj.

מומחה; חכם, נבון; מובן

expert; wise, prudent; understood

bien entendido!

כמובן! בוודאי!



160240

enterneser v.

ריכך, הרגיע; רענן, ניקה

to soften, to soothe; to refresh, to clean

enterneser la irida

ניקה את הפצע



160260

enterneserse v. refl.

נחלש, איבד כוח, כחש

to weaken, to lose strength

enterneserse de miedo

רעד מפחד



160290

entero adv.

לגמרי

completely

es entero al padre

הוא דומה לגמרי לאביו

estar bueno por entero

להחלים לגמרי

komer por entero

לאכול ארוחה שלמה

por entero

לגמרי

arrankarse entero

נעצב מאוד



160340

entero adj.

שלם, בלי פגם, מלא, כולל, כולו

complete, flawless, inclusive

darse entero

הקריב עצמו, התמסר בכל מאודו, הקדיש עצמו



160360

enterrado adj.

קבור

buried

enterrado ke lo veya en una foya!

(קללה:) שיקבר (בבור צואה)!



160390

enterramiento m.

קבורה, לוויה; התנהגות שפלה שראוי להקבר בעטיה באדמה

burial, funeral; abject behavior that deserves being buried in the ground

asistir a un enterramiento

לנכוח בהלוויה



160410

enterrar v.

קבר, טמן, הטמין

to bury

enterrar un echo

'לקבור'' את העסק - לא לדבר עליו

enterrar las parás (t.)

לקבור את הכסף - לזרות את הכסף לרוח

ya me se enterró la kara

בייש אותי, הלבין פנַי



160450

enterrarse v.

הסתגר, קבר עצמו

to shut up, to bury oneself

enterrarse bivo

לקבור עצמו מבושה

enterrarse en bivo

'קבר עצמו חי'' - בחר בחיי הסתגרות



160490

entervalo m.

פרק זמן, מרווח זמן

time interval

en el entervalo

במשך, בתוך הזמן



160690

entinyir v.

השחיר; הכתים, הכפיש; קלקל, השחית

to blacken; to stain, to defame; to spoil, to corrupt

entinyir las parás (t.)

לבזבז כסף (בקניות חסרות ערך)



160740

entisión f.

כוונה, מגמה, מזימה, מטרה

intention, trend, plot, purpose

kon entisión

בכוונה

no tener entisión

בלי כוונה



160870

entiznado adj.

מפויח; מואפל; מיואש, שסבל קשות; מקולקל; נזוף, מבויש, ענוש

sooty; darkened; despairing, suffering greatly; spoiled; scolded, ashamed, punished

entiznado por adientro

מלא טינה/ יאוש/מרי מבלי להראות זאת כלפי חוץ



160900

entiznar v.

פייח, לכלך בפיח; גרם סבל נפשי/יאוש; נזף ב-, גער ב-, הוכיח

to soot, to soak in soot; to cause mental suffering/despair; to rebuke at

entiznar a uno

להצביע נגד מישהו

entiznar el alma/la salud/el korasón

לגרום עגמת נפש

entiznar el buen de la famiya

לבזבז את הון המשפחה



160950

entojarse v. refl.

הרכיב משקפיים; דמיין שראה דבר מה; בלבל בין שני דברים

to wear glasses; to imagine seeing something; to confuse two things

me s'entojó

לא ראיתי טוב, לא הבחנתי בדיוק



160980

entojos m. pl.

משקפיים

glasses

el entojo

סוג של משקפיים

no se kiere entojos

מובן מאליו, ניתן להבחין בזאת גם בעין בלתי מזויינת



161050

entonses adv.

אזי, אם כך; לפנים, מקודם

so, then; before

dezde entonses

מאז

entonses i agora no

היה ואיננו עוד



161170

entornado adj.

מוקף, אפוף; פתוח למחצה

surrounded, enveloped; semi-open

estar entornado de famiya

יש לו משפחה גדולה על צואריו



161210

entorno m.

הקף; סביבה; פמליה, בני לוויה

circumference; environment; entourage, companions

al entorno

סביב, מסביב, בסביבת

los entornos

סביבה, הפרוורים



161320

entosegar v.

הרעיל; מילא מרירות; עורר טינה וחשד

to poison; to fill with bitterness; to arouse resentment and suspicion

entosegar la vida

למרר את החיים



161340

entosegarse v. refl.

הרעיל עצמו;התמלא מרירות; התמלא חשד וטינה; חש סבל ועגמה

to poison oneself; to be filled with bitterness; to be filled with suspicion and resentment; to feel suffering and sorrow

entosegarse la salú

לקלקל את הבריאות

entosegarse kon su saliva

להיות בעל מרה שחורה

entosegarse de si para si

להיות בעל מרה שחורה



161410

entrada f.

כניסה, פרוזדור, חדר כניסה; מוצא; הכנסה; ערך מילוני

entrance, hallway, entrance hall; exit; income; dictionary value

dar pie d'entrada

לפתוח למישהו פתח, להכיר מעט בזכותו

de entrada

מלכתחילה, מתחילה, מראשית; קודם כל

derito de entrada

דמי כניסה

no se topa ni entrada ni salida

אין מוצא מן הסבך

tener entrada libera

ליהנות מכניסה חופשית

d'entrada

מיד

a la entrada del invierno

עם ראשית החורף

se kumió un pan a la entrada

"טרף" את הלחם מיד בראשית הארוחה

la entrada del día no abastó para la salida

התקבולים של היום כולו לא היה בהם לכסות את ההוצאות



161490

entradikas f. pl.

דמי שתיה, טיפ; תוספות למשכורת; יתרה במאזן

drink fee, tip; salary supplements; balance

endjenyarse entradikas

לקבל טיפים הגונים



161520

entrado adj.

שנכנס ל-; שהתקבל יפה

who entered into; who was received nicely

entrada en el mez

שנכנסה לחודש התשיעי

entradiko en karnes

שמנמן

estar entrado en un echo/estudio/sensia

שנכנס עמוק לעסק/לימודים וכו'

estar muncho entrado en una kaza/famiya

להתקבל כבן בית



161570

entradura f.

כניסה; צורת הכניסה

entrance; the form of the entrance

entradura de mez

כניסה לחודש התשיעי של ההריון

entradura de puerta

הופעה אומרת כבוד; הרושם הראשוני עם הכניסה

entradura de puerta buena!

שהרושם הראשון שתותיר יהיה טוב!



161610

entrafikado adj.

מסובך, מבולבל; סתוּר

complicated, confused

echos entrafikados

עניינים מבולבלים; עסקים בלתי כשרים

eskritura entrafikada

כתב בלתי קריא



161660

entrankar v.

נעל, הבריח, נעל בבריח

to lock, to lock with a bolt

entrankar la boka

'לנעול את הפה'' –לסרב/להמנע מלדבר/מלאכול



161700

entrante adj. & m.

