חזרה לדף הראשי של מכון מעלה אדומים                             tornar a la pajina prinsipal del Instituto

   חזרה לדף הראשי של אוצר הלשון הספניולית    tornar a la pajina prinsipal del Trezoro

 

חיפוש במילון

Bushkida -  ladino

חיפוש עברי

Bushkida -  ebreo

ניבים

Lokusiones

ס. עממית

L. popular

פתגמים

Refranes

קופלאס

Koplas

ס. תורנית

L. relijioza

תנ"ך ומדרשים

Biblia i Midrash

רומנים ועיתונות

Novelas i Periodizmo

דיגומים מילוניים

Enshemplos leksikales

קלאסיקה

Klasika

לוח הקיצורים

Abreviasions

 



 

 

אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה – המילון המקיף ההיסטורי

מילון הניבים וצירופי הלשון

לפי סדר אלפביתי

 

 

Trezoro de la Lengua Djudeoespanyola (ladino)

 a traves de las Epokas - Diksionario amplio istoriko

Diksionario de lokusiones i ekspresiones

Segun el orden alfabetiko

 

 




10

a prep.

ל-, אל, ב-

a mi/ti/el/eya

לי/לך/לו/לה



190

abandonar v.

עזב, נטש, זנח; הזניח, הפקיר; ויתר על; דחה; התפטר, הסתלק

abandonar su relijión

המיר דתו, כפר בדתו

abandonar las mitsvot

לפרוק עול מצוות

abandonar su lugar

עקר ממקומו



220

abarabar (t.) adv.

ביחד

azer abarabar (t.)

לחבר, לעשות יד אחת עם

azerse abarabar (t.)

להתחבר,לעשות יד אחת (עם אנשים מדרגה נמוכה יותר)



260

abash- no sale abash (t.)

לא לצאת ראש עם מישהו

salir abash (t.) kon

הצליח, גבר על, הכניע; עמד על דעתו



320

abashamiento m.

ירידה; הורדה

abashamiento de tensión

הפגת מתח



330

abashar v.

ירד, פחת; הוריד, הפחית, הנמיך; העמיק (בשאלה/נושא)

abashar de valor

ירד ערכו, פוחת

abashar el komer

הוריד את התבשיל המוכן מעל האש

abashar eskalon

ירד ממעלתו, נסוג

abashar al charshi

הלך לעבודת יומו

abashar de novia

יציאתה החגיגית של הכלה מלווה במשפחתה מביתה אל החופה

abashar livros

לעיין לעומק (בהסתמך על המקורות) בשאלה שעל הפרק - נאמר לעתים באירוניה

va abashar la ley

"התורה תרד שוב משמים" - נאמר בלעג על מישהו השקוע בהגזמה בתפילתו

le abasho la bovedad

השתטה, נהג כשוטה

le abasho la nevua (ebr.)

זכה לגילוי משמיים, זכה לרוח נבואה - נאמר בלעג על מי שמנסה להתנבא על העתיד לקרות

abashar kalambre

נתקף בעווית

abasho la derusha

ירד ערפל על הארץ

abasho sekera

החלה תקופת יובש, החלה בצורת

abashar kon fuersa

ניתך

abashar la luz

לעמעם/לעמם את האור

abashar de grado

להוריד בדרגה

abashar la bandiera

להרכין את הדגל, להוריד את הדגל (לחצי התורן)

abasho piedra del korason

נגולה אבן מעל ליבו



360

abasho adv.

מטה, למטה

abasho! interj.

מטה!

abasho del ombligo

מתחת לטבור, מתחת לחגורה

de arriva abasho

בערבוביה

irse abasho

להתקלקל

irse de abasho arriva

להתהפך

los de abasho

שדים, רפאים (''שוכני מטה'', ''דרי מטה'')

traer los sielos abasho

להגזים, לתת ערך מופרז לדבר פחות ערך

echarselo abasho

לבלוע בחופזה (מאכל, משקה)

echar abasho

לצמצם, לבצע הפחתה (בחשבון/בחשבונית)

mirar mas abasho de si

להצטנע, להפחית בערך עצמו, להיות משולל שאיפות

abasho abasho

המרתף, החלק הנמוך ביותר

abasho!

אַרְצָה!



490

abastar v.

הספיק

mos abastava!

דיינו!

le abasto

מצאה ידו



550

abastesimiento m.

הספקה, אספקה, צידה

dar abastesimiento

לספק, לספק צרכים



580

abasto m.

הספק; כמות מספקת

dar abasto

מסוגל לבצע, יש לו היכולת לבצע/לספק דרישות העבודה



630

abatir v.

דיכא, השפיל העיק על; פגע ב- הלם, היכה, המם; הפיל, הפיל ארצה, מיגר; התיש; פחת

abatir de kanseria

לעייף, לייגע

abatir la fambre, la sed, el eskarinyo

להרגיע את הרעב/הצמא/הגעגוע

abatir la kolada

להשרות את הכביסה במים צלולים כדי להסיר לכלוך

abatir las kartas

להציג את הקלפים על השולחן (במשחק)



660

abatisión f.

דכאון, תשישות

abatisiones

עלפון, אבדן הכרה

estar kon abatisiones

לשקוע בדכאון, בדכדוך פיזי ונפשי



730

abech (t.) adv.

לחינם, לשוא, בלי תועלת

aferrar abech (t.)

לרדוף אחר צל, להשיג הצלחה מדומה, להיות באשליית הצלחה



750

abediguar v.

תמך, סעד, סייע, חיזק; החיה

abediguar almas

פיקוח נפש



890

abismo m.

תהום

echar al abismo

לזרוק לתוהו, להרוס, לזרות לרוח

kaer al abismo

להתנוון, להדרדר



940

abitasión f.

מגורים, בית, דירה

abitasión provizoria

דירת עראי



1070

ablandar v.

ריכך

ablandar a uno

להביא מישהו לידי ויתור



1170

abokar v.

היטה, כפף, הרכין

abokar kavesa

הרכין ראש, נכנע



1190

abokarse v. refl.

גחן, התכופף, רכן, היטה עצמו, השתחווה; נעתר; נכנע, השפיל עצמו

abokarse kon el kliente, sin korredor

להוועד עם הלקוח ללא מתווכים



1330

aboltar v.

סובב, הקיף; הפך; חזר, שב, הלך בחזרה; החזיר; הפנה; החליף; השתנה

aboltar la kara

להסב ראש; להפנות עורף, לסרב לכל הצעה

aboltar la nave, el kavayo, la karrosa

להפנות את כלי התעבורה ולשנות כיוון

aboltar d'idea

לשנות דעה

aboltar foja

"להפוך דף" - להתחיל להתעסק בעניין אחר

aboltar kaleja

להחליף עיסוק

aboltar marro

לשנות את הטקטיקה

aboltar de polítika

לשנות את המדיניות

aboltar aver

להחליף אווירה, לצאת לנופש

aboltar savor

לשנות את הרגלי האכילה, לשנות באופן קיצוני את אורח החיים

aboltar a shaká

לפרש את הדברים הנאמרים כבדיחה

aboltar palavra

לשנות את נושא השיחה

abolta lashón, abolta lakirdi

חדל לדבר על כך, זה אינו ראוי

abolta facha

חדל להחמיץ פנים, שנה את מצב הרוח

aboltar las kozas

לשנות את העובדות הרלבנטיות באופן המעוות את משקלן



1340

aboltarse v. refl.

התהפך; הסתובב; חזר מנסיעה; שינה טעמו; המיר דתו

aboltarse kontra uno

להתייצב כנגד מישהו, להיות לו לאוייב

se aboltan los dientes

הדבר עולה הון, הוא עובר את גבולות התקציב



1480

abonarse v. refl.

חתם/נעשה מנוי (על כתב עת וכו'); "נתקע"; הפחית, עשה הנחה

abonarse al banyo, al kabiné

"חתם קבע" על האמבטיה/על השירותים - תפס אותם לזמן מופרז



1590

aborreser v.

שנא, תעב, בחל ב-, מאס

azer aboreser

השניא



2040

abrigarse v. refl.

תפס מחסה, חסה בצל,התגונן

abrigarse a la solombra

לחסות בצל ..



2050

abrigo m.

מקלט, מחסה

al abrigo de

בחסות, בהגנת

ayar abrigo

למצוא מקלט



2240

abstener/abstenerse v./v. refl.

נמנע

abstenerse de los plazeres de la vida

מדיר עצמו מהנאות החיים, מסתגף



2550

achake m.

תירוץ, אמתלה, תואנה; סיבה, גורם

achakes ke

מאחר ש-, בגלל ש-

achakes de

בשל, בגלל, בעטיו של, מאחר ש-, בגלל ש-

bushkar achakes

לחפש תרוצים, לבקש אמתלה, לבקש עילה (לריב)

kon achakes

בתרוצים



2700

acheto (it.) m.

הסכמה, הסכם

tomar el acheto

לקבל הסכמת

dar el acheto

להסכים, לתת הסכמתו



2720

achik (t.) adv.

בבהירות, בבירור

achik dalavera (t.)

זיוף, רמיה



2760

achikyozluk (t.) m.

תחבולה ערמומית; "חריפות" (באירוניה)

El achikyozluk lo mata!

הוא טיפש גדול!



2870

achunkarse (vulg.) v. refl.

ישב בכבדות - מכוון למי שהתיישב שלא לרצון; התישב בכריעה; נהפך לנכה

achunkarse en kaza

נשאר בבית



2930

adalet (t.) m.

שמחה, עליזות; גיבוב כלים וחפצים

estar en el adalet

להיות שרוי בשמחה



2980

adanearse v. refl.

עצר עצמו, נמנע, התאפק

adaneate!

עצור!



3040

adar (ebr.) m.

אדר, חודש אדר

Adar shení (ebr.)

אדר ב' (בשנה מעוברת)



3130

adelantado adj.

מתקדם, מתקדם בדעותיו; מוקדם; כשרוני

de adelantado

מראש

pagar adelantado

לשלם מראש



3170

adelantarse v. refl.

התקדם; קידם פני הרעה, מנע

adelantarse a un konkorente

להקדים את המתחרה, לשמוט את השטיח מתחת רגליו



3200

adelantre adv.

קדימה, לפנים, הלאה

adelantre!

קדימה!

de agora adelantre

מכאן ואילך, מעכשיו והלאה

de aki adelantre

מפה והלאה

la ora va adelantre, la ora esta adelantre

השעון מקדים

adelantre vaya!

בראוו!



3450

adet (t.) m.

מנהג

tener adet

להחזיק במנהג



3530

adientro adv.

בפנים, בתוך, בקרב; פנימה

adientro de

בתוך

meter adientro

רימה, הונה, הערים

no salir de adientro

לא לצאת מהסבך

koza de adientro adientro

ידיעה מבפנים/מן המקור המוסמך ביותר

ambezar de adientro adientro

לקבל את המידע מן המקור הראשוני

no manar de adientro

זה אינו נובע אצלו מבפנים, אינו עושה זאת מתוך רצון וחשק

estar adientro de un echo

להיות בסוד העניינים

tomárselo por adientro

לקחת את הדברים ללב מבלי להראות זאת החוצה

adientro de un punto

כהרף עין



3570

adío (it.) m.

שלום, להתראות

el adío

ברכת פרידה

dar adío

לתת ברכת פרידה

estar en los adíos

עומד לעזוב



3590

adió! interj.

הו אלהים!

Adió Sinyor del Mundo!

הו רבונו של עולם!

Adió Santo!

אלהים! ריבונו של עולם!

Adio Santo i Piadozo!

אלהים הרחמן והרחום!



3700

adjabá? (t.) interog.

האמנם? היתכן?

adjabá (t.) ken sera?

מי זה יכול להיות?



3720

adjaib (t.) adj.

מפתיע, מוזר, מעורר השתאות

adjaib shey! (t.)

דבר מוזר!



3780

adjem (t.) m.

פרסי

adjem pilav

אורז מוכן בסגנון פרסי מעורב בחתיכות קטנות של בשר



3810

adjenimol! (t.) interj.

לעזאזל!

Adjenimol (t.) de akí!

הסתלק לך! לך לעזאזל!



3870

adjidear (t.) v.

ריחם

de adjidear (t.)

מעורר חמלה, מעורר רחמים

adjidear pará

לחסוך בהוצאות כספיות

adjidear el tiempo

לא להשחית זמן

no adjidear su tiempo kuando se trata de fazer plazer

אינו חס על זמנו כשמדובר במתן שירות

adjidear esforsos

אינו משקיע מאמצי שווא

no adjidear pará

אינו חס על הכסף, מוציא בלי היסוס או חרטה

sin adjidear

ללא הגבלה, כנדרש



3940

adjilé (t.) adv.

בדחיפות, במהירות

kaminar adjilé

ללכת במהירות/בחיפזון

adjilé adjilé

בכל המהירות



3950

adjilé (t.) f.

חפזון, פזיזות, מהירות

kon adjile adv.

במהירות, בחיפזון, בזריזות

dar adjilé

לזרז, לדחוף, לדרבן

darse adjilé

להזדרז, למהר, לחוש



4020

adjorno (it.) adv.

בו ביום, באופן מעודכן

estar adjorno

להיות מעודכן



4070

adjuntar v.

חיבר, איחה, איחד, צרף, הוסיף, הצמיד, עשה אגודה אחת; כינס, אסף, הפגיש; שידך בין אנשים, הפגיש

adjuntar paras (t.)

לחסוך כסף

adadjuntar timbros

לאסוף בולים

adjuntar kueshkos/botones/peninikas

אצל הילדים: לאסוף גלעיני משמש (עג'ו)/כפתורים/ציפורני עט - כ"מטבע עובר לסוחר" ביניהם



4140

adjusto m.

הסכם; תוספת, השלמה

por adjusto

בנוסף על כך, חוץ מזה, לא זו בלבד אלא



4170

admeter v.

קיבל, הסכים, הודה

admeter su kulpabilidad

להודות באשמה



4270

admirasión f.

הערצה

tener en admirasión f.

להעריץ



4950

adula f.

שמחה גדולה

adula grande/preta!

שמחת זקנתי!



4980

adulsar v.

המתיק, ריכך, הקל; הגיש דברי מתיקה

adulsar la mano de un servidor

לתת דמי שתיה לאדם ששירת אותך



5110

aedado m. & adj.

זקן, קשיש, בא בימים; מבוגר

persona aedada

אדם מבוגר



5290

afalagarse v. refl.

התנחם; הגיעו לידי הסכמה

se afalagaron de parte a parte

הגיעו להסכמה מלאה ביניהם



5410

afanar v.

