תמציות הסוגה

נובלה

שם הסיפור	תמצית	עדה	מספר אסע"י
מעשה בגובה מסים	לאיש בשם יונה פפרניק הגיע גובה מאת הצאר ותבע שישלם לקופת הצאר חוב של שלושה רובלים. התפלא יונה פפרניק ושאל את רבו כיצד זוכר הצאר את שמו ומדוע נשלח שליח מיוחד לגבות סכום שנמוך ממחיר כרטיס רכבת. הזכיר לו הרב את התמרונים בכפר שהתרחשו לפני ארבעים שנה בנוכחות המלך, שאז הוזכר שמו למלך.	אוקראינה	218
העוגה המורעלת	במשך שנים רבות עושה נסיכה חסד עם פושטת יד אחת ונותנת לה כל שבוע עוגה. נוהגת הזקנה לאמר: " מה שהאדם - לעצמו עושה". הנסיכה כועסת על הקבצנית הזקנה בשל מילים אלה והיא מחליטה להרעיל אותה. פעם היא נותנת לה עוגה מורעלת. בדרכה מבית הנסיכה פוגשת הזקנה את בנה של הנסיכה כשהוא רעב ומבקש ממנה אוכל. הזקנה נותנת לו את העוגה המורעלת והוא מת.	אוקראינה	1768
הבעש"ט רוצה ללמד אורגת לקדש על השבת	הבעש"ט מוצא ביער אורגת שאינה יודעת כיצד לקדש את השבת ואינה יודעת להדליק נרות אולם היא מרבה בהכנסת אורחים ובמתן נדבות. מסביבה אור צדיקים. הבעש"ט מלמד אותה ואף מצווה עליה לבוא בין הבריות. היא עושה לפי דברי הבעש"ט אך האור נעלם ממנה. מתברר כי היא מבזבזת את זמנה עתה בשבתות ברכילות. כאשר הבעש"ט נוכח לדעת כי אורה נעלם בשל הרכילות. אומר לה לנהוג כמו קודם.	אוקראינה	1798
כומר ויהודי "מוצאים" פסל ישו באדמתם ומתעשרים	כומר מייעץ ליהודי בעל בית מרזח להעביר את פסל ישו העומד ביער לחלקת אדמתו שליד בית המרזח. בחצות הלילה אחרי שהמעשה נעשה הוא מזעיק בפעמון הכנסיה את אנשי הכפר מספר להם על חלום שחלם והנה מתפרסם. היהודי מוסר את חלקת האדמה שבה נתגלה הפסל ומכול העולם באים עולי רגל לכפר. הכומר והיהודי שניהם עשירים ומצליחים. נשארו ידידים והכומר טוען בפני היהודי: אלוהים של מי עזר לנו?	אוקראינה	3161
למה ציווה היהודי על מזלו לעמוד	מלך מבקר אצל יהודי פשוט בביתו. היהודי הנרגש מצווה: "עמוד" ומסביר, כי התכוון למזלו. אם המלך זיכה את היהודי בביקור, סימן הוא, כי אתו בא המזל. והיהודי רוצה לעצור את המזל ולהחזיקו בביתו.	אוקראינה	3504
הזווג בין בת הנגיד ואחד מל"ו צדיקים	בעיירה גרים נגיד וקבצן. הקבצן הוא אחד מל"ו הצדיקים. בחלום מודיעה אופה שנפטרה לנגיד כי בתו תינשא ליוסלה (שם הקבצן). הוא משדך אותה מיד עם חתן עשיר . אך האופה שוב מופיעה בחלומו וגם בחלום לאם ולבת ומודיעה להם כי יוסלה יהיה החתן בשבת בראשית. בחופה מתחרט החתן (הנדוניה לא נמסרה)ויוסלה תופס את מקומו.	אוקראינה	3789
משפט מוות	הרבי מייעץ לאשה שבנה נידון למוות לכתוב לקיסר, כי בנו של ידידו הטוב נידון למוות. הנידון מובא בפני הקיסר. כשנשאל מה שם אביו, מודיע שאף את שמו שכח בעקבות גזר דין קשה כל כך. התשובה מוצאת חן בעיני הקיסר והוא מצווה לשחררו.	אוקראינה	3791
מעשה בדיבוק	רבי השקיט נערה, בת גביר, שנכנס בה דיבוק שדיבר מתוכה גויית ולא יידיש.	אוקראינה	3792
הדרשן והקמצן	בכדי לשכנע ל קמצן ידוע שיתרום לו תרומה עבור דרשתו. מאחל לו הדרשן, אחרי שהקמצן סירב תחילה לשלם לו, שיהיה כמו אברהם, יצחק ויעקב - הדרשן מצליח בטכסיסו, כי הקמצן מרוב התפלאות שבמקום לקללו עבור קמצנותו מברכים אותו, חזר מכוונתו הראשונה ונותן לדרשן תרומה הגונה, אחרי קבלת הכסף מסביר הדרשן לקמצן שעם ברכתו התכוון לקללו: שינדוד - כאברהם, יתעוור כיצחק ויהיה חגר כיעקב אבינו.	אוקראינה	4404
לשון החיה לפוס צערה אגרא	איש ממית מפלצת ולוקח אתו את לשונה. שני לוקח אתו גווית המפלצת ותובע את הפרס המובטח לגיבור שהרג אותה. הענין הוכרע לטובת הגבור הראשון כאשר הוא מוכיח על ידי הלשון שהוא הרג את המפלצת.	אוקראינה	5190
ליל הסדר אצל ישובניק	ישובניק אחד היה משכיר חצי ביתו ליהודי, אך לפני פסח תמיד היה מוציאו. כך מדי שנה,אחרי פסח היה תמיד מוציאו. כך מדי שנה, אחרי פסח היה מחפש שותף חדש. עד שנזדמן לו ליטוואק שהבין כי בעל-הבית אינו יודע איך לערוך את הסדר. הוא החליט להשאר ויהי מה. כשראה היישובניק שאינו יכול להפטר מן הליטוואק החליט לערוך יחד את הסדר. כל מה שהכינה אשת הליטוואק אמר לאשתו להכין. הליטוואק ציווה לפני הסדר על אשתו להכין 10 ביצים קשות, אך בסודי סודות . לפני הפסח אמר לה גם היישובניק ציווה על אשתו להביא 10 ביצים. שם אותן הליטוואק בזהירות מתחת לשטריימל. גם היישובניק. בשעת האלחמא עניא דפק הליטוואק באגרופים על ראשו. גם היישובניק כך.	אוקראינה	5366
מוזס (משה) המסכן	חוכר יהודי שרכש אמונו של הפריץ הצליח להכניס שתי משפחות יהודי לכומר. מאז, לא חדלו ההלשנות של משפחה על חברתה באזני הפריץ, שהיה עונה תמיד: הו, כן ... מוזס מוזס. שאלו היהודים : מה פשר אנחתך? ענה: לי רק שתי משפחות וכל כך הרבה צרות - כמה מסכן היה מוזס שלכם...	אוקראינה	5381
שכר מצוות	שטן מחופש לעני מנסה ע"י אמצעים שונים אשה המרבה במעשי צדקה. הוא נעזר לשם כך בעוזרו המחופש כעני יהודי, ביום גשם הוא מבקש גמילות-חסדים רשות לינה. סבתא חנה אינה מעדיפה את השטן המחופש ליהודי כי גר קודם ליהודי. לא נשאר לבני זוג דבר לשבת אך ביום ג' הגיעו שני אורחים - רב ושוחט. ברגע האחרון הציע גוי אווז, קנוהו. כשפתחוהו מצאו בו אוצר. הבית נתמלא אור ובת קול הכריזה כי זהו עבור בני הזוג על מעשיהם הטובים בעולם הזה. שני האורחים עזבו לפני השבת, ובשבת בבוקר בא אורח עם מקל מן הדרך. מאכילים אותו בלי לשאול דבר. מברך משעת פרידה, בערב, בפרי בטן - בת. נולדה רבקה וכל הבית מלאה אור.	אוקראינה	5408
כיצד בא הזווג מעבר לימים	אם חורגת רעה. המלך מבודד את בתו בארמון על אי. לאי מגיע נסיך שאונייתו נטרפה. שליחי אביו של הנסיך בחיפושיהם מוצאים את השניים ועורכים להם חתונה.	אוקראינה	5476
שני האחים פייגל	שני אחים - עשיר ועני. העשיר הורג את החמור של העני. את עורו מוכר העני בזהב רב - לאחר גלותו "מכשף" ב"עזרתו" (לא מפורט איך) את מאהבה של אשתו. העשיר, בעקבות העני, הורג חמישה מסוסיו ומייבש את עורם, ומנסה למכרם. העשיר מתנקם באחיו העני: קושרו בשק ומובילו לנהר. בדרך עוזב אותו לרגע, עובר אורח משחרר אותו ואת השק ממלאים אבנים. חוזר ומספר כי בנהר יפהפיות וזהב. העשיר קופץ בעקבות סיפור העני לנהר וטובע.	אוקראינה	5477
רבי נחמן מברדיצ'ב	ר' נחמן מברדיצ'ב בא לפני פרנסי הקהילה ומבקש להדפיס ספר בענייני תורה, שהקדיש לו זמן רב. הפרנסים, תוך טענה שיש מטרות שחובות יותר לקהילה, דוחים אותו. אחר קריאת כתב היד מסכים כומר להדפיס את הספר. לשמע זאת פרנסי הקהילה, מסכימים מיד להדפיס את הספר ומקבלים את כתב היד מהכומר.	אוקראינה	5672
שני היהודים ופונדקאי	שני יהודים בדרכם ליום שוק לקנות סחורה, מתעכבים בפונדק, לבקשת הפונדקאי שחסרים לו 2 למנין, עקב נשואי בתו. מפסידים את יום השוק ונתבעים ע"י הפונדקאי לשלם את כל הוצאות שהייתם מתנגדים. באים לפני הרב הפוסק לשלם את המחצית לפונדקאי, הפונדקאי מסרב לקחת את הכסף ואומר כי רצה רק להוכיח במה רחוק הרב מענייני דיומא.	אוקראינה	5673
איזה אל טוב יותר	בניסיונו להשפיע על יהודי שימיר את דתו מסביר כומר שהאל הנוצרי הוא יותר טוב מאשר האל היהודי, כשאינו מצליח לשכנעו, מכניס הכומר בסתר לכיס היהודי פסלון של ישו, עשוי זהב כדי לגרום לו צרות. היהודי מגלה את הפסל ומנתצו. את השברים הוא מוכר במחיר טוב. כשהכומר שואל שנית איזה אל הוא הטוב ביותר משיב היהודי שהוא מעדיף את אלוהי היהודים אבל גם אלוהי הנוצרים הוא טוב אם שוברים אותו.	אוקראינה	6179
רב חיים המלמד	רבי חיים סנדק המלמד היה מכה את תלמידיו, אך הוריהם אהבו אותו, כי היה מלמד ומחנך היטב את הבנים. הרבי היה חולה ומתעלף תמיד. פעם התעלף ומת. לקחו אותו באלונקה לקבורה, בדרך התעורר והמשיך לחיות. אחר זמן מה שלמד, התעלף שוב ומת - כולם באו ללוויה לראות כיצד יקום, אך הפעם כבר לא היתה תחית-מתים.	אוקראינה	6577
בעל בית העשיר והסיגריה העבה	זלמן הסבל מסביר לאיש עשיר המעשן סיגרים יקרים ב"שרשרת". כי בכסף המתבזבז על עישון יכול היה כבר לקנות לעצמו בית מידות. העשיר עונה כי יש לו כבר שני בתי מידות, ויש לו גם כסף מספיק לבזבז על הסיגרים.	אוקראינה	7219
שלמה המלך ומלכת שבא	מלכת שבא מתפלאת למצוא את שלמה המלך תמיד במצב רוח מרומם. הסיבה לכך שהמלך גם במצבים טובים וגם ברעים מסתכל על טבעתו שבה חרוטים האותיות ג.ז.י. שפרושם: "גם זה יעבור", ושומר על ידי כך על שווי משקל נפשו.	אוקראינה	7226
הצוואה	בנים מטפלים באביהם ברוע, ולפעמים נותנים לו מכות. הוא מוריש להם פרגול בו יחלקו להם מכות כפי שהיה מגיע להם בהתאם להתנהגותם כלפיו.	אוקראינה	7408
הצוואה	שני בנים (מהנדס ורופא) ובת של אלמן מסרבים לארח את אביהם בביתם. האב שם במזוודה אבנים עטופות במשי ושוט עטוף בנייר. בראותם את המזוודה שהאב אינו נפרד ממנה, הזמיננו הבנים את האב לגור אצלם וכיבדוהו. לפני מותו השאיר האב את המזוודה ואת המזוודה ואת צוואתו אצל הרב. לאחר מותו קראו בצוואה: האבנים - כדי שתזרקו זה על זה כשם שזרקתם אותי מזה לזה. ובשוט - ישלם לכם ה' כגמולכם שגמלתם לי.	אוקראינה	8604
חלות של שבת	נוצריה שעבדה אצל יהודיה מברכת על החלות כיון שגבירתה יצאה מהבית. והבצק של החלות כבר טפח. הגברת שואלת את הרב אם החלות כשרות. הרב עונה בחיוב ומסביר כי כוונת הגויה היתה חיובית.	אוקראינה	8910
מעשה בבעש"ט שהלך להיוודע מי יהא שכנו בעולם הבא.	לבעש"ט נודע כי שכנו לגן עדן יהיה נפח פשוט. הנפח איש חזק ובעל כוח רב. הוא היה עד למותו של אביו שהעלוהו על מוקד לכן החליט להיות חזק בכדי שלא יהא קל לתופסו.	אוקראינה	9127
מעשה שקרה לרב ביום הכיפורים	באמצע יום כיפור טוען אפיקורס לפני רבו כי איננו יכול להמשיך בצום. הוא מבקש מהרב שיתיר לו לאכול. ככופר הוא מוכן לתת כסף לתיקון בית הכנסת. כשהוא מכפיל את הסכום הרב מסכים, כשהוא ממשיך להכפיל את הסכום מצליח העשיר לשכנע את הרבי לאכול. ראשי הקהילה מתלוננים לפני הרב הגדול והוא אומר להם: אם עד עכשיו סבלתם אותו תמשיכו.	אוקראינה	9128
שני שלישים	שני סוחרים שותפים, האחד מת בדרך אך לפני מותו אומר לשותפו: "תן לאשתי כמה שתרצה". הסוחר נותן לאלמנה שליש הסחורה. האלמנה קוראת לו לבירור לפני הרב. הרב שואל את השותף למלים המדוייקות של המנוח "תן כמה שתרצה" ולאחר שהשותף אומר כי הוא רוצה שני שליש מצווה עליו הרב לתת לאלמנה שני שליש.	אוקראינה	9706
אימתי צוחקים היהודים?	כאשר נאפוליאון נסוג ממוסקבה, היה זקוק לכסף. לכן הטיל מס כבד על קהילה יהודית בה נמצא. היהודים בכו וטענו שאין ביכולתם לשלם את המס הזה. הקיסר העלה את המס כמה פעמים. תגובתם של היהודים לא השתנתה. כאשר הכסף הנדרש הגיע לסכום שבאמת אי-אפשר היה לשלם צחקו היהודים. נפוליאון היה משוכנע שאין באפשרותם לשלם את המס וביטל את פקודתו.	אוקראינה	10446
היא לא תתחמק מידיכם	מוטקה מתישב לפני משרד חברה קדישה ובוכה מבלי להגיד מילה. משערים שאשתו מתה ונותנים לו כסף לסידורים ראשונים אחרי מותה. כשחברי חברת קדישה באים לביתו של מוטקה מתברר להם שאשתו עודנה בחיים. מוטקה מנחם אותם באומרו שאשתו בטח תמות ותהיה להם עוד אפשרות לקבור אותה.	אוקראינה	10459
מי זה אפיקורס?	יהודי רוצה שגם לאשתו יוסיפו את הכינוי "אפיקורס" כמו שהוסיפו אותו לשם של יהודי מהעיר השכנה. לשם כך עובר הבחור על כל חוקי ומצוות ישראל. אבל הדבר לא מועיל. הוא שואל את היהודי שלשמו הוסיפו את המילה "אפיקורס" איך הגיע לכינוי הנ"ל ומוסיף שהוא עבר את כל חוקי ומצוות ישראל כדי לזכות בכינוי הזה. ה"אפיקורס" שהוא בעצמו שומר מצוות קפדני, שואל אותו מי אמר לו שהדברים שהוא עשה הם באמת אסורים.	אוקראינה	10485
מעשה בעז	רב המצווה על יהודי הבא אליו כדי להתלונן שביתו הקטן אינו מספיק למשפחתו הגדולה, שיכנס לתוכו עוד זה אחרי זה תרנגולת, ברווזה, חתולה ועז. התרנגולת והברווזה דוגרות אפרוחים על אפרוחים, החתולה ממליטה גורים אחרי היהודי הכניס אותם והעז לתוך ביתו. כאשר אשת היהודי יולדת לו בן, מצווה הרב להוציא את העז והיהודי שמח שעכשיו יש לו מקום לרווחה.	אוקראינה	10486
נקמה בגויים (ב).	הרשלה מוכר לגוי תבן. הוא אומר לקונה שהסחורה נמצאת בבור אשר במחסנו. למעשה היה הבור מלא מים שהרשלה כיסה בשכבה של תבן. הגוי חושב שהתבן אינו דחוס כראוי וקופץ לתוך הבור. כדי לדחוס אותו ברגליו ושוקע במים עד צוארו. כדי שהרשלה יוכל ללכת למשטרה מלווה לו הגוי את מלבושו החם שהרשלה טוען שאין לו ושבלעדיו אינו יכול לצאת מביתו כי הוא חולה. אחרי טענותיו של הגוי לפני המשטרה טוען הרשלה שכנראה הגוי יצא מדעתו והוא בודאי יטען שהבגדים העליונים שהוא לובש הם רכושו של הגוי כאשר הגוי באמת טוען זאת שוללת המשטרה את כל תביעותיו.	אוקראינה	10489
עת לבכות ועת לצחוק	כאשר יהודי עשיר ומצליח הגיע לשיא הצלחתו, הוא בכה כי ידע כי יותר טוב עבורו לא יכול להיות. ובאמת, זמן קצר אחרי השיא, הצלחתו עזבה אותו. לבסוף אבד את הכל ונזרק לבית הסוהר. שם הוא צחק כי גורל לא יכול להרע לו יותר. בטחונו התאמת. הוציאו אותו מהכלא והוא הגיע שוב למעמדו הקודם.	אוקראינה	10492
רבנו וגרשום ונשותיו.	רבנו גרשום. (בעל החרם דרבנו גרשום ) נשא בהתאם בנוהג לזמנו בעת זקנתו אישה שניה צעירה היות ואשתו הראשונה הזקנה לא ילדה לו בן. האשה השניה בגדה בר' גרשום עם שונא ישראל. כדי להפטר מר' גרשום היא הלשינה אותו אצל המלך בעבירה שחשבה שגלתה אותה שחטטה במכתביו של בעלה. כתוצאה מכך נכלא ר' גרשום בקומה העליונה של מגדל גבוה. האשה הראשונה של ר' גרשום שמרה לו אמונים ועזרה לו בבריחתו מהכלא. היא הביאה לו תולעת משי שהוציא מגופה חוט. החוט הגיע מכלאו של ר' גרשום עד האדמה. האשה קשרה חוט דק ולו חוט יותר עבה ולבסוף חבל. בעזרת החבל ברח ר' גרשום מהכלא. בעקבות המאורעות האלה הטיל ר' גרשום את החרמות הקרואים על שמו: את החרם האוסר את פתיחת מכתיבה זרים ואת החרם האוסר נישואין עם אשה שניה.	אוקראינה	10504
שפת משוגעים.	במרד משוגעים בבית משוגעים רצו כמה מהם להשליך אחד מהמשוגעים מגג המוסד ארצה. המשגיח אמר להם ששליחת אדם מהגג למטה אינו פלא. תוקפיו יוכיחו את עצמם רק אם יצליחו להשליכו מהקרקע לגג. המורדים שמו את המשגיח על הקרקע והוא ניצל.	אוקראינה	10508
ארמון המלך הרוסי נבנה על ידי שני אדריכלים אחד חרוץ, השני עצל.	על שלושה אדריכלים להתחרות בבנין אגפים לארמון של הצר. האדריכל הראשון בונה בנין למופת, השני נכשל לגמרי. השלישי עצלן, מקים מבנינו מול הבנין של הראשון רק שלוש קירות. במקום הקיר השלישי הוא מכניס מראות שתפקידן להראות את מעשי האדריכל הראשון כאילו היו קיימים בבנינו. האדריכל הראשון מקבל כסף רב, לשלישי נותן יהודי עבור עבודתו המזוייפת כסף מזוייף. מגרשים את העצלן בבושת פנים מהארץ.	אוקראינה	10804
הבן האובד חוזר אל צור מחצבתו	באחד המחוזות של רוסיה אשר בגבולה עם אוסטריה הושב יהודי שלא יכול היה לשלם את דמי החכירה, לפי צו פריצו, יחד עם משפחתו במרתף אפל. נוצרי מוציא את המשפחה ומביא אותם מעבר לגבול. בעיר בה נמצא נעשה היהודי למלמד. בזמן ההצלה שוכחים את אחד מבניו של היהודי במרתף. הפריץ לקח אותו ומצווה לחנך אותו כנוצרי. כאשר הנער לא מתאקלם, שולח אותו הפריץ לעבר הגבול. הנער מגיע לאותה העיר בה משמש אביו כמלמד. הרב מקומי מסדר אותו כתלמיד אצל המלמד, אביו, אבל איש לא זהה את רעהו. המלמד מאמץ את הנער אחרי שגמר את לימודיו בישיבה ומתכוון לתת לו אחת מבנותיו לאשה. אבל כאשר מזהה את הבחור על ידי קמע שהבחור קבל מרבו ושעונד סביב צווארו, מבטל המלמד את החתונה. הנער מתחתן עם בת הרב המקומי ואחותו עם בחור ישיבה מלומד.	אוקראינה	10812
הבנקאי היהודי ר' מאיר אנשל רוטשילד וידידו הנסיך מלוקסומבורג.	1) כנער כבן 15 ניעץ אנשל רוטשילד לנסיך מלוקסמבורג ללכת לאביו במקום כאשר הוא זקוק להלוואה. הנסיך מקבל את המלווה. 2) הנסיך שם את האוצרות אצל מאיר אנשל כאשר צבאות נפוליאון עומדים לפלוש לארצו. מאיר אנשל מסתירם במרתפו. כאשר אנשי נפוליאון באים לחפש אצלו את אוצרות הנסיך נותן להם ר' מאיר אנשל חלק מרכושו במקום רכוש הנסיך. אח"כ מקבל בן הנסיך את רכושו בחזרה. ר' מאיר אנשל מסרב לקבל פיצויים עבור רכושו שמסר לצבא הכיבוש.	אוקראינה	10813
החומד ברכוש זר לוקה ברכוש שלו ומנדב צדקה לעניים	בנקאי יהודי פראג שירד מנכסיו עובר לפי עצת הרשלה הגאון לפרשבורג. אחרי שהרוויח שם שם סכום כסף הגון מחליט חזור לפראג. הוא מקבל את הזמנת סוחר יין מפראג לנסוע אתו בעגלתו בה מעביר מספר חביות מפרשבורג לפראג. בדרך נגנב כספו של הבנקאי שהאחרון הסתיר מתחת לאחת החביות. שני הצדדים באים לפני ר' הרשלה להתדיין. הבנקאי טוען שסוחר היין לקח את כספו, סוחר היין שזה היה העגלון הלא-יהודי של העגלה. ר' הרשלה מצווה על סוחר היין לשפוך את כל היין, כי היות שלא יהודי נגע בו בזמן הגניבה, הוא יין נסך שאסור ליהודי להחזיק בו. סוחר היין מודה שהוא הוא אשר לקח את הסכך. ר' הרשלה דן להחזיר את הגניבה, לפצות את הבנקאי על עגמת הנפש שגרם לו ולהחרים סכום הגון לעניי העיר.	אוקראינה	10820
טובה תחת טובה	שוליית אופה נוצרי מאבד סכום כסף שעליו למסור לבעלו. רב העיר מארגן מאסף בין אנשי קהילתו ומוסר לו את אבדתו. אסיר תודה, מזהיר השוליה כאיש מבוגר את הרב שאופי העיר מתכוונים להרוג את יהודים בהרעילם את הלחם שהיהודים נהגו לקנות אצלם לפני חג הפסח (בו בזמן שהאופים היהודים היו כבר עסוקים לנקות את מאפיותיהם מחמץ). הרב מצווה על יהודי קהילתו להמנע מלקנות לחם בזמן הזה ואף יהודי אינו מת. מגלים את יוזמי הפשע ודנים אותם לתליה.	אוקראינה	10824
יהודי שחטא בעברת "לא תחמוד, וגוי אחד מחזירו למוטב	בחור ישיבה, המלמד תינוקות, חוזר לביתו לחג הפסח לאחר שנדד על פני עיירות ובידיו צרור כסף. סוחר יהודי של יינות, מזמינו לעלות על עגלתו, כדי לחזור אל טלנה עירו. אך בלילה כשהבחור נרדם, גונב את כספו ונעלם, הוא מתוכח עם הסוחר, והם הולכים אל ר' דוד'ל הצדיק בעיר טלנה. העגלון של הסוחר, מעיד כי ראה את הסוחר גונב את הכסף, למרות שהיה שיכור ככל הגויים. הסוחר מתחרט על מעשיו והרב מחייבו נוסף על החזרת הכסף גם לפצות את הבחור. לעגלון נותנים וודקה, והמלמד חוגג את חג הפסח עם אשתו וילדיו, הפעם כהלכתו.	אוקראינה	10827
יהודי רוכל הזוכה באוצר בהסח הדעת	רוכל יהודי עני מוצא בדרכו שק מלא מטבעות שנפל מעגלת הדואר הממשלתי. הוא מסתיר את מציאתו בביתו אך אשתו זורקת אותו למחסן העצים של הרב המקומי כי רוצה להפטר מהמציאה ה"לא כשרה". אחרי שהרב מוצא את השק במחסנו הוא מחזיר אותו בעזרת הכומר המקומי לשלטונות. את הפרס הגדול שמקבל עבור החזרת השק מוסר הרב לרוכל בתנאי שיפריש חלק מהכסף לצדקה. הרוכל נעשה לאיש עשיר.	אוקראינה	10828
לא נאה יהירות, אפילו לרבי של חסידים (האדמו"ר מינובה)	האדמו"ר מינובה שוקע בזמן הפסקת הנסיעה שבה נוסע יחד עם בני ביתו לחתונת בתו, בפתרון סוגיה בתלמוד. הוא מאחר את המשך הנסיעה, אינו מגיע לחתונה ומאבד את דרכו ביער. ביער הוא נשאר זמן ממושך ואיני מבדיל בין יום ולילה. אחרי שניצל על ידי יהודים של קהילה אחרת ונשאר אצלם זמן מה, חוגג את השבת. מארחיו חושבים שיצא מדעתו. האדמו"ר חוזר למסלול רגיל של הימים רק אחרי שחזר לקהילתו.	אוקראינה	10830
מעשה באח ואחות שנצלו בגזרות ת"ח בימי חמלניצקי.	בזמן פרעות חמלניצקי ברח רב צעיר מעירו, הגיע לוילנא, שם עזר לו גביר. הוא התפרסם בידענותו, בנה בית ונשא אשה. כעבור שנים הגיעה לעיר אחותו של הרב. היא זיהתה אותו לפי נגון התפילה. האח והאחות שמחו למצוא זה את זה. בינתים מתה אשת הגביר והוא נשא לאשה את אחות הרב.	אוקראינה	10833
מעשה בשידוך שנתבטל בגלל תרנגול אחד	חתן שלפי המנהג רואה את כלתו המיועדת לראשונה רק ביום סידור ה"תנאים" מבחין במקרה שהיא הורגת באכזריות תרנגול. אופי הכלה שהתבטא במעשה הזה אינו מוצא חן בעיני החתן והוא מודיע להוריו שברצונו לבטל את השידוך. הוריו מסכימים. בתום הביקור הם שמים כמה מטבעות בקופסה לצדקה. הוריה הכלה מבינים: צדקה תציל ממות ואשה רעה רעה ממות.	אוקראינה	10839
את מי עליו למנות? (ר' ישראל מרוז'ין)	ר' ישראל מרוז'ין ממנה אחד מחסידיו להיות שוחט בעיירה. המועמד מביע חששו כי אינו ראוי לתפקיד כי אולי בטעות יאכיל את הקהילה בטרפות. תשובת הרב: ואת מי למנות, את מי שאינו חושש?	אוקראינה	10973
נדבנים ופרנסים	קרובה רחוקה כתבה לאביו של המספר, שהגר לאמריקה והתעשר, ובקשה שישלח לה 20 דולר לגדר את קבר אמה המופיעה בחלומותיה. האב שלח את הכסף אך היא השתמשה בו לצרכי חיתון בתה. האם היתה מופיעה שוב בחלומותיה ואמרה כי לא תנוח ולא תשקוט עד אשר יבנו גדר מסביב לקברה. בתה שוב בקשה כסף מהאב ושוב האב שלח לה. הוא בקש מהמספר, בנה ששהה עדין בפולין, כי ידאג לבנות את הגדר. כשהגדר נבנתה, חדלה אמה של הקרובה להופיע בחלומותיה.	אוקראינה	12045
לא כלב זה כי אם עז	פריץ גוי מתעלל ביהודי, שהלך עם עז, ביער. מכה אותו מכות נמרצות ומצווה עליו לומר שזהו כלב ולא עז. יהודי העיירה מחליטים לנקום בפריץ. שני גברתנים יהודים מתחפשים לסוחרי עצים. מוציאים את הגוי וכלבו ליער, קושרים את הכלב ומכים את הפריץ. כמו כן, מצווים עליו לומר כי זהו לא כלב, אלא עז.	אוקראינה	12222
בנעלי זהב ההצלה (עבדול חמיד)	השר הטורקי של השולטן עבדול חמיד התנכל ליהודים, אך מאחר שהיה איש קדוש (אמרו שכל לילה הוא ישן ליד קברו של קדוש מוסלמי) לא גער בו השולטן ושתק. השר היהודי של השולטן החליט ללמד לקח את השר הקנאי. היהודי הביא למלך נעל זהב עבור בתו. השולטן שאל היכן הנעל השיניה והיהודי "הודה" ששכח אותה ליד קברו של הקדוש, אך לא תהיה לשר הטורקי בעיה להביאה משם כי הרי הוא לן שם מדי לילה. השר הטורקי, שלא ידע אפילו היכן מצוי קברו של הקדוש מבקש עזרה מן היהודי, ותמורת חתימה שלא יתנכל יותר ליהודים הוא מקבל את הנעל השניה. מספר אסע''י 14746	אוקראינה	14737
הצלה באדרת של גוי אוקראיני	באודסה התארגנה קבוצת צעירים יהודיים להגן על האוכליסיה היהודית שם. כשעלו הקומוניסטים לשלטון הוגלו חברי הקבוצה מן העיר. בדרכם לעיר אחרת, דרך יער, ניתק המספר מהקבוצה, פגש איכר אוקראיני שנתן לו את אדרתו, וכך, כשהוא נראה כגוי אוקראיני ניצל מן הטבח שנעשה שם ביהודים.	אוקראינה	15569
קלמן הקמצן והרשלה האוסטרופולי	זוג עני רוצה להתחתן. לפני החתונה על הבחור לפדות ממלווה בריבית את הטבעת של הסבתא. הבחור עבד 3 שנים אך כשבא לקלמן הקמצן, הודיע לו שהכסף אינו מספיק. הזוג הצעיר יושב על ספסל ובוכה. הרשלה האוסטרופולי שמע את הדבר ובא לעזרת הזוג. התחפש לרופא והודיע לקלמן שסופו קרב וקלמן היה מודאג. מחופש למשרתו של עשיר לווה הרשלה מקלמן קודם מלחיה ואח"כ כפית והחזירן תמיד + עוד כלי דומה קטן "שנולד". כשלווה גביע זהב לא החזירו והודיע לקלמן שהגביע מת. קלמן השתגע , ה"רופא" הודיע לו שהתרופה תהיה לו רק אם יחזיר את הטבעת ויעשה חתונה לזוג הצעיר על חשבונו. כך היה.	אוקראינה	19975
האיקונין של ניקולאי	שתי אחיות, אחת בת אמיתית, השניה יתומה שאומצה על ידי ההורים. ההורים נותנים לכל אחת מהן צלמית [איקונה] קטנה עם רישום פניו של ניקולאי הקדוש. הבנות מכבדות מאד את האיקונות. האחת נחמדה וכנועת אופי ומוצאת חתן מהר. השניה בעלת אופי חזק ולשון חדה ולכן לא נמצא חתן. השניה שוברת במקרה את האיקונה שלה, ומצטערת מאוד על כך. האב מדביק אותה אבל סימן השבירה נראה על פניו של הקדוש. כאשר האחת מתארסת, השניה מקנאה ורבה עם כל הבית. אחר כך היא הולכת לכנסיה להתפלל לניקולאי. באחד מביקוריה בכנסיה, היא רואה בפתח קבצן זקן עם צלקת על פניו. היא נותנת לו את כל כספה ומשוחחת עמו. הוא מבטיח לה מתנה, ומבקש ממנה לחזור בעוד שעתיים. כשחזרה, הזקן לא היה. במקומו עמד שם בחור צעיר שגם איתו אדם זקן עם צלקת על פניו קבע פגישה. השניים התחילו לדבר ובסופו של דבר התחתנו. וסימן השבירה שהיה באיקונה נעלם. הם הבינו שזה היה ניקולאי הקדוש שהכיר ביניהם וכך גם השניה התחתנה.	אוקראינה	22976
כוח או מוח	לפני שנים רבות חי נסיך שלא מצא לו אישה. פנה אביו המלך לאישה זקנה וחכמה, כדי לקבל עצתה. אמרה הזקנה שעל הנסיך ללכת לראש ההר ולעבד שם חלקה. כשהגיע הנסיך לשם, ראה שדה של עשבים , והקוצרים אינם מצליחים בעבודתם. הוא התחיל לעבוד איתם, אולם ללא הצלחה. כעבור מספר ימים החליט שיסדר את הזרעים לפי סדר הא"ב, ואכן זה הועיל. כשחזר הנסיך לביתו, מצא שם נסיכה יפהפיה ונשא אותה לאישה.	אוקראינה	23490
אישה צפרדע	שלושה אחים מבקשים להתחתן. אביהם מציע שכל אחד מהם יירה חץ מהקשת, והמקום שבו יפגע החץ, שם יהיה מזלם. הראשון יורה חץ, ומוצא אישה עשירה. השני יורה חץ, וגם הוא מצא אישה. הצעיר יורה חץ הנופל לתוך ביצה ליד צפרדע. הצעיר לוקח את הצפרדע הביתה. בבית האחים תמיד מלוכלך והאוכל אינו מוכן כי הכלות מתעצלות. בית הצעיר תמיד נקי והאוכל בו מוכן. יום אחד הכלות מגלות שהצפרדע משילה את עורה, והופכת לבחורה. הן גונבות את עורה ושורפות אותו. הצעיר שב לביתו מוצא בחורה בוכה המספרת לו שהיתה תחת כישוף. הצעיר נושא אותה לאישה, ואחיו הבוגרים מגרשים את כלותיהם העצלניות.	אוקראינה	23494
אל מנסה את חכמת האדם	אישה ילדה בן כשכל שיניו בפיו, שערו ארוך והוא הולך ומדבר. באותו זמן ירד האל לאדמה כדי לבחון את חכמת בני-האדם. הוא הביא עימו סיר עם חור ופנה למספר אנשים כדי שימלאו את הסיר במים. איש מהם לא אמר מראש שהדבר אינו אפשרי.כשפנה האל לילד ששיחק בחצר ביתו בבורות שחפר ובקש ממנו אותה בקשה, בקש הילד מאלוהים כי יכניס את בורותיו לביתו. הכיר האל בחכמתו.	אפריקה	2008
רצון לחיים	צעיר עשיר מאבד כל רצון לחיות. חברו הטוב מנצל את חולשתו ומשתלט על ביתו ונכסיו, וכך מכריח אותו לעבוד ולהבריא, והרצון לחיים חוזר אליו.	בולגריה	238
ממלכת עצלנים - טפשים	ממלכת עצלנים מנסה להתעשר מהר ואנשיה חופרים אחר מטמון זהב לשווא. "עובד" מבטיח להם להשיג את הזהב ומבקש לשם כך שנה. בשנה זו הם עובדים את האדמה, מוכרים את תבואתם, ומשיגים את עושרם, לשמחת המלך.	בולגריה	423
האיש שנאשם בפשעים רבים	בעל חוב אינו יכול להחזיר את חובו ונאלץ לברוח מפני הלווה. בדרך, הוא נופל מהגג והורג זקן, פוגע באישה הרה וגורם לה הפלה, ונאחז בזנב חמור ותולש אותו, וכל הנפגעים רודפים אחריו בנוסף ללווה. נכנס לבית הקאדי, ותופס אותו עם המנקה. בתמורה לשתיקתו, מבטיח הקאדי שיגן עליו במשפט. לאחר שכל הרודפים ננשפטו ונדרשו לשלם קנס, בעל החמור אינו דורש כלום וטוען כי לחמורו לא היה זנב מלכתחילה...	בולגריה	1795
חכמתו של רופא יהודי	2 יועצי השולטן, יהודי וארמני, הם רופאים. המלך מבכר את היהודי והארמני מקנא. השולטן מתכונן לבחון את חכמת שניהם. מפילים גורל והארמני ראשון בתחרות. היהודי מבין כי הארמני ירצה להרעילו ונותן לעבדו הוראות מה לעשות במקרה שיפול מחוסר הכרה. הארמני מכין רעל חריף אך הודות לראייתו מראש ניצל היהודי ממוות. היהודי מביא חבילה גדולה ושם אותה על השולחן, מבקש מכל הנוכחים לכסות פניהם ולאט לאט מוריד את האריזות מן החבילה עד אשר נשאר בידו בקבוק קטנטן. בשעת פירוק החבילה הגדולה נבהל הארמני ומת. מתברר שהיהודי הביא לתחרות מי בושם.	בולגריה	5315
דנטיס, בן המלך שהפך לפרא	דנטיס, בן המלך, המולך על אי, נולד אחרי שנים של בכי והבטחה מצד אליהו הנביא. בהיות בן המלך בן 18, ביקש מאביו לצאת למלחמה המתרחשת בין שני מלכים שכנים. אביו נותן לו מלווים ושני שקי זהב. הוא מתיצב לפני מלך אחד, ומתקבל לצבאו. יורה מטחים של מטבעות זהב. ואז המלך השני עושה שלום עם המלך הראשון, ומזמינו לארמונו. שם מתאהב בבת המלך, אשר וזירו של המלך מועיד אותה לבנו. כאשר הוא מבקש ידה מהמלך, מבקש המלך לדעת אם הוא עשיר כפי שהוא מצהיר. הוזיר מנצל זאת כדי להפטר ממנו ומבקש מקפטן אוניה שתוליך אותו אל מדינת אביו, להטביעו. הקפטן עושה זאת כאשר הם שבים מביקור אצל אביו של דנטיס. אך הבחור לא טבע; הוא ניצל והיה על אי גדול זקן והיה לפרא. כששמעה הנסיכה על מות אהובה לא רצתה להנשא לאיש כולל בן הוזיר, והאמינה כי דנטיס עודנו בחיים. יום אחד ביקרה באונייה עם הקפטן הנ"ל, בסביבות אותו אי, כשראו את הפרא לקחוהו עמם אל מדינתם והושיבוהו בבית הסוהר, היא שבה לבית הסוהר עם כלבה, שקנו אותו היא ודנטיסכאשר עוד היה אהובה. כשמגיעים לתא של הפרא יש לנסיכה רתיעה מפניו והיא בורחת ממנו, אך כלבה נשאר עם הפרא. עוד פעמים נוספות יברח הכלב אל בית הסוהר. עד אשר תחשוב הנסיכה כי יש דברים בגו. היא פוקדת להוציא את הפרא לגזוז שערותיו ולרחצו, והנה עומד לפניה דנטיס. המלך פוקד להוציא להורג את הקפטן והווזיר, ודנטיס ובת המלך נישאים, וחוזרים אל אביו של דנטיס.	בולגריה	12604
המלך שרצה להחליף את עורו	מלך שחור התקנא באחיו המלכים האירופאים הלבנים ורצה להחליף את עורו ללבן. קרא למומחה, שאמר לו שיקרא למומחה גדול יותר וזה שלחו אל יהודי שאמור היה להיות המומחה הגדול ביותר בשטח זה. המומחה היהודי ביקש מהמלך להתפשט עירום כביום היוולדו, מדד אותו פה ושם ורשם את מידותיו במחברת ולבסוף אמר כי אינו יכול להחליף את עורו אלא אם כן יחליף את כל מבנה גופו. כמובן שהמלך סירב ונשאר עם עורו השחור, הישן.	בולגריה	12608
מרפא הרופאים ומגלה החפצים האבודים	סנדלר שהרוויח כל ימי חייו מעט מאוד כסף התרשם מכך שהרופא לקח אצלו יותר משהרוויח בכל ימי חייו וגם הוא תולה שלט על פתח ביתו לאמור "מרפא הרופאים ומגלה חפצים אבודים". כשסוחר שאבדה לו סחורתו בא אליו הוא נותן לו את המרשם שנתן לו הרופא. זאת תרופה משלשלת והסוחר רץ מחוץ לעיר על מנת לעשות את צרכיו - שם הוא מוצא את סחורתו. בת המלך מאבדת טבעת והמגלה כביכול מתבקש ע"י המלך למצוא אותה. האיש מבקש כמה ימי מחשבה וכן מבקש לשבת בארמון ושמשרתיו של המלך ישרתו אותו. הוא פוחד שלא ימצא את האבידה ואומר כל פעם כשחולף יום: הראשון עבר, השני עבר וכו'. המשרתים, שהם עצמם גנבו את הטבעת פוחדים שמא היא תימצא על ידו וחושבים שהוא מתכוון אליהם. הם מתוודים בפניו ומוסרים לו את הטבעת. כעבור 30 הימים שהוקצבו, מגיע המגלה למלך ואורמ לו כי הטבעת תימצא על חוף הים, וכאשר זה כך, מצמידים לו את התואר: "מגלה חפצים מלכותי".	בולגריה	12609
שלוש שאלותיו של המלך	מלך מבקש מנתיניו היהודיים להשיב על 3 שאלותיו ולא - יהרגם. 1) כמה כוכבים יש בשמים. 2) היכן אמצע האדמה. 3) כמה זמן יש ללכת מהעולם הזה לעולם הבא. היהודים מכריזים על תענית. בנו הכסיל של השמש מוכן ללכת ולענות על שאלות המלך. הולך בן השמש למלך לפני משלחת של רבנים, חזנים ושמשים, ועונה: 1) יש בדיוק שלושה מיליון שמונה מאות שמונים ותשעה כוכבים, אם לא תאמין - ספור אותם בעצמך. 2) פה מרכז האדמה, אם לא תאמין - מדוד אותה. 3) שלחתי כעת את סבי לעולם הבא; כאשר ישוב - אומר לך. כך ניצלו היהודים בזכות תשובותיו החכמות של בן השמש.	בולגריה	12611
ישועת ה' כהרף עין	מלך קיבל פצע על עורפו וכל הרופאים לא הצליחו לרפאו. הכריז המלך כי מי שיצליח לרפאו יקבל סכום רב של כסף. כל טובי הרופאים ניסו כוחם ולא הצליחו. יהודי עני בא ואמר שהוא מסוגל לרפא את המלך. בראות המלך את היהודי בבגדיו הבלויים צחק צחוק פרוע ולכן הפצע נבקע. היהודי קיבל את הסכום שהובטח.	בולגריה	13075
ילמד את החמור לדבר	הסולטן קנה חמור בשוק וביקש ממשרתו לטפל בו. אחרי שהגיע לארמון ביקש הסולטן מהחוג'ה שילמדו לדבר, אך החוג'ה לא מצליח ומציע לסולטן לפנות לכומר. גם הכומר לא מצליח וממליץ על הרב היהודי. אולם הרב אומר כי לא ניתן ללמד את החמור לדבר ולקרוא, והסולטן כועס מאוד ומאיים להרוג את כל היהודים אם לא יצליח. הרב מתהלך עצוב ומספר זאת לסבל שגר מתחתיו, והלה מציע שהוא ילך למלך. הסבל מציע ללמד את החמור, אולם דורש לשם כך עשרים שנה וכן חדרים בארמון. כאשר רואה אותו הרב, הוא מספר לו כי עד שיעברו עשרים שנה או שהסולטן ימות או שהחמור ימות, ובינתיים הוא נהנה מהחיים.	בולגריה	13115
אין לברוח מהגורל	מגדת עתידות חזתה למשפחת אצילים כי בנם בן ה-18 יתחתן עם אשה עניה שזה עתה נולדה. האם התנגדה ושלחה את משרתה לקנות את הילדה ולהורגה. המשרת קנה את הילדה אך ריחם עליה, והחביא אותה ביער. שם מצא אותה רועה ואימץ אותה. האצילה, שכל ניסיונותיה להשיא את בנה כשלו, שלחה שוב את אחד ממשרתיה לקנות את הילדה ולהורגה. גם זה הצליח לקנות אך לא הרג אותה וצייד אחד גדל אותה עד גיל 16. כאשר היתה הנערה בת 16, רצה העלם לראותה, והתרשם מיופיה. הוא נתן לה טבעת יהלומים, ואמר שאם כשיחזור עוד שלושה חודשים עדיין תהיה הטבעת ברשותה, הוא ישא אותה לאשה. אולם הוא עצמו לקח לה את הטבעת בלילה וזרק אותה לנהר. הטבעת נמצאה בבטן הדג, והנערה ענדה אותה. ראה זאת העלם כששב והחליט לשאתה.	בולגריה	13132
פטר הערמומי והשופט החכם	לפטר הערמומי שהיה עייף ורעב לא נשאר כסף אלא פת לחם יבשה. הוא התגנב למטבח של פונדק והחזיק את הלחם שלו מעל המרק, שיספוג את אדי המרק, ואז ישב במסעדה ואכל אותו. בעל המסעדה הגיש לו חשבון, וכאשר לא התכוון לשלם דרש שיבוא איתו לשופט. השופט פסק כי יש להכותו במרכז העיר, אך הורה למכה להכות את צילו, למורת רוחו של בעל המסעדה.	בולגריה	14672
מלאך המוות ובנו	למלאך המוות היה משעמם בשמים, ירד לארץ, נשא אישה והוליד בן. אך אשתו מררה את חייו והחליט לחזור לשמים. לפני הסתלקותו הודיע לבנו שיהיה רופא ואם יראה את אביו למרגלות החולה ידע שהחולה יבריא, אם יראה אותו למראשותיו - החולה ימות. הבן עמד לשאת אישה, האישה חלתה והבן ראה את אביו עומד למראשותיה. איים הבן שאם אביו לא יסתלק מיד ממיטת אשתו המיועדת יקרא לאמו. מלאך המוות נבהל וברח.	בולגריה	14971
כמה שוקלת העצם	מלך מתפעל מחריצותו של דייג ומבטיח זהב במשקל הדגים שיוציא הדייג למחרת. הדייג חוזר רק עם עצם קטנטנה, שמים אותה על המאזניים ולעומתה מעמיסים זהב, אך המאזניים אינם זזים. זקן יהודי שם על המאזניים חול לעומת העצם והמשקל מתאזן. הוא מסביר כי העצם היא מעינו של אדם שאינה שבעה לעולם. כהוכחה מציע לילידה קטנה תפוח ואחריו עוד תפוחים. היא רוצה את כולם. המלך נותן לזקן כסף ולדייג כסף.	בולגריה	16573
טוב לגבר כי ישא עוול בנעוריו	יקוטיאל יהודה היה יתום וסבו טיפל בו יפה ואף פינק אותו הנער היה עילוי והרבה גבירים רצו אותו כחתן אך בסבו העדיף למסור אותו לרב מטלטשובה. הגיע זמן פרעון הנדוניה והמחותן לא שלם. בא גביר אחד ודיבר עם הסב (הרבה יותר. מיד) (רבי משה טייטלבוים) ואמר לו כי לרב זה אין כסף והוא עצמו מוכן לשלם גם הרבה יותר. מיד ענה הסב: "אם אין לו- זו טענה" וחיתן את נכדו מהר עם בת הרב מטולטשובה. הרב מטולטשובה לוקח את העילוי המפונק והטביל אותו בחורף בנהר ובאמצע הלילה הושיב אותו ללמוד.	בלורוסיה	2124
הקול הוא הכל	ר' דוד מקרשנוב בנו של ר' חיים מסנדז נשא משל על הרבנים שמפרסמים אותם בקולי קולות ואין העטרה הולמת אותם: אחד תאר לעצמו שהוא תרנגול. הפסיק לאכול ולישון במיטה אלא אכל פרורים שנפלו מתחת לשולחן וישן בעלית הגג. אחד הלך לרפא אותו ועשה עצמו גם כן תרנגול אולם אכל בסתר וישן במיטה. כאשר תש כוחו ולבסוף לא יכול היה לקרוא יפה כמו תרנגול. ה"תרנגול" הסכים כי "העיקר בתרנגול זה קולו". כך הרבנים של היום - עיקר הוא קולם ולא למדנותם ולא חסידותם.	בלורוסיה	2129
נס אחד שקרה עזר לכומר הפרבוסלבי וליהודי בעל הפונדק	יהודי בעל פונדק וכומר פרבוסלבי היו ידידים טובים. המשותף ביניהם היה ששניהם היו עניים כי גם האיכרים שגרו בסביבה לא מצאו את פרנסתם בשפע. - יום אחד שאל הכומר את היהודי מה עליו לעשות כדי שיוכל לפרנס את הילדים שלו. נתן לו היהודי עצה לקנות איקונין בעיר רחוקה,לצבוע אותו שחור ולטמון אותו תחת אילן. ביום ראשון יספר לקהל מאזיניו שחלם חלום ובו הופיעה מרים הקדושה אשר סיפרה לו כי נפלה מעגלתו של בוייאר בעת מרד הקוזקים ולפני כן היתה תלויה מאות שנים. היא מבקשת להוציא אותה מתחת לאילן ולהחזיר לה את מקומה. - הכומר עשה לפי דברי חברו היהודי ופרסם את ה"נס" ברבים. במקום האילן נבנתה כנסיה גדולה וצליינים רבים פקדו את המקום, העשירו את האיכרים ובעיקר את הכומר ואת היהודי בעל הפונדק.	בלורוסיה	3802
מדוע זורקים קש מאחורי הגלח?	מלך שואל את הגלח שונא היהודים שלוש שאלות: איפה מרכז העולם? כמה אני שווה? מה אני חושב? נותן לו זמן של שבועיים ימים. "מושקה" מתבקש לעוץ לגלח ומציע להחליפו. מושיבו על ביצים. כדי שיחליפהו. בבגדי הגלח בא היהודי למלך, עונה: כי מרכז העולם כאן, שוויו של המלך חצי קופיקה (קנה בדרך איקונין של ישו בקופיקה). מביא את המלך לראות את הגלח דוגר על הביצים. היה מלוכלך מאוד ולא לבש בגדיו. נתן לו קש בדרך להתנגב. מאז נוהגים לזרוק קש בעקבות כל גלח העובר ברחוב.	בלורוסיה	5715
אין מנוס ממזל הביש	לעגלון עני מת סוסו והוא צריך לעבוד כסבל על מנת להרויח את לחמו. השכנים אוספים כסף והוא קונה לו סוס חדש. כשהעגלון עולה לעליית ביתו בכדי להוריד משם את הרתמות, הוא מוציא את ביש מזלו המספר לו שהוא מלווה אותו תמיד ושהוא עכשיו שמח שכבר לא נאלץ ללכת אתו רגלי, אלא שיכול שוב לנסוע בעגלה.	בלורוסיה	6547
אהבה כמלח	קיסר ולו שלוש בנות שאל כל אחת על מידת אהבתה אליו. הגדולה אוהבת אותו ככסף וכזהב, האמצעית - כאבנים טובות, הצעירה- כמלח. האב הנעלב מתשובת הצעירה ציווה להרגה. היא ניצלה על יד הצעת נישואין לחייל שצריך היה להורגה, והצגת לב חזיר כהוכחה לביצוע הצו. ברחה ליער. הגיעה למדינה אחרת , איכרים אימצו אותה, נסיך נשא אותה לאשה. בחגיגת הכלולות גילתה לאביה שקבל אוכל בלי מלח, שהיא בתו. השלימו וילדה בנים ובנות.	בלורוסיה	8002
האיכר והאוצר	איכר מבקר את שדהו ורואה בחלק ממנו שהתבואה כהה ונמוכה. מוצא שם שק כבד. אביו מנבא לו ומזהירו כי זה לא אוצר אלא מוות. האיכר מתעשר. גיסיו מקנאים בו ומבקשים הלוואה, הוא מסרב לתת. רבו והאיכר קבל מכה בראשו ומת, כך נתגשמה נבואת אביו.	בלורוסיה	8003
אין אמת בעולם/הנחש והאדם כפויי טובה	אדם משחרר נחש הקבור מתחת לגל אבנים. הנחש נכרך סביב צוואר האיש ורוצה לחנוק אותו. סוס וכלב שנבחרו כשופטים ביניהם מצדיקים את הנחש באמרו כי אין אמת בעולם. כך פוסק גם הכלב. השועל מחזיר בערמה את הנחש אל מתחת לגל האבנים ומקבל בשכר זה תרנגולת בכל יום. לאחר שאכל השועל 59 מתוך 60 תרנגולותיו של האיש, הורג האיש בעצת אשתו את השועל. בכך הוא מוכיח כי אין אמת בעולם.	בלורוסיה	8004
האיש שידע שפת החיות	יהודי עשיר היודע שפת חיות נשוי לאשה מרשעת ורוצה להתאבד בגללה. הוא לומד מתרנגול כיצד לנהוג באשתו. מאיים על אשתו כי יכה אותה אם לא תציית לו והיא היטיבה את דרכיה.	בלורוסיה	8005
האם ושבעת בניה	אם מלווה כל אחד משבעת ילדיה בדרכו להתגייס לצבא. בשעת פרידתה מן הבן השביעי פגע ברק בעץ שלידו עמדו והוא נגדע ונפל. האם ראתה בכך סימן למות הבנים ומתה מרוב צער.	בלורוסיה	8006
בנו של עשיר שהתרושש	בנו של עשיר מבזבז את כל רכושו של אביו בחברת פוחחים צעירים. עומד לפני אחד מבתי הענק שהיו שייכים לו ומשתומם כיצד "יכלו בתי- ענק כאלה להכנס דרך חור כל כך קטן כפיו".	בלורוסיה	8008
חנה הרבנית	הרבנית חנה טאטאה את הרחוב לכבוד חג השבועות שהיה נהוג לנקות בו. ראתה יהודי באזיקים וגוי מובילו. היא בעטה בגוי והצילה את היהודי. ברח למרתף היין שתה וישן כל החג. אחר העבירו אותו לעיירה אחרת כדי להנצל מהצבא.	בלורוסיה	8010
יותר טוב בעל מקש מילדים מזהב	לאשה שני בנים ושתי בנות שנישאו והתגוררו בעיר אחרת וחיים חיים טובים. האם מצאה אוצר, יצאה לבקר את בניה. מקבלים אותה יפה. כשמודיעה להם שהיא חולה במחלת העשירות (סיפיליס) מגרשים אותה ולא עוזרים לה. מספרת לבעלה על בניה ועל מחלתה. הוא מריצה לרופא ולא מגרשה. היא מגלה לו את האוצר שמצאה וזוהי מחלתה - מחלת העשירות.	בלורוסיה	8012
כיצד נבנתה הכנסייה בבויד (נרות חנוכה)	יהודי שעבר בליל חנוכה ביער ליד בויד הדליק נרות ביער ונסע לדרכו. אנשים שראו את האורות שביער סיפרו על כך לכומר והוא ציווה לבנות שם כנסייה כי המקום קדוש.	בלורוסיה	8013
המהרג'ה שרצה להחליף את אשתו	מהרג'ה ולו שש בנות ו-ששה בנים מחליט בעקבות חלום להחליף את אשתו הכפופה באשה יפה. אשתו הכפופה מכינה לו סעודת פרידה ולקראתה היא מלבישה את בנותיה בשמלות כשמלת הכלולות שלה ואת הבנים בבגדים בבגדי החתונה של בעלה, הבעל המתפעל מיופיים של הילדים שילדה לו אשתו נשאר אתה עד סוף ימיו.	בלורוסיה	8014
מעשה באלמנה ובציפור	דאגה רבה ובכייה רבה גורמת לציוני סימנים לבוא הילדים מהצבא. הסימנים הם טובים ואין לגרש את המטריד בבכיות. הסימנים: ציפור בוכה, כלב בוכה וציפור שנייה שרה בעליזות לקראת בוא הבנים מהצבא.	בלורוסיה	8016
מעשה בעניים	כיצד נהגו בעניים בכמה עיירות: היו מכינים מפה מטבעות קטנים שחקקו בהן צ"ל: (צדקה לעניים), זה חוזר לגבא והגבאי מחזיר קופיקות לנותני הנדבות. או שהיו נותנים להם לחם שהיו מוכרים אותו למאכל עופות ובהמות.	בלורוסיה	8017
מעשה בעניים בליל שבת	קמצן עשיר נהג להזמין, ככל בני העיירה, עני לשבת, אך לא נתן לו מזון ובמוצאי שבת היה מכה אותו. צעיר עני החליט לסדר אותו. הצעיר מביא אתו לבית הקמצן את כלי האוכל שלו וכן מזון. במוצאי שבת כשהקמצן הורידו למרתף כדי להכותו, מערים עליו הצעיר ומכה אותו.	בלורוסיה	8018
העני שהתעשר ושלושת בניו	אדם שעבד בשדה מצא אוצר והתעשר. נתן קריירות לשלושת בניו. הולך לבקרם ורואה שבנו הרב הולך לאיבוד בישיבה. בנו הרופא הולך לאיבוד בביה"ח, ורק בנו המוסיקאי עושה חיים בתיאטרון. מצטער שלא לימד לשלושת בניו אומנות.	בלורוסיה	8021
פייביש המלמד ומאה רובל	לר' פייביש שתי בנות. השדכן מביא חתן ובתנאים צריך הוא לשלם 200 רובל. פייביש העני מבקש מיחיאל הגביר אך זה לא נותן לו. רוח מעיפה לרגליה של אשת ר' פייביש שטר של 100 קובל, היא מציגה את השטר לפני הגביר כעזרה מאלוהים, בראותו זאת מסכים גם הגביר להשתתף ב-100 רובל.	בלורוסיה	8022
שעון הפלאים	שען יצר שעון פלאים שהראה גם שנים ואלפי שנים. קיסר שהוסת על ידי כומר מצווה לתלותו בעוון כישוף. לפני מותו נפרד השען משעונו ומקלקל אותו. במות השען נעצר השעון ואיש לא יכול היה לתקנו.	בלורוסיה	8024
תלמיד הישיבה בבית הקברות	תלמיד ישיבה מתערב עם חבריו שלא יפחד ללכת לבית הקברות בלילה ולתקוע שם יתד. התלמיד הלך ובבוקר מצאוהו חבריו מת בבית הקברות. הוא מת מפחד כי בחושך תקע את היד דרך מעילו וכך לא יכול היה לזוז וחשב שהמתים תפסוהו.	בלורוסיה	8025
שלוש שאלות מביכות	פריץ,שונא יהודים, חש רגש של איבה לא רק נגד הרב אלא גם נגד הכומר הנוצרי המומר המקומי. לכן יום אחד הוא מאיים להרוג את שניהם אם לא ימצאו עד למחרת את התשובות לשלוש שאלות (מה אני חושב? מי גדול ממני? מה הוא הדבר שידהים אותי שמעולם לא ראיתי כמוהו? לפני הופעתו מוצא הכמר את הרב דוגר על ביצים שהדוגרת עזבה אותן לפני הזמן. לכן הרב מוכן ללכת לפריץ רק בתנאי שהכומר יחליף אותו ויתן לו את גלימתו. היות והכומר אינו יודע את התשובות לשאלות הפריץ הוא מסכים. תשובות הרב לפריץ: הפריץ חושב שהוא הכומר, הצלב שעל החזה של הכומר יותר גדול מאשר הפריץ מפני שהפריץ משתחווה לפניו. כדי לענות על השאלה השלישית מביא הרב את הפריץ לפני הכומר הדוגר.	בלורוסיה	10437
היהודי ככל אדם	בהיותה נערה, עברה המספרת ניתוח בבית חולים אחרי הניתוח סעדה אותה אחותה וכן את שכנתה - גויה צעירה שסירבה לדבר אתן. לפני שיצאו מבית החולים הסבירה הגויה כי הכומר בכפרה אמר שמי שאינו נושק לצלב הריהו שד, ולשד כידוע יש רגלי-עז, קרני-פרה וזנב. וכאן היא רואה יהודים, שאינם נושקים לצלב ובכל זאת נראים ממש כמותה.	בלורוסיה	14733
יש פגם במשפחה	בחור ישיבה שנהג לחזר אחרי נערה יהודיה בזריקת אבנים , וכך גם היא ענתה לו, ביטל ברגע האחרון את השידוך אתה כי נתגלה שאחת מקרובות המשפחה נישאה לגוי והבחור לא רצה להשתדך למשפחה שיש בה פגם.	בלורוסיה	14734
בזכות נרות השבת	ליהודי בת יפהפיה וכשהגיעה לפרקה מיהרו להשיאה ליהודי. פתחו חנות ובימי ראשון עזרה הצעירה לבעלה בגלל היריד שהיה בכפר. בחור נוצרי- כפרי נוהג לבקר בחנות ויום אחד נעלמה הצעירה מביתה. השמועה אמרה כי היא השתמדה ובני משפחתה, בעלה ובנה היחיד ישבו עליה שבעה.כשהבן הגיע למצוות הוא נשלח לישיבה ונהג לבוא הביתה לשבוע של חנוכה. פעם בליל שלג כבד תעו הסוסים בדרכם והנער והעגלון עמדו לקפוא מקור, עד שראו אורות נוצצים מרחוק. כשהגיעו מצאו זוג נוצרי ולאחר שאלות התברר כי היא אמו של הנער אשר בגלל אהבתה הזרה ויתרה על משפחתה ובנה. רק על הדלקת נרות שבת לא ויתרה האשה והם שהצילו את בנה ממוות.	בלורוסיה	15069
האיכר והארנבת	איכר נח תחת עץ ולידו ארנבת מנמנת. התחיל לעשות תוכניות מה יקנה תמורת הארנבת, לכשיתפוש אותה וימכרנה. אז יקנה תרנגולות, ידגירן, ימכור הביצים, יקנה בית. בהתלהבותו צעק, הארנבת התעוררה וברחה.	בלורוסיה	15532
הנסיך מחפש אישה	בן מלך יוצא לחפש כלה. הוא מגיע לכפר ומתאהב בבת ראש הכפר. היא מתנה את נישואיה אליו בכך שילמד מלאכה. הוא לומד לארוג שטיחים. הם מתחתנים. לאחר שנים, הוא נחטף על ידי פושעים. משכנע אותם להביא לארמון שטיח שטווה. אשתו מפענחת את הכתוב בשטיח, שולחת פמליא המחלצת אותו.	גורגיה	23264
לידות מחוץ לנישואין	בחורה מבית עני נסעה לסלובקיה לעבוד אצל משפחה וחזרה כשהיא בהריון שהסתירה. בהגיע זמן הלידה ילדה בנהר והטביעה את הוולד. אישה שכיבסה בנהר באותו זמן מצאה את גופתו והזעיקה את הז'נדרמריה. חיפשו את האם ומצאו אותה שוכבת בעשב חלושה. היא הואשמה בהריגה. כשיצאה מהכלא חזרה למקום בו עבדה ויש אומרים שהתחתנה עם הבחור. מקרה שני, בתו של אדם עני נסעה לסעליש לעבוד אצל משפחה ונכנסה להריון. על מנת להתפטר מהוולד ילדה אותו בשירותים של רכבת לפראג וזרקה אותו למטה. המבקר מצא את התינוק על המסילה וידעו שזו הרכבת שנוסעת לפראג. מצאו אותה וישבה בכלא. מספר אסע''י 23779	הונגריה	23768
ברינזה פטורה ממכס	יהודי, שגר בצד הרומני של הגבול, היה בעל שדות בצד הצ'כי, והיה לו אישור לא לשלם מכס על התוצרת שהוא מייצר. פעם הגיע מרומניה עם עגלת התבן ובמעבר הגבול ראה קצין המכס הצ'כי, שמלבד התבן, יש לו בתרמיל גוש גבינת ברינזה ענק. הוא לא נתן לו אישור להעבירה בלי מכס. לא הועילו כל הניסיונות להניאו מכך. אז היהודי ביקש לאכול את הגבינה במשרדו של המוכס. לאחר שהשתלט על שולחן הקצין, התיז מים לאחר נטילת ידיים, החל להכין לעצמו סלט. הקצין הצ'כי שמאס במהומה, ביקש מן היהודי שיעזוב את המקום יחד עם הגבינה, ללא תשלום מכס.	הונגריה	23779
ה"גלח" שלא ידע	בימי הביניים, יהודי בעל עגלה הגיע לעיירה ובעיירה צמים. שאל מדוע. אמרו לו שיצאה גזירה מהפריץ שה"גלח" (כומר) והרבי ינהלו ויכוח תיאולוגי בסירה בנהר. מי שבפעם הראשונה לא יידע לענות על שאלה, השני רשאי להטביעו בנהר. חששם היה שאם הכומר יהיה גוי בריא הוא עלול להטביע את הרבי, בין אם ידע את התשובה ובין אם לא. בעל העגלה הציע את עצמו במקום הרבי ועלה על הסירה וזמן קצר לאחר מכן תפס את הכומר וזרק אותו. עשו לו קידוש בבית הכנסת והרבי שאל אותו מה שאל את הכומר ולא ידע. ענה לו ששאלו מה התרגום של "אינני יודע" והכומר ענה:- "איך ווייס נישט". כיוון שלא ידע, אז זרק אותו למים. הרב שאל אותו כיצד הסיק שהכומר לא ידע את התשובה. על כך ענה בעל העגלה שאם הטייטש חומש לא יודע ומתרגם זאת ל"איך ווייס נישט", מאיפה ידע הכומר.	הונגריה	23787
המטבעות יעידו על פעולת המגיד	מגיד שדרש דרשות רצה גם להתפרנס מהן. לא היה מקובל לדרוש תשלום ישירות, לפיכך העמיד מישהו עם צלוחית ליד דלת היציאה וכל אחד תרם כפי יכולתו. הוא נימק זאת בכך שנגר, למשל, בונה ספסלים עליהם יושבים ולומדים תורה. עם הגיעו לגן עדן הם מהווים את העדות לזכותו למה שעשה בעולם הזה. הסנדלר עושה נעליים איתם הולכים הילדים לבית הכנסת והם העדות לזכותו. לו יש רק מילים, ולא דברים מוחשיים שיעידו לזכותו והוא חושש שילך לגיהינום. לפיכך המטבעות יהיו העדים שלו, וכמה שיותר, תהיה העדות לזכותו יותר חזקה.	הונגריה	23790
הכלב לא נתן	הרבנים מנעו ממגידים לשאת דרשות בבית הכנסת מאחר והם מערבבים קודש וחול. פעם הגיע מגיד מפורסם והיהודים מאד רצו לשמעו. פנו לרב שיאשר זאת, אך הוא התנגד, בעיקר משום שהמגידים תמיד מסיימים בפסוקים מספרי הקודש, בדרך כלל "ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן". המגיד התחייב שלא יסיים דרשתו עם פסוק זה. עלה ודרש דרשה יפה מאד, אך אסור היה לו לסיים בפסוק כמקובל ולכן סיים את דרשתו בסיפור על ילדים היוצאים לשדה בל"ג בעומר עם קשת וחץ. בשדה עלולים להיות זאבים או כלבים ויש פסוק שאם אומרים אותו זה מונע שליטה מהכלבים - "לא יחרץ כלב לשונו". כשהילדים יצאו הזכיר להם את הפסוק. פתאום באו כלבים, קמו כולם וברחו. כאשר נשאלו מדוע לא אמרו את הפסוק, ענו שהכלב לא נתן.	הונגריה	23791
קנית שלוש עצות	ספר קונה שלוש סיסמאות: 1. לחשוב לפני המעשה. 2. להכנס תמיד לבית בו חוגגים חגיגה. 3. בהחלפת האדון יש תמיד להחליפו באדון נעלה יותר. הוא נעשה ספר המלך ומציל את חייו. הוזיר מקנא בו ומבקש לשלחו למותו. נותן לו מכתב בו כתוב כי יש להורגו. הוא נכנס לבית בו חוגגים והוזיר נהרג במקומו. יוצא לעיר אחרת ומציג את עצמו כבנו של השולטן הגדול. על אף המרמה, מאמץ אותו השולטן הגדול שאין לו ילדים אחרים.	טוניסיה	26
שני הבנים של הרב	בדרכה בחזרה מן הטבילה במקווה, בלילה, פגע ערבי באשת רב וניסה לאנוס אותה. הוא לא הצליח. תוך כדי מאבק, האישה נגסה את אצבעו ושימרה את האצבע בשקיק. לאחר מכן ילדה לבעלה בן. הרב חשד שהבן הזה אינו שלו. ביקש מבנו הבכור, לפני מותו, לשאתו על גבו לכל המקומות שהגיר בעיר. הבן עשה כרצונו. למחרת ביקש מן הבן השני שישא אותו על גבו לבית הכנסת. הבן סרב. והרב הודיע, לתלמידיו, בנוכחות אשתו, שאין זה בנו. האשה הביאה את האצבע המשומרת וסיפרה את אשר אירע לה. הרב אמר שלמרות שהערבי לא אנס אותה, הרי רוחו נכנסה בנשמת הבן. הוא מגרש את הבן והאישה נשארה עם בעלה הרב.	טוניסיה	22806
למלא את הקופה	לאיש זקן יש שלושה בנים. הם מבקשים לקחת כסף מקופתו. הוא מסכים וסומך עליהם שיחזירו חובם במועד שהבטיחו. הם אינם עושים זאת, וכשהם זקוקים להלוואה בשנית, הם מוצאים את הקופה ריקה.	טוניסיה	23267
וכי יש אמונה בגויים?	ליהודי, היה בעל חוב מוסלמי. ביקש לגבות ממנו את החוב לצורכי חג הפסח. ביקש מחברו, שעבד עימו, לפגוש אותו בבית המוסלמי, לאחר שיסיים לגבות את החוב. כשהיהודי הגיע לבית המוסלמי, זה החל לחפש את גרזנו. הבין היהודי שהגוי מתכוון להורגו וצעק לעזרה. יצאו השכנים. סיפר להם את כוונת שכנם והם פנו אליו בכעס כיצד הוא מעז לקלקל מערכת יחסים טובה עם היהודים. בינתיים ברח היהודי וכשבא חברו לחפשו אמר לו הישמעאלי שלא ראה אותו. לא האמין לו, ואז סיפרו לו השכנים מה קרה. הלך לחפש את חברו ומצא אותו לבדו בשדות. שאל אותו למה לא חיכה לו והוא ענה -וכי יש אמונה בגויים? וסיפר לו מה קרה.	טוניסיה	23710
צדקה תציל ממוות	איש עני מבקש להשיא את בנו הבכור. הוא מקבל עזרה מעשיר, המתנה עזרתו בהזמנתו לחתונה, וכן שהבן שיוולד יקרא על שמו. העני מסכים ועורך לבנו חופה. נזכר כי שכח להזמין את העשיר. פונה לרב המציע לערוך את החופה בבית העשיר. כאשר כל התהלוכה מתקרבת, בורחים ארבעה שודדים שביקשו לגנוב מבית העשיר. בתוך הבית הפרוץ הם מוצאים את העשיר ורעיתו כפותים.	טוניסיה	23804
הנסיך ואשתו הנאמנה	למלך ולמלכה אין ילדים. הם פונים לידעונים ללא הועיל. מגיעים לאחד המבשר להם שעליהם לבחור אם תוולד להם בת, הם שיתרוששו מכל. המלכה בוחרת בבת. הם יורדים מנכסיהם. המלך מת. המלכה ובתה נודדות, והופכות לכובסות בבית עשירים. לאחר שהמלכה מזדקנת, היא מוכרת את בתה בשוק. נסיך מתאהב בבת. האם מסכימה לנישואים של בתה, בתנאי שגם היא תצטרף אליה. אביו של הנסיך נפטר, אך הוא מסרב למלוך תחתיו ורוצה רק להמשיך לחיות עם אשתו הנאמנה. מתערבים איתו שאשתו לא נאמנה. גונבים במרמה ממנה מסרק עם שמה, ומספרים לנסיך כי היו איתה. בכעס רב הוא דוקר אותה וזורק אותה על חוף הים. רופא שעובר שם מטפל בה, ורוצה להתחתן איתה. היא מסכימה אך מבקשת ביום החתונה לגשת למכון יופי. היא בורחת משם. פוגשת ערבי, ומחליפה איתו ביגוד. הנסיך פגש באחר שביקש את ידה, והביא אותה לבית המלך. מבקשת ללכת לחמאם ובורחת משם. מוצאת עוד אדם לא יהודי ומחליפה איתו בגדים ומתייבשת על ספסל. הוחלט שכל שמי שישב על הספסל יהיה למלך. מביאים אותה לארמון כשהיא לבושה בבגדי ערבי, וממליכים אותה. המחזרים שלה פונים למשפט,הרופא מקבל סכום כפול על מה שדרש, נותן הבגדים מקבל חליפות רבות. והיא מלכה בממלכה ביד רמה.	טוניסיה	23986
הכל תלוי במזל	היתה זקנה ולה בת יחידה. ביקשה האם מבתה להכין מרק מהדגים שבבית אלא שהבת התעצלה וחלקה את הדגים לחתולי הרחוב. כעסה האם וגירשה את בתה מהבית. הגיעה הבת לארמון בו יושבות ארבעים נערות המשרתות את בעלת הבית. הסכימה בעלת הבית לקבל את הנערה גם כן. שאלה הנערה את בעלת הבית לסיבת מזלה הרב להיותה אישה כל כך עשירה. אמרה לה בעלת הבית להכין קוסקוס כדי שתיווכח במידת המזל. הכינה הנערה קוסקוס מסולת נקיה ובעל הבית לא טעם ממנה. למחרת עשתה קוסקוס משעורה. בעל הבית אכל ומילא את צלחתו בזהובים לנערה. בפעם השלישית הכינה הנערה קוסקוס מסובין, אכל ממנה בעל הבית והשאיר בצלחת חוט משי רקום בזהב. למחרת יצא כרוז שהודיע שחסר לנסיך חוט משי מעוטר בזהב. השיבה הנערה את חוט המשי לנסיך. הנסיך התאהב בה ונשאה לאישה.	טוניסיה	24040
השקד	לאישה זקנה בת ושמה 'השקד'. נסיך שעבר ליד ביתה כשהיא משקה את שיח הריחן, שאלה למספר עלי הריחן. לאחר התייעצות עם אמה, זו מציעה לה להשיב בשאלה מה מספר האוניות בים ומה מספר הכוכבים בשמיים. כשעבר הנסיך שנית ושאלה השיבה לו את תשובת אימה. ראה הנסיך ש'השקד' אוכלת דייסה ומלקקת מבין אצבעותיה טיפה מהדייסה. שאלה לפשר הדבר. למחרת עבר הנסיך כשהוא אוכל רימון והרים גרגר רימון שנפל לרצפה ואכלו. אמרה לו השקד כי גם הוא כמותה לא ויתר על גרגר אחד מהרימון. התאהב בה הנסיך ונשאה לאישה.	טוניסיה	24046
תעלולי הנסיך בנסיכה	נסיך פקד על אשתו הנסיכה לעסוק רק בניקוי הבית בבישול ואפיה ובתמורה הבטיח לה קבר מזהב. בעוד הוא מתהולל נראתה הנסיכה כשפחה מוזנחת. סיפרה הנסיכה לשכנתה את הוראתו ודבריו של הנסיך. הזמינה השכנה את הנסיכה לביתה והבטיחה לה לטפח אותה כך שהנסיך יאהב אותה. בינתיים, לקחה השכנה בובה והלבישה אותה בבגדי הנסיכה הבלויים והחלה לקונן שהנסיכה מתה. הנסיך ציווה להוציא את המתה החוצה. השכנה המשיכה לטפח בסתר את הנסיכה ולהלבישה בבגדים יפים עד שהפכה לנערה צעירה ויפה. עבר הנסיך ליד בית השכנה ראה את הנערה היפה ולא הכירה ורצה להתחתן איתה. היא אשתך- אמרה לו השכנה. בקש הנסיך סליחה מאשתו.	טוניסיה	24085
הבושם והשמן - עבירה גוררת עבירה	לקראת חנוכה צבאו כל אנשי העיר על חנותו של מוכר שמן הזית כדי להדליק את חנוכיותיהם. פדיונו של השמן עלה מדי יום בעוד שכנו שהיה בשם נשאר ללא קונים וקנא בשכנו שהרוויח היטב. פעם אחת גנב ממנו את פדיונו. חקרה המשטרה במיוחד את השכן הבשם ולא הצליחה למצוא את הגנב. שמעו ילדי השכונה על הגניבה והציעו לבדוק את מטבעות הבשם באמצעות טבילתם במים חמים. אם יצוף שמן על פני המים סימן שאלה מטבעותיו של השמן. וכך עשתה המשטרה. מיד צפו בועות שמן על פני המים. הודה הבשם בגניבה ואמר כי הקנאה העבירה אותו על דעתו.	טוניסיה	24118
בת העני ויופיה	לעני אחד היתה בת יפהפיה חכמה וצנועת הליכות. ולאחיו העשיר של העני היתה בת לא יפה לא חכמה ומפונקת. שמעו יועצי המלך על בת העני וביקשו להשיאה לנסיך. כששמע זאת העשיר ציווה על בתו להתלבש יפה להסתיר פניה ולהופיע ככלה המיועדת. למחרת כשראה הנסיך את אשתו חשכו עיניו. נודע מעשהו של העשיר והוא קיבל עונש. ובת העני נישאה באושר לנסיך.	טוניסיה	24127
הנסיך והתנהגותו	היה נסיך שדרש מאשתו לעבוד קשה במשק הבית ומרוב שהיתה טרודה בעבודתה הזניחה את מראיה אלא שהנסיך דרבן אותה להמשיך ולעבוד קשה. וכדי לשכנעה בכך הבטיח לה שעם מותה יכרה לה קבר מזהב. ראתה שכנתה את מראיה של האשה ושכנעה אותה לעבור לגור בביתה כדי שתטפל בה ובינתיים שמה בובה במיטתה. כשחזר הנסיך לביתו אמרה לו שכנתו כי אשתו מתה. מיד ציווה לזרוק את גופתה לכלבים. הזכירה לו שכנתו את הבטחתו לאשתו אלא שהוא סירב לקיימה בטענה שאשתו נראתה לא יפה. חזרה השכנה לביתה והציעה לאישה לעמוד בפתח ביתה במראיה החדש והמטופח. עבר שם הנסיך וראה אישה נאה ומטופחת והציע לה להינשא לו. סיפרה לו אישתו מי היא וסיכמו ביניהם שלהבא לא תעבוד אלא תטפח את עצמה.	טוניסיה	24151
ממוכר כעכים לרב	היה אופה עני שבנו עזר לו בפרנסת המשפחה. היה מגלגל את שאריות הבצק ומכין כעכים אותם מכר ברחוב. יום אחד נכנס לבית מדרש ומכר שם את כעכיו הציעו לו התלמידים לבוא כל יום למכור את כעכיו וגם ללמוד תורה איתם וכך עשה. הצליח הנער בלימודיו הבחין הרב בכשרונו והציע לאביו של הנער כי הישיבה תתמוך במשפחה כדי שהילד יוכל להקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. תוך זמן לא רב התגלה הנער כעילוי הוסמך לרב ונשא את בתו של ראש הישיבה לאישה.	טוניסיה	24155
יואש המיואש	הלך יואש המיואש ביער פגש ציידים ואמר להם שלא יצליחו לצוד. הם יכו אותו ואמרו לו כי היה עליו לומר: "שבעה שמונה כל יום". הלך יואש בדרך ופגש לוויה של מת ואמר את מה שהציידים הציעו לו, אך היכו אותו ואמרו לו שהיה עליו לומר:"ירחם השם על המת". שוב השתמש יואש בתשובה לאירוע הבא וכך נהג בכל פעם וליבה את הכעס אצל אנשים. עד שבסוף כשראה אנשים רבים אמר להם :"האש תבער מהר". וכשהיכוהו על נסיונו ללבות את הריב ביניהם הסביר להם שדווקא תשובתו הסיטה את הריב ביניהם כי הם שניהם התפנו להכותו. צחקו שלושתם ואמרו כי לא קלה הדרך לשלום.	טוניסיה	24171
חכמת יהודי הצילה רכושו	ביום הכיפוריםבשנת 1825 בג'רבה, ערבים פרעו ביהודים, כי ראו בהם הסיבה להעלאת מיסים. הם בזזו את רכוש היהודים, והרגו כל מי שהתנגד להם. יהודי חכם אחד הוציא את דלתות ביתו, פיזר בגדים בחצר והחל לצעוק שהרסו לו את הבית. הפורעים לא נגעו בביתו כי חשבו שלא נשאר כבר מה לקחת.	טוניסיה	24259
אושר ואריכות ימים בזכות האישה	סוחר ביקש לקנות סחורה .הגיע לבית מסחר אחד והסחורה המבוקשת אזלה שם .שלחו בעל בית המסחר לקנותה בחנותו של אביו. כשהגיע לחנותו של אביו, גילה כי האב נראה צעיר מבנו אלא שגם אצלו אזלה הסחורה. שלחו האב למצוא את הסחורה בבית אביו שלו דהיינו בבית הסב. כשנכנס הסוחר ראה שהסב נראה צעיר מבנו ומנכדו. ביקש הסב מאשתו להביא את הסחורה אלא שבכל פעם שהביאה לא השביעה הסחורה את רצון הסב והוא שלחה מספר פעמים להביא סחורה טובה יותר, עד שבהליכתה האחרונה הביאה סחורה שתאמה את רצון הסב. כששאל הסוחר את הסב מה סוד מראהו שלו ושל בנו השיב הסב כי הסוד טמון באישה טובה. והראיה,אשתו הלכה מספר פעמים בלי לומר דבר למרות שבכל פעם הביאה את אותה סחורה שהיתה הסחורה היחידה שברשותו...	טוניסיה	24300
חכמת הרב	שלושה יהודים מכרו בשותפות סחורה והרוויחו כסף רב. בערב שבת הגיעו לעיירה של גויים והחליטו להחביא את כספם עד צאת השבת בבית הקברות. בלילה קם אחד מהשלושה והטמין את הכסף במקום אחר. כשבאו היהודים למקום שהטמינו לא מצאו את כספם. הלכו לרב וסיפרו את סיפורם. ביקש הרב שישובו בעוד שעה. חזרו,ביקש הרב מהם לספר את סיפורם בשנית. שוב בקש הרב מהם לחזור בעוד שעה. כשחזרו,נתן הרב לאחד מהם מכתב ובו מצוין האדם החשוד על ידו. בקשם ללכת למשטרה ולתת להם את המיכתב. חקרו השוטרים את נושא המיכתב עד שהודה בגנבתו.	טוניסיה	24303
היועץ ובת הדייג	באותה שכונה גרים שני יהודים. דייג עני ולו שמונה בנות ואשתו בהריון, ועשיר ללא ילדים שהיה מזכיר בבית המלוכה. המלך מודיע למזכיר שבעוד שנה יוולד לו בן שיתפוס את מקום המלך. על כן פוקד עליו שיביא אליו את בנו כשיוולד. אשת המזכיר מציעה לו להכין תיבה, לשים בה הרבה כסף, טלית ותפילין ולכתוב שהילד יהודי. אחר ברית המילה, התינוק הוכנס לתיבה ונמסר למלך המצווה ממשרתו להרוג את התינוק. המשרת כשרואה את יופיו של הילד, מניח אותו בים. הדייג היהודי שבינתיים נולדה לו בת תשיעית, מוצא את התיבה ומגדל את התינוק כבנו עם בתו כתאומים. הבן גדל, לומד והופך לעורך דין מפורסם בעיר. אישה מבקשת ממנו לכתוב למלך מכתב בקשת חנינה עבור בנה. המלך מתרשם מסגנונו המעולה וממנה אותו ליועצו. הוא פוגש את מזכיר המלך, אביו, ומספר לו קורות חייו. המזכיר מבין כי זהו בנו, מבקש ממנו לשמור על כך בסוד. המלך חולה אנושות, וממנה את הצעיר ליורשו. הוא מבקש ממנו גם להתחתן. הצעיר בוחר בבת הדייג שגדלה עמו.	טוניסיה	24363
המרשעת	בעל זורק את אשתו הממררת את חייו לבור. מהבור יוצא נחש שאינו יכול לחיות עם האישה. תמורת הצלתו עושה הנחש את האיש ל"רופא" המרפא את מלכת אנגליה וצרפת (הנחש נכנס לקורבן כדי שהאיש יוכל להוציא אותו מתוכן). הוזמן ה"רופא" גם לשולטנית מטורקיה שחלתה באותה המחלה עצמה. כשאין הנחש רוצה לצאת מתוך הגוף קורא האיש כי אשתו כבר מחכה בחוץ. הנחש בורח במהירות.	טורקיה	15
המלכה החכמה	המלכה פודה את המלך משבי בחכמה. היא מתחפשת כזמר נודד, מגיע לחצרו של המלך האויב, מתחבבת עליו ומקבלת כמתנה את בעלה.	טורקיה	19
גזירה על הזקנים	יניצ'רים צוו להרוג את כל הזקנים. בן אחד הסתיר את אביו. לא הסכים המלך לגזירה זו וציווה על אנשי העיר לאכול מרק מתוך סיר שקוטרו שבעה מטרים באמצעות כפות שאורכן שבעה מטרים. איש לא הצליח להכניס לפיו אף כף מרק אחת והסיר נותר מלא. הבחור התייעץ בסתר עם אביו והלה נתן לו עצה להאכיל את האיש מולו. כולם חיקו אותו והסיר התרוקן. כך הוכחה חוכמתם של הזקנים והגזירה בוטלה.	טורקיה	31
מעשה בסבל טיפש	סבל קיבל במתנה כסף משני עשירים שרצו לנסותו, לבדוק אם גם כשיהיה לו כסף יאכל את לחמו בתיאבון. הסבל איבד את תיאבונו. לוקחים ממנו את הכסף, נותנים לו מכה בראש והוא מתעוור. הוא הולך ומקבץ נדבות ואוגר מחדש. הוא אינו נוגע בכספו אלא חי מנדבות לחם. יום אחד נגנב כספו. אחרי שנים רבות נותן לו מישהו לחמניה והיא נתקעת בגרונו. הוא מאשים את האיש שנתן לו את הלחמניה בגניבת כספו. מתברר שהדבר הוא כן. נתקעה הלחמניה בגרונו של הסבל, כי דבר שנקנה בכספו הוא אינו יכול לבלוע.	טורקיה	44
שלוש שאלות	שני שרים למלך. שר יהודי ושר מוסלמי. המוסלמי מקנא בעמיתו היהודי בשל חכמתו וגורם לכך כי המלך יבחון אותו. המלך מעמיד לו 3 שאלות : 1. היכן מרכז העולם. 2. מה קודם לאחד. 3. מה ערכו. משיב בנו של השר היהודי: 1. כסא המלך. 2. אפס. 3. פחות מפרוטה, כי הצלב עם דמותו של ישו עלה פרוטה.	טורקיה	47
המאמין אינו מפסיד	יתום שומע בת קול: -לך לים ותבקש 100 כדים מלאים זהב. הוא באמת הולך, וכשבעל הבית רואה זאת, זורק אותו מביתו. הוא עולה על אוניה. מגיע לעיר אחרת, נעשה תלמיד חכם ומתחתן עם בת רבו וקונה בית שבו יש שדים. מתברר שהשדים שמרו בשבילו את 100 כדי הזהב.	טורקיה	51
אוי לו לאדם שאין לו מזל	למושל אחד אין מזל. הנתינים מתמרדים. המלך נותן לו לרעות את צאנו במשך 10 שנים אולם העדר הולך וקטן. רק בשנה ה-11 העדר הולך וגדל. אז מחזיר אותו המלך למקום כהונתו ומסביר לו כי מזלו חזר אליו.	טורקיה	52
כיצד התיישבו היהודים ביוון	על היהודים נאסר לשבת ביוון יותר משלוש שנים. המלך מבקש מן הכומר לללמד את היהודי את הנצרות על מנת שיתנצר. שואל את הכומר שלוש שאלות: מה המרחק בין שמיים לארץ? היכן מרכז העולם? מה ערכו של המלך? הכומר והיהודי מתחלפים בבגדיהם. היהודי המחופש עונה למלך על שאלותיו. בשל חוכמתם של היהודים הותרה ישיבתם ביוון.	טורקיה	128
העולם גלגל, תסובב אותו	בחור צעיר עושה עצמו חירש - אילם. משרת בביתם של פושעים הקושרים נגד המלך. יום אחד קורה "פלא" והוא שר כמואזין במסגד. הדבר מגיע למלך ובשל חוכמתו מתמנה לואזיר.	טורקיה	129
כסף המלך	עני עובד אצל המלך והוא אינו משלם לו אלא משבח אותו בלבד. העני קונה סחורה ו"משלם" בתשבוחות. התחבולה מוצאת חן בעיני המלך והוא משלם.	טורקיה	130
לו ידעתי קרוא וכתוב הייתי שמש בבית הכנסת	איש בור מגיע לעושר כי אילו היה יודע לקרוא ולכתוב היה שמש בבית הכנסת עד היום הזה.	טורקיה	134
הבנאי שולח את הנגר ללוויתן	בנאי יהודי מושלך לים בעצת נגר גוי. הוזיר מסתיר את הבנאי על שפת הים. הבנאי מחזיר למלך את טבעת החותם האבודה ומעמיד פנים כאילו בא מתוך בטנו של מלך הדגים. את הנגר השליכו אל בטן הלוויתן.	טורקיה	156
על פי שני עדים יקום דבר	יועצי המלך הטורקיים מקנאים ביועצו היהודי ודורשים שימיר את דתו. הרב מבקש שלושה ימים שהות. הוא מאחר לפגישה ומסביר, כי באו אליו שלושה אחים וכל אחד תבע לעצמו את ירושת אביו, והוא מבקש את עזרת היועצים בפתרון המחלוקת. ענו היועצים, כי מי שיש בידו שני עדים להבטחת האב הוא שזכאי לירושה. היהודי הודה להם ויצא, והמלך הסביר את הנמשל: האב הוא אלוהים והירושה היא הדת, הבנים הם שלושת מנהיגי הדתות, ביניהם רק למשה היו שני עדים: ישו ומוחמד.	טורקיה	717
משל לפורים	איש כתב בצוואתו כי כל רכושו יהיה לעבדו, והעבד יתן לבן מה שהוא ירצה. חזר הבן, דרש את הירושה והעבד מיאן לתת לו אותה. הלכו לשופט, והבן הסביר לו, כי הוא בחר בעבד וזכאי לרכושו, והשופט קיבל. הנמשל: המן רצה להרוג את היהודים, ולבסוף הרגו אותו ואת משפחתו.	טורקיה	900
בת המלך, אגדה טורקית	המלך חיפש חתן ראוי לבתו, וביקש מהמועמדים במסגרת בחינתם לאכול את כל המלח ששם באחד מחדרי הארמון. רבים נכשלו עד שבא אחד, טעם וטען שאין זה מן הנימוס לסיים הכל והוא השאיר עוד לאחרים. המלך התרשם מחכמתו ונתן אותו לבתו לחתן.	טורקיה	1519
כיצד רפאה אשה את בעלה מבגידה	אשה מנסה את בעלה הסנדלר רודף הנשים. היא מתחפשת כנערה צעירה והולכת אל חנותו כדי לקנות לעצמה זוג נעליים. הוא מתאהב בה ובוחר עבורה נעליים ומוכר לה אותם בזול. במקום כתובתה, היא נותנת לו כתובת של אשה עשירה, מכוערת וחולה, והוא יוצא לדרך כדי להתחתן איתה. על אף אזהרותיו של הדרוויש, אביה של האשה המכוערת, הסנדלר מעוניין להתחתן, אך מגלה כי לא מדובר באותה בחורה שקנתה אצלו נעליים. הוא חוזר לאשתו , והלה מייעצת לו לאסוף אספסוף מהרחוב ולשלוח אותם לדרוויש כקרוביו. המזימה מצליחה, כי הדרוויש זורק את הקרובים החוצה ולא מעוניין לקיים את החתונה.	טורקיה	1710
כיצד זקן מרמה את בניו כדי לזכות בטיפול טוב מצדם	שלושה בנים בזים לאביהם הזקן. לפי עצתו של חברו, משחק הזקן בחתיכות נחושת כאילו הם מטבעות זהב. ומבטיח לבניו להוריש מטבעות אלה למי שיטפל בו במסירות. שלושת הבנים מתחרים עתה בטיפולו, ולאחר מותו הם מגלים כי מדובר רק בחתיכות הנחושת.	טורקיה	1711
הרועה והשטן	שטן דורש מרועה עז, כבש ופרה בזה אחר זה ושולח את פועליו לשם כך אל הרועה. זה מסרב לתת. השטן מאיים עליו במוות והוא נותן לו את הפרה. הרועה הולך עם השטן אל ביתו ושם רואה נרות רבים - חיי בני אדם. לפי כך יש לרועה עוד 40 שנות חיים. הוא לוקח את הפרה והולך לביתו.	טורקיה	2154
יש לו חכמה אך אין לו כסף	עיר הולך ברחובות העיר ומכריז כי יש לו חכמה אך אין לו כסף. עשיר נותן לו כסף. הוא הלך לשפת הים ושורף שם קש. באים דגים ופולטים פנינים אשר נדבקות באפר ואין הדגים יכולים להחזיר אותן. מנפים את האפר והפנינים נשארות בידי אדם.	טורקיה	2159
אינו מרויח משמפסיד יום מחייו	לעת סגירת חנותו בערב היה חנווני נוהג למלמל שהוא לא הרוויח כלום ביום הזה למרות שחנותו היתה הטובה ביותר בעיר. לחבריו במקצוע שייחסו את דבריו לעסקו ולכן כעסו, הסביר שכל ערב הוא זוכר שהפסיד יום נוסף מחייו.	טורקיה	2319
אין אמונה באישה	הקדמה: כדי להוכיח את צדקת דברו "אין אמונה בנשים", נתן שלמה המלך לאישה אחת חרב עץ מצופה מתכת ואמר לה להרוג את בעלה ולא תבוא על עונשה. האישה בקשה לעשות כן אך בחרב עץ זה הספיקה רק לתת מכה לבעלה, אשר בא להתלונן בפני המלך. לאחר מכן בקש שלמה להוכיח כי בגברים אפשר להאמין ונתן לאיש עני חרב של ממש שיהרוג את אשתו ואף הבטיח לו שיבוא על שכרו. האיש העני לא יכול היה להרים את החרב על אשתו ועל ילדו הרך אשר שכב ליד אמו. הספור עצמו: איש אחד בקש להוכיח אותו דבר עצמו. שחט כבשה והכניסה לתוך שק, הלך אל חברו ובקשו להחביא את השק לימים מספר כי הרג אדם ואין לו עוד מקום קבורה עבורו. החבר לקח את השק בלי אומר ודברים והחביאו. לאחר כמה ימים לקח האיש את השק והעבירו אל ביתו. אמר לאשתו אותו הדבר. האישה הקימה צעקות ורצה למלך להלשין עליו. המלך בא עם חייליו והתגלה לו שנשחטה כבשה לתכלית מסויימת.	טורקיה	3571
רמאי שרצה להיות עשיר על חשבון אחר	מלך וסוחר עשיר היו חברים קרובים מנעוריהם. העשיר עזב את מולדתו כדי לבקר את בנו בארץ אחרת. לאחר עשר שנים מת העשיר. לפני מותו שלח את בנו לרשת את רכושו בעיר פלונית מידי המלך. הבן יצא לדרך ובאוניה שיתף את הנוסעים בתכלית נסיעתו. האוניה נטרפה בסערה ורק הבן ועוד צעיר אחד ניצלו. שניהם הגיעו אל המלך ודרשו את הירושה. המלך בחן את כישורי הצליפה שלהם, כי זכר שהעשיר היה צלף, אולם שניהם פגעו בתפוח עם החץ. לאחר מכן דרש מהם לפגוע בעינו השמאלית של העשיר בתמונה. הבן האמיתי לא העיז וכך הוא התגלה.	טורקיה	3579
הרוצח בא על ענשו	עצלן הורג אדם חרוץ בעל הון בשל כספו. לפני שהוציא את נשמתו אמר העשיר שהגפן תהיה עדה לפשע זה. העצלן מתעשר וחולפות השנים. כשעבר יום אחד בזמן החורף ליד הגפן, היתה זו מלאת אשכולות ענבים, אעפ"י שלא היתה זו העונה המתאימה. הוא קטף אותם והחליט למכור למלך. המלך ראה שמהענבים יוצא דם, והאיש נאלץ להודות בפשעו, ונזרק לכלא עד שמת בעינויים.	טורקיה	3580
בן מציל את אביו ממות	הפחה של טורקיה ביקש לבחון את השכלתו של עמו. לשם כך יצא לרחוב ושאל עוברים ושבים שלוש שאלות, ומי שלא ידע לענות נדון לתלייה. נער אחד הצליח להשיב על שאלות הפחה וקיבל 2 שקיות זהב, אולם אביו נדון לתלייה. הלך הנער חזרה לארמון והשיב את הזהב, בטענה כי רק הודות לאביו קיבל את ההשכלה שאפשרה לו לענות על השאלות. הפחה נוכח בצדקת הנער, שחרר את האב ונתן להם את שקיות הזהב.	טורקיה	3584
האישה החכמה	שני אנשים רבו על שקיות דינרים והגיעו למלך שישפוט ביניהם. המלך חד לפניהם חידה: מה המהיר בעולם, מה השמן בעולם ומה המתוק בעולם. הראשון השיב מיד בהתאם - הציפור, החזיר והדבש. השני השיב כעבור שלושה ימים לאחר שהתייעץ עם בתו - העיניים, האדמה ונפש האדם. המלך ביקש להכיר את הבת החכמה וציווה אותה להגיע לארמונו רעבה ולא רעבה, לבושה ולא לבושה, רכובה ולא רכובה. כדי למלא את הבקשה, צמה הבת כל היום ובסופו אכלה מעט תורמוס, לבשה שמלת משי שקופה, ורכבה על כבש כשרגלה האחת נגררת על האדמה. המלך החליט לשאת אותה בתנאי שלא תתערב בענייני המדינה. כעבור זמן שני כפריים מסוכסכים הגיעו לפני המלך אחרי שהאתון של אחד מהם שרתה את העגלה של השני וילדה עייר מת. המלך ששפט ביניהם ציווה על בעל העגלה לשלם פיצויים לבעל האתון. בעל העגלה ביקש את עזרתה של המלכה והיא יעצה לו להשליך חכתו במים רדודים, כדי שיענה למלך כאשר זה יעבור במקום, שאין מצווים על עני לשלם כסף כשם שאין דגים במים רדודים. הבין המלך כי יד אשתו בדבר, עשה משתה פרידה והתכוון לגרשה. המלכה הורשתה לקחת את הדבר היקר ביותר בארמון. לקחה המלכה את המלך לביתה, וזה נוכח באהבתה ובחוכמתה והשיבה לביתו והתיר לה לקחת חלק בניהול ענייניו.	טורקיה	4070
המלך יאבוז אחמד ושיחת שלוש הנערות	המלך שוטט בעירו בבגדים אזרחיים ושמע שיחתן של שלוש נערות: האחת רצתה להיות פלגשו של המלך, השניה רצתה להינשא לאחד מהבאים לפני המלך, והשלישית בקשה להינשא לאיש עשיר כדי שגם המלך ישרתה. למחרת ציווה המלך להביא את שלושתן לפניו וביקש מהן לחזור על משאלותיהן. לאחר דבריהן, שלח את שתי הנערות המבוגרות אל ביתן ואת השלישית שלח עם עבדו למדבר, שם התבקש העבד להמיתה. הנערה התחננה לפני העבד והלה חס עליה בהנחה שתמות בין כה וכה. אך הנערה פגשה ברועה והתחתנה איתו. יום אחד מצאה באחד הכדים שנתרוקן מחלב לירה של זהב. היא עקבה אחרי עכברים שבאו לשתות מן החלב יחד עם בעלה ומצאה מטמון מלא במטבעות זהב. השניים התעשרו ובנו ארמון אליו הגיע גם המלך לבוש בבגדים אזרחיים. בעלת הבית הכירה אותו אך הוא לא הכיר אותה. היא שלחה את יתר המשרתים וכך יצא שהוא התבקש ללוותה אל בית המרחץ. לאחר שטבלה בבית המרחץ החליפה את בגדיה לבגדים בהם נשלחה מארמון המלך והמלך זיהה אותה. היא סיפרה לו מניין השיגה את עושרה והראתה לו כיצד התגשמה משאלתה כי המלך ישרת אותה, והמלך לקח את הזוג לארמונו.	טורקיה	4071
העשיר ושני בניו	אב עשיר שולח את שני בניו לעבוד, ומעניק לכל אחד מהם סכום מסויים בתנאי שידווחו לו על מעשיהם. האחים סוחרים בירקות בשוק, ובהתחלה מרוויחים. בתמורה, מעניק להם האב סכום נוסף כאותו סכום שהרוויחו. כעבור זמן הם מפסידים. הבן הבכור מתאר את הפסדיו והאב דורש ממנו את אותו סכום שהפסיד, ואילו הבן הצעיר מזכיר רק את הצלחתו בהתחלה ולא מפרט את הפסדיו. האב מעניק לו את הסכום שהרוויח בשבוע שלפני כן. כהסבר למעשיו אומר האב לבן הבכור, כי העולם הוא כמו ראי שצריך לצחוק אליו כדי שיצחק אליך בחזרה.	טורקיה	4441
מעשה בכוכב הגדול בימי הסולטן מחמוד	בימי הסולטן מחמוד נראה בשמים כוכב נופל, והמלך שואל את החוזה שלו מה פרוש הדבר. התברר, כי הכוכב הנופל אינו אלא ציפור שמעופה מוזר, והחוזה אומר למלך, כי שם הציפור אליהו ושם המשפחה חנוך ומדובר במוכר פירות בשוק. המלך קורא לאותו אליהו חנוך ומצווה עליו כי מעתה ואילך יהיה רופא. אליהו חנוך נהיה רופא, והוא מצליח מאוד באמצעות עשבי התרופה שלו, אך משום שאינו רופא מדופלם, הוא עושה עסק משותף עם גדול הרופאים בעיר. בתמורה לריפוי דיין עשיר אחד מקבל אליהו דג ומחליט לתת אותו למלך. המלך שאכל דגים קטנים ועצם נתקעה בגרונו, צוחק כאשר הוא רואה את הרופא עם הדג הגדול והעצם יוצאת מאליה. הוא דורש ממנו שיגיד לו מתי הוא ימות, והרופא הנבוך אומר בעצת אשתו, כי ימות יום אחד אחריו.	טורקיה	4550
שלושה אנשים מלומדים, או: אל תאמין לגוי ארבעים שנה...	1. שני סוחרים מפקידים לפני בוא השבת את כספם אצל הפונדקאי שאצלו הם גרים. השלישי, שלא מאמין לפונדקאי, מסתיר את כספו בבית הקברות. כאשר הפונדקאי מספר שחלם שימצא שם כסף מנסה הסוחר השלישי לשכנע את הפונדקאי שאין אמת בחלומות. נוסף לזה הוא הולך לבית הקברות ונשאר שם עד תום השבת. 2. כאשר שני הסוחרים דורשים את החזרת כספם, מכחיש הפונדקאי את קבלתו ומאשים את הסוחרים בהוצאת דיבה. השלישי מצליח לקבל את הכסף הנפקד מאשת הפונדקאי בטענה שהוא בא לבקש את החזרתו בשם בעלה. כסימן אמת לדבריו הוא מוסר לאשה שבעלה אכל עדשים בארוחתו האחרונה (הוא ראה את השרידים של הארוחה הזאת על זקנו של הפונדקאי). בבואו לביהמ"ש, בו השופטים כבר דנו את שני חבריו, הצליח הסוחר השלישי לשכנע את השופטים, שהפונדקאי שיקר אותם. שני חבריו שוחררו והפונדקאי נתלה.	טורקיה	4887
גם בין עמי הארץ תמצא חוכמה	שליח מירושלים בא לרופא נדבן בקושטא וביקשו לתרום לבניין בית מדרש. העשיר תרם בעין רחבה , אך לפני שנתן ההמחאות ביקש שיאמר לו מדוע אמרו חז"ל: הטוב שברופאים יירש גיהנום שותפו של עמלק"? לא ידע לענות והלך. בא רב אחר ואמר שהרופא משתדל להיטיב לחולה אך לפעמים טועה. התשובה לא סיפקה את הרופא הנדיב. בא איש תם מעמי הארץ. התחפש וניגש לרופא, לאחר שאכל וקיבל ההמחאות אמר: סברה אחת: הכוונה לרופאים שלא למדו תורה זו. סברה שנייה: רופא בעל לב טוב יורש גיהינום, כי חומל על החולה ואינו מזריק לו ובכך מרע את מצבו. הרופא שמח על התשובה	טורקיה	6607
מזלו של הבן	לאחר מותה של משרתת בבית חכם עשיר, מאמצים העשירים את בתה. היא נישאת לעלם שעבר במקום. בני הזוג חולמים חלום זהה: אם תוולד בת תסבול כל חייה, אם בן- יהיה עני. בוחרים בבן. למרות הנבואה הוא מצליח ונושא את בתו של רב העיירה לאישה.	טורקיה	7585
מה חזק יותר: החינוך או הטבע?	לשאלתו של מלך : מה עדיף, מי שחונך לבלום את יצריו או מי שנולד ביצר טוב? משיב יועצו הנוצרי בחיוב על החלק הראשון והיהודי- על החלק השני. המלך מבקש הוכחות.בת היהודי, הרואה בעצבון אביה , התחפשה לסוחר וקרבה לבית הנוצרי, בתו הזמינה את ה"סוחר" להכנס. שמעה את היועץ הנוצרי מספר לידידו שיוכיח למלך את דבריו על ידי חתול שחונך להגיש כיבוד בנימוס רב. בקשה מאביה ללכת אתו ביום הקבוע ולעזור לו. כשהראה היועץ הנוצרי למלך את החתול שהגיש משקאות ומאכלים למסובים, הוציאה הבת שני עכברים החתול זינק עליהם ושפך הכל על המלכה.	טורקיה	7602
נשים בוגדניות	מנגן מפליא נשא אשה שאהבה אותו. המלך שמע את נגינתו ושלח לקרוא לו. הוא שכח את הקשת. כשחזר לקחתה ראה את אשתו בזרועות אחר. נעצב ולא יכול לנגן. הושלך לבית הכלא. פעם ראה מחלון הכלא את המלכה מתעלסת עם כושי. התנחם על גורלו וחזר לנגן כמו קודם. כששאל המלך לפשר הדבר סיפר לו הכל. המלך נוכח בעצמו שאשתו בוגדת בו. עזב את הארמון והלך עם המנגן. ראו איש ועל כתפו ארגז. סיפר שאשתו נמצאת בפנים כדי שלא יחמוד אותה זר. פתחו את הארגז וראו אותה מתעלסת עם צעיר. נוכחו בצדקת קוהלת: אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי.	טורקיה	7603
ביצים ומיסים	טורח'אן, בן כפר עני שרצה לשאת לאישה את בת שכנו, אך צריך היה להשיג כסף עבור מוהר, קונה בכפר ביצים בזול ורוצה למוכרן בעיר ביוקר. אך בדרכו העירה צריך היה לשלם כל כך הרבה מיסים ומעשרות עד שלא נשאר לו דבר. התיישב ליד בית הקברות והחל גובה מעשרות מן ההלוויות שהיגיעו , והתעשר על ידי כך. איש לא שאל אותו לזכותו לעשות כך.	טורקיה	8120
בן המלך שלמד לארוג שטיחים	בדווי מוכן לתת את בתו לבן המלך רק אם בן המלך ילמד לארוג שטיחים. בן המלך לומד את המקצוע והזוג מתחתן. המלך אינו מסכים לקבל את הכלה הבלתי משכילה ומגרש את הזוג מעל פניו. אחרי החתונה נופל בן המלך לבור עמוק מכוסה. שם רוצים להורגו בגלל נקמת דם. כפיצוי מציע בן המלך לארוג שטיחים. שטיח ארוג על ידי בן המלך מגיע לידי חותנו והוא מזהה אותו כמעשי ידיו של בן המלך ושולח אותו לאביו. המלך מגלה עליו כתובת המצביעה על מקום המצאו של בנו. למרות שבאזור הנקוב הורסים את כל המבנים, לא מוצאים את בן המלך. לבסוף מגלה אותו אשתו. הוא מביא אותה לאביו והמלך מתפייס עם בני הזוג. המלך נותן לכלתו את ההזדמנות ללמוד. את המבנים של אלו שלא היו אשמים בתפיסתו מצווה בן המלך לבנות מחדש.	טורקיה	8568
הביצה הקשה והאפונה המבושלת	ראובן הפועל אוכל ביצה מבושלת של שמעון. לאחר 7 שנים דורש ממנו שמעון 700 ביצים, שעשויות היו להיות רכושו אם לא היה אוכל את הביצה. דוד המלך פוסק לטובת התובע. שלמה המלך שומע על כך , וכשדוד עובר לידו הוא זורע אפונה מבושלת. הוא מסביר לאביו שאם מביצה מבושלת יוצא אפרוח, יכולה גם אפונה מבושלת לצמוח.	טורקיה	8892
בת הזקנה	זקנה עניה קונה שלושה דגים ומצווה על בתה לשמור עליהם. במשך שלושה ימים, בא יום יום חתול ואוכל אחד אחרי השני. הילדה המפחדת שהזקנה תעניש אותה, טוענת שהיא אכלה את הדגים מפני שהיתה רעבה. ביום השלישי מסתתרת הזקנה ומגלה את האמת. היא מרביצה לילדה שצעקותה נשמעות במשך שלושה ימים על ידי בן מלך. הוא שואל את הסיבות לצעקות אלה, והזקנה משיבה בנגוד לאמת, כי ברצון הילדה שהיא תקנה לה שמלת זהב וטבעת זהב ושתשיא אותה לבן המלך, דבר שאין הזקנה יכולה לספק. הנסיך נותן לילדה את מבוקשה ומתחתן אתה. אחרי החתונה מבקשת הזקנה שהילדה תחזיר לה את שלושת הדגים. לפי בקשת הילדה, מסדר הנסיך לזקנה שולחן מלא דגים. אך זו חוזרת ומבקשת דווקא את שלושת הדגים החסרים. הבת הורגת את הזקנה וקוברת אותה בגן. מן הקבר צומח עץ אשר ענפיו דורשים מהילדה את שלושת הדגים. כדי שיהיה לה שקט, עוברת הת עם בעלה לעיר אחרת.	טורקיה	8893
חכמת העני	מלך שונא יהודים מטיל עליהם לפתור שלוש שאלות.אם לא יענו עליהן יגורשו מן הארץ. יהודי עני המזדמן לעיר עונה עליהן בהצלחה. בין המלך והיהודי מתקיימת שיחת רמזים. המלך מראה שלוש אצבעות- העני מראה אחת. המלך מפזר גרעינים- העני שולח תרנגול לאספם. המלך מראה פחם שחור, היהודי מראה גבינה לבנה.	טורקיה	8895
השטיח	נערה ענייה מוכנה להינשא לבן המלך בתנאי שילמד מלאכה. הוא לומד לארוג שטיחים. לאחר החתונה נחטף בן המלך. בשבי הוא אורג שטיחים עבור השודדים כדי שימכרו אותם וירוויחו כסף. השטיח מגיע לידי אשתו, שמזהה את עבודתו וכן את הסימנים המתארים את מקום הימצאו. המלך שולח חיילים להצילו.	טורקיה	8899
אבן היהלום או כד מלא זהב	המלך מבטיח את היהלום הגדול שבטבעתו למי שיספר לו גוזמא שאינה יכולה לקרות. הסיפור על עגלה שנזרעה באדמה והצמיחה עגלות - יכול, לדעתו, לקרות. אדם אחד מגיע עם כד חרס גדול ואומר כי לפני מאה שנה ניתן הכד מלא מטבעות כסף על-ידי אביו לאבי-המלך והוא בא לבקש בחזרה את מטבעות הזהב שהלוו. המלך מתפרץ וצועק שזה לא יכול להיות והאיש אומר שאם זה כך, מגיע לו היהלום או כד מלא זהב.	טורקיה	9718
שלמה המלך ומשפט המטבעות	מכולאי עוקב אחרי קצב, שכנו, הסופר את מטבעותיו ומגיע לאלף. המכולאי מאשים את הקצב שגנב ממנו בדיוק אלף מטבעות. באים למשפט לפני שלמה המלך. שלמה מצווה לשים את המטבעות בקערה מלאת מים חמים, והשומן הדבוק תמיד לידיו של הקצב, וגם דבק במטבעות, צף על המים. המלך פוסק לטובת הקצב.	טורקיה	11099
יפה, יפה	לכנר אין פרנסה. מנגן בארמון הסולטן. נגינתו מוצאת חן בעיני הסולטן והוא מזמין את הכנר כל יום. כל פעם אומר לו: "יפה, יפה", אך אינו משלם. הכנר לוקח מסוחרים מוצרים ובמקום לשלם אומר להם: "יפה, יפה". הסוחרים דורשים ממנו כסף בנוכחות הסולטן והכנר אומר כי הוא משלם להם באותו מטבע שהסולטן משלם לו. הסולטן מבין ומשלם לו.	טורקיה	11701
בת המלך הטורקי ובן המלך ההודי	בת המלך הטורקי היפייפיה רוצה להינשא לבן המלך ההודי עליו שמעה שהוא יפייפה, "פרח הפרחים ובעל 7 צעיפים על הפנים". על מכתביה משיב הנסיך במשלוח סכין קילוף פירות, כדי שתעסיק את עצמה בכך ולא תטפח אשליות לגביו. הנערה מבקשת מאביה שימכרנה. היא עובדת כמשרתת, מצילה את בת בעלת הבית מכשפים, כי סירבו להשיאה. מבקשת להימכר שנית, מגיעה לאחותו של הנסיך ההודי. הוא רואה אותה, נדהם מיופיה ומתחתן איתה. בליל הכלולות היא שמה על הכר את סכין הפירות ששלח לה. הנסיך מתפעל כעת לא רק מיופיה אלא גם מחוכמתה.	טורקיה	12569
הקציצות והבגד	הנסיך המפונק רגיל שימלאו את כל רצונו ודורש שיתפרו לו בגד ממצבה יפה של שיש. מביאים את החייט היהודי ומאיימים עליו במוות. נכדת החייט פותרת את הבעיה: היא מבטיחה לתפור את הבגד, בתנאי שלפני כן יכינו לה סעודה מקציצות של קרח.	טורקיה	12580
המרפא והרופאים המדופלמים	רופאים מדופלמים משפיעים על המלך שיאסור מרפא עשבים אחד. רופא העשבים מוכן להבחן עם הרופאים המדופלמים ע"י כך שיעבירו סכין ברגל וירפאו זאת תוך 24 שעות. הרופאים פוחדים ונרתעים אך הוא מכניס סכין ברגלו ומוציאה בקצה השני. תוך יממה מתרפא פצעו. הוא מקבל מתנות מהסולטן ואילו כל הרופאים האחרים ננזפים.	טורקיה	13300
שלמה המלך ואשתו החכמה	אשתו של שלמה המלך עושה למלך קונקורנציה והיא גם שופטת אנשים. כאשר שומע על כך שלמה המלך הוא תובע ממנה להפסיק, אך היא ממשיכה. שלמה מצווה עליה לקחת משהו שאהוב עליה ביותר בארמון ולהסתלק משם. בסעודה האחרונה שהם אוכלים יחדיו היא נותנת לו יין והוא נעשה שיכור ונרדם, אז היא לוקחת אותו בעגלה להרים. כאשר מתעורר שלמה ותמה מה מעשיו שם, היא טוענת שציווה עליה לקחת איתה את היקר לה מכל, וכך עשתה.	טורקיה	13857
הסבא של מטבעות הזהב	סוחר עשיר חילק את רכושו בין שלושת בניו וחי לסירוגין בבתיהם. בני המשפחה זלזלו בו והציקו לו. בעצת חברו, החלפן, שנתן לו בהלוואה מאה מטבעות זהב, נעל עצמו בחדרו והחל מונה את המטבעות. כשבני המשפחה ראו שיש ברשותו עוד כסף שינו את התנהגותם וכיבדוהו.	טורקיה	16554
בזכות מעשי חסד	בנו היחיד של סוחר עשיר יוצא לעיר אחרת בלוויית משרתו. הוא מוציא את כל כספו לצרכי קבורתו של מת עני, וחוזר לביתו. שוב הוא יוצא למסע, ופודה נערה העומדת להימכר כשפחה בכספו, ומביא אותה לבית הוריו. מתברר שהנערה היא בת מלך שהודח והוכנס לכלא. הבן מצליח בעסקיו ומתאהב בנערה. הורי הנערה מגיעים לעיר, נענים לבקשתו לשאתה, ולוקחים אותה עד למועד החתונה. בדרכם לבית הנערה, עומדת אונית החתן והוריו לטבוע, אולםזקן בסירה מצילם. הזקן בא לטקס הכלולות ומבקש מהם לבוא איתו לשקם את בקתתו שנהרסה בסערה, שם הוא מתוודה כי אינו אלא נשמת המת שהבן עזר לקבור ונשלחה לסייע לו משמיים, ונעלם.	טורקיה	16558
בגלל קנאת אחים	מלך ציווה לא להדליק בלילה אור. מצא שלוש אחיות, תופרות כפתורים באור, למרות מצוותו. האזין לשיחתן ומילא בקשותיהן: הבכורה: - לשרת בארמון, השניה - לשאת את בגדי הנכבדים לבית-המרחץ והצעירה - להינשא לנסיך וללדת לו בן עם כוכב זהב במצחו ובת עם שערות כסף. האחיות שיחדו את המיילדת וכשהצעירה ילדה לקחו את הילדים, השליכו אותם בתיבה לים ושמו במקומם כלבלב וחתלתול. המלך העניש את אשתו וקבע מקומה בפתח הארמון וכל עובר שם ירק בפניה. הילדים אומצו על ידי דייג והבן נודע כצייד הציפורים הטוב ביותר. בגיל 13 נודע קיומם לאחיות אמם ובהעצתן התחלתה האחות וביקשה מאחיה חלב לביאה. בעצה נוספת של דודתה, התחלתה הילדה שנית וביקשה שאחיה יביא לה ציפור שיר מופלאה. בדרכו למילוי הבקשות עזר לו אליהו הנביא בעצות (הלביאה ישנה כשעיניה פקוחות; כדי לצוד את הציפור יש ללכת כנגד הרוח מבלי להסב את הראש לאחור). האח הצליח במשימות. שמע המלך אודות שירת המופלאה של הציפור. בא לבית הדייג, תוך כדי שיחה עמו מתבררת לו זהות הילדים. הוא מעניש את האחיות הבוגדניות ומחזיר אליו את ילדיו ואת אשתו.	טורקיה	16563
מי יצילנו? העבודה והמלאכה	בת כפר מוכנה להינשא לנסיך בתנאי שילמד מלאכה. הוא לומד לארוג שטיחים. בת הכפר נישאת לו. הנסיך נכנס למסעדה שבה נותנים ארוחות חינם ואף מטבע ליוצאים. משנכנס למסעדה, נופל הנסיך לתוך מרתף ועומדים להרגו כדי לקחת כספו. הוא משכנע את שוביו לתת לו כלי אריגה ואורג שטיח יקר ובין קישוטיו כתב את כתובתו. המלך קונה את השטיח, מגלה את הכתובת, שולח חיילים ומשחרר את בנו. אשתו מוכחיה כי מלאכה תציל ממוות.	טורקיה	16570
קדירת הפלא	למיילדת עסוקה, קדירת פלא. כשבישלה ולא הספיקה לאכול כי נקראה ליילד, קפצה הקדירה לבית אלמנה ושלוש בנותיה. החלו לאכול מידי יום את המטעמים. הבנות התייפו, הקדירה הביאה להן בגדיהן של שלוש בנות רוזנת ובסוף גם שלושה אחים בני סוחר עשיר, שאותם הביאה ערומים, מכוסים במגבת, ישר מבית המרחץ. האחים נשאו את שלוש הבנות לנשים.	טורקיה	18180
תשובת האשה	מלך חמד את אשת הוזיר היהודי וביקש להתארח בביתו שבוע. בעצת אשתו קנה הוזיר ארגז ביצים, וכל יום הגישה האשה למלך ביצים במתכון אחר. בסוף השבוע ביקש המלך לדעת מדוע הגישו לו כל הזמן ביצים, והוזיר הסביר כי אשתו רצתה לרמוז למלך, שכל הנשים אותו דבר.	טורקיה	20209
חידה	אשה צעירה, מניקה, באה מדי יום לבקר את אביה בכלא ומניקה אותו כדי שיחיה. לפני שחרורו מן הכלא המלך דורש סיפור. חדה לו חידה: גידלתי בעלה של אמי. המלך אינו מבין, מסבירים לו והוא משחרר את האב.	טורקיה	20225
מקצועו של בן-המלך	בן-מלך מתאהב בבחורה לא עשירה. היא מוכנה להינשא לו רק אם ילמד מלאכה. הוא לומד לארוג שטיחים. התחתנו. בן-המלך יצא לטייל ונחטף ע"י שני שודדים, שדרשו ממנו כופר נפש. הציע להם לארוג שטיח, אותו ימכרו למלך בכסף רב. הסכימו. כשהביאו את השטיח לבית המלך גילתה האישה שעל השטיח כתוב בפרסית מה קרה לבעלה והיכן הוא נמצא. קנו את השטיח עקבו אחר השודדים והצילו את בן-המלך.	טורקיה	21265
נפוליאון הילדה והמטבעות	יום אחד בסיורו בארץ פגש נפוליאון בילדה ושאלה מה היא עושה ומה עושה אביה ומה עושה אמה .ענתה הילדה תשובות סתומות שנפוליאון לא הבינן. כשהסבירה לו את פשר תשובותיה ביקש ממנה לשמור את הדבר בסוד עד שתראה את פניו. סיפר נפוליאון את חידות הילדה לווזיר שלו וביקש ממנו לפרש אותן אחרת יענישו. משלא יכול היה הווזיר לפתור חיפש את הילדה והיא שקיבלה ממנו כסף אמרה לו את פתרון החידות. שמע על כך המלך כעס על הילדה שנתנה את פתרון החידות לפני שראתה את פניו וקרא לה לחצרו. הסבירה לו הילדה כי ראתה את פניו במטבעות שקיבלה ולכן עמדה בהבטחתה ויכלה להשיב.	טורקיה	24173
בת המלך החכמה	למלך התורכי בת יפה. בן המלך האנגלי רצה לחתחתן אתה. היא סירבה להנשא לנוצרי והוכרזה מלחמה, המלך בנה לבתו ארמון חצוב בהר. הצעיר הראשון שיגיע לארמון הוא מזלה. בחור עני ויפה ראה בלילה אור, הלך לכיוונו וראה שיש חלון, נכנס דרכו, אכל מה שמצא והלך לישון. בת המלך והצעיר שהגיע לארמונה התאהבו. אסור לו להביא אורחים. כל יום היה יוצא, יושב בבתי קפה וחוזר בערב. בן המלך האנגלי שלח מכשפה שתמצא את בת-המלך. מחופשת כגבר באה המכשפה לבית הקפה, שחקה עם הבחור ובלילה לקח אותה אתו לארמון. למחרת סיפרה המכשפה לאנגלי. הבחור בדק את אוצרות הארמון , הגיע לחדר הרחצה של הנערה , מעל לנהר, משך את כתונת הלילה שכולה יהלומים נפלה לנהר ונסחפה בזרם. סיפר לבחורה. היא פחדה שהכותונת תגיע לאנגלי וברחה עם הבחור על 2 סוסים. נפלו בשבי של 41 שודדים. שיכרה אותם, בלילה לקחה סכין, חתכה את אפם וברחו. הגיעו לשייך שרצה לישון אתה. הבחורה פצעה את אצבעה, זרתה מלח על הפצע וכל הלילה דחתה את השייך בטענה שכואב לה. השייך כלא אותה במסגד. הכינה חבלים מסדינים וברחו. ילדים מצאו את כתונת היהלומים , הביאוה לאנגלי והוא התחיל לרדוף אחריה. גם הגנבים רודפים. הנערה והבחור הגיעו לעיר שמלכה מת. יונה מתיישבת עליה 3 פעמים , היא היתה מחופשת לגבר והוכתרה למלך. הבחור-לשר ראשי. תלתה תמונתה בשער העיר ובקשה לאסור כל מי שיתעניין בתמונה. הגיעו: בן המלך, הגנבים והשייך, כולם התעניינו בתמונה ונאסרו. הכריזה שעומד להערך משפט המוני. הביאה את הנאשמים אחד אחד ושאלה מה יעשה בהם. ההמון צעק למשמע כל פשע: תליה! תלו את כולם. הבחורה ?המלך נכנסה, החליפה בגדים לבגדי אשה ואמרה: הנה הבחורה. הכל התעלפו מיופיה ומחכמתה והשאירו אותה למשול. היא התחתנה עם אהובה.	יוגוסלביה ספרדי	12549
בת המלך שהצילה את אחיה מתליה	מלך מצוה על בניו להשיא את בתו לבן מלך ידיד. אחרי מותו נוסעים הבנים וסוגרים את אחותם בארמון. בבואם למדינה המלך השכן והידיד, רוצה הווזיר, הזומם לחתן את בתו בבן המלך, לראות במו עיניו כדבריו את צניעותה של הבחורה. הוא עצמו נוסע לשם, וגונב דרך עורמה (ע''י זקנה המתחפשת כנזירה) את השרשרת שנתנו לה אחיה כפיקדון. הוא חוזר ומכריז על האחות כזונה. אחיה מחליטים לנקום בה לפני שיועלו לגרדום את אחד מגיע הביתה ולמרות שהוא אינו רואה גברים בביתה הוא מצווה עליה להכנס לארון קבורה ומשליך אותה לים. הארון שט ומגיע לכפר דייגים כשדייג מוציא את הארון מהמים ומטפל בבחורה. האחות שומעה כי יוציאו את אחיה להורג. מבקשת 40 נערות וסוסים לרכב עליהן ובשמלות יפות הן דוהרות לככר השוק שם מוצא אחיה להורג . היא עוצרת את ההריגה ומספרת את האמת על השרשרת, הווזיר מוצא להורג במקום האחים , והכל בא על מקומו בשלום.	יוגוסלביה ספרדי	12550
מכל צרה, הכסף יפתור	מלך, שעובר בעיר רואה אצל סנדלר יהודי שלט שבו כתוב: הכסף יענה את הכול. הוא קורא לסנדלר ואומר לו שאם הוא מאמין במה שכתוב על שלטו שיפעל למען בתו שכלולאה בתוך 7 חדרים שהכניס להריון. זאת תוך 3 חודשים. היהודי המוטרד הולך בשוק פוגש בזקנה השואלת מה לו וכשהוא מספר היא אומרת שהיא מוכנה לעזור לו. היא עושה ארגז שבצידו האחד יש מגרה. היא לובשת בגדי לובן כאילו הולך לחאג' וממלאה את הארגז חפצי חן היא הולכת למלכה ומבקשת ממנה לשמור על הארגז עד שתחזור מהחג' ואם אפשר בחדר של בתה כיוון ששמעה ששם סגור. היא מכניסה במגירה בחור יהודי. ושולחה את הארגז לחדר בת המלך, היא עצמה מסתלקת . הבחור יוצא מהארגז כדי לאכול, אחרי 3 ימים. בחצות כשהנסיכה חושבת ששד אכל את האוכל , היא מתוודעת אל הבחור המתאהב בה. לאחר 3חדשים נודע שהנסיכה בהריון והמלך מסכים לחתן אותה עם הבחור למרת היותו יהודי מהסנדלר מבקש המלך להשאיר את הפתק כי הוא נכון.	יוגוסלביה ספרדי	12559
בן הרב שהתאהב בנוצריה	בן רב , שהינו בן יחיד להוריו, ושאביו ראה בחלומו כי יהיו לו אתו צרות, התאהב בבגרותו בבת כומר גדול. אבי הנערה מכריח אותו להתנצר באם חפץ הוא לשאת את בתו. הורי הבחור לא יודעים היכן נמצא בנם. הוא מתנצר ונושא את הנערה לאשה. עברו 3 שנים ובן הרב התפכח מאהבתו ועתה הוא מתגעגע להוריו. בחג הפסחא הנוצרית, כאשר אסור לנוצרים לאכול בשר, הוא מצוה על אשתו להזמין את הוריה ולהכין להם בשר. הכומר מזדעזע ושואל את חותנו, והחותן עונה לו שהוא טבל את הבשר בשמן והפך אותו לדג. כשהכומר תמה, אומר הבחור כי גם הכומר זרק עליו מים, (על הבחור היהודי) על מנת להוכפו לנוצרי ? אך לא הצליח בכך לאמיתו של דבר. הוא לוקח את אשתו, והולך לבית הוריו, היא מתגירת והם חיים באושר.	יוגוסלביה ספרדי	12742
בת המלך ושני אחיה	מלך זקן, מצווה לפני מותו את שני בניו להשיא את אחותם לבן מלך מסויים. לאחר מותו, נוסעים האחים, כמצוות אביהם, משאירים את אחותם לבד. שתי שרשראות זהב שהם נותנים לה, הן אות, לכך שאף גבר לא ביקר אותה. הם נועלים אותה ונוסעים בלי להודיע לה לאן זה. הם מגיעים למלך ומבקשים את יד בנו. בתחילה מסכים המלך אך רוזן, החפץ להשיא את בתו לבן המלך, טוען שעליו לחשוב פעמיים. הוא מתנדב לנסוע לשם, לבית האחים על מנת לבדוק מה האמת. מגיע לשם , רואה את הדלתות נעולות. בעזרת מכשפה המחופשת לנזירה והגונבת את השרשראות, חוזר הרוזן לארצו, ומספר שבת המלך זונה, כי שכבה עמו 3שלושה לילות. האחים מושמים בכלא. אח אחד מבקש רשות מהמלך לשוב לארצו, ושם הוא מצווה על אחותו ללבוש בגדי אמה ולהכנס לארון מתים. בשובו לארץ המלך, הוא זורק את הארון לים. הארון ובתוכה הנסיכה מגיעים לכפר, שם מוצאים אותה זוג זקנים המטפלים בה והיא שבה לאיתנה, מגיעות אליה ידיעות על מה שקרה למעשה ועל אחיה העומדים למשפט. היא בוחרת לעצמה ארבעים נערות ומכינה להם שמלות בצבע השמים, מלמדת אותן לרכב על סוסים. היא עצמה לובשת שמלה אמה הלבנה משובצת יהלומים. היא והנערות מגיעות רכובות על סוסים לארמון, בדיוק ביום המשפט. בדהירה המהירה, בולט הלבן הנוצץ על רקע התכלת. כשהן מגיעות, שואלת הנערה את הרוזן היכן השרשראות הוא טוען שאינו יודע על מה היא מדברת. אז אומרת היא שאם שכב עמה הוא בודאי היה יודע. ואז מתגלה האמת. האחים משתחררים, הנסיכה נישאת לבן המלך ואילו הרוזן מובא לתליה.	יוגוסלביה ספרדי	12743
לכל סיר יש מכסה (שלמה המלך והנערה במערה)	באספה של כל בעלי החיים אומר שלמה המלך כי לכל נקבה מחכה גבר. זהו גורלו של האדם והחי להיות בזוגיות. נשר אחד לא מסכים עם דברי המלך ומחליט להחתכם . הוא גונב ילדה קטנה , מתעופף עמה למערה רחוקה, ומביא לה אוכל וכל מה שצריכה. לזקנה אחת יש ילד שלא עבד, והזקנה מגרשת אותו מביתה. הולך הנער לאן שרגליו נושאות אותו, ומגיע למערת הנשר ולילדה , שבינתיים גדלה והיתה לנערה. הם חיים כאח ואחות, עד אשר אומרת הנערה לנשר שהיא רוצה להנשא לו. היא גם מבקשת מהנשר שיביא לה מנת אוכל כפולה. הנשר, בהיותו בעל חיים , ולא כל כך חכם לא שואל שאלות ומביא לה את מבוקשה. וכך נולד הילד הראשון וגם השני. הנערה מבקשת את הנשר שיגדיל את מנת האוכל, וכל הצרכים, והנשר לא מבין כלום. עברו שלוש שנים מאז נפגשו הנער והנערה, ושבע שנים מאז שערך שלמה המלך את האספה ועתה עשה אספה נוספת. ואז הנשר אומר לשלמה שהוא יכול להוכיח לו שהנערה יכולה להתקיים לבדה. הוא בא אל הנערה, והנערה מבקשת להכין ארגז בן שלוש קומות. והנשר עושה כן. הנשר עף עם הארגז, שבתוכו המשפחה, על מנת להוכיח את צדקתו. אך מששלמה פותח את הארגז לנוכח כל בעלי החיים, יוצאת משם אישה, ויוצאים גבר ושני ילדים. הנשר מודה בטעותו, ובעליונות חכמתו של שלמה.	יוגוסלביה ספרדי	12745
בן הרב ובת המלך	אשת רב מבקשת מבעלה, הרב כי יתפלל למען יהיו להם ילדים. למרות שהוא אומר כי יהיו להם צרות הוא מתפלל ונולד בן. האב מלמד את בנו תורה, ואינו מרשה לו לצאת החוצה . פעם אחת כשהוא יוצא החוצה, ולומד, נשר גדול תופס אותו ומביא אותו למקום לא מוכר לו לגינה של מלך. גנן המלך מטפל בו. בן הרב מבקש כי תבנה לו בקתה שבה יוכל להמשיך וללמוד תורה. פעם בת המלך טיילה בגן, ראתה את הבקתה, הציצה לראות מה בתוכה. התעניינה לדעת מה הוא לומד, והחלה ללמוד איתו לילה לילה. היא התאהבה בו. והוא גייר אותה והם התחתנו. ברגע זה הופיע הנשר, תופס את הבחור ולוקח אותו חזרה להוריו. הוריו שמחו מאוד ,אך הוא היה עצוב, וקרא את שמה של בת המלך לאחר גיורה: שרה שרה. בת המלך נהייתה חולה, וקראה כל הזמן בשמו של הבחור: אברהם, אברהם. הרופא לוקח אותה אל בתיהם של היהודים לראות האם ימצאו את הבחור. היא מגיעה לבית שבו שוכב אברהם, הוריו והאנשים מסביב חושבים אותו למת. שרה רוכנת כלפיו ואומרת, שאברהם לימד אותה כי יש תחיית מתים, אם אלוהים שומע שיחיה את בעלה! ברגע זה מתעורר אברהם והם חיים מעתה באושר.	יוגוסלביה ספרדי	12869
הבן שלא הרג את אביו הזקן	מלך צעיר מצווה להרוג את כל הזקנים. שר אחד מפר את הצו , ומחביא את אביו. המלך מצווה על שריו לבנות ארמון באוויר. הבן מספר על הצו לאביו והאב עוזר לו; מביא שני נשרים ושני ילדים קטנים והן בונים את הארמון. המלך מסתכל על זה, מתפעל מכך ושואל את השר אם אביו עזר לו .כשהשר עונה לו אכן כך הוא הדבר הוא אומר כי ללא זקנים אי אפשר להסתדר ומבטל את הצו.	יוגוסלביה ספרדי	12870
בת המלך שנמכרה לעבד שלוש פעמים	בתו של מלך מתאהבת בבחור יפה ששמו יוסף. היא שמעה שיוסף רוצה להתחתן עם בחורה שנמכרה שלוש פעמים לעבד. היא מתחברת לזקנה אחת ומבקשת ממנה למכור אותה בשוק העבדים. הזקנה, באי רצון עושה כן. והיא נמכרה למשפחה בה האישה יולדת כל שנה והילד מת. ה יא נעשית אומנתו של הילד והיא מצילה אותו מהכשת נחש. כתמורה היא משתחררת, ובאה שוב אל הזקנה ולאחר כמה ימים מבקשת אותה למכרה לעבד. הפעם היא נמכרת למלך, על מנת שתהיה בת לויה לבתו המופרעת. קודם לבואה לארמון נכנסת היא אל המכשפה שכשפה את בת המלך, ובעורמה מכניסה אותה לתנור של זפת, כשהיא ישנה בלילה בחדר בת המלך. למחרת בבוקר נכנסים המשרתים ורואים אותה שלמה, ובת המלך נינוחה. הם מתפעלים והמלך בתמורה משחרר אותה. שוב היא הולכת לזקנה ומבקשת כי תמכור אותה לעבד. הפעם היא נופלת בידי אחותו של יוסף היפה. האחות תיכף רואה שהיא אינה שפחה פשוטה, ומבקשת שהיא תספר את האמת. לאחר שהיא מתוודה לפניה, אומרת לה האחות כי יוסף בא אליה רק פעם אחת בשנה, לא יושב אצלה הרבה זמן והולך. אם היא רוצה שיוסף ישים אליה לב, היא צריכה לשפוך את הקפה עליו, לכשתתבקש להגישו, והיא האחות תצעק עליה. הן חוזרות על התרגיל הזה שלוש פעמים, כאשר יוסף בא, בפעם השלישית, בשיתוף עם האחות, היא מתחילה לצעוק ובוכה ועולה במדרגות אל חדרה. יוסף נכנס לחדר על מנת לנחמה והיא מתוודה אליו. יוסף אומר כי לא התכוון ברצינות כשאמר כי רוצה הוא לשאת נערה בתנאי שתמכר לעבד, וכי היתה זו גוזמה מצידו, על מנת להרתיע נערות מלהתקרב אליו. הם נישאו וחיים באושר ובעושר.	יוגוסלביה ספרדי	12871
על חמות רעה	כלה נחנקה מאכילת ביצה מפחד כי חמותה שנכנסה לחדר, כשהיא לא קבלה רשות מחמותה לבשל ביצה. היא נקברה כשעל גופה מיטב בגדיה כסף וזהב. גנב קברים , הבא ''לבקרה'' מרגיש כי היא זזה. הוא נותן לה מכה. ומהמכה יוצאת הביצה מגרונה, והיא שוב בחיים. הגנב בורח והיא שבה הביתה, אך בבית, בעלה ואמו לא נותנים לה להכנס, וחושבים שזה רוחה הבאה להתנקם בהם, עד שהיא משכנעת אותם לפתוח את הדלת.	יוגוסלביה ספרדי	12875
על כלה רעה	בן נוסע לעסקים ומשאיר את אמו בידי אשתו. האישה מוכרת את חמותה לצוענים ,כדי שתשיר ברחוב. הבן שב הביתה ואשתו מספרת שאמו מתה. האישה החמות מסתובבת בכל הערים ושרה. פעם הבן נכנס למקום שהיא שרה, ואמו רואה אותו. היא מתחילה לשיר על חייה ומה עבר עליה. הבן מזהה את אמו, לוקח אותה אל ביתו, ומגרש את אשתו.	יוגוסלביה ספרדי	12877
חלומו של קבצן	בן קבצן למד מקצוע חייטות. פעם בערב נרדם לרגע וחייך בשנתו . שאל אותו בעל הבית מדוע חייך אך הנער סרב לגלות. עברו המלך והווזיר בבגדי דרוויש ואף הם ביקשו לדעת מדוע חייך. הנער לא גילה והמלך שלח לקרוא לו למחרת לארמונו. הנער היה מוכן למות ובלבד שלא יגלה את סודו. המלך אסר אותו בביתן מבודד בגינתו, מרוב שיעמום החל הנער לנגן ולשיר. שמעה אותו בת המלך ובאה אליו מידי לילה להקשיב לנגינתו. ממדינה שכנה שאלו את המלך שלוש שאלות שהיה עליו להשיב עליהן. בת המלך גילתה לנער את התשובות והוא פתר את החידות שהוצגו למלך. המלך השיא לו את בתו וגם המלך השכן מסר לו את בתו לאשה. שוב הנער חייך והפעם נאות להסביר: חייכתי כי חלמתי שהתחתנתי עם שתי נסיכות.	יוון	1025
מעשה בעשיר רשע שביקש תשלום עבור ריח הצלי	עני עבר סמוך לביתו של עשיר, ביקש פת לחם ולא קיבל. למחרת תבע ממנו העשיר תשלום עבור ריח התבשיל, והם באו להישפט לפני דוד המלך. שלמה החכם הוכיח באמצעות סיפור על מלאכת האורגים, כי תביעתו של העשיר היא תביעת שווא. העשיר הוכה כעונש.	יוון	6123
האופה שאין רחמנות בלבו, והעונש שקיבל	אופה עשיר ביקש לשפוט עני שגנב ממאפיתו פת לחם. השופט העניש את העני בקנס קטן וביקש מהנוכחים לאסוף את הסכום ביניהם. האופה אף הוא נדרש לשלם סכום הגון על כך שהפקיר את סחורתו לזיהום הרחוב, בניגוד לחוק יווני קדום. חלק גדול מהקנס חייב השופט את האופה להעניק לעני, כדי שיוכל להקים עסק בעצמו.	יוון	6124
עונש על ידי נשים	עונשו של קבלן עשיר, על כך שנשא שתי נשים והואשם בביגמיה, הוא לדעת השופט להיות נשוי לשתיהן.	יוון	6125
פיקחותם של יהודים	המלך והוזיר מתווכחים האם היהודים פקחים או לא. המלך מבקש להוכיח שהיהודים פקחים ומזמין שני יהודים לארמונו. הראשון מסביר ששיער ראשו שחור וזקנו לבן, מפני שהראש מכוסה בכובע והזקן גלוי לשמש. השני טוען, ששערות ראשו לבנות וזקנו שחור, מפני ששערות ראשו זקנות יותר משערות הזקן. הוזיר מודה בפיקחותם של היהודים.	יוון	8418
בן המלך וטבעת הפלא	בן המלך זוכה בטבעת פלאית : כל איש ששמים את הטבעת על חזהו בשנתו הטבעת מגלה את סודותיו. בליל כלולותיו עם שלוש נסיכות בסו אחר זו, מגלה בן המלך בעזרת הטבעת שכולן ישנו לפני החתונה עם גברים אחרים. הנסיך מגרש את שלושתן מבלי לגלות את הסיבה. נערה עניה מוצאת חן בעיני הנסיך. היא עוברת בהצלחה את מבחן הטבעת ונישאת לבן המלך. נסיך שני חומד את הצעירה בהעדר בן המלך. הוא מגיע אליה בעזרת זקנה המחופשת לרוכלת. הנערה מסכימה בתנאי שיבנה לה ארמון פאר עם חדר מתחת לאדמה אליו מגיעים מחדרה בעזרת שבעים מדרגות. בגמר הבניה היא יורדת כל יום מדרגה אחת נוספת אך חוזרת לחדרה כי נדמה שמישהו קורא לה מלמעלה. המחזר מת משברון לב והיא קוברת אותו במרתף. בשובו שומע הבעל, בעזרת הטבעת, שאשתו מצטערת על מות הנסיך השני. הוא מגרש אותה מבלי להסביר את הסיבה. מחופשת כגבר היא פותחת על יד ארמון בעלה חנות תכשיטים. ה"סוחר" מוצא חן בעיני הנסיך אבל הוא חושד שהוא אישה. בעצת אמו הוא מנסה בדרכים שונות לגלות את מינו האמיתי, אך נכשל כי ה"סוחר" (אשתו) מאזין בסתר לשיחות בינו לבין אמו. לבסוף מביא ה"סוחר" את הנסיך לגנו. הבעל רוצה לקטוף פרח אחד בלבד מן הגן ואם לא, ימות מרוב חשקו בפרח. ה"סוחר" מגנה את הנסיך המוכן לכל בגלל פרח אחד, בו בזמן שהוא, וברגע זה מסיר את כובעו ומתגלה כאישה, אפילו לא הסתכלה על האיש שמת בגללה ואשר בגללו בעלה גרש אותה מן הבית ללא סיבה. הם מתפייסים , ובעלה מוסר לה את הטבעת שגרמה לבעיה והיא משליכה אותה לים.	יוון	10090
הדרת זקנים	מלך הקפיד במצוות הידור פני זקנים אך הושם לצחוק וללעג בפי נתיניו. בכעסו, הוא ציווה לגרש את כל הזקנים מתחומי העיר תוך שלושה ימים. למרות המחאה, הפקודה התבצעה, למעט אדם אחד שהחביא את אביו בארון ביתו. כדי לוודא שפקודתו בוצעה במלואה פרסם המלך שלוש חידות בתמורה לפרס: מה המרחק בין שקר לאמת (המרחק בין העין לאוזן), איזו היא האבן היקרה ביותר (השן), ועל מה משוחחים האש והמים בשעת הרתיחה (האש מייחסת לעצמה את כוח רתיחת המים, והמים מאיימים לכבותה). איש אינו מצליח לפתור את החידות פרט לאב המסתתר בארון. התשובות מגיעות בתיווך בנו למלך, המגלה כי זקן פתר אותן, ולכן יש לתלות את בנו, על שהפר את פקודת המלך. הבן מודה, אך מבקש מהמלך את סליחתו. המלך מוחל לו, וכל הנתינים מבטיחים להדר מעתה והלאה פני זקנים.	יוון	10093
מאבק המלך עם הגורל	מגיד עתידות מנבא למלך, כי הבת שתוולד לו תתחתן עם בן זבל שיוולד באותו יום. המלך קונה את הבן מהזבל בניסיון לשנות את גורלו ונוטש אותו סמוך לטחנת קמח. הטוחן ואשתו מגדלים את הילד. בהגיעו לגיל עשר, לוקחים המלך והוזיר את הילד מהטוחן באמתלה שיעניקו לו חינוך טוב יותר. בשדב פתוח דוקר הוזיר את הילד ומשוכנע שהוא מת. רופא שעובר בדרך מציל אותו ומגדלו. המלך מוצא אותו שוב אצל הרופא ושולח בידיו צו סודי לארמון, ובו הוא מצווה להורגו. בת המלך מקבלת את פניו של העלם ומחליטה להצילו ולהינשא לו. היא משנה את הפקודה, ובבוקר הם נישאים, והמלך משלים עם הגורל.	יוון	10096
הנערה העניה והמלך	בת עני מזהה מלך מחופש ולשאלתו היא מסבירה, כי אביה מרוויח שלושה גרוש ליום, אחד נותן לאחיה המוכר את חייו וקונה את המוות (חוסך לקניית חנות ולכן אינו אוכל), השני משליך לים ואינו יודע אם לטובה אם לרעה (חוסך לנדוניה מבלי שידע מי בן הזוג), והשלישי מבזבז (לצרכי המשפחה). אמה עושה משלוש שתיים (מטליאה כותנות). המלך נותן לבת 31 דוקאטים ואוסר עליה לספר את סודה אלא לאחר שתראה את פניו 31 פעם. כדי לבחון את צייתנותה, מצווה המלך על הוזיר לפתור את דבריה הסתומים של הנערה. הוזיר מגיע אליה, והיא מגלה לו את פשרה. המלך כועס, אך היא מסבירה שראתה לפני כן את פניו 31 פעם חרוטים על פני הדוקאטים. המלך מצווה עליה לבוא אליו לא ברכב ולא ברגל לא לבושה ולא עירומה, והיא מגיעה רכובה על כבשה, כשרגליה נגררות לארץ ולבושה ברשת דייגים. המלך נושאה לאשה ואוסר עליה להתערב במשפטיו. חמורו של כפרי מתחבא מתחת לעגלה, ובעל העגלה טוען כי העגלה ילדה את החמור ועל כן הוא אינו צריך להחזירו. המלך פוסק לצדו ואשתו כועסת ומתערבת. היא מציעה לכפרי לפרוש לפני המלך רשת דייגים ולקרוא לדגים שבתוכה. המלך עונה כצפוי שאין דייגים ביבשה והכפרי בתגובה מוכיח אותו כי עגלה לא יכולה להוליד חמור. המלך מצווה להוציא את אשתו להורג כיוון שהתערבה במשפט, אך היא מצליחה לשכר אותו במשתה, וכולאת אותו באורווה. כתנאי לשחרורו, היא מבקשת שיחון על חייה והוא גם מרשה לה להתערב בענייני מלכותו ושמח על כך.	יוון	10105
העשיר שויתר על עשרו...	אדם עשיר ומבורך התבקש ע"י קול ששמע לבחור את מה הוא מוכן לאבד מבין שלושה: את חייו, את בניו או את עושרו. לפי עצת אשתו, החליט לוותר על עושרו. בית המסחר שלו נשרף ולאחר מכן גם ביתו והוא נותר חסר כל. לאחר שהגיעו לארמון שנקרה בדרכם וסעדו בו סמוך לשולחנם של שודדים, נחטפה האשה ובנחשול מים גדול אבדו גם הבנים. חסר כל, מצא האיש עבודה כמלצר, אך עם מותו של המלך הוכתר על ידי "ציפור המלך" להיות יורשו. כמלך, הוא פתח בית תמחוי לעניים, ובו מצא את השודד שחטף את אשתו ואת האשה. המלך הצליח לשכנעו להשאיר אותה בארמון עד שתתחזק. החיילים ששמרו עליה ספרו זה לזה את סיפור חייהם, וכך גילו שהם אחים, והאם גילתה שהם בניה האובדים. הדברים הגיעו לאוזני המלך, המשפחה התאחדה והשודד נתלה על עץ.	יוון	10108