מתחיל; השבועיים הראשונים של חודש הלבנה (מתאימים להתחלות)

starting up; the first two weeks of the lunar month (suitable for beginnings

al mes entrante/en la semana entrante

בחודש/בשבוע הבא/הקרוב



161720

entranyas f. pl.

קרביים, מעיים; הדברים ההכרחיים ביותר; המקום העמוק שבו שוכנת האהבה האמיתית

intestines; the most necessary things; the deepest place where true love resides

kitar de sus entranyas para abediguar a un karov (ebr.)

להקריב עצמו כדי לעזור לאדם קרוב

kitar fino las entranyas

הקיא נשמתו

negro fino las entranyas

רע ומרושעעד עמקי נשמתו

kitar las entranyas a uno

להוציא למישהו את הנשמה

salido de mis entranyas

שיצא ממעי, שילדתי, שאהוב עלי במאוד



161780

entrar v.

נכנס, חדר; התכווץ

to enter, to penetrate; to shrink

en ke entró?

מה קרה לו שעשה זאת?

entrar a la eshkola/en un klub

להרשם לבי''ס/מועדון

entrar a sentir a uno

להסכים לשמועמישהו, להקשיב לטענותיו

entrar al lugar

להתייבם, להנשא לגיס שהתאלמן

entrar ariento

נכנס פנימה - שקע בהפסדים

entrar de pachas

לשקוע

entrar en anyos

להזדקן, להזקין

entrar en atagantos

ליצור אי נעימויות

entrar en avlas

לבוא בדברים

entrar en/en el baile

להכנס לעסק הכרוך בסיכונים רבים ליפול בפח, להסתבך בעסק כושל

entrar en buena puerta

להשיג עבודה /משרה טובה

entrar en devdas

לשקוע בחובות

entrar en echo/echos

לעשות עסקים

entrar en el djugo

להכנס למשחק

entrar en el mez

נכנסה לחודש התשיעי להריונה

entrar en gana

לשאת חן בעיני

entrar en gerra

להכנס למלחמה

entrar en ida/edad

להזדקן

entrar en kazamiento

להתחתן, להקים משפחה

entrar en los kuentos

להתחיללעשות את החשבונות (בית/עסק); להתפשר ולהגיע להסכמה

entrar en palavras

להכנס בויכוח עם מישהו, להחליף דיבורים קשים

entrar en penserio

לשקוע בדאגות ומחשבות טורדניות

entrar en pleito/belá/embrolio

לבוא בריב; להכנס לעסק הכרוך בהרבה כאב ראש

entrar en ravia

לכעוס, להתרגז

entrar en una famiya

להכנס לשירותמשפחה; להתחתן, להקים בית

entrar i salir

לצאת ולבוא

m'entró shubé (t.)/espanto

להתמלא חשש

ni entra komo sale ni sale komo entra

מדבר דברים סותרים זה את זה

no entra/no m'entra/no l'entra

לאנכנס לי/לו לראש, קשה לו ללמוד ולשמור בזכרונו

no entro ni a avlar

לא מוכן לגמרי לדבר על כך

no entró ni a verme

סרב אפילו לראות את פנַי

no entró para salir

לא הבין דבר, נכנס מאוזן אחת ויצא מן השניה

no entró por esta puerta

אין קשר בין הדברים

no m'entró/no m'entró muncho/no m'entró amistad/amor

לא מצא חן בעיני, לא נעם לי

por onde entró el puntiko de dientro

(בהיתול:) מבזבזים את הזמן על שאלות חסרות חשיבות



162140

entrarse v. refl.

הכניס עצמו ל-, חדר

to introduce oneself to, to penetrate

entrarse de pachás (t.)

כפה עצמו על



162180

entravado adj.

נבוך, ביישן, מאופק, מסויָג

embarrassed, shy, restrained, reluctant

sona entravada

ביישן, מתבודד מן הבריות



162260

entre prep.

בין; במשך

between; during

entre el dia/la noche/el anyo

במשךהיום/הלילה/השנה

entre el vino/la ravia

בתוך השתיה, תחת השפעת השתיה/הכעס

entre kol i kol

בינתיים, תוך כדי זה

entre mi

לעצמי

entre mi i ti

שישאר בינינו, אישי, סודי

entre mozotros

בינינו לבין עצמנו

entre muskos i fuskos

בשעת בלבול ומבוכה; בחשאי

entre otros/otras

בין היתר, לדוגמא

estar entre djente

להיות בחברה טובה

kedar entre las manos

להיות נפתע לגמרי נוכח האשמות בלי בסיס

entre mozotros no miramos

בינינו לא מעורבים חשבונות או אינטרסים

el tiempo mos se va entre ir i venir

זמננו מתבזבז בהתרוצצויות שוא

entre mi i el komo de mi al rey

ההבדל בינו לביני הוא הבדל שמים וארץ

entr'el es.huenyo

בתוך השינה

entre estas i otras, entre malas i no buenas

בתוך הבלבול והמבוכה (ניצל את ההזדמנות ו...)



162390

entregamiento m.

הסגרה עצמית, התמסרות לאויב, כניעה; מסירה

self-delivery, surrender; delivery

entregamiento de alma

מוות, מיתה, יציאת הנשמה



162420

entregarse v. refl.

התמסר לאויב, מסר עצמו לאויב, נכנע, הסגיר עצמו, התמסר

to surrender oneself to the enemy, to surrender

entregarse a la vida

לעשות חיים, לזלול ולהתפטם



162550

entremeter/se v. /v. refl.

התערב; תיווך; קיים יחסי מין, התייחד

to intervene; to mediate; to have sex

en todo s'entremete

תוקע את אפו ומתערב בכל דבר



162570

entremetido adj.

שקוע ב-, מעורב ב-

immersed in, mixed in

entremetido en palo i piedra

מעסיק את מוחו ונטרד בשל שטויות



162890

entrompesar v.

התנגד ל-, הפריע, הכשיל, המעיד

to resist, to interfere, to cause a failure, to cause to stumble

ke t'esta entrompesado

מה מפריע לך? מה מטריד אותך וגורם לך בעיות?

todo l'entrompesa

הוא אינו מרוצה אף פעם



162960

entrompieso m.

מכשול, מעצור, עיכוב, מגבלה; פח, מלכודת, מוקש

obstacle, delay, limitation; trap, mine

paso i entrompieso

נאמר על עסק מלא חתחתים ומכשולים



163590

envano adv.

לשוא

in vain

envano envano me se vino al-lado

לאט, לאט, עד שקרב אלי

envano ke no se vazie

לאט, לאט, שלא יתרוקן



163790

envelarse v.

הצטעף, כיסה עצמו ברעלה, הליט עצמו

to cover oneself with a veil

envelarse la facha

לעצום עיניים אל מול המציאות (להתעלם)

el sol se enveló

השמש התכסתה בעבים



163820

envelinarse v. refl.