עייף, הרעיב; השלה

afanar a uno kon palavras

להשלות מישהו במלים יפות, להשיא ליבו של מישהו בדיבורים חסרי יסוד



5450

afartar v.

השביע

komer a afartar

אכל לשובע



5460

afartarse v. refl.

שבע

no se lo afarta el ojo

נפש לא תדע שובעה

afartarse de todo lo bueno de este mundo

ליהנות מכל מנעמי העולם הזה

no afartarse de pan

אינו משתכר אפילו כדי פת חריבה



5670

afeite m.

קישוט, עיטור; איפור

afeites .

איפור, פוך



5870

aferrado adj.

תפוס; נטרף מאהבה; שהודבק במחלה

está aferrado kon una

הוא מאוהב במישהי



5880

aferrar v.

תפס, אחז, החזיק; תפס (שכלית), הבין; הגיע

aferrar por la yaká

לאחוז מישהו בדש הבגד - לא להרפות ממנו

aferrar a uno por el garón (ebr.)

לאחוז מישהו בגרון - תחת איומים

aferrar por la palavra

לתפוס מישהו במלה

aferrar kon la mentira

לתפוס מישהו בשקר

aferrar peshe godro

העלה בחכתו "דג שמן"

aferrar hazinura

"תפס" מחלה

le aferró ashlamá (t.)

החיסון "תפס" (הצליח)

no me aferra el meoyo

אינני מסוגל לתפוס זאת



5890

aferrarse v. refl.

נתפס, נאחז; התאהב; התעמת עם; ''תפס'' מחלה

aferrarse kon uno

נכנס למריבה עם מישהו

no se aferra ni al padre ni a la madre

לא למצוא ידיים או רגליים (בחשבון)



6100

afikomín/afikumín (ebr.)

אפיקומן

kitar fin el afikomin (ebr.)

הקיא את נשמתו



6150

afilú (ebr.) conj.

אפילו

afilú ke (ebr.)

אפילו ש-, אף על פי ש-



6305

afirmado adj.

חתום

el afirmado abasho

החתום מטה



6330

afirmar v.

אישר, אימת, קיים, חיזק, חתם, נתן תוקף; טען/הצהיר בתוקף

afirmar una prometa, un neder

למלא הבטחה, לקיים נדר



6450

afito m.

מקרה; קלקול קיבה; עצירות (סלוניקי); צרה, בעיה

por afito

במקרה

afito de masapan!

סיכוי מקרי

afito de bilibiz

עצירות קשה



6530

aflamante adj.

מזהיר, נוצץ; חדש

muevo aflamante

חדש לגמרי, חדש ונוצץ



6690

afogar v.

חנק, הטביע; העיק על

afogar a uno

לחנוק מישהו; לתפוס מישהו במילה



6710

afogarse v. refl.

טבע, השתנק; השתעמם עד מוות

se afoga en un kopo d'agua

הולך לאיבוד מול הקושי הזעיר ביותר הנקרה על דרכו

ya se afoga por un kopo d'agua

חש צמא גדול

ya se afoga ke

השתוקק ל-



7070

afrentar v.

העליב; פגע ב-; יצא לקראת, התמודד עם, עימת

afrentar la muerte

להתגרות במוות



7100

afreskar v.

רענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן

afreskar la memoria

לרענן את הזכרון



7190

afriisionado adj.

מעונה, סובל, מחוסר

estar afriisionado por komer

שהרעיבוהו באכזריות



7350

aftahá (ebr.) f.

תקווה

aftahá (ebr.) to spiti (gr.)

תקווה מפוקפקת

no ay aftahá (ebr.)

אבדה תקווה

pedrer aftahá (ebr.)

לאבד תקווה

tener aftahá (ebr.) en el Dio/en el Todo Piadozo/meter la aftahá en el Dio

שם מבטחו בשם



7430

aftira (t.) f.

דיבה, רכילות, עלילה

echar aftira (t.)

הוציא דיבה, העליל, ''ליכלך'', הוציא שם רע



7450

afuera adv.

בחוץ; חו"ל; בהשאלה: בבית הקברות

afuera de

חוץ מ-, להוציא, מלבד, זולת

afuera de nos

חוץ מאתנו,''שלא נדע''

afuera las karas

''שלא נדע''; במחילה מכבודכם

arriva afuera

בית קברות, בית עלמין

de afuera

מבחוץ

ir por afuera

השתקע בחו''ל

lo de afuera

החוץ, מה שבחוץ

afuera de la Puerta

מחוץ לחומות העיר, בפרברים

komer afuera

אכול במסעדה (מחוץ לבית)

deshar todo por afuera

להותיר ערבוביה וחוסר סדר בבית

se le ve todo por ahuera

לבוש באופו מוזנח/בצורה חושפנית

estar ahuera de perikolo

להיות מחוץ לתחום הסכנה

tomarselo solo por ahuera

לקחת את הדברים בקלילות, בלי התרגשות יתר

estar ahuera de si

לצאת מן הכלים

kaer ahuera

לטעות בתחזית, ליפול מחוץ לתחזית

salir ahuera

לצאת לשירותים

kitar ahuera

להפסיק את העצירות (בעזרת תרופה משלשלת/פרי)

ir ahuera

לפקוד את המתים, לעלות על קבר

favlar d'ahuera

לנקוט עמדה בסכסוך מבלי להכיר את עמדות הצדדים

estar d'ahuera

לא להכיר את פרטי העניין

saver las kozas d'ahuera

להכיר את הדבר רק מתוך דברי אנשים

por ahuera se sono

עברה שמועה, "אנשים אומרים"

tener entradas d'ahuera ahuera

יש לו הכנסות מהצד

kedar d'ahuera de un fecho

לעמוד מן הצד, לא להכנס לתוך העסק

dechidete o ahuera o adientro

תחליט סוף סוף - כן או לא, האם אתה בעד או נגד

viajar por ahuera

לנסוע לחו"ל

ahuera de mi vista!, ahuera de mis ojos!

הסתלק לך, עוף מהעיניים שלי



7530

afuerte adv.

בחוזקה

venir afuerte

להעלב, להפגע

tomarse ahuerte

לחוש טינה

venir ahuerte, venir ahuerte a la muerte

לחוש טינה עמוקה ביותר (ד מוות) כלפי מישהו



7560

afumado adj.

מעושן, מלא עשן

un komer afumado

תבשיל המריח מעשן



7680

agayas f. pl.

שקדים (בגרון)

se abolían las agayas

המחיר גבוה מדי (קשה לבלוע אותו)

apretar las agayas a uno

לדחוק מישהו אל הקיר, ללחוץ עליו

apretarse las agayas

להיות לחוץ מבחינה כספית



7740

ágila f.

נשר, עיט

azerse ágila, bolar komo la ágila

ללכת מהר, לפעול במהירות, לרוץ אל המטרה

ágila te lo do

אני יכול להבטיחך שהוא עושה הכל במלוא המהירות



7750

agir (t.) adj.

חזק

kavé agir (t.)

קפה חזק

agir mushterí

"לקוח רציני" - נאמר באירוניה על לקוח קמצן ועקשן שאינו מותיר לסוחר שולי רווח



7860

agora adv.

עכשיו, כעת, עתה

de agora endelantre

מכאן ואילך

agora o nunka!

עכשיו או לעולם לא

ya pasó agora

שכח ממה שהיה, לך קדימה!

mas agora/agora agora

עוד מעט/מיד

k'es agora?!

ומה עכשיו?! אתה מנסה לנצל עכשיו לרעה את ההזדמנות שנקרתה לך?



8030

agradar/se v./v. refl.

נשא חן, מצא חן

le agradó la sena

העיסקה הינה לטעמו



8330

agreado adj.

שהחמיץ, חמצמץ

vino agreado

יין חמוץ

los kos.huegros estan agreados

המחותנים מחמיצים פנים זה לזה

estar agreado kon uno

להראות למישהו פנים חמוצות



8350

agrear/agrearse v./v refl.

החמיץ; קלקל את היחסים; התרגז

se le agreo el estómago

''התהפכו מעיו''

agrear el estómago

לגרום למצב רוח רע



8580

agro adj.

חמוץ; כינוי לאדם מחוספס, רגזן, מחמיץ פנים, ממורמר

agro i dulse

חמוץ-מתוק

agro por agro

חמוץ מאוד

agro vinagre

חמוץ מאוד, חמוץ כחומץ

responder agro

לתת תשובה חמוצה, לענות בחמיצות פנים



8690

agrura f.

דברים חמוצים, ירקות כבושים בתחמיץ; חמיצות, מרירות, עוינות

agruras f. pl.

צרבת

favlar kon agrura

לדבר במרירות



8710

agua f.

מים

agua arrovada

מים גנובים

agua borikada

מי בורית

agua de Nisan

מי ניסן (''תקופה'')

agua de azar

מי פרחי הדר

agua de boda

מי קידושין

agua de kastanyas

''מי ערמונים'' - קפה דלוח

agua de kolonia

מי קולון

agua de la sota

מים מאררים, מי סוטה

agua de la tinaja

''מי כד'' - קפה דלוח

agua de lishía

מי כיבוס (מרוככים באפר)

agua de milisa

מי תרנגון (תה צמחים)

agua de pozo

''מי בור'' - קפה דלוח

agua de trushí

מי כבושים

agua de vidas

מים חיים

agua de vinagre

מי חומץ

agua dulse

מים מתוקים

agua manadera/agua manan

מי מעיין

agua manida

מים עומדים, מים עכורים

agua milizinuda

מי מרפא

agua rozada

מי ורדים

agua salada

מי מלח, מים מלוחים

bever la agua de la sota (ebr.)

לסבול נוראות (''לשתות מי סוטה'')

dar agua v.

נתן מים, השקה

komo la agua

בקלות, בשטף

pasar por la agua

לשטוף במים, להדיח

saver komo la agua

לדעת בוודאות (''כמו מים'')

se izo agua

נמס, נעשה מים

verter aguas

הטיל מימיו, השתין

ni agua por melezina

חסר תועלת - כמים פשוטים הניתנים כתרופה

agua churra

משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים

agua del franko

מים זורמים (מרשת המים העירונית)

abasharon las aguas

יורד מבול

vaziar las aguas

לרוקן את המים מכלי הבית - כאשר נפטר מישהו מבני הבית

ya kortó aguas/ya rompió aguas/está kon las aguas

ירדו לה המים - קרבה שעת הלידה

agua Dio!

תפילת הילדים לגשם בשנה שחונה

agua le parese

נאמר באירוניה על שיכור המפריז בשתיה כאילו היו אלה מים

estar enriva de agua

נאמר על אדם שטחי המרפרף על הכל

toparse en aguas pokas

להתפס פתאום בלתי מוכן, חסר אונים

toparse en malas aguas

להקלע למאבק במצב קריטי

en talas aguas mos topemos; en talas aguas mos veamos

שנזכה לאושר כזה!

en ke aguas está?

מה כוונותיו? למה הוא חותר?

en aguas de

בסביבות, בערך

...i agua

... ועוד משהו, ... ומעט יותר

traer aguas de mil derés

מן הגורן ומן היקב; לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג

estar entre dos aguas

לפסוח על שתי הסעיפים

traer agua a la mar

להשקיע מאמצים מיותרים

echar agua a los piojos

לחפוף ראש באופן שטחי ("להשקות את הכינים")

echar agua a las meyinas

להוריד את הלהבות, להשקיט את הרוחות הסוערות (בריב/בוויכוח)



9140

agudez f.

חדות, חריפות

agudez de meoyo f.

חריפות מוח



9210

aguelo cf. avuelo

aguelos cf. avuelos



9460

ah! interj.

אהה!, קריאת צער

ah i uh

אוי ואבוי, צרה צרורה

echar un ah

להאנח, לגנוח, להתאנח, להשמיע גניחה

los ahes

צרות וצערים

estar en ah uh

להיות שרוי בצער ונוחם, להתלונן בלי הרף



9590

aharayú(d) (ebr.) m

אחריות; סיכון, סכנה

aharayu de muerte

סכנת מוות

meterse en aharayu

להסתכן

kitar d'aharayu

לחלץ מסכנה

aharayu de kitar una palavra de la boka ke

מסוכן להוציא מילה מהפה פן ...

en este aharayu ke

הלוואי ש..



9680

aharvar (ebr.) v.

היכה, הלקה, חבט, עינה; צלצל, דפק

aharvar de mala manera

להכות מכות נאמנות

kale aharvar el fierro en kayente

להכות בברזל בעודנו חם

aharvar tapetes

לחבוט שטיחים (להסרת האבק)

aharvar a la puerta

לדפוק על הדלת

aharvar a buena puerta

להגיע אל האדם הנכון (זה שביכולתו לסייע)

no me aharva el ojo fin ayi

ראייתי אינה מרחיקה כדי כך

aharvar sovre un punto en una diskusión

להדגיש נקודה מסויימת בעת הדיון



9720

ahchí (t.) m.

טבח

komer de ahchi

אוכל עתיר שומן



9860

ahlata f.

אגס פרא

agua de ahlata

משקה תפל

savor de ahlata

חריף



9910

ahor (ebr.) m.

עכוז, אחוריים

por el ahor le pasa

לא "מזיז" לו



10000

ahtí (gr.) m.

דאבון לב

deshar kon el ahtí/kedar kon el ahtí

להשאיר מישהו/להשאר מתוסכל



10060

ahuzat/d enayim (ebr.) m.

אחיזת עינים

fazer por ahuzat enayim

לאחז עיני מישהו



10140

aijado adj.

אב/אם לילדים

ser aijado

להיות הורה



10200

aínda adv.

עוד, עדיין; בכל זאת

ainda oy

עוד היום

ainda ayer

רק אתמול

ainda ay poko tiempo

רק לפני זמן קצר

ainda no kamina

התינוק עדיין אינו הולך

ainda se pisha

עודנו עול ימים (עדיין עושה במכנסיים)



10220

airada f.

מראה, הופעה, דמיון

tener una airada de

לדמות למישהו/משהו במראה

no me da la airada ke

לא נראה לי ש-



10270

aire m.

רוח, אוויר, הבל, דברים בטלים; מנגינה, נעימה, לחן; מראה, דמיון

aire bolador

רוח חזקה

aire de indriz (t.)