חברך תכיר בצרה	בן מפונק מפזר את כספי אביו על חבריו. האב טוען שחבריו מנצלים אותו ומציע לו לנסותם. לפי עצת האב, שם הבן כלב גדול שהמית בשק, ואמר לכל אחד מהחברים שמדובר באדם שרצח, וביקש לקבור אותו בחצרם. כולם דחו את בקשתו חוץ מחברו היחיד של האב, שהיה מוכן לעזור לו מיד.	יוון	10658
האח העשיר והאח העני	אח עשיר שהיו לו רק בנות ואח עני שהיו לו הרבה בנים. כשילדה אשת העשיר בת נוספת ואשת העני בן נוסף, קנאה העשירה ושיחדה את המוהל שלא ימול את בן האח העני. האח העני הלך עם תינוקו לעיר אחרת על מנת למול אותו. כאשר חזר מצאו הוא ואשתו כי בכל פעם שמחליפים את בגדי התינוק הם מתמלאים במטבעות כסף וזהב. אשת העשיר הלשינה לממלך שהאח העני שדד כסף ממנו. פקידי המלך שבאו לבדוק ראו את הפלא במו עינהם. אשת העשיר הוצאה להורג.	יוון	12531
לקירות יש פה ואוזניים	ליצנו של עבדול עזיז רוצה להוכיח לאדונו כי לקירות יש אוזניים. הוא מייעץ לאדונו לשלוח פרש, שעמו מכתב ריק. היהודים היושבים על שפת הים בשבת רואים אותו. הם מפצחים גרעינים ומעבירים את השמועה כי הפרש הוביל מכתב ריק. כך הוכיח ליצנו של עבדול עזיז למלך כי לקירות יש אוזניים ופה.	יוון	12537
עונשה של הנסיכה	בת מלך יפהפיה דוחה את כל מחזריה, ורבים מהם מתאבדים משברון לב. המלך כועס ומוציא כרוז, שהראשון שיגיע לארמון, לא חשוב ייחוסו, יקבל את בת המלך לאישה. הכל פחדו ממנה בגלל שחצנותה. מגיע בחור פיסח, מכוער ועני ומוכן לשאתה לאישה. המלך נותן לו את בתו. בדרך לביתו של הבעל הוא רוכב על חמור והיא מושכת בחבל והולכת ברגל. הבעל אוכל וישן בתוך הפונדק והיא באורווה עם החמור. כשהגיעו לבית הוא ישן במיטה והיא על הרצפה. בדרכה ללקט עצים, הוכשה על ידי נחש. בהזיותיה חזרה ואמרה: "כן אדוני". מאז לא נודע עליה דבר. הבריות סברו, שהבעל היה ממשפחת אחד הבחורים שהתאבדו וכך נקם בנסיכה.	יוון	20218
השיח' והידעוני	פעם היה שיח' מכובד ועשיר מאד. יום אחד ראה אדם והזמינו לאוהלו כי רצה לזכות במצוות הכנסת אורחים. השיח' כיבד אותו בתה ופתיר (מעין פשטדה). לאחר שהתברר לשיח' כי האיש במקצועו הוא ידעוני, מגלה עתידות, ביקש ממנו שיגיד לו את המוצא של נץ בשמיים, אשתו פטימה ומוצאו שלו. תשובתו של הידעוני היא שהנץ מוצאו מן התרנגול, פטימה היא ממוצא הצוענים, והוא עצמו למרות עושרו מוצאו ממשפחה עניה מאד. הוכחה לכך היא העובדה שבמשך כל שהותו, כובד רק בתה ופתיר ולא נשחט לכבודו כבש.	ישראל	22893
כבד את אביך	לאיכר היה בן בטלן ועבריין. הבן נעצר בעבירת שוד ונכלא. בבוא עונת זריעת תפוחי האדמה, האיכר הזקן והחלש פנה לבנו במכתב, התלונן כי אין מי שיעזור לו בהכנת השדה, וביקש את עזרת בנו. הבן כתב לו במכתב שאת הכסף מהשוד החביא בג'רה בשדה תפוחי האדמה, על אביו למצוא את הכסף, ואז לא יצטרך לטרוח יותר. יחד עם המכתב, הגיעה גם משטרה. הם החלו להפוך את השדה, למצוא את הכסף הטמון. הם לא מצאו דבר, אך השדה היה הפוך ומוכן לזריעה. הבן שאל את אביו במכתב אחר, איך היתה העזרה ששלח אליו.	ישראל	22940
מי תהיה בת המזל	לפני שנים רבות חי לו נסיך יפיפה בשם צ'רביסקו, שהחשיב את היופי מעל לכל. ביקש לשאת אשה, ובלבד שתהיה יפה. כל בנות ממלכתו התיפיפו כדי לקסום לו, וכשנתקל בנערה יפיפיה, החליט שזו תהא אישתו. עובדו המסור, סרינו חשב שראוי לנסיך לשאת אישה טובה. הוא החליט למצוא לו אישה כזאת. יום אחד יצא סרינו לעיירה, ונתקל באישה שבגדיה בלויים והיא בוכה. לשאלתו, ספרה לו ששמה נרדיה, והיא יתומה וחסרת כל. כשראה את עיניה הטובות ,חזר לארמון, וניסה להשפיע על הנסיך לראותה. אלא, שהנסיך היה נחוש בדעתו לשאת את בחירת ליבו היפה. ואכן, נערכו הנישואין ברוב פאר. זמן לא רב לאחר מכן ניתפשה היפיפיה כשהיא גונבת מהארמון, והנסיך גירשה בבושת פנים. סרינו התעקש להביא את נרדיה לארמון. בתחילה, ליגלג הנסיך לצורתה. אלא, שלאט לאט הבחין בטוב ליבה. והחליט לשאתה לאישה. מאז נקרא הארמון על שם שני האוהבים: נרדיצ'רביסקו.	ישראל	23481
אגדת הנסרה והסבחה	בטיול שערכו למספרת למעיינות הנסרה והסבחה, לפני שעלתה להתיישבות בתש"ו בעמק בית שאן, סופר לה הסיפור הבא, האופייני לאגדות העם הבדואיות של עמק בית שאן. לשייך בדואי מכובד היתה בת יפה וחכמה, נסרה, שהיתה האהובה עליו מכל ילדיו. חיפש לה שידוך מתאים ומצא סוחר עשיר. באחד הטיולים של הבת עם אומנתה בהרי הגלבוע פגשה רועה צעיר,סבחה, והאהבה פרחה ביניהם, ורק האומנת ידעה על כך. בינתיים נערכו ההכנות לחתונה, אך הרועה שכנע אותה לברוח יחד איתו בלילה, כשכולם יהיו בסעודה. וכך עשו. בינתיים רצה האב להראות לחתן את הבת, אך האם אמרה שנתנה לה רשות לצאת. כשהבת לא חזרה חקר האב את האומנת שסיפרה על בריחת הבת עם הרועה. במרדף שהתנהל אחריהם הרג האב בעצמו את בתו ואת הרועה שחיללו את כבוד המשפחה. כשאמה של הנערה ואמו של הרועה יצאו לחפש את גופות בניהם במקום ההרג הזוגי נבעו משם פתאום שני מעיינות, שהיום נקראים מעיין צבי ומעיין נפתלי. אדמת עין הנצי"ב עצמה נקראת וו'קוו'קה לזכר קינת הצפרדעים לזוג הצעיר.	ישראל	23712
שתאוי, הנער הבדווי	שיח בדואי מגיע לגיל זקנה ונושא אישה צעירה. לאחר שאינו יכול לקיים איתה חיי אישות, היא הופכת לשפחת המשפחה. כשהולכת לשאוב מים מן הבאר, נפגשת עם הרועים. פעם פוגשת שם כושי בשם שתאוי. היא הרתה לו, אך כולם חשבו שזה מבעלה הזקן. כשנולד הבן והוא כהה עור, היה חשש שבעלה יהרוג אותה ואת בנה, הבריטים אסרו את המשפחה ואיימו עליהם לבד יקרה לאישה ולתינוק דבר. היא הורחקה, אך לא ניתן לה גט. היא גידלה לבד את בנה, שהפך לרועה צאן. המשפחה לא וויתרה על נסיונות להרוג את הילד. תחילה ניסו להטביע אותו, אך האם מצאה אותו. אחרי כן נלכד במלכודת דורבנים, ושוב הצילה אותו. בפעם השלישית, שמו אותו על דבשת נאקה שדהרה במורד ההר. הוא שוב ניצל. רק אז ויתרו בני השבט, והניחו אותו לנפשו. בינתיים הוא ועדרו גדלו, הוא הפליא בנגינה בחליל, ואהבו אותו מאד. נערה, בת שיח' התאהבה בו. גם הוא אהב אותה. כשבגרה, השיאו אותה לגבר אחר. היא שכנעה אותו שיעסיק את הרועה. כשמת בעלה, היא חיה עם הרועה. ילדיה הלשינו לבני המשפחה שניסו בכל דרך לרצוח אותם. לבסוף לכדו אותם ושרפו אותם יחד.	ישראל	23939
סארו ואנוש	סארו, בחור יפה שחי באיזור אללה דרבי בארמניה, אהב את אנוש. ההורים לא הסיכמו שיתחתנו. כשהורי הבחורה באו להרוג אותו, אנוש זרקה עצמה עליו ושניהם מתו.	ישראל ארמני	23415
סיפורו של אבו עלי אנצאר	אבו עלי אנצאר ברח מצבא טורקיה, הגיע רעב לבולגריה. אישה נתנה לו אוכל. תוך כדי אכילה נפל מכיסו צרור כספו העטוף בבד. עגל אכל אותו. אבו עלי אנצאר רדף אחרי העגל ושניהם נפלו לבור. האישה שומעת צעקותיו, מושיטה ידה ונופלת לבור. בעלה חושד בה בבגידה. אבו עלי מספר לו סיפורו. הבעל שוחט את העגל, מוצא בבטנו את הבד, מאמין לסיפור ומשלחו לשלום.	ישראל דרוזי	22606
שערותיה של סלמא	צעירה שהוריה רצו להשיאה לבן-דודה למרות שידעו כי היא אוהבת בחור ממשפחה שהיו מסוכסכים אתה, מתאבדת בקפיצה לבאר עין אל-ביצ'ה. הבחור שאהב אותה ניסה להצילה אך הצליח רק לתפוס כמה משערותיה. מרוב צער הוא השתגע. ליד הבאר צומח פרח המצמיח שערות כשערותיה של סלמא.	ישראל דרוזי	22612
הסולחה	בחור מחזר אחרי בחורה. אחיה מכים אותו והוא פצוע במיטה. הנערה מבקרת את ביתו ומדברת עם אמו. הבחור אינו מתלונן אך מספר לה מה קרה. הנערה חוזרת אל אחיה. הם משתכנעים שהבחור ראוי לאחותם, ומסכימים לנישואים ועושים סולחה.	ישראל דרוזי	22614
שבעת הצדיקים (בת הצדיק)	אלמן רוצה להצטרף ל 5 צדיקים שגרים במערה ועובדים את האל. בתו מצטרפת גם היא, מחופשת לנער. בת המלך מתאהבת ב"נער" אך הוא מסרב. כדי להתנקם נכנסת להריון מאחד מעבדיה ומאשימה את ה"נער". מגרשים את הנער עם התינוק. ה"נער" מתפלל לאל שיקח את התינוק המעסיק אותה במקום תפילה. התינוק מת וה"נער" חוזר אל הצדיקים. לפני מותו מצווה האב על הצדיקים שאם הנער ימות יחתכו את חולצתו של הנער. הנער חולה ומת, פותחים את חולצתו ומגלים שהוא נערה. המלך שורף את בתו הזונה.	ישראל דרוזי	22664
הדייג	מופתי, סולטן ושופט לוקחים בזה אחר זה את שלל הדגים של דייג ואין לו במה לפרנס את משפחתו. אשת הדייג נוקמת בהם. מזמינה כל אחד מן השלושה לבלות איתה וקובעת עם בעלה מתי ייכנס. היא מחביאה כל אחד מן השלושה. המופתי מנקה את השרותים, הסולטן מתחפש לעגל ברפת וחותכים לו את אברו, השופט שופכים עליו מים רותחים. השלושה רוצים לנקום. האישה מכינה חותם ברזל לוהט ומחתימה את רגליהם . לפני השופט טוענת האישה שהשלושה עבדו אצל אביה ולראיה החותמת.	ישראל דרוזי	22665
זה מעשיה של שעילה ולא של עגילה	חמות אינה עוזרת לבנה, כלתה ו- 5 ילדיהם הגרים לידה. כל יום היתה יוצקת בטון על הרצפה. הכלה היתה נכנסת לבית החמות כשהיא רכובה על עגל ומוציאה מצרכי מזון. החמות מצאה עקבות רגלי עגל, וחוסר במזון שהשאירה. הכלה שעילה נהגה לאמר: "שעילה - אלה מעשיה של עגילה". החמות עקבה אחרי כלתה, וגילתה את מעשיה וענתה: אלה מעשיה של שעילה, לא של עגילה". ותכננה לנקום בכלתה. קנתה בשר עז ויחד עם כלתה בישלה אותו . הכלה חשדה בכוונותיה של החמות, נתנה לה לטעום מן התבשיל ודאגה שעצם תיתקע בגרונה. כשבא בעלה הודיעה לו שאמו גוססת. הם מחפשים היכן החביאה האם את כספה, כשהאם עושה תנועות של "לא", אל תחפשו. קברו אותה עם הכרית של הכסף. בלילה חזרה הכלה והוציאה את הכסף, ומאז חיו באושר ובעושר.	ישראל דרוזי	22670
בעלת שיער מתולתל ועיניים קטנות קטנות	בן יתום מאב מבקש מאמו למצוא לו כלה אדומה ולבנה. האם מסתובבת עם מגש כסף, עד שמצאה כלה מתאימה. הבן מאשר את הבחירה והאם מודיעה במיקרופון לכל הכפר לאכול ולשתות על חשבונה 15 יום. שמע את שבע בנות הדוד שלו שרות: לכלה יש שער מתולתל ועיניים קטנות. סירב להסתכל על כלתו וברח מהבית. הכלה הנעזבת יוצאת לאסוף חובזה עם חברותיה. נרדמת מתחת לעץ ונעזבת שם. מגיעה לארמון מופלא ומזהה את בעל הארמון כבעלה שזנח אותה. היא שרה על פרח ועל רימונים ועל אהובה שזנחה. קילפה תפוח והסכין פצע רגלה. חבש אותה בממחטתו. עזבה את הארמון חזרה לבית חמותה. הבן חוזר לבית אמו, מסרב להביט בכלתו עד שראה את הממחטה שלו בידיה. חי באושר עם אשתו וציווה שבני דודו לא יבואו אל ביתו לעולם.	ישראל דרוזי	22672
בת השיח / הגורל	בתו היפהפיה של שבלי אלאטראש, השיח' הגיבור, ראתה צעיר יפה הגורר שור על כתפיו. אמרה לאביה שמצא חן בעיניה ואישרה שהצעיר ראה רק את עיניה מעל הרעלה. הבחור מבקש את ידה, האב מסכים למרות מעמדו הנמוך של המועמד. כי העיקר הוא שמירה על כבוד המשפחה.	ישראל דרוזי	22673
המתנה	בממלכה קדומה היה מלך ולו שלושה בנים, והיה לו אח שחי בממלכתו ולו בת יחידה. כשעמד האח למות ביקש מאחיו המלך שישמור על בתו היחידה כאילו היא בתו שלו. הבטיח המלך ואכן גידל את הבת בארמונו כבתו. רצה כל אחד מבני המלך לשאת את בת דודו. לא ידעה הבת במי לבחור והחליטה שזה שיביא לה מתנה מיוחדת שהיא עצמה לא יכולה להשיגה, לו תינשא. נסע הבכור רחוק ובחר בד מיוחד שאין כמותו ותפר לה ממנו שמלה מיוחדת. נסע גם הבן השני הרחק ומצא לה שטיח מעופף עליו תוכל לסייר במקומות בהן טרם היתה, ואילו צעיר האחים לא מצא דבר. כששאלה הנערה את האחים סיפרו הבכור והאמצעי על מתנותיהם המיוחדות, והנערה השיבה כי מתנותיהם משמחות אותה אלא שהיא עצמה מסוגלת להשיגן. ואילו הבן הצעיר אמר לה כי אינו יכול להביא לה דבר פרט לאושר ואהבה אותם אין לקנות בכסף. בחרה הנערה באח הצעיר.	ישראל דרוזי	24318
חוטב העצים והנחש	חוטב עצים עני מוצא בבאר חתול, נחש ואדם. הם מבקשים ממנו להוציאם וכל אחד מבטיח לגמול לו על כך. החתול מבטיח עושר, הנחש מבטיח שיחלץ אותו מצרה קשה. הוא מוציא את שניהם. אך את האדם איננו רוצה להציל כי הוא כפוי טובה. לבסוף, אחרי שכנועים הוא מציל גם את האדם, ההופך לידידו ומבקר בביתו לעיתים קרובות. יום אחד החתול מביא לחוטב עצים שרשרות זהב. הוא מוכר חלק מהן ומתעשר. האדם הבא לביקור חושד כי גנב מן המלך ומלשין עליו. אוסרים את חוטב העצים ועומדים להוציאו להורג. אך ביום המיועד, ההוצאה להורג מתעכבת כי הנחש נכרך על גוף המלך. חוטב העצים מרחיק את הנחש ומספר למלך את קורותיו. האדם המלשין מוצא להורג.	ישראל מוסלמי	22895
עליה ועיסאם	פרצה מריבה בין שתי חמולות חיו בסוריה. בראש האחת אבו עליה ובראש השניה אבו עיסאם. אחד מאנשי המקום לקח את חרבו של אבו עליה והרג בה את אבו עיסאם. אבו עליה הואשם ברצח. בתו עליה ועיסאם, בנו של הנרצח, התאהבו. אמו סיפרה לו שאביה של עליה הוא רוצח אביו, ועליו לנקום מותו. עיסאם רצח את אביה של עליה. עליה ביקשה מעיסאם שינקום את מות אביה. הוא הסכים והמית עצמו בחרבו. עליה, שנותרה בודדה, לאחר מות אביה ואהובה התאבדה אף היא.	ישראל מוסלמי	23265
אהבת סאלח וסאלחה	בשפרעם היתה בחורה יפה מאוד בשם סאלחה שהייתה הולכת לשאוב מים מהמעיין, והייתה משחקת ורוקדת שם עם חברותיה. ראה אותה בחור בשם סאלח, התאהב בה ואמר, שאם לא ייתחתן איתה, ימות. היא הייתה מאורסת לאחר, והוא לא ויתר, ושכנע אותה ואת הוריה ,שתתחתן איתו. היא באה מהשכונה המערבית בשפרעם, והוא מהשכונה המזרחית והייתה נקמת דם בין שתי השכונות, ולמרות כל הבעיות שהיו, התחתן איתה.	ישראל מוסלמי	23557
מציאת הכלה המתאימה	למלך ערבי היה בן שרצה להתחתן. אביו הסכים בתנאי שימצא בחורה שחומה ולבנה קצרה וארוכה, תמימה וזונה. עלה הנסיך על סוסו לחפש את האישה המתאימה והגיע לבית במדבר, שבו היתה נערה, שענתה על שאלותיו בחידות. כשהנסיך הסביר לאביה את סיבת בואו, היא הודיעה שהיא המתאימה ופתרה את דבריו האניגמטיים של המלך.	ישראל מוסלמי	23629
בן המלך והמלכה	אישה עקרה התפללה לאלוהים, וביקשה בת אפילו אם תהיה כלבה. ואכן, ילדה האישה כלבה, וטיפלה במסירות .מדי יום אחד הלכה הכלבה לגן משופע בפירות ששומר בפתחו, ומילאה את סלה בפירות. ולאחר שהתפשטה ורחצה במעיין שבה לביתה. כשבן המלך הבחין שהגן נהרס ושמע מן השומר על הכלבה, רצה לראות במו עיניו את מעשיה. הוא התחבא בין ענפי עץ תות וחיכה לבואה. בגן הכלבה התרחצה כהרגלה, והחלה לענוד עשר טבעות על אצבעותיה. בן המלך לקח בהחבא טבעת אחת. הוא שב לארמונו והודיע לאימו, כי ברצונו לשאת את הכלבה לאישה. כשלקח הנסיך את הכלבה לביתו ,והראה לה את הטבעת ,הבינה הכלבה. היא הורידה את בגדיה, והנסיך שרפם באש. הכלבה הפכה לנערה יפהפיה, עד שאנשים שמו לה מטבעות כסף במטפחתה בשל יופיה. בן השר קינא במה שאירע לבן המלך, והחליט להתחתן גם הוא עם כלבה. כשהכה אותה במקלות כדי שתפשוט את בגדיה טרפה אותו הכלבה.	ישראל מוסלמי	23632
הבת הצעירה והשד	במשפחה בה היו שלוש בנות, נפטרה האם. האב נשא אישה אחרת ,שדרשה ממנו לגרש את בנותיו מן הבית. פעמיים לקח האב את בנותיו למקום מרוחק מביתן, כדי להשאירן שם. הבת הצעירה השאירה סימנים בדרך, כדי שיוכלו לשוב לביתן. בפעם השלישית נרדמה הצעירה, והן לא יכלו למצוא את דרכן חזרה. הן מצאו מערה בהר הקרוב לכפר, הן קנו בכפר מזון, וכל בת קנתה גם תרנגולת. כל יום התרנגולת של הצעירה הטילה יהלום, בעוד שהתרנגולות של אחיותיה הטילו ביצים רגילות. קינאו האחיות והשליכו את התרנגולת שלה לבור. חיפשה הצעירה את התרנגולת, וראתה אותה בבור של הע'ול. כשירדה בחבל לתוך הבור, חתכו אחיותיה את החבל. הצעירה נשארה בבית הע'ול. היא ניקתה אותו והתחבאה מתחת לסיר גדול. יומיים התפלא הע'ול על הניקיון בביתו, ביום השלישי הבין שיש מישהו בביתו והבטיח לא לעשות דבר למי שיתגלה. הצעירה יצאה ממחבואה, והע'ול הבטיח לה כי יהיה לה לאב. יום אחד ביקשה הצעירה מאביה, שיביא לה חוטים ,כדי שתוכל לארוג. כשישבה וארגה, באו אליה שבע יונים והזהירו אותה שיום יבוא והע'ול יאכל אותה. כשסיפרה זאת לאביה, הציע לה להשיב ליונים כי יום אחד היא תינשא לבן מלך, תשחוט אותן, ותעשה מנוצותיהן מיטה. כששמעו היונים את דברי הצעירה טבלו עצמן באפר ועפו לבן המלך. בן המלך עקב אחריהן, והגיע למערה. הוא שמע את חילופי הדברים בין הצעירה ליונים ,שב לאימו ואמר לה, כי ברצונו לשאת את בת הע'ול לאישה. אביה הע'ול הסכים לבקשת אם הנסיך לתת לבנה את בתו לאישה. בדרכה לבית הנסיך,תפסה הנערה את היונים, שחטה אותן ואכלה אותן, ומנוצותיהן עשתה מיטה עליה ישנה.	ישראל מוסלמי	23633
הילדה והעבד	גבר ואישה עלו למכה, וביקשו משכנם, אבו עלי, שישמור על בתם. כשנשארה הבת בביתה לבדה, עבד שיצא מחדר אפל מורה לה להכין בורגול ולשיר. הילדה בשירתה קוראת לעזרת השכן. השכן הורג את העבד הרדום, חותך אותו לחתיכות ושולח אותן לבית העבד. אשת העבד שהיתה ע'ולה מבשלת אותן אך מגלה שזהו בעלה. היא עוקבת אחר סימני הדם, ומגיעה לבית הנערה ומארגנת חתונה בין הנערה לאחת מבניה. ביום החתונה הכינו את סירי המים, והושיבו את הכלה ליד אחות החתן. היא בקשה מאחות החתן להחליף עימה את בגדיה ונמלטה. הע'ולה ובניה, בישלו את הכלה בסיר. כשהתכוננו לאכול אותה, זיהו האחים את עגילי אחותם בתבשיל. הע'ולה שלחה את בניה לחפש את הנעריה אך הם לא הצליחו למצוא אותה. כששבים ההורים ממכה, הנערה מספרת להם מה שארע.	ישראל מוסלמי	23634
אום סלימאן	למשפחה אין כסף לקנות מצרכים לחג. הבעל לוקח את פרתם לשוק על מנת למוכרה. בדרך עוצר ליד עץ ועליו תנשמת. משוכנע שהציפור מדברת אליו ומורה לו להשאיר את הפרה ליד העץ ולחפש את המטמון הטמון לידו. הוא אכן מוצא את המטמון, חוזר לביתו ומספר את המעשה לאשתו. זו הולכת לעץ ומחזירה את הפרה לביתם, למורת רוחו של הבעל המבקש להתלונן על אשתו בבית המשפט. בשל החג הוא נאלץ לחכות יומיים. בינתיים אשתו מכינה מאכלי חג, ומפזרת אותם בחצר. מעירה את בעלה ומספרת לו שהמאכלים נפלו מן השמיים. כשלבסוף מגיעים לבית המשפט, הבעל מספר את סיפורו ואשתו טוענת שהוא חולה במחלת נפש. כאשר נשאל הבעל מתי קרה המקרה, עונה שזה היה כשירד גשם של מצרכים. השופט ממליץ שילך להסתכלות בבית חולים לחולי נפש.	ישראל מוסלמי	23973
יד המגל	אישה שלה שבעה בנים משתוקקת לבת. היא מבקשת מהאל בת, גם אם יהיה לה יד מגל. ואכן היא יולדת תינוקת, וידה היא בצורת מגל. אבל התינוקת היא שדה, ובכל לילה היא קמה ממיטתה וטורפת כבשה או עז מן עדר המשפחה. האחים החלו לשמור כל אחד בתורו בלילות, אך היא תמיד חיכתה שהשומר ירדם ואז יצאה. כשהגיעו תורות של האח הצעיר, הוא נשאר ער כל הלילה, וראה כיצד אחותו טורפת מן העדר. סיפר זאת לאמו, ועזב יחד עם אשתו את הבית. נדד למדינה אחרת, קנה אדמה, והתיישב עם אשתו וילדיו., והיה רועה צאנו בשדות ובהרים. יום אחד מצא שני גורי אריות וגידל אותם בביתו. לאחר שנים ביקש לבקר את משפחתו. תלש שתי שערות מהאריות, ואמר לאשתו שאם תראה שהאריות לא שקטים, שתשחרר אותם. בדרך, אכל תמרים וזרק את החרצנים. בא לכפר הולדתו, מצא אותו שומם מאדם ובעלי חיים. רק אחותו היתה שם. הוא הסתתר על גג הבית, היא טרפה את סוסו. בינתיים צמחו עצי התמר, הוא טיפס עליהם ועבר מעץ לעץ, כשאחותו רודפת אחריו. ביקש ממנה רשות לעשן סיגריה, לפני שהיא אוכלת אותו. שרף את שערות האריות. אשתו במדינה הרחוקה ראתה שהאריות סוערים, שחררה אותם. הם הגיעו וטרפו את האחות, נשארה ממנה רק טיפת דם אחת. בדרך פגש סוחרים וגמלים. הם הציעו לו לנחש מה שיש בשקיהם, אם יצליח, יקבל את הגמלים ומשאם, ואם לא, הם יקחו לו את האריות. טיפת הדם רמזה לו על התוכן הנכון. הוא קיבל חזרה את האריות וכן את הגמלים, וחזר לאשתו.	ישראל מוסלמי	23974
המלאך ובת המלך	היו שני מלכים,לאחד שני בנים ולשני שלוש בנות. החליטו להשיא נסיך אחד לנסיכה הבכורה, והיתה חתונה מפוארת. הבת האמצעית היתה מאוהבת בגבר ממדינה אחרת שאינו נסיך. הבת הקטנה סיפרה בסוד לאחותה האמצעית שהיא מאוהבת במלאך המגיע אליה מדי לילה דרך החלון ונעלם עם עלות השחר. תכננה האחות האמצעית ללכוד את המלאך לעצמה ואטמה את החלון בזכוכית עבה. כשהגיע המלאך נכנס בזכוכית וגופו נקרע. טיפלה בו האחות במסירות ואחיו של המלאך חיפשו אותו ולקחו אותו איתם. האחות הצעירה לא ידעה להיכן הוא נעלם. באחד הימים הגיע המלאך וסיפר לה מה עוללה אחותה והציע לה לבוא עימו. סיפרה על כך האחות האמצעית למלך. בא אביה וכלא את הצעירה בארמון והמלאך נשאר עימה בכלא, אך נעלם. האחות האמצעית מתה. והנסיכה הקטנה הפכה ללא נראית. יום אחד לחמה מדינה זרה בממלכתו של אביה הגיע אחיו של המלאך ונלחם בממלכה הזרה וניצחם. התייעץ המלך עם ווזירו כיצד קרה דבר כל כך לא הגיוני שחייליו המעטים ניצחו את החיילים הרבים של האויב. הסביר לו הווזיר כי נשמת בתו וחברה הם אלו שעזרו במלחמה, והציע לו להתיר לבתו להתחתן עם המלאך. וכך חיו הנסיכה והמלאך בעושר ואושר.	ישראל מוסלמי	24010
הנערה החולה והאביר	לקשישה עניה מאד היו שתי בנות, אחת בריאה והשניה נכה שסבלה כאבים עזים. כשהנכה היתה מתאוננת על כאביה, אמה נהגה לשיר לה שירי אמונה על מנת לעודד את רוחה. פעם עבר אביר, הוא ביקש את רשות האם ולקח את הנכה לכפר רחוק, שם טיפל בה בתרופה. האם שהיתה משוכנעת שהאביר הוא מלאך משמיים, המשיכה לשיר שירי אמונה ודת. אחרי מספר ימים, האביר חזר עם הבת שהבריאה בינתיים. הנסיך המשיך להגיע לבית עד שהתאהב בבת הנכה והתחתן עמה.	ישראל מוסלמי	24215
הנערה הבוגדנית	סעדה, מטוניסיה, בת למשפחת זינתי, בקיאה בחיזוי עתידות. היא חושקת במרעי, צעיר יפה תואר ממארוקו, ממשפחת אבו זיד משבט בני אילאל. בתחבולותיה היא גוררת למלחמה את משפחת זינתי ואת משפחת אבו זיד. בת משפחת זינתי מבקשת להסב את תשומת לב הלוחמים על ידי הופעת מאה בחורות יפות ומזמרות. דעתו של בן משפחת זינתי מוסחת והוא נהרג. סעדה הנחשבת לבוגדנית נהרגת.	ישראל מוסלמי	24216
הנסיך חמוד	עם מותו של הנסיך-השייח אביו של חמוד, החרים אחיו של הנסיך (דודו של חמוד) את כל רכושו וחמוד ואמו נשארו בחוסר כל. חמוד רוצה לשאת את בת דודו לאישה אך לא היה לו כסף למוהר. יצא לחפש עבודה. שייח שחי במערה, נתן לחמוד 3 עצות המוכיחות עצמן כנכונות: א. להתרחק ממקום זרימת מים (שיירת גמלים של סוחרים לא שעתה לעצה ונסחפה בשיטפון. מחמוד מצא את סחורותיהם). ב. לא לגלות סוד לאישה ( מגלה לאמו שהרג בטעות בכר של דודו, האם מגלה לשכנה. הדבר מגיע לאוזני הדוד שדורש תמורת הבכר 22 נאקות הרות). ג. להתחבר לעני ולא לעשיר (גיסו העשיר מסרב לעזור לו להשיג את הנאקות, אבל שייך עני חברו של אביו עוזר).	ישראל מוסלמי	24269
ג'זאלי	היתה נערה בשם ג'זאלי שאהבה נער וגם הוא אהבה, אולם מאחר ולא היתה יפה סירב האב להשיאה לו. חטף אותה הנער ונשאה לאישה. מאחר שזהו מצב חמור לפי המסורת הערבית התכנסו ראשי הכפרים לעשות פשרה בין האב ובתו. סירב האב לראותה אלא שהיא נפלה לרגליו ובקשה סליחה. סלחה לה האם והם ישבו ואכלו עם ראשי הכפרים.	ישראל נוצרי	24135
זינב	זינב, נערה מוסלמית שהתחתנה עם איש מצפת אהבה בחור ממשפחת אלג'מל והיתה מתראה איתו. יום אחד ביקשה מאהובה שיהרוג את בעלה. אלא שהוא היה ירא לעשות זאת. לפיכך כרתה היא את ראש בעלה והטמינה אותו בתבן בביתה. ידע על זה אדם בשם חורי אליאס אשר סיפר זאת לאנשי צפת והם חיפשו במחסן התבן ומצאו את המת. הם לקחו את זינב, שמו בתחתוניה אבק שריפה פוצצו אותה ושרפו אותה. ולא עשו לה הלוויה מכובדת.	ישראל נוצרי	24136
שיטת הנישואין	היתה נסיכה שאביה רצה מאוד להשיאה אולם כדי להחליט מי יהיה חתנה ביקשה הנערה שהמועמד יבשל ארוחה. כל הארוחות לא מצאו חן בעיניה עד שהגיע בחור ששחט גדי לארוחה ושם את רגלו וליבו בצלחת וכן את האוזן והעין. בחרה הבת בו. לשאלת אביה מדוע בחרה דווקא בו השיבה כי הרגל והלב מסמלים שהלב אוהב והאוזן אינה מאמינה לדבר עד שהעין רואה. לאחר שהתחתנו ביקש האב מהנסיך שיסתובב איתו בממלכתו כדי שיכיר את החיטה והתבואה. בדרכם שאל הנסיך את המלך שאלות שכוונתן האמיתית נסתרה מהמלך. מאחר שהמלך לא עמד על כוונתן הוא ענה לשאלות הגלויות ותמה על השאלות 'הטיפשיות'. כשחזר לביתו הסבירה לו בתו את כוונתן האמיתית של שאלות בעלה. הציע המלך לבתו ובעלה לשלוט במקומו מאחר והם חכמים ממנו.	ישראל נוצרי	24137
גוביינה	היתה אשה ערירית שביקשה מאלוהים בת, ואלוהים נענה לה. נקראה הבת ג'וביינה. יום אחד לקחו אותה חברותיה לקטוף בלוטים. עלתה ג'וביינה לעץ והשליכה לעברן את הבלוטים אלא שהן מלאו את שקיהן בעוד שאת שקה מלאו באבנים. כשעמדה על כך חזרה לעץ לקטוף בלוטים תפש אותה הע'ול ולקחה למערתו. כשגילה אחיה שאחותו מוחזקת על ידי הע'ול החליט לקחת את גמלה הירוק ולהחזירה וכשישן הע'ול הרג אותו האח בחרבו והחזירה לאימם. בינתיים התחתנה ג'וביינה היפה עם בן המלך שאהבה מאוד ונתן לה משרתת שחורה שהיתה רועה את האווזים. פעם בקש בן המלך מהמשרתת שתיקח את ג'וביינה לטייל. רכבה ג'וביינה על הגמל והמשרתת הלכה לצידה. כשהתרחקו מהארמון הורידה המשרתת את ג'וביינה מהגמל, צבעה את פניה בעפר ואת פניה שלה בצבע לבן וחזרו לארמון הפכה המשרתת לג'וביינה וג'וביינה למשרתת רועה את האווזים. היתה ג'וביינה בוכה והאווזים איתה. חזרו האווזים מהמרעה והיו רזות יותר ויותר. עקב בן המלך אחר ג'וביינה והאווזים וראה אותה מתרחצת באגם והיא יפהפיה. ג'וביינה שרה שיר על גורלה שהתחלף, והאווזים בוכות איתה. בן המלך ביקש מג'וביינה שתספר לו את שאירע והיא סיפרה לו וכן שפחדה מאיומי המשרתת ולכן לא סיפרה לו מאום ממה שקרה. שרפו את המשרתת האמיתית והנסיך וג'וביינה חיו באושר ועושר.	ישראל נוצרי	24138
ג'לילה	היתה בת ושמה ג'לילה שנישאה לאדם בשם 'כליב' וגיסו של כליב שמו ג'סאס. כליב אהב לשתות ולהשתכר ולא אהב נשים ולא הביא ילדים. רצתה אשתו לנקום בו. זקנה מסודאן שרצתה למחוק את שבט אלהלליה מעל פני האדמה הגיעה לג'סאס ואיתה נאקה שאכלה את כל מה שבכרם. כעס כליב על כך והרג את הנאקה. מצא ג'סאס את הזקנה מייללת על הנאקה המתה ורוצה אותה חזרה או שכליב ישלם בדמו. הרג ג'סאס את כליב בחרבו. ואלזיר אחיו של כליב נלחם בשבט אלהלליה שבע שנים והיה בן שלא ידע מי אביו ואימו סיפרה לו כי דודו ג'סאס הרג את אביו שהוא כליב . הלך לדודו השני מצד אביו ששמו אלזיר ועשה עצמו נלחם בו וקרא לדודו מצד אימו ?ג'סאס להצילו וכשזה הגיע הרג אותו וכך נקם את דם אביו.	ישראל נוצרי	24177
קליאופטרה השביעית מלכת מצרים	סקירה ארוכה על קליאופטרה יופיה חכמתה וערמומיותה ומערכות היחסים שלה עם יוליוס קיסר אנטוניוס ואוקטאביוס. כיצד השתמשה ביופיה וחכמתה וניצלה את השפעתם על הקשרים בין מצריים ורומי. הסיפור מסתיים בבחירתה בהתאבדות באמצעות נחש במקום להתבזות בהשפלתה על ידי אוקטאביוס.	ישראל נוצרי	24178
איך נהיה ג'וחה עשיר גדול (זרעים של גמלים)	מוכר בשוק (סוק אל עטרין בעיר העתיקה) מהתל בג'וחא התמים ומוכר לו זרעי סומסום כזרעי גמלים. ג'וחא זורע אותם מחוץ לעיר ובמהלך הלילה מגיע לשם שיירה של בדואים עם גמלים. ג'וחא חושב שאלו הגלמים שלו. הוא הולך למשפט עם הבדואים למשפט אצל הקאדי (שופט). ג'וחא רומז לקאדי כי הוא יושב בצורה בלתי מכובדת החושפת את אברו. הקאדי מבין מתנועות ידו שהוא מנסה לשחד אותו, ופוסק לטובתו. ג'וחא חוזר הביתה ומראה לאימו את הגמלים.	ישראל ספרדי	12724
השבועה שהופרה	נערה נשלחת על ידי הוריה ללמוד רחוק מן הבית. לאחר שסיימה לימודיה, היא מבקשת לחזור הביתה, היא אובדת בדרך ונופלת לבור. בחור שעובר במקום מחלץ אותה אך משביעה שתנשא לו. העדים לשבועתם הם חולדה ובור. הנערה זוכרת את שבועתה ולא מוכנה להנשא לאיש, למרות הפצרות אביה. לבסוף היא מתחזה למשוגעת. הבחור שוכח את שבועתו, נושא אישה אך בניו מתים, האחד נחנק מחולדה, והשני נופל לבור. הבחור נזכר בשבועתו, הזוג מתגרש. הוא מחפש את הבחורה הראשונה, מוצא אותה, נושא אותה והם זוכים לאושר.	ישראל ספרדי	22832
מעשה שקרה בכפר קמא	בכפר קמא היה גבר שזה עתה התחתן, ולא הפסיק להתרברב לפני אשתו וכולם, כמה הוא חזק מכולם. אשתו סבלה ממנו מאוד, ופנתה לעזרה למכשפה זקנה. המכשפה יעצה לה שתאמר לבעלה ללכת ליערות בית קשת שם מתגורר ענק , שאינו נותן לאיש לצאת מהיער, ולקרוא שם בקול לענק. הלך האיש ליער, פגש בענק שישן מתחת לעץ והכה אותו. הענק רדף אחריו. בבורחו, פגש חקלאי משותק חורש. התחנן לפניו שיחביאו מהענק, החקלאי החביאו מתחת לסיר גדול. הענק חיפש את המסתתר, המשותק רתם אותו למחרשתו וחרש איתו. כשנכנס הענק לבית, היכו ילדיו של המשותק אותו ואת הגבר המתחבא. הכוח הרב שהיה במשותק ובבניו עורר פליאה, והנכה סיפר את סיפורו: היה נסיך שחפץ לשאת בחורה, ולשם כך היה צריך לחטוף אותה. לפיכך גייס 100 בחורים גיבורים ודחה אחד שלא היה חזק דיו. נקם הדחוי נקמתו, והרג את הגיבורים. כשספר את גופותיהם, גילה שיש רק 99. שאל את הבחורה בעגלה לגבי זה שחסר. הבחור שהתחבא בעגלה שמע את השואל, וקיבל שבץ מפחד. הבחורה בקשה רחמים עליו, ובזכותה ניצל . למרות נכותו היה האיש חזק מאוד וכן ילדיו. מוסר השכל: אין להתרברב בערכך, ויש להכיר בערך נשים, כי הנשים לעולם יילדו גברים חזקים מכם.	ישראל צרקסי	23444
הרשלה והשודדים	הרשל'ה חי עם אמו בבית. פעם מצא תרנגולת. טיפל בה ,האכיל אותה היא הטילה ביצים והיו לו גם אפרוחים. יום אחד נכנסו לביתו שודדים, לקחו את התרנגולת ואת אפרוחיה שחטו אותם במאפיה כדי לאכלם. חיפש הרשל'ה מצא את העופות לקח אותם לביתו והוא ואמו אכלו אותם. חיפשו השודדים את הרשל'ה. ביקש הרשל'ה מאמו שתבכה ליד קבר כאילו הוא מת וזה קברו. החליטו השודדים לעשות את צרכיהם על קיברו. שכב הרשל'ה בקבר והחזיק בידיו חותמת. כשכל שודד כרע על קברו החתים הרשל'ה את ישבנו בחותמת. אחר כך הלך הרשל'ה לבית המשפט ואמר לשופט כי היו לאביו פועלים והם גנבו לו את כל רכושו. רצה השופט הוכחה. ביקש הרשל'ה שהשודדים יחשפו את ישבנם. הראה הרשל'ה שיש בידיו חותמת של אביו וכל ישבן חתום בחותמת זו. נתנו השודדים את רכושם להרשל'ה והם עצמם הובלו לבית הסוהר.	לוב	24312
טבעת של לנדלר עני מרפאה בן מלך	בן מלך נרפא על ידי טבעת שקיבל מסנדלר עני. בכל פעם שנתקף בעצבות או בשמחה מופרזת הסתכל בטבעת שבה כתוב "גם זה חעבור".	לטביה	2862
מסירות נפש	בעזרת אדונו ובחריצות מגיע שוליה לרכוש. הוא מתחתן ונולדים תאומים. בן אחד נהיה לקומוניסט והואשם בנסיון לרצוח את הגוברנטור. אחיו מבריח אותו מבית הכלא (בעצמו נשאר) והאיש בורח לאמריקה. כאשר הועמד האח לדין התברר כי זה לא היה אותו האיש שצריך היה לעמוד בדין. בסופו של דבר נמצא הפושע האמיתי.	לטביה	4364
המשולח	משולח התערב כי יצליח להוציא מן היהודי העשיר והקמצן נדבה גדולה. הלך ליהודי ועשה אצלו "בקור חולים". על טענתו של הלה כי הנו בריא כשור, השיב המשולח בדברי קהלת " איש אשר יתן לו האלוהים עושר.. ולא ישליטנו ה' לאכול ממנו זה הבל וחולי רע". עם תום בקור חולים זה תובע המשולח החלק הששים המגיע למבקר חולים. הקמצן נתן לו והוא זכה בהתערבות.	לטביה	4367
המלך והרמבם	המלך יוצא עם הרמב"ם ושניהם מחופשים כדרווישים. בקש לבחון במה כוחה של הדת היהודית. פוגש באיש המתפלל מנחה ומציע לו סכום כסף כדי שימיר את דתו אולם האיש אינו מוכן לעשות זאת תמורת סכום שהוצע. לשאלתו של המלך לפשר הדבר הסביר לו האיש כי אשתו חכמה מאוד והיא אמרה לו שכאשר מעלים את מחירה של סחורה בשעת המשא ומתן עליה, סימן הוא שהסחורה אינה טובה.	לטביה	4368
השליח, השדר והשודד	לאחת מעיירות לטביה הגיע שליח מארץ ישראל לאסוף כסף. לאחר מכן המשיך לעיירה סמוכה דרך יער עבות והנה לפניו שודד מזויין. בקש ממנו השליח לנקוב את מעילו את כובעו כדי שיאמינו לו שאכן לא מעל בכספים. אחר כך בקש גם לנקוב את כובעו ואז נגמרו הכדורים ברובהו של השודד. על כן, הרביץ לו השליח מכות נאמנות והמשיך בדרכו.	לטביה	11656
הקבצן והמלך	קבצן מבקש מן המלך את תמונותו. המלך מבין ונותן לו שטר כסף שעליו מוטבעת תמונת המלך ומזהיר את הקבצן שיש לעמול קשה על הכסף ולא לבזבזו.	לטביה	14374
האיכר ובת הפריץ הפקחית	איכר נשוי מתאהב בבת פריץ ומזניח את אישתו ואת ילדיו. היא מגלה זאת ובנועם דבריה ובערמה היא מחזירה אותו אל אישתו ואל שלושת ילדיו. נותנת לו לשתות שלוש כוסות מאותו היין אך הוא חושב כי הכוס השלישית היתה הטובה ביותר. כך היא מסבירה לו- כל הנשים שוות אך נדמה להם לגברים כי יש שוני בינהן.	ליטא	630
הרבי ובעל העגלה שלו.	את הרב מקבלים בכל מקום בכבודגדול ועל בעל העגלה איש אינו מסתכל. בעל העגלה מקנא ומבקש מרבו שיחליפו את הבגדים על מנת שגם הוא יזכה בכבוד. מתחלף הרבי עם בעל העגלה שלו ובני העיר פונים אליו בשאלות חמורות. הוא אומר כי שאלותיהם כל כך פשוטות שאפילו בעל העגלה שלו מסוגל לענות עליהם.	ליטא	718
הבטלן שרפא את בת השר	בת-שר חלתה ופצע מוגלה בגרונה. סכנה להפסקת הנשימה. השר מכריז שיתן פרס למי שירפא את בתו. בעירה סמוכה חי יהודי בטלן למדן וירא שמים. אשתו מציקה לו: אתה לומד רמב"ם ושם יש ענייני רפואה. רפא את החולה. הוא בא לשר ולמרות הצחוק של הרופאים, מורח את הבחורה בחלב חמוץ ומדגדג אותה. היא צוחקת. המכה נפתחת והיא נרפאת.	ליטא	759
נפוליאון והחייט	נפוליאון המודח מסתתר אצל חייט יהודי. וזה מכניס אותו למיטה ומכסה אותו בכמה וכמה שמיכות. נכנסים הרוסים , דוקרים בכסתות והולכים. נפוליאון אומר לחייט כי הוא יכול לבקש 3 בקשות: החייט מבקש:1. לתקן את הגג הדולף. 2. לסלק את מתחרהו, ההחייט מאותו הרחוב. 3. תשובה לשאלה: כיצד הרגיש נפוליאון בשעה שהחיילים דקרו בכידוניהם את הכסתות. נפוליאון מביים הוצאת דין מות לחייט וברגע האחרון ממש עוצר בעד החיילים מלבצע את פסק הדין. נותן לחייט מכתב ובו כתוב: "כך הרגשתי בשעה שהחיילים דקרו את הכסתות."	ליטא	981
חתן בעל שערות זהב	מטפלתה של בחורה אמרה לה פעם כי יהיה לה חתן בעל שערות זהב. כאשר הביאו ההורים לבחורה חתן, לא רצתה בו כי לא היו לו שערות זהב. ההורים מתו מרוב צער עליה. התחפש החתן כמוכר דברים ישנים, שם על ראשו פאה נכרית ובא לחלון הבחורה. היא התחתנה אתו. הלכה אחריו לעירו (סטמבול) וסבלה עוני ומחסור. נולדו לה 4 ילדים. בעלה לקח את כולם ממנה ומסר אותם למטפלת. לה הוא ספר כי הילדים נחטפו. כאשר הבן הבכור עמד להתחתן, שלח הבעל את אישתו לגנוב מן התבשילים המוכנים. היא תופרת את שמלת הכלה. הכל היא עשתה למען הבעל בעל שערות הזהב. בחתונה היא נוכחת והכלה באה לנשק את ידיה כאם החתן. ואז נודע לה הכל.	ליטא	1200
מלך ויועצו הרופא האנטישמי	1. כומר החצר, אנטישמי , רוצה לסלק רופא יהודי, יועץ מדיני למלך. 2. משפיע על בת המלך להגיד, שראתה בחלום זקן, שדרש את נשמת הרופא או נשמתה. 3. המלך מוותר לבתו ומצווה על פועלי כבשן להשליך את האדם הראשון, לבוש שחור, שיופיע לפניהם בבוקר מסויים בתוך הכבשן. כוונת המלך להמית את הרופא, המלובש תמיד שחור. 4. המלך מזמין את הרופא באותו הבוקר לפגישה על יד הכבשן. 5. הרופא מאחר בגלל עזרתו לאלמנה חולה. 6. הכומר מקדים את הרופא בסקרנותו על גורל אויבו ומושלך במקומו לכבשן.	ליטא	2360
החמין והפריץ	רוקח יהודי נותן לפריץ, הנוהג ללעוג למנהגים יהודיים וביחוד לאכילת חמין בשבת, לאכול בשבת את האוכל הזה כתרופה נגד כאבי בטן. הפריץ נרפא ומפסיק ללעוג במנהגים יהודים.	ליטא	5293
ויכוח בין העדה היהודית לכנסיה הקתולית	מלך קתולי ציווה לערוך ויכוח בין יהודי וקתולי שיעמדו בסירה בנהר וירימו קולם כדי שישמעו העומדים משתי הגדות. מי שלא ידע לענות יזרק לנהר. היהודים התפללו וצמו, סבל יהודי התנדב ללכת. שאל את הקתולי באיזו שפה דיבר ה' אל משה וכשלא השיב, דחפו היהודי.	ליטא	7135
הסוחר ושכנו	אשת ר' נחמיה ניהלה חנות בדים. כשילדה בתה, נסעה לעזור לה ובעלה מילא את מקומה בחנות כששכנם, גם הוא בעל חנות בדים, הבטיח לעזור במקרה הצורך. לקוח חשוב בא לקנות בדים ומאחר שר' נחמיה לא ידע רוסית קרא לשכנו לעזרה. השכן משך את הקונה לחנותו והוא מכר לו את הסחורה בכסף רב. כעבור שבוע ראה ר' נחמיה את הקונה מתקרב לחנות שכנו עם מפקד המשטרה. מיד נכנס לחנות השכן, לקח את אמת המידה שלו ושם במקומה אמת מידה מחנותו, כי הבין שהשכן השתמש באמת מידה מזוייפת. לאחר שהקונה והשוטר לא מצאו כלום והסתלקו, ביקש השכן סליחה מר' נחמיה, לא זו בלבד שלא שמר לו טינה אלא אף הצילו ממאסר. בתמורה דרש הרב מן השכן כי לעולם לא ישתמש עוד באמת מידה מזוייפת.	ליטא	11209
רב העיירה מיישר הדורים	מרדכי רובינשטיין קנה מקום בבית הכנסת. כעבור כמה שנים מצא מישהו יושב במקומו. מתברר כי הכסף ששילם מר רובינשטיין היה צריך להתחלק בין שני אנשים אך האיש שבא עכשיו לא קיבל את חלקו. הלכו להתדיין אצל רב העיירה, ר' מאיר מאירוביץ'. הוא פסק, על פי בדיקה בספרי חוקים כי המקום שייך למר רובינשטיין ואילו הקרוב, כדי שלא יקופח מותר לו שנה שלימה להריח טבק מקופסתו של רובינשטיין.	ליטא	12226
שישמע היטב מה שמבקשים	שיך ערבי שישב במסיבה חש כי מקטרתו חסרה טבק. מיהר השיך להכריז כי מי שימלא את מקטרתו, יתן לו את בתו לאשה. עני שהסב שם מהר להביא לשיך את המקטרת מלאת טבק. ברם, כשתבע את הבטחת השיך שילח אותו השיך מעליו בחרפה. העני תבע את השיך למשפט והשיך זכה בו. מכיוון שטען בפני השופט כי הבטיח את בתו למי שימלא את המקטרת ולא למי שיביא לו אותה.	ליטא	13089
האמיר ועץ התפוחים	לאמיר יש עץ עם תפוחים טובים ונדירים. מציב עליו שומר, השומר סופר את התפוחים. רואה כי יש 25. למחרת שוב סופר אותם ורואה שיש 24 ולמחרת -23, השומר מתחבא בלילה לראות מי גונב אותם ורואה שזהו נץ. הוא אומר לאמיר והאמיר אומר, אין דבר, יומו יבוא. למחרת מקיש את הנץ נחש והנחש מת. האמיר אומר שגם יומו של הנחש יבוא. למחרת מחרשה עולה עליו והנחש מת. אחר כך האמיר מצווה על השומר להכין ארוחה לאורחיו. השומר נבהל ומתחבא על עץ. כאשר מגיע לאמיר ומחפש את השומר וכאשר הוא מגלה אותו, הוא אומר לשומר שאין לו מה לדאוג, יומו לא הגיע עדין.	ליטא	13099
ר לוי יצחק מברידצ'ב צדק	ר' יצחק לוי מברידצ'ב, שלא נהג ללכת אחרי לויות מתים, רק ללוותם במבט, שנה ממנהגו, והתכונן ללכת אחרי לוויית עשיר אחד. תמה שמשו והרב הסביר שהיהודי היה צדיק. והוא המשיך וסיפר כי יהודי עני מלמד, נסע לאמריקה על מנת לנסות מזלו. כיוון שאשתו בכתה ושאלה אותו במה תפרנס את ילדיו, אמר המלמד כי דבר עם אותו עשיר כי יפרנס את האשה. (דבר שלא היה ולא נברא) והמלמד נסע. כאשר האשה באה אל העשיר לתבוע את ההסכם, כביכול, הסכים מיד העשיר ונתן לה ולילדיה קצבה שבועית במשך שנים. כאשר שב המלמד מאמריקה והוא בעל רכוש רב, רצה לשלם לעשיר את הכסף שנתן לאשתו ולילדיו, לא רצה העשיר לקבל, בטענה שלא נתבקש לעשות זאת ועשה זאת מרצונו. המלמד לשעבר תבע את העשיר לדין אצל רבי לוי יצחק מברידצ'ב והרב פסק כי מותר לעשיר לא לקבל את החוב.	ליטא	13139
מאין באה התעשרותו של רוטשילד	אשתו של רב עיירה חושדת באנשל רוטשילד שלקח את נדונית בתם שהיתה במטבעות זהב. בלית ברירה ובלא רצון נוסע הרב אל ידידו רוטשילד. כאשר מספר הרב את מטרת בואו מודה רוטשילד כי אכן לקח את הכסף וכי עתה הוא יחזיר את הכסף חודש בחודשו בתוספת ריבית. כך, הוא אכן עומד בהבטחתו, אך בלב הרב מתעורר הספק. ואכן יום אחד נתפס הגנב האמיתי של כספו: משרתת גויה שעבדה אצל הרבנית. הכסף הוחזר לרב על ידי המשטרה. לאחר שהוחזר לרוטשילד הכסף, שאל הרב את ידידו מדוע הודה בפשע שלא בצע. רוטשילד סיפר כי עשה זאת כדי למנוע עגמת נפש רבה מן הרב. הרב מברכו ואת צאצאיו שיהיה עשיר וברכה זו אכן מתגשמת.	ליטא	13140
שויו של העולם הבא	סוחר שירד מנכסיו ושרצה להשיא את בתו, בא אל הרב על מנת להתיעץ עמו. הרב אומר לו כי יעשה את העיסקה הראשונה שמזדמנת לו. הסוחר אומר לו כי יעשה את העיסקה הראשונה שמזמנת לו. הסוחר אומר שנותר לו רובל אחד. הוא מגיע לחנותו שלסוחר יהלומים ואומר כי היה רוצה לעשות עסק. כששומע סוחר היהלומים את המחיר שמוכן להשקיע הוא אומר שבכסף זה יכול הוא למכור לו רק את העולם הבא. הסוחר העני מוכן לכך, וכל הסובבים צוחקים ולועגים לו. כשאשתו של סוחר היהלומים שומעת על העיסקה שבעלה עשה, היא מבקשת ממנו גט, כי אינה מסוגלת לחיות עם "גוי" שמכר חלקו בעולם הבא. הבעל קורא בחזרה את העני, הוא אומר לו שהוא מוכן לשלם יותר ממה שנתן לו הסוחר ובלבד שיפטור אותו מהעיסקה. ברם העני אינו רוצה לתת לו את התעודה, אלא אם כן יתן לו אלף רובלים. לא עזר לסוחר היהלומים דבר והוא נותן לו את אלף הרובלים, סכום המספיק לנדוניה לבתו. הרב אומר לאשה שהעסקה היתה שווה את העולם הבא כי היהלומן עזר להשיא את בת העני.	ליטא	13148
העץ המסכן	נערה נישאה לבחור שלא מצא חן בעיני הוריה ועברה לגור בעירו. האם באה לבקר אצל בתה והכל נראה יפה, מסודר ופורח חוץ מעץ אחד שעמד שחוח. בכל בוקר הבת ממרת על-ידו בבכי על מר גורלה.	ליטא	15586
מאטל המחזר על הפתחים	עני בשם מאטל נהג לחזר מדי יום על פתח בתי העיירה, באספו לחם. כשמת היתה לו ההלוויה הגדולה שבעיירה, כי הכל הכירוהו ובאו ללוותו.	ליטא	16724
אשת חיל	מלכה מוכיחה למלך שאישה היא המחזיקה את הבית. היא עוברת לגור אצל משפחה עניה ומעמידה אותה על הרגלים אחרי עבודה של שבע שנים.	מארוקו	444
הנער הקוסם היודע הכל	אלמנה ובנה עובדים במטבח המלך. במקרה הם רואים תרנגולת אוכלת מרגלית אדומה של המלך. המלך מחפש את המרגלית והנער מביא אותה אליו. חושבים שהוא קוסם. מקבל כסף. שר מקנא בו ומפציר במלך לנסות את כוחו של הנער. שמים זוג ארבה בקופסה. הנער עונה "לעולם לא ילך גבר אחר אישה". ניסיון שני: שלושה כדים - דבש, חלב וזפת, שמים אותם מתחת לרצפה. עונה הנער "זה הלך כמו דבש" (מתכוון למרגלית שמצא), "פעם שניה כמו חלב" (הכוונה שלו לארבה) "והפעם שחור כזפת" (מפחד מפני המוות כי לא ידע את הפיתרון). מקבל את בת המלך לאישה.	מארוקו	675
בימי מולי עבדול עזיז השולטן	אגדה על השולטן שנהג לסייר בעירו. יהודי שכיר ביקש לקנות מהמלך את סוסתו האהובה ובגדיו והציע סכום כסף גדול. המלך הסכים אך היהודי לא יכול היה לעמוד בהתחייבות, וביקש לשלם באמצעות תרופה. ניצל בכך שהדגים לו את השפעות שתיית עראק על שלושה נכים: עיוור, חירש וצולע. כשהם במצב של שכרות, הם לכאורה מתרפאים מנכותם.	מארוקו	1041
בימי הרון אל רשיד	שליט אחד נהג לשאת אישה בערב ולהרגה למחרת. נשא את בת הוזיר. על מנת להציל את חיי בתו קרא לעזרה. מספרת סיפורים יהודיה השכיחה מהמלך את שעת ההריגה ועקרה מליבו את ההרגל המגונה.	מארוקו	1042
בת האופה והנסיך	בעיר אחת גר אופה ולו בת שיום יום עמדה תחת חלונו של נסיך העיר ומכרה את לחמה. יום אחד בא רואה מזלות רעב והיא נתנה לו לחם, אז אמר לה שהיא עתידה להיות עשירה ולשאת את הנסיך. הנסיך עמד אז ליד חלונו וצחק לכביביזה (בת האופה שפירוש שמה: לחמניה) ויום יום לעג לה. יום אחד החליטה המלכה לחתנו וכביביזה נלקחה על ידי חברותיה על מנת לחזות בחתונה. המלכה ראתה אותה שהיא מאוד יפה, הלבישה אותה ושלחה אותה לבן המלך. היא לא דברה איתו, והוא כל כך רצה אותה עד שנתן לה את טבעתו. למחרת חזרה לאותו מקום ובבוא הנסיך ללעוג לה הוציאה את הטבעת ובסוף התחתן איתה.	מארוקו	1063
מעשה בשולטן שנסע למכה	שולטן אחד החליט ללכת למכה והפקיד את שמירת בתו בידי עבדו. הוא רצה להתקרב אליה אך היא ברחה לו והוא כתב לשולטן. השולטן ציווה על בנו להרוג את אחותו. הבן לא יכול היה לעשות כן ולכן נתן לה ללכת בשה. הבת הסתתרה בעץ. אנשים מצאו אותה כמעט מתה, טפלו בה והחיו אותה. בן השולטן נשא אותה לאשה. אז היא התוודעה לאביה שהרג את הוזיר.	מארוקו	1091
שנים עשר אחים רוצחים וכלתו של אחד מהם	מבין 12 אחים בוחרת בת-שופט את חתנה. אין האחים רוצים לקחת את האישה הצעירה לביקור בביתם. היא הולכת לבדה בחשאי ומגיעה לארמון בו סגורים אנשים. זקנה אחת, שאף היא שבויה, מבשלת להם. היא מספרת שאנשים אלה עומדים לפני הוצאה להורג. האישה הצעירה עוזרת להם לברוח. היא מכינה נשף גדול שאליו מזמינה את 12 האחים ועוד קהל רב. לפני עם ועדה היא מספרת את אשר חזו עיניה והאחים באים על עונשם. בן המלך שומע על המעשה ומתחתן איתה.	מארוקו	1745
אישה בוגדת באה על עונשה	בן עשיר נשאר יתום. בביתו נשארה ילדה יתומה, בתה של שפחה, והיא חולה ומכוערת. הוא מרפא את הילדה, היא גדלה בביתו והם מתחתנים. כעבור איזה זמן מתה האישה. יתושים מלמדים אותו כיצד להחיות אותה באמצעות עלה. עליהם לברוח מן העיר לבל יאשימו אותם בכישוף. הם נוסעים אולם באמצע הדרך נזכר כי שכח את כינורו. הוא חוזר אל ביתו והיא ממשיכה בנסיעתה. הוא נוסע אחריה ובינתיים מרוויח את לחמו בנגינה והיא ממשיכה בנסיעתה. הוא נוסע אחריה. מזמינים אותו לחתונת אישתו כדי שינגן לחוגגים , אישתו מכירה אותו ומאשימה אותו בגניבה. לפני שתולים אותו הוא מבקש מן התלין להחיות אותו לאחר מכן, עם אותו העלה בו החיה גם את אישתו. תולים אותו והאיש מחיה אותו. הבעל מספר את סיפורור והאישה באה על עונשה.	מארוקו	1774
אין אדם יצחק ויבכה בבת אחת	מלך דורש מהיהודים, בעקבות הסתת רשע, שיראו לו אדם צוחק ובוכה בבת אחת. יהודי עני בא, מוציא בצל וצוחק/בוכה.	מארוקו	2554
אליהו הנביא בכל מקום	כומר שואל רב איך מספיק אליהו להיות בבת אחת בכל כך הרבה ברית מילות. הרב מכה את שומר הכומר, כי זה מרשה לשמש להכנס לגינת אדוניו. כך גם אליהו, כמו השמש, נמצא בכל מקום.	מארוקו	3184
אשת הקצב	קצב עשיר חי בסיפוק רב עם משפחתו. הוא יורד מנכסיו עקב מלחמה בעירו, ואשתו מוצאת בו מום על רקע הקשיים. היא מבקשת להתגרש והם מתגרשים. המלחמה עוברת והוא שוב מתעשר והיא מעוניינת לחזור אליו. הוא מסכים והם מתחתנים.	מארוקו	3248
מעשה בצעיר שהצליח לדובב את בת המלך	1. מלך נותן את בתו רק לאותו הגבר שמביא אותה לדבר. 99 צעירים וביניהם שני אחיו של הגיבור - תולים את ראשיהם מחוץ לארמון המלך. הגיבור מדבר במקום עם הנסיכה עם דומם שהביא אתו. הנסיכה אינה מתאפקת ומדברת כדי להביע את התפעלותה מהתנהגותו המוזרה. 2. משנה המלך תובע את הנסיכה עבור בנו. הוא מצווה על הגיבור להביא את התרנגולת "טייר רנני ומרמר" כדי שימות במשימה הזאת. לפני צאתו נותן הגיבור לנסיכה שלושה צמחים שתדע לפי מצבם את מצבו. 3. בצומת דרכים אחת, שבה דרך אחת היא הצלחה ודרך אחרת היא שההולך בה לא יחזור, מקבל הגיבור הדרכה מזקנה. כשהגיע למטרתו, הוא מחכה שלושה חודשים נוספים בגלל מפלצת השומרת על התרנגול. אחרי שלושה חודשים רודפת אחריו המפלצת אבל לא יכולה לעבור את המכשולים שהוא עובר, לפי העצות שקיבל מהזקנה: שביל קרוע שהבטיח לו שהוא טוב, שני ואדיות מלאי רפש, מוגלה ודם שעל תוכנם הוא מכריז כדבש וחמאה שהוא מוכן לאכול. 4. בשובו לזקנה, היא מזמינה אותו לנוח ולאכול אצלה. האוכל מוכן בן רגע. למרות שהזקנה צריכה קודם לזרוע את השעורה לקציר, לדוש ולטחון אותה. התרנגול מזהיר את הגיבור שבכוונת הזקנה לקחתו ממנו בשנתו. לפי עצת הציפור הוא לוקח ממנה מקל זהב ומקל כסף. במכה של מקל כסף היא לובשת צורה של חיה, שהגיבור לוקח איתו. הוא מציג את יכולת התרנגולת לפני המלך ופמלייתו. בבית הוא מוריד לנסיכה את ראשה היות והיא אשמה במות שני אחיו ויתר ה-97 גיבורים שראשיהם תלויים מחוץ לארמון אביה.	מארוקו	3321
מעשה בשריף מוסלמי שנשרף בשנאתו ליהודים	שריף קנאי, שונא ישראל, מצליח לסלק רב יהודי כיועץ השולטן. אבל הרב מוצא דרך לחסל את אויבו. הוא מוסר לשולטן כמתנת פרידה עגיל יקר ערך ושומר את בן זוגו לעצמו. המלכה שמקבלת את העגיל מבקשת מהשריף להשיג לה את העגיל השני. כפי שהרב חשב מראש פונה אליו השריף. בבוקר משתכר השריף ומגלה תכנית להדחת השולטן. השולטן משתכנע מנוכונות האשמה והשריף נדון למוות.	מארוקו	3341
התערבות המזל עם שלמה המלך	המזל ושלמה המלך התערבו. שלמה המלך טען כי בכוח הכסף להביא אושר לבעליו, המזל טען כי רק בכוחו להביא אושר לבני אדם. שלמה המלך נותן לשואב מים עני כסף, שלוש פעמים בזו אחר זו. הכסף נעלם. פעם כלב חוטף אותו עם חתיכת בשר, בשניה ובשלישית מוכרת אשתו את החפצים בהם הסתיר שואב המים את כספו (ארגז, שק סובין). שלמה המלך נכשל. המזל מנסה את כוחו. מציע לשואב המים לחטוב עצים. האיש מתעשר ולאחרונה מוצא גם את שלוש מתנות הכסף של המלך.	מארוקו	3439
חלום המלך	מלך אחד שאל את שלושת עבדיו, יהודי נוצרי ומוסלמי, מה יחלום באותו לילה. ענה הנוצרי כי יחלום על מרכבת זהב ועבדיו רצים לפניו. ענה הנוצרי כי המלך יחלום על משפט שיצליח בו. אמר היהודי כי המלך יחלום שיכו אותו בשוטים וירגמו אתו באבנים וישתגע בסופו. המלך חלם באמת את החלום האחרון כי הרבה לחשוב על דברי היהודי במשך היום.	מארוקו	3461
משחק הדמקה	חכם יהודי שיחק דמקה עם מלך מארוקו. עמד להפסיד. שיגר פתק בפיו של נשר לרמב"ם למצרים ובו מצב המהלכים. החזיר הרמב"ם את הפתק באותה דרך. היהודי ניצח.	מארוקו	3600
העניה שהפכה לנסיכה	משפחה עניה מוכרת את בתה היחידה והיפה. זו נקנית בשוק על ידי נסיך שנושא אותה לאישה. הנסיך התפאר פעם שאיש אינו יודע מה בחדר אשתו, ואם מישהו ידע יתן לו בית חרושת. אחד השרים מבקש ממכשפה שתבדוק את הדבר ותגלה את הסוד. זו מציגה עצמה כדודה ובולשת בחדר ומרדימה את האישה. היא מוסרת את הרשימה לשר תמורת שכר, שלמחרת נותן את הרשימה למלך ומקבל בית חרושת. המלך מגרש את אשתו מבלי לתת לה סיבה לכך. היא מתחפשת לגבר ומגיעה למקום שבו יש מלך שאינו הולך לישון מבלי לשמוע סיפור מפי אחד ממספריו. פעם, כשמספר אחד חלה, היא מחליפה אותו ומספרת את חייה כסיפור. המלך מחבב את הסיפור, ובהדרגה מעביר לה יותר סמכויות, עד שהופכת להיות שופט בארץ . בינתיים האב מגיע למלך שגירש את בתו. הוא מזמן אותו למשפט, שבו השופט הוא בתו. לאחר שהאמת נחשפת, השר והמכשפה מושלכים למדורת אש.	מארוקו	3800
הילד עבדאלחלק ושלמה המלך	שני סוחרים הפליגו לים. אחד זרק את השני לתןך הים משום שהתאהב באשתו של זה. אולם לפני שעשה את המעשה ביקש ממנו בעל האישה היפה למסור לאישה (שהיתה בהריון) שתקרא את הילד בשם "עבדאלחלק". התחתן האיש עם האישה והילד שנולד נקרא בשם "עבדאלחלק". פעם שיחק הילד בחוץ ויתר הילדים קרו לו בשמו כאשר שלמה המלך עבר. מאחר ששם זה לא היה רגיל, התעניין שלמה אצל אם הילד מדוע ניתן השם הזה דווקא. סיפרה לו האישה שבעלה הראשון מסר לבעלה השני וזה מסר לה לתת את השם הזה לילד וזה לפני שקרו לו אסון. הבין המלך שהבעל השני הרג את הראשון והביא אותו למשפט. נדון האיש למוות. מספר אסע''י 3928	מארוקו	3912
הנושה האכזרי ובת המלך החכמה	סוחר צעיר שירש רכוש רב מאביו המנוח בזבז את כל הונו במשך שנה אחת. כאשר כבר לא היה לו מה לאכול הלך לעיר אחרת וביקש מאחד מעשיריה, מכיר אביו המנוח, הלוואה. ההלוואה ניתנה לו בתנאי ובחתימת הסכם, שאם לא יחזיר את החוב כעבור שנה, יחתוך העשיר מגוף הצעיר קילו בשר. בלית ברירה הסכים הצעיר לתנאי זה. אולם במשך כל השנה לא האיר לו מזלו פנים. כעבור עשרה חודשים חשב לשים קץ לחייו והלך והתיישב ליד החומה של ארמון המלך. אדם שדרך במקום זה דינו היה דין מוות. הסוחר הצעיר התיישב מתחת לחלונה של בת המלך ושם בכה במשך שלושה ימים. לבסוף פתחה הנערה את חלונה ובקשה שיכנס ויספר לה את צרותיו. היא אמרה לו לחזור לעיר וכשיבוא יום המשפט יהיה לו עורך דין. בת המלך לבשה בגדי גבר ונכנסה כעורך הדין של הסוחר אל אולם בית המשפט. כאשר דרש העשיר את קילו הבשר מגופו של הצעיר קם עורך הדין (בת המלך) ותבע כי יחתוך קילו אחד במדויק, לא פחות ולא יותר. אם יחתוך פחות יהיה עליו להוסיף מבשרו שלו ואם יחתוך יותר יהיה עליו להוריד מבשרו ולהחזיר לצעיר. נבהל העשיר וויתר גם על הכסף וגם על הבשר. הצעיר התחתן עם בת המלך ושניהם נסעו לעיר אחרת בה לא היכירו אותם.	מארוקו	3928
משה רבנו והמומר	יועץ המלך, יהודי מומר, מתכוון להשמיד את יהודי מדינתו בהכריחם, תחת עונש מוות, להביא לפני המלך את משה רבנו. היהודים מכריזים על צום כללי. יהודי פשוט לא שומר על הצום ומופיע בתור משה רבנו לפני המלך. כשמתבקש לזהות את עצמו על-ידי נס, מכריז היהודי שהוא מוכן להבטיח שליועץ לא יקרה דבר אם ישימוהו בתוך מים רותחים, ושיצא מהם שבן אדם צעיר. היות והיועץ אינו רוצה לסכן את עצמו מוותרים על ה"נס" והמלך מבטל את הצו להשמדת היהודים.	מארוקו	4390
גם זה יעבור	בגלל הקנאה הבלתי מוצדקת של שניים משריו ליועצו העיקרי, מחליט המלך שהוא נאלץ לפטרו ולהגלותו מהמדינה. לפני צאתו נותן היועץ למלך טבעת במתנה ובה חרוט "גם זה עבור". כאשר זמן מה אחרי גירוש היועץ נמצאת המדינה במצוקה גדולה, זוכר המלך, בזמן שהוא מסתכל על הרשום בטבעת, את יועצו שגלה. בהסכמת השרים הוא נקרא חזרה ומצליח לחלץ את המדינה ממצב בלתי נוח; את שני השרים המלשינים הגלה המלך.	מארוקו	4425
ר' אברהם בן עזרא, המלך והכומר	ר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע) הפליג בים אך האניה נשבתה בידי שודדים שמכרו את הנוסעים לעבדים. ראב"ע נקנה על ידי כומר שהכיר כמה פיקח הוא עבדו. הכומר נקרא אל המלך והיה עליו לענות על שלוש שאלות. פני הקב"ה לאיזה צד? מי יכול לסובב את העולם ביממה אחת? כמה אני המלך שווה? אם לא יענה ימות. לכומר ניתנה ארכה של שלושה ימים בלבד בכדי לענות על השאלות שהציג המלך. הכומר הבטיח לראב"ע כי אם יענה על השאלות במקומו ישחררו לחופשי. כך עשה ראב"ע. בדרכו למלך מחופש בבגדי הכומר קנה צלב. תשובותיו השביעו את רצונו של המלך. ציווה המלך להוציא להורג את הכומר ולתת לר' אברהם בן עזרא את רכושו. הראב"ע שידע שאין לו מזל בחייו (פעם מכר תכריכים ואיש לא מת) ביקש לתת את הרכוש חציו לבית החולים ובחציו השני שכר מלווים שילוו אותו חזרה לביתו.	מארוקו	4436
תשאני או שאשאך	באחת המדינות, יצא בחור נבון כדי למצוא לו בת זוג. בדרכו לעיר השכנה פגש בזקן והלכו שניהם יחד. בדרך הצעיר שואל את הזקן שלוש שאלות אניגמטיות. בדרך הוא שואל אותו: "התשאני או אשאך?" ליד שדה חיטה ירוקה הוא שואל "האם אכלו כבר את החיטה?", וליד מסע הלוויה "הכרת את המת? האם חי הוא או מת?". הזקן חשב שהצעיר השתגע ולא השיב. כשהגיע לביתו, הזקן סיפר על כך לבתו, שפירשה לו את התשובות. הצעיר שמע תשובותיה וביקש לשאתה לאישה.	מארוקו	4443
אין אמונה בנשים	שלמה המלך מוכיח שאין אמונה בנשים. בו בזמן שאשה נשואה מוכנה לדקור למוות את בעלה על מנת להבטיח לעצמה את האפשרות לשכב עם המלך, מסרב בעלה להרוג את אם ילדיו למרות שהמלך איים עליו שימיתו אם הוא לא ימית את האשה שניסתה לבגוד בו ורצתה לדקור אותו למוות.	מארוקו	4590
בת היעלים	מלך ומלכה, בנסיעתם למרחקים, מחביאים את ילדתם בבור בפיקוחו של עבד. על העבד לספק את כלכלת הילדה בבור ומיד להסתלק, פן השד, הנמצא לפי דברי הורי הילדה בבור, ימיתנו. למרות האזהרה, ניגש העבד לילדה, ומעלה אותה ומציע לה להתחתן איתו. היא בורחת ממנו וחיה יחד עם משפחת יעלים. היות והיא אוכלת כל הזמן את מאכליהם, היא שוכחת לדבר. נסיך המגלה את הנערה מפתה אותה באוכל שבחלקו הכניס מלח. היא אוכלת את האוכל המלוח ובכך מבחין הנסיך שבן אדם היא ולא בהמה. היות ואכלה ממזון בן-אדם, אין היא יכולה עוד לברוח כמו היעלים. הנסיך נושא אותה לאישה. לאחר זמן מה יא מביעה בפניו את רצונה לבקר את הוריה. בדרכה אליהם, מנסה שר העבדים של הנסיך המלווה אותה לקחתה לו לאישה. היא מסרבת ונשארת בסירובה. לאחר איום השר להמית את שלושת בניה שילדה לנסיך היא מסכימה ומבקשת רק להתרחץ ולהכין עצמה. היא בורחת. בהגיעה אל אביה מספרת לו הנסיכה בתחפושת של כושית את כל שעבר עליה ומזהה את עצמה. לפי הצעתה מענישים את העבד ואת שר העבדים כשקוטעים להם את ידיהם ורגליהם.	מארוקו	4730
הבן האבוד ובת המלך	רבנית חשוכת ילדים מוכנה ללדת את הבן שעל לידתו מודיע מלאך ה' לבעלה לפי תפילתו, אפילו אם, בהתאם להודעת המלאך, על הילד למות בגיל 18. בגיל צעיר נחטף הילד על ידי נשר והוא מובל לספרד לארמון המלך. שם הוא ממשיך ללמוד תורה. הוא מתאהב בבת המלך שמתגיירת ונעשתה אשתו. כאשר הנשר משיב את הצעיר לעיר מולדתו, נופלת הנסיכה אשתו למשכב (אליהו מאחד אותם ועורך את הקידושין). גם הנער חולה אהבה. אבל אבי הנער יוצא אל האישה, מרפא אותה, מציג את עצמו ומשכנע את אביה להרשות לו לצאת אתה בטיול ימי, בורח אתה אל עירו. כשמגיעים, נפטר הנער בדיוק בגיל 18. האישה טוענת כלפי מעלה שעזבה בגללו את משפחתה, עזבה את ארמון המלכות והתגיירה רק בגללו. החזירו לו את נשמתו.	מארוקו	4735
בתו וארגז הזהב של עולה הרגל פרזוז	פרזוז ביקש ללכת לחאג' והשאיר את ארגזו מלא הזהב ואת בתו אצל הפקה. כאשר חזר מן החאג' וביקש מן הפקה את רכושו, הכחיש הלה שקיבלו. הלך פרזוז וגילח את ראשו. הלך לספר וביקש ממנו "תספורת" מגיר מצוייר על ראשו. הלה גרשו מחנותו בחושבו כי הוא משוגע. אברהים, אחי פרזוז, אסף תלמידים מסביבו וחיכה למשפטו של פרזוז ברחוב. עבר המלך וביקש לדעת מדוע לועג אברהים ושאל אותו אם הוא רוצה להיות בנו. הסכים אברהים והלך עם המלך. חלם איברהים כי יקבל סטירת לחי. הלך לאביו המלך, סיפר לו על חלומו ונפרד ממנו כדי לקבל את הסטירה במקום אחר. הלך לעירו של פרזוז. שם נולד למלך בן ולמשתה הוזמנו נכבדי המדינה. אברהים הופיע שם כפקה וישב מול הגנב. שאל הגנב את אברהים מה הוא יכול להביא מתנה למלך. השיב אברהים כי יביא למלך עשרה ארגזי זהב, ארבע אוניות ושתי ערים תהיינה על שם בנו. חשב הגנב כי הוא לועג לו ונתן לו סטירת לחי. חזר אברהים אל אביו המלך וביקש ממנו את כל המתנות שהבטיח להביא למלך העיר השניה. ניתן לו והוא חזר, הפעם כאברהים בן המלך. הלך אל החצר, ישב לשולחן עם המכובדים ושאל את הפקה (הגנב) מה הבטיח הפקה שישב מולו להביא בפעם הקודמת (אז הפקה-הגנב העלה הכל על הכתב ואברהים חתם על כך). קרא הפקה את הרשימה. ועל מה חתם עוד? סיפר הפקה-הגנב כי סטר על לחיו של הפקה משום שלעג לדעתו ועל כך השיב הלה כי תיכרת ימינו. גילה אברהים כי הוא היה הפקה. עתה הביא את כל המתנות המובטחות ולפקה-הגנב. ציווה אברהים על האסירים להביא כל מה שיש בביתו של הפקה. הביאו את הארגז ואת בתו של פרזוז. פרזוז הובא להעיד כי זה רכושו והפקה-הגנב נידון למוות.	מארוקו	4737
אסף האסופי ובת העשיר	שני שכנים אחד עני והשני עשיר, לעני ילדים רבים ולעשיר לא היה אף ילד. שתי הנשים הרות באותו זמן ונדברות כי ילדיהן יתחתנו אם לאחת יהיה בן ולשניה תהיה בת. העשירה ילדה בת והעניה - בן. פעם מסרה אותו לשמירה אצל שכנתה בשעה שהלכה לעבודה. העשירה מכינה תיבה, מכניסה את התינוק לתוכה וזורקת אותו הימה. התיבה נשלית מן הים על ידי דייגים והובאה אל חכם. החכם שהיה ערירי גידל אותו וכאשר התבגר נודע לו כי החכם אינו אביו האמיתי. יוצא לדרך לחפש את הוריו כשהחכם נותן בידו רכוש רב (שלושה חמורים עמוסים כל טוב). הגיע הבחור אל עיר מולדתו כששמו הולך לפניו כאיש חכם. הוזמן לבית האישה העשירה אשר השליכה אותו לים. בגינה פגש את בתה היפהפיה שסיפרה לו ברוב תומה מה עשתה אמה בתינוק. הלך לאמו והביא לה מתנות לרוב והיא הכירה אותו בגומת חן וביבלת בגבו. הוא מתחתן עם בת העשירה. העשירה מתה זמן קצר אחרי החתונה והבחור חוזר אל הרב אשר גידל אותו.	מארוקו	4752
הרמב"ם ותורת הרפואה	היה ידוע כי הרופא המפורסם של המלך הורג את תלמידיו כעבור שנה כדי שלא יקומו לו מתחרים. בא אליו הרמב"ם כדי ללמוד אצלו את תורת הרפואה ועשה עצמו אילם וחירש במשך חמש שנים. יום אחד חלתה בת המלך וכשפתח הרופא את גולגלתה נמצאה צפרדעה במוחה. ביקש הרופא להוציאה בעזרת מלקחיים כאשר קרא לו הרמב"ם לעצור אחרת יהרוג את הנסיכה. הלבין הרמב"ם מחט ודקר בה את רגלי הצפרדע. הרימה הצפרדע רגליה וכך נלקחה בקלות ממוחה של הנסיכה. ביקש המלך להעסיק את הרמב"ם כרופא בחצרו. מורהו קנא בו והציע שכל אחד מהם ישתה רעל ומי שידע לרפא עצמו הוא יהיה רופא החצר. ביקש הרמב"ם מאה יהודים להכין שבעה תנורים חמים לשחוט שבעה שוורים ולאחר שישתה את הרעל יעבירוהו קודם דרך שבעת התנורים החמים ולאחר מכן דרך השוורים השחוטים. הרופא הכין את הרעל. הרמב"ם שתה אותו והיהודים עשו כדבריו וכך הבריא הרמב"ם במשך זמן קצר. מילא הרמב"ם בקבוק קטן בגזוז והכניס אותו בשבע קופסאות, קופסא בתוך קופסא, לאחר שעטף את הבקבוק בשבעה כרכי פשתן. היו פני הרמב"ם מכוסים וכל פעולה נעשתה בעזרת מלקחיים. כאשר ראה הרופא את כל ההכנות האלה פחד פחד גדול והוציא את נשמתו כאשר אך פתח את הקופסא החמישית. הסיר הרמב"ם את המסכה מפניו. זרק את המלקחיים וביקש מן המלך לשתות. שתו ביחד והמלך נוכח שהרופא מת מרוב פחד ולא מגזוז הרעל.	מארוקו	4905
גם לנשים יש שכל וכוח	בעוברו את דירתן של שלוש בחורות היה מוכר התבלינים אומר לחמורו כי לא יעשה מעשים בבחורות. מדבריו אלה נעלבה הקטנה שבבחורות. יום אחד יצאה אל הבאר כשרגלה האחת בלבד נעולה. כשעבר מוכר התבלינים בכתה וסיפרה לו כי נעל אחת נפלה לתוך הבאר. הבטיחה לו מאה פרנק אם יוציא לה את הנעל. הסכים מוכר התבלינים. היא הכניסה אותו לתוך הבאר בעזרת חבל, חתכה את החכה כאשר המוכר הגיע לקרקעיתה ועזבתו שם. כעבור שלושה ימים הוצא משם על ידי עובר אורח. נפגש שוב בבחורה וזו הבטיחה לו עשרים לירות כל יום תמורת שירותו ואמירת "כן" לכל דבר. הסכים לעשות זאת. קנתה לו בגדי מלך והלכה עמו לחנות בגדים. מבעל חנות זו לקחה את כל הבגדים בהבטחה כי תשלם למחרת. את מוכר התבלינים המחופש השאירה בחנות. למחרת היא כמובן לא באה לשלם עבור הבגדים ובעל החנות הביא את מוכר התבלינים לפני המלך. המלך שאל את האחרון אם נכונים דברי האשמתו של מוכר הבגדים. השיב ב"כן" והושלך לבית הסוהר. הלכה הבחורה וקשרה ילד מת על גבה והלכה לבעל חנות הבגדים. בכוונה תחילה ניגשה אליו בחוצפה ודרשה ממנו עשרים ושניים מטר בד. הוא דחף אותה והיא נפלה על גבה. האשימה אותו כי יהרגו אותו אך אם ימסור לה את חנותו תשתדל לשחרר אותו. מרוב פחד עשה כן והיא אמרה למלך כי העניין הסתדר. מוכר התבלינים ומוכר הבגדים שוחררו מבית הסוהר. בסוף מתברר כי הבחורה עשתה את הכל כדי להוכיח למוכר התבלינים כי גם לנשים יש שכל.	מארוקו	4920
כיצד התעשרה משפחת ששון	אבי משפחת ששון היה עני מאוד, כאשר אמר בדביקות מזמורי תהילים הופיע איש זקן (אליהו) ונתן לו אבן עם זכות בחירה ליהפך לעשיר או לחכם. עשה האיש שאלת חלום וראה את עצמו בארמון מלכים מלא עושר. הוא הכריע איפוא לטובת העושר.	מארוקו	5041
חלום המלך	מלך חולם כי ילד קטן מוריד את כתרו מעל ראשו. הסביר לו הרב כי הילד שייוולד לו בעוד תשעה חודשים יירש את כס המלכות. ציווה המלך לשוטריו להמית כל ילוד זכר. נולד בן לרב והשוטרים חסו עליו. הכניסוהו לתוך תיבה, שמו בתוכה גם כסף וגם מכתב וזרקו את התיבה הימה. תיבה זו נמשתה על ידי דייג. לקח את הילד וגידל אותו. הילד היה חכם מאוד. כאשר הגיע לגיל הבגרות נדד והגיע לעיר המלוכה בה חפשו מזכיר למלך המזדקן. המלך קיבל אותו למשרה זו ולאחר מותו בן הדייג-הרב נעשה מלך. אזי בא זוג הדייגים אשר גידל אותו ומסר לידו את המכתב אשר נמצא בתוך התיבה. כך נמצאו הוריו האמיתיים. הרב נעשה ליועצו הראשי.	מארוקו	5048
הוזיר והיהודי	המלך ווזירו הולכים לטייל ופוגשים ביהודי המכבס את בגדיו בגשם שוטף. מתפתחת שיחה בין המלך ליהודי. המלך חד ליהודי חידות והיהודי עונה עליהן תשובות חידתיות עוד יותר. המלך דורש מן הוזיר לפתור את פשר השיחה תוך 24 שעות, אם לא, יערף ראשו. הוזיר הולך אל היהודי כדי ללמוד ממנו את התשובות ומתבקש לשלם לו תמורתן סכום נכבד. פתרון החידות מלמד על טפשותו של הוזיר. הוזיר מפוטר והיהודי יורש את תפקידו.	מארוקו	5100
המלך הממזר-החכם ובני העשיר	משלושת הבנים של עשיר טוענים שני המבוגרים שהצעיר מהם אינו יכול לרשת את אביו היות והוא ממזר. מלך שלפניו מביאים שלושתם את המריבה נותן בסתר להקשיב לשיחות האחים במשך האוכל המוגש להם על ידו. שני האחרים המבוגרים טוענים שהסולת ובשר הכבש שמגישים להם אינם כשרים בו בזמן שהצעיר מכריז שהמלך הוא ממזר. היות ומתברר ששלוש הטענות נכונות (הסולת נלקחה מקמח המיועד למעשר, הכבש ינק מכלבה ואם המלך שכבה עם עבדה) פוסק המלך כי שני האחים המבוגרים יורשים את רכוש אביהם והאח הצעיר ישאר בארמונו כי גם המלך וגם האח הם ממזרים.	מארוקו	5179
גשן	ספר יהודי משמיע בעברית, בזמן שמספר את המלך, משפט המעליב את שולחו, בהנחה שהמלך לא יבין את השפה בה הוא מדבר. המלך היודע עברית נותן לספר לפרש את המילה "גשן". חכם מסביר לספר שיש לראות את האותיות של המילה הזאת כראשית תבות של שלוש מילים שפרושה של כל אחת מהן הוא לא לשמוע מחשבות שאינן מתאימות לפרסום.	מארוקו	5180
הצבעי והבנאי	1. בנאי יהודי בונה בניינים לעם וארמון למלך במדינה שבה לא יודעים את מלאכתו. כגמול לפי בקשת היהודי המלך מחזיר את וזירו לחצר שמקודם גורש ממנה והושלך לבור ממנו הציל אותו היהודי. חברו הבנאי, צבע ערבי הצובע את ארמון המלך, מבקש כשכרו ,שהיהודי שהוא מקנא בו יושלך הימה. הוזיר שעליו לבצע את החלטת המלך מסתיר את היהודי ומשליך במקומו שק מלא אבנים לים. 2. המלך מאבד את טבעתו ל שפת הים ומצווה על וזירו לדאוג להחזרתה תוך שבוע ימים ומאיים עליו להמיתו במקרה שלא יצליח. היהודי שמצא את הטבעת מחזירה למלך בטענה ששר הים, שבהיותו בקרקעית הים בנה לו ארמון, מסר לו אותה. לפי דבריו דרש שר הים שהצבע יצבע את ארמונו הבנוי על ידו. לפי כך משליכים את הצבע לים בו הוא טובע.	מארוקו	5197
תשובת הקרח למלך	מלך מאיים על היהודים שאם לא יפתרו את שלוש השאלות אשר עומד לשאלם תוך שלושה ימים יהיה להם רע ומר. היהודים מתפללים וצמים. עובר קרח לבוש בלויי סחבות ואוכל. היהודים מכים אותו. על פי דרישת הרב מסבירים לו מה הענין. הוא מוכן ללכת למלך. המלך דורש: 1. לשמוע דבר שלא שמע אף פעם - הקרח פולט שטף של קללות. 2. לאכול דבר שלא אכל אף פעם - הקרח נותן לו צואת סוס. 3. לראות דבר שלא ראה אף פעם - הקרח מראה לו את אבר המין שלו. המלך נוצח והיהודים קבלו	מארוקו	5252
מידה כנגד מידה	במשפט בו נתבעה לשלם את שכר העבודה לבעלי מלאכה שבנו עבורה ארמון, מסרבת אשת דייג לענות לתביעה בהסתמכה על התנהגות המלך כלפי בעלה שבמקום לשלם לו על הדגים שקיבל ממנו, הסתפק בלהודות לו עבור הסחורה. היא טוענת שגם היא הודתה לבעלי המלאכה עבור עבודתם, לכן היא פטורה מתשלום. השופטים מצדיקים אותה והמלך משלם את שכר העבודה של בעלי המלאכה.	מארוקו	5278
העשיר ושבעת בניו	1. עשיר מנסה כל אחד משבעת בניו על מנת לקבוע למי להשאיר את רכושו אחרי מותו. על שאלתו מה יעשו עם הרכוש שיקבלו אחרי מותו עונים לו שלושה שברצונם לנהל חיים רגילים בו בזמן שברצון הרביעי לעשות לו חיים קלים בעזרת הירושה. שני הבנים הבאים אינם עומדים במבחן: אחד מפצח בשיניו את השקדים שהאב מגיש לו ומראה בזה, לפי דעת האב, שאינו יודע לשמור על רכושו, כמו שאינו יודע לשמור על שיניו. השני, שברצונו לקחת את הזהב שאביו מגיש לו כשצף על חביות מלאות זפת, מתלכלך בניסיונו הנחפז לקחת את הזהב. וזה מוכיח לדעת האב שהוא תמיד ינהג בחיפזון. את הירושה מקבל הבן השביעי הרוצה להשתמש בירושה למעשים טובים. 2. בו בזמן שששת האחים מבזבזים את כספם, מצליח הבן השביעי בחנותו היות והוא מוכר בה יותר בזול מאשר כל מתחריו. הוא ממלא הרבה ארגזים באבנים שהוא מכסה בשכבת זהב. המלך שפותח את הארגזים חושב אותם למלאים כליל בזהב. הוא משוכנע בעושרו של הבן השביעי ונותן לו את בתו לאישה.	מארוקו	5279
קנאת אחים בשל מחמאה	אחים עוסקים בצייד על אף התנגדות האם כי אביהם מת בשל מקצוע זה. הצלחת האח הצעיר מעוררת את קנאת הבכור והתוצאה: רצח הצעיר בידי הבכור. לאם החושבת שבנה נטרף מתגלה האמת על ידי מכה על עור התוף העשוי מעור הנרצח. הורגת את בנה ואת עצמה .("עזבי אותי אמי כי הרג אותי אחי")	מארוקו	5482
הבחור שלר יכול היה למצוא את בת זוגו	ההורים רוצים שהבן ישא אישה, אך זה אינו מוצא נערה מתאימה לו בעירו. אביו נותן לו כסף כדי שיחפש אחת, והוא יוצא לחיפושים עם שני חברים. שום נערה אינה מוצאת חן בעיניו. כשפוגשים נערה חולת גזזת (רק עיניים יפות לה) לועגים לו הידידים בקושרם אותו איתה. הוא שולח אותה באונייה לביתו ונותן הוראות לסלקה. רב החובל מחליף את המכתב ומבקש לעשות הכל כדי לרפאה. ההורים מתבקשים לא להזכיר לעולם את מוצא הבחורה. היא נרפאת וכשהבחור חוזר הביתה, היפיפיה מוצגת לפניו כקרובה ממרחקים. הוא נושא אותה לאישה.	מארוקו	5505
אליהו הנביא	רב גדול חשוך ילדים, אך תפילתו עוזרת לכל עקרה. אשתו מבקשת גם היא ברכה ממנו. בחלום נראה להם כי בהיולד בן, האב ימות ואם תיוולד בת, האם תמות. נולדים תאומים. מתים ההורים. הילדים מאומצים על ידי משפחה עם בן אחד. הבן מגלה לילדים את סוד האמוץ. הם עוברים לבית הוריהם מקום שם מגלה הבת את הבגדים והכסף שהכינה להם האם במרתף מאחר וידעה את גורלה. הקהל מחזיר לתאומים את רכוש הוריהם והם הופכים בעלי רכוש. הבת מפצירה באחיה להתחתן. נושא אישה השונאת גיסתה. גורמת לכך כי תשתה מים עם צפרדעים, דבר הגורם לתפיחת כרסה. אשת האח מצליחה להכניס ללב בעלה חשד, כי אחותו בהיריון (ללא נישואין). האח משאירה ביער. לאחר שנכרתות ידיה ורגליה, מופיע אליהו הנביא ומצילה. נישאת ונולדים לה שני ילדים. חוזרת לבית אחיה, מגלה זהותה על ידי הוצאת מסמר מרגלו שלא יכלו כל הרופאים להוציא. מספרת לו קורותיה. האח מגרש את אשתו.	מארוקו	5606
הקצב הבוגד ובת הסוחר הישרה	קצב מעליל על בת סוחר שעלה למכה כי סטתה מדרך הישר. הסוחר כותב לבנו להרגה. הבן שוחט כבשה כעדות והבת בורחת. בנדודיה נתפסת על ידי המלך, הופכת למלכה ויולדת שני ילדים. יוצאת לחפש אחר אביה ואחיה. מלוויה בוגדים בה ורוצחים את ילדיה. הופכת מלצרית בבית קפה. כשמזדמנים המלך ופמלייתו ואביה ומלוויו באותו יום לבית הקפה, היא חושפת זהותה.	מארוקו	5650
בן הרב ובת המלך	1. בן הרב הורחק על ידי אביו מהעולם החיצוני, רואה אחרי אכילת בשר שמעל לעצם את העולם כולו מתחת לחלונו. הוא יוצא לעולם הרחב. במדינה שניה הוא קונה אניה בת שבע קומות בה הוא לן מקודם. הרב שבנו פונה אליו בבקשה להשיג עבורו רשיון לכניסת האניה לארצם, מסדר בן המלך שהאניה מכילה משקאות וחמוצים, שיפרקוה רק בלילה מבלי שתושבי המקום יראו את המטען. האניה מכילה ארגזים, כסף וזהב ובלבה נערה יפהפיה. בן הרב לוקח אותה לאישה. 2. אבי הנערה, שהיא אורגת שטיחים במקצועה, מחפש אותה ומגלה כשרואה בחנויות שטיחים מעשי ידיה למכירה. הוא מרדים את בעלה ןחוטף אותה וילדיה. בחיפושיו אחריהם, אליהו הנביא עוזר לבן הרב, שסרב להתחתן עם בחורה שניה. הוא בונה לו במדינת חותנו ארמון ונוטע שם גן הדומה לגן העדן. בן הרב מכיר בין מטיילי הגן את אשתו ואת ילדיו. כאשר אליהו הנביא עוזב איתם את גן העדן נהפך הגן שוב לשממה שהיה מקודם. משפחת בן הרב חוזרת לארצו.	מארוקו	5663
האישה שבישלה דגים בשביל בעלה	בעל מחפש תואנה כדי להרביץ לאשתו. ערב ערב בשובו מן העבודה, כשהו מוצא דגים מטוגנים הוא רוצה צלויים וכך הלאה. עד שערב אחד הכינה מכל הסוגים, מה שרצה קיבל ולא מצא סיבה להרביץ.	מארוקו	5706
ג'וחה הורג את המואזין	ג'וחה העצלן צריך לקום בבוקר לתפילה, לקריאת המואזין. בוקר אחד הורגו ומשליך ראשו לבאר. מספר על כך לאמו. זו מחליפה את הראש בראש כבש. הוא מספר על כך גם לבני המואזין ויורד כדי להראות להם את הראש. אך בדרך שואל אם היו למואזין קרניים. עוזבים את הכסיל לנפשו.	מארוקו	5707
העירוני והפלח	עירוני ופלח מתידדים. העירוני חושק באשת הפלח. מזמין את הפלח לביתו ללינת לילה ושוכר זונה המנשקת אותו במשך כל הערב ולאחר מכן בלילה, שמה מזרונה ליד מזרונו. העירוני מסביר לאיכר כי מנהג הכנסת האורחים בעיר כולל את נתינת האישה לאורח (את הזונה - מציג כאשתו). הפלח מזמין את העירוני לביתו, נותן לו את אשתו והזוג מתעלס במשך כל הלילה. אנשי הכפר עומדים על הכביש ומציצים בחלונות.	מארוקו	5745
פרת הזהב	מלך רוצה להתחתן עם ביתו. היא מסרבת, בונה לפי עצת שר אביה פרה מזהב ומסתתרת בתוכה. הפרה נמכרת, לפי צו המלך, לשליט של ארץ אחרת. בן השליט לוקח את הפרה לחדרו ותופס את הנסיכה כשהיא יוצאת ממחבואה כדי לאכול שיירים משולחנו. הם מתחתנים.	מארוקו	5819
משה ומוחמד	היו שני רמאים, יהודי ומוסלמי. יום אחד נפגשו והערימו איש על רעהו. משנוכחו כי כל אחד מהם רומה הבינו שהם עלולים להיות צמד רמאים מוצלח ויחד יצאו לעיר אחרת. כל הדרך עוללו תעלולים איש לרעהו. בסופו של דבר גילו ממון בבאר. מוחמד המוסלמי לקחו והשאיר את משה בבאר כביכול אך משה היה בתוך שק הממון אותו שדד. מוחמד גילה את מקום הממון בעורמתו והצליח לשדדו.	מארוקו	6109
בן כסיל תוגת אמו	מעשה בשוטה שגרם צרות לאמו. רצח את המואזין והכריז על כך בראש חוצות ורק תודות לחכמת אמו ניצל. מכר מעיל לעורב ודרך נס מצא ארנק כסף בקנו ותודות לחכמת אמו נשאר הממון ברשותם. הצליח לרפא את המלך על ידי כך שהצחיקו ונשא את הנסיכה. כאשר ראתה איזה שוטה הוא נמלטה ממנו.	מארוקו	6112
בת חכמה תשמח לב אב	מלך חלם חלום ואיש לא ידע לפותרו. היה עני ולו בת נבונה. היא סיפרה לאביה את הפתרון והוא סיפר אותו למלך. שמע המלך על הנערה החכמה והחליט לשאתה לאישה. פעם הוציא פסק דין לא נבון ואשתו התערבה כדי לתקן את המעוות. במלך רגז כי אשתו מתערבת והחליט לגרשה אולם הרשה לה ליטול את הדבר היקר לה ביותר. הרדימה את המלך ונטלה אותו עמה. סלח לה המלך.	מארוקו	6113
חמורה של המכשפה	למכשפה היה חמור. כשנעדרה מן הבית בא נער ורכב עליו. התפלאה המכשפה למצוא את חמורה עייף ויגע תמיד. מרחה את גבו בדבק והנער נתפס. כלאה אותו המכשפה ופיטמה אותו כדי לאוכלו, כששמן החליטה לערוך מסיבה. הפקידה את בתה לחטוב עצים ולבשל את הנער ויצאה להזמין אורחים. הנער בעורמתו הרג את בת המכשפה ובישל אותה. מרוב צער התאבדה המכשפה.	מארוקו	6114
שיטון ושיטונה	שיטון ושיטונה יצאו לבקר את ארבע בנותיהם ואיתם הבן הקטן. בדרך זרקוהו לביצה שילמד חכמה מן הצפרדעים. אצל הבת הראשונה מצאו אי סדר ולכלוך והצאן משוטטים בבית. ניקו והשליכו את הצאן. אצל השניה אותו מצב וכדים מתגוללים. חזרו על מעשיהם. כן עשו אצל השלישית אך המיתו את תינוקה שבכה. הרגו את בעלה של הרביעית וחזרו לביתם שם הרג שיטון את אשתו בשגגה.	מארוקו	6115
יהודה אחי	היתה מדינה שלמה שמלכה לא נתן ליהודים לגור בתחומה. אמר לו וזירו מדינה בלי יהודים כאוכל בלי מלח. הזמין המלך יהודים לגור במדינתו. מקץ שנים קמו מלך ווזיר חדשים. הוזיר שונא יהודים השפיע על המלך לגרשם. יהודי אחד החביא בבית הוזיר תפילין, ציציות ובקבוק יין. בא לארמון המלך ואמר כי הוזיר אחיו הוא. שנתגלו התשמישים אמר היהודי כי הוזיר הוא שיכור שנודה על ידי בני עמו. הגזרה בוטלה והוזיר נענש.	מארוקו	6116
נשיכה במקום נשיקה	כשבן אלמנה גונב לראשונה, האם איננה מגיבה. בפעם השניה הוא נתפס ובפעם השלישית נדון לתליה. ביום השמיני לפני התליה מבקש עוף, ביום השני יין ישן וביום השלישי מבקש את אמו ונושך פניה. לשאלת המלך התמה עונה הבן שזהו שכרה של האם על שלא דאגה לחינוכו.	מארוקו	6132
החושים שהתמרדו	רופאים הכריזו כי התרופה היחידה למחלתו של המלך היא חלב לביאה. צעיר יוצא לבצע את המשימה, הוא מאכיל את הלביאה ורוכש את אמונה ואז מעז לחלוב אותה. בדרך חזרה הוא חולם שאבריו מתווכחים למי זכות הבכורה במבצע זה. הלשון טוענת כי לה וכל האברים לועגים לה. בהגיעו לבירה הוא מכריז כי הביא כלבה. רוצים להרגו והלשון מחלצת אותו מן הטעות שגרמה וכך הוכח למי זכות הבכורה.	מארוקו	6172
המלך ושני יועציו	למלך היו שני יועצים: יהודי ומוסלמי. לשניהם נולדו בנים באותה עת. שני הבנים גדלו באותה המיטה ולא הבדילו ביניהם. המלך לקח את הבנים וגידלם בביתו. כעבור שנים באו השניים לקחת את בינהם - ושוב לא הבדילו . קבלו זמן- 3 ימים. למוסלמי לא היתה עצה. היהודי צוה להציג בפני שני הבנים שתי קערות: באחת- ענבים באשכול ובשניה- ענבים בודדים. הילד שלקח את הענבים באשכול הוא היהודי. כיון שכל היהודים מאוחדים בדתם ובאמונתם כאשכול ענבים.	מארוקו	6203
הרכוש והפנס (והלך לפניך צדקך)	אב זקן רוצה לדעת מה יעשו בניו אחרי מותו עם רכושו הרב. הבכור עונה שיבנה בעזרתו בית חולים שישא את שם אביו, השני שיקים ישיבה על שמו. הבן השלישי מודיע שיבזבז את הירושה, ומכריז שאין ערך לכל הבטחת הבנים לגבי מה יעשו בכסף אחרי מות אביהם. אם רוצה האב שהכסף ישמש למטרה מסוימת, שהוא בעצמו יבצע את כוונתו כל עוד הכסף בידיו. כשזמן מה אחרי זה האב ובנו הצעיר הולכים ברחוב חשוך מאיר הבן לאביו את דרכו בפנס שמחזיק. האב נופל ומאשים את הבן שרשלנותו בתאורה גרמה לנפילתו. הבן משיב שהאב יכול לעשות בפנס מה שברצונו רק אם יחזיק אותו במו ידיו, ואותו דבר חל גם על כספו.	מארוקו	6238
שירת האשה והבנת השכנה	אישה שעומדים להתנפל עליה בביתה, שרה לפני המתנפל שיר, אשר כפי המתוכנן מזעיק את שכנתה הדואגת להבאת עזרה.	מארוקו	6276
העשיר ושלוש בנותיו	לעשיר היו שלוש בנות מכוערות בעלות מום. אף אחד אינו רוצה לשאתן למרות עושרן. עוזרת בבית אוספת שאריות צמר שזורקות בנות העשיר ומכינה מהן נדוניה. בחור שבא לשאת את בת העשיר מתאהב בעוזרת ומתחתן עמה.	מארוקו	6375
איילת אהבים	ליהודי בן ובת. הבת לומדת אצל מורה ערבי החושק בה. כשאינה מסכימה להיענות לו שולח את אביה לקברות הקדושים באמרו שחלם כי עליו לעלות לשם ובהיות האב רחוק מהבית כותב לו שבתו יצאה לתרבות רעה. האב חוזר ומצווה על בנו לרצחה. הבן מרחם עליה, שולחה לחופשי ומביא לאביו דם עז. הנערה גדלה בין האילות עד שמגיע מלך, מתאהב בה ונושאה לאישה. היא יולדת שתי בנות ובן ומבקשת לראות את הוריה. המלך שולחה עם מתנות ועם מזכיר, השר והשופט שלו. הם רוצחים את בניה בדרך וגונבים את הזהב. היא מתחפשת לנער אופה סופגניות. המלך יוצא לחפשה ומגיע לבית הוריה. היא מגישה סופגניות, שרה ומספרת. מספרת את קורותיה כסיפור עצוב על מישהי אחרת. המלך מבקש לראות את אותה אישה. הלכה והתלבשה כפי שהייתה בצאתה מהארמון. המלך שמח, תולה את השר, המזכיר והשופט. הורג את המורה הערבי, משיא את בתו הבכירה לנפתלי והמחזיר את אשתו אליו.	מארוקו	6411
מעלליו וגבורותיו של הנסיך השביעי	למלך יש שבעה בנים שאינם רוצים להתחתן. השרים רוצים להשיא להם את בנותיהם ושולחים שר לשכנע את הבנים לשאת נשים. הבנים בוחרים להם נשים מפשוטי העם. השרים כועסים וממנים את השר להביא למותם של הנשים במזימותיו. כל הבנים מוכנים להרג נשותיהם כדי להוכיח נאמנותם לאביהם והנסיך השביעי לוקח את אשתו ובורח. נתקלים בלביאה הכורעת להמליט. האישה עוזרת לה ומקבלת במתנה 3 גורים. הולכים למצוא מקום מגורים. הנסיך מגיע לארמון ובו 41 שודדים. נלחם איתם אחד אחד והורג את כולם. הוא גר עם אשתו והגורים בארמון. אשתו מוצאת את ראש השודדים, מטפלת בו ומתאהבת בו לאחר שמבריא. שולחת אותו להרוג את בעלה. הנסיך קורא לגורי האריות ומצילים אותו. האישה מרפאה את השודד שנית, שולחת אותו להלחם נגדו, הוא מסרב ואומר לה שתעמיד פני חולה ותבקש מבעלה את "תפוח הבשמים". הבעל יוצא לדרך המסוכנת ובדרכו נפגש בשתי מכשפות העוזרות לו ומזהירות אותו מפני אשתו הבוגדת. המפלצת השניה מסייעת לו בהבאת התפוח המרפא ומים זכים. לוקחת את המחצית ונותנת לו ואת המחצית לאשתו. אומרת לו מה יעשה כשאשתו תעמוד עליו להרגו. הוא נותן את התפוח והמים לאשתו, היא "מבריאה" ומנסה באמת להרגו. השודד אינו רוצה לגעת בו לרעה והוא רוצה לחסלו. בסוף מבקש ממנה (לפי עצת המפלצת) לשים אותו על הסוס ולאמר לו ללכת למקום שאכל אתמול. אשתו מסרבת והשודד מניחו על הסוס ואומר לו כדברי הנסיך. הסוס מביאו למפלצת שמרפאה אותו ושולחת אותו מחופש כרוכל לאשתו. הוא מוכר לה תכשיטים אחר הורגה וכורת ברית עם השודד המיטיב. שניהם הולכים ובדרכם נלחמים בשודדים ומנצחים אותם. פוגשים נערה בבית - והיא אחות השודדים. משקה אותם והוא מבטיח לשאתה כעבור שנה. ממשיכים הנסיך והשודד ומגיעים לארמון. הנסיך נכנס ורואה נסיכה, מחליף את הטבעות, כשלמלך נודע הדבר הוא מכריז בעיר שהגיבור שהצליח להכנס לארמון מבלי שיתפסוהו - יישאנה לאישה. הנסיך נושא אותה. מגיע היום שמבטיח לאחות השודדים לשאתה, שולח במקומו את חברו השודד, היא אינה מבחינה ונישאת לו. הארבעה הולכים לעיר בה מולך אבי הנסיך, נלחמים בצבא שהוא שולח נגדם ולבסוף באים האריות ומנחילים להם את הניצחון הסופי, המלך סולח לבן וממליך אותו במקומו. חברו השודד הופך לשר ראשון במדינה.	מארוקו	6416
השודד הנועז	מלך מצווה את בנו לפני מותו לא להביא לפיו דבר שלא קנה בכספו. לאחר מות האב מוצא המלך הצעיר רימון גדול שט על המים ואוכל ממנו. נזכר במצוות אביו ורצה לכפר על חטאו. השר מייעץ לו לחפש את בעל העץ ולשלם. אדם שעל העץ מוביל אותו לבחורה חרשת-אילמת-עיוורת הדורשת שיישא אותה לאישה בתשלום. מסכים. לאחר החתונה הצנועה נוכח שהיא יפה וחכמה להפליא. עורך חתונה גדולה. היא טווה שטיח נפלא. אדם שקונה את השטיח בא אליה באמתלות ובעורמה. חוטף אותה ובורח. המלך שולח להתחקות על עקבותיה. השליח מצליח, אך לבעל (השודד) נודע הדבר והוא נמלט למדבר, המלך רודף אחריו. הוא מחביא את הבחורה במערה, חותך בגופו עד זוב דם ומספר למלך שהבחור שעבר עם הבחורה פצע אותו. המלך לוקחו על סוסו לרדוף, כביכול, אחרי השודד. בדרך הוא רוצחו מגבו, האישה נשארת נאמנה לו.	מארוקו	6419
שמש וירח הזמן	למלך סקנדרוס נולד בן אחרי שנים רבות של עקרות אשתו. קראו לבן "שמש הזמן". בארץ אחרת מלך מלכיסיוס ולו בת יפהפיה בשם "ירח הזמן". כשדים מביאים את הנסיכה בפני בן המלך ומחליפים טבעותיהם. כל אחד מהם נופל למשכב. בן המלך מושם בארמון על שפת הים. לבת המלך באים רופאים וכשאינם מצליחם לדובבה, כורתים את ראשם. אחיה משכנע אותה לגלות את הסוד, לוקח טבעתה ומחפש את ארמון בן המלך. מטפלים בו והנסיך מקבלו כידידו. כעבור זמן מגלה האח את סודו ושניהם מאושרים לדעת שנמצאה ה"תרופה" לבן ולבת המלך. שניהם הולכים ל"ירח הזמן". בן המלך מתחפש לעני והורג בדרך את כל עבדיו וסוסיו. מצליחים לדובב את בת המלך ומתחתנים. "שמש הזמן" רוצה לקחת את אשתו להוריו. המלכה נותנת לבתה יהלום שעם שפשופו מופיע שד ועוזר. בדרך בן המלך מוצא את היהלום וציפור חוטפת אותו מידו. רודף אחריה ונעלם. אשתו מגלה שנעלם, לובשת בגדיו וממשיכה כאילו היתה "שמש הזמן" מגיעים לארץ שמלכה מקבלם יפה ומפציר בבת המלך, שנראתה כנסיך, לשאת את בתו. הוא נאלץ להסכים ובלילה מגלה לבת את כל קורותיו. הן כורתות ביניהן ברית ולא מגלות, לאחר מות המלך הם יורשים את הכסא ("ירח הזמן" ובת המלך המת). בינתיים הגיע "שמש הזמן" לארץ רחוקה בה עבד אצל גנן. פעם מצא בגינה עשרה כדי זהב. צד חמש ציפורים ובאחד מהם מצא את היהלום. חלק את הזהב עם הגנן ואת חלקו כיסה בזיתים שקבל מהגנן ושם על אניה שעמדה להפליג. והנה מת הגנן כשהלך בן המלך לעסוק בקבורתו, הפליגה האניה והגיע ל"ירח הזמן". היא קיבלה את הכדים שקבלה במתנה. מצאה את היהלום, שפשפה אותו ובקשה מהשד להביא את "שמש הזמן". השד הביא את שמש הזמן אל "ירח הזמן" ושניהם חזרו לארמון המלך סקנדרוס.	מארוקו	6420
שני האחים	שני אחים, עשיר ועני, בעיר אחת. העשיר מתכחש לאחיו. בערב סוכות לא היתה פת לחם בבית העני ויצא לחפש מזלו. הגיע לארמון ובו מלך המטפל בכלבה כבגברת ולאישה מתייחס ככלבה. העני אמר שנכון מעשה האדון והוא נתן לו 7 שקי זהב. הוא בונה בית ומתעשר. אשת העשיר רואה את עושרו של אחי בעלה ומלשינה למלך. המלך שולח את שרו עם ה"עני" להיווכח באמיתות סיפורו. השר הרואה את מעשה האדון בארמון כועס ורוגז וזוכה ל-700 מלקות. המלך הולך בעצמו לראות ומתמרמר על היחס לכלבה ולאישה. כשנודע בארמון שזהו המלך מספר לו מדוע מתייחס כך לכלבה ולאישה: - אביו ציווהו לגדל בת שנולדה על ידו לאלמנה וכשהגיע הבת לגיל 17 לקחה לאישה. היא בגדה בו עם עבדו והסיתה אותו לרצחו. הכלבה הצילה את האדון מידי העבד שרצה להרגו. לכן השפיל את האישה הבוגדנית וטיפל בכלבה כבגברת. המלך שמח למשמע הסיפור ופסק הדין של האדון, ציווהו להרוג את האישה ונתן לא את בתו לאישה. את העני מינו לשר בארמון המלך.	מארוקו	6421
אגדת הנסיכה השותקת	עשיר מצווה את שלושת בניו לפני מותו לא לעלות על הר. לאחר מותו עולה הבן הבכור ומגיע לעיר שבה יש נסיכה שותקת. מי שמדובב אותה ישאנה לאישה, ומי שלא מצליח - ראשו נכרת. הבן הבכור הלך, לא הצליח ונכרת ראשו. וכן הבן השני. הבן הצעיר פגש בדרכו לבת המלך, זקנה שנתנה לו פמוט, כשישב עם בת המלך, שתק. חטף מידי העוזרת את מגש האוכל והמשקאות והכה אותה. אחר כך סיפר לו הפמוט סיפור על שבעה בעלי מקצוע שיצרו נערה - החל מהנגר ועד הקוסם שהפיח בה רוח. הפמוט מבקש ממנו לשפוט מי ישאנה לאישה. הוא מחליט על הנגר, הנסיכה מתווכחת איתו שהקוסם ישאנה לאישה, הוא מתחתן איתה כיוון שהצליח לדובבה. כעונש מבתר את גופה ל-99 חלקים, כנגד 99 בחורים שנהרגו ושולח את נתחי גופה לאביה.	מארוקו	6427
דרך הגברים אחת, ודרכי הנשים - שתיים	אישה היתה אומרת לבעלה שלגברים דרך אחת ואילו לנשים שתיים. עד שכעס עליה והכניסה לבור ולא חזרה בה מדבריה. פעם הלך לעיר נופש, הלכה אחריו, התחפשה בלבן וגרה באוהל לבן. הזמינה אותו אליה וקבלה ממנו טבעת למזכרת. נולד לה בן וקראה לו בשם העיר - סור. בפעם השניה - לבשה כחול וקבלה מזכרת נוספת - צמיד. קראה לבן דור. בפעם השלישית לבשה אדום בעיר רומא והוא נתן לה מחרוזת. כעבור שלוש שנים ביקש להתחתן, היא לא התנגדה ולחתונתו שלחה את שלושת הילדים (שלא ידע עליהם) להפריע ולשבר את הרהיטים. כששאל אותם למעשיהם ספרו לו והשתכנע שאשתו צדקה.	מארוקו	6512
הפאשה הפיקח בעיר פאס	תושבי פאס מתלוננים בפני הפחה הבגדדי על גנבים. זה מזמן את כולם ומודיע לחשודים שנתפסו במצוד כי מי שיש לו נוצה של עוף על הכפייה הוא הגנב. הגנב עושה תנועה ומתגלה.	מארוקו	6534
האיש שביקש כלום	תמורת אפיית לחם הוא דרש את הכלום ורק את הכלום. המלך- השופט פוסק לטובת הדורש את ה"כלום". המלך דחה את המשפט בשבעה ימים. בינתיים ביקר אצל האשה עובר-אורח וזו קיבלה אותו יפה וסיפרה לו על המשפט הצפוי לה. האורח הרגיעה ויעץ לה לרחת למשפט סיר ריק ומטפחת גדולה. כשהגיעו לשם ביקש את האדם להכניס את ידו פנימה. וכשהוציא משם את היד ונשאל מה הוציא, ענה: "כלום". התובע נפל מת והאישה נישאה לאורח.	מארוקו	6551
מדוע לא הרשה שלמה המלך לאשה לשאת שני גברים	שלמה המלך מתנגד לבקשת נשים להקים משפחה עם שני בעלים לכל אשה. המלך מנמק את התנגדותו כשהוא קובע שכמו שאין הנשים יכולות להחזיר את המים לכדיהם לאחר שנשפכו לפי צוו לבריכה, כך אי אפשר לזהות את האב של הילד שנולד במשפחה עם שני בעלים.	מארוקו	6728
משפט שלמה המלך בדבר בעלות על גמל וחמור	שלמה המלך קובע שגמל צעיר שהחליפו עם עייר זמן קצר אחרי לידתו, ושיינק מאתון שהמליטה באותו זמן כמו הביכרה, שייך לבעל האתון ואילו העייר שינק הבכרה שייך לבעל הגמל. בנו של המלך מצביע על אי-ההגיון בפסק הדין הזה. הוא מספר לאביו שהבחין בדגים העולים על היבשה על מנת לאכול מלפפונים. כמו שמעשה הדגים הוא בלתי הגיוני גם פסק הדין מבוסס על עובדות בלתי הגיוניות.	מארוקו	6729
שני "שלמה המלך" והשתיל המופלא.	איש ששמו שלמה המלך רוצה הסבר למה למלך שלמה האמיתי יש כסף רב ולו אין למרות שגם לו קוראים שלמה המלך. המלך שלמה נותן למתלונן, כמה פעמים, בזב אחר זה, כסף ודברי ערך, אבל כל פעם נשאר בלי כלום; פעם נשדד ופעם אחרת נופלת הפנינה שקיבל לתוך נהר. האיש מתעשר רק אחרי ששלמה המלך נתן לו שתיל של עץ תפוח, שעליו לשתול בגינתו. כשהשתיל גדל הוא נותן את פרותיו בזמן של חוסר פרות. איש שהיה זקוק לתפוח לשם ריפוי אשתו נותן לבעל העץ כסף רב עבור הפרי.	מארוקו	6730
החייט וסוחר הזהב	שני אנשים, אחד סוחר זהב ואחד חייט רצו לעשות טיול. לסוחר הזהב היה אוכל ולחייט גם כן. אכל החייט את האוכל של סוחר הזהב ולסוחר לא היה מה לאכול. לימים אמר החייט לסוחר הזהב: תן לי קצת אוכל. אמר לו: לא אתן לך עד שתתן לי את העין שלך. אמר לו במחשבתו: אם לא עכשיו מחר אתן. בצהריים אמר החייט לסוחר הזהב: תן לי אוכל! אמר לו: כמו שאמרתי לך אתמול, עד שתתן לי את העין. אמר לו במחשבתו: אם לא עכשיו מחר אתן.	מארוקו	6775
העני והאוצר המערת האריות	עני שאשתו ילדה ולא היה להם מה לאכול, הלך להתאבד בהרים. מצא במערה מלאה באריות כסף ואבנים טובות והביאם הביתה. אשת אחיו הלשינה עליו בפני המלך, אך לאחר ששמע המלך את סיפורו הוסיף לו כסף. אחיו יצא אף הוא למערת האריות. אמר להם שאחיו גנב מהם את זהבם, שם אותם בשקים ואמר לאחיו שהביא לו שמן למכירה. בלילה שמעה העוזרת הערביה את שאגותיהם, העירה את בעל הבית והוא שרפם. בבוקר אמר לאחיו כי אינם אחים יותר והם נפרדו.	מארוקו	6787
בן החכם שרצון אלוהים היה שלא יהיו לו בנים	חכם מתפלל שיוולד לו בן. בחלום הודיעו לו כי אם יבקש בן- הבן ימות בגיל 12 ואם יבקש בת- הבת תחייה. האישה בקשה בן שיכנס לפחות לחופה. הילד שנולד נשמר בתא זכוכית והחכם למדו על חשבון שעות הלימודים של תלמידיו האחרים. הילדים רצו להרגו. פיתו אותו לצאת ולראות את העולם.יצא עם הנערים , והם השאירוהו לבד. לאב ספדו בגלל שבנו עושה שטויות בגלל ילדה יפה שראה. הבן הגיע לחברו של אביו ושהה אצלו. מכתב ששלח לאב, לא הגיע ליעדו. הבן קנה אוניה , הודיע לאביו כי יגיע בלילה באניה במקום שאסור לעגון בו. לכן על האב להוציא כרוז האוסר לצאת החוצה בשעה 9. וכן היה. הבן הביא מהאניה פחים מלאים אבנים יקרות. וכן נערה שרצה לשאתה. בבית דודו הגיע לגיל 12 וידע שהגיע זמנו למות. דודו הזמין אנשים שאינם נרדמים בלילה כדי שיתפללו. כולם נרדמים פרט לבן. שרשרת ברזל תפשה אותו בגרונו, 2 מלאכים רבו ביניהם אם ימות או לא. המלאך הטוב ניצח וקרע השרשרת- ונשארה סביב גרונו רק חתיכה אחת. הוריו חשבו שמת והתאבלו. לאחר מכן, כשהיגיע הבן חי, עם הנערה, שמחו מאד.	מארוקו	6788
הבנים שגדלו בין הפילים	איש שנא את אשתו ורצה שתמות. פיל שהיה בגינתם גנב פולים, האישה שהיתה בהריון יצאה לגינה, והפיל דחף קרניו בבטנה. יצאו ילדים. הפיל טרף את האם וגידל את הילדים. כשגדלו ברחו. בלילה ישנו בבורות שחפרו לעצמם. אנשים ישנו עליהם והדליקו מדורה. הילדים שהתחממו צעקו: אחי כיפת ראשי עפה. נבהלו האנשים ברחו והשאירו את מזונם וממונם לילדים. הגיעו לעיר, ולפי הכרזת ראש העיר שהאיש הראשון שיכנס לעיר יהיה מלך העיר, הומלך אחד האחים למלך והשני נהיה שר. האב שרצה להתגרש מאשתו השנייה, בא לפני המלך החדש להשפט. הם התוודעו זה לזה והבן פרנס את אביו.	מארוקו	6789
האשה הנאמנה שהצילה את בעלה	מוכר בדים שעבר מעירו לעיר אחרת על מנת לשפר את רווחיו, נתפס בלילה בהכנסו למחוז חפצו, כחשוד בגנבה, ועומד להתלות. לפני תלייתו מגיעה תמונת אשתו היפהפיה, שהמוכר לקח אתו בשעת הפרדה, לידי מלך המדינה. בראותו את התמונה חומד המלך את האשה. הוא שולח את בעלה לבית הסוהר וא אחד מסגניו שולח אל האשה על מנת שיביאה אליו. הסגן פותח בעיר בה נמצאת האשה חנות בדים לנשים ובא על ידי כך במגע עם האשה. כשהוא נכנס לביתה ורואה אותה במו עיניו, הוא רוצה בעצמו להינות ממנה. האשה מביימת כניסת אחיה בזמן הפגישה ומבקשת מהמשרתת להסתיר את הסגן מן המבקר. בדרכם למקום המחבוא מביאה אותו המשרתת מעל בור מכוסה שטיח. הסגן נופל לבור ואשת המוכר משאירה אותו שם בלי אוכל עד שהוא מוכן להרוויח את לחמו על ידי אריגה. לסגן שני ולמלך עמנו קורים אותם הדברים בהגיעם לביתה של האשה. האשה דורשת מהמלך בבור צו, בו הוא משחרר את כל אסיריו. המלך מסרב אבל סגניו חותמים על הצו. מחופשת כגבר משחררת האשה בעזרת הצו את כל האסירים וביניהם גם את בעלה. היא חוזרת אתו לביתה מבלי שהוא מזהה אותה. בבית צריכים המלך וסגניו הכלואים בבור, לגלות לבעל את מעשיהם. המלך ממנה את הזוג למלך ומלכה שימלכו במקומו.	מארוקו	6796
החסיד שגילה את האוצר הגנוב של המלך	מלך שנגנב ממנו אוצרו, שומע שילדים מכנים חסיד עני, העובר את הארמון המלכותי, כקוסם. המלך קורא את ה"קוסם" אליו ובודק את כשרונו כששואל אותו מה קרה בלילה שעבר (הגניבה), החסיד יודע לענות על השאלה מכיוון ששמע על הגנבה מפי הילדים שליד הארמון. החסיד מבטיח למלך לגלות יותר מאוחר את הגנבים אם המלך יספק לו את המצרכים הנחוצים לו לחדוד את חג הפסח. שליחי המלך, שהם הגנבים, מביאים לחסיד את המצרכים, חושבים לפי החיוך בו הוא מקבל אותם כי גילה את זהותם. לשם ברור נוסף הם נשארים על יד בית החסיד. בלילה שומעים שהחסיד מבטא כמה פעמים את שמותיהם "דיינו" ו "עבדים היינו". מילים מתוך ההגדה של פסח. הם מבטיחים לו לגלות את מקום המחבוא של האוצר ומתנות לחג אם החסיד לא יגלה את שמותיהם למלך. כשהגנבים שומעים גם בלילה השני של הסדר את שמותיהם הם מגדילים את מתנותיהם ומביאים אותן מיד מפני שחושבים שהבטחת המתנות אחרי הסדר הראשון לא היתה מספיקה ליהודי. אחרי שמסרו לו את ארגז האוצר, קובר אותו החסיד במקום מסויים ו"מוצא" אותו אחר-כך כשספר תפילה שהוא קורא בו בשעת החיפוש מראה לו, כביכול, את הדרך. המלך מאמין שביכולת היהודים למצוא דברים נסתרים בעזרת ספריהם הקדושים.	מארוקו	6799
אין אמונה בגויים אפילו ארבעים שנה בקבר	יהודי עשיר מעליב את אחיו העני כשנותן לילדו, הבא לקחת ממנו מצרכים לפסח, שיירים של כבשה. מרוב בושה רוצה העני לשים קץ לחייו, אבל העץ עליו הוא עומד לתלות את עצמו נשבר ממשקלו. בחלל שנוצר מוצא העני אוצר. בדרך לביתו קובר העני בלילה את האוצר על יד קבר מוסלמי. המוסלמי שקבור בקבר כבר 40 שנה מופי לאלמנתו בלילה בחלום ומודיע לה על האוצר הטמון ליד קברו. האלמנה הולכת לקבר אבל היהודי מבחין בה ומונע ממנה מלקחת את האוצר. הוא כותב על הקבר "אין אמונה בגויים, אפילו 40 שנה בקבר". בהמשך הדרך מנסה שומר לגזול מהיהודי את האוצר. היהודי מתחנן לפניו שישאיר לו לפחות חלק מהכסף, אבל השומר מסרב. היהודי ממיתו וכותב על ידו "תפסת מרובה לא תפסת". כשמגלים את הכתובות מבטיח המלך ךכותביהן עושר רב אם יזדהו לפניו, אם לאו (כי המלך ידע שיד יהודי היתה בדבר), על היהודים לעזוב את המדינה. העני מזדהה ככותב הכתובות ומקבל מהמלך עושר רב.	מארוקו	6806
אין אמונה בעולם	נערה המופיעה לפני רועה צאן, מציעה לו להתחתן איתה בתנאי שחתונתם תבוצע לפני הממונה עליו. הממונה שולח את הרועה ומבקש את יד הנערה. כשהנערה דורשת גם ממאהבה החדש שהחתונה תבוצע לפני הממונה שלו, קורה אצלו אותו הדבר שקרה עם הרועה וכך הלאה מהממונה על הרועה נשייך, דרל הקאדי, ראש העיר, המשנה למלך ועד המלך עצמו. מהמלך דורשת הנערה שיאפשר לה להופיע לפני החתונה בפני העם. בהופעתה מכריזה הנערה שאין אמונה בעולם כפי שראתה זאת מנסיונה עם מבקשי ידה. בתום דבריה היא נעלמת.	מארוקו	6828
סיפור בת היענה	אישה בהריון חשקה בבשר של בת יענה. בעלה לבש סדין, שם על קרני כבשים נרות, והצעקות "פנו דרך למתים" הבריחו בלילה את רועי היענים של המלך והוא חטף בת יענה. המלך רצה לדעת מי הגנב. שלח את החכמות הישישות. אחת באה לאישה, ביקשה בשר בת יענה להצלת בנה החולה. האישה נתנה לה אך הבעל בא לביתו, הבין מי היא ושרפה. הוזיר יעץ להכין עשרה כדורי משחק מזהב, האיש וודאי יגנוב אחד. הוא באמת גנב, אך החליף את הכדור בכדור נחושת שהכין קודם לכן. הוזיר החליט לערוך נשף, ובשעת שכרות יספר הגנב. האיש סיפר את סיפורו, גולח חצי זקנו. כשהתעורר גילח את כל המסובים, כולל השומר. בעת נישוק רגלי המלך, כרת את בית הרגל שהיה מזהב. המלך מכריז שעושה התעלולים ישוחרר מעונש וכך היה.	מארוקו	6853
האש מרחוק אינה מחממת	למלך בריכת מים קרים, וציווה שמי שיוכל לשכב כל הלילה בבריכה ויקום בבוקר חי, יקבל מאה לירות ובגדים חדשים. ניסה בן ענייה וקם חי. אמו הדליקה בלילה אש במרחק מה מהבריכה ובן הענייה לא קיבל את הפרס כי המלך מצא שאמו חיממה לו את המים. הלך להשפט אצל דוד המלך, וגם הוא פסק כך. שמע זאת שלמה בן דוד והזמין את אביו לארוחה. הוא השאיר אש למטה, ואת התרנגול קשר על התקרה. ראה זאת המלך ואמר שכך לא יתבשל. השיב שלמה: נכון, ואיך יתחממו מי הבריכה כשהאש רחוקה. זכה בן הענייה בפרס כפול וביקשו ממנו סליחה על עיוות הדין.	מארוקו	6858
בת המלך בגוף העץ	היה מלך ולו אישה יפהפיה. כשמתה אשתו רצה לשאת את בתו שהיתה דומה לאמה. שאלה הבת בעצתה של אישה ואמרה לה שתבקש שמלה שכולה אבנים יקרות ומרגליות כשמלת ערב, ושמלה שכולה זהב כשמלת יום. ואביה נתן לה כל מבוקשה. ושוב יעצה לה האשה שתבקש מהנגרים לבוש מעץ, ומאביה שידחה את החתונה בחודש, והוא הסכים. נכנסה הנערה לגוף העץ ולקחה עמה את השמלות וברחה מאביה. נסעה באניה חדשה ועבדה במטבח וכולם התפעלו מעבודתה. גוף העץ נתנה פעם כמתנה לקצין באניה, והוא נתנה במתנה למלך. וגם אצלו עבדה יפה. המלך הלך למשתה והיא לא רצתה ללכת איתו. כשגמרה את עבודתה יצאה מהעץ, לבשה את שמלת הלילה ובן המלך התאהב בה. בנשף השני לבשה את שמלת היום וכשרצתה לברוח נפלה לה נעל. בנשף השלישי החליט בן המלך להשאר בבית לעשות עצמו חולה ולראות מי יוצא מגוף העץ. כשגמרה עבודתה והתלבשה, יצא בן המלך ותפסה. יצאו שניהם למשתה ושמחו ההורים וערכו את הנישואין. אביה המלך נעשה חולה מרוב חיפושים. כתבה לו מכתב והוא צעק: הבת שלי חיה ואני נהרסתי ממנה ומאשתי, ומת. הוזירים הודיעו לה שאביה מת והיא מלכה במקום אביה יחד עם בעלה.	מארוקו	6859
ג'וחה והעכברים	ג'וחה צד שני עכברים והתפאר שהעכבר יכול למלא שליחות. העשיר התפעל וקנה עכבר מג'וחה בכסף רב. אחר כך נוכח שהעכבר אינו מתאים לשליחויות, וביקש את כספו בחזרה, ותבע את ג'וחה למשפט. ג'וחה אמר כי אין זה העכבר שלו, שהיו לו סימנם אחרים. זכה במשפט ובכסף קנה לו אישה והמשיך לצוד עכברים עם אחיו.	מארוקו	6860
סבי- ז"ל	במארוקו הרגו ערבים את סב המספרת יחד עם משרתו שהיו במסע מסחרי. הרוצחים שדדו את כספו של הסוחר וקברו את הנרצחים במקום המעשה. שייך שתחת חסותו היה הסב, יצא עם אנשיו לחיפוש אחר הנרצחים. כלב הגישוש של השבט גילה את גוויותיהם. אחד מבניו העביר את הגוויות לבית הקברות. אנשי השייך נלחמו עם השבט אליו שייכים היו הרוצחים עד שלקחו את כל רכושם מהם. בן הנרצח קיבל חלק נכבד מן השלל.	מארוקו	6900
חיים ממוגדור שמזלו בספרד	עני , הנמצא במארוקו, חולם שלוש פעמים , בזה אחר זה, שימצא את מזלו ואת עשרו בספרד. עם בואו לשם , נעצר העני ומובא לפני המלך כחשוד בהשתתפות בשוד אוצר המלוכה. העני מצדיק את המצאו בספרד כשהוא מספר למלך את חלומו. המלך טוען שאין להאמין לחלומות ומגלה לעני כהוכחה לכך שהוא בעצמו חלם חלום שלפיו טמון אוצר במקום מסויים במארוקו. העני מזהה את המקום הנזכר - הוא נמצא סמוך לביתו. מגלה את האוצר ומתעשר.	מארוקו	6921
הלב של אמא	עשיר שהבטיח כסף רב לאיש שישאר במשך לילה בים, מסרב למלא את הבטחתו כלפי צעיר שביצע את המשימה, בטענה שאם הצעיר הדליקה בחוף אש בזמן המעשה. דוד המלך דוחה את תביעת הצעיר. בנו שלמה מצווה לשים את התבשילים של הסעודה שאביו הכין לפי בקשתו על יד האש הבוערת. כשהתבשילים מגיעים בלתי מבושלים לשולחן, מסביר שלמה למלך דוד את הסיבה ומדגים בזה את העובדה שעל ישי אש בחוף אי אפשר לחמם את הים שבתוכו היה הצעיר. הצעיר מקבל את הכסף.	מארוקו	7132
של מי הערך	מלכה טוענת לפני המלך שהערך הוא של אישה. המלך הנרגז סוגר אותה בארמון. בעזרת מנהרה שנחפרה ביוזמתה, יוצאת המלכה מכלאה ומקדימה את המלך שבמשך שלוש השנים יוצא לשלוש ערים ספרדיות כדי לחפש שם אישה. היא מקימה בדרכו אוהל והמלך שוכב אתה מבלי להכירה. כל שלוש הפעמים מקבלת המלכה מן המלך מזכרת: טבעתו, חגורתו וכתרו. המלכה חוזרת תמיד לפני המלך לארמון בעזרת מטוס. את הילדים שהמלכה יולדת: שני בנים ובת, היא מסתירה אצל הוריה. כשהמלך רוצה, אחרי כמה שנים להתחתן, שולחת המלכה את ילדיה , לבושים בטבעת, בחגורה ובכתר לחתונה. לפי פקודתה הם מחבלים בכל ושרים: סוילה, גרנדה לא-לינאה, הארמון של אבא שלנו, והמשרתים מכים אותנו. המלך מכיר לפי המתנות את ילדיו ומצדיק את אמרת המלכה ומפייס אותה.	מארוקו	7133
יתום, יתומה ואליהו הנביא	נערה יתומה אומצה ע"י זוג שכנים עני ולהם 2 ילדים, כך אומץ גם נער יתום. כשגדל הבן המאומץ השכיר עצמו כעוזר לסוחר אריגים עשיר, גם את הנערה שילחו ההורים המאמצים לפלס לעצמה את דרכה בחיים, גם היא התקבלה לעבודה בבית העשיר. משכורותיהם של שני הצעירים שנשמרו ע"י בעל הבית נשרפו כעבור זמן מה, יחד עם כל רכושו של הסוחר. הם משיכירים עצמם לעבודה אצל בעל משרד, נתנו את משכורתם כנדבה לסוחר האריגים שנהיה עתה למקבץ נדבות. בעל המשרד פיטר אותם, כי חשד את מתן הנדבה כזלזול בכסף. בדרכם רוצים להתחתן. אליהו הנביא ושני מלאכים נתגלו אליהם כבני אדם פשוטים, השיאו אותם, ובירכו אותם: בחיים טובים, בבית מרוהט, ובטחנת רוח. רב שיצא לקראת הצעירים מזמינם לפונדק. שם הם מצילים מבאר אדם שנפל לתוכה בעת שהיה שיכור. כאות תודה מקבלים מן הבן הבכור של הניצול בית מרוהט, מן השני - טחנת רוח, ומן האב - כלכלה לכל ימי חייהם. לאחר זמן הגיעה אנייה מלאת זהב עבור הבחור - מתברר כי נשלחה ע"י סוחר האריגים שנתעשר שנית בזכות הנדבה שקבל מן הצעירים.	מארוקו	7147
העלם ובת המלך	עלם שומע שני עשירים מדברים על בת מלך יפהפיה שעבדה מרצונה בבית-מסחר, ושכל חיזוריהם לא הצליחו. העלם מתערה אתם על כל רכושם (הם לא יודעים שהוא עני) כי יביא את הנערה לכאן. מעמיד פני סוחר עשיר (משתכן במלון יקר, שוכר חדר לעצמו וחדר ל"סחורתו" - פחים מלאים בחול). בת המלך רואה אותו כשבא לחנות לקנות חליפות, ומתאהבת בו. המלך מזמינו לארמון ומציע לו את בתו לאשה. העלם מציג תנאי - בת המלך תילווה אליו בדרכו לעירו. אחרי החתונה נוסעים בני הזוג לעירו של העלם והוא מציג את אשתו בפני שני העשירים המסרבים למלא את תנאי ההתערבות, אך נאלצים לעשות כן כשנתבעים על ידי העלם לדין. העלם זכה ברכושם וחזר אל ארמון חותנו.	מארוקו	7148
עורמת האסקפי	ברברי תולה בשוק במשך שעות אחדות בחנות של יהודי כד מלא חמאה שמפריע לו בעסקיו מבלי להודיע ליהודי על מעשהו. היהודי לוקח את הכד הביתה וטוען בפני בעליו כי נפצע בגלל הכד. בעל הכד נאלץ לתת ליהודי פיצויים בגלל רשלנותו בתליית הכד.	מארוקו	7190
מנורת הזהב	יהודי עני שהיו חסרים לו המצרכים לחג הפסח נכנס לכנסייה הנוצרית, לוקח משם מנורת זהב ומשתמש בחלק ממנה לקניית צרכי החג. תחת איום בפרעות לכל הקהילה מודה היהודי שהוא היה האיש שגנב את המנורה. להגנתו טוען היהודי שסיפר את צרותיו לפסל של ישו הנמצא בכנסיה והלה ציווה עליו לקחתה לצרכיו. כדי לא להשפיל את ישו מעמיד הכומר פנים כאילו האמין ומרשה לו להשתמש גם בזהב המנורה שנותר לו.	מארוקו	7208
העני והעשיר	ערבי עשיר ויהודי עני גרים באותו בית. העשיר למעלה והעני למטה. העשיר שומע יום יום את העני מבקש מה' שיתן לו 50.000 לירות במדויק. העשיר משליך למטה 49.999 לירות. למרות שלא קיבל את הסכום במלואו- העני מסרב להחזירו לעשיר. העשיר תובע אותו למשפט. לכבוד המשפט, מבקש העני מהעשיר חליפה וסוס כדי להופיע באופן הגון לפני השופט. העשיר לא מצליח להוכיח במשפט שהשליך את הכסף לעני, ובכדי לתת לתביעתו תוקף, הוא מצביע על העובדה שמתנגדו לובש את חליפתו ורוכב על סוסו. אך השופט חושב אותו למשוגע ודוחה את התביעה.	מארוקו	7209
הגרזן	שני שכנים מחליטים להשיא את בניהם זה לזו. בשעה שנפגשו להחליט בעניין, ירדה אם הכלה להביא יין מהמרתף. ראתה גרזן תלוי ובכתה. פחדה שבתה תנשא לבן השכן, תלד בן והבן ירד למרתף ויהרג מהגרזן. הבת ירדה לראות מדוע אחרה אמה, גם היא ישבה להתייפח. ירד האב ואף הוא מצטרף לבכי על גורל נכדו העתיד. החתן המיועד ירד לראות את פשר העיכוב, כששמע במה העניין הלך לחפש אישה חכמה יותר מבת השכן, מאחר שלא מצא חכמה ממנה, חזר ונשאה לאשה.	מארוקו	7390
זמן אטויל	בעיר טטואן כל התושבים טיפשים ותמימים. איש אחד רצה לצבור ממון, החליף את שכרו במטבעות זהב והטמין אותן בקדרה. כששאלה אותו אשתו למי זה, אמר לה - לזמן אטויל. יום אחד ראתה ערבי מוכר כלי מטבח שונים, שאלה אותו אם שמו :זמן אטויל" ואמרה כי בעלה מכין בשבילו קדרה. מסרה לו את הקדרה ונתן לה כלי מטבח שונים. כשבא בעלה, ספרה לו את אשר עשתה. התעצבן הבעל והכה את עצמו. הלך לחפש אישה טיפשה יותר ממנה ואם ימצא יחזור. כיוון שהיא היתה החכמה מכל נשות טטואן, חזר אליה.	מארוקו	7391
החמור והערק	למסעוד אסולין היה חמור והטעין עליו דברי מרכולתו. כשזקן החמור, ביקש למכרו. השקהו עקר והחמור השתולל. ראהו ערבי, חשב שהוא צעיר וקנהו במחיר גבוה. כשהתפכח החמור, רבץ ולא יכול היה לזוז. פנה הערבי אל המושל. היהודי לקח איתו בקבוק ערק וטען בפני המושל שהערבי לא מטפל בחמור כראוי. לקחו את השוקת, ובנתיים השקהו ערק. החמור שוב השתולל כצעיר. המושל הצדיק את מסעוד והורה לערבי לקחת את חמורו ולטפל בו כראוי.	מארוקו	7462
הלץ והעשיר	רב רצה להשיא את בתו ולא היתה לו נדוניה. שלחו לבקש מהגביר העשיר והלה סירב. פגש בהם לץ העשיר והציע להם את עזרתו. הלך אל עשיר וביקש מאשתו להניח את התפילין של העשיר, כשסיים הידק את רצועות הראש. למחרת הלך שוב לעשיר וזה בתלנונן שקרה משהו לראשו, כי אינו יכול להכניסו לתפילין. הלץ הציע לרפאו בתנאי שיתן את סכום הנדוניה שביקשו בשביל בת הרב. העשיר מסכים. כיבד את הלץ בארוחה דשנה. הלץ משך את רצועת התפילין כפי שהיתה. העשיר שמח "לרפאותו" ויותר ממנו שמח הרב שיכול להשיא את בתו.	מארוקו	7469
יהודה, מגיד העתידות	יהודה היה מוכר כמגיד עתידות. טבעת בת המלך אבדה ויהודה נתבקש למוצאה. יהודה ביקש כסף לצרכי הפסח והבטיח למצאה אחרי החג. השר שגנב את הטבעת נקר "וילו". הוא בא מאחורי ביתו של יהודה ושמע אותו אומר "אילו הוציאנו ממצרים ולא ..." . חשב השר שיהודה קורא בשם הגנב, לכן נכנס אליו, ביקש רחמים והציע לשים את הטבעת תחת לשון הציפור ויהודה ימסור עך כך למלך. כך היה. המלך מינה את יהודנ למשנה ולקחו עמו תמיד. פעם נכנס המלך למסגד ויהודה נשאר בחוץ והניד בידיו למר גורלו. המלך הבין שיהודה קורא לו. ברגע שיצא אליו התמוטט המסגד. לאות תודב שעכן המלך את יהודה ומשפחתו בארמון.	מארוקו	7571
הנסיך שהתחבא באיילה מזהב ונשא נסיכה לאשה	כל מי שרצה להתחתן עם בת-המלך חייה היה להביא לאותה נסיכה מתנה כמו שקיבלה ביום היוולדה. ולא - כורתים את ראשו. נסיך הרוצה בנסיכה מזמין, בעצת זקן, אצל הצורף איילה מזהב. מתחבא בתוכה. האיילה מובאת לחדר הנסיכה. הוא יוצא מתוך האיילה ומאיים על הנסיכה בסכין באמרו: מה עדיף לך, למות או להשאר בודדה בחדר? הנערה מסכימה להנשא לו. נולדים להם שני בנים. בעצת הוזיר חוייב הנסיך לשלם כל יום 200 לירות למלך. משאוזל כספו הוא עוזב עם אשתו ובניו את הארמון. האשה אורגת צעיפים והבעל מוכרם. קברניט שקנה צעיף חוטף את האשה. הבעל נודד עם הבנים, מגיעים לנחל, האב מעביר בן אחד אך כשרוצה להעביר את הבן השני נסחף בזרם ומגיע לעיר שמלכה מת. הוא הראשון שנכנס בבוקר לעיר ולכן הומלך. הבנים מאומצים כל אחד על ידי מישהו אחר הנותן להם מזון ומלמדם. משמת מזכירו של המלך (האב) שידע קרוא וכתוב, מובאים אליו כמחלפים שני בניו. הם אינם מכירים זה את זה. משבאה ספינת הקברניט החוטף, הוא מוזמן אל המלך ושני הבנים חייבים לשמור על הספינה. הם פוגשים בה את אמם ומתוודעים זה לזה. במזימת האשה הובאו האחים על ידי הקברניט לפני המלך למשפט על "שהכו וצחקו" על האשה שבספינה. האשה מובאת לפני המלך והם מתוודעים. הורגים את הקברניט וחיים שוב יחד.	מארוקו	7625
מי יכול לשאת יותר מאשה אחת?	אזרחים מקשים על שלמה מדוע לו אלף נשים ולהם אחת. מצווה עליהם לשפוך כד חלב לתוך קערה כללית ולשוב ולקחת כל איש את חלבו. מכך למדים שבניגוד לו אינם יכולים לשאת יותר מאחת.	מארוקו	7648
קנאת אחים	עשיר מאכיל את העני ביצים. משנתהפך הגלגל תובע העשיר שנתרושש סכום עצון עבור הביצים. האח מדגים על ידי זריעת פול מבושל שביצים מבושלות לא תוכלנה ליצור אפרוחים ולהניב רכוש. יוצא זכאי.	מארוקו	7649