התאלח, הזדהם; נהפך לעוין

to become infected; to become hostile

las relasiones se envelinaron

היחסים התקלקלו



163870

enveluntado adj.

מועדף

favorite

enveluntado del Dio

שחננו אלוהים



164020

enveranada f.

תקופת הקיץ

summer period

enveranada buena i klara!

עונת קיץ טובה ובהירה!



164120

envezes/envez adv.

לפעמים, פעמים, לעיתים, לפרקים

sometimes, at times

envez de

במקום

envezes..envezes..

לעיתים.. ולעיתים..



164220

envientrada f.

כלל העוברים שבבטן בעל חיים; כל הגורים מהמלטה אחת

all embryos in the abdomen of an animal; all puppies from one litter

envientrada de azno/de puerko!

קללה: זרע חמורים!



164290

environamiento (ing.) m.

סביבה

environment

kalidad de environamiento (ing.)

איכות הסביבה



164420

enyudo m.

קשר; צרור כסף צרור במטפחת

a knot, a tie ; a bundle of money (in a tied handkerchief)

alma de enyudos

כינוי לקמצן הנוצר את כספו

enyudo siego

קשר סבוך שאינו בר התרה

tener enyudo al garón (ebr.)

לחוש מועקה בשל עצב או דאגה

tener enyudos

להתיר את החסכונות הקטנים

tener las tripas enyudos/inyudos

לחוש מועקה גדולה



164690

erbap (t.) adj.

אדם מוכשר, כשיר, מומחה

a talented, competent, expert person

sal erbap! (t.)

צא מולי! נראה אותך!



164800

eresimiento m.

חרון אף, זעם, רוגזה, כעס

rage, irritability, anger

eresimiento de folor

התקף זעם



164830

erev (ebr.) m.

ערב-, אור ליום

on the eve of

erev shabat/erev pesah (ebr.)

ערב שבת, ערב פסח וכו'



164990

erkek (t.) m.

זָכָר

male

gato erkek (t.)

חתול זכר

para rosh hodesh erkek (t.)

לעולם לא



165040

ermanado adj.

שנמצא ביחסי אחווה וחיבה עמוקים

who is in a deep relationship of brotherhood and affection

ermanados bivamos!

איחול: שנחיה תמיד באחווה ורעות!



165110

ermandad f.

אחווה, אהבת אחים

brotherhood, brotherly love

libertad, egualidad, ermandad

חופש, שוויון ואחווה (סיסמת המהפיכה הצרפתית)



165150

ermano m.

אח

brother

ermano de leche

שינק חלב מאותה אשה

ermano de mi padre, ermano de mi madre

באירוניה: נאמר תוך סירוב לסייע למי שמבקשים בעבורו

ermano del Dio

פניה לאדם לרכישת אהדתו

ermanos de la noche

כינוי שמכנים עצמם ביניהם הבונים החופשים

ermanos de la pelea

כינוי שמכנים עצמם ביניהם אנשי הדונמה

ermanos ke tenga!

שהפעולה הטובה תחזור ותישנה

linguas ermanas

לשונות אחיות

mas d'ermano

'יותר מאח'' - ידיד נפש

primos ermanos

בני דודים



165270

ermení/erminí (t.) m.

ארמני

Armenian

es muy ermení (t.)

אוהב לפאר עצמו

vijita de ermenís (t.)

ביקור ללא קץ

korasón d'ermeni

אדם חסר רגישות לכאב הזולת



165420

ermozo adj.

יפה, נאה, הדור, אסטטי

beautiful, handsome, aesthetic

ermozo! k'ermozo!

איזה יופי!מושלם! (לעתים נאמר באירוניה בכוונה הפוכה)

lo ermozo es ke

שגרת דיבור: המיוחד הוא ש-, המוזר הוא ש-

no es ermozo!

לא נאה! בלתי ראוי! יש להמנע מכך!



165460

ermozura f.

יופי, חן, נוי, תפארת

beauty, grace, glory

ermozura de ver!

איזה יופי! לראות ולא לשבוע

ermozura djusta!

היופי עצמו

ermozura! k'ermozura!

איזה יופי! נהדר! (לעתים משמש באירוניה כדי לומראת ההפך)

ermozura kumplida

יופי מושלם

tener boka por ermozura

לא מוציא מילה מהפה (יש לו פה רק ליופי)

tiene ojos por ermozura

יש לו עינים ליופי בלבד (אינו רואה מה שלפני אפו)



165560

eróiko adj.

נועז, אמיץ, גיבור

bold, brave, heroic

tiempos eróikos

זמנים הרואיים



165800

esbivlamiento m.

חילול, עבירה דתית

desecration, a religious offense

esbivlamiento de una ley

עבירה על מצווה



165820

esbivlar (la ley) v.

חילל, הפר (מצווה), עבר על (חוק); להגות לשוא את שם השם; להשתמש בחפצי קודש לצרכי חולין

to desecrate, to violate (mitzvah), to pass on (law); to pronounce in vain the holy name; to use sacred objects for profane purposes

esbivlar el talé

להשתמש בטלית לצרכי חולין



165890

esensia f.

בושם, תמצית; מהות, טיב

perfume, extract; essence, quality

esensia de rozas

תמצית ורדים



165930

esfondado adj.

פרוץ, הרוס, מבוקע; חסר תחתית, בעל תחתית מנוקבת

hacked, destroyed, cracked; bottomless, with a pierced bottom

kasha esfondada

צרור נקוב, קופה ריקה



165960

esfondarse v. refl.

התמוטט, נהרס; איבד כל נכסיו, פשט רגל

to be collapsed, to be destroyed; to lose all his assets, to go bankrupt

s'esfondó la kasha

לא נותר כסף בקופה



165970

esfongato m.

מאפה מוקרם

crusted pastry

esfongato de kalavasa

פשטידת/מאפה קישואים

esfongato de merendjena

פשטידת חצילים

esfongato de prasa

מאפה כרתי



166210

esglatarse v. refl.

החליק; התפגר פתאום

to slide; to die suddenly

esglatarse el komer

בלע את המזון בחפזון וגסות; התפגר

se esglató!

נפטר! הסתלק לבית עולמו!



166320

es.hachado adj.

דרוס, כתוש, מעוך;

overrun, crushed

kunduria eshachada

נעל שחלקה האחורי נמעך ומשמשת כנעל בית



166400

eshek (t.) m.

חמור

donkey

eshek djasina (t.)

טיפש מטופש

eshek djasina (t.) adv.

בחמוריות

eshek yebí (t.)

בלי כבוד, באופן בלתי מכובד



166460

eshemplo m.

דוגמא, משל, מופת

example, parable

de servir de eshemplo

משמש מופת



166480

esh.huela f.