רוח פרצים

aires de marina

מגדל פורח באוויר, דברים בלי בסיס, תכניות שאין מקיימים

aire yelado

רוח צפונית

amasar/arekojer aires

לרעות רוח, לבנות מגדלים פורחים באוויר

dar aire de

נראה ש-, נראה מוכן ל-

darse aires

''לעשות רוח'', להתנפח מרוב חשיבות

echar al aire

לזרות לרוח, לבזבז

es un aire bolado

שראשו בעננים

favlar al aire

''קול קורא במדבר'', לדבר אל העצים והאבנים

ganar de los aires

להתפרנס מתשרים ושירותים קטנים

kedar en el aire

''לפסוח על שתי הסעיפים'', להשאר תלוי באוויר

la notisia tomó aire

הידיעה פשטה ופרשה כנפיים

no me tiene aire

אינו מוצא חן בעיני

tener el aire

לדמות ל-

tener el aire de un rubí/honachí

נראה עלוב ומסכן, לבוש סחבות

deshar todo al aire i al sol

להזניח הכל (בית, עסק, עבודה)

tener el aire a pupa

ליהנות מרוח גבית (עזרה)

se lo yeva el aire

הוא כה קטן וצנום עד כי הרוח יכולה לשאת אותו

embabukarse de/kon aires

הונה/השלה את עצמו בדברי הבל

mantenerse kon aires

"לחיות מהאוויר"

tener aire de/dar aire de

נראה שהוא מוכן ל-

tener el aire de uno

לדמות למישהו/משהו

sin tener el aire

בסתר, לא בגלוי

tener aire

להיות נעים למראה

el aire de una kantiga

לחן השיר



10460

airear v.

אוורר

deshar airear

לא לטפל בזמן, להזניח דבר מה (מחלה) שימשיך להתפתח, לתת לשמועה רעה להתפרסם



10540

aireziko m.

רוח צחה, משב קל

aireziko de luvia

רוח קלה המבשרת גשם



10670

ajeno n. & adj.

זר, נוכרי

irse al ajeno

לנסוע לחו"ל

traer ropa del ajeno

ליבא סחורה מחו"ל



10690

ajiko m.

שן שום - סגולה כנגד עין הרע

meter/yevar ajikos

להחזיק שן שום כסגולה נגד עין הרע

métete ajikos a la faldukuera!

אל יגבה לבך יותר מדי!



10790

ajo m.

שום

ajos i pajas i medra de grajas

דבר פעוט, עניין של מה בכך

sin komer ajo me se fedyó la boka

אני סובל מעניין שאין לי בו שום חלק!

atar ajos kon barajos

לערב מין בשאינו מינו



10920

akadir (t.) cf. kadir

no ser akadir (t.)

אינו מסוגל (במובן חיובי: לא מסוגל להרע)



10940

akaeser v.

קרה, התרחש, ארע

akaesió ke

קרה ש...



10990

akantidar v.

העריך (כמות), כימת

akantidár a uno

להסב תשומת ליבו של מישהו



11160

akavado (de) adj.

זה עתה הסתיים/נגמר

akavado de kanseria

מותש מרוב עייפות, ''גמור''/''הרוג'' מעייפות

akavado de naser

זה אך נולד; רך נולד

akavado de salir del martiyo

חדש לגמרי

estar akavado por komer/ por dormir/por favlar

"מת" לאכול/לישון/לדבר

es un akavado

הוא "גמור"



11220

akavar v.

סיים, כילה, גמר; חפר; הרעיב

akavar de

זה עתה גמר ל-

akavar de kanseria

להתיש מעייפות

akavar por komer

לרעוב



11260

akavarse v. refl.

הסתיים; התייגע; הותש מרעב

se le akava presto el mundo

מתייאש במהירות

no se akavó el mundo

"זה לא סוף העולם" - העניין אינו חשוב כל כך

aki se akavó el mundo!

זה שיא השיאים - לא יכול להיות גרוע מזה

se le akavó l'azeite

מת



11380

akayar v.

השתיק, השקיט, הרגיע

akayar las bozes

להשתיק את השמועות/הרכילות



11480

akel pron. dem.

ההוא

kom'akel ke dize

כמו שנאמר (כשמצטטים מן המקורות)



11540

akerensiarse v. refl.

התחבב

akerensiarse de parte a parte

להתחבב זה על זה



11600

akeyar v.

פועל המביע פעולה בלתי מוגדרת

loke estas akeyando?

מה אתה עושה?



11630

aki adv.

כאן, פה

aki aya

פה ושם

por aki

מכאן, סמוך לכאן

de aki dos oras

בעוד שעתיים

de aki endelantre

מכאן ואילך

fin aki hue!

עד כאן! (אי אפשר להמשיך במצב הזה)

kitame de aki méteme para ay

חלץ אותי מן הצרה הזו ואני כבר אסתדר בעצמי

de ayer aki/del otro anyo aki

מאז אתמול ועד עתה/מאז לפני שנה ועד היום

mas para aki

יותר קרוב לכאן

no puederse manear de aki para ay

אינו מסוגל להזיז עצמו - אינו מסוגל ליטול יוזמה

de kuando aki?

מה פתאום? מה קרה?

aki esto yo

אני ערב/לוקח עלי את האחריות

ir de aki ayí

לשוטט בלי מטרה



11690

akistar v.

רכש, השיג, קיבל; זכה; הרוויח

akistar ventura

להשיג אושר, להגיע לאושר



11760

aklarar v.

האיר; הבהיר, הסביר, באר

aklarar a uno

להאיר למישהו את הדרך

aklarar la lampa, la luz

להגביר את התאורה

el tiempo, el sielo va aklarar

יתבהר (מזג האוויר)

aklarar la vista

לסלק את אי הוודאות/החששות



11870

akojer v.

אסף, ליקט, קיבץ, אגר

echarse a akojer

לצאת לחזר על הפתחים

salir a akojer

לצאת להתרמה

akojer minian

לאסוף מניין

akojer la Ley

לצאת לבילוי בחיק הטבע ביום ראשון של שבועות



11960

akometa f.

הבטחה

mantener la akometa

לעמוד בהבטחה, לקיים



11970

akometer v.

הבטיח

akometer kampos i vinyas

להבטיח הרים וגבעות



12040

akomodar v.

תאם את, התאים, סיגל, סידר, הכין, התקין, הסדיר; עיבד

akomodar las diferensias

הסדיר את חילוקי הדעות



12050

akomodarse v. refl.

הסתגל, התאים עצמו, הסתדר

saverse akomodar de todo

לדעת להסתדר בכל מצב



12080

akomodo m.

תפקיד, משרה, פרנסה

akomodos

הכנות, סידורים



12130

akompanyar v.

ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג

akompanyar la levayá

ללוות למנוחת עולמים



12140

akompanyarse v.

נלווה, התלווה

akompanyarse de parte a parte

התחבר עם, נעשה בן זוג



12270

akonantar v.

הקדים, היה בעל הקדימות, היתה לו זכות בכורה; ידו היתה על העליונה

yo akonanto

לי זכות הקדימה



12290

akonchar v.

הכניס סדר, סידר ערך (חדר)

akonchugar un fecho/ un kazamiento/ un kontrato

להביא עסק/שידוך/חוזה לידי מימוש



12380

akonsejar v.

ייעץ

akonsejar al novio, a la novia

ליידע את החתן/כלה על העתיד לקרות בליל הכלולות



12400

akontentar v.

השביע רצון

el Dio ke la akontente!

איחול לאשה חשוכת ילדים: שאלוהים יזכה אותה בפרי בטן!

es malo de akontentar

לעולם אין להשביע רצונו



12410

akontentarse v. refl.

הסכים, הגיע להסכמה; הסתפק

akontentrse de poko

להסתפק במועט



12420

akonteser v.

קרה, התרחש

le akontesió

עשה במכנסים, ברח לו

akontesio maasé

קרה דבר מה מוזר

lo ke kiere ke akonteska

יהיה אשר יהיה ..

akontesio lo ke akontesio

קרה מה שקרה (אין להחזיר את הגלגל אחורה)



12570

akordo m.

הסכמה, הסכם, חוזה, התאמה

de akordo adj.

מסכים

estar de akordo

להסכים עם, הסכים ל-, אישר

kaer de akordo

להגיע לידי הסכמה

kedar de akordo

בא לידי הסכמה, הסכים



12640

akorrer (f.) v.

חש, מיהר ל-, נחלץ

venir akorrer/ echarse akorrer

לרוץ להשיג מציאה מזדמנת



12650

akorrido adj.

נחפז, אץ, רץ

estar akorrido i asigiyido

למהר כאילו רודפים אחריך



12720

akostar v.

התקרב, ניגש אל; הגיע אל המזח; היטה

akostar oreja

היטה אוזן, הסכית

akostar el din (ebr.)

להטות דין, להטות משפט



13030

aksí/ía (t.) adj.

כעסן, רגזן; מטריד, מרגיז; עויין

todo le viene aksí (t.)

הכל מטריד ומרגיז אותו



13190

akto m.

מעשה, פעולה; רישום; מערכה (במחזה)

akto de nasimiento

רישום לידה



13340

akudirse v. refl.

התאושש; נחלץ לעזרה

akudirse kon

נעזר ב-

akudirse kon los suyos

לבקש עזרה אצל הקרובים

akudiendo! akudiendome!

הצילו!



13360

akuento m.

מקדמה, מפרעה

dar un akuento

לתת מקדמה על חשבון



13450

akumplir v.

ביצע, הגשים, הוציא לפועל, מילא (בקשה); השביע רצון

akomplir un dover, una prometa, una savá de padre

למלא חובתו/לקיים הבטחתו/לקיים צוואת האב או בקשתו



13660

akurtarse v. refl.

התקצר

se le akurto la vista

ראייתו נחלשה



13670

akuturú (t.) adv.

בקבלנות; בלי שים לב לכמות

avlar akuturú (t.)

לדבר בלי לחשוב



13720

akuzasión f.

האשמה, תביעה, אישום

akto de akuzasión f.

כתב תביעה, נאום תביעה, האשמה



13770

ala (gr.) interj.

קדימה, ''יאללה''; יאללה הסתלק מכאן אינני מאמין למילה אחת שלך

kuando ala ala, kuando nada nada

לעתים נלהב כולו ולעתים אפאטי ושפוף; לעתים נדיב ונותן ולעתים קמצן וקפוץ יד



13780

ala f.

כנף; סנפיר

tomar debasho de sus alas

פרש חסותו, פרש כנפיו על, גונן

me kresieron alas

פרשתי כנפיים! - נמלאתי תקוות

le kortaron las alas

קצצו את כנפיו - ריפו את ידיו

dame alas por onde bolar

לו רק היו בידי אמצעים להחלץ מן הצרה הזו ...

dar alas a uno

לתמוך במישהו ולדרבן אותו לעשות מעשה

las alas del korason

היכולת ליהנות הנאה חושנית

kortar las alas a uno

לקצץ כנפיו של מישהו - לסכל יכולתו לפעול

dado en la ala

שנחלש (פיזית/נפשית/כספית)



13870

aladinán adj.

מדבר בשפה מדוברת

puevlo aladinán

עם לועז, עם דובר ספרדית/לשון לאטינית



13960

alahá (ebr.) f.

היכל, ארון קודש; הלכה

alahá kon melahá (ebr.)

לצרף מעשה להלכה

avrir la alahá (ebr.)

לפתוח את ההיכל (ארון הקודש)

avrir las puertas de la alaha

לבקש רחמי שמיים



13970

avrir las puertas de la alahá

לבקש רחמי שמים (לפתוח את דלתות ההיכל)



14020

alak bulak (t.) adv.

באנדרלמוסיה, בלי סדר, בבלבול

meter todo alak bulak (t.)

לגרום לאנדרלמוסיה



14040

alakrán m.

עקרב

tener alakranes en las tripas

צופן בחובו מזימות ומחשבות רעות



14230

alargar v.

האריך; השהה, משך את הזמן

alargar los gastos

הגדיל את ההוצאות

alargar la mano

נתן ביד רחבה

alargar los fechos

להתפשט עסקית, להרחיב את העסקים

alargar el fiado

להגדיל את היקף המכירות באשראי

por no alargar

בקיצור



14250

alargarse v. refl.

האריך בדיבור; הרחיב עסקיו; נח, התרווח

alargarse el paso

החיש צעדיו



14260

alarma f.

אזעקה

ke son estas alarmas?

על מה כל הרעש??

grito de alarme

קריאת אזהרה



14360

alat (t.) m.

כלי, מכשיר

tomar a uno por alat (t.)

להשתמש במישהו כ''איש קש''



14440

alavar v.

שיבח, הילל, פאר

de alavar adj.

ראוי לשבח והלל

es de alavar al Dio!

דבר כה יפה שאין כמוהו ליופי!



14470

alavasión f.

שבח, תשבחות, הלל, תהילה

azer las alavasiones

הילל ושיבח, מילא פיו שבחים

guay del dia de las alavasiones

אוי מיום הדין! אוי מפני יום המוות!



14500

alay (t.) m.

קהל; כנופיה; פמליה; חבורה,להקה; גדוד; לעג, קלס; חגיגה

alay bozan (t.)

מקלקל את מצב הרוח

azer alay (t.)

התלוצץ, לעג



14540

alayna (a la una) adv.

ביחד, מתוך תמימות דעים

azerse alayna

להתאחד



14580

albadra f.

אוכף, מרדעת

es una albadra/tiene albadra

הוא טיפש מטופש!



14590

albadrado adj.

מאוכף, חבוש

azno albadrado

"חמור גרם" - טיפש מטופש!



14690

alberka f.

בריכה; תנור, כבשן

alberka de pisikultura

בריכת דגים



14860

alborotado adj.

מבולבל, נטרד, נסער

un dia alborotado

יום בלתי שקט ומלא טירדה

dormir alborotado

לישון שינה טרופה



14920

albrisias f. pl.

שי בשורה (שי הניתן למביא הבשורה); תודות

dar las albrisias

להודות למביא הבשורה הטובה



14960

albúmina/albumín f.

חלבון

traer albúmina

להציק בטרוניות/ קינות (''להעלות למישהו את רמת החלבון'')



15070

alderedor prep.

סביב, מסביב

alderedor de

סביב ל-



15100

aldikera f.

כיס, ארנק

meter a l'aldikera

שם בכיס

meter la mano en la aldikera

שילם, הכניס ידו לכיס



15250

alear v.

נופף בכנפיו, נופף זרועותיו; החליף כח; ''לקח נשימה'' (הפסקה); ''תפס במילה''

no deshar alear

"לא לתת לנשום" - לא להרפות



15320

alef (ebr.)

אל''ף (האות הראשונה בא''ב)

no save ande mora la alef (ebr.)/no save ni ale ni bet

בור, אנאלפבית (לא יודע איפה גרה האל''ף)

de la ale fin a la taf

שלם מבלי כל חסר

ale deshites, ya se hue a la taf

הוא פיקח ובעל תפיסה מהירה

empesar de la ale

להתחיל מבראשית



15400

alegrado adj.