איילת הזהב	שני בנים של עשיר, האחד בנו האמיתי שנולד לו אחרי שנים רבות של עקרות אשתו. והשני, בן שפחתו שהעשיר אימץ בגלל נדר שנדר לעשות כן אם אשתו תלד לו בן. הבנים קוברים את אביהם שנפטר בהתאם לצוו, במקום בו הסוס הנושא את הגופה עומד. על הקבר מקימים מצבה וכותבים עליה: "אין דבר העומד בפני הממון". מלך המדינה הקורא את הכתובת רוצה שהאחים יוכיחו את אמיתותה. עליהם להגיע בעזרת הממון אל בת המלך שעד כה אף גבר לא הצליח לחדור אליה. בן השפחה מכין בעזרת קוסם איילה מזהב ומכניס בתוכה את אחיו. בן השפחה מצליח לעורר תעניינות בת המלך באיילה טהיא לוקחת אותה לחדרה. שם יוצא בן העשיר מבטן האיילה. הנסיכה מתאהבת בו, נכתבת כתובה והם מתחתנים. אחרי שבועיים מפנה המלך לפי בקשת בן השפחה, את כסאו לשעה לבן העשיר. בן העשיר מגלה למלך שהצליח להכנס בעזרת הממון לחדר בתו ושהתחתן אתה כדת וכדין. אחרי מות המלך עולה בן העשיר על כס המלוכות ובן השפחה נעשה לוזירו.	מארוקו	7708
כבוד לפסח	ערבי נותן ליהודי שאין שום דבר להכנת חג פסח, ברגע האחרון כהלוואה 30 כבשים. כשהערבי דורש את החזרת ההלוואה מכחיש היהודי את קבלתה. לפני השופט עושה היהודי לפי עצת ידיד כמשוגע בענותו על כל שאלה ב "באא". השופט קובע לפיכך שאינו צריך להחזיר את הכבשים. כאשר הידיד מבקש כפי שהוסכם מקודם כשכר עבור עצתו את מחצית הכבשים, משתמש היהודי כלפיו באותו התכסיס שהשתמש בו בבית המשפט. הערבי יוצא ריקם.	מארוקו	7772
שלג צלוי	מלך נסע והשאיר את שלוש בנותיו לבדן, נעולות בביתן. אות לבריאותן היו שלושה עציצים בחלון שהבנות השקום. בן מלך שגר מולן בילבל את השתיים הגדולות ואילו הקטנה השלישית הצליחה לבלבלו כשענתה לשאלתו כמה עלים יש בעציץ (תשובתה: כמה כוכבים יש בשמים). רצה בן המלך לסדרה, התחפש למוכר דגים ומשרצו לקנות אצלו דגים דרש תמורת זאת נשיקה. השתיים המבוגרות התבלבלו והקטנה נשקה לו וקיבלה דגים. משעךתה שוב בחלון והגיבה על שאלתו בתשובה: כמה כוכבים יש בשמים? ענה: כמה נשיקות שנשקת לדייג! התבלבלה. בהיות בן המלך חולה אהבה, אירגן נשף וציווה על כל בנות העיר לבוא והאחות השלישית שתבוא בהיריון. התחפשה להרה ובאה. פקודת בן המלך היתה למלא את כל מבוקשן של ההרות והיא ביקשה שלג צלוי והתעקשה עד שניגש אליה בן המלך ומשאמר לה שזה בלתי אפשרי, ענתה: אם שלג צלוי אינו רעיון - איך תהיה בתולה בהריון? לבסוף נישאו.	מארוקו	7775
שלמה המלך ומאה הביצים	אישה פקחית ונאמנה לבעלה מוכיחה לשלמה המלך שכמו שאין שוני בטעם של ביצים שקליפתן צבועה, גם אין הבדל בין אישה לאשה ביחסן כלפי הגבר. המלך שם את כתרו על ראש האשה הפקחית.	מארוקו	7776
מעשה בתרנגול שפסק לקרוא	גוי שתרנגולו פסק לקרוא ביקש משען יהודי שיתקן את גרונו ואיים עליו אם לא יעשה כן. היהודי שחט את התרנגול ושמר את הנוצות והעצמות. הוא סיפר לגוי שהסיבה לשתיקת השכוי היא בגידת אשתו. הוא הציע לו להרתיח את העצמות והנוצות במים, להתרחץ בהם, ואחרי 3 ימים שהניח את העצמות באור ירח, לתת לאשתו לעבור על גביהן במפתן הבית. כך חזרה אשתו של הערבי למוטב והיהודי ניצל.	מארוקו	7794
השטר המזוייף	איכר ערבי מכר לרצב יהודי פרה, אך לא היו עדים. האיכר טען בפני השלטונות כי פרתו נגנבה. השופט פסק לטובת האיכר, מחוסר הוכחות. עורך הדין של הקצב ביקש שיתנו לו תרומות כדי לעזור לו. זקנה בבית הקצב בגוי נתנה גם היא שטר. עשצעק בפניה עורך הדין כי הוא מזויף טענה שהיהודי נתן אותו במחיר הפרה. השופט זיכה את היהודי ונוסף לכך שילם הגוי ליהודי כמחיר הפרה.	מארוקו	7865
מעשה בשלושה ילדים	מלך ציווה להרוג את כל הילדים שנולדו. אם ילדה שלישיה והחביאה אותם בתיבה עם מזון וכסף. ביקשה מהשר שישרוף ויקבור שלוש כבשים שתיתן לו במקום בניה. הבנים שטים בתיבה, עד שהגיעו לחוף. פגשו בנערה שהיתה צריכה להיות טרף לאריה. אחד האחים הרג את האריה והצילה. המלך נתן לשלושתם תואר "שרים". האם שמעה ובאה לוודא שאלה בניה. כשנוכח בכך המלך נתן לכולם בית מפואר.	מארוקו	7954
שלמה המלך ומלכת שבא	שלמה המלך מבקש ממלכת שבא שתפסיק להתפלל לכוכבים. המלכה מסרבת. שלמה מצווה על כל הצפורים לכסות את פני השמים מעל הארמון המלכה. המלכה אינה רואה את הכוכבים ולכן אינה יכולה להתפלל אליהם המלכה נוסעת בעצמה לשלמה. שואלת אותו: איך היא? שלמה עונה שרגלעה (השעירות) הן רגלי גבר ופניה פני אישה. המלך מבחין בין ילדים וילדות (הבנים מרימים את חצאיתם כשמקבלים פירות, הבנות הצנועות - לא). המלך נושא את המלכה לאשה.	מארוקו	8152
מעשה בשני אחים	בסעודה עם מלך ובני משפחתו מחלק עני באופן סמלי תרנגול שהביא כמתנה: הראש: - למך, הכנפיים - לבנות, הרגליים - לבנים, הירכיים למלכה, החזה - עבורו. המלך המרוצה נותן לעני אוצרות. אחיו העשיר של העני, מנסה לקותו אבל לא יודע לחלק באופן סמלי את חמשת התרנגולים שהביא, מושם בכלא.	מארוקו	8155
בת הסולטן שהתחתנה בלי הסכמת אביה	זקנה שבת המלך פגעה בה ברחוב קובעת במקום קללה-ברכה - שהנסיכה תתאהב בבן מלך בארץ רחוקה. הנסיכה כותבת לנסיך מכתב, תשובתו מגיעה לאביה והוא כועס על עצמאותה ומצווה לשחוט אותה ולהביא לו את דמה. האם מערימה עליו ושוחטת במקום כבש ומסתירה את בתה. הנסיכה יוצאת מחופשת לגבר לעיר הנסיך. מכיוון שהיא הראשונה שנכנסה לעיר אחרי מותו של סגן המלך היא מתמנה במקומו כמנהג המקום. הנסיך מנסה לזהותה ואמו מעמידה בפניה שני מבחנים - של אכילה ושינה- אולם היא לא נכשלת וזהותה לא נחשפת. במבחן השלישי (רחיצה במקווה), היא מפיצה את השמועה שסגן המלך מת, והולכת במקום זאת לבית המרחץ בביתה. שם מוצא אותה הנסיך והם מתחתנים.	מארוקו	8206
המזל - מן האשה	מלכה טוענת לפני בעלה שמזל המשפחה תלוי באשה אשר יש לראש המשפחה. המלכה מוכיחה את נכונות טענתה כשהיא מביאה על ידי סידורים מתאימים משפחת חוטב עצים, שאין לה כלום, למעמד מכובד.	מארוקו	8229
מעשה בגרעין של תפוז	יהודי שהושם בכלא מפני שגנב מעט אורז לילדיו, נותן למלך, שלפי פקודתו נעצר, גרעין של תפוח זהב. מהגרעין הזה יצמח עץ אם יזרע אותו אדם ישר שאף פעם בחיים שלו לא גנב ולא שיקר. מתברר שאף אחד משרי המלך ואפילו המלך עצמו, שעליהם לזרוע את הגרעין אינו עונה על התנאי הזה. היהודי טוען שאין להצדיק את מאסרו בגלל סחיבת כמות קטנה של אורז עבור ילדיו בו בזמן שאף שר של המלך אינו חף מפשע. המלך משחרר אותו.	מארוקו	8230
הדוכס ושר האוצר היהודי הנאמן	במדינה מסויימת רוצה הכומר הראשי לסלק את היהודי המשמש כיועץ כספי לדוכס. הדוכס, ידידיו של היהודי, נותן את העניין להכרעת ה' על ידי שנותן ליהודי לפתור שתי שאלות ולבצע משימה. השאלות הן: מה הדוכס שווה ומה הוא חושב בזמן שהוא שואל את שאלותיו. המשימה: להראות דבר שהדוכס מעולם לא ראה. אם היהודי יכשל דינו מוות. ביבודי מבקש ומקבל שהות של שלושים יום להכנה. בינתיים מכריזה הקהילה על צום ותפילה במשך שלושה ימים. בזמן השו"ת מופיע ליועץ בחלום אביו ומייעץ לו מה לעשות, הדוכס מחליט שלשם שיוויון גם על הכומר להשתתף בתחרות באותם תנאים כמו היועץ היהודי. הכומר אובד עצות, פונה ליהודי לעזרה.היהודי מייעץ לו לשבת כמוהו עירום ולדגור על ביצים (היהודי שידע על בואו של הכומר, ביים כאילו בעצמו דגר קודם). הוא לוקח את בגדי הכומר ומופיע אתם לפני הדוכס. הוא עונה על השאלה הראשונה כמה הדוכס שווה: 2 אגורות (במחיר זה קנה קודם צלב עם ישו), על השנייה מה הוא חושב כעת משיב שהוא הכומר. ממלא את המשימה כשמראה לדוכס את הכומר הערום דוגר על ביצים. היהודי ניצל והכומר נתלה.	מארוקו	8235
החזיר שלום בית	זמן קצר אחרי חתונתה עוזבת בתו של חיים בן בכאץ בעקבות ריב, את בעלה וחוזרת לבית אביה. למרות הבקשות הנשנות של בעלה מסרב האב להחזירה אליו. לבסוף משדר ר' מאיר בן עטאר את האב להחזיר את הבת כשהוא מנשק מתחת לעיני האב את נעליו שהאב שם , לפי הנוהג, לפני חדר האורחים שלו. האב מבטיח לרב שאם יפסיק את מעשהו המבייש אותו הוא ימלא כל בקשה. עקב ההבטחה הזאת נאלץ האב, לפי בקשת ר' מאיר להחזיר את בתו לבעלה ובזה להחזיר את שלום הבית בביתו של חיים בן בכאץ.	מארוקו	8313
התרופה האחרונה הועילה	רופא מרפא אחד מחוליו ש"מחלתו" היא העוני. הוא מייעץ לו לביים גניבת יהלום מבלי לגנוב אותו באמת. כשחושדים בעני כגנב מתערב הרופא עם כמה סוחרים שהעני לא גנב ומוסר את הסכום שהוא זכה בו לעני. פעם שניה גונב האיש באמת ומצליח להמלט מפני שלא חושדים בו.	מארוקו	8317
אימטוול - חושם המרוקאי	אימטוול יוצא לראשונה בין הבריות ואמו שמה 6 ו 7 מטבעות על מדרגות הבית, שיהיה למזל טוב. הוא רואה לוויה ואומר שש ושבע, האבלים מכים אותו כי חשבו שהוא מאחל להם עוד מיתות. אמו מסבירה שבמקרה זה היה צריך להגיד "זה יהיה סוף האסון". הוא רואה תהלוכת חתונה וחוזר על דברי אמו. הוא שוב חוזר מוכה הביתה כי צריך היה לאמור "מזל טוב". יוצא שוב מביתו ואומר מזך טוב לאדם שפרתו אבדה, ומקבל מכות. האם מסבירה שצריך היה לאמור "חלב וחמאה בשפתיך". אומר כך לאדם העושה צרכיו ברחוב ושוב מקבל מכות כי צריך היה להגיד "יתיבש והרוח תעיף אותו". כך הוא אומר לאדם המייבש בשמש. מקבל מכות כי היה צריך להגיד "שיהו חזקים ואדומים". כך הוא אומר לאדם חולה עיניים ושוב מקבל מכות. היה צריך להגיד "שיהיו בריאות ובהירות", כך הוא אומר לאדם המבריק חרב, והערבי שחשב שמקללים אותו שידקר בחרבו מפיל את אימטאוול לשלולית. הוא חוזר רטוב לביתו ומחליט לא לצאת עוד לרחוב.	מארוקו	8519
הצלקת	משני אחים תאומים, הדומים זה לזה דמיון מוחלט, אחד רווק והשני נשוי. האח הנשוי נתפש בגניבה ונכלא. הרווק נענה לבקשת גיסתו לשחרר את בעלה מפני שברצונו להחזיר למשפחתו את מפרנסה ומפני שאחיו הציל פעם את חייו. הוא מצליח להוציא את אחיו מבית הסוהר ושניהם בורחים. הרווק נתפש וחושבים שהוא אחיו. הוא מושם על אוניה כדי להעבירו לבית הסוהר המרכזי. רב החובל של האומיה מזהה אותו היות ולא מצא על ידו את הצלקת שגרם לאחיו. כשהאניה הותקפה על ידי שודדי ים מציל אותה השבוי כשהשליך חומר נפץ על אניית השודדים. כגמול משחרר רב החובל את השבוי אחרי שהאחרון גילה לו את סיבת התנהגותו.	מארוקו	8585
האחות החכמה	למרות שאביהן אסר עליהן להכניס מישהו לביתן בזמן היעדרו, נתנו שלוש בנותיו לזקנה, שלמעשה היתה גנב מחופש, ללון בבית. הגנב הרדים את שתי האחיות הבכורות, אבל הצעירה שלא אכלה מן המרק המורעל נשארה ערה. היא הפילה את הגנב בעזרת מקל המטאטא ששמה בחדרו ולקחה ממנו את השלל שכבר הספיק לגנוב. אחרי זמן חזר הגנב לבית האחיות וקיבל מאביהן את בתו הצעירה. כשארחי הנישואין איים הגנב על אשתו להתנקם בה על שהשילה את גנבתו בבית אביה, היא ברחה. היא הגיעה לבית אביה מבלי שהכירו אותה וזיהתה את עצמה בשיר בו סיפרה את קורותיה.	מארוקו	8586
הבעל העצל	עצלן התחתן בזה אחרי זה עם כמה צעירות בעירו על מנת שהן תעבודנה עבורו ותפרנסנה אותו. כאשר אישה לא עשתה לא עשתה לפי דרישותיו, הוא מתגרש ממנה. כשצעירה מעיר אחרת סירבה גם היא לפרנסו, מאיים עליה להורגה. מרוב פחד היא נפלה למשכב. הרופא שטיפל בה שלח אל ביתה צעיר שתפקידו לשנות את דרכי העצלן. כאשר האשה הודיעה לבעלה על בואו של הצעיר (מאהבה לשעבר כביכול) נפל פחד גדול על העצלן. הוא הסתתר בפינה אחת של הבית, שם התנהג, בעצת אשתו, כטלה. הצעיר גילה אותו ואיים עליו שאם לא ישנה את דרכו יזרוק אותו מהבית. הבעל התחיל לעבוד.	מארוקו	8588
מהיכן באות הביצים?	סוחר ביצים היה מביא את הביצים שקנה בכפר לביתו בעיר, ומבקש מאשתו שתמכור אותן. האשה היתה מחלקת את הביצים חינם. בפעם הבאה לוקח הסוחר את אשתו איתו לכפרים לקנות ביצים, מהלך 3 ימים הלוך ו3 ימים חזור. האשה מתעייפת מאוד מהדרך ומבינה מניין מגיעות הביצים לביתה ומאז מוכרת אותן במחיר מלא ואינה מחלקת חינם.	מארוקו	8590
סודו של המלך הקירח	מלך קירח היה נוהג להרוג כל ספר שטיפל בו, פן יוודע סוד קרחתו ברבים. ספר יהודי מצליח להישאר בחיים כאשר מגלה למלך את סיבת התנהגותו ומבטיח לו לשמור את הסוד.אבל היות והסוד מעיק עליו מעבירו הספר, בכל פעם שהמלך חוזר לביתו, לקנה סוף אותו שם בבאר עמוקה. בתוך הסוף מתפתחת תולעת המשמיעה מפעם לפעם קול שהמלך קירח. בעוברו את הבאר שומע המלך את התולעת ודורש הסבר מהספר. הספר מסביר למלך שעל ידי העברת סודו לקנה הסוף מנע מהתולעת לגדול בלבו ולגרום לו לצרות. המלך סולח לספר וממנה אותו לספרו הקבוע.	מארוקו	8592
העשיר הקמצן	קמצן עשיר, אשר בגלל קמצנותו נזון בביתו רק מפולים, טוען בפומבי שהוא אוכל תמיד תרנגולות ודברים טובים אחרים. צעירה מחליטה ללמדו לקח. היא מספרת שהיא חיה רק מבליעת אוויר. הקמצן חושב שהיא חסכנית מאוד ולוקח אותה לאשה. רחקי שהצליחה לשכנע את הקמצן שהיא נזונה רק מאוויר (בו בזמן שהיא מקבלת את מזונה מביתה), הוא מוסר לה את המפתחות לחדקיו בהם נמצא כספו. כשעל הקמצן להכין עבור חבריו ארוחה חגיגית דשנה, היא טוענת בפניו שתכין אותה מהצפרדע שהביא לה לפי בקשתה. למעשה היא מכינה את האוכל בעזרת הכסף של בעלה. כאשר היא מגלה בפומבי שהעשיר לא אוכל תרנגולות אלא רק ניזון מפולים, מקבל העשיר שבץ ומת. הצעירה יורשת את כל רכושו.	מארוקו	8593
צוואה של נפטרת	צעירה העומדת למות מוסרת לאמה שרשרת ומבקשת ממנה שתמסור אותה אחרי מותה לאשה המאושרת ביותר. האם חושבת שמלכת הארץ היא אישה כזו. המלכה טוענת שהיא אומללה. היא מסתירה את האם בחדר סמוך לחדרה משם רואה האם שהמלך מכריח את המלכה לנדנד לילה לילה צרור, המכיל את עצמותיו של עבד שהמלך הרגו. ההרוג היה אחד העבדים שעברו לפני המלך והמלכה כשבידהם ארגזי ענבים שחורים ולבנים. כאשר המלכה העירה למלך ששני הצבעיפ האלה מתאימים יפה זה לזה, הרג המלך לעיניה את אחד העבדים. אם הצעירה מודיעה לאבי המלכה השולט בארץ הסמוכה על הסבל של בתו והוא משחרר אותה מידי בעלה. שופטי אבי המלכה קובעים שהמלך יצר מדעתו. המלכה מתחתנת עם אחד משרי אביה ונעשית למאושרת ואם הצעירה מוסרת לה את שרשרת בתה.	מארוקו	8594
האמת תמיד תצא לאור	בשותפות בין יהודי וערבי מסרב הערבי לתת ליהודי את הכסף המגיע לו. לפני השופט טוען הערבי שמעולם לא היה בשותפות עם היהודי ושבכלל אינו מכירו. השופט מצווה על הערבי לגשת לקבר צדיק מוסלמי מסויים, להשבע שם שדיבר אמת ולשים לפי המנהג בעת שבועתו את עיניו על טבעת המסגרת המקיפה את הקבר. כשלמחרת הערבי ממלא את צו השופט נכוות עיניו, כי לפני נוכחות בית המשפט במקום מרח היהודי לפי עצת רבו את הטבעת במין פלפל חריף. הערבי מתוודה שהוא שיקר ומבטיח לשלם ליהןדי את הסכום הכפול שהוא חייב לו.	מארוקו	8617
בת המלך פלפל ובן מלך האגוזים	למלך שלוש בנות ששמן: פלפל, פרח, וסומסום. פלפל מבקשת לפי עצת זקנה שאביה יבקש עבורה את יד מלך האגוזים. מלך האגוזים מכריז לפני האב שלא ישא את פלפל לאשה אפילו כאשר תקרע למטרה זו 7 זוגות נעלי עור, שבע זוגות נעלי ברזל ושבע זוגות נעלי עץ. אביה הנרגז מצווה להרגה. אך לא הורגים אותה, ושמלתה שהיתה צריכה להיות טבולה בדמה כאות לביצוע הצו, נטבלת בדם עיזים. הנערה חוזרת לארמון אביה ולוקחת משם בסתר זהב וכסף. היא מסדרת לה סיר בישול וסכו"ם מזהב ומכינה בתוך הסיר סולת. מחופשת כבחור, היא מגיעה לארמון מלך האגוזים ופותרת שם בכתב שאלות של המלך שעל אחד מפקידיו לפותרן. המלך מגלה את המרמה ומצווה להביא לפניו את הכותב האמיתי של הפתק. אחרי שהנערה הצליחה במשך כמה ימים להתחמק מהמלך, היא הולכת לבסוף מרצונה הטוב אליו. נסיונות המלך לגלות את מינה נכשלים (במבחן הפרחים היא מתנהגת כבחור ושהמלך הולך ביחד אתה למרחץ, היא מוצאת סיבה לצאת בטרם התפשטה). הנערה מבשלת למלך קוסקוס בסיר הזהב שלה ומזהה את עצמה במכתב ששמה לו בכוסו. אחר כך בורחת לאביה. מלך האגוזים מחפש אותה וקורע בחיפושיו 7 נעלי ברזל, עור ועץ. לאביה שהתעוור מרוב דמעות שבכה על בתו שנעלמה, בונה פלפל בית חולים לחולי עיניים. אביה בונה לה ארמון.	מארוקו	8628
ר' יעקב אבוחצירא פוסק דין בגירושין אצל מוסלמים	בריב על עתיד בנם זוג מוסלמי מתגרש. רוצים שר' יעקב אבו חצירא יפסוק את הדין למרות שבית דין מוסלמי כבר קבע שעל הבן להישאר עד גיל 6 אצל אמו. ר' יעקב רואה שהצדק עם האם. הוא קובע שהבן ישאר אצל אמו גם אחרי שימלאו לו 6. כל הצדדים מקבלים את פסק הדין.	מארוקו	8945
שלושה אחים	היו שלושה אחים שניים חוטבי עצים ואחד דייג המכין את ארוחות אחיו. יום אחד דג דג ובבטנו מצא ספל כסף, ביום המחרת מצא כוס פז וביום השלישי מצא כוס זהב. יום אחד חשקה נפשו לשתות מן הכוסות. והנה לאחר ששתה מכוס הפז נפלו מרגליות מפיו ורך גם מהכוסות האחרות. בכסף הרב הוא בונה ארמון ועתה חסרה לו אישה. יועצו שהוא גם ידידו הטוב מציע לו שישב לפני ארמון המלך וישתה מהכוסות ואם תראה זאת בת המלך תתאהב בו, וכך היה. בת המלך מגניבה אותו לארמון והם מתעלסים. לאחר זמן היא מגלה שהיא האה. היא עוזבת את הארמון. מגיעה למדינה אחרת וממנים אותה לקאדי כי היא בתחפושת גבר. בת המלך של מדינה זו מתאהבת בה ורוצה שהקאדי המדומה ישא אותה לאישה. בערב החתונה היא מתוודה לפני בת המלך ואומרת לה כי זה שהוא בעלה יהיה גם בעל בת המלך היא מסכימה. היא חוזרת אל אביה ומראה לו את נכדו והם חיים חיים מאושרים.	מארוקו	9004
האב החורג ובנו הפיקח	מלמד מוסלמי בשם טאלב אינו יכול להסתדר עם בנו החורג. כדי להפטר ממנו, הוא שולח אותו לקנות "קח) (בברברית, לוחית "האק"). הבן נודד עד שרואה ילדים המשחקים עם עקרב כשילד אחד מוסר את השרץ לשני באומרו "קח". הבן חושב ש"קח" הוא שם העקרב. קונה אותו מהילדים ושם אותו בסל בו הוא מביא פירות מובחרים להוריו. כשרביו רוצה לקחת מהם עוקץ אותו העקרב והאב מודה שבנו החורג באמת הביא לו "קח". האב בורח מביתו ונשבע שאף פעם אינו רוצה לחיות בבית בו יש לו בן חורג. בנדודיו מגיע לכפר עם טחנת קמח בה נמצא שד שעד כה הרג כל אחד שנשאר בה במשך הלילה. המלמד לוקח על עצמו להשאר בלילה בטחנה. בחצות מצווה על השד לכבס את גלימתו השחורה עד שתהיה לבנה. השד לא מצליח לבצע את המשימה למרות שעובד עליה שנה תמימה. אז השד מבקש מהמלמד לשחררו. תמורת שחרורו יגרום השד שהמלמד ירפא נסיכה, ישא אותה לאשה ויקבל את חצי המלכות מאביה. לפי ההסכם נכנס השד לתוך הנסיכה, המלמד מגרש אותו משם בעזרת מקל מיוחד שקיבל מהשד. המלמד זוכה ביד הנסיכה, נעשה משנה למלך ומקבל ממנו את חצי המלכות.	מארוקו	9016
בתו של אומן הסנדלרים	לאומן סנדלרים היתה בת יפה והוא החביאה מפני אנשים כי פחד שיחטפו אותה. והיתה במדינה סמוכה גם בת יפה שכדי לראותה היה צריך לשלם כסף. יום אחד הלך בן המלך לראותה ואז שמע אישה אומרת שבת האומן היא היפהץ הוא מחליט למצוא ואתה ומגלים לו את מקום מגורי הסנדלר. הוא מתחפש לקבצן והבת בערב יוצאת לפי מצוות אמה, לתת לו לאכול ורואה בן המלך את יופיה ומתאהב בה ומבקש את ידה מידי אביה. האב אומר לו רק בתנאי שימלא שלוש קערות עם מרגליות ואבנים טובות. הוא עושה כך כך ומקבל את הבת לאישה. היא מאוד בוכה כי חושבת שהוא קבצן אולם הוא מגלה לה כי בן מלך הוא ואומר לה כי הולך הוא להודיע להוריו על נישואיו והיא מקבלת ממנו טבעת וענק לצוואר כאות שישוב אליה. בזמן העדרו היא יולדת בן יפה והנער גדל ורוצה לדעת מי אביו והולך לחפשו. הוא מגלה את אביו לאחר שנתפש בעוון שירה ליד ארמון המלך ובגלל נשות הארמון גירדו את קירות הארמון. פסק דינו הוא מוות אולם הוא ניצל בגלל אותה טבעת שעליה ישנה חותמת של בית המלוכה. כך מגלה הבן את אביו.	מארוקו	9019
המלך ושבע בנותיו	לפני עלייתו למכה סוגר המלך את שבע בנותיו בארמון ואומר להן לא להכניס אף אחד. ובכדי להיות בטוח הוא שותל שבעה צמחים אשר יראו לו אם קיימו את דבריו. ברגע שאחת הבנות תיפתח את הדלת בפני אורח ייבול הצמח שלה. שריף מתערב כי יוכל להיכנס לארמון ולאנוס את שבע הבנות. הוא מתחפש לדודה זקנה והן מכניסות אותו. למרות שהבת הצעירה מזכירה להן את דברי האב. הוא מרדים אותן ומצליח לאנוס את כולן פרט לצעירה, אשר פגעה ברגלו. המלך חוזר והן מספרות לו את אשר קרה. המלך, שאינו יודע את זהות האנס השריף, נותן לו את ידה של הבת הצעירה. היא איננה מוכנה, ומכניסה למיטה דלעת עם דבש. והיא עצמה בורחת ליער. בלילה רוצה השריף לנקום בה, אולם הוא פוגע עם חרבו בדלעת ולא בה. הבת הצעירה חיה עם חיות היער ופוגש אותה בן מלך. היא נישאת לו בתנאי שיביא לה זוג אריות וזוג דובים. הוא מסכים. היא הופכת למלכה והשריף רוצה לנקום בה. הוא מצליח להיכנס לארמון ובלילה הוא חודר לחדרה, אולם היא מזעיקה את האריות והדובים אשר אילפה והם טורפים את השריף.	מארוקו	9022
האם ושבע בנותיה	שבע אחיות יוצאות זאת אחרי זאת לחפש להן בעל. כל אחת פוגשת באותו גבר. הוא מציע להן להתחתן איתו, לחיות עמו בבקתתו הקטנה ולאכול את מאכליו הפשוטים. שש האחיות המבוגרות אינן מסכימות לחיות עם הגבר בטענה שהן רגילות לאכול בביתן המפואר אוכל יותר טוב. האחות הצעירה מוכנה לחיות אתו ומסתבר כי הוא אדם עשיר מאוד. הוא מתחתן איתה ומביאה לביותו המלא בכסף ובזהב.	מארוקו	9087
חלום הבן שהתגשם	בן שנולד לאביו לאחר עקרות ממושכת מסרב לספר לאביו את חלומו. האב מוסר את בנו במתנה למלך, אך מאחר שגם לו אין הבן מוכן לגלות את החלום, שולח אותו המלך להישרף בתנור. בת המלך מחביאה את הבן בחדרה. הוא מלמד אותה תורה והיא מתחילה לאכול מאכלים כשרים כמוהו. מלך שכן מצווה על המלך, אבי הנערה, להכין כוס שכמותה לא הייתה עד אז ולא - יוסר ראשו מעליו. הבחור המתחבא בחדר בת המלך הכין את הכוס שאיש לא הצליח להכינה. המלך ממליך את הבחור במקומו ומשיא לו את בתו. הווזיר נותן למלך החדש את ביתו לשמחה והוא יושב על כסא המלוכה כשמימינו בת המלך ומשמאלו בת הוואזיר. את המחזה הזה ראה הבחור בחלומו. הוא סירב לספרו לאביו ולמלך כי שניהם לא אמרו "חלום טוב, חלום שלום" כששמעו שחלם חלום.	מארוקו	9190
גילוי הרוצח על ידי שיר	אישה העובדת בביתו של אדם, מעירה את האדון ע"י שיר בו היא מגלה לו כי רוצח אורב לו בכד שמן.	מארוקו	9192
סגולה כדי שהבנים לא ימותו	אישה שבניה מתו אחרי הלידה, קונה בעצת מוסלמית תרנגול ותרנגולת וגידלה אותם במשך הריונה. עם לידת הבן, בברית המילה סובבה את התרנגול עם חינה, שבע פעמים מעל לראש הנימול וזרקה אותו למקום שאין בו אדם. הבן נשאר בחיים וכן גם הבנים הבאים אחריו.	מארוקו	9193
נשמה קדושה בגוף קדוש	שני ילדים, אחד יהודי ואחד מוסלמי מאוד דומים. המלך מצווה למול אותם ובגיל שש שהוריהם יבואו לקחת אותם. המוסלמי שבא לקחת את הבן אינו יודע להבחין ואילו היהודי מבקש יביאו לפניהם שני מגשים ? באחד אשכול ענבים ובשני ענבים מפוזרים. זה שייקח את האשכול הוא היהודי, כי ליהודים נשמה אחת.	מארוקו	9220
פסח ברחוב היהודים	יהודי עני שלא היה לו כסף להכין את ליל הסדר, פונה אל סוחר בדים ערבי ולוקח אצלו בדים ומציג עצמו בשם "פסח". היהודי מוכר את הבדים וקונה בכסף מצרכים לחג. הערבי בירר קודם אם השם מוכר בחוג היהודים וכולם אמרו כי השם פסח מוכר להם. לאחר החג כשהערבי רואה שהיהודי אינו מגיע להחזיר לא את הכסף הוא שוב פונה ליהודים ושומע מפיהם כי הפסח שלה להם כסף רב. אז הבין הערבי שלא רק אותו רימה היהודי.	מארוקו	9247
פדיון	איש ושמו בן-כהן שיחק במסעדה והפסיד את כל כספו. כדי לקבלו חזרה הכריז ברחובות כי במסעדה חוגגים פדיון. הרבה אנשים נכנסו למסעדה כדי לחוג את הפדיון. בן-הכהן הסביר להם כי אין עליהם לפדות בן אלא אותו ולא נתן לאנשים לצאת עד שפדו אותו.	מארוקו	9248
שערי דמעות לא ננעלו	בערב פסח בא יהודי אל מעבידו המוסלמי, שונא היהודים, לקבל את משכורתו עבור עשיית מזרונים. הערבי ממלא את תיקו של היהודי בעכברים. היהודי מגלה זאת ובוכה. המלך הרואה את בכיו שואלו לסיבתו ולאחר מכן מזמין אליו את המוסלמי. המוסלמי מתפאר בפני המלך כיצד סידר את היהודי והמלך מענישו במלקות ובתשלום של 100 ריאלים עבור כל עבר שבתיק.	מארוקו	9301
המלך והאריות	היה מלך שהיו לו אריות והיו מגישים לו את בני המקום מידי חודש בחודשו. זה היה מעין מס. יום אחד הגיע תורו של אחד מבני המכובדים והאב התהלך עצוב. פגשו בטלן אחד ברחוב ושאלו מדוע הוא עצוב. סיפר לו את הסיפור. אמר אני אסדיר את העניין ואוריד את החרפה הזו באם תיתן לי כסף. הוא נותן לו חצי מממונו. הוא בא אל המסגד בו המלך מתפלל והורג אותו. כולם שמחים ומשחררים את האריות והם בורחים להרים.	מארוקו	9302
הליימך שהציל את עמו	מלך כבש מדינה ואמר לעם הנכבש כי ארצם נחותה וארצו תרבותית. ואם הם רוצים להשתחרר הוא יעמידם בניסיון. הניסיון הראשון היה להביא אם פנינה מאי שיש בו מפלצות וכמובן שאף אחד לא הצליח ורבים נהרגו שם. ניסיון שני היה לאכול שק מלא בצל מבלי להזיל דמעה ומי שיזיל - ראשו יותז, ורבים מתו גם כאן. ניסיון שלישי הוא לאכול שק פלפל חריף וגם כאן נכשלו. בא אל המלך בחורצ'יק אחד שהיה ליימך בין חבריו ואמר שהוא רוצה להתנסות ומיד החל לבכות. אמר לו המלך: - הרי אתה בוכה. ענה לו ליימך: - בוכה אני על משפחתי ועל כל הבחורים שנהרגו בגלל הניסיונות האלו וקרא בשיר. ראה המלך כי הוא צודק ומינה אותו למלך על הארץ שלו ונתן לו את בתו לאישה והוא המלך חזר למולדתו.	מארוקו	9337
האלמנה ושלושת ילדיה	אלמנה גרה עם שלושת ילדיה בכפר עזוב, ומצאה את מזונה ביער. כשחזרה לביתה הייתה אומרת סיסמא ואז היו הילדים פותחים לה את הדלת. פרא אדם שמע את הדו-שיח בין האם והבנים וליום המחרת הוא חוזר על דברי האם. שני הבנים פותחים את הדלת למרות אזהרות הבן הצעיר. הצעיר מתחבא והשניים נחטפים ע"י הפרא. האם חוזרת והבן מספר לה על אחיו. היא הולכת בעקבות הפרא והורגת אותו בגרזן ומשחררת את בניה מן השק. ומאז מכבדים האחים את הצעיר.	מארוקו	9377
ר' יהושוע ברדוגו והקצב	שמעון פרינטי רצה לחגוג את הבר מצווה של בנו והיה זקוק להרבה בשר, אולם לא רצה לקנות כי ידע שאם יקנה כמות גדולה חציה יהיה עצמות. לכן הלך וביקש מאחד הקצינים הצרפתיים שיקנה לו, כי לקצין לא ייתן הקצב עצמות. לאחר שקנה הקצין את הבשר, נעצב הקצב, כי בעצם הפסיד באותו יום. מה עשה? הלך לאב בית הדין יעקב טולידאנו וסיפר לו כי מצא מחט בין העצמות וזה שקנה את הבשר טרף הוא. הלך שמש בית הדין והודיע ברחובות העיר כי הבשר שנקנה אצל קצב זה וזה טרף הוא. לא ידע שמעון פרינטי מה לעשות והצטער מאוד. הדברים הגיעו אל ר' רפאל ברדוגו והזמין אליו את הקצב ואמר לו להביא את העצמות והמחט. הקצב החל לבכות וסיפר לרב את כל האמת. הוא אמר כי הרגיש שהקצין לא קנה את הבשר לעצמו. הלכו וקראו לשמעון והוא גם סיפר את הסיפור והרב ציווה עליו לשלם את הפרש המחיר לקצב.	מארוקו	9462
כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון	ר' יוסף משאש וחברו בבית הדין הלכו לחפש כלה ובאו לבית כלה. אם הכלה שמעה כי החתן עובד כפחמי, לא הסכימה. יצאו הרב וחברו ופגשו את אב הכלה, שהשפיע עליהם לחזור ואמר כי מקווה הוא שהשידוך יצא. וכך היה; השידוך הצליח והרב יצא בשמחה מהבית.	מארוקו	9470
האשה הצנועה	בחורה מוסרת את נדונייתה לבעלה המובטל. הוא קונה בכל הכסף סוס, מחליפו בחמור, כלב, חתול, כובע. הכובע נשטף בנחל אליו מתכופף האיש כדי לשתות. הוא פוגש קבוצת אנשים החוששים ללכת לבתיהם: הם עזבו את הבית לפני כמה שנים ועתה שבים עם רכוש רב, אך אינם יודעים כיצד יתקבלו ע"י נשותיהם. הבטלן צוחק ואומר שהוא אינו חושש למרות ששב בידיים ריקות. מתערבים כי אם אשתו לא תגער בו למרות סיפורו ביש המזל, הם ימסרו לו את כל רכושם ויהפכו לעבדיו. האישה מקבלת בברכה את כל מעשיו (באמצעות פתגם - העיקר שהראש ישנו ? נקנה כובע אחר) והם זוכים ברכוש רב.	מארוקו	9479
האלמנה ובנה הגנב	אלמנה מזניחה את בנה ומעודדת אותו לגנוב. משגדל נתפס בגניבה גדולה ודינו נחרץ לתלייה. אמו באה להיפרד ממנו, הוא נושך אותה בשד והיא מתה. הבן מסביר למלך כי אילו הייתה אמו מחנכת אותו לא היה נעשה גנב ולא היה מגיע לתליה. המלך משחרר אותו ועושה ממנו בן אדם.	מארוקו	9491
מבורך (בר מזל)	עשיר ולו עשרה בנים יורד מנכסיו ומתרושש. לפי עצת בנו הצעיר הוא צובע את הבן בשחור ומוכרו כעבד בשוק. שר מביא את העבד במתנה למלך. העבד החביב על המלך מוכיח לו את חוכמתו: נערה שהובאה במתנה למלך היא יפה, אך בת זקונים - כשרוצה לקום היא נשענת על ידיה. בדיקה מוכיחה את נכונות הקביעה. ססוה שהובאה במתנה למלך ינקה חלב מנאקה - היא מותחת ראש כלפי מעלה. הדבר מוכח כאמת. המלך הוא יהודי. המלך שואל את אמו וזו מסבירה: המלך היה עקר והאם הרתה מהאופה היהודי של חצר המלכות. המלת משחרר את עבדו עם מתנות יקרות והוא חוזר אל בית הוריו.	מארוקו	9553
מחיר מבט מאה שקל	בת המלך מוכנה להראות פניה מבעד לחלון רק תמורת מאה שקל. בן עניים המגיע למדינה מתערב כי הכל יוכלו לראות פניה מבעד לחלון תמורת מאה שקל. בן עניים המגיע למדינה מתערב כי הכל יוכלו לראות פניה בחינם. הוא מתפלל לה' שיגרום לבת המלך מום. כאשר בת המלך מוציאה ראשה מן החלון צומחות לה קרניים המונעות ממנה אפשרות להכניס ראשה פנימה. המלך מוכן לתת את בת המלך לאישה למי שירפא אותה. בן עניים מרפאה, והמלך מרשה לו לגיירה, ולהביא את הוריו ואחיו אל מדינתו. בן העניים נעשה משנה למלך ונושא את הבת.	מארוקו	9554
אשה מרה ממוות (אבו חצירא)	לגוי יש שתי נשים: פורייה ועקרה. כדי לדעת אם הן נאמנות לו הוא מתחבא מאחורי מחצלת כשהן באות להתפלל על קברו של "סידי בוחסירה". האחת מבקשת את טובת בעלה והשנייה מבקשת כי בעלה לא יגלה את בגידתה. הוא מוכיח אותה ומגרשה.	מארוקו	9559
מוצא אני מר ממוות את האשה	ערבייה מכניסה את מאהבה לביתה בתחבולה: גנבה מפתח מבעלה הישן, הכינה תבנית מנר שעווה, מסרה למאהב שעשה מפתח. הבעל חושד באשתו ורוצה לקחת אותה להישבע על קברו של שייח קדוש, אשר כל הנשבעת לשקר על קברו מתה במקום. בעצת האישה מתחפש המאהב לקבצן בעל פרדה ומחכה מול בית האישה. כשהבעל ואשתו יוצאים אל הקבר, מבקשת האישה מבעלה לשכור את הפרדה כי אינה יכולה ללכת ברגל. בעל הפרדה עוזר לאישה לעלות עליה. על קבר השייח נשבעת האישה כי איש לא נגע בה פרט לבעלה ולבעל הפרדה.	מארוקו	9560
מר ממוות האשה	אישה בוגדת בבעלה כשעלה לחאג'. היא מוסרת העתק מפתח ביתה, שנעשה בשעווה, למואזין. אנשי העיר הבחינו בבגידתם וסיפרו לבעל כשחזר. המואזין מאשים את האישה שפיתתה אותו. ראשה של האישה מותז והמואזין מושעה מתפקידו.	מארוקו	9561
שני גנבים	אופה הנוהג לגנוב מדי פעם גניבות גדולות, תופס גנב קטן הנוהג לגנוב כל יום לצרכי היום, כשהוא גונב בחנותו. הוא מלמד אותו שתי דרכי גניבה: א. גניבה של לילה אשר מקבלים תמורתה ביום: מתגנבים לביתו של קאדי, סופרים את כספו בחשאי ומחזירים הכל לכספת, משחקים קלפים בביתו עד שהקאדי מתעורר ואז דורשים ממנו את "חלקם בשותפות". הקאדי מכחיש השותפות גם לפני השופט, אך משנותנים הגנבים "סימן" שהם באמת שותפים כי הם יודעים בדיוק כמה כסף יש בכספת והקאדי לא יודע, פוסק השופט לטובתם והקאדי נאלץ לחלק את הונו עם הגנבים. ב. גניבה של יום: מכניסים חצץ לתיבת תכשיטים. הולכים לחנות תכשיטים מחפשים תכשיטים יקרים, ומחליפים את קופסתם המזוייפת בקופסה מלאת אבנים יקרות, הגניבה מספיקה לימים רבים.	מארוקו	9563
נקמת היהודי במטיף המוסלמי	מטיף מוסלמי בכפר אגבלו (ע"י תחסנת) היה שונא יהודים, וקבע חוק כי מי שנפגש עם יהודי בשעות הבוקר תפילתו פסולה ארבעים יום. סנדלר יהודי משדל אחד מתלמידי המטיף, ע"י מתנות, להניח בביתו של המטיף חצי בקבוק ערק ואת התפילין של היהודי. למחרת מבקש היהודי מן המטיף להחזיר לו את התפילין שלו הנמצאים בביתו (מבלי שהמטיף ידע על כך), המטיף שולח אחד מתלמידיו למצוא אותם והתלמיד חוזר ומביאם. הוא מגלה את בקבוק הערק והמטיף מגורש בבושת פנים על שחטא בשתיית שיכר בניגוד לחוקי האיסלם. ביום השוק השנתי שבאזור מספרים למטיף (שוב בעצת הסנדלר) כי כלב שהגן על כבשה ביער מפני זאבים (הכבשה שייכת לעדר של הורי המטיף) מת. המטיף עורך לו קבורה כמו לבן אדם ולאחר מכן רוצה לראות את צמר הכבשה שנצטבר במשך השנים. מורידים את המטיף למרתף ומכים אות על התנהגותו הבזויה בקבורת הכלב. המטיף בורח ומאז חיים המוסלמים והיהודים בשלום זה עם זה.	מארוקו	9564
ילד שידיו נתפסו בעמוד הבית	ילד שחיבק את אחד מעמודי התווך בבית, לא ידע מרוב טיפשות איך לשחרר את ידיו כדי לקבל חופן קוסקוס מאמו. אנשי הכפר שנאספו לקול קריאותיו המבוהלות, שידו נתפסה בעמוד, מנסרים את העמוד כדי לשחרר את ידי הילד. הבית נופל וכולם נהרגים.	מארוקו	9570
בן יהודי	בערב חג עבר ערבי בשכונה היהודית כשחמורו עמוס סירי חימר. ככל בני עירו כינה את חמורו בשם "בן יהודי". יהודי שהתחזה כקונה תחב באוזן החמור סיגריה דולקת ואמר לו: "אבא שלך קורא לך". החמור ברח והסירים נשברו. לשופט סיפר שדודו נהפך לחמור ונעלם ובשמעו את הגוי קורא לחמורו "בן יהודי" סבר שהוא דודו ואמר לו שאביו קורא לו. הצדיק השופט את היהודי והערבי למד לקח.	מארוקו	9672
אליהו בא בחלום	לעשיר שבע בנות, לאחיו העני ששה בנים. כשאשתו של העני עומדת ללדת את ה"בן" השביעי, שולח האב אחד מבניו לאחיו העשיר כדי שימלא לו כוס בשמן להאיר את הבית. האח העשיר סירב לתת את השמן. הבן בוכה לתוך הכוס הריק ודמעותיו בוערות כאילו היו שמן. אליהו הנביא מופיע לעשיר שלוש פעמים בחלום ומודיע לו כי בן אחיו העני שנולד זה עתה יירש אותו. העשיר לא רוצה שנבואה זו תתקיים. הוא משכנע את אחיו למסור לו את הנולד לטיפול. אחרי קבלתו הוא מוסר את התינוק לערבי שיהרגהו. הערבי מפקיר אותו בחיים ביער ומוסר לעשיר בקבוק מלא דם גדי במקום הדם של הילד. אליהו הנביא שומר על הילד ומלמד אותו תורה וחכמה. עז מניקה את הילד. רב, בעל העז, מגלה את התינוק ומגדלו. בני הרב גוערים בו מפני שאביהם מצא אותו ביער. הילד יוצא לחפש את הוריו. דודו העשיר מזהה אותו ולוקח אותו לביתו. הוא שולח אותו עם מכתב לסייד. במכתב מצווה לסייד להשליך את מביא המכתב לבור הסיד שלו שימות. בתו של הסייד שינתה את המכתב. במכתב נאמר שהעשיר שולח חתן לבתו. כשמגיע אביה הוא קורא את המכתב והוא עורך חתונה ומזמין את העשיר לחתונה והעשיר רואה כי הוא לא נפטר מבן אחיו העני. החליט העשיר לשלוח את החתן לאופה לקחת לחם. והאופה ישליך את החתן לכבשן. כשהלך החתן פגש בבתו של העשיר והיא אמרה לו שחתן אינו צריך ללכת ביום חתונתו ולקחה את הסל עם הלחם והלכה לאופה. האופה השליך אותה לתנור. החליטה אשת העשיר כי בלילה כשהחתן ילמד ויצא להתרחץ, היא תשכור שומר ולצוות עליו להרוג את מי שיצא בלילה. שמעה הכלה את מזימת העשיר וסיפרה לבעלה ואמרה לו לא לצאת. באותו רגע יצא כלב והשומר הרגו. שמע העשיר ויצא לראות אם אמנם מת החתן והשומר שראה שהרג כלב החליט להרוג את מי שיצא וכשיצא העשיר לראות אם מת הבחור הרגו השומר. וכשיצאה אשת העשיר הרג גם אותה השומר. את השומר לקחו לבית אסורים. בבוקר נערך המשפט לפני המלך. מששמע המלך את האמת ציווה לשחרר את השומר. ההון של העשיר יינתן לבחור בנו של העני, וכך היה. הבן השיא את שבע אחיותיו וערך חתונה בשנית לפני הוריו.	מארוקו	10011
חוכמתו של שלמה המלך	בן אדם רוצה לבדוק את אימרת העם שנמלה מסתפקת בגרעין וחצי של תבואה במשך שנה שלמה. לכן שם נמלה אחת בתוך קופסה ועל ידה את כמות האוכל שלפי דברי העם מספיקים למזונה לשנה שלמה. אחרי חצי שנה מגלה האיש שהנמלה גמרה כבר את כל האוכל המיועד לשנה שלמה. הנמלה מתלוננת לפני שלמה המלך שבעל הניסיון כלא אותה בקופסה במשך חצי שנה מבלי לספק לה אוכל ושתייה במידה מספקת. שלמה המלך מודיע שיעניש את האיש לפי שיטה של "עין תחת עין". הוא שם לפני הנאשם את הברירה להישאר בבית הכלא במשך חצי שנה בלי אוכל או בלי שתייה. לפי עצה של אחד מיועציו של שלמה המלך מבקש האיש שיקבל רק חלב. עם תום מאסרו הוא יוצא מכלאו יותר שמן מאשר נכנס בו.	מארוקו	10019
קנה חכמה (שלמה המלך)	שלושה אחים עובדים אצל שלמה המלך. עם תום עבודתם בוחרים שני האחים הגדולים כסף כשכרם, ואילו הצעיר שלוש עצות שהמלך נותן לו: 1. לא לזוז בדרך לפנות ערב. 2. לא לעבור נחל גואה. 3. לא לגלות סודו לאשה. שני האחים, שלא שומעים לעצה הראשונה, מתים מקור כשממשיכים את דרכם אחרי דימדומי הערב. הצעיר עובר למחרת במקום מותם, קוברם ולוקח את כספם. עבד המלך שלו סכום כסף גדול עובר נחל גואה וטובע. את כספו לוקח הנער הצעיר. אחרי שהציקה לו מאוד, מגלה הצעיר לאשתו את מקור כספו. אחרי ריב איתו היא מגלה את הסוד לרבים. נשיהם של אחיו מאשימות אותו שהרג את בעליהם. שלמה המלך, שלפניו הובא הדבר, מזכה את הצעיר.	מארוקו	10024
קנה חכמה מה טוב מחרוץ (דוד המלך)	על שאלת עובר אורח לשכרו עבור העברת בצק למאפיה לפי בקשתה, עונה הנערה שיקבל כלום. האיש עומד על זה שהנערה תיתן לו או את ה"כלום" או שישא אותה לאשה. הוא מסרב לקבל כל תמורה. הצדדים הולכים להתדיין אצל שאול המלך המצדיק את עובר האורח. דוד המלך מערער על פסק הדין של שאול. לפי עצת דוד המלך מביאים את הנערה למשפט חוזר. סיר ריק מכוסה מכסה. דוד המלך אומר לעובר האורח להרים את מכסה הסיר, בתוכו ימצא את מבוקשו. על שאלת דוד מוכרח עובר האורח להודות שמצא "כלום" בסיר.	מארוקו	10025
שלמה המלך ואשת החרש	חרש אף פעם אינו עוזב את ביתו פן יפגעו בכבודה של אשתו היפיפיה והחכמה.כאשר לפי צו שלמה המלך על החרש לעזוב את מעונו כדי להשתתף בבניין בית המקדש, מוסרת אשת החרש לבעלה צלוחית ובה פתיל בוער. אם האש נשארת בוערת סימן שהאשה לא בגדה בבעלה. לשלמה המלך נודע על תכונות הצלוחית והוא ניגש לאשה כדי לנסותה. האשה מגישה לו מספר ביצים בצבעים שונים ושואלת אותו אם הוא מוצא הבדל בטעמן. כיוון שהוא משיב בשלילה טוענת האשה שגם ביו אשה לאשה אין הבדל בסיסי. המלך אינו נוגע בה ומשאיר לה כהוכחה את שעונו במיטה בה ישן לבדו. בשובו לביתו מוצא הבעל את השעון. מציאתו עוררה בו את החשד שאשתו בגדה בו ולכן הוא נמנע מכל מגע מיני איתה. לפי יוזמת אבי האשה מופיעים הוא והזוג לפני שלמה המלך על מנת להתדיין. אבי האשה משווה את בתו לגן שמסר לחתנו כדי שיעבד אותו כל הזמן אך לאחרונה הזניחו. הבעל מודה בהזנחה, ומנמקה בטענה שהוא לא רצה לטפל בזן בו טיפל כבר אחר. שלמה המלך מספר לו על פגישתו עם האשה ואומר לו לשוב אליה.	מארוקו	10027
גם אויל יחריש חכם יחשב: שלמה המלך ומועצתו	חכמי שלמה המלך מפקפקים בנכונות הפסוק במשלי (יז, כח) "גם אויל מחריש חכם יחשב". שלמה המלך מביא לפניהם שאלה קשה לפתור, זאת בנוכחות פחמי, איש פשוט ועם הארץ שיש לו דמות של זקן חכם ואשר על פי יוזמת שלמה מדפדף כדרך המלומדים בספר. היות והחכמים לא יודעים לפתור את השאלה במקום, נותן להם שלמה זמן קצר לענות עליה. למרות שהפחמי לא פתח את פיו במשך כל ישיבתם עם המלך, פונים אליו החכמים שיפתור להם את השאלה. היות והוא אינו יודע, פונים החכמים לשלמה המלך בטענה שעשה מהם צחוק. המלך משיב שבמעשה הפחמי הוא מוכיח להם שהפסוק במשלי שפקפקו בנכונותו הוא נכון.	מארוקו	10032
האיש שהביא תפוחים לאשתו	דייג מוציא בנוכחות המלך וסגנו ארגז מהים ובו אשה מתה חתוכה לחתיכות. המלך מצווה על הסגן למצוא במשך שלושה ימים את רוצח האשה, אחרת דינו יהיה תלייה. הסגן אינו מצליח. כשעומדים לתלות אותו מכריז האיש, ואחריו זקן, שהוא אשם במות האשה. מביאים את העניין בפני המלך. האיש מספר שהאשה, בת הזקן, היתה אשתו. הוא הרג אותה, חתך אותה לחתיכות והשליכה הימה משום שהוא משוכנע שהיא בגדה בו עם כושי. חשדו היה מבוסס על העובדה שמצא אצל הכושי תפוחים שקנה לאשתו בנסיבות מיוחדות, אשר, כפי שחשב, היו ידועות רק לאשתו. חשדותיו, כפי שהתברר, לא היו נכונים. המלך ציווה עכשיו על סגנו למצוא את הכושי תוך שלושה ימים, ולא יתלה. לפני הוצאתו להורג מוצא הסגן אצל ילדתו עוד תפוח מאלה שהאיש שהרג את אשתו קנה לה. בת הסגן מספרת לו שקיבלה את התפוח מכושי. סיפורו הוביל לתפיסת הכושי. לא תולים את הכושי כי הוא יודע לספר סיפור ולפי חוקי המדינה לא תולים אנשים כאלה. סיפורו של הכושי: חייט הזמין אליו לסעודה את ליצן המלך, גמד גיבן. בסעודה נחנק הגמד מדג. כדי להפטר ממנו משאירים החייט ואשתו את המת בחדר המדרגות לפני דירתו של רופא. כשהרופא נוגע בו, מתגלגל המת במדרגות. הרופא חושב כי הוא זה שהמית את הגמד. הוא ואשתו שמים אותו על הגג של מטבח המלך. הטבח חושב שהגמד המת הוא הגנב שנהג לגנוב לו כל לילה את הבשר מהמטבח, ונותן לו מכות נאמנות במקלו. אחרי שמגלה שהגמד מת, חושב גם הטבח שהוא שהמית אותו. הוא שם את הגמד בפינה בשוק. השוטר שמוצא את הגמד ומכה אותו מניח גם הוא שהוא שגרם למותו.	מארוקו	10253
אשת הסוחר והתוכי	איש מתפאר בפני ידידו הסוחר שהוא מכיר את אשת הידיד באופן אינטימי מאוד. הסוחר, המשוכנע בצניעות אשתו, תובע מהאיש שיביא לו הוכחות ממשיות לטענותיו. שני הידידים מסכימים שהאיש יקבל את כל רכוש הסוחר אם יצליח במשימתו. אם לא, עליו למסור את כל אשר לו לסוחר. האיש מנסה להיכנס לדירת האשה בהעדרו של בעלה. הוא משחד זקנה שתכניסו לשם בארגז בו עשה חורים כדי שיוכל להציץ. פעמיים מצליח התוכי הפיקח של הסוחר למנוע את כניסת הזקנה לדירה, בספרו לאשת הסוחר סיפורים בהם הוכח שכניסת זר למקומות לא לו מביאה לתוצאות בלתי רצויות. במקרה הראשון ילדה, שהסוחר נתן לה לישון בחנותו, הופכת אותה על פיה. במקרה השני מלכה שנישאה למוכר לביבות החזירה אותו לעניותו כי נכנס בלי רשות לחדרה. בפעם השלישית הצליחה הזקנה להכניס את האיש בתוך הארגז לדירת האשה שהתוכי ישן. האיש ראה דרך החורים בארגז את סידור הבית ואפילו סימנים מיוחדים על גוף האשה, כשהזקנה רחצה אותה בסמוך לארגז. כדי להציל את הסוחר, נותן התוכי לאשה נעל בודדת, המקושטת באבנים טובות. לפי עצת התוכי טוענת האשה לפני בעלה כי הסוחר האיש גנב את הנעל השניה. כדי שלא יביאו אותו למשפט מוותר האיש על זכותו לפי החוזה. לפי עצה של נשר מתנהג התוכי כמת. הוא שומע שברצון האשה להשליכו לאשפה ובעלה אינו מתנגד למרות שהתוכי תרם רבות לאושרם ולעושרם. התוכי מאשים את הזוג בכפיות טובה ומביע את רצונו להיות חופשי ולנסוע לארצות הברית.	מארוקו	10254
שני האחים והנשים שלהם	מלך מצרים עומד לבקר את אחיו, מלך דמשק. באמצע הדרך הוא זוכר ששכח דבר מה וחוזר לביתו. בחוזרו הוא מגלה את אשתו בזרועותיו של כושי. הוא ממית את שניהם וחוזר לדרכו אל אחיו, שם הוא רואה שגם אשת אחיו בוגדת בו עם כושי ששמו מסעוד, בבריכה בגן של אחיו. המבקר מראה לאחיו את המחזה שראה החוזר על עצמו שוב, ומספר לו שגם אשתו בגדה בו עם כושי. שני האחים עוזבים את ארמון המארח. במשך מסעם הם עולים על עץ, ממנו רואים שד (גולם) היוצא מהים כשנושא ארגז גדול על ראשו. הוא מוריד את הארגז מתחת לעץ עליו יושבים שני המלכים, פותח אותו ,ויוצאת ממנו אישה והוא נרדם על ברכיה. אז מציעה האישה לשני המלכים היושבים על העץ להתעלס אתה ולהוסיף את שתי טבעותיהם לאוסף של 199 הטבעות שברשותה, טבעות שנתנו לה המלכים עמם בגדה בבעלה.	מארוקו	10257
ברכת השלג	עשיר מבטיח לכל אחד שיבלה לילה אחד בברכת שלג, סכום גדול. עלם ממלא את תנאיו ולמרות זאת מסרב העשיר להעניק לו את הכסף, בטענה שהעלם התחמם בשעת ביצוע המשימה, מאש שהדליקה אמו במרחק גדול ממנו. בתור שופט, דוד המלך אינו יודע איך לפסוק. שלמה המלך מזמין את אביו ופמלייתו לסעודה. הוא תולה את הסיר עם האוכל בתקרה ומדליק נר ברצפה כדי לחממו. כאשר דוד טוען שבצורה כזאת אי אפשר לחמם את האוכל, משיב לו שלמה שגם האש שאם העלם הדליקה לא חיממה את בנה. העשיר נאלץ לקיים את הבטחתו.	מארוקו	10571
משפט הביצים	איש מקבל מחברו ביצה ומבטיח לו תמורתה את חלקו בעולם הבא. אחרי זמן מה מבקש החבר מידידו תשלום עבור הביצה ועבור התרנגולות שהיו יוצאות ממנה אילו האיש לא היה אוכל אותה. דוד המלך כשופט מצדיק את התביעה. בנו שלמה מוכיח לו שאינו צודק. הוא זורע לפני ארמון אביו פולים מבושלים. כשדוד מעיר לו שמפולים מבושלים לעולם לא יצמחו צמחים, משיב לו שלמה שגם מביצים מבושלות לא תצאנה תרנגולות. המלך מבטל את פסק דינו הקודם.	מארוקו	10572
האיש וקופו	קוף גונב באניה בה נמצאים הוא ובעלו החלבן את האבנט בו מחזיק בעלו את כל כספו, ועולה עם שללו על תורן האוניה. החלבן מנסה לשדל את הקוף להחזיר לו את הכסף, כשהוא סומך על תכונת הקופים לחכות את מעשי בני האדם. לכן הוא מעמיד לפניו דלי חלב ומשליך לתוכו מטבע זהב בתקווה שהקוף יחקה אותו. הקוף אמנם עושה כן, אבל כל פעם שהוא זורק מטבע לתוך הדלי, הוא משליך גם מטבע לים. חכם מסביר לחלבן שהקוף מחקה אותו בשלמות. כמו שראה בבית החלבן, ששם פעם דלי חלב ופעם דלי מים והרוויח משניהם. הקוף זורק את הזהוב פעם לדלי חלב ופעם למים.	מארוקו	10651
שלוש השאלות של המלך	בישוף מקנא ברב שהוא יועצו של המלך. המלך שואל את הבישוף 3 שאלות. אם יצליח לענות עליהן הוא יוציא את הרב להורג. השאלות: מה היה לפני הקב"ה; להראות משהו שהמלך לא ראה מימיו; מה המלך חושב. הבישוף אינו יודע ופונה לעזרת הרב. הרב מושיב את הבישוף לדגור על ביצים, לובש את בגדי הבישוף והולך למלך. תשובותיו: א. לפני המספר אחד אין כלום כך גם לפני הקב"ה. ב. מראה למלך את הבישוף דוגר על ביצים. ג. המלך חושב שהבישוף לפניו אבל למעשה זה הרב. המלך הורג את הבישוף ואת הכמרים שלו.	מארוקו	10713
חשוב לפני מעשה	אב מצווה על בנו, לפני מותו, לחשוב לפני מעשה. אחרי מות האב נודד הבן. כספו אזל והוא נעשה לעוזרו של סוחר בגדים. הוא חרוץ מאוד, בזכותו החנות משגשגת והזבנים העצלים שניצלו את בעל החנות פוטרו. בעל החנות משיא את בתו לעוזרו. הוא פותח חנות משלו ונעשה עשיר. אשתו בוגדת בו. רב שרואה את הבגידה מגלה את הדבר לבעלה. הבעל מגיע הביתה במפתיע, מגרש את המאהב מבלי לפגוע בו, ורק דורש ממנו לשלם לאשה שכר "עבודתה" לאותו יום. המאהב נותן לירה. הלירה הזאת צריכה להיות מונחת תמיד על שולחן האוכל של בני הזוג, כדי להזכיר לאשה את בגידתה. האשה מרזה ונעשית מדוכאת. הוריה דורשים מבעלה הסבר למצבה. הבעל מזמין את הורי אשתו, את שכנו הרב ומוזמנים נוספים לסעודה. כשרואים את הלירה מונחת על השולחן ושואלים לפישרה, הוא מספר את סיפור בגידת אשתו. אם האשה מתה מייד. אביה יורה בבתו ואחר כך הורג את עצמו. הבעל נשאר עם כל הרכוש. הוא חוזר לעירו, לקבר אביו, ומודיע לו כי עשה כדבריו, חשב לפני המעשה. כי אם היה הורג את אשתו ומאהבה מייד, בשעת מעשה, היה הוא עכשיו בבית סוהר. לא ברור אם התחתן אחר כך שוב או לא.	מארוקו	10902
הגנב והגרגר	יצא דינו של גנב שיכרתו את ידיו. בקשתו האחרונה לפני הכריתה היתה לגלות את סודו למלך: בכיסו של הנידון יש גרגר היכול להצמיח עץ תוך רבע שעה, בתנאי שיזרע אותו אדם שמעולם לא גנב. איש מאנשי המלך אינו מתאים כי כל אחד גנב משבו בשלב כלשהו בחייו, כולל המלך עצמו	מארוקו	11101
הנגר ושבע בנותיו	לנגר שבע בנות, יותר מכולן אהב את בתו הקטנה. האב נסע והשכן חשק בבת הצעירה וחטפה. האחיות עזרו לו. הנערה ברחה והגיעה לעיר זרה. גרה בעליית גג של בית ריק וטיפלה בגינה. בן המלך ראה אותה ושלח לקרוא לה. היא סירבה בטענה ששערותיה רטובות. פתחו את הדלת בכוח. הנערה שפכה עליהם מים. בן המלך שלח אותם שוב עם ביצים ובקשו שתתפור למלך חליפה. קיבלה את הביצים והחלה בעבודה. כששאבה מים נעלמו הביצים. השליחים ביקשו את הבגדים אך הם נעלמו. השליחים חזרו וספרו על אובדן הביצים. הנערה נישאה לבן המלך ונולדו להם בן ובת.	מארוקו	11219
הסוחר העשיר ובת העשיר	הגבר שישלם יום יום 100 לירות למלך יקבל את ביתו לאשה. בחור יפה חושק בבת, משלם למלך ומקבלה. ילדה לו שני בנים ובת. כשנגמר כספו אמר לה: "אבא שלך מכר אותך בכסף". בת המלך הופתעה כששמעה שבעלה משלם עליה. מרוב בושה עברו לעיר אחרת וגרו באוהל. נתנה לו את היהלומים ואת בגדיה כדי שימכרם ויקנה אוכל וצמר. האשה ארגה שטיחים שהוא מכר בשוק. סוחר שאל את בעלה האם השטיחים יפים כמו אשתו. הוא בא בלילה, מצא אותה אורגת, סתם את פיה וחטף אותה. בעיר ללא מלך נבחר הבעל למלך. ציווה להביא ילד וילדה כמזכירים. זקן עם בן ובת מגיעים, הילדים התקבלו. סוחר שהגיע למלך ביקש שומרים לשמור על ארגזיו ובפרט על הקיצוני. שלח את הילדים, הם דיברו על המלך שדומה לאביהם. האם בארגז קראה שיוציאוה. בתחילה סרבו אך בסוף הסכימו. הסוחר חזר ולא מצא את השומרים. חזר למלך ומצא את האשה והילדים שם. האשה סיפרה שהסוחר חטף אותה. המלך הכירם והכניס את הסוחר לבית כלא.	מארוקו	11220
בן משעל המלך היהודי	בזמן גירוש ספרד הגיעה קבוצת יהודים למארוקו והמלך עבד אל רחמאן התיר להם להתיישב בארצו. בין המתיישבים בן משעל, יהודי עשיר שבמארוקו עוד הוסיף על עושרו וכבודו. עם מות מלך מארוקו, עלה בנו, מולא אידריס, שהכביד עולו על התושבים עד כדי שקמו למרוד בו. הם המליכו את בן משעל בעיר טזה. בעצת המלומדים שלו שלך המלך אידריס בחג השבועות 50 ארגזים מתנות למלך החדש. בכל ארגז התחבא לוחם. בלילה קמו על המלך היהודי והרגוהו. את זכר הנצחון הזה חוגגים הערבים עד היום.	מארוקו	11241
ברוך המציל	ראובן החייט העני מצא בדרך מביתו לפונדק, מקום עבודתו, צרור כסף. בעל האבידה הוציא כרוזים בעיר כי אבדו לו 200 מטבעות. היהודי מחזיר את האבדה, אך בעל האבידה מאשימו שלקח מן הצרור 100 מטבעות. הפונדקאי ואורחיו מעידים בפני המושל כי בעל האבידה משקר. המושל פוסק כי בעל האבידה שקרן . הוא כולא אותו ושולח ליהודי 50 מטבעות.	מארוקו	11242
יד שנגעה בחרא	ערבי עשה את צרכיו, בא יהודי ועשה את צרכיו מעליהם. הערבי מאשים את היהודי בפני השופט בביזוי. המושל מצווה על הערבי ללכת למקום ולהפוך את הצואה כך שצואתו תהיה למעלה. הערבי נאלץ לעשות זאת ואחר כך דורש שיכרותו את ידו המלוכלכת.	מארוקו	11250
נעליים	לערבי נעלייים חדשות. הולך יחף בדרך עפר ואבנים כדי שנעליו לא יתקלקלו. נתקל באבן ופוצע את רגלו. שמח על שנעליו לא על רגליו: הרגל תתרפא הנעל לא.	מארוקו	11287
עז או כלב	ערב חג הפסח פוגש יהודי עם עז ערבי עם עבדיו. הערבי שואל אותו: עז או כלב? היכוהו, לקחו את העז, עד שנשבר ואמר: כלב. היהודי שלח את בניו ליער, הלך אל הערבי וביקש לקנות עצים. תפסו אותו ביער, היכוהו ושאלו: עז או כלב? קשרו אותו והסתלקו. עבדיו מצאו אותו פצוע. היהודי מתחפש לרופא, עושה לערבי כוסות רוח ושם פתק בפצעים "עז או כלב". כשמתחפש למכשף נוצרי משכנע את הערבי לבוא אתו לים ולהכנס לארגז עד שיבוא היהודי, שיובא על ידי שדים. כשנכנס לארגז סוגרו בפנים ושואלו "עז או כלב". היהודי בורח עם משפחתו במרכבה. העבדים מוצאים את הערבי בארגז, מחפשים את היהודי אך לא מוצאים אותו.	מארוקו	11288
אלף לילה ולילה	מלך מצרים מצא את אשתו בוגדת עם אחד מעבדיו, רצח אותה ואת העבד תלה. דרש שכל יום תבוא אשה ותספר לו אגדה. אם האגדה תמצא חן בעיניו ישאנה, ואם לא ירצח אותה. כל האגדות לא מצאו חן בעיניו. רצח כל יום את המספרת. למשפחה 2 בנות, המלך מבקש מהבכורה, היפה, לספר לו אגדה. מאחר ולא ידעה לספר אגדות סיפרה לה אחותה אגדה ארוכה שחולקה ל-1000 ימים. כל יום סיפרה חלק. כך לא יכול המלך להרוג אותה עד גמר האגדה. בלילה ה-1001 סיימה. המלך התאהב בה, נשאה לאשה. היא הביאה את אחותה לגור איתה.	מארוקו	11428
נס נגד השקר	רעש פטיש הסנדלר מפריע לעשיר. כשפעם היה שקט ירד העשיר לראות מה קרה לעני ומגלה שאין לו עבודה. נתן לו ביצה ולחם. העני מחליט להתאבדבתלייה, העץ נפל והוא ניצל. מצא ממון, כסף רב, ופתח מכולת. העשיר דרש, בזכות הביצה שהביאה נס, חצי מהחנות. העשיר ברוגזו עשה לו משפט. השופט פסק שעל העני להתחלק עם העשיר. בן השופט שראה את העני העצוב שומע את סיפורו ומחליט לעזור. לקח מאמו גרעינים שרופים ומים רותחים, שפך על רצפת בית אביו. האשים את אביו שהאמין לדברי העשיר. השופט ערך משפט חדש. העני זוכה.	מארוקו	11429
סודו של השופט	אב מוכר את בתו בשוק, נסיך קונה אותה. הביאה לארמון כמלכה. כשנאלץ לעזוב לכמה חודשים אסר על שריו להיכנס לחדר, אך מי שידע סודות החדר יקבל בית חרושת. אחד השרים פנה למכשפה. למלכה אמרה שהיא דודתה. סיפרה לה סיפורים והרדימה אותה. רשמה את סודות החדר וקיבלה את שכרה. הנסיך חזר, השר סיפר לו את הסודות והנסיך חייב לתת לו את שהבטיח. כעס על אשתו, שילחה מביתו אך נתן לה לקחת את מה שתרצה. לקחה טבעת נישואין. התחפשה לגבר. הגיעה לעיר שבה כל ערב סופר סיפור למלך. כגבר הורשתה להכנס לחדרו. סיפרה את סיפורה בגוף שלישי. הפכה לשופט הארץ. אביה החליט לבקרה, קיבל הודעה על בתו והחליט לשפוט את הנסיך לפני המלך (בעיר שבה בתו שופטת). הבת הכירה את אביה. האב והנסיך סיפרו את סיפורם. השופט-בת קרא לשר ולמכשפה כעדים והשליכם לתוך מדורה. האשה פשטה את בגדיה, הנסיך והאב הכירוה, חזרה לארמון.	מארוקו	11494
הנער שרצח את המואזין	מואזין הפריע מידי לילה את שנתו של נער. הנער רצח אותו והשליכו לבאר. כדי להצילו שחטה אם הנער כבש, הניחה את חלקיו הפנימיים על כברה ושפכה מעליהם מים מן הגג על ראשו של הנער. את ראשו של הכבש זרקה לבאר. שוטרים חקרו את הנער מתי רצח את המואזין. תשובתו - ביום שירד גשם מן הכברה. שאלו: איפה? ירד לבאר ומצא שם את ראש הכבש. העלה אותו. השוטרים שחררוהו כי חשבוהו למשוגע.	מארוקו	11530
החכמה בבנות	לשר נולדות רק בנות ואף לא בן. בכל זאת קרא בשם לכל בת ועשה מסיבה כשנולדה. כשנולדה בתו השביעית לא עשה כלום ולא נתן לה שם. היא קראה לעצמה החכמה בבנות. המלך בוחן את חכמת השר: מה אומרים המים הרותחים לקומקום (בעצים שהשקינו אנו נשרפים). מה אומרת דלת הפרדס החורקת? (כשהייתי עץ תפוח נשבה בי הרוח, עכשיו אני קרש נאנח). משימה: לתפור חליפה מאבן. (כן, בתנאי שתכין לי חוט מחול). את כל התשובות מספקת בתו הצעירה של השר. המלך רוצה לשאתה לאשה. היא מסכימה בתנאי שאם לא ינהג בה באדיבות תיקח מן הארמון דבר יקר אחד ותעזוב. המלך מסכים. המלך שולח לכלתו 4-3 פריטים מכל דבר. המשרתים לוקחים לעצמם חצי מכל דבר. בת השר מצווה עליהם לדחוף את זקן המסגר (המנעול) ולהניח את החפצים על גב הנגר (השולחן). וכן להודיע למלך כי כל דבר הוא רק חצי דבר (קיבלה רק חצי מהמתנות). המלך מבין את הרמזים ומצווה על המשרתים להחזיר מה שגנבו. בדרך לארמון רואה הבת כפר יפה ואומרת עליו כי הוא הרוס (תושביו גנבים ויענשו). כפר עני - מקום בנוי יפה (תושביו ישרים וחרוצים). שני אנשים חורשים - אחד חי ואחד מת (האחד ירצח את השני). המלך מבין את הרמזים. עורכים חתונה. המלך נקרא לשפוט בין בעל סוסה ובעל אתון, כל אחת ילדה בלילה ובעל האתון החליף את הוולדות: על יד הסוסה שם את העיר ועל יד האתון סייח. המלך פוסק לשחרר את שני בעלי החיים הצעירים וכל אחד ילך אל אמו האמיתית לינוק. אך מאחר שכבר ינקו בלילה, הלך העיר לסוסה והסייח לאתון. אשת המלך מייעצת לבעל הסוסה לספר למלך כי זרע אבטיחים על יד הים והדגים אכלו אותם. המלך יאמר שזו שטות ואז יגיד לו שגם סוסה הממליטה עיר זו שטות. כך היה והאיש קיבל את את הסייח. המלך כועס על אשתו שהתערבה במשפטו וצועק עליה. בלילה מרדימה אותו ומעבירה אותו לבית אביה. בבוקר מסבירה לו כי הוא הדבר היקר לה ביותר בארמון. המלך מתפייס ומשתף את האשה במשפטיו.	מארוקו	11535
חמור בן יהודיה	ערבי נהג להזיז את חמורו בקריאה: "זוז חמור בן יהודיה". יהודי מתקרב לחמור, עצמו לוחש באוזן החמור וזורה בה רעל. הרעל משפיע, החמור השתולל, השליך את הערבי וסחורתו מעליו וברח. במשטרה מסביר היהודי כי פגש אשנ יהודיה ערירית שסיפרה לו כי אין לה ילדים ורק פעם אחת ילדה חמור קטן וכעבור זמן מה הוא נעלם ולכן היא בוכה. היהודיה מתה אתמול. הוא שמע את קריאת הערבי וסיפר לחמור שאמו מתה. החמור השתולל ורץ כנראה לקבר אמו בבית הקברות. השוטר מבין ומשחרר את היהודי.	מארוקו	11569
שלושת האבות	יהודי וערבי סוחרים שותפים. פעם מעדה בהמתו של היהודי והוא קרא בשם האבות. הערבי טוען שאסור ליהודי לקרוא להם כי הם לא של היהודים אלא של הערבים. היהודי אומר כי יש לו צדיק אחד שהוא חזק מכל האחרים - רשב"י. הערבי מודה כי צדיק זה הוא הוא של היהודי, ומוכן לקנות ממנו את שם הצדיק בעשרת אלפים לירות. היהודי מסכים לעסקה ומתעשר. הוא מסביר לאשתו התמימה כי מה שמכר היה בסך הכל רשות לקרוא בשם הצדיק.	מארוקו	11570
אסור לקחת מגזלה	אב מלמד את בנו לא לקחת גזל. הבן רואה רימון ואוכל. האם אומרת שצריך לשלם עבורו. הבן מחפש את בעל הרימון. בעל הרימון אומר שבמקום כסף הוא מבקש שישא את בתו שהיא בעלת מום. אמו של הבן מסכימה. לכשהוא נושא אותה לאשה מגלה שהיא אינה בעלת מום. האשה עושה צעיפי משי ומוכרת אותם. פעם בא רועה לקנות צעיף, נתן לבעל סם משכר וחטף את אשתו שאינה מדברת עם הרועה. הבעל מתעורר והולך לחפש את אשתו. הולך לשוק, רואה יהודי. אומר לו: קנה לי לחם. היהודי לא מחלק את הלחם שווה בשווה. גם לא הנוצרי. היחידי שמחלק את הלחם בצורה שווה הוא המוסלמי. הבעל לוקח אותו לדרך כחברו. הם מגיעים לביתו של הרועה, שמים בכוסו סם ובורחים. הרועה מתעורר, עולה על סוס מהיר מהיר יותר, אך ידיד הבעל מצליח להטעותו בספרו כי שודדים תקפוהו. שניהם ניגשים אל הקאדי לשאול למי האשה. הקאדי פוסק: על שניהם להתחלק באשה. הבעל רוצה לחתוך את האשה בחרב ואולם הידיד מוותר.	מארוקו	11626
בת המלך שלא רצתה לדבר	בת מלך אינה רוצה לדבר עם איש. אביה מבטיח שמי שידובב אותה ישאנה, אך מי שינסה ולא יצליח, ראשו יערף. בחור בא ורוצה לנסות את מזלו. הוא מנסה לדובבה והיא שותקת הוא משים עצמו ביישן עד שהיא פותחת את פיה, ושואלת אותו מדוע אינו מדבר אליה. כך דברה שלוש פעמים במשך הלילה. האיש מבקש את המלך לקיים את הבטחתו. המלך אומר שהוא יערבבה עם כל בנות העיר, ואם ימצאנה תהיה שלו. המלך מורח על ראשה של בתו דבש ודבורים באות אליה. האיש מוצא אותה , מחליף את סוסה והם נישאים.	מארוקו	11627
הראש של חמור	רב שולח את נכדו לעיר רחוקה שבה נמצא מזלו. הוא מגיע אל ראש הישיבה, שבתו הבלתי נראית ,יודעת להשיב על שאלות קשות של התלמידים. על אף אזהרות אביה, נושא הבחור את הבת לאישה, בתנאי שתראה את פניה רק אחרי שישאינה. בבוקר, בראותו את פני אשתו, בורח הבעל מן המקום. נולד ילד וכשגדל, שואל את סבא וסבתא מי אביו ומדוע מסתירה אמו את פניה. בגיל בר מצוה מתגלה לו האמת. והוא יוצא לחפש את אביו. מגיע אל הורי אביו ששם נמצא גם האיש, שמשובו עוסק בלימוד תורה. הנער זיהה את עצמו אך אביו לא רצה לחזור אל אמו. הנער חוזר לאמו אך כדי להביא אותה לאביו והוריו. בדרכם הופך אליהו הנביא ע"י הנפת יד את פני החמור של האשה לפנים היפות ביותר בעולם. הוא חוזר אל האם ויחד עם ההורים האשה ובנם, הם מגיעים להורי האשה בעיר בני מוסה.	מארוקו	11633
מלך איטליה ויקטור עמונואל נפגש עם הרב יצחק חי בוכובזה	מלך איטליה ויקטור עימנואל, בקר עם אשתו ובנותיו בטריפולי והתקבל בסבר פנים יפות ע"י בני הקהילה היהודית. הרב יצחק חי בוכובזה ונכבדי הקהילה ליווהו בדרכו לבית הכנסת הגדול שבעיר. המלך ופמליתו ישבו בבית הכנסת והאזינו לתפילת הרב והתפעלו מספרי התורה הנתונים בנרתיקים מצופים כסף וזהב. המלך הודה לרב והזמינו לבוא לאיטליה לחתונת בנו. לרשות הרב הועמדה ספינה גדולה, הוא בא לאיטליה בראש פמליתו ובפגישותיו עם המלך בקש בקשות שונות למען היהודים ובקשותיו נתמלאו.	מארוקו	11772
יד הגבר - אחת. ידי האשה - שתיים.	סולטן מתווכח עם אשתו מי השולט, האשה טוענת: יד הגבר- אחת, ידי האישה - שתיים. הוא כולא אותה בבור ומודיע שיצא למסע לרומא. היא יוצאת לפניו בדרך סתרים. נוטה אוהל ברומא. הוא נוטה אוהלו לידה ורוצה לשכב עמה (מבלי שזהה מי היא), לאחר שמחלק מים נעתרת לו. בבוקר מקבלת ממנו את הנזר. כך קורה 3 פעמים. בפעמים האחרות היא מקבלת שתי טבעות. נולדים לה בן ו-2 בנות. המלך מחליט לשאת אשה האשה בבור שולחת את ילדיה כשהם עדויים בסימני הצלך להרוס את מסיבת החתונה. המלך מזהה את סימניו ומודה כי האשה עולה על הגבר והיא השלטת.	מארוקו	11782
הנערה בעלת השער הארוך	אב ובנו עלו לרגל לירושלים. בהעדרם חושק המואזין בבת. היא מסרבת להענות לו ובשובו של האב מעליל המואזין על הבת שסטתה. האב מצוה על האח להרוג את אחותו. הוא מרחם עליה ומשליח אותה למדבר. מלך וציידו עוברים במקום. המלך מתאהב בנערה ומתחתן איתה. היא יולדת לו בן. המלך יוצא למסע ומפקיד את אשתו בחסות הצייד. הוא חושק בה. היא אינה נענית לו ובורחת. מתחפשת לקרח, בונה פונדק המארח אנשים חינם. המלך, הצייד אבי הנערה ואחיה מזדמנים לפונדק, מספרים את סיפוריה, מזדהים. המלך מוציא להורג את הצייד ואת המואזין, מביא את האב ואח לארמונו ומתחתן שנית עם הנערה.	מארוקו	11785
האלמנה עם בן אחד	לאלמנה מעט כסף. אב מצווה על בנו לפני מותו, כי לעולם לא ישבע, לא יגלגל כספים ולא יתחבר עםחברים ורק כך לא יחסר לא כסף. אחרי כמה חודשים הבן מפר את צוואת אביו, פיזר כספים עד שהחל מוכר חפצים מהבית. רצה הבן לעבוד בתור מוכר כוסות מים לשתייה ועבור הציוד נתנה לו אמו תרנגולת ו-25 אפרוחים. מכר אותם עבור 40, אך לא לירות אלא מכות. הלך לביתו התחפש לבחורה והלך למאפייה, אליה בא בעל התרנגולת והאפרוחים. אחרי שהלך, לקח הבן במירמה את התבשיל לביתו. כשחזר למאפייה ובא הבחור שהרביץ לו החל למשוך את תשומת לבו (מחופש לבחורה). שחקו בחבל- הבחור קשר לבחורה את החבל חלש ויכלה להשתחרר. אח"כ קשרה את הבחור חזק והרביצה לו את כל המכות שקיבלה (קיבל) מהבחור. בלילה באו לרצוח את הבחור היתום , אולם הוא היה מוכן עם 40 מוטות מלובנים וכך נשרפו כל הבחורים שבאו לרצחו בגבם. החליטו הבן ואמו לעזוב את העיר, וה-40 בעקבותיהם. בא אל המלך של העיר השכנה וסיפר על אודות 40 הגנבים שבאו לגנוב מארמונו ולכולם סימן שריפה על הגב. קרא להם המלך וציווה לכרות את ראשם של כולם, פרט לאחד שביקש היתום להשאיר. נתן המלך ליתום כסף ושלחו. באמצע הדרך קשר הבחור שלקח עמו מרח אותו בדבש והשאירו שם.	מארוקו	11791
ירושת האב - גרעיני משמש	אב אלמן הוריש לבניו קופסא חתומה ובה דברי סרק. ציווה לקברו במקום שהפרד שישא אותו יתעייף. הלכו הבנים על יד הפרד ולא התעייף. בלילה ישנו שניים והאח הבכור שמר. באה חיה שאיימה לטרפו - כרת ראשה, שם חתיכה מלשונה בתיקו וזרקה. שוב הלכו ביום השני, ובלילה שמר האח האמצעי. באה חיה עם שני ראשים, את שניהם כרת ואת הלשונות שמר. בלילה השלישי שמר האח הקטן. באה חיה עם שלושה ראשים -את שלושת הלשונות שמר. רצה הבן להדליק מדורה והתבייש מאחיו, החל ללכת לכוון האור כדי להביא אש. הגיע לסעודה של תשעים ותשע גנבים, שכנעם לצרפו ולהפסיק הסעודה שמא יהיו כבדים ולא יוכלו לרוץ. בשעת גניבה בארמון הצליח להיפטר מהם על ידי קריעת החבל. נכנס לארמון, הרג נחש ליד המלך, לקח קופסאת גפרורים - כתב למלך מה שקרה והלך. הביא לאחיו מכל טוב מסעודת הגנבים, הבעיר אש, ולא סיפר להם דבר. למחרת הגיעו לאותה עיר וישבו בה. בערב התחפש המלך ופגשם. התחיל כל אחד מספר את קורותיו - סיפרו שלושתם על ליל השמירה שלהם. למחרת קרא המלך לשלושתם, הציג עצמו, רצה לחתן את שלושת האחים עם שלוש בנותיו. ערכו חתונה שמונה ימים. חזרו הבנים לביתם, פתחו את הארגז - מלא גרעיני משמש. כעסו מאד. רק האח הקטן לקח שליש מהגרעינים ושתל אותם על שליש משטח האדמה. גדל הפרדס והתעשר. הלך הבכור בעקבותיו אך לא גד דבר. הלך לשאול בעצת חכם. בדרך פגש כל מיני בעלי חיים וגם עליהם שאל אותו. אמר החכם כי מאחר וקילל, אין כל תקנה לפרדסו. חזר הבכור והאח הקטן עזר לשני אחיו הגדולים.	מארוקו	11793
אמונה (טפלה) במדליון	במשפחתה של זקנה יש מדליון הצריך להנתן לאשה חסרת דאגות. הזקנה רצתה לתתו לבת הסולטן הנשואה לנסיך שליט העבר. בת השולטן מסרבת לקבל את המדליון כי יש לה בעיות. מיום שבקרה פעם את בעלה בבית המשפט והטילה טיפת דיו, כחולה, על דף לבן החל בעלה להתנהג אליה באכזריות והוא מכה אותה מדי ערב. הזקנה נסעה לשולטן וסיפרה לו על צרת בתו. הוא הזמין את חתנו. החתן הסביר כי כחול על לבן הוא סימן רע וכדי להציל את אשתו מגזירה הוא היה מתאכזר אליה, ואמש היה היום האחרון של הגזירה. בת השולטן מודה לזקנה על עזרתה והמדליון נשאר אצל הזקנה עד מותה כי לא מצאה אשה חסרת דאגות.	מארוקו	11800
אין להאמין לגוי אפילו בקברו	רב, האוסף כסף למען העניים, ועקב כך מסתובב בכפרים . הגיע, בערב שבת לכפר ערבי וביקש להתארח באחד מבתי הערבים. את צרור כספו שאסף למען הקהילה, שהטמין בבית עלמין עתיק בתוך מערה ליד קבר אחד. ביום שבת אומר הערבי שבביתו התארח הרב כי ראה את אביו בחלום אומר לו שבקברו, בבית העלמין הישן טמון אוצר. היהודי לא ידע את נפשו מרב דאגה. הרי את כספי הציבור יקח הערבי לעצמו. מה עשה? החל מדבר על לב הערבי. הרי ידוע שחלום מטעה! זה יהיה ההפך. האם נתת צדקה לעניים, שאביך יגמול לך? כך שכנע אותו. הערבי סיפר על כך לאשתו והיא הצדיקה את היהודי.	מארוקו	11901
מדוע יש פורים קטן ?	פעם אחת, קבצנית נרצחה , והעלילו על היהודים שהם רצחו רצחו אותה. רצו הגויים לעשות ביהודים שפטים. שני יהודים התחפשו לגויים, ונכנסו לפונדק על מנת לשמוע מה הולך. ובאמת שמעו כי אדם אחר רצחה. כך בוטלה הגזירה ולכן חוגגים את פורים קטן.	מארוקו	11907
המזל בא מהאשה	מלכה חכמה המייעצת לבעלה , אומרת לו כי בעזרת שכלה תוכל להפוך חוטב עצים עני הבא לבקש נדבה מן המלך לאדם עשיר. בדיוק כפי שהיא מייעצת לבעלה. המלך נעלב מהערתה האחרונה של אשתו ומגרש אותה, למרות שהיא מבקשת מחילה וסליחה ממנו. היא מגיעה אל ביתו של אותו חוטב עצים, אל אשתו וילדיו. מסתבר לה כי לא הפרנסה חסרה לו אל שבני הבית אינם יודעים להסתדר עם הכסף ולארגן את חייהם. כך היא מלמדת אותם ומחנכת אותם, בעזרתה הם מצליחים לחסוך. היא מגלה שחוטב העצים כרת עץ יקר מציאות ועוזרת לו על ידי זה להפוך לעשיר גדול. היא מייעצת לחוטב העצים להזמין את המלך. המלך בא ומכיר את חוטב העצים ומגלה שם את אשתו. היא מספרת לו כיצד הפכה את המשפחה מעניים מרודים לעשירים גדולים.	מארוקו	11908
מעז יצא מתוק (בן המלך החכם)	המלכה חשודה בכך שהיא ילידת הממלכה איתה נמצאת המדינה במלחמה. אנשי החצר שואלים אותה שלוש שאלות: מהו הדבר המתוק ביותר, המר ביותר והלבן ביותר? תשובותיה תמימות, וכך בנה הנבון אומר לה להגיד: המתוק ביותר הוא כתינוק משחק עם הוריו, המר ביותר: הוא כשמת מוטל לפניך, והלבן ביותר הוא כשכבשים גולשות מן ההרים. תשובותיה מספקות אך היא בכל זאת חשודה ואנשי החצר מובילים את האם לעמוד קושרים אותה על מנת לשרוף אותה. ברגע האחרון הבן מציל אותה על ידי פתיחת תעלות המים. הבן בורח לארץ אחרת. הוא מסתובב בשוק ופוגש שר של מדינה שהוא מכיר. הוא פונה אל השר ומבקש להיות עבדו. השר נותן לו שתי פרוטות ובן המלך רוצה לקנות בהן סוס וגדי, השר מחליט שהוא משוגע והוא לוקח אותו הביתה על מנת שיבדר את בני ביתו. בדרך הוא רואה קוצר עוור, וקוצרים שאחד מהם נראה מת, ושלושה שעובדים לאט. הם מגיעים הביתה. בן המלך פותר לבתו את חידות הקוצרים. והיא רואה שאינו שוטה היא מנסה אותו ומצווה עליו להלחים לה אבן שהיא טוענת שהיא יקרה אך אינה כזו. כשהוא מגלה את הרמיה, היא מבקשת מאביה להנשא לו. אביה מתנגד ושולחו להילחם. בן המלך מגדל סוסים למלחמה ומצליח להכות את האויב, אך סוסו מת. הוא מרמה את האויב כי סוסו חי (על ידי עכברים ונחש) הוא מכתיב לאויבים את תנאיו. הוא חוזר ובמדינה יש בצורת, הוא יוצא לחפש מקום היכן להיות וכשחולפת הרעה הוא חוזר ונושא את בת המלך.	מארוקו	11909
הרשע והקנאי מקבל מה שמגיע לו	עני מוצא מתחת לדלעת קישואים. היות ויש אמונה שזה מביא מזל, נתן אותם למלך. המלך מוצא בהם נקב, ושולח את האיש לגעור בעכבר, האחראי על הנקב. הוא בא למלך ומספר לו כי חתול טרף את העכבר. המלך עונה כי עתה מגיע עונש לחתול. ובאמת נחש הכיש את החתול והמיתו. עתה מגיע לנחש, אומר המלך. חוזר האיש והורג את הנחש. המלך אומר כי עתה מגיע לאיש עונש. בת המלך רוצה לצאת מפתח הבית והמלך ציוה על אנשיו להכריז כי כאשר תסתובב בתו ברחוב. אף גבר לא צריך להמצא שם. מי שימצא ברחוב יומת תכף. האיש העני ההוא לא ידע על פקודת המלך ונתפס יחד עם כל אלה אשר היו ברחוב בזמן הזה. לפני ההוצאה להורג שואלים אותו לרצונו האחרון והוא מבקש לראות את המלך. בקשתו מתמלאת,, והוא מתוודע למלך. המלך נזכר בו ומשחררו וגם נותן לו מתנה.	מארוקו	11910
נשים צריך גברים לא	חג' נוסע למכה ומזהיר את 3 בנותיו שתשמורנה על כבודן. בן מלך רואה את בת הצעירה של החג' ומתאהב בה, כשהיא על גג ביתה. הוא מתחפש בכל מיני תחפושות ומוצא תחבולות שונות על מנת לראות אותה. הוא נופל למשכב כשאין היא עולה יותר על הגג. כשחוזר אביה היא נישאת לו.כבר בירח דבש הוא מבקש ממנה שתודה כי הגברים שווים יותר מנשים היא מסרבת והוא כולא אותה במנהרה, זורק לה לחם ומים, אולם היא יכולה לעלות חזרה בעזרת אביה. בעלה כל הזמן נוסע, כשהוא חוזר מדי היא מבקשת את אביה שיתפור לה שמלות בצבעים שונים , משובצות ביהלומים: ירוק, אדום, צהוב. בכל פעם שבעלה חוזר הוא מספר לה שהיה עם נשים יפהפיות ודורש ממנה שתאמר כי הגברים שווים יותר מנשים , כשהיא מסרבת להכנע ,הוא זורק אותה למנהרה, ושוב נוסע וחוזר חלילה. עם חלוף השנים היא יולדת 3 ילדים. בסופו של דבר בעלה מגיע ואומר, כי הוא עומד לשאת אשה אחרת אם לא תאמר כי גברים שווים יותר מנשים. 3 ילדיה, שבן המלך לא ידע על קיומם באים אל אביהם ומטיפים לו מוסר. בן המלך נכנע ומודה כי נשים שוות יותר מגברים.	מארוקו	11911
המלך והיהודי	מלך פוגש יהודי הדג דגים בחורף מושלג וקר. המלך נמצא במסע ציד, יחד עם שריו, שואל את היהודי למה לא ירוצו שישה על שישה? עונה היהודי: השישה ניצחו שבעה. אומר המלך כי הוא יכול למרוט עופות והיהודי עונה כי הוא ואמו אינם רגילים לעשות כן. המלך אומר לשריו לנחש את אשר דברו ביניהם ואם לא יומתו. השרים משחדים את היהודי והוא נעתר להם. למה לא ירוצו שישה : למה הוא אינו עובד בקיץ (6 חודשים) שבעה נצחו שישה שבע הבנות שלי מכריחות אותי לעבוד גם בחורף. אז המלך ראה כי אותם שרים מטילים מיסים גבוהים מידי אז כדאי למרוט אתכם כלומר להוציא מכם כסף. היהודי ענה למלך כי אינו רגיל "למרוט" אך אם המלך ימצווה עליו - יעשה כן . ואכן הוא מורט אותם.	מארוקו	12039
ספור על מזל	אשתו של אדם לא יוצלח רומזת לו כי מוטב שימות, על מנת שתקבל עזרה מהקהילה. האיש מחליט להתאבד, הולך מביתו, חפץ להפיל עצמו מגובה, אך העשב רך והוא ניצל. רוצה לטבוע בנהר, אך אין מספיק מים. רוצה להתלות על עץ אך העץ נשבר ולתדהמתו מגלה מתחת העץ אוצר. מחליט שיש לו מזל ורוצה לשוב, שמח, למשפחתו. אך בדרכו פוגש שומר, השודד את כל רכושו. שוב הוא עומד נכלם, אך מחליט להרוג את האיש . הוא אורב לו והורגו. המלך מבקש מהאיש לספר את סיפורו. האיש מספר והמלך מחליט שהשומר היה אשם, מחזיר לו את האוצר ומשלחו לחופשי.	מארוקו	12040
הספורים ששמע בן מלך	בן מלך, ששני אחיו נשואים והוא לא, רץ לציד ופוגש נערה המוצאת חן בעיניו. יוצא לבקש ידה ובדרך פוגש 3 אחים המתווכחין על הירושה. המורכבת מכובע , שכשלובשים אותו האדם הופך רואה ואינו נראה. מנעליים, שכשלובשים אותם מגיעים לכל מקום. וממקל שאם מכים בו נכנסים לכל מקום. בן המלך פותר את בעייתם על ידי חלוקת החפצים בין האחים. כשהוא עצמו מגיע למלך המלך מתנה את נישואי בתו לו בכך שיאמר לו מדוע העיוור נמצא ליד הבאר כל הזמן ואמר: מכאן באה ומכאן הלכה. העוור מתנה את גילוי סודו בכך שבן המלך יגלה מדוע בעל הסדין רוחץ את סדינו ומלכלכו שוב. בעל הסדין אומר שהוא מצידו יגלה, אם בן המלך יגלה את סוד בעל האוכף שבונה אותו ושוברו. בעל האוכף אומר שיגלה אם בן המלך יגלה סודו של מלך אכזר. בן המלך מכריח את המלך האכזר לספר לו את סיפור חייו:אשתו של המלךך היתה מכשפה שהפכה אותו לכלב כאשר הוא העז לשאול אותה שאלולת. איש זקן ריפא אותו ונתן לו הכח להפוך את אשתו לפרדה. בעל האוכף סיפר שהיה איש פשוט כאשר ראתה אותו נערה יפהפיה ועשירה , שהתנתה תנאי לנישואיהם: לא לשאול שאלות. פעם ,שאל באקראי והיא נעלמה,זהו האוכף שהוא מחזיק בו כאשר ניסה למנוע בעדה. בעל הסדין סיפר שכשאשר התחתן בקשה אשתו לא לשאול שאלות. כשילדה את הילד השלישי ומסרה אותו למישהו , רצה למנוע בעדה , היא הייתה עטופה בסדין וזה מה שנותר ממנה כשברחה, הוא רוחץ את הסדין ומלכלכו עד שאלוהים ישיב אותה. העיוור סיפר שהיה לו בן, שאכל לו מחצית האוכל, פעם החליט להרוג את בנו. ירד אתו לבאר והרג אותו , אחר כך התחרט ומאז הוא מדבר לבאר. המלך שמע את הסיפורים החליט שהצליחה המשימה ונתן לבן המלך את בתו לאשה.	מארוקו	12041
על גאוה ועל תאוה	עשיר שנהפך עליו מזלו, יצא מביתו לקבץ נדבות, כדי לא לבייש את משפחתו. הלך ביער, פתאום נתקע כי לפניו היה ארמון. היה רעב והחל לאכול מפתח הדלת. פרש מפית מחוררת אך נקיה, ישב לאכול עם מזלג לחם וזיתים. ראתה זאת בת המלך ותמהה, הביאו אותו אליה, סיפר לה את קורות חייו. רצתה לבדוק עם הדברים נכונים ושאלה אותו מהו החלק הטוב של העוף, לכשענה כי העור האמינה לו ונתנה לו מחדש כסף רב. שכנו הסתקרן לדעת כיצד התעשר לפתע. האיש סיפר לו, ולמחרת יצא כמוהו ליער ליד הארמון עם לחם וזיתים אולם הוא לקח עמו לאכול כלים יקרים מדי וכל הנוחיות, דבר שהחשידו בעיני בת המלך. שבחנה אותו בשאלה: מהו החלק הטוב בבשר בקר. כשענה העור, ציוותה להלקותו.	מארוקו	12042
מזלו של עני	עני בקש מאחיו העשיר מצרכים לפסח . אומר לו לקחת עז איש אומר לו כי מזלו במקום אחר. האיש לוקח את אשתו לעיר השולטן שם נעשית האשה למשרתת נשות השולטן. אחת משלוש המשרתות אוכלת את המטפחת של אשת השולטן. מאשימים את המשרתת בגניבה. היא יודעת כי המטפחת נאכלה ומדריכה את בעלה מה לומר. השולטן מרוצה ומעניק להם מתנות. 40 שודדים גונבים מאוצר המלך , מצווים על העני לגלות את הגניבה מחליט לבקש 40 כבשים ולבקש ארכה של 40 יום. ראש השודדים שומע על כך ומתוודה בפני העני , מחזיר את האוצר והשולטן מעשיר את בני הזוג. הווזיר חושש למעמדו ומסית את השולטן לבחון את חכמת האיש ב-3 שאלות: נותן לו שמן דבש וצבע אדום תשובת האיש: כשהיה עני אכל שמן, עכשיו הוא עשיר והוא אוכל דבש ומחר ישפך דמו האדום. התשובה מוצאת חן בעיני השולטן והוא מעניק לאיש מתנות	מארוקו	12050
הילד שלא שבע	רב, מרפא עקרות אך לו עצמו אין ילדים. לאחר הפצרות אשתו עושים שניהם שאלת חלום. עונים להם כי יבחרו בין בת חסרת מזל ובן שיאכל ולא ישבע. בוחרים בבן. הבן נולד ואוכל הרבה ותמיד רעב. המלך מבקש מהרב לשלוח אליו את בנו . הרב מזהיר את המלך מראש על מנהגי האכילה של בנו. בדרך מתעכב הבן בפונדק ולומד שם להסתפק במעט מזון. מגיע אל המלך בריא ושלם ובעל תיאבון רגיל.	מארוקו	12087
מעשה בעשיר הנותן צדקה בלי לראות למי הוא נותן	עשיר נותן צדקה לעניים, ללא הבחנה, פושט רגל, ונהפך לעני בעצמו, הוא עוזב את ביתו ואשתו, והולך לאן תשיאנה רגליו. והנה לילה וחושך, פתאום ראו עיניו אור והנה מסעדה. בעל המסעד הנותן לו לאכול (2 ביצים ומלין אותו בביתו ואינו מבקש תמורה . האיש הולך ופוגש בדרכו זקן הנותן לו פרוטה שעל ידה הבטיח , יהפוך שוב לעשיר. ואכן זה קורה. לבעל המסעדה יש חבר, עורך דין המסיח את בעל המסעדה לתבוע את העשיר לדין ולקחת ממנו את כל כספו. בהתדיינו לפני השופט טוען אותו עורך דין, כי 2 הביצים שנתן בעל המסעד לעני יכלו להביא לו רווח גדול בהתחשב בכך שהביצים יכלו להפוך לאפרוחים ואפרוחיהם לאפרוחי אפרוחים. השופט מקבל טענה זו , ומטיל על העשיר- העני לשעבר אך שוב מופיע אותו זקן (שאינו אל, אליהו זל"ט, כמובן) ואומר לו להגיש ערעור. המשפט החוזר צריך להתקיים מ10-12. בכמה דק' לפני 12 מופיע הזקן בתור עורך דינו של העשיר. ואומר כי איחר מכיוון שקוד לשתילת הפול היה צריך להרתיח אותו. לתמיהת השופט, הוא עונה כי כך בדיוק הדין עם 2 הביצים. כיצד יכול היה העשיר גם לאכול את הביצים לשמרן על מנת שיטיל אפרוחים? השופט משתכנע כי אכן זהו הצדק ומשחרר את העשיר מהחובה לשלם לבעל המסעדה.	מארוקו	12128
היועץ היהודי של המלך	למלך היה יועץ יהודי חכם וישר שכולם קנאו בו כוון שראה הרבה דברים בעולם ואף לא הבינו כיצד יהודי עוזר לערבי (על כך ענה להם שצריך עם מה שיש). יום אחד, בדרכה למקווה, תקף אחד משרי המלך את אשתו של הרב. היא אמנם לא יכלה לברוח אך הצליחה לחטוף חלק מאצבעו בפיה. אשת הרב ילדה את הילד, אר בהיותו בן 16 השתמד. דבר זה הפליא את כולם גם את הרב שהיה בטוח בצדקת אשתו. אך היא אמרה ללכת עמה לארמון,ולהעמיד את כל השרים כשידיהם פרושות קדימה, לאחר זמן גלתה את השר שידו חסרה אצבע והוא טען שהיא נכרתה ממכת גרזן. לבקשתה, שואלו המלך עצמו שאלה זו אך הוא התמיד בטענתו. אז שלפה אשת הרב את האצבע(אותה שמרה) וספרה לכולם על המקרה שהיה לה איתו. ומאחר והשר שיקר לשאלת המלך -הוא מוצא לתליה.	מארוקו	12468
המלך שהתחתן עם שלוש נשים	בן מלך נרדף על ידי אביו השואף לשתות את דמו, כי כושף על ידי שתי נשותיו (האמהות האחרות החורגות) אשר קנאו באם בן המלך כי היא אוכלת אוכל טוב. הבן בורח ליער, נושא לאשה את אחותה של איילה אותה הרג. נלחם , ונושא אשה שניה- בת מלך, שבשירותו התגלגל. גם מפני שאשתו הראשונה בקשה זאת . אחרי כן בקשו השתיים שישא אישה נוספת כדי שתהייה 3. האישה ה3 בת מלך מעמידה אותו ואת מחזריה במבחן:שיהיה חכם ממנה , שידע סיף טוב ממנה ושיהיה יפה ממנה. ואכן הוא מצליח, נושא אותה ורוצה לחזור להוריו. אך היה עבד שד שהפריע ועמד לו לרועץ. הוא מתגבר עליו. אביו עדין רוצה להורגו. יוצא עמו לציד ומנקר את עיניו. אך שתי ציפורים מצילות אותו (על ידי הבאת ענף עץ בחמאת חלב פרה). חוזר לאביו, המכירו לבסוף וממנה אותו למשנה אך לא רוצה להחזיר לו את 3 נשותיו. אז בן המלך הורגו, כורת את ראשו ומולך תחתיו.	מארוקו	12469
הרב והמלך הרשע	רב עושה לעצמו גביע שישמור עליו מכל רע (קמע) והלך לעולמו. בנו לא עבד, ולאחר שבזבז את כל שהשאיר אביו שאל את הגביע מה לעשותו האחרון הורה לו לצאת מהעיר בה ישב ואל העיר בה יושב המלך הרשע. בעצת הגביע מנסה מזלו להשיג את הנסיכה ע"י מילוי 3 משימות. בן הרב פחד כיוון שהמלך הרג את מי שנכשל אך הלך. משימה א': דיבוב הנסיכה. בעצת הגביע נכנסו לחדרה, לקח את שמיכתו כריתו וישן. קצרה רוח הנסיכה והיא שאלה אותו אם הוא בן תמותה או שד. הוא קם, נתן לה סטירה וחזר לישון.אך המשרתים רשמו שהיא דברה אליו. משימה ב' - מיון לערימות "מכל הדברים שיש בעולם". קרא הגביע לנמלים והם עשו את המלאכה במשך לילה שלם. משימה ג': זיהוי הנסיכה מבין 20 בנות בלבוש זהה הפך הגביע לציפור ועמד על ראש הנסיכה האמיתית, בא בן הרב רכוב על סוסו ולקחו עמו. הרג את המלך הרשע ו"עשה שמח". ועל כך אומרים: "לך רשע למקומו ובן הרב במקומו".	מארוקו	12471
הכל תלוי באישה	גבר לא יוצלח נושא לאישה בת טובים. הוא מאשים עצמו שהוא לא כלום ומבקש למכור את הנדוניה שלה: תכשיטים, על מנת להחיות בן אדם. בדרכו, פוגש ערבי על סוס ומחליף את הסוס תמורת הנדוניה. מחליף את הסוס תמורת חמור, מחליף עוד כמה דברים, עד שבסוף "העיסקאות" הוא נותר עם כובע ומאבד גם אותו. הוא רואה שיירה של אנשים שהתעשרו מכל טוב, ומספר להם את סיפורו. אנשי השיירה מתערבים עמו שאשתו תשליך אותו החוצה . כשהוא והם שבים , הם מתחבאים והבעל מספר לאשתו מה קרה לו. אך היא, מקבלת הכל באהבה ואומרת שהעיקר שחזר. האנשים יוצאים ממחבואם ואומרים שאם היא כל כך סבלנית אז מגיע לה כל הטוב שבעולם.	מארוקו	12561
האיש שהוציא כד באמצעות חבית	אדם מפקיד כד זהובים אצל נאמן הידוע כאדם ישר. אולם לאחר שהוא שב ומבקש את הכד הנאמן מתכחש אליו. אותו איש מתאבל על הפסדו ופוגש במקרה יהודי אחר ברחוב. אותו יהודי מציע לו עזרה, ומורה לו להיכנס לביתו של העשיר זמן קצר אחרי שהוא עצמו יכנס אליו לשוחח עימו. אותו יהודי נכנס לבית העשיר ומבקש ממנו להפקיד אצלו חבית זהובים גדולה. הנאמן מרוצה ובמהלך שיחתם מופיע היהודי בעל הכד ומבקש את פקדונו, כפי שהורה לו אותו יהודי. העשיר נענה לו ומוסר בידיו את הכד. לאחר כמה ימים פוגש הנאמן את האדם שהבטיח להפקיד אצלו חבית ושואל מדוע לא חזר אליו, והוא עונה: את הכד הוצאתי באמצעות החבית, וכיצד אוציא את החבית?	מארוקו	12618
כיצד הציל הילד הקטן את אביו	מלך מוסלמי מטיל על שרו היהודי לומר לו כמה כוכבים יש ,ולא -יכרות את ראשו תוך 6 ימים. זאת בעצת שריו המוסלמים המקנאים ביהודים. היהודי בא הביתה אומר זאת לאשתו וילדיו והם אובדי עצות. בנו הקטן מציע לאביו לדחות את מועד התשובה עד ליום ראשון. ומציע כי בשבת ישמחו כרגיל. הוא יושב בלילה. לוקח ניר ומצייר עליו נקודות רבות, ממלא את כל הנייר. למחרת נותן לאביו. האב בא למלך ומראה לו את הנייר המצוייר, ושואל את המלך מי יכל לספור כוכבים! המלך מחבקו וכועס על שריו המוסלמים.	מארוקו	12643
החתן המיועד (אליהו הנביא)	אליהו הנביא מגלה לאישה מבוגרת כי תנשא לילד שיוולד למחרת היום. היא קונה את התינוק מהוריו. ומשאירה אותו ליד פרה. הפרה מניקה את הילד ובעלי הפרה מגדלים אותו. בהגיעו לגיל 13 מתגלה לו כי אין אלו הוריו האמיתיים והוא יוצא לחפשם. לן בבית הכנסת ומסדרים לו מגורים אצל אותה האישה המיועצת לו. משיאים אותם למרות הפרשי הגיל הילד מגלה לאשתו כי הוא אינו יודע מי הוריו. היא מביאה אותו אל הוריו המתאבלים מתוך חרטה על שמכרוהו. כולם שמחים.	מארוקו	12708
הבעל שבזבז את נדונית אשתו	אדם לא יוצלח מאבד את כל נדונית אשתו שהופקדה בידיו: בכסף הוא קונה סוס, מחליפו בחמור. אותו הוא מחליף בכלב, ואת זה מחליף בחתול. כשרואה ילדים עם כובעי ליצנים, הוא מוסר לאחד את החתול תמורת כובע. כשהוא מתכופף לשתות ממימי הנחל הוא מאבד את הכובע שנסחף במים. הוא חושש לספר על כך לאשתו. הוא שומע שיחה בין סוחרים עשירים הבאים עם מרכולתם. השיחה נסובה על כך שנשותיהם לא תהיה מרוצות מהמתנות שהם יתנו להן ושנשים בדרך כלל לא מרוצות ממה שיש להם. האיש מתערב אתם שאין זה כך כי אשתו למשל תהיה מרוצה מכל מה שיביא לה מכוון שהיא צנועה. הסוחרים אומרים שאם אכן זה כך הם יתנו לו את כל מרכולתם שעל הגמלים. הם באים אתו ומתחבאים מאחורי הדלת לראות כיצד יפול דבר. והנה הוא מתחיל לספר לאשתו, כיצד בזבז נדוניתה. וכל פעם כשהוא מונה את מעשיו היא מצדיקה אותו. לבסוף, כשהוא אומר לה שנותר בלי כלום, היא מודה לאלוהים שנותר בחיים. כשרואים זאת הסוחרים הם מקיימים הבטחתם ומאז הבעל והאשה נעשו עשירים.	מארוקו	12880
חידת המלך ליהודי	מלך הולך עם כל הפמלייה שלו לצוד בחורף. מגיע למקום בו נמצא יהודי עני שדג דגים. המלך שואל בכעס את היהודי אם ששה לא הספיקו לו. היהודי עונה כי שבעה גבו על השישה. המלך מבקש את היהודי למרוט עוף. כעת שואל המלך את שריו על מה דיבר ואם לא יגלו מרה תהיה אחריתם. השרים נבוכים, לאחר ששאלו הרבה אנשים וכל מענה לא ניתן להם, פונים בחצות הלילה ליהודי, והוא נאות להשיב להם, לא לפני שהוא מבטיח לעצמו את מחצית עושרם: השישה שלא הספיקו לו- היו ששה חודשי קיץ של עונת הדיג. השבעה שהתגברו על כך הן 7 בנותיו שנאלץ לפרנסן. כספרו למלך את מה שאמר היהודי צחק ושיבח את חכמתם של היהודים לעומת טיפשותם של שריו.	מארוקו	12881
העוני והעושר ביד האשה!	מלכה מרחמת על חוטב עצים עני ומספרת על כך לבעלה המלך, וטוענת לפניו שהאישה היא שבונה, האישה היא שהורסת. פורץ ביניהם ריב שבסופו משלח המלך את אשתו. המלכה המגורשת מגיעה אל ביתו של אותו חוטב עצים, ומנהלת את העניינים בבית ומשליטה סדר בין בני ביתו. היא גם גורמת לכך שימכור את סחורתו בכסף רב , עד שנהיה לעשיר גדול. ואז היא בונה לו ארמון בן דמות לארמון המלך. המלך מוזמן, מתפעל ותוהה מי בנה את הבית. כשנאמר לו מי בנה, הוא מודה כי אכן "האשה בונה , האישה הורסת".	מארוקו	12883
המלכה שילדה דג	מלך נושא אישה כדי שתלד לו יורש. האישה, שאינה יולדת, חוששת פן תגורש מהארמון ומתחזה כהרה. בחודש התשיעי מביאה לה אמה לבקשתה, דג ,אותו היא מניחה בעריסה במקום הבן. ביום השביעי בהיותה במרחץ, חוטף חתול את הדג. העוזרת רודפת אחריו, מגלה תינוק בוכה וסבורה שהוא התינוק שנחטף. המלך מזעיק את אשתו שתניק את התינוק שבוכה. האישה מבינה מה קרה, אך אינה יכולה להניק ואמה באה לעזרתה ומתרצת זאת כתוצאה מהבהלה. לארמון מובאת ימינקת והמלך זוכה ביורש.	מארוקו	12913
אין צדיק בארץ אשר לא יחטא	לפני מותה אומרת אשה צדקת, אשת רב (נשוא פנים ובעל רוח נבואה) לבוראה כי היא היתה צדקת גמורה ואף פעם לא חטאה. לאחר מכן , מתה. בתה הבאה לבקרה בבית הקברות, נחרדת לאחר שמוצאת את אמה ישובה על הקבר ערומה. היא עושה שאלת חלום, ומלאך אומר לה שאמה חטאה בכך שאמרה שהיא צדקת גמורה. ומציע לה לכפר בכך שתשב על מירפסת ביתה מול הנמל , לבושה ומאופרת כיצאנית. הבת נחרדת שוב ושוב ושואלת את אביה מה לעשות. האב עונה לה כי עליה לעשות בדיוק כפי שאמר החלום. כך עושה , הגבר שבא אליה הוא רב חובל. לאחר שיוצא מביתה, היא לובשת שחורים ומגלה שהיא בהריון. אביה אומר לה לנדוד לאן שיובילוה רגליה. 9 חודשים היא נודדת ומגיעה לפתח בית שהיא כורעת ללדת. בעלת הבית עוזרת לה ומשכיבה אותה, היא יולדת בן. בעל הבית חוזר הביתה וזהו רב החובל ההוא. הצדקה קושרת לילד את חגורת הזהב שנתן לה כשהיא בקשה ממנו דבר מה יקר לו (כשבקש לשלם) הוא מזהה את החגורה ונושא את בת הצדיקה לאשה. ומאז לא התהפכה האם בקברה.	מארוקו	12928
השמלה בלי השרוול	אדם חושק באשת ידידו ואינו יודע כיצד להשיגה. והנה צץ במוחו רעיו. הוא מתערב עם בעלה כי כל הנשים בוגדניות הן, ואשתו כמו כולן. הבעל נעדר בכוונה לכמה ימים. אז מנסה החבר לבוא אל אשת רעו, אך זו אינה רוצה אפילו לדבר עמו ושולחת את המשרתת. החבר נאלץ לחרוש מזימה חדשה: אומר למשרתת לגנוב בחשאי כותונת לילה של הגברת מפני שהוא רוצה לקנות כמוה גם לאשתו, יחד עם זה הוא משלם למשרתת כדי שלא תאמר לגבירתה דבר. לאחר ששב בעלה, מראה לו חברו את כותנת הלילה של אשתו ורוצה להביאה לבית הדין. אשתו, בשלווה עונה לו כי לא בגדה בו כלל. למחרת, בבית הדין באה האשה ללא שרוול, טוענת שהחבר ניסה לאנוס אותה ושהוא קרע את השרוול. החבר טוען שהיא משקרת, שאין הוא מכירה, האשה שואלת אם כך, כיצד היה אתה. עוד היא מדברת, והנה מופיעה המשרתת ומספרת את האמת בדבר הכותנת. הבעל חזר אל אשתו, וקבל את רכוש החבר, שהגיע לו מן ההתערבות.	מארוקו	12931
היהודי שקנה את זקן הכומר	כומר מדבר דיבה על היהודים בפני מלך מארוקו. הוא מציע לגרשם . המלך מציע שלפני ביצוע הגזירה יש לבחון את היהודים ואת הכומר: נותן לאחד היהודים ולכומר 1000 לירות, על מנת ראות מה יעשו עם הכסף שנה לאחר מכן. הכומר מחליט להפקיד את הכסף במערה. והיהודי ? בשלושת רבעי הכסף קנה מצרכים לחגוג פסח כהלכתו. נותרו לו עוד 250 לירות. הוא פגש בכומר והתנפל ונישק את זקנו. הכומר התמה שאל מדוע זה ? ענה היהודי: כי התאהב בזקנו והוא מעוניין לקנות את הזקן, לשלם לו כסף תמורת הזכות לטפל בזקן. הכומר מסכים. והיהודי שלם 250 לירות ובא כל יום, סירק את זקנו, טיפל בו, נישק אותו עד שיופ אחד מופיע אצל הכומר , בידיו פחית של צבע אדום ורוצה לצבוע את הזקן! למרות מחאות הכומר שזה לא מכבודו, מתעקש היהודי. הוא לא נסוג גם שמציעים לו סכום כסף. רק כאשר הסכום הגון במיוחד מוכן היהודי לחשוב על יציאה מהעיסקה... כעבור שנה מתיצבים הכומר והיהודי בפני המלך. המעשה שעשה הכומר בכסף לא מצא חן בעיני המלך והוא מוצא להורג לא לפני שהוא נבוז על ידי היהודי המספר למלך כיצד קנה ומכר את זקן הכומר והגדיל על ידי כך את הקרן. המלך משלח את היהודי עם מטען של כסף וזהב והקהילה ניצלת.	מארוקו	13373
שלש השאלות (היהודי האידיוט והכומר)	יהודי המכונה "אידיוט" מוכן ללכת ולענות על שאלות הכומר, שונא ישראל, אשר שיכנע את המלך כי היהודים אינם רצויים. היהודים יושבים בבית הכנסת וצמים, כי גזירת גירוש מרחפת מעל ראשם, אך כששומעים ש"האידיוט" מוכן ללכת ולהסתכן הם תמהים על כך ולבסוף מתירים לו ללכת. רץ היהודי לעבר הארמון, החיילים מתירים לו להכנס, הכומר צוחק ממראהו בהתחלה, אך נענה לבסוף לאתגר. היהודי מובל בפני המלך, הכומר עושה סימן "וי" בשתי צבעותיו, האידיוט עושה סימן באצבע אחת. הכומר מתפלא ומשיב למלך כי שאל את היהודי אם יש 2 אלוהים והוא השיב : אחד. השאלה השניייה: הכומר מראה לו 5 אצבעות והיהודי מראה אגרוף. הכומר מאבד את צבע פניו: הוא שאל את היהודי מדוע מפוזרים היהודים והוא השיב לי שהם עלולים להתגבש! בתור שאלה שלישית הראה הכומר ליהודי בקבוק יין. היהודי מצדו, הראה לו גבינה לבנה. הכומר איבד את עשתונותיו, הלא הוא שאל: מדוע היהודים שפכו דם נקי והרגו את המשיח, והוא עני לי " אם יהיו חטאותיכם כשנים- כשלג ילבינו". היהודי האידיוט יוצא משם עם רכוש גדול וכסף ויהלומים על חמורים והולך לדרכו. בינתים נפוצה השמועה: היהודי ענה על השאלות והציל את הקהילה מגירוש! כאשר עורכים היהודים חגיגה לכבוד אותו "אידיוט" הוא נשאל על ידי הרב כיצד הצליח לענות על 3 שאלות כה קשות. היהודי משיב כי אינו יודע בכלל מה הקושי: הגוי אמר לי שיוציא עיני בשתי אצבעות אני עניתי לו שאוציא לו אותן באצבע 1 בלבד! עם יד אחת רצה לסתור לי סטירת לחי ואני הראיתי לו שאתן לו אגרוף! כשראה הגוי כך רצה לפייס אותי והגיש לי יין, אז רציתי להשלים איתו ונתתי לו גבינה. צחקו וראו כי אידיוט מסוגל גם כן לפעמים לעזור לעם ישראל.	מארוקו	13382
מעשה בביצה מבושלת	עני מבקש ממוכר ביצים כי יתן לו ביצה אחת והוא יחזיר לו אותה כשיהיה לו איך. המוכר נותן לו ביצה. עברו שנים והנה נודע למוכר שהעני הפך לעשיר. הלך לדוד המלך ובקשו כי העשיר יחזיר לו את ערך הביצה עם ריבית. המלך פוסק לטובת המוכר והעשיר נאלץ לשלם למוכר את הריבית בשווי כל רכושו. יושב האיש ברחוב ובוכה. עבר בנו של דוד, שלמה, ושאלו על מה הוא בוכה. סיפר לו האיש. שלמה נתן לאיש עצה כזו שיצא לשדה היכן שימצא המלך. יפזר פולים מבושלים ויאמר למלך כי הוא זורע אותם. כאשר ישאל המלך , הכי פולים מבושלים ניתנים לזריעה? יענה לו: האם מביצה מבושלת יצא אפרוח? כך עושה האיש. ודוד נזכר במשפט ומשיב לו את רכושו. שלמה נקרא למחרת על ידי דוד, כי ידע שרק בנו מסוגל לעצה כזו.	מארוקו	13417
שלמה המלך ומלכת שבא	לכשבאה מלכת שבא לארמונו של המלך שלמה, נדהמה כיצד יודע שרגליה שעירות. הוא סיפר לה שהתקין בחדרה רצפה מראי וכך ראה את רגליה. עכשיו היא רצתה "לסדר" אותו: לקחה כמה אנשים, הלבישה אותם באותם בגדים ובאותם כיסויי ראש ובקשה מהמלך להבחין מי גבר ומי אשה שלמה יודע להבחין, מכיוון שבנותנו להם אגוזים, הרים הגבר את השמלה ואילו אשה השתדלה שלא להרימה. מלכת שבא ראתה כי חכמת המלך רבה.	מארוקו	13420
אין אמונה באשה	חבריו של סוחר מכובד מתערבים איתו כי "אין אמונה באישה". כחלק מההתערבות, הסוחר מודיע לאשתו כי הוא נוסע לשבוע, אך למעשה מתחפש לסוחר בדים הודי ומציע את סחורתו תחת חלונה. תחילה, מציע הסוחר לאישה דרך המשרתת כי יתן לה את הבדים חינם אם תיתן לו להיכנס אליה, אולם היא מבינה מה המחיר ומסרבת. כעבור כמה ימים, המשרתת מפצירה בה להיענות לו והיא מסכימה. כאשר הסוחר מתפשט, מזהה האישה את חגורת בעלה ושוכבת איתו. הבעל משלם לצערו את מחיר ההתערבות לחבר ומזמין את אשתו לרבנות. זו מבינה במה מדובר ומזמינה את חברי בעלה ואת הדיין לסעודה, בה היא מציגה את השולחן כעד לכך שידעה שמדובר בבעל ולכן שכבה איתו. הנוכחים מקבלים זאת וכסף ההתערבות מוחזר לבעל.	מארוקו	13492
השטיח	שני רבנים מהכפר הלכו לעיר להתרשם מאורחות החיים בה. הריחו ריח טוב של בשר ונכנסו למסעדה. נפלו לבור ודרכו נקלעו למרתף. שם ישב אדם עם מאכלת ושחט את אחד הרבנים כדי להשתמש בבשרו במסעדה. הרב שנותר הציע לו עסקה- הוא יארוג לו שטיח, וכך ירויח בזכותו עוד כסף. הקצב הסכים והרב ארג לו שטיח שנמכר יפה. את השטיח הבא הציע הרב לשלוח לחבר עשיר שלו, והוא ארג עליו את סיפורו. ואמנם כאשר השטיח הגיע לחבר, הוא ביקש מהמוכר לראות את האמן והזמין לשם גם משטרה. המשטרה עצרה את האיש והצילה את הרב.	מארוקו	13565
אין אמונה בגוי גם אחרי ארבעים שנה בקבר	יהודי עשיר וזקן קובר את כל ממונו ליד קברו של שכנו הערבי. הערבי מופיע בחלום בנו ומודיע לו על האוצר. למחרת מגיע הבן חופר ומוציא את האוצר. מסקנה: אסור להאמין לגוי גם אם הוא קבור 40 שנה!	מארוקו	13566
הירושה	אב זקן וחולה מוזנח על ידי ילדיו. האב לוקח ארגז ומכניס לתוכו אבנים ומכתב. הוא קורא לילדיו ואומר להם כי בארגז הזה טמונה ירושתו וכי עליהם לפתוח אותו שנה אחרי מותו. הילדים דואגים לו ומטפלים בו מאז עד שהאיש הולך לעולמו. לאחר שנה, הם פותחים את הארגז ומוצאים שם רק אבנים ומכתב ובו כתוב "אין אמונה בילדי האדם".	מארוקו	13567
הבן הסורר של שר האוצר היהודי	לשר האוצר היהודי של מלך דמשק (במאה ה-19 לפני עלילת דמשק) יש בן, סורר ומורד. לא הולך בדרכי אביו, מבזבז את כל כספו ומציק לשרים האחרים. עד שלאביו אין ברירה אלא לסלקו מהעיר. הולך הבן ומתדרדר עד שנהיה למקבץ נדבות. עברו ימים ופעם עבר בשוק שר אחד מחבריו של אביו, הבן נדחף אליו ומבקשו לומר לאביו שיחלץ אותו משם. השר מספר זאת לאביו. השר קורא לבנו ועורך נשף עם הרבה אנשים בו מצווה על בנו לשאת כוס מלאת מים לקצה האולם בלי להתקל באנשים והעיקר שלא תפול טיפת מים מן הכוס . הבן מבצע את התרגיל ועומד בנסיון. אחר כך כששאלו את הבן כיצד הצליח כל כך במשימתו סיפר כי נשמתו היתה תלויה בטיפות המים שבכוס. וכשם שאדם מוכן לוותר על הנשמה שלו כך לא היה מוכן לוותר על טיפת מים אחת.	מארוקו	13801
הכלב הנאמן	כלבו של יהודי נודד, נובח כל הזמן, מושך את היהודי במכנסיו ומתנהג גרוע. היהודי מתרגז ובמכה אחת שהוא מטיח בכלבו הורג אותו. לאחר מכן מתברר לו כי ליד גופת כלבו היה מונח תיק הכסף של היהודי ושהכלב רצה להגיד לו כי התיק נפל מעל החמור.	מארוקו	13802
מלך שהיה לו קר	מלך חש יום אחד שקר לו, ושום רופא לא מסוגל לרפאו. הוואזיר שלו טוען שישנו מקום אחד ששם קר מאוד, אף על פי כן מתהלך לו שם אדם עירום כביום היוולדו. למלך נחוץ לראותו על מנת להתרפא. המלך הולך עם וואזירו ופמלייתו אל המקום, מגיעים בלילה ולא רואים דבר. המלך מתחיל לכעוס. בבקר רואים נקודה מרחוק, מתברר שזהו האיש שהולך ערום בארץ הקרה ההיא. המלך מצווה על הווזיר להביאו. הבחור מופיע והמלך שואל אותו איך המצב והדייג ענה :גרוע. המשיך המלך:השתיים הפכו לשלוש? הדייג- כן. המלך: איך הקשר? הדייג- חזק. המלך: אם אקשור תפתח אותה ? הדייג- אפתח אותה. הרשה המלך לבחור ללכת. פקד על הווזיר לגלות במה המדובר ולא, ימית אותו בתוך חודש. אך לדייג יש זמן והוא דוחה את הגילוי. הוואזיר מתחנן לפניו ומבטיח לו את כל עושרו. אז ניאות הבחור לגלות: א. אני אדם עייף. על כן מצבי לא טוב. ב. בקרוב אלך עם מקל על כן שתיים יהפכו לשלוש. ג. אם יקשור חוט של דיג האם יוכל להתירו? עינתי שכן. בא הוואזיר למלך וענה על כל התשובות. אך המלך אמר שרק אם יקיים את הבטחתו ויתן את רכושו לדייג- רק אז יתן לווזיר את חייו בחזרה. וכך היה. זהו ה"קשר" האמיתי שהמלך פקד להתיר.	מארוקו	13804
העשיר שקיבל מכתב מהרב	עשיר שזלזל (שלא במתכוון) בבחורה ועשה ממנה צחוק, נהפך לעני. נתנו לו מכתב על מנת שייקבץ נדבות. בנדודיו אותו עני למקום ביום שישי שבו מכבדים אותו בארוחה טובה, בקריאת הפטרה ובשינה,ליד בחור ישיבה הגונב ממנו את המכתב ובורח. ביום ראשון כשנוכח שהמכתב נעלם הוא מקים צעקות. על מנת לפצותו נותנים לו סכום כסף גדול ומיום זה מתגלגל מזלו ומתהפך, הוא נהפך שוב לעשיר , אך עדיין לא הגיע לאשתו. בנתיים מצאו את בחור הישיבה הגנב מת. ולפי המכתב הודיעו לאשתו של העני שהפך לעשיר על מותו. בנתיים חוזר העשיר לעירו ומוציא את אשתו מהחופה. היא עמדה להנשא לאדם אחר ועתה שב הכל אל מקומו בשלום.	מארוקו	13806
הבנים שלא שמעו לקול אביהם	שלושה אחים יוצאים בזה אחר זה למסע אל הר שאביהם ציווה לא לעלות עליו. שני הראשונים מתים בנסיונם לדובב בת-מלך שתקנית. בבית יודעים כי האחים מתו כי העציים שהשאירו האחים מתו. האח הצעיר מאזין לשיחת יונים ומצליח לדובב את בת המלך במשך שלושה לילות רצופים, הוא מספר לקומקום, פמוט וכד המספרים לו סיפריהם: א. שלושה בעלי מלאכה מכינים בובה: נגר חוטב צורתה, חייט מלביש אותה וקוסם מפיח בה רוח חיים. למי מן השלושה תנשא? תשובת הצעיר מרגיזה אתבת-המלך המתנגדת לדעתו ומדברת. ב. מי משלושה אחים יזכה בנערה יפה? מגיד העתידות היודע שהיא חול, הרופא שמספק את תרופת הפלא, או הרץ הצעיר המביא לה את התרופה בזמן?- הנסיכה שוב מדברת. ג. מי משלושה עשירים יזכה בנערה ? הקוסם שהביא אל ההר אליו נחטפה על-ידי נשר, הצלף שהרג את הנשר או מטפס ההרים שהורידה בשלום?- הנסיכה מדברת. הצעיר זוכה בבת המלך ולוקח אותה לביתו. בדרך מכריח אותה ללכת יחפה אחרי סוסו כעונש על שבגללה מתו 99 מחזרים. כשמגיע הביתה הוא מתפייס איתה בהצעת אמו ואחותו.	מארוקו	13870
אשת חיל	בוויכוח בין המלך למלכה, המלכה טוענת כי האישה בונה והאישה הורסת. מבקשת שהות של 7 שנים ועוברת לגור בבקתה של משפחה ענייה. עוזרת לאם-המשפחה לנהל את ביתה. בעל-המשפחה, חוטב עצים, מתחזק בגלל הטיפול הטוב, מרוויח יותר ומצליח לחסוך כסף. המלכה המחופשת מלמדת את האשה לטוות ולארוג מרבדים יפים המכניסים למשפחה כסף רב. כעבור 7 שנים כשהמלך בא לאסוף את אשתו לארמון הוא מוצא בית מפואר ומשפחה עשירה. המלכה עולה למרכבת בעלה והם מסתלקים. האיש חושב שמלאך פקד את ביתו. פתגם:"האשה תשפיל האשה תרומם, האשה בונה האשה הורסת.	מארוקו	13889
האנוסים	יהודי שנסע לבראזיל ומת שם, הוריש בצוואתו את כספו ליהודי מהמלאח. ערבי מצאצאי האנוסים, תבע את הכסף לעצמו. נערך משפט והיהודי זכה. אך אביו ציווה על בנו לשלוח לערבי מכתב ובו הוצאות דמי המשפט.	מארוקו	13948
מקצוע מציל ממות- השטיחים (הארון אל ראשיד)	הארון אל ראשיד ואחיו איברהים, מלכו יחד. הרון רצה לשאת אישה שהתנתה את הסכמתה בכך שילמד מקצוע . הרון למד לעשות שטיחים. בעיר כל פעם נעלם מישהו. הרון הלך לבדוק מה העניינים. נסתובב ברחוב, לפתע חש בריח מוזר העולה מחנותו של קצב. ניגש לחנות ובעל החנות מפיל אותו למערה. שם הוא רואה בשר ועצמות אדם. הקצב בא ורוצה להרוג אותו על מנת למכור את בשרו. הרון מציע לקצב עיסקה: הוא יארוג עבורו שטיחים וזה ימכור אותם תמורת חייו. הקצב מסכים. הרון אורג שטיחים. פעם שיחד שוטר שיביא את השטיח לארמון. על השטיח ארג הרון בכתב סתרים, היכן הוא נמצא ומה באמת נעשה שם ומבקש שיביאו שוטרים על מנת להצילו. אחיו איברהים עושה כך, משחרר את אחיו, והקצב שהוזמן לארמון רואה שעבדו לא היה אלא הארון אל ראשיד. תופסים את הקצב והורגים אותו. לאחר מכן נושא הרון לאשה את הבחורה שאמרה לו ללמוד מקצוע.	מארוקו	13950
הרמבם והרופא	למלך מארוקו שני רופאים, הרמב"ם ורופא ערבי שונא ישראל, המתקנא ברמב"ם. הרופא הערבי אמר ללמלך מארו'ו ויעץ לו לנסות תרופה חדשה, על הרמב"ם. הרמב"ם הסכים וציווה על תלמידיו להכין עשר פרות על מנת שייכנס בהן לאחר שישתה את הרעל, כדי שגוף הפרות תספוגנה את התרופות. לאחר חודש שב הרמב"ם לאיתנו ומכין תרופה לרופא השני: הוא מכין 7 קופסאות אחת בתוך השנייה. מרוב חרדה נופל הרופא ומת ואינו יודע שבקופסא השביעית אין אלא ...חתיכת סוכר.	מארוקו	13954
האבן הירוקה ובת המלך	מלך נוסע ומפקיד את בתו בידי קוסם זקן המתאהב בה. משלא נענית לו הוא כותב לאביה שהפכה לזונה. אביה כותב לאחיה להוציאה להורג. אחיה מרחם עליה ונותן לה לברוח. היא מגיעה לעיר ורוצה לעבוד תמורת לינה אצל כל מיני בעלי מקצועות: חייט, אופה וכו' אבל בכל פעם מופיע הקוסןם מנפץ ושובר את כל החנות ובבוקר מגרשים אותה. הם מספרים עליה למלך. מחופשת כגבר, היא מובאת אל המלך.פעם הסתרקה בחשאי ואור הציף את הארמון. זה העלה חשד בעיני המלך. והוא מזמין אותו (אותה) להתרחץ יחדיו. אין לה ברירה והיא מגלה את זהותה. המלך נושא אותה לאישה ונולד להם בן. אך הקוסם הזקן מופיע שוב, חותך את אצבע התינוק וחוטף את התינוק. המלך חושב שבת המלך אכלה את התינוק ומושיבה בבית הסוהר. המלך נוסע ומבקש מכל אחת מנשותיו שתבקש משהו. בת המלך מבקשת את האבן הירוקה. המלך נזכר לפתע באבן והולך למצוא אותה. בחנות מזהירים אותו מכיוון שהאבן גורמת לוידוי ואז להתאבדות. המלך חוזר עם האבן הירוקה ומוסרה לאשתו. הוא מתחבא מאחורי הדלת. היא מספרת לאבן את כל קורות חייה, למן הרגע בו עזב אביה את הבית ומסר אותה ביד הזקן. כששמע המלך את הווידוי הוא מנע ממנה להתאבד , מצא את הזקן והכריח אותו לומר היכן בנו,ואז שרף אותו. המלך אשתו ובנו חיו באושר.	מארוקו	13957
האח הקטן הגיבור	אח קטן בן 7 אחים, בשומרו על גופת אביו המת (במצוותו) רואה להבה והולך בעקבותיה . זאת כיוון שזה לילה וקר לו. הוא מוצא שם אדם התלוי על עץ עם רגליו למעלה שטוען שהוא מחליף את היום ללילה. האח מבקשו להאריך את הלילה, כדי שיספיק להבעיר אש. האח הולך להביא מים ומסיר כד כל כך כבד, עד כי 7 אנשים צריכים היו לעמול על מנת להזיזו. כך אומרים לו שודדים הבאים למקום ומצרפים אותו עמם לביצוע שוד בארמון. אין לו ברירה אלא להצטרף לחבורה, אך כשנופלת הזדמנות לידיו- כשהם עולים על החומה- הוא הורג אותם. נכנס לארמון מעורר את בתו הקטנה של המלך, קושר את שערותיהם הארוכות של השומרים הישנים ראש לראש על מנת שלא יוכלו לזוז ומבריח את בעלי החיים ממכלאותיהם. בכך גורם למהומה רבתי. בבוקר מגיעים אחיו אל הארמון וכל אחד מספר למלך מה עבר עליו. האח הקטן מספר שהרג את השודדים ומציע למלך ולבתו -שהכירה אותו - להעיף מבט מתחת לחומה על גופותיהם. לכשהם רואים שזה נכון, מתחתן האח עם הבת הקטנה של המלך. יתר האחים מתחתנים גם הם עם בנות המלך הנותרות.	מארוקו	13958
בן הרב	בנו של רב, תלמיד חכם, יוצא לטייל עם חברים. בדרך הם מאבדים אותו וכשהם מגיעים בחזרה לרב הם טוענים לפניו כי יצא להשתעשע בבית זונות. לאמיתו של דבר, עזר הבן בכספו לקבור רב אחד שהשלטונות דרשו בעבורו כופר. הוא קנה אוניה משני אנשים. באוניה מצא זהב וגם נוסעת סמויה- בת מלך ספרד שנתפסה על ידי שודדים. הוא נושא אותה לאשיה ונולדים שני ילדים. בת המלך רוקמת מטפחות ומוכרת אותן. מטפחת כזו מגיעה לידי מלך ספרד, המגיע לעיר בחשאי, מנצל את עובדת העדרותו של בעלה וחוטף את האשה עם הילדים חזרה לספרד. בן הרב יוצא לחוף הים. שני דייגים מסיעים אותו לספרד. הוא מתיישב ליד ארמונה ומקים מגל זבל גן נהדר. בת המלך מתפתה להכנס לגן . שם פוגש אותה בן הרב. הם מחליטים לברוח. הוא שוכר אוניה. כשהם בדרך נעלם הגן וחוזר להיות לזבל. כשכל המשפחה בלב ים מתקרבת ספינה, ממנה יורדים שני שודדים המעמידים את הבעל בפני ברירה: או הרכוש או האישה והיילדים. בן הרב בוחר באישה ובילדים. אז מתוודים שני השודדים וטוענים שאחד מהם הוא אליהו הנביא והשני הוא אותו הרב אשר פדה. הם באו לנסות אותו. לפתע נעלמו ובן הרב יחד עם אישתו וילדיו חיו באושר ועושר.	מארוקו	13960
הפושע	גנב ורוצח שנשלח לשדוד ולהרוג ע"י חבורתו, אשה עשירה על אי בודד , בארמון, אינו לוקח דבר וחס על חייה. הוא כותב לה מכתב ובו מבקש כי כמו שהוא הציל את חייה תציל היא את חייו. בבוקר כשהיא קוראת את המכתב היא מזעיקה מיד שוטרים. הם מוצאים את הגנב, כשהוא תלוי, אך עדיין חי. הם מצילים את חייו ואת חבורת השודדים מושיבים בבית הסוהר.	מארוקו	13965
הרב בן עטר והתרנגולת העירומה	הרב בן עטר חי בספרד. פעם זרקו לעברו הנוצרים תרנגולת עירומה. הרב אמר שמשמעות הדבר היא שהיהודים יגורשו, ומוטב להקדים רפואה למכה ולברוח למארוקו. היהודים וביניהם הרב בן עטר עוזבים בחיפזון את ספרד ועובירם למארוקו. תוך כדי כך משאיר בן עטר את אחד מבניו, ואת ספרייתו בספרד. הבן גדל בידי משפחה נוצרית ואינו יודע מיהו אביו. הבריות מתלחשות והוא דורש מאביו המאמץ לספר את האמת. האיש מספר לו גם על הספרייה. בן הרב מכניס את הספרים בארגזים ונוסע למארוקו לחפש את אביו. איש מבין אלה שהוא שואל אינו מוכן לומר לו היכן מתגורר אביו מפחד הספרדים. זקן מוכן להוביל אותו למקום מגורי אביו. מגיע הבן והאב לא מכירו. כהוכחה כי אכן זה הוא, מראה לו את הארגזים מלאי הספרים. רק אז מתחבקים האב והבן.	מארוקו	13966
שלמה ומרים	שלמה היה בחור שלמד תורה בביתו. יום אחד כשיצא לשאוף אויר על גג הבית בא נשר גדול, חטף אותו והפילו בגן ארמונו של מלך ספרד. בת המלך שראתה אותו בנופלו התאהבה בו ובקשה שיגייר אותה. שלמה טען שעליה לשתות בדיל מותך. היא הסכימה. כשראה שלמה שהיא רוצה באמת להתגייר , נתן לה לשתות דבש. מרים אמרה לו כי התורה שלו מתוקה כדבש והוא החל ללמדה. אך אז כששלמה יתצא לנשום אויר צח בגן , בא הנשר חוטף אותו ומפיל אותו בחזרה לביתו. שלמה נהיה חולה, ומתוודה להוריו על אהבתו למרים. אביו של שלמה יוצא לספרד לחפש את מרים. גם מרים חולה אנושות וכל מאמצי הרופאים להצילה לא מועילים. האב טוען שהוא יכול להציל אותה. הוא מבקש שיוציאו כל איש מעליו. אבי שלמה מזכיר את שלמה בפני מרים והיא מתעוררת לחיים. היא מתרפאת לאט לאט ומבקשת מאביה כי ירשה לה לנסוע אם האיש שהבריא אותה כשהם מגיעים למקום מגוריו של שלמה מתברר להם כי הוא מת. מרים מבקשת להוציא את כל האנשים. היא גוחנת מעל שלמה ומתחננת בפני אלוהים שיעשה נס שכך יצא שמו לפני כולם. אלוהים נעתר לבקשתה ומחיה את שלמה . הם מתחתנים וחיים באושר.	מארוקו	13969
חוכמתו של השוטר היהודי	יהודיה שלחה את בנה לקנות שמן אצל סוחר ערבי. הילד חוזר ולפי חשבונה חסר לה כסף. היא יוצאת עם בנה אל חנותו ומתחיל ביניהם ויכוח. האם טוענת שהסוחר רימה אותו, הסוחר מיתמם שלא ראה את הילד. קוראים לשוטר והולכים להתדיין בפני השופט. השוטר היהודי חוקר אתהסוחר וזה ממשיך לטעון שלא ראה את הילד. השוטר מגלה שלילד היה מטבע קצת מפוחם, שנתן לו הסוחר כעודף. הגיעו לחנות סוחר השמן. כשמחפשים בחנותו של סוחר השמן אכן מוצאים מטבע מפוייח.	מארוקו	13993
השומע בקול הוריו מצליח בכל מעשיו	רב מייעץ לבנו לפני מותו שכשיתפרנס מצחצוח נעליים לא יקח יותר מארבעה פרנק. הבן עושה כדברי האב ומצליח ודרכו מעוררת עניין. עשיר אחד מציע לו למכור את חוכמת ארבעת הפרנק והם חותמים על הסכם לפני המלך. כדי להסביר מה עומד מאחורי מעשיו עושה הבן שאלת חלום ומסביר, כי הפרנק הראשון מיועד לאוכל, השני נזרק לבית הבושת, השלישי נועד למצוות והרביעי עבור נרות נשמה לאביו, עבור עצתו.	מארוקו	14003
הבחור שלא רצה לשאת את בת המלך	למלך יש בת יפה. הוא מציע לוזיר לשדך אותה לבנו כדי להבטיח את עתיד שניהם, אף על פי שאין הדבר מקובל. הוזיר שמח, כי בכך יובטח עתידו, אך בנו לא שלם וחושד במלך. הוא מבקש מאומנתו לראות את הנסיכה וזו חוששת למעמדה בבית ומשקרת לו בטענה שהיא מכוערת. כשהוא מבקש חוות דעת נוספת ממכרה, משכנעת אותה האומנת לשקר לו ובכך להבטיח את מקומן בביתו. נוכח עדויות אלה מסרב הנסיך להוריו ומפסיד את ההזדמנות לשאת את בת המלך ולהתמנות בעתיד למלך בעצמו.	מארוקו	14137
הילד שהפך לילדה	ערבי עשיר נשא 3 נשים אך הן הביאו לו רק בנות. הוא רצה בבן. אם אחת מציעה את ביתה תמורת אוכל טוב בית יפה ותכשיטים היא מבטיחה שיהיה בן. הבת נישאת וכעבור 9 חודשים יולדת...בת. אמה אומרת לה מה לעשות: אסור להראות את הילד לאיש עד שמלאה לו שנה. אחרי שנה מוליכה האם את האב ליער על מנת להכין נול מעצים. ברגע שהוא כורת אותם היא מתחבאת וצועקת: "אוי היחדות (בערבית כינוי לאבר המין) הוא שומע יחדות וחושב כי מדובר בבנו שהפך עתה לבת הוא משכנע את האם ה"עצובה" כי יטפל בבת בכל זאת.	מארוקו	14140