קרדום, גרזן

ax

par vehaftor (ebr.) esh.huelika

עקשן טרדן ופטפטן



166650

es.huegra f.

חמות, חותנת

mother-in-law

lo ke ve la es.huegra

הדברים הבולטים, הנראים לעין



166720

es.hueko m.

קבקב, נעל עץ

clog, wooden shoe

arrastar es.hueko

למשוך את הקבקבים; לעשות את עבודות הבית הגסות



166740

es.huela f.

סוליה

sole

azerse de kara i de es.huela

להתלהט מחום התנור - נאמר באירוניה על מי שמתבטל כל החורף ליד התנור

echar media es.huela

לקבוע בנעל חצי סוליה חדשה

komer la es.huela

לבלות את הנעל

la es.huela del pan/del pastel

החלק התחתון (החרוך) של הלחם



166810

es.huelto adj.

משוחרר, רפוי; פנוי, רווק; גרוש

loose; single; divorced

estar es.huelto

להיות לבוש בבגדים נוחים ורפויים

tener el puerpo es.huelto

ללכת לשירותים לעתים קרובות

tener el pie es.huelto

לשרך דרכיו; להתרוצץ בלי צורך

tener la boka es.huelta

לזלול ולחוש ברע; לדבר בלי לחשוב; ללכת רכיל

tener la mano es.huelta

לפזר כסף בלי חשבון

tener todo es.huelto

מעורטל כמעט לגמרי

un ombre es.huelto/una mujer es.huelta

אדם גרוש/ אשה גרושה

tener las urinas s.hueltas

לחוש תדירות צורך להשתין



166890

es.huenyiko m.

נמנום, תנומה, שינה קלה

drowsiness, nap, light sleep

azer un s.huenyiziko

להתנמנם/לחטוף תנומה בחשאי



166900

es.huenyo m.

שינה; חלום

sleep; dream

aferrar el es.huenyo

לחטוף תנומה, להצליח להרדם

bozear el es.huenyo

להפסיק באופן פתאומי ובלתי נעים את השינה

enganyar el es.huenyo

לישון שינה חטופה כדי להעביר את החשק לישון

es.huenyo alborotado

שינה טרופה

es.huenyo de media noche

מייחסים לי מעורבות במשהו שאני שומע עליו לראשונה; תכניות חסרות שחר, ''בחלום בלילה''

es.huenyo dulse

שינה נעימה

es.huenyo i repozo!

שינה טובה! שינה מתוקה!

es.huenyos pesgados

סיוט, חלום רע

estar a los siete es.huenyos

לישון שינה עמוקה

estar enriva el es.huenyo

להיות שרוי בשינה

estar mahmur del es.huenyo

להיות עדיין רדום/חצי ישן

esviar el es.huenyo

לגרום לאבדן החשק לישון

kitar el es.huenyo

לטרוד את השינה

le tomó el es.huenyo

תפסה אותו שינה, אחר לקום

ni entre es.huenyos

דבר בלתי ניתן למימוש; דבר שאין רוצים לראותו אפילו בחלום

ni por es.huenyos me pasa

לא עולה בדעתי

son es.huenyos

חלום באספמיא, דבר שאינו בר מימוש

sontraer/karrear es.huenyo

להרדים, לגרום חשק לישון

venir el es.huenyo

יש חשק לישון

venir entre es.huenyos

לראות בחלום

tener el es.huenyo pezgado

לישון שינה כבדה ועמוקה

tener el es.huenyo liviano

לישון שינה קלה (להתעורר לכל רחש)

el es.huenyo karrea es.huenyo

ככל שישנים יותר גובר החשק לישון

biklear el es.huenyo de uno

להשגיח על שנתו של מישהו: לשמור לבל תופרע שנתו ולטפל בצרכיו אם יתעורר

el de los es.huenyos

בעל חלומות, אדם המתיימר לחלום חלומות נבואיים

es.huenyo liviano

שינה קלה שמתעוררים ממנה בקלות

es.huenyo sin soltura

חלום ללא פתרונים

no entrar es.huenyo

לסבול מנדודי שינה

la soltura de un es.huenyo

פתרון החלום

m'aferró/me tomó el es.huenyo

נפלה עלי תרדמה, נרדמתי

ni por es.huenyo

אפילו לא בחלום - בשום אופן!

parese un es.huenyo

זה כל כך מוזר ובלתי מציאותי עד כי זה נראה כחלום

pedrer el es.huenyo

לאבד את השינה; להיות טרוד בעניין חסר כל חשיבות בזמן שהיינו אמורים לישון

ver es.huenyos

לחלום חלומות

ya me pasó el es.huenyo

עבר לי הרצון/החשק לישון



167190

eskadrilia f.

טייסת, להק

squadron

eskadrilia de aviones

להק מטוסים



167240

eskaer cf. deskaer

eskaer de los ojos

איבד כבודו בעיני אחרים



167310

eskala f.

רציף, מעגן; תחנת ביניים; פיגום

dock, anchorage; Intermediate station; scaffolding

azer eskala

לעצור לחניית ביניים



167320

eskalavrado adj.

פצוע ראש, פצוע במצח

head wounded, wounded in forehead

dado, mamado i eskalavrado

נולד, נגמל ונבל - נאמר על דבר מה שהסתיים מהר וגרוע



167350

eskalavramiento m.

פגיעה בראש; מאמץ שכלי גדול לפתרון בעיה

head injury; great mental effort to solve a problem

eskalavramientos de meoyos

'שבירת ראש'' - חיפוש פתרון; מאמץ שכלי להתעסקות בדברי סרק



167380

eskalavrarse v. refl.

נפצע בראשו; שבר את הראש, עשה מאמצים לפתרון בעיה

to be wounded in his head; to break the head, make efforts to solve a problem

eskalavrarse los meoyos

לבלות זמן ממושך במאמצים להבהיר למישהו עניין מסובך ומורכב



167420

eskaldado adj.

חלוט, שחלטוהו; שסובל מגרוי בעור; שספג מכות קשות; שאיבד ממוןרב (במשחק/בבורסה); שהונוהו במחיר

boiled (by pouring boiled water); suffering from skin irritation; who suffered severe blows; who lost money (in a game/in the stock market); who was deceived in price

pan eskaldado

מאכל פשוט מפתיתי לחם חלוטים, שמן ופרורי גבינה (או סוכר)



167450

eskaldar

הרתיח, חלט, הגעיל; גרם גירוי בעור המרפק/ברך; הכה מכות נאמנות; הונה במחיר; גרם אבדן ממון

to boil, to pour boiling water, to rinse in boiling water; to cause irritation of the skin of the elbow/knee; to beat hard blows; to deceive in price; to cause a loss of property

agua eskaldando

מים חמים מאוד

eskaldar la losa

להגעיל את הכלים

lo eskaldaron bueno

סחטו אותו היטב, הוציאו ממנו ממון רב



167490

eskaldarse v. refl.