שמח (ששמחוהו)

alegrado ke te vea/alegrado ke te vea el korason y el alma

נאמר למי שגרם עונג לזולתו



15460

alegre adj.

שמח, עליז, תוסס, מאושר

alegre i kontente

שמח ושבע רצון

tu alegre i yo kontente

נאמר כאשר שני שותפים נפרדים ברוח טובה ובלא טענות



15480

alegría f.

שמחה, גיל, חדווה, עליזות,ששון, צהלה

alegría kon biskochos de raki

עליזות מדומה (עליזות של כעכי אבל)

alegrías f. pl.

שמחות, חגיגה, הילולה

bolado de la alegría

קופץ מרוב שמחה

saltar de la alegría

צהל, קפץ מרוב שמחה

tomar alegría

לחוש שמחה



15700

alerta f.

אזעקה

alerta! interj.

זהירות! שימו לב!

estado de alerta

מצב הכן

estar alerta

להיות ער, לגלות עירנות



15780

aleshado adj.

רחוק, מרוחק; מבודד, מתבודד

aleshado del mundo

מתבודד ומתבדל מחברת בני אדם



15800

aleshar v.

הרחיק, דחה

aleshar el kamino

לבחור בדרך הארוכה

aleshar la boda

לדחות את מועד החתונה

aleshar al kliente

להבריח לקוחות



15870

alevantado adj.

עומד

alevantado de hazino

שקם מחוליו

alevantado de frios

שהחלים זה עתה מקדחת (נאמר באירוניה על אדם שמן ובריא)



15920

alevantar v

הרים, הקים, העלה, זקף, הגביה, הניף; קומם, המריד; שיקם; העתיק; אסר

alevantar a uno

לשבח בפומבי

alevantar askier

לגייס צבא

alevantar bandiera

להניף דגל; לקרוא לחירות; להכריז מרד

alevantar de hazino

קם מחוליו

alevantar el pie, la pachá (t.)

להרים רגל, ללכת מהר;

alevantar el kuerio

להשבית את השחיטה

alevantar el nombre

לתת שם לרך הנולד על שם קרוב שנפטר

alevantar fierro

'להרים עוגן'' – להסתלק

alevantar la kavesa

להרים ראש, למרוד

alevantar la leche

לגמול (מִינִיקָה)

alevanto hazán (ebr.)

נשא קולו ברמה, הרים קול

alevantar mano

להרים יד (על מישהו)

alevantar paredes

לבנות

no alevantar la kavesa/los ojos del livro

להיות שקוע בספר

alevantar al puevlo

להמריד את העם

alevantar ulamá (t.)

לעורר ולהלהיב את ההמון

alevantar alila (ebr.)

להעליל עלילה

alevantar las manos

להכחיש, לסרב לכל; להרים ידים - להודות בכשלונו; לפשוט רגל

alevantar al muerto

להוציא את המת (בידי החברה קדישא)

alevantar los ombros

למשוך כתפיים (במבע של אדישות ובוז)

alevantar la boz

להרים קול

alevantar en un pelishko

לצבוט באכזריות

alevanta lo ke te kayo!

נאמר באירוניה למי שמרבה בשבחים עצמיים

alevanta todos los muertos del bedahey

"מעיד עליו כל שוכני קבר" - נאמר באירוניה על אדם בלתי אמין המנסה לשכנע בצדקתו

alevantar a uno de la kama

להכריח מישהו לקום

akavado de alevantar

זה עתה קם מן המיטה

alevantar la karne/la leche/los guevos

לאסור אכילת בשר/חלב/ביצים (מסיבות רפואיות)

alevantar la palavra/el saludo

לנתק קשרים חברתיים עם מישהו



16030

alevantarse v. refl.

קם, התרומם; קם ממיטתו; מרד, התמרד; הפסיק; (על השמש/היום:) זרח; סמר; יצא לדרך

alevantarse del echo

להפסיק לעבוד; לצאת לגמלאות

alevantarse de siete

לקום משבעה

si me alevanti d'aki!

אוי ואבוי לך אם אקום (להעניש אותך)!

alevantarse antes de otro

להקדים מישהו בעשיה/ביוזמה

no se alevanta de en basho/no se alevanta ni kon romana

שקר כה גדול שאין להסוותו; בחורה כה מכוערת שאין סיכוי שמישהו ירצה אותה

no se alevantan los ojos

אני מת מעייפות

no me se alevanta el ojo para mirarlo

ביטי לזלזול: אפילו מבט לא אעיף בו

alevantarse kon holendi/kon la tarkiza

להתעורר במצב רוח רע

alevantarse de hazino

להחלים

alevantarse komo el gayo

למחות בקולי קולות

se alevantan los kaveyos de la kavesa

סמרו שערותיו

alevantarse del echo

לצאת לגמלאות

ya s'alevanto la nave/el vapor

נאמר על אנשים איטיים ומסורבלים: "סוף סוף הסתיימו ההכנות ואפשר לצאת לדרך!"



16220

alfinete (port.) m.

סיכה; דבר פחות ערך; אטב

a las siete alfinetes

לבוש בדקדקנות

alfinete ingleza

פריפה (סיכה סגורה)

apuntar kon alfinetes

להדק בסיכות

kuanto una kavesa de alfinete

גדלו כראש סיכה

no manka ni una alfinete

הכל מושלם!



16360

algo m.

משהו, דבר מה; מעט

algo akontesio

קרה דבר יוצא דופן

ay algo o me embralgo?

האם יש טעם לחכות - אחרת אסתלק לי!



16470

alguaya f.

אנחה

alguayas f. pl.

קינות, זעקות



16500

alguazil m.

שוטר, קצין

alguaziles

שוטרים (במובן המקראי)



16520

alguenga f.

לשון (בפה)

tener una alguenga piko i medio

''יש לו לשון בארך אמה וחצי'' - נאמר על חצוף



16550

alguja f.

מחט; סיכת קישוט

alguja de churap

מסרגת גרביים

el burako de la alguja

קוף המחט

estar en algujas

'לשבת על סיכות'', להיות נרגש/נרגז

la alguja

'המחט'' - כינוי לבריטניה בעקבות מדיניות ''הפרד ומשול'' אחרי מלה''ע השניה

ojo de alguja

קוף המחט

alguja de ojo siego

מחט בעלת קוף-מחט זעיר

el podjiko de las algujas

בור צר בגהינום, שקירותיו מכוסים במחטים, שבו החוטאים הקשים ביותר מוחזקים

un punto d'alguja

חוד המחט

alguja de oro

תופרת מוכשרת מאוד

tiene algujas en el asyento

יש לו קוצים בישבן - חסר מנוח

es alguja; alguja te lo do

הוא נבון ביותר ויודע לחדור ולתקוע עצמו בכל מקום



16650

alhad/alhá/alhat (arab.) m.

יום ראשון

noche de alhad (arab.)

מוצאי שבת



16750

alhasara f.

ריפוט, התבלות

alhasaras

תככים

vieja de las alhasaras

זקנה בלה, מכשפה

papas i alhasaras

רכילות ותככים



16780

alhasarear v.

קלקל, בזבז, עשה ברשלנות

alhasarear una ninya

ליטול את בתולי הנערה



16840

alhenya f.

חינה, כופר (צבע אדום)

noche de alhenya

ליל החינה



16960

aliansa f.

איחוד, ברית

aniyo de aliansa

טבעת נישואין



17020

aliento m.

נשימה

tomar aliento

לקחת אוויר, לשאוף רוח



17060

alikodear/alikudear (t.) v.

עיכב (הזמין) לארוחת ערב; עיכב, גרם לו לאחור

alikudear la levayá

לעכב את הלוויה (נאמר על השלטונות) כדי לגבות חובות שהותיר הנפטר



17080

alilá (ebr.) f.

עלילה, השמצה, דיבה; הוצאת דיבה, הוצאת שם רע

alevantar/kitar alilá (ebr.)

הוציא דיבה, העליל,''ליכלך'', הוציא שם רע



17260

alimpiar v.

ניקה, טיהר, מרק; ''גילח'' ממישהו את כל רכושו

alimpiar kákas

לכבס בסתר (הרחק מעיני הבריות) את הכביסה המשפחתית המלוכלכת

alimpiar devdas

לפרוע את כל החובות



17270

alimpiarse v. refl

התנקה, ניקה עצמו; הצדיק עצמו; איבד רכושו; השתלט על רכוש; מת, נפטר; באירוניה: נפטרנו ממנו

alimpiarse la boka

לקח קינוח

alimpiarse los mushos

ליהנות על חשבון מישהו אחר

alímpiate la boka!

שטוף את הפה! - נאמר למי שהשמיע דבר מכוער



17480

alishar v.

החליק (עשה חלק), הקציע, יישר, צחצח, מירק, ליטש

alishar una diferensia

ליישר את ההדורים



17540

alishik (t.) m.

קשר חברתי או מסחרי

no tengo alishik kon este ombre

אין לי שום עסק עם האדם הזה

no tengas alishik

התרחק מן העניין הזה!



17570

aliskureser v.

החשיך, ירד ערב

al aliskureser

לעת ערב, עם השקיעה,לעת ערביים



17620

aliste adj.

נכון לכל קריאה, עומד הכן

estar aliste

פינק, מילא כל מבוקשו של



17690

alivianar v.

הקל, נקט בגישה דתית מקלה

alivianar el aver

להיטיב את האווירה (ע"י סילוקו של מי שמכביד עליה בנוכחותו)

es de los ke alivianan

הוא רב ליברלי הנוקט בגישה מקלה



17860

alkansada f.

השג יד

a la alkansada de

בהשג ידו של



17920

alkanzía f.

קופת חסכון ביתית

echar a la alkanzia

לחסוך, לשים כסף בצד



17950

alkavo adj.

אחרון

al punto de alkavo

ברגע האחרון

de alkavo

האחרון, סופי



18200

alkuza f.

פך, כד שמן, אסוך; ''שערה'' בעין

alkuza de azeite f.

פך שמן, כד שמן



18230

Allah (t.) m.

אלהים

Allah belaní versin! (t.)

שאלהים יקלל אותך!

Allah bin bereket versín! (t.)

שאלהים יברך אותך!

Allah kyerim!/Allah kyerí! (t.)

אלהים גדול! (נקווה שאלהים יעשה זאת)

Allah versin!/Allah verdisá! (t.)

אלהים יעזור לך! (נאמר לקבצן); כן יהי רצון

Allah bilir! (t.)

אלהים לבדו יודע!

Allah buyuktur! (t.)

אלהים גדול!

Allah shukyur! (t.)

תודה לאל!



18320

alma f.

נשמה, נפש

alma de kántaro

חומד בצע, תאותן

alma del Dio

'נשמה טובה''

de alma i korasón/kon toda mi alma

בלב ונפש

meter alma

לעודד, לנטוע תקווה

meterse la alma en la palma

נטל נפשו בכפו, הסתכן

no ay alma nasida/biva

אין נפש חיה

salir la alma

עבד עד כלות הכוחות, הוציא את הנשמה (מרוב עייפות)

tener la alma en la palma

הסתכן, טרף נפשו בכפו

me demanda el alma

נפשי מתאווה, יש לי חשק

ver la alma de una koza

קילקל

ke su alma repoze en paz/ke su alma repoze en Ganeden

עליו השלום/נוחו עדן

no tiene alma

הוא רזה וחלוש

no le kedo ni alma

הוא נחלש מאוד

kitar el alma; kitar el alma por el garón

להוציא למישהו את הנשמה

kedar sin alma

לא נותרה בו נשמה - מת מעייפות

kitar el alma kon ganchos/kon ganchera

להוציא למישהו את הנשמה לאט לאט

vengarse del alma de uno

לגרום למישהו סבל (לענות את נשמתו)

dar el alma al Dio

לחוש עייפות רבה

por mi alma/por el alma de mi padre

בחיי!ת בחיי אבי!

aki van a bolar almas!

הזהרו, הריב הזה עוד יפיל חללים!

alma piadoza

אדם רחום (נאמר גם באירוניה על מי שמנצל חולשתם של אחרים)

fazer por su alma/ por el alma de su padre

לעשות צדקה וחסד למען נשמתו/לנשמת אביו המנוח

echarse al alma

עושה הון באופן בלתי חוקי

el alma es dulse!

מה לא עושים בשביל להוותר בחיים!

se amarga el alma

נכמרים רחמיי

alma tiene!

גם לו יש נשמה! - הבן אותו, התחשב בצרכיו

tu solo no tienes alma, i yo tengo alma

אל תהיה אנוכיי כל כך, גם לי יש נשמה!

se angustia el alma

מגעיל, מעורר גועל נפש

alma estrecha

כינוי לאדם פסימי הרואה תמיד שחורות

se estreca el alma

הדבר מצער

entiznar el alma

לומר דברים הגורמים עצב וחרדה

un alma en pena

נשמה דואבת ונכאבת

le sale el alma

נשמתו יוצאת מקנאה

amargo de alma i peor de korason

"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל

el alma ke le salga

שתצא נשמתו מרוב קנאה!

alma de perros

"נשמה של כלב" - מצליח להחלץ מכל צרה ונגע

a la fin alma no es aki, alma no vas a dar

אין כאן עסקי נפשות, שלם וגמור בזה!

ke demandas de mi alma?

מה נטפלת אלי, עזוב את נשמתי!

alma d'ani, alma de prove

נשמה קטנה - אינו מסוגל לפעול ברחבות

alma de nyudos

קמצן גדול מקמץ על כל פרוטה

el alma l'está saliendo detras de los fijos

מוציא נשמתו על (טיפול ב)ילדיו

el alma l'está saliendo detras de esta ninya

נשמתו יוצאת אחרי הבחורה הזו

tener el alma en los fechos

משקיע את כל נשמתו רק בעסק

es el alma del fecho

הוא הדמות המרכזית בעסק

estar kon uno alma i vida

להיות בקשר אמיץ ועמוק עם מישהו

dar el alma por uno

נכון לתת נשמתו בעבור מישהו

dar el alma por

להשתוקק מאוד; לרצות מאוד בקרבתו של מישהו

un Dio solo i mi alma lo saven

רק אלוהים יודע איזה סבל עובר עלי

kae el alma a los pies

הלב יוצא נוכח הסבל/העוני וכו'

me se deskayó del alma

איבדתי את אהדתי והוקרתי אליו

este komer toma el alma

התבשיל הזה דוחה במתיקותו

entrar en el alma

מענג ומוצא חן מאוד

tomar en el alma

מושך מישהו (בעצות/דיבורים/לחץ) לתוך הבוץ

tratar a uno kon alma i bien

לנהוג במישהו בכפפות משי

no me arreyeva el alma

איני יכול לשאת עוד

traer el alma al garón en un filo de kuzir

לעורר גועל; להלחיץ, לגרום מועקה

tiene el alma por adientro

יש לו כוונות נסתרות להרע ולהזיק

akorar el alma/tener el alma akorada/ el alma arrankada

לחוש מועקה/חרדה בעקבות המתנה ממושכת

me se arresentó el alma

נרגעתי, הדאגה חלפה

no me esta dando el alma

יש לי תחושה רעה בנוגע לכך ואני מבקש להמנע מן המעשה

meter el alma en el puerpo

להרגיע, להשקיט, לאמץ רוחו של מישהו

un alma tengo, me vo a atrivir, lo ke kiere ke sea

לא מתים פעמיים, אעשה זאת וכאשר אבדתי אבדתי

sin tomar alma, alma no da

לא ייכנע בקלות



18430

almada f.