עשיר אמיתי ועשיר מזוייף	עשיר שירד מנכסיו, יצא לדרך וישב לשוח. הוא אכל את ארוחתו הדלה תוך הקפדה על הניקיון, כך שהסב את תשומת ליבה של בת מלך שראתה אותו מחלונה. היא בקשה מהמשרתים שיביאוהו לפניה. האיש סיפר לה את סיפורו. ע"מ לבחון אותו שאלה מהם החלקים שאוכלים מן העוף. כשענה לשביעות רצונה, שילחה אותו עם כסף, כך שהחל את עסקיו מחדש והמזל החל שוב להאיר לו. קינא בו מןדהוא, שאל אותו כיצד הצליח שוב. והלה סיפר לו. רצה לעשות כמותו, התיישב ליד הארמון מול חלון בת המלך והשתדל לאכול ארוחה דלה -אךבסדר ובניקיון. הזמינה אותו הנסיכה והלה סיפר את אותו הסיפור כמו של הקודם. בת המלך שאלה אותו מה הם החלקים הנאכלים בפרה. וכאשר לא ידע לענות - הוצא להורג.	מארוקו	14142
האב שלמד מבנו (צלחת של עץ)	כלה שולחת את חותנה הזקן לאכול בעליית הגג בצלחת של עץ. הנכד יושב ליד סבו ומגלף צלחת דומה. לשאלת אביו הוא עונה כי הוא מכין צלחת עץ לו (לאב) ולאמו לכשיזקינו. האב המבוייש חוזר בו מהתנהגותו ונוהג כבוד באביו הזקן.	מארוקו	14296
עצת האב - האוצר בשדה	לפני מותו מודיע אב לשלושת בני כי בשדה טמון אוצר וככל שיחפרו עמוק יותר- ימצאו יותר. הבנים חופרים בשדה עד שצעיר הבנים מבין כי האב התכוון כי יחרשו ויעבדו את השדה וימצאו אוצר ביבולו. פתגם: חריצות והתמדה יביאו אוצר.	מארוקו	14305
האישה החכמה	חוטב עצים מוזמן על-ידי חבר לביתו לשתות יין. החבר שיכר את החוטב כדי להשיא לו את בתו, למרות שלחוטב כבר היתה אישה יפה ונבונה. החוטב התפכח מיינו וסיפר את הדבר לאשתו הנבונה ובעצתה הודיע לחבר כי הוא מוכן לשאת את בתו. האשה הנבונה הלכה לבית אביה למשך חודש כדי לחשוב על פתרון לבעייה. לאחר החופה התגלתה האשה השנייה כמכוערת, טיפשה ועצלה. תמורת כסף רב הסכימו הורי הכלה לבטל הנישואין. כשהאשה הנבונה שבה אל בית בעלה התבררה שעצתה היתה טובה והזוג חי באושר.	מארוקו	14310
מעשה בשני פורצים	שני גנבים: רבע-קילו וחצי-קילו, גונבים מאוצר המלך מבלי שיוכלו לתופסם. פעם גם גנבו אחד מזוג היענים של המלך ושחטו אותו. כדי לתפוס את הגנבים נשלחת זקנה לחפש למי יש שומן יענים. סבתו של אחד הגנבים נותנת לה שומן. הגנב הורג את הזקנה. מחופשים לרוחות רפאים, הגנבים מבהילים את שומרי אוצר המלך ושוב גונבים ממנו. השומרים מעמידים חבית זפת וחצי-קילו נפל לתוכה. רבע קילו כורת את ראשו, הורג את הסבתא שהתחילה לצעוק וקובר את שניהם בבאר. המלך מבין כי לפניו גנב פיקח מאוד. הוא מודיע כי ימחל לגנב על כל פשעיו ויתן לו את בתו אם יתייצב לפניו. הגנב בא לבית המלך ומחזיר לו את הגניבה ונושא את בת-המלך לאישה.	מארוקו	14318
המלך והסגן	מלך שואל את עוזרו היהודי מה אומרים המים המים הרותחים בקומקום. מחופש לאיש פשוט, יוצא העוזר לפרשת דרכים. פוגש זקן ומבקש להתארח אצלו. בדרך שואל העוזר מי ירים את מי. הוא נותן לזקן כסף לקנות סוסה ואומר שביתו יפה אם כי חסרה בו אבן. הזקן שאינו מבין את ההערות מספרן לבתו והיא פותרת את המשפטים האניגמטיים: מי יספר למי סיפור בדרך, הכסף לקניית כיכר לחם. האבן: שן חסרה בפי הבת. הבת בוחנת את חכמת הצעיר כשהיא מגישה קוסקוס ומתחתיו הבשר, בלי כלי אוכל. הצעיר מכניס ידו מתחת לקוסקוס ואוכל מן הבשר ובדרך אגב שואל את הבת מה אומרים המים הרותחים. תשובת: בשמים, בענן עפתי/ ובחורף לתוך האדמה שקעתי/ והעץ שהחייתי, בו נכוותי. הצעיר מביא את התשובה למלך ונושא את הבת החכמה לאישה.	מארוקו	14322
שלוש העצות הטובות	אב מוריש לבנו 300 לירות. הבן קונה בהן שלוש עצות: א. בבית זר אל תעצום עין. ב. אם מישהו נכנע לך תוותר לו. ג. אל תוותר על השתתפות בשמחת חתונה או כיוצא בזה. הבן נעשה לעוזרו של סוחר, לן בביתו ורואה בלילה את מאהב של אשת הסוחר רוצח את הבעל. מאשימים את הבן ברצח אך לפני המלך הוא מגלה את הרוצח בארגז. הבן נעשה לשומר ראשה של בת המלך. הוא תופס בחור המגיע לחדרה של בת המלך בתוך ארגז. הבחור מתוודה והבן משלחו מבלי להסגירו. הדבר נודע למלך הכועס על הבן שלא שמר כראוי. הוא נותן לו איגרת שעליו למסור לאופה במאפייה ובה כתוב כי יש לשרוף את נושא האיגרת בתנור. בדרך למאפייה נעצר הבן בשמחת חתונה. פוגש את הבחור, המתנדב לשאת את האיגרת למאפייה. הוא עושה כך ומושלך לתנור. למחרת מגיע הבן כרגיל, לארמון. המלך הנדהם דורש ממנו הסבר ומששמע את הסיפור משיא את בתו לבן. הבן מביא לארמון גם את אמו.	מארוקו	14386
הנעל שנפלה לנהר	נעלה של נערה נפלה למעיין ובן-מלך מצא אותה. החליט להינשא לבעלת הנעל והוציא כרוז למי שיש עיוור או עיוורת בבית יביאם לבן המלך לראות. בין כל האנשים, הגיעה הנערה, מדדה את הנעל ונישאה לבן המלך.	מארוקו	14562
בן העשיר ובת העני	שכן עשיר ולו 7 בנים, אחר לבית הכנסת וציווה על שכנו העני, שלו 7 בנות לפנות לו מקום. העני נעלב וחוזר לביתו, אך בעצת בתו הצעירה חוזר וקורא לעשיר להתערבות: בנו הבכור של העשיר והבת הצעירה של העני יצאו העירה למשך שנה ונראה מי יצליח יותר. הבן יצא לבוש הדר ורכוב על סוס והבת - לבושת בלויים, ברגל. כשהגיעו לעיר נדברו להיפגש בשער כעבור שנה. הבן ביזבז את זמנו וכספו בבתי המרזח והתרושש והבת התחפשה לגבר, ציירה ציורים שמשכו את לב המלך והוא הזמין את הצייר לעבור לארמונו תמורת שכר גבוה. בן המלך התאהב בצייר וחשד שהוא אישה. אך היא הצליחה להחלץ מכל המבחנים שעשה לה, גם מרחצה משותפת בבית המרחץ. בתום השנה השאירה לבן המלך מכתב הסבר למעשיה וכשהיא לבושה בהדר ורכובה על סוס חזרה העירה. כשבן העשיר משתרך אחריה ברגל כשהוא לבוש בלויים. העשיר חזר לביתו מבוייש וכל העיר הריעה לבת היפה. בן המלך שמצא את מכתבה של הנערה, רכב אחריה לבית הוריה ונשאה לאישה.	מארוקו	14568
הווזיר ששנא יהודים	בהסתת שר צורר יהודים מרשה המלך, אוהב היהודים, לשר לשאול אותם שאלה אחת, אם ידעו לענות יהרג השר ואם לא- יגורשו היהודים בחוסר כל. שאלת השר: מה היה לפני האלוהים. לאחר ימי צום ותפילה מופיע שיכור העונה לשר בשאלה : מה יש לפני הספרה 1? הווזיר עונה כלום. השיכור : כך גם לא יכול להיות כלום לפני הבורא פרט לבורא עצמו. הווזיר- ראשו נערף והיהודים ניצלו.	מארוקו	14573
חוזה הנסתרות	חוטב עצים מאבד את פרנסתו כשהיער נשרף כול. בעצת זקן מכריז על עצמו כחוזה נסתרות. אוצר המלך נגנב והוא נקרא לגלותו. בעצת הזקן, מבקש שבמשך 7 ימים ישלח לו המלך סיר אוכל על ידי אחד משבעת שריו. כל שר שמגיע שומע את החוטב אומר: "הנה אחד מהם מגיע" (אחד מנושאי הסירים)האנשים חושבים כי האיש גילה שהם גנבו את האוצר. מתוודים לפניו ומגלים לו את מקום הגניבה. המלך מעשירו והופכו ליועצו הבכיר.	מארוקו	14574
הכל תלוי באשה	מלך ווזיר מחופשים רואים כי פועל בניין צנום עובד טוב יותר מפועל בריא גוף. הווזיר אומר כי הסיבה לכך: לצנום יש אישה אשה טובה. המלך מטיל ספק בקביעה זו. הווזיר גורם לאשת הצנום להזניח את בעלה ולאשת בריא-הגוף להתייחס טוב יותר לבעל. יחסי הכוחות בין שני הפועלים משתנים. לאחר שהמלך משתכנע, הווזיר מחזיר שלום בית לשתי המשפחות.	מארוקו	14576
הבן שחשק בבת העשיר	בנו של יהודי התאהב בבתו של העשיר בנימין לזר. אך האב רצה להשיא את בתו לבן חברו העשיר נפתלי טייב. בערב החתונה רצו ההורים, כנהוג להרכיב את ילדיהם על סוסים, לפגישתם הראשונה. אך לא מצאו סוס לשכירה כי אביו של הבן שכר את כל הסוסים בעיר ושילחם ממנה, כדי שהטקס לא יוכל להתקיים. העשירים שיחדו את שומר ושכרו ממנו שני את שני סוסי המלך. בן המלך שראה זאת הודיע על כך למלך והעשירים, החתן והכלה נאסרו. גם אבי הבן נאסר. האב ביקש לראות את המלך וסיפר לו את כל מה שקרה וביקש לשחרר את הצעירים כי לא חטאו. המלך נעתר לבקשת היהודי, שיחרר אותו, את בנו ואת בת העשיר ואף השיא אותם. גם בן העשיר שוחרר וקיבל חלק מהון אביו וההורים נשארו בכלא.	מארוקו	14611
מי הגנב	שלושה מצאו מטמון במדבר והחביאוהו למשך הלילה. אחד מהם לקחו והטמינו במקום אחר. באו למשפט לפני המלך שיגלה מי הגנב. המלך מספר להם סיפור על זוג שנשבע להתחתן, דרכיהם נפרדו ובחור אחד רוצה לשאת את הנערה. הוא יוצא אתה לחפש את הבחור הראשון כדי שיתיר שבועתם. שודד שתופס אותם בדרך משחרר אותם ואת רכושם כששומע את מטרת נסיעתם. הבחור הראשון משחרר את הנערה משבועתה והיא נישאת לשני. מי עשה את המעשה הטוב ביותר. שני הראשונים עונים אחד: הבחור הראשון והשני: הנערה. השלישי: השודד. המלך מאשימו כי הוא הגנב ועליו להחזיר את המטמון.	מארוקו	14615
הילדה כרותת האיברים	בת נהגה לחלק צדקה לעניים כפי שעשתה אמה בחייה. הבת שכנעה את אביה האלמן להתחתן עם אלמנה ולה 6 ילדים. האם החורגת לא רצתה שהבת תחלק צדקה ובהשפעתה לקח האב את בתו ליער, כרת את ידיה ורגליה והשאירה שם. רועה עני ובנו מצאו את הנערה כרותת האיברים, לקחוה לביתם. הבת שולחת את האב לארמון המלך למכור לו בזה אחר זה 3 יהלומים: החיים, המוות והבגידה. האב מתעשר. הבן מגלה את הנערה ורוצה לשאתה. לפני החתונה מחברים המלאכים את איבריה. בעלה נעשה רופא. אביה בא כדי להתרפא מכאבי הידיים והרגליים שלו. הבת מזהה אותו, סולחת לו והוא נשאר בביתה ללמד את ילדיה תורה. האם החורגת באה להתרפא והבת מכניסה אותה לחדר חשוך ושופכת עליה מנוזל המוות שהשאירו לה המלאכים. האם מתה.	מארוקו	14727
שני אחים	אח עני ולו 9 ילדים אינו מקבל מאחיו העשיר תמיכה לפסח והולך לים להתאבד. רוצה לתלות עצמו על העץ אך העץ נופל מעצמו ומתחתיו נמצא אוצר שנשמר במיוחד עבור העני. תוך שבוע הופך האח העני לעשיר גדול. האח העשיר מלשין על אחיו בפני השולטן שעושרו הפתאומי בא לו מגניבת אוצר השולטן. האח העני (לשעבר) מספר לשולטן את כל קורותיו והשולטן מכניס את האח העשיר לבית הסוהר.	מארוקו	14730
האם החורגת וביתה היפה	לאחר מות אמה, משכנעת בת את אביה לשאת את מורתה לאשה. האם-החורגת מכה את בתה ומגרשת אותה אל הרפת. בצאתו לעסקיו שואל האב את אשתו ובתו מה להביא להן. הבת מבקשת שני אגוזים גדולים. כשהיא מפצחת את האגוזים מוצאת בהם זוג סנדלי זהב. סנדל אחד נופל למעיין ונמצא על ידי בן-המלך המוכן להנשא רק לבעלת הסנדל. האם החורגת שנכשלה בנסיונה לזכות בבן המלך נאלצת לשלוח את בתה והיא שולחת אותה פרועה ומלוכלכת. הסנדל מתאים לה, בן המלך נושא לאשה והאם נענשת.	מארוקו	14746
הילדה הטובה שנישאה לבן-עשירים	ברוריה היתה בת יחידה לנפח ואשתו. פעם הגיעה לפתחם ילדה והם אמצוה. ברוריה ורוזה גדלו וההורים נפטרו. ברוריה דאגה לעבודות הבית ורוזה בילתה בחוץ. פעם הגיעה לביתן אשה זקנה וברוריה אירחה אותה יפה ואף פלתה כינים משערה. רוזה סירבה לעזור. כעבור חודשים הגיע לבית עלם חמודות ומדי יום שאל אותן שאלה שלא הבינו אותה. ביום השלישי נזכרה ברוריה באשה הזקנה ובמתנות שהשאירה בידיה (שרשרת וטבעת זהב) והעלם נשאה לאשה כי הזקנה היתה אמו. רוזה נישאה לבחור מלומד שניסה להחזירה למוטב.	מארוקו	14747
קנאתן של אחיות	אלמנה ולה שלוש בנות עצלניות נישאת לאלמן ולו בת יחידה. האם החורגת העבידה את בתה בכל עבודות הבית ובנותיה בילו בנעימים. בן הרב נשא לאשה את הבת ובכל פעם שאחיותיה ביקרוה, הביאו לביתו של הזוג הצעיר מזל רע (צרות וסכסוכים) פעם הודיעו האחיות שאביה גוסס. הניחה הבת את שתי הבנות התאומות שנולדו לה בידי חמותה, השאירה את אחיותיה החורגות ורצה לביתה-אביה ומצאה אותו כבר מת. כשחזרה לבית-בעלה מצאה את חמותה כפותה לכסא והתינוקות נעלמו. היא רצה לחפשן ויחד עם בעלה מצאה את אחיותיה בשוק מנסות למכור את התאומות. האחיות נלקחו למשטרה, התינוקות הוחזרו הביתה והאשה התעלפה. בדרך הביתה נפלה מרגלה נעל יפה ויקרה. בן-המלך מצא את הנעל בדרכו והלך לחפש את האישה שלה היא שייכת. לאחר שאלות רבות הגיע לבית בן-הרב והחזיר את הנעל אל אשתו באמרו שאם לא הייתה נשואה היה נושאה הוא לאשה.	מארוקו	14749
המלך והגנן	מלך זקן השאיר לבנו את המלוכה והשתכן עם אשתו ובתו בטירה ישנה לאחר שיפוץ הטירה חיפשו גנן. גנב מקצועי הציג עצמו כגנן וחי אתם בארמון. הוא מגלה לכל אחד ממשפחת המלך את שמו, בסוד, כי זה שם גס. לכל אחד מהם אומר שם אחר: "מגרד", ,"מתחשק" ו"אשכים". כשפעם נעדרו בני-המשפחה מהבית גנב הגנן את כליהם היקרים והסתלק. הם לא העזו לפרסם את שמו בעיתון כי התביישו מן המילים הגסות. הגנן התעשר ונעשה אדם נכבד באחת העיירות. פעם הזדמנו לשם המלך, אשתו ובתו. הם זיהו את הגנב, כל אחד בתורו קרא בשמו הגס של הגנב והושתק על ידי האחרים. גם הפעם נמלט הגנב ולא הצליחו לתפסו.	מארוקו	14858
כבוד האבן	אדם נשוי ובעל משפחה נהג מדי שנה לעבור לעיר אחרת, לשאת שם נערה לבלות איתה לילה ואחר לעזוב אותה למשך שנה לבד בבית. שכעבור שנה היה חוזר האישה היתה כבר מתה מבדידות והוא יכול היה לשאת אשה אחרת. כך עשה עם 99 נשים. האשה ה-100 היתה פקחית וכשהבעל עזב אותה, לקחה אבן גדולה והיתה משוחחת איתה על כל ענייניה היא היתה בהריון וכשהבעל חזר מצא אותה חיה ונושאת תינוק בזרועותיה. לתמיהת הבעל הסבירה ששיחותיה עם האבן הצילוה ממוות. כשהבעל נוגע באבן היא מתפוצצת ושותת דם. הבעל לוקח את האשה והבן אל אשתו הראשונה והם חייים באושר.	מארוקו	14880
אחד מאמין במזל ואחד שאינו מאמין	יהודי המאמין במזל וערבי שאינו מאמין במזל התווכחו על הנושא. הערבי נותן פעמיים כסף ליהודי עני כדי שישפר את מצבו. בפעם הראשונה נחטף הכסף על ידי נשר. ובפעם השנייה, מוכרת אשת העני את הכד שבו הטמין בעלה את הכסף. הערבי מודה שאין בכוחו לעזור לאיש ביש-המזל. היהודי נותן לעני חתיכת עופרת. דייג לוקח את העופרת ובתמורה יתן לעני את הדג הראשון שידוג. בתוך הדג מוצאת אשת העני יהלום. נותנים אותו למלך ותמורה הוא נותן למשפחה בית מפואר וכסף רב. כשהיהודי והערבי באים לראות מה קרה לעני מוצאים שהתעשר. באותו יום מגלים את הנשר ואת הכסף שחטף ובשוק מגלים את הכד שבו הוטמן הכסף. גם הערבי מודה בכוח המזל.	מארוקו	14885
מוכר העוגיות והמלך	מורה אינו שם לב לבנו של חוטב עצים עני, כי אין לו במה לשלם. הילד נשאר בבית מטייל, נרדם בבית הקברות וחולם שעליו למכור עוגות ולהכריז כי מי שיקנה את העוגות ויחפור בור יפול לתוכו. הוא מוכר עוגות למלך ולפי בקשת המלך נשאר לשבת לצידו. המלך שומע את סגנו אומר לנער לכסות את פיו כשהוא מדבר עם המלך, בגלל הריח הרע שנודף ממנו. המלך מצווה על שומר הראש לערוף ראשו של מי שיגיע למחרת ראשון לארמון. ראשו של הסגן נערף. המלך מסביר לנער כי הסגן ניסה לחפור לו בור ובעצמו נפל בו.	מארוקו	14890
הבן שהיו לו מאה חברים	בעצת אביו יוצא בן לבחון את מאה החברים שלו. מסתיר חתול שחוט בשק ומבקש עזרת חבריו להחביאו, כי הרג בטעות גוי. כל החברים דוחים אותו. החבר היחיד של האב, שאליו מגיעים באמצע הלילה מכניסם לביתו מבלי לשאול שאלות.	מארוקו	14892
הירושה	אב מחלק רכושו בין שלושת בניו בעודו בחיים. הבנים אינם מטפלים בו יפה. הוא לכל אחד מהם בסוד על ירושת כסף שהוא משאיר בארגז מתחת לעץ מסויים. הבנים מטפלים באביהם יפה. אחרי מותו הם נפגשים מתחת לעץ. בארגז מוצאים מכתב וגרזן. במכתב כתוב כי בגרזן צריך לכרות את ראשו של מי שמחלק את ירושתו בעודו בחיים.	מארוקו	14893
מעשה בשטן שהתאהב	השטן יורד לחיות עלי אדמות, מתאהב באשה ונושא אותה. לאחר החתונה מתברר שהיא מרשעת איומה. לזוג נולד בן, השטן אינו יכול לסבול עוד ונפרד מהבן. נותן לו עצה להיות רופא. אם יראה את אביו למרגלות המיטה סימן שהחולה יחיה. אם למראשות החולה סימן שימות. הבן מתפרסם כרופא. בת המלך חולה. הבן מוצא את אביו למראשותיה. הוא מאיים עליו שאם לא יסתלק הוא יקרא לאמו. השטן בורח.	מארוקו	14894
הנסיכה שאהבה את אביה כמו מלח	מלך שואל את 3 בנותיו כיצד הן אוהבות אותו. הוא מרוצה מתשובת שתי הבנות הגדולות: כמו כל העולם, כמו זהב ויהלומים. הצעירה אומרת שהיא אוהבת את האב כמו מלח. המלך כועס ומגרש אותה מהארמון. היא עוזרת לזקנה המתפרנסת מהוצאת מלח מן הים. בתקופה קשה שבה לא ניתן להשיג מלח, המלך אינו מסוגל לאכול ועומד למות. הבת הצעירה שומעת על כך, מביאה לטבח קצת מלח בשביל מאכלי אביה. הם מתפייסים.	מארוקו	14896
ערכו של כסף	עשיר המצווה על בנו לצאת לעבוד ולהרוויח לירה. פעמיים מביא הבן לירה שנתנה לו אימו. האב משליך את הלירה לאש והבן אדיש האב מבין כי הבן לא עבד בשביל הכסף. לאחר שהאב מאיים כי לא יוריש לבנו כלום. עובד הבן קשה במשך היום ומביא לירה. כשהאב רוצה להשליכה לאש הבן אינו נותן לו, כי עבד קשה עבור הכסף. עכשיו האב בטוח שהבן יודע את ערך הכסף.	מארוקו	14897
גזירת העראק	בהסתת המשנה, שונא היהודים, גוזר המלך על היהודים שלא ישתו עראק. היהודים עצובים. יהודי פשוט מחביא בחדרו של המשנה בקבוק עראק, טלית ותפילין. כעבור כמה ימים פוגש היהודי את המשנה והמלך. הוא מחבק את המשנה וקורא לו "אחי". המשנה מכחיש זאת אך שני שוטרים הבודקים את חדרו מגלים את העראק הטלית והתפילין. המלך מגרש את המשנה לרחוב היהודים שם הוא מת מיתה משונה.	מארוקו	14915
היהודי והכומר	לאחר רעב בחברון שולחים רב לאסוף כספים בחוץ לארץ. הגיע לאירופה בנמל ראה אותו הכומר של העיר והתברר שהם דומים זה לזה. הכומר פחד, הזמין את הרב לביתו וכלא אותו בבור, כדי שימות שם. המלך לא יכול לישון. בבוקר מזמן את הכומר ושואל אותו שלוש שאלות: א. להיכן פונים פני האל. בן. מי היה לפני האל. ג. מה הם מעשי האל. הכומר שואל בעצת הרב הכלוא בביתו. הרב אומר כי הוא יענה למלך על שאלותיו. לבוש בבגדי הכומר הוא מתייצב לפני המלך ועונה על השאלות: א. כמו שמנורה מאירה בכל החדר, כך פניו של האל מאירים את כל העולם. ב. נותן למלך לספור מטבעות ושואל אותו מה היה לפני מספר אחד, תשובת המלך: "כלום" כך גם לא היה דבר לפני האל. ג. מחליף בגדיו בבגדי המלך. לבוש בבגדי המלך מצווה על המשרתים להכות את המלך ( בבגדי כומר) ולכרות את ראשו. ברגע האחרון מזמין את המלך בחזרה לחדר, מחליף את הבגדים שוב ומזדהה כרב יהודי. מעשי האל הם שהכניסו את המחשבות והשאלות בראשו של המלך. המלך קורא לכומר והכומר מת מפחד. המלך נותן מתנות לרב ושולחו בכבוד.	מארוקו	14916
המרגלית (אליהו הנביא)	הרב של פאס ראה בכוכבים כי 2 בניו הבכורים ישאו נשים מקומיות (וכך היה) . בנו הצעיר ישא אשה מאירופה. הבן הצעיר חיכה שאביו ישיא אותו ומרוב שעמום השתגע. טייל בחוץ, נשר חטף אותו והשליכו על גג בית מעבר לים. בבית גרה בת רב שהסכימה להנשא רק למי שגדול ממנה בתורה. בן-הרב הוכיח עצמו. 9 מלאכים ואליהו הנביא חתמו על הכתובה שלהם. למחרת החזיר הנשר את בן הרב לבית אביו. כעבור 12 שנה פגש בן הרב שני שאנשים רבים על מרגלית היכולה להביא את בעליה לכל מקום שירצה. הוא שולח את השניים לתחרות מרוץ ובנתיים לוקח את המרגלית ובקפיצת הדרך מגיע לעיר של אשתו (האשה ילדה בינתיים בן) נעשה לפועל במאפיה. ציפור חוטפת את המרגלית. כפועל פוגש את בנו אך אינו מזהה אותו. גביר מבקש אותו לעלות לקן היונים שלו ולהביא לו כמה יונים. בקן מגלה הפועל את המרגלית שלו. הגביר טוען כי היא שלו והרב (חותנו) פוסק לטובת הגביר. מרוב כעס הוא מפסיק להביא לחם לבית הרב. בנו מתגעגע לפועל. אשתו מבקשת מהפועל לשוב ולהביא לחם. הוא מסביר לה מדוע חדל להופיע. מזמנת אותו למשפט חוזר בפני הרב. הרב משתכנע בצדקתו. הפועל מספר את סיפור חייו וכולם מזדהים.	מארוקו	14919
הסיפור על מוכר המשקאות	יהודי עשיר מוכר משקאות, היה מוכן לקבל גם בקבוקים בחזרה אם לא השתמשו בהם. מולו גם כומר שונא יהודים שחיפש הזדמנות להפילו בפח. הכומר קנה מן היהודים 20 בקבוקים וכעבור כמה ימים החזיר לו 2 שהוא שם בהם רעל. נוצרי שקנה אחד הבקבוקים שתה קצת ומת. היהודי הואשם ברצח הנוצרי והכומר הסית להצית את הבית ולגרש את האשה והילדים. דינו של היהודי יצא למות בתליה. האשה נוסעת לעיר אחרת לרב מפורסם. כשהגיעה אליו לא נתן לה לדבר אל שלח אותה מיד ברכבת בחזרה. ברכבת יושבת מול איש ומספרת לו את צרותיה. האיש היה שופט חשוב. הוא דחה את מועד ביצוע פסק הדין ושלח בלש לחקור את הכומר. הבלש מציג עצמו כאיש דת נוצרי קרובו של האפיפיור. עורכים מסיבה הכומר משתכר ומודה בהתפארות במעשיו. העדות מובאת לשופט המזכה את היהודי ותולה את הכומר.	מארוקו	14920
סיפור על שלוש נשים	3 נשים: ערביה, צרפתיה ויהודיה, מצאו טבעת הלכו למלך שישפוט למי מהן היא שייכת. המלך מבקש שכל אחת תעשה תעלול לבעלה ומי שתצליח תקבל את הטבעת. הערביה צובעת בסיד את הקיר החיצוני של ביתה, בעלה אינו מוצא את הבית, לן בחוץ. בבוקר היא מאשימה אותו בבגידה והוא מתבייש לספר לה את האמת. הנוצריה, צרפתיה כורה מנהרה מביתה אל בית קפה בו נוהג בעלה לבלות כל ערב. כשיוצא מן הבית ממהרת בבגדים שונים לבית הקפה. כשמגיע לשם רואה אותה, בטוח שזו אשתו אך הולך הביתה לבדוק. היא מגיע לפני ועושה עצמה ישנה וכך כמה פעמים. היהודיה מביעה דאגה לבעלה (הבריא) שהוא נראה רע כמי שעומד למות. 3 רופאים פוסקים שימות תוך שעה. הבעל עוזר לאשתו לרחוץ אותו לקראת המוות ולעטוף אותו בתכריכים, כבר הרגיש כמי שעומד למות. נכנס לארון. בדרך בא מישהו (בהזמנת האישה) ואומר "שה"מת" חייב לו אלף לירות הוא קם מן הארון ומכחיש. כולם נבהלים ובורחים. היא מקבלת את הטבעת.	מארוקו	14921
שלוש שאלות	מלך שונא יהודים על שצלבו את ישו. משתכנע על ידי הרב שהיהודים טובים. הרב נעשה משנה למלך. בהסתת כומר שונא יהודי מציג המלך לרב 3 שאלות: א. כמה המלך שווה. ב. מה המלך חושב? ג. להראות למלך פלא. בעצת אביו שנגלה לו בחלום מבקש הרב שגם הכומר אינו יודע לענות על השאלות ומבקש מן הרב את התשובות תמורת כסף רב. הרב מסכים כשהכומר מגיע דוגר הרב על דלי ביצים. הוא מבקש מהכומר לדגור במקומו ולבוש בבגדי הכומר הוא מתייצב בארמון. תשובותיו למלך: א. המלך שווה 4 פראנק, כי על הצלב של ישו כתוב 8 פראנק. ב. המלך חושב שהכומר עומד לפניו אבל זה הרב. ג. מזמין את המלך לביתו לראות את הכומר דוגר על ביצים. המלך מתרגז על טפשות הכומר ומצווה לתלותו.	מארוקו	14923
חצי שמיכה	בדרישת אשתו מוציא בעל את אביו הזקן מן הבית ונותן לו שמיכה להגנה מהגשם. בנו חותך את השמיכה לשניים ומסביר לאביו כי חצי אחד הוא שומר בשביל האב לכשיזקין.	מארוקו	14928
הירושה בארגז	לאב שלושה בנים שאינם מכבדים אותו. בעצת חבר מכין ארגז מקושט ובתוכו ברזלים וגרוטאות. רומז לבניו שזו ירושתם. הם מטפלים בו יפה. לאחר שתמה שנת האבל למות האב פתחו את הארגז ומצאו את הגרוטאות.	מארוקו	14929
למי יש יותר ערך, לגבר או לאישה?	מלך מתרגז על אשתו הטוענת שלאשה יש ערך יותר מלגבר. הוא כולא אותה בפינת הארמון ונותן לה לחם ומים בלבד. בעזרת כושי חופרת משפחת המלכה מנהרה לפינתה של המלכה והיא יוצאת דרכה לביתם, אוכלת, שותה וחוזרת לפינה. המלך מתפלא על שיופיה לא פחת. למלכה נודע שבעלה יוצא לעיר אחרת. התחפשה לזונה ואירחה אותו שם וכך כמה פעמים. לבסוף נכנע המלך והודה בעליונות האשה וביקש שתספר לו כיצד החזיקה מעמד. היא סיפרה לו הכל (מבלי להזכיר את הכושי שהעביר לה ידיעות על תכניות בעלה) והסבירה כי מן השמים גילו לה על תוכניותיו וכך יכלה לקדם את פניו בכל אחת מן הערים שאותן ביקר.	מארוקו	14963
אשת השטן ובנו	השטן רצה להתנסות בחייהם של בני-אדם, ירד לאדמה, נשא אישה והוליד בן. אשתו ירדה לחייו והחליט לחזור לשמים. לפני הסתלקותו הודיע לבנו שיהיה רופא ואם יראה את אביו למרגלות החולה ידע שהחולה ימות, אם יראה את אביו למראשותיו - החולה יחיה. הבן נעשה לרופא מפורסם. הוא עמד להינשא לבחורה, הבחורה חלתה והוא ראה את אביו עומד למרגלותיה. איים עליו הבן, שאם לא יסתלק מייד ממיטת הבחורה יקרא לאמו. השטן נבהל וברח.	מארוקו	14969
בזכות אשת-חיל	גביר השיא את בנו והורה לו ללבוש שחורים אם אשתו אינה מוצאת חן בעיניו. פעמיים מגרש הבן את הנשים. בפעם השלישית נושא הבן אישה המאיימת עליו במקל עד שהסכים ללבוש בגד לבן לאות שהיא מוצאת חן בעיניו. האב רואה את הבגד הלבן ומראה לאשה את כל האוצרות. לאחר שהאב מת מסתירה האישה בעזרת 3 מאהבים, את הממון ומכריחה את בעלה לעבוד. מנהל העבודה מגלה כי הוא בן גביר ובעצתו מגלה הבן את מעלליה של האשה. והיכן החביאה את ממון אביו. הוא מגרש אותה ומעביר את הממון לבית המנהל, נושא את בתו לאשה וחי במשך שנה מהכסף שנותן להם החותן. בתום השנה הודיע להם החותן שהכסף אזל והם עוברים לעיר אחרת. למרות עוניים האשה דואגת לבעלה והוא עובד בחריצות רבה. מנהל העבודה בוחן את נאמנות האשה. הבעל חושד בה, כושר עבודתו יורד אך לאחר שהכל מתברר כולם מתפייסים. המנהל ממנה את הבעל למנהל-סניף של המפעל במקום אחר. האשה מתגעגעת לבית אביה, הם נוסעים לבקרו, מוצאים אותו וזקן וחולה. הוא נותן להם את כל הממון של הגביר. הסביר שרצה לחנך את הבן לעבוד ולהיות עצמאי. הכל מתפייסים.	מארוקו	15042
שתי אחיות	שתי אחיות זקנות ועניות שופכות מדי יום חלב שחלבו מעזן היחידה, מהול בצבע אדום. מתחת לחלונו של בן המלך. אחת האחיות מסבירה כי אלו הם מי הרחצה של בתה הקטנה. בן המלך רוצה לשאתה ועד שתגדל הוא שולח מתנות לבית האחיות. בליל הכלולות מגיעה אחת האחיות לחדר בן-המלך, הוא מגלה כי היא זקנה וזורק אותה לרחוב. הזקנה שמחה שהיא לא נפגעה והיא שרה ורוקדת. המראה מצחיק את מלך השדים, השומה שעל אפו מתפוצצת והוא גומל לזקנה בכך שהוא טובל אותה במעיין פלאים המחזיר לה את נעוריה ואת יופיה. מאז היא חיה בארמון עם אמה (אחותה).	מארוקו	15047
הבת הנבונה והמלך	חוטב עצים קרא לבתו השביעית: הנבונה. המלך התאלמן ונשא לאשה את נבונה. פעם באו להישפט לפני המלך בעל סוסה ובעל אתון. שתיהן המליטו באותו הלילה ובעל האתון החליף את בת האתון בבת הסוסה. המלך פסק כי כל ולד, אחרי איזו אם שילך, לה הוא נולד. הוולדות התרגלו לאמהות החדשות והלכו אחריהן. בעל הסוסה ישב בוכה לפני ארמון המלך. נבונה ראתה אותו ובעצתה הלך למלך וטען כי זרע פרחים על-יד הים ויצאו דגים וחטפו אותם. לשאלת המלך כיצד יכול להיות דבר שכזה ענה בעל הסוסה וכיצד יכולה סוסה להמליט אתון? המלך תיקן את משפטו והבין שאשתו הנבונה התערבה. בכעסו שילח אותה בחזרה אל בית הוריה.	מארוקו	15217
המחרוזת לאדם חסר דאגות	לאישה עשירה שהתרוששה נשארה מחרוזת אחת, אותה תתן למי שאין לו דאגות. הגיעה למלכה, אך גם לה יש צרות: בעלה מכה אתה בכל יום כי חשד בה בבגידה עם עבדו השחור (מה יפה השחור היורד על הלבן דיו על דף). בעצת האשה אומרת המלכה לבעלה כי בעלה לעולם לא יגיע למעלת המלך הירוק, גם אם יצהיבו רגליה. המלך מחפש את המלך הירוק ומוצאו שליט על פני כמה מדינות. יש לו אשה שחורה הנותנת לו מדי ארוחה שתי סטירות. בעצתו חוזר המלך לביתו כשבידו מראה שבה על המלכה להסתכל. כשהמלכה מסתכלת במראה, היא מתעופפת ומגיעה למלך הירוק. היא נשארת אצלו והמלך נאלץ לחזור לבד לעירו.	מארוקו	15218
המלך הקרח ומתנת היהודי	ליהודי אין אמצעים לחגוג את הפסח. הלך למלך והביא לו מתנה את חלקו העליון של הכלי להכנת הקוסקוס שהוא כמו כובע עם חורים. המלך היה מרוצה מן המתנה המועילה, כי היה קרח וכשחבש את כלי-החמר על ראשו נכנסו שמש ורוח לקרחתו, ונתן ליהודי כסף רב במתנה והיהודי יכול היה לחגוג את הפסח. שכן ערבי עשיר חיקה את מעשה היהודי. הוא מכר את כל רכושו ובכסף הכין כלי דומה מזהב טהור. המלך היה מרוצה ממתנת הערבי וציווה על משרתיו להעניק לערבי את המתנה הטובה ביותר שיש באוצרו. המשרתים נתנו לערבי את כלי-החימר של היהודי.	מארוקו	15252
המלך שדרש להביא את משה רבנו	בהסתת סגנו דורש המלך מן היהודים להביא לפניו את משה רבנו. צעיר נחמד מתנדב להופיע בפני המלך כמשה רבנו. היהודים מביאים אותו לפני המלך והשר מייעץ למלך לבחון אותו אם אכן זה הוא. הצעיר דורש שיביאו לו שולחן גדול וסכין חדה ומודיע שהוא יחתוך את השר לחתיכות ואחר כך יחיה אותו מחדש. השר שיודע מה יקרה לו משכנע את המלך שאכן זה משה רבנו.	מארוקו	15253
הסוחרים היהודים והשודדים הערבים	סוחרים יהודים פוגשים בדרכם חבורת שודדים רעבה. ראש השיירה היהודי מזמין את השודדים לאכול אתם והשודדים אינם נוגעים לרעה באנשי השיירה. השודדים מתנפלים על העיר בה גרו יהודי השיירה. ראש השיירה מזמין את השודדים לביתו, הם נזכרים בטובה שעשה להם במדבר ומבטיחים לא לגעת לרעה בתושבי העיר.	מארוקו	15298
ענייה ועשירה שילדו יחד	ענייה ועשירה ילדו בבית-החולים באותו זמן. הענייה גנבה את בן העשירה שהיתה ממשפחה מיוחסת מדורי-דורות. העשירה הרגישה בזה אך לא יכלה להוכיח. הבן שגדל בבית הענייה היה חכם ולמד הרבה, התחיל לנדוד בין הערים. פגש בחורה יפה ומיוחסת (הפתגם היחיד: רווח בין השיניים) שהסכימה להינשא לו כי הוא היה היחידי שידע לתת תשובות לכל שאלותיה. העשירה שמעה על כך וידעה שזהו בנה האמיתי. הבן של הענייה הוחזר לאמו והעשירה השיאה את בנה האמיתי לבחורה היפה.	מארוקו	15299
עונש לערבי שסידר יהודי	לקראת הפסח מתאמץ מוכר גרעינים למכור הרבה כדי שיהיה לו לצרכי החג. סוחר ערבי, שמצא במרתפו 7 עכברונים מכניסם בשקית ומוכרם ליהודי בשקיק עם גרגרי זהב. היהודי הולך לצורף, הצורף מגלה את העכברונים ומאשים את היהודי אצל השופט שניסה לסדרו. היהודי נשבע שרומה. השופט קורא לסוחר, וכשזה בא, משבח אותו על ששוב סידר את היהודים. הסוחר מתפאר במעשיו ומשהודה בהם פוסק השופט שיתן 700 מטבעות כסף ליהודי או יקבל 70 מלקות או יבלע את 7 העכברונים. הסוחר בוחר מלקות, נשבר באמצע בולע עכברונים ולא מצליח ואז חייב לשלם 70 מטבעות ליהודי, שחגג את הפסח ברוב הדר.	מארוקו	15307
האשה תוריד האשה תעלה	אשת המלך רואה התנהגותם של ילדי חוטב עצים עני ואשתו.מבקשת מן המלך שיגרש אותה כדי שתוכל להוכיח לו את אמיתות דבריה: "האשה תוריד, האשה תעלה". המלך מגרשה. מתחתנת עם חוטב עצים, מחנכת את ילדיו שלא לחטוף מן המזון לפני שנגמרה הכנתו, חוסכת חלק מן העצים שהביא ומוכרת אותם בחוקר(עץ מיוחד המדיף ריח טוב.) קונה עצים גם מחוטבי עצים אחרים, ממנה את החוטב למנהל המכירות והיא דואגת לבניית ארמון הדומה בכל לארמונו של המלך. לחנוכת הארמון מזמינה את המלך ופמלייתו, מתגלה לפניו, הוא מודה בצדקת דבריה וכולם חיים יחד באושר.	מארוקו	15314
בנו של מוכר החלב	מלכה מסרה את אחת מן הנשים האחרות של המלך לחלבן כדי שיהרגנה. בתמורה נתנה לו נדן חרב מזהב. החלבן נשא אותה לאשה, ילדה בן ומתה. הבן היה חכם, למד קרוא וכתוב ונעשה למזכירו ויעצו של המלך. שרי המלך מקנאים, סוטרים לאביו,החלבן. הבן סוטר להם בחזרה ובורח. פותח בעיר אחרת בית-ספר ומצליח במעשיו. הווזיר כועס על אשתו, מגרשה ואחר כך מתחרט ורוצה להחזירה אליו. אינו יכול לחזור בו מדבריו לכן משיאים את האשה למורה החדש כדי שלמחרת חגרשנה והיא תוכל לחזור לווזיר. המורה אינו רוצה לגרשה והיא אינה רוצה לחזור. מכניסים אותם לחדר סגור. הבחור קופץ מן החלון, עובד בנמל ומביא אוכל. לכבוד הולדת בן המלך עושים 7 ימי סעודה וגם הבחור מורשה לבוא. מקבל סטירות כי אין לו כסף לתת מתנה לבן שנולד. בורח בחזרה לעירו. שולח שליח למלך להודיע שמצא את המזכיר שנעלם ובתמורה מקבל השליח כסף רב מהמלך. המחזיר את הבחור לתפקידו . בבית המרחץ רואה את נדן הזהב, חוקר את הבן ואת אביו ומתגלה כי המזכיר הוא בנה של אחת מנשיו ואולי גם בנו שלו. האב ובנו גרים באושר בארמון המלך.	מארוקו	15315
סיפור יוסף הצדיק	תולדות יוסף בן-יעקב מאז הולדתו ועד עלייתו לגדולה במצרים,תוך הדגשת כמה אירועים בחייו: הסיבה לקנאת האחים בו, הלשין עליהם לאביהם, על שהם שוכבים עם שפחותיהם ואוכלים בשר החתוך מן החי. בבית-פוטיפר: פוטיפר, הסריס קנה את יוסף בגלל יופיו, הוא הועידו למשכב זכר אתו. זוריחה, אשת פוטיפר ניסתה לפתות את יוסף ומשלא הצליחה טענה שיוסף התקיף אותה. הבת אסנת הגנה עליו אך לא שמו לב לדבריה. בבית האסורים הוא פותר חלומות, שר המשקים ושר האופים. פותר חלומות פרעה ועולה לגדולה.	מארוקו	15317
בת-המלך הנדיבה	אשת מלך בנתה ארמון שבו חילקו מזון ולבוש לעניים. ככל שנידבה יותר כן גדל הונו של המלך. אחרי מותה המשיכה בתה במעשיה. שפחה מסיתה את המלך להיפטר מבתו כדי שאוצרו לא ידלדל. בעצתה כורה המלך קבר ביער ומכניס את בתו חיה לתוכו. לפני שמכסה אותה בעפר היא מכניסה לפיה קנה קש שדרכו היא נושמת. נאקה שומעת את שירת הנערה מהקבר, שוכבת עליו ומסרבת לזוז. הרועה מספר על כך למלך. הוא בא משחרר את הנערה ונושאה לאישה. בונה ארמון לנצרכים. האב והשפחה שהתרוששו מגיעים לארמון. האב מספר את סיפורו ומתוודע לבתו הבת סולחת לו ואת השפחה מגרשים.	מארוקו	15343
אח עני ואח עשיר	אח עשיר מעליב בכל בוקר את אחיו העני על כי יש לו 7 אסונות (בנות בבית )ואילו לו, לעשיר 7 שמחות (בנים). הבת הבכורה מזמינה את בן דודה לצאת לעיר אחרת ולראות מי יביא שמחה ומי אסון להוריו. בן-הדוד יוצא רכוב על סוס עם משרתים וכסף. הבת יוצאת על חמור עלוב. באים לעיר שבה אין יודעים לתפור. הבת תופרת בגדים לכל אנשי הארמון ונשות העיר ומרוויחה כסף רב. הבן מבזבז כספו. כעבור שנתיים חוזרים כשהבן לבוש בבגדים שקנתה לו הבת ורכוב על הסוס שלה. הורי השניים מחכים להם והאח העשיר מקבל התקפת לב שמתברר לו שכל הרכוש שהגיע עם השניים שייך לבת אחיו. העשיר בא להתנצל ומודה כי לאחיו יש שמחות ולא אסונות. האח העני לעולם אינו מעליב את אחיו.	מארוקו	15437
האיש שלא נשבע	אב ציווה על בנו של שלא להישבע ומת. אנשים העבירו ממנו כספים ולבסוף נאסר. האם יצאה לחוף למכור את בגדי בעלה כדי לפדות אותו מהכלא נתנה הכסף לבנים וכשהלכו נחטפה על יד האונייה. האב ובניו עזבו את העיר והבנים נחטפו על ידי אוניה אחרת. הגיע האב לעיר זרה, רעה את צאנו במקום מסוכן, המשיח הורה לו לקנות את המקום, לבנות בו מלון , ושם התאחד לבסוף עם אשתו וילדיו.	מארוקו	15693
מעשה בעני ובעשיר	עשיר חולם, שבנו של אחיו העני יירש את כל רכושו. כשנולד לעני בן, עשה לו העשיר ברית מילה מפוארת והשאירו אצלו. שלח את התינוק בידי רוצח שכיר להרגו ולהביא לו את דמו. לפני שנשחט צחק התינוק והרוצח השאירו בשער בית הקברות והביא לעשיר דם גדי. לאח העני שבא לקחת את ילדו הראו תינוק מת. זוג חסידים ערירי מוצא את התינוק ומגדלו. כבן 17 לעגו לו תלמידי הישיבה על שאינו בנם האמיתי של הוריו. הוא יוצא לחפשם. פוגש את אביו, חוטב העצים העני אך אינו מכירו. בת דודו העשיר מארחת אותו. משיחה אתו מבין האב כי הוא בן אחיו. שולח בידו מכתב לבית חרושת לסיד שסיכם איתם שמי שיביא את המכתב ייזרק לתוך בור סיד. בנו הבכור של העשיר לוקח את המכתב ונזרק לבור. כך קורה גם לבן השני הלוקח את המכתב מידי הבחור בדרכו לבית חרושת לסבון. בניסיון רצח שלישי שוכר העשיר שני צלפים שיירו במי שייצא ראשון בבוקר מחדר הבחור. ראשון יוצא כלב, יורים בו מגלים שזה כלב. באותו רגע יוצאים העשיר ואשתו והצלפים יורים בהם. הרוצח שהיה צריך להרוג את התינוק מספר לבחור מי הוא באמת, מביא את הוריו ונושא את בת העשיר לאשה.	מארוקו	15696
הכפרי והשודדים	כפרי ראה בלילה שודדים מחלקים שלל בלולו. קבע לפגוש אותם בלילה הבא, לצאת יחד לשוד. בחצות הוביל אותם לארמון המלך, זרק אפר קר של פר על השומרים והם נרדמו. מבעד פרצה, שהכין נכנס וכרת את ראשי השודדים אחד אחרי השני כשנכנסו אחריו.שחרר את אחיו הכלוא, תלה את הסוהר, החליף את נעלי המלך והמלכה והסתלק. המלך מפרסם כרוז שמי שיספר מה קרה בארמון בלילה יישא את בתו ויקבל חצי מרכושו. רבים ניסו ונכשלו. הכפרי סיפר מה שעשה וזכה בפרסים.	מארוקו	15697
יוסף הצדיק	סיפור קנאת האחים ביוסף, כי לאחר שיוסף סיפר את חלום הירח השמש והכוכבים אביו ניבא לו שיהיה אדם חשוב. האחים זרקוהו לבאר, נעשה לו נס ולא טבע, הצטרף לשיירה במצרים, פתר את חלום פרעה ונעשה לשר חשוב. כשבאו האחים למצרים לא הכירוה. הוא נתן בידם חבילה שרק לאביהם מותר לפתחה. כשיעקב פותח הוא מוצא את כותנת הפסים של יוסף ומכתב בו יוסף מספר את קורותיו, מזמין את כולם לבוא אליו ומבקש שלא להעניש את אחיו.	מארוקו	15782
אשת חיל עטרת בעלה	מלך מחופש ויועצו רואים אדם צנום ובעל כוח ובריון שאין לו כוח לעבוד בבנין. היועץ אומר כי הכל מן האשה: לצנום אישה טובה ולבריון: מרשעת. היועץ נותן לשתי הנשים עבודה של שעתיים ביום , המכניסה יותר מיום העבודה של בעליהן, אך התנה עם המרשעת שתשפר יחסה לבעלה. אשת הצנום חדלה להתייחס בכבוד לבעלה וכושרו ירד ואילו הבריון - כושרו עלה.	מארוקו	16384
ר אברהם אבן עזרא נמכר לעבד	שודדים תפסו את הראב"ע ומכרוהו בשוק עבדים. כומר קנה אותו, הכיר בערכו ונתן לו עבודות קלות. במסיבה שערך המלך, כעס המלך על הכומר בשל גאוותו והציג לו 3 שאלות. אם לא יענה עליהן יסירנו ממשרתו, לאן פונים פני האל (כמו נר, לכל מקום), כמה שווה המלך (פחות מערך הצלב) מה מקיף את העולם ביממה (השמש), הראב"ע מוכן ללכת למלך לבוש בבגדי הכומר. הוא עונה על שאלות המלך ומזדהה. מסרב לקבל מתנות מן המלך כי מזלו הוא להיות עני ועני יישאר.	מארוקו	16385
בת העני החכמה	מלך דורש מן היהודים לענות לו על 3 שאלות ולא יהרגם: כמה כוכבים יש בשמים, כמה כדי מים בים ומה אומר הקומקום ברתיחתו. לעני נולדות רק בנות. לבת האחרונה הוא קורא "הנבונה". בעצת בתו מזמין העני עשרה שקי נייר ופועלים שיחתכו את הנייר לחתיכות קטנות . מביאים למלך ומודיעים שאם יספור את פיסות הנייר הרי מספרן זהה לכוכבי השמיים ולכדי המים בים. הקומקום אומר כי המלך מתפלל 7 פעמים ביום. המלך שולח ביד עבדיו 10 כדי שמן, כבשים וגלילי בד. מכינה לשליחים אוכל ורומזת כי המזון הטוב נמצא למטה. חלק מהשליחים נרמזו. הם לקחו ממתנת המלך 2 מכל דבר. בתודתה היא רומזת למלך על מעשי שליחיו אך מבקשת שלא להענישם. המלך נושא את הנבונה לאשה. היא דורשת שירשום בכתובתה כי מותר לה לקחת מן הארמון את הדבר היקר לה ביותר. אתון וסוסה ממליטות בעל האתון מחליף את ולדותיהן. באים להישפט אצל המלך. הוא פוסק כי כל ולד שייך למי שהוא הולך אחריה. בעת ההחלפה ינקו הולדות ועכשיו הלך העייר אחר הסוס והסייח אחר האתון. אשת המלך שומעת על פסק הדין ומייעצת לבעל הסוסה לספר למלך כי דגים אכלו שדה של ורדים, לתמיהת המלך על התופעה יאמר לו כי אם זה בלתי אפשרי, הרי גם שסוסה תמליט עייר בלתי אפשרי. המלך חוזר בו ממשפטו. כועס על התערבות אשתו. היא מסממת את משקהו של בעל ולוקחת אותו בארגז לבית אביה. בבוקר מסבירה לו כי הוא היקר לה ביותר בארמון. מתפייסים. המלך מודה חכמת אשתו.	מארוקו	16388
המיילדת וילדי המלך	מכל נשותיו, רק אחת ילדה למלך ילדים. הנשים הצרות שיחדו את המיילדת שישליכו את הוולדות ויגידו למלך כי אשתו ילדה: כלב, חתול וגמל. המלך כלא את המלכה בבקתה. אחת מבנות המלך הושלכה בשדה ונמצאה על ידי אנשים, שגידלוה. כשנודע לה כי אינם הוריה האמיתים, הביאוה לאותו שדה, משם יצאה לחפש את הוריה האמיתיים. בעצת זקנה הלכה למלך ולאחר בירור עם המיילדת התבררה זהותה. המלך החזיר את מלכתו והם חיו באושר. את הנשים האחרות גירש.	מארוקו	16390
שלוש שאלות לכומר ולרב	מושל העלה את יועצו היהודי לדרגת שר אוצר. הכומר שונא היהודים מבקש לשאול את היהודי 3 שאלות שיוכיחו אם הוא ראוי למשרה הרמה. השאלות: כמה שווה המושל, מה חושב המושל, הראה לו דבר שלא ראה מעולם. המלך דורש גם מן הכומר תשובות. אביו של היהודי בא אליו בחלום ופותר לו את השאלות. הכומר המודאג מבקש עזרת היהודי בפתרון השאלות , מוצא אותו דוגר על סל ביתים ומוכן להחליפו ובלבד שישיב לו על השאלות . לבוש בבגדי הכומר בא היהודי למלך ועונה כי המלך שווה לערכו של הצלב אליו הוא משתחווה, המלך חושב שהכומר לפניו, והוא מראה לו את הכומר דוגר על הביצים. המלך שמח כי היהודי הצליח.	מארוקו	16391
הצמידים של אשת המלך	איש דת מוסלמי (פחה) משמיץ יהודי בפני מלכו וטוען שאם יראהו בחצר המלך יאבד את כוחו המביאו מדי יום למכה ובחזרה. היהודי יוצא. המוסלמי מביא למלך אשה יפה אך זו אינה רוצה להינשא למלך. היהודי מכין זוג צמידים מיוחדים ועל אחד מהם כותב שם. כשהמלך שם את הצמיד על יד האישה היא מסיכמה להינשא לו. היא דורשת גם צמיד לידה השנייה. בעצת היהודי פונה המלך למוסלמי שיביא את הצמיד השני ממכה באחד מביקוריו היומיים. המוסלמי מוכן לתת ליהודי כל דבר כדי שיתן לו את הצמיד השני. היהודי דורש שהמוסלמי יבוא לבוש בגדי יהודים ובידו בקבוק עראק וישב בבית הכנסת. הוא מביא את המלך ומראה לו כי הפחה המוסלמי "חזר ליהדותו". המוסלמי ראה את המלך, קיבל התקפת לב ומת נתנו את בשרו לכלבים.	מארוקו	16392
אל תווותר על הזמנה למסיבה	וזיר מוסלמי שנא את יועצו היהודי של המלך, שהיה מביא למלך מדי יום שישי נעליים חדשות מן הסנדלר. הוזיר שיחד את הסנדלר להטמין בעקב הנעל פתק קללה על המלך. הוא מספר למלך כי היהודי שונאו והנה הראיה: פתק הקללה בעקב הנעל. המלך הכועס מודיע למסיק הפחמים כי ישלח אליו אדם שעליו להשליכו לתוך האש. הוא נתן בידי היהודי מכתב להביאו למסיק, אך היהודי התעכב בדרכו בשמחת ברית-מילה ובינתייים הווזיר הסקרן הגיע למסיק והושלך לאש. היהויד חוזר בריא ושלם אל המלך והאמת מתגלית.	מארוקו	16412
בצע דבר רק למחרת בבוקר	אב מצווה על בנו, לפני מותו: לחשוב בטרם יבצע דבר ולדחותו לבוקר. הבן התחתן ויצא לעבוד במקומות רחוקים. חזר כעבור 15 שנה וראה את אשתו ישנה עם גבר. רצה להרגם אך התחשב בעצת אביו. בבוקר התברר לו כי זה בנו.	מארוקו	16413
האורח	אדם עבד אצל אופה סופגניות ובסוף היום היה קונה לעצמו ראש קטן וכיכר לחם, הולך לביתו ומשחק בתוף. המלך המחופש מתארח אצלו ולמחרת אוסר לאפות סופגניות. האיש עובד בהסקת תנורים ואחר כך בבית המרחץ כשכל העבודות נאסרו, גילף מעץ רך סכין, לבש חליפת שומרים, עמד בשער המלך ושפט במקומו והרוויח יפה. המלך מרגיש כי איש אינו בא להישפט אצלו וחוקר. מצאו את האיש הדן בדיני נפשות כשסכין מעץ רך בידו - מי שה' רוצה במותו הוא כבר יהרגהו.	מארוקו	16422
שלמה המלך והציפור	בת-מלך מוכנה להינשא למי שיבנה לה בית מאבני כסף וזהב ותקרה מעצמות ציפורים. שלמה המלך מוכן. הבית גמור ויש רק פתח קטן בגג כי ציפור אחת שזה עתה ילדה עוד לא הגיעה. שלמה שלח אליה שליח והיא סיפרה לו סיפור: סוחר עשיר יצא למסחר ובכיסו 3 תמונות של אשתו היפהפיה. נתפס על ידי מלך מדינה שכנה, מצא התמונות ושלח את וזירו להביא את האישה. האשה הצליחה ללכוד את הוזיר בבור והוא טווה חוטים. ממכירתם קנתה לו האשה מזון. כך קרה גם לקאדי וגם למלך. המלך כותב מכתב למדינתו ובה הוראה לשחרר את הסוחר ולהחזיר לו את כספו. כשחזר הביתה שחררו את המלך ושריו. הציפור מגיעה באיחור לבניין הארמון וחדה למלך חידות: מה יותר, כוכבי שמים או מים? ( מגיעים לים אחרי גשמים דרך הנהרות) מי יותר המתים או החיים (מתים- יש חיים כמו המלך, שליבם מת) מי יותר בעולם גברים או נשים? (נשים - גבר השומע בקול אשה כמוהו כאשה). המלך מסכים לתשובת הציפור, מפרק את הבית ומחזיר העצמות לציפורים.	מארוקו	16427
האשה בונה - האשה הורסת	מלך כעס על אשתו שנהגה לאמר: האישה בונה האישה הורסת, ונתן לה גט. היא הלכה לביתו של חוטב עצים עני ואלמן ולו ארבעה ילדים. בעזרתה משקמים את ביתם, היא מחנכת את הילדים לא לחטוף אוכל ושולחת את החוטב לעובי היער, משם הביא גזרי עץ יקרים שממכירתם הם קיבלו שקי כסף. היא בונה בית הזהה בדיוק לבית בעלה ומזמינה אותו ופמלייתו לסעודה בביתם. המלך מודה בגעגועיו לאשתו. היא מזדהה: יש לה שערה בין כתפיה המתגלגלת 7 פעמים על האצבע. והוא מודה בצדקת דבריה. היא מוכנה לשוב אליו בתנאי שיסכים לדאוג לילדי החוטב.	מארוקו	16432
האשה הסבלנית	אב מוכן להשיא את בתו להשיא את בתו היחידה רק למי שיתו לו 3 קונטר ממון עבור יופיה, שערה וסבלנותה. סוחר עשיר נושאה לאשה ובוחן סבלנותה: כשמלאו לבנם הראשון שנתיים האב מתחלה ולפי "הוראות הרופא" עליו לשתות את דמו של בנו. האשה מסכימה. האב מוסר את הבן למורה שתגדל. כך קורה גם לבן השני ולבת. האשה אינה מתלוננת. משמלאו לבת 17, דורש הבעל שאשתו תשיא לו אשה נוספת כדי שיהיו לו עוד ילדים ומראה לה את בתו (שהאם אינה מזהה אותה) כמי שתהיה אשתו השנייה. האש המכינה את חגיגת הנישואין השנייים של בעלה. שערה נשרף קצת מאש נר והיא מגלה כי לבה שרוף יותר משערה. הבעל מגלה לה כי זו בתם ומראה לה את בניהם ומודה כי הוכיחה את סבלנותה.	מארוקו	16433
המלך ואשתו השדה (אמא אלגעוז _ זקנה)	כשנולדה אמא אלעגוז (כינוי לזקנה) היה בידה גרוש שהבטיח פרנסתה לכל חייה. כל מי שהציעה לו את הגרוש נתן לה מצרכים חינם. בליל סערה הגיעה לארמון המלך. התארחה בו וגילתה שאשת המלך היא שדה, המסממת מדי לילה את בעלה ויוצאת לטרוף. גילתה למלך ובעצתה הכין בור עמוק, לתוכו נפלה השדה והערים לבור בחזרה את כל העפר שהוציא מתוכו וניצל מהשדה. בליל סערה אחר הגיעה אמא אלעגוז לארמון מלך שבתו מסרבת לדבר. ישנה בחדר בת-המלך וראתה שבלילה היא מוציאה מארון בחור יפה, מתנה איתו אהבים וחוזרת וכולאת אותו. מודיעה להורי בת-המלך כי בתם מדברת עם מי שהיא אוהבת אותו. בליל סערה שלישי מגיעה אמא אלעגוז לארמון השרוי באבל כי בנו היחיד של המלך נעלם ממנו כבר 4 שנים. היא מביאה את המלך לארמון הנסיכה השותקת, מגלים את הבן, משחררים אותו ומחזירים אותו לאביו. אביה של הנסיכה השותקת מבקש סליחת המלך ומשיאים את הצעירים זה לזה.	מארוקו	16434
אלהפמה - אשתו היפה של המלך	סוסה ואתון המליטו. בעל האתון הרגיל את העיר לינוק מן הסוסה ואת הסייח מן האתון. בעל הסוסה תובע את בעל האתון לפני המלך. המלך פוסק שמי שילך אחר הסוסה שלה הוא. העיר הלך אחריה כי רגיל לינוק ממנה. יצא בעל הסוסה בוכה מן המשפט. בעצת "אלפהמה אשת המלך מכה בעל הסוסה דג ומסביר למלך כי הדג אכל לו פרדס של מלפפונים. המלך תמה כיצד זה אפשרי והאיש עונה בשאלה: כיצד אפשרי שסוסה תמליט עיר? המלך משנה את גזר דינו. בערב מודיע המלך לאשתו כי הוא מגרשה על שהתערבה במשפטו ותוכל לקחת את היקר לה ביותר בארמון. היא מסממת את בעלה מעבירה אותו בארון אל בית הוריה. כשמתעורר מסבירה כי הוא היקר לה ביותר. מתפייסים.	מארוקו	16437
בת החכם הפקחית	מלך רצה להינשא לבתו הפקחית של חכם. שלח לה בידי עבדיו כדי דבש, שמן וגלילי בד. הבת לא פתחה להם מייד את הדלת אלא הסבירה בשפה אניגמטית כי היא לבד בבית. כשפתחה התברר לה שגנבו ממתנות המלך. השביעה אותם להודיע למלך בדיוק את דבריה: היא משביעה את המלך בנשמת הסבים (אבותיו) כי לים חסרים 2 (שמן), מן השמים חסרים אמתיים (יריעות בד) ומן הקריים חסר זוג (כבשים). המלך מבין את דבריה אינו מעניש את העבדים אך מחייבם להחזיר את הגניבה.	מארוקו	16438
בן-מלך הנוצרים	לאח עשיר בת מכוערת ולאחיו העני בת-יפה. אשת העני היתה כובסת ובתם עזרה לה. כשהבת חיכתה שהכביסה תתיבש, נהגה ללמוד אצל מורתה של בת העשיר. פעם התעלפה שם וחלמה על בחור לבוש לבש - הוא בן-מלך הנוצרים מזלה. בן-מלך הנוצרים מגיע בסערה ומתארח אצל העשיר. מזהה את בת העני כמזלו ומשאיר לה בגדים לכביסה. הדודה העשירה מבעירה אותם. בן המלך מבקש את ידה של בת העני מדודה העשיר. בליל הכלולות מכניסים לחדרו את בת-העשיר המכוערת. מגלה את התרמית, תולה אותה בחדר וחוזר לביתו. צובעו בשחור ושם את תמונת בת העני מתחת לכרו. בת העני מוכרת עצמה בשוק. מרפאה בת-העשיר משגעונה על ידי כך שרוכשת מזקנה, ביער את כלבה. כשהזקנה מכה אותו בת-העשיר מתנהגת כמשוגעת. זורקת את הכלב לים והמשוגעת נרפאת מוכרת עצמה בשוק שנית למשפחה שבתם מצורעות. משקה אותה בחלב שהחתול הקיא והבת נרפאת. בשלישת נמכרת לחכם חסר ילדים, כבת לוויה לאשתו. רואה את הבית השכן שהוא שחור. והבת נכנסת לחדרו של בן- המלך, בהעדרו, לוקחת את תמונתה. בן המלך חוזר מגלה אותה והם מתחתנים.	מארוקו	16447
החכם העקר	חכם שהיה מתפלל לנשים שילדו, לא היו ילדים. לאחר שאלת חלום בה צריך לבחור בין בת שתמיר את דתה בערב יום כיפור בין בן חסר מזל , בחרו בבן. כשהגיע הבן לגיל 18. כשהגיע הבן לגיל 18, שלחו אביו עם חברים וכסף למסחר. הבן פדה גופת רב שנפטר והמלך דרש עבור קבורתו סכום עצום. הבן ישב שנה שלמה בעיר כדי לקיים את מצוות האבלות. לאחר שחזר לביתו יצא למסע שני ובו קנה אוניה מלאת חביות יין. מצא בה חביות זהב ואת בת מלך הנוצרים. הם נישאו, הולידו ילדים והאשה ארגה שטיחים. מלך הנוצרים. מלך הנוצרים, מחפש את בתו,מזהה אות מקומה בעקבות השטיחים וחוטף אותה ואת ילדיה. בן-החכם יורד לחוף ומעין מספק לו מים ומזון. אחר כך עולה על אוניה של יהודים ומפליג בה 10 שנים. הגיעו למקום מגוריה של אשתו, שלבשה כל הזמן שחורים. הקברניט הופך מזבלה לגן פרי ומזמין את התושבים לבקר בו. הוא אומר לבן החכם שכאן יפגוש את אשתו. כך קורה והם חוזרים לעירם. הקברניט הוא אותו רב מת אסיר תודה המוכן לבוא לעזרת בן החכם בכל עת.	מארוקו	16451
נס פסח	מלך עשיר סבל ממחלת עיניים וחיפש מי שיפר לו סיפורים במשך כל הלילה ובתמורה יעשירו. אם לא - יותז ראשו. יהודי עני שלא היה לו כסף לצרכי פסח בא לספר סיפורים. סיפר והמלך נרדם, נרדם גם הוא. המלך התעורר וציווה להתיז ראשו אך העני אמר שהוא חושב על הבעיה, להיכן נעלם העפר מן הגומה שלתוכה תוקעים יתד מתכת. המלך הודה שגם הוא אינו יודע. כן הודה המלך בתמיהת העני להיכן נעלמים כל הבגדים שבלו ונקרעו ולהיכן - כל השברים של כלי החרס שנשברו. בסוף דבריו העני מודיע למלך כי הוא ממזר. המלך חוקר את אמו ומתברר שמצאה אותו עזוב וצורח בשדה ואמצה אותו. המלך מצווה להעשיר את את העני.	מארוקו	16452
המקצוע - גנב	ילד גילה שאביו היה גנב. יוצא לחפש פרנסתו במקצוע אביו. פוגש זקן עני ממשפחתו ונעשים שותפים. משרת מביא מגש יונים לאפיה בתנור ושולח שליח לקחתם, הילד שומע את הסיסמה. כשהיונים מוכנות הוא אומר את הסיסמה ולוקח את מגש היונים. בלילה הולך עם הזקן לארמון המלך, סוגר את שומריו בשק, צולה אווזים במטבח הארמון, מספר למלך המנומנם על מעשיו ולוקח את טבעתו. בבוקר מוכן המלך לחוס על הגנב האמיץ אם יזדהה. הילד בא ומספר על מעשיו. המלך ממנה אותו לווזיר.	מארוקו	16458
המלך, הווזיר והיהודי החכם	וזיר קינא בחכם יהודי שהמלך העריצו והסיתו לאושל אותו 2 שאלות. המלך שואל את השאלות ואם החכם לא יענה, ראשו יכרת ויהודי המדינה יושמדו. האלות: כמה כדי מים בים וכמה כוכבים בשמים. היהודים מכריזים צום. שיכור יהודי מוכן לענות על השאלות. מבקש כי המלך יסיר כתרו ויגלה ראשו. מספר כוכבי השמים וכדי המים בים במספר השערות על ראש המלך. כורתים את ראשו של הווזיר.	מארוקו	16544
עונשו של רשע	אדם רואה פרדס מוזנח ומבטיח להטיב אותו. כעבור השנה הפרדס נותן פרי. בעל-הפרדס חושש כי העובד יקח ממנו את פרדסו ושולח ביד ילדו היחיד ארוחה מורעלת לעבוד. העובד עסוק והילד טועם מן האוכל ומת. נותנים מן האוכל גם לכלב שמת מייד והאמת מתגלה. בעל הפרדס נותן לעבוד שלו חצי פרדס. אך שילם בחיי בנו.	מארוקו	16602
מה יפה השחור על הלבן	אדם הבטיח לתת את בתו שתוולד לידידו לאשה. כשנולדה הבת נתלנו אותה לידיד שגידל אותה בארמונו ומשרתים כושים דאגו לכל מחסורה. מעולם לא עזבה את הארמון. כשהיתה בת 20 ובעלה כבן 70 ראתה אותו וכתב בדיו שחורה על נייר לבן והתפעלה " מה יפה השחור על הלבן". הבעל חשד שהתכוונה לאחר המשרתים וכלא אותה בחדר סגור והקציב לה רק אצבעון מים ואצבעון קמח. אביה שמע על כך, עורר רעש רב, חקרו וגילו את הבת כמעט מתה. הבת לאחר שהחיוה דרשה משפט ובעלה נאלץ לתת לה גט והיא חזרה אל הוריה.	מארוקו	16623
היתום הפיקח והשודדים	ילד דרש מאמו למכור את פרתם היחידה. האם הסכימה למכור רק כשיצא שומן מאוזני הפרה. הילד קנה שומן הסתירו באוזן הפרה וזו נמכרה לשודדים שלקחו את הפרה ולא שילמו. הבן מחליט להתנקם. תוחב שרשרת זהב לישבנה של אתון ומוכר אותה ביוקר ל40 השודדים. השודדים תפסו שרימו אותם ובאו לבית הילד להרגו. לקראת בואם החביא סירים עם מזון באדמת חצרו ובעזרת "גרזן קסם" מוציא מטעמים מן האדמה לכבד את עוזריו. השודדים קונים את הגרזן, מבינים שרימו אותם ובאים שנית. הבן קושר לצוואר אמו מעיים של בקר וכשהם באים הוא "הורג" את אמו ב"סכין קסם" ומחייה אותה. קונים ממנו את הסכין ושוב רומו ובאים להרגו. לקראת בואם מתחבא הבן בבור באדמה. האם אומרת שבנה מת והם מחרבנים על קברו. מתוך חור באדמה גורם הבן לכוויה לכל אחד מן השודדים בעזרת שיפוד מלובן. הם בורחים. הוא מוכר את 40 השודדים למלך המדינה בטענה כי הם עבדיו ולהוכחה אומר כי לכל אחד מהם כוויה בתחת. הם נשארים עבדי המלך.	מארוקו	16939
ילד חכם מציל עצמו ממוות	בעצת כומר, מודיע המלך כי ישלם כסף רב לאם שתתן לו את בנה היחיד כדי שישחטו אותו וישימו דמו ביסודות הארמון שהמלך בונה. נמצאה אם כזו ומשנודע לבן גורלו ביקש לשאול את הכומר 3 שאלות: מה מתוק מדבש (חלב אם), מה קל מנוצה (משקל ילד בזרועות אמו), מה קשה מפלדה (לב אם המקריבה את בנה יחידה תמורת כסף). הכומר עונה כי אין דברים כאלה. הילד עונה על השאלות והמלך משחררו. קוראים לאמו והילד רץ אליה אך במקום לחבקה הוא חונק אותה.	מארוקו	17096
כרחם אב על בנו (שלמה המלך)	שלמה המלך מוכיח את אמיתות הפסוק " כרחם אב (ולא "אם") על בנו". מזמין אליו אב ל-5 ילדים ומבטיח לו כי אם יביא לו את ראש אשתו , יעשירו עושר גדול ויתן לו צעירה ויפה לאשה. אם לא - ראשו של האב ייכרת. האב חוזר לביתו אך כשרצה להרוג את אשתו ראה את צעיר בניו חבוק בזרועותיה, ריחם עליו והניחה. המלך מזמין אליו את האשה ומציע לה כסף רב תמורת ראש בעלה. נותן לה חרב פלסטיק, וכשהיא מנסה להרגו הוא רק נפצע באוזן. כך הוכיח שלמה את אמיתות הפסוק.	מארוקו	17097
חכמת היהודי	גוי תופס יהודי ברחוב ומאשימו בפני שופט בגניבת כספו. היהודי "מודה" כי מצא כיס כסף ברחוב ואם הגוי יתן בו סימניו יחזיר לו את הכיס. הגוי גמגמם ולבסוף נאלץ להודות כי לא איבד כסף והעליל על היהודי בגלל מצוקת פרנסה . היהודי הוכיח כי הגוי משופע בכסף והופט פסק לגוי שנת מאסר והחרמת כספו. במשפט נודע לשופט כי הסוחרים היהודיים אינם יוצאים לרחובות עם כסף בכיס מחשש לעלילה כגון זו. ואת חובותיהם הם משלמים בביתם. השופט מבטיח לעשות לתיקון המצב.	מארוקו	17456
חוטב העצים ובתו	חוטב עצים הפקיד את בתו הצעירה להשקות את עץ הבושם. בן-מלך רואה אותה ולועג לה, לועגת לו בחזרה. קונה ממנו דג תמורת נשיקה. חולה - מחופשת לרופאה משקה אותו שתן וצואה והוא מחלים. נושא אותה לאשה אך משאיר אותה בחדר מבודד. יוצא למדע לסור, עוקבת אחריו, בונה אוהל ירוק מול אוהלו הצהוב, מוכנה לבלות אתו אם ימכור קודם לבן. משאיר לה חרבו. יולדת בן וקוראת לו סור (צור) . במסע הבא בונה אוהל אדום מול הכחול שלו, מחייבת אותו לקלות פולים ולמכרם והוא משאיר לה חניתו. קוראת לבן שנולד דור. בשלישית מקבלת ממנו מסרק וקוראת לבת שנולדה רומא, על שם המקום בו נפגשו. כשעושה הכנות לחתונה, שולחת את ילדיה להרוס ולהשחית הכל. עד שהאמת מתגלה והוא מחזיר אותה אליו.	מארוקו	17537
המלך שחשק באשת הרב	מלך חשק באשתו היפה של הרב. נכנס לבית הרב בהעדרו, אך האשה הצליחה להימלט ממנו. בכעסו השאיר סכין מתחת לכרית הבעל. הרב מצא את הסכין, חדש באשתו ולא התקרב אליה עוד. היא רזתה מאוד. אחיה תבעו את הבעל לדין בפני המלך. את טיעוניהם הביעו לפניו במשל על אדמה, שקיבלו בירושה מאביהם ונתנוה לבעל ועתה חדל להפוך ולהשקות אותה. המלך הבין ושיכנע את הרב כי זרים ניסו לדרוך על אדמתו אך לא הצליחו, וההוכחה היתה מתחת לכרית שלו. הרב השתכנע והחזיר אליו את האשה.	מארוקו	17538
האוצר של אבא	לאחר מות אשתו, מחלק אב זקן את רכושו בין 7 בניו ומתארח בבתיהם. מזלזלים בו. בעצת הרב מכין האב ארגז עץ גדול, מניח בו מקלות עבים וקשים ונועל במנעולים רבים. הארגז יינתן לבן האחרון שיטפל באב. הבנים מכבדים את אביהם. כשנפטר רבים על הירושה. קוראים למשטרה , פותחים את הארגז והשוטר מצווה על האחים להכות זה את זה במקלות, כי כך ציווה אביהם.	מארוקו	18294
מלאכה תציל ממוות	בחורה מוכנה להינשא לבן-המלך בתנאי שילמד מלאכה. למד לארוג שטיחים. הודיעו לו כי יש שתי חנויות בשר - אחת נקיה ואיש אינו קונה בה והשנייה יש בה בשר מסריח, בשר אדם. בן המנלך ביקר בחנות המלוכלכת ונפל לבור. רצו להרגו. שיכנע אותם שיארוג שטיח, שהמלכה תקנה בכסף רב. הסכימו. בשטיח נתן סימנים למקום המצאו. מייד הגיעו אנשי המלך והצילוהו. את הפושעים הרגו בעריפת ראש. בן המלך מודה בחכמת אשתו, שבזכות המלאכה ניצלו חייו.	מארוקו	18863
בן המלך ובת המלך	למלך שבע נשים ואין לו ילדים. בעצת זקן לוקח את סוסות למעיין ונושא לאשה את הנערה הראשונה שפוגש שם. גם הסוסה וגם האשה בהריון. כשנולד הבן שומרים אותו בחדר סגור. כשגדל הרג את הפועלת שהביאה לו אוכל, כי רצה לשחק בחוץ עם הילדים. אביו מסכים. הוא יורה בילדים. הם משלמים לזקנה שתסלק אותו משם. פגשה אותו ליד המעין והודיעה לו שבדר סעוד, בת- המלך היא מזלו. נודד. מגיע לעיר שלה, והורג את הפועלת שלה, מביא אותה לארמון אביו ונושאה לאשה. אביה חוטף אותה בחזרה לעירו. היא חולת אהבה. בעלה מתחפש לרופא, "מרפא" אותה. הם נישאים שוב בארמון אביה.	מארוקו	18864
שלמה המלך	זוג נשוי עשר שנים ואין להם ילדים. בעצת שלמה המלך עושים מסיבת גירושין. הבעל אומר לאשתו לקחת את הדבר האהוב עליה. היא משכרת את בעלה ומעבירה אותו אל בית אביה. למחרת שוב הולכים לשלמה, מספרים מה קרה. שלמה מתפלל לה' ואחרי זה נולדים להם ילדים.	מארוקו	18865
כי בתחבולות תפר מזימה רעה	בתקופת מסעי הצלב טפלו הצלבנים עליילת שווא על יהודי. במשפט האבירים היה על היהודי לשלוף פתק מן הקלפי ולקרוא בו את גורל: אשם או זכאי. היהודי, שידע כי בשני הפתקים יהיה כתוב "אשם". הוציא פתק, הכניסו לפיו ולעו. אח"כ הוציא את הפתק השני, שעליו היה כתוב : "אשם" - משמע שהפתק שבלע היה זכאי וכך ניצל ממות	מארוקו	18945
לא הבישן למד (ר עקיבא)	רחל בת כלבא שבוע, אשתו של ר' עקיבא מצאה דרך שלכהעו ללכת ללמוד עם ילדים קטנים, למרות שחשש מצחוקם. שלקחה אותו לשוק רכוב על חמור כששני ארגזי פרחים משני צידיו. ביום הראשון צחקו עליו וביום השלישי התרגלו. כך קרה גם כשהלך ללמוד.	מארוקו	18946
הקבצן והמלך	אדם שהתרושש מחפש אוכל בפחים. המלך מחלוונו רואה אותו פורש מפית ואוכל בסכין ובמזלג ע"י הפח. המלך קורא לו ואומר כי אם יענה נכון על שאלתו יעשיר אותו. השאלה: מה הכי טעים בעוף. ענה: העור. המלך היה מרוצה ונתן לו כסף ובגדים. שכנה רצתה לדעת את מקור עושרם של שכניה ומששמעה שלחה את בעלה למבצע דומה. המלך שאל אותו מה הכי טעים בפרה. והשכן ענה: העור. המלך התרגז וציווה להלקותו. לכך גורמת הקנאה.	מארוקו	19918
הקוף והתכשיטים	סוחר התכשיטים על סיפון אונייה. קוף גונב ממנו את שקית התכשיטים, מטפס על התורן וזורק תכשיט אחד לים ואחד לסיפון. הסוחר מצטער על מה שנפל לים. מישהו מנחם אותו, כי רק מה שנפל לסיפון הוא באמת שלו.	מארוקו	19920
מעשה באב ושלושה בנים	אב, שחילק הונו בין שלושת בניו בעודו בחיים, נשאר עזוב וחסר כל. הזמין ארגז בגודל של מיטה, שכב עליו ורמז לבניו כי בארגז נמצא חצי הונו שטרם חילקו. הבנים החלו לכבד את אביהם ולדאוג לו. בצוואתו הורה שיש לפתוח את הארגז בדיוק שנה לאחר מותו. משפתחו הבנים את הארגז מצאו בו פתק האומר: "אוי לו לאב השם מבטחו בבניו"	מארוקו	20410
הרון אל-ראשיד - המקצוע מציל ממוות	הרון אל ראשיד הסתובב מחופש בארצו. ראה קצב המוכר את מרכולתו במחיר זול יותר מידי. התברר כי הקצב מוכר בשר אדם, שהוא מכין מקונים תמימים הנכנסים לחנותו. המלך המחופש מתחנן על חייו ומציע לארוג שטיחים. הקצב מסכים. המלך אורג שטיח המיועד לארמון המלוכה ועליו רושם היכןנמצא. בני המלך באים לשחררו ועוצרו את הקצב.	מארוקו	20725
צביעות	אב מצווה לבנו, לפני מותו, להיזהר מצבועים. אשת הבן אינה נותנת לו ללכת לעבודה מרוב אהבה. הוא תופש אותה עם גבר זר. משוטט ברחוב, נתפס ע"י חוליית משמר המלך המחפשת את מי שגנב את אוצר המלך. בדרך לתלייה מבקש אותו הווזיר להזהר שלא לדרוך על נמלים. מאשים אותו בפני המלך שהוא גנב האוצר. מחפשים בביתו ומוצאים. הבחור מספר למלך כיצד הגיע למסקנתו ומתמנה לווזיר. את אשתו ומאהבה ואת הווזיר הקודם הורגים.	מארוקו	20726
גילוי הגנב	מבין החמרים המובילים את החיטה לאוצר המלך יש גנב. החכם של המלך אוסף את החמרים ומודיע להם כי יש לו סגולה לגלות כל גנב. הוא מעמיד כוורת מאחורי גבם, מזהיר שהדבורים תתנפלנה על הגנב וזורה עליהם חול. הגנב בורח בבהלה ונתפס.	מארוקו	20920
חוזה המזלות	זוג עני ציפור וציפורה. האשה ליקטה ביער פטריות וגרגרי יער, אך לא היה בזה פרנסה. ציפור הכריז על עצמו חוזה מזלות, תמורת ריאל אחד. אוצר המלך נגנב, יועץ המלך מבקש את עזרתו של ציפור וזה מבקש זמן 7 ימים ו-7 טלאים. בכל יום אוכלים בני הזוג טלהומונים את הימים שחלפו. שבעת הגנבים שעקבו אחריהם בטוחים שנתגלו. הם מוכנים להחזיראת האוצר ובלבד שלא יענשו. המלך מסכים ומביא את ציפור לחצרו. מעמיד חביות מכוסות, ובהן דבש , חמאה וזפת דורש מציפור לדעת מה יש בחביות. ציפור חושב על חייו, בעבר היודבש היום חמאה ובעתיד- זפת. המלך מרוצה מהתשובה.תופס זוג ציפורים בידיו ודורש לדעת מה בהן. ציפור ציפור מבכה את חייו וחיי אשתו ציפורה. המלך מרוצה מן התשובה ומזמין את הזוג לגור בארמונו. ציפור מבשל קפה על גחלים בחצר, קורא למלך למהר ולהצטרף אליו. המלך יוצא, הארמון קורס על יושביו והמלך ניצל וממנה את ציפור למלך מארוקו.	מארוקו	20921
בן העני יירש את השכן העשיר	עשיר חולם שהתינוק שנולד לשכנו, סבל עני, יירש אותו. מסר את התינוק לרועה שיהרגו. הרועה הניח את התינוק בבקתה. פרותיו של החכם, יוסף הצדיק, מניקות. החכם מגדל את התינוק בביתו. כשגדל, חסר היה דג לשבת, הלך עם אביו לדוג. בת-עשיר יפה, ירקה על ילד העני. כנקמה אנס אותה. הרתה וילדה בן. גרה עם בן העני. העשיר מגלה כי הבן הוא בן שכנו. מארחו בביתו ובלילה האישה מתכננת להרגו. בעצת בת החכם שגידל אותו, החליף מקום לינה עם העשיר. האישה הורגת את בעלה. הבן נושא את בת החכם לאישה ויורש את רכוש העשיר.	מארוקו	21399
העורמה מנצחת	בתו הצעירה של אלמן מטפלת באחיה הקטנים ובאביה. זקן עשיר ומכוער רוצה לשאתה לאישה. לבת אין זכות לסרב. בלילה עטופה בסדין לבן, שרה מתחת לחלונו של הזקן, כאילו היא אשתו המתה. כך עושה שלושה לילות. הזקן רוצה מן ההסכם שעשה עם האב. בעצת הרב משאיר למשפחה סכום כסף יפה ומסתלק. הילדה ניצלה ולמשפחה יש פרנסה.	מארוקו	22199
המלאכה מצילה את בעליה	המלך הארון אל ראשיד מתחפש לאיש פשוט ויוצא יחד עם סגנו לתור ברחבי ממלכתו. בלילה הם נכנסים לבית ומבקשים לאכול ולנוח. בני הבית כופתים אותם ומשלשלים אותם לבור. למחרת בבוקר בעל הבית מבקש מאחד מהם לצאת מן הבור על מנת שיעשה ממנו מזון. המלך מציע לו דרך אחרת להרוויח כסף. הוא מבקש ממנו להביא לו ציוד לטווית שטיחים. המלך וסגנו טווים שטיח ומציעים לבעל הבית למכור אותו אצל משפחות עשירות, ולבקש עבורו סכום גבוה. המלך וסגנו ממשיכים בעשיית שטיחים. יום אחד המלך מודיע לבעל הבית שהשטיח שהוא הכין מתאים להמכר בארמון המלוכה. בקישוטי שטיח הוא משלב באותיות מסולסלות את כתובת המקום שבו הם שבויים. השטיח נמכר למלכה. היא בוחנת את השטיח, מזהה את מלאכתו של בעלה, ומצילה את המלך.	מארוקו	22809
דאגה בלב איש ישיחנה	אישה נשואה עקרה בונה לעצמה תנור לחם קטן. בעת המתנתה לאפית הלחמים, היתה שופכת את מר ליבה לתנור הקטן. לאחר שנים היא הרתה וילדה בן. הבעל מנפץ את התנור, ובין השברים מצאו מאות תולעים.	מארוקו	22812
גבולות התאווה	בעל מביא כל יום עוף הביתה. אשתו מכינה ממנו מטעמים והבעל אוכל אותו לבדו. על כל נתח שהוא אוכל, הוא מודיע לאשתו שהיא לא תקבל אותו, כנפיים כדי שהאישה לא תפרח מהבית, רגליים כדי שהיא לא תשוטט אצל השכנים, הראש כדי שהיא תגביה ראשה. לאישה נותר רק לפנות את העצמות. לאחר שהאישה מספרת לשכנתה על כך, השכנה מציעה לה להכין את העוף ולאכול אותו מיד, תוך הכחשה שבעלה קנה אותו. האישה עושה זאת. הבעל כועס כל כך שהוא מת משבץ. במסע ההלוויה הקצב מספר שהנפטר עוד הספיק בבוקר לקנות אצלו עוף. המת קם לפתע ומבקש מהקצב שיספר זאת לאישתו. כולם נמלטים בבהלה. בני הזוג שבים לביתם, הולכים לשופט הפוסק כי עליהם לחלק את העוף ביניהם.	מארוקו	22813
הדבר הכי יקר בבית	זוג חי שנים רבות ביחד. הבעל מבקש להפרד מאשתו. הוא מוסר לה שעליה לחזור לבית הוריה אך היא יכולה לקחת איתה בארגז גדול את הדבר היקר ביותר לה. בלילה האישה מזמינה סבלים שנושאים את בעלה לבית הוריה. בבוקר מתעורר האיש ומשתומם ואשתו מודיעה לו כי הוא הדבר היקר ביותר שלה. הבעל חוזר בו והם שבים לביתם וחיים בו באושר ואהבה.	מארוקו	22814
להביא את ארוחת הערב	לאישה אחת היו שלוש בנות, אך לא היה לה מספיק כסף לפרנס אותן. היא שלחה אותן להשיג לעצמן ארוחת ערב. הבת הראשונה עזרה למוכר ביצים בשוק והביאה ביצים לארוחת ערב. הבת השניה עזרה למוכר עופות וחזרה עם תרנגולת. הבת הצעירה חזרה בידיים ריקות. למחרת פגשה הבת הצעירה שלוש כלות שהלכו לבית מרחץ. היא גנבה מהן את הבגדים. שלוש האחיות לבשו את בגדי הכלות ונפגשו עם החתנים המיועדים, קשרו אותם וחייבו אותם להתחתן איתן על מנת להבטיח שיאכלו כל ערב. הבנים מבטיחים להן לדאוג לפרנסתן, אך מבלי להתחתן איתן. תחילה הם הביאו להם אוכל, ואחר כך לימדו אותן להתפרנס עד שהן התחתנו ולא ידעו עוד מחסור.	מארוקו	22819
בן העני והעשיר	עני מרוד מתחתן בתנאי שאשתו תקבל את עוניו. לשכנו העשיר נודע בחלום כי בן העני ירש אותו. לאחר לידת בנו, העני מוסר אותו לעשיר שיגדל אותו. העשיר שולח את רועו להרוג אותו. הרועה שוחט עז במקומו ומביא אות דמה כהוכחה למות הילד. החכם יוסף הצדיק יוצא למרעה ומוצא את הילד, מגדל אותו. הילד נשאר לדוג לבדו, רואה את בית העשיר. לאחר שבת העשיר מזלזלת בו, הוא אונס אותה והיא יולדת תינוק. הילד נמסר לאביו. יום אחד הוא מגיע לבית העשיר המבקש להרוג אותו, אך החכם שגידל אותו משיא את בתו לעני, וכך מציל את חייו. אשת העשיר הורגת את בעלה בטעות. כך העני יורש את הכסף ונשוי לבת הרב.	מארוקו	22974
בת המלך והמלח	למלך שלוש בנות. הוא שואל אותן עד כמה אוהבות אותו. הבכורה משיבה שאוהבת אותו כמו תכשיטיה. השניה עונה שאוהבת אותו כמו בגדיה. הצעירה עונה שאוהבת אותו כמו מלח. המלך מגרש אותה מהארמון. המלך עורך סעודה, המלכה מצווה על הטבח לא לשים מלח באוכל. לשאלת המלך לסיבה, הטבח עונה כי הבין ממעשיו של המלך שהמלח לא חשוב. המלך משיב את בתו הצעירה ומתנצל.	מארוקו	23396
הבטחה צריך לקיים	יום אחד אבדה למלך טבעת הקסם שלו. הבטיח המלך למוצא הטבעת לקבל כל מה שיבקש. חיפשו תושבי הממלכה את הטבעת, ורק זקן אחד הקשיב לדברי הרוכלים בשוק והבין מדבריהם היכן הטבעת. כשבידו הטבעת האבודה, שאל הזקן על הדרך לארמון. תמורת תשובתו, בקש המשיב מהזקן, מחצית מהשכר המובטח לזקן. כך בקשו את חלקם כל אלה שעזרו לזקן להגיע למלך. כשהגיע הזקן למלך, לא נשאר בידיו כל חלק מהפרס, כי הבטיח את כל חלקיו לעוזרים שבדרך. כששאל המלך את הזקן מה ירצה תמורת השבת הטבעת, השיב הזקן שהוא חפץ במאה מלקות. ואכן, חולקו המלקות בין החמדנים שרצו להשתתף בפרס. מלך, שראה את חכמת הזקן, מינה אותו ליועצו ,וגמל לו בנדיבות.	מארוקו	23477
הנסיכה וצורף הזהב	בארץ רחוקה חי מלך עשיר ולו בת יפה ואהובה. הקוסמים בממלכתו הבטיחו שבתו תתחתן עם נסיך. רק מגדת עתידות אחת ניבאה שהנסיכה תינשא לצורף עני. בכעסו אסר המלך את מגדת העתידות. בינתיים בארץ אחרת נולד למלך ומלכה בן שנחטף מיד עם לידתו על ידי שודדים ואלו החביאו אותו בכפר מרוחק שהתפרסם בעבודות האמנות שלו. הבן שבגר בינתיים למד בכפרו צורפות והפך לצורף מפורסם. יום אחד ערכו הורי הנסיכה מסיבת יום הולדת לבתם הנסיכה והחליטו להעניק לה במתנה תכשיט יפהפה אותו הזמינו אצל הצורף המפורסם. הם הזמינו למסיבה את הוריו של הנסיך שנחטף וגם את צורף התכשיט. כשראו המלך ואשתו את הצורף הכירו בו את בנם שנחטף. הנסיך התאהב בנסיכה והמסיבה הפכה למסיבת אירוסין. לחתונה הוזמנה מגדת העתידות להיות אורחת הכבוד.	מארוקו	24083
רעה תחת טובה	במשפחה מאושרת מתה יום אחד האם. האב נכנס לדיכדוך ובתו רצתה לעזור לו. כשהגיעה לביתם קבצנית עם חיוך נעים לקחה אותה הבת, טיפחה אותה והלבישה אותה בגדים יפים עד שהפכה יפה. הבת שיכנעה את אביה להתחתן עם האישה שטיפחה. התברר כי האישה החדשה רודפת בצע ומקנאה באהבת האב לבתו. היא בישלה אוכל מלוח וגרמה לבת הצמאה לשתות מים בהם היא שמה ראשני צפרדע. לאחר זמן אמרה לבעלה כי בתו בהריון מאחר שבטנה תפחה ומשמיעה קולות. האב לקח את בתו לחורשה וחתך את גפיה. אליהו הנביא הופיע והחזיר לה את גפיה ולבקשתה נתן לה בקבוק המכיל חומר קסמים המרפא עיניים. שמה של הנערה כמרפאת העיניים התפרסם והמלך עזר לה בהקמת מרפאה. יום אחד אביה הגיע למרפאתה יחד עם אשתו. חדר לו קוץ לעין ולא הכיר את הבת. ביקשה הבת ממשרתיה להביא מבית אביה את הבגדים הישנים של הקבצנית ואחרי שריפאה את אביה סיפרה לו את סיפור הקבצנית ואליהו הנביא. המלך הוציא את האם החורגת להורג והאב ובתו גרו באושר ועושר בארמונו.	מארוקו	24134
המלך הגדול יספר למלך הקטן	היו שני חברים שאחד מהם היה עיוור. היה החבר הרואה מטפל יום יום בחברו העיוור. היה מגלחו עוזר לו להתלבש ומוציא אותו לטיול. פעם בעת הגילוח שאל הרואה את העיוור מה יעשה אם יחליט לרצוח אותו בתער שבידו. השיב העיוור שאינו מאמין לאפשרות כזו כי הם חברים טובים והוא בוטח בחברו, אלא שאם בכל זאת יעשה זאת אז המלך הגדול (הכוונה לאלוהים) יספר זאת למלך הקטן (השליט בשר ודם) והוא יעניש את הרוצח. יום אחד רצח הרואה את חברו העיוור והטמין את גופתו באדמה. עבר זמן והמעשה הטריד את החבר הוא הלך למקום שבו קבר את העיוור וראה כי שני כרמים גדלו שם. האחד עם ענבים אדומים כדם ויפהפיים והשני עם ענבים ירוקים זהבהבים יפהפיים. הענבים היו כל כך מיוחדים שהוא החליט כי רק המלך יכול להיות הראשון שיטעם מהם. הביא שתי סלסלות למלך. טעם המלך מהענבים האדומים ודם פרץ מהענבים. טעם מהענבים הזהובים ומוגלה פרצה מהם. שאל המלך את החבר לפשר הענין סיפר החבר את שעשה וכן את דבריו של העיוור כי המלך הגדול יספר זאת למלך הקטן. הוציא המלך אותו להורג.	מארוקו	24313
עלילת דם	בכפר אחד חיו יהודי ובתו היחידה. מכר היהודי משקאות לגויים כדי לאסוף נדוניה לבתו. אכר עשיר וצעיר התאהב בבת היהודי אלא שהיא לא רצתה בו. לעגו לו כל חבריו הגויים על אהבתו ליהודיה. יום אחד דרס האיכר בעגלתו ילד נוצרי. מאחר שחג הפסח היה קרוב העלילו האיכר וחבריו על היהודים את עלילת הדם הזו, רצחו את היהודים שרפו את בתיהם, ורצחו את האב ובתו.	מזרח אירופה	205
כופר נענש	בעיר פיטסבורג שברוסיה הלבנה חי יהודי שהיה סוחר תבואות עשיר עד מאוד אך קמצן. בבוא חג הפסח עברו הרב ועוזרו בין היהודים בעלי היכולת לאסוף תרומות לנצרכים, רק הסוחר היהודי סרב לתרום ואף אמר שאם אין לנצרכים כסף למצות שיאכלו בפסח לחם. בבוא חג הפסח, כדי להראות שהוא עצמו אינו ירא, אכל לחם ובעוד הלחם בפיו נפל ומת.	מזרח אירופה	260
סליחה מאבינו	אב עשיר שלח את בניו ללמוד בחו"ל ותמך בכל אחד מהם בלימודיו. לימים רצו הבנים לבלות ורצו כסף נוסף. כתב כל בן מכתב לאביו שהוא זקוק לכסף כיוון שחלה. הבין האב וכתב להם כי אם יאמרו את האמת יסלח להם. כך סולח הקב"ה לבני ישראל ביום הכיפורים.	מזרח אירופה	272
הרמב"ם כתלמיד רפואה	כבר בילדותו בספרד, רצה הילד- הרמב"ם להיות רופא. לילה אחד כשלא פסק לחשוב על שאיפתו הפך להיות אילם. לקחה משפחתו העשירה את הרמב"ם, והביאה אותו למנהל בית החולים. הבין הרופא את שאיפתו החזקה וקיבל אותו כתלמיד לרפואה. יום אחד הגיע אדם שמן לחדר הניתוח והמנתח פתח את ביטנו וראה שם צפרדע על מעיו. כשרצה המנתח להוריד את הצפרדע עצר הילד את המנתח ודרש להביא לו תנור, גחלי אש, מלקחיים וצמר גפן. בחכמה הרים את רגלי הצפרדע והצליח להציל את חיי החולה. באותו היום גם חזר אליו דיבורו, והוא התפרסם בספרד ומחוצה לה.	מזרח אירופה	282
הפרסה	אישה בודדת מוצאת פרסה המביאה מזל. כלם צוחקים לה. היא זורקת את הפרסה החוזה ופוצעת איש. היא מטפלת בו והוא מתחתן אתה.	מזרח אירופה	1124
המציאה	בחוזרם מיריד באמצע הלילה, מוצאים סוחרים תיש ושמים אותו על עגלתם. סמוך לחצות קופץ התיש מן העגלה ונעלם. אחרי ההרפתקאה מוצאים הסוחרים את עצמם בביצה לאין מוצא.	מזרח אירופה	1488
כיצד מתים מצום	עשיר אך בור ועם הארץ מבקש להתקבל לחברת חסידים. הם דורשים ממנו שיצום פעמיים בשבוע. אישתו מכינה כל כך הרבה אוכל בערב לפני הצום שנעשה לו רע בלילה והוא מת. אישתו ספרה כי מת מן הצום.	מזרח אירופה	1693
יצחק ים-סוף.	החסיד יצחק המלמד התלהב מדברי רבו אשר אמר כי יכול אדם לזכות ביראת ים-סוף. בליל הסדר ביים חציית ים סוף: כל משפחתו וחסידיו עברו דרך גיגית מים שהעמיד אותה בחדר וזה לנגד עיני כל העיר שהיו מתנגדים. מאז צחקו מן החסיד וקראו לו יצחק "ים-סוף". הרב אמר שאותם מתנגדים היו מוכי עיוורון אלמלא ראו את קריעת ים סוף באמת.	מזרח אירופה	1708
הרצל וכדור השלג	הרצל עומד בחלונו ורואה ילדים משחקים בכדורי שלג. הם מגלגלים כדור אחד והוא הולך וגדל עד שאינם יכולים להזיזו. מכל הצדדים באים לעזרתם של הילדים כדי להזיז את הכדור הענקי. כך חזונו של הרצל בעזרת עמו יתגשם חזונו - מדינת היהודים.	מזרח אירופה	1898
הרופאה מימונה	בזמן שרופא נשים היה דבר חדש. נאלץ רופא נשים להתחפש לרופאה כדי לקבל חולות. היה נוהג לאמר כי מותו יהיה מהומה. ואכן כשנפטר היתה מהומה כשמצאו גבר במקום אישה.	מזרח אירופה	2247
רב חכם מייעץ איך למצוא שודדים	ליהודים נשדדו ברכבת 10000 זלוטי. רב מיעץ להם ולהודיע בעתונים על שוד של 20000, להודות במשטרה עד לרגע האחרון שזה שקר. השודדים מגלים עצמם על ידי ריב: איפה מחצית הכסף.	מזרח אירופה	2612
מתן בסתר יכפה אף	עשיר נותן נדבות בסתר בדרך. שחושבים אותו לקמצן וקוברים אותו ליד הגדר. הדבר נודע, הרב מבקש לקברו ליד הקמצן וכך המקום הופך למכובד.	מזרח אירופה	2620
רב שולח תלמידו להתחתן עם הראשונה שיציעו לו	רב שולח תלמידו להתחתן "עם השידוך הראשון שיציעו לו". התלמיד העני לן בבית מרזח. שם, האורחים לשם צחוק מחתנים אותו עם בת בעלי הבית. בבוקר האב מוכן לשלם לו שיתן גט. הולכים לרבי. זה מעלה מחיר הגט לסכום גדול, ומציע להם חתן "חדש" - אותו חתן בבגדים עשירים. תחת החופה החדשה זה מתברר. הזוג הוא אות מהשמים.	מזרח אירופה	2661
ר' שיקוב מאיר הורוביץ חכם ממורי אוניברסיטה	ר' שיקוב מאיר הורוביץ מגליציה פתר לחכמי האוניברסיטה בקרקוב בבקורם אצלו את שאלותיהם, אבל סרב להמשיך לשוחח על "דברי חולין " מפני שעליו להמשיך בלימודיו.	מזרח אירופה	2738
טיפשים חושבים לחם עם לכלוך לעוגת צמוקים	אפיזודה בחיי משפחה אמידה מסרביה, שעלתה לפני מלחמת העולם הראשונה לגליל וחיה שם חיי צנע. בדרך למאפיה נופל לבן הצעיר הבצק, העשוי מכל הקמח שברשות המשפחה ונכנסים בו גלילי צאן. תחילה חושבים שהלחם נהפך בדרך נס, לכבוד פורים, ללחם צמוקים.	מזרח אירופה	2748
האתרוג	פטמת האתרוג של הרב מיועדת לבת הגביר. בן הרב שנתפס לחבורת המורדים במלכות מתמרד בשמוע זאת מפי הרב. הוא נוגס את פטמת האתרוג מייד אחרי החג ונעלם מן הבית.	מזרח אירופה	3260
אין מנוס מהגורל	לעשיר בבגדד היו שני בנים. אחד ירד מנכסיו ונדד למצרים עם משפחתו. כששפר מצבו חזר. כעבור זמן ראהו אחיו, תמך בו ולקח את בתו לגדלה בביתו. חלמה שהבן שנולד לדודה, יהיה בעלה. שמה אותו בתיבה והשיטה אותו. מצא אותו דייג וגידלו. ילדים קראו לו אסופי. הלך לחפש את הוריו. בת דוד פגשה בו והתוודתה בפניו. התוודע בפניה ונשאה לאישה.	סוריה	7727
מי הבהמה הזאת?	ג'מיל פחה מכובד שעבר בחלב שבסוריהף הטיל מורא על כל רואיו. יהודי שראהו שאל: "מי הבהמה הזאת?" הדבר הגיע לפחה שהזמינו וברור היה שלא יצא ממנו חי. הלך במקומו הרב והסביר לו שהוא התכוון שצריך לעמוד בפניו (בפני הפחה) בפחד וביראה. היהודי ניצל.	סוריה	7735
בת המלך ואהוב מתחת למיטתה	מעצם שגדלה על מצח אביה הרתה נערה לאחר שאכלה אותה. בן הנערה עונה על שאלת בת המלך היושבת תמיד על מיטתה ורועלת את פניה אפילו בפני אביה. הובאו דגים מוזהבים לחדרה של בת המלך ואלה צחקו. שאלתה על כן היתה, מדוע צחקו הדגים. הנער עונה בשני סיפורים: א)צפור מונעת מאיש לשתות מים מורעלים על ידי כך ששוברת שלוש פעמים את הכד. האיש מתרגז על הציפור והורג אותה. רק לאחר מכן נודע לו שהציפור הצילה את חייו. ב)לפי עצתו של וזיר הורג המלך ציפור שהביאה לו פרי נעורים. לאחר מכן מתגלה הסוד והוזיר הוצא להורג. (הוזיר הרעיל את התפוחים כדי להשחיר את הציפור בעיני המלך שאהב אותה) הנערה עדיין מבקשת תשובה לשאלתה . הבחור מוריד אותה ממיטתה. מתגלה דלת הנפתחת לפרוזדור בו נמצא אחד ממאהביה. הנערה באה על עונשה ומוצאת להורג.	עירק=בבל	292
ג'ניג'ל (צמיד הפעמונים)	ליהודי תמים אישה שהעריץ. אשתו דרשה לק?רות את חצרם כדי שציפורים לא יוכלו לראות את האישה כשהיא מסתרקת בחצר. בעצת רבו בונה האיש תקרה לחצרו. פעם חזר מוקדם ומצא את אשתו בזרועות גבר זר. עזב ביתו, הגיע לעיר זרה ונאסר באשמת גניבת אוצר המלך. בקשתו האחרונה היתה לסייר בעיר הזרה. בדרכם ראו כומר שלרגליו פעמונים כדי להזהיר נמלים ורמשים לסור מדרכו. היהודי הצביע על הכומר כמי שגנב את אוצר המלך. בחיפוש בכנסיה שלו, אכן נמצאה הגניבה. המלך ממנה את היהודי למשנהו ואת האישה הבוגדנית והכומר הנוכל, תלה.	עירק=בבל	22704
הכדים של אחמד	אחמד הצעיר והרווק מובטל וחסר כל. הוא מחליט לעשות כדים ולמכור אותם בשוק תמורת זרעי חיטה. הוא צועד לשוק כשידיו עמוסות בכדים. ובדרך הוא חולם כיצד בקרוב יתעשר וישא את בחירת ליבו, וכיצד יוולד לו בן. חסן מושיט ידיו לחבק את בנו, הכדים מתנפצים ומתנפץ גם החלום.	עירק=בבל	22828
כוחו של הרגל	המלך והמלכה יצאו לשדה ירה המלך ביונה והרגה במקום. ציפה המלך שהמלכה תשבח אותו על יכולתו אלא שהמלכה אמרה "זה הכל רק הרגל". כעס המלך וציוה על הצייד שלו שישחוט את המלכה ויביא למלכו צנצנת עם דם המלכה כדי שהמלך ישתה זאת. ריחם הצייד על המלכה החביאה בביתו ובמקום זאת הביא למלך דם יונה.חייתה המלכה בבית הצייד גידלה שם עגל איתו היתה משתעשעת והיתה מעלה אותו לחדרה על זרועותיה גם כשגדל והיה לפרה גדולה. יום אחד ביקשה המלכה מהצייד שיזמין את מלכו לארוחה. ישבה המלכה כשהיא מכוסה והמלך לא הכירה וברגע מסוים נטלה את הפרה על זרועותיה והעלתה אותה לחדרה. התפלא המלך מיכולתה אלא שהצייד הסביר לו כי זה הכל עניין של הרגל. החל המלך לבכות כי נזכר בחכמת אשתו ובמותה. סיפר לו הצייד שהמלכה חיה אצלו והביאה. שמח המלך על המלכה והצטער על טיפשותו.	עירק=בבל	24017
בתו של העני	עשיר ועני הלכו בדרך ומצאו ארנק. כל אחד מהם טען שהוא זה שמצא. באו לשופט שאמר להם שמי שיביא לו את הדבר המתוק בעולם, הטוב ביותר והשמן ביותר יקבל את הארנק. הלך העשיר לביתו ואשתו אמרה לו כי תיתן לו את התשובה. והעני חזר לביתו עצוב סיפר לבתו על תנאיו של השופט והיא נתנה לו את עצה לתשובה חכמה. כששמע השופט את תשובות השניים דרש לדעת מהעני מי זה שנתן לו את התשובות והעני הודה שזו בתו הצעירה. דרש השופט מהעני תנאי נוסף, שבתו תבוא אליו לא לבושה ולא ערומה לא שבעה ולא רעבה לא הולכת ולא רוכבת. הבת מילאה את התנאים. כשנוכח השופט בתבונתה, ביקש לשאתה לאישה אולם היתנה איתה שלא תתערב בעבודתו. לאחר מספר חודשים הובא לפני השופט, אב לעשרה ילדים עני ומסכן שנדרש לשלם קנס על שדרס בעגלתו חמור. אשת השופט עצה לו כיצד להתחמק מתשלום הקנס. כשראה השופט שאשתו לא מלאה את הוראתו נתן לה הוראה לשוב לבית אביה ולקחת מביתה את הדבר היקר לה ביותר. השקתה האישה את בעלה ביין ולקחה את בעלה איתה.	עירק=בבל	24022
רגלו של האריה בגינה	היה שולטן שנהג להסתובב ברחובות ובכל בית שראה את דלתו פתוחה היה נכנס ואונס את האישה. והיתה אישה נשואה שבעלה היה נוהג לעשות קניות והיה נועל את דלת הבית עליה. פעם אחת כשבישלה בעלה שכח לנעול את הדלת והשולטן נכנס והודיע לה שברצונו לשכב עמה ומהר. הסכימה האישה, הביאה את השולטן לחדר השינה, אמרה לו כי עליה להתרחץ ולהתלבש לכבודו וברחה לשכנים ממול. חיכה השולטן עד בוש ועזב. האישה שבה לביתה והחלה לבשל לבעלה. כששב בעלה ושאלה מדוע הארוחה לא מוכנה אמרה לו האישה כי הרגישה לא בטוב. עלה הבעל לחדר השינה לנוח עד שתוכן הארוחה ומצא על מיטתו את חרוזי המלך. לא אמר דבר לאישתו אלא שמאותו הלילה לא ישן יותר במיטתה. נהייתה האישה חיוורת ונראתה נורא. באו אחיה לבקרה וכשראוה שאלו את בעלה וסיפר להם את דבר המחרוזת וביקור השולטן. הלכו האחים לשולטן וסיפרו לו שגינתם שפרחה נפלא כל השנים יבשה לפתע וכששאלו את בעל הגינה מדוע לא טיפל בגינה סיפר שראה רגל של אריה בגינה .הוציא הבעל את המחרוזת והראה אותה לשולטן נזכר השולטן היכן שכח את חרוזיו ונשבע לבעל שלא טעם כלום מגינתו ולא נגע כלל באישתו.באותה שנה נתן האל ילדים לבעל ולאישתו.	עירק=בבל	24027
אוהבת כמו מלח	לשולטן אחד היו שלוש בנות. יום אחד שאל כל אחת מהן עד כמה היא אוהבת אותו. השיבו הבוגרות שהן אוהבות אותו הכי בעולם, יותר מהמתיקות שבו ויותר מגודלו. רק הצעירה בבנות השיבה שהיא אוהבת אותו יותר מהמלח. נעלב המלך והשליך את הצעירה למקום מלא פחם. פגשה במקום הזה בחור קבור עד ראשו בפחם. עזרה לו לצאת משם ויצאו שניהם. כשיצאו נכרך נחש סביבו והובילו למאורתו. שם הרג הבחור עקרב שהנחש פחד ממנו, ולאות תודה נתן לו הנחש שתי אבנים יקרות שמכרו אותן והתעשרו ובנו לעצמם ארמון. הזמין הבחור את המלך לביתו ושם הגישה הבחורה לאביה המלך אוכל נטול מלח. הבין המלך את אהבת בתו והצדיקה. הבחור והבת התחתנו ונולדו להם בנים ובנות.	עירק=בבל	24032
עליך להיות בעל מקצוע	בנו של שולטן התאהב בנערה עניה ורצה לשאתה. התנתה הנערה תנאי שקודם עליו ללמוד מקצוע. יום אחד יצא הבן למלחמה, נפל בשבי ומשפחתו לא ידעה דבר על גורלו. בהיותו בכלא שאלו אותו שוביו מה ברצונו ללמוד והוא בקש ללמוד לארוג שטיחים. ארג בן השולטן שטיח ושזר באריגתו אותיות המציינות את מקום שביו. נמכר השטיח בשוק ונמסר כמתנה לשולטן. השולטן וווזיריו פיענחו מהאותיות את מקום שביו של הבן וכך יכלו לשחררו. מוסר השכל:חשוב לאדם להיות בעל מקצוע.	עירק=בבל	24034
זה הכל הרגל	אשתו של המלך ראתה אותו צד ציפורים ובעודו חושב כי תשבח אותו על יכולתו אמרה לו כי זה הרגל. כעס המלך וציוה על שרו שישחוט את אשתו אלא שהשר חס עליה והשאירה מסתתרת בחדר בגינתו. .ביקשה האישה מהשר שיביא לה עגל והיתה עולה ויורדת במדרגות עם העגל מאז קטנותו. בקשה מהשר שיזמין את המלך לארוחה בגינתו. כשבא המלך לבשה שחורים כדי שלא יכירוה, לקחה את העגל עלתה איתו וירדה לעיני כולם. כששאלו מה זה? השיבה שזהו הרגל. נזכר המלך באשתו שנהגה לומר לו זאת ואמר שעד חצי המלכות ייתן כדי שתשוב אליו. באה אליו לבושה בבגדיה ושבו לחיות יחד.	עירק=בבל	24067
המלאכה תחייה בעליה	בן מלך התאהב בנערה ורצה לשאתה אלא שהתנתה שקודם ילמד מלאכה. הלך ולמד אריגת שטיחים. יום אחד נחטף ולא מצאוהו. אמר לחוטפים שברצונו לארוג שטיחים שיציעו למלך כי רק הוא מסוגל לקנותם. ארג שטיח ובפינותיו ארג את אותיות מקום הימצאו. ראה המלך את האותיות והבין היכן נמצא בנו והביאו משם.	עירק=בבל	24069
שני אנשים מצאו ארנק	עני ועשיר מצאו ארנק וכל אחד מהם טוען שהוא אשר מצא אותו. באו לשופט שקבע כי מי שיענה על שלוש שאלותיו יקבל את הארנק. בתו של העני עזרה לו בתשובות מחוכמות. שמע השופט ובקש שהבת תבוא אליו לא לבושה ולא ערומה לא הולכת ולא רוכבת. שוב מצאה הבת פתרון חכם. החליט השופט שהוא חפץ לשאת את הבת אלא שהתנה תנאי שלא תתערב במשפטיו. באה אליו אישה והשופט פסק. הפנו אותה לאשתו כדי שתעזור לה. הבחינה אשתו באי הצדק ונתנה פתרון מחוכם לאישה. הבין השופט כי אשתו מעורבת במשפט והחליט לגרשה אלא שהתיר לה לקחת את החפץ היקר לה מביתם. לקחה אשתו את בעלה הישן לבית אביה. כשהתעורר השופט והבין את שעשתה חזר בו וחזרו יחדיו הביתה.	עירק=בבל	24070
אוהבת כמלח	למלך שלוש בנות. שאלן כמה הן אוהבות אותו. השיבו הבכורות,כמו העולם והדבש. ורק הצעירה ענתה:כמו מלח. נעלב המלך וגירשה מביתו. התגוררה במאפיה שם התגורר בחור עצלן. כפתה עליו שיצא ויעבוד והביא יום אחד רימון. כשפתחה אותו מצאה מחרוזת יקרה וקנתה בה ארמון. בקשה מהבחור שיזמין את המלך עם אנשיו לארוחה. בישלה לכולם ורק למלך הכינה אוכל ללא מלח. כשטעם המלך נאנח וסיפר עד כמה הוא מצטער שהשליך את הצעירה בבנותיו מביתו. משהכיר את בתו השיבה לביתו.	עירק=בבל	24071
מספר ימים כמספר שנים	אב מייעץ לבנו לא להתחבר עם ג'ינג'ים, ואם ג'ינג'י מרמה אותו, לפנות לג'ינג'י אחר לעצה. עם הזמן, נישא הבן לג'ינג'ית שאביה ג'ינג'י. לאחר שהאב מבטיח לכלכלו במשך עשר שנים, הוא חוזר בו בטענה ששנים נקראות בתנ"ך גם ימים, ולכן הוא פטור מכלכלתו של החתן. החתן מתייעץ עם ג'ינג'י אחר, ומאיים על חותנו כי יגרש את בתו כי היא לא ילדה לו ילדים כעבור עשר "שנים" (של החותן).	פולין	144
מטה פלאים של שלמה המלך	1. המטה אינו פלאי רק יפה ויקר. שלמה משתמש בו כבכל מקל. אישיותו של שלמה היא הפלאית. 2. שלמה מבקש למות. נשען על המקל ובמשך ימים רבים נשאר במצב זה עד אשר שולח אשמדאי תולעת לכרסם את המקל. כובד גופו של המלך שלמה שובר את המקל.	פולין	400
היין הטרף	לסוחר יין ניתן כסף על ידי איש אשר פחד משודדים. הסוחר מסתיר את הכסף בתוך חבית יין ואינו רוצה להחזירו. הרב מכריח אותו להחזיר את הכסף על ידי שהוא מאיים עליו כי יכריז על היין כטרף.	פולין	427
מעשה בשלשה אחים	שלושה אחים יוצאים לדרכם בעולם. כאשר הם נפגשים שוב הם נוכחים, כי הגדול השיג אווירון מהיר, לשני יש ראי דרכו נשקף כל העולם, ולצעיר יש תפוח המרפא כל מחלה. באמצעות הראי, מבחינים האחים בבת מלך חולה, באמצעות האווירון הם טסים אליה ובאמצעות התפוח- מרפאים אותה. לעצתו של חכם יהודי, הבן הצעיר זוכה להתחתן איתה, כיוון שהוא היחידי שאיבד את מתנתו תוך כדי שימוש בה.	פולין	464
שני ציירים	מלך בונה לו ארמון ומזמין שני ציירים לקשטו. האחד, משתלם בלימודיו ומצייר להפליא את הכתלים שנתנו לו. השני יושב בחיבוק ידיים ולבסוף מורח את הכתלים שלו בצבע עד שהבריקו כמו ראי, ושקפו את הציורים של חברו. האנשים שבקרו באולם לא שמו לב איזה הוא הציור המקורי ואיזה השיקוף שלו, ומבקרי האמנות שבקרו מיד אמרו מהי עבודת האמנות ומהי אחיזת העיניים.	פולין	510
העליה על המגדל	מלך בונה מגדל ורק הוא יודע כיצד לעלות עליו ולרדת ממנו. הוא מבטיח את בתו למי שעולה מלבדו. אף אחד אינו מצליח. לבסוף הוא מעלה אחד אך אינו אומר לו כיצד לרדת והלה נשאר למעלה.	פולין	512
מעשי לצים	לץ מפריע בצחוקו לנוסעים בדרך, ללומדים תורה ולבסוף גם לסנדלר. הסנדלר חותך את לשונו ולמחרת בבוקר כל "לשונות" המגפיים שהכין הסנדלר חתוכות באותה סכין.	פולין	531
היהודי והפריץ	פריץ רוצה לתת ליהודי כסף תמורת התנצרותו. הוא דורש להאמין ב-3 דברים ואז יתן לו סכום כסף הגון. היהודי מאמין בשותפות עם גוי שהוא מביאו מן הרחוב. השאלות: א) מריה נולדה בתולה (היהודי מאמין זאת) ומתה בתולה (הגוי מאמין). ב) ישו נתן ככר לחם ל-1000 איש (מאמין היהודי) וכולם שבעו ממנו (זה מאמין הגוי). ג) צלבו את ישו (היהודי מאמין) וקם לתחיידה (מאמין הגוי).	פולין	577
בלבול המיטות	שני רעים באים לכפר בערב והגביר מארח אותם אולם הוא שולח אותם לישון מבלי לתת להם לאכול. אחד קם והולך לכיוון המטבח שממנו נודף ריח טוב. השני נתן לו קצה של חוט ובעצמו החזיק את הפקעת בידו כדי שחברו ימצא את דרכו חזרה. מתוך לצון קשר את החוט למיטתה של בת הגביר. החבר נכנס למיטתה, החבר השני ישן עם אשת המארח והעוזרת ישנה עם בעל הבית במקום אישתו. מספר אסע''י 1745	פולין	1741
הישמר מג'ינג'ים	לפני מותו מצווה אב לבנו שלא יתחתן עם בתו של ג'ינג'י. הבן שוכח את מצוות אביו ומתחתן עם בתו של ג'ינג'י. החותן מתחייב לכלכל אותו במשך 10 שנים אולם כעבור 10 ימים כבר מגרש אותו מביתו בטענה כי כבר עברו 10 שנים (כל יום נחשב אצלו לשנה). ג'ינג'י אחר מייעץ לבעל הצעיר כי יאיים על חותנו לגרש את אשתו (בתו של הג'ינג'י) כי לא ילדה לו ילד במשך 10 שנים.	פולין	1765
ישתה כל מי הים אם יסתמו הנהרות	בן עשיר מתערב בשכרותו כי הוא ישתה את כל מי הים. כערבון נותן טבעת יקרת ערך. ביום המיועד דורש לסתום את כל הנהרות	פולין	1965
פר ממליט עגל	איכר אחד טוען שפרו המליט את העגל מפרתו של השכן. השופט מצדיק אותו. כל זה קורה בשוק. בדרך הביתה פוגשת נסיכה את בעל הפרה ומייעצת לו שידוג דגים באדמה לעיני השופט. השופט מבין והצדק הוחזר.	פולין	1994
משפט אלוהים	בעל החושד באישתו מעמיס את כל תכשיטי אישתו על חתולתו: אם תצא - הרי זה סימן כי אישתו בוגדת בו. החתולה בורחת עם כל הטכשיטים ולבעל צער כפול.	פולין	2071
בין אנשים חרשים	אישה שאלה חרש על עדרה שהתרחק מביתה. למרות שהחרש חשב שהיא שאלתהו שאלה אחרת ונתן לה לפי הבנתו הוא סימן מסוים, מצאה האישה את עדרה לפי הסימן. כאשר רצתה, כאות תודה עבור שירותו, לתת מתנה עז פצועה חשב החרש שבכוונתה להאשימו בגרימת הפצע בבהמה. כתוצאה מאי הבנה נוספת נותן החרש לאישה סטירת לחי והאישה מביאתהו למשפט. השופט, שגם הוא חרש, מצווה על הנאשם להתנהג בסבלנות כלפי אשתו ועל האישה, לא להתרוצץ ולשמור על משק ביתה.	פולין	2482
לשון הדבר היפה והמכוער ביותר בעולם	מלך שולח את בנו להביא את הדבר היפה ביותר בעולם. הבן מביא לשון חיה. האב לא מרוצה. שולחו להביא את הדבר המכוער ביותר. שוב מביא לשון. ושוב האב אינו מרוצה.	פולין	2794
בין אנשים חרשים	אישה שאלה חרש על עדרה שהתרחק מביתה. למרות שהחרש חשב שהיא שאלתהו שאלה אחרת ונתן לה לפי הבנתו הוא סימן מסוים, מצאה האישה את עדרה לפי הסימן. כאשר רצתה, כאות תודה עבור שירותו, לתת מתנה עז פצועה חשב החרש שבכוונתה להאשימו בגרימת הפצע בבהמה. כתוצאה מאי הבנה נוספת נותן החרש לאישה סטירת לחי והאישה מביאתהו למשפט. השופט, שגם הוא חרש, מצווה על הנאשם להתנהג בסבלנות כלפי אשתו ועל האישה, לא להתרוצץ ולשמור על משק ביתה.	פולין	2842
שלמה המלך, אשתו סקוצל ויהלום-תאום	אשת שלמה המלך, סקוצל, טוענת נגד הפסוק בקוהלת "ואשה בכל אלה לא מצאתי". שלמה המחפש יהלום-תאום בשביל כתרו, מתחפש לסוחר יהלומים מגיע לחצר המלך ומציע לסקוצל את היהלום למכירה. סקוצל הסבורה כי מציעים לה יהלום-תאום מוכנה לשלם את המחיר בגופה. אז מזדהה המלך. מכאן הביטוי היידי: "סקאצל קומט".	פולין	2919
האומן שחסרה לו הנשימה	אישה הורגת אהובה בגלל כספו אך המשטרה תפסה אותה.	פולין	3071
אישה הורגת אהובה בגלל כספו	אישה הורגת אהובה בגלל כספו אך המשטרה תפסה אותה.	פולין	3114
יהודי גונב מאיכרה	יהודי זריז שם לב היכן הסתירה איכרה את כספה וגונב אותו מתוך חולצתה.	פולין	3134
הבא מן המים יחזור אל המים	יהודי חלבן התעשר מפני שהיה מוהל את חלבו במים. בדרך לאמריקה באה רוח סערה והעיפה את כל כספו. מנחם אותו יהודי אחר: הכסף בא מן המים ושב אל המים.	פולין	3316
במקום מלקות ... נשיקות	לגנרל בת יפה. הגיעה לפרקה, רצה לחתן רותה אך היא לא רצתה אלא להכנס למנזר. נאלץ להשלים עם רצונה. נכנסה למנזר קרוב לארמון המלך. יום אחד הכריז המלך כי רצונו לקשט את ארמונו בציורים. הוא מזמין אליו ציירים אך תמונה אשר לא תמצא חן בעיניו - יוצרה יומת. אף צייר לא רצה לקבל על עצמו לקשט את הארמון. הגיעה השמועה גם אל צייר יהודי בפריס. בא אל המלך והציע את שרותו. התחיל לצייר והתמונות מצאו חן בעיני השליט. יום אחד ראה הצייר נזירה יפה מאוד עוברת ליד החלון של החדר בו עבד. התקרב אליה והם התאהבו זה בזו. הנזירה הצעירה נכנסה להריון. הגנרל רצה להציל את בתו ושאל אותה מי עיבר אותה. היא השיבה, על פי עצת הצייר, שרוח הקודש גרם להריונה. החוק היה שהיתה צריכה לקבל על עברה זו 40 מלקות בברזל מלובן עד שתצא נשמתה. הצייר צייר על חלק אחד של ישבנה את דיוקנו של ישו הנוצרי ועל החלק השני את דיוקנה של האם הקדושה. התמונות היו טבעיות מאוד. כאשר הכומר הראשון בקש להלקות אותה נבהל מן התמונות והברזל המלובן נשמט מידיו ובמקום להלקות אותה נשק שתי התמונות. כך קרה גם ליתר 39 והכמרים וכך ניצלה הבחורה.	פולין	3409
איך משולח אחד הערים על העיירה	היות והוא מוותר על שכרו מצליח משולח נודד להשיג רשות לדרוש דרשה, למרות שקיים איסור על דרשת זרים בעיירה. בדרשתו לנשי המקום משכנע אותן המשולח לסרב לשרת את בעליהן כעקרות בית. בעליהן נאלצים להבטיח למשולח סכום כדי שהוא ישפיע עליהן לחזור למלא את חובותיהן.	פולין	3411
הגביע של החוזה מלובלין	ר' נפתלי מרופשיץ רוצה לברך על הגביע של החוזה מלובלין, קונה את כל הבצל וכן הבגדים מגוי ומחופש מציע לחסידים ואחר כך לרבי עצמו את הבצל.אצל החוזה היה מאכל הבצל בליל בשבת חשוב ביותר והם רצו לזכות במצווה זו. אחרי מקח וממכר מוכר ה"גוי" את הבצל לרבי תמורת שתייה מן הגביע הקדוש.	פולין	3435
המלך והיהודי	הצאר הרוסי ניקולאי השני סייר בארצו ופגש ביהודי זקן. שאל אותו מדוע הרגו היהודים את ישו. התעניין היהודי מי זה ישו, והצאר הסביר לו כי ישו היה יהודי מנצרת. אז השיב היהודי: "כאשר כלבים שמכירים אחד את השני רבים, אסור לכלבים זרים להתערב" (מובא ביידיש)	פולין	3451
האלמנה העניה והרבי החולה	אלמנה עניה מבקשת מהרבי עצה כיצד לפרנס את ילדיה. הרבי חולה ושולח אותה להתייעץ עם בנו בן השש. הילד יושב על העץ ומיעץ לה להיות "זאגערקע" - מרפאה עממית באמצעות ברכה או תפילה. היא מברכת חולים והם מבריאים וכך היא מתפרנסת ומתפרסמת. יום אחד חלה אותו רבי בגרון. הוא קרא לרופאים רבים עד שהגיעה גם ה"זאגערקע". לאחר שאמרה לו את תפילתה וספרה לו את עצת בנו צחק הרבי והמכה בגרונו השתחררה.	פולין	3453
מעשה בשלושה חתנים	עלמה נפטרת משלושה מאהבים שאינם רצויים לה, על ידי שליחתם, אחד אחרי השני לבית הקברות לביצוע מעשה נועז. כפי שהבחורה צפתה מראש מפחיד שם אחד את רעהו וכולם בורחים במבוכה. העלמה מתחתנת עם בחיר לבה.	פולין	3481
לביבות חנוכה בבית כנסת של החייטים	החייטים התקנאו בסעודת החנוכה אצל הגבירים והחליטו לאסוף כסף כדי לערוך סעודה כזאת בשנה הבאה. בתוך הקיר בנו קופת ברזל וכל אחד ישלשל מטבע מדי פעם. אך כל חייט חשב: מספיק שאחרים ישימו את הכסף. בסופו של דבר לא היה להם כסף לערוך את הסעודה.	פולין	3509
גזברו של רוטשילד	וטשילד בחן את גזברו החדש ע"י כך שזרק מטבע נחושת על הריצפה לידו. המטבע נפלה לחור והגזבר הניח את תור המחכים וחיפש בעזרת אור גפרורים את המטבע עד שמצאה. רוטשילד ראה זאת, אם כי לא נראה, וקיבל את האיש לגזבר.	פולין	3510
ההתחלה הראשונה	יהודי בלי פרנסה הקים בית מרזח במקום נידח שלא עברו בו קונים. אשתו נתנה לו מטבע נחושת וקנתה כוסית יי"ש - "התחלה ראשונה". באותה מטבע עצמה מכרה לבעלה אח"כ כוסית שנייה, וכן הלאה. כך גמרו את החבית, וחסל בית מרזח.	פולין	3511
האמן העני	אמן חלה, ולא היתה לו פרוטה בכיס; ביקש אצל בעל בית מרזח שטר של 10 גולדנים בנייר לשלושה ימים. כעבור שלושה ימים החזיר את הנייר וביקש את בעל בית המרזח שלא יוציא את המטבע אלא ישמור עליה. אחרי שהבריא והתחיל לעבוד בא האמן למלווה נתן לו מטבעות במקום הנייר, וגילה לו את הסוד: שטר-הכסף היה מזוייף, צוייר על ידי האמן הצייר.	פולין	3515
כל מה שאדם עושה לעצמו עושה	יהודיה, שבעלה שנפטר עבד אצל הרוזנת יצקובסקי, נאלצת, מחוסר אמצעים, לבקש נדבות מהרוזנת. הרוזנת לא נותנת אותן בלב מלא ולכן היהודיה במקום להודות לה, אומרת לה "כל מה שאדם עושה, לעצמו עושה". גם בפעם השניה, כשהרוזנת נותנת לה עוגה אחת, חוזרת היהודיה על המילים הקודמות. בדרך לביתה נותנת היהודיה את העוגה מרוב רחמים לאיש רעב שתעה בדרך. האיש, בן אחיה של הרוזנת, מת מהעוגה שהיתה מורעלת. בשמעה את המקרה מצדיקה הרוזנת את דברי היהודיה.	פולין	3562
מעשה בשלמה המלך וענק זהב	בשעת סעודה אצל שלמה המלך נגנב מאחד הנסיכים צמיד זהב. שלמה מבקש את כל הנוכחים לשים יד קמוצה לתוך חבית חול ולהוציאה פתוחה. ואכן, אחרי שכל האנשים שמו את ידיהם בתוך החבית, נמצא בחול הענק. איש לא ידע (גם לא שלמה) מי היה הגנב.	פולין	3576
מעשה בשלמה המלך וענק זהב	בשעת סעודה אצל שלמה המלך נגנב מאחד הנסיכים צמיד זהב. שלמה מבקש את כל הנוכחים לשים יד קמוצה לתוך חבית חול ולהוציאה פתוחה. ואכן, אחרי שכל האנשים שמו את ידיהם בתוך החבית, נמצא בחול הענק. איש לא ידע (גם לא שלמה) מי היה הגנב.	פולין	3662
הטעות שהצילה את העשיר	שני רוכלים, אחד עני ואחד עשיר נסעו בעגלותיהם באותם דרכים וכשהגיעו לפרשת דרכים דרכיהם נפרדו. שודדים החליטו לשדוד את הרוכל העשיר לפנות ערב כשהתנפלו על הרוכל והרגוהו נוכחו לדעת שהרגו בטעות את הרוכל העני. הם ברחו על נפשם והעשיר חזר שמח וטוב לב לביתו.	פולין	3823
המשרת אשר צחק אחרון	באכסניה שבפרשת דרכים שירת נער עליז וחייכני. הסוחרים שנזדמנו לאכסניה לעגו לנער ואף קינאו בעליצותו. אחד הסוחרים החליט להתגרות בו ובלילה לחש לו בשנתו מספר מסויים שיזכה בהגרלה. הנער נסע למחרת העירה והשיג אותו מספר ש"חלם" עליו בלילה. לאחר זמן התברר לסוחרים שהוא זכה בסכום גדול בהגרלה, התעשר ועזב את האכסניה.	פולין	3825
הצוואה ובקשת האשה	הורים עשירים הגיעו לזקנה והחליטו להשאיר צוואה לבניהם. הם לא ידעו באיזו צורה לחלק את רכושם, והחליטו לנסות להיווכח מי מארבעת ילדיהם ראוי לירושה גדולה. האשה העמידה פני חולה ונסעו לנסות את הבנים. השלושה הראשונים סירבו לארח את האם לזמן מה ואילו לבת הצעירה כלל לא נסעו ביודעם שהיא החביבה עליהם מכל ילדיהם. האשה ביקשה מבעלה לא לכתוב צוואה ולא למות לפניה על מנת לא להפקירה לעת זקנה לחסדי בניה.	פולין	3827
הקמצנית	אישה אלמנה וגלמודה, בעלת חנות מכולת וכלי מטבח החליטה לקמץ בהוצאותיה על מנת לחסוך לעת זקנתה ואכלה מעט מאוד. את חסכונותיה הסתירה באחד הסירים שעל אצטבת חנותה. פעם מכרה סיר לאשה נוצריה, והתברר שהסיר הוא אותו סיר שבתוכו הסתירה את כספה. דבר זה גרם לצחוק ולעג מצד כל מכריה.	פולין	3828
מושביק עורך את ה"סדר"	משפחה חושבת שמעשים שיהודי אחד קושר באופן מקרי עם חגיגת ה"סדר" (שליחת משרתת לא יהודיה, הצבת כלב על רגליו האחוריות), הם חיוניים לטקס הזה, ומנסה לשלב את המעשים הללו בסדר שלה. האשה החושבת שהמכות שהשכן מרביץ לאשתו הן חלק של החגיגה הזאת. היא כועסת על בעלה הנותן לה מכות לפני שנודע לו ממנה שהן שייכות לטקס, על ששלח אותה לשכן למרות שידע את הטקס טרם שלח אותה אליו.	פולין	4046
הכתנת של האיש המאושר	משרתי המלך מחפשים עבור בנו החולה כתונת של איש מאושר, שהלבשתה, לפי דברי קוסם, תביא להבראתו. המשרתים לא מוצאים בכל הממלכה שום מאושר פרט לאיש אחד ההולך בלי כתונת.	פולין	4047
לא כל אחד מסוגל לסבול כאבים	לעומת הרעש שהמלכה הקימה בזמן שעליה ללדת, הביא לה המלך את דוגמת האשה, שפגש בצייד, שילדה תחת כיפת השמיים בלי להוציא הגה מפיה וללא עזרה. כתשובה ציוותה המלכה לרתום את הסוס הרכיבה היקר ביותר של המלך לפני עגלת הזבל. כאשר המלך השתומם על מעשיה הצביעה המלכה על ההבדל בינה ובין האשה הפשוטה הרגילה לסבול כאבים. המלך הבין את הרמז.	פולין	4048
אח עומד תחת החופה עם אחותו	ר' משה שיש לו שלוש בנות, מבקש מאורח פלא בן, אם כי זה טוען כי לא כדאי הדבר. הבן נולד והאב מתרושש. הם ברחו מאימת הפריץ מן הכפר ושכחו את התינוק בן השנתיים שעל צווארו תלוי מדליון. הילד גדל בבית המשרתת. אחרי מותה גדל גלמוד ונע ונד עד שנאסף על ידי רב ואצלו גדל עד שהתמנה בעצמו לרב. משה נקרא על שם הרב מחנכו. לפני החופה מתעלף הרב ששם את הטבעת על אצבעה של הכלה. כשפשטו את בגדיו של החתן הרב, מצא אבי הכלה את המדליון. באותו מקום הייתה נערה אחרת שאהבה את הרב הצעיר ואותה הוא נשא לאישה.	פולין	4121
הדובים הלבנים	הקיסר ניקולאי הראשון וחבורתו ביקשו לגרש את היהודים מרוסיה. בהתחשב עם אומות אחרות לא רצו לנקוט באמצעים דרסטיים לכן הציעה המלכה כי היהודים יביאו לגן החיות של מוסקבה 12 דובים לבנים וימלאו שק בדיבורים. אם לא יעמדו במשימה אפשר יהיה לגרש אותם. חתנו של ראש הקהילה, עורך דין ממולח, קיבל על עצמו להציל את הקהילה היהודית. הוא נסע לגרינלנד ושם קנה 14 דובים לבנים שהיו מיועדים לקרקס. מאחר וניקולאי רצה להיות בטוח שלא יגיעו לעיר הבירה 12 דובים, ניסה לסכל את הקניה ושלח את ראש שריו מחופש על מנת לקנות מעורך הדין אחד הדובים. עורך הדין שחש במזימה מכר לו דוב אחד במחיר 14 הדובים גם יחד. המחיר המופרז ששילם ראש השרים עבור הדוב האחד גרם לצאר ולמלכה לחשוב כי שיטה בהם. המלכה יצאה בעצמה, מחופשת לסוחרת, על מנת לקנות דוב נוסף מעורך הדין. היהודי הסכים למכור לה את הדוב בתנאי אחד בלבד: שתנשק לו בעכוזו. המלכה , לאחר לבטים רבים, הסכימה בלית ברירה לתנאי המשפיל. כל זאת על מנת לסכל את מילוי המשימה שהעמידו בפני היהודים. משחזר עורך הדין למוסקבה, נספרו הדובים ואכן התברר כי הצליח להביא 12 דובים לבנים. את השק שהיה עליו למלא בדיבורים עד אשר תגיד המלכה שהשק מלא- "מילא" עורך הדין בסיפור קורותיו במכירת הדובים לראש השרים ולמלכה. כאשר הגיע לתיאור התנאי שהציב בפני המלכה - היא צעקה "די!" והכריזה כי השק מלא. הקהילה היהודית ניצלה.	פולין	4417
שתיים אוחזות בסדין	שתי שכנות כיבסו את כביסתן ביום אחד ותלוה על החבל. כאשר הורידו את הכביסה נשאר בסוף סדין אחד תלוי על החבל. התלקח ריב ביניהם בנוגע לבעלות על הסדין. לבסוף הלכו לרב. הרב ביקש להשאיר את הסדין ליומיים אצלו. בינתיים כיבסה הרבנית את הסדין שנית וקיפלה אותו. כאשר שבו שתי הנשים קרא הרב קודם לאחת מהן להיכנס. הראה לה את הסדין ושאלה אם הוא שלה. בדקה האשה ובדקה, אך בסוף אמרה כי אינו שלה. האישה השניה נכנסה ומבלי לבדוק טענה כי הסדין שלה. פסק הרב שהסדין שייך לאישה הראשונה משום שזו בדקה אך לא הכירתו.	פולין	4469
על בעל שביקש לקנות פנינים וקנה קרש	יהודי רצה לקנות מתנה לאשתו - ענק פנינים. בחנות הצורף אמר לו שכל פנינה כמו אפונה. החליט לקנות אפונה. אמרו לו כל אפונה כמו חמאה. החליט לקנות חמאה. שם אמרו לו שהחמאה כמו קרש. קנה קרש.	פולין	4562
ה"פטם"	יהודי כפרי עשיר ועם הארץ התחתן בעני תלמיד חכם. ערב סוכות הלך הכפרי לקנות אתרוג בעל פיטם. מסרו למשרתו וציווה עליו לשמור על הפיטם במיוחד. פחד המשרת לאבד את הפיטם, הורידו מן האתרוג והכניסו לכיס מעילו. מסר אותו בנפרד למחותן של הכפרי.	פולין	4965
הבלתי מאמין	איש מתפאר בפני חברו כי אינו מפחד ללכת בלילה לבית הקברות. איננו מאמין שהמתים יוצאים מקבריהם. הוא מתערב עם חברו כי יתקע יתד בלילה בבית הקברות. שניהם הולכים לשם. החבר נשאר בחוץ והאיש נכנס לבית הקברות. הוא תוקע את היתד ופתאום נדמה לו כי מעילו נתפס ונמשך יותר ויותר לתוך האדמה. הוא מת מרוב פחד. לא ידע כי נתפס מעילו על-ידי היתד שבעצמו תקע. סיפור 9093	פולין	5093
הטבק מת	יהודי אחד הרוויח את לחמו בהברחת טבק. בדרך כלל נהגו פקידי הממשלה לעצום עיניהם לעסקים אלה, אולם פעם החליטו בכל זאת לערוך חיפוש בביתו של יהודי זה. הרגיש היהודי בכוונתם. סידר מן הטבק שהיה בביתו בובה בצורת אדם על הרצפה, כיסה אותה בסדין לבן והעמיד שני נרות לרגליו. לאשתו אמר להעלם בתוך המחסן. כאשר הגיעו השוטרים בכה היהודי וצעק ביחד עם ילדיו על "מות אשתו". כאשר ראו השוטרים אבל זה התביישו ופנו לאחור.	פולין	5094
בגלל האשה החטאית, היתה מגיפה לילדים	מגפה שפרצה בקהילה יהודית ושבעקבותיה מתו ילדים רבים נפסקה רק אחרי שגילו באותה הקהילה אשה שחטאה. הטילו עליה צום, טהרה והתבודדות במשך שנה.	פולין	5109
הפריץ שרצה לשאת את בת היהודי	פריץ רוצה לשאת את בת היהודי העני הגר בכפרו. הבת ואביה מתנגדים ומגורשים. היהודי מתכוון לעזוב, ומסביר לפריץ שהוא נוסע עם בני ביתו לעיר,כדי להתפלל לכבוד חג "פליטתנו". יהודי אחר מסביר לפריץ כי חג זה הוא אחד מהחגים הלא קבועים של היהודים. ומחר אולי יקיים אותו גם הוא.	פולין	5200
הוא מרויח פעם בשנה	שדכן בא לבחור אחד והתעניין כמה הוא מרוויח. אחרי שראה שהוא מרויח טוב, שמח ומצא לו כלה. אולם אחרי החתונה, ראו כולם שהחתן מתבטל, והחותן המוטרד ששאל לפשר הדבר, נענה, כי הוא אמנם מרויח הרבה אך יום אחד בשנה בלבד, בפורים, כאשר הוא מציג את ההצגה "מכירת יוסף".	פולין	5214
מה קובע בחיים: מזל או שכל?	שני ידידים התווכחו ביניהם ולא הגיעו להסכמה. מה קובע בחיי אדם: שכל או מזל. החליטו לנסות. נתנו לסנדלר עני מאה לירות. שם אותם הסנדלר בסיר הסובין אך עוד לפני שהספיק להשתמש בהם מכרה אשתו את הסיר וכאשר צעק חמס על כך נלקח לבית המשוגעים. וכך קרה גם בשנית כששם את כספו בתוך כובעו שעף עם הכסף ברוח. התיאשו הרעים ונתנו לו כדור עופרת. רצה הגורל ועבר דיג עני. העניק לו הסנדלר את הכדור כמתנה והלה הבטיח לו כי אם יהרוג דג גדול יביא לסנדלר כתשורה. וכך היה. את הדג סרב הסנדלר למכור . משפתחו אותו על מנת לבשלו מצאו בתוכו יהלום. חשבו לתת את היהלום לבת. ושוב רצה הגורל ועשיר העיר נכנס לבית הסנדלר, ראה את אבן החן, קנה אותה בכסף מלא והסנדלר הפך לאיש עשיר. כך ניצח המזל את השכל.	פולין	5384
אהבה כמו מלח	מלך שואל את שלוש בנותיו איך הן אוהבות אותו. הבכירה עונה: כיהלום טוב. השניה: כמחרוזת פנינים. הצעירה: כמלח. המלך נעלב ומצווה להשליך את הבת לבית הסוהר. כשהמלכה מבקרת את בתה, זו מבקשת שתשפיע על המלך לעשות משתה ותצווה על הטבח להכין את האוכל בלי מלח. האורחים טעמו ולא הוסיפו לאכול. כך נוכח המלך באהבתה של בתו ושחרר אותה מבית הסוהר.	פולין	5691
מלמד קונה שלוש עצות	מלמד קונה שלוש עצות: 1. ללכת בדרך הארוכה, כשלפניו דרך ארוכה או קצרה. 2. לברוח ממקום בו נמצאת אישה צעירה עם בעל זקן. 3. לא לספר אודות אשתו. התוצאות: 1. לו היה נוסע בדרך הקצרה במקום בארוכה, היו הוא ומלוויו נופלים בידי רוצחים. כמציל הוא מקבל מהניצולים מתנות. לו היה נשאר בפונדק בו היו אישה צעירה ובעלה הזקן, היו דנים אותו כאשם ברצח הבעל שנרצח על ידי מאהבה של האשה וביוזמתה. בריחתו הצילה אותו והביאה לגילוי האשם ולמתן פרס למגלה המעשה. 3. אשתו מגלה לרבים על אודות רצח שמבצעו גילה לה כסוד. הוא יצא זכאי רק מפני שהרצח היה מבויים.	פולין	5751
עשרה ימים כעשר שנים	עשרה ימים אחרי החופה קובע אבי הכלה כי עשר שנות הכלכלה שהובטחו לחתנו, תמו, כי יום שקול כנגד שנה. החתן רוצה לגרש את אשתו כי עברו עשר שנים והיא לא ילדה לו. החותן חוזר בו.	פולין	5909
המחרוזת שהשופט הפיקח החזירה לסוחר	חבורת סוחרים מביאה גם מחרוזת למכירה, האציל הרוצה בה מבקש קודם להראותה לאישתו, ואינו חוזר עם המחרוזת. הסוחר פונה לשופט, המזמין את כל אצילי העיר וביניהם גם אותו אציל, ובינתיים שולח נער להגיד לאשת האציל כי האציל מבקש את המחרוזת. בינתיים חוקר השופט את האצילים וכשמגיעה המחרוזת מודה האציל.	פולין	6013
הצאר הזקן והפיקח	1. צאר שואל איכר ששערות זקנו הן שחורות בעוד ששערות ראשו לבנות לפשר הדבר. תשובת האיכר היא ששערות ראשו הן בעשרים שנה יותר זקנות משערות זקנו. 2. האיכר מבטיח לצאר לא לגלות את התשובות שנתן לאף אחד בטרם ראה את פני הצאר לפחות 20 פעם. האיכר עובר על הבטחתו כאשר אחד מפמלייתו של הצאר נותן לו, לפי דרישתו, עשרים מטבעות שעל כל אחת מהן דיוקנו של הצאר. לפני הצאר טוען האיכר שבראותו את המטבעות ראה את הצאר עצמו 20 פעם. 3. במשחק בו על המשתתף לסטור לשכנו, על האיכר לסטור לצאר. במקום לפגוע במצביאו מחזיר האיכר את הסטירה לשכן שהרביץ בו מקודם. הנימוק: כששאל מקודם את הצאר מה יעשה אותו האיש שהגיע לפרשת דרכים ואינו יודע מה לאן לפנות, ענה הצאר שעל האיש הזה לחזור מאין שבא. 4. על איום הצאר לכלוא אותו בגלל חכמתו משיב באיכר שבמקרה כזה יהיה לצאר שם של שליט על טפשים. הצאר חדל מכוונתו.	פולין	6036
