darse v. refl.

התמסר, הקדיש עצמו

to dedicate oneself, to devote oneself

darse a

הסגיר עצמו, התמסר

Turned himself in, surrendered

darse a dos manos

לחבוט בידיו על הראש בעקבות אכזבה/הפתעה לא נעימה

To slap one's hands on one's head in disappointment

darse a entender

להסביר

To explain

darse a entender kon torpes

יש לו עסק עם קשי הבנה

Dealing with slow learners / stubborn people

darse a konoser

להציג עצמו לפני,

To introduce oneself to

darse a la paré

'להתנגש בקיר'' - לעמוד בפני מכשולים וקשיים רבים

"To hit a brick wall" - To face numerous obstacles

darse a la vida

לעשות חיים

To have a good time / enjoy life

darse a tener

עורר כבוד

Commanded respect

darse aires

להתנפח מרוב חשיבות

To swell with self-importance

darse al bever

להתמכר לשתיה

To indulge in drinking

darse al djugo

להתמכר להימורים

To indulge in gambling

darse al estudyo

להתמסר ללימודים

To dedicate oneself to studies

darse al visio

להתמסר לשחיתות

To surrender to corruption

darse atrás

לסגת

To retreat

darse de kavesales

להתאונן בלי לראות מוצא

To complain without seeking a solution

darse de pie i de manos

ליפול לתוך יאוש

To fall into despair

darse dehiyot (ebr.)

להתמהמה, להסס, להתבטל, להתעצל

To dawdle, hesitate, procrastinate

darse en basho

'להרים ידיים''

"To raise hands" - To surrender

darse en basho i saltar en alto

להתנהג בעצבנות וביאוש

To act nervously and out of despair

darse en mano

לפלוט סוד, לגלות סודות

To blab a secret, reveal secrets

darse enteramente a

להקדיש עצמו לחלוטין, בלי שיור

To commit oneself completely, holding nothing back

darse entero/puerpo i alma/a si

להתמסר בלב ונפש

To devote oneself heart and soul

darse kon piedras/al palo/de paré en paré

להוותר לבד בלי עזרה; לפנות לשחיתות, למכור עצמו לזנות

To be left alone without help; to resort to corruption / prostitution

darse kon uno

לשנוא/לא לסבול מישהו

To hate / unable to stand someone

darse kuenta

לתת לעצמו דין וחשבון

To account to oneself

darse la pena

להתאמץ, להשתדל, להסכים/להתעקש לקחת עליו משימה

To make an effort, insist on taking on a task

darse netilás (ebr.)

ליטול ידיים

To wash hands

darse por

להראות עצמו כ-, להעמיד פנים כ-

To act as, pretend to be

darse por hapeta

להשפיל את עצמו, להתבזות

To humiliate oneself, degrade oneself

darse por konsentido

לא לתת שיערימו עליך

To not let oneself be tricked

darse por savido

להעמיד פנים של מי שיודע ומבין את הדבר

To pretend to understand the matter

darse por vensido

'להרים ידיים'', להכיר בכשלון

"To raise hands", to admit failure

darse punyos

לחבוט באגרופים בראש; להצטער ולהתחרט על מעשה שנעשה זה עתה

To beat one's head with fists; to regret an action deeply

darse rijo

לטפל היטב בעצמו, לא למנוע עצמו מכל טוב

To take good care of oneself, indulge oneself

darse sar (ebr.) a l'alma

לקחת ללב, לדאוג ולחרוד

To take to heart, worry deeply

darse/no darse espalda en basho

לתת/לא לתת לשכנע אותו, לא להתעקש/להתעקש ולעמוד על דעתו

To allow/not allow oneself to be convinced; to stand firm

no darse por savido

להעמיד פנים כלא יודע

To pretend not to know

no se dio netilás (ebr.)

'לא נטל ידים'' - הכל נשמט מידיו (הביטוי נולד בעקבות אמונה עממית)

"Did not wash hands" - Everything slipped from his hands

darse por riko/por prove/por loko/por bovo (Nehama)

Se dio al daul de yorar

En ora de pleto - non se da bonbones

Kon una mano no se da palmas ama kon dos se pueden konfortar almas

Ke te des de pieses i de manos

El selo se dio para los ermanos

el se la dio; visto ke muy grande amistad le tenia - (Odisea)

ke eyos poko lo saven, i yo ya me do por muerto, (Toledo, Koplas de Yosef)

I no estuvo ninguno kon el al darse konoser Yosef a sus ermanos (Biblia, Const. 1873)

el respekto ke se les dava a la viejes era sin konfin. (La mujer sefardí de Bosna, 1931)

el martiyo se dio en la pared vizina ke era mas alta siendo tenia un etaje (tabaka) mas (El Alakran, Tel Aviv 1954)

No me di bueno a entender (Mujer kriminala, Tel Aviv 1954)

La noche se dava karar de lo ke se tenia ke gizar para el otro dia. I loke no les gizava la vava! (Sipure Sefarad)

Akeya ora, kuando oyo el rey esto se dio a konoser ke el estava ande el padre i lo kazo kon una de los de arriva. (Yihya al Akra, Manus. Yerushalayim 1920)