כר, כרית

almadas de aparar

כר מקושט



18530

almario m.

ארון; כינוי לטיפש

almario de tel (t.)

ארון רשת



18630

almástiga f.

מסטיק, שרף

apegado kon almas.ha

מודבק בצורה גרועה ורופפת



18690

almendra f.

שקד; טבעת דמוית שקד

almendras de oro

מטילי זהב קטנים בדמות קליפות שקד



18740

almenos/al menos adv.

לפחות, לכל הפחות, למצער

almenos ke

אלא אם כן



18790

almirez m.

מכתש קטן, מדוכה; בסיס, אדן

la mano de l'almirez

עלי (זרוע המכתש)



18980

almoranas f. pl.

טחורים

le salieron/le kresieron almorranas

עבד בפרך עד שיצאו לו טחורים ..



19080

alokado adj.

שנטרפה עליו דעתו, מעורער,מטורף; נבעת, נדהם, מבוהל

una vida alokada

חיים טרופים



19180

alondjarse v. refl.

התרחק, ניצב מרחוק; התארך

alongarse de todo

התרחק מכל מעורבות



19220

alongar v.

האריך, האריך את הזמן

alongar la boda

לדחות את מועד החתונה



19240

alora (it.) adv.

ובכן

alora (it.) ke

מאחר ש-, הואיל ו-, היות ש-



19330

alsar v.

העלה, הרים, הניף, נשא

alsar la mano

הניף יד

alsar la oreja

כרה אוזן

alsar sakrifisio

הקריב קורבן

alsar los ombros

משך בכתפיו

alsar los ojos

נשא עיניו

alsar bandiera

הניף דגל

alsar los brasos al sielo

לבקש רחמי שמיים



19380

altanto adv.

כמספר הזה, כזאת, באותה מידה

altanto mas ke

ועוד ש-, בפרט ש-



19510

altereo m.

התנהגות בלתי סדירה, הוללות

k'es este altereó?

מהי המהומה הזאת??



19700

alto adj.

גבוה, רם, נישא, מרומם, תמיר

en alto

למעלה

mares altas/altas mares

לב ים

ser de alto linaje

להיות בעל ייחוס/מיוחס

mirar en alto

לשאת עיניו למעלה - לשאוף לגדולות

echarse en alto/echarse mucho en alto

לבקש מחיר מופקע

suvir a uno en alto

להרעיף שבחים על מישהו

tomarlo de alto/de mucho alto

להביט עליו מגבוה, לזלזל

alto i vano

גבה קומה וקצר דעה

ni alto ni basho ni vidro pizado

נוסחה המקדימה חידה (במשחקי ילדים)



19850

altura f.

גובה; גבעה, תל

alturas

מרומים

estar en las alturas

להיות בעל מעמד בכיר וגבוה בחברה

estar a la altura

להיות בעל יכולת לבצע את המשימה



20100

alvear v.

הלבין

alvear la ropa/la kaza

לנקות ניקוי יסודי



20270

alvores m. pl.

איילת השחר, אור שחרית; מועקת ציפיה

alvores del amaneser

הנץ החמה



20510

Amalek (ebr.)

עמלקי; איש אכזר; אדם המשתמש בתבונתו לרוע

korason de Amalek

לב קשה



20590

Amán (ebr.)

המן; ערום

fuersa de Amán (ebr.)

חזק כמו המן

meoyo de Amán (ebr.)

'מוח של המן'', ערום, ערמומי

trokarse de Aman a Modrohay

מאויב לאוהב

ojo d'Aman

"עין" בלוח עץ

orejas d'Aman

אוזני המן

dar Aman

להרעיש בעת השמעת השם המן בקריאת המגילה



20620

amán! (t.) interj.

בקשת חנינה: רחמים!; קריאה חסרת סבלנות: הלוואי!

amán amán! (t.)

רחמים! למען השם!אוי לי!

amán efendi! (t.)

באמת!, אלהים אדירים! אל תאמר!; רחמנות!

estar amán (t.)

להיות חסר סבלנות; להיות מוכן לקראת

aman zeman yok

אין ברירה, אין אפשרות אחרת



20700

amaneser m.

שחר, הנץ החמה

al amaneser

בעלות השחר, עם שחר



20720

amaneser v.

האיר/הנץ השחר; השכים קום

kon bueno ke te amaneska!

איחול: יקיצה טובה!

tadrezika te amanesyó

איחרת מעט

onde te amanesyó?

באיזה מקום מפוקפק בילית את הלילה?



20790

amanyana/aminyana adv.

מחר

amanynaa amanyna

לדחות מישהו בקש



20910

amar v.

אהב

amar a

נהנה מ-, התענג על

amar mejor

העדיף



20960

amargado adj.

נעצב, ממורמר

amargado de alma i triste de korasón

"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל



20980

amargar v.

ציער, מרר

amargar la vida

הקשות על החיים, לענות

amargar el alma

להעציב



20990

amargarse v. refl.

הפך מריר; חש מרירות

s'amarga el alma/me s'amarga el alma

נפשי נעצבת



21030

amargo adj.

מר, מריר; עגום; זריז, מוכשר, ערום; כינוי לקפה

amargo fiel

מר מאוד, מר כמרה

la amarga/un amargo

הקָּפֶה

amargo komo la fiel

מעציב, מעורר טינה

lo amargo faze dulse!

נאמר לחולה (או ילד) המתבקש לבלוע תרופה



21110

amargura f.

מרירות; עצב, עוגמה; מרור

kon amargura de alma

"בלב מר ודואב" - סיומת במכתבו של מי שפקדו אסון



21280

amasado adj.

שנלוש

amasado kon mentira

שקרן כפייתי

amasado kon vinagre

בעל אופי חמוץ



21310

amasador m.

הפועל הלש את הבצק

amasador de aires

רועה-רוח



21340

amasar v.

לש

amasar aires/handrajos

לרעות רוח

paila/pastera de amasar

כלי ללישת הבצק



21370

amaskanta(r) (ebr.) m.

משכנתא

tomar lugariko amaskanta

לתפוס את השירותים למשך זמן ארוך

meter el meoyo amaskanta

להכניס את ראשו לצרות



21430

amatar v.

כיבה; הרגיע; מחץ בין האצבעות

amata kandelas

חיוור וחסר אישיות

amatar la ambre/la set

לשבור רעב/צמא

ni amata ni asiende

חיוור וחסר אישיות

amatar el fenel

לאחר להגיע לעבודה

estar amata i asiende

נאמר 1. על הפוסח על שתי הסעיפים 2. על גוסס



21660

ambezado adj.

משכיל, מחונך, מלומד, בעל השכלה; מורגל ב-, מלומד ב-; שנלמד; מורגל

esta ambezado a lo bueno

מורגל לחיי רווחה

bien ambezado

מחונך כראוי

sehel ambezado

נאמר על חידוש/דעה שמישהו משמיע והלקוחים למעשה ממקור אחר



21680

ambezar v.

לימד, הורה; למד

ambezar de kavesa

ללמוד בעל פה

Sinyor, venga le ambezare!

הטירון מבקש ללמד את הבקי והיודע

ambezar komo viene el pan del trigo

החיים אינם פשוטים יש לעמול קשה להביא לחם

ya le va ambezar

אני אלמדו לקח!



21700

ambezarse v. refl.

למד

ambezarse uno kon otro

להתרגל זה לזה, ללמוד לחיות בהרמוניה

ambezarse el ojo

ללמוד להעריך נכונה את הכמות הנדרשת

embezarse kon uno

להתרגל לחיות עם מישהו

embezárse a lo bueno/a lo negro

להתרגל לחיי רווחה/לחיי מצוק



21870

ambre f.

רעב, כפן; בולמוס, רעבון

akavado de ambre

מת מרעב

enganyar la ambre

לאכול מעט כדי להרגיע את הרעב

morir a la ambre

להיות שרוי בעניות

tener ambre

לרעוב, להעשות רעב

muerirse de ambre

לסבול חרפת רעב



21990

ambulante adj.

נייד, נודד, נווד; רוכל

merkansía ambulante

מסירה עד הבית



22140

amén! (ebr.) m.

אמן!

por un amén ke no kede

אם צריך להוסיף דבר מה אעשה זאת - העיקר שלא ייאמר שבגלל דבר פחות ערך נכשל העניין

no dezir amen de baldes

לא לעשות את הדבר הפעוט ביותר בלי לקבל על כך גמול

dezir amen en todo

לענות אמן על כל דבר, להסכים לכל

en un dezir amen

כהרף עין



22200

amenguado adj.

מופחת, מוחלש, מקוצץ

salir amenguado

לצאת בשן ועין מן העסק, להפסיד



22290

amezurar (fr.) v.

מדד; ניסה

amezurar las kayes

לשוטט ברחובות

amezurar el tavlado

ליפול ולהשתטח מלוא אפיו ארצה

amezurar la eskalera

להתגלגל למלוא אורך המדרגות



22390

amigavle adj.

ידידותי

a la amigavle

בדרכי נועם



22410

amigo m.

חבר, רע, עמית, ידיד

amigo karonal

חבר אינטימי

amigo del vazo

ידיד רק לבילויים ותענוגות

al amigo fin al ombligo

לנצל את החברות עד תום (חברות מדומה ונצלנית)

kara de pokos amigos

אדם בלתי חברותי

amigo te topates!

הקדמה לפניה לחבר בבקשה מיוחדת המצריכה מסירות ומאמץ



22520

amistad/amistá f.

ידידות, רעות, חיבה

mos pasa amistad

יש בינינו יחסי ידידות

ya me pasa l'amistad kon fulano

אני יכול לקבל את הטובה ממנו בשל יחסי הידידות שבינינו



22740

amojado adj.

רטוב, לח

biskocho amojado/masa amojada

עוגיה טבולה/מצה שרויה



22920

amor m. (Sal.)/f. (Izm./Ist.)

אהבה,חיבה; אהוב

amor pasajero

אהבה חולפת

amor platonik

אהבה אפלטונית

amor propio

כבוד עצמי

por amor

בגלל

tener amor

להיות מאוהב

por amor del Dio!

למען השם!



23130

amosí/amotsí (ebr.)

ברכת המוציא

esto no pasa ni por amosí

קטן מדי,לא מספיק



23150

amostrar v.

הראה; הוכיח

amostrar kara

כיבד, הראה פנים יפות

amostrar braso

חשף זרועו באיום

amostrar grasias

להפגין לראווה את כל כישוריו (ביטוי אירוני)

el tiempo amostra yelado/luviozo

צפויה קרה/צפוי גשם



23360

amudeserse v. refl.

השתתק, נאלם

amudesete!

בלום את פיך!



23390

amudisión f.

אלם, השתתקות (בכח או בכח הכסף: ''לא יחרץ'')

amudisión! interj.

שקט!



23490

amurchado adj.

כמוש, נבול, קָמֵל

diskorso amurchado

הרצאה שדופה וחסרת ברק



23550

anado adj.

ניצל (מסכנה גדולה או מעוני)

kitar a uno anado

להיות המושיע של מישהו

salir anado

להינצל מסכנת מוות,מטביעה; להתעשר, להחלץ מעוני



23800

anasonlú (t.) adj.

בעל טעם אניס

mastika anasonlú

משקה בטעם אניס



24100

anchear v.

הרחיב, הגביר

anchear el gasto, la mano

להגדיל את ההוצאה, להפוך לבזבזן



24120

anchearse v. refl.

התרחב, התפשט על מקום רחב; "התנפח", התרברב

anchearse entero

להיות מדושן עונג

anchearse en una karta/en una avla

להכביר מילים במכתב/בדיבור



24150

ancho adj.

רחב; נח לבריות

ancho amerikana

לא איכפתניק

ancho i pancho

רחב ובעל כרס

avlar en ancho

מדבר בהרחבה, נותן אתכל הפרטים

kontar en largo i ancho

לספר בהרחבה ובפרטי פרטים

tener una mano ancha

להיות נדיב ורחב לב

venir ancho i pancho

להופיע חסר דאגה ובושה



24220

anchor m.

רוחב, רחבות

dar anchor

להרחיב בגד צר

tomarlo kon anchor

לקחת באורך רוח



24270

anchura f.

רוחב, רחבות; רווחה

anchura de hase

חוסר דאגה

tomar el echo a la anchura

להשהות, לדחות



24430

andar v.

הלך, צעד, פסע, התהלך; עשה בלהט

andar a kavayo

לרכב על סוס



24500

ande/andi adv.

איפה, היכן? לאן?; אצל

ande la da, ande la toma

שטויות! דברי הבל! לא היה ולא נברא!

d'ande par ande

למה, לכל הרוחות? על מה ולמה?

de ande?

מאין? מאיפה? מהיכן?

de ande para ande/donde parande?

מה הקשר? (מה ענין שמיטה להר סיני)

-onde? onde vas? -ende konde konde

-לאן אתה הולך? -אין זה עניינך!



24560

andena f.

קושי, בעיה, צרה

toparse en las andenas

להכנס לצרות



24600

andjélo /ánjel/ándjel/ándjeli/ándjel

מלאך

es un ándjel

הוא אדם טוב ורחום



24660

andrá (gr.) m.

גבר, בעל

no ser ni andra ni yineka

חסר אישיות, חסר אופי



24780

anén! interj.

אויי!

anén de mi! interj.

אויי לי!



24800

anenu! (ebr.) interj.

'עננו!'', מילת ציפיה

anenu está por tornar

היה שמח לחזור, רק יאמרו לו והוא יחזור

anenu 'stá ke le digan

רק יאמרו לו והוא רץ לבצע

estar anenu (ebr.)