החכמה האמיתית	היו שני אחים עשיר ועני. לעני היתה בת שהתייתמה מאמה. חמל העשיר על בת אחיו ונתן לה עגלה רזה למשחק. העגלה היתה לפרה גאה שהמליטה עגלה בעלת פרסות זהב. חמד אותה העשיר ובא אל השופט לתבוע את העגלה. השופט חד לאחים שלוש חידות ומי שיענה תשובות חכמות יותר יזכה בעגלה. בתו של העני היתה חכמה מאוד והעני נצח. השופט התפלא על חכמתה וניסה אותה בנסיונות שונים בהם עמדה בהצלחה ולבסוף נשא אותה השופט לאישה.	פולין	6097
אין לשנות את הטבע	כומר התווכח עם הרמב"ם שיכול לשנות את טבעו של הטבע. לדוגמה חתול שלמדו מנהגי אכילה וישיבה לשולחן. לאחר שהחתול אכל, הוציא הרמב"ם עכבר. החתול קפץ, לכלך הכל ואכל את העכבר.	פולין	6355
סדר ומכות	אשה נשלחה על-ידי בעלה ? עם הארץ ? לראות אצל שכנים איך הם מסדרים את ה"סדר". האשה ראתה שהשכן מכה את אשתו וחשבה שזהו ה"סדר". מרוב מבוכה לא סיפרה לבעלה את שראתה. בעלה מכה אותה על כך. האשה שואלת את בעלה למה שלח אותה למסור לו פרטים על החגיגה בו בזמן שידע בעצמו על מהותה.	פולין	6670
מעשה באפריים גריידינגר	אפרים גריידינגר ציווה על אשתו להתחזות כמתה והחיה אותה על ידי ביצה "מאגית". מכר אותה בסכום גבוה. כאשר מתה הרבנית ו"ביצת- הקסם" לא הצליחה להחיותה כעסו עליו מאוד והחליטו להטביעו. ברגע האחרון נזכרו ששכחו את סידורי הוידוי, סגרו את אפרים בארגז והלכו להביא סידורים. אפרים צעק מן הארגז שבחרו בו למלך והוא מסרב כי אינו יודע קרוא וכתוב. עבר גוי שידע לקרוא ולכתוב והסכים להחליף את אפרים כדי שייבחר כמלך. את האיש הטביעו בנהר סאן. אפרים חזר. בעקבות סיפוריו הטילו את עצמם בני אדם לתוך הנהר, כשאחד קרא לעזרה חשבו שהוא קורא לשאר.	פולין	7127
אפרים גריינינגער והרשלי אוסטרופולי ביום הכיפורים בלינסק	אפרים גריידינגער מודיע בלינסק על יום כיפורים ומתפלל מוסף. בשעת התפילה נכנס הרשלי מאוסטרופולי. אפרים שר בניגון יום כיפור שיר שבו מבטיח מחצית הסכום להרשלי.	פולין	7245
הגנב הפיקח	גנב גונב גביע יקר בשעת משתה. המלך עורך חיפוש . הגנב שם את הגביע בכיסו של הכומר, כי אצלו אין מחפשים. אחר כך מחזיר לעצמו את הגביע. המלך מפזר מטבעות על הרצפה. הגנב מרח את סולייתו בזפת והמטבעות נדבקו. עשו חור ליד הזהב והגנב נפל לתוך מרתף. כאשר נפל התחיל לצעוק וכל הרוקדים באו ונפלו למרתף. לא ידע המלך מיהו הגנב. יחד עם שותף גונבים מאוצר המלך. המלך מכין חבית זפת והשותף נופל לתוכה. הגנב כורת את ראשו כדי שלא יזהוהו. את הגופה בלי הראש מציגים לראווה. הגנב מחופש לשואב מים מערים על שומר הגופה, גונבה וקוברה. המלך מכריז כי ישיא את בתו לגנב. הוא מתגלה ונדרש להוכיח את עצמו על ידי מעשה נוסף. מסביב לאוצר פוזרה אבקה המורידה סוליות, ועל הגנב לגנוב את האוצר מבלי שיוודע מהו. מרדים בשיקוי את הנוכחים. מורח את כל סוליות הנעליים באבקה וכל הסוליות נופלות. המלך משיא את בתו לגנב.	פולין	7246
הספר ובעל הקרחת	ספר שהיה רגיל לספר סיפורים בשעת העבודה, הקדיש זמן רב על ראשו הקירח של אחד הלקוחות וסיפר בשעת עבודה זו סיפורי אימים, בזמן שבדרך כלל היה מספר סיפורים נעימים. הסביר ללקוחות כי סיפוריו מסמרים את שערותיו המועטות של הלקוח ואז קל לו יותר לספרו.	פולין	7292
יהודי חי מהרוח	בביקורו של מונטפיורי אצל הצאר הרוסי, הוא עונה על שאלתו ממה היהודים חיים שהם חיים מהרוח. הצאר נותן את כל האוויר לרשות יהודי עני. היהודי מסתמך על הזכות ואוסר על כל בעלי טחנות הרוח ברוסיה להפעיל את טחנותיהם מבלי לשלם לו מס עבור השימוש ברוח. היהודי מתעשר. הוא מופיע לפני הצאר שלוקח ממנו את הזכות וגובה בעצמו את המס.	פולין	7328
פרויים גריינגער ובעל הבית הקמצן	פרויים גריידינגער מחליט להעניש קמצן אשר כמנהגו כלפי כל העניים סרב לתת לו נדבה. לשם כך ניגש פרויים בהעדר הקמצן לאשתו, מציג את עצמו בשם "שבת שירה". טוען שבא מהעולם הבא בו פגש את הורי האשה והבחין שהם חיים שם בחוסר כל. האשה נותנת לפרויים חבילה גדולה מכל טוב עבורם ופרויים מסתלק איתה. הקמצן רוצה לתפוס את פרויים ונוסע אחריו. כשפרויים מבחין בו הוא מתפשט לגמרי ומחבק עץ. פרויים מסביר לקמצן שבלי התנהגותו יתהפך העולם ומבקש את הקמצן להחליפו על מנת לאפשר לו להביא את הורי אשתו מהעולם הבא כהוכחה שלא שיקר. הקמצן מתפשט ומחבק את העץ ופרויים מסתלק. הקמצן מודה בפני אשתו שפרויים רימה גם אותו.	פולין	7332
האוצר	עשיר ביער רואה שני אנשים ליד מדורה ממלאים שקיהם בזהב. אומרים לו שהזהב לא נועד בשבילו והוא ויתר עליו, אך ביקש להחליף לו שני זהובים. את הזהובים החדשים חילק לשמונה חלקים שווים, זרק אותם על האדמה ומי שירים אותם, לו שייך האוצר ביער. נער עני אחד הרים את החלקים. העשיר נתן לו את בתו לאשה. פעם נסעו ליער, נתגלתה המדורה, האנשים לא הפריעו לצעיר לגרוף את הכסף והוא נעשה לעשיר ביותר בעירו.	פולין	7335
נחלץ מנדרו	יהודי, שאשתו חלתה, נדר למכור את פרתו ולתרום את מחירה. כשאשתו הבריאה לא יכול היה למכור את פרתו ולהשאיר ללא מקור פרנסה ופחד לא לקיים את הנדר. קנה תרנגול ברובל ומכר אותו ב-20 רובל ואת הפרה ברובל אחד. הסכים למכרם רק יחד. מישהו קנה את שניהם. את הרובל שקיבל תמורת הפרה תרם.	פולין	7644
משה מאנדברקה	משה מאדנברקה נקרא בשם זה, כי ביקש מאשתו לאכול מאנדבורציניק (פשטידת תפוחי אדמה) ושלחה אותו לקנות תפוחי אדמה. בדרך שמע זקן מנגן. קנה את ניגונו בשלושה גרייצר והלך לקנות בשאר את תפוחי האדמה. בכל פעם שהלך לשוק שכח את הניגון וחשק "לקנותו" (ללמוד אותו), עד שאזל כספו. ניגן את הלחן ללא הפסק עד שהגיע לביתו ואשתו צעקה עליו: משה מאנדברקה! הכסף! מאז נדבק לו השם הנ"ל.	פולין	7811
האשה הנשואה שלא ידעה איש	כלה צעירה שנתאלמנה ורצתה להנשא בשנית נאלצת על פי דיני הייבום לחכות לאחיו הצעיר (בן החמש) של בעלה. אולם מאחר ונתאלמנה כשהיא עדיין בתולה הרשה לה בית הדין להנשא לבחיר ליבה.	פולין	7911
הרצפט של הינוקא	עגלון יהודי בא לינוקא מסטולין בחול המועד פסח כדי לבקש רצפט נגד כאבי ראש התוקפים אותו בנסיעותיו. הרבי רושם לו רצפט. בחול המועד סוכות מופיע העגלון שנית ומבקש שוב תרופה. על עצת הינוקא שיחדש את הרצפט הישן אצל הרוקח משיב העגלון כי את פתק הרצפט הראשון לא מסר חס ושלום לרוקח, אלא תפרו בתוך ביטנת כובעו ומשחבשו הוטב לו מייד. רוח סערה חטפה ממנו את כובעו ומאז הוא שוב חש ברע.	פולין	7912
סוחר המראות היהודי והאיכר הפולני	איכר פולני תמים מסתכל במראה ורואה בה את פני אביו. הסוחר היהודי מוכרה לו במחיר גבוה. בבית מחביא את המראה ומסתכל בה בסתר. אשתו בולשת אחריו ומסתכלת בדמות אשה יפה. בוכה על בגידת בעלה. אם האשה מסתכלת גם היא ומנחמת את בתה שהאשה היא זקנה כמוה.	פולין	7944
בת היהודי שידעה את התשובות לפריץ	הפריץ קרא ליהודי, אוקראיני ופולני לענות על שאלותיו: 1. מה הדבר השמן ביותר. 2. מה הדבר הבהיר והמהיר ביותר. 3. מה הדבר המתוק ביותר. האוקראיני והפולני ענו תשובות שלא סיפקו את הפריץ (1. חזיר 2. סוס הפריץ 3. דבש) ולכן כרת את ראשם. ליהודי היתה בת מפגרת והיא לימדה אותו לענות: 1. אדמה 2. עין 3. שינה. המלך היה מרוצה וביקש לדעת מי למדו לענות כך. כשאמר שזו בתו דרש שתבוא אליו לבושה וערומה, רכובה והולכת, תתן מתנה ולא מתנה. הבת לבשה שמלה מיוטה, רכבה על עז שרגליה על האדמה ונתנה למלך יונה שפרחה מידיו. רצה המלך לנשאה אך כיוון שלא הסכימה להתנצר נתן לאביה פרס כספי.	פולין	7945
הבן המאומץ	זוג חשוך אימץ לו תינוק. אחרי שהתינוק גדל והיה לנער נידון אביו המאמץ למוות. סכום גדול הובטח למוציא לפועל של גזר הדין. בהסכמת "אביו" התנדב הבחור לבצע את המשימה הזאת על מנת לקבל את הכסף כי "משפחתו" הדרדרה בינתיים וירדה מנכסיה וגם הוא נעשה עני. כך המית את "אביו" במו ידיו.	פולין	8182
הגוי והלחמניות	אופה תופס גנב לחמניות במאפייתו. ביודעו שהגנב מסתיר את הלחמניות החמות מתחת לבגדיו הוא מחבק אותו חזק כביטוי, כביכול, להערכתו לאיש זה. האיש נכווה קשה על ידי הלחמניות הלוהטות ואינו מעז לבוא שוב למאפייה.	פולין	8184
יקה מוכר פרה	יקה מנהריה אינו מצליח למכור את פרתו הזקנה כי מספר לקונים על מגרעותיה. גליצאי עוזר לו במכירה כשמספר על "מעלותיה". כששומע היקה על המעלות המיוחסות לפרתו חוזר בו מהחלטתו למכרה.	פולין	8188
העני והסעודה	עני ואשתו מחכים לשווא להזמנה מאחיו העשיר של העני לחתונת בתו. בליל הסעודה מעיר השמש את העני ומזמין אותו במקום לחגיגה, להשלמת מניין.	פולין	8192
משפט הפונדקאית בפני דוד ושלמה	שלושה גברים הפקידו כספם בידי פונדקאית בתנאי שתחזירו רק בנוכחות שלושתם. השלושה חזרו ובאו אליה והזמינו אוכל. אחד מהם ניגש אליה וביקש את הכסף. היא ניגשה אל שני האחרים ושאלה אם לתת. השניים שחשבו על האוכל ענו בחיוב. היא נתנה לשלישי את הכסף והוא הסתלק. השניים תבעו מהפונדקאית את כל הכסף, ובמשפט לפני דוד קבע דוד שהצדק עם התובעים. שלמה בן דוד ששמע את הדבר ערך את המשפט מחדש וקבע שאכן חייבת האשה לשלם את כל הכסף למפקידים אך רק אם יופיעו לפניה שלושתם. ועד שיופיע השלישי לא תשלם.	פולין	8398
בן הכפר והחתן	בן כפר משיא את בתו לבן תורה עני, המתפרנס משולחן חותנו ועוסק בתורה. בחג הפסח מברך החתן, בנוסף לברכת "המוציא", גם ברכה על אכילת מצה. חותנו מחקהו בסעודות החג שבהן אין צורך בברכה זאת. כשרואה החותן שאין חתנו מברך על אכילת מצה הוא נותן לכך הסברים שונים, אך לבסוף הוא משוכנע שהתנהגות החתן, בסעודה אחת ברך ולאחר מכן לא, היא רק כדי להכעיסו.	פולין	9604
הנערה המושמצת	כומר מנסה לפתות נערה-תלמידה, כשאינו מצליח הוא כותב מכתב לאביה ומשמיצה בחוסר צניעות. האב שולח את בנו לעיר שבה לומדת הבת ומצווה עליו להרוג את אחותו. האח מרחם עליה, בעצתה הוא מביא לאב לב של חיה שהרג, והנערה בורחת. גנרל מוצאה מעולפת בסערה, מביאה לביתו ונושאה לאשה. נולד בן. בדרכה לכוחות הלוחמים של בעלה מנסה רב חובל לפתותה. היא קופצת עם בנה למים. הילד טובע והיא מגיעה לחוף. מחופשת לגבר היא מוצאת עבודה כמזכיר סופר. הגנרל עורך מסיבת ניצחון וה"מזכיר" מספר בה את סיפורו. הגנרל הורג את אבי הנערה, הכומר ורב החובל.	פולין	9999
כלייזמרים אינם קוראים תווים	יהודי ובניו, המהווים יחד חבורת כלייזמרים, יודעים אמנם לנגן יפה אך אינם קוראים תווים. כאשר הם נדרשים על ידי אחד האצילים, בפניו עליהם לנגן, להביא איתם תווים ולהשתמש בהם בנגינתם, הם מביאים, לפי עצת אם המשפחה, ספרי תפילה לראש השנה. הם טוענים שאלה הם ספרי תווים ושהאותיות העבריות הן תווים יהודיים. החבורה מצליחה במשימתה.	פולין	10380
מחותן שניסה לרמות את חתנו	מחותן, הרוצה להיפטר מחובתו בנדוניה לכלה, כותב בתנאים שהוא מתחייב לתת לה מאה, מבלי להוסיף את המילה "רובל". אחר כך הוא טוען שלפיכך יתן מאה קופיקות. בעצת הרב מחזיר החתן למחותן חמישים קופיקות ואומר כי בכך ביטל את האירוסין כי התחייב להחזיר למחותן מחצית סכום הנדוניה כאשר יבטל את השידוך. המחותן נותן את 100 הרובל שהגיעו לחתן. המחותן מנסה להתחמק גם מחובתו לפרנס את הזוג במשך 10 שנים. בהסתמך על אמירה עממית שבחודש תמוז כל יום ארוך כשנה, הוא מודיע, לאחר 10 ימים, שעשה חובתו ועל הזוג לעזוב את ביתו. על זה משיב החתן, בעצת הרב, שאם כך הוא מגרש את אשתו כי במשך 10 שנים לא ילדה לו ילדים. המחותן צריך למלא את חובתו.	פולין	10414
היתה טעות	לפני ליל החתונה של בתה אם משתמשת בטעות בדיו ירוקה, במקום בדיו אדומה, כדי לחפות על העובדה שבתה אינה בתולה. אצל הפרופסור שאליו הביאו את הדבר לבדיקה מחליפים את הרוק של הכלה ושל החתן. הפרופסור קובע רק שבעניין הנדון נפלה טעות.	פולין	10545
המלווה בריבית קצוצה	אביגדור העשיר היה מלווה בריבית קצוצה ומעולם לא נתן נדבה לעניים. כשמת, דרשו חברא קדישא מבניו סכום גדול, ואלה, כמו אביהם, לא רצו לשלם. פנו הבנים לראש העיר הגוי שהיה מיודד עם אביהם. וזה, פנה לרב כדי לברר את העניין. הרב ענה לו, כי מלווים בריבית לא יקומו מקבריהם בתחיית המתים ולכן מחיר קברם, שנועד לשרתם לצמיתות, יקר יותר. ראש העיר הבין ולא התערב.	פולין	10886
מתן בסתר	גביר נדיב שהרבה לתת צדקה הסתבך בחובות וירד מנכסיו. כדי להצילו, החליטו אנשי העיירה לאסוף עבורו בסתר כסף. כאשר הגיע הרב לבית גביר עשיר, נשאל עבור מי הכסף ולא הסכים לגלות. אותו גביר אמר לו בתגובה, כי אם הוא מיטיב לשמור סוד טוב כל כך, הוא יכול לגלות לו שגם מצבו הכספי רע מאוד.	פולין	10887
המאפה הטוב ביותר (ר' יחיאל האלשטוק)	בכנס רבנים מעלים רבנים שונים חידושי תורה שלמדו מפי אבותיהם. רב צעיר, נכדו של רב מפורסם, המתקשט בנוצות לא לו, שואל את ר' יחיאל האלשטוק מה היה אביו ז"ל אומר, והרב עונה: אבי היה אופה וטען תמיד שהמאפה הטוב ביותר הוא המאפה שהכנת בעצמך ("אז דאס בעסטע געבעקס איז אייגן געבעקס").	פולין	10938
מכתב לאלוהים	יהודי שאין לו כסף לצרכי חג הפסח כותב מכתב לאלוהים ומבקש 100 לירות. פקידי הדואר מוצאים את המכתב, קוראים אותו, אוספים ביניהם 75 לירות ושולחים לעני. העני מודה לה' על ששלח לו את הכסף אך מתלונן על פקידי הדואר שהוציאו מן המעטפה 25 לירות.	פולין	10953
המצפן של המשוגע	אשר בר מן העיירה גוריי נהג לשוטט בין העיירות. תמיד הלך ברגל ומעולם לא הסכים לנסוע. בדרך, כשהתעייף, היה שוכב לנוח כשרגליו תמיד בכיוון שאליו הוא צריך ללכת. פעם שכב לנוח ובשנתו התהפך. כשהתעורר הלך בכיוון רגליו והגיע לאותה עיירה שעזב זמן קצר קודם לכן. הוא התפלא שהעיירה דומה כל כך לזו שעבר בה קודם. גם כאשר פגש באותם אנשים שפגש קודם לא השתכנע, כי היה בטוח שרגליו אינן מטעות אותו.	פולין	10954
משוגע מחפש כותנתו במקווה בליל שבת	אשר בר הלך למקווה בליל שבת ואחר כך מיהר לבית הכנסת. באמצע התפילה נזכר ששכח את כותנתו בבית המרחץ ומיהר לשם. במקווה היו אז הנשים. הוא ראה אותן ערומות, נבהל, בחושבו אותן לשדים, וקפץ למים. הנשים נבהלו גם הן ויצאו במרוצה, ערומות, מבית המרחץ.	פולין	10956
הסבא איבד את זכרונו שלושה ימים לפני פטירתו	יהודי מהגר מעיירתו לפריז והולך לחבר נעורים שהשתקע בעיר והתעשר בה. החבר עושה עצמו כאילו לא הכירו. היהודי יוצא מן החדר וממלמל כי החבר ימות תוך 3 ימים. המשרת שומע על כך ומספר לאדונו. קוראים ליהודי בחזרה, מכבדים אותו ושני החברים מעלים זכרונות. לפני צאתו נותן המארח ליהודי סכום כסף ושואל לפשר דבריו הראשונים למשרת. היהודי עונה כי 3 ימים לפני מותו סבו לא הכירו כי זכרונו נלקח ממנו. הוא חשב כי כך יקרה גם לחברו שלא הכירו. נוסח ב': קבצן מזדמן לחתונת עשיר שהיה חברו ללימודים. העשיר מתכחש לחברו. החבר עובר בין האורחים בחתונה וממלמל כי תוך שלושה ימים ימות המחותן. המחותן קורא לו בחזרה, מכבדו, נותן לו מתן בסתר ואחר כך שואל לפשר דבריו. תשובת העני: שלושה ימים לפני פטירתו של סבי עליו השלום הוא לא הכיר אותי.	פולין	10958
סבלנות הרבה ליהודי	חייל רוסי שומע מחברו, חייל יהודי, על ליל הסדר ורוצה להשתתף בו. היהודי מסביר לחייל מה, איך ומתי עושים כל דבר ואומר לו כי צריכה להיות לו סבלנות רבה. שני החברים מגיעים לעיירה על יד המחנה שלהם וכל אחד מוזמן לביתו של יהודי אחר. הרוסי יושב בחוסר סבלנות במשך כל זמן קריאת ההגדה, אוכל מן המרור וכמעט נחנק. כששוב מגישים רק מעט מצה שבתוכה כרוך משהו מר הוא מתרגז ועוזב את הבית. כעבור כמה שעות, כשהיהודי חוזר למחנה, הוא מתנפל עליו בכעס על ש"סידר" אותו. היהודי עונה לו: אמרתי לך שליהודים יש הרבה סבלנות אך לכם, בני חם, אין.	פולין	10959
הסוד של סיבוב כפרות באשמורת הלילה	בדרכו להיטהר בבית המרחץ, בלילה, לפני סיבוב כפרות, רואה ר' פייבל כי הסנדלר, הרשלה, שיצא לו שם רע בעיירה, מחזיק בידו האחת סידור ובידו השנייה תרנגול לבן. הוא בטוח שהרשלה מסובב כפרות ואם כך הוא בוודאי צדיק נסתר. פייבל מזמין את הסנדלר לסעודה מפסקת ולסעודה במוצאי יום כיפור, כדי לפייסו על שעד כה זלזל בו. אז שאלו לפשר מעשיו. הרשלה מסביר כי עשה כמעשה חד-גדיא. לא יתכן כי קנו גדי ב-2 זוזים, לפי דברי אביו קנוהו במשיכה, וכך גם קנה במשיכה (גנב) את התרנגול וצריך לסובב השכם.	פולין	10960
בלי קונקורנציה	בוינה היה בית כנסת שיהודים עשירים התפללו בו בחגים ובימים הנוראים. יהודי עשיר הגיע לבית הכנסת בכרכרתו והודה לאלוהים על שהרוויח 50 אלף גולדן. הוא ביקש אותו הדבר לשנה הבאה. יהודי גליצאי התפלל שאלוהים יתן לו לפחות 100 גולדן לפרנסתו. העשיר רגז, נתן לעני 100 גולדן ואמר שלא יעשה קונקונציה על ידי כך שמבקש מאלוהים סכום כל כך קטן.	פולין	11170
מלאכה שמעשירה את בעליה	אברך רווק שאמר שמלאכתו נכבדה ושכרו גבוה (10 לירות) קיבל הצעות שידוכים רבות, ובחר לו בבת גביר. לאחר החתונה לא עבד, כשנשאל אמר: חכו. בפורים עסק במשלוח מנות וקיבל 10 לירות ליום.	פולין	11336
האלמנה העניה והרב	אלמנה בוכה על קבר בעלה שחסרים לה אלף רובל להשיא את בתה. הרב שומע את בכיה ומנסה לאסוף בין חסידיו את הסכום הדרוש. מצליח לאסוף רק חצי. שולח את הכסף ביד שמשו אל האלמנה, תוך הסבר כי הבעל שלח לה את הכסף ובקרוב ישלים את הסכום. האשה מתמרמרת כי בעלה שלח את הכסף בידי "כלי קודש" הידועים כרמאים.	פולין	11340
מצא תמונת אביו הנפטר ומתייחד עם בבואתו יום יום	ר' זיסל מסתכל בחנות בראי, רואה את בבואתו וחושב שזו תמונת אביו. קונה את הראי בכסף רב ומחביאו בעליית הגג, שם מתייחד עמה מידי יום. אשתו החשדנית מחטטת בעלייה בהעדר בעלה, מגלה את הראי, רואה את בבואתה וגוערת בבעלה שבגלל מפלצת כזו שבעלייה הוא מזניח את לימודיו, עסקיו וביתו.	פולין	11341
האורח לשבת ומחיר היהלום	קבצן מתארח לשבת בביתו של גביר קמצן. בני הבית אוכלים לשובע והאורח מקבל צלחות כמעט ריקות. הוא אוסף את הפירורים מן השולחן לערמה. לשאלת בעל הבית עונה כי היה רוצה לדעת כמה עולה יהלום בגודל הערמה שאסף. בעל הבית עונה שבשבת לא מדברים על כסף אך אז הוא משנה את התנהגותו כלפי האורח: מאכילו לשובע ומארחו עד מוצ"ש. הוא מבקש מהאורח להראות לו את היהלום. האורח עונה כי לעת עתה רצה ללמד לקח את מארחו הקמצן כיצד יש לארח כהלכה.	פולין	11342
מה פרצת פרץ או ילד מת קם לתחיית המתים	בעיירה גרים זה מול זה שני אנשים בשם פרץ. האחד עשיר, חכם ומוצלח, השני ביש גדא. בנו של פרץ העני מת בערב שבת ואנשי חברא קדישא נקראו אליו במוצ"ש. בנו של פרץ העשיר התפקר, נעשה ציוני, חזר מאוחר בלילה לביתו והתגנב למיטתו. אנשי חברא קדישא מגיעים לפרץ העשיר. זה מבין מיד את טעותם אך בשל כעסו על בנו מצביע על מיטתו. כשהתקרבו אליו הסתובב הבן לתדהמת החברא קדישא ואביו אמר - נעשה נס, הילד קם לתחיה.	פולין	11343
המלמד שמואל זיינוול חולם על משפחת הבן הרשע	למלמד הרגזן שמואל זיינוול לא היה כסף להוצאות חג הפורים. בלילה חלם כי הגיע למקום תלייתם של המן ובניו, טיפס על עמוד התליה שלהם והוציא מכיסיהם את השעונים, הכסף והתכשיטים ושם בכיסו. בבוקר התעורר ואמר לאשתו שבכיסי מכנסיו יש ממון רב להוצאות החג. אשתו גוערת בו על חלומותיו והוא מגיע למסקנה כי המן היה רשע גם בחייו וגם לאחר מותו - לבוא בחלומותיו ולבלבל אותו.	פולין	11344
האשה עם העין הרעה	אשה הרה גרה בבית עם אשה בעלת עין הרע. בנוכחותה תינוק שאוכל מקיא, תינוק הולך נופל, תינוק ישן מתעורר. יצאה האשה מביתה, שמעה את שכנתה אומרת לבעלת הבית: "איזו חלודה יפה" ושאלה את שכנתה אם האשה בהריון. האשה קבלה כאבים עזים ברגלה וחזרה לביתה. בעלה מצא אותה בוכיה. בעלת הבית ששמעה את הבכי הבינה שזה באשמת האשה בעלת העין רעה. לקחה פוזמק, גיהצה אותו עד שנשרף, נתנה לאשה ההרה להריח והכאב נעלם.	פולין	11395
מכירת החלק בעולם הבא	עשיר מוכר את חלקו בעולם הבא ב-10 שקלים. אשתו מתה והוא מתחרט. מצליח לשכנע את העני לבטל את החוזה ונותן לו תמורת הביטול אלף שקלים.	פולין	11439
הרב החכם	רבי יונתן אינו מרגיש בכומר שהולך לצידו. הכומר מברכו. לשאלתו לאן הוא הולך משיב הרב שאינו יודע. הכומר מצווה על החיילים לאסור את הרב בשל חוצפתו. למחרת, במשפט, טוען השופט שהרב העליב את הכומר משום שלא ידע לאן הוא הולך. תשובת הרב: יצאתי מביתי לבית הכנסת והגעתי לבית הסוהר. המושל שחררו והטיל על הכומר קנס.	פולין	11450
אכול אדוני אכול	מתוך נימוס נהג סטודנט, שבא כמלמד לביתו של עשיר, להשאיר בסוף הסעודה קצת מזון בצלחתו, למרות שהיה רעב. אם המשפחה שנעלבה על שהמלמד לא גמר הכל, הגישה לו בארוחה הבאה צלחת ריקה. המלמד עשה את עצמו אוכל. בסוף הוגש לו מרק והפעם סיים ולא הותיר דבר.	פולין	11451
היהודים האכר והעגל	כעשרה אנשים נתנו לאיכר פולני, כל אחד לחוד, ערבון עבור העגל שפרתו עתידה להמליט. כשהמליטה הפרה באו היהודים לקבל את העגל. האיכר שהיה במצב מביך שחררו ואמר שמי שילכוד אותו יקבלו. היהודים משכוהו, קרעוהו לגזרים והגישו משפט נגד האיכר. עורך דין יעץ לאיכר לצעוק פעמים אחדות "אין עגל". האיכר עשה כך ושוחרר כבלתי שפוי בדעתו. ביקש עורך הדין שכר עבור עצתו. האיכר ענה לו: אין משפט, נגמר המשפט. כך עזב האיכר את העורך דין מבלי ששילם לו ואת היהודים מבלי שימסור להם את העגל.	פולין	11566
היהודי שרצה לנסות את אשתו	יהודי רוצה לבחון את מידת אהבתה של אשתו, שכן כל פעם שאינו חש בטוב היא אומרת שהיא מעדיפה שה' יעניש אותה כדי שיטב לו, והיא אף מוכנה למות במקומו. הוא פונה אל שותפו ומבקש את עזרתו. בלילה מפזר היהודי גרגירי אפונה ושולח אל חברם תרנגול הודו שעל ראשו נר דולק. הבעל צועק שהוא עומד למות ומלאך המוות בא ליטול את נשמתו. האשה אומרת שלא תעזבנו אך כשהתרנגול מתקרב למיטתה היא אומרת: אדוני מלאך המוות, טעות בכתובת, הוא שוכב במיטה השניה.	פולין	11567
ויכוח הבעש"ט והנוצרים	באחד הויכוחים הפומביים בין הנצרות והיהדות טענו הכמרים שהבעש"ט מפיץ שקרים, באומרו שאין יהודי אמיתי שמשתמד או נוצרי אמיתי שמתגייר. הנה בת הרב בעיר הסמוכה השתמדה לקתולית אדוקה. אמר להם הבעש"ט לגשת לאחד הכמרים ולשאלו לפשר הגומי העוטף את אחת מאצבעותיו. סיפר שעבר ליד המקווה ואנס את הרבנית למרות כל נסיונותיה להתנגד. לבסוף היא נשכה את אצבעו והיה צריך לקטוע אותה. נוכחו הכמרים בצדקת הבעש"ט.	פולין	11657
האפיקורס שרצה לסדר את הרבי	אפיקורס שרצה להוכיח שכל ניסיו של הרבי אינם אמת, בא לרבי ואמר לו שאינו מדבר דברי אמת, שאבד לו חוש הטעם וגם חוש הריח. הרבי מזמינו למחרת, מגיש לו קציצה עשויה מצואה ומצווה עליו לאכול. מובן שהאפיקורס דוחה את זה ואומר לו כי נדמה לו שזאת צואה. הרב אומר שהאפיקורס נרפא מ-3 מכותיו בבת אחת: אמר אמת וחזרו אליו חוש הטעם וחוש הריח. עתה, מוסיף הרב, נותר לו רק לשבח את האל.	פולין	11659
מה זה כרפס	יהודי "ישובניק" רוצה לדעת מה זה כרפס. הוא מתבייש לשאול את הרב, שמא ילעגו לו. הוא מחליט ללכת לשוק ולקנות כרפס. הוא שואל בחור אחד שאלות כאלה שהנ"ל מבין עם מי יש לו עסק. הבחור מביא לו שמן קיק, אומר לו שזה כרפס ושבסדר פסח על אב הסדר לשתות חצי בקבוק ואת כל היתר המסובין יגמרו. הישובניק עשה כך, אולם לאחר ששתו את ה"כרפס" רצו כולם אל מאחורי הרפת ...	פולין	11661
רצה להראות לו מי הם בעלי הבתים שלו	יהודי בא לרב העיירה בערב שבת ומפקיד את כספו, מפאת שאינו רוצה לחלל שבת. להפקדה יש עדים: "יושבים". לאחר צאת השבת רוצה היהודי לקחת את כספו חזרה אך הרב טוען שלא דובים ולא יער. הוא קורא לשני ה"יושבים" וגם הם טוענים כי לא היה כדבר הזה. היהודי מתכעס. כשהולכים העדים נגש הרב אל המגרה, מוציא את הפקדון ומחזירו ליהודי. לפליאתו אומר הרב כי רק רצה להראות ליהודי מי הם בעלי הבתים בעיירתו.	פולין	11663
קללת הרב	בחזרה של תאטרון חובבים בעיירה, שהתקיימה באולם מכבי האש ביום שבת, מוציא בחור את המספרת (שהיתה אז בת 17) על זרועותיו. חסיד רואה זאת, חושב שפרצה שריפה ומזעיק את אנשי העיירה. הטעות מתבררת והרב כועס ומחרים את כל משתתפי ההצגה. לנוכח התמרמרות אנשי העיירה מסיר הרב את החרם אך אומר כי הם לא ישבעו נחת מן ההצגה. אחת השחקניות, שכחצי שנה לפני כן איבדה בת שנולדה לה מחוץ לנישואין (הבחור לא רצה לשאתה), ביקשה מן המספרת, שמכרה כרטיסים להצגה, לא למכור כרטיסים לבחור. בטעות היא כן מכרה לו 2 כרטיסים. השחקנית מגיעה לאולם כשבידה קופסה עם חומצה. בטעות נשפכה החומצה על השחקנים ולא על הבחור. השחקנים נלקחים לבית החולים והקהל התפזר. קללת הרב התקיימה.	פולין	11709
בגלגול	בעל עגלה אחד נחשב לצדיק, אחד מל"ו. באחת מנסיעותיו עבר בפונדק ומשרצה להמשיך ראה כי לעגלתו רתום בן אדם ולא סוס. לשאלתו ענה לו האדם שבגלגולו הקודם חטא ולכן נענש כסוס, אולם בשרתו את אותו צדיק כיפר על עוונו. האמין לו ושחררו. הלך לשוק לקנות לו סוס אחר, ראה שם את סוסו עומד למכירה ולחש באוזנו: שוב חטאת?	פולין	11823
שני רעים	שני ידידים, עניים מרודים, יתומים, מעיירה נידחת בפולין, קיבלו מכות מרב ה"חדר", יותר מאשר האחרים, העשירים. גם בישיבה היו יחד. אכלו רק כשנזדמן להם לאכול אצל אנשים נדיבים. הבחורים נישאו לבנות גבירים. האחד נהיה לדיין, השני, מזלו לא שפר עליו והוא נאלץ למצוא פרנסות שונות כסועד חולים. הוא ידע שכשחולה היה מכירו סימן שיחיה. כשחולה אינו מכירו - סימן שימות. יום אחד הוא פגש את ידידו מנוער, הדיין. הוא הכירו אך הדיין לא הכיר אותו. ניגש סועד החולים אל הדיין ואמר כי נסיונו מלמדו שכשהאדם אינו מכירו - סימן שימות. הכירו לפתע הדיין והם התחבקו.	פולין	12117
הרמב"ם והרופא הזקן	הרמב"ם שהתייתם מאביו היה שובב וזילזל במוריו. סבו גרשו והוא נדד עד מצרים תוך שהוא מתפרנס בדוחק. הגיע לביתו של רופא זקן שפחד מעוזרים שמא ילמדו את סוד מקצועו. הרמב"ם משים עצמו אילם, מתקבל לעבודות שונות ופחותות חשיבות אך לומד את סוד מקצוע הרפואה, בהסתר, במשך 3 שנים. פעם, כשהרופא ניתח שייך בראשו, פתח הרמב"ם לראשונה את פיו לפני הרופא, והזהירו לבל ישתמש בשיטה בה עמד להשתמש אלא באחרת. מני אז היה הרמב"ם ידידו ועוזרו של הרופא הזקן. כשמת הרופא ירש הרמב"ם את המרפאה עד שהתפרסם והיה לרופא המלך.	פולין	12155
מעשה בשלושה כמרים	שלושה כמרים באים לבית מרזח של יהודי ושותים לשוכרה. בעל בית המרזח רואה שהשעה מאוחרת, נותן להם את המפתח ואומר להם לסגור את בית המרזח בעצמם ולהשאיר לו כסף. למחרת, כאשר הוא בא, הוא מוצאם מתים. מה לעשות? הרי אם יוודע יערך פוגרום. מצא עצה. קרא לגוי ואמר לו כי מצא בבית המרזח כומר מוטל מת ליד ארון המשקאות. הוא ביקש ממשרתו הגוי להטיל את הגופה לנהר והוא כמובן ישלם לו תמורת שרות זה. ההוא זורק את הכומר לנהר אך בעל בית המרזח טוען שהכומר עדיין נמצא אצלו. על המשרת הגוי מוטל עכשיו להטיל את גופת הכומר הפלאי (בעיניו, למעשה זהו כומר אחר). גם הפעם אומר לו היהודי כי עדיין לא ביצע את העבודה והגופה עדיין נמצאת אצלו. הגוי מטיל את הגופה השלישית עמוק בנהר כדי שלא תשוב. כומר העיירה רצה לראות מה סוחב הגוי על גבו זה שלושה ימים. עקב אחריו וכשהגיע לנהר והמשרת ראה את הכומר עומד לפניו הטיל גם אותו למים והטבילו עמוק. אחר שב אל היהודי, הפעם לא היו כמרים נוספים והגוי קיבל פיצוי על עבודתו הקשה - קנקן יין.	פולין	12156
איפה הגרגרת?	לקראת בואו של אורח מקבלת אשה זללנית מבעלה גרוגרת, ריאה וכבד לבישול. בשעת הבישול אכלה את הכל. כאשר ראתה את הבעל והאורח מתקרבים נעשה לה רע. מה עשתה? ביקשה מבעלה להשחיז את הסכין וגילתה לאורח "סוד" - בעלה הוא חולה רוח השוחט את אורחיו. היא ייעצה לו להימלט והוא עשה כן. היא "גילתה" לבעל כי האורח חטף את הגורגרת. המארח החל לרוץ אחרי הנמלט, סכין בידו ובפיו הצעקה: איפה הגורגרת? כך לא נודע לבעל שאשתו אכלה את הגורגרת בעצמה.	פולין	12157
הקעסט שניים-עשר הקליפה שלושה!	אברך משי מתנה את תנאיו לנישואין עם בתו של ישובניק: 1. הוא ומשפחתו ישבו סמוכים על שולחנו במשך 12 שנה (קעסט). 2. שיקיים מצוות "איזהו עשיר" ויבנה לו בית כיסא סמוך לשולחנו. הישובניק מסכים והחתונה נערכה. לאחר 3 שנים אומר החותן לאברך שמעתה הוא חייב לדאוג לפרנסתו. האברך עוזב את אשתו וילדיו ובורח. לאחר כמה שבועות תופס הישובניק את האברך בשוק של העיירה. הוא מחזיק בזקנו ומכריח אותו להתדיין בפני הרב. באים לרב, הישובניק טוען: הוא ברח ועזב את אשתו וילדיו. האברך טוען: הוא לא עמד בתנאים ונאלצתי לחפש לי פרנסה. פסק הרב מה שפסק והאברך חזר לבית חותנו, לאחר שזה הבטיח להזינו עוד 9 נשים במקום לומר 9 שנים. לאחר כמה שבועות מקבל הרב מהישובניק חבילה ובה שלוש עשרה עוגות גבינה, בקבוק יין ופתק בו נכתב: "רבי, אני שולח לך לאה פקודי". הרב לא הבין את פשר הדברים והישובניק שבא אליו מסביר שאם שרה זה 10 אז רבקה זה 11 רחל 12 ולאה 13 ופיקודי בתרגום זה עוגות גבינה.	פולין	12160
רציתי להוכיח לך מיהו הרב שלנו	יהודי מקבל מכתב מחברו מנוער כי יבוא להתארח בביתו בעיר מרוחקת. היהודי מסרב באומרו כי אם יסע יפסיד מפרנסתו. חברו משיב לו כי יחזיר לו את כל ההפסד כיוון שהוא אמיד, רק שיבוא. היהודי בא, חברו מקבלו יפה מאוד. כשרוצה ללכת מפציר בו שישאר, חוזר על הבטחתו כי יחזיר לו הפסדים והיהודי מאריך פעמיים נוספות את שהותו. לבסוף כאשר היהודי רוצה לנסוע חזרה מגיש לו חברו חשבון כמה כסף חייב האורח לשלם בעד האירוח. היהודי נדהם וכועס והמארח מציע לו ללכת לרב ולהתדיין. כך הם עושים והרב פוסק שעל היהודי האורח לשלם. בכעס מוציא היהודי את כספו ורוצה לזרקו בפרצופו של המארח אלא שאז מוציא המארח את כספו שלו ונותן לאורח את מה שהבטיח לו. לתדהמתו של היהודי עונה המארח כי התכוון להראות לאורחו איזה רב יש להם בעיירתם.	פולין	12161
אשמת זוקף כפופים	רב בא לידידו ורצה לדעת כיצד נכשל האיש עם אשת שותפו. האיש סיפר כי בא לבית שותפו בענייני העסק והוא לא היה בבית. אשתו שכבה כמעט עירומה לגמרי במיטה. הוא נכנס עמה בשיחה, ראה את הטפח הגלוי ונתאווה לה. הוא מתאר כיצד התגבר עליו יצרו ופתאום הוא אומר לרבי כי אינו יכול להמשיך את הסיפור בנוכחות מישהו נוסף שהוא זוקף כפופים. הנה ראה כי גם אצל הרב התגבר עליו יצר הרע, ולא הוסיף לספר.	פולין	12163
הריון אשתו של הרבי	הרבי נסע לבקר את חסידיו והשאיר את אשתו הצעירה בחודשי הריון ראשונים. שמשו של הרבי חושק באשת הרב ומנסה את התחבולה הבאה: בלילה, כשאשת הרב במיטתה, קורא השמש בקול רם, כדי שהאשה תשמע, "ברייתא", תלמודית ובה נאמר, כביכול, שמי שאינו שוכב עם אשתו בחודש שלישי להריון יוולד לו תינוק בלי ראש. התחבולה מצליחה, אשת הרב מבקשת מהשמש כי יעשה לתינוקה ראש. התינוק נולד, במזל טוב, והאב הרב מנשקו בכל גופו. כשהגיע לראשו מונעת ממנו האשה לנשקו וטוענת כי הראש איננו שלו. היא מספרת לו את שקרה והבעל הכועס בא לחדרו של השמש ושואלו היכן כתוב דבר כזה (ביידיש: היכן זה עומד ככה?). השמש עונה כי אצלו זה נעמד ...	פולין	12164
למה נסגרה תחנת הרכבת?	יהודי צעיר נוסע לארצות הברית על מנת שלא לעבוד בעבודות בזויות. הוא מתעשר ומתחיל לחשוב על נישואין. אך שם הוא מתאכזב, הוא אינו סובל את בנות אמריקה היהודיות שנוהגות להלך על פי צו האופנה, להתאפר וזאת נוסף על הרכילות ששמע עליהן. הוא מחליט לחפש לו כלה בעיירתו שבפולין. הוא נוסע לשם אך גם בנות עיירתו השתנו, גם הן מתחילות להיראות מלאכותיות, כמעט כמו בנות אמריקה. מאוכזב מכך הוא יוצא ברכבת אל העיירות שבסביבה אולי ימצא בת זוג מהדור הישן. והנה לפתע נעמד ליבו: באחת התחנות הוא רואה נערה מפשילה את שמלתה ועושה את צרכיה מבלי להסתיר דבר! הוא אומר לעצמו הנה, זאת הבחורה! היא כל כך נאיבית שאינה מתביישת כלל. לאחר היכרות עמה הוא נושא אותה לאשה וחוזר לאמריקה. לאחר שנתיים אומר הבעל לאשתו: נעשה טיול אל המקום ההיסטורי שבו פגשתי אותך. הוא חוזר לאירופה ולפולין במטרה לחדש את ימיו כקדם אולם כאן מחכה לו הפתעה: המקום שבו פגש את אשתו ברציף סגור ומסוגר. לתדהמתו מספרים לו שאחרי שאיזה משוגע התחתן עם בחורה שפגש כאן כאשר עשתה את צרכיה ונסע עמה לאמריקה, היו באות אלפי נערות מהעיירות הסמוכות, הפשילו שמלותיהן ועשו במקום את צרכיהן בתקווה כי גם הן תזכנה בחתן שיקח אותן לאמריקה. שלא לדבר על החרפה, הרי המקום הסריח. על כן נאלצו לסגור אותו.	פולין	12165
נודע למה לריבה יש ריח לא נעים	יהודי ישובניק מזמין את המיועד להשתדך עם בתו, למדן עני שכמעט לא היה לו מה לאכול, לבלות עמו את השישי שבת בכפר. בכפר נהוג לאכול הרבה בפרט בסופי שבוע והלמדן ניצל זאת ואכל כיד המלך. בשבת בא למניין והישובניק התגאה בחתנו לעתיד על בקיאותו באותיות. במוצאי שבת, לאחר הבדלה, שוב מילא הלמדן את כרסו. באמצע הלילה נתנה הבטן את סימניה אך הלמדן התעצל לקום וללכת עד הרפת כדי לעשות את צרכיו. והנה, פתאום, הוא רואה צנצנת כחולה על הארון. הוא לא חושב הרבה, מוריד אותה ומוריק לתוכה את בטנו. לאחר מכן הוא מתחרט אך מה לעשות? את הנעשה אין להשיב. הוא חושב על הבושה שמעשה כזה עלול לגרום לו כאשר יוודע הדבר. באישון לילה הוא בורח מבלי להודיע לבעל הבית. לאחר כמה שבועות פוגש הישובניק את הבחור. לאחר שהוא מתחנן לפניו ולוחצו מספר הבחור לישובניק את האמת. הישובניק לוקח אותו הצידה ומזמין אותו להיות עד בוויכוח שפרץ בינו ובין אשתו על הריבה: היא טוענת שעשתה אותה משזיפים וסוכר ואילו הוא משוכנע שלריבה יש טעם של צואה...	פולין	12166
שביתה בבית המדרש	בחורי ישיבה היו לומדים כל לילה ושלחו שליח להביא להם רקיקים ומטעמים. למדו והתפללו כל הזמן בדבקות עד שהתעייפו והיו משחקים קלפים. שיחק גם בעל הקריאה. לפתע נכנס הגבאי ומיד החלו מעמידים פני לומדים. בליל שבת סיפר הגבאי על עניין הקלפים והלומדים הכחישו זאת. בשבת לא הלך בעל הקריאה לקרוא בתורה ואמר שאם הגבאי ראה אותו משחק קלפים ילך הוא, לו אסור לקרוא בתורה. נגש הגבאי בלית ברירה והכריז שטעות בידו וביקש את סליחתו.	פולין	12168
השביתה הראשונה בבית המדרש	בימי מלחמת העולם הראשונה חסרו מצרכים, ובהעדר נפט, בערבים, לאחר שהקהל התפזר, היה הגבאי מכבה את העששית. החליטו הבחורים למנוע את הדלקת העששית גם בשישי שבת כמחאה על כך. הורידו את כל העששיות ונעלמו. מיום ראשון ואילך דלקו כל העששיות ערב ערב עד חצות. השביתה הצליחה.	פולין	12169
שדיים כמה שרוצים, רובל אצבע משולשת	יהודי עשיר היה מקבל כספים תמורת ריבית מזערית. יום אחד פשטה שמועה כי הוא פשט את הרגל. באו הנושים לדרוש את כספם ודחה אותם יום יום. כינסו אספה והזמינוהו. הופיעה אשתו בבגדים קרועים ובשדיים חשופים. אמרה שאין לבעלה אמצעים לשלם להם את כספם. עלה איש אחד ואמר: עכשיו אני מבין את הסיפור של חז"ל אודות אדם חשוך בנים שאשתו מתה עליו בהיוולד לה בן. התפלל לאל כי כיצד יוכל להאכיל את בנו. צימח לו שדיים. מדוע לא שלח לו הקב"ה שק כסף שישכור לו מינקת? כך גם אשה זו: שדיים - כמה שתרצו, כסף - אצבע משולשת. פירוש רש"י לשדיים (שניים) משה ואהרון. פעם ראה רב דמתא את בנו מכניס את ידיו לשדייה של העוזרת. הסביר הבן כי רצה להושיט יד לברך את האורחים הנכבדים או רצה לדעת מיהו משה ומי אהרון.	פולין	12170
שני חסידים מפתים את אשת הרב	שני חסידים תכננו כיצד יפתו את אשתו של האדמו"ר. בערב חג, כשהרב בתפילה, עמדו שני החסידים מחוץ לבית. האחד נכנס, עשה את עצמו שהוא זקוק לעזרה, החל מפתה אותה ולבסוף הצליח במשימתו כאשר אמר שישאיר לה סכום כסף למטרת צדקה למען הכפרה. לאחר מכן נכנס החסיד השני ובאותו אופן הצליח גם הוא לפתות אותה. בעלה חזר הביתה והחסיד עדיין מתלבש למעלה. הרב אמר: זה שלמעלה לא ישלם לך עבור שעכבת אותי הרבה זמן. ענתה אשתו: זה שלמעלה כבר שילם אולם מי יודע אם זה שלמטה ישלם.	פולין	12171
בעל העגלה בליל הסדר	בעל עגלה אינו יודע כיצד עורכים את הסדר. שולח את אשתו להציץ אצל השכנים. רואה שולחן ערוך והבעל שוכב במיטה עם כאב בטן. אשתו שמה לו תחבושת חרדל על הבטן. זה שורף לו והוא צועק. האשה מספרת לבעלה והם עושים אותו הדבר.	פולין	12188
הצלה בעזרת המדליות	אבי המספרת, חיים, היה חייל בצבא הרוסי במשך 25 שנה. כשהשתחרר קיבל מדליות. פעם שמע כומר מסית את האיכרים בכפר נגד היהודים. חיכה לכומר אחרי התפילה והיכה אותו. הגויים החליטו לערוך פוגרום. חיים ראה את האיכרים עולים על היהודים. נכנס לחדרו, לבש את המדים והמדליות וכך יצא לקראתם. כשראו אותו במדי הצבא הרוסי ברחו והיהודים ניצלו.	פולין	12189
בעל עגלה עורך סדר	בעל עגלה יהודי עם הארץ. בנו קורא בהגדה בפסח אך גם הוא לא היה תלמיד חכם וכשהגיע ל"דיינו", מילה המודפסת בהגדה בקו אנכי מלמעלה למטה, הוא קרא ריינו ריינו וכו' (ר' במקום ד'). קונדסים שעקבו אחרי הסדר שמעו את הריינו ואז נעשה שמח מתחת לחלון. כך חזר הדבר מדי שנה עד שהאיש קשר כלב ליד חלונו והקונדסים הפסיקו לפקוד אותו.	פולין	12191
יש גבר במנזר	רב פיקח מתווכח עם כומר בענייני דת. הכומר : מחתנים ילדות בלי לשאול לרצונן, העיקר שלא ישארו בתולות. במנזר מקדישות הבתולות את אהבתן לישו. הרב מטייל ביער עם תלמידיו על יד מנזר. קיבל אבן בראש והבין שגבר זרק אותה. הודיע לאבי המנזר שיש גבר במנזר. האב לא האמין. קראו לרופא שיבדוק את הנזירות ומצא שכולן בהריון, כלומר במנזר ביקרו גברים.	פולין	12202
המלך האיכר	יהודי שהפריץ גירש אותו מן הארנדה שלו, נשאל על ידי המלך לתחומי הבנתו. עונה שהוא מבין באבנים, סוסים ובני אדם. לפני אירוסיו קנה המלך יהלום כדי לשבצו במתנה שיתן לבת זוגו. היהודי בדק את היהלום ומצא בו זכוכית. כשכר נותן לו המלך פרוטה. לפני תחרות סוסים קובע היהודי כי הרוכב על הסוס שעליו צריך המלך לרכב ימות כי הסוס הוא סוס פרא. העבד הרוכב רכיבת נסיון נהרג. כשכר מקבל היהודי פרוטה נוספת. המלך רוצה לדעת מיהו הוא עצמו. אחרי שקיבל הבטחה שלא יאונה לו כל רע, משיב היהודי שהמלך הוא בן איכרים, כי המלך שניצל מבושה וממוות משלם שכר פרוטה כאיכר קמצן. אם המלך מודה שכאשר ילדה בת נוספת, אחרי בנות רבות, החליפה את התינוקת עם תינוקה של בת איכרים שעבדה בארמון.	פולין	12207
היא לא תתחמק מידכם	פרוים גרידינגר הליצן היה איש עליז ושמח וצחק אפילו על עוניו. פעם, ביום שישי, אין בביתו מה לאכול. פרוים רץ לחברה קדישא ומבקש מהם כמה זהובים כי אשתו מתה וצריך לקנות בד לתכריכים. הוא מקבל כסף ואשתו קונה בשוק אוכל ומכינה בצק. בינתיים אנשי החברה קדישא באים ורואים את האשה הבריאה ואת בעלה הצוחק בכל פה. מייעץ להם לא לדאוג כי בעוד זמן מה האשה לא תתחמק מידיהם.	פולין	12210
ודע מה שתשיב	המספר רצה להיפטר מנוצרי אדוק שרצה ללחוץ עליו שימיר את דתו ועל כן אמר כי ישו לא היה צאצא לבית דוד, היות ומרים הרתה אותו לפני שיוסף (שהיה צאצא לבית דוד) בא אליה.	פולין	12428
באבוד רשעים רינה	היהודים נצטוו להספיד את הצאר שמת, אך הם שנאוהו. מה לעשות? והנה נמצא לרב העיירה פיתרון. הוא השמיע בפני הציבור, בקול בוכים, את הפסוק "באבוד רשעים רינה".	פולין	12429
האיכר שיצרו גבר עליו	איכר מכר דבש ליהודי ותמורת כל ליטר שקנה היה היהודי מניח מטבע. לא יכול היה האיכר להתגבר על יצרו ושם את המטבעות בכיסו. כך היתה ליהודי שהות לרמות את הגוי והאיכר יצא בשן ועין.	פולין	12452
תפילת הכורעים של היקה	בתפילת ראש השנה שאל יקה בבית הכנסת מה פשר הכריעה על הרצפה בזמן תפילת "ואנחנו כורעים". ענו לו כי זה בגלל שהיהודים, שלא אכלו מהבוקר, רעבים ולכן לוקחים עמם מעט חלה. למחרת לקח היקה רבע עוף עם חלה שלמה וכשהגיע זמן הכריעה נשכב כשהטלית עליו והחל "להרביץ". כשראו המתפללים כי עבר זמן והוא אינו קם, הלכו לראות מה קרה לו. להפתעתם הוא ענה כי כולם אוכלים רק מעט חלה ואילו הוא הביא רבע עוף.	פולין	12680
חלומו של בן בעל העגלה	בעיירה בפולין חי בעל עגלה מטופל בילדים. בשכנותו גר שוחט ולו בת יפהפיה. בן בעל העגלה חשק בבת השוחט. הוא החליט להמתין, היגר לארה"ב ושם חסך סנט לסנט עד שנהיה עשיר. השנים התקדמו, הוא הזקן אבל עדיין חלם על הנערה היפה. השוחט ובני משפחתו עלו ארצה. סוף סוף התפנה האיש מעסקיו והגיע ארצה. מצא את בת השוחט אלא שהיא כבר לא היתה נערה יפה אלא אשה זקנה. האיש הציץ בה ועזב את דירתה. זה היה סוף חלומו.	פולין	12969
מי רוצה למות ראשון?	זוג זקנים נאהבים החליטו לא להיפרד גם אחרי מותם. הוא טוען שרצונו למות ראשון וכך טוענת גם היא. לקראת יום כיפור קנו תרנגולת ותרנגול לכפרות והללו הסתובבו בחדריהם. בלילה הסתבך התרנגול במפה הלבנה שעל השולחן. הזקן התעורר וחשב שהגיע מלאך המוות. הבעל האוהב הצביע על מיטת אשתו ואמר: הנה היא, קח אותה.	פולין	12973
מה אינו מוצא חן בעיני הכומר	כומר שואל רב שלוש שאלות: 1. מדוע שמים בערב פסח חמץ בכל חדרי הבית. 2. למה בבית הכנסת יש רעש בעוד שאצל הגויים שרים בשקט. 3. מדוע בלווית מת יש אצל היהודים צעקות בעוד אצל הגויים הכל מסודר ויש תזמורת. תשובות הרב: 1. גם אצל הנוצרים מחביאים חמץ כל שנה ומוצאים אותו בחג המולד. 2. מכיוון שליהודים יש רק אלוהים אחד והם רוצים שהוא ישמע אותם עליהם לצעוק. 3. באמת היהודים בוכים בלוויה בעוד שאצל הגויים שמח.	פולין	13031
מי רימה את מי	הצאר ביקר בעיירה וראה בשוק כיצד מוכר צועני ליהודי סוס. קרא לשניהם ושאל מי לדעתם רימה את מי במסחר. היהודי אמר שהוא שרימה את הצועני, אמנם קנה סוס צולע אך הוא יודע שזה נובע מפרזול לא נכון. הצועני אמר כי הוא זה שרימה, כיוון שהיה ער לכך שסוס צולע ביקש לפרזל את הסוס בצורה כזאת שיחשבו שהצליעה נובעת מפירזול לא נכון.	פולין	13032
קיסר גרמניה והנפח שהציל את חייו	קיסר גרמניה, שנקלע לשטח אוייב בזמן מלחמת צרפת גרמניה, ניצל על ידי נפח צרפתי שמשנה את זהותו. לאחר שהמלחמה מסתיימת רוצה הקיסר לפצות את הנפח, מזמינו אליו ושואלו מה הוא רוצה. לאחר שביקש הנפח את מבוקשו הוא שואל מה הרגיש הקיסר בזמן שהיה בביתו. הקיסר מצווה להכניסו לבית סוהר ולמחרת להוציאו להורג. למחרת הקיסר מבטל את המאסר והגזרה ואומר לנפח כי כפי שהוא חש שעמדו להוציאו להורג, כך חש גם הקיסר בביתו של הנפח.	פולין	13033
הקלע המצטיין	בן מלך שידע לקלוע היטב התפלא מאוד בבואו לבית אכרים בו עמד לוח שבו הכדור תקוע בדיוק אמצע המעגל. האיכר הסביר לו שקודם הוא ירה את הכדור על הלוח ורק אחר כך צייר את המעגל.	פולין	13034
איך עליו להתלבש?	בזמן חתונתו מבקש יהודי עירוני מחתנו הישובניק להכניס את חולצתו למכנסיו. ביום הכיפורים, בבית הכנסת, כשהישובניק למד כבר להכניס את חולצתו למכנסיו, אמר העירוני לחתנו כי עתה יש להוציא את החולצה. הישובניק מבולבל ומבקש מחותנו לומר לו אחת ולתמיד כיצד עליו ללבוש את החולצה.	פולין	13045
הוא מסרב להתחלף	מלך רומניה מציע לשרו היהודי להחליף את דתו ואז יעלה את משכורתו. השר קורא לשואב מים על סוס ומציע לו להחליף את הסוס והשר יעלה לו את מחירו. שואב המים טוען שאינו מעוניין כי מקניה שבה מציעים להחליף דבר ולתת תמורתו יותר משוויו יש להיזהר.	פולין	13046
בעלה שם לב אליה	רב מציע לאשה אשר מתלוננת כי בעלה אינו שם לב אליה, לשים את המטפחת כשהזנבות לפנים. היא עושה כך וראה זה פלא, בעלה שם לב אליה.	פולין	13047
מידה כנגד מידה	חלבן מזמין את ידידו השוחט לארוחת צהריים. השוחט חושב לעצמו שבטח יהיו מאכלי חלב, אותם הוא אוהב, וממתין לארוחה בכיליון עיניים. החלבן נותן לו מאכלי בשר והשוחט מתאכזב מרה. עתה מזמין השוחט את החלבן לארוחה ונותן לו מאכלי חלב. החלבן המאוכזב מבין את הרמז.	פולין	13050
סדר פסח	ישובניק אחד שלא ידע הרבה הכין סדר פסח. הוא רצה להכין אותו כהלכתו, ברם לא ידע כיצד. מרוב החיפושים הוא נרדם. בבוקר שלמחרת התפלל לאלוהים באומרו כי רצה מאוד לקיים את סדר פסח אך לא ידע כיצד. הוא ביקש שאלוהים יקבל את סדר פסח כמות שהוא.	פולין	13052
עכשיו טוב לו בביתו		פולין	13053
הקבצן ובעלת הבית	קבצן בא לעקרת בית ומבקש דבר מה לאכול. בעלת הבית אומרת שאין לה מה לתת לו. הוא רואה תפוחי אדמה ומבקש לקלפם. הרשות ניתנת לו. אחר כך הוא מבקש להעמיד את תפוחי האדמה בסיר. בעלת הבית מרשה לו. לאחר מכן הוא מבקש שומן אווזים, פלפל ולאחר חצי שעה ישב העני ולגם מרק חם וריחני.	פולין	13054
שגעון של גביר	גביר מזמין לחתונת בתו את שני קרוביו הקבצנים אך מבקש מהם להחליף את בגדיהם. הם נענים לבקשתו ומחליפים בגדים: האחד לובש את בגדי השני. טוענים שאינם מבינים את שגעונותיו של הגביר, בקשה משונה כזו...	פולין	13055
ההפך הוא הנכון	רופא אדוק מאוד הולך ברגל בשבת לביקור חולים אך דורש את התשלום מיד ביום שבת. אומרים לו שזה עלול להיות פיקוח נפש כי אנשים אדוקים לא יזמינו אותו בגלל חילול שבת. על כך עונה הרופא כי דווקא לו לא היה לוקח כסף זה היה עלול להיות פיקוח נפש, כיוון שאלה שירצו להתחמק מתשלום ידחו את בואו אליהם מימי החול ליום השבת.	פולין	13062
מים שאל חלב נתנה	מדוע נרדם סיסרא כששתה רק חלב? סיפור חסידי מספר כי סיסרא ידע את תורת הסוד ובגימטריה מים זה 90, כלומר יין עם 90%. יעל נתנה לו חלב שבגימטריה זה 40, כלומר יין 40%. ערבבה יין ביין ולזה סיסרא לא היה רגיל ולכן ישן כמו תינוק.	פולין	13279
כותונת האדם המאושר	בתו של מלך חלתה ומצבה הורע מיום ליום. הרופאים אינם יודעים כיצד לרפא את מחלתה והמלך מכריז כי מי שירפא את בתו יבוא על שכרו. מופיע אדם הטוען כי אם ילבישו את בת המלך בכותונת האדם המאושר היא תתרפא. שליחיו של המלך יוצאים לחפש אדם מאושר ולבקש ממנו את הכותונת. כל אדם שהם פוגשים, הנראה להם תחילה מאושר, לאחר שחוקרים אותו מתברר כי אינו מאושר כל כך. בדרכם חזרה מוצאים אדם השר בשדה ולאחר כמה שאלות מתברר להם כי הוא מאושר באמת. מלאי שמחה הם מבקשים ממנו את הכותונת אך האיש עונה להם שאין לו. הם שבים לארמון במפח נפש.	פולין	13285
לץ נשאר לץ	בחודש אלול פקדה אלמנתו של הרשלה את קברו של בעלה. נפלה על קברו, בכתה וסיפרה לו על צרותיה. תוך כדי השתפכות נתפס צעיפה ונקרע. האשה נאנחה ואמרה שגם לאחר מותו ממשיך הרשלה בתעלוליו.	פולין	13286
קצתי בחיי	כשהבעל עמד באמצע תפילת שמונה עשר והאשה עמדה והכינה ארוחת צהריים התגנב חתול וחטף את הבשר. הבעל רצה לרמוז לאשתו על המתרחש ואמר: קץ כל בשר (קץ ביידיש חתול). האשה הבינה ונתנה לחתול מכות נאמנות. עתה רצה לרמוז האיש כי גם החתול רוצה לחיות וכי לא תכה אותו חזק כל כך, אז אמר קצתי בחיי.	פולין	13288
יהודי, הסר את הכובע	בימי המהפכה הצילו יהודים כמה מן הפרצים. כאשר הגיעו האיכרים הביתה וחיפשו את הפריץ, היהודי החביא את הפריץ. כשחלפה הסכנה והיהודי רצה לומר לפריץ לצאת מהמחבוא אמר לו: יהודי, הסר את הכובע.	פולין	13289
כשזה יגדל יהיה גרוע ממנו	איכר זקן ועייף נשען על צלב עץ. הצלב נשבר והוא נפל. כאשר גסס והובא אליו כומר לא רצה לראות את הצלב, כיוון שהצלב אחראי למצבו העגום.	פולין	13291
נקבים קטנים ונקבים גדולים	סוחר שחש כי מרמים אותו בעניין תשלום האשראי בחנות סיטונאית בורשה, החליט לא לשלם את חובותיו לבעלים. כאשר הגיע הנושה, שמע בסבלנות יתירה את טענותיו ואחר כך סיפר את המעשייה על האברך שבא להתארח אצל הסוחר לשם שידוך. לאחר סעודת השבת עלה לחדרו וחש כי הוא צריך לעשות נקבים קטנים. כיוון שלא ידע היכן בית השימוש נזכר כי ראה תינוק בעריסתו. ניגש אל התינוק, לקחו ממיטתו ועשה בעריסתו נקבים קטנים. כאשר חזר מרוצה למיטתו מצא כי התינוק עשה בה נקבים גדולים. כך, אמר הסוחר לנושהו, היה המצב ביני ובינך: אתה עשית לי נקבים קטנים ואני עשיתי לך נקבים גדולים.	פולין	13368
אבא מדבר מתוך הקבר	פונדקאית יהודיה קמצנית לא נותנת יותר מכוס יין לעוזר, גוי דובר יידיש, כפי שעשה אביה כל עוד היה בחיים. כנקמה מתחבא הגוי מאחרי קברו של אביה בערב יום הכיפורים, וכשהבת באה להשתטח על הקבר ולבכות על צרותיה הרבות, נשמע לפתע "קול אביה", הכועס עליה על שמונעת מן המשרת הנאמן את כוס היין. הבת נשבעת שמעתה תיתן לו אפילו כוס וחצי.	פולין	13384
איך עורכים סדר?	ישובניק, שאינו יודע כיצד לערוך את סדר פסח, שולח את אשתו ליהודי שני על מנת שתצפה דרך החלון ותראה כיצד עורכים את הסדר. כאשר היא מגיעה לקצהו השני של הכפר היא רואה דרך החלון שהבעל מכה את אשתו. היא נבהלת ואינה רוצה לספר זאת לבעלה. כאשר לחץ עליה והיא לא דיברה התרגז הבעל והחל מכה אותה. אז יללה האשה וביקשה לדעת מדוע שלחה כל כך רחוק אם בעצם ידע איך עורכים את הסדר.	פולין	13386
הבת שאהבה את אמה	כשהבעל הישובניק נעדר מהבית מתה אשתו, והבנות, שנותרו בבית, בוכות ומונות את מעלותיה: כיצד היתה עושה מטעמים מתפוחי אדמה. כשנכנס השכן הגוי בכתה אחת הבנות על צווארו ואמרה שאילו היתה מאבדת 10 קופיקות לא היתה בוכה כל כך.	פולין	13388
הגוי מבקש מחיר גבוה תמורת סל ביצים	מוכר ביצים גוי עמד בשוק וביקש תמורת סחורתו מחיר גבוה. מובן שהיהודים לא קנו אצלו, אך הוא נשאר בעקשותו גם לאחר שכל הסוחרים עזבו. והנה ניגש לץ יהודי, קונה אצלו את כל הביצים ואומר לו להחזיקן בידיו כדי שיביא סל. כמובן שהלץ לא חוזר ואז, כדי להיפטר מהמשא, הוא מוכר את הביצים בזיל הזול.	פולין	13389
היהודי שהערים על הגויים	בחורף מנצלים הגויים את המצב ומוכרים ליהודים עצים להסקה במחיר גבוה מאוד. יהודי אחד אומר לגויים שהוא רוצה לקנות את כל הסחורה ולחלקה לאחר מכן. מתאספים הגויים ואוספים את כל העצים שיש להם. היהודי בושש לבוא. הם מבינים כי הוא מתח אותם ומתכוננים לפזר את הסחורה, אך לא יודעים מה שייך למי ומתחילים לריב. היהודי, שהסתתר כדי לראות מה קורה, הולך לאנשי העיירה ואומר להם כי עכשיו הזמן לקנות את העצים כי כעת המוכרים הם לא יעמדו על המקח.	פולין	13390
הישובניק בתפילת יום הכיפורים	ישובניק עשיר בשם חיים ומשרתי השייגץ מיכלקה התאכסנו בערב יום הכיפורים בעיירה אליה הגיעו. כיוון שחיים איחר לקום שלח את משרתו הגוי לבית הכנסת לראות באיזה תפילה הם עומדים. הגוי, ששמע את החזן אומר את התפילה הנפתחת המילים "מכלכל חיים", בא במרוצה לאדונו וצעק אליו שימהר מפני שקוראים בשמותיהם "מיכלקה וחיים" כדי שיבואו מיד לבית הכנסת.	פולין	13391
הישובניק וחתנו הלמדן	ישובניק עשיר, שרצה להשיא את בתו, בא לראש הישיבה עם משרתו הבריון הגוי. ראש הישיבה המציא לו למדן אך חלשלוש. הישובניק רמז לגוי וזה הכניס לו אגרוף עד שהבחור נפל על הארץ והתפתל. אז נתן לו ראש הישיבה בחור שעבד אצלו, חסון אך בור ועם הארץ. לאחר שעבר את "מבחן" הגוי בהצלחה, הסכים הישובניק כי ישא את בתו בתנאי שילמד תורה. הוא גם הזמינו לסעוד על שולחנו למשך 5 שנים (קעסט). הבחור נהנה מנוחיות עושרו של הישובניק. כיוון שלא ידע קרוא וכתוב עשה את עצמו לומד מספר כלשהו. לפתע התהלך מוטרד וכאשר הישובניק שאלו מדוע אינו לומד השיב כי דבר מה מטריד אותו. הישובניק ביקש לראות מה מטריד את חתנו. כששאלו השיב כי מטרידה אותו תמונה שראה בספר בו הוא לומד: מדוע האיש לובש כפפות יחד עם חולצה קצרת שרוולים? תלמיד חכם המתארח בבית משיב כי במקום יש קיץ ולכן האיש לובש חולצה קצרת שרוולים אך כיוון שרוצה להוציא סרפד מגינתו הוא עוטה כפפות. תשובתו נשאה חן בעיני החתן.	פולין	13392
מחבר בלי ראש	ראש ישיבה בחר לבתו הטפשה של ישובניק עשיר, חתן שהתאים לה: את הטיפש ולא יוצלח שבין בחורי הישיבה. החתן ישב בבית חותנו וכתב פירוש לתורה. באחד הימים יצא הבחור להשגיח על המלח שזרעו הישובניקים (כדי להרוויח מכיוון שלממשלה היה מונופול על המלח), והנה נטרף על ידי זאבים ולא נותרה אלא גופתו ללא הראש. אשתו נותרה עגונה מכיוון שאי אפשר היה לזהותו. לאחר זמן בא בחור ישיבה וראה את כתב היד של הפירוש לתורה שכתב הבעל הנעדר. הוא קבע כי הגופה השסועה שנמצאה היא של הבעל כי אין לו ראש.	פולין	13394
ניקור בשר במקום מענה לשון	לץ נותן לאשה שבאה לבכות על קבר אביה לפני יום כיפור את הספר "ניקור הבשר" במקום הספר "מענה הלשון". היא קוראת בו בקול רם: "לוקחים את החלק האחורי של הבשר וחוטבים את זה בגרזן חד וחותכים לחתיכות. לוקחים את הסכין ומוציאים ממנו כל גיד ..." לפתע, בבכיה, היא אומרת: "אוי אבא, אבא, ככה עושים לך".	פולין	13395
נקמת היהודי בגוי הרוצח	גוי רוצח כל יהודי המגיע לעיירה ובבית המשפט האנטישמי משחררים אותו בכל פעם מחדש. פחד נופל על היהודים. אחד היהודים מחליט לטמון לגוי פח. הוא בא אליו ורוצה כביכול לקנות מסחורתו. הוא מביא את הגוי עד לבור (שהגוי אינו יודע על קיומו), מניח שם קצת תבן שקנה מהגוי, ומצווה עליו לדרוך על התבן. הגוי נופל פנימה וטובע. היהודים נשמו לרווחה.	פולין	13396
עס, צמח	בן של ישובניק בשם צמח מתעורר בוקר יום כיפור והולך לבית הכנסת להצטרף להוריו. עם הכנסו לבית הכנסת החל החזן קורא את התפילה "את הצמח" (ביידיש מבטאים: "עס צמח"). כששמע בן הישובניק את דברי החזן מיד יצא בחיפזון למלון והרביץ שם ארוחה כדת וכדין.	פולין	13397
תרנגולת שהשתגעה	לץ קבצן, שיום אחד נותר ללא פירור, הלך לבקש נדבה אצל גדול גבירי העיירה, קמצן ללא תקנה. הבטיח לו שאם יתן לו מכספו יראה לו משהו שלא ראה מימיו: תרנגולת שהשתגעה. הגביר, שסקרנותו גברה על קמצנותו, נתן לקבצן כסף והקבצן לקחו אל ביתו. הוא הראה לו תרנגולת מסתובבת ואמר כי היא משוגעת אם היא חושבת למצוא פה משהו. הגביר צחק ונתן לו עוד כמה רובלים.	פולין	13399
בזכות מי זורחת השמש?	אלכסנדר מוקדון פגש בהודו מלך ששפט את עמו. הוא היה נוכח במשפט בו שפט 2 אנשים שכל אחד מהם טוען שהאוצר שנמצא בשדה שלו הוא. המלך פותר את הבעיה בכך שפוסק שבנו של האחד ובתו של השני יתחתנו. אלכסנדר צוחק ואומר שבארצו היה כורת את ראשי המתדיינים ולוקח את האוצר לעצמו. המלך שואל אותו אם בארצו יש בהמות. אלכסנדר משיב בחיוב. המלך אומר כי בזכות הבהמות זורחת השמש בארצו.	פולין	13495
חכמת המסכן בזויה	אבן עזרא, שהיה עני מרוד, רצה פעם לדעת מדוע אומרים "חכמת העני בזויה". הוא יצא לדרך ונדד. פגש בנווד המחזיק בידו שני שקים, אחד קטן ובתוכו, כך סיפר האיש, אבנים טובות, ובשק השני אבנים פשוטות, למען שיווי משקל. מציע לו אבן עזרא לחלק את האבנים הטובות והפשטות חצי חצי בשני השקים, למען יקל עליו ללכת. האיש אמר שלא חשב על כך ועוד יעשה כן. עלו שניהם אל אוניה ופרצה סערה. הרב חובל ציווה על הנוסעים לזרוק מחצית ממטענם. האיש זרק את מטען האבנים הפשוטות והודה לאלוהים כי לא עשה עדיין כעצתו של אבן עזרא. אבן עזרא חשב בליבו כי עתה הוא מבין את משמעות הפסוק "חכמת עניים בזויה".	פולין	13498
חמש פעמים שלמה	רש"י הלך יום אחד ברגל בבגדים בלויים לבית מדרשו של הרמב"ם. הוא גנב בגד אך האנשים שלא הכירוהו תפסוהו והוא נאלץ לשלם הכל עד פרוטתו האחרונה. לפני שהלך השאיר כתובת על הקיר, שלמה (5 פעמים המלה). בא הרמב"ם והבין תכף כי רש"י היה שם, כיוון שקרא בכתובת את כל מה שקרה לו.	פולין	13499
כיצד מרגיש מלך על הגרדום?	מלך מובל על ידי מלך אוייב שניצח אותו בקרב אל עמוד התלייה. פורצת מהפכה, המלך מודח ושר משחרר את המלך השבוי ומחזירו לארצו בכבוד ויקר. לימים בא השר לבקר את המלך ששיחרר ושואלו כיצד הרגיש תחת עמוד התלייה. בתגובה מצווה המלך להביאו לעמוד התלייה. לא עזרו כל תחנוניו של השר. ברגע האחרון מצווה המלך לשחררו. הוא אומר לו כי מה שחש השר כאשר עמד בפני עמוד התלייה, בדיוק כך חש המלך. להבא אל לו לשאול גדול ממנו מה הוא חש.	פולין	13502
מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו	הקיסר פראנץ יוזף קרא פעם לר' יונתן איבשיץ ובקשו להתלוות אליו במרכבתו. לאחר שחזרו ציווה הקיסר להסיעו דרך השער הראשי. אלא שאז חשב שזה לא יפתיע את ר' יונתן, וציווה להסיעו דרך השער האחורי. התחרט משום שחשב שבעצם ר' יונתן מצפה למעשה בלתי שגרתי, רצה להפתיעו ודווקא לכן הסיעו לשער הראשי. כשהגיע לשער הראשי שוב חשב שזה שגרתי מדי וכך חזר לשער האחורי ולשער הראשי מספר פעמים. לבסוף החליט לצוות לבנות לו שער חדש ואז הם נכנסו. ר' יונתן כתב למלך פתק: מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו. ללמדך שר' יונתן לא כפה על המלך לנהוג שפי שנהג. זה היה רצונו החופשי של המלך.	פולין	13510
המלך, הרופא ועולם המשוגעים	מלך רוצה למנוע מעצמו מלהשתגע, לאחר שניבאו לו שכל העולם יהיה כזה. הוא קורא לרופאו ומטיל עליו למצוא תרופה. כשהרופא מגיע ואמר שמצא, טען המלך שהם יסבלו מכך אך יסוריהם יהיו שווים. כשכולם יהיו משוגעים הוא והרופא ירביצו בהם דברי חכמה ובינה. כשהעולם יחזור לשפיותו הם יהיו הראשונים לחזור כך.	פולין	13511
פקחותו של עיוור	עיוור ופיקח, מקבצי נדבות, קיבלו קערת קניידלאך. הציע העיוור שכל אחד מהם יאכל אחד וחוזר חלילה וכך עשו. פתאום מכה העיוור את הפיקח בטענה שהוא לוקח לעצמו 3. שאל הפיקח מניין לך, הרי אתה עיוור. ענה העיוור שזה מפני שהוא עצמו לקח 2, אז כיצד יתכן שפיקח שותק?	פולין	13515
שכרה של גניבה	אדם מבקש מרעהו לשאת משא והולך אחריו גונח. לאחר מכן הוא בא בתביעה אל חברו וטוען כי מגיע לו מחצית השכר, תמורת הגניחות. הרב, אליו הולכים השניים כדי להתדיין, מטיל מטבע ואומר לתובע לקחת את הצליל.	פולין	13516
התרנגול שחזר להיות אדם מן היישוב	הרב נחמן מברסלב שרצה להוכיח כי כדי להחזיר אדם בתשובה צריך לרדת אליו, סיפר את הסיפור הבא: אדם משוגע חשב כי הוא תרנגול, נכנס מתחת השולחן ואכל גרגרים. אחרי שהמשפחה פנתה לרופאים ולא יכלו לעזור לו, אמר אדם אחד כי הוא מוכן לעזור. נכנס מתחת השולחן, אמר כי גם הוא תרנגול ואכל גרגירים. לאחר זמן מה שכנע את המשוגע לצאת משם, לשבת בין בני האדם ולאכול ממאכליהם. כך, לאט לאט, למד ה"תרנגול", להיות שוב אדם מן היישוב.	פולין	13517
איך להכין סדר?	בכפר יושבות שתי משפחות יהודיות. ראש משפחה אחת בור ועם הארץ, ראש המשפחה השני הוא למדן. כשהגיע חג הפסח לא ידע הבור כיצד להכין את הסדר. הוא שלח את בנו לבלוש אצל משפחת השכן הלמדן ולראות מה הוא עושה. הבן חזר ודיווח לאביו שהלמדן ציווה על השיקסה לעלות על התנור ולשכב שם עד שהסדר יגמר. לאשתו נתן מכות נאמנות ואת כלבו ניסה להביא מאחורי התנור. הבור ניסה לעשות בדיוק את מה שהבן דיווח עליו.	פולין	13561
כמה לחמניות לאכול בבוקר?	חותנת נותנת לחתנה, בחור ישיבה הנשוי לבתה היחידה, 3 לחמניות לארוחת הבוקר. מאחר שהוא אינו אוכל לחמניה אחת, מחמת הנימוס, היא נותנת לו 2 לחמניות. מאחר שהוא מוסיף לא לאכול אחת היא נותנת לו רק לחמניה אחת. רואה זאת בחור הישיבה ומתחיל לשיר "איזה נשק, איזה תרבות". חותנתו חושבת שמחמת לימודיו הוא השתגע והולכת לרב. בחור הישיבה מספר מה מעיק עליו. הרב פסק כי יש להכין לבחור עד 7 לחמניות לארוחת הבוקר.	פולין	13562
מגרושה ברח מהר	יהודי מבקש מרבו שיעזור לו למצוא שידוך. הרב שולחו אל קרובו בחצר. הוא מוצא את האיש רכוב על מקל ואומר: דיו, דיו! היהודי אומר מה מבוקשו והאיש אומר שאם ינשא לבחורה - זה בסדר, לאלמנה - גם בסדר אך מפני גרושה - יברח. היהודי ניגש לרבי וטען שלא הבין את דברי האיש. הרב אומר לו שהאיש רצה לומר לו רק שמגרושה יברח מהר.	פולין	13563
החסיד שנכשל בתאווה	רבי שואל את ידידו, איש מסחר עשיר, אם יש אמת בשמועות שהעשיר בגד עם אשת שותפו. הסוחר לא הכחיש את הסיפור, להפך, תיאר בפירוט יתר איך אשת השותף היפהפיה פיתתה אותו, חשפה לפניו אבר אחר אבר והוא לא יכול לה. לפתע התבונן וראה את מכנסי הרב מתקשים. אז אמר שעתה גם הרב נוכח בעצמו שהוא לא אשם אלא זאת תאווה של בעל הדבר.	פולין	13564
כל אחד רואה את עצמו	יהודי מטומטם קנה ראי כי חשב שהבבואה המופיעה בראי היא תמונת אביו. הוא שם את הראי בעליית הגג. אשתו צעקה עליו על מה ומי הוא מסתכל כל היום. כאשר עלתה והסתכלה, ראתה את המכשפה שהופיעה לנגד עיניה בראי ורצה אל הרב ואמרה לו שבעלה מסתכל כל היום על מכשפה. הרב לבש את הקופליש, רץ לביתה, עלה לעליית הגג ותמה מי הוא המשוגע הזה.	פולין	13580
תרגום מדוייק	תלמידים בחדר תרגמו את המילה גבוה: גיי אין דרערד. וכל זה למה? מעשה שהיה כך היה: באמצע לימוד הפסוק "ושאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם" קראה אשתו של המלמד למלמד לבוא לתלות את הכביסה בבויידם. עלה המלמד אך המשיך להסביר ולתרגם את הפסוק. התלמידים, שלא שמעו את תרגום המלה גדול, בקשו מהמלמד שוב ושוב לתרגם אותה. לבסוף התרגז המלמד וצעק "גי אין דרערד!" וקריאתו זו דווקא נקלטה היטב.	פולין	13733
הפיתוי המסוכן	יהודי וגוי יושבים ברכבת. הגוי מציע ליהודי, תמורת כספו, לקחת את תיקו עם מאה אלף שטרות מזוייפים. בתחילה מסרב היהודי לעיסקה אך הגוי לוחץ עליו ומפתה אותו לעשות כן. הגוי יורד מהרכבת ובידו כספו של היהודי. היהודי פוחד לגעת בכסף המזוייף. כאשר מופיע שוטר ושואל של מי התיק אומר היהודי כי אינו שלו. השוטר לוקח את התיק. כשיורד היהודי מהרכבת קורא בעיתון סנסציה: מנהל בנק שהשאיר את כספו, מאה אלף זלוטים, ברכבת, מצא אותם בחזרה.	פולין	13734
האתרוג והרב	לאחר מות רב העיירה רצו פרנסיה להציע את המשרה לר' שלמה, גביר, מוסמך לרבנות ובעל אשכולות. אולם האיש סירב ולא עזרו כל נסיונות השיכנוע, כולל של אשתו. היה זה בחג סוכות, הגביר קנה אתרוג ללא פגם ואמר לאשתו שתשווה את האתרוג הזה עם האתרוג של בית הכנסת, אתרוג שנפגם מרוב נגיעותיו של הקהל. הוא הוסיף ואמר שאם יסכים למינוי לרבנות גורלו יהיה דומה לגורל האתרוג בבית הכנסת, הוא ישאר בלי תואר והדר. לעומת זאת עתה הוא דומה לאתרוג הפרטי שלו: יפה והכל מכבדים אותו.	פולין	13738
פת לחם תאכל	בחור ישיבה, "אוכל יום", התלונן בפני הרב על מארחו הקמצן. הרב הזמין את המארח יחד עם בחור הישיבה. המארח קצת מתבייש וטוען שזו דרכה של תורה, מצטט את הפסוק "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תשן אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך". רק את טובתו של הבחור הוא מבקש. ענה לו הבחור כי כתוב בתורה: "חוקה אחת לכם" וזה מחייב גם אותך.	פולין	13740
כי האדם עץ השדה	כאשר נערה איבדה את בתוליה באסון או באונס היו הולכים לרב ובהמלצת שני עדים היה הרב נותן מכתב כי הנערה "מוכת עץ". גביר שבתו איבדה את בתוליה, לאו דווקא באסון, רץ לרב ובהמלצת שני עדים, שכפי הנראה שוחדו על ידו, רצה לקבל מכתב כזה. הרב נאלץ לכתוב את המכתב המבוקש, אך הוסיף מתחת לחתימתו את הפסוק: "כי האדם עץ השדה".	פולין	13745
לא כדאי לקלקל שנה שלמה	בטלן שישב כל היום עם יוניו הוזמן פעם, בערב חג פסח, לעבוד אצל חייט. למרות שהחייט רצה לשלם לו מחיר כפול ומשולש לא רצה הבטלן לשמוע על העבודה. למה לו בחודש אחד לקלקל שנה עגולה?	פולין	13757
תרופה נגד בעל החלומות	בנו של רב העיירה, שלא היה ידוע כחכם גדול, הגיע פעם לבית הכנסת עם קולפאק מכוסה נוצות שירש מאביו. לתמיהת האנשים סיפר כי לא ישן כבר כמה לילות מכיוון ש"בעל החלומות" בא אליו. כדי ש"בעל החלומות" לא יטרידו חשב להערים עליו על ידי כך שיניח את הקולפאק על רגליו והוא עצמו יתכסה.	פולין	13764
כוחו של הרגל	קבצנית שלפתע נהיתה עשירה לא יכלה להפטר מהרגלה לקבץ נדבות. את התחליף מוצאת בכך שמפזרת לחם על אדן החלון, צועקת ובוכה בתחנונים כי אין לה מה לאכול, ובעצמה אוספת את הפירורים. כך היתה משחקת את המשחק כל יום.	פולין	13778
אהבת אם ונקמת הגורל	בחורה רוצה להינשא רק בתנאי שהבחור יוציא לאמו עין אחת ויביא זאת אליה. הבן אינו יודע מה לעשות אך האם, בראותה את אומללותו של בנה, נותנת לו את עינה. הבחורה מתחתנת עם הבן, אך דורשת את העין השניה ומאיימת בגירושין. הבן בא בלילה ועוקר לאמו את העין. עיוורת היא נודדת ממקום למקום ומגיעה למגורי הבן. היא שומעת את כלתה ומאהבה מדברים ביניהם על כך שכשיגיע בעלה ירצחו אותו. בינתיים מגיע הבן, רוצה להיכנס לביתו, מבחין באמו ותמה מה היא עושה שם. האם מפצירה בבנה שלא יחזור הביתה אלא כעבור זמן מה. בינתיים, כשהבן הולך, נכנסת האם פנימה ומקבלת מכה. היא מתה מיד. האשה ומאהבה מבחינים בטעות ורוצים לנקות את הדם. בינתיים מגיע הבן, תופס אותם באמצע המעשה ומבין מה קורה. הוא מזעיק את המשטרה. שניהם נידונו לתליה.	פולין	13811
האהבה היא נצחית	זוג זקנים מדבר על המוות. האשה טוענת שהיא רוצה למות קודם כיוון שאינה רוצה לחיות ללא הבעל, איך תוכל לחיות בלעדיו? תוך כדי כך היא שואלת את בעלה כיצד נראה המוות. הוא משיב ללא היסוס שהמוות נראה כמו תרנגול לבן. בלילה, כשאשתו ישנה, רוצה הבעל לנסותה ומבריח ליד מיטתה תרנגול לבן. היא מתעוררת ואומרת לתרנגול שאולי יבקר קודם בצד השני.	פולין	13812
אם צריך אז צריך!	רב היה צריך לנסוע מתחנת הרכבת לעיירה, לקח עגלה ונסע. מכיוון שמזג האוויר היה גשום וסוער, באמצע הדרך דרש העגלון מחיר כפול ואם לא שילך כבוד הרב ברגל! ראה הרב כי כך הם פני הדברים, הוריד מעילו, שינס מותניו ואיים על העגלון בשפה גסה. ראה העגלון כי כך הם פני הדברים ונסוג מדרישתו. כשהגיעו לעיירה תמה העגלון כיצד זה רב ישתמש באיום בכוח ובשפה כל כך גסה. ענה לו הרב כי כמו שמנגנים כך שרים.	פולין	13813
לץ העיירה וגופת המת	לץ העיירה מבטיח לאביו של ילד יהודי שמת להביאו לקבורה בעיירה הסמוכה. הלץ, שמתעצל לסחוב את הגופה על גבו עד העיירה, פוגש עגלונים וטוען שהשק מכיל דברי מתיקה. העגלונים מעלים את השק על עגלתם, בתקווה כי בדרך תהיה להם סעודה טובה. הלץ ממשיך בדרכו לעיירה משוחרר מן המשא. כשהעגלונים פותחים את השק ומגלים, לאכזבתם, את הגופה, הם מחליטים להכות את הלץ לכשיזדמן להם. הלץ יודע על כך ומתכונן. כשהוא מגיע לפונדק ורואה שם את העגלונים הוא מוסר את אדרתו למשרתת הגויה כשזו ישנה ומתכסה באדרת מתנפלים עליה שני העגלונים ומפליאים בה מכותיהם.	פולין	13822
לץ העיירה והפונדק	לץ העיירה נכנס לפונדק ורצה לאכול. בעל הפונדק אמר שאין מה. הלץ ראה שמתבשל תבשיל. פתח את הקדרה, אכל את התבשיל, שפך מעט איטריות על זקנו של אדם שישן ליד המטבח ואחר כך זרק לתוך הסיר את תחתוניו המלוכלכים (בעל הבית אמר לו שבסיר יש כביסה). בבוקר, כשאשת הפונדקאי התעוררה, היא השתוממה לראות את הקדרה ריקה ובתוכה תחתונים מלוכלכים. הלץ אמר כי האיש עם הזקן הוא שעולל זאת והראיה: האיטריות שעל זקנו.	פולין	13823
מארישה סמובר	יהודי בעיירה קם בשבת ממנוחת צהריים והיה צמא. בשבת אסור אפילו לבקש ממשרתת גויה להכין תה אלא אם כן היא מכינה לעצמה. והנה מצא היהודי דרך. הוא ממלמל לעצמו: אם אני אומר מארישה, הכיני את הסמובר, אסור לי, כי היום שבת. אמר זאת כך שהגיעו הדברים לאוזנה של מארישה. היא שמעה ומיד הכינה מיחם מלא מים.	פולין	13824
מניין האמרה: אשה רעה מרה ממוות?	האמרה: "אשה רעה רעה ממוות" מקורה באירוע הבא: מלאך המוות שוטט "רואה ואינו נראה" בארץ. התאהב נואשות בבחורה יפה והציע לה נישואין (קודם לבש צורת אנוש). לאחר שנישאו חש המלאך כי לפניו אשה רעה מאוד, מכשפה. נולד לו בן והוא כיוונו ללימודי רפואה. לאחר שהבן סיים את לימודיו קרא לו אביו ואמר שברצונו לעזור לו. כיצד? בכל פעם שהבן יקרא לחולה, אם יראה את האב למראשותיו של החולה, לא חשוב איזה תרופה יתן לו, החולה ימות. אם יראה את אביו מסתובב בחדר או שכלל לא יראה אותו, לא משנה מה יתן לחולה - רעל חזק או מעט מים, החולה יחיה. הבן מאמץ את עצת אביו ונעשה רופא מפורסם. פעם אחת חלתה חברתו של הבן. הוא הוזמן אליה ואבוי, מה הוא רואה? אביו למראשות המיטה. לפתע מצא הבן הנואש עצה: אמר לאביו שאמו באה. מלאך המוות ברח מהמקום ולא ראו אותו יותר בסביבה.	פולין	13826
המתגרדים	שני יהודים קבצנים הגיעו מפולין לפריס והמשיכו שם את מקצועם. יהודי פריס אינם רואים זאת בעין יפה והם רוצים לשלחם חזרה לפולין. הקבצנים מסכימים בתנאי שיפגשו קודם עם רוטשילד. רוטשילד מצדו מתנה גם הוא תנאי: שבזמן הראיון לא יתגרדו. בעת שהם ישובים לצדו של רוטשילד רוצים הקבצנים להתגרד. מה עושה הראשון? מספר לרוטשילד על אביו החייט, כיצד תפר כתפיות, בטנות, שרוולים ומכנסיים. תוך כדי שהוא מדבר הוא מכניס את ידיו במקומות הללו ומתגרד. ידידו רואה את ה"פתרון" ומתקנא בו. מוצא לבסוף פתרון משלו: הוא מספר לרוטשילד כיצד אביו הסנדלר לא תפר בטנות וכתפיות, ובינתיים, תוך כדי דיבור, מתגרד גם הוא.	פולין	13827
אמן גם אתם	רב לא רצה להעליב את מחותנו העשיר, אך הבור, ושכר עבורו בחור ישיבה כדי שילמדו את התוספת אותה אומרים בראש השנה, אחרי התפילה בבית הכנסת, "לשנה הבאה יכתבו ויחתמו לאלתר ולחיים טובים". הכפרי הבור לא היה מסוגל לזכור אפילו את זה ולכן לימדו הבחור לענות אמן גם אתם. את זה הוא תפס. את דבר שינוי "חומר הלימוד" לא טרח בחור הישיבה לספר לרב. בערב החג, לאחר שלהפתעתו ענה המחותן בהצלחה לתוספת, ניגש אליו הרב לשאול מה נשמע. הלה מספר כי כומר הכפר, שונא ישראל, מת. הרב אמר: כן יאבדו כל אויבך השם, והמחותן עונה :אמן גם אתם.	פולין	13904
נפשו חשקה לעמוד לפני התיבה	ישובניק עשיר שהיה נותן מתנות לכל מיני בעלי תפקידים בעיירה, רצה פעם שהשמש בבית הכנסת יתן לו "פתיחה" בראש השנה כי הרי יש לו קול נאה, וחוץ מזה נתן לשמש שלמונים. השמש נתן לו לפתוח את הפיוט "אדון עולם". שמח הישובניק והחל לשיר במנגינה שיקוצית עד כי משרתו הגוי הצטרף אליו. שמח האיש והציע למשרתו לבוא עמו לבית הכנסת כדי לשיר. כמובן שאת מנגינת "אדון עולם" השיקוצית ההיא לא קיבלו באי בית הכנסת בראש השנה, הישובניק ומשרתו נאלצו לברוח ממטר החפצים שנזרק עליהם. כעבור זמן מה רצה הישובניק לדעת אם נשכחה הסערה ושלח את משרתו לבית הכנסת. המשרת שמע כי עוסקים ב"תקיעות". לא הבין זאת וחשב כי עוסקים ב"קיאות" (בפולנית: מקל), ובא במהירות להזהיר את אדונו כי יגרשוהו במקל.	פולין	13906
סיפור על שלושה כמרים ששתו לשוכרה	יהודי בעל בית מרזח ללא רישיון מוצא בבוקר שלושה כמרים מתים, שבלילה הקודם הרשה להם להישאר בבית המרזח שלו בעוד הוא עצמו הלך הביתה לישון. היהודי הנבוך והמפוחד מצא עצה: קרא למשרתו הגוי ואמר לו שמצא כומר אחד מת ועליו לזרקו לנהר. הגוי עושה כן, חוזר לבית המרזח ומוצא עוד כומר מת. היהודי אומר לו שכנראה הכומר שזרק חזר. הגוי זורק גם את הכומר השני לנהר, חוזר, והנה כומר מת במיטה. הגוי מבטיח כי הפעם ישים אבנים כבדות בתוך השק, על מנת שהכומר לא יחזור. בינתיים כומר הכפר, החי בקרב הנהר, רוצה להבין מה מתרחש. הגוי מסיים את מלאכתו, בטוח כי הפעם הצליח, ולפתע, מה רואות עיניו? כומר הולך לקראתו. בלי לחשוב הרבה תפס את הכומר על גבו והטילו ישר לתוך הנהר.	פולין	13907
הרב רצה להוכיח מי הם בעלי הבתים	יהודי שלא יכול להגיע לעיירתו בשבת, נקלע לעיירה אחרת והפקיד את כספו אצל הרב המקומי, בנוכחות שני בעלי בתים. במוצאי שבת, כאשר בא היהודי אל הרב כדי לקחת חזרה את כספו, התכחש הרב להפקדה וגם בעלי הבתים אמרו שאינם זוכרים את היהודי. שני בעלי הבתים יצאו את החדר והיהודי המיואש התכונן לעזוב, כאשר לפתע הוציא הרב מהמגרה את הארנק עם הכסף והגיש לו אותו. לתמהונו של היהודי אמר הרב כי פשוט רצה להוכיח איזה בעלי בתים יש לו.	פולין	13908
רצה להוכיח איזה רב דמתא נמצא כאן	יהודי עשיר מזמין את חברו מנוער להתארח בביתו ואומר שישלם לו את הוצאות הדרך, כולל מה שיפסיד בגלל העדרותו. מגיע החבר ויחד הם נזכרים בחוויות שעברו עליהן שנים רבות לפני כן. כשרוצה החבר להיפרד מפציר בו המארח להישאר עוד כמה ימים בהבטיחו כי אל לו לדאוג לפרנסתו. כעבור ימים מספר שוב רוצה החבר לעזוב ושוב מפציר בו החבר להישאר. כשכבר חלפו שבועיים והידיד מחליט לעזוב מגיש לו המארח חשבון על הוצאותיו. האורח נעלב ומתחיל ביניהם ויכוח. המארח מציע שילכו לרב והרב פוסק כי על האורח לשלם. האורח זורק את ארנקו בפניו של המארח, אך הלה צוחק ואומר כי פשוט רצה להראות לו איזה רב נמצא בעיירתו. כמובן שהוא מחזיר לו את הכסף.	פולין	13909
האיכר והעז שלו	איכר עני שחיפש אחר העז היחידה שלו שעליה פרנסתו, הגיע לפונדק והתחנן אל בעל הפונדק כי יתן לו לישון בחינם. לבסוף נעתר בעל הפונדק לתחנוניו והציע לו לישון תחת המיטה, אך עליו לשמור על שקט מוחלט למען לא ידעו הישנים על המיטה על קיומו. האיכר זחל מתחת המיטה והנה הוא רואה שמגיע לחדר זוג צעיר בירח הדבש שלו. הזוג נשכב על המיטה, מתחבק, ומתנשק והאיכר שומע את הבעל אומר לאשתו מה יפות עיניך, מהן אני יכול לראות את העולם כולו. כשמוע האיכר את דברי הבעל הגיח לפתע ואמר שאם הוא יכול לראות מעיניה את כל העולם ודאי שהוא מסוגל לראות להיכן נעלמה העז שלו.	פולין	13978
הרשלה והשעון "המת"	להרשלה נולד בן. הוא מלווה משכנו כף לאכילת פשטידה. הוא מחזיר לשכן שתי כפות במקום כף אחת. כעבור שנה מלווה הרשלה שעון מהשכן. אחרי שהוא לא מחזיר לו אותו שואל השכן מה קרה לשעונו והרשלה משיב כי הוא מת. לתמיהתו של השכן אומר הרשלה כי כמו שנולדה כף, כך שעון יכול למות.	פולין	13979
ינטה אשתו של הרשלה עוד תמות	הרשלה ואשתו עניים מרודים ואין ביכולתו לדאוג לצרכי השבת. ינטה ממררת לבעלה את החיים והוא בורח ממנה. מסתובב ברחובות והולך לחברה לגמילות חסדים. הוא טוען שאשתו מתה ואין לו מה לאכול. הם נותנים לו כסף והוא הולך וקונה מצרכים. הוא שב הביתה ולאשתו כבר יש במה להכין את השבת. בינתיים באים פקידי החברה קדישא לביתו של הרשלה לקחת את גופת המתה, ומוצאים אותה חיה וקיימת ומכינה ארוחה. לתדהמתם מסביר הרשלה כי אמנם אשתו עדיין לא מתה, איך אין ספק שהיא עוד תמות.	פולין	13980
הסנדלר הישר	סנדלר עני שחלה והרגיש כי סופו קרב, ביקש לקרוא לגביר העיירה. הוא התחנן לפניו כי יסכים לקחת ממנו את מחצית חובו, אך יעשה לו קבלה כי שילם לו את כל החוב. הוא יניח את הקבלה למראשותיו ויעלה לפני בית דין של מעלה. הגביר מילא את בקשתו.	פולין	13985
הלויתן השמור	בחדר למדו התלמידים את הפסוק "זכרונו את הדגה אשר נאכל..." (במדבר יא, ל). אחד התלמידים הקשה על צורת העתיד ("נאכל") ופירש: ש"נאכל" הכוונה לבשר הלוויתן שינתן לצדיקים בעתיד (את הדגה כבר אכלו). אחר כך טען שאפשר היה לוותר על המלה "במצרים", כי בשר הלוויתן ממילא נאכל בחינם. חבריו טענו נגדו שעל ידי כך הוא עלול לפסול את ספר התורה, שהרי ידוע שגם חסרון של אות אחת פוסל ספר תורה.	פולין	13999
כיצד מנצחים בויכוח?	בעת ויכוח ביקש יהודי מכומר לתרגם לגרמנית את הפסוק: "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין זאת". הקהל חשב כי הכומר אינו מבין דבר והרגו.	פולין	14022
מניין בא המנהג לנגב את הפה והשפם לאחר האכילה?	יהודי שנקלע בערב שבת לעיירה הרחק מביתו, הפקיד את כספו אצל מלמד. כשבא במוצאי שבת לקחתו בחזרה התכחש לו המלמד. הם הולכים להתדיין אצל הרב דמתא. הרב רואה שאריות של איטריות על שפמו ופיו של המלמד ופוסק לטובת היהודי. הוא שולח שליח אל אשתו של המלמד כדי שיביא את הארנק עם הכסף. מאז קבעו חכמים שלאחר האוכל צריך לנקות את השפם והפנים.	פולין	14036
גם מלאך המוות מפחד מאשה רעה	איש אחד התאבד בגלל שסבל מאשתו הרעה. השטן רוצה לשלחו לגיהנום. הסניגור מציע לשטן להתחתן עם אשה זו ולנסות לחיות עמה. יורד השטן אליה, לארץ, נישא לה ונולד להם ילד. האשה באמת רעה. רעה עד כדי כך שאין הוא יכול לסבול אותה ומתעתד לשוב לעולם הבא. לפני כן הוא נותן לבנו עצה: לנסוע לעיר אחרת ולהיות רופא. הוא יכנס לחדרו של החולה, והיה אם הוא מוצא את אביו למרגלות החולה החולה יבריא. אם הוא מוצא את אביו למראשותיו של החולה החולה ימות. כך היה. הבן הצליח כרופא ושמו יצא עד לחצר המלכות, שם חלתה בת המלך ושום רופא לא יכול היה לעזור לה. אביה קרא לרופא והבטיח לו שאם ירפא את בתו אזי ישאנה לאשה. הבן בא אל החולה והנה אביו מופיע למראשותיה של הנערה. הבן מתחנן לפני אביו כי יזוז אך האב טוען שזו חובתו לקחת את בת המלך. כשהאב עומד על כך מאיים הבן שאם לא יזוז מהמיטה הוא יקרא לאמא. מלאך המוות ברח.	פולין	14104
ערוב תבשילין של עם הארץ	יהודי, עם הארץ אך עשיר, רוצה להקפיד על מצווה קלה כחמורה. שמע על מצוות עירוב תבשילין בערב שבת ובחול המועד, אך לא ידע מה זה בדיוק. אשתו נחלצה לעזרתו. היא נכנסה לבית הרבנית, שכנתה, והסתכלה על מעשיה. היא ראתה אותה מכינה חזרת ושאלה אותה לשם מה זה. הרבנית השיבה כי זה נחוץ לבעלה הרב. האשה הסיקה מכך כי חזרת היא עירוב תבשילין וכי מורחים זאת על הגוף. כשמרחה אשת העשיר את החזרת על גוף בעלה צרב לו מאוד והיא נאלצה לשוב אל הרבנית ולשאול כמה זמן צריך להחזיק אותו. הרבנית השיבה: עד מוצאי החג. כך ה"מצווה" צרבה את העשיר שבוע ימים.	פולין	14106
שלוש בקשותיו של נפוליון	כשנסוג נפוליון מרוסיה נכנס צבאו לעיירה קטנה ונפוליון נכנס לביתו של חייט יהודי עני. הוא ביקש להתחבא שם. היהודי פחד שמא יבואו הקוזקים לחפש חיילים צרפתיים אך באין ברירה החביא אותו בין הסמרטוטים בעליית הגג. ובאמת, הקוזקים באים ומתחילים לחפש. הם מחפשים ולא מוצאים דבר. כשמתכוננים לצאת תוקע הקצין את חרבו בערמת הסמרטוטים, אך למזלו של היהודי המפוחד הם אינם מוצאים כלום ומסתלקים. לאחר שהכל חלף עבר מודה נפוליון ליהודי, מתוודה לפניו שהוא הקיסר ומבטיח לו שימלא עבורו שלוש משאלות. היהודי מבקש כי גגו יתוקן וכי ירחיק את החייט שכנו, מתחרהו. שתי הבקשות מתמלאות מייד. על היהודי מוטל כעת לבקש את המשאלה השלישית. הוא מבקש מהקיסר שיאמר לו מה היתה הרגשתו כאשר הקצין תקע את חרבו בסמרטוטים קרוב לגופו. על כך מתרעם הקיסר ומצווה להוציא את החייט להורג. החייט נפרד מאשתו וכאשר הוא מוצא אל הקיר והחיילים מתכוננים לירות בו, מופיע פרש ובידו מכתב מנפוליון המצווה לא לירות באיש ולשלחו לחופשי. זאת היתה הדרך היחידה בה יכול היה למלא את בקשתו השלישית: על ידי העמדת החייט באותו מצב בו היה נתון הקיסר קודם לכן.	פולין	14108
מהיושר נודף ריח רע	החלמאים רצו לקנות יושר. מה עשו? עשו מגבית, אספו כסף ובחרו שליחים שיקנו למענם את היושר. נדדו השליחים מעיירה לעיירה ולא מצאו את מבוקשם. לבסוף מצאו יהודי שהיה מוכן למסור להם את ה"מצרך". נתן להם חבית תמורת כל כספם והשביע אותם לא לפתוח אותה עד שובם לחלם. כשחזרו התקבצו כל החלמאים ושמחו מאוד. כשפתחו את החבית והתברר להם שנודף ממנה ריח רע קראו: היושר מסריח!	פולין	14114
נקמת המגיד	מגיד דורש דרשה שלא מוצאת חן בעיני ראשי הקהל והם החליטו לא לשלם לו. המגיד החליט להתנקם בהם: למחרת הוא קורא לכל נשות העיירה וממריד אותן נגד הגברים, טוען שיחוסן מגיע עד מרים הנביאה, מרים עם התוף. בערב באו הגברים הביתה והנשים היו מרות וממורמרות: לא מבשלות, לא מעלות אש. הגברים הסתובבו בעיירה נבוכים עד שהתבררה להם הסיבה. הם פנו מיד למגיד והציעו לו תשלום תמורת זה שידבר אל ליבן של הנשים. למחרת שוב אסף המגיד את הנשים והפעם דרש לפניהן שאמנם יחוסן של הנשים הוא ממרים עם התוף אך יחוסם של הגברים הוא ממשה עם המקל. כך חזרו הנשים לציית לבעליהן והמגיד קיבל את משכורתו.	פולין	14116
מגדל העיר חלם או פרנסה בטוחה	זליג וחיים היו שניהם ילידי העיר חלם. מזלו של חיים שיחק לו והוא עלה לגדולה ונבחר לראש הקהל בעיר. לעומתו זליג נאלץ לנדוד מעיר לעיר כדי לחפש די למחייתו. לימים שמעה אשתו של זליג כי ראש הקהל בעיר מולדתו של בעלה הוא חברו הטוב חיים. היא דיברה על ליבו כי יחזור לעיר מולדתו וחברו וודאי ימצא לו פרנסה. הם חזרו לחלם. ראש הקהל, בעצת מנהל החשבונות הגליצאי, הציע לזליג להיות שומר בראש המגדל שבנה במיוחד במבואות העיר. תפקידו יהיה לתקוע בחצוצרה ולהזעיק את אנשי העיר כאשר יבוא המשיח. המשכורת עבור העבודה הזו היתה דלה. אחרי תקופה מסויימת, בלחץ אשתו, שוב פנה זליג לראש הקהל בבקשה שיעלה את משכורתו. בהסתמך על המצב בקופה יעץ לו מנהל החשבונות לא להיעתר לבקשה. הנימוק: אמנם המשכורת נמוכה, אבל היא מובטחת לו עד סוף ימי חייו...	פולין	14120
ההערמה על מלאך המוות	מלאך המוות בא לקחת את נשמתו של ר' דוד'ל. ר' דוד'ל ביקש ארכה כדי להחזיר את חובותיו לנושיו כפי שנהג תמיד. ר' דוד'ל הבין שזו דרך טובה להארכת החיים וחזר ולווה חוב אחר חוב, עוד טרם סיים לסלק את החוב הקודם. כך הגיע ר' דוד'ל לשיבה טובה.	פולין	14126
החכמנית	בעיירה חייתה אישה יהודיה שהיתה לה חנות. היא היתה ידועה בכינוי "מנדרושקע" (החכמנית). היא עצמה לא סלדה מן הכינוי אלא שהילדים החלו להציק לה משום מה. כשעברה ברחוב הילדים צעקו אחריה "מנדרושקע, מנדרושקע". פעם עצרה האשה ואמרה לילדים שכל פעם שיצעקו את כינויה היא תיתן להם סוכריה. הילדים הסכימו בהתלהבות וכל פעם שצעקו מנדרושקע קיבלו סוכריה. כך היה כמה ימים, עד שיום אחד אמרה שאין לה יותר סוכריות. "אז לא נקרא לך מנדרושקע" אמרו הילדים המאוכזבים בכעס. כך פסקו הילדים לכנותה בכינויה, לשביעות רצונה של אותה אשה.	פולין	14131
אבני יסוד הבניינים בעיר חלם	את האבנים ליסודות הבתים היו החלמאים מביאים מראש ההר, כשהם נושאים אותן על הגב. אורח מראה להם שאפשר לגלגל את האבנים מההר מבלי להתאמץ. החלמאים שמחו על העצה, לקחו על גבם את כל האבנים שכבר הורידו, העלו אותם למעלה וגלגלו שוב למטה.	פולין	14230
בית המרחץ בחלם	בזמן בניית בית המרחץ החדש בחלם (לאחר שכל העיר נשרפה בדלקה) פרץ ויכוח אם לשים על הרצפה קרשים מהוקצעים או בלתי מהוקצעים. לבסוף הוחלט להניח את הקרשים כשהצד המהוקצע שלהם כלפי מטה.	פולין	14231
הדליקה החתולית בחלם	העיר חלם סבלה ממכת עכברים. חלמאי קנה חתול ומלווה אותו תמורת תשלום לבתי העיר. במשך הזמן גרם החתול לנזקים בבתים ורצו להיפטר ממנו. זרקוהו מגג בניין גבוה והחתול נפל על רגליו. זרקוהו מן הגג יחד עם השמש - השמש נהרג והחתול ברח. הכניסוהו לבית, נעלו את הבית היטב והציתו אותו. הבית נשרף עם החתול שבתוכו ועם כל שאר בתי העיירה.	פולין	14232
ההר על יד חלם	כדי שכשהמשיח יבוא להודיע על הגאולה הוא יראה את חלם, ולא יפסח עליה, מחליטים החלמאים להזיז מן הדרך את ההר המסתיר את העיר. כולם דוחפים את ההר, מתחממים ומסירים את הבגדים. צוענים גונבים את הבגדים. החלמאים מסתובבים, ומשאינם רואים את בגדיהם מסיקים כי כבר דחפו את ההר רחוק מאוד.	פולין	14233
חכמי חלם ומקור הדאגות	חכמי חלם ממנים איש מיוחד שהוא יהיה "הדאגן של העיירה". נותנים לו בית, משכורת ועצים להסקה כדי שהוא ישחרר אותם מדאגותיהם (מצרכים לחורף, לפסח, דאגה לנדוניה וכו'). מסתבר כי המינוי לא שחרר אותם מדאגותיהם והם קוראים לאיש לדין תורה בפני הרב על שאינו ממלא את תפקידו. האיש מסביר כי פשוט אינו מסוגל לדאוג כשיש לו כל מה שחסר לו. מפטרים אותו.	פולין	14234
חלמאים קונים יושר	חלמאים שולחים משלחת לקנות יושר בשביל חלם. בכל מקום שמגיעים אליו נענים בשלילה. פונדקאי ערמומי מוכר להם חבית מלאה "יושר" (צואה). כל חלם מתאספת לפתיחת חבילת היושר. הרב פותח את החבית ומכריז כי היושר הזה מסריח.	פולין	14237
החצוצרה המכבה שריפות בחלם	חלמאי לוקח את דמי הנדוניה שלו כדי לסחור בווארשה. הוא קונה חצוצרה לכיבוי שריפות. כשפורצת בחלם דליקה הוא נעמד בכיכר השוק ותוקע בחצוצרה. הכל עומדים סביבו לראות כיצד תכבה החצוצרה את האש ואינם מנסים בעצמם לכבותה. השריפה נגמרת לבסוף אך העיירה נשרפה.	פולין	14238
הירח של חלם נגנב	הירח של חלם נגנב ומשלחת של העיר יוצאת לקנות ירח אחר. הם מגיעים לפונדק בליל ירח, הפונדקאי מוכר להם חבית מים שבה משתקף הירח. בהגיעם לעירם פותחים את החבית ומגלים כי הירח שוב נגנב.	פולין	14239
מסחר זה מסחר	יהודי חושש שיאחר להגיע הביתה לפני בוא השבת. הוא מבקש מהגוי, איוון, להסיעו בעגלתו תמורת שכר של 2 רובל. איוון מסרב. הוא גם מסרב להצעה של 4 רובל. היהודי מציע לקנות מן הגוי אבן גדולה המונחת בחצרו, תמורת רובל וחצי. הגוי מסכים מיד ואף מסיע את האבן (ואת היהודי) לביתו של היהודי תמורת אותו רובל וחצי. היהודי שואל אותו מדוע לא הסכים להסעה פשוטה ב-4 רובל. תשובתו של איוון: זה מסחר, אתם היהודים עשירים ממסחר וגם אני רוצה להיות כמותכם ולהתעשר.	פולין	14254
הקרדינל ה"סגפן"	תלמיד ישיבה התנצר והגיע לדרגת קרדינל. חברו היהודי בא לבקרו והקרדינל מראה לו את הכנסיה ובמיוחד צלב יקר שקיבל במתנה מן האפיפיור. כן מראה לו הקרדינל את חדרו הפרטי שהיה בו רק דרגש צר ושמיכה דקה - אות לחיי הסגפנות שלו. למחרת התברר שהצלב היקר חסר. הקרדינל שולח מכתב לחברו היהודי ומבקשו להחזיר את הצלב ואם מצבו קשה כל כך הוא מוכן לעזור לו בכסף. תשובת היהודי: הצלב נמצא על הדרגש מתחת לשמיכה. אם אמנם היית ישן עליו היית מוצאו מיד.	פולין	14274
שאלות של כומר לרב יהודי (מריה, ישו)	כומר שואל רב יהודי שלוש שאלות והרב משיב עליהן: א. מדוע בלוויה יהודית בוכים וצועקים ובלוויה נוצרית שקט ויש מוסיקת אבל? התשובה: באמת לוויה נוצרית נעימה יותר והרב היה מעדיף להשתתף בה מאשר בלווית יהודי. ב. מדוע יהודים מתפללים בקול וצועקים ונוצרים מתפללים בשקט? התשובה: האלוהים של היהודים זקן יותר וכבד שמיעה. ג. מדוע בנות יהודיות מתחתנות צעירות כל כך? התשובה: למדו מן הנסיון. פעם היתה בת שלא נישאה צעירה ועד היום היהודים סובלים מן העניין - מריה אם ישו.	פולין	14276
היהודים מרמים את האיכר הפולני	יהודי מרמה איכר פולני במכירת חיטה ובמשחקי קלפים.	פולין	14354
חלם - רופא חלמאי	רופא מודיע לסנדלר בעיר חלם כי קרוב קיצו. הסנדלר מבקש לאכול כרוב כבוש. אוכל הרבה ונרפא. מסקנת הרופא: כרוב כבוש מציל ממוות. הרופא מצווה כרוב כבוש לחייט חולה. החייט אוכל ומת. מסקנת הרופא: כרוב כבוש הוא תרופה טובה רק לסנדלרים.	פולין	14516
הסוס ה"חוטא"	גנבים גונבים את סוסו של עגלון. אחד מהם רותם עצמו לעגלה ומסביר לעגלון המופתע כי הוא חוטא ובעוונותיו נהפך לסוס. עתה, משסבל בעבודה קשה ובאוכל הקצוב שנתן לו העגלון, הוא נדר שלא לחטוא עוד. אלוהים סלח לו והחזירו לדמות אדם. העגלון משחרר אותו ונוסע לשוק לקנות סוס חדש. בשוק הוא מזהה את סוסו, ניגש אליו וגוער בו על שכל כך מהר הפר את נדרו וחטא.	פולין	14541
סוחר הסוסים וסוחר הבהמות	סוחר סוסים שנחשב לאדם לא הגון, ביקש הלוואה של 200 רובל מן הגביר ואף קיבלה. כשעבר זמן הפרעון הכחיש סוחר הסוסים את ההלוואה ואף נשבע על כך אצל הרב. סוחר הסוסים רץ אחרי הגביר שיצא שבור מאצל הרב והחזיר לו את הכסף, בתוספת ריבית, באומרו: עשיתי כך כי רציתי להראות לך שגם סוחר סוסים יכול להיות אדם הגון.	פולין	14722
איזו שפה מבין בעל עגלה?	רבי וחסידיו נוסעים מעיירתם אל הרבי שבעיר הגדולה. בדרך מתווכחים על ענייני תורה. בעל העגלה מפריע להם כשהוא מעיר להם על פטפטנותם הרבה. פעמיים פנה הרב אל בעל העגלה בכבוד, וביקשו לשים לב לעבודתו עם הסוסים והעגלה ולהניח להם בוויכוחיהם. כשבפעם השלישית מפריע בעל העגלה, פונה אליו הרבי בלשון גסה ובוטה ומאיים עליו במכות אם לא יחדל להפריע. בעל העגלה כבר לא מפריע אך החסידים מתפלאים על חוסר הסבלנות והלשון הגסה של רבם. הרב מסביר כי לאחר שפעמיים ענה לבעל העגלה בנימוס וזה לא עזר, ראה שבעל העגלה פשוט אינו מבין את שפתו והוא החל לדבר אליו בלשונם של בעלי עגלות, אז הבין העגלון וחדל להפריע.	פולין	14904
קידוש	בנו של איכר מצליח היה אהוב על כולם . הוא היה הראשון בכפר בכל ענפי הספורט והחקלאות אך לקרוא, להתפלל ולברך לא ידע. מלמד מיוחד הודיע שהוא יוכל ללמד את הבן להגיד קידוש, לקראת ביקור המשפחה אצל הורי הכלה המיועדת לבחור. המלמד מלמד את הבחור את מילות הקידוש כאילו הן שמות שכניו הגויים, ואכן, הבחור מצליח לזכור את המילים לפי הסדר. ביום השישי המיועד, כשהגיע תורו של הבחור לקדש, הוא מתחיל: "יום השישי... השמיים". המלמד מזכיר לו "ויכולו", אך הבחור עונה ש"ויכולו" מת באותו בוקר.	פולין	14910
מראה פניו של פסח	פרויים גריידינגער הולך לביתו של קמצן העיירה, מיכל שרה'ס, כדי לקבל לצרכי החג, כשבעל הבית לא בבית אלא רק בתו התמימה. הוא הציג עצמו כ"פסח" וקיבל ממנה שק מלא מהמצרכים שהוכנו לחג. כשהסתלק נזכרה הבת שלא ראתה את פניו של פסח. רצה אחריו, ביקשה לראות את פניו והוא שילשל לפניה את מכנסיו ("יישקני במקום שבני ישראל חנו"). כשחזרו ההורים סיפרה הבת מה קרה. שאלו ההורים מה מראהו של הגנב? ענתה להם: פניו עגולים ואפו ארוך.	פולין	15264
תולדות היריד בלשקוביץ (מריה הקדושה)	בכפר נידח בשם לשקוביץ סבל יהודי בשם ר' יושה מפרנסה דלה. יום אחד בזמן תפילת הנוצרים בכנסייה חזה ר' יושה בפניה של מריה הקדושה נשקפים אליו ממי הבאר. הכל חזו בנס והידיעה אודותיו פשטה והביאה לכפר המונים. היריד הגדול שהתקיים בכפר גדל והבטיח את פרנסתו של ר'יושה. לאחר שהיגר לארה"ב הודה ר' יושה שזייף את הנס באמצעות תמונה כדי להבטיח את פרנסתו.	פולין	15268
אהרון שניידר, החייט, מציל יהודים.	אהרון שניידר, החייט, היה ממונה בזמן מלחמת העולם הראשונה על חלוקת חיילים לבתיהם של יהודים בעיר אמאשינוב על יד וארשה. בחול המועד סוכות הואשמו 3 יהודים בעיר בריגול ודינם יצא למוות. ביום הושענא רבה הגיע לעיר גדוד של חיילים ואהרון החייט חילקם למשפחות. את המפקד שיכן בביתו. המפקד ביקש מן החייט שיתפור לו חליפה. רבי צבי מנחם קאליש הורה לחייט לתפור למרות החג בתקווה שהמפקד יחון את שלושת היהודים (כי פניית עורך הדין נוח פרילוצקי לשלטונות לא עזרה). המפקד החדש חנן את היהודים וגדולתו של אהרון החייט עלתה.	פולין	15393
הרבי מפשיסחא והעשיר	הרבי מפשיסחא מתארח אצל עשיר משכיל הטוען שאינו זקוק לרב כי הוא פותר את שאלותיו בעזרת שולחן ערוך. השניים הולכים לתאטרון והעשיר משבח את השחקן הראשי שבגלל ביצועו המחזה היה מוצלח. הרבי עונה כי לא השולחן ערוך, אלא הביצוע שלו בחיים הוא העיקר, וזה ניתן ללמוד רק מן הרבי.	פולין	15396
חסיד ובקיא מופלג? (הרב אהרון ואלקין והינוקא, משה'לי מסטולין)	הינוקא, ר' משה'לי מסטולין ביקר בפינסק את הרב אהרון ואלקין ולאחר שהתברר לו כי משכורתו אינה משולמת לו כסדרה נתן לו כסף מכיסו. בשעה שדנו בשאלות ותשובות שפירסם הרב נתן לו הינוקא כמה מראי מקום ברמב"ם לפתרון השאלות. משהלך, תהה הרב המתנגד, כיצד ייתכן כי רב חסיד יהיה גם בקיא מופלג.	פולין	15403
השקר צף כשמן על פני המים	יהודי שהיה קונה פרה מדי שבוע מן הגויים ומוכרה לקצב העיירה הואשם על ידי הגוי שלא שילם עבור הפרה אלא גנב אותה. דינו של היהודי היה חמש שנות מאסר. עורך- דין שנכח במשפט עורך מגבית לטובת משפחתו של הנידון. גם הגוי נותן כמה פרוטות. עורך הדין טוען שהכסף מזוייף, הגוי מוחה ואומר שקיבל את הכסף מן היהודי. כך יוצאת האמת לאור והגוי נידון על שקריו.	פולין	15568
רוצה לקבל דג שלם	הרשלה אהב לאכול בשבת דג שלם. פעם השיגה אמו רק דג אחד לשבת, דג גדול. חיברה את ראשו וזנבו של הדג ונתנה להרשלה ואת גופו של הדג נתנה לשאר בני המשפחה. למחרת שמעה האם את הרשלה מתפלל שחרית קצת מן ההתחלה וישר לסוף. כשגערה בו על כך הזכיר לה איזה דג נתנה לו אמש.	פולין	15580
משחק הגורל	צעירה יהודיה העובדת כמתנדבת בבית- חולים בפולין נפצעת בעת הפצצה. חייל חובש אותה בצעיפו. הצעירה שומרת את הצעיף שעליו ראשי תיבות שם מצילה האלמוני. אחרי המלחמה נישאה. בשעת סידורים בבית מוצא הבעל את הצעיף ומתברר שהיה שייך לו.	פולין	15755
ספסר התורה של האדמו"ר ר' אהרון (מקרלין)	האדמו"ר ר' אהרון מסטולין כתב ספר תורה שנשאר בסטולין. לאחר מותו, רבים החסידים, שני בניו- יורשיו- ר' משה'לה ור' אשרקה, מי יקרא בספר הקדוש בחג השבועות. כדי למנוע מריבה וחילול השם מודיע ר' משה'לה כי כל הספרים שבארון הם קדושים.	פולין	15968
נתן סימנים לדבר	יהודי כפרי הגיע בערב שבת לעיר קרוקי ובידו סכום כסף נכבד, שהפקידו אצל מכר בעיר. ביום ראשון התכחש העירוני לפיקדון. הכפרי ביקש את עזרת הרב שהזמין אליו את העירוני, קיבלו בידידות רבה ושוחח אתו על מה שאכל לסעודת השבת. תוך כדי שלח הרב את שמשו אל אשת העירוני להביא את כספו של הכפרי לבעלה וכהוכחה נתן השמש סימנים של מה אכל בעלה בסעודת השבת. האשה נתנה לשמש את הכסף וזה הוחזר לכפרי.	פולין	16031
נקמתו של פרוים גריינדינגר	סוחרי בהמות עשו יד אחת נגד פרוים גריינדינגר וטענו שפרתו אינה אלא עז ושילמו בהתאם לכך. פרוים הזמין במסעדה ושילם מראש ארוחה דשנה לסוחרים וקבע מראש עם המלצר שיגיש את הארוחה למי שיצביע עליו בכובעו. הסוחרים התרשמו מאוד מכוחו הפלאי של הכובע וקנו אותו בכסף רב. ניסו את כוחו במסעדה, אך למרות שסובבוהו לכל הכיוונים המלצר דרש תשלום משסרבו הובלו לבית הסוהר (קאזה, בפולנית גם בית סוהר וגם עז). פרוים קורא לעבר הסוחרים: רציתם קוזה- יש לכם קוזה.	פולין	16186
אשה רעה מר ממוות	יהודי נפטר, הגיע לעלם האמת ואין לו אפילו מעשה טוב אחד. טען כי הכל בגלל האישה. הקטיגור-מלאך המוות יורד לנסות כוחו נגד המרשעת. התחתן ונולד בן. חייו היו קשים וביאושו חזר ל"מלאכתו" הקודמת. לפני עוזבו אמר לבנו כי יהיה רופא מפורסם אם יראה את אביו למראשות החולה סימן כי ימות, ואם למרגלותיו- יחיה. בן הפריץ חלה והרופא נקרא אליו. אם ירפאו יתן לו הפריץ מחצית רכושו ולא- יצווה להרגו. הרופא מצא את אביו-מלאך המוות למראשות החולה ולא הצליח לשכנעו לעבור משם. פרץ הרופא בצעקה: אבא, אמא באה! -מלאך המוות רח והחולה הבריא.	פולין	16197
מה למדו הרופא והאסטרולוג?	רופא ואסטרולוג נדדו בעולם כדי לרכוש נסיון בחיים. בערב לנו אצל איכר בכפר. ראו את האיכר אוכל ושותה כמות אדירה של מזון ומים. החליטו שלא ללון אצלו. הלילה היה בהיר אך למרות זאת הזהירם האיכר מפני סערה והאסטרולוג התנגד לדעתו. יצאו, החל לרדת גשם ונאלצו לחזור. בבוקר שוב אכל האיכר ארוחה דשנה ואחר כך הסביר להם כי האוכל הרב אינו מזיק לו מאחר שחום התנור עוזר לו לעכל. על בוא הגשם ידע האיכר לפי התנהגות העגל ברפת. מסקנת החברים: אם התנור הוא רופא והעגל אסטרולוג- הם יכולים לחזור לביתם.	פולין	16200
הפרחחים ושומרת המטע	כדי להפחיד את שומרת המטע, התעטפו בחורי הישיב בסדינים לבנים, השומרת חשבה שאלה מתים וברחה. הבחורים אספו פרי כאוות נפשם.	פולין	16268
ערמתו של מבריח	יהודים-פולנים שנתקעו במלמת העולם השנייה ברוסיה, חוזרים לפולין אך חייבים לעבור בדיקת מכס קפדנית. יהודי שברשותו היו "ירוקים" רבים, הסב את תשומת ליבו של פקיד-המכס לאשה שהחביאה משהו בשערותיה וכך הצלייח להבריח את כספו. בשערות- האשה הוחבא דבר של מה-בכך. מעבר לגבול גמל המבריח לאשה על עגמת הנפש שנגרמה לה.	פולין	16681
מצוות קידוש לבנה (הרב בן-ציון הלברשטם = האדמור מבובוב)	האדמו"ר מבובוב, רבי בן-ציון הלברשטם, עבר עם משפחתו ופמלייתו לגור בטשעבין. בפמליא גם ליצן החצר, יואל. בליל קידוש לבנה, אם השמים היו מעוננים והירח והכוכבים מכוסים, היה יואל נושף בשפתיו: פו-פו לעבר העננים וקורא להם להתפזר, לפליאתם הרבה של הילדים ולשמחת ליבם של המבוגר.	פולין	16730
חשוב ללמוד תורה, אבל פרנסה חשוב יותר	יהודי מהכפר בערעזע, על יד קולומיה מבקש מן הרבי שישלח לו חתן לבתו. הרב שולח תלמיד חכם והחותן המיועד בוחן אותו בשאלה: מה תעשה אם תצא מבית הכנסת אחרי תפילת ערב שבת ותראה לפניך מטבע זהב. התלמיד חכם נעלב מן השאלה הרי זה שבת! כך מגיב גם המועמד השני. המועמד השלישי עונה כי חבל להניח מטבע זהב. החותן מרוצה מן התשובה, כי בטוח שחתן זה ידאג לפרנסת בתו.	פולין	17024
כשקוראים מוכרחים ללכת...	פריץ נהג לטייל ביערות ולהאזין לשיחת העצים והציפורים ואף הגיע להבנת הלחשושים. פעם שמע אותם מלחשים כי הפריץ חולה. מיהר לרופא וזה ריפאו. פעם אחרת שמע כי בקיץ החם עומד היער להשרף. הקים הפריץ משמרות כבאים ביער וכל שריפה כובתה לפני שהספיקה להתפשט. כעבור שנים שמע הפריץ כי היער לוחש שהפריץ ימות בקרוב. מיהר לרכב על סוסו לביתו. בדרך נתקל הסוס באבן והפריץ נפל ומת. זה שאמרו הבריות: מהמוות לא תימלט כאשר בא יומך.	פולין	17040
מגילת אסתר דפולין (קזימיר הגדול)	קזימיר הגדול מלך פולין התאהב באסתרקה, בתו של חייט יהודי, והיא הייתה לפילגשו. בתקופה זו הוקלו חיי היהודים בממלכה והותקנו תקנות שונות לטובתם. עם מותה של אסתרקה הורע שוב מצב היהודים.	פולין	17168
עורמתו של עורך הדין היהודי	מוישה, קצב יהודי, משלם לאיכר גוי מראש עבור שישה שוורים. הם חותמים את העיסקה בתקיעת כף. כשבא הקצב לקחת את שווריו מכחיש הגוי את כל העניין. במשפט פוסק השופט לטובת הגוי ומושיב את מוישה בכלא. עורך הדין מבקש לערוך מגבית בין באי המשפט לטובת אשתו וילדיו של מוישה, לזמן שישב בכלא. כל אחד תורם, גם הגוי תורם. עורך הדין מאשים את הגוי כי כספו מזוייף. הגוי טוען שקיבלו מהיהודי. אם כך אכן היתה עיסקה, הגוי מושם בכלא והיהודי יוצא זכאי.	פולין	17237
אלינקע השומר תופס גנב	הבעל-בית של אלינקע השומר, משה לוריא, מסתובב בלילה בחוץ ונתפס על ידי אלינקע החובט בו קשות (משה לוריא שמח ששעון הזהב שבכיסו לא ניזוק). אלינקע מסביר כי בלילה אין בעלי-בית או פריצים. מי שמסתובב בלילה הוא גנב. בבוקר נקרא אלינקע למשרד, אשתו חוששת שיפטרוהו, אך במקום זה קיבל רובל כסף מבריק במתנה.	פולין	17530
ר משה לוריא והעני	ר' משה לוריא השאיר את ענייני הצדקה לאשתו. אך לעיתים בכל זאת התערב. פעם הגיע עני למטבח. האישה שלחה אותו לחצר לחטוב עצים. כפיס עץ שבר את חלון המטבח והגברת שלחה אותו להביא זגג על חשבונו. כערבון לקחה ממנו את כובעו. העני פגש בחצר את משה לוריא, ומששמע את המעשה, נתן לוריא לעני כסף עבור חטיבת העצים ועבור כובע חדש, שילחו ונכנס לחדרו. האישה באה לספר לו את מעשה העני, שברח מבלי להביא את הזגג והשאיר את כובעו. לוריא צחק ואמר שעכשיו עליה לחפש עני אחר כדי לתת לו את הכובע.	פולין	17535
רכבת, זכר או נקבה?	הרבי מבעלז שילם אלף זלוטי לשלטונות בעבור הרכבת המובילה אליו מדי חודש אלפי חסידים. החליטו להעלות המחיר פי עשר. הרבי הודיע לחסידיו כי רכבת "באן" היא נקבה ואסור לנסוע. העיר הפסידה כסף. ויתרו על ההעלאה והרבי הודיע לחסידיו כי ניתן לכנות רכבת גם פייפער (צפצפן) וזה זכר ומותר לנסוע.	פולין	18106
התרופה -ריצה	שני יהודים נפגשים. לאחד אין רשיון שהייה בעיר הגדולה, וכשהתקרב שוטר, מבקש מזה שאין לו רשיון לעשות עצמו בורח כדי שהוא יוכל להסתלק. השוטר רודף אחרי היהודי וכשנתפס מתברר שיש לו רשיון. מסביר סיבת ריצתו: יש לו מחלה שהתרופה לה: ריצה. כשראה את השוטר רץ אחריו, חשב כי גם הוא חולה באותה המחלה.	פולין	18127
הגוי שניסה לסדר יהודי	גוי מוכר פרה לפונדקאי יהודי ואחר כך מאשימו בגניבת הפרה. במשפט יצא דינו של היהודי להישלח לבית הסוהר ברוסיה. עורך הדין של היהודי מבקש תרומות מן הנוכחים במשפט, כדי לתמוך באשת הפונדקאי שתישאר לבד עם הילדים. גם הגוי תורם. עורך הדין טוען כי כספו של הגוי מזוייף. הגוי אומר, שקיבלו מן היהודי ובכך מודה שקיבל תשלום עבור פרתו. הגוי נענש.	פולין	18136
הילד שנחטף והובא לרוסיה	ילד בן 13 נחטף לצבא. גדל אצל איכר רוסי שלא היו לו ילדים והסכים לאכול רק בכלים מיוחדים שלו, תפוחי-אדמה וחלב ישר מעטין הפרה. לפני שגוייס לצבא בגיל 18, קבר את התפילין שלו בקרבת הבית. כשגמר את שרותו והיה מבוגר ובעל זקן, הוציא את התפילין והלך לחפש את הוריו האמיתיים. מגיע לבית של זוג זקנים, ביקש מחסה מן הקור. בבוקר ראו המארחים כי הוא עומד במקומו בלי לזוז, כשהתקרבו ראו את שקית התפילין ואת שם בנם. מצא את הוריו.	פולין	18140
עיסקה בשקל: מכירת עולם הבא	עני צריך להשיא את בתו. בעצות הרבי מחפש עיסקה בשקל האחד שיש לו. בן של סוחר עשיר מוכר לו "בצחוק" את העולם הבא שלו בשקל, ונותן לו אישור בכתב. הסוחר רודף אחרי העני כדי לרכוש ממנו בחזרה את העולם-הבא של בנו. בעצת הרבי מממן הסוחר את הוצאות החתונה של בת העני ורוכש בחזרה את העולם הבא של בנו.	פולין	18154
אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר	אדם שוהה באמריקה 20 שנה לעסקים והשאיר בבית אשה ותינוק. בדרכו חזרה קונה עצה בכסף רב: אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר. מגיע בערב לביתו ושומע את אישתו משוחחת באהבה עם גבר. מתרגז, נזכר בעצה ומחליט להרוג אותה למחרת. בבוקר מתברר לו ששוחחה עם בנם.	פולין	18167
השר היהודי והסטירה למלך	שרי-המלך הגויים חיפשו תחבולה להיפטר מסגנו היהודי. התיישבו במעגל, כשהיהודי משמאלו של המלך והחלו לספר סיפורים ולתת סטירת לחי ליושב מימין. כשהגיע תורו של היהודי סיפר על סבו, שעגלתו שקעה בבוץ וכדי לחלצה, רתם את הסוסים מאחוריה, וכך הוא גם נותן סטירה לאחור, לשר היושב לידו ולא למלך.	פולין	18170
חצר הרבי מבלז (יששכר בר) פשט את הרגל	בחצרו הגדולה של הרבי מבלז היו הוצאות גדולות אך בעלי החוב היססו מלפנות אל הרב לתשלום החובות. "כלכלני החצר" טענו שאין להם ורצו לשלם 10% מן החוב אך הנושים רצו הכל ולא קיבלו כלום, כי איש לא רצה להתעמת עם הרבי רב ההשפעה.	פולין	18187
הפולני המאמין בראש היהודי ונעזר בו	המספר שרת כסניטר בצבא הפולני. שופט גוי, שגם הוא שרת כחייל בפלוגה ביקש עצתו של אשר בעל "הראש היהודי", כיצד להתחמק ממסע של 60 יום. בעצתו התחלה השופט ואשר העיד כי אכן הוא חולה ושוחרר מן המסע. הסניטר והשופט בילו בנעימים ואשר אף קיבל שכר על טרחתו.	פולין	18188
שתי שאלות מוזרות	חסיד כפרי מבקש מרבו, בעיר מזריטש, חתן לבתו היחידה, היפה והמלומדת. הרבי ממליץ על תלמיד חכם חריף ויתום, שנשא בשבת דרשה מרשימה. בדרכם מן העיר לבית החסיד בכפר ראו איכר קוצר והת"ח שאל אם השיבולים כבר נאכלו. ראו לוויה והת"ח תהה אם זו לוויה ישנה או חדשה. החסיד תמה על טיפשותו של הת"ח אך זה הסביר, כי תהה אם השיבולים עדיין של האיכר או שנמכרו לכיסוי חובות. כן תמה אם זו לוויה של עני, החשוב כמת עוד בחייו, או של עשיר שחי בנעימים וזה עתה מת. החסיד מרוצה מהשידוך.	פולין	18233
פיקחותו של בעל העגלה	בהסתת כומר (גלח) מזמין מלך אוהב יהודים את הרב לוויכוח עם הכומר. במקום הרב מופיע עגלון המעלעל בספר התורה ביידיש ושואל את הכומר אם הוא יודע מה זה "איך וייס נישט". הכומר מתרגם מילולית לרוסית: איני יודע, והמלך מצווה מייד להרגו.	פולין	19045
וידוי ליום כיפור	חסיד תוהה, ביום כיפור, מדוע האנשים מתוודים על חטאים שלא חטאו בהם, וכי מותר לשקר? הרב מסביר: ישראל ערבים זה לזה, ואם גם אחד מהם חטא בחטא מסויים הרי שישראל שותפים לו וצריכים להתוודות.	פולין	19577
הוא רוצה להיות לוי	יהודי בניו-יורק אשר מזמן שכח את יהדותו, נזכר לעת זקנתו שאביו נקרא בביה"כ לתורה וקראו לו בשם "תואר" לוי. הוא ניגש לרב וביקש שיקראו גם לו בשם זה, ועבור זה יתרום 10000 דולר. הרב סירב, כי אין יקראו סתם יהודי לוי. אם כך היהודי אינו מוכן לתרום. תוך כדי שיחה הבין הרב שהוא באמת לוי והציע לו עבור הסכום הנ"ל לקרוא לו לוי וגם לבניו יעשה כן והכל בא על מקומו בשלום.	פולין	19948
איני יודע (רשי)	כומר מומר מבטיח לפרנסי העיירה, בפולין, שאם ישאלוהו שאלה שלא ידע לענות עליה ידאג שלא יהיו פוגרומים. עגלון שואל: איך אומרים בלשון בקודש "איך וייס נישט" והכומר משיב "איני יודע" וכך ניצחו היהודים. העגלון מסביר כי קרא בתורה וראה "איך וייס נישט" עיין בפירוש רש"י וראה שכתוב שם "איני יודע". אם רש"י אינו יודע ברור שגם הגוי לא ידע.	פולין	19955
בת טובה	אב מכריח את בתו להנשא למרות רצונה, כי השדכן השאיר בידו כסף רב. לאחר זמן מה נעלמה הכלה ומצאו את גופתה על גדת הוויסלה.	פולין	20347
בת המלך והתפוח	למלך בת יחידה ולה ציפור שלימדה אותה לדבר. כשהציפור שרה, בת המלך שרה אתה והמלך וחצרו שמחים. הציפור ביקשה ממשרת שיצא למרחקים שיביא לה בן זוג והשמחה רבתה עוד יותר. בת המלך חלתה ואיש לא יכול לרפאה. הלך לבוש שחורים ולו אבנט לבן נתן לה להריח מן התפוח והיא קמה על רגליה. המלך מוכן למלא כל בקשה שלו. הוא מבקש שיתייחסו יפה אל בני עמו היהודים, ונעלם. המלך מקל על המסים והגזירות, בזכות אליהו הנביא.	פולין	20348
הגירוש (אליהו הנביא)	קמצנים מסרבים להשיא את בתם לבחור עני שאהב. כדי להיפטר ממנו שלחו את העגלון שיעליל עליו לפני המלך. העגלון מספר למלך שהבחור רוצה למלוך במקומו. אוסרים אותו, אך גם בכלא שומר על חוקי היהדות. אליהו הנביא נותן לו תפוח, שימלא משאלה אחת ונעלם. בת המלך חולה ואיש אינו יכול לרפאה. הצעיר נותן לה להריח מן התפוח, היא מבריאה. בשכרו מבקש הבחור שיגרשו את הקמצנים. המלך נותן לו מתנות, הקמצנים מגורשים והבחור נושא את בתם לאישה.	פולין	20349
דבורה ומשה	שכנים תוקעים כף כי ישיאו את בנם ובתם זה לזו. אחד השכנים מתעשר, עוזב את השכונה ושוכח את ההבטחה. משדך את בתו לבן עשיר. בליל החתונה הכלה חולה. קבצן (אליהו הנביא) מזהיר שאם לא ישיאו אותה מייד למי שהיא מיועדת לו, בן העני, הבת תמות. מביאים את הבחור העני, בת העשיר מחלימה מייד ונישאת לבחור המיועד לה.	פולין	20350
כפוית טובה	משה הנגר התאהב בבת עניים, קנה לה בגדים וביקש שתצא אתו בערב. הסכימה אך יצאה עם אחר. כשהתגלה הדבר לקח הנגר, בעצת חברו, מספריים כדי לגזור לה את השמלה בזמן פגישתה עם מאהבה. ידו החליקה והמספריים נתקעו בגבה. המאהב ברח ומשה הביא אותה לבית החולים. כשהחלימה נישאה למשה ונשבעה לשמור לו אמונים.	פולין	20358
לבך אל ימהר להוציא דבר	סנדלר נחטף על ידי הקוזאקים. אשתו לא ידעה מה עלה בגורלו ונשארה עם בנם הקטן. מדי לילה השכיבה אותו וסיפרה לו על אהבתה. כעבור שנים הצליח הסנדלר לברוח מן השבי, שמע מאחורי דלת ביתו את דברי האהבה של אשתו חשב ששכחה אותו ורצה להרגה עם מאהב. הציץ פנימה וראה כי דיברה אל בנם. המשפחה מתאחדת.	פולין	20359
לילית	בן רב עילוי עומד להינשא. הכל מחכים לשובו מבית הכנסת והוא לא הגיע. באביב, כשהקרח נמס, מצאו אותו הכובסות מת על שפת הנהר. אומרים כי לילית קינאה בכלה היפה ושלחה את השטן להרוג את החתן.	פולין	20360
מוטיל	מוטיל, בן הרצען, הוזמן לתחרות שחייה בורשה והגיע בכל התחרויות למקום ראשון. התאהב בבת ראש העיר ורשה ואף התארח בבית הוריה, אך הם סרבו לשידוך. בחוזרו לעיירה שחה בנהר ונעלם בוויסלה.	פולין	20361
שני בעלי-מלאכה (שטן)	בעלי מלאכה שכנים הבטיחו את בניהם זה לזו. אבי הבן התעשר וניסה להפריד בין הבן והבת שאהבו זה את זו. אבי הבן גרש את הבת והבן חלה בצרעת. לא יכלו לרפאו והרב הצדיק הודיע לאב, שאם לא ישיא את בנו מייד למיועדת לו משמים הבן ימות. הבת הסכימה להיכנס לחופה עם המצורע והוא החלים.	פולין	20366
התפוח מספר את האמת	יום אחד נשא לו בן מלך נסיכה יפיפיה שאהבה מאוד, אלא שאימו החורגת רצתה לגרשה מהארמון שמא, לכשתלד, תהפוך היא עצמה למלכה. כשיצא הנסיך למלחמה בקש מאשתו ההרה שלאחר הלידה, תשלח אליו שליח שיודיעו על כך. ואכן, ילדה הנסיכה ילד וילדה יפים כפרחים. המלכה האם שלחה לנסיך הלוחם שליח שמסר כי הנסיכה ילדה תנין ודוב פרא. כששמע זאת הנסיך ציווה שישליכו את הילודים לים, ויכלאו את הנסיכה במגדל. התינוקות הונחו בים בתוך סל, ונמשו על ידי דייג ואישתו, שגידלו אותם בביתם כילדיהם. כשנודע לילדים שהוריהם אינם הדייג ואישתו, החליטו לצאת לעולם הגדול. בדרכם עזר להם תפוח פלאי שהובילם לארמון אביהם. כשראה הנסיך את הילדים , נזכר בנסיכה שכלא במגדל לפני שנים . התפוח, בראותו את המלכה האם צעק וסיפר, שהיא זו שרקחה את כל המזימה. הנסיך החזיר את הנסיכה אליו, והם חיו מאז בעושר ואושר.	פולין	23482
הגביר, בתו ובן החייט	בתו של גביר ובן החייט העני התאהבו. הגביר התנגד לשידוך, שילם לשני גברתנים שיהרגו את בן החייט. הם ריחמו עליו ושילחוהו ביער. אליהו הנביא נותן לו ענף סגולה מרפא. הבן מרפא את בת המלך, הרוצה להשיא לו את בתו. בן החייט מספר למלך על בת הגביר והמלך מחתן אותם. הגביר מתרושש.	פולין	24325
בעל פונדק וסוחר סוסים	סוחר סוסים ופונדקאי, אבותיהם של בן ובן שנולדו באותו יום, הבטיחו אותם זה לזו. סוחר הסוסים שהתעשר רצה להשיא את בתו לחתן עשיר. הבת והבן נטרפה דעתם ומתו. אבותיהם מתחרטים, קוברים אותם זה ליד זו ופרחים השתרגו משני הקברים והתחברו.	פולין	24326
הטבעת	צעיר מסתורי נותן לבת עניים צעירה טבעת יקרה ונעלם. ולמרות הפצרות הוריה סירבה הבת להיפרד מהטבעת וכן סירבה להיענות למחזרים. כעבור זמן רב הגיע הצעיר המסתורי ונושא אותה לאישה.	פולין	24331