נחלט; נפל קרבן לרמיה; איבד ממון רב

to fall victim to deception; to lose a lot of money

eskaldarse bivo

אבד ממון רב ועצום



167520

eskalera f.

סולם, מדרגות

ladder, stairs

eskalera de dos pachas

סולם דו רגלי

eskalera de mano

סולם נייד

eskalera empepinada

מדרגות תלולות

suvir i abashar eskaleras

להתרוצץ במסדרונות השלטון בלי להשיג דבר



167570

eskalón m.

מדרגה, שלב (בסולם), דרגה

step, step (of a ladder), rank

abashar/suvir eskalón

לעלות/לרדת בדרגה/מעלה



167640

eskambil m.

מכת כף בעורף

a blow to the back of the head

komer un eskambil

לחטוף מכת כף בעורף במפתיע



167700

eskampido adj.

שומם

desolate

ir por kampos eskampidos

לצאת להרפתקה במקומות נידחים



167810

eskapadijo m.

גמר, סיום, השלמה; אותות מבשרים קץ הבעיות והטרדות; בריחה,המלטות

end, completion; signals heralding the end of problems; escape, running away

eskapadijo de mal!

שיבוא קץ לרעה!



167830

eskapado adj.

שלם, מושלם, גמור, מוגמר; מוסמך; נושע, נגאל, ניצול

complete, perfect, finished; certified; saved, redeemed, survivor

es eskapado de shkola

שסיים לימודיו

eskapados ke seamos de todos los males!

נאמר כשרואים את קץ הסבל והטרדות: שנזכה תמיד להנצל מפורענות!



167900

eskapar v.

גמר, סיים, השלים, כילה; חמק, השתמט; הציל, הושיע

to fnish, to complete; to dodge; to save

eskapar a uno de negras manos

לשחרר מישהו מידיו של אדם רע ואכזרי

eskapar de belá

להנצל מבעיה גדולה או אסון

eskapar la eskola

לסיים אתהלימודים

eskaparla barato

'לצאת מזה בזול''

eskaparla debaldes

להחלץ מסכנה/לצאת מן העניין בצורה חלקה

ken m'eskapa?

מי ישחרר אותי מן ''הדבק'' הזה!

kon bueno ke t'eskape el Dio!

איחול ליולדת: שהלידה תעלה יפה!

lo eskapó el Dio

המוות גאלו מייסוריו

no empesó para eskapar

'זה אך התחיל וכבר שואלים אם גמר''

no la eskapas de mi/no la eskapas ni kon la vida

לא תמלט מתחת ידי, בסופו של דבר אגיע אליך

ya la eskapí de el

הצלחתי להפטר ממנו סוף סוף

ya la eskapó/ya la eskapó de baldes

יצא מזה במחיר זול



168030

eskaparse v. refl.

נמלט, ברח, התחמק; ניצל, נושע; נגמר

to escape, to flee, to dodge; to be saved; to be finished

no s'eskapa kon palavras

אי אפשר לגמור זאת במלים, יש להקריב קרבנות נוספים

se le eskapó la azeite de bivir

נקפד פתיל חייו



168050

eskapasión f.

יום, גמר; הצלה

termination, finish; rescue

eskapasión ke ayga!

מוכרחים לגמור זאת בכל מחיר!

no aver eskapasión

שאינו נגמר, שאין לו סוף



168120

eskarado adj.

חצוף, ציניקן, עובר על גדרי הצניעות

cheeky, cynical, goes over the fence of modesty

mujer eskarada

אשה פרוצה



168210

eskaravato m.

תיקן, ג'וק; חיפושית; כתבבלתי ניתן לפענוח; סוג של טבעת (עממי)

cockroach; beetle; Indecipherable writing; ring type (folk)

eskaravatos le pasan por enriva

אדם מזוהם שאינו שם לב לנקיונו



168300

eskarinyo m.

געגוע

longing

abatir el eskarinyo

להשקיט את הגעגועים

azer por eskarinyo

להשקיט את הגעגועים

azer/tener eskarinyo

לחוש געגועים

traer eskarinyo

לעורר געגועים



168560

eskarvador m.

חטטן; מחטט, נובר

nosy

eskarvador de dientes

קיסם לניקוי השיניים



168590

eskarvar/eskarvarse v./v. refl.

חיטט, נבר, חפר; חיפש באופן מדוקדק

to pry, to dig; to search carefully

eskarvar el klavo i el burako

לתור אחר המסמר והחור - לא למצוא ידים ורגלים

no konviene mucho eskarvár

לא כדאי לחטט ולחפש יותר מדי - עשויים לגלות דברים בלתי נעימים



168770

eskavá (ebr.) f.

אשכבה

requiem

echar eskavá (ebr.)

לומר תפילת אשכבה; להגיד ''קדיש'' על משהו שאבד



168890

eskenazí (ebr.) m. & adj.

אשכנזי

Ashkenazic

kavesa de eskenazí (ebr.)

כינוי לאדם עקשן העומד על דעתו



168920

eskidjí (t.) m.

סוחר בבגדים משומשים, סוחר בלואים, סוחר בגרוטאות, סמרטוטר

used clothing dealer, worn-out dealer, scrap dealer

ropa vieja al eskidji

על הזקנים לעמוד בצד ולתת לצעירים לחיות את חייהם



168960

eskifarse (it.) v. refl.

נגעל, הראה גועל ומיאוס, גילה זלזול כלפי

to be disgusted, to show disgust, to show contempt for

eskifarse (it.) entero

לדחות במיאוס הצעה בלתי מתאימה



168980

eskifo (it.) m.

גועל, בחילה, מיאוס, קבס; זלזול

disgust, nausea; contempt

dar eskifo (it.)

לגרום זלזול



169090

eskitarse v. refl.

עזב, יצא מ-; התפטר

to leave; to resign

eskitárse de la eskola

להפסיק את הלימודים, לחדול ללמוד



169140

esklareser v.

הבהיר, ברר; הנץ (שמש/יום)

to clarify, to find out; to rise (sun/day)

al esklareser

עם הנץ השחר

de onde esklarese el sol i asta onde se pone

מעלות השחר עד שקיעת החמה



169190

esklavedad/vidad f.

עבדות, שעבוד

slavery, bondage

salir de esklavedad

לצאת מעבדות לחירות



169210

esklavo m.

עבד; סוג אריג פשוט לתפירת מדי חיילי השולטן

slave; a simple type of fabric for sewing the Sultan's soldiers' uniforms

ser/kedar esklavo vendido

להיות עבד נרצע; לשקוע בהתחייבויות שקשה להשתחרר מהן

tomar por esklavo

לנצל מישהו בצורה מוגזמת

tu esklavo sere!

עבדך הנאמן!



169310

eskojer v.