לכסוף ל-, להיות להוט לעשות



25060

angajé (fr.) adv.

יד ביד, בשילוב זרועות

tomar a l'angajé

לקחת מישהו בשילוב זרועות



25120

angina f.

אנגינה, דלקת גרון

a la anglé (fr.)

בסגנון אנגלי



25160

angro (fr.) adv.

בסיטונאות

avlar angro

להתפאר, להתרברב



25370

aní (ebr.) m. & adj.

עני, דל, רש, דלפון;רעב ללחם

aní (ebr.) del Dio

עני מרוד

alma de aní (ebr.)

'נשמה של עני'' -מתקמצן

aní shebaaní (ebr.)

עני שבעניים, ענימרוד

aniyim (ebr.) de Roma

עני מרוד, עני שבשפל המדרגה, בתכלית העניות

kitar aniyim (ebr.) al mundo

להביא עניים לעולם (נאמר על חתונת עניים)



25470

anilin m.

אנילין (נוזל המשמש להכנת צבעים, תרופות ועוד)

boyás de anilin

צבעי אנילין



25510

animal m.

חיה; אדם חסר מצפון

pedaso de animal!

חתיכת חיה!



25590

ánimo m.

עוז, אומץ

animo ke tenga!

שרק יעז! אני כבר אראה לו



25700

aniyim (ebr.) m. pl.

עניים

aniyim (ebr.) kon ayin chatlak (t.)

עניים מרודים

aniyim (ebr.) kon kola

עניים חסרי פרוטה

aniyim (ebr.) varaklí (t.)

עניים, חסרי פרוטה



25740

aniyo m.

טבעת

el aniyo de kidushim (ebr.)

טבעת קידושין

el aniyo al dedo!

נשלם למתווך (לשדכן)רק לאחר שיושלם העסק



25760

aniyut/aniyud/aniyú (ebr.) m.

עוני, דלות, מחסור, עניות

aniyut kon kola (ebr.)

עניות מרודה(''עם זנב''), עוני גדול, דלות נוראה



25825

-anko, -anka

סיומת מגדילה (במשמעות שלילית ומזלזלת)

mezanka

שולחן גדול ומבולגן

kopanko

גביע מגושם

livranko

ספר גדול ומגושם



25830

ánkora f.

עוגן

alevantar l'ánkora

להרים עוגן, להתכונן לצאת

echó ánkora

הטיל עוגן, לא זז מהמקום



26170

ansí adv.

כך, ככה

ansí ke

כך ש-

ansi komo ansi

בכל אופן

ansi ke sea!

כן יהי רצון!



26190

ansia f.

צער, סבל, ענות; דאגה, חרדה; קמצנות, אהבת בצע

las ansias

ביטויי התמרמרות על מחסור



26240

ansiano m.

זקן, ישיש, קשיש

muy ansiano

עתיק; ישיש, בא בימים



26290

ansina/ansine/ansín adv.

כך, ככה

ansina es

כך טוב; הצדק אתך

ansina ke sea

שיהיה כדבריך - נמאס לי לריב אתך

ansina i ansina

מלים סתמיות המשורבבות אל תוך המשפט ("כאילו")

ansina ke no huera!

לא עלינו!



26460

antepasado m.

אב קדום (אבות אבותינו)

antepasados

אבות, אבות קדמונים



26530

antes adv.

קודם, פעם, לפני כן

antes tiempo

לפני זמן רב

el día de antes

יום קודם

de antes

מראש



26540

antes prep.

לפני, קודם

antes kuanto?

מתי היה זה?

antes ke

לפני ש-

antes muncho

מזמן

antes por antes

לפני הכל (ביטוילדחיפות)

antes tiempo

לפני זמן מה

antes tres anyos

לפני שלוש שנים

de antes

הקודם

mas antes

לפני כן



26670

antiguo /antigo adj.

עתיק, עתיק יומין;מיושן

los antiguos

הוותיקים; הקדמונים



26710

antika f.

עתיקוֹת; כינוי למי/למה שמפגר אחר האפנה, דבר שאבד עליו הכלח,''ענתיקה''

es muy antika

הוא מלא נכלים



26970

antiyer/antiayer adv.

שלשום

antiyer la noche

שלשום בלילה, בלילשלשום



27310

anyada f.

תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית

anyada buena!

שנה טובה!



27370

anyir m.

אינדיגו

dar al anyir

לצבוע בגון כחול את הכביסה

desfazedor de anyir

מפזר כספו, זורק כספו מבעד לחלון



27410

anyo m.

שנה

a los eluengos anyos

אחרי מאה ועשרים

al anyo

שנה אחר כך

al anyo el vinien

'לשנה הבאה'' (לעולם לא)

anyos ay ke

כבר שנים ש-, כבר עבר זמן רב מאז

anyos i anyos

במשך שנים רבות

anyos i panyos

הרבה שנים

de mil i haleshentos anyos

עתיק יומין, ישן נושן

el anyo del mabul

ימות המבול, תקופה נשכחת

entrar en anyos

להזקין, לבוא בימים

pan para mil anyos

יחזיק שנים רבות

por anyos

במשך שנים

tener anyos en kutí (t.)

להיות מבוגר ממה שנראה כלפי חוץ

un anyo kon otro

שנה רעה שנה טובה



27910

apanyamiento m.

תפיסה, אחיזה, לכידה; אסיפה, התכנסות; הכנסה; תיקון; המאסף

apanyamiento de aguas

אגירת מים,מאגר מים



27930

apanyar v.

תפס, אחז, החזיק, לפת; חטף;כינס, אסף; תיקן

apanyar en kalejika estrecha

דחק לפינה/לסמטא ללא מוצא, שיתק

apanyar moshkas

לשבת בטל, ''ללכודזבובים'', לבטל זמן



27960

apanyarse v. refl.

נתפס; נאחז ב-, דבקב-; נפל בפח; הוציא המרצע מן השק, נאסף

apanyarse del aver

חיפש סיבות לריב,ביקש ריב, התרגז על לא דבר



28010

aparar v.

הציג, הראה בפומבי; חידד (עפרון)

aparar el Sefer Tora (ebr.)

הגבהת ספר תורה



28040

aparat m.

מכשיר, מנגנון, כלי, אפראט

aparat fotográfiko

מצלמה



28140

aparensia f.

חזות, צורה, הופעה, מראה

a la aparensia

למראית עין

sovre la aparensia

במסווה של



28270

aparesido adj.

בעל הופעה, נאה, לבוש יפה; לילד: נראה גדול מגילו

el Aparesido

הנגלה (אלהים)



28300

aparey (fr.) m.

מכשיר

aparey (fr.) de televizión

מקלט טלויזיה



28480

apartar v.

הפריש, הבדיל, שמר בצד, הקדיש; הפריד, הבחין; ניתק, הרחיק; גישש באפילה; חסך

apartar para

ייעד, ייחד ל-

no apartar de ombre a chimeneya

לא ידע בין ימינו לשמאלו

saver apartar

לדעת להבחין

saver apartar todo

לשכוח את הצרות והמצוקות כדי לפעול



28540

aparte adv.

לחוד, בנבדל, בנפרד

aparte de

חוץ מ-, מלבד, לבד מ-

aparte de esto

חוץ מזה, בנוסף לכך

aparte de todo

מלבד זאת, חוץ מכל זה

meter aparte

הפריד; שם בצד; חסך

salirse aparte

לצאת לחיות בנפרד, לחדול לחיות יחד

aparte de res.hodés i sabá

הרווח הרגיל בלי להביא בחשבון טיפים ומתנות



28790

apatronamiento m.

השתלטות, רכישה

apatronamiento sin derecho

תפיסה שלא כדין, עושק



28820

apatronarse v. refl.

השתלט על, נטל בעלות, השתרר, החרים, הפקיע, רכש; עשק

apatronarse de muevo

תפס בחזרה



28940

apegado adj.

דבוק, קשור

apegado el uno al otro

צפוף, מחוברלבלי הפרד

apegado kon el Dio

חסיד, אדוק, חרד, דבק באלהיו

apegado kon moko

מודבק בצורה עלובה (''מודבק בריר'')

apegado kon moko de kandela

נוטה להתקלקל (''מודבק בשעוות נר'')



28990

apegador/dera n.

מדביק (מודעות, טפטים)

apegador de avizos

מדביק מודעות



29030

apegar v.

הדביק, איחה; הדביק במחלה; סטר

aki me apego mi madre

'כאן תקעה אותי אמי'' - עקשן שאינו זז מדעתו

apegar a uno a la pared

לדחוק מישהו לפינה (לא לתת לו לחמוק מהחלטה/דעה/תשובה)

apegar kon moko de graja

להדביק בריר של עורב - להדביק בצורה רופפת

apegar kon mokos

לתקן באופן שטחי (''להדביק בליחת האף'')

lo apego ey

אמר זאת כתרוץ



29090

apegarse v. refl.

נדבק; דבק ב-, נקשר ל-; נדבק (שאריות אוכל לסיר)

apegarse de uno

להדבק ממישהו (במחלה או בהתנהגות)

apegarse kon un komer

נדבק למאכל מסויים

lo ke s'apega

לא להזניח את המעות הקטנות



29190

apenado adj.

קשה, מצער, רב טורח; ענוש, נענש; מתייסר; מוטרד; קשה

vidas apenadas

חיים מלאי סבל



29220

apenar v.

העניש; גרם סבל, גרם עצב

apenar matando

גזר דין מוות



29470

apetite/apetito/apetit m.

תאבון, חשק, התאווּת; כשרון, נטיה; יֵצֶר

apetites

מתאבנים

azer apetites

להכין מבחר תבשילים טעימים לכבוד אורח



29530

apezgar v.

הכביד, החמיר; הנהיג חומרה דתית; הלאה

apezgar el aver

האוייר נעשה מעיק בעטיו של מישהו בלתי נסבל

es de los ke apesgan

הוא מן הרבנים המחמירים



29580

apiadar v.

נחלץ לעזרה, סייע ל-, עזר ל-

asi mos apiade el Dio!

למען השם!



29590

apiadarse v. refl.

חמל, ריחם

ya se apiado el Dio

באירוניה, כאשר משהו מושג באיחור: סוף סוף ריחם אלוהים!

apiadate de mi alma!

רחם על נשמתי! (לילד או למישהו מטריד: תפסיק כבר!)



29670

apimintado adj.

מפולפל, מתובל בפלפל

karo i apimintado

יקר מאוד, שמחירו מפולפל



29690

apio m.

סלרי, כרפס

kavesa de apio! interj.

'ראש כרפס''- שוטה, מטומטם

apio hado

כרפס ברוטב לימון



29960

aplegar v.

קיפל, הצליב

aplegar manos

שילב ידים, הצליב ידיים; נותר פאסיבי



30200

apoko adv.

לאט

apoko apoko

לאט לאט, בהדרגה



30280

aporey adv.

לשווא, באופן מבוזבז

echar aporey

להשליך לאשפה, להפטר מדבר מה חסר תועלת

esto es para aporey

זה דבר מה חסר ערך - ניתן להשליכו לפח

partir y echar aporey

כל מה שפיצחנו רקוב - הכל חסר ערך ואינו ראוי לשמירה

no es de echar aporey

יש בו בכל זאת ערך מסויים



30550

apotropós/ripós (gr.) m.

אפוטרופוס

apotropos mío no sos tu!

אתה לא תחליט עבורי!



30600

apozada f.

תחנה, שלב; אכסניה, פונדק; מגורים

serka es la apozada!

עוד מאמץ קטן והגענו!



30650

apozar v.

שם, קבע, הציב, הניח; נח, קבע מקומו, ישב, התישב; עצר, עיכב; עצר את ההתקדמות; שאב, שאב מים מהבור

apozar aynará (ebr.)

לסבול מעין הרע



31070

aprestar v.

הועיל, היה לתועלת

aprestar para algo

מתאים ל-, מועילל-

echar tierra onde no apresta

להסתיר מה שאינו נעים או עלול להזיק



31160

apretada f.

לחץ; מצב קשה/לחוץ/מסוכן

una apretada de mano

לחיצת יד

tenerla apretada

להיות במצב קשה ולחוץ



31200

apretado adj.

לחוץ, דחוק, הדוק, מהודק; קמצן, קפוץ יד; ביישן, נחבא אל הכלים

oras apretadas

עיתות מצוקה

estar apretado

להיות לחוץ מבחינה כספית, העדר אמצעי מחיה

dormir apretado

לישון שינה עמוקה



31280

apretar v.

הידק, לחץ, דחק; בלם; הכביד על, העיק; הפעיל לחץ, הכריח, כפה; איית; לחץ, עינה, נגש, דיכא, הכניע; הטריד; גרר, החזיק בכח

djugar a apreta i asolta

להותיר מישהו בחוסר ודאות, לשחק עימו ב''תפוס ושחרר'', לרמות מישהו

apretarlo de adientro

לחץ, הכביד על, העיק על

apretar en un kantón

דחק לפינה

apretar el pie

להדגיש

apreta i asolta

'תפוס ושחרר'' – שם משחק ילדים; מכאן: לומר דבר והיפוכו



31360

apreto m.

לחץ, מועקה; עינוי, ענות, מצוקה, רעב, דוחק, ייסורים

yevar apreto

לסבול, לדעת ענות וסבל



31380

apretón m.

לחיצה, לחץ

apretón de mano

לחיצת יד



31400

apretura f.

ענות, מצוקה, עוני

pasar apretura

לעבור תקופת מצוקה



31540

aprimirse v. refl.

התענה, עינה עצמו

aprobasión f.

אישור, ייפוי כח, הרשאה, הסכמה, סמיכה



31640

aproksimarse v. refl.

התקרב, קרב

aproksimasión f.

קירוב; התקרבות



31680

aprometer v.

הבטיח; הציע

aprometer kampos i vinyas

להבטיח הרים וגבעות

ke apromete?

איזה נדוניה מביאה הכלה?

la azeite de resinya apromete presto

פעולת שמן הקיק היא מהירה (כחומר משלשל)



31770

apropiado adj.

מתאים, הולם; מיועד

ser apropiado

התאים, הלם



31840

aprovado adj.

מוכח, מאושר; מנוסה, בדוק, שנוסה; מוסכם

visto y aprovado

שריר ובריר



32000

apto adj.

מוכשר, מסוגל

apto a

כשיר ל-, מתאים ל-; עלול ל-



32150

apunto adv.

מייד; זה אך, לפני רגע; בדיוק; בזמן, ברגע ש-

por apunto

בשלימות, לחלוטין

estar apunto

מוכן כהלכה (על אוכל)

apunto por esto

בדיוק בגלל זה; אכן,בגלל זאת



32190

apunto m.