הנווד	נווד ממהר לשוב לביתו לפני שאהובתו תינשא באותו ערב לאחר. אליהו הנביא נותן לנווד תרופה שתרפא את בת המלך. הוא מספיק לרפא את בת המלך ולהגיע לאהובתו. אליהו הנביא משיא אותם.	פולין	24333
הבן העצלן שנעשה ליצן בקרקס	בן יחיד ועצלן עוזב את בית הוריו. בדרכו פוגש איש קטן בעל זקן לבן שהוא אליהו הנביא. זה מלמדו דברי ליצנות, להצחיק את הבריות. הבן מצטרף לקרקס, מרפא בת מלך על ידי צחוק ומקבל כסף רב. הוא ממהר לבת סנדלר ונותן לאביה כסף לחתן את בתו לבחיר לבה בחתונה מפוארת. חוזר לביתו, מתפייס עם הוריו ומצטרף לקרקס כי זה גורלו.	פולין	24334
המלך בוחר את יורשו	בעצת יועצו החכם, בחר המלך שלושה מועמדים מקרב עמו, שיירשו אותו וישאו את בתו לאישה. שם לפני כל אחד מהם תפוח. היועץ הודיע למלך ששני המועמדים שאכלו חלק מן התפוח שלפניהם, טיפשים. זה שלא נגע בו חכם, מתאפק ושקול. המלך השיא לו את בתו.	פולין	24338
הכלה הלא רצויה	דינה, בתו של אברהם, מיועדת לבנו של זליג. אבל הורי החתן רוצים כלה עשירה כך שתפרנס את בנם שימשיך ללמוד תורה. הורי החתן אינם מסכימים לשידוך עם המשפחה הענייה של דינה ומבטלים את ההסכם. הורי דינה מוצאים קופסה מלאת כסף וזהב, שהובאה לפניהם בעזרת אליהו הנביא והשידוך מתקיים.	פולין	24340
הנסיך, הנערה ואלת הנהר	בכפר נידח חיה נערה יפה וטובת לב. בנות הכפר מקנאות בה ומתרחקות ממנה. הנערה כובסת את כביסת משפחתה וכן את כביסת הבנות המבטיחות בתמורה להיות חברות שלה. שלוש שנים היא עובדת קשה, ונראית קמלה וזקנה. בוכה על גדות הנהר, דמעותיה הופכות לפנינים המעירות את אלת הנהר המציעה לה להפסיק לכבס לבנות. יום אחד מגיע ליער נסיך מחופש לעני, המבקש למצוא כלה. בנות הכפר מסרבות לכבד אותו בפירות היער. רק הנערה הנראית כזקנה מכבדת אותו, והופכת לצעירה ויפה. הוא נושא אותה לאישה.	צרפת	23398
המגדל של העיר באקו	לפני שנים רבות חיה בעיר באקו נסיכה יפיפיה. כשבגרה, התאהבה בנער עני אך יפה תואר. כששמע אביה המלך על כך, החליט להשיאה לבנו הטיפש אך העשיר של הווזיר. וכדי להרחיקה מאהובה, כלא אותה במגדל באמצע הים הכספי. כשנודע הדבר לאהובה העני, הוא החליט למוצאה ולשחררה מהכליאה. הוא הגיע למגדל וטיפס במדרגות. שמעה הנערה את צעדיו, ובהיותה בטוחה שאלה שליחיו של אביה השליכה עצמה מהמגדל לים. ראה אהובה במות אהובתו, וקפץ גם הוא אל מותו.	קווקז (כולל אזרביגאן ודאגסטאן)	23479
יין ומים	לכבוד קבלתו של רש"י כרב הצטרכו כל תושבי העיר להביא כד יין ולשפוך אותו לחבית ראש העיר. כולם הביאו מים. במסיבה נתנו יין ורש"י אמר : תודה בעד היין אבל עני אחד הביא מים. אם יביא מחר יין אתפלל בעדו. למחרת כולם הביאו יין.	קורדיסטן	689
איך ידע מולא את יום מותו	מולא נאסר א דין יושב על ענף שאותו הוא כורת. איש העובר שם מזהירו כי תכף יפול וכך היה. המולא חושב שהאיש נביא ושואלו ליום מותו. האיש משיב כי המולא ימות כאשר חמורו יפליץ פעמיים ברציפות. כשהדבר קורה שוכב מולא כמת. נושאים אותו על אלונקה לביתו. בדרך צריכים לחצות נהר ומהססים. מולא אומר: כשהייתי חי הייתי עובר פה.	קורדיסטן	9053
הסנדלר ביש המזל	מחופש כאדם פשוט, מבחין שליט בביקורו אצל סנדלר עני בדלותו הרבה. כדי לעזור לו הוא מוסר לעני, כשזה מופיע בארמונו, מספר עופות שבבטנם הטמין סכום הגון. בכל פעם מוכר העני את העוף למלצר המלך במחיר בשווי העוף בלבד, הוא אינו מבחין באוצר הטמון בו. כאשר הקונה נאלץ להחזיר את המטמונים מת העני, לאחר שבביקור בבאר המזל נוכח לדעת שגורלו הוא להיות תמיד ביש מזל.	קורדיסטן טורקיה	4566
הסנדלר היהודי והשודד הקורדי	בדרכה חזרה אל מקום עבודתה, פוגשת קבוצת סנדלרים יהודיים מן הגבול הטורקי-פרסי בכורדי חמוש ברובה וכדורים. הכורדי ביקש מיעקב הפיקח, החזק והצעיר ביניהם, מעט טבק ומצית. יעקב הגיש לו את נרתיקו והלה לקחו וטמנו בכיס מעילו. בעיני יעקב הכורדי לא מצא חן והוא הציע לבני לווייתו לקחת ממנו את נשקו אבל הם פחדו. בשעה שהכורדי שתה מים מן המעיין זינק עליו יעקב ולקח את נשקו. החבורה לקחת עמה את הכורדי כשבוי. עברו בכפר ושם הצביעו על הכורדי כשודד ורוצח ידוע. בהגיע החבורה למקום חפצה הוזעק ראש השבט והסתבר כי הכורדי גנב מן השבט סוסים. הלקוהו והוא הראה את מקום המחבוא של הסוסים. בני השבט של הכורדי התערבו וביקשו לשחררו אך לשווא. התלקחה מלחמה בין השבטים והיא נמשכה שלושה ימים ולא הוכרעה. הגיע ראש השייכים של כורדיסטן. השכין שלום בין השבטים והודה ליהודים על אומץ רוחם. הכורדי הרוצח הוצא להורג ושבטו גורש משטחו.	קורדיסטן טורקיה	4825
האיש שביקש מאלוהים 100 לירות	עני שלא רצה לעבוד ביקש בתפילה יום יום שיתן לו ה' 100 לירות. לא 999 ולא 101 כי לא יקח. שכנו העשיר מתעצבן ממנו. ניסה אותו וזרק לו 999 לירות. המתפלל שמח ולקח את הכסף עם המטפחת ששוויה לירה, והנה 100 לירות מה'. השכן ביקש את כספו בחזרה ולא הצליח. החליטו לגשת לשופט, בתנאי שיחליפו את בגדיהם. השופט זיכה את העני, שלבש בגדי עשיר, ולא האמין לעשיר שלבש בגדי עני, כי מאין לעני כל כך הרבה כסף.	קורדיסטן טורקיה	7428
המלך שלא רצה למות	למלך שלא חסר לו כלום, הטרידה אותו דאגה אחת הוא לא רצה למות. שאל לעצת חכמיו ויועציו והם השיבו לו שזה לא ייתכן. שרו יעץ לו שרב היהודים החכם בטח יתן לו עצה. רב היהודים פחד, התפלל לה' ושמש בית הכנסת יעץ למלך לאכול לפני כל ארוחת בוקר לחם, חמאה וגבינה. אם יאכל זאת מידי יום לא ימות, אם ישכח יום אחד ימות. המלך הקפיד לאכול כך במשך שנים רבות, עד שהזקין. שהזקין קשה היה לו לאכול, ושהפסיק לאכול לפני ארוחת הבוקר לחם, חמאה וגבניה, מת.	קורדיסטן טורקיה	7430
על המלך והיונה	חוטב עצים עני יוצא יום יום לחטוב עצים לפרנסת ביתו. ביום שלג לא יכול היה לחטוב. מצא יונה שלא יכלה לעוף. המלך ראהו וביקש שיכין לו ממנה תבשיל. אשת החוטב הכינה את התבשיל והחוטב חילק לפי בקשת המלך את היונה למלך, לאשתו, לשני בניו ולשתי בנותיו. הראש - למלך כי הוא ראש לכל, הגוף עם הלב - לאשתו שהיא המרכז, הרגליים לשני הבנים שהם יסוד הממלכה, הכנפיים לשתי הבנות שתתחתנה ותעופנה אל בעליהן. המלך העשיר את חוטב העצים. שכנו קינא בו ועשה כמעשהו. הכין תבשיל מתרנגול הודו ולפי בקשת המלך חילק את העוף: הראש - למלכה, הכנפיים למלך, הרגליים לבנות, והגוף עם הלב לבנים. המלך כעס ומצא במעשהו כוונה זדונית להזיק למלך ולממלכתו. ציווה לתלות אותו.	קורדיסטן טורקיה	7432
מעשה בשני אחים	שני אחים נדרו נדר כשנשותיהן תלדנה אחת בן והשניה בת יהיו הנולדים מאורשים מבטן אמן מייד כשיוולדו. לאח הבכור נולדה בת, ולאח הקטן בן. עשו ההורים תנאים ביניהם. גדלו הילדים יחד עד שהגיעו לגיל 15 שנה. בדרך מקרה מצאה הבת חן בעיני בן המלך. הוציא המלך גזירה שעליהם לקבל את הרצוי למלך. הבן המאורש הסכים לוותר כי לא רצה שתיהרג כל המשפחה. בסעודת הכלולות בלעה הכלה עצם ונפלה בלי רוח חיים. עבר באותו מקום איש שהכריז עצמו לרופא. הסכים הבחור לשלם לרופא מה שירצה ובלבד שירפא את כלתו. הרופא הומיא במלחקחיים את העצם מגרונה של הכלה. רצו בן המלך, הרופא והחתן את הנערה. נשאלה השאלה: מי יזכה בבת לאישה.	קורדיסטן טורקיה	7587
האחים שיצאו לחפש את מזלם	אחים התייתמו מהוריהם. יצאו לחפש פרנסה והחליפו ביניהם טבעות. האח הצעיר הגיע לביתו של עשיר והיה מוכן להיות רועה צאנו תמורת לינה ומזון ובתנאי שלא יתרגז ולא יעלב. מי שייעלב השני יוריד מגבו את בשרו בצורת זוג נעליים. בבוקר הביאו לו כד לבן וכיכר לחם למרעה, ואמרו לו שיאכל וישבע בתנאי שכיכר הלחם לא תחסר וכן גם כד הלבן. הצעיר נשאר רעב ונעלב. האדון הוריד לו בשר מהכתפיים והוא מת. הטבעת שעל אצבע הבכור התחילה ללחוץ לו והוא הבין שאחיו מת. הלך לנקום את נקמתו. הגיע לבית האדון ועבד באותם תנאים. אכל את הלחם מבפנים והשאיר רק את הקליפה. קדח חור בתחתית הכד, שתה את הלבן והקרום מלמעלה נשאר שלם. בערב החזיר את הצאן אך סגר את דלת הדיר. האדון אמר לו להכניס את הצאן בכוח. הוא שחט את הכבשים וזרק אותן לדיר מבעד החלון. בתו בת הארבע של האדון רוצה לעשות את צרכיה, אומרים לרועה ללכת איתה, היא אינה רוצה, בפעם השלישית מייעצים ההורים שאם תסרב ידפוק את ראשה בקיר. קיבל את דבריהם באופן מילולי והרג את הילדה. הזוג מחליט להסתלק ולהשאיר לרועה את הכל. הוא מתחבא בשק המזון שלהם. בלילה ישנו על גשר, הוא ישן ביניהם ודחף כל אחד מהם לצד. נפלו למים וטבעו. חזר לביתם וירש את רכושם.	קורדיסטן טורקיה	18089
בן השולטן והגבירה	בן שולטן מנסה לסדר בת שתלתה שלט על ביתה "אני אסדר את כל הגברים". במשך שלושה ימים הוא תולה שלוש שמלות מפוארות. מוכן לתת אותן תמורת הצגת ידה של הבת, הצגת שערה ובילוי במיטתה. היא ממלאת את שלושת התנאים כשמציגה את המשרתת שלה. בן השולטן הכועס נושא אותה לאישה ונותן אותה לעבדו, מרג'אן. בלילה הראשון נותנת לו לשאוב מים בקערה מנוקבת, בשני למיין חרוזים שחורים ולבנים. בשלישי מציגה בחלונה שמלה מפוארת. אשת השולטן חושקת בשמלה ומוכנה לבלות לילה עם העבד ושהבת תבלה לילה עם בן השולטן. בן השולטן יוצא למשא ודורש מעבדו שאם תלד אשתו בן ישים אותו על כתפו ואם תלד אשתו של העבד ישים אותו תחת בית שחיו. כשחוזר רואה תינוק שחור על הכתף ולבן תחת בית השחי. הבת מוכיחה לו כי סידרה אותו: גם ילדה לו בן וגם אשתו שכבה עם העבד תמורת שמלה אחת. בן השולטן מודה בעליונותה ומגרש את אשתו.	קורדיסטן טורקיה	18092
הבעל שיצא לחפש פרנסה	בעל ואשה עזבו את עירם כדי לחפש את מזלם בעיר הגדולה. בדרך ריחמו על עיוור והרכיבו אותו על חמורם. בעיר הגדולה טען העיוור שהחמור והאשה הם שלו. השופט פקד לשים כל אחד מן השלושה בחדר מבודד ולהאזין בסתר לדבריהם. העיוור שמח כי הוא עומד להתעשר, הבעל והאשה ביכו את מר גורלם. למחרת פסק השופט שיש להחזיר לבעל ולאשה את כל רכושם ולגרש את העיוור.	קורדיסטן טורקיה	18094
הכלה שמכרה את חמותה ללהקת זמרים	בן יחיד לאמו נשא אשה בניגוד לרצונו. כשנסע לחו"ל התעללה הכלה בחמותה: הושיבה אותה לדגור על ביצים ועוד. לבסוף מכרה אותה כרקדנית ללהקה של זמרים. הבן ראה את אמו רוקדת ופדה אותה. הושיבה אצל השכנים ןשאל את אשתו היכן אמו. האשה הראתה לו קבר ובו כבשה עטופה תכריכים. חפר והוציא את נבלת הכבשה. קשר את אשתו לסוס צמא ודרבן אותו לדהור. החזיר את אמו הביתה.	קורדיסטן טורקיה	18099
מי טעים יותר הענב השחור או הלבן?	בעל שואל את אשתו איזה ענבים טעימים יותר. כשעונה כי השחורים הוא חושד בה שבוגדת עם עבדו השחור, ומכה אותה מדי יום. בעצת שכנה אומר לו האשה כי סל אבו מטר יפה ועשיר ממנו. הבעל מגיע לעיר בה כל מה שקונים בחנויות משולם על ידי סל אבו מטר. מתארח בביתו, מגלה כי אשת הנדיב בוגדת בו עם שד. האורח הורג את השד ואת הילדים שנולדו לזוג ומביאם לבעל כעדות לבגידת האשה. סל אבו מטר הורג את הבוגדת ולוקח אליו את האשה המוכה. בינתיים עורך הבעל קניות על חשבון מארחו הנדיב. כשמגיע הביתה מוצא אותו ריק.	קורדיסטן טורקיה	18102
נשים ובעליהן השוטים	שלוש נשים מספרות זו לזו על בעליהן השוטים. האחת שלחה את בעלה למעלה, להביא כיכר לחם. באמצע המדרגות נעצר ולא זכר אם הוא עולה או יורד. השניה שלחה את בעלה לטחון חיטה עם קערה ריקה. הצועני הטוחן צבע את פניו בשחור וגילח לו את זקנו. כשבא הביתה והסתכל בראי לא הכיר את עצמו והיה בטוח שהחליפו אותו. בעלה של השלישית דופק בדלת ביתו. אשתו מוכנה להכניסו רק אם יגיד את שמו. לא זכר והלך לאחותו לשאול. כל הדרך חזר על השם "אחמד" אך כשהגיע לדלת שכח. הלך שוב לאחות והיא נתנה לו את בנה כמלווה. הילד אמר את השם כל הדרך עד שנרדם וכשהגיעו לדלת שוב לא זכר מה שמו.	קורדיסטן טורקיה	18103
נקמת אלוהים תבוא	באספת נשרים מטיף שלמה כי אלוהים נוקם על מעשים רעים. נשר אחד צוחק ממנו. הנשר גונב חתיכת בשר מן האש שאדם אחד הכין. הוא מביא את החתיכה אל קינו. הוא חוזר אל האש כדי לקחת חתיכה שנייה. בינתיים נשרף קינו כי לחתיכת הבשר הראשונה שהביא נדבקה גחלת אשר התלקחה. הנשר בא אל שלמה המלך, מתוודה לפניו ומתחרט. שלמה מתריע כנגדו כי עונש זה בא לו על עברה קודמת שעבר וכי על עברת הגנבה הוא עוד עתידלהיענש.	קורדיסטן עירק	1732
הגנב הזריז	שני אחים, הגדול רווק והשני נשוי, גונבים מאוצר המלך. על פי עצת זקן מוצאים את החור בעזרת עשן ושופכים זפת על ידו. האח הבכור שוקע בזפת עד צוואר ונותן לשני לכרות את ראשו כדי שלו יכירו אותו. הזקן מייעץ לשחרר את העוף אשר "בוחר את המלך", לאחר מות המלך. עןף זה יעוף לגגו של הגנב. הוא לא חשב על כך כי הגנב יהרוג את העוף. אם הגנב נותנת בשר מבשר העוף לזקנה שנשלחה על ידי המלך. הגנב תופס אותה ועוקר את לשונה. היא מסמנת את הבית בכתמי דם אך הגנב מסמן כך גם את שאר הבתים. מוציאים את גופת הגנב כרות הראש לשוק כדי לתפוס את בני המשפחה המבכים אותו. אם הגנב באה עם כוסות זכוכית. היא שוברת אותן לפני המת ובוכה. טוענת כי היא בוכה בגלל הכוסות השבורות. תושבי העיר דורשים לקבור את הגופה מסריחה. הגנב לא נתפס.	קורדיסטן עירק	1963
הארנק שאבד	ערבי מפיל את ארנקו ובו נמצא כסף. יהודי מחזיר לו את הארנק אולם הערבי טוען כי היהודי הוציא ממנו כסף. השופט פוסק - הארנק אינו ארנקו של הערבי.	קורדיסטן עירק	2106
עני נשלח לבגדד לאסוף כסף	עשיר שולח את אחיו העני לבגדד שם, לדבריו, "מחלקים כסף ברחוב". העני מגיע לבגדד ובא למקום בו סוחרים מונים את כספם. הוא לוקח מהכסף וחוטף מכות. מפסיקים להכותו כאשר מספר את סיפורו. הסוחרים מרחמים עליו ונותנים לו עבודה. הוא מרוויח קצת ויוצא חזרה אל ביתו. בדרך נלקח ממנו כספו על ידי עיוור. בלילה מתאספים העיוורים במסגד והעני לוקח מהם את כספו. כאשר הם מעבירים ביניהם את חפציהם כדי להתרשם מהם, לוקח מהם העני גם מעיל עם כסף מקל עם כסף ונעל עם כסף. כיוון שהחפצים אינם חוזרים לידיהם מתקוטטים ביניהם העיוורים והעני הורג אותם. מבטיח לסבל תשלום אם יזרוק את גופת "אחיו" לים וכך נפטר מארבע הגופות. בפעם הרביעית הורג הסבל אדם חי, השוחה בים, כיוון שחושד בו שהוא האח המת שקם לתחיה. העני חוזר לביתו עשיר. אחיו מנסה לחקותו ונהרג.	קורדיסטן עירק	2231
חיפושית, עכבר ושינה באים לעזרת הגיבור	שני אחים, אחד נשוי והשני רווק ("המשוגע") ולהם שלושה חמורים ובית. הרווק רוצה לחלק את הרכוש והוא מקבל את החמורים. נותן חמור לחיפושית ולעכבר כדי שיעזור להם. את החמור השלישי נותן לשינה כדי שתעזוב אותו כי רצה להגיע לעיר מהר, לפני סגירת השערים. הוא מגיע לעיר כשהתושבים עומדים לבחור מלך חדש. הוא נבחר למלך. דוד המלך שמת, המאוהב במלכה, משלם למשוגע כסף כדי שלא יבוא למיטתה של המלכה. המלכה מואסת בבעלה החדש כיוון שלא בא לישון עמה. הוא מגורש מן הארמון והיא נישאת לדוד. החיפושית, העכבר והשינה באים לעזרתו: השינה מרדימה את הדוד, חיפושית מוציאה מבטנו את כל מה שאכל והעכבר מפזר זאת בבית. המלכה מגרשת את בעלה ומחזירה את המשוגע.	קורדיסטן עירק	2232
עבד מציל את חיי אדונו	עבד נודד עם אדונו במשך שבע שנים כדי למצוא רפואה למחלתו. במקרה הוא נותן לאדון לשתות רעל של נחש וזה מבריא אותו. העבד יוצא לחופשה ומבקר אצל אחיו של אדונו. הוא שוכב עם בתו של האח ומגורש מן הבית. בערב הוא מגיע לשערי בית אדונו, חושך ויורד שלג. העבד קופא. האדון חולם שעבדו ליד שער הבית. הוא מעיר את שלוש נשותיו לפי הסדר ורק הצעירה רואה את העבד. העבד מספר את קורותיו ואדונו הולך אל אחיו כדי לבקש את בתו למענו.	קורדיסטן עירק	2234
רוסתם ובנו מכירים זה את זה	רוסתם הגיבור אינו מכיר את בנו כי חי עם אשתו רק 40 יום. אנשים זרים מבקשים מבנו שיעזור להם במלחמה. המלחמה היא נגד משפחתו וכפרו של רוסתם. ברגע האחרון מגיעה האם ומראה לבן את אביו מרחוק. הבן הולך למחנה של רוסתם ומציג את עצמו באמצעות טבעת שפעם נתן רוסתם לאמו.	קורדיסטן עירק	2469
נחש ענק בתורכיה ששודד הרגו	על הר גבוה מופיע נחש איום. שודד, שפוחד מהממשלה ורוצה לקבל מחילה על פשעיו, מעיז לצאת נגדו והורגו.	קורדיסטן עירק	2908
אישה מראה לבעלה שאחרים רימו אותו	סוחר איסטנבולי מרמה סוחר ירושלמי - טוען שישן עם אשתו. בעזרת זקנה נכנס בתוך ארגז לביתו של הירושלמי, רואה את אשתו ערומה וכך יודע למסור סימנים מגופה. הירושלמי מפסיד בהתערבות את כל הונו. אשתו של הסוחר הירושלמי יוצא לאיסטנבול כשהיא מחופשת בבגדי גבר. היא מתערבת עם הסוחר האיסטנבולי את אותה התערבות שהתערב עם בעלה, אך מוסרת לו כתובת בדיונית. הרמאי חוזר ואין לו סימן. כיוון שהתחייב בראשו הוא נאלץ להתוודות בפני הסוחר הירושלמי איך השיג סימני גוף של אשתו. ומחזיר לו סכום כפול מהונו.	קורדיסטן עירק	2909
אישה טיפשה בוכה בגלל הפלצה בת בוכה על מות בנה שעדיין לא נולד	אישה טיפשה מפליצה ביחידות, מרוב בושה וצער קורעת את בגדיה ומורטת את שערותיה. בעלה בורח ממנה. מגיע לבית ובו אם ושלוש בנות. מבקש מים. האם שולחת את הבכורה להביא מים מהמעיין. הבת הולכת ובדרך חושבת שהאיש בא כדי לשאתה ומה אם יתחתנו, יוולד ילד והוא יטבע במעיין. מתחילה לבכות ולמרוט שערותיה. כך נוהגות גם שתי הבנות האחרות. הבעל רואה וחוזר לאשתו כי יש נשים טיפשות ממנה.	קורדיסטן עירק	2943
מאלף אישה לא מצאתי אישה	שלמה המלך מוכיח כי אמו בת שבע איננה הבוגדת היחידה. מפתה אישה נשואה, אם לילדים, וזו מוכנה לרצוח את בעלה.	קורדיסטן עירק	2956
לכל אדם יש שכל	יועציו של שייח כועסים על שהוא מקרב אליו עבד כושי. כדי לבזות את הכושי מורים למשרת שלא להגיש לו מים למתנקות לאחר שהוא עושה את צרכיו. העבד ראה שהגישו לו כד ריק ולא קם לעשות צרכים. ביקש פעם נוספת, הפעם הביאו לו כד רטוב אך ריק. שוב נמנע העבד מלקום. ביקש בפעם השלישית הפעם היה הכד רטוב וכבד והכושי הזדרז לקחתו. שאלו השייח מדוע בפעמיים הראשונות שביקש את הכד לא קם ואילו בפעם השלישית הזדרז לקום. הכושי מסביר כי הבחין שמנסים לבזותו. כך הוכיח חכמתו.	קורדיסטן עירק	3131
האהבה הנצחית	החפסט וג'ניל חליל אחא היו מאוהבים. ג'ניל נלחם בצבא הסורי והיה רחוק מהבית. יום אחת החפסט חלמה חלום ואמה פירשה אותו: שני מעיינות - שתי עיניה. שני עצים כארזים - גופה וגופו של ג'ניל. שני נחשים - דמותה. שני תפוחי עץ - שדיה. חמור מתחת לעץ - עלי פחה הבעל העתיד להיות להחפסט. ציפורבעלת מקור מזהב - ג'ניל בן דודה. ציפור שניה, בז - מלאך המוות המחכה לג'ניל. לאחר פירוש החלום מתחילה הנערה לדאוג לאהובה האם מנסה להרגיעה אך לשווא. הנערה יוצאת החוצה ופוגשת בנושאי הדואר המספרים לה כי ג'ניל נפצע קשה ושוכב בארמונו של מחמוד פחה. החפסט יוצאת עם עוד 40 בנות, כולן לבושות במדי גברים רכובות על סוסים. הן מגיעות לארמונו של מחמוד פחה שאינו מזהה כי הן נשים. החפסט נכנסת לחדרו של ג'ניל והוא אינו מכירה. שרה לו שיר ומזכירה לו את המקום והנסיבות בהן הכירו. לבסוף מזהה אותה אך מת למחרת. הפחה מציא להחפסט אחד משלושת בניו לבעל אך היא מתאבלת על אהובה. בלילה פוגע בה ברק והיא מתה. קוברים אותה ליד ג'ניל חליל אהובה.	קורדיסטן עירק	3405
היהודי יודע נקם	עגלון ערבי כעס על חמורו המתקדם לאט וכינה אותו יהודי. יהודי שעבר במקום נעלב והכניס באוזנו של החמור בדל סיגריה בוערת. החמור קפץ מרוב כאב וכלי הזכוכית שהיו בעגלה נשברו. תבע העגלון את היהודי למשפט. בבית המשפט מספר היהודי לשופט כי היתה לו שכנה שילדה חמור וזה נגנב ממנה. מאחר ששמע את העגלון מכנה את חמורו יהודי, הבין כי זה החמור שנגנב. ניגש לחמור ולחש לו כי אמו מתאבלת עליו, לכן קפץ החמור. השופט פוסק לעגלון עונש חמור.	קורדיסטן עירק	3415
אהבת בני דוד עושה נפלאות ובת מלך משליטה סדר במדינה	שני אחים, אחד עשיר והשני עני, נשבעים שאם יוולדו להם בן ובת יחתנו אותם. לעני נולד בן ולעשיר בת. הילדים גדלים יחד ומתאהבים. מרבים לרכוב על סוסים. יום אחד מגיעים לעיר אחרת ומחליטים להשתקע בה. הנער יוצא לחפש עבודה. מגיע לבית קפה, משחק שש בש עם הבעלים. הכסף אוזל. שוב יוצא הנער לחפש פרנסה. פוגש זקן אשר לוקחו לביתו ומציא לו לרדת לתוך בור ולאסוף דינרי זהב. הנער יורד והזקן כולאו בבור. בעל בית הקפה עמו נהג לשחק מצילו. מעמיד לרשותו חנות בדים. בת המלך שומעת על החנות ועל הסוחר הנאה ורוצה לבוא לקנות במקום. בעל בית הקפה מזהיר את הנער כי בת המלך רגזנית, כאשר הסחורה אינה מוצאת חן בעיניה היא קורעת אותה לגזרים, אך אסור לו לרגוז עליה פן יענש בחומרה. כך אכן קורה מספר פעמים. באחד הימים מזהירו בעל בית הקפה כי בת המלך תבוא שוב ותבקש להינשא לו. אסור לו לסרב פן ייענש. הבחור מסכים להינשא בעוד חודש. בעל בית הקפה נותן לו כסף לבנות ארמון בדולח. הוא מושיב בארמון את בת דודתו באגף נפרד. בת המלך מספרת לו כי יש לה כבר 40 בעלים. ביום החתונה באים כל הארבעים והבחור אומר כי הוא עייף ורוצה לישון. כך גם בלילה השני. בלילה השלישי מתגלה כי ארבעים הבחורים אינם אלא בחורות בתחפושת. בת המלך מספרת שהיא זו שהיתה בעל בית הקפה, רצתה לנסות את הבחור. נאלצה להתחפש כדי להציל את המדינה מכנופיות גנבים. הבחור נעשה יועץ המלך ונישא גם לבת דודתו. שתי הנשים הוא כורתים ביניהם ברית.	קורדיסטן עירק	3533
הגנבים הישרים בעלי כישרון מיוחד	מלך, מחופש לעני, מצטרף לשלושה גנבים. הגנב הראשון טוען שביכולתו לזהות כל אדם שראה בעבר. השני מתגאה כי הוא אלוף בגניבת ממון בשקט, והשלישי, ראש הגנבים, טוען כי הוא יודע מתי תצליח הגנבה ולפי טעם המלח יודע אם כבר היה במקום בעבר. המלך טוען שהוא יודע להציל מסכנה. הגנבים עומדים לשדוד את אוצר המלך. בתוך הארמון טועם המנהיג מן המלח ומודיע שיש לוותר על השלל. כדי לבחון את כישוריו של הגנב הראשון מתחפש המלך לשורה של בעלי מלאכה (שען, נגר, נפח, זגג) ובכל פעם הגנב מזהה אותו. המלך מודיע שקופתו נשדדה ושריו מביאים את הגנבים לפניו. שוב מזהה אותו הגנב הראשון. המלך שולח את שריו לבדוק כמה כסף נשדד מן הקופה. דבר לא חסר אך הם לוקחים כסף לעצמם ועל הסכום שלקחו מדווחים כגנבה. המלך מציל את הגנבים מתלייה, לאחר שהוכיחו כי הם ישרים, ומצווה לתלות במקומם את השרים. הגנבים מתמנים ליועצי המלך.	קורדיסטן עירק	3606
נמוך בקומה גדול בחכמה	ג'עפר אל ברמקי, ראש הוזרים של הארון אל ראשיד, פיטר את כל הפקידים נמוכי הקומה משום שהיו מעילות בכספים. הארון אל ראשיד עורך בארמונו סעודה ומזמין אליה רק את הפקידים גבוהי הקומה. אחמד הנמוך מזמין אצל הסנדלר נעליים עם עקבים גבוהים וכך מצליח להיכנס לסעודה. בסוף הסעודה הוגשה צלחת מרק לכל זוג פקידים, והם התבקשו לאכול באמצעות כף אחת ארוכה. הובטח כי מי שיסיים ראשון יקבל את המשרה הגבוהה ביותר. איש לא הצליח. אחמד ביקש מחברו, שישב מולו, שיאכיל אותו והוא יאכיל את חברו. כך עשו וסיימו את הצלחת. אחר כך הצטוו כל הנוכחים לחלוץ את נעליהם והסתבר שאחמד הוא הנמוך מכולם. אחמד זכה במשרה הודות לחכמתו.	קורדיסטן עירק	3623
המשפט בגלל הנאד הפלאי	מלך עשיר הוריש לבנו הון רב. הבן חי חיים טובים במשך 12 שנה עד שאזל כספו. אישתו שולחת אותו לחטוב עצים. ביתו של בן המלך (יהודי) עומד ליפול והוא פונה לשכנו, בנאי נוצרי, שיבנה לו בית חדש. עשו הסכם שמה שימצא הנוצרי בעת חפירת יסודות הבית, שלו יהיה. התחיל הנוצרי לחפור ומצא נאד. אשת היהודי עברה, לקחה את הנאד ורחצה אותו. בעת הרחצה נפל ממנו מטבע זהב. נתנה את המטבע לבעלה והוא הלך לשוק לקנות אוכל ובגדים. התברר כי המטבע מתרבה כל הזמן. אשת הנוצרי באה לבקש את הנאד, קיבלה ומצאה בו תכשיטי זהב. כשבא היהודי לבקש חזרה את הנאד סירב הנוצרי להשיבו. הלכו למשפט. היהודי שם על השולחן מטבע, הנוצרי שם את הנאד והשופט יהלום. השופט מספר שפעם רכב הרחק מהעיר, הגיע למעיין, טבל בו והפך לאישה. חזר לביתו סיפר לאישתו, הלכה וטבלה במעיין והפכה לגבר. מאז הם חיים בשלווה ובנחת ואף הולידו ילדים. פסק הדין: הנאד לנוצרי, המטבע ליהודי והיהלום נשאר בידי השופט.	קורדיסטן עירק	3932
על חוט השערה	המלך ויועצו עברו בשוק וראו נגר מגרד את שערות ראשו בגרזן חד ואיננו נפצע. המלך סבור כי הנגר מומחה גדול ולכן אינו נפצע. היועץ טוען כי הנגר פשוט מאושר בחלקו ולכן אינו נפצע. כדי להוכיח את טענתו שלח היועץ לבית הנגר זקנה. היא רואה כי הבית נקי ומסודר והאשה יפה ומאושרת. מספרת הזקנה לאשת הנגר כי בעלה בוגד בה. כאשר חוזר הבעל מן העבודה מגרשת אותו אשתו. למחרת רואים המלך ויועצו כי הנגר מתגרד בגרזן, פוצע עצמו עד זוב דם וכלל אינו חש בכך. היועץ מסביר למלך את פשר הדבר והמלך מצווה עליו לפייס בין בני הזוג. כך קורה והנגר חוזר להיות מאושר.	קורדיסטן עירק	3943
אין להאמין באישה	ילד שונא נשים ויורק בפני אמו. עוזב את הבית ואומר לאמו כי ישוב בעוד 20 שנה. שב לביתו כעבור מספר שנים ואמו אינה מזהה אותו. מוכנה להכניסו לביתה רק תמורת תשלום. תמורת סכום נוסף היא אף מוכנה לשכב איתו. הוא חוטף את תחתוניה ונמלט. כעבור 20 שנה חוזר שוב לביתו. מחלק מתנות לחבריו. כשאמו מתלוננת על כך שלא הביא לה מתנה, נותן לה את תחתוניה. מספר כי לפני שעזב נגלה לו אביו בחלום ואמר לו שאין לבטוח באף אישה. הוא החליט לנסות את אמו וגילה שאביו צדק.	קורדיסטן עירק	4507
ריפוי עיני שודד במלח	שודדים תופסים יהודים המובילים עצים בנהר פרת, כי לפי אמונתם היהודים בעלי כושר ריפוי. השודדים מאיימים ברובים וקובעים שאם לא ירפאו היהודים אחד חולה עיניים יטבחו כולם. יהודי אחד רוצה לנקום על המוות הקרוב בכך שיהרוג את חולה העיניים. מכין תמיסה ממלח ועפר ושופכה לעיני השודד. למחרת מבריא השודד. היהודים ניצלים ואף מקבלים פרס.	קורדיסטן עירק	4600
שלושת הבנים ואחותם הנשואה	שלושת בניו של איש עשיר דאגו לאחותם, חששו שהיא אומללה בנישואיה. ביקשו להחזירה הביתה. פעמיים סירב האב ובפעם השלישית הסכים להחזירה. נסגרה האישה בחדר כי אביה אסר עליה לצאת. כעבור מספר חודשים בא בעלה לחפשה. הבנים רבו איתו. התערב האב ואמר לבנים שיביאו את אחותם. כיוון שהיתה עירומה נמלטו הבנים מחדרה. בעלה עטף אותה בגלימה ולקחה. פוסק האב כי הבעל אוהב את אשתו.	קורדיסטן עירק	4723
עונשו של כילי	עשיר קמצן נעשה חולה מפני שלא אכל. הרופא ציווה עליו לאכול. הוא הולך לכפר לקנות כבשים גנובים בזול. מתעייף ומבקש ללון בבית הראשון על פניו חולף. בעלי הבית מארחים אותו ביד רחבה. לתמהונו לאחר הארוחה לוקחים השניים שוטים ומצליפים על התל שבחצרם. לשאלתו מה פשר הדבר מסבירה האישה כי בחצר קבור בעלה הראשון, שהיה קמצן גדול. למזלה הרב הוא מת לפניה והיא זכתה ברכושו, אותו היא חולקת כעת עם בעלה השני. הקמצן ממהר לביתו ומשנה מנהגו כיוון שלא רוצה שיקרה לו מה שקרה לאותו בעל הראשון.	קורדיסטן עירק	5106
השלושה (איך נתגלתה הגנבה)	לפני מותו מחלק מלך את רכושו שווה בשווה בין שלושת בניו. הבן הצעיר גונב אבן יקרה של אחד מאחיו. לאחר גילוי הגנבה מחליטים ללכת לשופט. בדרך רואים עקבות. הבכור אומר כי זהו גמל, השני מוסיף כי הגמל עיוור ואילו השלישי מכריז כי הגמל עמוס בחמאה ובדבש. עובר אדם המחפש גמל וחושד בשלושה כי הם שגנבו אותו מפני שידעו את כל סימניו. רואים עקבות. מכריז הראשון כי זו אישה, מוסיף השני כי היא נמלטת מבעלה, מכריז השלישי כי האישה הרה. פוגשים אדם המחפש את אישתו. גם הוא אינו מאמין כי לא ראו אותה. מגיעים לשופט. מסבירים לו כיצד ידעו כי הגמל עיוור (אכל עשב עם שורשים ואדמה כשליד צמח עשב רענן), עמוס בדבש וחמאה (בצד אחד של הדרך התקבצו זבובים סימן לדבש, בצד השני היו כתמים רחבים, כתמי חמאה שנמסה). פוסק השופט שאינם אשמים. באשר לאישה: זיהוי העקבות כעקבות של אישה כיוון שהעקב צר. נמלטת מבעלה - מדי פעם עקב הנעל הסתובב אחורה כדי לראות אם מישהו רודף אחריה. הרה - רק אישה הרה תומכת בידה כאשר היא קמה מהאדמה. מקבל השופט את ההסברים. בתו של השופט מספרת לשלושה סיפור: שני אחים מבטיחים זה לזה שישיאו את ילדיהם. אולם כשגדלו הילדים ביקש אביה של הנערה להשיאה לעשיר ולא לבן דודה העני. הכלה מספרת לחתנה כי הובטחה לאחר, שולח אותה בעלה לביתו של בן דודה. בן דודה שולח אותה בחזרה לבעלה. בדרך תופסים אותה שודדים. מספרת להם את סיפורה העצוב והם משחררים אותה מבלי לקחת ממנה דבר. שואלת בת השופט את האחים מה דעתם - מי הוא הטיפש הגדול ביותר בסיפור? האח הבכור משיב החתן, השני משיב בן הדוד והצעיר משיב השודדים. בת השופט מצביעה עליו ואומרת כי הוא שגנב את האבן היקרה.	קורדיסטן עירק	5115
מכתב לאלוהים	במכתב הממוען לה' מבקש עני סכום כסף שהוא זקוק לו. המכתב מגיע לישיבה, ממנה שולחים לעני את מבוקשו. אחרי קבלת הכסף שולח העני מכתב נוסף, בו בקשה לסכום כסף נוסף. אנשי הישיבה, אליהם מגיע גם המכתב השני, עונים לו שהם שלחו לו את הסכום הראשון, אך אין באפשרותם לשלוח לו סכומים נוספים.	קורדיסטן עירק	5208
האיש ואחוזתו הגדולה	שני בעלי אחוזה שכנים, אחד עשיר והשני בעל אחוזה קטנה. המרחק בין האחוזות רב. העשיר שולח לשכנו איגרת בה דורש כי תוך שנה תתעבר סוסתו מסוסו ואשתו ממנו, ולאו - תהיה מלחמה. איש מציע את עזרתו לבעל האחוזה הקטנה, תמורת שק מלא כסף. בכסף הוא קונה כלבים במקומות שונים והורגם. מגיע גם לבעל האחוזה הגדולה. קונה ממנו כלב והורגו. כשנדרש להסביר את מעשיו מספר כי היה לו עדר כבשים ויום אחד באו זאבים וטרפו את כל הכבשים. היו עמו כלבים אך הם ברחו. קרא לעזרת כלבים מרוחקים אך אלה לא באו. על כן החליט להרוג את כל הכלבים. תמה בעל האחוזה כיצד יכלו הכלבים לשמוע את קריאתו והלו הם מרוחקים ממקום המצאו. משיב האיש כי הוא תמהה על כך שבעל האחוזה דורש מאחר כי תוך שנה סוסתו תתעבר מסוסו של האחר ואשתו של האחר תתעבר ממנו כאשר בין שתי האחוזות מפריד מרחק רב. חוזר העשיר מהחלטתו ונותן את בתו לחכם.	קורדיסטן עירק	5261
מעשה בשני אחים	שני אחים עניים. הבכור מוצא עבודה אצל בעל בית שעושה עמו הסכם: אם הוא מתרגז בעל הבית יחתוך ממנו 12 ק"ג בשר ואם בעל הבית מרגז יחתוך ממנו הפועל 12 ק"ג. האיש יוצא לעבודת חריש בעל הבית מורה לו לחרוש במקום בו נעמד התייש. התייש נעמד על סלע ואין אפשרות לחרוש. בערב הודה האיש שהתרגז ועל פי ההסכם חותך בעל הבית מבשרו והורגו. האח הצעיר מגיע גם הוא לאותו מקום ובעל הבית עושה עמו את אותו ההסכם. נשלח לעבודת החריש וכל פעם נעמד התיש על סלע. האיש אינו עובד אך גם לא מתרגז. בעל הבית מצווה עליו להכניס את כל הפרות לרפת. כיוון שאין מספיק מקום כורת האיש את ראשי הפרות ומכניס רק אותם. בעל הבית מבקש לנקות את הגן. עוקר האיש את כל העצים והפרחים. בערב מבקש בעל הבית מפועלו להוציא את ילדו החוצה כדי שיוכל לעשות את צרכיו. האיש מפחיד את הילד שלא יעז להשתין. הדבר חוזר על עצמו שלוש פעמים ובפעם השלישית מורה בעל הבית לתת לילד מכה. הפועל מכה את הילד והורגו. אחר כך עליו להביא אוכל לבתו של בעל הבית. הוא אוכל את הבשר ומשאיר לה את העצמות. טוען שהבת לא רוצה לאכול האב מורה לו לזרוק את הצלחת על ראשה. הוא עושה זאת והורג אותה. בעל הבית ואשתו מחליטים לברוח. מעמיסים על החמור שתי ג'רות גדולות. באחת מהן מסתתר הפועל. כאשר מתנפלים עליהם כלבים נאנחים ואומרים כי הלוואי והפועל היה עמם. הוא יוצא מן הג'רה ומגרש את הכלבים. הם מתכננים להורגו. הוא שומע ונכנס למיטת הבעל. האישה הורגת את בעלה במקום את הפועל. כשמתגלה הדבר מחליטה להינשא לפועל.	קורדיסטן עירק	5264
המלך שביקש סיפור עצוב ושמח	מלך מבקש לשמוע סיפור עצוב וסיפור שמח. מבטיח למלא את רצון המספר. הסיפור מסופר בגוף ראשון. מלך מחפש עבור בנו כלה. אף אחת לא מסכימה פרט לבתו של רועה המבקשת בתמורה לכך שמלה העשוייה מבד מיוחד, אותו יוצא המלך לקנות מעיר רחוקה. לאחר מות המלך יורד הבן מנכסיו. עובר עם משפחתו לעיר אחרת ועובד בה כסבל. נפצע בגבו ושוב אין לו ממה לקיים את משפחתו. חולם כי מאחרי ביתו יש עץ שאם יקח מקליפתו ירטיבה וישים על גבו ירפא. כמו כן חולם כי עליו לצאת לחפש את מזלו בארץ האדמה האדומה. הוא נרפא ויוצא לדרך. מגיע לעיר ומתארח אצל אחד משרי המלך. מלך שכן צר על עיר זו ודורש 7 שקי זהב או את בת המלך. במשך שלושה לילות יוצא בן המלך מחוץ לחומות העיר, יורה באוויר וכך גורם למהומה בקרב הצבא הצר. עד שהם בורחים. כיוון שהשר והמלך עקבו אחריו הם ידעו כי הוא הגיבור שגירש את הצבא ונתנו לו הן את בת המלך והן את בת השר. הם מפליגים באוניה כדי לשוב לאשתו הראשונה של בן המלך. יש סערה ובן המלך נסחף על קרש לחוף. פוגש זקן המציע לו עבודה. מכניס אותו באמצעות דלי לתוך באר על מנת שיעלה ממנה דברים יקרי ערך. כאשר מבקש לצאת חותך הזקן את החבל. בעזרת שועל מוצא בן המלך את הדרך החוצה ומגיע חזרה לאשתו הראשונה. חזרה לסיפור המסגרת: המספר מבקש מהמלך עזרה שישיב לו את כס המלוכה. בקשתו נענית.	קורדיסטן עירק	5265
התופרת בבגדי זהב שחושך בליבה	אישה רוצה לתפור חליפה לחתונת בנה. מחפשת חייט השמח בחלקו. מחפשת הרבה עד שמוצאת תופרת שכולה בבגדי זהב. כשהיא מתחילה לגזור היא נאנחת, ומראה לאישה שבגדיה שחורים מצדם השני, כי הרגו לה את כל משפחתה.	קורדיסטן עירק	5717
השולטן והיהודי הזקן	שולטן ווזירו מתחפשים ועוברים בחוצות עירם כעניים. השולטן מתבייש לבקש אוכל. מרוב בושה פוקע עורק במצחו כשמבקש. לאחר מכן מתחסן ומבקש נדבה ואוכל. באחד הלילות רואה יהודי אורג בשעה מאוחרת. היהודי מספר שהוא ערירי ועליו לפרנס את עצמו. השולטן מזמינו לביתו. היהודי מסרב לאכול בנוכחות השולטן. חוזר לביתו עם אוכל ומתנות.	קורדיסטן עירק	5766
הדוד הנוקם	בן מלך מתאהב בבת דודו. אחרי מותו של המלך הזקן מציע הדוד לצעיר לוותר על המלוכה, בתמורה לנישואין עם בתו. הצעיר מוותר על השלטון אבל הדוד מציב תנאי נוסף לנישואים עם בתו - שהצעיר יסכים שאמו, אלמנת המלך, תנשא לדוד. גם לאחר שהדוד והאלמנה נישאים עדיין לא מקבל הצעיר את ידה של בת דודו. הדוד דורש ממנו קודם שינצח דב מסוכן. הצעיר מנצח את הדב וזה מביע את רוצונו לעזור לו. הדב מבריח את חייליו של הדוד והצעיר ממית את המלך שתפס את מקומו (הדוד). הוא מכריז על עצמו כמלך ומתחתן עם אהובתו.	קורדיסטן עירק	5806
שלושת הדברות	עני קונה שלוש עצות: לא לגנוב ולא לקחת דבר גנוב. לא להעליב את חברו, לא לפעול בשעת רוגז. העני מתנהג בהתאם לעצות האלה: אינו משתתף בבזיזת סוס שברח מאדוניו. הבוזזים נענשים והעני מקבל גמול על יושרו. בבאר אליה יורד לחפש מים פוגש כושי מכוער. כשזה שואל אותו אם הוא יפה משיב בחיוב, כדי לא להעליבו. הכושי מסביר שבזכות התשובה החיובית זכה בהתערבות ולכן מעניק לעני רכוש רב. העני דוחה את כוונתו להרוג גבר שישן לצידה של אשתו. למחרת מסתבר שזו בנו הבכור אותו לא ראה במשך שנים.	קורדיסטן עירק	5818
בת המלך המפונקת	בת מלך מפונקת דוחה כל חתן שמוצע לה. אביה מודיע שישיאה לעני הראשון שינגן בכינור תחת חלונה. אחד מהחתנים המועמדים מתחפש לעני המנגן בכינור. נושא את בת המלך. מביאה לצריף קטן ומורה לה למכור כלים שהוא עשה, אך להיזהר מאוד פן ישברו. בשוק הוא שובר את הכלים ברוכבו על סוס, וכשבת המלך מצטערת מזדהה בפניה כבן מלך, אחד החתנים שהוצעו לה בעבר.	קורדיסטן עירק	5912
הדוד הילד ובעלת הבית	דוד של ילד מתקבל לעבודה אצל בעל בית, בתנאי שאם אחד משניהם יתרגז יחתוך לו השני חלק מבשרו. הדוד נשלח לרעות את הכבשים עם צידה שעליו להחזירה. אוכל את הצידה. מודה בפני בעל הבית כי התרגז וזה חותך חלק מירכו. הילד מציע את עצמו לאותו בעל בית ובאותו תנאי. הילד מנסה להרגיז את בעל הבית: שוחט 10 כבשים ונותנן לחיות טורפות, מאביס תרנגולות עד שמתפוצצות ומפקיר את ביתו של בעל הבית לשודדים. בעל הבית מתרגז רק כאשר, כתוצאה מהטעיה של הילד, נזרקת אישתו לים. הילד חותך מירכו של בעל הבית.	קורדיסטן עירק	5914
האיש שגילה אוצר בעזרת ארבעים פיתות	על פי עצת אישתו מרכיב זקן משקפיים כדי להראות חכם. שודדים גונבים את אוצר המלך. המלך מבקש מהזקן למצוא את אוצרו. הזקן מבקש מאישתו שתכין לו 40 פיתות. כל יום אוכל אחת ואומר כי זה מן הארבעים. השודדים שעל גג ביתו חושבים כי זיהה אותם ומוסרים לידו את האוצר הגנוב. הזקן זוכה בחצי ממלכותו של המלך, שאף ממנה אותו לחזן בית הכנסת.	קורדיסטן עירק	5917
מחומוס ועד כלה	חומוס שנמסר לשמירה נאכל על ידי תרנגולת. כפיצוי מקבל בעל החומוס את התרנגולת. נותן את התרנגולת לשמירה, בורחת לקוצים ומתה. מקבל בתמורה את הקוצים. מוסר את הקוצים לשמירה ומשליכים אותם לאש. מקבל בתמורה כלה והם נישאים.	קורדיסטן עירק	5919
שלוש בנות	משלוש אחיות אומרת הקטנה שלו המלך היה נותן לה את בנו לבעל היתה מנקה את ביתו באופן יוצא מן הכלל. הבינונית מבטיחה שהיתה תופרת לו בגדים יפים ואילו הבכורה מכריזה שהיא מצפצפת על כל עושרו. המלך ששמע את ההכרזות של האחיות, לוקח אותן לארמונו שם הן חוזרות על הבטחותיהן. הבכורה הושמה בכלא ושתי האחרות נשארות בארמון.	קורדיסטן עירק	5926
בן המלך והזקנה	ילדה נוהגת להכות את סבתה כדי להיפטר ממנה. נסיך עובר במקום ושואל למה בתעלה הסמוכה זורם דם. הילדה משיבה שהדם הוא מנסיכה יפהפיה שנוהגים לרחוץ בתעלה. הנסיך רוצה להתחתן עם היפהפיה, אפילו שהילדה טוענת בפניו שהוא יוכל לראות את כלתו רק אחרי החתונה. הילדה מכניסה את סבתה בשק ומביאה אותה ככלה לנסיך. כשמגלה את המרמה משליך הנסיך את הסבתא החוצה. שלוש נערות עוברות והופכות אותה לצעירה יפהפיה. הנסיך מתחתן איתה. על שאלת הילדה איך השיגה את יופיה משיבה הסבתא שגבר נתן לה הרבה מכות. הילדה פונה לגבר שנותן לה מכות עד שהיא מתה.	קורדיסטן עירק	5930
שבע הנשמות	אחות מסרבת להינשא למלך. באה אל אחיה. מוצאים מחסה בצריף ביער. האח יוצא לעבוד והאחות נישאת לאיש המסתתר ביום ומופיע בלילה. נולד להם ילד. האח אינו יודע על כך דבר. שבע פעמים מנסים האחות ובעלה להרוג את האח, בכל פעם הוא ניצל על ידי אחיינו. לאחר הנסיון השביעי הורג האח את האחות.	קורדיסטן עירק	5933
שבע הנשמות	אחות מסרבת להינשא למלך. באה אל אחיה. מוצאים מחסה בצריף ביער. האח יוצא לעבוד והאחות נישאת לאיש המסתתר ביום ומופיע בלילה. נולד להם ילד. האח אינו יודע על כך דבר. שבע פעמים מנסים האחות ובעלה להרוג את האח, בכל פעם הוא ניצל על ידי אחיינו. לאחר הנסיון השביעי הורג האח את האחות.	קורדיסטן עירק	5981
הריגת הורים כחיקוי (הילד הרשלה)	אביו של הרשלה חולה. אמו מכינה לו קציצות. תרנגולת חוטפת את הקציצות. הרשלה יוצא לחפש את הקציצה. עד שמוצא מת האב. לוקח אותו על סוסו. בדרך נכנס לשדה לעשות את צרכיו. האיכר זורק עליו אבנים. הרשלה טוען שהאיכר הרג את אביו. מקבל פיצוי כסף ותבואה. לחבריו השואלים אותו למקור עושרו משיב שהוא הרג את אביו ומכר אותו למלך. החברים הורגים גם הם את אבותיהם ומבקשים למכרם למלך. שרי המלך רודפים אחריהם עם מקלות. רוצים להתנקם בהרשלה אך הוא ישן מתחת למיטתו במקום בתוכה. כשהם ישנים מכין סיר עם עדשים חמים וכשהם קמים הם נכווים. מראה לחבריו כי כשאמו אינו מצייתת לדברים הוא הורגה ואחר כך מחייה והיא הופכת טובה (הכל למראית עין). החברים הורגים את אמותיהם אך כמובן שאינם מצליחים להחיותן. רוצים לנקום בו. הוא נכנס לבור עם סכין. כשבאים לחפשו אומרת אמו שהוא מת ילכו ויריחו אם הבור מסריח. שבאים להריח כורת להם, בזה אחר זה, את אפיהם.	קורדיסטן עירק	6023
האח האמיץ	לאלמנה היו שלושה בנים ובת. יצאו הארבעה לאסוף עצים והבת לא חזרה. הבכור יצא לחפשה וחזר כעבור שנה בידיים ריקות. כך גם השני. הצעיר החליט שלא יחזור עד שיביא את אחותו. לאחר חיפושים ראה מרחוק אור שיצא ממערה ובפתחה עמדה נערה. כששאל לקורותיה הבין שזו אחותו. גילה לה מי הוא ומה מטרתו והטיל עליה לגלות את סוד כוחו של הדב אתו היא גרה. כשחזר הדב והריח ריח של בן אדם, החליט כי יטרוף אותו כעבור 3 ימים. בינתיים הצליחה הנערה לשכנע את הדב שיגלה לה את סודו: כשעיניו פקוחות הוא ישן וכשהן עצומות הוא ער. כשמוציאים שערה מראשו הוא מאבד את כוחו. האח חיכה עד שהדב נרדם, הנערה הוציאה שערה מראשו והבן הרגו. האח והאחות חזרו הביתה.	קורדיסטן עירק	6028
הגנב הערום	איש המטייל בדרך מבקש ללון באחד הבתים. בלילה לוקח את הפרה של בעל הבית ומחביאה ביער. רואה סוס, מוכר אותו לבעל הבית. את הפרה הוא מוכר לבעל הסוס הגנוב. מספר לבעל הבית שראה את פרתו. כשבעל הבית בא על הסוס הגנוב אל בעליו לדרוש את פרתו, מודיע הלה שהסוס שלו. כשהם רבים לוקח הגנב את הסוס והפרה ובורח.	קורדיסטן עירק	6035
הילדה היתומה	בבית יתומים היתה ילדה קטנה שאהבה את המטפל שלה וקראה לו אבא. לילדה היו קרובים אשר אימצו אותה ולקחוה אל ביתם. הילדה הלכה לבית הספר והיתה תלמידה מחוננת. בינתיים נולדה לה אחות חורגת והחלו להתייחס אליה באיבה. כתוצאה מכך ירדה בלימודיה והמורה שלח מכתב לבית המאמצים. הילדה ברחה מהבית לבית היתומים. ההורים רדפו אחריה והיא הסתתרה במכונית. המכונית החלה נוסעת והילדה הגיעה למקום אחר. שירדה מהאוטו ראתה אישה והכירה בה את אמה. האישה רצה ומעדה על פסי רכבת וכך הילדה השיגה אותה. ניצלו מהרכבת ולכן ערכו מסיבה גדולה.	קורדיסטן עירק	6085
שני ידידים	היו שני חברים שלא נפרדו והיו כאחים. היה מלך ובגנו היו שני פרחים נפלאים אותם שמר יותר מכל אוצרותיו. עברו החברים ליד הארמון, ראו את הפרחים וחשקו בהם. כדי להשיגם פרצו לארמון, הרגו את הגנן השומר ובני משפחתו. המלך לא יכול הצליח לגלות את הגנבים. מצפונם של השניים הציק להם והם התוודו בפני המלך שסלח להם. אחותו של אחד החברים רוצה שהחבר השני ישא אותה לאשה. כשהוא מסרב מעלילה עליו בפני אחיה שקילל אותה. האחים רבו והשלימו. בסופו של דבר האחד מם והשני נהיה למלך.	קורדיסטן עירק	6092
אהבתו של בית אש	אשה נשואה מתאהבת בשוטר. היא נגשת עם בעלה למקום מחוץ לביתם, מרדימה אותו שם ומלבישה אותו בבגדי שוטר. כשמתעורר מפקפק הבעל בזהותו. כששואל את אשתו אם בעלה נמצא בבית, ומקבל תשובה חיובית, משוכנע שהוא השוטר.	קורדיסטן עירק	6159
שלושה יהודים מחפשים את חרב משה רבנו	שלושה יהודים יוצאים להרי קורדיסטן על מנת למצוא של את חרבו האגדתית של משה רבנו, שבכח מוצאה יהיה לגאול את בני ישראל. הפחה השולט באזור מצווה לקבור בקרבת שלושת היהודים חרב חלודה ולהביא לפניו את היהודים, אחרי ש"מצאו" אותה. כשמביאים את היהודים לפני הפחה הוא מאשימם שבעזרת החרב רצו לשלוט עליו, ועל המוסלמים כולם. היהודים מכחישים כוונות כאלה, בהצביעם על מקרה של בעל פרה אדומה. פקחות היהודים מוצאת חן בעיני הפחה והוא שולח אותם לחופשי, אחרי ששלמו לו כופר נפש.	קורדיסטן עירק	6602
האיש שעשה רעה לעצמו	איש עיוור הסתובב בשוק וקרא: "מי שעשה רעה, לעצמו הוא עשה". איש אחד שמע אותו, התרגז ונתן לו פיתות עם ביצה ורעל. בדרך פגש העיוור בבנו של אותו האיש. הבן היה רעב והעיוור נתן לו את הלחם. כעבור כמה ימים מת הבן.	קורדיסטן עירק	6605
האדם הרוצח	אדם רוצח את זקני עירו. זקן אחד ברח עם בנו. כשנהרגו כל הזקנים טמן לצעירים מלכודת: תלה צנצנת פרחים על עץ ליד בריכה. הבטיח את מחצית רכושו למי שיוצא את הצנצנת מהבריכה. אלפי צעירים נהרגים, כי אינם מצליחים. מגיע הבן שנמלט עם אביו הזקן, ולפי עצת אביו מוריד את הצנצנת מהעץ. האיש נוכח בחכמת הזקנים ומפסיק לרצוח.	קורדיסטן עירק	6739
סולטן מחמוד	סולטאן רואה בחורה רוקדת ובחצות לובשת שחורים ובוכה. הוא מקולל ע"י מקבץ נדבות עיוור לו נתן נדבה. נפח שהסולטאן נכנס לחנותו חלם וגירש אותו. מביא את כולם לארמון כדי שיספרו את סיפוריהם. הנפח מסרב לענות גם אחרי עינויים ונשלח לכלא לכל חייו. כיוון שהוא אהובה של בת המלך היא חפרה מנהרה מהארמון לכלא ודרכה היא באה אליו ומביאה לו אוכל. הבחורה שרקדה מספרת את סיפורה בתנאי שבסופו יהרגוה: נאנסה על ידי אביה בשכרותו. כשהתעורר האב הוא התאבד. ילדה ממנו בן וזנחה אותו ליד מסגד. הבן אומץ וכשגדל פתח חנות בגדים ונהיה סוחר ידוע. היא פגשה אותו ונישאה לו. כאשר מזהה כי הוא בנה מספרת לו והוא יורה בעצמו. המלך הורג אותה. הקבצן העיוור מספר את סיפורו בתנאי שבסוף הסיפור יהרגוהו: הוא היה סבל עני. יום אחד סחב לבחורה מזוודה, סגרה את עיניו וכשהגיעו נתנה לו לירה. כך מדי יום עד ששכרו עולה ל- 50 לירות. התעשר, בנה לו וילה. יום אחד פקח את עיניו בזמן שסחב את המזוודה וראה בחורות מייצרות זהב, והבחורה מביאה אבנים במזוודה. רצה להודיע במשטרה, הציעו לו להפוך לשותף. נתנו לו רפואה כדי שישים בעיניים. שם בעיניו ובעיני כל בני משפחתו וכולם התעוורו. אשתו וילדיו התאבדו. המלך הורגו. שכנו של המלך שולח לו קבוצה של חיילים ועליו לזהות מי בן ומי בת. בתו אומרת שהנפחים יודעים להבדיל. מסבירה לאהובה, הנפח, כי מי שיקפוץ מעל בור מים בלי לפחד הוא בן ומי שיפחד - בת. הנפח מעמיד תנאי למלך שיתן לו את בתו, המלך מבקש ממנו לגלות את חלומו, הנפח מסרב ומוחזר לכלא. אח"כ פותר (לפי עצותיה של בת המלך) עוד שתי חידות שמציב המלך השכן: להבחין בין הסוסה האם ובין בתה ולזהות מהו העלה ומה השורש. המלך השכן ביקש את הנפח אליו והוא נוסע עם בת המלך אשתו. הם מצליחים לגנוב את המלך בארגז וחוזרים למלכתם עם המלך בארגז ועם בן שנולד להם. שוב מבקש מלך מהנפח שיספר לו את חלומו, הנפח מספר שחלם כי התחתן עם בת המלך ובכל פעם שגילה זאת המלך הורגו. המלך מאשר שאכן היה הורגו אם היה מגלה לו זאת. הראה לו את המלך השבוי. המלך השבוי שוחרר והוחזר בכבוד לממלכתו והנפח זכה בכבוד כחתן המלך.	קורדיסטן עירק	6762
חכמתן של שלוש נשים	בדרכן ללקט עצים מוצאות שלוש נשים דבר נוצץ. הן חוששות להרימו. בא מלך, התקרב וגילה כי מדובר בזהב. הנשים רבות ביניהן והמלך מחליט כי האישה הנבונה מבין השלוש תקבל את הזהב. האישה הראשונה מסדרת יפה את ביתה כך שבעלה איננו מכירו. משקה אותו וכשהוא נרדם שיכור מפשיטה אותו מבגד הלילה, מלבישה אותו בגדי עבודה, שמה אותו בשק ומזמינה סבל לקחתו לבית הקברות. כשכר נתנה לסבל עוגות וביקשה כי ימכור אותן לבעלה בהקפה בבית הקברות. הבעל חוזר לביתו אך חושש להרדם, שמא יקח אותו מלאך המוות. הוא מספר לה על העוגות בבית הקברות והיא אומרת לו שהוא משוגע. בבוקר מספרת למלך את סיפורה. האישה השנייה שולחת את בעלה לחתונה בבית השכן. היא עושה חור בקיר וכך היא יכולה לעבור במהירות מביתה לבית השכן. הבעל רואה בחתונה אשה הדומה לאשתו, חוזר לביתו ומגלה אותה "ישנה" במיטתה. כך הלוך וחזור. בבוקר מספרת למלך את סיפורה. האישה השלישית ואמה משכנעות את הבעל כי הוא חולה מאוד. משחדות רופאים שיגידו לו שאסור לו לדבר. הודיעו שהוא מת. שמו אותו בארון ויצאו להלוויה. הוא מפחד לפתוח את פיו פן ימות. בדרך לבית הקברות עומד איש המרים מקל כדי להכות את הסבל החייב לו כסף. הסבל קם ובורח. כולם מתפקעים מצחוק. המלך מכריז כי אישה זו היא הזוכה בזהב.	קורדיסטן עירק	6880
האחיות והזהב	שלוש אחיות נשואות מצאו בשעת שאיבת מים זהב והן רבות למי הוא שייך. המלך עובר במקום ופוסק: מי שתספר לו את הסיפור המצחיק ביותר הזהב שלה. האחות הראשונה צבעה את ביתה ושינתה את לבושה ותסרוקתה. הבעל לא מצא אותה בשובה לביתו וכמעט שבגד בה. היא הכניסה אותו לשק והוא מצא עצמו במיטה עם אשתו. האחות השנייה התחפשה ובעלה פגש בה בחתונה. רקד עמה וחשבה לאשה זרה. רק בלילה התוודעה אליו וגילתה לו שהיא אשתו. השלישית הצליחה לשכנע את בעלה כי הוא חולה, וכיוון שהרופא אסר עליו את הדיבור הוא הוכרז כמת. נערכה לו הלוויה וברגע האחרון הוא קפץ מן הארון. האחות השלישית קיבלה את הזהב כי הפכה יום אבל ויגון ליום שמחה.	קורדיסטן עירק	6954
ספור הרועה	אשתו של הרועה חלתה ולא היה מי שיביא לו אוכל. הוא פנה לקוצר וביקשו לשמור על עדרו, אך זה היה חירש ולא הבין את הבקשה. הרועה נותן לו אייל צולע והקוצר חושב שהוא מאשימו בפציעת האייל. מגיע חרש נוסף רכוב על סוס והשלושה מתחילים להתווכח, מבלי שאחד יבין את השני. הרוכב ברח והקוצר והרועה חשבו שהלך להביא את המשטרה וברחו גם הם.	קורדיסטן עירק	6960
בן השקר	לאיש אחד לא היו ילדים. שכניו הכניסו אליו תינוק ואמרו לו שאשתו ילדה. האיש אהב את הבן. כשגדל רצה הבן להתחתן עם בת המלך. היא התאהבה בו. לאחר שקלע ביונה, ענה על שאלת הנסיכה וקפץ עם סוס מעל האש, הם התחתנו. השכן, אביו האמיתי של הנער, והאיש שגידל אותו רבו על האבהות והבן, שהיה כבר מלך, קיבל את שניהם כאבותיו.	קורדיסטן עירק	7010
גורלם של שני אחים	מלך מכניס לכלא שני אחים מבלי שהם יודעים את סיבת מאסרם. אחותם, פחימה, מנסה לשחררם. היא מבקשת את עזרת השייך השכן. השייך מוכן לעזור בתנאי שפחימה תתחתן איתו. היא מסרבת. אותו דבר קורה עם סגן המלך, עם שריפו ועם המלך עצמו. המלך מוסיף שאם לא תתחתן איתו לא תראה את אחיה לעולם. פחימה פונה למלך של ארץ שכנה. הוא שולח את עלי, בן אחיו, לשחרר את האחים. המלך שכלא את האחים עומד בסירובו לשחררם ועלי מתיז את ראשו. עלי הורג את שומרי בית הכלא ומשחרר את האחים. חיילי המלך ההרוג יוצאים למלחמה נגד עלי ובן דודו. החיילים מוכנים לשלום אם ימסרו להם את עלי. אחרי שבן דודו נותן להם כסף רב מסתלקים החיילים. עלי ופחימה מתחתנים.	קורדיסטן עירק	7061
העובד בבוסתן לא לו	מלך שהיה לו בוסתן מוזנח נותן אותו במתנה לשכנו העני. הוא מעבדו והבוסתן נושא פרי לתפארת. כאשר המלך נוכח בכך הוא לוקח בחזרה את הבוסתן והשכן עובד בו כאריס. איכות הפרי יורדת. כאשר המלך שואל לפשר הדבר מסתבר לו שאין כמו פרי עמלו של העובד בתוך שלו.	קורדיסטן עירק	7100
הבן המאומץ	עני רואה זאב הנושא בפיו תינוק. העני מציל את התינוק ומאמצו. ציפור מראה לעני ביצת זהב בקן שלה. העני מוכר את הביצה ומתעשר. מלך המדינה מגלה כי הילד שהעני אימץ הוא בנו, שנחטף ממנו בהיותו תינוק. הוא לוקח אותו, יחד עם העני ואשתו, לארמונו.	קורדיסטן עירק	7230
הבעל ואשתו המשוגעת	אשה משליכה צמר, שנתן לה בעלה, לתוך האגם, מכנה את הצפרדעים בני משפחה ומבקשת שיסרגו לה חליפה. היא מבינה את קירקור הצפרדעים כהסכמה. כשהיא אינה משיגה את מבוקשה היא הורגת את כל הצפרדעים ובתחתית האגם מוצאת סירים מלאי זהב. היא חושבת שזה מזונם של הצפרדעים ולוקחת ממנו כדי לבשלו בביתה. מתפלאת שה"עדשים" אינם מתבשלים, ומחליפה אותם בעדשים טובים אצל שכנתה. בעלה השומע על כך מוציא מן האגם את שאר הזהב ומגרש את האשה. למלך גנבו שלושה גמלים והוא מכריז שמי שאצלו ימצאו הגמלים יומת. האישה מתיישבת על סלע ומשתינה. השתן זורם לשלושה כיוונים. היא מדברת לכל אחד מן הזרמים והגנבים, שבמקרה מתקרבים אליה, חושבים שהדברים מופנים כלפיהם. הם עוזבים את הגמלים ונמלטים. גמל אחד נעמד מול האשה והיא חושבת שבעלה שלח אותו ושתנועות ראשו הן תביעתו של הבעל כי תחזור הביתה. היא עולה על הגמל ומגיעה הביתה. בעלה מפחד שידונו אותו למוות על שהגמל נמצא ברשותו. הוא מספר לאישה כי פרצה נלחמה ןעליו להתייצב אצל המלך. חופר לה בור והיא מסתתרת בו. שוחט את הגמל. זקנה נשלחת על ידי המלך לחפש את הגמלים. מבקשת בשר גמל עבור בנה החולה והאישה נותנת לה. המלך גוזר על הבעל מוות. הבעל טוען שהגמל היה ברשותה של אשתו ושהיא משוגעת. כדי להוכיח זאת אומר לאשתו לשמור על הדלת מפני גנבים. כעבור מספר ימים היא מתייצבת בארמון עם הדלת על גבה. הבעל משתחרר מן הכלא.	קורדיסטן עירק	7264
האיכר שנשא לו אישה	איכר נושא אישה וזו בוגדת בו. חבריו מספרים לו על כך והוא נשאר בבית כדי להיווכח בדבר. באותו יום היא אינה בוגדת. חוזר לעבודתו ושוב היא בוגדת. נשאר בבית. מגיע המאהב, האישה מחביאה אותו בבית השימוש. מכינה אוכל ואומרת לבעלה כי ידיה מלוכלכות והיא רוצה לגשת לבית השימוש. מבקשת אותו שיפשוט מעליה את בגדיה. הוא עושה זאת. היא מתייחדת עם מאהבה בבית השימוש. כששבה לועגת לבעלה שלא רק שלא הצליח לשמור עליה אלא אף סייע לה בבגידה.	קורדיסטן עירק	7271
העתיד הטוב	יהודי למדן לא עבד ואשתו בקשה שיצא לעבוד ויבקש מהמלך הלוואה לפרנסתו. שמע האיש ששונאי המלך מתכוונים להורגו. הגיע למלך והזהירו מפני שונאיו. הגישו למלך קפה מורעל והרב הרגיש בכך והחליפו בספלו של השר. המלך נשאל את מי משריו הוא הכי אוהב והשיב כי את שרו הראשי. השר שתה את הקפה המורעל והיהודי גילה למלך את התרמית של השר. המלך הודה ליהודי והקציב לו בכל חודש חמישים לירות.	קורדיסטן עירק	7311
נפרדים ונפגשים	אחים תאומים יוצאים למסע בעולם. בדרך נכנסת לאחד מהם עצם של נחש ארסי לרגל והוא שוקע בתרדמה. אחיו חושבו למת ומשאירו במקום. עובר מלך ורופאו מוציא את העצם המורעלת, הנרדם מתעורר. אחרי שהות מה אצל המלך ממשיך האח בדרכו. שוער של עיר, אצלו הוא מבלה את הלילה, מכניסו בזמן שנתו לשק, משליך אותו מחוץ לביתו וחוטף את רכושו. אנשי המלך מוצאים אותו. המלך חשוך הילדים מאמץ אותו והוא יורש את כסאו לאחר מותו. הוא מארגן מסיבה לכל העם על מנת לשמוע על גורלו של אחיו. אחיו מופיע במסיבה והם מזהים זה את זה.	קורדיסטן עירק	7422
חכם זמברטוט מציל נאשמים	יהודי טוען בפני מומר, שעבר מהיהדות לאיסלם, כי דתו החדשה היא הבל. במשפט בא לעזרתו חכם המוכיח כי הביטוי "דת הבל" אינו כינוי גנאי לדת המוסלמית אלא מביע את עקרונותיה, לפי הערך המספרי של אותיותיו: על מאמיני האיסלם להתפלל 5 פעמים ביום (האות ה' -5), שני חגים בשנה (ב'=2), ושלושים ימי צום הרמדן (ל=30). היהודי מזוכה.	קורדיסטן עירק	7437
ג'וחה מציל	לג'וחה אין פרנסה והוא יוצא מביתו כדי לבקש עזרה מהקב"ה. בהיותו בשדה עולה ג'וחה על עץ ונח בין ענפיו. מלמעלה הוא רואה דרוויש המכין מחומר 4 פסלים אותם הוא מכנה משה, ישו, מוחמד וה'. הדרוויש מתחיל לקלל ולהשמיד את הפסלים בזה אחר זה. טוען לפני כל אחד שהביא רק צרות לעולם. כשהדרוויש פונה לפסל המסמל את הקב"ה צועק ג'וחה מהעץ שהדרוויש לא ישמידו משום שהוא (ג'וחה) עוד צריך לבקש ממנו עזרה. הדרוויש נבהל, בורח, ומשאיר אחריו שקית עם כסף שג'וחה לוקח לביתו.	קורדיסטן עירק	7444
הרכוש בא בחוט ונעלם בשרשרת	הולך רגל הגיע לפונדק באחת מערי עירק. נכנס לישון בחדר מסויים. בעל הפונדק סירב להרשות לו לישון בחדר זה כי כל אדם שישן שם מת. אנשים שמעו שהאיש מתעקש לישון שם והסכימו להעיד בפני השלטונות אם ימות. בלילה ראה עקרב גדול נכנס ומושך בחוט. הלך בעקבות החוט. מצא אוצר, קנה סחורה והתעשר. פעם עבר עם כל גמליו שהיו קשורים זה לזה בשלשלאות על פני גשר. עלה גל וסחף את כל הרכוש לים. אמר: הרכוש בא בחוט ונעלם בשרשרת.	קורדיסטן עירק	7518
טיפשותו של הסגן	מלך אוסר להדליק אור בלילה. אורג יהודי עובר על האיסור. מסביר למלך שסיברת עברתו היא שעליו לפרנס את משפחתו. שליש מהכנסותיו הוא חייב, שליש הוא מלווה ושליש מוציא. המלך מבטיח לאורג אווז והאורג מבטיח למלך שיחזיר לו אותו מרוט. המלך נותן לסגנו לפענח את הדברים הסתומים של האורג. היות והסגן לא מצליח, הוא פונה ליהודי. היהודי מגלה לו את הפתרון עבור כסף רב (בור מלא זהב). הפיתרון: שליש להוריו - זה החוב, שליש לבניו - זו ההלוואה ושליש לעצמו. הסגן הבא למלך אחרי שהיהודי לקח ממנו את כספו הוא האווז המרוט.	קורדיסטן עירק	7582
מוסטפה מציל העם	חיילי מדינה שבראשה עמדה מלכה שדדו את המדינה השכנה. כששדדו צאן הרגו את הרועה, אביו של מוסטפה, והוא יצא עם חבריו למלחמה. על ידי טכסיס צבאי (משיכת חיילי אוייב לתוך מארב) ניצחו את צבא המלכה והרגו אותה. מוסטפה מתחתן עם חברתו ונעשה מלך.	קורדיסטן עירק	7583
השכל והמזל מה עדיף?	ויכוח בין השכל והמזל, מי מועיל יותר לאדם. השכל נכנס לראשו של סוחר עשיר ומאז התחיל להפסיד. הקצב הוסף להביא לו בשר עוד חודש ימים כי לא האמין שהתרושש. ילדי העשיר ביקשו בשר והסוחר הזמין קילו בשר והבטיח לשלם. כאשר לא יכול היה לשלם רצה הקצב להורגו ורדף אחריו. זה עלה לבית גבוה וקפץ למטה. נפל על מיטת גוסס. בני הגוסס, שמת מהמכה, רדפו אחרי הסוחר כדי להרגו. הגיע הסוחר לאדם ששקע עם חמוריו בבוץ. ביקש לעזור, תפס בזנב וזה נתלש. בעל החמור רגז ורדף אחריו. כך היו ארבעה רודפים אחר הסוחר. הגיע לבית השופט וראה אותו מרביץ לסגנו. התבייש השופט שיספר על התנהגותו אסר את העשיר ויצא דינו לגרדום. השכל מודה בחולשתו והמזל נכנס לפעולה. בקשתו האחרונה של העשיר היא לספר לשופט את קורותיו, משביעו שלא יגלה את מה שראה ואז יצילנו. פסק השופט לקצב שיקח קילו בשר מרגלו של העשיר, לא פחות ולא יותר, נבהל הקצב ושילם קנס 200 לירות. פסק השופט ששני האחים יטילו עצמם מן הגג על הסוחר. נבהלו ושילמו 400 לירות. פסק השופט שבעל החמור ימסור את חמורו לעשיר לטיפול עד שיצמחו לו זנב ואזניים. לא הסכים ושילם 100 לירות. השופט מסר לעשיר את הכסף וזה חזר לביתו וחיי חיי עושר ומזלו לא עזבו עוד. השכל הודה בעליונותו של המזל.	קורדיסטן עירק	7584
אח ואחות יתומים	אח ואחות עשירים אוהבים זה את זו. בכל פעם שחוזר האח מן הצייד מעלה אות ואחותו את 40 המדרגות שבביתם. שנפטרו ההורים ביקשה האחות שיתחתן. הוא מתחתן, בניגוד לרצונו, ומשלם לאבי אשתו מחצית מרכושו. האישה מגניבה נחש לכד המים של האחות. הנחש נכנס לתוכה ומשנה את התנהגותה. בעצת אישתו, המעלילה על האחות עלילת שווא, לוקח האח את אחותו אל היער ומשאירה שם. בבוקר שותה מים מבריכה שבפרדס ומתעלפת. מנהל הפרדס מאמצה לבת ומשיאה למלך. יולדת לו שלושה בנים ורוצה לבקר את אביה, מנהל הפרדס. המלך שולח אותה עם בניה, שר ו40 חיילים. בלילה נכנס השר לאוהלה היא מסרב להיענות לו והוא הורג את בניה. היא מבקשת לצאת החוצה והשר קושר לרגלה חוט כדי שלא תברח. היא קושרת את החוט לאבן ונמלטת. מתחפשת למלצר ומספרת לאנשים שהזדמנו למקום בו עובדת, ביניהם המלך, שרו ואחיה, את כל קורותיה. המלך הורג את השר ומחזיר אליו את אישתו.	קורדיסטן עירק	7665
חכמת הכובסת	כובסת צוררת את משכורתה היומית בצרור ובלילה מחביאה אותו תחת סלע ליד החידקל. גנב הרואה את מקום המחבוא גונב את כספה לעת ערב. למחרת בא לראות את תגובתה. שומע אותה אומרת שלו היה משאיר (את הכסף) היתה משלימה. מחזיר את הכסף כדי לראות מה תשלים. בערב היא אינה משיבה את הכסף למקומו הרגיל. לוקחת אותו לביתה.	קורדיסטן עירק	7720
כך מושכים כיסא	בבגדאד, בזמן שלטון התורכים, נפגשו שלושה חברים טובים לבילוי ערב בבית אחד מהם. המארח לועג לאחד האורחים במושכו את הכיסא עליו עמד לשבת. כשעברו שנים, והנפגע עלה לדרגת מושל, הוא גומל למארח' בכך שמעמידו לדין ומוציאו לתלייה על ידי זה שמושך את הכיסא מתחתיו.	קורדיסטן עירק	7722
המכתב	בימי מלחמת העולם הראשונה כתבה אלמנה, מכפר לי איסטנבול, מכתב לאחיה, וסיפרה לו כי אחיה האחר התמנה למוכתר. האח הבין שלא נשאר איש בחיים כי האח שהתמנה למוכתר היה משוגע.	קורדיסטן עירק	7723
המילה הראשונה	בן של אלמנה עבד אצל רופא. ראה שנתן לכל החולים תרופה מתוך אחד מארבעת הבקבוקים שהיו לו. כששאלו התלמיד לפשר הדבר הסביר לו שהוא מרפא מתוך הבקבוק הבא לידו. לאחר שלמד ממנו בן האלמנה עזבו והפך לרופא עצמאי. הצליח בעסקיו. פעם חלה בדלקת עיניים. שפשף את עיניו אך לא מצא תרופה. שלח את אמו לרופא. כששמע הרופא את הדבר אמר "אך הידיים" ונתן תרופה. התלמיד ניסה את התרופה על כלבו וזה התעוור. שאל את אמו לדברי הרופא וכשהשיבה לו הבין שהידיים הן המקור למחלתו - ששפשף את עיניו, ולכן קשרן. מרוב כעסו עליו נתן לו הרופא תרופה מעוורת.	קורדיסטן עירק	7724
דחוף קנה ולא שורש (לעקור את הרע מן השורש)	כשגנבו מביתו של השייך תרנגולת, אמר לבניו לתפוס את הגנב ולהרגו. בניו ביקשו לעבור על כך בשתיקה. כך היה כשגנבו כבש, פרה וסוס. לבסוף גנבו את אשת אחד הבנים. הבנים רגזו וביקשו להגיב, אך האב אמר כי את הרע יש לעקור מן השורש ועכשיו כבר מאוחר מידי.	קורדיסטן עירק	7868
הבאתי את הפיג'מה (תמימות)	בליל חורף ליווה ארוס את ארוסתו לביתה. כיוון שהיתה סערה בחוץ הזמינה אותו ללון. עד שהציעו את המיטה בחדר המיוחד ראו שנעלם. כעבור דקות חזר רטוב כולו והסביר שרץ לביתו להביא פיג'מה.	קורדיסטן עירק	7869
החזיר שלום בית	סוחרי בצרה באו מדי יום לבית קפה ורק אבו עלי לא בא, כי הוא אוהב לבלות עם משפחתו. פעם בא לבית הקפה. בעל המקום שאלו לסיבת בואו. התברר לו שלאבו עלי יש שבר ואשתו אינה רוצה לטפל בו, לכן הוא מעדיף לשבת בבית הקפה. אבו נעים (בעל בית הקפה) החליט לעזור לו והיה הולך לביתו בשעה שהוא לא נמצא ומבקש מאשתו שתמסור לבעלה ד"ש מבעל השבר ולמחרת ד"ש מבעל שני השברים, ולבסוף ד"ש מבעל שלושה שברים. האשה התנחמה שיש כאלה שמצבם גרוע משל בעלה ושבה לחבבו כמקודם. אבו עלי הפסיק לבוא לבית הקפה.	קורדיסטן עירק	7870
חצי ידיד	עשיר ביקש להוכיח לבנו שכל אלה שהוא מבזבז עליהם את כספו אינם ידידיו כמו שהוא חושב. ביקש האב מבנו לבחור לו 10 ידידים מבין חבריו הרבים, ולבקש מהם להחביא שק שבתוכו תינוק שרצח (בשק היה גדי שהאב שחט). כל אחד מחבריו סרב והתרחק ממנו. כשנוכח שאין לו חברים ביקש ממנו אביו ללכת אל הקצב, למסור לו ד"ש, לבקש ממנו חצי ק"ג בשר אך לזרוק את הבשר על הרצפה, בטענה שהוא לא טוב. הבן עשה כך מספר פעמים. הקצב לא כעס, החליף לבן את הבשר ואמר "כל מה שקרה לא אומר על מה עברו המים". האב מסביר לבנו כי הוא והקצב קברו יחד מת בתעלה ולמרות שהבן הרגיז את הקצב לא גילה לו זה דבר על הסוד המשותף.	קורדיסטן עירק	7871
היד שהורדה	ספינת נוסעים שהפליגה למכה טבעה בים על כל נוסעיה, לאחר שהושטה יד מהים. יהודי ששמע על כך לקח על עצמו להוריד את היד. כשהגיע אליה וראה 5 אצבעות, הרים לעומתה שתי אצבעות והיד שקעה. לאחר שקיבל את שכרו הסביר כי היד שאלה אם יש חמישה אנשים על לב אחד והוא השיב שאין אפילו שניים.	קורדיסטן עירק	7872
המילים משפיעות	אבו קאסם הסוחר ביקש מידידו אבו נעים לעזור לו להיפטר מהסוחר אבו נאג'י. אבו נעים הסכים לעשות זאת תמורת 100 לירות. כל יום במשך זמן מה היה הולך ושואל את אבו נאג'י אם הוא חולה, מפני שפניו נראים רע מאוד. כך היה ימים רבים עד שאבו נאג'י הושפע מן הדברים, האמין שהוא חולה ותוך כדי דאגות נפח את נשמתו.	קורדיסטן עירק	7874
משטר תוהו ובוהו (הסולטן הטורקי)	אדם הגיש בקשה להתקבל במשרד ממשלתי, ונדחה בהלוך ושוב. הדבר נמאס לו והוא מחליט למצוא את פרנסתו בגביית כסף, בשער בית הקברות. כך התפרנס במשך זמן רב והעסק שגשג. כאשר מתה אם הסולטן והיה צורך לקבור אותה, נוכחו פקידי המלך בדבר המוזר הזה. שילמו לאדם וסיפרו לסולטן. הסולטן הזמין אותו אליו וזה סיפר לו את קורותיו. הסולטן מינה אותו ואת עוזריו במקום פקידיו.	קורדיסטן עירק	7875
עד חצי המלכות	למלך צמח פצע על האף וככל שריפאוהו היה מגרד והפצע לא נרפא. בא אחד מיואש והחליט לנסות את מזלו, או שיזכה בחצי מלכות, כפי שהבטיח המלך, או שיומת. כשראה את פצעו של המלך בדק את בטנו, אמר לו שהוא בחודש השלישי להריונו. המלך דאג וכל הזמן מישש את בטנו בשתי ידיו. כעבור חודש נרפא האף והאיש הסביר למלך שההריון היה טכסיס כדי להרחיק את ידיו מאפו. זכה בחצי המלכות.	קורדיסטן עירק	7876
הרמאי נשאר רמאי (עלי הסוחר)	סוחר ערבי משחק שש-בש עם סוחר יהודי, אחרי שקנה אצלו סחורה רבה. היהודי מרגיש שהערבי מרמה אותו. בשובם לחנות ביטל היהודי את העסקה והסביר כי אינו רוצה עסקים עם רמאים.	קורדיסטן עירק	7877
אהלן וסהלן בדת ההבל	על ברכתו של מוסלמי "סבאח אל חיר" (בוקר טוב"), משיב יהודי "אהלן וסהלן כדת ההבל". החליט המוסלמי לברר מה פירוש '"דת הבל". שאל מה פירוש דת (חוק) ומה פירוש הבל (בטל ומבוטל). כעס על היהודי וכשברכהו כך למחרת היכהו. אסף את הקהל המוסלמי והביא את היהודי בפני המשטרה, באשמה שביזה את דת האיסלם. כשהובא היהודי והתבקש להסביר את כוונתו אמר שהבל הם בגימטריה מצוות האיסלם. ה= 5 פעמים תפילה ביום, ב= פעמיים חג בשנה ול= שלושים ימי צום הרמאדן. זוכה מאשמה.	קורדיסטן עירק	7968
זה על זה (אורח בביתו של אסלאן העשיר)	בן, שאביו גירש אותו מביתו, נכנס לסעוד אצל משפחה עשירה. ביושבו ליד בעל הבית שם הבן את המנה הקטנה שקיבל על המנה הגדולה של בעל הבית, ואכל הכל ביחד, אחרי שבעל הבית אמר לו ששתי המנות הן אותו דבר.	קורדיסטן עירק	8323
לא תובע ולא נתבע	קאדי מסויים זקוק לכסף לקפה. הוא שולח את משרתו לרחוב כדי שיביא לפניו את האיש הראשון שיפגוש. למרות שהאיש אינו זקוק לכך, מכריח אותו הקאדי לשלם לו סכום הגון עבור אישור שאינו חייב לאיש, ואינו זכאי לקבל דבר ממישהו.	קורדיסטן עירק	8333
מעשה בנערה יהודיה ובשר	בתו היפה של יהודי נחטפה על ידי שר מוסלמי. הוא הביאה למקום מרוחק והתחתן איתה. האב מגלה אותה בעזרת מפיות רקומות, אותן היא ממשיכה לרקום בביתה החדשה כשם שעשתה בבית אביה. האב חוטף את בתו מבית השר ומחזירה לביתה.	קורדיסטן עירק	8564
המקצוע מציל ממוות	מלך, היודע לארוג שטיחים, מציע לחוטפיו שבמקום כופר נפש שהם דורשים עבורו, יארוג שטיחים. חנווני הקונה כמה מהשטיחים מגלה בין עיטוריהם את שמו של המלך. הגילוי מביא לזיהוי החוטפים ולמציאת המלך. צבא המלך ממית את החוטפים.	קורדיסטן עירק	8565
השוחד	בן שיח' נאשם ברצח נערה. השיח' פונה אל יהודי עשיר המקורב לשלטונות וזה, בעזרת שוחד לאם הנרצחת, למפקד המשטרה ולשופט, מוציא את בן השיח' זכאי.	קורדיסטן עירק	8721
האמת שנוצחה	מלך חולם שבנו יעלה עליו בחכמתו ושהוא, המלך, ישתחווה לפניו וירחץ את רגליו. המלך כועס על בנו מבלי לגלות לו את הסיבה. הבן עוזב את הבית. בא לביתו של שייך עשיר ומשרת את השייך ואת בתו. יתר המשרתים מקנאים בו ומעללים עליו שהתעסק עם בת השייך. השייך מענה את הנסיך ומצווה לזרקו ברחוב. הוא ניצל ולאחר שמבריא מתגייס לצבא ומגיע לדרגת מפקד. הוא שולח מכתב לבת השייך ומבטיח לה את אהבתו. השליח קורא את המכתב ומשנה את תוכנו כאילו מבשר לה הנסיך כי נישא ויש לו שלושה ילדים. בת השייך כותבת תשובה וגם אותה משנה השליח. הנסיך ובת השייך מפקפקים באמיתות המכתבים. בת השייך מתחפשת בבגדי גבר ויוצאת לחפש את הנסיך. חיילי הנסיך עוצרים אותה כמרגל. היא מובאת לאוהלו של המפקד, הנסיך, ומזהה את עצמה. השניים מראים זה לזו את המכתבים ומגלים את הזיוף. הנסיך דואג שהמשרתים שהעלילו עליו יענשו. הוא סולח לאביו, משתחווה לפניו ורוחץ את רגליו. הנסיך ובת השייך נישאים.	קורדיסטן עירק	8820
הספר החכם (אלכסנדר מוקדון)	המלך אלכסנדר מוקדון התבייש בקרניים שהיו לראשו, לכן חבש תמיד כיסוי ראש וציווה להרוג את כל הספרים בעירו, פן יתגלה מומו. על הספר היחידי שנותר אסר, באופן מוחלט, לגלות את סודו. הספר סבל מכאבי בטן בגלל שמירת הסוד וחשש שימות. הוא צעק את הסוד לעבר העצים בגינת המלך. העצים חזרו על הסוד והמלך שמע את צעקותיהם. הוא איים להרוג את הספר. הספר העיר שבמקרה כזה יהיה על המלך להסתפר בעיר אחרת וכך יוודע סודו לרבים. המלך מינה את הספר לשר.	קורדיסטן עירק	8871
אהבה עד המוות	לבן מלך תימן, בחור יפה תואר בשם מאמו, שמים מלאכים במיטה את זיידה, אחותו של שליט העיר ג'זירה אשר בגבול טורקיה. הזוג מתאהב והם מחליפים ביניהם את טבעותיהם. למחרת מחזירים המלאכים את הנערה למקומה ומאמו ומשרתיו יוצאים לחפש אחריה. פוגשים במשרתת שלה ליד מעיין בעיר. מאמו שם את טבעתה של זיידה בכדה של המשרתת ושואל אותה היכן יוכל ללון. היא אומרת שאם הוא מחפש עבודה עליו לפנות לשליט, אם בעיה אישית יפנה לקרטז'ין טוב הלב ואם לביצוע שוד יפנה לאביה, הפושע הגדול בעיר. הוא פונה לקרטז'ין. זה מסדר פגישה בין מאמו לזיידה. השליט, אחיה של זיידה, מגלה אודות אהובה ורוצה לראותו. הוא מארגן מרוץ סוסים כי בטוח כי מאמו יבוא, אך מאמו מנצל את הזמן לפגישה עם זיידה. השליט מבין זאת ומפתיע אותם בביתו של קרטז'ין. זיידה מסתתרת תחת בגדו של מאמו ולכן הוא אינו יכול לכבד את השליט בקימה. קרטז'ין מנסה להסביר זאת לשליט בטענו כי מאמו חדש במקום אך השליט מחליט להרוג את מאמו. קרטז'ין מבעיר את ביתו ואומר לזוג לברוח בעת המהומה. הזוג מתגלה על ידי אבי המשרתת. הוא מכריח את מאמו להודות בפומבי כי זיידה היא אהובתו. לפי עצתו של באקר שולח השליט את קרטז'ין, עם שני קרובים המגנים על מאמו, אל הסולטן, ובידיהם מכתב בו נאמר שהם פושעים שיש להרגם. את מאמו משליכים לבור עמוק. השליחים פותחים את המכתב, מגלים את תוכנו וחוזרים. באקר מודיע למאמו כי זיידה נישאה ותבוא לבור עם קבוצת חברות ללעוג לו. לזיידה הוא מבטיח כי הכל בסדר והיא תוציא את מאמו מהבור. מאמו מאמין לבאקר ומת מצער. השליט בא לקברו ומבקש סליחה. יוצא קול מהקבר וסולח לו. לאחר זמן קצר מתה גם זיידה ונקברת ליד מאמו. קרטז'ין הורג את באקר על קברם ומטיפת דם צומח על הקבר קוץ.	קורדיסטן עירק	9114
הבדואי הישר	מחופשים כאזרחים מבלים מלך ווזירו אצל בדואי עני. לבדואי שלושה כבשים וכל יום הוא שוחט אחד מהם. בלילה השלישי הוא יוצא העירה למכור את עורות הכבשים על מנת לקנות אוכל ליום המחרת. הוא נתפס כגנב. שופט פוסק לו קטיעת יד ופסק הדין מבוצע. המלך מברר אצל השופט ומגלה כי לא היו מספיק הוכחות להרשעה. הוא מצווה לתלות את השופט ודואג לפרנסתו של הבדואי.	קורדיסטן עירק	9115
הביטחון באלוהים וברופא החולים	לעיר אחת שלתושביה לא חסר כלום, ושאף פעם לא חולים בה, שולחים רופא. כדי להוכיח את התושבים על שנטשו את בטחונם בה', נותן הרופא לאדם שבא אליו תרופה שמרעה את מצבו, כך עד שמגיע האדם למצב גסיסה. אזי מרפאו הרופא אחרי שדורש מן התושבים לשוב ולבטוח בה' ולא בו.	קורדיסטן עירק	9116
ויכוח בין חכם יהודי לאימם מוסלמי	חכם יהודי ואימם מוסלמי מתווכחים ביניהם איזו דת היא טובה יותר. הם מחליטים שכל אחד ילמד את דת רעהו, והמוסלמי יופיע בבית הכנסת כיהודי והיהודי יופיע במסגד כמוסלמי. לפי עצת היהודי קורא האימם בפסוק מסויים "לך" במקום "לך"ומתעקש כי לשתי המילים אותה משמעות. מורידים אותה מהבמה ושליח אחר מסיים את הקריאה בפרשה. במסגד משמש החכם כבעל קורא. כאשר על המאזינים לכרוע ברך במשך התפילה הוא נשאר על ברכיו זמן רב יותר מהמקובל. הסיבה לכך היא שהוא טוען כי בעת שהותו על ברכיו נגלה אליו הנביא מוחמד והביאו למכה וחזרה. לפי דבריו עברו במסע הזה את הים ולכן מכנסיו רטובים(הסיבה האמיתית לרטיבות - שתן). המוסלמים מאמינים לו ומנשקים את מכנסיו הרטובים. האימאם מודה שדת היהודים טובה יותר.	קורדיסטן עירק	9117
חג'א עלי	מלך מגלה שאשתו בגדה בו וכי אחד משלושת בניו אינו שלו. הוא כותב צוואה לשני בניו, השניים שהם בניו האמיתיים. שלושת הבנים פונים לשייך שהוא היחיד שיכול לפתור את בעייתם. בנוכחות הבנים מבקש השייך לגלות מי משתי נשותיו הרגה את בנו הצעיר. הוא מצווה על שתיהן להופיע בעירום מול כל הנאספים במשפט. אשתו המבוגרת, שהרגה את התינוק של האישה הצעירה מתוך קנאה כי היא עקרה, מתפשטת מיד. אם הילד מסרבת. השייך מגלה מי הם הבנים האמיתיים של המלך לפי תגובתם לסיפור שהוא מספר. השייך טוען כי בהיותו צעיר אשה של ידיד אביו רצתה לשכב איתו, בזמן שבעלה נעדר. השייך, לא רק שסירב לבקשתה, הוא גם היכה אותה באופן רציני. הוא שאל את האחים מה היו עושים במקומו. הראשון אומר שהיה דוקר אותה למוות, השני שהיה שופך עליה נפט ואילו השלישי היה נשאר איתה במשך כל הלילה. השייך קובע כי השלישי אינו בן מלך ואם שלושת הבנים מאשרת את דבריו.	קורדיסטן עירק	9118
היהלום	מחופש בבגדים אזרחיים מצטרף מלך לשני גנבים. הגנב הראשון מתפאר שהוא יכול להכנס לכל מקום מבלי שהשוטרים ירגישו בו. השני מתפאר שימצא כל דבר מוחבא. המלך המחופש מתפאר שאם יגע בשפמו לא יתלו אותם. כשעומדים לגנוב מאוצר המלך יהלום מבחינים שיש עליו כתם. שני הגנבים בודקים את הכתם ומגלים כי זה מלח. הם מחזירים את היהלום היות ואסור לגנוב מבית שבו טעמו מלח. למחרת תופסים את הגנבים ודנים אותם לתלייה. המלך, שנמצא בין האזרחים, נוגע בשפמו ולא תולים את הגנבים. המלך מגלה לגנבים את זהותו, משבחם על יושרם ומאפשר להם להרוויח את לחמם ביושר.	קורדיסטן עירק	9119
מאשפות ירים אביון	אשה של רופא לועגת לאשה ענייה. הענייה מצווה על בעלה לצאת לרחוב ולצעוק שהוא רופא. הוא עושה כן ומרפא את בן המלך. נותן לו להריח טבק, הוא מתעטש התולעת יוצאת ממוחו והוא מבריא. המלך משלם לו ביד רחבה והרופאים גם הם משלמים לו, כדי שיפסיק לגזול את פרנסתם. כך לועגת האשה הענייה לאשת הרופא.	קורדיסטן עירק	9120
משפט העיוור	אשתו של הארון אל רשיד טוענת בפני בעלה כי הגנבים הם הגברים האמיתיים. כדי לבדוק זאת הוא מתחפש כאזרח והולך לגנוב כבשה. הוא נתפס ומוכה. שלושה גנבים מטפלים בו ומביעים את משאלותיהם. אחד אומר שהוא רוצה סכום כסף גדול, שני אומר שהוא רוצה לשכב עם המלכה והשלישי אומר שהוא רוצה להיות מלך לשלושה ימים. הארון אל רשיד ממלא את בקשותיהם. כשבא עיוור להנות מצו המלך המדומה (חלוקת כספים לעניים), קוטע לו המלך המדומה את ידיו ורגליו, זאת כעונש על כך ששכב עם אשה מתה בבית הקברות, משום שבחיים לא הספיק לשכב עמה. האשה התעוררה וביקשה לכסות את מערומיה אולם הוא לא נתן לה וקטע לה איבר אחר איבר, עד שיצאה צעקה והוא התעוור. המלך המדומה הודה כי רק כדי לנקום בעיוור רצה למלוך שלושה ימים. הארון אל רשיד מעניק לשלושת הגנבים סכומי כסף גדולים כדי שירוויחו את לחמם.	קורדיסטן עירק	9121
משפט שלמה	שלושה סוחרים עולים לירושלים וקוברים את כספם תחת קבר בבית הקברות. למחרת הכסף איננו. פונים לשלמה המלך שיקבע מי הגנב. שלמה המלך מספר להם סיפור: נער ונערה נשבעים להתחתן אולם הנישואין אינם יוצאים לפועל. כעבור שנים נישאת הנערה לאחר ולאחר החופה מגלה לו שהיא כבר מקודשת. הולכים אל המקדש הראשון, הוא מתיר את השבועה ונותן שרשרת זהב. בדרכם חזרה נתקלים בני הזוג בשודדים. הללו מבחינים בשרשרת ושואלים מניין היא. השניים מספרים את סיפורם. לאור נדיבותם של שני חתני הנערה מחליטים השודדים להשיב את כל מה שגזלו. שלמה שואל את שלושת הסוחרים מי לדעתם ראוי לשבח הגדול ביותר. הראשון משיב שהחתן הראשון, השני חושב שהחתן השני ואילו השלישי טוען שהשודדים הם הראויים לשבח. שלמה קובע כי השלישי הוא הגנב.	קורדיסטן עירק	9122
משפט שלמה והסוחרים	בזמן שלמה המלך קוברים שני סוחרים את כספם בקבר. המת הקבור במקום מגלה לבנו על הכסף והוא לוקחו לעצמו. לפי עצתו של שלמה המלך באים הסוחרים כדי לסחור עמו. מכריזים כי יטמנו סכום נוסף. הבן ששומע את הדברים ממהר להחזיר את הכסף שלקח. הסוחרים לוקחים את כספם ועוזבים את העיר.	קורדיסטן עירק	9123
סיפור החכם היהודי והאימם הערבי	מוסלמי ויהודי מספרים כל אחד סיפור על בני דתם. סיפור המוסלמי: יהודי נהג לכבד בקימה את שכנו המוסלמי. כשפעם לא קם לפניו סטר לו המוסלמי. לפני השופט נדון המוסלמי לקנס גבוה והיהודי לקנס נמוך. עבור היהודי העני גם הקנס הנמוך היה עול קשה והוא נאלץ למכור את חנותו. סיפורו של היהודי: יהודי עני מבקש לקנות פרה מערבי. הוא משלם מראש אך הערבי מסרב לתת לו את הפרה בטענה שלא שילם לו. היות וליהודי אין הוכחה שאכן שילם נאלץ השופט להאמין לשבועתו של הערבי. לפי בקשתו של היהודי מזמין השופט כמה מפקידיו ואת הערבי לביתו. הוא מבקש מכולם לעזור ליהודי וכל אחד תורם דינר. כשמוציא הערבי דינר מכיסו מכריז השופט כי המטבע מזוייף, וכי אם לא יגלה הערבי מהיכן הגיע אליו יומת. הערבי מודה שקיבל את המטבע מן היהודי. מנהיג הקהל המאזין לסיפורים קובע כי סיפורו של היהודי מוצלח יותר.	קורדיסטן עירק	9124
שייך אלאסלאם	חסיד מוסלמי רוצה לדעת מה עליו לעשות כדי להגיע לגן עדן. הוא פונה אל האימאם וזה מייעץ לו לבנות בית יתומים. הוא	קורדיסטן עירק	9125
אחמד שלבי מוצא את אשתו	אחמד שלבי, בן מלך, ראה אדם המזמין מדי יום כוס קפה, שובר אותה, הולך לים וזורק לתוכו שבע לירות. האיש מוכן להסביר את מעשיו רק אם אחמד יסביר לו מדוע הסנדלר תופר כל יום רק נעל אחת ובמשך שעתיים מסתכל לרחוב. הסנדלר מוכן להסביר את מעשיו רק אם יגלה אחמד מדוע הנפח מסתכל בתנורו שעתיים אחרי כל מכה שנותן בברזל. הנפח מוכן להסביר את מעשיו רק בתנאי שיוגד לו מדוע המלכה שבעיר סמוכה מקיפה את ביתה בשומרים ומוכנה לשלם כסף רב למי שרוצה לראות את פניה, ובלבד שיוותר על רצונו. אחמד מגיע למלכה והיא מספרת לו שהתאהבה בבן מלך ושמו אחמד שלבי. בני הזוג ברחו מביתם ובגללם פרצה מלחמה בין אבותיהם המלכים. משנתפסו הופרדו ובן המלך נעלם. לפני שנפרדו כרכה רצועת עור סביב ידו הימנית. ועוד סימן נתנה בו: נקודת חן על ידו השמאלית. אחמד ידע כי מצא את אשתו אך לפני שהזדהה נפרד ממנה לעשרה ימים. סיפר את סיפורה לנפח וזה הסביר לו כי פעם בא אליו נער אשר במשך שבוע הגיע לייצור של שבעה מנעולים ליום, משדרש ממנו ביום השמיני לייצר שמונה מנעולים, סרב הנער ונעלם דרך התנור. מאז הוא מסתכל לתנור אולי יחזור הנער. הסנדלר מסביר כי הוא נהג לייצר שני זוגות נעליים ביום. פעם בא אליו נער אשר במשך שישה ימים הצליח לייצר שישה זוגות נעליים ליום. כאשר ביום השביעי דרש ממנו לייצר שבעה זוגות נעלם הנער ברחוב ומאז מחכה לו הסנדלר שיחזור. האיש הזורק כסף לים סיפר כי הוא בן של עשיר ונהג לבזבז מדי יום מאה לירות על שבעת חבריו. משמת אביו והוא המשיך בביזבוז אמרה לו אמו לבחון את חבריו. שם גופת כבש שחוט בשק, הלך אל כל אחד מהחברים וביקש עזרה בהטמנת אדם שרצח. כל החברים דחוהו והוא נוכח בצדקת אמו. לכן הוא מעדיף לזרוק כל יום שבע לירות לים מאשר מאה לירות על חברים שאינם חברים. אחמד שלבי חוזר אל המלכה ומזדהה.	קורדיסטן עירק	9347
העני שביקש עשרת אלפים לירות מאלוהים	עני מבקש בקול רם מן האל שישלח לו עשרת אלפים לירות, לא פחות. שכנו העשיר שומע את דבריו ומתוך צחוק זורק לו מטפחת ובה עשרת אלפיםל"י פחות לירה אחת. העני מסרב להחזיר לעשיר את כספו. העשיר תובע את העני למשפט. העני מוכן ללכת למשפט בתנאי שהעשיר ישאיל לו חליפה יפה וסוס. במשפט טוען העני עי העשיר חומד כל דבר שהוא רואה, אפילו את חליפתו וסוסו של העני. כשהעשיר אומר כי אכן הם שייכים לו, פוסק השופט לטובת העני כי הוא חושד בעשיר שהוא שם אותו לצחוק.	קורדיסטן עירק	9682
הרב והמולא	רב יהודי ומולה מוסלמי מתווכחים ביניהם איזו דת עדיפה. כל אחד מלמד את רעהו את דתו שלו. אחר כך על המוסלמי לשמש שליח ציבור בבית כנסת ועל היהודי להיות אימם בתפילה פומבית במסגד. המוסלמי שגה בקריאה בתורה ומסולק בבושת פנים על ידי הקהל. היהודי טוען שבזמן התפילה היה במכה וכהוכחה מצביע על מכנסיו הרטובים (משתן), בטענה שעבר את הים. הקהל מאמין לו וכל אחד רוצה לקבל חתיכה מהמכנסיים.	קורדיסטן עירק	10007
בעל היונה	אם שלחה את בנה לקנות יונה. קנה יונה אך 40 שודדים חטפוה ממנו. הוא עוקב אחריהם, מסמן את ביתם ואחר כך, בתחבולה, גונב את היונה המבושלת ומביאה לאמו. על הדלת כותב "אני בעל היונה, זה עוד טוב, הגרוע יבוא". מתחפש לילדה יפה. אחד השודדים רואה אותו ונושא אותו לאשה. לפני שבאו לחדרם מראה לו את כל הבית, גם חדר סודי של מכשירי עינויים. הנער המחופש מרסק את עצמותיו של השודד במכשיר. חותם על הדלת בכתובת הידועה. מתחפש כרופא ומוזעק לטפל בשודד הפצוע. הרג אותו וכתב שוב את הכתובת על הדלת. השודדים החליטו לפצותו. בינתיים גנבו את אוצר המלך. הנער מבטיח למוצאו. מקבל חדר סגור. כל יום הולך שודד לבדוק מה עושה האיש. ביום הראשון הוא אומר "אחד מארבעים", בשני "שני מארבעים" וכו'. באו אליו השודדים ומגלים לו את המקום. סידר שביום מסויים יוחזר האוצר מבלי שהשודדים יתגלו. ביקשו ממנו סליחה והוא חזר הביתה עם הרבה כסף.	קורדיסטן עירק	10119
צמידי הגורל	לפני מותה מבקשת אשה מבעלה שיתחתן רק עם אשה שצמידיה (של האשה הראשונה) יתאימו לה. הצמידים מתאימים לבתו והאב רוצה לשאתה. היא בורחת ומגיעה לרועה צאן. היא לבושה עור כבש וחיה עם העדר. משתתפת בחגיגה שהמלך עורך כדי לשמח את בנו. הנסיך מתאהב בה. היא חוזרת לכבשים מבלי שבן המלך יוכל לעקוב אחריה. בן המלך חולה מרוב אהבה. בנשף השני הוא מחזיק אותה. הם מתחתנים והיא מתפייסת עם אביה.	קורדיסטן עירק	10126
האשה המרשעת והתנין	בעל דוחף את אשתו המרשעת לבור בו נמצא תנין המפחיד את כל הסביבה, ואשר אנשים מקריבים לו הרבה כסף כדי שלא יזיק להם. כעבור זמן האיש משליך חבל לבור כדי להוציא את אשתו. הוא מוציא את התנין. התנין אסיר התודה מבטיח לו שיעשיר אותו. התנין אומר כי יעוזב בפקודתו את הארץ, המלך ואנשים שיהיו עדים לכך יתנו לו בתמורה כסף רב. כך קרה. התנין חוזר על איומיו בארץ אחרת. מציעים לאיש כסף רב אם ישחרר את מדינתם מן התנין. האיש מצווה על התנין לעזוב את המדינה אך זה מסרב. האיש מאיים שאשתו יצאה מן הבור ועומדת לבוא לתנין. התנין בורח.	קורדיסטן עירק	10219
שני אחים והאח החורג	שני אחים לוקחים מהאח החורג הצעיר שלהם את כל הרכוש המגיע לו מאביהם העשיר. הבן הצעיר עובד תחילה כסבל. אחר כך פותח לו מכר של אביו חנות. הוא מצליח. אחיו משתכרים ורוצחים אדם. הוא מצילם מתליה. עוזר להם בעסקיהם מפני שאחרי הרצח לקחו מהם את כל רכושם. שלושת האחים מפליגים באוניה ושני האחים הבוגרים משליכים את הצעיר לים. כלבו של הצעיר מביא אותו ליבשה. האחים הבוגרים תופסים אותו וזורקים אותו לבור. כלבו מביא לו אוכל ושתייה שהוא גונב אצל אופה ואצל מוכר מים. מלך המקום מגלה את הכלב ומצווה על אנשיו ללכת בעקבותיו. משחררים את הצעיר ותופסים את שני האחים. רוצים להורגם אבל אחיהם לא מאפשר זאת. הוא לוקח אותם הביתה, סוגרם בכלובים ומאכילם בשיירים שהכלב מותיר.	קורדיסטן עירק	10573
הגנב שנפל	גנב רוצה להיכנס לדירה של עשיר דרך החלון בקומה השניה. כאשר נוגע בחלון החלון אינו מחזיק מעמד. הגנב נופל ארצה ושובר את הגב. הוא תובע מהעשיר פיצויים. המלך, כשופט, מצדיק אותו. העשיר תולה את האשמה בבנאי, שלא חיבר כראוי את החלון לקיר. הבנאי מצביע על הנגר היהודי כאשם. המלך מצווה לנקר לנגר עין אחת כעונש על רשלנותו. הנגר טוען שהוא זקוק לשתי עיניו במקצועו. הוא מצביע על צייד ערבי, שונא יהודים, כמי שזקוק לעין אחת בלבד. עוקרים את עינו של הערבי.	קורדיסטן עירק	10576
חולה השחפת	רופא נותן לחולה שחפת עצה - לעשות טיול גדול כדי להירפא. החולה מבריא. כשבא לרופא כדי לתת לו מתנה, כאות הוקרה, יורה בו הרופא למוות, על מנת שיוכל לבצע בגופו ניתוח שיקבע את הסיבה להחלמתו.	קורדיסטן עירק	10577
היהלומן	יהלומן עשיר מאבד את כל רכושו. ארגונו נותן לו הלוואה ותמורתה מוכר לו יהלומים שערכם בבורסה ירד. בשל טעות נזרקים רוב היהלומים לים. ערכם של יתר היהלומים עולה והיהלומן מתעשר שוב.	קורדיסטן עירק	10578
הכומר הצעיר והכומר הוותיק	כומר צעיר רוצה לתפוס את מקומו של כומר ותיק. בזמן נאומו של הכומר הותיק מכריז הצעיר שכל הדברים הם שקר. הקהל הנרגז רוצה להרגו והוא נמלט לבית של יהודי. היהודי מייעץ לו להתרחק ממקום המקרה עד שישכחו את דבריו. אחרי שובו טוען הכומר הצעיר, לפי עצת היהודי, שעמיתו הותיק הוא המשיח, מלאך, אדם קדוש. כל מי שיקח שער מגופו או חתיכת בד מבגדו יהיה מוגן נגד מחלות כל ימי חייו. אחרי דבריו אלה מורט הקהל את כל השערות של הכומר הותיק וקורע את בגדיו. הכומר הותיק בורח והצעיר תופס את מקומו.	קורדיסטן עירק	10579
הכורדי הבריא	כורדי בולע את מרשם התרופות במקום את התרופות עצמן. מבריא.	קורדיסטן עירק	10580
הכלב הגנב	כורדי קונה כבד ולבקשתו מקבל את המתכון כיצד להכינו. כלב גונב את הכבד. הכורדי סמוך ובטוח כי הכלב יחזיר את הכבד כיוון שאינו יודע כיצד להכינו והרי המתכון נשאר בכיסו שלו.	קורדיסטן עירק	10581
הכניסה לגן עדן ולגיהנום	כומר נוצרי מוכר למאמיניו את הכניסה לגן עדן ולגיהנום. היות והם קונים ממנו רק את זכות הכניסה לגן עדן הכומר מוכן למכור ליהודי את זכות הכניסה לגיהנום. אחרי הקנייה פירסם היהודי ברבים שהוא נעל את שערי הגיהנום. בעקבות ההודעה הזו נוצרי מעוניין לרכוש את זכות הכניסה לגיהנום, במחיר העולה בהרבה על הסכום ששילם היהודי בקניית הזכות הזאת.	קורדיסטן עירק	10582
המלך גובה מיסים	מלך גובה מיסים. הוא ווזירו המחופשים מקבלים מאשה כוסות מיץ מרימון אחד. מחליטים להעלות את המיסים, כי אנשים שיש להם פרנסה כל כך טובה יכולים לשלם יותר. כשבשנה הבאה חוזרים למקום צריכה האשה לסחוט כמה רימונים כדי למלא כוס אחת. טוענת כי בזמן שהמלך היה טוב, ולא הטיל מיסים יתר על המידה, גם ה' עזר ונתן להם יבולים טובים. עכשיו שהמלך הטיל מיסים מופרזים ה' הסיר ידו מהם. המלך מוריד את המיסים.	קורדיסטן עירק	10583
המלך ווזירו המחופשים לאזרחים	מלך ווזירו, היוצאים מחופשים לאזרחים לתור את מדינתם, מגיעים בטעות למדינה שכנה. נכנסים לארמון המלך של המדינה הזו. המלך התייר מבקש לשחרר אשה מהמכות שעומדים לתת לה. נענים לבקשתו והמלך עצמו מקבל את המכות שהיו מיועדות לאשה. המלך המארח מזהה את אורחיו כמלך ווזירו ושולח אותם לחופשי, לאחר שסיפרו לו מה קרה.	קורדיסטן עירק	10584
דין צדק	ערבי הבא להתדיין עם יהודי בפני הרב שבתאי עלואן טוען שהיהודי לקח ממנו הלוואה ולא החזירה. היהודי מכחיש את קבלת ההלוואה. אין להם עדים. הרב מצווה על היהודי להישבע על לוח מצופה מטפחות משי שלא קיבל את ההלוואה. כשהיהודי ניגש למלא את הדרישה פונה הערבי אל הרב בבקשה לא להטיל את השבועה על היהודי, משום שחס עליו ועל משפחתו. לפי בקשת הערבי קובע הרב כי שטענותיו הן שקר. הערבי מודה באשמתו ומבקש מהיהודי סליחה.	קורדיסטן עירק	10595
זהותו של השליח מארץ ישראל	איש טוען שבא לקורדיסטן כשליח מארץ ישראל. מסרב מספר פעמים לקבל ממארחו את הכבוד להיות ש"ץ בבית הכנסת או לדרוש דרשה על ארץ ישראל. החכם שבתאי עלואן קובע שהשליח אינו יהודי. שני תלמידיו של החכם, שהולכים עם השליח לבית השימוש, מגלים שהוא אינו נימול. השליח אינו יודע לענות על שאלות שהחכם שואל אותו בעברית. מסגירים את השליח המדומה לשלטונות.	קורדיסטן עירק	10596
הדת המנצחת	חכם יצחק זמברטוט מסונדור נקרא על ידי נוצרי ומוסלמי להשתתף בויכוח איזו דת היא הטובה ביותר. אם יצליח לשכנעם שנימוקיו הם הטובים ביותר יקבל סליל משי יקר. חכם יצחק משתמש במשל כדי להצדיק את עמדתו כי הדת היהודית היא הטובה ביותר. הוא שואל את בני שיחו איזה שטר, מבין שלושה שטרות שהוריש אב לבנו, הוא המהימן ביותר: זה החתום על ידי שלושה עדים, החתום על ידי שניים או החתום על ידי אחד. הנוצרי והמוסלמי קובעים שהשטר החתום על ידי שלושה עדים הוא המיהימן ביותר. חכם יצחק אומר שהשטר החתום על ידי שלושה עדים מסמל את היהדות - מאמיני שלוש הדתות מסתמכים על תורת משה, בו בזמן שהנוצרים אינם מאמינים במוחמד והמוסלמים אינם מאמינים בישו. לכן היהדות היא הטובה ביותר. חכם יצחק לוקח את סליל המשי כי הוכיח את נכונות טענתו.	קורדיסטן עירק	10599
משפט צדק	יהודי וערבי באים להתדיין בפני החכם יוסף חיים סנדורי. הערבי דורש שהיהודי יחזיר לו הלוואה שנתן לו. היהודי מכחיש שקיבל את הכסף. אין עדים או שטר כתוב על העיסקה. החכם שולח את הערבי לקחת קצת אדמה מתחת לעץ התמר תחתיו, לטענתו, התבצעה העיסקה. בינתיים שואל את היהודי מספר פעמים האם לדעתו הערבי כבר הגיע לעץ. היהודי מדייק בתשובותיו אך מחוויר. החכם קובע שהערבי צודק ויש לו שני עדים: אלוהים שגרם ליהודי להחוויר ועץ התמר שהיהודי ידע בדיוק רב את מיקומו. היהודי מודה שקיבל את ההלוואה.	קורדיסטן עירק	10600
הכובסת החכמה	כובסת מטמינה את שכר עבודתה במטפחת, בין הסלעים על ידי הנהר שבו היא מכבסת. ערבי מבחין בכך וגונב את הצרור. הכובסת, שמבחינה בגנב, ממשיכה לכבס ואומרת בקול "אילו היה משאיר ... הייתי משלימה". הערבי מחזיר את הצרור בתקווה שהיא תוסיף עוד כסף. היא לוקחת את הצרור לביתה ולמחרת, תוך כדי עבודתה, היא אומרת "תאוותו הרגתו".	קורדיסטן עירק	11187
חכמת האשה	דייג דג דג ענק, גורר אותו הביתה. בדרך מנסים לסדר אותו כומר, איש דת מוסלמי ורב יהודי. כל אחד מהם אומר לדייג כי הוא סוחב תנין ענק העומד לטרוף אותו. הדייג מאמין לדברי הרב, מניח את הדג ובורח. השלושה מתחלקים ביניהם בשלל. אשת הדייג מבטיחה לבעלה כי כשיחזור ב-11 בלילה הביתה יהיה הדג בביתם, מבושל עם תוספות. הולכת לכל אחד מחכמי הדת ומזמינה אותם לבלות בביתה, כל אחד בשעה אחרת (8, 9, 10). הראשון מגיע, וכשנשמעת כעבור שעה דפיקה בדלת מחביאה האשה את האורח במרתף, נותנת בידו מקל כדי שיכה את מי שיתקרב אליו בטענה שבמרתף יש שדים. כך מגיעים כל השלושה למרתף. הדייג ואשתו אוכלים מן המטעמים של הדג שכל אורח הביא עמו. השלושה מכים זה את זה במרתף עד שמתים. בבוקר מזמינה האשה מטומטם לזרוק גופה בתוך שק לנהר, ליד בית המרחץ. בתמורה יקבל, כשיחזור, את חפצי המת. שלוש פעמים חוזר המטומטם לזרוק את הגופה, חושב שבכל פעם חוזר המת שזרק לביתה של האשה. בפעם השלישית נעמד המטומטם לשמור שהגופה לא תצא מהמים. בעל בית המרחץ יוצא לראות מה הרעש והמטומטם משליך גם אותו למים, בחושבו שהוא הגופה שקמה לתחייה.	קורדיסטן עירק	11195
הודות למי הצליח העסק?	ויכוח בין שני שותפים בזכות מי משגשג העסק. נפרדו, יצאו כל אחד לדרכו לבחון למי יש יותר מזל. שותף א' נתן כסף לפועל, זה אפסנו בשק קמח. אשתו מכרה אותו לרוכל. כיוון שנעדר ללא הודעה ממקום עבודתו קיבל רק מחצית משכורתו. שותף ב' קיבל חתיכת ברזל. נתנה לאיש אחד. אשתו נתנה אותה לדייג שמכין ממנה חכה. את הדגים שדג חילק ל-3. שליש נותן למשפחה שנתנה לו את חתיכת הברזל. בבטן הדג מוצאת האשה שלוש ביצים. מאירות בלילה בביתם. סוחר מגיע אליהם ומבקש לקנות את הביצים מציע תמורתן את כל סחורתו. העני מתבייש להתעשר בפתאומיות, הסוחר מביאו למלך ומציגו כאחיו איתו הוא חולק את ירושת אביהם העשיר. הסוחר חוזר ללון אצל המשפחה בשנית, כעבור שבוע נפטר והעני יורש את כל רכושו (שכן הוצג כאחיו). שותף א' פגש את הפועל לו נתן כסף וזה קיללו על המזל הרע שהביא לו. שותף ב' פגש את זה לו נתן את חתיכת הברזל והוא ברכו.	קורדיסטן עירק	11215
היהודי והנוצרי	בבניין 7 קומות, בקומת הקרקע משפחה יהודית ענייה, בקומה 7 משפחה נוצרית עשירה. היהודיה מבקשת מבעלה שילך לפחח ויקנה מגרדת ללחם, להכנת מזון. הפחח מכין ונותן להם חינם. הנוצרי מציע ליהודי לתת את המגרדת מתנה למלך ליום הולדתו (כוונתו שהמלך יהרוג את היהודי בגלל מתנתו הצנועה). המלך מכניס את היהודי לחדר האפסון ומצווה לתת לו כל שיחפוץ. היהודי מסרב לקחת אך אחד המשרתים ממלא את שקו כסף וזהב. היהודי לוקח וחוזר לביתו. קנה לבני משפחתו ממתקים. ילדי הנוצרי ראו את הממתקים וסיפרו לאביהם. חשב כי אם יכין כיסא זהב יקבל פי 3. המלך שראה את הכיסא נתן לנוצרי את המגרדת.	קורדיסטן עירק	11216
אברהם והפסלים	אברהם, יהודי עני בקורדיסטן, עזב את הבית בערב פסח כדי לא לסבול מעוני משפחתו. בלילה הגיע במקרה למנזר. לקח מחרוזת מפסל אלת הפוריות, שפשף את פסל הזהב של האל וקיבל זהב. חזר הביתה וחגג את הפסח כהלכתו. דבר הגנבה נודע למלך והוא חשד ביהודים. מאיים על הרב וגוזר גזירה. היהודים מכריזים על צום ואבל. אברהם מודה בפני הרב במעשהו, מגיע למלך, מספר לו על הנס שקרה לו: ניקה את פסל האל שהיה מלוכלך ובתמורה קיבל מחרוזת מפסל האלה. אברהם הוכרז כקדוש וקיבל קצבה חודשית.	קורדיסטן עירק	11361
בן המלך והעכברושים	ילד אהוב על אביו המלך מבקש ממנו מתנה זוג עכברושים. המלך קונה אותם אך בארמון הם אינם רוקדים. כל הרופאים קובעים כי הם חולים ואיש אינו יודע לעזור להם. יהודי מציע למלך לשים אותם ליד בית שימוש, כי זו הסביבה בה הם רגילים להיות. הם אכן מתחילים לרקוד. תנאי היהודי ל"ריפוי" העכברושים - להיות מלך ליום אחד.	קורדיסטן עירק	11362
העשיר והסבל	סבל הגר בשכנותו של עשיר "כותב" כל לילה ומסביר לשכנו שהוא סופר את עושרו. מוכן לגלות את הסכום רק בתנאי שהעשיר יגיד לו את עושרו שלו - 5 מיליון. הסבל אומר שעושרו קטן בכ-30 לירות. אחרי שהשניים חותמים על הסכם שותפות, מסביר הסבל כי ההבדל בין תכריכים של עשיר לאלה של עני הוא 30 לירות.	קורדיסטן עירק	11363
שלוש שאלות של מלך	מלך נוצרים מטיל תפקידים על היהודים ומוקירם. הבישופים מאיימים עליו. הוא שואל אותם שלוש שאלות: איפה מרכז העולם? מה יש לי בלב? כמה שווה ישו? הבישופים מתייעצים במנזר. מזדמן לשם יהודי, מוכר אלטה זאכן, מתנצר ומבקש להופיע כבישוף בפני המלך ולענות על השאלות. בדרך קנה צלב ב-20 דינר כי בשעה שהלבישהו שכחו לתת לו צלב. תשובותיו למלך: מרכז העולם תחת כסאי, ישו שווה 20 דינר, המלך חושב אם אני יהודי או נוצרי. מכריז כי הוא יהודי וכי הבישופים מאיימים עליו. כל הבישופים נתלו.	קורדיסטן עירק	11364
שני חברים שעשו שותפות במסחר	שני חברים עושים שותפות במסחר, התעשרו. אחד בחו"ל ויש לו שלוש בנות, השני בארץ ויש לו בן אחד. לשניהם מפתחות לחדרי האוצרות. אביו של הבן מצווה על בנו לשאת לאשה רק את מי שבליל הכלולות תענה בחיוב על הדרישה "כל מה שיש בביתי את מקבלת על עצמך". אינו מוצא בחורה שתסכים. בעצת חברים מתחתן לבסוף בלי לשאול את השאלה. אבי הבחור מראה לבחורה את אוצרותיו. כשמת האב עושה עצמה האשה כאילו התרוששו ונאלצים למכור את הארמון (מבלי שהבן יודע על האוצרות שבו). מוכרים את הארמון לקצב, ידיד של האשה לאחר שהבטיחה לו להתחתן איתו. יום לפני שמעבירים את הארמון לרשותו של הקצב מגיע שותפו של האב ומגלה את תחבולת האשה. מעבירים, בסתר, את האוצרות לבית אחר. הקצב מקבל את הבית הריק ומוכרו שוב, בהפסד, לבעליו הקודם. כנקמה הורג את האשה. שותפו של האב מוכן להשיא לבחור את בתו הצעירה בתנאי שאם יכעס עליו הוא יחתוך מגופו ק"ג בשר. הבת מכריחה את בעלה לעבוד, לפתוח חנות. החותן מתרגז ודורש ק"ג בשר. השופט מצדיק אותו. למחרת מתחפשת הבת לשופט ופוסקת שמותר לחתוך אבל בדיוק ק"ג, לא יותר ולא פחות, אחרת יערף ראשו. החותן נסוג מדרישתו.	קורדיסטן עירק	11461
הכל ביד אלוהים	מלך כועס על משרתו היהודי הטוען כי הפרנסה ביד אלוהים. המלך מפטר את המשרת לפני פסח. הקוף של המלך בולע מתכת יקרה מאוצרו של המלך ומת. משרתי המלך זורקים את הגופה לחצרו של היהודי. בטן הקוף מתפוצצת והמתכת מתגלה. ליהודי יש כסף לצרכי החג. המלך משתכנע שמשרתו צדק.	קורדיסטן עירק	11463
המלך והזקן	מלך מחזיק גרגר בידו ושואל זקן מהו. הזקן שולחו לאביו וכך כל אחד שולח אותו לזקן ממנו. הזקן ביותר אומר כי זה גרגר חיטה שהיה פעם, כשהאנשים היו טובים. המלך מבקש מהזקן שיביא אבטיח וכל פעם אומר שהאבטיח לא טוב. הזקן אומר שיש רק אבטיח כזה ובגלל זה הוא חי.	קורדיסטן עירק	11465
מעשה ביהודי עני שמזלו בגניבה	יהודי עני הולך בזה אחר זה אל כומר, קאדי ורב. כולם אומרים לו שמזלו בגנבה. גונב כל יום לירה אצל צורף. הצורף מתלונן לפני המלך. המלך מתחפש, תופס את הגנב ומציע לו שותפות בגניבה מאוצר המלך. היהודי מתגנב לארמון ושומע את השר והמלכה זוממים להרעיל את המלך. הוא מגלה זאת למלך המחופש. המלך מאלץ את השר לשתות מכוסו והוא מת. היהודי עולה לגדולה.	קורדיסטן עירק	11466
רק אלוהים גדול	מלך כועס על משרתו שאמר "רק אלוהים גדול". יהודי זקן, חסר פרנסה, מוצא מחסה מהגשם בחמאם. מוצא שם את בגדי המלך. לובשם, נכנס למכונית המלך מגיע לארמון וישן במיטת המלך. המלך יוצא מן החמאם ואינו מוצא את בגדיו. לובש את בגדי הזקן. השומרים אינם מאמינים לו שהוא המלך ומכים אותו. המלך המוכה הולך לבית משרתו היהודי, מודה בצדקת דבריו והמשרת עוזר לו לחזור לארמונו.	קורדיסטן עירק	11467
כיצד סופרים אנשים את שנות חייהם?	אדם בא למקום חדש. נכנס לבית הקברות וראה שעל המצבות כתוב: איש פלוני נפטר בגיל 10, אלמוני נפטר בגיל 12 וכו'. הסיק האיש את המסקנה כי האנשים בעיר מתים צעירים. כשהגיע לעיר ראה הרבה אנשים מבוגרים ובעלי שיבה. כששאל את אחד מתושבי המקום על הדבר המוזר הזה, נענה כי האנשים חיים כרגיל אך הם מחשיבים במניין חייהם רק את ימי התענוגות שלהם.	קורדיסטן עירק	11508
פושע עוזר ליהודים בביטול גזרת שמד	מלך רוצה להרוג את היהודים. היהודים צמים 3 ימים. פושע לא צם. יהודי מספר לו מדוע יש לצום. הפושע מחליט ללכת למלך. המלך נותן לו שלוש שאלות עליהן עליו להשיב עד למחרת: כיצד יצליח המשיח לאסוף את היהודים מן הגלויות למקום אחד? היכן חצי העולם? מה שווה המלך?. הפושע משיב על השאלות בחכמה וערמומיות. 1. כמו שתרנגול אוכל חיטה מפוזרת. 2. חצי העולם בנקודה הזו, אם המלך לא מאמין שימדוד את כל העולם. 3. המלך שווה חצי מערך צלב הזהב הנוצרי. המלך מבטל את הגזרה.	קורדיסטן עירק	11510
הנושא אשה מוטב שיבדוק שורשה	מלך שלו 3 ילדים מסר ליהודי את כל ענייניו וסמך עליו בכל. שרים קנאיים העלילו עליו אך המלך ידע שהכל שקר. קרא המלך לבנו הכור וסיפר לו את העלילה על היהודי. אמר הילד שיש להרוג את היהודי. סיפר זאת המלך ליהודי וזה השיב כי השורש של הבן מדבר.. הבן השני אמר לכלוא את היהודי לכל ימי חייו ושוב חזר היהודי על דבריו. הבן השלישי הכריז כי היהודי תם וישר. היהודי חזר בשלישית על תשובתו והמלך ביקש לדעתה למה הוא מתכוון. היהודי אומר לו לברר לבד. המלך מבין את כוונת היהודי, הוא מזמין את אשתו ושואל אותה ממי הילדים. היא מודה כי שני הגדולים הם ממזרים ורק השלישי הוא בנו של המלך. המלך מכיר בצדקתו של היהודי.	קורדיסטן עירק	11514
בן האח העני שנשא את בת האח העשיר	היו שני אחים, אחד עשיר (עלי פשה) ואחד עני (עלי קי). לעלי קי היה בן - אסן. לאחר מות אביו ביקש אסן מדודו סוס, ובעזרתו הצליח לפתוח מסגריה ולהתפרנס בכבוד. זאת היתה תקופה של מלחמה ולכן היה ביקוש רב לחרבות. אסן התאהב בבתו של עלי פשה, טורין איישן, אך אינו מעז לפנות לדוד כיוון שעושרו איננו מספיק עבור הדוד. שני הצעירים מחליטים שאסן יתחפש להודי. הוא עושה כך אך עלי פשה מזהה אותו ומגרשו מעל פניו. כאשר טורין איישן מובטחת לאיש אחר אסן חוטף אותה ובורח. יורש את עלי פשה.	קורדיסטן עירק	11516
סוד הסבא	מלך אחד מחזיק בידו חפץ מסויים. שואל זקן מהו החפץ. האיש שולחו לאביו, אביו שולחו לאביו וכך הלאה. זקן מדור רביעי מגלה למלך שבידו חיטה. המלך רוצה לדעת כיצד הזקן חי כל כך הרבה זמן. מתברר שזה בגלל פקייה אחד הנותן לו ולאשתו חיים.	קורדיסטן עירק	11517
הסוחר עלי ומשרתו מוחמד	סוחר עשיר, עלי, מחפש משרת שיבוא איתו ל-40 יום למצרים. מוחמד, חוטב עצים עני, מוכן לשרתו. מחצית ממשכורתו מקבל מראש וקונה בה מצרכים לאמו שבבית. כשהגיעו למצרים מקבל את המחצית השניה של המשכורת. מהמר על הכסף ומרוויח. תוך זמן קצר מרוויח את כספם של כל עשירי העיר וכן את רכושם ובתיהם. כן מרוויח מבחור עשיר את אחותו, המובאת אליו בארגז סגור. אדונו חוזר לישראל והוא שולח איתו ארגזי זהב וכסף וכן את הארגז עם הבחורה. הסוחר מביא את הארגז לביתו הדל של מוחמד. הבחורה בונה בכספים ארמון ומושיבה בו את האם. מוחמד מחליט לחזור לביתו. הוא מחלק כספים לעניים ומחזיר את הרכוש לכל אלה שהפסידו נגדו במשחק הקלפים. שמח על שהבחורה ניצלה את הזמן לבניית ארמון. בונה ארמון נוסף, לסוחר עלי, ומזמין את בני משפחתה של הבחורה ממצרים לבוא לחתונתם.	קורדיסטן עירק	11565
מבחן הידידות	אב עשיר מציע לבנו לבחון את נאמנותם של ידידיו, אותם היה נוהג להזמין מדי יום לסעודות על חשבונו. הבן עושה כאילו גורש מהבית ואין לו כסף. יומיים החברים מתחלקים בהוצאות וביום השלישי זונחים אותו מבלי לשלם. האב מספר לו על חבר, קצב, ש-18 שנה לא פגש. מציע לבנו לבחון את נאמנותו. הבן הולך לקצב ומציג עצמו כבנו של חברו. מבקש לקנות בשר וכל מה שמציעים לו הוא זורק על הרצפה, בטענה שזה לא טוב. לבסוף אומר לו הקצב כי היום באמת אין בשר טוב ושיבוא בפעם אחרת. מבקש שימסור ד"ש לאביו כי למרות הכל אין הוא מספר על מה שעבר בנהר. האב מסביר לבנו כי בצעירותם היו הוא והקצב חברים כה טובים, עד כי כשהאב גרם שלא במתכוון למותו של בן הפאשה עזר לו הקצב לקבור את הגופה בנהר. למרות התגרותו של הבן לא גילה הקצב את סודו של חברו.	קורדיסטן עירק	11735
שלוש העצות	סוחר עשיר ועבדו נוסעים להודו לכמה שנים. העבד קונה שם שלוש עצות: 1. על טעם ועל ריח אין להתווכח. 2. לך לישון כועס ולא מצטער. 3. אם יש שמחה תשתתף, אפילו אם אתה בשליחות המלך. בדרך בחזרה מגיעים לבאר. כל הדליים נופלים לתוך הבאר. העבד יורד לשם תמורת 10% מרכושם של אנשי השיירה. בבאר יש כושי עם שתי נשים: לבנה ושחורה. הכושי שואל מי יפה יותר. העבד משיב כי על טעם ועל ריח אין להתווכח. התשובה מוצאת חן בעיני הכושי והוא מחזיר לו את הדליים. שואבים מים והעבד מתעשר. מגיעים הביתה, העבד נכנס לחדרה של אשתו ורואה אותה ישנה עם גבר. מתגבר על רצונו להורגם. בבוקר מתברר שהגבר הוא בנו. נכנס לשותפות עם הסוחר. אשת הסוחר, חשוכת הילדים, מנסה לפתותו. הוא בורח והיא מצליחה לקרוע חתיכה מחולצתו. מעלילה עליו בפני בעלה כי ניסה לפתותה. הסוחר ואשתו מחליטים להיפטר מהשותף. שולחים אותו למאפייה לאפות אווז, כשיבוא לקחת את האווז המוכן ישליכו בעל המאפייה לתנור. השותף הולך עם האווז, בדרך מצטרף כעשירי למניין של בר מצווה. נשאר לסעודה ומתעכב. כעבור כמה שעות הולכת האשה לבדוק עם הכל נגמר. שואלת מה עם האווז והאופה משליכה לתנור. מגיע השותף, אופה את האווז וחוזר לסוחר. הסוחר מבין שמשהו השתבש. כל הסיפור מתברר.	קורדיסטן עירק	11736
תחבולות היועץ החכם	אשה קצה בחיי עוני והחלה מפרסמת כי בעלה הבור הפך להיות יועץ המלך. המלך קרא לו לראות את חכמתו. שאלו מה יש מתחת לכר המלך. ה"חכם" החל למלמל את שם אשתו גולה (פרחים) והמלך התפלא על התשובה הנכונה. העניק לאיש מתנות ומינהו לחכם שלו. האשה שמחה אך הבעל דאג מן העתיד. כשאבדה טבעת המלך ציווה על החכם לגלותה. טייל החכם 3 ימים בארמון וטען שהתרנגולת היפה והיקרה ביותר בלעה את הטבעת, זאת משום שרצה לנקום במלך שיערוף את ראשו כשלא ידע את התשובה. שחטו את התרנגולת ומצאו את הטבעת. החכם הפך מכובד עוד יותר. לימים נגנבו מהמלך 40 ארגזי זהב. החכם ביקש 40 יום ו-40 תרנגולים טובים, חשב כי לפחות עד שימות יחיה טוב. 40 השודדים ששמעו את שמו של החכם פחדו מאוד. שלחו אחד מהם לרגל אחריו. ראה את החכם ואת אשתו אוכלים, לבסוף, שנשארה רק עצם אחת, זרק אותה החכם למעלה ואמר אחד הלך. השודד חשב שהתכוון אליו. כך היה גם למחרת עם השודד השני ועד היום הארבעים בו בא ראש השודדים. השודדים פחדו, הביאו את הזהב לחכם וזה השיבו למלך. נתן לו המלך לבחור את אחד הארגזים. הוא בחר בצניעות דווקא בארגז השחור וקיבל את היהלומים הטובים ביותר.	קורדיסטן עירק	11798
העני שסיפר דבר שקר	עני מחליט לשקר ומודיע למלך שחלם עליו שהוא עולה בסולם. היועצים פתרו למלך את החלום לטובה והעני זכה בכסף והתעשר. שכנו העשיר קינא בו. גילה את הסיבה להתעשרותו וסיפר למלך כי ראה אותו בחלומו בראש הסולם. הפותרים הסבירו למלך כי עכשיו יפול למטה. כעס המלך וגירש את העשיר בבושת פנים.	קורדיסטן עירק	11799
כשחוטב העצים מתמנה לתליין	מלך מצווה על נתיניו בעיר לכבות את האור. כשהוא מחופש לאדם פשוט מסתובב בעיר, רואה שרק אדם אחד מפר את פקודתו. זהו חוטב עצים עני. המלך מצווה על נעילת שערי העיר כדי שהאיש לא יוכל לצאת למלאכתו. האיש הלך לחייט ותפר לעצמו חליפת שוטר. מכניס שני אנשים שרבים ביניהם לבית הסוהר. המלך קורא לו, נותן לו חרב ברזל וממנה אותו לתליין. האיש מוכר את חרב המלך וקונה במקומה חרב מעץ. המלך מצווה להוציא להורג את ראש ממשלתו. האיש מהסס ואומר: אם צודק המלך אז חרב המלך תפעל, אם טועה המלך תפעל חרב עץ. המלך צוחק ונותן לעני סכום כסף גדול.	קורדיסטן עירק	11808
כיצד נתפס הרוצח	מתגלה מת שסכינים תקועות בגופו. משפחתו רוצה לגלות מי הרוצח. הלכו לחמת פשר. זה מסתובב בעיר, עושה עצמו כאילו מדבר עם הקיר, עם האבן ועם הדלת, דבר המגביר את סקרנות האנשים. לבסוף אומר שלרוצח יש מעט דם על הכובע. ובאמת, כך היה ותפסו את הרוצח.	קורדיסטן עירק	11809
משפט בת השר שהציל את העני	בחור עני אינו יכול לפרנס את ששת ילדיו ומחליט לעזבם ולנדוד עד שימות. בדרך ראה אדם רודף אחרי סוס ששוויו 100000 לירות. רצה לעזור לו והסכים שיתחלקו בשווי הסוס. הסוס ברח ורק אחרי שזרק אבן בעיני הסוס תפסוהו. כעס בעל הסוס ורצה לתבוע את העני לדין. בלילה הגיעו לשייך והציע לחכות עד הבוקר. העני ברח כי לא היה לו במה לפצות את בעל הסוס. בדרכו דרך על בנו בן השנה של השייך והרגו. תפסוהו חיילים והביאוהו לעיר עם השייך ובעל הסוס, למשפט שיערך למחרת. בינתיים הלכו למסגד. עלה העני למגדל המסגד וזרק עצמו למטה כדי להתאבד. נפל על זקן והרגו. תבעו אותו גם שלושת בני הזקן. בת השר ראתה כי המקרה קרה לא בכוונה והחליטה לשפוט. לגבי בעל הסוס אמרה שיחתוך את הסוס ויתן את החלק הפחות טוב לנאשם, ויתר בעל הסוס על תביעתו. לשייך אמרה שייתן את אשתו לבחור לשנה שאחריה תחזור עם בן, אם תהיה זו בת תצא לעוד שנה. סרב השיך וחזר לביתו. לבן הזקן אמרה שיזרוק עצמו מהמגדל ויפול על העני ויהרגהו. סירב להיסתכן.	קורדיסטן עירק	11810
מי יכול לשתות יותר עראק מהמלך בלי להשתכר?	מלך יכול היה לשתות הרבה עראק מבלי להשתכר. הודיע שכל מי שישתה איתו עראק, והמלך ישתכר ראשון, יקבל 50000 לירות, אבל אם הוא ישתכר ראשון המלך יהרגהו. שתיין בא להתחרות במלך. שתו כוס אחר כוס, אבל בעוד המלך אוכל למתחרה אסור לאכול משולחן המלך בלא רשותו. הבין המתחרה כי ללא אוכל הוא ישתכר במהרה. ראה הלוויה בחוץ וביקש מהמלך ללכת לדבר עם המת. שלחו המלך עם שוטר. עשה עצמו שם אוזנו על הארון ומדבר עם המת. כשחזר שאל המלך מה הדבר, ענה לו שהמת אמר שמת משום ששתה הרבה עראק בלי לאכול. הרשה לו המלך לאכול. אכל ושתה ללא הרף, פי שתיים מהמלך. נתן לו המלך 50000 לירות ושיחררו.	קורדיסטן עירק	11811
המלך קונה דג יפה	מלך צעיר, המושפע ממבוגרים, ראה פעם דג יפה שנתפס על ידי דייג והובא לפניו. המלך רוצה את הדג. אמו מתנגדת. הדייג הערמומי מצליח להערים על המלך ולמכור לו. המלך מתגלה כבזבזן.	קורדיסטן עירק	11812
הזקן החכם, המלך והשר	שיחה אניגמטית בין זקן למלך: זרעת מוקדם אך לא צמח דבר (התחתן מוקדם אך אין לו ילדים). רחוק - מקרוב (פעם כשהיה צעיר ראה מרחוק, היום זקן ורואה רק מקרוב). משתיים - אחד (קודם הלך על שתי רגליו עכשיו על מקלו). מזוג לאחד (קודם ישן עם אשתו עכשיו לבד). המלך שולח לו ברווז והוא יאכל אותו עם הנוצות. המלך דרש משרו לפתור את החידות. השר העביר לזקן את כל רכושו תמורת הפתרון. כך "אכל" אותו הזקן על נוצותיו.	קורדיסטן עירק	11958
על יהודים ומוסלמים	יהודי קורדיסטן נקראו לצבא הקורדי. יהודי זקן, שמואל נחום, בא למלך וביקש שיגייסו אותו במקום בחורים צעירים. התגייס. בא למוסול עם כלבים. הבעיר אש בזנבות הכלבים ועזבם. כל מוסול בערה וזאת היתה גאוות היהודים.	קורדיסטן עירק	12066
קדושה נוספת	יהודי שואל גוי כיצד זה נולד ישו מרוח הקודש. הגוי שואל את היהודי וכיצד נבראה האשה מהצלע? עונה היהודי כי בזמנו של אדם לא היה ממי לברוא את האשה, אבל בימי ישו היו נשים וגברים לרוב, מדוע, אפוא, צריך היה ישו להיוולד מרוח הקודש?	קורדיסטן עירק	12068
אשת חיל	בעל צעיר, שאשתו רעה, שערותיו הלבינו. הלך לרופא. הרופא אמר שאין לו תרופה אבל הוא שולח אותו לאדם זקן, בכפר רחוק. בא לזקן וזה שלחו לאחיו, המבוגר ממנו. אח זה שלחו לאח מבוגר עוד יותר. האח המבוגר נראה צעיר וחסון משני אחיו. הוא קיבלו בסבר פנים יפות. ערכו שניהם קניות, הטריד את אשתו מספר פעמים בשל מה בכך והיא לא התלוננה. מבין הצעיר כי המבוגר נראה כה צעיר בזכות אשת החיל שלו.	קורדיסטן עירק	12234
המלך והגנב	קבוצת קבצנים מחליטה לגנוב ממלך קמצן את אוצרו וללמדו לקח. הבעיה מי יגנוב נפתרת כאשר ראש הקבצנים מתנדב בעצמו לגנוב. ראש הקבצנים נתפס ומובל למשפט לפני המלך. כששואלו המלך אם יודע מה צפוי לו, הוא עונה כי לא לו מגיע גזר דין תלייה אלא לכל הקבצנים, העומדים כעת מול חלונו של המלך. המלך ניגש לחלון וכשרואה את האנשים משחרר את ראש הקבצנים. הוא מודיע כי מעתה והלאה לא יהיה יותר קמצן ויתן נדבות בעין יפה.	קורדיסטן עירק	12238