בחר, ברר, מיין

to select, to sort

eskojer lo muvhar (ebr.)

לקחת מן המובחר

merkar a eskojer

לקנות תוך כדי ברירה (פירות, ירקות)

no ay ke eskojer

אין ברירה, הכל גרוע



169380

eskojido adj.

נבחר, משובח; ממויין

selected, fine; sorted

el puevlo eskojido

העם הנבחר

eskojido del Dio

בחיר אלוהים, שאלוהים חננו

personas eskojidas

אנשים נבחרים

uno i uno eskojidos

אחד גרוע מן השני



169460

eskola f.

בית ספר

school

es eskola para mi

הדבר מעניק לי נסיון

ke no vido banko de eskola

'לא ראה ספסל בי''ס'' - בור ועם הארץ



169550

eskolario adj.

בית ספרי

of a school

anyo eskolario

שנת הלימודים, שנה''ל



169700

eskometa (it.) f.

הימור, התערבות

gambling, betting

azer/meter eskometa (it.)

הימר, התערב



169740

eskonder v.

החביא, הסתיר, הצפין, העלים; האפיל

djugar al eskonder

לשחק במחבואים

vete a eskonder

לך החבא את בושת פניך



169770

eskondidas f. pl.

מחבואים

hide and seek

a las eskondidas

בסתר, במסתרים, בחשאי, בהחבא, במחבואים, בחשאין



169860

eskonto m.

הנחה, הוזלה; דיסקונט, נכיון שטרות

discount; banknote discounting

echar eskonto de djam (t.)

להפריז בסיפורים ובדיבורים

eskonto de djam (t.)

הנחה גדולה

eskontra cf. eskuentra



169910

eskontrar v.

נתקל, פגש באופן בלתי צפוי

to encounter, to meet unexpectedly

eskontrar kon el guerko

להתקל באדם מזיק וחורש רע



169920

eskontrar la belá (t.)

להתקל בצרה/במישהו טרחן ובלתי רצוי



169950

eskontro m.

פגישה מרגיזה/מטריחה; קרב פנים אל פנים

annoying meeting; face-to-face battle

ir al eskontro

ללכת לקראת דבר מה בלתי נעים/מרגיז



169980

eskopo (it./port.) m.

מטרה, תכלית, יעד, כוונה

purpose, goal, intention

ake eskopo (it./port.)?

לאיזו מטרה?

en el eskopo (it./port.) de

לשם, למען, בעבור; לאור ...

kon ke eskopo (it./port.)?

לאיזו מטרה? מאיזו סיבה?



170020

eskorchado adj.

שפשטו את עורו

who was stripped of his skin

gato eskorchado

כינוי לאדם כחוש: ''חתול שפשטו את עורו''

azerse gato eskorchado

להפוך לחתול שפשטו את עורו - לרזות מאוד



170170

eskorrer v.

נזל, נטף, זלף; רוקן

to drip; to empty

eskorrer la kaza

לחסל את כל המצרכים בבית



170190

eskorrerse v. refl.

התרוקן, דלף; הדליף סוד

to become empty, to leak; to leak a secret

s'eskorrió la plasa/el charshi

כל הסחורה נעלמה מן השוק; השוק התרוקן מבאיו ומוכריו (בשל פניקה או ארוע חמור)



170260

eskova f.

מטאטא, מכבדת

broom

eskova! interj.

החוצה!

eskova de esfuliniar

מטאטא ארוך לניקוי התקרה

meter la eskova detrás de la puerta

לשים את המטאטא מאחורי הדלת (כדי לגרום ליציאת האורח מן הבית)

tomar eskova en mano

לפטר את צוות המשרתים ולחדשו



170400

eskrito m.

כתוב; תעודה; צוואה; חוזה

written; diploma; will; contract

onde lo vites eskrito?, onde lo topates eskrito?

מאיפה המצאת לי את זה? (אמירה של דחית עמדתו של מישהו)

no kierer ver a uno ni eskrito ni estampado

ביטוי של עויינות: אינני מוכן לראות אפילו את שמו או את תמונתו!



170410

eskrito adj.

כתוב

written

dar por eskrito

להעלות על הכתב

tener todo por eskrito

לשמור הכל בכתובים

ya estava eskrito

כך נגזר מלמעלה



170470

eskritura f.

כתב, כתב יד; ניהול ספרים

handwriting; book management

las Eskrituras

כתבי הקודש



170490

eskrituria f.

רישום חשבונאי

accounting registration

las eskriturias

ספרי הנה''ח



170520

eskrivanía

קלמר; קסת; עט

pencil case; inkwell; pen

se le rumpió la eskrivanía

נשברה הקסת! (רמז של כותב הבקשות: יש לשלם את דמי הכתיבה)



170570

eskrivir v.

רשם, כתב

registerer, court clerk

eskrivir enriva el buz (t.)

'לכתוב על הקרח''

eskritos en livros de vida!

תכתבו לחיים!

eskrivir i embarrar

"לכתוב ולמחוק" - להתקשות בניסוח הדברים



170670

eskrushir v.

חרק (שיניים), השמיע קול חריקה

to gnash (teeth), to make a creaking sound

eskrushir dientes

חרק שניים; ביטא כעס עצור



170750

eskuchar v.

האזין, הקשיב; ציית, שמע בקול; שינן (שעור, תפילה)

to listen, to listen; to obey, to memorize (lesson, prayer)

eskuchar la lisión/la tefilá/la berahá

לומר את השיעור/התפילה/הברכה



170770

eskudiyar v.

יצק לקערה; הגיש אוכל

to pour into a bowl; to serve food

eskudiyar todo

'לשפוך'' את כל הידוע, לגלות הכל



170790

eskudo m.

מגן; שם של מטבע (אסקודו)

shield; escudo (gold coin)

eskudo de David

מגן דוד



171060

eskulterear (t.) v.

ברח/נמלט מפני סכנה או מטרד

to escape from danger or nuisance

ya la eskultereí

נמלטתי מן הסכנה

no la eskulterea

הוא לא ייצא מזה



171210

eskupido adj.

שיורקים בו/עליו

who is spit on

eskupido i estrapajado

המתקבל תמיד בזלזול ובוז

eskupido por la boka este ijiko es

דומה כשתי טיפות מים

este ninyo es al padre eskupido

הילד הזה דומה לאביו כשתי טיפות מים



171270

eskupina f.

רוק

saliva

no me kedo eskupina en la boka

עשיתי את כל המאמצים לשכנעו והעליתי חרס

echar una eskupinika en basho

מידת זמן קצרה: לירוק ארצה ולהמתין עד להתייבשות הרוק

echarse una eskupinika a la boka del alma

לירוק יריקונת על עצמו (כסגולה כנגד פחד פתאום ללא סיבה ניכרת)



171290

eskupinada f.

