darse v. refl.

התמסר, הקדיש עצמו

to dedicate oneself, to devote oneself

darse a

הסגיר עצמו, התמסר

Surrendered, devoted oneself

darse a dos manos

לחבוט בידיו על הראש בעקבות אכזבה/הפתעה לא נעימה

To beat one's hands on the head following disappointment / unpleasant surprise

darse a entender

להסביר

To explain

darse a entender kon torpes

יש לו עסק עם קשי הבנה

He is dealing with the slow-witted

darse a konoser

להציג עצמו לפני,

To present oneself before,

darse a la paré

'להתנגש בקיר'' - לעמוד בפני מכשולים וקשיים רבים

"To crash into a wall" - to face many obstacles and difficulties

darse a la vida

לעשות חיים

To have a great time / live it up

darse a tener

עורר כבוד

Aroused respect

darse aires

להתנפח מרוב חשיבות

To puff oneself up with importance

darse al bever

להתמכר לשתיה

To become addicted to drinking

darse al djugo

להתמכר להימורים

To become addicted to gambling

darse al estudyo

להתמסר ללימודים

To dedicate oneself to studies

darse al visio

להתמסר לשחיתות

To give oneself over to corruption

darse atrás

לסגת

To retreat / withdraw

darse de kavesales

להתאונן בלי לראות מוצא

To complain without seeing a way out

darse de pie i de manos

ליפול לתוך יאוש

To fall into despair

darse dehiyot (ebr.)

להתמהמה, להסס, להתבטל, להתעצל

To dawdle, hesitate, idle, be lazy

darse en basho

'להרים ידיים''

"To throw in the towel" / give up

darse en basho i saltar en alto

להתנהג בעצבנות וביאוש

To behave nervously and despairingly

darse en mano

לפלוט סוד, לגלות סודות

To spill a secret, reveal secrets

darse enteramente a

להקדיש עצמו לחלוטין, בלי שיור

To dedicate oneself completely, without reservation

darse entero/puerpo i alma/a si

להתמסר בלב ונפש

To surrender heart and soul

darse kon piedras/al palo/de paré en paré

להוותר לבד בלי עזרה; לפנות לשחיתות, למכור עצמו לזנות

To be left alone without help; to turn to corruption, sell oneself to prostitution

darse kon uno

לשנוא/לא לסבול מישהו

To hate / cannot stand someone

darse kuenta

לתת לעצמו דין וחשבון

To account to oneself

darse la pena

להתאמץ, להשתדל, להסכים/להתעקש לקחת עליו משימה

To make an effort, try, agree/insist on taking on a task

darse netilás (ebr.)

ליטול ידיים

To wash one's hands

darse por

להראות עצמו כ-, להעמיד פנים כ-

To present oneself as -, to pretend to be -

darse por hapeta

להשפיל את עצמו, להתבזות

To humiliate oneself, debase oneself

darse por konsentido

לא לתת שיערימו עליך

Not to let oneself be fooled

darse por savido

להעמיד פנים של מי שיודע ומבין את הדבר

To pretend to be someone who knows and understands the matter

darse por vensido

'להרים ידיים'', להכיר בכשלון

"To give up", to acknowledge failure

darse punyos

לחבוט באגרופים בראש; להצטער ולהתחרט על מעשה שנעשה זה עתה

To beat fists against the head; to grieve and regret a deed just done

darse rijo

לטפל היטב בעצמו, לא למנוע עצמו מכל טוב

To take good care of oneself, not to deny oneself anything good

darse sar (ebr.) a l'alma

לקחת ללב, לדאוג ולחרוד

To take to heart, to worry and fret

darse/no darse espalda en basho

לתת/לא לתת לשכנע אותו, לא להתעקש/להתעקש ולעמוד על דעתו

To let / not let oneself be convinced, not to insist / to insist and stand one's ground

no darse por savido

להעמיד פנים כלא יודע

To feign ignorance

no se dio netilás (ebr.)

'לא נטל ידים'' - הכל נשמט מידיו (הביטוי נולד בעקבות אמונה עממית)

"Did not wash hands" - everything slips from his hands (the idiom originates from a popular belief)

darse por riko/por prove/por loko/por bovo (Nehama)

Se dio al daul de yorar

En ora de pleto - non se da bonbones

Kon una mano no se da palmas ama kon dos se pueden konfortar almas

Ke te des de pieses i de manos

El selo se dio para los ermanos

el se la dio; visto ke muy grande amistad le tenia - (Odisea)

ke eyos poko lo saven, i yo ya me do por muerto, (Toledo, Koplas de Yosef)

I no estuvo ninguno kon el al darse konoser Yosef a sus ermanos (Biblia, Const. 1873)

el respekto ke se les dava a la viejes era sin konfin. (La mujer sefardí de Bosna, 1931)

el martiyo se dio en la pared vizina ke era mas alta siendo tenia un etaje (tabaka) mas (El Alakran, Tel Aviv 1954)

No me di bueno a entender (Mujer kriminala, Tel Aviv 1954)

La noche se dava karar de lo ke se tenia ke gizar para el otro dia. I loke no les gizava la vava! (Sipure Sefarad)

Akeya ora, kuando oyo el rey esto se dio a konoser ke el estava ande el padre i lo kazo kon una de los de arriva. (Yihya al Akra, Manus. Yerushalayim 1920)