ראיון, פגישה, רנדה-וו; התחייבות

tomar un apunto

לקבוע פגישה, לקבוע תור



32320

arabá (t.) f.

עגלה, מרכבה; תכולת עגלה

venir kon arabá de búfanos

להגיע מאוחר מאוד (''להגיע בעגלת שוורים'')

travar arabas

לנחור (''למשוך עגלות'')

arabá de búfanos

עגלת שוורים; כינוי לרכב איטי

arabá (t.) de muertos

עגלת מתים



32550

arahar (t.) v.

השביע רצון, המתיק, פינק

arahar (t.) la alma

לפנק עצמו בממתק



32590

araíz adv.

עד השורש

pasar araíz

חלף קרוב מאוד



32690

aranya f.

עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה)

lavorar kon aranyas

לעבוד בלי אמצעים מתאימים

ilos de aranyas

קורי עכביש; נוכל, טווה מזימות

entrarse una aranya al meoyo

להכנס לקיבעון (אובססיה)

enramarse por las aranyas

להשען על קורי עכביש; לחפש עילה למריבה

desvanar/tesher aranyas

לתעות אחר הבלי שוא



32760

arap (t.) m. & adj.

ערבי, אדם שחור

la kamiza del arap (t.)

בכותונת לגופו - רכושו היחיד של אדם, האמצעי האחרון



32800

arás m.

מכה בעורף

komer/dar un arás

לקבל/לתת מכה בעורף



32880

arbaamot/arbamot/arbamó (ebr.) n.

זמן קצר, "מהלך ארבע אמות"

no deshar arbamot (ebr.)

לזרז, להחיש



33100

ardiente adj.

לוהט, יוקד, בוער, מתלקח; נלהב, להוט, קנאי

agua ardiente

ערק, יי''ש



33190

aregá (ebr.) f.

סכנה גדולה, סכנת חיים

meterse a la aregá (ebr.)

להכנס לסכנת חיים



33350

arepelada (port.) m.

רמיה, עושק

fue buena arepelada (port.)

סחטתי אותו, חלבתי ממנו כל מה שיש לו



33620

arina f.

קמח

Va a abashar la arina

יירד מן מן השמים - באירוניה כלפי מי שמפריז בתפילה ותחנונים לשמיים

traer la arina en kaza

חובתו של בעל הבית בימים עברו: להביא ביום חמישי בערב את הקמח לאפיית לחם לשבת ולכל השבוע



33820

arka f.

תיבה, ארון (הברית)

la arka de Noah

תיבת נוח; כינוי לערב רב של בריות

la arka de la Aliansa

ארון הברית

el arka del firmamiento

ארון הברית



33830

arká (t.) f.

אחוריים, עגבות; תמיכה, סיוע; מטען גב

tener arká

להנות מתמיכה/הגנה מעולה



33890

arkalí (t.) adj.

מוגן, שחש בטחון בהגנתו

djudio arkalí (t.)

יהודי חוסה/מוגן



34060

arlilik (t.) m.

מכאוב; מרירות (בשל אכזבה, כשלון)

morirse de arlilik (t.)

לחוש מרירות



34100

armado adj.

חמוש, מצוייד

armado de bilibiz

'חמוש בתורמוסים'' - מאיים בלי אמצעים



34170

armarse v. refl.

התחמש, הצטייד

armarse de pasensia

להתאזר בסבלנות



34240

armi m.

צלי בבצל; תבשיל עגבניות באורז

armi de gayina

תרנגולת בבצל (מאכל); צלי של פנימו של העוף



34380

arnaút (t.) adj. & m.

אלבני, כינוי לאדם בעל שער פרא

inat de arnaút (t.)

עקשן גדול

kavesa de arnaút (t.)

עקשן גדול



34430

aro m.

חישוק

aros de bota

חישוק של חבית



34530

aropi cf. arope

dulse aropi

מתוק מאוד



34630

arrankado adj.

עקור, תלוש; טיפש, מטומטם, נאיבי

estar kon el korasón arrankado

להיות בלב קרוע, לחרוד למשהו רע

arrankado en vedre

נעקר בעודו ירוק



34680

arrankar v.

עקר, עקר מן השורש; קטף, תלש בכח, קרע, שבר

arrankar del kiok (t.)

עקר מהשורש

arrankar las yervezikas

לקטוף ירק לכבוד ''סאנת איל חאדרה'' (סיום הפסח)

arrankar del arvoliko

קטף פירות; נהנה מפירות הכנסה פיננסית (בלי לעבוד)

arrankar un sekreto

להוציא ממישהו סוד (בחקירה/בכוח)



34720

arrankarse v. refl.

נעקר, נקרע מעל; נכסף, השתוקק; נעצב

siente i arránkate entero/arránkate los kaveyos de la kavesa

שמע וייעקרו שערותיך! - נאמר כנגד דברי שטות שהשמיע מישהו



34730

arranko (port.) m.

עווית, כאב בטן; עקירה, תלישה; געגוע, כיסוף; עצב

estar kon arrankos (port.)

לחוש עווית, כאבי בטן; לחשוש מפני דבר רע;לחוש געגוע וכיסופים; להעצב



34760

arrankón m.

התכווצות, הצטמקות (הבטן מרעב)

tener arrankones

להיות רעב מאוד (הבטן מצטמקת מרעב)



34790

arrapado adj.

מסופר למשעי, גלוח ראש;מגולח; שהסתפר זה עתה

los Arrapados

המגולחים – אחת משלוש הכיתות של הדונמה

arrapado de mamá

מסופר בצורה רשלנית/חובבנית

Moshoniko arrapado

מסופר למשעי, גלוח ראש



34840

arrapadura f.

תספורת, סידור שער

la primera arrapadura

חלאקה, תספורת ראשונה (ל''ג בעומר)



34860

arrapar v.

גילח, סיפר (תספורת); שעמם

arrapar a Yambol

'לספר את יאמבול''- להשחית מאמצים לשוא

arrapa esta kavesa

'תשכח מזה''



34900

arraparse v. refl.

הסתפר, התגלח, הסתרק

arraparse en kavesa de otro

ללמוד להתגלח על זקנם של אחרים

onde se arrapa el guerko

"במקום שבו מסתפר השטן'' – ''קצה העולם''

m'arrapo el mostahco

"אגלח את שפמי" (אם לא יקרה כדבריי)



34940

arrasgado adj.

קרוע

tener el ojo arrasgado

לחיות חיי בזבוז ופאר; לא להתרשם מן הפאר



34970

arrasgar v.

קרע

arrasgar la pita (gr.)

לשבור צום רמאדאן; לזלול אחרי צום

arrasgar el korasón

לקרוע את הלב, לעורר רחמים



35030

arraskadero m.

גרדת (מחלה); גירוד

ya basta kon este arraskadero!

די להתגרד!



35070

arraskadura f.

גירוד; גירוד תחתית הצלחת

no kedó ni arraskadura

לא נותר זכר



35110

arraskina f.

גירוד, גרוי

tener arraskina

גירד (לו), היה (לו) גרוי



35170

arrastado (port.) adj.

נסחב; מָשוּך;מסכן, עלוב

arrastado(port.) de Inderné!

בזלזול: נסחב הנה מאדירנה (אנדרינופול)



35230

arrastar (port.) v.

גרר, סחב, סחף, משך אחריו; נשרך, נהג בעצלתים; החריב, הרס

la fruta/el pesh estan arrastando (port.)

הפירות/הדגים מצויים בשפע

kedar arrastando (port.)

להשאר חסר אמצעים, לאבד כל אמצעי מחיה

deshar todo (port.) arrastando

להזניח הכל

arrastar (port.) vedre i seko

להרוס עד תום

arrastar (port.) por kayes i plasas

לשוטט ברחובות ובככרות

arrastar (port.) el pie

גרר רגלים



35300

arrastarse (port.) v. refl.

זחל, התרפס, השתרך, הלך בכבדות, נסחב, נגרר

arrastarse (port.) en basho

לזחול על האדמה; להשפיל עצמו



35370

arraviado adj.

כועס, כעוס, נרגז; נדהם

parese un arraviado

הוא נראה נדהם ומבולבל

lo tengo arravyádo

הוא שרוי איתי ברוגז



35480

arrazgar v.

קרע, שיסע; בילה

arrazga gatos

מתפאר במעשי גבורה שלא היו ולא נבראו (''משסע חתולים'')



35500

arrazgarse v. refl.

קרע לעצמו (בגד); נקרע

arrazgarse de yamar

לקרוא למישהו בצעקות (עד צאת הנשמה)



35620

arrebivir v.

החיה, החזיר לתחיה, עורר מחדש; רענן, אושש, דירבן, המריץ

es para arrebivir a los muertos

"מחיה מתים" - נאמר על ריח טוב או מטעמים

el raki arrebive al peshe

העראק מקל על עיכול הדג - נאמר כתירוץ למי שמרבה בשתיה



35700

arreboltonearse v. refl.

התרגש

arreboltonearse las tripas

לחוש ברע, להרגיש חולה



35730

arrebolver v.

הפך, בילבל; הזכיר, רמז; החיה מריבה ישנה; חש ברע; טילטל, נפנף

arrebolver las tripas/la komida

להפוך את המעים

arrebolver la sangre

לעורר גירוד חזק

arrebolver eskarinyo

לעורר געגוע למשהו/מישהו אהוב

arrebolver el alma

להגעיל, לגרום גועל נפש

arrebolver yagas viejas

להעלות מתהום הנשיה מכאובים ישנים וצרות נשכחות

no konviene de arrebolvér

אין זה מן הראוי לרמוז על ..



35830

arredondeado adj.

מעוגל, עגול

un numero arredondeado

במספר עגול, בעיגול

un echo arredondeado

עניין המוצג בפשטות/בפישוט ללא פרטים מסבכים



35990

arrefregarse v. refl.

השתפשף, התחכך

arrefregarse las manos

לחכך ידים(מהנאה); לשפשף ידים (להתחממות)



36030

arrefreskar v.

ריענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן

arrefreskar la memoria

לרענן את הזכרון



36240

arreglamiento m.

כוונון, תיאום, כינון, סדור, התקנה; הסדר ברוח טובה; תקנות

arreglamiento de kontos

סגירת חשבון, הסדרת חשבונות



36300

arreinchir v.

מילא

arreinchir la prometa

למלא הבטחה



36330

arreirse cf. arriirse.

arreirse de

לגלג על, לעג ל-



36450

arrekayentar v.

חימם, הרתיח; חימם שוב

arrekayentar los guesos

להתחמם באווירה נעימה



36560

arrekojer v.

אסף, כינס, ריכז, קיבץ, קבץ, צבר, ליקט; הקהיל; הלביש, כיסה; מיזגאוויר החדר; נתקף התכווצויות בפה

arrekojer la sangre

לנקום

arrekojer la onor

להחזיר את הכבוד למי שנעלב; לנהוג בזהירות מפני הביקורת

arrekojer la nochada

להתארגן לבילוי הערב

arrekojer la mano

להצטמצם בהוצאות, לנהוג בחסכנות

arrekojer la boka

לשים מעצור לפה, להזהר בדיבור

arrekojer andrajos/aires/patranyas

לכרות אוזן לפטפוטים

arrekojer guerfanos/bivdas

לפרנס יתומים ואלמנות

arrekojer dasios v.

לגבות מסים

arrekojer el pie

לאסוף רגליו, לצמצםיציאות/ביקורים/טיולים

arrekojer a los fijos

לאסוף את הילדים, לטפל בהם, להשכיב אותם לישון

arrekojer una famiya

לתת מקלט למשפחה נצרכת



36680

arrekojerse v. refl.

הצטבר; התלבש; הלך הביתה; התחתן; נאסף

arrekojerse enriva de si mismo

התקפל, נסגר בתוך עצמו



36710

arrekojido adj.

לבוש; מרוכז; חסכן בלי קמצנות; נקי ומסודר; שנאסף, שנאגר

rijo arrekojído

בית מאורגן בצורה נוחה ויעילה



36820

arrekozer v.

אפה, צלה; שרף, צרב (גרונו)

asukritos de arrekozer

סוכריות מנטה



36860

arrelumbrado adj.

מואר, מובהר, מאוייר; זוהר מאושר

ombre arrelumbrado

אדם נאור, מלומד, משכיל



36890

arrelumbrar/se v./v.refl.

האיר, הבהיר, זהר, קרן; שפך אור; הואר; שימח

komo se estanya el kovre, arrelumbra

הנחושת מבהיקה אחרי ציפויה בבדיל - העונש ממרק את האדם

el oro, onde se mete arrelumbra

הזהב מבהיק בכל מקום - אדם בעל ערך יבלוט בכל מקום שאליו יגיע

kien se tiene ke arrelumbrar en este kandil?

מי יזכה באורו של הנר הזה? - מי יהנה מעושרו של הקמצן הזה?

todo lo ke mete le arrelumbra

יודע להתלבש באופן אלגנטי

lo poko ke tiene le arrelumbra

גם את המעט שיש לו הוא יודע להציג בצורה נאה

arrelumbrarse kon kandela de otro

לנצל רכושם של אחרים, ליהנות מרכוש אחרים, להתפאר במה שאינו שלו

ninguno se arrelumbra kon su kandela

אינו עוזר לאחרים

arrelumbrarse kon su kandela

להסתפק במה שיש לו בלי להזדקק לעזרת אחרים



36920

arremanear v.

נענע, זעזע; החזיר/העלהלזכרון

arremanear viejos suvenires

להעלות זכרונות נושנים

arremanear kuentos ulvidados

לפתוח מחדש חשבונות ישנים ונשכחים

arremanear yagas pasadas

לחטט בלי הרף בצרות נושנות



36970

arremangarse v. refl.

הפשיל שרווליו לצורך עבודה

ya se arremango ...

מעמיד פנים כמי שמבקש לעבוד



37040

arrematadero adj.

איכותי, מחזיק מעמד

ropa arrematadera

סחורה איכותית, מאריכת ימים



37070

arrematar v.

סילק; כילה, השמיד, הרס, נתן מכת מוות

deshalo arrematar

שילך לעזאזל! אל תשים לב לדבריו ומעשיו

ya se arremató

סוף סוף נפטרנו מן המנוול הזה

arrematar a uno kon siete pares de diavlos

לשלוח מישהו לכל הרוחות

arremata!

לך לעזאזל!



37090

arrematasión (port.) f.

השמדה, כליה, אבדן; השתחררות ממישהו מטריד

arrematasión!