רקיקה, רקיקה בפרצוף

spitting, spitting in the face

komer maldisiones i eskupinadas

לספוג עלבונות



171330

eskupir v.

ירק, רקק; גילה סוד

to spit; to tell a secret

eskupir en la kara

לירוק בפרצוף

komer i eskupir

"לאכול ולירוק" - על אוכל שאין בו להשביע/על ספר, הרצאה וכו' חסרי ערך

no eskupe nada

אינו מוציא מילה מפיו, אינו מגלה מה שהוא יודע



171350

eskupirse v. refl.

ירק על עצמו

to spit on himself

es de eskupirse las unyas!

'זהו מעשה מביש!''

eskupirse las unyas

להביע זלזול ותחושת גועל כלפי מעשה מביש



171380

eskupitina f.

רוֹק

saliva

no kedar eskupitina en la boka

נותר בלי נשימה



171440

eskureser v.

החשיך, האפיל, העיב, הקדיר,עמעם, ערפל

to darken, to obscure, to dim

al eskuresér el sol

עם שקיעת החמה

al eskuresér el día

ברדת החשיכה, ברדת הלילה



171480

eskuridad/eskuridat f.

חושך, חשיכה, אפילה

darkness, obscurity

a la eskuridad

בסנוורים

eskuridad i ferida de mayores

'חושך ומכת בכורות'' - ערבוביה ובלבול



171510

eskurido adj.

סחוט; ספוג

squeezed; soaked

eskurido en la agua

ספוג מים



171540

eskurina f.

חשיכה, חושך, אפילה, חושך מצרים, חשיכה עמוקה; ''מציאה''

darkness, darkness, deep darkness; ''bargain''

a las eskurinas

בחשיכה

echar/kedar/kaer en eskurinas

להיות שרוי בחשיכה ודלות

kitar de eskurinas

להוציא מאפילה לאורה - לחלץ מדלות ושפלות



171580

eskurir v.

נטף, טפטף; סחט

to drip; to squeeze

meter a eskurir

לגרום נזילה/דליפה



171600

eskuro (port.) adj.

חשוך, אפל, אפלולי; כהה, קודר; עגום; מעורפל; שקשה להסבירו, שקשה להבינו

dark, gloomy, dim; dark, gloomy; bleak; fuzzy; that is difficult to explain, that is difficult to understand

al eskuro adv.

בלי אור, בחשיכה

levantarse al eskuro

להשכים בטרם אור



171670

eskuzar (port.) v.

מחל, סלח

to forgive

eskuza (port.) por la kanseria!

באירוניה כלפי מי שחייב לך שירות אך עושה זאת באי חשק: ''סליחה על הטירדה''



171790

esmerado adj.

מוקפד, ששקדו עליו; מלוטש

meticulously cared for; polished

esmerado komo el oro fino

מטופל בהקפדה והשקעה מרובה



171850

esmersador m.

קניין; קונה

buyer

es un buen esmesador

מי שיודע לקנות ולמצוא את המציאות הטובות ביותר



171870

esmerso m.

קניה, רכישה

buying

azer un buen esmerso

לעשות קניה טובה; בהשאלה: נאמר על בחור שמצא אשה ראויה



172020

esnaf (t.) m.

איגוד מקצועי, גילדה; בורגנות זעירה; בורגני זעיר; בעל מלאכה

trade union, guild; tiny bourgeoisie; tiny bourgeois; craftsman

uzos esnaf (t.)

הליכות פשוטות



172040

esnafiko (t.) m.

בעל אמצעים צנועים, משתכר מעט

a person who has modest means, earns little

ser un esnafiko (t.)

להיות במצב כלכלי צנוע



172090

espada f.

חרב, סיף

sword

a tajo de espada

באבחת חרב

espada de el Dio

כינוי לקשת בענן

espada de siete kortes

לשון הרע (''חרב של שבעה להבים'')

la eluenga le va espada

בעל שטף דיבור

tener espada desvainada en la mano

בעל טיעון מכריע



172160

espago (gr. & it.) m.

חוט, פתיל, חבל; דברי רהב

ropes manufacturer, ropes seller; words of boasting

ar/echar espagos de la boka

לפזר דברי רהב והבל



172210

espajar (2) v.

פינה (מקום, דרך), סילק מכשולים (מהדרך), ביער

to clear (place, road), to remove obstacles (from the road), to root out

avlar i espajar

לפלוט שטויות ודברי הבל

espajarlo

הביא לו הקלה



172260

espalda f.

גב, שכם; כושר עמידה

back, shoulder; stamina

avlar por la espalda

לדבר בגנות מישהו מאחורי הגב

dar dadikas a la espalda

'ללטף'' מישהו כדי לרכוש אותו לצדי

dar la espalda

להפנות את הגב, להפנות עורף

dar/amostrar espalda

לצאת, להסתלק

espalda ande arrimar

משענת, גב להשען עליו

espalda de la mano

גב היד

espalda ke te vea!

הסתלק מפה!

kaer d'espalda

ליפול אחורה

no darse espalda en basho

לא להודות בטעות, לסרב להשתכנע

tener buena espalda/espalda rezia

להיות בעל כוח עמידה ושרידות



172410

espaldera f.

משענת גב; החלק האחורי של

back support; the back of

a la espaldera de mi kaza

בחלק האחורי של ביתי



172460

espander v.

פיזר, זרה; פרש, גלל; תלה/פרש כביסה ליבוש

to disperse; to spread, to scroll; to hang/spread laundry for drying

espander bozes/ruidos

להפיץ שמועה

espander el gaste

לבזבז בלי חשבון

espander la mano

לבזבז; לפשוט יד

espander la pachá (t.)

לפשוט רגלים:למות

vara de espander

מוט לחבלי כביסה; כינוי לאדם גבוה וקטן שכל



172530

espandido adj.

מפוזר, נפוץ, פרוש

scattered, spread out

espandido muerto

שרוע/רובץ באפיסת כוחות



172550

espandido m.

כביסה שנפרשה ליבוש

laundry unfolded for drying

arrekojer el espandido

להוריד את הכביסה



172570

espandidura f.

התפשטות, פרישה, התפרסות; מרחב, שטח

spread; space

la espandidúra del sielo/de la mar/de la tierra

מלוא רוחב הרקיע/הים/הארץ



172590

espandir v.

פירסם, הפיץ, הודיע, פירסם ברבים; פיזר, פרש, מתח, גלל; תלה לייבוש

to distribute, to announce, to publicize; to spread, to scatter, to stretch, to scroll; to hang for drying

espandir la mano

פשט יד, קיבץ נדבות



172650

espantar v.

הפחיד, הבעית, החריד, הבהיל

to scare, to frighten, to terrify,

azer espantar

הפחיד



172670

espantarse v. refl.