המלך והעם שהשתגע	בעיר אחת זרמו מים מורעלים וכל מי ששתה אותם השתגע. המלך לא שתה מהמים האלה ונשאר שפוי. באו אנשים למלך וציוו עליו לשתות מהמים המורעלים ולהתנהג כמו כל אנשי העיר, ולא יהרגוהו. לא היתה למלך ברירה, שתה את המים המורעלים ונהיה אחד מהם.	קורדיסטן עירק	12239
נס חנוכה	יהודי נוסע כדי לסחור עם גוי עשיר. בת העשיר מתאהבת ביהודי ומבקשת מאביה להתחתן עמו, אם לא תעשה מעשה נואש. העשיר מעמיד את היהודי שתי אפשרויות: או שיתאסלם וישא את בתו, או שיאלץ להורגו. באין ברירה מסכים היהודי להתאסלם. בהתקרב חג החנוכה מבקש היהודי לקיים מצוות הדלקת נרות. הוא פוצע את ידו, מורח את הדם על החלון ומקרב אליו את הנר המאיר את החדר כך שפס הדם יראה כנר חנוכה, כך עושה במשך שבעה ימים. ביום השמיני נעשה חולה. חותנו שואל מה קרה לו, היהודי מספר כי לא יכול היה לשכוח את אמונותו. החותן מביע פליאה על כח אמונתו של היהודי ומוכן לעבור ליהדות עם כל משפחתו. זה היה ראשיתה של משפחת בראזאני.	קורדיסטן עירק	12241
השודדים והחמור	שודדים רוצים לגנוב לסוחר תמים את חמורו וסחורתו. אחד מהם סוחב את הסחורה של הסוחר מבלי שירגיש. רותם עצמו במקום החמור, חבריו לוקחים את החמור, והוא מתחיל לדבר כאילו מפי החמור. אומר שהיה ילד רע להוריו ולכן הפכוהו לחמור. עתה הוא מתחרט ורוצה לשוב להיות אדם. הסוחר משחררו. לאחר זמן מגיע הסוחר לעיר ורואה את חמורו. גוער בו באומרו כי שוב היה ילד רע, לכן מגיע לו שיחזור להיות חמור.	קורדיסטן עירק	12245
שותפות היהודי, המוסלמי והנוצרי	יהודי נוצרי ומוסלמי עשו מסחר ביחד. באחד הימים קנו כבש ובשלוהו בסיר. הסכימו ביניהם שמי שיספר את החלום המוזר ביותר יזכה בתוספת בשר. היהודי קם בלילה ואוכל את כל הכבש. בבוקר מתעוררים שלושתם. המוסלמי מספר שראה בחלומו את מוחמד והוא מובילו על פני גן עדן וגיהנום. הנוצרי מספר כיצד ישו ומריה הובילו אותו אל האב שבשמיים. היהודי מספר שמשה הוביל אותו אל הכבש המתבשל והאכיל אותו. מזמין את שני חבריו שילכו ויראו במו עיניהם.	קורדיסטן עירק	12246
מסע לאלוהים	בעצת אשתו הולך איש לבקש מאלוהים העלאה במשכורת. בדרכו מבקשים ממנו אנשים שונים לשאול את אלוהים שאלות שונות: 1. מדוע שדה אינו מצמיח כלום למרות שנזרע כל שנה. 2. מלך שואל מדוע העם אינו מציית לו. 3. אריה רוצה להרפא ממחלת עור. האיש פוגש את אליהו הנביא המודיע לו שמשכורותו הועלתה ונותן לו תשובות: 1. מתחת לשדה יש משטח זהב, האיש יחפור ויתעשר. 2. המלך הוא בעצם מלכה מחופשת. אם תפסיק להתבייש בנשיותה ותגלה לעם שהיא אשה יצייתו לה. 3. האריה צריך לבלוע אדם טיפש ואז ירפא. האיש מסרב להצעת השותפות עם בעל שדה הזהב. מסרב גם להצעת הנישואין של המלכה. מספר לאריה את קורותיו ומספר לו מה תרופתו. האריה טורף את האיש כי הוא הטיפש ביותר שפגש.	קורדיסטן עירק	12367
הנער ממה אחן והנערה זנה	השדים והמלאכים מפגישים בלילה את הנער והנערה היפים ביותר בעולם. הם מתאהבים ומחליפים טבעות. בבוקר מחזירים השדים את הנערה לביתה. הנער מחפש אחריה, מגיע לעיר שלה, נתפס על ידי אביה ומושלך לצינוק. בני הזוג שרים זה לזה שירי אהבה, עד שהנער מת מרעבו מעינויים. כשהנערה מבינה שהוא מת היא מתאבדת. הם נקברו זה ליד זו.	קורדיסטן עירק	12414
הבריחה מהצבא התורכי	יהודי, עריק מהצבא התורכי שברח לכפר והיה מבקר מדי פעם את משפחתו בעיר, נתפס על ידי שוטר. הוא הערים על השוטר, הרגו והשליך את גופתו לנהר. הוא עצמו ברח ולא נתפס.	קורדיסטן עירק	12415
אילו היה בימי אלישע השמן לא היה עומד	צעיר ביקש מרב שימנה אותו להיות רב בעיר קטנה. הרב, שידע כי הצעיר אינו ראוי לשמש כרב, כתב בתחתית מכתב ההמלצה: "אילו היה בימי אלישע, השמן לא היה עומד". כשהגיע הצעיר למקום, והראה את מכתב ההמלצה, שאלוהו אם הוא יודע במה הדברים אמורים. השיב הצעיר שמדובר באלישע, שמילא לאלמנה את פח השמן בצורה פלאית והשמן עמד. אמר האיש שקיבלו כי את דברי הרב אפשר גם לפרש כאילו לו היה הוא, הצעיר, בימי אלישע, הנס לא היה מתרחש. ביקש אותו למצוא מקצוע אחר	קורדיסטן עירק	12473
ברוך מרחם על הבריות	עשיר קמצן אינו מאפשר לעניים ולמקבצי נדבות להיכנס לארמונו. פעם התערב אחד הקבצנים כי הוא יצליח להוציא מהקמצן נדבה הגונה. הערים על שומרי הגן, נכנס לטרקלין ברגליים מלוכלכות וזיהם את הרצפה. העשיר, שלא רצה שילכלך את השטיחים היקרים, נאלץ לתת לעני תרומה הגונה, כדי שיאות לא ללכת על השטיחים. לפני לכתו אמר הקבצן לקמצן: אתה מקיים ברוך מרחם על הארץ, קיים נא גם מצוות ברוך מרחם על הבריות.	קורדיסטן עירק	12474
הזהרו מצבועים	אשה, המקיימת את כל המצוות, בוכה על שציפור ראתה את שערותיה כשהסתרקה. בעלה אינו מאמין לה. כשהוא יוצא לרגל עסקיו וחוזר לפתע, הוא מוצא את אשתו עם גבר זר. הוא בורח לשוק ומכריז כי הוא גנב. השופט גוזר עליו מוות בתלייה. ביום שהוא מוצא להורג נגנבות אבנים יקרות מהמלך. כשהוא מובל לעמוד התלייה הוא רואה קאדי, המסתכל על הארץ ואומר למאמיניו להזהר לבל לדרוך על הנמלים, כי הן קדושות. מיד אומר המובל לתלייה כי הקאדי הוא הגנב. מתברר שצדק. כששואלים אותו כיצד ידע, הוא משיב כי חש שהאיש צבוע. כשחוקרים אותו יותר הוא מתוודה ומספר על אשתו. האשה מוצאת להורג.	קורדיסטן עירק	12475
מעשה באדם שהיה שותה הרבה	אדם ששתה לשוכרה בא לחתונה אחת ובעל המקום, שהכירו, לא רצה שיפריע לבאים, לכן החביא את היין בבית השימוש. השיכור חיפש את היין עד בוש. בשלב מסויים סר לבית השימוש לעשות את צרכיו. גילה שם את היין והשתכר. כששב למסיבה אמר כי מעז יצא מתוק ...	קורדיסטן עירק	12511
ניחש את מות אמו	פטריארך שדיבר עם אביו של המספר יצא לפתע החוצה ובכה. אמר שבאותו רגע מתה אמו. כך חזה בכוכבים. למחרת קיבל מכתב שאישר את הדברים.	קורדיסטן עירק	12520
פסלים נותנים מתנה ליהודי בערב פסח	אברהם, יהודי עני בקורדיסטן, עזב את הבית בערב פסח כדי לא לסבול מעוני משפחתו. בלילה הגיע במקרה למנזר. לקח מחרוזת מפסל אלת הפוריות, שפשף את פסל הזהב של האל וקיבל זהב. חזר הביתה וחגג את הפסח כהלכתו. דבר הגנבה נודע למלך והוא חשד ביהודים. מאיים על הרב וגוזר גזירה. היהודים מכריזים על צום ואבל. אברהם מודה בפני הרב במעשהו, מגיע למלך, מספר לו על הנס שקרה לו: ניקה את פסל האל שהיה מלוכלך ובתמורה קיבל מחרוזת מפסל האלה. אברהם הוכרז כקדוש וקיבל קצבה חודשית.	קורדיסטן עירק	12621
הרפתקאותיו של בעל הזקן הלבן	מלך אחד הלך עם יועצו בעיר. פגשו זקן אחד ששירת צעירים. תמהו על הדבר. בקשו מהזקן שיספר להם את תולדות חייו. הזקן, שמו יוסי, סיפר שמשפחתו היתה עניה ולכן וביקש מאחיו הגדולים שימכרו אותו. הם מכרוהו לעשיר. לילה אחד יצאו והגיעו למערה שבה זהב ואבנים טובות. העשיר אומר ליוסי להטעין את הזהב על הסירה. אחרי שהוא מעמיס הכל אומר העשיר ששכח את מעילו במערה. יוסי הולך להביאו והעשיר בורח. יוסי מגלה כי יש עוד אנשים במקום, גם אותם עזב העשיר והם ניזונים מעץ תאנה. בהנהגתו של יוסי הם מצליחים להימלט. מגיעים לעיר רפאים. נכנסים לבית מפואר אוכלים והולכים לישון. בבוקר הם מגלים כי לאחד מהם הסירו את הראש. קוברים אותו ולמחרת קורה אותו דבר. אחד אחרי השני מתים כל חבריו של יוסי עד שהוא נותר לבדו. פוצע את ידו וטובל במלח כדי לא להירדם בלילה. שומע קול יורה ופוגע במשהו. בבוקר עוקב אחרי סימני הדם. מגיע למערה שם יש ענק שסביבו מסודרים ראשים רבים, ביניהם גם ראשי חבריו. הוא יורה בענק והורגו. נכנס לפרדס, אוכל, מוצא בחורה, מתחתן איתה ונולדים להם שני ילדים. הוא סוגר את אשתו בבית. היא רוצה לצאת אל הים ופורץ ביניהם ויכוח. לבסוף הוא נעתר לה. האישה בורחת עם הילדים אל הים. יוסי יוצא לדרך ופוגש איכר שמזמינו לביתו. בבית הוא נועל את יוסי מאחרי 7 דלתות. מדבר עם אשתו כיצד כדי שזו תבשל את האורח. יוסי מתחכם ובלילה מחליף מקומות עם בנו של האיכר. האיכר הורג את בנו במקום את יוסי. עוקב אחרי האיכר עד המסגד, נכנס ומספר את סיפורו. השומעים מספרים כי גם להם נעלמו קרובים. כולם הולכים לנקום ברוצח אוכל האדם. יוסי נושא את אלמנתו של האיכר. חיים בעושר תקופה מסויימת ואז מתה האישה. מנהג המקום הוא שאם מת אחד מבני הזוג משליכים גם את השני לבור כדי שלא ינשא לאחר. יוסי נזרק לבור. יחד עם אשתו של בן המלך נמלטים ומגיעים לעיר הולדתו. מוצא את אחיו ומבקש שימכרוהו שוב כדי להתנקם בעשיר. הם מוכרים אותו ושוב לוקח אותו העשיר למערה. הפעם יוסי מערים עליו, בורח עם שקי הזהב ומשאיר את העשיר מעבר לנהר. הוא מגיע לביתו של העשיר ונושא את בתו ואת האשה שהציל מן הבור. בשל כל התלאות שעבר הזקין יוסי ושערו הלבין, בעוד אחיו הגדולים עדיין לא הצמיחו שפם.	קורדיסטן עירק	12623
השולטן עבדול חמוד וארבעת הגנבים	השולטן עבדול חמיד יוצא בלילה, מחופש, כדי לבדוק את מצבם של אזרחיו. פוגש 4 גנבים: ראש החבורה, הקובע מתי וממי לגנוב, גנב הממשש קירות ויודע היכן הכסף, אחד הפותח דלתות ואחד שמבין את שפת החיות. השולטן מצטרף אליהם כשפורצים לאוצרו. הגנב מגלה היכן האוצר, השני פורץ את הדלת והשלישי מרגיע את כלב השמירה, ומבין את דבריו: אלאמלא היה אתכם השולטן הייתי משסע אותכם. האיש אינו מודה כי הוא השולטן. כל אחד מעמיס על גבו שק. לפני שיוצאים טועם ראש החבורה מאבקה לבנה שבצלחת בחדר האוצר, מגלה שזה מלח (להגנה מפני שדים ומזיקים). מאחר שטעם ממזונו של השולטן אין הוא מסכים שיגנבו ממנו, מאלץ את כולם להחזיר את הגנבה והם יוצאים כלעומת שבאו. למחרת מפזר השולטן על מדרגות ארמונו מטבעות זהב רבים, ועוקב בחשאי אחר מעשיהם של 20 איש, ידידי משפחה וותיקים. האורחים באים להתפלל עם השולטן מידי יום ולאכול על שולחנו. הם רואים את הזהב ומחביאים אותו בכפיות שעל ראשיהם. הידיעה על הפריצה לאוצר המלך מתפשטת בעיר והשולטן שולח שוטרים לבתיהם של ארבעת הגנבים. דינם יוצא לתלייה. לפני ביצוע גזר הדין חותך השולטן בחרבו את החבלים בהם היו כבולים ומצווה לתלות במקומם את 20 האורחים שבכליהם נמצאו המטבעות. הם אכלו על שולחנו במשך שנים ולא היססו לגנוב, ואילו הגנבים שטעמו בסך הכל קורט מלח חזרו בהם ולא גנבו ממנו. הוא ממנה אותם ליועציו ולשומריו.	קורדיסטן עירק	12627
שני אחים וסיפור אחד	אשתו השנייה של מלך מתאהבת באחד מבני המלך ומטרידה אותו לאחר שהוא ואחיו חוזרים לארמון כדי לראותה. שני האחים מחליטים לברוח. לאחר הגיעם למקום שומם אחד האחים אינו מתעורר ואחיו חושבו למת ונאלץ לנטוש אותו. הוא מגיע לעיר בה בוחרים מלך לפי הגורל. היונה התיישבה שלוש פעמים על מצחו וזה סימן שהגורל בחר בו. הוא נהיה מלך העיר. שיירה של בדווים עוברת ליד האח השני. רופא השיירה מטפל בו במשך 40 יום ומרפא אותו. מגיע לאותה עיר בה אחיו מלך. משחד את שומר החומה שיתן לו להיכנס לתוך העיר. מתחבר עם השומר ובא אל ביתו. בלילה השומר שודד את כל כספו ודוקר אותו 40 דקירות. עני מטפל בו והוא ניצל ומבריא. מלך העיר מבקש מרב חובל לקנות עבורו אשה בסעודיה. כשהם עומדים להפליג מביא השומר שק ובו האח, שנחטף על ידו, ומבקש להעלותו קורבן לים. המלחים פותחים את השק ומגלים בו אדם. הם מעלים מבמקומו עז כקורבן. האח שט ומגיע לחוף. בשוק הוא קונה ארגז סגור. לאחר שאנשי האוניה קנו עבור המלך אשה יפה גם הוא חוזר לים ופותח את הארגז. הוא מגלה בתוכו יפיפיה המבקשת אותו לספר לה את כל קורות חייו. היא מתגלה על ידי אנשי הצוות. הם מחליטים להשליך את הבחור לים, למכור את הבחורה שקנו בשוק ואת זאת שבארגז להביא למלך. הבחורה היפה מובאת למלך, היא מבקשת ממנו שיניח לה לספר לו סיפור. היא מספרת לו על אחיו. לאט לאט מבין המלך כי מדובר באחיו. היא מספרת כי בשק שנזרק לים היה בול עץ ואת האח הצליחה להחביא והנה הוא לפניו. לאחר חיבוקים מבטיח המלך את היפיפיה לאחיו ומצווה להחזיר אליו את הבחורה שנמכרה בשוק. את רב החובל ואת צוות האוניה הוא מצווה להרוג. שני האחים שבו לחיות יחדיו באושר.	קורדיסטן עירק	12629
עני מרפא את המלך בצחוק	מלך אחד נפצע ברגלו ורצו לקטוע אותה אך המלך סירב. הוא הוציא פקודה שכל מי שישב לידו ולא ישן כלל כמוהו, יקבל סכום כסף גבוהה. עני שקץ בחייו בא לנסות את כוחו. סיפר למלך את מחשבותיו על סחורות. אחר כך שאלו המלך שוב פעם על מה הוא חושב. ענה שהוא חושב על אדם שאוכל מכל טוב ואחא כך עושה את צרכיו ומתרחקים ממנו מפאת הריח	קורדיסטן עירק	12710
יהודי בחבל זובאר בקורדיסטן	לחכם אחד הביאו תרנגולות, רצה לבשלן כדי לאכול. בא כלב מכניס את ראשו בקדרה, רץ לבית השימוש של המסגד, ניפץ את הקדרה ואכל את התרנגולות. החכם, שנותר בלי אוכל, יצא על חמורו לכפר הסמוך להביא תרנגולות. שקע החמור בבוץ. אחרי שיצא ציווה החכם על משרתו לרחוץ את החמור, אלא שאז עברה במקום אתון והחמור רץ אחריה. החכם נאלץ ללכת ברגל.	קורדיסטן עירק	13338
מעשה ביהודי פועל שכיר יום ומעשיו	עובד אדמה עני חרש במחרשתו ומצא כלי מלא זהובים. התעשר ונעשה סוחר גדול. מדי שנה, בעשרה באדר, היום בו מצא את האוצר, נהג ללבוש את בגדי העבודה הישנים שלו, לאחוז בידו את המחרשה וכך לחלק לבניו מתנות לפורים. מזלו השתנה, ובתשעה באדר נודע לו כי כל רכושו ירד לטמיון ולא נותר לו כלום. למחרת, בעשרה באדר, לבש שוב את בגדי העבודה, לקח את מחרשתו והתכונן לצאת לעבוד בשדה. בניו, שראו שהוא לבוש כדרכו בעשרה באדר, באו לבקש את מתנותיהם, והוא הודיעם בדמעות כי כל רכושו אבד והוא יוצא לעבוד בשדה כדי לפרנסם.	קורדיסטן עירק	13343
כוח לשון הרע	חסיד שהוכיח איש רע קולל על ידו. היתה לחסיד כבשה יחידה. פעם ראתה עצמה בראי, חשבה שהיא כבשה אחרת, נגחה בראי ושברה אותו. אשת החסיד כעסה והרגה את הכבשה. החסיד כעס והרג את אשתו. אבי האשה כעס, הרג את החסיד והתאבד מקפיצה מהגג.	קורדיסטן עירק	13345
מלך מיר סבדינא ויועצו איסי דלא	יועץ ושומר ראשו של מלך מוצא על המלך, בשנתו, עקרב. הוא מעיר את המלך עם חרבו וכדי שזה לא יחשוד בו שהמלך לא יחשוד בו כי רצה להורגו הוא נעלם מהארמון. המלך לא הניח לידידו ויצא לחפש אחריו לדעת מדוע עזב את הארמון. הוא מצאו בביתו. היועץ עקר מגינתו פרי שעדיין לא היה בשל, רמז לכך שכאשר דברים נאמרים או נעשים שלא בזמנם הם עלולים לקלקל. המלך הבין את כוונתו וחזר לארמונו.	קורדיסטן עירק	13347
גבורת הבן שחזר לשלוט בשבטו	שני בני שבטים יריבים נפגשים במקרה כשסוס אחד מוביל את אחד מהם. הם מחליטים להשכין שלום ביניהם. אחד מביא את השני לשבטו, נותן לו את אחותו לאשה. האשה יולדת שני ילדים: בת יפה ובן שחור כעבד. כאשר הילד מובל אל אנשי השבט הם אינם רוצים בו ומשליכים את האשה עם הילד. הם באים לכפר. שם מאמץ אדם את האשה ואת הילד. ילדי האיש הולכים לצייד וגם הילד רוצה. אמו מספרת לו שהוא בנו של שייח'. הילד גדל ונעשה גיבור גדול. כאשר אנשי הכפר כורעים תחת נטל המיסים שמטיל עליהם הסולטן נלחם הגיבור למענם ולמען אביו המאמץ ומנצח. באותה הזדמנות נלחם גם נגד אביו מולידו, לוקח אותו בשבי ומביאו אל אוהל אמו. הם מכירים האחד את השני והשמחה גדולה. האב מת כי בנו שבר את גבו. הבן יוצא אל העיר וגונב את סוסו של הסולטן בעזרתה של בת הסולטן. נושא אותה לאשה. בן דודו מקנא בו והרגו. כעבור שנים בנו של הגיבור הורג את בן הדוד ומאז הוא ראש השבט.	קורדיסטן עירק	13470
מזל או שכל	אדם עני ללא מזל הולך לסיני, למשה רבינו, לשאול אותו מדוע זה כך אצלו. בדרך פגש שועל שביקשו לשאול את אלוהים מדוע הוא עירום, נחש ביקש לשאול מדוע נופלת עליו תרדמה כל היום, בעל פרדס שביקש לשאול מדוע מרים מימי המעין ופירות העצים, מלך ששאל מדוע השלטון נשמט מידיו. משה ענה לו כי המלך הוא למעשה אשה. אם תינשא תוכל לשלוט בעמה בעזרת בעלה. לבעל הפרדס השיב כי מתחת לאדמת הפרדס יש זהב והוא שהופך את המים למרים. לנחש יש אבן יקרה מתחת ללשון והיא שגורמת לו לישון. השועל, אם יאכל אדם טיפש יצמחו שוב שערותיו. האיש בישר למלך את הבשורה והאישה מציעה לו להינשא אך הוא מסרב והולך הלאה. מבשר לבעל הפרדס וזה מציע לו לחפור יחד אתו ולקבל חלק מהרווח, האיש מסרב והולך לנחש. הנחש מציע לו את האבן היקרה במתנה אם יוציא אותה מפיו אך הוא מסרב וממשיך בדרכו. כאשר שומע השועל את תשובתו של אלוהים הוא אינו מהסס וטורף את האיש.	קורדיסטן עירק	13472
הכבוד שכיבדו את ר' יוסף חיים מבגדד	לחכם יוסף חיים חלקו כבוד רב. הוא ביקש שבהכנסו לבית הכנסת לא יעמדו לכבודו אבל הציבור לא הסכים. מה עשו? כשנכנס קראו בשמו של ר' חניניה בן עקשיה ואז חייבים לקרוא קדיש בעמידה. כך עמדו בשעה שנכנס ואחרי הקדיש ישבו.	קורדיסטן עירק	13929
המשוגע ספר המלך	שני אחים חכם ומשוגע. המשוגע, ספר המלך, רדף פעם אחרי עטלף בשדה ומצא חבית זהובים. החכם החליט לתת את הזהב למלך, לפי חוק המדינה. המלך לקח את הזהב וסטר לאחים. המשוגע, כשסיפר את המלך, חתך את גרונו. שני האחים בורחים מחיילי המלך הרודפים אחריהם. המשוגע עושה את צרכיו על ראשם והם בורחים. החכם אוסף את שלל הכסף שהשאירו החיילים והמשוגע אוסף מזון. בדרך מבקש החכם מאחיו מזון וזה משיב לו שיאכל את הזהב שאסף. החכם מת ברעב. כשנפל תקע לו המשוגע קובה בפיו ועזבו.	קורדיסטן עירק	14204
האוצר שנמצא מתחת ליסודות הבית	בנו של יהודי זקן שמת אינו שומר על ירושת אביו העשיר, ומבזבז את כל כספו. נותר לו בית להשכרה וגם אותו לוקחת הממשלה. הוא נותר חסר כל. בכסף המועט שמקבל מהממשלה הוא חופר באדמה ומגיע לנקודה קשה לחפירה. מוצא שם כלי חרס ובו מטבעות כסף לרוב. כך נהפך שוב לעשיר.	קורדיסטן עירק	14328
הבן מתנהג לפי חינוכו של האב	איש שלא השתחווה למלך נתפס ונידון למוות. בנו, שהשתחווה, מקבל פרס. הילד רץ למלך ואומר לו שזה עניין של חינוך, אביו למדו להשתחוות לכן השתחווה, סבו לא לימד את בנו להשתחוות ולכן לא השתחווה בפני המלך. דבריו נשאו חן בעיני המלך והוא שחרר את הילד ואת האב.	קורדיסטן עירק	14330
מעשיר עד עני	עשיר קמצן בועט בקבצנים הבאים לקבץ נדבה. קבוצת אנשים שודדת את העשיר והוא נהפך לקבצן בעצמו. האנשים השחורים מחלקים לקבצנים זהב וכסף. מעתה חייהם טובים והם שמחלקים לעניים נדבות. לעשיר הם נותנים רק זפת.	קורדיסטן עירק	14388
משפחת עניים	גבר עני מפרנס את משפחתו מסבלות. יום אחד מגיעה אוניה ורב החובל מציע לו תמורת עבודתו תשלום כפול. האיש חי כמו בעבר ואת מחצית הפיתות שקונה משליך לים, למרות תמיהתה של אשתו. יום אחד רב החובל מצווה עליו לכבס כביסה. האיש נותן אותה לאשתו והיא מביאה את הכביסה לרב חובל. רב החובל מתאהב באשה היפה ומצווה על המלחים להתחיל לשוט. כשהיא רוצה לשוב הביתה, אל ילדיה, מוצאת עצמה האשה בלב ים. בינתיים קופץ בעלה לים. כל הדגים מתרוממים ועושים גשר כך שהאיש עובר עליו למדינה אחרת. הוא משכיר עצמו כפועל אצל רועה. ניצל מנחש הים כשזה מזהה אותו כאיש שזרק לו אוכל. האיש תופס את השלטון במדינה הזאת ונעשה למלך. עברו 3 שנים ורב החובל רצה לבקש רשות מהמלך כדי שיסכים לנישואין בינו ובין האשה שחטף. האשה סיפרה למלך את קורותיה. המלך שאל אם היא מזהה אותו. כשהשיבה בשלילה הוריד את החולצה והיא הכירה כי הוא בעלה. חזרו לביתם וחיו באושר.	קורדיסטן עירק	14389
מביצה של תרנגולת עד אוצר המלך	בנה של אשה עניה גנב ביצה ואמו בשלה אותה. למחרת גנב תרנגולת, גם הפעם לא אמרה האם דבר. כך הפך הבן לגנב גדול ועד לאוצר המלך הגיע. הוא נתפס ונדון לתלייה. לפני ביצוע גזר הדין ביקש הגנב לראות את אמו. האם באה. הבן נתן לה נשיקה אך למעשה נשך את לשונה והיא מתה. כשתמהו האנשים מדוע עשה כך, סיפר כי לולא התייחסה בסלחנות למעשה הגנבה הראשון לא היה הופך לגנב ומובל לתלייה. המלך מבין ומשחרר אותו.	קורדיסטן עירק	14497
אברהם והפסלים	יהודי עני בורח מביתו בערב פסח, כי אין לו כסף לצרכי החג. מגיע במדבר לבית מואר ובו שני פסלי זהב ואבנים יקרות. היהודי לוקח את האבנים היקרות ומגרד את הזהב מעל הפסלים. חוזר לביתו וחוגג את החג בשמחה. משגילו כהני הדת מה קרה לפסלים, ציווה המלך על היהודים להביא את האשם, ולא יגזור עליהם גזרות. העני הולך למלך ומבקש להשפט בפני כהני הדת. הוא מספר להם כי הפסלים קראו לו, ביקשו שירחץ אותם ויגרד אותם. כאות תודה נתנו לו את האבנים היקרות. הכהנים מאמינים בצדיקותו של אברהם, לוקחים את החולצה בה רחץ את הפסלים ומשאירים אותה אצלם כדגל. הוא קיבל מהם פנסיה עד יום מותו.	קורדיסטן עירק	14551
החלום הטוב ביותר	משה היהודי ושני שותפיו בני דתות אחרות יוצאים לסחור. בדרך אוכלים בשר כבש. בערב נשאר רק מעט מאוד. מחליטים שיאכל אותו מחר מי שחלם את החלום הטוב ביותר. שני בני הדתות מספרים כי עפו עם נביאיהם לשמיים וראו את האל ומלאכי השרת. היהודי, שקם בלילה ואכל את כל הבשר, סיפר שמשה רבנו בא אליו בלילה, העירו והכריחו לאכול את כל המזון שנשאר, כי שני השותפים האחרים נמצאים בשמיים ואוכלים שם סעודות דשנות.	קורדיסטן עירק	14553
השודדים והחמור	בן שבט יזלי מצפון עירק עובר מכפר לכפר. בדרך גנבו שלושה שודדים את חמורו ואחד מהם רתם עצמו בריתמת החמור. לרוכל המופתע מסביר השודד כי חמורו היה בן סורר ומורה שהוריו קיללהו וכך הפך לחמור. עתה שב והפך לאדם. הרוכל משחרר את האיש, לא רצה להביאו משום שבבית מחכה לו אשתו הצעירה והיפה. למחרת מזהה את חמורו בשוק. גוער בו על ששוב התחצף להוריו. לרוכלים האחרים סיפר את אשר קרה והם אמרו לו כי זה מעשהו של השודד.	קורדיסטן עירק	14558
חתונה סימואה	הצעיר מבין 7 אחים, הרווק היחידי מביניהם, יוצא לחפש את האחות היהודיה שנחטפה על ידי מוסלמים. לאחר מסע מפרך הוא מגיע אל אחותו והיא מזהה אותו לפי הטבעת שהגניב לכד המים שלה. האחות מטפלת באחיה התשוש אך מאמציה נכשלים והוא מת.	קורדיסטן עירק	14778
צמידי גורל	לפני מותה נותנת אשה לבעלה צמידים ומבקשת שיתחתן רק עם מי שהצמידים יתאימו לה. הצמידים מתאימים לבת. היא בורחת מהאב ונשארת בעדרו של רועה המלך בלבוש עור כבש. המלך עורך נשף לבנו. פוגש את הנערה ורוצה לשאתה. היא מסרבת ונעלמת. בן המלך חולה מאהבה. שוב עורכים נשף והפעם בן המלך איננו נותן לנערה לברוח. שומע את סיפורה ונושא אותה לאשה.	קורדיסטן עירק	14779
נחת רוח מן האשה	סולטן מתפלא למראה גבר הקוצץ גפרורים בגרזן חד מבלי להפצע. דוחה את ההסבר של יועצו שהצלחת הנגר נובעת מהנחת שיש לו מאשתו. היועץ מכניס לראשה של האשה רעיונות על יכולה להינשא אפילו לסולטן. היא מתחילה למרר את חיי בעלה. למחרת נפצע הבעל בעבודתו. הוא מספר את סיפורו לסולטן וזה משיב את שלום הבית על כנו.	קורדיסטן עירק	14781
עין הבדולח	סוחר הולך באמצע החורף והשלג כשהוא לבוש חולצה וסוודר. מסביר לשכנו כי אינו חש בקור משום שלבו חם. השכן מזמינו לביתו ודרך חור בקיר רואה הסוחר כי אשתו בוגדת בו עם סוחר משי, עם צורף, עם מוכר נוצות ועם קצב.	קורדיסטן עירק	14782
הסולטן והאיש הקרח	סולטן ויועצו קונים שלוש חוכמות מזקן: לא לגלות סוד לאשה, רק הקרובים באמת עוזרים בעת צרה, אין לתת אמון בראש מדינה. הסולטן צוחק לעצות. היועץ מגלה כביכול לאשתו סוד, ששחט את האייל האהוב של הסולטן. בשעת רוגז מגלה האשה את הסוד ברבים והסולטן דן את יועצו לתלייה תוך 8 ימים. חבריו היועצים מתנכרים לו אך הקרובים לו באמת מוכנים אפילו להרוג את הסולטן כדי להצילו. ביום התלייה מגלה היועץ לסולטן היכן החביא את האייל ומוכיח לו את נכונות העצות.	קורדיסטן עירק	14783
האשה המושמצת חוזרת למשפחתה	3 אחים מצאו אוצר והתעשרו. הלכו למכה, לחאג', והפקידו את אחותם בידי החאג'י ידידם. החאג'י חשק בה, הביאה בעורמה לחמאם, שם היא השליכה עליו אבן ושברה את גבו. כשחזרו האחים העליל עליה שזנתה וצעיר האחים היה צריך להרגה מחוץ לעיר. הוא ריחם עליה, שילחה עירומה ליער וחזר הביתה עם בגדיה טבולים בדם. האחים מתחרטים על מעשיהם ומתאבלים עליה. בן מלך מוצא את האחות ונושאה לאשה. היא יולדת לו 3 בנים. היא חולה בגלל מחשבותיה על עברה. בעצת הרופא היא נשלחת לטיול בחברת 3 ילדיה וחברו של בעלה. החבר חושק בה וכשאינה נענית לו הורג מול עיניה את הילדים. היא בורחת, מחופשת לגבר, ועובדת כמלצרית במסעדה בה מבקרים 3 אחיה. מציעה לאחים לשרת בביתם. בן המלך וחברו יצאו לחפשה (החבר טען כי האשה היתה בת נשרים והתעופפה, הבעל לא האמין לו). הם מגיעים לבית האחים. היא סוגרת את הבית ומספרת את קורותיה. בן המלך הורג את חברו ואת החאג'י ומחזירה לביתו.	קורדיסטן עירק	14784
הסייס של סולטן מחמוד	סולטן מחמוד גירש את סייסו. בדרך נלווה האיש לאדם אחר. כשהגיעו לעליה הציע הסייס לעשות מדרגות (לשוחח כדי לשכוח את הדרך). ביער הציע להיכנס 2 ולצאת 4 (לקחת מקלות לעזרה בהליכה). כשהגיעו הלך הסייס לבית הכנסת. האיש סיפר לבתו על "המשוגע" שפגש. הבת שולחת לסייס 12 ביצים ו-30 פיתות בידי העוזרת. בדרך אוכלת העוזרת ביצה ופיתה. בשובה מספרת העוזרת כי נשאלה אם בשנה יש 11 חודשים ובחודש 29 ימים. הבת מבינה שהעוזרת אכלה מן הסעודה. מסבירה לאביה את פשר השיחה החידתית עם הסייס. נישאת לסייס והוא נעשה יד ימינו של המלך.	קורדיסטן עירק	14787
קבאב מכבש שעוד לא נשחט	מלך מחופש שומע שיחה בין שלוש אחיות, מה תעשינה אם המלך ישא אותן. הראשונה תלד בת עם שיער זהב ובן עם שיער כסף. השנייה תהיה היפה בעולם והשלישית תעשה קבב מכבש שטרם נשחט (קבב מאשכי הכבש) ותארוג שטיח מצמר של כבש שטרם נגזז (מן השערות שנושרות מסירוק הכבש). בעצת יועציו נושא המלך את השלישית לאחר שהסבירה לו את דבריה והוא נוכח בחכמתה.	קורדיסטן עירק	14788
שתי אחיות	אחות בעלת משפחה מקנאה באחותה הזונה, החופשייה לעשות כרצונה. היא מזמינה לביתה גבר, בהעדר בעלה, וכשהוא מופיע פתאום קוראת לאחותה הזונה. הן מבריחות את המאהב ומחזיקות באזניו של עגל. הבעל שהלך להביא גרזן כדי להרוג את המאהב נחשב למשוגע והרב עושה לו קמיע.	קורדיסטן עירק	14789
בת המלך והבובה המתנפחת	לאחר מות המלך מנבא רוכל לבתו היחידה של המלך כי היא תשמור על מת 7 שנים. הבת והאם עוזבות את הארמון ונודדות. מגיעות לבית שרק הבת יכולה לפתוח את דלתו ולהיכנס. האם הולכת והבת שומרת בבית על גבר ספק חי ספק מת במשך 7 שנים. לבסוף הוא מתעורר ונושא אותה לאשה. מחנה נודדים חונה ליד הבית, הבעל מתאהב בצועניה צעירה ונושאה לאשה. כשיוצא למסע שואל את נשותיו מה להביא להן. הצועניה מבקשת תכשיטים ובגדים והאשה הראשונה מבקשת בובה. כשקיבלה את הבובה יוצאת למעיין ומספרת לבובה את קורותיה. הבעל שומע הכל. הבובה מתנפחת ומתפוצצת והבעל מגרש את האשה השנייה וחי באושר עם אשתו הראשונה.	קורדיסטן עירק	14804
יהודי מרים את הגמל	גמלו של סוחר עשיר רבץ וסירב לקום. פנו ליהודי. זה בא לבוש גלביה ענקית ובה כיסים רבים. התיישב על הגמל, כיסה את ראשו בגלבייה, השקה אותו עראק ונתן לו להריח טבק. הגמל השתכר, קם והחל לרוץ. היהודי קיבל מתנות רבות.	קורדיסטן עירק	15305
מעשה הצייד ובנו	בנו של צייד מתחתן . למרות שחתן צריך להישאר עם כלתו בבית במשך שבוע, הוא יוצא בבוקר היום השלישי לצייד. אביו גם יצא. ראה מרחוק זקן מתנועע ברוח, חשב שזה תייש, ירה ופגע בו. כשהתקרב מגלה שהרג את בנו. שר שיר קינה על שבמו ידיו הרב את ביתו.	קורדיסטן עירק	15308
אח שנמכר לעבדות	אח צעיר, רווק, מבקש את אחיו הבכור, הנשוי, למכור אותו, כדי שיהיה למשפחתו מה לאכול. אחרי הפצרות רבות מכר אותו. הוא הצטער על שאחיו צריך לעבוד כל כך קשה: לחרוש רתום למחרשה במקום סוס ולחפור בידיים. המלך מת ולפי המנהג משלחים יונה ועל מי שתשב הוא יהיה המלך. היונה מתיישבת על כתפי האח הצעיר. הוא שמח כי עכשיו תהיה לאחיו הנשוי פרנסה בשפע. יום אחד חלה האח הצעיר ונפטר.	קורדיסטן עירק	15309
אמא ושלוש בנותיה	אם נהגה להשאיר את שלוש בנותיה בבית לבדן וכשהיתה חוזרת אמרה סיסמה: "בולו, גולו, בולו" ורק אז פתחו לה. חיה רעה שמעה את הסיסמה וחיקתה את האם. הצעירה בבנות הזהירה את אחיותה כי זו אינה אמן. האחיות שמעו בקולה ולא פתחו. כשחזרה האם ושמעה את סיפורן שיבחה את הצעירה ומאז לא עזבה אותן עוד.	קורדיסטן עירק	16237
האגדה על דיוואן בהלול	הסולטן ווזירו תמהים כיצד מחזיקים אנשים מעמד בכפור. מבטיחים פרס של 100 דינרי זהב למי שיחזיק מעמד לילה שלם כשהוא ערום, בסירה בלב נהר החידקל הקפוא. עני שמאס בחייו מסכים לנסיון. במשך הלילה רואה מרחוק את האור בקצה המסגד ומתפלל שהאור יכבה יכבו חייו. נשאר חי. מששמע הסולטן שהעני ראה את האור של המסגד סירב לתת לו את הפרס. בהלול ממשפחת המלוכה שומע על המעשה. מזמין את הסולטן ופמלייתו לסעודה. האורחים מחכים שעות לבשר וזה אינו מגיע. מוצאים את הבשר תלוי בסיר במרחק כמה מטרים מן האש ותמהים כיצד הוא יתבשל. בהלול מוכיח לשולטן הקמצן שגם אור בקצה המסגד אינו יכול לחמם את העני והסולטן משלם את הפרס.	קורדיסטן עירק	16364
האמיר והדייג	דייג עני מעלה 3 פעמים דג אדיר ובעצת אשתו מביאו בכל פעם לאמיר. האמיר משבחו אך אינו נותן לו תמורה למתנתו. הדייג קונה סחורות ומצרכים לביתו, משבח את הסחורה אך אינו משלם. הסוחרים קוראים אותו למשפט בפני האמיר. הדייג מצטדק שעשה כמעשה האמיר. האמיר מבין ומשלם לסוחרים.	קורדיסטן עירק	16366
הבדווי ואלוהים	בדווי נשאר במדבר ללא אוכל ומים. מתפלל לה' ואינו נענה. בייאושו מאיים על ה' שאם כך הוא מתאבד. מטפס על הר חלק כדי להפיל עצמו למטה. מחליק ומתחיל להתגלגל. בדרך מבחין בשיח קוצני ונאחז בו בכל כוחו. מאשים את ה' שנשמות הוא ממהר לקחת.	קורדיסטן עירק	16367
מטען חצילים	איכר זרע חצילים ומן היבול הראשון הביא מטען לשייח, שלא הכיר את הירק והתפעל ממנו. כתודה על המתנה ועל חריצותו של האיכר נתן לו השייח את בתו לאשה בלי מוהר. לאחר הנישואין, בדרכם חזרה לביתם, מעד הגמל עליו ישבה בת השייח בזמן שעבר מעל נהר סוחף. האישה כמעט נפלה למים והיתה סכנה שהיא תטבע. תגובת האיכר לסכנה: מילא, אם תטבע אביא לשייח עוד מטען חצילים והוא יתן לי את בתו השנייה. בת השייח נעלבה וחזרה לבית אביה. כעבור זמן התחרט האיכר על דבריו הנמהרים. עבד קשה ואסף כסף למוהר הגון. חזר אל השייח ונשא את בתו תמורת המוהר. הפעם נזהר מאוד שלא יאונה לה כל רע.	קורדיסטן עירק	16371
אשה חכמה מסגירה פושע	פושע מסוכן מגיע לביתה של אישה עשירה וחכמה. מציעה לו מזון ופותחת בשיחה על נישואין ומה יקרה כשיוולד לה בן ותקרא לו נעים. תוך כדי שיחה מתחילה לצעוק "הי נעים". השכנים שומעים את שמם, נכנסים לדירה, תופסים את הפושע ומסגירים אותו למשטרה.	קורדיסטן עירק	16374
האשה שקנתה לעצמה כושי	אם השיאה את בתה לסוחר עשיר. האשה ביקשה מבעלה מפתח נוסף לביתם, כדי שתוכל לסגור אחריו את הבית. כשיצא קנתה לעצמה מאהב כושי. כשבעלה בא היתה מחביאה אותו. בעלה הביא דגים לצהריים. היא אכלה אותם עם המאהב ולבעל הגישה את הדגים ש"הפכו" למלפפונים. קנה לה יונים והן "התעופפו" מן הסיר. בלילה בא הבעל למיטתה של אשתו, גישש בחשכה ונגע בגוף של גבר. עד שהספיק להדליק את האור ברח הכושי ובמקומו שמה האשה במיטתה חמור. הבעל הבין כי אשתו מרמה. הכריח אותה לרקוד לקול שירתו בה סיפר את מעשי השקר שלה. אחר כך קשרה לשני סוסים רצים והיא נקרעה.	קורדיסטן עירק	16375
הבחורה שהפכה לבחור	סוחרים דורשים מסוחר זקן שיתלוה אליהם. בתו מתחפשת לחייל ומלווה את השיירה. מגיעים לעיר, המלך דורש שהחייל יפה התואר ישאר איתו. הסוחר הזקן ישן מחוץ לעיר. הורגים אותו ושודדים את רכושו. הבת חושדת בשייך וב-40 אנשיו. המלך כועס עליה ומגרשה. עוזרת לאיכר לחרוש את שדהו כשהיא מחופשת לגבר. מגלה אוצר. קונה את השדה ובונה עליו בית הארחה שמי שבא אליו יוצא שבע ובידו כלי האוכל מזהב. הידיעה מגיעה לאזניו של השייך המאמת את הדברים. מחופשת לגבר היא יוצאת איתו לצייד ומגלה כרם מופלא, המניב פירות אחת ל-7 שנים. לוקחת מהפרי ושומר הכרם מקלל אותה שאם היא גבר תיהפך לאשה ואם היא אשה תיהפך לגבר. היא אכן הופכת לגבר ושמחה על כך. מזמינה 41 גיבורים, מחביאה אותם בשדה שבו נרצח אביה בתוך ארגזים. השודדים חושבים שיש כאן סחורה טובה, מתנפלים על הארגזים, נתפסים על ידי הגיבורים ונכלאים בארגזים. השיירה מגיעה למלך הרואה שהחייל צדק ונותן לו את בתו לאשה.	קורדיסטן עירק	16376
היהודי ופסל מריה	יהודי גנב בערב פסח זהב מפסל מריה הקדושה. שתפסוהו סיפר כי היא עצמה אמרה לו לקחת את הזהב. כשתופסיו הטילו ספק בדבריו אמר שאם היא איננה יכולה לדבר מדוע מקשטים אותה? הביא אותם במבוכה.	קורדיסטן עירק	16378
הלב של אמא	בעידודה של אמו נשא בן אשה והוליד 3 ילדים. הבן הבכור מאוד קשור לסבתו דבר שהרגיז את אמו. היא עשתה עצמה חולה, צבעה פניה בכורכום, ובעצת הרופא, לו סיפרה את בעייתה, אמרה לבעלה שעליו להרוג את אמו, למרוח בדמה את פניה ל אשתו ואז היא תבריא. הבן ממלא את בקשתה. לפני מותה מבקשת אמו שייבש את ליבה וייתלהו כקמיע על על ליבו. הבן עושה כן ואשתו "מבריאה". לבן יש נקיפות מצפון, הוא יוצא מביתו ומתישב על גשר. שוטרי המלך מחפשים אחר שודד, הוא מודה בפשע שלא ביצע ודינו יוצא לתלייה. כשעומדים לתלותו לבה של האם מתחיל לצעוק. המלך קורא אליו את האיש, שומע את סיפורו ומוציא להורג את אשתו ואת הרופא.	קורדיסטן עירק	16379
השתחרר מהצבא בגלל "שגעון"	סבה של המספרת, שבתאי יונה, גוייס לצבא הטורקי. עשה עצמו חרש כדי להשתחרר. בחנו אותו על ידי כך שתקעו בחצוצרות על יד אוזנו והוא לא נרתע. גילחו את זקנו ואז עשה עצמו כמשוגע: הניח את מנת המלפפונים שלו על הרצפה והשתין עליהם. הטורקים חשבו שהשתגע כי היה אדם דתי וגילחו את זקנו, לכן שחררו אותו מהצבא.	קורדיסטן עירק	16509
שיחה בין עוברי אורח	צעיר וזקן מזדמנים יחד בדרך. הזקן שואל "מי ישא את מי?" (מי יספר למי סיפור שיקצר את הדרך). הם רואים הלוויה והזקן שואל אם האיש חי (אם יש לו בנים שיגידו אחריו קדיש). רואים בית מלא אור והזקן שואל אם יש חיים בבית (אם יש ילדים בבית). הצעיר מגיע לעירו ומספר לאשתו את הדברים התמוהים של הזקן. בשבת הגיע אורח לעיר, צדיק המתכבד בדרשה. לצעיר מתברר כי זה הזקן שהלך איתו בדרך. הוא מבקש הסברים לדבריו ושמח על שארח חברה לצדיק חכם כזה.	קורדיסטן עירק	16511
אין מצפון, אין רחמנות	רוכל יהודי נהג להתאחסן אצל מכר ערבי. הערבי עמד לרצוח אותו. בקשתו האחרונה של היהודי היתה להודיע לאשתו ההרה שאם יוולד בן תקרא לו אין מצפון, ואם בת אין רחמנות. האשה ילדה בן ובת. איש חוק שמע אותה קוראת לילדיה בשמותיהם. חקר אותה לפשר השמות, מצא את הרוצח והענישו.	קורדיסטן עירק	16534
קרח פיקח עני וערמומי	נער עני וקרח התפרנס ממכירת עצים עד שגבו נשבר. מצא ציפור צבעונית, לקחה העירה. הגיע לבית ובו 40 אחים עשירים, לקחו ממנו את הציפור, היכוהו וגירשוהו. הקרח התחפש לנערה, התיישב בבית קפה, נפגש עם אחד האחים והתחתן איתו. בליל הכלולות ביקש לראות את חדרי הבית. בכל חדר יש אוצרות. בחדר ה-41 יש מכונת סכינים החותכת את הנכנס לתוכה. כך חתכו האחים עשירים שהגיעו לעיר וירשו את עושרם. הקרח מבקש מן הבעל כי יכנס למכונה וחותך אותו, אך לא הורגו. משאיר מכתב אחריו כי הוא הקרח וכי עוד ישמעו ממנו. כך גמר עם כל האחים. נעשה לגנב מפורסם ואיש לא יכול היה לתופסו. דודו מתחרה איתו בגניבת ביצים מתוך קן והקרח מנצחו (משאירו ללא מכנסיים). בזמן שגנבו מאוצר המלך נפל הדוד לתעלת זפת והקרח כרת את ראשו, כדי שלא יזהו אותו. מתחפש לליצן, מבדר את שומרי הגופה ומצליח לסלקה מבלי להתפס. גונב את הגמל היקר של המלך מתחת לאפם של שומריו. בבית שוחט אותו. אמו כמעט מסגירה אותו שנותנת בשר גמל לזקנה, מרגלת של המלך. הקרח הורג את הזקנה. שם דבק בסוליות נעליו ומצליח לאסוף מטבעות מן הרחוב מבלי שיתכופף. מצליח להכניס את בת המלך להריון מבלי שיתפס. כשהבן מגיע לגיל 6 מזמינים את כולם כדי שהבן יזהה את אביו. האב מביא חתול ועכבר המפחידים את כולם. הוא חוטף את בנו ומסתלק. מלך שכן לועג למלך המקומי על שאינו מצליח לתפוס את הגנב. הקרח מתחפש למלאך המוות (שם פעמונים על גופו) ומאלץ את המלך השכן להיכנס לארגז. הוא מובל לארמון המלך ושם נאלץ לנבוח, לקרקר ולנעור. הוא חוזר מושפל לארצו. המלח מודה לקרח על שעזר לו להתגבר על המלך השכן.	קורדיסטן עירק	16703
שאבאנדאר ההגון, כלבו הנאמן והרפתקאותיהם	שליט עשיר מצווה לפני מותו כי בכורו, שאבאנדר, יירש את כסאו ושני אחיו יצאו לעבוד. אחרי מות האב נתן הבכור לאחיו שק כסף לדרך. פעמיים עשו עצמם נשדדים וחזרו לאחיהם. בשלישית יצא איתם. בדרך הציל כלב מידי מעניו. האחים מנסים לרצוח את הבכור. פעמיים הכלב מעירו. בשלישית הם פוצעים אותו. הכלב מטפל בו, מזעיק את עזרתו של סוחר הנוהג בשאבאנדר כבנו ומשיא לו את בתו. האשה מתה וכמנהג המקום קוברים את הבעל החי יחד עם המתה במערה. הכלב מביא מזון. שועלים מושכים את גופות המתים דרך פתח צר מן המערה. כך מצליחים שאבאנדר, ועוד אשה שנקברה חיה עם בעלה המת, לצאת מן המערה. הגיעו לחוף, אוניה אספה אותם בחזרה לעירם. שאבאנדר משכיר עצמו לעבודה. נלקח למערה, מעבידו פותח ספר, המערה נפתחת, שאבאנדר נכנס וממלא שקים בזהב ויהלומים. כשסיים המעביד הרמאי חותך את החבל ושאבאנדר נשאר בפנים. נחלץ בתחבולה דומה לזו הקודמת. חוזר לעיר ומשכיר עצמו שנית, בתחפושת, לאותו רמאי. מאלצו להיכנס, סוגר את הספר ופתח המערה נסגר. שאבאנדר מתעשר. כלבו מת והוא קושר לכל שערה משערותיו יהלום. מוצא את אחיו מרוששים, מעסיקם, מתוודע אליהם. הם מנסים להרעילו בקפה. הוא מחליף את הכוסות והם מתים. זקן אומר למלך, שיש לו יהלום גדול, כי שאבאנדור עשיר ממנו. המלך דורש להביאו. בתו של הזקן שוכרת 40 נערות. מחופשות לחיילים הן מתארחות אצל שאבאנדר. הוא מנצח את הבת המחופשת בקלפים והיא מבטיחה להביא לו את "אחותה" היפה, אך מבקשת לעזור לאביה הזקן. שאבאנדר בא ועוזר.	קורדיסטן עירק	16707
הכבש	חכם בנימין מתערב עם האימאם שבאותו לילה יהיה ליקוי לבנה. התערבו על כבש גדול ושמן של האימם תמורת שלוש חליפות כמו שלבש איסמעאיל אכה. כשהיה ליקוי לבנה כמו שניבא מעלם צ'יצ'י, בא בבוקר לקבל מהאימאם את הכבש. נתנו לו כלב לבן וגדול. בא אתו אל איסמעאיל אכה וזה הכריח את האימאם לתת את הכבש כמובטח.	קורדיסטן עירק	17387
טוב בן מאומץ משלושה בנים	אלמנה עבדה קשה כדי לגדל את שלושת בניה. כשגדלו נשאו נשים, הוציאו חפצים מבית אמם ויותר לא התעניינו בה. נשארה בחוסר כל. מארחת בחור צעיר ועני, אשר מדי יום הביא לה דג, שנחטף על ידי חתול. ביום השלישי רדפה אחריו, הגיעה למערה ובה אוצר. שלחה את הצעיר לקנות את האדמה שמסביב ובנתה 4 ארמונות. מצאה את שלושת בניה כקבצנים בפתח העיר, לאחר שנשותיהם המרשעות גירשו אותם מהבית. נתנה לכל אחד מן הבנים, כולל זה המאומץ, ארמון, והתכוננה בשלווה לקראת מותה. עזרה לאדם שהמלך ציווה עליו להביא לו משהו מיוחד. תמורת המעשה הטוב הזה זכתה בעוד שנת חיים.	קורדיסטן עירק	17500
איך הרים יהודי פרה עקשנית	פרתו של איכר קורדי סירבה לחרוש. קרא לאיכר יהודי לעזרה. פקד על כולם להסתלק. הוריד בגדיו ועירום, על ארבע, התקרב אל הפרה. הסתכלה, נבהלה וקמה מיד לעבודה.	קורדיסטן עירק	17514
משוגע לעין ולא באמת נוקם מות אחיו	שני אחים עזבו את כפרם. בפרשת דרכים נפרדו. האחד נעשה רועה אצל עשיר בהסכם שלא יחסר מן הצאן ושלא יתרגז. כשעבר על שני האיסורים הרג אותו האדון. האח השני, שנחשב למשוגע, הגיע לבית קפה שם רקד לשמחת האורחים, הרוויח כסף רב והתעשר. כל אחד מן האחים נשא עמו שערה מראש אחיו. האח הרוקד חש ששערת אחיו נשרפה ויצא לחפשו. נעשה רועה אצל העשיר באותו הסכם כמו אחיו. החל שוחט כבשים לסעודתו כי האדון לא נתן לו צידה. שכב עם בת האדון וכשנצטווה לשמור על הדלת עקר אותה מציריה, לקחה איתו והזמין את בני העיר לקחת חינם מבית האדון. האדון פחד מהמשוגע וברח עם אשתו ובתו. לא ידע שהמשוגע מתחבא באחד משקי החמור. זממו להשליכו לים. שינה את מקום משכבו ובלילה עזר לאישה להשליך את בעלה. בבוקר לקח את הבת, שהתאהבה בו, ואת הרכוש, והלכו כשהם משאירים את האשה בחוסר כל.	קורדיסטן עירק	18200
בן המלך שנענש	למלך נדיב וטוב היה בן שהתעמר בנתינים. שמע על כך המלך וציווה להרגו. העבדים הניחו את בן המלך ביער חשוך והביאו בגד טבול בדם ארנבת במקום בדם בן המלך. בן המלך עבד אצל זקן וקיבל מדי יום כיכר לחם שחור ובקבוק מים. שמת הזקן הרע בנו את תנאי העבודה לחצי כיכר לחם וחצי בקבוק מים. המלך שהצטער על מות בנו הוציא כרוז שמי שנעשה לו עוול או שיש לו תלונות יבוא אליו. בן המלך בא להתלונן על הרעת תנאיו. מספר את סיפורו. מזהים אותו והאב ובנו מתפייסים.	קורדיסטן עירק	19274
אוהב כמלח	אב שואל את 3 בניו על מידת אהבתו אליו. מרוצה משתי התשובות ראשונות: זהב ויהלומים. כועס על תשובת הבן השלישי - מלח. מצווה לגרשו או אף להורגו. כעבור שנים מגיע האב למאהל בדווי בו גר הבן. הבן מגיש לאב אוכל חסר מלח והאב אינו מסוגל לאוכלו. הוא מספר את סיפורו. האב והבן מתפייסים. ההבן מבקש לעלות את מעמדו של המשרת שלא הרג אותו.	קורדיסטן עירק	19966
מעשה הצייד ובנו	בנו של צייד מתחתן . למרות שחתן צריך להישאר עם כלתו בבית במשך שבוע, הוא יוצא בבוקר היום השלישי לצייד. אביו גם יצא. ראה מרחוק זקן מתנועע ברוח, חשב שזה תייש, ירה ופגע בו. כשהתקרב מגלה שהרג את בנו. שר שיר קינה על שבמו ידיו הרג את ביתו.	קורדיסטן עירק	20469
בן המלך לומד מקצוע	בן מלך מחפש אשה חכמה. בדרך מתלווה לזקן ומעיר הערות אניגמטיות. הזקן מספר לבתו והיא מסבירה את פירושן: א. מי ירים את מי (מי יספר למי סיפור כדי לקצר את הדרך). ב. האם השדה הירוק כבר נאכל (האם יש לבעל השדה חובות, שאז השדה נאכל לפני שנקצר). ג. האם האדם המרקד והשמח עדיין חי (האם האיש נשוי ויש לו ילדים). הבת מארחת את בן המלך המחופש בביתם ומסכימה להינשא לו בתנאי שילמד מקצוע. לומד אריגת שטיחים. נחטף על ידי שודדים. אורג שטיח בנוסחה סודית המוכרת רק לו. אשתו מזהה את השטיח, שולחת חיילים לעקוב אחרי המוכרים. הם נתפשים ובן המלך ניצל.	קורדיסטן עירק	22462
הגנב	אדם רעב גנב לחם ודינו יצא לתלייה כמי שגנב גם מאוצרו של המלך. לפני ביצוע גזר הדין נתן הנידון למוות חרב עץ קטנה למלך, ואמר שאם יכניס אדם נקי וטהור את החרב לאדמה יצמח ממנה עץ נותן יהלומים, אך אם אינו נקי יהפך הנוטע לנציב מלח. אף אחד משרי המלך ושוטריו לא היה מוכן לטעת את העץ וגם לא המלך. הנידון מייעץ למלך לחקור את שריו ושוטריו בעניין האוצר הגנוב, כי הוא עצמו רק גנב לחם כי היה רעב.	קורדיסטן עירק	22463
המלך והשיכור	סיפור מסגרת: ערפאת הוא טרוריסט ולעולם לא יוכל להנהיג מדינה. סיפור: שיכור מסייר באולם תצוגה של ציורים ממיטב האומנים. השיכור מעיר כי הציור שבו מופיע שיכור ובידו כוס ישרה הוא שקרי, שיכור לעולם לא יצליח להחזיק את הכוס ישרה. הוא מקבל מהמלך מאה דינרים. מעיר כי התמונה של שיבולים וקוצר ובידו מגל מבריק היא שקרית, כי מגל של קוצר אמיתי לעולם לא יבריק. שוב מקבל מאה דינרים. כשהשיכור מעיר על ציור ובו כתר של המלך כי הוא שקרי, המלך מצווה להכותו. כל זמן שהתייחס לדברים שהוא מכיר המלך קיבל את דעתו אך כשנכנס לענייני מלוכה שאינו מבין בהם - דינו מלקות.	קורדיסטן עירק	22464
ציפור וציפורה	ציפור, בעל טיפש ועצלן וציפורה חכמה וחרוצה. הכינה תרופות ושלחה את בעלה למכור אותן. שמו התפרסם. המלך מצווה עליו לגלות את אוצרו שנגנב. בעצת אשתו הוא מבקש שכל יום יגיע לביתם אחד משבעת שרי המלך. השרים משחדים את בני הזוג לבל יגלו שהם הגנבים, ומגלים להם היכן האוצר. המלך מתגמל את בני הזוג. יהודי, שמשו של המלך, מנסה את ציפור, הוא עומד במשימות. הכל בזכות הזוגיות המושלמת ולאוו דווקא בגלל החכמה.	קורדיסטן עירק	22467
הארון אל ראשיד והסנדלר	הארון אלרשיד ופמלייתו מסתובבים מחופשים בשווקים ביום שלג, לשמוע מה העם חושב. הארון אל רשיד מנהל שיחה אניגמטית עם סנדלר. המלווים אינם מבינים דבר. הוא מצווה עליהם למצוא תשובות. הם קונים את התשובות בכסף רב (אלף דינר לאיש). הארון אל רשיד מזמין את הסנדלר להיות יועצו. השיחה: עשרה אינם יכולים לשאת 12: שכר עבודה של 10 חודשים אינו מכסה 12. מה זמן היום-דמדומים: ראייתו של הסנדלר ירדה. מצב השתיים, לפעמים שלוש: לעיתם הולך על רגליו ונעזר במקל. מה רואה סביבו, ראיה חלשה, צריך צעירים יותר. יועציו לא הבינו דבר. הוא זקוק ליועצים צעירים יותר.	קורדיסטן עירק	22679
מעשה בשני שכנים	טיפש מתרברב בפני אשתו שאם יהיו לו אלף לירות יעשה מהן במשך חודש, אלפיים לירות. שכנו העשיר נותן לו את הסכום בתנאי שאם לא יחזיר לו את הכסף בתום חודש, יסיר מגבו עור לזוג נעליים. הטיפש הפסיד את כל הכסף בעיסקה כושלת של עגבניות ושכנו העשיר רודף אחריו כדי להסיר עורו. תוך כדי מרדף מבטיח פרס למי שיתפוס אותו. אחד מנסה לעצור את הבורח וזה מוציא לו עין. בבריחתו, קופץ מגג בית על בטנו של זקן והורגו. הבן רודף אחריו. בבריחתו מנסה לעזור להוציא חמור מן הבוץ ותולש את זנבו. בעל החמור רודף אחריו. הטיפש רואה כומר מתעלס עם נער ותמורת שתיקתו הכומר מנהל משפט לטובת הטיפש. לעשיר מותר להוריד בדיוק כמות עור שתספיק לנעליים ולא יאסר או יפסיד עוד אלף. העשיר משלם. מי שהוציאו לו עין, יוציא עינו של הטיפש, בתנאי שיגרום נזק בדיוק כמו שנגרם לו. גם הוא משלם. הבן יקפוץ מן הגג על הטיפש ויהרוג אותו. הבן מוותר ומשלם. בעל החמור בורח. הטיפש חזר הביתה עם שלושת אלפים לירות.	קורדיסטן עירק	22682
התערבות שלמה המלך עם המזל	חלק I: שלמה המלך מתערב עם המזל שחכמתו תגבר על המזל. שלמה נותן עשרת אלפים דינר לסנדלר עני וחכם שיפתח עסק. הסנדלר מחביא את הכסף במזרון מבלי לספר לאיש, ויוצא לחפש חנות לעסקיו. משלחת הדואגת לנזקקים מגיעה, בהעדרו לביתו, ומחליפה את רהיטיו הבלויים בחדשים. את הישנים הם שורפים. הסנדלר שב, מבין שהכסף נשרף וחוזר לעבודת הסנדלרות. שלמה משתכנע שהמזל חשוב יותר משכל. חלק II: המזל בתורו מצא שיכור. השיכור דג דג גדול ובתוכו אבן גדולה יקרה. עשיר הציע לאשת השיכור סכום גדול והיא חשבה שהשתגע וכך העלה העשיר את הסכום. בכסף קנו מסעדה בראש צוק. השיכור זרק את הערק והתפכח. מלך רוצה לבנות את ארמונו בדיוק בצוק של המסעדה, ומשלם לאיש פי חמש מן המחיר שבו רכש את המסעדה. האיש המשיך להתעשר.	קורדיסטן עירק	22684
הגנב (גרסה ראשונה)	אוצרו של המלך נגנב, תפסו עני רעב שגנב לחם, והוא הודה בגניבת אוצר המלך. לפני תלייתו מבקש שיביאו את ראשי המשטרה והשרים. הוא נותן למלך במתנה חרב מעץ שאם אדם ישר ונקי מגניבה ישתול אותה באדמה, תוך דקות יגדל עץ של תפוחי זהב. איש מן הנוכחים אינו מוכן לשתול את החרב כי כולם גנבו, כולל המלך. העני משתחרר.	קורדיסטן עירק	22685
לב האם	מלך בנה ארמון ובכל פעם התמוטט. יעצו לו לקבור ילד יהודי יתום מאב ביסודות הבניין. אלמנה מוכנה למכור את בנה היחיד תמורת כסף רב. לפני הריגתו שואל הבן, בעצת אליהו הנביא, את המלך ויועציו שלוש שאלות: מה מתוק מדבש ומר מרעל (חלב אם לתינוק ולילד גדול). מה קל מנוצה וכבד מעופרת (ילד ברחם אמו). מה קשה מאבן ורך כמים (לב אם שצריכה למכור את בנה למוות). איש מן היועצים אינו יכול לפתור את החידות, והבן מייעץ למלך לקבור את יועציו ביסודות הבניין לבל ימוט.	קורדיסטן עירק	22687
שלוש העצות של בהלול	בן יחיד לאב עשיר מבלה ומבזבז כספים. אביו נותן לו שלוש מאות דינר כדי שיתנסה בעסקים. הבן קונה בכסף שלוש עצות מבהלול: אל תגלה כל סודותיך לאשתך; אל תסמוך על חברים או מי שמועסק במשרה ממשלתית; תשמור על קשרים עם בני משפחתך, גם הקרובים הרחוקים. הבן מנסה את העצות: שוחט כבש ומורח את הדם על עצמו. את הכבש נותן לשף להכין, שם אותו בארגז וקוברו באדמה. הוא מגלה לאשתו שרצח אדם, כועס עליה ומכה אותה כביכול שכאוכל אינו טעים לו. היא יוצאת לרחוב וצועקת שבעלה רוצה לרצוח אותה. חברו הטוב השוטר אוסר אותו וקרוב רחוק שוכר בעבורו עורך דין. כולם הולכים לראות את הנרצח. מגלים את הכבש המבושל היטב והבן מסביר כי רצה לבחון את העצות שהוכחו כנכונות.	קורדיסטן עירק	22692
איך השאח הציל את היהודים והעניש את בנו	שייחים ובן השאח זוממים נגד היהודים. משרתת יהודיה שומעת את שיחתם. מודיעה ליהודי טהרני בעל עמדה. היהודי נכנס לשאח ומספר את הדבר. השאח תופס את הקושרים והורג את כולם. רק את בנו חונן ושם אותו לשנתיים בבית הסוהר.	קורדיסטן פרס	2903
האיש עם הרבה משפטים	אישה מכריחה את בעלה העני ללות כסף. הוא משעבד את עצמו לנושה. אבד גמל לנושה וכדי לפדות עצמו העני רץ לחפש את הגמל. כדי למצוא אותו הוא זורק אבן על הגמל ומעוור אותו. כך נוסף משפט שני שיש לנושה כלפי העני. העשיר נותן לו תרנגולת שיכין אותה למאכל. ביקש העני מאישה הרה שתצלה את התרנגולת. כתוצאה מכך הפילה האישה את ולדה. האב תבע את העני שגרם להפלה. - משפט שלישי. העני מנסה לברוח ועולה על עץ ונופל על הזקן ושני ילדיו שישבו תחת העץ. הילדים נהרגו. הזקן תבע ממנו את דם ילדיו. - משפט רביעי. הלך העני לבת המלך השופטת כדי לבקש רחמים ומצא אצלה מאהב. היא מבקשת שלא יספר לאביה. לפי המשפט התובעים מוותרים. (המספר לא השלים את הסיפור בגלל סיבות חיצוניות)	קורדיסטן פרס	3057
מבחן החברות טובה	עשיר העומד למות מצווה על בנו שני דברים: א. לא למכור את ביתו. ב. לבחון את נאמנותו של אדם על ידי כך שיעשה כאילו יש לו כאב בטן ויתן לשני לחכות. אם הוא מחכה הרי הוא חבר טוב ואם לאו אין לסמוך עליו. הבן היה בזבזן גדול. את עיקר כספו בזבז בכך שהלך לחצר המלך ותמורת 100 דינרים נתנו לו לראות את מחצית הפנים של בת המלך שישבה בחלונה והציגה עצמה בצורה זו. פעם, בהגיעו לחצר הפנימית של הארמון, ראה אנשים יושבים בערמת זבל, שקועים עד הצוואר. על שאלתו ענו לו כי הם אנשים אשר בזבזו את ממונם כדי לראות את בת המלך היפה. בינתיים ירד לגמרי מנכסיו וביקש לשים קץ לחייו מאחר שגם חבריו לשתייה ולהוללות כבר לא רצו בחברתו. הלך למחסן ושם חבל על צווארו. הקורה בה היה תלוי החבל נפלה והוא נפל על גל אבנים. יצא את העיר ופגש בקרח שרצה להיות חברו. בחן את נאמנותו לפי עצת אביו ונמצא שהקרח נאמן. הלכו יחד, עבדו בצוותא וקנו עז. החבר שם לו קיבה של פרה על הראש כדי שגם הוא יראה כמו קרח. עשו את עצמם חרשים ואילמים והגיעו לחצר המלך. עשו כאילו עומדים לשחוט את העז בתנועות מעוררות צחוק. משרתי המלך צחקו והכניסו אותם למטבח. הצחוק נמשך ובעקבותיו הגיעו למטבח גם מנהלת המשק של בת המלך והיא עצמה. החברים נתנו לבנות לשתות הרבה יין עד שהשתכרו. הלך בן העשיר עם בת המלך וחברו עם סוכנת הבית. בבוקר הוריד בן העשיר את קיבת הפרה מראשו והתגלה כעלם יפה תואר. הוא התחתן עם בת המלך וחברו עם סוכנת הבית.	קורדיסטן פרס	3701
סופו של רשע	איש אינו מצליח להתקרב לאוניה מלאת זהב כי הים סוחף. זלת מצליח ומתעשר. במותו מחלק את כספו לבניו ומודיע לבתו שהשאיר לה חתיכת זהב ששוויה מיליון לירות. ההנחיות היכן הזהב מצויות בספרו וזה אבד. ידוע שהוא בגן החיות, בקיר שליד האריה. שני שכנים שמעו על האוצר אך כשמצאוהו הרג האחד את חברו. מייעצים לילדה לנסוע לאמריקה ולשמור את הכסף בבנק. בלילה בא הגנב-רוצח והמשטרה תופסת אותו.	קורדיסטן פרס	3801
בעל הנחלה אכזר והאח הפיקח	איש עני תם משכיר את עצמו לבעל אחוזה אכזרי, בתנאי שאם צד אחד מתחרט על החוזה יכול השני לפשוט את עורו של המתחרט. התם אינו מצליח לחרוש את האדמה הקשה ולאכול את ארוחתו לפי הצורה המשונה שדורשים ממנו. הוא מכריז שהוא מתחרט ומעבידו פושט את עורו. אחיו החכם של הנרצח מחליט לנקום ומשכיר את עצמו לאותו בעל אחוזה. הוא הורג את הכלב שבעל האחוזה שולח לו, כמו לאחיו, כדי להראות לו את החלקה שאי אפשר לעבד. מפתה את בת המעביד המסבירה לו על הצורה המסובכת בה עליו לאכול את כל ארוחתו. אוכל אותה כדרוש ומבצע את העבודה שבעל האחוזה מטיל עליו. כעבור זמן קצר הוא שולט על האחוזה. בזמן שהמעביד נעדר הוא הורג את ילדיו במקום לשמור עליהם, רוחץ אותם במים רותחים. כאשר המעביד ואשתו רוצים לברוח הוא מסתתר בתוך עגלתם ומגלה את עצמו כאשר כלבים תוקפים את הזוג. כאשר מתכוונים להשליך אותו לנחל הוא מקדים ומשליך את מעבידו למים. הוא מתחתן עם אשת המעביד ואחרי מותה עם בתה.	קורדיסטן פרס	3806
הילד הקרח	בן מאיים על אמו כדי שתלך ותבקש את ידה של בת המלך. האם הלכהה לארמון, כעבור שלושה ימים מתעוררת סקרנותו של המלך על הענייה שבפתח הארמון. היא מגלה לו שבנה אינו עשיר אך פיקח. המלך מצווה להביאו כדי לבחנו. דורש 3 סיפורי שקר ב-3 ימים. הילד מצליח וזוכה בבת המלך.	קורדיסטן פרס	3858
המזל משתנה	זבוב מרגיז ילדה יתומה כי אומר לה "אני בשבילך או את בשבילי". פעם, בדרך לקציר חיטה, נעלמה מאחורי דלת. שכב שם אדם ישן עם הרבה מחטים בגופו. הילדה מוציאה את המחטים. בינתיים רואה רועת צאן קרחת ומכניסה אותה פנימה. זו מוציאה סיכות מועטות והאיש מתעורר, נושק לה ונושא אותה לאשה. הילדה היתומה נהיית עוזרת. לקראת שמחת החתונה הביאה מרגניות והילדה גילתה את האמת. המלך נושא את היתומה והופך את הקרחת לעוזרת.	קורדיסטן פרס	3859
בבור שכרה בו נפל	עשיר אכזר היה מחליף את משרתיו. היה מצווה עליהם להיכנס לעור של איילה ואחר כך היה מצווה על עורב לקחת את העור ולהשליכו לתוך הים, מאכל לדגים. משרת פיקח מתיימר לא לדעת איך להיכנס לתוך הנאד. האדון מראה לו, נתפס על ידי העורב ומת. המשרת יורש את נכסיו.	קורדיסטן פרס	3897
סיפור על הנער הפחדן	ילד פחדן גורש החוצה על ידי אמו. נקלע למערה של ארבעים שדים. היתה לו ביצה. התחרה עם השדים מי יוציא מאבן מים צהובים. סחט את הביצה. צרפוהו לחבורתם. כשהלך להביא מים השאיר חומוס בנאד וזה פגע בעינו של שד. רוצים להרגו. שם בלילה אבן על משכבו. השדים חשבו כי הרגוהו אך הוא מספר כי הרגיש רק גירוד קטן. השדים נותנים לו מחצית זהבם. כשחוזר הביתה כבר אינו פחדן.	קורדיסטן פרס	3898
מסע העני שחיפש את מזלו	עני שלא מצליח בעירו יוצא לחפש את מזלו. בדרך פוגש בזאב, באיכר ובאיש צבא שגם להם אין מזל. הם מבקשים ממנו שישאל, במקום בו ימצא מזל, מה עליהם לעשות כדי להצליח. בעיר בה מצא העני את מזלו אומרים לו שעל איש הצבא, שהוא למעשה בת מלך, להתחתן עם בעל אמיץ, על האיכר לקנות בכסף שנמצא בקרבתו אדמה טובה ולעבדה, ועל הזאב לבלוע איש טיפש. העני מסרב לקבל את הצעת בת המלך להתחתן עמו ואת הצעתו של האיכר להיות שותף בעושרו. הזאב ששומע על כך בולע את האיש שכן הוא טיפש ביותר.	קורדיסטן פרס	3947
השאח אנשיראם עדאל קונה לקח טוב מפי צעירה	שאח אנשיראם עדאל תועה במהלך צייד. בהגיעו לכפר נידח מזהה אותו צעירה ומכבדת אותו כשליט בקערה מלאה מיץ, שלדבריה סחטה מקנה סוכר אחד. בדרכו לאותו כפר כדי לקבוע את גובה המיסים נכנס השאח אל אותה צעירה עם וזירו. הפעם נזקקה ל-5 קני סוכר כדי לכבדו בכמות קטנה של מיץ. כמו אנשי הכפר הרגישו גם הצמחים את מחשבות השאח, ובגלל עומס המס המשוער נתנו פחות תנובה. התוצאה: המיסים נקבעו במידה המתקבלת על הדעת והוזיר התחתן על הצעירה.	קורדיסטן פרס	4098
מבחן עדינות של שני בני הכליף	כדי לבחון מי מבין שני בניו של הרון אל ראשיד , אמון וממון, יהיה מסוגל להיות יורשו של הכליף, שם וזירו, ג'עפר אל ברמאקי, מרצפת תחת מרבד מושבו של הבכור ונייר תחת מושבו של הצעיר. המבוגר לא חש במרצפת אך הצעיר חש בנייר. הוא נקבע להיות יורש העצר, למרות שהכליף העדיף את בנו הבכור.	קורדיסטן פרס	4099
הטעות הכפולה	מוסלמי מכין בביתו אוכל וכסף לצום בחודש הרמדן. אשתו חושבת שהשם רמדן הוא שם של איש ומוסרת את הכל לזר העונה על שאלתה אם שמו רמדן בחיוב. כשהבעל רודף אחר האיש ומשיג אותו, מכחיש הנוכל כי הוא הרמאי ומסתלק על סוסו. הבעל חוזר בידיים ריקות וללא סוסו.	קורדיסטן פרס	4281
הסוס הגנוב	שר קונה שלוש קומות עפר, לפי הראשונה אין לגלות סוד, לפי השנייה יעמדו אשת השר ומלכו בניסיון, לפי השלישית יעמדו בנסיון קרוביו ומכריו. כדי לגלות את "הנבואות". גונב השר מהמלך את סוסו האהוב ביותר וכאילו שוחט אותו. למעשה הוא הורג סוס אחר הדומה לסוסו של המלך. הוא מספר לאשתו כי הרג את סוסו של המלך אבל מבקש ממנה לא לפרסם זאת. אחר ריב קטן בין בני הזוג מגלה האישה את הסוד. הדבר מגיע לאזניו של המלך והוא דן את השר למוות. קרובי השר מנסים את הכל כדי להצילו אבל ידידיו לועגים לו. לפני ביצוע גזר הדין מספר השר למלך את כל אשר קרה. המלך ממליך את השר במקומו.	קורדיסטן פרס	4444
סלמן הסבל	הסבל סלמן חלה והרופא ציווה עליו ללכת. בא לארץ אחרת ושם נעשה מלך לקופים והתחתן עם קופה. היו לו ילדים. פעם ברח אל פרדס וגנב תפוזים. איש אחד קפץ עליו והוא ברח לאחר שזרק מעליו את האיש.	קורדיסטן פרס	4445
הנגר החייט והרבי	בחברה המורכבת מנגר, חייט ורב, הנגר מחטב בעץ צורת נערה, החייט מלבישה ותפילת הרב הופכת אותה לאדם חי. על פי הגורל שהשלושה מפילים ביניהם שייכת הנערה לרב.	קורדיסטן פרס	4478
סיפור על עז שרצתה להלשין	איש שומע שאשתו הפליצה בזמן אפיית הלחם. הוא מחליט לצאת למרחקים, אם ימצא טיפשים גדולים מהם יחזור. בסיורו מוצא האיש נערה שבוכה מפני שחושבת כי לו היה מתחתן אתה והיה נולד להם בן הוא היה עולה על העץ הנמצא ליד הבאר שבקרבתו היא יושבת, ואז היה נופל ומת. לבכי שלה מצטרפת כל משפחתה. היות והאיש מצא אנשים יותר טיפשים מבני משפחתו הוא חזר הביתה.	קורדיסטן פרס	4548
שני רעים	איש מוסר ביום חתונתו את כלתו לידידו הטוב ביותר מפני שהוא יודע שאהבת ידידו לנערה ההיא חזקה יותר מאהבתו שלו. כאשר כעבור זמן מה האיש רוצה לבקר את הזוג החדש הם טועני שאינם מכירים אותו ומגרשים אותו מביתם. בנדודיו מקבל האיש מזקן חנות לשמירה ואחרי זמן מה הוא רוכש אותה. הוא מתעשר ומקבל מזקנה את בתה היפה לאשה. בחתונה יושב הידיד לשעבר במקום כבוד. כאשר האיש רוצה לגרשו מתברר שהזקן שמסר לו את החנות הוא אבי ידידו והזקנה אמו. שניהם מסרו את ירושתם ואת בתם לידיד של בנם בכוונה שיהיה מאושר.	קורדיסטן פרס	4552
הרועה העני שהתעשר	רועה צאן מסרב לעבוד ומחליט להישאר במיטתו עד שה' יפרסו כמו שהוא מפרנס את הציפורים מבלי שהן עובדות. הוא מסרב לעזור לאשתו לקחת לביתם פח זהב שהיא מצאה. הזהב נהפך בידי הנשים שמצאוהו לשרצים. כאשר משליכים אותם לבית של הרועה הם שבים והופכים לזהב. קוסם איתו התחבר הרועה גונב לו את הזהב. כאשר הרועה דורש את החזרת הגזלה מציע לו הקוסם לדרוש מבנו של עשיר שנפטר סכום כסף גדול, אותו, כביכול, לווה פעם מהקוסם. הרועה מסתתר בקברו של העשיר ומשיב בשם המת כי אכן חייב כסף. הקוסם בורח עם הכסף שקיבל הרועה אבל משאירו בדרך כדי להרים זוג נעלי זהב. הרועה לוקח את הכסף לביתו ומעמיד פני מת. הוא נקבר ומגרש יחד עם הקוסם שודדים שבאו לבית הקברות לאחר ששדדו את אוצר המלך.	קורדיסטן פרס	4556
העיניים הירוקות	קרח הולך לשוק ומכריז כי הוא מוכן לעבוד אצל מישהו 21 יום תמורת יום עבודה אחד של השוכר. בא אליו איש עם עיניים ירוקות והסכים לעסקה. לאחר שגמרו לעבוד זה אצל זה, הלך הקרח עם בעל העיניים הירוקות אל הר גבוה כדי להוציא משם אוצר. נכנס הקרח לתוך ההר, הוציא שקים מלאי זהב וכאשר ביקש לצאת משם עזבו בעל העיניים הירוקות, לאחר שזרק לו כמה פירורי לחם. הקרח הצליח לצאת מן ההר בעזרת שפן. כאשר הגיע לעירו שוב הכריז כי הוא מוכן לעבוד 21 יום תמורת יום עבודה של השוכר אותו. מאחר ובעל העיניים הירוקות לא זיהה אותו, הציע לו שוב את אותה עסקה. לאחר גמר ימי העבודה הולכים השניים אל ההר והפעם השאיר הקרח את בעל העניים הירוקות בתוך ההר לאחר שהיזדהה בפניו. לקח את שקי הזהב והתחתן עם אשתו של בעל העיניים הירוקות. אין יודעים היום היכן נמצא ההר.	קורדיסטן פרס	4703
שטיח מציל אדם	מלך, המשוטט בלילה בלבוש אזרח, נחטף על ידי רוצחים המכניסים אותו למאורתם. הוא מציע לארוג עבורם שטיחים והם מסכימים. הוא אורג שטיח ומכניס בו כתובות בפרסית המעידה על מצבו. השטיח נמכר למלכה וזו אצה לעזרתו בראש חייל רב.	קורדיסטן פרס	4838
גרם יותר גרם פחות	עני לווה משכנו העשיר כסף שעליו להחזירו כעבור שנה, אם לא יהיה המלווה רשאי לחתוך מבשר החייב מאה גרם. עברה שנה ולעני לא היה כסף להחזיר לעשיר. באו לפני המלך והוא דחה את המשפט לעוד שלושים יום. באותו זמן שלח את וזירו למצוא פתרון לבעייה. הלה מצא שני ילדים משחקים את העני והעשיר. הילד "העני" הסכים לעסקה אך בתנאי שאם "העשיר" יחתוך גרם אחד יותר או גרם אחד פחות יהרוג אותו. "העשיר" ויתר על העסקה. פתרון זה הובא על ידי הוזיר לפני המלך. העשיר ויתר על העיסקה והילד החכם אומץ על ידי המלך. כאשר הגיע בן המלך לגיל בגרות הלך לחפש אשה. בא ליער, פגש זקן והלך עמו לביתו. בבית בתו היפהפיה של הזקן נשלחה על ידי בן המלך לקנות תרנגולת ולבשלה. בן המלך חילק אותה: את הראש נתן לאב, הרגליים לאם והכנפיים לבת. אחר כך מפרשת הבת את החלוקה: האב קיבל את הראש כי הוא ראש המשפחה, האם קיבלה את הרגליים כי תמיד תישאר בבית, הבת קיבלה את הכנפיים כי תלך מן הבית עם בן המלך. הוזיר העליל על האשה הצעירה. היא הלכה וקנתה נעל זהב אחת, הגישה למלכה בטענה שהוזיר אמר לה שלמלכה יש רק רגל אחת. המלך כעס על הוזיר והוציאו להורג.	קורדיסטן פרס	4839
אשר קרה לסעד	מלך אחד שלח את שלושת בניו להרוויח כסף. מי שירוויח את הסכום הגדול ביותר, יזכה באישה. יצאו שלושתם והגיעו אל אבן. כל אחד מהם שם מתחת לאבן את טבעתו ושם נפרדו דרכיהם. כל אחד בחר לו בדרך אחרת. שני האחים הגדולים בזבזו את כספם עד מהרה במשחק קלפים ולא העזו לשוב הביתה. האח הקטן, סעד, בא לעיר בה השתכר אצל בעל בית קפה. השמועה כי בבית הקפה נמצא בחור יפה תואר הגיעה לאוזני בת המלך והיא בקשה לראותו. היא התארחה בבית הקפה ואחרי היסוסים רבים סעד סיפר לה שהוא בן מלך. הם התחתנו ואבי הכלה העביר לו את השלטון.כעבור זמן סעד בקש לראות את אבין הזקן. לקח את אישתו ובדרכו למולדתו הגיע אל האבן שמתחתה מצא את שלוש הטבעות. הוא חיפש את אחיו ומצא אותם במצב עלוב ביותר. קנה להם בגדים חדשים. הם הגיעו לאבן שעל ידה חיכתה האישה הצעירה. האחים קנאו באחיהם הצעיר. האישה הצעירה בקשה מבעלה להביא לה קמח. הוא הביא לה את מבוקשה והיא אפתה עוגה בצורת אדם. הכניסה את בעלה לתוך ארגז ואת העוגה למיטה. האחים חשבו שהעוגה היא אחיהם הצעיר וזרקו אותה לים. הם חזרו אל המלך הזקן והאישה לקחה את הארגז עמה. בקש המלך הזקן לחתן את האישה הצעירה עם אחד מבניו אולם היא בקשה שהות של ארבעים יום. לאחר ארבעים יום הוציאה את בעלה מהארגז. לאחר ששמע המלך הזקן את סיפורו של סעד, הוא הגלה את שני בניו הגדולים.	קורדיסטן פרס	5013
מחפש אשה הטפשה מאשתו	חמדולה אומר לאשתו לשמור על שני פחי שמן לניסן ולאייר. עוברים שני אנשים בשמות אלה והאשה נותנת להם את הפחים. הבעל יוצא לחפש אשה הטפשה מאשתו. אומר לאשה אחת שהוא בא מהגיהנום. היא מאמינה לו ומזעיקה אלמנה שבעלה מת לפני זמן קצר. זו שולחת לבעלה את כספו, את חפציו ושעון. קרוב משפחה של האלמנה רודף אחרי חמדולה על סוסו. חמדולה מסבך את הרודף בשיחה עם בעל טחנה. חמדולה מגלה לו שרוצים את עור ראשו לעשות ממנו תוף. הוא נמלט על סוס של הרודף. מתארח איפה שהוא. כל המשפחה מתחילה לבכות: אם הוא יתחתן עם הבת, יוולד ילד ויפול מן הגג. חמדולה מאיים להאשימם שהרגו את בנו. מקבל כסף בתמורה לשתיקתו.	קורדיסטן פרס	5060
סיפור הטווס	סיפור מסגרת: לפי עצת מגיד עתידות שולח שלמה המלך יונה שתביא טווס שבסיפורו ירפא את כאב השיניים של המלך. סיפור הטווס: כתנאי לחתונה שמציב לה חתנה, ממיתה בת מלך את אביה ומשליכה את אחיה הצעיר בתוך תיבה. בת המלך ובעלה תופסים את השלטון. דייג מוצא את התיבה ומגדל את הילד. כבוגר מגלה הילד בראי שאינו דומה למטפלים בו ושהם אינם הוריו. הוא יוצא לעולם לחפש את מזלו. בעיר הולדתו, אליה נכנס מבלי יודעין, מובילו סוסו לבית של אחד משרי המלך הרוצח. שם מגלה הטווס, שליווה את הצעיר מאז הושלך לים, את קורות חייו של בן המלך. הנוכחים קושרים קשר כדי להדיח את המלך השולט. המלך ואשתו נרצחים על ידי הקושרים והצעיר הוכתר למלך.	קורדיסטן פרס	5789
איש העבודה	אשה המכבסת על שפת הים נחטפת על ידי נהג, השם אותה בארגז. האב לוקח את שני בניו ומנסה להעבירם בים. הגדול נופל לים והקטן נעלם. איש מציל את הילד הקטן מפיו של זאב, ומגדלו. את הגדול מציל דייג ומגדלו. האב מקבל עבודה כרועה כבשים. מוליך את הכבשים דרומה במקום צפונה. חופר באדמה ומוצא פח מלא כסף. בכסף בונה בית קפה ומציע לכל הרוצה לאכול ולשתות על חשבון ה'. שני בניו מבקשים עבודה אצלו. הוא אינו מכירם. הנהג בא לבית הקפה לאכול. הבנים מגלים בארגז את אמם. האב מגלה שאילו בניו. את הנהג תולים, מכים וחותכים למאה חתיכות.	קורדיסטן פרס	5983
איש עשיר ואיש עני	עשיר מסרב לתת את בתו לבן אחיו העני. הזוג בורח. רב החובל של האוניה בה רוצים להפליג חוטף את הכלה בזמן העדרו של החתן. החוטף מציע לנערה להתחתן אתו. היא מסכימה ומבקשת ממנו להביא את קרוביו לחתונה. בזמן העדרו היא בורחת ומגיעה לארץ שמלכה מוסיף אותה ל-50 נשותיו. הנערה בורחת עם הנשים הללו למלך שמכריז, על ידי הצגת תכונותיהן על שער הארמון, שהן נמצאות אצלו. העשיר, המלך בעל 50 הנשים ורב החובל מגיעים לשם. מחזירים לעשיר את בתו ולמלך את נשותיו. החוטף בא על עונשו והזוג הצעיר מתחתן.	קורדיסטן פרס	5984
בידי מי המשפחה	מלך רגז על בתו, שענתה לשאלתו בידי מי המשפחה כי המשפחה בידי האשה, וציווה להרגה. וזירו של המלך חמל על הנערה ושילח אותה. הנערה מכרה את האבנים הטובות שקישטו את שערה ורכשה נכסים. מקץ שנים מספר היא הגיע למעמד נכבד. היא נפגשת עם אביה והם שבים להיות יחד.	קורדיסטן פרס	6188
זה מקנא בזה	למלך נשים רבות. אחת ילדה בן בשם עזוב. לילה אחד חלם עזוב שאמו תלד בן שיירש את כסאו. ציווה להרוג את אמו. העבדים לקחוה ליער אך שם הרגום ציידים. הם לקחו את האשה ההרה לביתו של מלך טלב והוא נשאה לאשה. ילדה בן שחלם שאחיו ינסה להרוג אותו ואת אמו. הסתיר את אמו והתחבא. בינתיים נוכח עז'וב שאמו לא מתה, חיפש אותה ואת בנה. לקח את מלך טלב בשבי. נודע הדבר לאח, קריב, יצא לשחרר את אביו המאמץ ולשאול לשלום אביו האמיתי. גילה שהוא בכלא. שחרר אותו, לקחו לארמון המלך טלב וכולם חיו ביחד.	קורדיסטן פרס	6212
סיפור על יתום	מלך חלה והרופאים נואשו מלנסות להצילו. הזקנים ייעצו לו להקדיש את אוצרותיו לתושבים ואז יחלים. המלך עשה כך. אחד הנערים רוצה לקחת גם את בתו. תחילה מסרב המלך אך נאלץ להסכים. רוצה להרוג את הנער. הנער דאג לאשתו, עבד אצל בעל חנות בכפר מרוחק. כשבעל החנות ידע כי המלך רודף אחרי הנער שלחו לכרם שהיה שם שודד. השודד ראה את הנער, ריחם עליו ונתן לו כדי זהב. בעל החנות התרגז, אמר לאשתו לשים רעל באוכל, אכל בטעות בעצמו ומת. הנער בנה לו ולאשתו בית מהזהב שנתן לו השודד. הזמין את המלך. כשנודע למלך כל המעשה שמח והסכים לחתונה.	קורדיסטן פרס	6213
סוחרב האמיץ	בת מלך צעירה ובן עניים התיידדו. לפי בקשת אשתו גרש המלך את בן העניים מחצרו, כי חברתו של העני אינה הולמת בת אצילים. אחרי שהתבגר שחרר בן העניים את עיר המלך משודדים. המלך והמלכה ביקשו ממנו סליחה על שגרשהו מחצר המלך וקיבלוהו כחתן לביתם.	קורדיסטן פרס	6284
המלך שידע את מלאכת האריגה	מלך סובל מכאבי בטן בזמן שעומד לאכול. לפי חכמיו הסיבה לכך היא שרבים מנתיניו סובלים מרעב. למרות שהמלך מחלק כסף רב בין עניי עירו הכאבים אינם פוסקים, זאת כי נשאר עוד עני בעיר. המלך פוגש את אחות העני הזה ומתאהב בה. את הסכמתה להתחתן אתו תולה הנערה בדרישה שהמלך יארוג עבורה צעיף וירקום בו את שמו. אחרי שהמלך סיים את האריגה והרקמה הם מתחתנים. זמן מה אחרי החתונה שוב חש המלך בכאבי בטן, היות ויש עוד אדם רעב בעיר. בחיפושיו אחרי העני הזה נופל המלך למרתף. ענק עומד להרגו אך משאירו בחיים כדי להנות מכשרונו של המלך לארוג צעיפים יקרי ערך. הצעיפים נמכרים בשוק. מגלים את המלך כי רקם על הצעיפים את שמו ואת מקום המצאו. מספר אסע''י 6506	קורדיסטן פרס	6442
חזרה בתשובה	בעל נוהג להרגיז את אשתו. היא מאיימת עליו להחליף אותו בבעל אחר אם לא ישנה את התנהגותו. אחרי כמה אזהרות משדלת האשה את אחד משכניה לקנות בגדים עבור ילדיה ולפרנס את הבית במקום בעלה. היא מתנהגת כלפי בעלה, שנכנס הביתה, כאילו הוא אורח. לבסוף מחליפה האשה את כובעו של בעלה בכובע אחר, המסמל אותו כעני. כולם חושבים שהוא ירד מנכסיו. הבעל מבקש את סליחת אשתו ומבטיח לשנות את התנהגותו.	קורדיסטן פרס	6836
גורלן של שלוש אחיות	שלוש אחיות שוחחו. הגדולה ביקשה להינשא לבן הווזיר, השנייה לבן המלך והשלישית לסולטן, בתנאי שירחץ את רגליה ויספר לה סיפור. שתי הראשונות נישאו, מאחר שהסולטן שמע את בקשותיהן. השלישית ניצלה ממוות וגורשה. הגיעה לחורבה ישנה ומצאה בה כסף רב. לקחה מעט, קנתה בו את החורבה ובנתה עיר ולה 4 שערים. כל עני היה מקבל לירה בכל שער ומבלה את הלילה. הסולטן, ששמע את הסיפור, התחפש לעני והגיע לעיר. השתהה בחוץ כדי להביט בתמונת הסולטן של העיר. השומרים, שצוו להביא את מי שישתהה מול תמונת הסולטן, הביאוהו. הנערה הכירה אותו וביקשה שיספר לה סיפור ואחר כך שירחץ את רגליה. מאחר שלבש בגד עני הוכרח לעשות זאת והיא גילתה לו את זהותה. הם נישאו וכך התקיימו בקשותיהם של שלוש האחיות.	קורדיסטן פרס	6837
איש ולו בת בשם ג'מילה	סעיד היה משיט אנשים בסירתו מבגדד ומנגן בגיטרה. היתה לו נערה בשם ג'מילה. פעם, כשהשיט עשיר, סיפר לו סעיד שבחים עליה ועל חתונתם הקרובה. האיש שאהב את שירתו ונגינתו שילם לסעיד מחיר כפול. בינתיים הלך העשיר וביקש את ידה של ג'מילה מאביה שהיה רודף ממון. האב הסכים וג'מילה באה בבכי לסעיד. זה נקט תחבולה, העמיד פני חולה וכשדודו, אביה של ג'מילה, בא לבקרו, עשה עצמו עומד למות וסיפר שהוא מצווה לו אוצר גדול. בינתיים באה ג'מילה עם רופא ועד שהאב הספיק למצוא את האוצר הבריא סעיד. האב חזר ושאל בכל פעם על מקום האוצר אך סעיד דחהו בלך ושוב. הוא השיא לו את בתו ונתן לזוג את ביתו. כאשר התברר לו שרומה מת מבושה ומצער.	קורדיסטן פרס	6878
הסוחר העשיר	סוחר עשיר בסין, שכספו אזל, בורח עם אשתו ושני ילדיו ממקום מגוריו. עשיר אחר ראה אש מרחוק ושלח לשם את עבדו. העבד ראה שם אשה יפה, התמהמה. העשיר מצווה על עבדיו להביא אליו את אשת הסוחר. חטפו אותה. ילד אחד נטרף על ידי מלאך בדמות נמר והשני טבע. הסוחר הגיע בודד ועצוב למדינה שכל תושביה לובשים שחורים. המלך מת ובחרו בו כמלך. פעם השאיר שני שומרים שסיפרו זה לזה את תולדות חייהם. אשה עצובה בפתח הבית שומעת את הדברים. אלה שני האחים, אחד ביקש רחמים מהנמר-מלאך, ואת השני הצילו אנשים מהנהר. המלך מזהה את האשה כאישתו ואת השומרים כבניו. מצווה להרוג את העשיר החוטף.	קורדיסטן פרס	6916
שני בני המלך מחפשים את אחיהם	בעקבות צוואת אביהם מוצאים שני אחים שלוש שקיות. מבינים שיש להם עוד אח. יוצאים לחפשו ומוצאים אותו. בסוף יש איחוד משפחתי.	קורדיסטן פרס	6931
נוכל הקופות	צעיר נוכל מרוקן קופת בנק. חטף את הקופאית הנשואה ואם לשני ילדים. ברח עמה, ציווה עליה להחליף את סודרה האדום בכחול ושם לראשה פאה נוכרית. נכנס לבית קפה. ניסתה לברוח ותפס אותה. עברו את הביקורת בשער העיר כשהוא נראה כדייג ובידו חכה. הגיעו לתחנת דלק והיא זרקה את שעונה עליו חרוטים שמה וכתובתה. הגיעו לבית מלון, נתן לה לבלוע כדורי שינה וברח. התחילו לחפש אותה ומצאו את השעון. שאלו בתחנת הדלק. הגיעו למלון ואמרו שהיא חולה. הזעיקו רופא אך זה לא מצא דבר. הביאו אותה ובתחנת הדלק נמצא הנוכל. קיבל את עונשו והקופאית חיה חיי עושר ואושר.	קורדיסטן פרס	6937
העץ שהפך לילדה	נגר, חייט ורב הגיעו ליער וקבעו תור לשמירה. הנגר ראה מקל ונתן לו צורת נערה. החייט הלביש אותה והרב הפיח בה נשמה. התחילו לריב למי תהיה הילדה. השופט פסק כי לנגר כי הוא הגה ראשון את הרעיון.	קורדיסטן פרס	6941
הנשר והילד	למשפחה בן יחיד. בכפר היה נשר שסחב דברים רבים. יום אחד סחב את הנער. הכל התעצבו והתאבלו לאבדנו. חברו תפשו וברח מן הבית. מצאו בקן הנשר. הצילו ולקחו לביתו. בינתיים בני הכפר יצאו לחפש את הנער השני. נפגשו באמצע הדרך והשמחה היתה גדולה.	קורדיסטן פרס	6942
הנגר החייט והרב	נגר, חייט ורב מטיילים בעיר. מחליטים לישון ומחלקים ביניהם את השמירה. הנגר משתעמם ויוצר בובה. החייט תופר לה בגדים והרב מבקש מה' לתת לה נשמה. בבוקר רבים למי תהיה הילדה. שופט קובע שהרב ראוי לה כי הוא נתן נשמה באפה.	קורדיסטן פרס	6948
הנערה הבוגדת	מלך עצלן לא יצא למלחמה נגד האוייבים ושלח את הרמטכ"ל להילחם. פגש נערה שידעה שהמלך ימות בקרוב וביקשה בגדי מלכה ובגדי מלך אצל שמואל החייט. אמרה הנערה לשמואל כי הרמטכ"ל אינו אוהב להילחם אלא רק לאכול ולשתות, לכן אינה רוצה להינשא לו אלא לשמואל. לשמואל יש אישה הרה. כשנודע לרמטכ"ל כי חברתו רוצה להתחתן עם החייט שלח להרגו אך החייט גילה את הדבר ויעץ להרוג את הרמטכ"ל. אשת החייט ילדה בן. בגיל 17 פתח הבן חנות רעלים. החייט שהתחתן עם הנערה לא ידע שהיא בוגדת. הביאה רעל מחנותו של בן החייט כדי לשים בכוסו של החייט. רצתה שבן החייט יהיה חבר שלה והכניסה אותו. החייט ראה שזהו בנו, שמע את הבן מספר שהיה לו אב שעזב את אמו, גילה שקנו רעל. בסוף מצווה המלך על האשה לשתות מן הרעל ומודיע לבן החייט כי הוא יהיה מלך המדינה.	קורדיסטן פרס	6949
הסנדלר הפיקח	סנדלר מארח בכספו כל ערב את ידידו למשתה. המלך, שביקר אצל הסנדלר כשהוא מחופש לעני, הבחין במצבו הטוב. הוא לוקח ממנו את הפרנסה כשאוסר על כל הסנדלרים לעבוד במקצועם. הסנדלר עובד כשואב מים ומרוויח סכום כסף המאפשר לו להמשיך במשתאות. המלך לוקח את הסנדלר לארמונו ונותן לו חרב בה עליו להמית את העוברים על חוקי המדינה. הסנדלר מוכר את החרב ובכסף שמקבל מארח את ידידיו כמנהגו. במקום החרב שמכר הוא רוכש לעצמו חרב מעץ. המלך, היודע על חילוף החרב, דורש מהסנדלר שבתוקף תפקידו ימית אדם הנאשם בביצוע עברה. הסנדלר טוען שהנאשם חף מפשע. להוכחת טענותיו הוא טוען שהחרב שבנרתיקו תהפוך לחרב עץ. הוא מראה למלך את חרב העץ שרכש. המלך משחרר את הנאשם ומעניק לסנדלר מתנה הגונה.	קורדיסטן פרס	6950
סיפורה של בת המלך	לפני שמלך ובנו יוצאים לזמן ממושך לארץ רחוקה, מפקיד המלך את שלום המלכה ובתה היחידה בידי המורה של בנו. אחרי צאתם מרחיק המורה את כל האנשים מקירבת הנסיכה ומנסה להכריחה להתחתן עמו. היא מצליחה לברוח כשטוענת כי עליו להתרחץ לפני החתונה. כשחוזר המלך מספר לו המורה שהנסיכה ברחה עם מאהב. המלך מצווה על בנו להרוג את הנסיכה. הבן ממית כבשה וטובל בדמה את בגדי אחותו. הנסיכה מגיעה למדינה אחרת. בן מלך מגלה אותה והם נישאים. בדרכה לביקור אצל הוריה מאיים המורה של ילדיה להמית את הילדים ואותה אם לא תתחתן איתו. הנסיכה מסרבת והוא הורג את הילדים. הנסיכה מצליחה לברוח בתירוץ כי יש לה עוד הכנות לחתונה. בדרך היא מחליפה את בגדיה עם רועה צאן ומקבלת עבודה אצל הגנן של אביה. המלך דורש מהגנן שיספר לו סיפור והוא שולח אליו את עוזרו. בנוכחות שני המורים, שמנסים לשווא להכחיש ולהימלט, מספרת הנסיכה את קורותיה. הגנן מאשר את אמיתות הסיפורים. הנסיכה מזדהה והמורים באים על עונשם.	קורדיסטן פרס	6962
ארבעת האחים והאחות הקטנה	ארבעה בנים רוצים אחות וחושדים באמם (בגלל שכנה מרשעת) שהיא רוצה בן נוסף. עוזבים את הבית בכעס. נולדת בת מבלי שהבנים יודעים על כך. בעקבות רדיפה אחר שועל מזדמנת הבת למערה בה מתגוררים האחים. היא מנקה ומסדרת אותה בזמן שהם בעבודה. האחים אינם מבינים מי מסדר את המקום. מטילים גורל כדי לקבוע מי ישמור ויגלה את הסוד. הבכור נרדם וכך גם השני. השלישי חותך את אצבעו כדי לא להרדם. תופס את הילדה. היא מזדהה וכולם חוזרים הביתה.	קורדיסטן פרס	7062
מעשה בזקנו של המלך	למלך היה זקן ועליו נתלו פעמונים. בנו נגע בפעמונים והשרים רצו לבחון אותו. נתנו לו שתי צלחות: מים וזהב. הוא רצה לגעת במים. מלאך הזיז את ידו לצלחת הזהב. ידעו שהוא חף מפשע וכשגדל המליכו אותו במקום אביו.	קורדיסטן פרס	7119
העני שהלך לחפש עבודה אצל שלמה המלך	עני עזב את אשתו ההרה ויצא לעבוד. עבד אצל שלמה המלך. מגיעים שכניו והמלך נותן להם שני רימונים מלאים כסף בשביל אשת הפועל. באו שוב והפועל רצה ללכת. שלמה המלך הציע לו 3 עצות או כסף. בחר בעצות. העצות: 1. לישון ליד הדלת במלון. 2. לא ללכת לאחר שקיעת השמש. 3. לא למהר. כשקיים את העצה הראשונה ניצל מפסק דין מוות, כשבעל בית המלון נרצח (סימן בדם את מעילו של הרוצח). כשקיים את העצה השנייה תפס את השודדים והחזירו לו את כספו. כשקיים את העצה השלישית נמנע מלרצוח את בנו, אותו חשב תחילה למאהבה של אשתו.	קורדיסטן פרס	7217
הזהב המצוי	איכר מוצא ארגז מלא זהב בשדהו. לפני שהספיק למסרו כמתנה למלך מחליפה אשתו, בלי ידיעתו, את הזהב באבנים. המלך הנרגז מצווה להמית את האיכר. על המוקד מתלונן האיכר כי האש גורמת לו לדמוע. המלך שולח אותו לכלא ואחר כך לביתו, בחושבו שהוא מטורף. לאחר השחרור עובר הזוג, לפי עצת האישה, לעיר אחרת. שם הם מתעשרים. מלכם הקודם מבקרם ומעניק לאיכר מתנה, פיצוי על שסבל ממנו כל כך הרבה מבלי להיות אשם.	קורדיסטן פרס	7229
הסנדלר שמכר את נשמתו לשטן	סנדלר עני מבקש מהשטן כסף ומוכן למסור לו תמורתו את נפשו. השטן מוסר לו ארנק שממנו יכול להוציא כסף כאוות נפשו, בתנאי שישליך את הארנק לנהר כשיסיים. הסנדלר מתעלם מהדרישה הזאת. למרות שהיה רעב מאוד הוא אוסף את הכסף שיצא מהארנק בארגזים, מבלי לאכול ומבלי לשתות. אפילו שאפסו כוחותיו מן הצום הוא ממשיך לאסוף את הכסף. לבסוף מת ועם מותו נעלמים הארנק והכסף שאסף בארגזים.	קורדיסטן פרס	7313
שלוש לירות שהביאו ברכה	נער עני, שכל רכושו הן שש לירות, יוצא לעיר כדי לנסות שם את מזלו. בדרך מארחים אותו שלושה זוגות. בביתם הוא פוגש איש המוכן לדבר רק אם נותנים לו לירה. הנער נותן לו בכל ערב לירה ומקבל שלוש עצות: 1. לא ללכת מביתו של מארח אם המארח מבקש שישאר. 2. לא לסרב לאכול אם מזמינים אותו לסעודה. 3. לא להאשים איש עד שתפסו אותו שלוש פעמים באותה עברה. הנער נוהג על פי העצות וכתוצאה מכך מוצא כסף בדרכו וכסף בתוך עוף שמגישים לו. כשנוהג לפי העצה השלישית מגלה את מקום מחבואו של אוצר המלך ומקבל את בת המלך לאשה.	קורדיסטן פרס	7314
אהבת האחים היתומים	אח ואחות יתומים אכלו אגוזים והבת לקחה אגוז אחד יותר. האח רגז והיכה אותה. היא הלכה ממנו ושיירת סוחרים לקחה אותה. אחד מבני השיירה נשאה לאשה וילדה לו שני ילדים. האח יצא לחפשה והגיע לעיר בה גרה אחותו. לעת ערב לא מצא מקום ללון. בעלה של אחותו הזמינו לביתו ואחותו התעלפה מהתרגשות שהכירה את אחיה. סיפרה לו את קורותיה והתפייסו.	קורדיסטן פרס	7350
מלך וסוחר מתערבים על התנהגותו של חתול	מלך מתערב עם סוחר עשיר שחתול המלך, שעל גבו שם שישה נרות, לא יזוז ממקומו כל הערב בו הוא והסוחר ישחקו שש-בש. החתול לא זז והסוחר מפסיד את כל רכושו למלך ומושם בבית הסוהר. אשת הסוחר מתחפשת לסוחר עשיר ומתערבת גם היא עם המלך, באותם תנאים. לפי פקודתה, בזמן המשחק, משחרר עבד שהביאה איתה ששה עכברים. תחילה מציית החתול למלך ולא זז אבל לבסוף הוא רץ אחרי העכברים. לפי תנאי ההתערבות מכניסה האישה את המלך לכלא ומשחררת את בעלה שנעשה מלך.	קורדיסטן פרס	7418
עונשו של רוצח וגנב	איש העומד לגנוב מזקנה את כספה, מרעיל קודם את הכלב השומר על דלת ביתה. לפני מותו מספיק הכלב, הנגוע בכלבת, לנשוך את הגנב. הגנב הורג את הזקנה ולוקח את כספה. כשנודע לגנב שהכלב שנשך אותו היה נגוע בכלבת הוא מודיע לאשתו על מעשיו. הוא נעצר ונענש בעונש מוות.	קורדיסטן פרס	7420
שבעה שקרים בפי נער	נער מכוער וקרח שולח את אמו למלך כדי לבקש ממנו את בתו לאשה. על הנער להגיד שבעה שקרים. השקרים הם: 1. לאבי הנער היתה פרה שנזל ממנה כל כך הרבה חלב שכל העדר נרטב. 2. בצאת אבי הנער למרחקים הכינו לו עבורו תבשיל אורז. בשובו, אחר שנתיים, האורז היה עוד חם מתחת לשורשי הצמחים שצמחו בינתיים. 3. אבי הנער העביר שק שומשום מעבר לנהר כשזרק גרעין גרעין לגדה השנייה, מבלי לאבד אף גרעין. 4. בחור שאבי הנער עשה בגבה של תרנגולת צמח עץ. 5. משפחת הנער זרעה עפר וצמחה ממנו חיטה. 6. מילאו עששית נפט במים והיא בוערת. 7. אבי המלך ואבי הנער היו אחים. הם קיבלו מאביהם המשותף 14 כדי זהב וכסף. עליהם לחלקם ביניהם שווה בשווה. אבי המלך הרג את אבי הנער ולא נתן לא את 7 הכדים המגיעים לו. אם המלך קובע שהסיפור האחרון הוא אמת עליו לתת לנער 7 כדי זהב. אם הוא קובע שהוא שקר עליו לתת לו את בתו. הנער מקבל את המלך לאשה.	קורדיסטן פרס	7421
בעל העגלה ובעל האתון	שניים הלכו בדרך, אחד משך עגלה, שני אתון. הסכימו לרתום את האתון לעגלה. האתון המליטה עיר מת. רגז בעל האתון ובאו למלך. שפט המלך שעל בעל העגלה לשלם. הוא היה עני והתחנן לפני אשת המלך. יעצה לשאול את המלך, בזמן שהוא במסגד, כיצד אפשר לדוג דגים במים רדודים וכיצד אפשר לשלם כשאין כסף. המלך הרגיש שאשתו עזרה, כעס והחליט לגרשה. הרשה לה לקחת את מה שאהוב עליה ביותר. היא השקתה אותו יין ולקחה אותו לביתה. כשהתעורר בבית אשתו צחק והחזיר אותה בשמחה.	קורדיסטן פרס	7520
שני בעלי הריב	שני אנשים מצאו שלושה דינרים ורבו ביניהם מי יקח יותר. באו למלך והוא שאל מה מהיר? מי שמן? מה הכי מתוק בעולם? האחד השיב המהיר - ציפור, השמן - חזיר והמתוק סוכר. השני לא השיב, נטל שהות בת יומיים ובתו נתנה לו תשובות. העיניים מהירות, האדמה שמנה ואין מתוק כנפשו של האדם. המלך ביקש שהבת תבוא אליו רעבה, ללא בגד וללא רכב. היא אכלה גרעיני דלעת ובאה בשמלת משי דקה רכובה על כבשה. התפלא המלך על חכמתה וביקש לשאתה.	קורדיסטן פרס	7521
מעשה בבן המלך ובחוטב עצים	שור לוקח ביער חוטב עצים צעיר על קרניו. הצעיר מתעלף. כשמתעורר נמצא בארץ בלתי מוכרת לו. התבקש על ידי וזיר לבקר במקום בנו הבור אצל הנסיכה, שעל בן הוזיר להתחתן איתה. חוטב העצים והנסיכה מתאהבים ומחליפים מתנות כסימני הכר. חוטב העצים חוזר לעיסוקו הרגיל. ביער מראה לו זקן את גורלות בני אדם בצורת תעלות קטנות. הזקן מנבא לחוטב בעצים שכעבור שנתיים יתחתן עם הנסיכה. כעבור זמן מה נחטף חוטב העצים על ידי נשר ומוחזר לעירו. הנסיכה, מחופשת כגבר, יוצאת לחפשו. היא מוצאת אותו והם מתחתנים.	קורדיסטן פרס	7595
משפחה ללא מזל	משפחה עשירה מטהרן, הסובלת מפגעים בנפש וברכוש, מחליטה לעזוב את העיר בתקווה לשנות את מזלה. בדרך "נספים" שני הבנים וההורים ממשיכים בדרכם, עד הגיעם למעונו של שייך עשיר, הנותן לזוג אוכל על מגש בתנאי שיחזירוהו. הזוג אוכל ונרדם. השייך שולח עבד להביא את המגש. העבד מתפעל מיפי האשה ומשתהה וכך קורה לכל עבדי השייך הנשלחים אחריו. לבסוף מגיע השייך עצמו. אף הוא מתפעל מיפי האשה ולוקחה. על הבעל גולל אבן גדולה. בחלומו של הבעל מגלה לו אליהו הנביא אוצר זהב. הוא קונה בזה קרקע ובונה עיר. שני הבנים לא מתו. הם כורתים ביניהם ברית והופכים לשומרי עירו של אביהם, מבלי לדעת את הקשר ביניהם. השייך הולך לבקר את ראש העיר. בשעה מסויימת הוא עומד ללכת בטענה כי עליו לשמור על אשתו. המלך שולח את שני שומריו לשמור על אשתו (אמם). הם מכירים זה את זה, המשפחה מתאחרת והשייך נתלה.	קורדיסטן פרס	7810
התגשמות חלום	לזוג עני שעזב את עיר מולדתו כדי למצוא פרנסה נולד בן ביער והאשה ביקשה לאכול. הבעל חיפש מסביב עד שפגש בסוחר שנתן לו אוכל. הסוחר חלם שבן העני יירש אותו. כיוון שלא רצה שכך יהיה, קנה אותו מידי הוריו והשאירו על סלע בודד כדי שימות מרעב. לאחר שמכרוהו התחרטו ההורים והאב חיפשו. מצאו וגידלו בביתם. כעבור שנים פגש הסוחר באותו אדם וכשראה את בנו חשב שהחלום בכל זאת יתגשם ושלח אותו עם פתק לביתו של העשיר. בת העשיר ראתה את הבחור לפני שנכנס. קראה את המכתב וכשראתה כי כתוב בו שצריך להורגו החליפה את המכתב וכתבה שצריך להשיאו לה. וכך היה. כשחזר העשיר לביתו נוכח לדעת כי למרות מאמציו החלום התגשם.	קורדיסטן פרס	7947
הקינאה מביאה לידי הרס	מלך לבוש בגדים פשוטים סייר בכל העיר אך איש לא הזמינו לאכול וללון. אופה עני אירחו יפה. כעבור זמן הזמין המלך את האופה אליו ואמר לו שיבקש ככל העולה על רוחו. האופה ביקש רק לגרש את האופה שלידו כי הוא לוקח את פרנסתו.	קורדיסטן פרס	8248
חצי שלי וחצי שלך בקריאת הקוראן	בכפר פושתכוה בעירק היו שלושה סוחרים: יעקב, יוסף וח'אן. ביום אבל (על בני עלי חסן וחוסין) הזמינו קריין שיקרא בקוראן. האנשים כלל לא הבינו ערבית. פעם קרא הקריין על יוסף הצדיק והסוחר יוסף שמח על ששמו נזכר בקוראן. אחר כך קרא על יעקב וגם זה שמח. רק הסוחר ח'אן היה עצוב וביקש מהקריין שיקרא גם עליו, זאת תמורת 80 כבשים. למחרת קרא הקריין פסוק על ח'אן הטיפש הגדול. בקהל היה אדם נוסף שהבין את הדברים. הוא הבין שזה דבר מרמה והשתעל. הקריין פנה אליו תוך כדי קריאה וביקשו שלא ישתעל ובתמורה יתן לו מחצית מ80 הכבשים.	קורדיסטן פרס	8583
דרך קצרה וארוכה, דרך ארוכה וקצרה	בן וזיר ובן שר צבא מקבלים כל אחד 200 ל"י. בעזרת הסכום הזה עליהם להרוויח 400000 ל"י כדי לזכות ביד הנסיכה. הם מגיעים לפרשת דרכים. בן הווזיר ממשיך בדרך המסומנת כדרך קלה. הוא מגיע לעיר שעשועים ומאבד שם את כל כספו. בן שר הצבא בוחר בדרך המסוכנת. כשישן על אבן מסויימת הוגד לו בחלום כי מתחתיה יש מטמון. הוא אינו נוגע במטמון מפני שמסרב להשיג את המוטל עליו מבלי מאמץ. בחלום שני מצווים עליו להרוג כלב ולרפא במוחו נסיכה שיצאה מדעתה. הוא עושה זאת והנסיכה מתאהבת בו. הוא מסרב להתחתן איתה בשל המשימה שהוטלה עליו. הוא מקבל מאביה של הנסיכה את סכום הכסף הדרוש לו ויוצא לחפש את בן הווזיר. הוא מוצא אותו בעיר השעשועים כפועל פשוט. הוא מוסר לו את הכסף שברשותו, בתנאי שיחתום על גופו שתי חותמות המעידות כי הוא העבד של בן שר הצבא. בן הווזיר בורח, מגיע לנסיכה ומבקש להתחתן איתה, בהראותו לה את הכסף אשר ברשותו. בן שר הצבא דורש למסור לו אותו כעבדו. גילוי החותמות מאשר את טענותיו. בן שר הצבא מסרב להינשא לנסיכה ונושא במקומה את הנסיכה שריפא משגעונה.	קורדיסטן פרס	8702
אבו נואס רואה ואינו נראה	לדרויש היה חומר סודי שמרחו אותו על העיניים נעשה האיש רואה ואינו נראה. קראו לו אבו נואס. בדמות של רואה ואינו נראה היה נכנס מדי יום לארמון המלך ולוקח לו צלחת אוכל. אבו נואס פוגש עני העומד על כך שלארנבת יש רק שלוש רגליים ואיש אינו יכול להזיזו מדעתו. אבו נואס מכניסו בסודו ולפי תור הם הולכים יום יום לארמון המלך לקחת את הצלחת. כשהרגישו בארמון בהעלמות הצלחת, החליטו לעשות עשן. העני שנכנס החל לשפשף את עיניו, החומר ירד מן העיניים והוא התגלה. הביאו אותו לעמוד התלייה. אבו נואס מבקש לשוחח עם הנידון. כשהותר לו הוא שואל אותו כמה רגליים יש לארנבת. כשזה משיב שלוש אומר אבו נואס שטיפש כזה לא כדי להציל ומגיע לו להתלות.	קורדיסטן פרס	9046
מולא נאסר א דין והנביא	מולא נאסר א דין יושב על ענף שאותו הוא כורת. איש העובר שם מזהירו כי תכף יפול וכך היה. המולא חושב שהאיש נביא ושואלו ליום מותו. האיש משיב כי המולא ימות כאשר חמורו יפליץ 6 פעמים וחצי. כשהדבר קורה שוכב מולא כמת. נושאים אותו על אלונקה לביתו. בדרך צריכים לחצות נהר ומהססים. מולא אומר: כשהייתי חי הייתי עובר פה.	קורדיסטן פרס	9048
העני הישר	מוכתר של כפר שולח 13 תרנגולי הודו בידי עני אל אחיו, מוכתר של כפר אחר. בדרך אוכל העני תרנגול אחד. הוא מאשר את דברי המוכתר האומר כי במכתבו של אחיו כתוב כי שלח 13 תרנגולים ואילו הוא הביא רק 12. הוא גם מסכים לקביעתו של המוכתר הראשון כשמביא לו מכתב תודה מאחיו. הוא מסביר כי אמנם אכל תרנגול אחד אך לא רצה לשקר.	קורדיסטן פרס	9050
אשתו של מולא מערימה עליו	מולא נועל את דלת הבית לפני אשתו החוזרת, כמנהגה, מאוחר בלילה. האשה משליכה אבן לתוך באר הבית. הבעל, בחושבו שאשתו טבעה, פותח את הדלת וניגש לבאר. האשה נכנסת הביתה ומשאירה את הבעל בחוץ. מגג הבית היא מאשימה אותו שהוא בילה את כל לילה מחוץ לבית.	קורדיסטן פרס	9054
מולא האלמן מתחתן	מולא מספר לאשתו השנייה סיפור על אשתו הראשונה, וכדי להמחיש את דבריו משליך אותה מן המיטה. האשה נפצעת קשה. לאביה מספר מולא שבשל סיפורו וסיפורה של אשתו היו במיטתם, בנוסף לשניהם, גם אשתו הראשונה ובעלה הראשון של אשתו הנוכחית. היות ולא היה מקום לכולם נפלה האישה מן המיטה ונפצעה.	קורדיסטן פרס	9055
מולא מגיש ארוחה בצלחות ריקות	אשתו של מולא לא יכולה להכין את הארוחה אליה הזמין בעלה את ידידו, מפני שלמרות הבטחתו לא הביא לה מולא את המצרכים להכנת הארוחה. לפני הארוחה שם מולא את הצלחות הריקות על השולחן, ואומר לידידו שאילו היה לו אורז ובשר היה שם אותם בצלחות האלה.	קורדיסטן פרס	9056
צחוק ובכי כאחד	מלך רוצה שאיש יצחיק אותו ויגרום לו לבכות בעת ובעונה אחת. רב מספר לו סיפור מצחיק וחותך באותו זמן בצל וכך המלך הוא צוחק ובוכה כאחד.	קורדיסטן פרס	9068
הטיפש שיצא לחפש את מזלו	ביש מזל הולך לחפש את מזלו. בדרכו הוא פוגש אריה שאינו שבע ממזונו ומבקש לדעת מדוע, תנין שאינו יכול לבלוע ומלך שנתיניו אינם מצייתים לו. האיש מבטיח להביא פתרון לכל השאלות. כשהוא ישן בא לו בחלומו איש זקן ומודיע לו שמזלו התעורר. הוא מגלה לו כי המלך הוא אשה, ורק שתינשא יצייתו לה, לתנין יש יהלום בגרון ויש להוציאו והאריה צריך לאכול מוח של אדם טיפש ואז ישבע. המלך המחופש מציע לאיש להתחתן אך זה מסרב, הוא דוחה גם את הצעת התנין לקחת את היהלום. האריה, ששומע כי האיש דחה את המלכות והעושר, טורף אותו כי הוא טיפש.	קורדיסטן פרס	9680
מולא אור וסוחר הירקות	יהודים באו לרב מולא-אור והתלוננו על סוחר ירקות העושה להם צרות. מולא-אור בא לסוחר והציע לו למכירה שדה אבטיחים ושדה מלפפונים. הסוחר שילם לרב תמורת השדה, אך למחרת, כשניגש למקום, לא מצא שדה ולא מצא ירקות. הלך לשר המדינה והתלונן על הרב. שר המדינה שואל את הרב מדוע העניש את מוכר הירקות. מולא אור סיפר לשר המדינה על הצרות שעושה הסוחר ליהודים. הסוחר מבטיח לחדול ממעשיו ומקבל את כספו בחזרה.	קורדיסטן פרס	9681
דייג שיצא לחפש את מזלו	דייג עני יוצא לחפש את מזלו. בדרך פוגש אריה המבקש ממנו לשאול את מזלו מדוע תמיד כואב לו הראש, איכר מבקשו לשאול מדוע תמיד נשאר עני למרות שהוא עובד קשה ומלך מבקשו לשאול מדוע אין נשמעים לו. הדייג מגיע לארץ המזלות, מעבר לים, כשדג בולע אותו ופולט אותו במחוז חפצו. המזל של הדייג מודיע לו שיאיר לו פנים פעמיים בתנאי שיינצל את ההזדמנות הזאת. האריה יבריא אם יטרוף את האדם הטיפש ביותר בעולם ויאכל את מוחו. האיכר יחרוש וימצא אוצר ועל המלך, שהוא למעשה מלכה, להתחתן כדי שנתיניו יצייתו לו. הדייג חוזר לארצו באותו אופן כמו שבא. הוא מסרב להצעת המלכה להינשא לה, מסרב לקבל חלק מהאוצר שהאיכר מציע לו וניטרף על ידי האריה היות והוא האדם הטיפש בעולם, לא ניצל את המזל שהאיר לו פעמיים.	קורדיסטן פרס	10214
ש. עבאס ובתו של אורג השטיחים	המלך ש' עבאס (שאח עבאס) רוצה לשאת לאשה את בתו הצעירה של אורג שטיחים עני. היא מוכנה בתנאי שהמלך ילמד מקצוע. המלך לומד לארוג שטיחי קיר. אחרי החתונה מבקר המלך, מחופש כדרוויש, במסעדה, ונופל בה לתוך מרתף בו לוכד בעל המסעדה אנשים שמנים, כדי לאכול את בשרם. המלך משכנע את בעל המסעדה שירוויח יותר אם ישאירו בחיים ויתן לו לארוג שטיחים. לפי עצת המלך מוכר בעל המסעדה את השטיח שהמלך אורג, למלכה. המלכה מזהה את עבודתו של בעלה. היא שולחת בלשים אחרי מוכר השטיח והם מגלים את מקום המצאו של המלך ומשחררים אותו.	קורדיסטן פרס	10215
המלך ש. עבס והעני	לפי עצת אחד משריו מסדר המלך ש. עבס מטבח בו עניי המדינה יכולים לקבל אוכל בחינם. למרות זאת מוצא המלך, שמסתובב בבגדי דרוויש בעיר, משפחה עניה שאין לה אוכל לילדים. על שאלת המלך לסיבת מצב המשפחה משיב ראש המשפחה שאין לו זמן לגשת למטבח המלך כיוון שאז יאבד זמן הנחוץ לו לעבודתו. שלוש פעמים נותן המלך לעני פתק שמאפשר לו לקבל אוכל מיוחד במטבח, ושלוש פעמים הוא מקבל עוף הממולא במטבעות זהב (בפקודת המלך). בכל שלוש הפעמים האלה מוכר עני את העוף לאיש שפוגש בדרכו ואשר אומר לו כי העוף נחוץ לו לקבלת אורחים שבאו מפתיע לביתו. בפעם השלישית מגלה המלך שקונה העוף הוא שר שידע על פקודת המלך למלא את העוף במטבעות. המלך מצווה לתלות את השר. הוא שואל את העני אם הוא יודע על מלך נדיב יותר ממנו. העני משיב בחיוב והמלך שואל מדוע לא הלך לשם. העני משיב שהוא לא יכול לעזוב את משפחתו.	קורדיסטן פרס	10216
האם יש אשה טובה?	רווק מנמק לפני חברו הנשוי מדוע נשאר רווק: אין אשה טובה בעולם. הנשוי אומר כי אשתו היא אשת חיל. כדי לנסותה מביים הנשוי, בעצת הרווק, כאילו מת. ליד מיטתו טוענת האשה שבעלה אמר לה לפני מותו להינשא לידידו. הרווק חושב שבזה הוכיחה האשה שגם היא אינה טובה.	קורדיסטן פרס	10218
אשת הרב החכמה	רב מתפלל ערב ערב שה' יתן לו בינה כדי לפתור לתלמידיו שאלות קשות. אשתו שומעת אותו ופותרת את שאלותיו בפתקים ששמה מתחת לכרית שלו. הרב מגלה את מעשי אשתו. הוא נוכח לדעת שהיא חכמה מאוד, לכן מפקפק אם הפסוק הקובע כי נשים דעתן קלה עליהן חל גם עליה. האישה מכחישה את זאת אחרי ששמעה את הרב משלב את המשפט הנדון בשתי דרשות שדרש לפני תלמידיו. כדי לנסותה שולח הרב שלוש פעמים את אחד מתלמידיו, המצטיין ביופיו, אל אשתו, שיקח מביתו כמה ספרים עבורו. כשהתלמיד בא אליה בפעם השניה היא שמה לב ליופיו ובפעם השלישית מנסה לפתותו. היא נכנסת למקווה כדי להכין עצמה לכך אבל כאשר מרגישה שנכשלה מטביעה עצמה במי המקווה ומתה. הרב רואה שלפסוק יש יסוד.	קורדיסטן פרס	10220
בעל קורא (בקוראן) נעשה ליועץ המלך	פאקי (בעל קורא בקוראן) מבאשקלה זקוק לאסמתכתא של המופתי באיסטנבול כדי שיוכל לכהן כמורה. כיוון שאין לו כסף הלך ברגל במשך כמה ימים. בלילה הראשון בבירה הוא ישן במסגד. בשתיים אחרי חצות יוצא משם כי מרגיש שצריך להתרחץ. בבית המרחץ מוצא מת (יועצו של המלך). הוא לובש את בגדי הנפטר, כולל חגורת יהלומים. כשיוצא מלבישים אותו ביתר בגדיו של המת משום שלא רוצים שהמלך ידע כי יועצו הראשי, הקרוב לליבו, מת בחמאם. מגיע לבית הנפטר וישן עם אשתו של היועץ שאינה מתנגדת. בבוקר מושיבים אותו כמו היועץ לימינו של המלך. הפאקי מספר למלך מה קרה לו. המלך רואה בהשתלשלות העניינים מעשה ה' ומקבל את הפאקי בתור יועצו.	קורדיסטן פרס	10222
גולודין יפה התואר ידידו של השאח	גולודין יפה התואר, ידיד קרוב לשאח עבאס, היה נוהג לסגור את אשתו היפה בזמן העדרו בארמון. ביוזמת האשה חופר פושע מנהרה לחדרה ונכנס אליה. לגולודין נודע הדבר. היות והוא מפחד להודיע על כך למלך מחליט לברוח. באורווה בה הסתתר לפני הבריחה ראה שהמלכה זנתה עם עבד המלך המכוער ומקבלת ממנו מכות מפני שאחרה לפגישה איתו. גולודין מבטל את תוכניתו לברוח ומגלה את בגידת שתי הנשים למלך. המלך וגולודין עוזבים את הבירה לזמן ממושך. המלך מצווה על רוסטם הגיבור שידאג לכך שבזמן העדרם ימיתו את כל הנשים בממלכתו. אם תשאר אחת ימית את רוסטם. לפי עצת אביו זל רוסטם לא נוגע באף אשה. זל מפייס את המלך הנזעם בסיפור מחייו: נערה מאבדת את עצמה לדעת מרוב אהבה לאהובה שנפטר, איננה רוצה לחיות בלעדיו. המלך נוכח לדעת שלא כל הנשים הן בוגדניות ומחזיר את רוסטם למעמדו הקודם.	קורדיסטן פרס	10223
חוג'ה נאסר א דין בארוחה	עשיר מזמין את הליצן חוג'ה נאסר א דין לארוחה, כדי שיבדח את המוזמנים. המארח יודע שהליצן אוהב מאכלי בורקס ובקלווה. כשמביאים אותם כמנה אחרונה טוען המארח שהמאכלים האלה אינם מונחים כהלכה על הצלחות ושצריך להפכם. לכן הוא זורק אותם דרך החלון החוצה. בראותו את המעשה נעמד נאסר א דין על ראשו ומבקש שישליכו גם אותו החוצה כי גם הוא אינו נמצא כהלכה ליד השולחן. כך הוא רוצה לאכול את המעדנים שזרקו. המארח צוחק ומצווה להביא עוד הפעם את המאפים והדגים שהליצן אוהב.	קורדיסטן פרס	10225
הכלה הבוכה והעגל	כלה משחררת נפיחה. מלבישה עגל, הנמצא על ידה, בבגדים טובים, כדי שלא יגלה את סודה ובוכה. חמותה ובעלה מצטרפים לבכיה מבלי לדעת למה. החם מייעץ לשחוט את העגל ולעשות מסיבה ומי שיבוא למסיבה לא יגלה מה שקרה לכלה. כשהמוזמנים שואלים לסיבת המסיבה, מגלה להם החם ששחטו את העגל כדי שלא יגלה מה שקרה לכלה.	קורדיסטן פרס	10229
הכלה שביקשה לעצור את גלגל המזלות	זקן שנוכח בחתונה שואל את הכלה מה משאלתה הגדולה ביום חגה. היא מבקשת שיעצרו את גלגל המזל שלה כדי שאושרה הנוכחי ישאר לצמיתות. אחרי כמה שנים מופיעה הכלה בבלויים לפני הזקן ומבקשת פרוסת לחם. היא התרוששה ובעלה מת. הם מזהים זו את זה והזקן נותן לה כסף רב.	קורדיסטן פרס	10230
כרחם אב על בנים	שלמה המלך מטיל על וזירו, בניהו בן יהוידע, לבדוק אם הזכרת האב בתהילים ק"ג 13 "רחם אב על בנים" היא נכונה או שמא, לפי הנסיון בחיים, צריך להיות "אם" במקום אב. בניהו מספק למלך את ההוכחה על נכונותו של הפסוק הנדון כפי שכתוב בתהילים. הוא משכנע אשה של משפחה ענייה למכור לו, עבור כסף רב, אחת מבנותיה שאינה מוצלחת כל כך. אבי המשפחה לעומת זאת מתנגד בתוקף לעסקה. הוא רץ עם הכסף אחרי בניהו כדי לקבל את בתו בחזרה. בניהו אינו מצליח להפחיד או לפתות את האב, מחזיר את הבת לאביה ומרשה לו להחזיק את הכסף כתגמול על מעשהו. בשמעו את הדברים האלה מכיר המלך שאביו צדק בהזכירו את האב בפסוק.	קורדיסטן פרס	10231
המזל, השכל וגורלו של אדם	המזל והשכל של עשיר מופלג מתווכחים מי מהם מסוגל לשנות את גורל העשיר. המזל פועל והעשיר מתרושש. כשאין לו כלום הוא מקבל מקצב בשר, בתנאי שיתן לו קילו מבשר גופו אם לא יוכל לשלם במועד. העשיר אינו יכול לשלם והקצב תובע את בשרו. הלכו לקאדי. בדרך מוציא העשיר עין לסוס כשמנסה לעצור אותו באמצעות זריקת אבנים, הורג זקן כשקופץ מקיר בנסיון להתאבד, גורם לאשה הרה להפיל ועוקר זנב של חמור כאשר מנסה להרימו. בעל הסוס, בנו של ההרוג, בעלה של האשה שהפילה ובעל החמור מצטרפים לעשיר ולקצב בדרכם אל הקאדי. הקאדי מאחר לישיבת בית המשפט כי עשה מעשה מגונה בנער. העשיר שהבחין בכך מסביר לנוכחים שהקאדי התפלל. כגמול פוסק הקאדי לטובתו. על הקצב לחתוך בדיוק קילו בשר מגופו של העשיר, במכה אחת. על בעל הסוס ובן הזקן לפגוע בנאשם באותו אופן שהוא עשה זאת. בעל האשה שהפילה ימסור את אשתו לנאשם שיעשה לה ילד חדש. כאשר התובעים אינם יכולים למלא את התנאים דן אותם הקאדי לקנסות שינתנו לנאשם. בשמעו את פסק הדין מכריז בעל החמור כי חמורו נולד בלי זנב ובורח. המזל אומר לאיש כי בעזרתו הצליח להחץ מהתסבוכת ועכשיו שיהיה לו שכל לשמור את סודו של הקאדי, אם לא ימות.	קורדיסטן פרס	10233
המחזר שביקש את ידה של הנערה הפקחית	נערה אינה רוצה להינשא לאיש ממחזריה. אביה מנסה להשיג לה בעל בחו"ל אך נכשל. בדרכו הביתה מצטרף אליו צעיר השואל אותו שאלות שהאב אינו מבין: א. מציע ששניהם יעשו סולם כדי לקצר את הדרך (שיחה בדרך מקצרת אותה). ב. האם שדה מלא שיבולים נאכל כבר על ידי הבעלים או לא (האם יש חובות על השדה או לא). ג. האם אדם שאת הלוויתו רואים הוא חי או מת (האם יש לו בנים). ה. איפה בית ה' (בית הכנסת). האב מספר לבתו על השאלות האניגמטיות והנערה קובעת שמלווה אביה הוא האיש בו היא היא רוצה לבעל. היא שולחת לו לבית הכנסת 29 כעכים, 3 לביבות ו-6 סופגניות. הצעיר מבין את הרמזים שהיא נותנת במשלוח ושואל אם אצלם החודש בן 29 יום, שלושה שבועות והשבוע בן 6 ימים. כשהנערה שומעת את תגובתו היא מבקשת שיבוא אליה והם מתחתנים.	קורדיסטן פרס	10234
מי יכנס לגן עדן	יהודי אומר לערבי שיהודים הנותנים צדקה יכנסו לגן עדן. הערבי שולל אפשרות זו כי מוחמד שומר על שערי הגן ואינו נותן ללא מאמינים להיכנס לתוכו. היהודי השיב שהיהודים נכנסים דרך חלון פתוח בחומת גן-עדן, הנמצא בצד השני של השער. הערבי מתאבד כדי למסור למוחמד על החלון הפתוח כדי שיסגור אותו.	קורדיסטן פרס	10235
המלך הפרסי הזקן עאדל שאח	המלך הפרסי עאדל שאח נוטש את השלטון לעת זקנה ועובר עם אשתו למקום מבודד מפני שאין לו ילדים. כעבור זמן מחזירים תושבי הבירה את השלטון למלך. המלך שם את בנו, שנולד לו בינתיים, על פסגת הר גבוה ועוזבו לנפשו. שודד מוצא את הילד ומגדלו. אחרי מות השודד מביאים את הילד למלך, אביו, מבלי שיכירו זה את זה. המלך מצווה להמית את הילד כבן השודד. לפי בקשת הילד דוחה המלך את ההוצאה להורג עד אחרי שיספר לו כמה סיפורים: א. תוכי מביא לבעליו, המלך, מתנה ממרחקים, גרעין שעם שתילתו עולה מייד עץ תפוח שפירותיו מחזירים לאוכל את הנעורים. לפני שמספיק למסור לו את מתנתו, מקיא התוכי בלי כוונה לידו של המלך. המלך הנרגז הורג את התוכי ואחר כך מצטער. ב. הציפור האהובה של המלך הופכת כוס ממנה עומד המלך הצמא לשתות נוזל היורד מסלע. המלך הורג את הציפור. מתברר שהכוס הכילה רעל שנזל מגווית תנין מת שהיה מונח על הסלע למעלה. ג. מלך חומד את מעיל היהלומים של מלך אנגליה. שודד זריז במדינתו, בשם סעידו, מצליח לקחת את המעיל מבעליו, כאשר הוא מחופש למלאך המוות. לפני שהוא מספיק למסור את המעיל למלך הורגים אותו מאהביה של אשתו. המלך מצטער. שייחים מפיצים דיבה על הילד. ובעקבותיה שוב נותן המלך פקודה להורגו. מוצאים על גופו צמיד. המלך והמלכה מזהים בעזרתו, ובעזרת אשת השודד, כי הילד הוא בנם. ממיתים את השייחים שהפיצו את הדיבה.	קורדיסטן פרס	10236
הספר המאמין לשקר של עצמו	ספר ממציא שקר שלפיו בנמל נמצא דג הבולע אוניות. סיפורו מניע המון אנשים לנהור אל הנמל כדי לראות את הדג. כשהספר רואה את האנשים בדרכם לנמל הוא מאמין בסיפור של עצמו ומצטרף אליהם.	קורדיסטן פרס	10240
עצת אב: הזהר מחנפנים	לפני מותו מיעץ אב לבנו להזהר מחנופה. אחרי מות האב הבן מתחתן. כעבור זמן הוא רוצה לצאת עם אשתו לחופשה אך היא מסרבת להצטרף אליו. היא טוענת שהיא מפחדת שהגברים יחמדו אותה כאשר תשב על הסוס. הבעל יוצא לבד אך חוזר כעבור זמן קצר בתירוץ ששכח משהו. הוא מגלה שלאשתו יש מאהב. המאהב והאשה מכים אותו והוא בורח. תופסים אותו כחשוד בגניבת ארגז יהלומים של המלך. המלך שולח אותו בלוויית אחד משריו וחיילים לביתו לחפש את הגנבה. בדרך אוסר השר על החייילים להסתכל סביבם כי אסור להסתכל על שום דבר פרט מאשר על הדרך. לפני המלך מצביע האיש על השר כעל הגנב. מוצאים אצלו את הדברים הגנובים. האיש מספר למלך על צוואת אביו ועל בגידת אשתו. המלך ממנה אותו לשר וממית את האשה הבוגדת.	קורדיסטן פרס	10242
העצל שהרג 40 במכה אחד	אשה מפתה את בעלה העצל לצאת מן הבית ומונעת ממנו מלהיכנס שוב. העצל הורג במקלו 40 זבובים במכה וחורט על מקלו שהרג 40 גיבורים, ביניהם שני אריות. קבוצה של 40 ענקים נבהלים. הם מקבלים אותו כחברם וכראש קבוצתם. כאשר על העצל להביא מים לקבוצה, בנאד ענק, הוא מנפח את הנאד באוויר במקום למלאו במים. אחר כך נותן לאוויר לצאת באיטיות, כאילו הוא שותה את כל המים שבנאד. העצל מסרב להביא גזעי עץ להסקה בעזרת שרשרת ענקית כי הוא רגיל לקחת יער שלם בבת אחת במספר שרשראות כאלו. הענקים רוצים להיפטר מאדם חזק כל כך. הם מחזירים אותו הביתה ונותנים לו כפול מן המגיע לו מרכוש הקבוצה. אחד הענקים מביא לו את רכושו הביתה. בהגיעם שואל אותו העצל היכן יתר חבריו, כי ענק אחד אינו מספיק לו לבשר הקצוץ שהוא רוצה להכין לארוחה. הענק בורח.	קורדיסטן פרס	10243
שאח עבאס והסנדלר העליז	שאח עבאס עם וזירו, מחופשים כדרווישים, מגיעים בלילה חשוך לביתו המואר של סנדלר עני, הרוקד ושמח עם אשתו למרות עוניים. למחרת אוסר המלך על עבודת תיקון נעליים. למרות זאת מוצא בערב את האיש שמח כי הרוויח יותר כמוכר מים קרים בשוק. למחרת אוסר המלך על מכירת מים בשוק. האיש מוצא פרנסה אחרת וגם אותה המלך אוסר. הסנדלר משנה את עיסוקיו, מצליח להרוויח לפרנסתו ונשאר שמח. המלך ממנה אותו לשומר ראשו. האיש נשאר בלי כסף כי מקבל את כספו רק בסוף החודש. הוא מוכר את החרב שקיבל בתוקף תפקידו, ומחליפה בחרב עץ. המלך מצווה עליו להמית אדם החשוד בעברה מסוימת. האיש מודיע שימית את החשוד אם הוא אשם באמת, אם לא יהפוך ה' את חרבו לחרב עץ. ה"נס" קרה. המלך מזהה עצמו כדרוויש שביקר את האיש ומקציב לו סכום חודשי גדול למחיה.	קורדיסטן פרס	10245
שלוש עצות של אב	לפני מותו נותן אב לבנו שלוש עצות: א. אם רצונך במשקאות חריפים לך לבית המרזח בחצות. ב. שחק משחקי מזל רק עם אלוף המשחקים. ג. לך לפרוצות רק לפנות בוקר. הבן נוהג בעצת אביו. בחצות כולם בבית המרזח שתויים, הפרוצה אליה בא לפנות בוקר מכוערת ועייפה, אלוף המשחקים נמצא במצב עלוב ומזהיר אותו מפני משחקי מזל.	קורדיסטן פרס	10247
שלושה גנבים ובעל הכרם	שלושה שודדים, רב של גויים, כהן ואיש פשוט, גונבים ענבים בכרם. בעל הכרם מצליח להתגבר עליהם ולהחזיר לעצמו את הפירות הגנובים. הוא ניכנס לשיחה עם השלושה ואומר כי לאיש הפשוט לא היתה כל רשות לקחת ענבים משום שבניגוד לשני "כלי הקודש" לא היתה לן זכות לתרומות מהמאמינים. שני הדתיים שבחבורה מקבלים את דבריו ועוזרים לו לקשור את החילוני בחבלים. בעל הכרם טוען שהכהן עבר על חוק הקוראן שאסור לגנוב למרות שהוא עצמו מלמד את הקוראן. לכן יש להעניש גם אותו. בעזרת ה"רב" קושר בעל הכרם את הכהן. אחר כך קושר בעל הכרם את הרב, מכה את השלושה ולוקח מהם את שללם.	קורדיסטן פרס	10248
קורותיה של בה טובים	הורים יוצאים לטיול ומשאירים בבית בן ובת הנתונים להשגחתו של האח הבכור החורג. האח החורג נטפל לאחות. היא פוצעת אותו. כשהורים חוזרים הוא מספר כי האחות יצאה לתרבות רעה. האחות בורחת מהבית מחופשת לצועניה. נעשית משרתת בביתו של עשיר ונישאת לו. מתגעגעת להוריה ובעלה שולח אותה עם שני בניה ושני משרתים לבקרם. בדרך מנסים שני המשרתים לשכב עמה, היא מסרבת להם והם הורגים את שני בניה. היא בורחת. מגיעה לבית הוריה מחופשת כמשרתת ועובדת שם. מזמינה את בעלה ואת שני המשרתים, שסיפרו לאדונם כי אשתו יצאה לזנות, לבוא אל בית הוריה. סוגרת את הבעל, המשרתים, ההורים והאח החורג בחדר אחד ושרה להם בחרוזים את קורותיה. האח והמשרתים מודים. המשרתים מוצאים להורג והבת חוזרת אל בעלה והוריה.	קורדיסטן פרס	10263
המלך, בתו ובעלה העצלן	מלך מתווכח עם בתו על חשיבות האשה. הבת טוענת כי האשה יכולה להרים את בעלה והיא הסיבה להצלחתו או לכשלונו. המלך הרוגז מצווה להשיאה לאיש העצלן ביותר במדינה וכך עושים. תוך חודשיים מצליחה בת המלך לשנות את מנהגיו של בעלה העצלן והוא מוכן לצאת לעבודה. הולך לעבוד אצל סוחר היוצא למסע מסחרי למשך 15 שנה. ב- 4 זהובים שנתנה לו אשתו קונה העצלן ארבע עצות: לפני כל מעשה ברך את ה'; אל תרתע מקשיים; אל תרדם במשמרת לילה; מה שליבו חושק, הוא היפה ביותר בעיני האדם. מגיעים לפרשת דרכים והסוחר אינו יודע באיזו דרך לבחור. העצלן מייעץ לבחור בדרך הקצרה והמסוכנת. מגיעים לבאר שאין בה מים. הבחור יורד לתוכה, פוגש זקן השואל אותו מהו הדבר היפה ביותר. משיב לו כי מה שלבו של האדם חושק. התשובה מוצאת חן בעיני הזקן והוא נותן לו שני רימונים ומים. הבחור שולח את המתנות לאשתו. היא בונה ארמון. השיירה מגיעה לעיר. כאשר הוא שומר בלילה רואה הבחור אישה מתגנבת למחנה ומשאירה בו חבילה. הוא מצליח לחתוך את צמותיה. בחבילה מוצא את תינוקו של המלך שנחטף. בעזרת הצמות מגלים המלך והבחור את החוטפת ומענישים אותה. את המתנות שמקבל הבחור מהמלך הוא שולח לאשתו. כעבור 15 שנה מגיע הבחור לביתו בלילה ורואה את אשתו עם שני צעירים. הוא עומד להרוג אותם כששומע שהם קוראים לאשתו אמא. כולם שמחים על שובו. המלך, אבי האשה, שומע על המשפחה העשירה העלולה להוות סכנה לכסאו. יוצא עם אשתו לברר את הדבר. מגיע אל ארמונה של בתו. כולם מזדהים. המלך ממליך את בתו תחתיו ואת חתנו הופך לשר הראשון בממלכה.	קורדיסטן פרס	10860