לך לעזאזל! הסתלק!



37170

arremendar v.

תיקן, הטליא, איחה; בסיפור: השלמת פרטים לעשותו יפה ואמין

kieres arremendar

אתה מנסה לתרץ ולחפות על הכשלון



37200

arremetidiko adj.

מעט יותר טוב (מבחינת הבריאות או מבחינה כלכלית)

pareser mas arremetidiko

נראה שחל שיפור מה במצבו



37280

arremojar v.

הרטיב, הטביל, לחלח, ריכך במים

arremojar la boka

לשתות או לאכול משהו בין הארוחות



37370

arrempushar v.

דחף בכוח, הדף; דירבן; דחה; דחה (דבר לא רצוי); הסיט/הזיז דבר מה ממקומו בדחיפה; בלע (דמעות צחוק)

arrempushar para abasho

לבלוע

arrempushar a uno

לדרבן מישהו בכוח



37420

arrepensar v.

העמיק לחשוב, חשב פעמיים, חשב פעם נוספת; היסס

penso i arrepenso i del penserio salgo loko

מילות פתיחה הנאמרות בפי מי שחד חידה

lo penso i lo arrepenso

אני חושש לעשות זאת



37440

arrepentido n. & adj.

מתחרט, מתנחם, בעל תשובה

vino a toparse arrepentido

חש חרטה על הדבר



37460

arrepentirse v. refl.

התחרט, ניחם (על), חזר בו מהבטחתו/התחייבותו; סרב, ויתר

arrepentirse mil vezes de

להתחרט חרטה שלמה וגדולה

arrepentir ke no me arrepiente manyana

ובלבד שלא אתחרט על כך מחר



37530

arrepozadiko adj.

רגוע

estate arrepozadiko!

לילד: הרגע! הפסק להתרוצץ!



37540

arrepozado adj.

שקט, רגוע, רוגע

kédate arrepozado!

לילד: שב במקומך, הפסק להרעיש ולהתרוצץ!

favlar arrepozado

לדבר במתינות ובלי להט



37550

arrepozar v.

נח, ישן, התרגע

arrepozo la kaza

חזר השקט למכונו

arrepozaron los sielos

הסערה שככה

arrepozar los guesos

לנוח, להתרגע

arrepozar la kavesa

להשתחרר מדאגות ומחששות

arrepozar el meoyo

לתת מנוחה לראש, לחדול להתעמק בבעיה



37610

arrepozarse v. refl.

נח, התרגע

arrepozarse sovre uno

להטיל את האחריות על מישהו אחר



37690

arrés prep. & adv.

קרוב מאוד, סמוך, לשפת, על פני

venir arrés

להגיע לגבול האמצעים

traerse arrés arrés

לנצל עד תום את האמצעים

kortarse los kaveyos arrés arrés

להסתפר קצוץ

kaminar arrés de paré

ללכת דבוק אל הקיר, לנהוג בזהירות מופלגת, לנסות להעלים את עצמו



37830

arresentar v.

סידר, ארגן, ערך, עבר לחיים מסודרים; הביא מישהו לחיים מסודרים; השקיע את הפסולת; יישב; חיבר, כתב

arresentar una karta

לחבר מכתב

arresentar korachas

לסדר את שק הטלית (קוראג'ה); באירוניה: טורח הרבה בלי לעשות מאומה

arresentar el sesto

לארגן היטב את המצרכים; (באירוניה:) לאכול בהרווחה

arresentar la kavesa

להפטר מן הדאגות

arresentar el meoyo

לחדול לדאוג

estava muy alokado, ya arresentó

חי חיים מטורפים ועכשיו הסתדרו אצלו הדברים

arresentó la kaza/el mundo

שקט חזר לבית/לעולם



37870

arresentarse v. refl.

הסתדר, הסתדר בחיים; התיישב; התמתן, נעשה מיושב; התחתן, הקים משפחה

arresentarse a alguno algo

כשמשהו מסתדר/נפתר מאליו

arresentarse batal (ebr.)

(אירוני:) להחליט לחיות חיי בטלה

no me se arresenta

אינני מצליח להרגע

me se arresentó el alma

אני שבע רצון עכשיו



38000

arresgatar v.

שחרר, חילץ, גאל, פדה

arresgatar un empenyo

להשתחרר מן ההתחייבות על ידי פירעון החוב

arresgatar una kaza

להשתחרר מן המשכנתא על הבית



38060

arresivir v.

קיבל, קיבל פני, השיג

arresivir una parida

לְיַלֵּד

arresivir a la kriatura

לְיַלֵּד, לתת ליִלּוֹד את הטיפולים הראשונים

arresevir ropas

לקבל אספקת סחורה

arresevir djente

לקבל אורחים



38350

arresvalada f.

החלקה, גלישה

dar una arresvalada

להחליק



38380

arresvalado adj.

שהחליק

arresvalado del palo

נמלט בעור שיניו, חומק מן הסכנה; כינוי לאדם חריף ובעל שכל



38490

arretornar v.

החזיר להכרה; רענן

es para arretornar a los muertos

'המחיה'', מחיה מתים, משיב נפש

arretornar el alma

להשיב נפש



38530

arretorser v.

פיתל, עיוות, כיווץ

arretorser los kaveyos

לסלסל שער



38550

arretorserse v. refl.

התפתל

arretorserse la oreja

להתחרט מאוד

arretorserse por en basho

להסתבך בקשיים



38580

arretorsido adj.

מפותל

kaveyos arretorsidos

שער מתולתל ומסולסל



38750

arrevatar v.

חטף, שדד, גזל, לקח בכח; טרף; חטף אות (בדיבור); חטף כמו לחמניות טריות

arrevatar una letra

חטף עִצּוּר (אות) (בדיבור מהיר)

arrevatar lo seko i lo vedre

לחטוף הכל (את היבש והטרי)



38810

arrevato adv.

כהרף עין

en un arrevato de ojo

כהרף עין



38850

arreventado adj.

מת, מפוצץ, מנופץ

arreventado del yoro

מנופח מבכי



38870

arreventar v.

פוצץ, ניפץ; זלל בבולמוס, טָרַף

arreventar la fyel

פוצץ מררתו מרוב פחד; מתח סבלנותו עד קצה גבול היכולת



38910

arreverter v.

עלה על גדותיו, גלש

arreverter la mezura

לעבור את הגבול

arreverter la sangre

להרתיח את הדם, לגרום עלבון קשה



38970

arrevertimiento m.

גלישה, עליה על גדות

arrevertimiento de sangre

העלבה פומבית



38980

arrevés adv.

בהיפוך, באופן הפוך

tomar arrevés los buenos días

להתחיל את היום במריבות

salir arrevés

להגיע לתוצאות הפוכות מן המצופה

meldar la Ley arrevés

להיות מוטה, לשפוט בצורה מוטה

arrevés de todo el mundo

בניגוד לכל המקובל

al arrevés

במהופך, להפך

arreves i al derecho

פנים ואחור

tomar las kozas arreves

להבין בצורה מעוותת - ההפך מן הכוונה המקורית

mirar arreves

לשלוח מבט מן הצד



39050

arrevesar v.

הקיא

lo arrevesó la tierra

'הארץ הקיאה אותו'' - לא הצליח להתערות בארץ שהיגר אליה ונאלץ לעזבה

arrevesar el rovo/la ganansia

לאבד את הגנבה, לאבד את הרווח

lo arrevesó la mar

הים פלט אותו (את הטבוע)



39110

arreyenado adj.

ממולא

kalavasas arreynadas

קשואים ממולאים



39160

arreyevar v.

סבל, עבר סבל; השלים עם; הכיל

ya arreyeva

'אפשר להעלות את המחיר, הוא לא ירגיש'' - לצחוק על מישהו, להונות מישהו בלי שירגיש

no me arreyeva mas el alma

אני מלא עד גדותי, אינני יכול לבלוע עוד נתח

no me lo arreyeva el alma

אני סולד מכך, אינני יכול לשאת זאת

no me lo arreyeva el meoyo

זה עולה על כל מה שביכולתי לדמיין

no me lo arreyeva la salud

מצב בריאותי אינו מאפשר לי זאת



39350

arrezvarter v.

שפך, יצק, הערה, שפך מעל גדות הכלי; גלש, עלה על גדותיו

arrezvarter la sangre

לעלוב בפומבי, ''לשפוך דמיו של מישהו''



39430

arrihar v.

קימט, כיווץ

arrijar la frente/las sejas

קימט מצחו/גבותיו



39440

arriirse v. refl.

צחק, הצטחק

patleyar d'ariirse

להתפקע מרוב צחוק



39460

arrimado adj.

שעון, נשען, סמוך, נסמך

estar arrimado en un lugar

לגור זמנית במקום מסויים; למלא תפקיד באופןזמני בלי כוונה להתמיד בו



39500

arrimarse v. refl.

נשען; חסה, מצא מחסה/מקלט זמני; הכין עצמו למנוחה קצרה

arrimarse en pared rezia

למצוא משענת בטוחה



39540

arrimo m.

משען, משענת, תמך; תמיכה, סיוע; מקלט; תומך

arrimo de kavesa

'משענת ראש'' - כינוי לבית, למשפחה



39690

arriva adv.

למעלה

mirar de arriva abasho

להביט על מישהו או משהו בהתנשאות

los de arriva

חלק המקהלה הפותח באמירת הפיוטים בביכ''נ

lo de arriva por abasho

הפוך

la de arriva arriva

המצה העליונה

irse por arriva i por abasho

סובל משלשול והקאות

gastar/dar arriva de su boy

לבזבז להוציא מעל ליכולתו

echar de arriva abasho

להשליך מלמעלה

arriva de

מעל ל-

de arriva abasho

אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו; בערבוביה, בלי סדר

arriva arriva

למעלה למעלה, במקום הגבוה ביותר



39900

arrodeado adj.

מוקף

estar arrodeado d'espinos

להיות מוקף בדורשי רעתו

estar arrodeado de kulevros

להיות מוקף באנשי רשע



39940

arrodear v.

סובב, הקיף, סבב, חג, גלגל; תעה, שוטט ללא מטרה; חיפש בכל מקום

arrodear por kayes i por plasas

לשוטט בשווקים וברחובות - ללא מטרה

arrodear las palavras

לפרש את המלים מחוץ להקשרן, להעניק למלים משמעות שאינה מצויה בהם

arrodear las fojas de un livro

לדפדף, להפוף דף (בספר)

arrodear la Seka i la Meka

לשוטט בעולם

arrodear el bastón

לטלטל את מקל ההליכה

arrodear al karro

להמשיך את הפעילות, להחזיק את הפעילות

arrodear a uno

לחקור מישהו במיומנות

arrodear la kavesa

לתור זמן רב אחר משהו שלא הונח במקומו



40020

arrodearse v. refl.

הסתובב, התגלגל, הסתחרר; הקיף עצמו ב-; חיפש משהו שלא נמצא במקומו; הִתְיַפָּה

arrodearse el mostacho

'לסלסל את השפם'' - להתבונן באדישות באחרים העובדים

arrodearse en la kama

להתהפך במיטתו, לסבול מנדודי שינה

deshalo ke se arrodee

הנח לו להסתדר לבד

se arrodeó la nochada

בלי לתכנן יצא ערב משעשע

s'está arrodeando la luvia

עומד לרדת גשם

me s'está arrodeando de meoyo

אני שובר את ראשי על פתרון הבעיה



40100

arrogador m.

מתפלל; שתדלן

el ke sea arrogadór!

שיהיה הוא (הנפטר) מליץ בעבורנו!



40130

arrogar v.

הפציר, התחנן, הפגיע, ביקש, התפלל

a mi m'arrogan!

נאמר כנגד בעל גאווה, המעמיד פנים שאין לו עניין ומחכה בה בעת לכך שיבקשו ממנו

la fruta está a arrogar

יש שפע של פרי (עד אשר המוכר מפציר בקונים לקנות)

ke venga a arrogar!

שיבוא הוא להתחנן לפני! (שיח ילדים שרבו ביניהם)



40150

arrojada f.

חידוד; מענה קולע; רמיזה המפנה תשומת לב לפרט מסויים, ידיעהחדשה, סקופ

echar una arrojada

להשמיע חידוד



40160

arrojado adj.

מושלך, זרוק; גולה, מגורש, מורחק, מסולק, מוחרם, מנודה; זנוח, דחוי

luvia arrojada

גשם זלעפות



40200

arrojar v.

גרש, סילק; הדף, זרק, יידה, השליך, הטיל, דחה; פלט; גרש; שתה בלי להשתכר; פיטר

arrojar pedos de boka

'לנפוח מן הפה'' - להפיח איומים חסרי בסיס

arrojar piedras a uno

להטיח האשמות קשות

arrojar piedras al kanyo

'להטיל אבנים לביוב'' - להגיב מהמותן ולחטוף בתגובה חרפות וגידופים

arrojar la pará

לזרות כספו לרוח, לבזבז

le agrada arrojar

אוהב להתפאר בעושרו ולדבר על גדולתו



40240

arrojarse v. refl.

השליך עצמו; הסתכן; הזדמן (הופיע במקום כלשהו לעתים רחוקות); השליך נפשו מנגד

arrojarse en un fecho sin mucho pensar

להכנס לעסק מסוכן בלי להרבות מחשבה



40370

arrovar v.

גנב, חטף, הונה, רימה, גזל

arrovar el korasón

לגנוב את ליבו של מישהו, לחלץ סוד ממישהו



40390

arrovarse v. refl.

גנב, סיפח (השתלט על שטח)

arrovárse al sol

מסוגל לגנוב אפילו לאור היום

arrovárse una orika

גונב מעט מזמנו כדי לעשות ...



40440

arroyo m.

נחל, פלג, יובל, זרם

todos los arroyos a la mar baten

כל הנחלים זורמים אל הים - נאמר כנגד אדם שהכל מגיעים אליו בעת מצוקה



40450

arroz m.

אורז

arroz de boda

אורז מבושל ברוטב עוף (הרבה שומן) (''אורז של חתונה'')

arroz molido

אורז טחון, קמח אורז

arroz pizado

אורז טחון עד דק

arroz tané

אורז מבושל שבו הגרגירים נפרדים ואינם דבוקים זה בזה

es arroz ke yeva muncho kaldo

'אורז שסופג הרבה רוטב'' - עניין שיכול להתמשך מאוד

un arroz

צלחת אורז



40670

Ársato m.

אריסטו, אריסטוטלס

meoyo de Ársato

חריף מוח



40790

arte m.

אמנות; נכל, הונאה; ערמה

avlar kon arte

לדבר בשום שכל/ בכשרון