פחד, ירא, התירא, נבהל, נבעת, נחרד, נאחז פחד

to be afraid, to panic, to be anxious, to be filled with fear

espantarse de sus parientes/ de su mestro

לכבד את ההורים/המורה

no se le espanta el ojo

אינו נרתע מפני קשיים, מנוסה בהתמודדות עם משימות קשות ומכשולים

espantarse del Dio

לנהוג ביראת שמים/ביושר

no t'espantes, yo esto aki

אל תפחד אני עומד לצידך! (נאמר לעתים באירוניה כלפי מי שמבטיח תמיכה באין לו יכלות להעניקה)

espantarse de su solombra, de su patada

פחדן: מפחד מפני הצל של עצמו.מרשרוש צעדיו

no s'espanta de demandar tres por uno

הסןחר הזה אינו נרתע לדרוש פי שלושה מערך הסחורה

espantarse de avlar

נמנע מלהביע דעתו

s'espanta no gane

מקנא בי שמא אצליח ומערים קשיים על דרכי



172720

espanto m.

פחד, מורך לב, מורא, אימה, יראה, חרדה, בהלה; פוביה

fear, terror, awe, anxiety, panic; phobia

atemado del espanto

מוכה פחד, נבעת עד מוות

ay espanto de

יש חשש מ-

ay espanto ke

יש חשש ש-

azer por espanto

לפנות אל ידעונים

da espanto/aze espanto de verlo

בעל חזות מפחידה

entrar espanto

נכנס לו פחד (התפחד)

espanto preto

אימה חשיכה

estar kon espanto

לחוש סכנה, לחזות סכנה קרבה

tener espanto de

לפחד מ-, להיות תחת מורא של



172820

espantozo adj.

פחדן, מוג לב, מפוחד, פחדני; מטיל פחד

cowardly, frightened; who casts fear

es un espantozo!

הוא פחדן גדול הרואה על כל שעל את הסכנה



173130

espasio m.

מרחב, שטח, חלל; רווח, מרווח; סדק; שעשועים, בידור, פנאי; תענוג,עונג

espasio aereo

מרחב אווירי

espasio de tiempo

פרק זמן

espasio de ver

מרחב ראיה



173350

espedasar v. cf. despedasar

detener a espedasar

לתפוס בכוח

yamar a espedasar

להזמין ברוחב לב



173440

espejarse v. refl.

טעה לחשוב, הביןהפוך, דימה לראות בטעות, נתחלף לו דבר בדבר; ראה עצמו בראי; נצנץ, הבריק; בחן בסקרנות

me s'espejó

דמיתי לראות זאת אך טעיתי, התחלף לי דבר בדבר



173480

espejo m.

מראה, ראי, אספקלריה; בבואה; נצנוץ, זיו; דוגמא, דגם

azerlo espejo

להבריקו כראי

echar espejos

להתנצנץ

espejo me va ser

ישמש לי כדוגמא/כמופת

mírate al espejo

התבונן בעצמך, עשה חשבון נפש ותווכח בטעותך

tapar espejos

לכסות מראות - ביטוי לאבל (בימי השבעה)

este ninyo es el espejo del padre

הילד הזה הוא בבואה של אביו



173740

espesia f.

סוג, מין; תבלין; בושם

espesias

תבלינים

káshkara de espesia

קילוּפָה (מסממני הקטורת)



173900

espeso (1) adj.

צפוף, סמיך, עבה, עבות, צמיג (נוזל); מלוכד, קומפקטי

espeso i enmelado

סמיך ומתוק כדבש



173960

espeto m.

שיפוד, מסרגה

englutirse un espeto

להיות ישר כסרגל

espeto kemando

שיפוד לוהט; אמצעי אלים לסחיטה הודאה



174015

espidirse v. refl.

התעכל

esta ropa no se espide presto

הסחורה הזו אינה מתחסלת מהר



174060

espiga f.

שיבולת; תירס, קלח תירס

pan d'espiga

לחם תירס



174080

espina f.

קוץ, עצם דג

espina blanka

עוזרד

la espina por la melezina

הרעה התהפכה לטובה, הנזק היה לתרופה; ארוע שלילי המאפשר לעשות בלי נקיפות מצפון מה שלא העזנו לעשות קודם

no me da buena espina

אינו מבשר טובות



174120

espinaka f.

תרד

esfongato de espinaka

מאפה תרד



174180

espino m.

שיח, סנה; קוץ, חוח; כינוי לזד

azerse un espino

להפוך טבעו למזיק, ערמומי ופתלתול

de la roza sale el espino

בנים מרעים להורים טובים

estar entre espinos

לשהות בחברה רעה



174290

espirito m.

רוח, נפש

espirito santo

רוח הקודש



174340

espirituel (fr.) cf. espiritual

kapo (it.) espirituel (fr.)

מנהיג רוחני



174620

espondja f.

ספוג

pasar la espondja

עבור לסדר היום,לשכוח דבר מה בלתי נעים



174640

espondjado adj.

ספוגי

pan espondjado

עוגה ספוגית, סופגניה



174840

esprimida f.

סחיטה; לחץ להשגת דברמה ממישהו (''סחיטה''); מאמץ קל הנעשהבלי חשק

una esprimida de limón

כמות המיץ הנסחט מלימון אחד



174890

esprimidor m.

מסחטה

esprimidor limonluk (t.)

מסחטה



174940

esprimirse v. refl.

עשה מאמץ חזק וניכר לעין; לחץ כדי לעשות צרכיו; נלחץ לתרום בלי רצון

esprimirse entero

עשה מאמץ גדול (נאמר באירוניה)



174960

esprito m.

רוח; אלכוהול, ספירט, כוהל; אד זיקוק; רוח רפאים, רוח

azer esprito

להשמיע דברי שנינות

beviendas de espritos/espíritos

משקאות חריפים

esprito alto

אדם הנוהג בבטחון עצמי והכרת ערך עצמו

esprito basho

שפל רוח, עניו

esprito de kamineto

כוהל לבעירה (כוהל מפוגל)

esprito de la roza

אדי הבושם שמפיצה השושנה

espritos

משקאות משכרים

prezensia d'esprito (fr.)

ערנות, תושיה

se arrebiven/se avren los espritos

לחוש נועם ורווחה



175170

espumante adj.

מקציף, תוסס, מעלה קצף

vino espumante

יין תוסס



175230

espuntar v.

הנץ, צץ, ביצבץ, צץ ועלה, הופיע, נפתח (פרח)

al espuntar del sol/dia

בהנץ החמה

onde espunta el sol

פאתי מזרח; כינוי למקום מרוחק מאוד ובלתי מוגדר

ver espuntar a uno

להבחין בהגיע מישהו ממרחק



175280

esta/estas pron. dem.

זו/אלה

entre estas i estas

בינתים



175400

estableser v.

ייסד, ביסס, כונן, הקים

estableser de muevo

שיקם, החזיר, הציב מחדש