אסור להלשין	אב מסרב להשיא את שלוש בנותיו בגלל מגרעותיהן: עצלנית, גנבת ומלשינה. חברו מוכן לקחתן לבניו. האב מבקר את בנותיו לאחר הנישואין ומגלה כי לעצלנית יש משרתת לכן אינה צריכה לעשות דבר והיא מרוצה. לגנבת ניתנו כל מפתחות הבית, יש לה הכל ואין מה לגנוב. המלשינה גרה רחוק מאנשים ואין לה עם מי לדבר. היא מתלוננת בפני אביה כי חותנה מציק לה. האב הורג את חברו. בעלה של המלשינה הורג את אשתו ואת אביה. מלשינות לא ניתן לרפא.	קורדיסטן פרס	16100
אחיות	אחות ענייה מייעצת לאחותה העשירה, אך זו אינה מסוגלת לעשות כמותה. הענייה יוצאת מסודרת והעשירה לא.	קורדיסטן פרס	22437
אם חורגת	לפני מותה ציוותה אם לבנותיה לדאוג שאביהן לא יתחתן לפני שיירקבו בגדיה. שכנתן מצליחה לשכנע את הבנות ואת אביהן שכדאי לו להתחתן אתה. חודש אחרי החתונה דורשת האשה שהבעל יגרש את בנותיו. הוא עוזב אותן ביער. הבנות נישאות לשני אחים אמידים. האב מחפש את הבנות ומאושר למצוא אותן חיות בטוב. גם אשתו רוצה לבקרן. בלילה הראשון היא ישנה בחדרה של הבכורה ותוקעת סכין בכריות שהאחות הכינה מבעוד מועד. בלילה השני תוקעת האשה את סכינה במיטת הבת הצעירה. היא מתחלקת על השמן שנשפך ממנה ונחתכת מהסכין. היא מתה מפצעיה. האחיות גוערות באביהן.	קורדיסטן פרס	22438
החבר הטוב	לבן חברים רבים. בעצת אביו בוחן את נאמנותם: מגיע כשבידו שק ובו כבש שחוט, מבקש מסתור אצל חבר כי הרג אדם. החברים מסרבים לעזור לו. גם חברו הוותיק של האב מסרב לעזור ומזמין שוטרים. השוטרים עוצרים את הבן מבלי שבדקו מה יש בשק. האב מחלץ את בנו ונוכח לדעת שגם חברו הוותיק לא עזר.	קורדיסטן פרס	22440
מצווה תציל ממוות	לפרנץ יוזף קיסר אוסטריה היה יועץ יהודי בשם שלמה שהיה יועצו האהוב. ראש השרים קנא בו ורצה לסלקו מהדרך לכן אמר לו שכשהוא מדבר אל הקיסר נודף מפיו ריח רע. נבהל שלמה והחל לשים מטפחת על פיו כשדבר אל הקיסר. שאל הקיסר את ראש שריו לפשר העניין והלה אמר לו כי היהודי אמר שפיו של הקיסר מדיף ריח רע. כעס הקיסר על שלמה וציווה עליו שייסע בדחיפות אל משרפות הקיסר ויתן להם מכתב חתום .(במכתב היה כתוב כי יש להרוג את נושא המכתב). נסע שלמה עם המכתב וכשהגיע הלילה ועצר ללון באכסניה, הגיע לשם יהודי וביקשו לקיים מצוות מילה לבנו. למרות הדחיפות בשליחות הסכים שלמה לעשות מצווה. השר הקנאי שהגיע אחריו דרש משלמה למסור לידיו את המכתב, מבלי לדעת את הכתוב בו, כדי שהוא ימסור את המכתב. כשחזר שלמה לקיסר שמח המלך על גורל השר המעליל והפך את שלמה למקורבו. מספר אסע''י 218	רומניה	206
כוחו של הרגל	קבצנית שהתחתנה עם בן מלך איננה יכולה להגמל מהרגלה לקבץ נדבות ומבקשת נדבות משרי המלך. יועצים לבן המלך, האוהב את אשתו כי יתקין בארמון חורים ויניח שם חתיכות לחם סוכר ופרוטות. כך הנערה תעבור ותיקח אותם, הנערה מסכימה עם סידור זה ומאז היא מאושרת.	רומניה	13092
הקבצן והגרגן	קבצן מגיע לעיירה בערב שבת, שואל אצל מי הוא יכול לאכול. נותנים לו כתובת של גביר והקבצן הולך להתרחץ בבית המרחץ של העיירה. בבית מרחץ זה יושב עוד יהודי ו, בבית מרחץ זה יושב עוד יהודי והקבצן מביע בפניו את החשש שמא אותו עשיר הוא קמצן ככל הגבירים. כיוון שזה אותו גביר שהחליט הלה כי הוא יסדר אותו. אמר לקבצן כי הגביר נותן רק דגים וכדאי לו לנצל ולאכול הרבה מזה. הקבצן מגיע לביתו של הגביר, שבנתיים שינה את צורתו. והגביר מגיש לו מההתחלה דגים, הקבצן מתנפל על הדגים ואוכל עוד ועוד, עד שלא יכל יותר. רק אז מגיש הגביר על השולחן בשר צלוי חום, מרק וליפתן, שאף על פי שעיני הקבצן מתנקרות הוא אינו ימסוגל לטעום ממאכלי התאוה האלה.	רומניה	13094
חוכר יהודי נודד ומספר סיפורים	בעצת הרב, נודד חוכר יהודי מרושש בעיירות, מתארח בבתי יהודים ומספר סיפורים. באחת השבתות התארח בבית עשיר וכשרצה לספר נשכחו כל הסיפורים מראשו. הצטער והתבייש. במוצ"ש התנצל על שאין לו סיפור לספר והחל לספר את סיפור חייו: היה חוכר של פריץ. בעקבות שלוש שנות בצורת, כשלא הביא לפריץ מיסים מן הכפריים הושלכו הוא, אשתו וילדיו לבור. כפרי הביא להם מזון מדי לילה. הכפרי הנוצרי מבריח את בנו הבכור של החוכר למקום אחר. כעבור שנה הוצאה המשפחה מהבור וגורשה. האשה נפטרה, הבנים חיים את חייהם והוא נודד ומספר. המארח העשיר מזהה בעני המספר את אביו והמשפחה מתאחדת.	רומניה	18800
האהבה מנצחת	פאול ומרים שלמדו יחד באוניברסיטה התאהבו והחליטו להתחתן. כשנודע לאביה של מרים כי אביו של פאול הוא קבצן, התנגד לחתונה. מרים חלתה, ורק רופא זקן הבין כי הגורם למחלה הוא צער וגעגועים לפאול. אביה יצא לחפש את פאול, שהתנה את שובו בבקשת סליחה מאביו. זה התנה את סליחתו בכך שאבי מרים ילון בביתו הדל וילך למחרת בחברתו לקבץ נדבות. לקראת סופו של יום קיבוץ הנדבות ביקש אביו של פאול להמשיך ולקבץ נדבות עד הלילה. צחק אביו של פאול והסכים. ואכן נערכה כעבור שבוע החתונה.	רומניה	24097
שלח לחמך על פני המים	ברוסיה הלבנה היה יהודי עשיר שמכר יין שרף ושלם ביושר מיסים לשלטונות. היו לו עוזרים גויים שגנבו ממנו יין שרף והלשינו עליו שהוא זה שמבריח את המשקאות. כשעמד היהודי למשפט פנה לרב לעצה. הרב יעץ לו לעזור לזקן חולה ללא תמורה. במשפט , נזכר אחד השופטים שכשהיה הוא עצמו סטודנט ונקלע למצוקה קשה עזר לו היהודי ללא כל תמורה. היהודי זוכה.	רוסיה	254
עגלת הענבים	כדי לשמח את חבריו גונב פועל מעגלות אכרים ארגז ענבים, אך בארגז נמצא תינוק האיכר. הוא מחזיר את הארגז לעגלה.	רוסיה	627
הצאר ניקולאי והתלמידים היהודיים	תלמידים רבים מתאספים לצדי הדרך בה הצאר צריך לעבור. הם רבים ביניהם. לשאלתו למה המריבות הם עונים כי הם מתוכחים על אופן כתיבת שמו. הוא חותם את שמו. מעל לחתימתו מוסיפים הילדים סכום כסף גדול. הולכים עם הפתק לבנק ומקבלים את הכסף. בסוף השנה התברר העניין. הם מחזירים את הכסף באומרם שרצו ללמד את הצאר לקח שלא צריך לחתום על נייר ריק לכל מי שדורש זאת.	רוסיה	1287
העגלון שהעמיד פני רב	באחד הכפרים שברוסיה היה רב צנוע ועניו שהיה גם חכם וכולם היו באים אליו לפתור את בעיותיהם. ואכן היה פותר אותם בשום שכל. לרב היה עגלון שהיה מסיעו למחוז חפצו. יחסי קרבה שררו בין הרב ואנשיו ואף עם עגלונו עד שכולם קראוהו בשמו הפרטי. יום אחד נתבקש הרב לנסוע למרחק של מספר ימי נסיעה כדי לפתור סכסוך בין בני זוג. היה קר מאד והנסיעה בעגלה ארכה מספר ימים. כשהקור חדר לעצמותיו בקש הרב מעגלונו להתחמם ולהתחלף בתפקידם. לאחר זמן הציע העגלון שיתחלפו גם בבגדיהם. וכך נהג הרב בעגלה כשהוא לבוש בבגדי העגלון והעגלון לבוש בבגדי הרב. כשקרבו לעיר בקש הרב לשוב ולהחליף את בגדיהם אלא שהעגלון התעלם מבקשת הרב והשים עצמו כרב ואת הרב כעגלון. כשנכנסו לרב המקומי נתן להם הלה לחכות שעה ארוכה וכל אחד שקע במחשבותיו הוא. העגלון-בסוסו ועגלתו,והרב- בתורה . קרא משרת הדיין לעגלון כדי להיכנס, ונכנס בטבעיות העגלון לבוש בבגדי הרב.מיד הבין הדיין כי זהו העגלון. כשנכנס הרב לדיין חייך הדיין ואמר לרב כי שמינית שבשמינית של גאווה רצויה לרב.	רוסיה	2040
כיצד שחק המזל לשלומיאל	עני שואל סוס ועוקר את זנבו. בעל הסוס מכה אותו והוא בורח ונופל על תינוק ובזה הורגו. בדרך לבית הדין הוא מרים אבן גדולה ומסתירה בבגדיו. הוא מראה לשופט את האבן והשופט חושב כי האבן היא זהב שיקבל אם הוא יזכה את האדם. האיש באמת יוצא זכאי . לאחר מכן התבררה תכליתה של האבן: אלולא השופט היה מזכה את האיש היה הלה מרוצץ את גולגלתו באבן הזו.	רוסיה	2056
בנים שלא מכבדים את אביהם	אב מחלק את כספו בין בניו בתקווה שידאגו לו בעת זקנתו. אולם הם מגרשים אותו. אחיו הצעיר של הזקן מת והוא יורש את כספו. כעת באים כל הבנים ומבקשים לדאוג לו אך הוא מגרש אותם.	רוסיה	2114
עני מתנקם ברב גואה	בעל בית המרחץ היה מטפל טוב בעניים ועשירים כאחד. חלה. בקרו אותו רק העניים כי תמורת כספם יכלו העשירים להשיג שרות בכל מקום ולא באו לבקר אצל החולה. פתאום הופיע רב הקהילה. החולה הרגיש עצמו מכובד. אולם הרב אמר כי לא בא לבקר אצלו אלא בא במקרה. כאשר יצא הרב, הלך החולה אחריו. אמר הרב כי אין צורך ללוות אותו. משיב לו החולה: "אני אינני בא ללוות אותך אני רק הולך לבית השימוש.	רוסיה	2135
הסנדלר העני	מתקן נעלים היה תמיד שמח וקיבל את אורחיו בסבר פנים יפות למרות שהתפרנס עם משפחתו הגדולה בקושי. היה נוהג ללמוד תורה ולעתים תכופות אפילו עד מאוחר בלילה. פעם נכנס המלך מחופש כאזרח אל הסנדלר והתפלא למצאו כל כך מאוחר בלילה עסוק בלימודים. הסנדלר קיבל אותו בסבר פנים יפות בהפרדו רצה המלך לתת למארחו מתנת כסף אך הסנדלר סירב. המלך התרשם מהתנהגותו של הסנדלר וצווה לרשום את ביקורו בספר הזכרונות. גם המלכה רצתה לבקר אצל הסנדלר וכאשר ראתה את המשפחה שלו הרעבה, התעצבה מאוד. ולא יכלה לישון. קרא המלך לפניה את ספר הזכרונות של הסנדלר נעשתה שמחה. שמע שהגיע הסנדלר לארמון וריפא את המלכה.	רוסיה	2280
קמצן רוצה לקחת את עושרו לעולם הבא	קמצן זקן שומר את רכושו בצורת צנורות זהב במטתו כדי לקחת אותו לעולם הבא, הוא בולע את הצינורות ומקל על בליעתם באכילת תרנגולת שמנות עם מרק. אחרי בליעת הצנורות הוא מת. משרתו העני הבחין במעשיו, נגש אחרי קבורת הזקן לבית הקברות ומוציא לעצמו את צנורות הזהב מבטן המת.	רוסיה	2499
אל תהיה צדיק הרבה או "כל המוסיף גורע	היה יהודי שהגזים במלוי המצוות. במוצאי שבת חכה להבדלה עד אשר השמים היו זרועים כוכבים, בערב יום הכפורים היה אוכל בשלוש אחרי הצהרים וכו. הגיע חג הפסח, הלך לנפח והזמין אצלו דוד מיוחד עבור המים לפסח. היה בו פתח קטן לשפיכת המים פנימה. אותו פתח היה צריך להלחים לאחר שהמים היו בפנים. מלבד זאת היה צריך להתקין ברז בכדי שאפשר יהיה להוציא את המים בימות הפסח. הדוד נעשה, מלאה בו מים אך בימות הפסח אי אפשר היה להוציא טיפת מים. הברז היה סתום. כאשר פתחו את הברז ראו כי היה בתוך הדוד ככר לחם אשר נשכח שם ע"י הנפח.	רוסיה	3422
עצת הילד בדבר יין-נסך של סוחר יהודי גנב	סוחר יין שם את הכסף שרוכל הפקיד אצלו בנוכחות הפוקד מתחת לאחת מחביותיו. כאשר המפקיד דרש את החזרת כספו טען הסוחר כי השומר הנכרי גנב אותו. הרב, שלפניו הובא הדבר שבמקרה והגוי גנב את הכסף כל היין אשר ברשות הסוחר יהפך ליין נסך , כי הגוי צריך היה לבצע את הגניבה ולשם כך הזיז את חבית שתחתיה היה הפקדון נתון. כדי למנוע את הכרזת סחורתו ליין נסך נשבע הסוחר כי גם בנו הבחור הצעיר של הרב אמר בפני חבריו בבית המדרש שהוא בעצמו לקח את הכסף ואז החזירו לרוכל.	רוסיה	4291
אבן מהר הזיתים	ר' יעקב סלנט לקח בעזבו את ארץ ישראל אבן קטנה מהר הזיתים ונדר נדר, אם יזכה לחזור לירושלים שיקח גם את האבן אתו ואם יקבר בנכר שיצווה על בנו לשים את האבן למראשותיו. בזקנתו חזר ר' יעקב סלנט ירושלימה והאבן הוחזרה להר הזיתים.	רוסיה	4584
השד במנסרה	טוחן אחד מגלה בטחנתו שענף ניתק למחצה מן העץ וחובט את המים. כל זה עושה צליל משונה וכבר באו לגרש שדים מן הטחנה.	רוסיה	4845
הויכוח	דוכס בלשן מחליט לגרש את היהודי מדוכסותו בגרמניה. מוכן לבטל את הגזירה אם ימצא יהודי שמכיר מלה בכל לשון שהדוכס לא ידע אותה. ליהודים ניתנת אורכה של 3 ימים. הויכוח יתקיים בסירה והמפסיד יטבע. הוכרז על צום ותפילה. שואב מים, בור ועם הארץ, התנדב לויכוח, כי הוא זקן ובלי משפחה. בויכוח שאל שואב המים בגרמנית: מה זה "אינני יודע" וכשדוכס אמר "איך ווייס נישט", צעק: "אינך יודע" ודחפו למים. צעקות ההסבר של הדוכס ("תרגום") איחרו לבוא.	רוסיה	5289
בעל מקצוע	איש מאבד ארנק כסף ברחוב. המוצא מחזיר לו את הארנק והוא מזמין את האיש הישר לביתו. שם גונב את סכו"מ הזהב והכסף. לפני בית הדין טוען הגנב כי להחזיר אבדה מצווה היא, אולם הגנבה היא מקצועו.	רוסיה	5291
הירח העד	גוי ויהודי נפגשים ביער והגוי הורג את היהודי כדי לשדוד את כספו. לפני מותו קורא היהודי לירח בעד למעשה הרצח. חלפו השנים. יום אחד הגוי היה שיכור ויצא כדי לעשות את צרכיו. כאשר ראה את הירח הוא קרא: "מוישקה, הנה הירח שלך, מה יוכל לעשות לי?" שמעו זאת אנשים והביאו אותו למשפט.	רוסיה	5651
האדון והמשרת	משרת ואדון לנים יחד במלון. המשרת מתלונן כשלוש פעמים על עייפותו. אשר אלימלא היא היה בודאי מביא לעצמו כוס מים. האדון מבקש כוס מים לעצמו והמשרת קופץ ומביא האדון אומר לו לשתצות את המים בעצמו. כי מה שאדם עשוי לפעול למען הזולת הוא עשוי לעשות כפליים בשביל עצמו.	רוסיה	6217
מעשה ניסים של הרבי מבלז	יהודי ערער על פסק דין שהרשיע אותו בבית הדין העליון, אבל גם התובע ערער באותו משפט על קלות העונש. לפני יום הערעור הלך היהודי לרבי מבלז לעצה. הרבי הבטיח לו שהכל יסתדר אם ילך מיד בבואו לבירה. לקרימינילוג מפורסם. היהודי עשה לפי דברי הרבי למרות שהגיע לבית הקרימינילוג באמצע הלילה. בית המשפט זיכה את היהודי בגלל התישנות הפשע.	רוסיה	6360
זר לא יבין זאת	הצארית ערכה מסיבה שאליה הזמינה את האצולה הגובהה. כאשר התכנסו לעת ערב, התחיל הפסנתרן לנגן מנגינה יפה. תוך כדי נגינה נכנס האורח המכובד שלו, המתינה המלכה, והסביר לפסנתרן שזו מנגינת כל נדרי וזה עתה הוא בא מבית הכנסת. הצארית שאלה לפשר השיחה העמוקה בין השניים, ואלה השיבו כי אי אפשר להסביר לה זאת, כי "זר לא יבין זאת"	רוסיה	7622
הרופא והחרש	רופא מרפא אדם חרש. הנרפא מסרב לשלם לרופא את דמי טרחתו, בטענה שהוא מרגיש עצמו עכשיו גרוע יותר מאשר קודם. כי כעת הוא שומע את צעקותיה של אשתו שמקודם לא היה סובל מהן. הרופא מוכן להחזיר לחרש את חרשותו, אבל האיש אינו מסכים לכך. הרופא קובע שאז עליו לשלם את חובו.	רוסיה	8797
היהודי והשודד( כשמשון וגלית)	יהודי גדול וגיבור כשמשון משמש שליח ביער להעברת כספים. פוגש בשודד גוי הדורש את הממון שהוא נושא. היהודי מבקש כי הגוי יירה במעילו כדי שיאמינו לו שנשדד. הגוי עושה כדבריו ומשהוא מתבקש לירות בו שנית הוא מודה כי רובהו אינו טעון. אז מתנפל עליו היהודי שובר את רובהו ומתגבר עליו.	רוסיה	9899
המטמון	בן עצלן מוצא במקרה מטמון בכד שכלבים רבים עליו.	רוסיה	9901
בעל העגלה והגמון בויכוח סימנים	הגמון מזמין יהודי לוויכוח בשפת סימנים. מולו מתייצב בעל עגלה. הסימנים: א. הגוי - מראה 3 אצבעות, היהודי - אצבע אחת. ב. הגוי - כף יד, היהודי אגרוף. ג. הגוי מפזר שעורים, היהודי - אוסף אותם. ד. הגוי- בקבוק יין, היהודי חריץ גבינה לבנה. ההגמון מודה שנוצח ומסביר: א. השילוש הקדוש - אלוהים אחד. ב. העם מפורר ומפוזר -עם אחד ומאוחד מול השונאים. ג. ה' הפיץ אותכם בין הגויים - אלוהים יאסוף אותנו. ד. חטאים אדומים כדם - החטאים ילבינו כשלג. הסברו של בעל העגלה: א. מאיים לנקר את עיניו - מאיים עליו באצבע. ב. יד לתת סטירה - מראה לו אגרוף. ג. נבהל ומפזר שעורה - אסף אותה למען סוסו. ד. רוצה להתפייס על בקבוק יין - והוא מוסיף גם גבינה לסעודת הפיוס.	רוסיה	9906
עלילת דם	בכפר נידח, העליל הכומר המקומי נגד אב המשפחה היהודית היחידה במקום ששחט גוי שנעלם ימים ספורים לפני חג הפסח. בחקירת המשטרה, הכריז הילד הקטן של יהודי שראה שאביו התעסק יחד עם שוחט בשחיטה. כשהילד הוסיף שלנשחט היה זקן, זרקו את כל המשפחה לכלא. בבית המשפט התברר שהאב והשוחט שחטו עז. אבל למרות זאת נשארה המשפחה בכלא עד שמצאו את גופת הגוי שמת, כששקע בבוץ.	רוסיה	10445
המלך והכפרי	מלך יוצא לציד, פורצת סערה, מלוויו מתפזרים והמלך נשאר לבד. מגיע לכפר ומבקש מתושביו מקום לינה. כולם דוחים אותו פרט ליהודי עני המארחו ללילה, ובבוקר מסיע לעיר. המלך נותן לו את טבעתו ואומר לו לגשת לארמון המלך כשיגמור את עסקיו. היהודי מגיע לארמון, המלך מקבל את פניו, מזדהה ושואל לבקשת היהודי לגמול. היהודי מבקש מהמלך לאסור על שכנו היהודי לעסוק במסחר פשתים כמוהו. המלך מתפלא ומסכים. על כך נאמר: עבור שנאת חינם נמשכת הגלות ומתארכת.	רוסיה	10883
הכסף בחליפה	אדם מסתיר חסכונותיו בבגדו. קוברים את אחייו באותו בגד. בחיפוש בקבר מתגלה כי הגופה איננה. שומר בית הקברות נוהג לשדוד את הגופות ולהאכיל בהם חזירים גדולים המתנפלים על בני אדם. בסוף מוצאים את הכסף.	רוסיה	10971
האף הארוך	איש בעל אף ארוך נהג לדחוף אפו לכל דבר. חבריו החליטו לרפאו. הביאו איש מעיירה שניה. האיש שכנע את בעל האף לחתום אתו על חוזה שלפיו בעל האף הסכים, תמורת סכום הגון, שאחרי מותו הבעלות על אפו תעבור לנותן הכסף. כדי שכל אחד ידע על החוזה, עמד נותן הכסף על כך שחותמת זהב תהיה קשורה בשרשרת, שתעבור דרך חור קטן באף. בעל האף לא הסכים לתנאי הזה ולכן ביקש לשחררו מן החזוה. הסכימו בתנאי שבעל האף יחתום שלהבא לא ידחוף אפו לכל דבר.	רוסיה	11000
דפי זהב רקועים		רוסיה	11006
כל הוורשאים גנבים	שני יהודים, תושבי עיירה קטנה, יצאו לוורשה לעשות עסקים. אחד מהם רכש במחיר אפסי סכו"ם, שלפי בדיקתו היה מכסף טהור. כאשר פתח את החבילה ראה שהכלים מנחושת. חברו לקח על עצמו לתקן את העוול. הלך לאותו שכן וטען שברצונו לקנות סכו"ם מכסף. כאשר המוכר נתן לו סכו"ם כסף לבדיקה בעטיפה לקח אותה "הקונה" לחיקו. המוכר דרש את החבילה בחזרה, אבל הקונה "ביטל" את העיסקה וזרק את החבילה, שהכילה את הסכו"ם הנחושת למוכר בפנים. היהודי הזה נשאר בוורשה, נעשה לסוחר בכסף ובזהב והתעשר. בזה הצדיק את האימרה שכל הוורשאים הם גנבים.	רוסיה	11009
התמונה	יהודי בעל בית מרזח היתה לו תמונה גדולה שמצידה האחד היה הצאר ומן הצד השני לנין. הוא היה מסובב את התמונה בהתאם למצב המלחמה בין שני הצדדים וכך יצא בשלום מכל תנודה במשטר.	רוסיה	14379
שוטר כמחנך מוצלח	בבית הספר התפשטה מכת גניבות. כשנגנב שעונו של נער שקיבלו לבר-מצווה הודיעו על כך למשטרה. השוטר הבטיח לכל התלמידים הנאספים כי אם הילד יחזיר את הגניבה הוא לא יהיה עוד גנב וישוב לחברה הטובה אך אם ימשיך לגנוב יישאר גנב לכל חייו. השעון הוחזר כעבור יומיים.	רוסיה	14468
שכרם של צבעי המלך	מלך ציווה על שני צבעים לצבוע את ארמונו. צבע אחד החל מייד במלאכה ואילו השני התבטל ולא עשה כלום. זמן קצר לפני תום הזמן שהקציב להם המלך, צבע הצבע השני קיר אחד והציב מולו מראה. כשבא המלך לבדוק עבודתם ולתת להם שכרם נתן לראשון "בוכטה" של כסף ואילו לשני שם "בוכטה" של כסף מול המראה וציווה עליו ללכת למראה ולקבל מה שנשקף בה	רוסיה	14686
איפה החמאה? איפה החיים?	מרצה מטעם המפלגה הקומוניסטית מרצה לפועלי בית-חרושת על הישגי הממשל ועל הייצור הרב של חיטה וחמאה. חיים שואל את המרצה מדוע אין חמאה בחנות. המרצה מבטיח לו תשובה למחרת. בערב נלקח חיים לחקירה ונשלח לסיביר. למחרת חוזר המרצה על הרצאתו. מוישה שואל, לא איפה החמאה, אלא איפה חיים?	רוסיה	14993
הפקיד של שלושה רובלים	פקיד מתלונן לפני בעל האחוזה על שמשכורתו קטנה מזו של פקיד אחר. בעל האחוזה שולח אותו לברר מה מובילים בשיירה העוברת לפני החלון, אחר כך הולך לברר את מחיר הסחורה, כיוונה ולמי היא שייכת. הפקיד מברר כל שאלה בהליכה נפרדת. בעל האחוזה שולח את הפקיד השני המביא את כל המידע בהליכה אחת.	רוסיה	15530
סוסי מירוץ בוקעים מתוך אבטיחים	איכר מוכר ביריד את חזיריו בהצלחה. ארמני, מוכר אבטיחים, מסביר לאיכר שמעולם לא ראה דבר שכזה, כי אלא ביצים שלכשלדגור עליהן 40 יום יצאו מהן סוסי מרוץ. האיכר קונה שני אבטיחים, דוגר עליהם למעלה מ-40 יום ומשלא זז שום דבר הוא לוקח אותם ליער וזורק אותם לתוך שיח. באותו רגע יוצאים מתןך השיח בבהלה שני ארנבונים. האיכר מצטער על שלא היתה לו סבלנות לשבת עוד קצת ולדגור כי אז היו הסוסונים הקטנים שראה, גדלים והיו לו סוסי מרוץ.	רוסיה	15536
הדין תורה	מתווך עני דורש מן הרבי שיבטיח לו שיתעשר. הרבי מוכן להבטיח זאת אם המתווך מוכן לעשות בדיוק מה שיאמר לו. בעצת הרבי, היהודי מרוויח כמה פרוטות קונה בעצמו מצרכים ובעצמו מכין סעודת מלכים. עליו לאכול הכל לבד ולא לתת אף פירור לאיש מבני משפחתו. לאיש מבני משפחתו. למרות שהאוכל נתקבע בגרונו למראה פניהם הרעבים של בני משפחתו הוא עומד במשימה, עד שבתו הקטנה ניגשת ומבקשת פירור. אז נשבר, מזמין את כל בני המשפחה לאכול ומודיע שאם זה מחיר ההתעשרות אין הוא רוצה לעולם להיות עשיר.	רוסיה	16647
המגיד ודרשתו על הסוס	בחודש אלול דורש מגיד דרשה כדי לעודד את האנשים לקום בלילה לסליחות: סוס טוב הוא סוס שמיד כשחש את בעליו עולה לעגלה הוא יוצא לדרך. סוס לא כל כך טוב, אך בכל זאת סוס הוא זה שצריך להצליף בו כדי שיצא. ומי שמצליפים בו ובכל זאת אינו יוצא - אלא רק כשאשתו או השמש מעירים אותו הוא סוס לא כל כך טוב. ומי שלמרות שמעירים אותו אינו קם - זה אנו סוס בכלל.	רוסיה	16653
נרות שבת	בעיירה הקפידו מאוד על הדלקת נרות השבת. ביום שישי ראו כי אשתו של בריש העגלון לא הדליקה הנרות. נכנסו ומצאו את הבית מוכן לשבת אך הנרות אינם דלוקים. בריש טרם חזר מן הדרך ואשתו משהה את הדלקת הנרות עד שיחזור, כדי שלא יחלל שבת.	רוסיה	16657
הרבנית וגן-העדן	רבנית שירדה לחייו של בעלה שמעה אותו אומר לחברו כי הוא בטוח שיזכה לגן-עדן, כי גיהנום אשתו עושה לו כבר בעולם הזה. מאותו יום שינתה יחסה אל בעלה, נהגה בו ובמבקריו בכבוד. כשנשאלה לפשר השינוי הודיעה לבעלה כי לא תזכה אותו בגן- עדן בעולם הבא.	רוסיה	16659
השמש שלא ידע קרוא וכתוב	קהילה יהודית ברוסיה רוצה להיפטר מן השמש שלה, אוספת כסף בין חבריה ושולחת את השמש לארה"ב. שם דוחים מועמדתו להיות שמש בית-הכנסת כי אינו יודע קרוא וכתוב. מצטרף לחבר במכירת גרוטאות, מתחיל לתווך בעסקי דירות ומתעשר . הוא פוגש חבר מעירו ברוסיה ומסביר את פשר התעשרותו בכך שאילו ידע קרוא וכתוב היה עדיין שמש בית-הכנסת.	רוסיה	16660
מלחמת ששת הימים ויהודי רוסיה	ערב עלייתה של המספרת לישראל, פרצה מלחמת ששת הימים. יהודי רוסיה לא ידעו מה כוחו של צה"ל והיו מודאגים מדיווחי הרדיו הרוסי על הצלחות הערבים. באחד הלילות הודיע לה גיסה כי צה"ל כבר בירושלים העתיקה. היהודים ברוסיה הרימו ראשום והרימו יד לעינם השמאלית - סימן כבוד למשה דיין. הרוסים התרשמו מגבורת הישראלים (אלה לא יהודים אלא ישראלים).	רוסיה	17026
מתי יבוא המשיח	חותנו של המספר, מרוסיה, שמע את הסיפור מפי ישראל שפלנסקי. שפלנסקי נהג לפתוח חנותו גם במוצאי שבת, והיה אחד "להכעיסניק" שנהנה לבוא ולהציק לו במוצאי שבת. בא פעם וגם הרב היה אצלו.שאל את הרב מתי יבוא המשיח. במקום תשובה סיפר לו הרב, על יהודי שנסע בחורף הרוסי בערבה השטוחה ואתו נער יהודי וגוי. כל הלילה תעו בדרך. בבוקר הצמיד הגוי את אוזנו לאדמה וקרא לנער לעשות כמוהו. שמעו נביחת כלב - סימן שיש ישוב קרוב. כאן עצר הרב ולא המשיך. וה"להכעיסניק" לא שאל יותר כי הבין כוונת הרב: אם כלב כמוך נובח ושואל מתי יבוא המשיח, סימן שיבוא בקרוב אותו רב לא היה כמו הרב פרץ של ימינו שפתח פיו יותר מדי ועורר עליו את חמתם של מוקי צור והקיבוצניקים.	רוסיה	17798
קרן אור	בעיר רחוקה מאוד גרו אם ובתה, שהיו עניות מאוד. כל יום היתה האם אופה לחמים בתנורה הדל, והבת מכרה אותם ברחובות העיר. פעם, כשעברה הנערה ליד הארמון, יצא הנסיך מארמונו וכד זהב בידו. מהתרגשות, נגעה הנערה בכד, והוא נפל והתרסק. התרגז הנסיך, וגירש את הנערה. כשנכנסה הנערה לביתה, החלה קרן אור בוקעת מחלון ביתה. התופעה הפחידה את תושבי העיר והם הרחיקו את האם ובתה מעירם, עד שעברו לכפר מרוחק. יום אחד החליט אביו של הנסיך שהגיע זמנו לשאת אשה, והנסיך החל לחפש אישה, שתהה טובת לב. לשם כך נדד הנסיך ברחבי הממלכה, ולא מצא את מבוקשו. עד שהבחין בנערה עניה מוכרת לחם הניגשת לקבצן ומושיטה לו לחם בחיוך. הוא החליט שזו תהה בחירתו. כשעקב אחריה, והגיע עד ביתה, הבחין, שמחלון ביתה בוקע זוהר המאיר את הרחוב כולו. הוא לקחה לארמונו , וכשניכנסה לארמון התמלא המקום באור יקרות זוהר. הנסיך נשאה לאישה , והם ואימה היו מאושרים עד מאוד.	רוסיה	23480
האיש שלא רצה להשבע, מאבד ומוצא את משפחתו	אדם אחד אינו רוצה להשבע. סוחטים ממנו את כל כספו, וסוגרים אותו בבית סוהר. את אשתו גונב מצרי ונותן לילדים לפדות את האב. האב יוצא עם ילדיו לעולם, הילדים נסחפים בנהר. האב בונה בעזרת איש זקן בית מלון ומרפאה. הילדים גדלים ומגיעים למלון. המצרי חלה ובא עם האשה להתרפא. המשפחה מכירה זה את זה והמצרי נענש.	תימן	23
בת המלך ומשרתה	בת מלך סגורה בחדרה ומזמינה אהוב ללילה. היא יולדת בסתר והמשרתת הורגת בסתר את הילד. בת המלך מתחתנת אחר כך עם האהוב שכבר לא זוכר אותה. בלילה הראשון היא נותנת לו את המשרתת כדי שבעלה לא ירגיש שאיננה בתולה. למחרת היא מקנא במשרתת ומבקשת לגרש אותה. המלך שומע במקרה את הויכוח ומצווה להרוג את בתו.	תימן	24
ירושת האב: סולם, חתול ותוף	שלושה אחים יורשים מאביהם סולם, חתול ותוף. הראשון יוצא עם הסולם שבעזרתו מציץ דרך חלון ומקשיב לשיחה של נשים לפני חגיגה. אחת מהן טוענת שאינה יודעת לרקוד. למחרת הוא קושר אותה בין הדלת והסולם כדי שתהיה "ישרה" ויוכל ללמד אותה לרקוד. בינתיים הוא שודד את המחסן ובורח. השני מגיע עם החתול לבית בו בעלת הבית משתעשעת עם אהובה ואינה רוצה לתת לו מן האוכל הטוב שהכינה. הוא חוזר עם בעלה ומגלה בעזרת החתול, כביכול, את האוכל הטוב שהוסתר ע"י האישה ואת האהוב שהתחבא בתוך התנור. השלישי יוצא עם התוף ומבהיל בו תהלוכת חתונה עשירה. מלבד הכלה בורחים כולם. הוא לוקח את הכלה.	תימן	29
בת הסוחר חונקת את בן השולטן	בת עשירה מסתירה מפני אביה את אהובה בארגז במשך 3 ימים שבהם עושה אביה את עצמו חולה ונשאר בבית. האהוב נחנק. דייג זורק אותו לים וסוחט ממנה כספים. היא מציתה בית מרזח, הדייג וחבריו נשרפים. כשהיא חולה היא מתוודה לפני חכם העיר. החכם רוצה בה, כותב לה מכתבי אהבה אך היא מסרבת לו. הוא מלשין עליה לשולטן. היא מצטדקת בהראותה מכתבי אהבה של החכם. השולטן מאמין לה ומוציא את החכם להורג.	תימן	36
מעשה בגינה ובאריה המלך	מלך אוהב נשים נכנס לאישה חכמה שידעה איך לנהוג שלא יקרה לה דבר. עזבה את החדר בו נמצא המלך והשאירה אותו לבדו כשספר תורה בידו. באומרה שהולכת להתלבש נכנסה לשכנים ולא יצאה מהם. המלך עוזב את הבית ומשאיר שקיק מטבעות ואת מחרוזת התפילה שלו. הבעל מבין שהמלך היה בביתם ומתעלם מאשתו. האישה חולה במחלה חשוכת מרפא. היא מתוודה בפני אחיה. האחים באים לפני המלך ומספרים משל: אבינו נתן גינה לאיש זה והוא מזניחה. האיש טוען כי אריה נכנס והרס את הגינה. המלך מבין ומבטיח כי האריה לא אכל מפירות הגינה.	תימן	37
הבדוי ששמר על כבודה של בת המלך	בדווי התאהב בבת מלך שרעתה את צאן אביה לאחר שארבעת אחיה נהגו לריב עם הרועים האחרים. הבדוי בוחר לו חבר אחרי מבחן: מתוודה לפניו כאילו רצח גנב, החבר עוזר לו לקבור את השק עם הגוויה (שיש בו כבש שחוט). אחר כך החבר מאשימו. רק הזקן עומד במבחן. בעצת הזקן מגיע הבדווי מחופש לבחורה אל בת השיח', אך שומר על כבודה. בורח לאחר שהורגש כי הוא בחור. הורג את חתנה של הבחורה. מתחפש לסוחר ומציג את עצמו כקרובו של המלך. המלך נותן לו את בתו לאישה ואז גם מזדהה הבדווי בפני חותנו, המלך.	תימן	38
כיצד אוכלים כבש שלם		תימן	53
היודע את הכל	אישה עושה מבעלה חוזה המלך. מנבא לידת תאומים למלכה והדבר מתגשם. נגנבים שלושה ארגזים מתוך אוצרו של המלך. הוא סופר את הימים על פי כוכב הבוקר. הגנבים מתגלים לפניו. מנסים את חכמתו ושמים לתוך קופסא אחת צפור ולתוך הקופסא השניה ערבה. הוא נאנח ואומר שאילולא ג'רדה (ערבה בערבית) עספור (צפור) לא היה פה. ג'רדה הוא שם אישתו ועספור שמו הוא. בזה ניחש מה נמצא בתוך הקופסאות.	תימן	54
בת מלך בורחת מן הבית בגלל עלילת חכם	מלך ובנו עולים ברגל למכה והבת נשארת בבית. קצב רוצה בה אולם היא דוחה אותו והוא הולך לחכם (סאיד). החכם שולח זקנה וזו מפתה אותה לבוא אל בית החכם. החכם עצמו מנסה לפתותה, והיא בורחת. החכם והקצב כותבים למלך ומעלילים עליה עלילה. המלך שולח את בנו כדי להורגה, אולם האח עוזר לאחותו לברוח.היא מתחתנת עם מלך אחר ויולדת שני בנים. כאשר היא מבקשת לבקר אצל משפחתה, שולח בעלה את הוזיר עימה כדי להגן עליה. הוזיר גם הוא רוצה לנצלה וכשהיא מסרבת לו הוא הורג את שני בניה. היא בורחת ומגיעה לעיר בה היא פותחת בתחפושת של גבר בית קפה. אביה, החכם, בעלה והוזיר מתכנסים שם והיא מחליטה לספר להם את סיפורה. החכם והוזיר מסגירים את עצמם ובאים על עונשם, ואילו בת המלך מזהה את עצמה וחוזרת לשמחת כולם עם בעלה מלך לבית אביה.	תימן	55
בת הזקן הפקחית ובנה הגנב הזריז	קבצנים מלשינים על סריס. נסיון: למכור עזה, לצלותה, לבשלה (צולה ומבשלת את אברי המין), לטוות שטיח מצמרה ולהחזירה שלמה. פוגש זקן בדרך. 7 חידות: חיטה עומדת (האם בעליה לקחו מלוה), שוורים צעירים מכוערים (לא עבדו), שוורים זקנים יפים (עבדו), משק מגודר - אין לו גדר (אנשים חלשים), משק פתוח - מגודר (אנשים חזקים), מת - האם לקח את ראשו (ילדים), לבית 3 קומות וחצי (הבת מסתכלת החוצה בעד החלון וחוצה אותו כאילו לחצי). הולך ללון במסגד. הבת שולחת אוכל - בלי חידה. מסדרת את העז. המלך מתחתן אתה בתנאי שתביא ילד בלי ידיעתו. זקנה מביאה אותו לביתה כדי ש"ינצח את בתה השובבה". המלך שוכח את אשתו. הבן הולך לעיר, גונב, שודד והמלך מפחד. הבן מרדים והורג את כל שוטריו. מרמה את בתו וזו מורידה את זקנו. המלך חסר אונים. הבחור מזהה את עצמו.	תימן	58
האח הצעיר שהחליף טבעתו עם בת המלך	שבעה בנים שומרים על קבר אביהם. הצעיר נרדם ובגלל פשע זה מפחד מאחיו ובורח מהם. הלילה עוצר בשבילו את מהלכו. מגיע לשלושה שודדים אתם הולך לשדוד את המלך. הוא הורג את כולם. החליף טבעתו עם בתו השביעית של המלך, והרג תולעת העומדת לטרוף את המלך וחוזר אל הקבר. בבוקר רואות בנות המלך את הטבעת. עורכים נשף ובודקים את כל הטבעות. מתגלים האחים אשר מתחתנים עם בנות המלך.	תימן	60
האישה הטובה המצילה את הבעלה	סוחר עשיר חשוך ילדים פונה לעזרתו של קוסם. זה מבטיח לו שייולד לו בן. אלא, כשיתבגר הבן,וירצה להתחתן, תיבחן אשתו בכך שתעלה את האבן שבחזית הבית אל גג הבית. הסוחר מתייעץ עם חברו, והלה מבטיח לו שכשילך לעולמו הוא ישמור על בנו. הוא גם מציע לו להחביא את כספו בקיר הבית ,ולגלות את מקום מחבוא האוצר רק לאשת בנו, לאחר שתעמוד בתנאי אשר קבע הקוסם. ילד נולד לסוחר. כשגדל והתבגר, התאהב בנערה יפה, ורצה לשאתה לאישה. אלא, שכשאביו שאלו, שיקר לו ואמר כי הנערה הביאה את האבן לגג הבית. האב מגלה לאשת בנו, על ערש מותו, את דבר קיום האוצר ומקומו. הנערה בזבזה את כספו של בעלה ואף בגדה בו. ידיד האב נתקל בבן שירד מנכסיו, הדריך אותו כיצד יגלה את האמת על אשתו, ויווכח שהיא רוצה להרגו כדי לרשת אותו ולהתחתן עם אהובה. הבן, בעצת הידיד הזקן, מטמין פח לאשתו ולאהובה המנסים להרוג אותו. הם מתים מתו. חברו של האב מדרבן את הבן לחפש אישה אחרת, שהפעם תעמוד באמת בתנאי של הקוסם, ותעלה את האבן שבחזית הבית אל גגו. הבן מוצא בחורה ומתחתן איתה לאחר שעמדה בתנאי. הבן נוסע הרחק מביתו לקנות סחורות. לביתו מגיעים חבריה של אשתו הראשונה, הרוצים לנקום באשתו את מות חברתם. האישה הפקחית מבחינה במזימה, ומכניסה סם שינה למשקה שלהם. לאחר שנרדמו היא משליכה אותם מחוץ לביתה, ומחתימה את אחוריהם בחותמת האומרת ,שהם עבדיו של פלוני. הגברים מתנכלים לבעל. אורבים לו בדרך בשובו עם סחורותיו,שודדים אותו ומעידים בפני השופט, שהבחור הוא עבדם שניסה לגנוב את סחורתם. השופט מאמין להם והבן נשאר חסר כל, בעוד שהשודדים הופכים לעשירים מכובדים בעיר. האישה ,לאחר שבעלה אינו שב לביתם, מתחפשת לנסיך, ויוצאת לחפשו. כשמוצאת אותו, לא מזדהה בפניו. היא נשארה בעירו, והתערתה שם בעינייני המשפט שבעיר,כשהיא, כנסיך, מייעצת לשופטים. היא מעודדת את הבחור להגיש שוב את משפטו, ומבטיחה לו,שתתמוך בו במשפט. היא גם מורה לו לדרוש, שהם יחשפו את אחוריהם בפני השופט. ואכן, כשנפתח המשפט, עומד הנסיך המדומה על כך שיביאו את ה'סוחרים המכובדים' למשפט למרות שהשופט ממאן להתאמת עמם. בהדרכתו של ה'נסיך' מתנהל המשפט החדש, ובו מסתבר, גם מאחוריהם של הסוחרים, דבר רמאותם. ה'נסיך' מבקש מהאיש כתמורה על עזרתו, לתת לו את אישתו כדי שישכב איתה. אלא, שהבחור מתחמק עד שמגלתה אשתו מתוך בגדי הנסיך והשמחה גדולה.	תימן	62
כסא שלמה המלך	1. מסגרת: שר יהודי בשם משה בדיחי ושר מוסלמי בשם אל עובד. על משה לעשות כסא לשלמה המלך ועל עובד לצבוע אותו. עלילת קללת מוחמד מפילה את משה. רוצים לזרוק אותו לים, יהודי בסתר מצילו. 2. למלך אבדה בים טבעת. משה מוצא אותה בדג. הוא מחזיר אותה ועושה כאילו עלה מלויתן. עשה לו כסא ועל עובד לצבוע אותו. משליכים את עובד לים.	תימן	70
המזל הנכון - אישה עוזרת לבעל	הורים מנסים את כלת בנם, האם תעזור לו בחיים. 2 לא עוזרות. הבן יוצא לחפש את הנכונה. בדרך נותן חידות: לשחות בלי מים (ללעוס דבר מה), לרכוב בלי סוס (נעלים), אם המת מת או לאו (אם יש לו ילדים), האם השדה קצור (אם יש חובת לבעליו), מה הבית הגדול בעיר (בית האלוהים). 7 בנות לזקן ששאלו את החידות. הצעירה פותרת אותן. שולחת לו אוכל- ירח מלא (לחם שלם), ים מלא (צלחת מרק), 7 כוכבים (בשר במרק). הוא פותר, מתחתנים והיא הנכונה.	תימן	75
כבר ידענו ואמרו לנו	מלך שאוהב לשמוע דברי שבח על עצמו, נוהג לתת מתנות למשבחיו, בהתאם לגודל השבח. אישה עניה ורעבה שולחת את בנה לשבח את המלך. הבן מסתייג תחילה אך בשל רעבו, הולך למלך. עומד בטור המשבחים, וכשמגיע איננו יודע מה לאמר, על כן אומר: 'אדוני המלך, כבר ידענו ואמרו לנו'. המל צוחק ונולן לו לירה. לימים, נרקמת מזימה בין שרי המלך המבקשים להרגו. הם פונים למקיז הדם של המלך, לשים שם בדמו. בדיוק כשהמקיז עומד לבצע זאת, נזכר המלך במשפטו של הילד, צוחק וחוזר על דבריו. מקיז הדם נבהל וחושף את עניין המזימה. שלושת הקושרים מוצאים להורג, והילד מונה לשר.	תימן	80
אבונואס	1. אבונואס מרמה את דודיו. מוכר להם: מקל 'עושה מרק', חתול 'מחיה מתים', שדה 'מצמיח חמורים וגמלים', חמור 'עושה זהובים'. עושה את עצמו מת. מכניסים אותו לשק אך הוא מתחלף עם רועה. מספר אחר כך כי הביא את הצאן מן הים. הדודים קופצים אל הים. 2. הולך לעיר המלך. עוזר לעני להשיג את אישתו של הקאדי. הקאדי שולח אותו למדוד את העולם. אבונואס הולך וישן עם אישתו הגרושה של המלך. אחרי שנים הוא חוזר ומחריב את בית הקאדי, כי שם מרכז העולם. מגלה למלך בעזרת אם המלך שהוא ממזר. המלך מעניש את אמו ואבונואס ניצל.	תימן	81
פועל הנמל שהמלך חושד בו	המלך חושד בפועל נמל שהוא חי מגנבות, כי הוא שמח ושותה כל ערב. המלך מפריע לו בכל עבודה שהלה עובד בה. לבסוף נוכח המלך שבאין עבודה אין הפועל שותה ואינו אוכל. המלך מרדים אותו ולוקח אותו לארמונו ומושיבו על כסאו. הפועל מכהן שלשה ימים כמלך. מכניס לבית הסוהר את שלושת המעבידים אשר גרשו אותו (שלא באשמתם) ממקום העבודה. מרדימים אותו שנית, מחזירים אותו לאהלו ונותנים לו ארגז זהב.	תימן	84
בן מלך תימן ואשת סוחר בגדדי	בן מלך תימן מתחפש לעני ויוצא לבגדד, לאחר ששמע ששם מתנהגים יפה יותר לעניים. מתחבב על סוחר עשיר בעיר, אשר נותן לו חנות. בת מלך בגדד מבחינה בו, ובאה לבקרו. משתכרת אתו ומתה. הסוחר העשיר נחלץ לעזרתו, הורג את כל שומרי העיר ושם גופותיהם יחד עם גופתה של בת המלך. עשירי העיר מואשמים, הסוחר מציל אותם ובתמורה מקבל מחצית רכושם. הופך לעשיר ביותר בעיר. בהעדרו של הסוחר בן המלך מתאהב באשתו בחושבו כי היא בתו. כדי להנעים לאורחו מתגרש הסוחר מאשתו (ללא ידיעתו) ומחתן אותם. בדרך לתימן באניה ניגש בן המלך לראשונה לאשתו ואז נודעת לו האמת. הוא לא ניגש אליה, בתימן מתחתן שוב. אחרי שנה הולך הסוחר אחרי אישתו. מקבלים אותו יפה, מחזירים לו את אישתו ונותנים לו עוד אחת.	תימן	85
האשה הכשרה	לפי עצת אביו, מתחתן הבן עם אשה אך לא ניגש אליה עד שלא תביא לו בית וילד מבלי שידע על כך. כעבור שנה הוא עוזב את הבית. האשה גונבת כסף משיכורים ומגיעה אל בעלה מחופשת כגבר. הוא עובד במסעדה והיא מצטרפת אליו. אחרי זמן היא מתגלה כבחורה והוא שוכב איתה. הרה, היא עוזבת אותו ויולדת בבית. הוא חוזר לביתו והוא מגלה כי מצוות אביו התגשמה.	תימן	86
האיש שהרג את אביו, נשא לאישה את אמו ואכל את בנו	האב משאיר את בנו ביער בגלל הנבואה. הבן גדל וחוזר. בתור שומר הורג את האב ומתחתן עם אמו. הילד נופל לחבית עראק והאב שותה. כך הוא אכל את בנו.	תימן	87
התם ואשתו	תם מתחתן ואשתו בוגדת בו. החבר נותן לו עצה והוא מוצא את הון אביו. הוא מגרש את האשה והיא ואהובה הורגים זה את זה. האיש מתחתן שנית. אנשים רעים לוקחים אותו כסוחר. מתערבים שאשתו זונה. באים אליה והיא מרדימה אותם. שמה חותמת על גופם ועליה כתוב שהם עבדים של פלוני. היא כשופט מגנה אותם. פעם שניה האיש יוצא לעסקי מסחר ומגיע לעיר של רמאים. גוזלים לו את סחורתו ואת גמלו. אשתו באה כקאדי ומצילה אותו. 3 רמאים: סומא, קיטע ואשה עם ילדים נשבעים שמגיעים להם פיצויים מן התם (שני הראשונים בעד מומם והאשה בגלל הילדים). אשתו כקאדי מצילה אותו. הקאדי רוצה את אשתו. הוא לא נותן והיא מזדהה.	תימן	89
עני מתחפש למלאך המוות	בחור עני רוצה את בת המלך. מתחפש למלאך המות ומפחיד את כולם עד שהון זוכה בה. על החתן ללחום נגד האויב ובמקרה זה מצליח. אמנם הוא פצוע. על ידי תחבולה זוכה שוב למעמד ולא מגלה את עצמו.	תימן	91
המזל הטוב והמזל הרע	לאדם מזל רע. אלוהים מצווה שיעזוב אותו והשעה שעוד נותרה לו, יקח בפעם אחרת. האיש עם מזלו הטוב נעשה ליועץ המלך. מדבר טובה לאנשים והם משלמים לו. פעם מפייס עיר מורדת. במשתה נכנס המזל הרע. הוא חושב את עצמו שוב עני ומסתיר את האוכל. כעבור שעה רואה את אשר עשה. הולך ומחלק את האוכל לעניים וגם זה נחשב לו לטובה.	תימן	92
הטיפש	מוסלמי מרמה אדם, ומספר לו שרודפים אחריו כי בנו הרג את בן המלך. לאדם אין בכלל בן. סוחטים ממנו את רכושו הדל וכל הפצרות אמו לא עוזרות. האדם מאמין באלה המרמים אותו.	תימן	94
שלוש עצות	אדם קונה שלוש חוכמות: 1. תמיד תהיה נאמן וזהיר. 2. תעבוד תמיד אפילו ישלמו לך לחם יבש אבל אל תלך בטל. 3. אל תעזוב שמחה. לפי חכמות אלה הלך לעבוד ככתב אצל המלך. המלכה מנסה לפתות אותו אך הוא לא נענה לדרישתה. שלחו אותו עם פקודת מוות (כי אשת המלך הלשינה עליו). בדרך נכנס לבית בו היתה שמחה. עבד שהלשין עליו (אחד מאהובי המלכה) נהרג במקומו. למלך נודע הכל.	תימן	95
הכלה בת יום הוגדת בבעלה	לפי מצוות אביו מתחתן מלך תימן עם תינוקת בת יומה ומביאה אל ביתו. לפני נסיעתו למכה ישן אתה. בדרך מתחבר עם מלך מצרים ומביאו הביתה. בהעדרו של מלך תימן, מגיע מלך מצרים לאשתו. הוא חופר תעלה מחדרו אל חדרה ומשיג אותה. כשהמלך חוזר מחליטים לברוח. היא מרמה את בעלה כאילו אהובה התחתן עם אישה דומה לה והם בורחים. תימני רודף אחריהם. בא למצרים וזקנה מכניסה אותו לפאה מעץ והוא שר. מכניסים אותו למלך וגם לנשים. שם הוא יוצא והורג את אישתו. לוקח את אחות חברו הבוגד במקומה וחוזר הביתה. החבר רודף אחריו ומלך תימן הורג אותו.	תימן	96
בת העני הפקחית	שני אנשים חפרו בור. אחד מצא ארגז זהב. רבו על הארגז. המלך בורר על ידי שאלות, וזה שמצא את הארגז מפסיד. למחרת, מייעצת לו בתו, והוא חוזר למלך ועונה לו: מהו הדבר המהיר ביותר בעולם? (הדמיון). המלך מבקש להביא אליו את הבת ומצווה על מותה. משאלתה האחרונה היא ? להיות מלכה ליום אחד. הם מתחתנים בתנאי שהיא לא תתערב במשפטי המלך. שוב מתרגז עליה המלך כאשר היא מתערבת בחידה: מה הקשה ביותר (אם אינך יכול לסדר את דרכך) ומה המתוק ביותר? (מים כאשר האדם הוא צמא). הוא מגרש אותה ומאפשר לה לקחת דבר אחד מהארמון. היא לוקחת אותו איתה כדבר האהוב ביותר עליה.	תימן	98
איך סוס היה עד בבית משפט	המלך התחפש כדי לבלות בקרב בני עמו, וגילה על ידי כך כי הקדי-השופט שהחשיב לרע ביותר הוא ההגון ביותר, שכן בסכסוך בין המלך וזקן על בעלות על סוס המלך, בחן השופט למי הסוס מגיב, וראה שהוא שייך למלך.	תימן	99
האישה הדתית	קאדי רוצה אישה כשרה ודתית. מציעים לו אחת והוא מתחתן. אולם לאישה יש אהוב. היא מביאה את האהוב לביתה כ"דודה". בהרימו את הדודה על גמל, מרגיש הקאדי כי הדודה היא בעצם גבר. האישה מרגיעה אותו באומרה כי "לדודתה יש ביצים".	תימן	102
הרמאים המרומים - גנב שנעשה מלך	צעיר מחליט לסדר רמאים. מוכר בשוק ומערים על הסוחרים הרמאים, ועם הצלחתו מתחיל לשדוד את העיר כולה מבלי שתופסים אותו. הולך בעצמו למלך ומתלונן על גנב בעיר. מרמה את השוטרים ומרדימם. מתחפש לבחורה ונכנס לביתו של עשיר, שוכב עם כל בנותיו והורג אותו. בנות המלך מנסות לתפוס אותו ולסמן אותו אולם גם הן נכשלות. בסוף המלך עצמו מחליט לתפסו, אך הגנב מערים גם עליו ומשאיר אותו לחכות לו בבגדי סנדלר. בינתיים מגיע בעצמו לארמון המלכה, שוכב איתה ומכאיב גם לה. המלך שמגיע לארמונו מוכה על ידי שומריו, ולבסוף מחליט לוותר על מלכותו וממליך את הגנב.	תימן	104
בן המלך הבוגד באהובתו	בן מלך ישן עם בת מלך ועוזב אותה. היא יולדת בן ומסתירה אותו אצל ספר המלך. הבן גדל והמלך מכיר בו כנכדו. הילד יוצא לחפש את אביו ומוצא אותו בבית מרחץ. הילד לוקח את בגדי אביו והולך למלוך במקומו. המלך יוצא מבית המרחץ עירום ומבויש. לוקח את אמו של הילד.	תימן	114
נקמת היהודי	יהודי נוקם בערבי הלועג ליהודים. משלח את חמורו ושורף את האוכף. את הערבי הוא שולח לכל הכיוונים כאשר הלה מחפש את חמורו. לבסוף הערבי משתגע.	תימן	131
ארבע עשרה בנות בור מתחתנות עם ארבעה עשר עשירים	כל הבנים, זה אחרי זה, יצאו לחפש ארבע עשרה כלות. כולם הגיעו לאוכל אדם שכלא אותם.. הצעיר בין הבנים מלמד את משפחת הבנות תרבות ומשחרר את אחיו. הם רוצים להתחתן אך האב מפריע. הורג את האב, בורחים.. האחים רוצים להרוג את הצעיר כדי לזכות באשתו. האח ניצל בזכות אליהו הנביא, חוזר הביתה, האחים נענשים.	תימן	133
האהבה סופה לנצח	במרעה נפגשים מוחמד וחסיבה אך אביה מפריד ביניהם. מוחמד גיבור. כשרוצים להשיא את חסיבה לאחר הוא מופיע מחופש כדרוויש. פעם אחת מציל את עדרה של חסיבה מיד שודדים. אז מכירים אותו ומשיאים אותם.	תימן	148
איך חמיד בן השפחה הפך ל"חמיד הגדול"	שני בני גבירה וחמיד בן השפחה. 1. הגדול יוצא לדרך. בעיר רמאים מרמה אותו קיטע והוא משלם לו פיצויים. בפונדק מפסיד את כל עושרו. 2. עובד אצל איכר בתנאי: מי שמתמרמר יהיה עבדו של השני. האיש נעשה עבדו של האיכר. לאח השני קורה אותו הדבר. 3. חמיד יוצא, מרמה את הקיטע והורג את הפונדקאית. מתחתן עם בתה החורגת. מרמה את האיכר ומוכר אותו כעבד (מוריד את ראשי צאנו, הורג את שווריו ואת אישתו). 4. פודה את אחיו. הם רוצים להרגו. הוא בורח. הם מוצאים שתי אחיות ומתחתנים. לבסוף - פיוס כללי.	תימן	150
האחות הבוגדת (מעשה בנסיך ובנסיכה)	האב מצווה על בנו להרוג את אחותו. הבן מרחם עליה ובורח איתה. הם גרים במקום בודד. מלך הארץ מפתה אותה לבוא אליו. היא פוצעת את אחיה והולכת. האח מבריא, בא מחופש לעירה, עובד באורוות המלך וכ"אביר אלמוני" הורג את אחותו וחוזר הביתה.	תימן	152
מעשה בטבעת פשוטה	מאשימים יהודי צורף בגניבת טבעת יקרת ערך. למעשה הטבעת פשוטה. עכבר גרר אותה לתוך חורו. בחלום רואה היהודי את הטבעת ומוצא אוצרות גדולים בחורו של העכבר.	תימן	158
קורות נערה נאמנה (חולדה ובור)	בחור מבטיח לבחורה לשאתה לאשה. הבאר וחולדה עדים. הוא אינו מקיים את ההבטחה וילדיו הנולדים לו מאשה אחרת מתים בנפילה לבור ומנשיכת חולדה. אחרי שמבין את סיבת הדבר מוצא את הבחורה שנשארה נאמנה לו כל הזמן ומתחתן עמה.	תימן	163
לפני מלוך המלך	שודד מוריד מאיש את משאו (חוטי אריגה) ומעמיסו על עצמו. אך המשא כבד עד כדי כך שהאיש יכול להוליך את השודד לאן שהוא רוצה. הוא מוליכו אל כפרו ומחזיר לעצמו את סחורתו.	תימן	226
איך יתום הסתפר בלי כסף	יתום רץ כל היום אחרי ספר שיספר אותו בלי כסף. הספר היה אהוב המלכה. הילד מביא את שניהם למצבים לא נעימים. אוכל את כל האוכל של הספר ומסתפר בסוף. הילד מתעלל בספר ובסוף מתגלה דבר בגידתה של המלכה .	תימן	228
אלוהים מחזיר לכל אחד את שלו	שני עניים יוצאים לדרך. לילה אחד צד אחד צבי ומתחלק עם השני באכילת בשרו. כשנה אחר-כך, באותו מקום, הורג השני את הראשון וגוזל את כספו. בסופו של דבר הורג בן הנשדד את הקבצן ומאבד כסף שמוצא אותו בן האיש שהנפטר היה חייב לו כסף זה. חליפת דברים בין הנביא (משה) ובין ה' המסביר לו את המאורעות האחרונים.	תימן	229
משפט השמן ועלילת האונס	1. כילד מוכיח הרמב"ם שיש אפשרות להכיר שמן ישן 2 . מעלילים על הרמב"ם שאנס בתולה. מבטן אמו אומר הילד מי הוא אביו.	תימן	230
נסיון להרעיל את הרמב"ם	הרופא המתחרה נותן לרמב"ם רעל. מאחר והרמב"ם עשה את ההכנות הדרושות אין הרעל משפיע עליו. הרמב"ם נותן לרופא רק מים קרים פשוטים אולם מתחרהו מת משום שלפני שתיית המים הקרים אכל דברים שמנים מאוד (כהגנה מפני הרעל).	תימן	231
המאה לירות - למי הן?	יהודי מבקש מאה לירות מן השמיים, לא פחות ולא יותר. ערבי עשיר זורק לו 99 לירות. לאחר מכן בא הערבי ליהודי ודורש את כספו בחזרה. בדרך למשפט מפשיט אותו היהודי ומקבל את סוסו. הערבי רוצה לפתות את בת היהודי אך אינו מצליח.	תימן	232
שבע אינו מבין את הרעב	מלווה ערבי ולווה יהודי במשפט. הקאדי פוסק שאין עני כזה שלא יהיה לו להחזיר כסף. לקאדי היה כסף מתחת למזרון. בהעדרו של הקאדי ניגש העני, הוציא את הכסף הזה ועשה יום טוב בביתו. למחרת אין לקאדי כסף והוא פוסק שעל העשיר לחכות. הזמין העני את העשיר לביתו ושילם לו מכסף הקאדי. מלווה ולווה נעשו ידידים.	תימן	233
האח הצעיר והמעביד הרע	האח הצעיר מתנקם במעביד האכזרי, חותך ראשי הצאן בגלל הגשם. המעביד לא נותן לו אוכל אך הבחור אוכל בכל זאת. הורג הבחור את בתו של בעל הבית (כדי להשתיקה), זורק את ילדו מן הגג והורגו (כדי להשתיקו). בורחים האיכר ואשתו והוא נכנס לתוך שק שהם לוקחים איתם. בערב שוכבים לישון על שפת הים. במקום הבחור דוחפים את אשת האיכר לים.	תימן	234
נכנסתי בתולה ויצאתי בתולה	בחורה מסדרת גבר שלא ירגיש כי בחורה היא. כך הוא לומד לכבד אותה ונושא אותה לאישה. היא עשתה עצמה חאג', גרה אצלו, ואפילו לבית מרחץ לא הלכה ולא הכיר אותה.	תימן	235
הבחור שמוכר את אביו ואמו	בחור עני מוכר את הוריו ויוצא לעולם. במדבר אין לו אוכל ואין לו שתיה. אוכל עובר מאיילה מתה ושותה את זיעת סוסו. בתחרות חידות משיג את יד בת המלך. היא שואלת: כמה כוכבים יש בשמיים, ובמקום תשובה הוא שואל: מי מכר את אביו ואת אמו, אכל לא מצאן ולא מבקר ושתה לא מהארץ ולא מהשמיים. אין לה פיתרון והם מתחתנים.	תימן	245
שיטתו של משה הספר	מסגרת: שר ערבי נגד שר יהודי. משה הספר - יועץ המלך. המלך הזקן מת והשר כותב במכתבו אל המלך הצעיר שמבקשים את משה בגן עדן. השר מוביל אותו למערה שהיא, לדבריו, התחלת הדרך לגן עדן (משה ידע על מזימתו קודם לכן והכין מנהרה מן המערה). השר שם אש למערה בכוונה לשרוף את משה. משה ניצל כי הסתלק אל תוך המערה. שם כותב מכתב חדש (כאילו בכתב ידו של המלך הזקן) ובו הוא דורש את השר לגן עדן. משה שורף את השר.	תימן	261
הנער שהפריע לאמו החורגת להפגש עם אהובה	אמו החורגת ומורהו של נער מאוהבים זה בזו. הנער מלשין לאביו ומורהו מגרש אותו מבית הספר. האשה מתחזה לחולה ושוחטים כבש. הנער מסכסך בין אביו והמורה ועושה כדי שהמורה לא יבוא הביתה לפי הזמנת הבעל. הנער מפריע לנאהבים להפגש והוא חותך את גברותו של המורה המנסה לפי לחישתו של הנער (מאחורי דלת עושה כאילו הוא האישה) להנות את אהובתו דרך חור בדלת. המורה מתנקם לפני מותו באישה בחושבו כי היא סירסה אותו. גם היא מתה כמשוגעת (בלי לשון). הילד שם את הזכרות לתוך המרק. הכל מתגלה, האהובים נקברים בקבר אחד.	תימן	289
האיש שגילה את אהוביהן של שתי נשים	לאישה יש אהוב. היא שוחטת בשבילו פרה לאחר שרימתה את בעלה ועשתה כאילו היא חולה. היא שולחת אותו למכור את עור הפרה וגורמת לכך שידרוש מחיר העולה על ערכו של העור. החנווני מזהיר את הבעל מפני אישתו. הוא חוזר הביתה והאישה ממהרת להסתיר את אהובה בתוך שק תבן. ידע הבעל שהאהוב בתוך השק אף על פי כן הולך למכור את התבן (עושה כאילו אינו יודע את הסוד). הוא בא לביתו של העשיר שאישתו אף לה יש אהוב. האישה רוצה לגרש את האיש אך הוא אינו זז ממקומו לאחר שנוכח באהוב. חוזר הבעל והאישה מסתירה את האהוב בתוך התנור. האורח מגלה את שני הגברים. העשיר מגרש את אשתו. אחי האישה רוצים לדעת מה קרה ולאחר שנודע להם, הורגים את אחותם. גם הראשון מגרש את אישתו.	תימן	290
הבן שרצה להיות סוחר	נער יוצא לסחור בעזרת סבתו. הוא מגיע עם אוניה לארץ אחרת, ושם מציעים לו תמורת סחורתו מים, כ"סחורה היקרה ביותר בעולם". הוא חוזר ויוצא שנית. חסר לו דלק והוא לוקח הלוואה הקשורה בתנאי, שאם לא יחזירה כעבור שנה יהיה מלווה רשאי לחתוך בשר מבשרו. מגיע לסוחר שנתן לו מים ודורש את לבו. במקומו, הוא מקבל סחורה רבה ואת בתו של הסוחר לאשה. הוא בא אל המלווה והלה דורש את בשרו. אשתו, המחופשת כקאדי, פותרת את הבעיה כשהיא דורשת מן הקצבים לחתוך את משקל הבשר בדיוק, ואם לא יצליחו- להוסיף או להוריד מבשרם. המלווה מוותר על הבשר. האשה, מחופשת לקאדי, דורשת לבלות לילה עם אשתו של הבחור בתמורה, אך אחרי שהבחור מסרב בתוקף, היא נחשפת והם חוזרים לביתו כדי לקיים את חתונתם.	תימן	301
בעל הכובע	נערה מסכימה להתחתן רק עם חתן עם כובע גדול. נזדמן לה אוכל אדם. היא בורחת מביתו אחרי שהצילה משם סוחר יהודי וחוזרת אל ביתה. רודפים אחריה, אבל בני משפחתה מרעילים את כולם ומשיאים אותה מחדש.	תימן	307
למי המלכות, העושר והכבוד?	בן מלך חולה עוזב את ביתו ומקבץ נדבות. מלך אחר מגרש את ביתו אשר טענה כי המלכות שייכת לאלוהים. המלך נותן את בתו לקבצן שהוא למעשה בן המלך החולה. הנערה דואגת לבחור ומרפאה אותו (בקרבו נחש. מתוך שיחת הנחשים התרופה נודעה לה). היא מוצאת אוצר והם מתחתנים. שני המלכים מתרוששים ובאים לארמון הצעירים.	תימן	346
נקמת החלש	מולה מעליב יהודי בחגיגת הכפר. היהודי מתנקם בזה שהוא מלכלך את המולה בשעה שהלה ישן. הלה נאלץ לברוח באישון הלילה מן המקום.	תימן	349
האחות הבוגדת באחיה	אב נוסע ופוקד על בנו להרוג את אחותו כאשר תיולד. מרחם האח ואינו הורג אותה ומראה לאב דם של עזה. כשהיא גדלה מביאים אותה לבית המשרתת. פעם מגלה הבן לאביו כי אחותו עדיין חייה. האב רוצה להרוג אותו. שניהם בורחים וחייהם קשים. בא שד המתאהב בה והאח מסכים לנשואים. נולד ילד. השד מביא כסף וחיים טוב. יום אחד רוצה האחות להרוג את אחיה. היא מרעילה את מזונו אולם הילד מזהיר אותו והוא אינו אוכל. האחות מכריחה את השד להיהפך לנחש כדי שיכיש את אחיה. פעם השד אורב על סף הדלת והילד מעביר את דודו על כתפיו. פעם אורב לו על משקוף הדלת והילד רוכב על הדוד. כאשר אין השד מצליח להרוג את גיסו נותנת האחות פקודה לזרוק אותו לתוך הבור. הילד מוצא אותו וקפץ אחריו. הדבר נודע והשד זורק להם סולם ומתאבד מרוב בושה. הם יוצאים והורגים את האחות ולוקחים את דמה לאביה. סבו של הילד משאיר את נכדו בחיים כי הציל את בנו.	תימן	387
משפט אמת וצדק	אח עשיר חולה. העני שוחט את העוף היחידי שלו לפדות את נפש אחיו. מרק העוף מחייה את האח העשיר. בתמורה הוא נותן לאח העני שדה קוצים, ואחרי שהאח מעבדו הוא נושא פרי רב. העשיר דורש את הפרי והם הולכים למשפט. בדרך קורים לעני הדברים הבאים: הוא מוריד את זנבו של סוס כשרצה לעזור לבעליו, הוא דורס תינוק בדרכו לשתות והורג זקן כאשר קופץ ממגדל כדי להתאבד. כל הניזוקים תובעים אותו והשופט מזכה אותו מכל אשמה. העני טוען בתגובה שאין זה משפט צדק ולכן השופט חייב לו פיצוי כספי, אותו הוא מקבל מידיו.	תימן	442
היהודיה הנאמנה	בן מלך רוצה בנערה יהודיה. מתחפש לירקן אך אינו מצליח. נעשה חולה והיא כ"רופא" באה ומבשלת לו. המלך רוצה שיתחתנו ומסדר את הכל. על אביה של הנערה לפתור שתי בעיות: 1) לתפור ריחיים מאבן (על כך הוא מבקש חוט מאבן). 2) לבשל בלי עשן (על נרות). הבת פותרת את הבעיות עבור אביה. היא בורחת מהחתונה כי המלך אינו יהודי. היא מתחתנת עם יהודי ופוגשת את אביה.	תימן	461
הגנב שעלה לגדולה	גנב זריז גונב את רגלי מיטת הנסיכה, מושיב את השר בבגדי זקנה ובעצמו בורח בבגדי השר. אי אפשר להשתלט עליו והמלך מוסר לו את המלוכה.	תימן	463
האיש עם הרבה משפטים	אח טיפש מבזבז את שדותיו. העשיר - חכם אינו רוצה לתמוך בו יותר. הולכים למשפט. בדרך הורג העני חמור (תולש את זנבו), הורג תינוק (מתישב עליו), הורג זקן (נופל עליו כאשר קופץ מגג כדי להתאבד). מוצא את הקאדי אצל אשת השכן ומתורת שתיקתו מזכה אותו הקאדי מכל אשמה. הבחור סוחט כסף מן הקאדי בטענה כי אינו יכול לשתוק בסוף קורא לתוך הבור בו הושיב את הקאדי, כי ראהו אצל השכנה. כיסה את הבור והקאדי בפנים.	תימן	614
חכמת היהודי (מעשה בשלושה גנבים)	יהודי, נוצרי, ומוסלמי מתערבים מי יגנוב ביתר זריזות. הנוצרי מתחנף לסוחר באומרו כי הוא רופא טוב ובינתיים גונב המוסלמי סחורה. המוסלמי מחליף את הביצים בסל בבצלים. היהודי נכנס לבית האוצר של עשיר עירוני רושם את הנצא באחד הארגזים מניח את הרשימה בארגז וטוען לפני בית המשפט שהפקיד את הארגז בידי העשיר לשמירה. הרשימה "מוכיחה" שדבריו אמת הם.	תימן	629
הסוחר שנקם לקיחת מכס מופרז	סוחר בא מצריימה. לוקחים ממנו מכס 3 פעמים עד שלא נשאר לו דבר מסחורתו. הולך למשפט המלך שם נודע לו כי עליו לחכות שנים עד לברור. הוא מחליט להיות שודד. סוגר את בית הקברות ודורש תשלום עבור קבורה. כל פעם מעלה את המחיר. שוכר לו קבוצת חיילים ומתחיל לשדוד את העיר. בא בעצמו למלך כאילו סוחר העיר מתלונן, מקבל רשות מאת המלך לשמור על העיר ולהרוג כל יוצא אחר עד רדת הלילה. השוד לא נפסק והוא משדל את המלך לצאת בעצמו ולחפש את הגנב. המלך יוצא אחרי חצות והוא הורג אותו. מכתירים אותו למלך. זהו פרעה. מפחד שיקחו ממנו את המלוכה בדרך שהוא לקח אותה. מנבאים לו שמשה רבנו ימגר אותו והוא גוזר את הגזרות הידועות מן המקרא.	תימן	651
המחלל	שיך מוצא תינוק באוהל בודד והוריו הרוגים על ידו. לוקח אותו עימו ומכנה אותו בשם אסמר. הוא מגדל אותו. הנער יפה, אמיץ וכישרוני. השיך לוקח אישה צעירה בשם הניה. אסמר והניה מתאהבים. אסמר אינו רוצה לפגוע באביו. עוזב את השבט ומתבודד על יד שבט אחר. שנה לאחר מכן מת השיך והניה יוצאת לחפש את את אסמר. מוצאת אותו והם מצטרפים אל השבט שעל ידו התיישב.	תימן	659
שבעה ליסטים	עורב חוטף צמיד שנמסר לתיקון לצורף עני. הצורף יוצא אחר העורב ומוצא אותו ביער. מטפס אל קינו ומוצא את הצמיד. נשאר ללון על עץ. בלילה באים ליסטים והוא רואה את מקום מחבוא כספם. בבוקר לוקח ומתעשר. לדרישת אשתו יוצא אחיו העשיר בעקבותיו אולם הפעם הליסטים שמרו והרגו את האח העשיר. הם חותכים את גופו לחתיכות. העני בא ואוסף את החתיכות וחייט תופר אותן. הליסטים יוצאים לעיר. החייט בתומו מתפאר לפניהם ובכך מגלה את הצורף. הליסטים נכנסים לביתו של הצורף בעורות המתוארים כמיכלי שמן. האישה שומעת אותם מדברים ביניהם. הבעל רץ לראש העיר. זה בא וקונה את השמן ומנסה אותו בברזל חם וכך הורג את כולם.	תימן	665
שבעה שדים - שודדים ובת יחידה	אם חורגת נותנת לבת לשתות ביצי נחש. בטנה מתנפחת והאב מגרש אותה בחושבו כי היא הרה. היא מגיעה למערת שבעה שדים שודדים. בהעדרם היא מסדרת את המערה. השדים מוצאים אותה והיא נשארת אצלם כאחות. הם מרפאים אותה. היא מסתרקת ושערות משערותיה נשארות במעין. סוס בן המלך מגלה אותן. בן המלך חולה מרוב אהבה. המלך שולח זקנה קוסמת אליה. חוטפים אותה. השודדים יוצאים לחפש אותה והצעיר מוצא אותה. מתכננים בריחה. השודדים חוטפים אותה והזקנה שוב יוצאת לחפש אותה. היא מסכימה לבוא אל המלך בתנאי שישלם לשודדים. לחתונה מזמינים את האב. הכל מתגלה. האם החורגת באה על עונשה ומגרשים אותה.	תימן	669
ילד יהודי אבד ומצא את הוריו ביום חתונתו	בגלל חובותיו נשלח יהודי לבור עם כל משפחתו. שומר רחמן נותן להם אוכל ומלמד אותם איך לשכר את יתר השומרים. בזמן שאלה ישנים שינה עמוקה הוא מוציא אותם מהבור ושולח אותם לביתם בארץ אחרת. שוכחים תינוק. הלה גדל אצל המלך כבנו. כשמתמרדת העיר והמלך רוצה לקחת אותו איתו לעיר, בא השומר שהציל את הוריו ומגלה לו את זהותו. הנער רוצה לחפש את הוריו. האיש מביא אותו לאניה ומוסר לידו מכתב הסבר. אך הקברניט טועה ומוריד אותו בעיר אחרת. שם נשאר הנער אצל הרב ולומד תורה וכאשר מתבגר שולח אותו הרב לעירו. אינו מחפש את הוריו אלא עובד במקום פלוני. ביום חתונתו מראה את המכתב לרב המקדש אותו (על פי דרישת הרב אשר לימד אותו) ומתגלה שעמד לשאת את אחותו. כך מצא את הוריו.	תימן	679
המוהר מאה גמלות	שני בחורים אוהבים אותה הבחורה, בן דוד העשיר ובחור עני. היא מעדיפה את העני והם מחליפים טבעות. אבי הנערה דורש מוהר 100 נאקות צעירות עד שום השנה. העני יוצא לעולם ו 600 לירות בכיסו. פוגש 3 בחורות יפות וקונה מהן עבור 600 לירות את שמותיהן (פרחים, שדות, אוכל). בעד כסף הן קונות את שמו שבו יש רמז לרצונו להתחתן אתן. מתחתנים. אחר 3 חודשים הוא יוצא שנית לדרך. אליהו הנביא (אלכדר) שולח אותו לערבי עשיר אשר, לדבריו, יתן לו את הנאקה בחינם. הוא רואה שזה משגיח על כל פרוטה (תרנגולת, גדי קטן, טפת נפט), אך הערבי מסביר שעושה זאת למען חינוך הרועה (הגדי האבוד) ובתו (שתדע לקמץ), הוא עשה כך. הוא נותן לבחור את הנאקות. הבחור חוזר יום אחר החתונה. שולח את טבעתו לבחורה. זו מצטערת שהוא אחר. בן הדוד נותן לה גט והנאהבים מתחתנים.	תימן	709
הרון אל ראשיד, וזירו פפר אל ברמקי והלץ אלפכי עלי	בזמן שהרון אל ראשיד היה מלך היה אלפכי עלי שהיה עני חוטב עצים. אחר נעשה מורה. היה עליז ושמח והיה ידוע בעיר ואפילו שלא היה לו מה לאכול היה יושב עם אשתו מעשן והמלכה מקנאה בו שמעריך את אשתו וטענה לפני המלך שלא חי אתה באושר והנה העניים חיים באושר. המלך סקרן ומבקר אצל העניים המאושרים. משום שהוא רעב מבקש אלפכי עלי אוכל מן המלך והמלך מבקש ממהו שילמד את חמורו. הוא לא לימד את החמור כי המלך לא שילם לו בעד מאמציו. כועס המלך, לוקח את חמורו חזרה ואלפכי סובל רעב. מגיע לבית כושי ומבקש אוכל. הלה פוקד עליו לאכול 2 קילו שעועית ו-2 קילו לוביה ואם לא יגמור יהרוג אותו. אבל הוא שוכב על מחצלת ונופל לבור ומגיע למנהרה ובה כלבים משסעים בני אדם. הוא תופס בזנב כלב ויוצא. אלפכי מגלה את המקום למלך. המלך שורף את בית הכושי ואוסר על אלפכי שהתל במלך בהביאו לבית הכושי להשתסע בפני הכלב. אלפכי הוכנס לבית הסוהר. היה רעב וביקש לו אוכל מחוץ לבית הסוהר. יצא והגיע לבית חתונה ולא נתנו לו שם אוכל. הגיע לבית בעל שש קומות ולמעלה מוצא אישה מבוגרת ואישה צעירה בוכות. ביקש אוכל ונתנו לו. סיפרו לו צרותיהן, שהצעירה היתה ארוסה וחתנה מתחתן עם בת המלך. אלבכי מתחפש כמה פעמים ומצליח להחזיר לה את ארוסה. המלך כועס, מברר את העניין ומשחרר את אלפכי. זב רוצה לנקום את עלבונו מהמלך. מתחפש למלך. הרון אל ראשיד מזמין אותו ובתו מתאהבת בו ומזמינה אותו אליה. הוא חי אתה והיא הרה. המלך מבקש מזקנה למצוא תרופה וזו מביאה משחה שבת המלך צריכה למרוח על האיש שעיבר אותה. משחה זו מורידה שערות. אלפכי לוקח את המשחה ושופך אותה לתוך בריכה בה מתרחצים רבים ולרבים נשרו השערות. כך לא נתפס. בת המלך מסמנת את ביתו של אלפכי לפי עצת הזקנה והוא צובע את כל הבתים. אלפכי גונב את הנאקה של הזקנה ושוחט אותה. מבקשים בשר גמל בכל בית ואלפכי לא נתפס כי הזקנה הגיעה בנתיים לביתו והוא הכניס אותה בעורמה לתנור בו נשרפה. אחר כך נדד ומגיע לבית מטבחיים. שם זורע קרני עזים ומוכר את האדמה אשר מצמיחה עזים, והרוויח סכום עצום. משרתי המלך מגיעים לביתו. מכין להם אוכל טוב על צינור פלא. קונים ממנו את הצינור שנותן מלח ופילפל לאוכל מלמעלה ובבית אינו פועל. שוב באים שומרי המלך והוא עושה כאילו רב עם אישתו וכאילו הורג אותה (קשר מעי מלא דם מסביב לצווארה ואת זה הוא חותך). חולדה המלקקת את הדם כאיל ומחייה את האישה. הוא מוכר לשוטרים את נחולדה והם הורגים את נשותיהם אולם החולדה לא הקימה אות ןלתחיה. אלפכי יוצא לנדוד. מחפשים אחריו. המלך והווזיר מוצאים אותו ושמים אותו בתוך שק. מובילים אותו לים. בדרך הם נחים ונרדמים. אלפכי בנתיים מתחלף עם רועה צאן. חוזר עם העזים, ומספר לווזיר ולמלך כי מצא את הצאן בים. המלך והווזיר קופצים לים כדי "להביא צאן משם". הם יודעים לשחות ולא טובעים. אז מחליטים שלא לרדוף יותר אחרי אלפכי עלי.	תימן	724
הנוקם	שני חברים נעים (יפה, נולד לעקרה והביא עושר לאביו) ואבו ראס שהוא מכוער. הם מתאהבים באותה הבחורה - נור, והיא אוהבת את נעים. אבו ראס מנסה לאנוס אותה כדי לזכות בה ונעים תופס אותו ומחלץ את נור. הם מתחתנים ונולד בן - נור אדין. נותנים אותו לחינוך לבדווים. אבו ראס הורג את נעים ונור אדין נזעק. באה אמו ומוסרת לו את שם הרוצח ומתה. נור אדין מחפש אותו ומוצא אותו כראש כנופיית שודדים. נור אדין מצטרף לכנופיה ובשעת קרב, מכה אותו ולוקח אותו לאותה הבאר שעל ידה נהרג אביו. בדרך פוגע בנור אדין כדור תועה. אבו ראס עוזב אותו ובורח. לוקח את שללו, הולך לעיר וחי כעשיר עם הרבה נשים. נור אדין נאסף על-ידי עוברי אורח אשר מרפאים אותו. שוב הוא יוצא לחפש את אבו ראס ומוצא אותו. הוא מתקשר עם אחת מנשותיו הרבות ובעזרתה חודר לבית. בלילה מכה את שומר ראשו ואת אבו ראס עצמו, קושר אותו, מעלה אותו על סוסו ומביא אותו אל הבאר כדי להרוג אותו. האישה רכבה אחריו. נור אדין הורג את אבו ראס בסכינו כמו שהלה הרג את אביו. מתחתן עם האישה בשבט הבדווי שבו התחנך והיה לראש.	תימן	737
צין ובן הצין	לפני מותה מצווה אם לעבד נאמן לדאוג לשני בניה. האב מתחתן שנית והאם החורגת מעלילה על הילדים יום יום ולבסוף מעלילה כי רצו לאנוס אותה. האב אינו מאמין אולם האישה דורשת את מות הבנים. האב שולח את העבד עם הילדים כדי שיהרוג אותם. העבד משלח אותם ולסימן שהרג אותם מביא לאם דם, כבד ועיני צביים. הילדים באים לשערי עיר שמלכה מת באותו יום ומנהגם היה להמליך למלך מי שנראה ראשון למחרת בשערי העיר, וזה גם מתחתן עם בתו של המלך המת. שד הסוגר ופותח את המים לעיר תמורת תשלום רוצה לזכות במלוכה. הוא סוגר את המים ושוכב בשערי העיר כדי להיות הראשון בבוקר אשר יראה. בת המלך מתאוננת על מחסור במים והשד עונה לה. 2 הילדים שומעים את השיחה הזו והגדול יוצא ופותח את המים והורג את השד בדו- קרב בעורמה, אומר לו שיש לו עוזרים מאחורי גבו. השד מסתובב והנער יורה בו). לאחר המעשה הזה ישן האח הגדול והצעיר נשאר ער ובבוקר מוצאים אותם תושבי העיר. האח הצעיר מספר כי הרג את השד והוא הומלך למלך ונושא את בת המלך לאישה. האח הגדול משוטט בעיר ואישה מעלילה עליו כי הוא בעלה ואב לילדיה. המלך אינו מכיר אותו ומכניס אותו לבית סוהר עד אשר יודה באשמה ובינתיים עליו לשלם לאישה. בא קברניט לעיר. בשעה שמשתתף בנשף שולחים את האח הגדול כשומר אישתו החטופה של הקברניט לאנייתו של הקברניט. האישה מתאהבת בו ונותנת לו צמיד לסימן. בבוקר מעלילים עליו כי רצה בה. הקברניט דורש את מותו בתירוץ כי דרוש לו דם אדם כדי שאנייתו תיסע. אך האישה מצילה את הילד באומרה כי נחוצה טיפת דם בלבד. אף על פי כן לוקח אותו הקברניט כדי להרוג אותו במכונה מיוחדת שבאנייתו. האישה נותנת לנער הוראות כיצד לברוח. הוא נמלט ומגיע לדייג עני. האישה עושה עצמה משוגעת. הדייג בא ומזהה את עצמו עם הצמיד. הוא והנער "מרפאים" את האישה ומקבלים רשות לטייל איתה בחוף. הנער בורח עם האישה והם מתחתנים. המלך נזכר באחיו, שולח כרוז לחפש אותו. הדייג הולך למלך ומספר לו כי יש אצלו ילדה אשר שמעה מפי אביה על אדם בשם צין. הילדה (האח המחופש) באה ומספרת את כל קורותיו. המלך מודה באשמה ואחיו מזהה את עצמו. הולכים לאביהם אשר גורש מאישתו ומחזר על הפתחים. הורגים את האם החורגת ומחתנים את האב, מחזירים לו את רכושו שהיא בינתיים מכרה וחוזרים למלכותם.	תימן	751
מזלן של שלוש אחיות	שלוש אחיות עניות טוות משי. במקום אוכל קונה הצעירה את מזלן ממגיד עתידות. הגדולה תחיה על הגגות, השניה - על ההרים, והצעירה - בבית הקברות. הגדולה מטפסת על הגגות, רואה מסעדה עם שולחן ערוך ואין על ידו איש. היא לוקחת אוכל הביתה . כאשר באים האורחים למסעדה וחסרה מנה חושב בעל הבית שהיתה טעות. הדבר חוזר ונשנה. הוא אורב לנערה ובפעם השלישית הוא תופס אותה ומתחתן איתה. האחות השניה הולכת אל ההרים ומגיעה למערה, שבה ארמון ובתוכו איש מת. על הבחורה לשמור עליו 3 חודשים, 3 שבועות ו3 שעות. ואזי האיש יתעורר ויתחתן איתה. הנערה שומרת חודשיים, ולוקחת עוזרת. היא נרדמה ובשעה שהיא ישנה מתעורר האיש, רואה לפניו את העוזרת ומתחתן איתה. כאשר הוא נוסע היא מבקשת לקנות בשבילה את "אבן הסבלנות" וסכין. אם ישכח זאת הרי אניתו לא תסע. הוא שוכח והאניה לא זזה. נזכר במתנה, מחפש אך אין רוצים למכור לו. בסוף משיג את האבן תמורת הבטחתו לשמור על הנערה שלא תהרוג את עצמה. הנערה מספרת את צרותיה לאבן וזו מתפוצצת והנערה רוצה לאבד עצמה לדעת באמצעות סכין. הוא מונע בעדה והם מתחתנים. האחות השלישית יוצאת לבית הקברות, שם היא רואה שקוברים בן מלך. בלילה היא רואה שפחה כושית הפותחת את הקבר , מחייה את המת בעזרת טיפות קסם ושוכבת איתו. בעזרת טיפות היא מרדימה אותו שוב. בלילה לאחר מכן גונבת הנערה את הטיפות, מחיה את הבחור, שוכבת איתו והולכת למלך ולמלכה כדי לספר להם מה קרה. מביאים את בן המלך, מחתנים אותו עם הנערה והורגים את הכושית.	תימן	755
מגלה הנסתרות	יהודי עני יוצא לשוק ומחפש פרנסה. אחר חיפושים רבים רואה את המלך נכנס לבית השימוש ואת סוסו וסייחו משאיר בחוץ. הסתיר היהודי את הסייח בבית השימוש ועשה עצמו "מגלה נסתרות" ומצא את הסייח. אחרי זה "מגלה" את הטבעת שאבדה לבת המלך (ראה שאווז בולע אותה וסימן את האווז). נעשה שר. השרים מנסים אותו: מה מחזיק המלך בתוך ידו? נזכר האיש באשתו ציפורה שעלולה להישאר אלמנה לאחר שיגלו כי הינו רמאי , ונאנח "ציפורה", ובכך למעשה ניחש כי המלך מחזיק בידו ציפור. מקבל מתנות ומתכוון לברוח עם צאת הכוכב השביעי. 7 גנבים גונבים מזהב המלך. ציפורה סופרת את הכוכבים אולם הגנבים חושבים כי היא סופרת אותם. מתוודים על הגנבה. ליהודי מוסיפים מתנות והוא סוף סוף בורח.	תימן	760
אדם שלא רצה להשבע	לפי מצוות אביו, אדם אינו רוצה להשבע. במרמה לוקחים את כל רכושו, מושיבים אותן בבית סוהר. אישתו מכבסת כדי לפדותו. חוטף אותה רב חובל. היא מבקשת ממנו אורכה שנה כדי לבכות את משפחתה. הוא נותן, ולא ניגש אליה. שיטפון מפריד בין הילדים. השופט מרחם על האיש ומשחררו. הוא מגיע לעיר שמלכה מת. מוצאים אותו ליד השער בתור ראשון וזה סימן שעליו להיות המלך החדש. מנסים עם "עוף המלכות" המתיישב על ראשו. ממליכים אותו. רב החובל בא להביא לו מתנות. שולחים את הילדים לשמור על האישה באניה. בדיוק שנה עברה ועליו לגשת לאישה. מתןך סיפורי הילדים מתגלה שהם אחים. האישה מכירה את בניה. מאשימה אותם בבוקר שרצו להתנפל עליה. לפני המלך הילדים שוב מספרים את סיפורם. האישה מכריזה שהיא אמם ומקבלת מחסה מן המלך. זה מכיר כי משפחתו היא. רב החובל נענש. מספר אסע''י 828	תימן	785
הילד שאלוהים ריחם עליו ונתן לו מזל טוב	1. עני מבקש מאלוהים דרך נביא פרנסה בזכות ילדו, שאשתו הרה אותו. אלוהים עונה שזימן לילד מזל ופרנסה. האב זורק את הילד בעיר. אלוהים מרחם, שולח צביה להניק את הילד. זקנה אוספת אותו, ומגדלת. אין לו פרנסה. רוקא ערום על שפת הנהר לשדים. באה שדב והם מתחתנים. נותנת לו עיר למלוך בה. באים הוריו כמקבצי נדבות. המלך אוסף אותם. הזקנה מתארת את המקום והתאריך שמצאה אותו. הנביא מופיע שולחים אותו לשאול את אלוהים מניין מזלו. אלוהים ריחם. 2. ההורים ממאיסים עליו את השדה אשתו, לןקח אחרת ומגרש את השדה. השדה לוקחת ממנו את הכל כם את אשתו השניה. נשאר עם הוריו ערום עךל שפת הנהר. מוכר את אמו בעד בגדים ואת אביו בעד סוס. יוצא למדבר, שותה זיעת סוסו. בא לעיר זרה, לן אצל זקנה והיא שולחת אותו לבת המלך. עליו לחוד חידות ועל בת המלך לפתור. הוא שואל: "מלובש את אמו, רכב על אביו, ושתה לא מן הארץ ולא מן השמים". 99 נהרגו לפניו. בת המלך לא יודעת. באה אליו בלילב מחופשת, שוכבת איתו עבור הפתרון. נופל לה תכשיט; למחרת הוא מראה לה אותו, היא נכנעת והם מתחתנים.	תימן	828
הקאדי שפחד בגלל אישתו	הקאדי הגדול מפחד להשאיר את אישתו לבדה בבית אף על פי שהיא כשרה. הוא מלביש אותה בבגדי חאג' ולוקח אותה עמו אל משתה המלך. המלך מרגיש במירמה ומחזיק את החאג' 3 ימים אצלו כדי שילמד אותו פרקים בדת. הקאדי אינו מוצא לעצמו מקום. חושבים שהוא משוגע והמלך מכניס אותו לבית סוהר במשך 3 ימים. לאחר מכן הוא מחזיר את ה"חאג'".	תימן	833
איך חוטב עצים עני מתחתן עם בת מלך	חוטב עצים עני רואה את 7 בנות המלך ורוצה לנשק אותן. סוחר הקונה עצים ממנו עוזר לו: הוא מלביש אותו יפה ומושיב אותו ברחוב בבית קפה. החוטב אינו עונה לאף אחד מלבד למלך. הוא מציג את עצמו כבן מלך עדן הנוסע כדי למצוא אישה. מתחתן עם הבת הצעירה (זו נתנה לו מכה כשראה אותה לראשונה). בשם "מלך עדן" מכסה הסוחר את כל הוצאותיו של חוטב העצים. אחרי החתונה מתרושש הסוחר והבחור בורח אל "אביו". הוא באמת מגיע לעדן ונעשה מקורב למלך. כאשר מת המלך ואין לו יורש עצר מכתירים את חוטב העצים למלך ואנשי ה"עלית" לא יכלו להגיע לידי הסכם מי מביניהם יהיה מלך. בינתיים התפשטה השמועה כי החתן אינו אלא חוטב עצים והסוחר יושב בבית הסוהר. ברגע האחרון מגיעה מגיעה אניה וכסף מן המלך-החוטב. בונים לו בית והוא בא אל אישתו. זו מספרת לו על השמועה. מלך עדן מאשר אותה אולם בת המלך נשארת אצלו על אף העובדה הזאת.	תימן	835
השדה שאריה נכנס לתוכו	המלך רואה את אשת סגנו. שולח את הסגן לנסיעה ונכנס לביתו. באמצעות כוסות שונות שבתוך כולן אותו המשקה מלמדת אותו האישה שכל הנשים שוות הן. מבוייש עוזב המלך את הבית אולם משאיר את מטפחתו. הסגן מוצא את המטפחת ובלי אומר ודברים ובלי גט מחזיר את אישתו אל בית הוריה. כעבור שנה שולחת האישה את אחיה הצעיר (שני אחיה הגדולים לא ידעו) להביא את ענינה לפני משפט המלך מבלי להזכיר את שמה. האח מאשים את הסגן בהזנחת השדה שקיבל על עצמו לעבדו. הסגן טוען כי אריה נכנס לתוכו. המלך מבין לדבריהם ומספר מה היה.	תימן	838
כיצד נער בטלן השיג כלה	נער בטלן מרגיז זורעי פולים עד אשר נפטרים ממנו ונותנים לו פולים גדולים. הוא מפחד לחזור לאביו והולך אל זקנה. מבקש מאת הזקנה לקלות לו את הפולים. הפולים מתפקעים ועפים, ומרגיז את הזקנה. במקום הפולים לוקח מן הזקנה את המחבת ומביאו לאיכרה אחת. מבקש אותה לשמור על המחבת. התרנגולות מקלקלות את המחבת. במקום המחבת הוא לוקח תרנגולת. כך מחליף: תרנגולת בכבש, כבש בשור, שור בסוס. על הסוס נכנס לבית בו מתאבלים. הוא לוקח את המתה ומודיע כי זו אמו. נכנס לבית בו יש חתונה ומשאיר שם את "אמו הרעבה". למחרת חוזר ולוקח במקום אמו ש"נהרגה" את הכלה.	תימן	875
אין להמלט מן הגורל	בערב לפני כריעת המלכה ללדת שומע עבד המלך בת קול: "המלכה תלד בת אשר תלך לגלות ותהיה זונה. תלך עם 100 איש ולאחר מכן יתחתן איתה עבד המלך. היא תמות מעכביש". העבד כעס שעליו להתחתן עם זונה. כאשר ילדה המלכה בת באמת, הולך העבד אל התינוקת ופותח לה את הבטן. לאחר המעשה הזה הוא בורח. בא רופא ומרפא את הילדה. כאשר הגיעה לפרקה, לא רצה המלך לחתן אותה כי חבל היה לו להפרד ממנה. היא בורחת מהבית ומחפשת בעל. לא מצאה והלכה לזנות. אחרי ששכבה עם 100 אנשים בא אליה העבד אשר הכיר אותה לפי הצלקת שבבטנה. כזהו הגורל. אם כן, התחתן איתה ובנה לה ארמון זכוכית כדי שעכביש לא ייכנס אליה. אולם בזמן שנקבע על ידי הגורל, נכנס העכביש, היא דרכה עליו ומתה מרעלו.	תימן	881
בת הנגר הפקחית	נגר גר עם 7 בנותיו ליד ארמונו של המלך. בן המלך רואה את בתו הקטנה של הנגר ושואל אם היא רוצה לנשק לו. היא מסרבת. הוא מתחפש כדרויש, מביא ירקות למכירה, תופס אותה ומנשק לה. למחרת שואל שוב וביחד עם זאת מרמז כי קיבל כבר את שלו. הוא חולה והיא באה כרופא ומכניסה לו מקל לתחת. לאחר שהבריא שוב מבקש נשיקה והיא מרמזת לו על הרפואה. המלך דורש: 1. למדוד את השמים (שחייליך יחזיקו אותם בשעת המדידה); 2. לחפור אבני ריחיים (תשובה: לטוות לו חוט מאבנים קטנות); 3. לבשל דייסה לבנה בלי עשן (תשובה: מבשלת איזה פרי לבן על נרות); 4. על כל 7 הבנות לבוא למחרת כשהן בהריון אך נשארו בתולות (הן באות עם סמרטוטים. הקטנה דורשת לאכול בצל שיצמח בן רגע מאבן הרצפה בלי זרע ובלי מים - דבר זה הוא בלתי אפשרי כמו הריון הבתולות). כל התשובות ניתנות על ידי הבת הקטנה, באמצעות אביה. בן המלך רוצה להתחתן איתה כדי להרוג אותה. הבת מבקשת שאביה שיעשה לה פסל מעץ בדמותה. מקדשים את בן המלך עם פסל העץ. אחרי שהאורחים הלכו והוא "הורג" את הפסל. מבטנו יוצא יין. מרוב בושה בן המלך רוצה להתאבד אולם היא מונעת זאת ממנו. בן המלך שולח אותה לעבד כושי שתהיה אשתו. היא מעבידה את הכושי בפרך כדי שלא תצטרך לישון איתו. לבן המלך יש כבר אישה ראשונה. הנערה מספרת לה שיש בריכה וכשאישה מתרחצת בה מוחזרים לה בתוליה. שתיהן הולכות שמה. אשת בן המלך מפחדת להכנס לבעלה כי בתוליה לא הוחזרו לה. הן מתחלפות ואשת בן המלך ישנה עם הכושי. שתי הנשים יולדות - אשת בן המלך יולדת כושי ובת הנגר - ילד לבן עור. בן המלך מרגיש שדבר מה אינו כשורה: ילדו השחור משחק רק בזבל ובנו הלבן של העבד משחק בדברים המסמלים את המלוכה. בת הנגר מספרת מה שקרה ובן המלך מגרש את אשתו ולוקח את בת הנגר.	תימן	905
האח הצעיר משיג את בת המלך	למלך 3 בנים: 2 מן הגבירה והצעיר מהשפחה. הגדולים יוצאים זה אחר זה לחפש את מזלם. באים לעיר זרה ושם מכניסים אותם למסעדה בה מטפלים בהם יפה. הם תוהים על הדבר. מוסרים להם מפתחות ממספר חדרים. לחדר האמצעי אסור להכנס. שם נמצאת בת מלך יפה. הם בכל זאת נכנסים ותופסים אותם. אפשר להשיג את הנערה אם דוהרים מסביב לעיר והנערה מסתכלת מחלונה. היא לא מסתכלת ושניהם נעשים בזה אחר זה למשרתי המלך. יוצא האח הצעיר ביותר, פותח חנות תמרוקים. משחד את המשרתת של בת המלך ובזה מפתה אותה לאמר לו מדוע הנערה אינה רוצה להינשא. היא ראתה בחלום 2 צבאים (זכר ונקבה) רוקדים, ועד שלא תראה גבר הדומה לצבי לא תרצה להינשא. הבן עושה צבאים מעץ והם רוקדים בחנותו (יש בתוכם מנגנון ולוחצים על כפתור). באה בת המלך והם מחליטים להתחתן. הוא דוהר מסביב לארמון והיא זורקת לו תפוח. הם מתחתנים ולאחר החתונה חוזרים 3 האחים הביתה ולוקחים את בת המלך איתם. זורקים האחים הגדולים את הצעיר לתוך באר. בשובם רוצה האב להתחתן עם הבחורה. בינתיים הוצא האח הצעיר מהבא על ידי עוברי אורח. הוא בא לעיר, מתייצב לפני אביו והכל מתגלה.	תימן	1008
בת העני הפקחית ואחותה המשאילה את בתוליה	לעני שתי בנות הרוצות להינשא רק לבני מלכים. כשבן מלך העיר מחפש גמלים שאבדו לו. הוא מספר כי לגמליו קרניים אדומות. אומרת לו הבת הבכירה של העני שהגמלים בעלי הקרניים האדומות נמצאים על האבנים המלבלבות. התשובה הפקחית מוצאת חן. פוקדים על האב לתפור אבן שבה מועכים תבלינים. הבת מייעצת לאביה לתת לכל שר אבן קטנה שבה יטווה חוט. הדבר מוצא חן והבן מתחתן איתה. השנייה מטיילת בעיר וליד בית קפה היא שואלת למי שייך הבית הזה. "לכי טפשה, זה של בן מלך אחר. צריך להתחתן אך הכלה הרה". מבקשים מבת העני להחליף את הכלה בליל הכלולות. היא מסכימה. לסימן היא נושכת את בן המלך באצבע כך שיהלום מטבעתו נשאר בין שיניה. בבוקר הוא מגלה כי הכלה נעלמה ביחד עם היהלום. הוא מגרש את אישתו וחולה מרוב געגועיו אל הכלה האמיתית. יום אחד אישתו (בת העני) מזהה את עצמה כדי שלא ימות. הוא לוקח אותה.	תימן	1011
שני אחים הולכים אחרי המטמון למערת שודדים	שני אחים, אחד עשיר והשני עני. אשת העני שולחת את בעלה לעבוד. הוא אינו מוצא מה לעשות. מרוב בטלה הולך ליער ושם מרוב שעמום לומד את שפת החיות בלי עזרה. שומע תלונת חמור בפני עורב שאדוניו שודדים מעבידים אותו בפרך בלילות בסחיבת זהב. העורב מייעץ לו לכרוע תחת העומס במשא ויהיה עשיר. האיש שוכר חמור והולך בלילה אחרי החמור שהתלונן ורואה היכן מערת השודדים ומחבוא האוצר. לוקח לעצמו אוצר - משא אחד לחמור, ופונה הביתה. שם חי טוב. אוסר על אשתו לגלות את מקום המחבוא של האוצר. ביום חג באה אשת האח העשיר ורואה את העושר (היא למעשה באה כדי להביא מתנות לקרוביה העניים). אשת האח הצעיר (העני לשעבר) מגלה את מקום המחבוא של האוצר. העשיר הולך למקום אך אינו בא בזמן הנכון. השודדים כורתים את רגליו ואת ידיו ואת גופתו ותולים אותם מעל פתח המערה. האח הצעיר מוצא אותו וקובר אותו.	תימן	1110
נקמת הדם (הירח מגלה את הרוצח)	סוחר יוצא לסחור בכפרים ואשתו הרה. איש אחד מלווה אותו והורג אותו בדרך בשל כספו. הסוחר עוד הספיק לאמור כי הירח יהיה עד למעשה זה. הבן שנולד שואל על אביו והולך לחפש אותו. הוא מגיע לבית הרוצח. שינתו קלה במיוחד. ליל ירח. הוא שומע את בעל הבית מתפאר כי הנה עברו כל כך הרבה ירחים ולא נענש על הרצח. הבן נכנס לחדרו שך הרוצח שהירח מאיר על פניו של זה. מחפש ומוצא את כספו של אביו וחוזר אל ביתו לאור הירח.	תימן	1122
השדה שאריה נכנס לתוכו	איש החוזר מן החאג' מרגיש בדבר מוזר במיטה. חושב שאשתו בגדה בו בזמן שהיה במכה. מתחמק מפניה ואומר לה כי הוריה רוצים לראות אותה. מציע לה לנסוע אליהם. לעבדו המלווה את האשה, אמר כי יעזוב אותה בפתח בית הוריה ויברח. באה האשה להוריה אולם היא רוצה לחזור כעבור כמב ימים. אביה הבין כי בעלה גרש אותה והשיב לה שאם יבוא בעלה בעצמו אז תלך עמו. עוברות שבע שנים. עם תום תקופה זאת שואל האב את שני בניו הגדולים מה לעשות באחותם. הם רוצים להרוג את הבעל. הבן השלישי רוצה לתבוע אותו לדין. הולך לביתו ושם כל גדולי העיר מסובים. תובע אותו למשפט: מכרתי שדה לאיש זה וכבר שבע שנים אינו מעבדו. מתגונן הבעל באומרו כי אריה נכנס לתוך שדהו. אחד המסובים (אותו "אריה") נשבע כי לא נגרם כל נזק לשדה. הבעל מחזיר את אשתו בכבוד גדול.	תימן	1123
העצלן ואישתו שסידרו שלושה מחזרים עשירים	אישה מראה לבעלה כיצד להרוויח כסף. היא מזמינה שלושה עשירים (סוחר, קצין וקאדי)לאותו ערב, זה אחר זה. היא מפשיטה אותם. הסוחר צריך להסתתר ולמיין גרעיני חיטה ושעורה, הקצין מסתתר ברפת וצריך לחלוב את הפרה. הבעל היושב מתחת למיטה קושר לבגדי הקאדי חפצים מרעישים. הקאדי בורח, בגדיו מרעישים והשניים האחרים בורחים אף הם. בשעת התפילה למחרת קוראת האישה שנית לקאדי. הוא מדבר אליה תוך כדי תפילה וחושבים אותו למשוגע. מחליפים אותו.	תימן	1147
העצלן ואישתו שסידרו שלושה מחזרים	אישה הולכת להראות לבעלה כיצד מרוויחים כסף. היא מזמינה שלושה אחים לאותו ערב אך בזה אחר זה. הם נותנים לה כסף. כשהם ערומים בא הבעל. שני הגדולים בורחים ומשאירים את כל בגדיהם ונישקם. השלישי עדיין מלובש ואינו בורח אלא נותן לבעל לחכות בחוץ עד אשר יש ברצונו הוא להכניס אותו. נותן לבעל וגם לאישה מכות.	תימן	1148
החלון הסודי בגן עדן	עניים ההולכים אחרי הלוויה קוראים "צדקה!". ערבי מבין "טקא" (אשנב בערבית) ושואל יהודי לפרוש הדבר. היהודי אומר לו כי זה סוד אולם תמורת כסף מצד המוסלמי הוא "מגלה" לו שזהו אשנב סודי לגן עדן שאין שומרים עליו ודרכו נכנסים היהודים לגן עדן. בקריאה זו מזכירים למת את האשנב. הערבי הורג את עצמו כדי לסתום את האשנב.	תימן	1149
החוזה ציפור ואישתו ארבה	איש עני מכריז על עצמו כחוזה. המלך מנסה אותו: תופס ציפור שבפיה ארבה ומסתירה בידו. דורש מן ה:חוזה" לנחש. התשובה - "הגיעו ימיכם האחרונים, ציפור וארבה" (הכוונה לו ולאישתו). המלך עושה ניד בנאד . התשובה - זה הכל ניד בנאד (כלומר דבר שאין בו ממש). נגנבים שבעה ארגזי זהב. ה"חוזה" מתכונן לברוח. ביום השביעי סופרת האישה את שבעה הכוכבים הראשונים. שבעת השודדים חושבים כי הכוונה אליהם והם מודים.	תימן	1156
זקן, עיוור, רמאי	זקן עיוור פוגש בילד אשר מספר על הכסף שעמו. בהגיעם לכפר, טוען הזקן שהכסף שלו הוא. הוא נותן סימנים ומקבל את הכסף. רץ הילד אחריו ורואה כי הוא מסתיר את הכסף בכד חרס ברצפת המסגד. שם יש לו עוד כסף. הסכום שלקח מן הילד היה חסר לו כדי להגיע לאלף. הילד לוקח את הכסף. הזקן מרגיש בהעדרו של הכסף ולמחרת הוא מחפש את הגנב. בדרך כלל נהג לגרש את האנשים מן המסגד כשהוא דופק בכל פינה ומכריז: "אני רואה אותך". יצא לשןק וחשב כי הגנב יראה אותו ויצחק. אבל כאשר הכה את העוברים והשבים, קשרורהו כי חשבו אותו למשוגע.	תימן	1158
הזקנה והגנבים	זקנה מרגישה בבואם של גנבים אשר מסתובבים על גג ביתה. היא מתחילה לדבר שירגישו הגנבים שהיא ערה. היא מבקשת מאלוהים תה וסוכר. הגנבים מביאים לה את אשר בקשה וזורקים לה את המצרכים דרך התקרה. לאחר מכן היא מבקשת גם שק שינה (הפרעושים והיתושים מפריעים לה). הגנבים מביאים לה גם את זה. לבסוף היא מתחילה לספר לעצמה על חתונתה וכמה יפה היה. מן החתונה היא זוכרת שיר וצועקת אותו :דו צלאח גנבים על הגג!" הדוד בא ותופסים את השודדים.	תימן	1166
שני חברים ואריה	שני חברים נשבעים זה לזה לחלק כל דבר. השני אוכל את האוכל של הראשון. ישנים בחוץ משום שהגיעו לעיר סגורה מסביב. הראשון הורג אריה אשר הציק לעיר. לוקח את לשונו ואת זנבו כסימנים. השני מתעורר בבוקר ומבקש מחברו את הסימנים. הולך ומתחתן עם בת המלך. כעבור שנה בא החבר וכותב על דלת חדרה של בת-המלך: "זה שיושב בכבוד שיהיה לו גם לב". בת המלך מבינה שלבעלה יש חבר, אך היא אינה רוצה להגיד. היא שולחת עבד לחכמים שיפרשו את המילים. הוא מתארח אצל איש אחד הגר עם בתו. הבת שואלת את אביה מה לתת לאורח. זה מצווה בזה אחר זה: שור, פרה, עז, תרנגול, תרנגולת, חלב, אך הוא תמיד עוצר בעדה לשחוט ברגע האחרון כי חבל לו. בסוף נותנים לאורח מים מלבניה. הבת מפרשת: "למי שהיה מזל בתחילה, גם יהיה לו מזל בסוף". בת המלך דורשת להביא את החבר. כל הדבר מתברר והיא נותנת לו את בתה אשר נולדה בינתיים.	תימן	1236
גלגל המזל נהפך	איש, חאג' עשיר, ירד מנכסיו. מכר בא לבקר אצלו ומייעץ לו לשנות את מקום מגוריו בכדי שמזלו ישתנה. לחאג' אין ילדים. הוא ואשתו מוצאים מקלט אצל בדואי אחד. הבדואי מנסה את מזלו של האיש: נותן לו לזרוע תלם בשדה בין יתר התלמים. במשך 3 עונות אין תלם החאג' נושא פרי. בעונה הרביעית הוא נושא פרי וזה הסימן שחזר מזלו של החאג'. לפרידה עורך לו הבדואי משתה גדול. באותו ערב הלכה אשת החאג' לישון מוקדם, יותר מהגברים, כי היתה עייפה מאד. היא שוכבת במקום אשת הבדואי. בלילה בא בן הבדואי שרגיל היה לישון עם אימו. נשכב על יד אשת החאג'. זה בא בלילה לאשתו והורג את הבחור. הבדואי אינו אומר דבר אלא מוציא את הגופה לשדה ודורש כופר מאותו השייח שלשדהו הביא את גופת בנו. את הכופר נותן לחאג'. החאג' ואשתו הולכים העירה. החאג' שוב מתעשר ונולד להם בן. הבדואי מודיע להם שהוא חולה ועליו לאכול לב ילד בכור. החאג' שולח לו את בנו יחידו. אחרי זמן נולד עוד בן. הבדואי לוקח גם אותו אליו. כאשר נולד הילד השלישי מזמין החאג' את הבדואי. הוא מבקש לראות אותו לפני מותו. בא הבדואי ומביא את שני הבנים.	תימן	1240
הבן שבשינה מופיע זהב לראשו	שולטן יוצא למכה כדי לבקש בנים. בדרך שומע דיבור ציפורים: מי שישן הלילה עם אשתו, ממנו תתעבר ותלד בן. כל בוקר תימצא למראשותיו של בן זה שקית מלאה כסף וזהב. חוזר השולטן, ישן עם אשתו והולך למכה. כעבור 4 חודשים נודע למשפחתה של האישה כי היא בהריון. רוצים להרוג אותה בשנתה כי לא מאמינים שהרתה מבעלה. המשרתת שומעת את הדיבורים האלה, מספרת לגבירתה והן בורחות. כאשר היא יולדת היא משאירה את הילד במסגד והולכת. הילד נשאר אצל אימאם המסגד ומביא לו כסף. האימאם מתעשר ובונה ארמון. לאישה אין מנוחה. היא חוזרת אל אותה העיר בה השאירה את בנה. היא בונה ארמון ובו היא מאכילה כל עני. באולם האוכל תלויה תמונתה. האימאם מחתן את הבן עימה אולם הבחור ברוח לפני ליל החתונה. בא השולטן שגם יצא לנדוד. רואה את תמונת אשתו ומתעלף. מביאים אותו אליה והכל מתברר. הבן חוזר להוריו.	תימן	1276
כיצד משתגעים מקאת	המלך קורא לחדם המקום ואומר לו לתופף בחתונת בנו. רוצה המזל וגם החדם מתחתן באותו יום עצמו, והיה מבושם מקאת. לא רצה לבוא לחתונת בן המלך. זקן בא לחדם ואמר לו שהמלך הרג את בנו (זה כלל לא היה בנו של החדם). החדם מוציא את הקאת מפיו, השכרון עובר והוא הולך לתופף. המלך מנסה כיצד אפשר להשתגע. נותן את הקאת לבנו. הנער לוקח את סכינו ומתנפל על שקי חיטה באמונה כי "שחט" בני אדם.	תימן	1294
החאג' - האישה	אישה מחופשת כחאג' באה לשייך אחד (ידידו של אחד מאבות המספר) ואומרת כי ליהודים אסור לרכב על חמורים. היהודי הנפגע ירד מחמורו ואמר לשייך שאינו רוצה לריב עם אישה. כיצד? הרי החאג' הוא למעשה אישה, אם לשפוט לפי הישבן שלו. השייך אינו מאמין לו אולם מזמין את החאג' למחרת לבית המרחץ. החאג' אינו מופיע - כי באמת היה אישה.	תימן	1297
החייל הנאמן למלכו	עני הולך לשרת מלך. שומר בלילה, שומע קול צועק: תנו לי ללכת! ואור באיזה בית. בא לשם. אישה רוצה להרוג את המלך כי נגמרו ימיו, והאור לא נותן לה. החייל נותן לה את בנו פדיון. היא משחררת את שניהם. המלך (מחופש) רואה הכל וממנה אותו לסגנו.	תימן	1341
הפקדון אצל החאג'	איש משאיר כסף לשמירה אצל חאג'. כאשר חוזר האיש כעבור שנה ומבקש את כספו מכחיש החאג' שאי פעם קיבל ממנו סכום כסף. שכנה זונה עוזרת לאיש: היא באה אל החאג' ורוצה כאילו להפקיד זהב רב בידיו. באותו זמן בא האיש לבקש את פקדונו. החאג' נותן לו כדי לזכות בזהב האשה. לאחר מכן לוקחת האישה את זהבה עמה בטענה כי בעלה חזר ואין לה כבר צורך להפקיד את זהבה אצל החאג' כי היא נשארת בבית.	תימן	1344
שם בר ליל והגנב הזריז	שם-בר-ליל עשיר זקן וערירי. הוא לוקח יתום לחנותו. 3 גנבים שודדים את החנות. הנער מתלבש כאישה ובא אליהם. הוא ישן עם הזקן אב הגנבים, מכה אותו ובורח. למחרת קורה אותו הדבר. בלילה השלישי הורג הנער את הזקן ולוקח איתו את אשר גנבו הבנים. למחרת באים 3 הגנבים אל הנער. הוא מצביע על סנדלר שרק היה אצלו וקיבל ממנו כסף כדי שירוץ. עד שהם תופסים את הסנדלר וחוזרים כדי לתפוס את הנער - הלה כבר איננו. באים לחנות שם-בר-ליל, כורתים עמו ברית ומבטיחים הבטחה הדדית שלא יפגעו איש ברעהו.	תימן	1347
בת החאג' ובני דודה	איש חלם שהלך לחאג'. הוא מחליט ללכת לחאג' באמת. משאיר את בתו בחסותו של דודה, המלך ובניו. אחד הבנים נכנס אליה בלילה. עשתה עצמה מרוצה אולם ביקשה שיבוא בפעם אחרת, ובצורה שלא תבהיל אותה. לפני הפגישה היא לובשת עור של כבש. העור מסריח. הסרחון שעלה באפו מבריח את הבחור. כאשר חזר אביה סיפרה לו. הצביעה על הבחטר שבא אליה. הרגו אותו. אולם יתר האחרים שנאו אותה בגלל זה ןלכן לא התחתנה אף פעם.	תימן	1350
אבו-נואס מוכר את ביתו	אבו נואס מוכר את ביתו כדי לשלם חובות. אולם הוא עושה חוזה שלפיו מותר לו לתלות על העץ העומד בקומה התחתונה כל מה שהוא רוצה. הוא תולה שם בשר מסריח. הבעלים החדשים מחזירים לו את הבית בעד מחצית המחיר ואף הסכימו שישלם את הסכום מתי שיהיה לו כסף.	תימן	1351
הצעיר בין האחים נעשה מלך	זקן, אב ל-3 בנים רוצה להתחתן. הוא מוליד בן ומת. גדל הבן והאחים אינם רוצים לתת לו את חלקו בירושה. כדי להרוג אותו שולחים אותו לקחת אש (הם נמצאים ביער). בדרכו פוגש הנער בשוויליל (איש המסדר את הלילה). זה מזהירו שלא ללכת למקום שממנו רוצה לקחת את האש. אומר לו הזקן שזה מסוכן אולם הוא מסכים להאריך למענו את הלילה בשעתיים. הצעיר ממשיך בדרכו ופוגש ב-7 גנבים המבשלים אוכל. הולך איתם לארמון המלך כדי לגנוב. נכנס ראשון והורג נחש ליד ראשו של המלך, שם כובע לרגלי המלכה ותחתוני המלכה לפני המלך. הגנבים הרגו את השומרים. הנער נכנס לחדרה של בת המלך, מנשק לה ומחליף את הטבעות. הוא חוזר לאחים. השוויליל גוער בו בגלל האיחור אולם סולח לו לאחר ששומע את הסיפור. אין האחים רוצים לתת לו את חלקו מן הירושה אף על פי שהביא גחלים. על-פי הטבעת מחפש עתה המלך את הגיבור. הבת מכירה אותו (הוא בינתיים גר אצל זקנה שבאה למלך ואומרת עליו כי פניו פני בכור של אמו וקומתו כפופה כמו של אב זקן). לאחר שהבת הכירה אותו עושה המלך משפט צדק בינו לבין אחיו ומחתן אותו עם בתו.	תימן	1355
המלך ושלושה אחים	מלך חולה. אחד האחים מביא חלב צביה שבארצה קוראים לה "כלב". המלך עורך משתה לאחים ושוחט עיזה. אמר אחד האחים כי החלב היה מכלב, אנו אוכלים כלב ואת האוכל בשלה אישה נידה. הוא מסביר: את הצביה קוראים כלב, העיזה ינקה מכלב. לאשת המלך יש באמת וסת. המלך ועוד מישהו הם ממזרים. מתברר שהמלך הוא בן יהודי והשני הוא בן ספר.	תימן	1357
המסגר הרופא	אישה מטרידה את בעלה באומרה כי אינו מלובש כהלכה. הוא מתרגז. מכין לעצמו מעי מלא דם וחותך אותו. האישה נבהלה, בורחת אל אמה וביחד מחליטות ללכת למסגר שיתקן את הנזק. הבעל קובע עם המסגר את התשלום וצורת ה"תיקון". הנשים משלמות ביוקר עבור התיקון. לאחר מכן רוצה האם לנסות אם התיקום הצליח. טוענת שהציפורים אמרו לה שהיא צריכה לישון עם חתנה. לאחר המעשה היא מאיימת על בתה - אם תתלונן יותר על בעלה, חמותו תיקח אותו (כלומר היא בעצמה).	תימן	1359
המחזר המרומה	איש מחזר אחרי אישה יושבת בית. בסוף נמאס לה הדבר והיא מזמינה אותו אל ביתה לאחר שעשתה הסכם עם בעלה. הפשיטה את המחזר, לקחה ממנו את כספו. הבעל חוזר. היא מעמידה לטחון בריחיים ועושה כאילו שהוא אחותה. הבעל כאילו נשבע שישכב עם "האחות", כלומר יעשה זאת עם המחזר. ברח המחזר בתחתונים.	תימן	1441
החתן הפיקח	מלך רצה לחתן את בתו רק עם איש שעולה עליו בחכמתו, והוא בעצמו שפט. מצאה הבת עני ויעצה לט לאמר למלך שהוא חכם ממנו ויוכיח זאת אחרי החתונה. התחתנו. שלח אותו הנלך לכל מיני מקומות מסוכנים אולם תמיד חזר החתן בסדר. לבסוף שלח המלך את חתנו אל אויבו בשם שקע אפול. החתן פחד ליפול מהסוס וכל הזמן קרא "איפה אפול!" המלך חשב שהלה ברך אותו לשלום והם כרתו ברית. בזה היה החתן פיקח יותר מהמלך, אבי אשתו. כי בין רגע הצליח לעשות שלון עם האויב בעוד שהלה לא הצליח להשיג את השלום ביניהם במשך שנים רבות.	תימן	1450
בת המלך והגידם	מלך אינו רוצה לחתן את בתו אלא רק עם עני. הבת מצאה לה גידם והלה בא לבקש את ידה. התחתנו. היא הכתה אותו בצמח קוצני, ידיו נפצעו. יצא דם והידיים נרפאו. המלך שולח אותו ללחום בפיל שהורס פרדס. הבת מנצחת את הפיל ונותנת לו לאכול ובאותו זמן הורגת אותו ממארב. הגידם כלל לא היה נוכח. המלך מפחד מפני הגידם. הוא שולח אותו למלך אויב. הבחור מפחד לרכב על סוס והבחורה רוכבת אחריו. צועק כל הזמן :איפה אפול" ו"אפול" זהו שמו של אותו המלך. המלך חושב שהוא מנומב ונכנע. משום שהצליח קיבל הגידם את המלוכה של אבי אשתו.	תימן	1452
הירושה	3 אחים רבים על ירושת האב. הולכים לקאדי שישפוט ביניהם. בדרך רואים עקבות של גמל. הראשון רואה שהגמל צולע, השני רואה, לפי מצב העשב שאכל בצדי הדרך, כי הגמל היה עיוור בעין אחת, והשלישי רואה לפי צורת הצואה כי זנבו של הגמל היה קטוע. פוגשים בבעל הגמל וזה מאשים אותם בגנבת הגמל משום שאמרו לו את הסימנים המיוחדים לו. באים לשופט. הלה מזמין אותם לארוחה ויוצא. משאיר משרת אשר מאזין לשיחתם. הראשון אומר כי השופט הוא יהודי, השני אומר כי הטבחית מלוכלכת והשלישי אומר כי הם אוכלים בשר כלב. השופט מזכה אותם מאשמת גנבה לאחר שהסבירו לו את הסימנים לדבריהם אשר נאמרו ליד השולחן. השופט יצא והשאיר אותם לבד מזה הסיקו שהוא יהודי. האוכל בושל והוגש ברשלנות המסקנה: הטבחית מלוכלכת. שומן הבשר ירד ולא צף כרגיל המסקנה: הבשר היה בשר כלב. השופט הולך לשאול את אמו והיא מספרת לו כי אביו היה חייט יהודי. המבשלת מתוודה כי לא שמה לבה לאוכל והרועה מתוודה ששחט כלבלב משום שהגדי שביקש לשחוט מת. הכלבלב ינק מן הכבשה אם הגדי ההוא. השופט שולח אותם הביתה כי הם חכמים ממנו וכבר חילקו בעצמם את הירושה.	תימן	1477
מעשה באדם שהשביע את בנו לפני מותו	1. איש מצווה על בנו להתחתן עם בחורה שאביה אינו דורש הוספה לכמות הבשר שקונה בשוק. בדווי שעונה לדרישות אלה מראה לבחור בדרכו לבתו את חכמתו. הוא מכריז שהוא מעדיף שדה בלתי מעובד על פני שדה מעובד יפה, שוורים רזים על פני שוורים שמנים, משק בלתי מגודר על פני משק מגודר. הבדווי יודע לנמק את דעתו. הצעיר מגלה את פיקחותו, על פי הסיסמא שנמסרה לו על ידי בת הבדווי ביחד עם הסעודה אשר שלחה לו, הכיר שחותנו אכל מן הסעודה כאשר היה בדרך אל אכסנייתו. החתן מביא לכלה 1000 גמלים, חמורים וצאן. מלווים ממלאים את תנאי הכלה שהם: לאכול בחתונה 1000 עיזים (על כל אורח לאכול עז שלמה). אכלו את הבשר לאט, לאט, מילאו את כובעיהם בשר בזה אחר זה. 2. בהעדרו של בעלה נכנסים אל האשה 7 גברים. היא מרדימה אותם בסם שינה. מסמנת אותם בשוקיהם כעבדי בעלה. לאחר מכן היא מוציאה את הישנים לרחוב. כנקמה מפשיטים השבעה את בעלה כאשר הלה בדרכו הביתה, ולוקחים ממנו את כל סחורתו. לפני משפט המלך הם טוענים כי הוא עבדם והתכונן לגנוב מהם. האשה יוצאת לחפש את בעלה ומופיעה בעיר מחופשת כגבר. היא מוצאת חן בעיני המלך וגורמת לחידוש המשפט ולגילוי השקר של השבעה. היא מוציאה את בעלה מן הדלות שבה היה שרוי עד להופעתה.	תימן	1499
צוואת האב	חומיד אבן מסעוד מנזור חכם גדול. יש לו שלוש בנות ובן. עובר ליד חרש שאינו מצליח לחבר 2 ברזלים. על שאלתו עונה חומיד שאינו יודע עצה. החרש שולח את שולייתו להקשיב לדברי חומיד. זה אומר שצריך להוסיף חומר פלוני. הדבר מסתדר. חומיד פוגש אחר שמחרשתו אינה עובדת. חומיד שוב אינו נותן לו עצה אלא מדבר אל עצמו והאיכר מקשיב בסתר ושומע "שיקח מוט". העניין מסתדר. פוגש בסנדלר שכל חוט נקרע לו. באותה הצורה אומר חומיד "למרוח בשמן". ועוד נותן עצות לכמה אנשים בצורה הזאת. בתו הבכורה התחתנה וקנתה תרנגולות. שאלה עצה: "האם ארוויח?". חומיד מתחמק מתשובה. כאשר יצא אמר לה כי לא עשתה טוב. שמעה הבת, מכרה את התרנגולות וקנתה עז. שוב שאלה את אביה. ובאותה הצורה אמר לה כח לא עשתה טוב. מכרה את העז וקנתה פרה. שוב לא היה מרוצה מקנייתה. קנתה 7 גדיים. הפעם היה מרוצה. בנו התחתן. חומיד הולך למות והוא מצווה על בנו לחתן את אחיותיו רק עם אנשים בעלי מצפון, לא לעבוד במשרה גבוהה ולא לגלות את סודותיו לאישתו. מת האב והבן שכח את הצוואה. חיתן את אחיותיו עם אלה שבאו ראשונים. הוצאה לו מישרה גבוהה והוא קיבל אותה. המשרה הציקה לו כי חשב עליה ביום ובלילה. נזכר בצוואת אביו. הלך לגנוב יענה מחצר המלך. שחט תייש והביא את בשרו הנקי לאשתו. על שאלותיה הרבות "מניין ובשביל מה פתאום הבשר הרב" הסביר לה, לאחר שהבטיחה לשתוק, שזו יענה גנובה. כל החצר מחפשת את היענה. המלך כועס ועד מהרה נודע מפי אשת בנו של חומיד מי שחט את היענה. המלך קורא לו ודורש ממנו או להחזיר את היענה או לגלח את הזקן, או להביא 100 נאקות וגמל אחד. ואם לא יבחר באחת משלוש הברירות, יומת. ניתנו לבנו של חומיד 3 ימי ארכה. הלך לגיסיו לבקש עזרה. הגיס הראשון מציע לו לגלח את זקנו, והוא, הגיס, יארח אותו אצלו עד אשר יצמח הזקן מחדש ואשתו לא תדע. יותר הוא לא מוכן לעשות. הגיס השני היה עני מאוד וקיבל אותו יפה. אמר לו שלא ידאג. קרא לחבריו בני שבטים, ואלה נתנו לו את הנאקות והגמל. הגמלים הובאו אל המלך ובן חומיד הביא גם את היענה. הכל מתברר: למעשה ניסה את אישתו ואת גיסיו. המלך מעמיס את הגמלים בתבואה. את התבואה נותן בן חומיד לגיסו העני וזה לבעלי הגמלים ביחד עם הגמלים.	תימן	1508
בת המלך החכמה	צעיר פוגש בזקן ושניהם הולכים ביחד. שואל הצעיר: 1. מדוע רוכב הזקן (יש לו נעליים). 2. מדוע הוא שותה (הוא לועס משהו). 3. האם מת הוא באמת מת (אם השאיר אחריו ילדים או לא). 4. האם החיטה עדיין עומדת בשדה או האם כבר אכלו אותה? (האם לקחו הלוואה לקנות זרעים). 5. פרדס מגודר איננו מוגן טוב (בעליו זקנים). 6. פרדס בלתי מגודר מוגן היטב (בעליו צעירים וחזקים). 7. בעיר הומיה אינו מוצא איש (אין מלך חזק - כל אחד מביע את דעתו). 8. בעיר שקטה יש בני אדם לרוב (המלך הוא שליט חזק. רוצה להיכנס לבית הגדול בעיר (למסגד). לזקן 7 בנות הצעירה פותרת את החידות ושולחת את אביה אל הצעיר עם סיר מלא מרק (ים מלא), פיתה (ירח מלא) ו-6 חתיכות בשר (6 כוכבים). בדרך הזקן אוכל מעט מן האוכל והצעיר מוסר לבחורה את הדבר בצורה המיוחדת לה. הם מתחתנים.	תימן	1522
בת הסולטן חסנה ועוזרתה שדב	לבת השולטן בנו בית כי היא עמדה להתחתן. שדב (יתונה) שואלת אותה למי שייך הבית, ובת השולטן לועגת לה באומרה כי הבית שייך לשדב ושאביה (שמת כבר מזמן) יתגלגל מן המדרגות. סבתא מיעצת לשדב לענות "דבריך דברי אלוהים". לפני החתונה יש לבת השולטן יחסים עם גבר אחר והיא מתעברת. בעצם יום החתונה היא עומדת ללדת. משלמים לשדב ולבבתה ששדב תחליף את בת השולטן בחתונה. היא מחליפה ולפי עצתה של סבתה לוקחת דבר השייך לבעלה כמתנת בתוליה ולאו דווקא כסף. שדב מתעברת. אחרי חודשיים מתחלפות הנשים. בת המלך יולדת לבעלה ילד. כאשר גדלים הילדים שמע הבעל שילדה של שדב אינו יודע מי הוא אביו והוא שולח אותו לשאול את אמו. זאת נותנת לילד את המתנה שקיבלה מאביו. כך היא אומרת לו למסור לבנה של בת השולטן: "אמי החליפה את אמך". הבעל שומע את שיחת הילדים ורואה את מתנתו. הוא דורש משדב הסבר. היא מספרת לו. הוא לוקח אותה אל ביתו ושולח את בת המלך הביתה.	תימן	1523
חדם רצה להתחתן עם בת המלך	חדם התקשט בפרח ובת המלך מחייכת אליו. חשב החדם כי היא מאוהבת בו ותסכים להתחתן איתו. הלך לבקש אותה מאביה. כדי להפטר ממנו דורש סכום כסף גדול. לקח הלוואות (אומר לאנשים כי יתחתן עם בת המלך ולכן נתנו לו), ושילם בעד הכלה. בחתונה עצמה הבריח המלך את כל החדמים (שמהם קיבל את הכסף) במכות ואיומים. הכסף אבד.	תימן	1524
יהודי מגלה לערבי שאשתו זונה	בכדי שיהיה לה זמן למאהביה שולחת אשה אחת את בעלה להביא לה רפואה מן העיר מאה מן השוק לא היה ולא יהיה. האיש הולך וכולם צוחקים ממנו. רק יהודי אומר לו שאשתו זונה. מתערבים על בהמות. הערבי נכנס לשקו של היהודי. הולכים לביתו של של הערבי והיהודי נכנס כדי ללון בו. הם מוצאים את המאהב. בלילה הורג היהודי את המאהב במים חמים וכדי "לעזור" לרשה הנבוכה, קושר את הגופה על גבה ושולח אותה "למערת הזקנים" ול"מערת הילדים". בעצמו מתחבא מפניה ועונה בתור "זקנים" ובתור "ילדים" שאין מקבלים נואף. בשלישית מיעץ לה לזרוק אותו בכוח מראש הר. אבל הגופה קשורה אליה כך שגם היא נופלת ונהרגת. זכה היהודי בהתערבות.	תימן	1526
הצנעאי, הדמרי והיהודי עושים חיים	3 חכמים הולכים לעשות חיים. השלישי מפיל את טבעתו לתוך כד שמן בשוק, קונה את השמן אך משלם רק מפרעה. בצהריים בא לקחת את הכד כאילו שלו הוא. זכה בכד כי הטבעת נמצאת בו (טען כי הטבעת נפלה לו בבית לתוך השמן). באותה הצורה "קנה" השני כבש, מרח את ביציו בחינה (טען שילדו שיחק עם הכבש וצבע את הביצים בחינה). באותה צורה קנה היהודי שק קמח. הפילו לתוכו נזם (נפל במקרה לבתו). הלכו שלושתם לחורבה להנות מן האוכל. בישלו. הגויים קבעו: "מי שיחלום חלום טוב, יאכל את הכבש". אכל היהודי את הכבש בלילה. בבוקר סיפרו הגויים כי "חלמו": אחד היה בן עדן והשני היה בשמיים. היהודי סיפר כי חלם שבא אליו אחד ארוך, מן הארץ ועד השמיים, ומכיוון שחבריו לא היו, אכל את הכבש. רוצים הגויים לנקום ביהודי. מנקבים חורים בשק השינה שלו. הוא ראה זאת וחתך את שפתי הסוס שלהם. אומרים לו כי הכוכבים שרפו את כיסו. אמר היהודי כי הכוכבים חתכו את השפתיים של הסוס. מאיצים בו לאכול בלי נטילת ידיים, מסתירים את המים ורוצים לגמור את האוכל לפני שמוצא את המים. הוא מבריח אותם באומרו כי באו שוטרים לתפוס אותם. כך הוא אוכל את הכל לבדו. חילקו את החמאה כי היהודים אוכלים בדרך כלל יותר חמאה. גמר היהודי מהר וכאשר כבר לא היה לו במה למרוח ולהרטיב את לחמו עמד להשתין על השלחן. כדי למנוע את זאת נותנים לו הגויים מן החמאה שלהם. מאז איש איש הלך לדרכו.	תימן	1527
אישה שווה צנון	אישה ובעלה הולכים לעיר אחרת. האישנ אוכלת צנון אשר נפל מידי החנווני. עבור זה החנווני לקח אותה ולא רצה לקבל כסף עבור הצנון. הוא רוצה או את האשה או את הצנון בחזרה. המלך מאשר תביעה זו. חברי האיש נדברים למכור לחנווני חיטה במידה מזוייפת. במשפט מחליט המלך כי כדי לשפוט בצדק (שווה) צריך להעמיד את המידה באלכסון אחרת לא נכנס שום דבר לתוכה. לחנווני ולחבורתו הברירה - או להפסיד את כספם או להחזיר את האישה. הם מחזירים את האישה.	תימן	1528
כיצד חוטב העצים ניצל מתליה	מרוב שמחה שיש לו קצת כסף לקראת החג, מקים חוטב עצים רעש גדול בשוק כאשר קונה את מצרכיו המועטים. האנשים מלשינים עליו ומספרים למלך כי מצא חוטב העצים ארגז זהב ולא נתן למלך מעשר. לארוחה החגיגית רוצה אשת חוטב העצים דבש ושולחת אותו לבקש זאת מאת המלך. המלך חושב כי האיש בא כדי לעשות צחוק ממנו כי בקשה זאת נראית קטנה בעיניו. הוא דן אותו לתלייה. ברגע האחרון מגיעה האשה שכבר לא היתה לה סבלנות לחכות לדבש. היא רואה אותו תלוי ושואלת אותו היכן הדבש. האיש תלוי ערום וכאשר ראה אותה רצה בה. הוא צוחק. המלך שואל אותו לסיבת הצחוק ברגע כה רציני. זה עונה "לא בשכלך (שחשבת אותי לעשיר ואני בא לבקש מעט דבש) ולא בשכלי (ששמעתי לקול אישתי) ולא בשכל אישתי (שרצתה דווקא חג יפה ועוד דבש מן המלך) ולא בשכל האבר שלי (אני הולך למות והוא עוד רוצה באישה). המלך צחק, נתן לא את החיים וגם דבש.	תימן	1530
השקרן	איש משקר ואוכל יתר על המידה. חברו מנסה ללמדו דרך ארץ. אוכלים במסעדה והחבר מקלל אותו עד אשר האוכל נתקע בגרונו. הוא מכה אותו על הגב על הגב על מנת שהאוכל ירד, אבל עושה כאילו מכה אותו בגלל כסף שחייב לו. כדי לא לבייש אותו מספר שקרים: בנה חדר גדול. מתפלאים כיצד מחזיקים את הקורות הגדולות. אומר שחמתכו את רגלי אמו ומהן עשו עמודים. השקר השני: היה גיבור מלחמה (מתאר רובה ישן שנדלק מקדימה) היה הורג אוייבים וכאשר היו יורים עליו נכנס עם הרובה ביחד למים. וכאשר שואלים בתמיהה כיצד ירה רובה רטוב - מסתבך האיש ומבייש את עצמו.	תימן	1531
שבח למלך	דושה משבח מלך ואומר לו שהוא גביר כמו חתול (אינו מפחד מנחש), נבון כמו נמלה (הנמלה מריחה את האוכל מרחוק), בעל נפש רחבה כמו תרנגול (על אף רעבונו מאכיל התרנגול את כל התרנגולות ולא אוכל לבדו). לאחר הסבר זה הוא מקבל פרס.	תימן	1533
אבו נואס מתעשר	על אף אזהרותיו שיעוף נותן גרעין אחד של חיטה לקלייה. הגרעין עף. תרנגול אוכל אותו. אחרי דין ודברים מקבל אבו נואס את התרנגול. על אף האזהרות נותן אותו לשמירה לדיר עיזים. בבוקר מוצאים את התרנגול הרוג. אבו נואס מקבל תיש במקום התרנגול. במקום התיש שניתן לשמירה בין פרות והומת על ידן מרבל עגל. הוא מוכר אותו ורוצה להתחתן עם בת המלך. לוקח זקנה שעומדת למות. מלביש אותה כאילו היא אשתו הצעירה ןמושיב אותה על סוס בת המלך, מאחורי בת המלך שתשמור עליה. הזקנה נופלת ומתה. במקומה הוא דורש את בת המלך. כדי להפטר ממנו נותנים לו כסף רב.	תימן	1534
אבו נואס נתנקם במלך	אבו נואס מציג את עצמו כשליח מגן עדן מטעם הורי אשת המלך. זו גרה רחוק מן המלך. בכדי שהוריה יוכלו "לטייל בשמיים" הוא לוקח מאשת המלך בהשאלה בגדים וסוס ובורח. נודע הדבר למלך על-ידי אשתו. המלך שולח אליו שוטרים ואלה לוקחים אותו להר גבוה וקר. הוא עובד כדי להתחמם. כאשר הוא חוזר הוא מרמה את 2 בנות המלך. הוא מספר כי השמש תעלם לשלושה ימים וכולם יקפאו. הוא מוכן להכניס להם שמש למחת שיתחממו. הן מתפשטות אך לא נעשה להן חם כאשר השמש נגעה בהן. הוא מסביר להן שבתחת שני חורים שיש לסתום אותם. הוא סותם להן את החורים והן מתחממות. הן חוזרות ומתפארות בחכמה זאת בפני הוריהן. המלך שוב שולח שוטרים לאבו נואס. הפעם על השוטרים להטביע אותו . אולם זה מתחלף בדרך עם רועה צאן וחוזר עם עדרו. כדי לחפש עזים בים קופץ המלך לתוכו. אבו נואס מתחתן עם הבנות ונעשה מלך.	תימן	1535
כיצד נפטרה האלמנה ממחזר	אלמנה מבקשת לקחת בהשאלה תבואה בשביל ילדיה הרעבים. עשיר רוצה אותה תמורת החיטה. לאחר שסרבה לו פעמיים היא מסכימה, אך דורשת שאף אחד לא יראה אותה. ברגע האחרון היא נזכרת כי אלוהים רואה אותם. העשיר מתחרט.	תימן	1537
הערבי מעניש את אישתו המנאפת	ערביה צעירה מבקשת מיהודי כישוף אהבה לבחורים צעירים כי בעלה זקן. היהודי נותן לה אבל מספר על כך לבעלה. הם נדברים שהיהודי יאמר לאישה שתאכיל את בעלה באוכל מסויים (חמאה מפרה צהובה, חיטה מהוואדי וביצים מתרנגולת בהירה) ולהבטיח לה כי הוא יתעוור. הבעל יעשה כאילו באמת התעוור. האישה עושה את אשר היהודי אומר לה לעשות. אחרי 40 יום הבעל "עיוור". האישה מביאה את אהובה והבעל הורג אותם באמצע המעשה.	תימן	1538
כיצד לגנוב	גנב זריז מנסה אחרים. 3 גונבים לירה מכיסו אולם הוא תופס אותם. הוא מלמד אותם: נכנסים לחנות בדים. החנווני מראה להם מחצית הסחורה שבחנותו. הגנב מכניס לו דבורה לתוך הבגד וזו עוקצת אותו. הגנב משכנע את החנווני כי נחש עקץ אותו. בשעת השערוריה לוקחים אלה מה שרק אפשר והגנב נמחם את החנווני: "ההפסד ככפרה עבור נפשו ולא ימות מנכישת נחש".	תימן	1541
דעתן של הנשים קלה	איש מתחתן ונוסע לעבוד במקום אחר. אישתו בהריון וחברו של הבעל מספר לה שאם לא תהיה עם גבר הילד יהיה בעל מום. תמורת תשלום הוא "משלים" את הילד. כעבור שנה כאשר הבעל חוזר מספרת לו האישה את הדבר. החבר מתחתן ואף הוא נוסע מן הבית. הבעל המרומה גונב את תכשיטיה של אשת החבר ומספר לה כי אבר המין שלה גנב אותם. תמורת תשלום הוא מוכן להוציא אותם. כך הוא נוהג עד אשר מוציא את כל התכשיטים. האישה מספרת את הדבר לבעלה כשחוזר. שני הגברים מגיעים למסקנה שדעתן של נשים קלה היא.	תימן	1545
כיצד הערימו על בת המלך	בת המלך היתה צריכה להתחתן עם אותו איש המסוגל להניע אותה לדבר. היא ישבה על חלונה ולא ענתה לאיש. על פי עצת זקן בא נער לפני חלונה ובידו כבש. הוא עושה כאילו אינו יודע לשחוט אותו. פוצע אותו מכל הצדדים והכבש המסכן צורח. בת המלך, לא בלבד שמדברת איתו, היא גם יורדת כדי לעזור לו לשחוט את הכבש.	תימן	1546
האיש שעזר לחתנו בנבואותיו	איש מתנבא ומלמד פחח בדברי חכמה מחורזים לעשות צבת. באותה הצורה עוזר לחורש לעזור לעצמו כאשר נשבר לו חלק ממחרשתו. חתנו מוציא ממנו (הוא מקשיב לדבריו) כיצד לנהוג במשקו כדי שירויח. 1. אישתו (בתו של החוזה) מספרת שבעלה שחט את שורו כדי לדעת האם תקופת הזריעה הגיעה. היא מביאה לו מתנה מהתבואה המוצלחת. רואה האב כי רימו אותו. 2. היא מספרת כי קנו פרות והאב אומר לה כי לא עשו טוב. 3. היא מספרת לאביה כי קנו עזים. האב מחייב קניה זו אולם אומר כי צריך לרעות את העזים במשך כל השנה בהרים. הם פועלים על פי עצת האב ומצליחים.	תימן	1550
ילד, אמו החורגת ומאהבה	אישה רוצה לצער את בנה החורג ועושה את עצמה חולה. המולה מוצא תרופה יחידה: לשחוט את הכבש האהוב על הבן. הבן נותן אותו. לאחר מכן מבשלת האישה את כל החלקים הטובים למורה מאהבה. בא הבן ומפחיד אותה באומרו כי האב מרוגז עליה כי מספרים בשוק שהיא חיה עם המולה. למורה הוא מספר אותו דבר. שניהם בורחים. כאשר חוזר האב עם האוכל שקנה בשוק נופל דבר מה מידיו והוא מרים אותו. אומר הנער למורה כי האב רוצה לזרוק עליו אבנים. נכנס הנער לבית, קורא לכל הכלבים אוכל וזורק את השיריים. נכנס האב והכלבים מתנפלים עליו. הילד מספר לאביו על השמועה שמתהלכת שהאם והמורה חיים ביחד. כן מספר לו כי הם ברחו. האב שולח אותו לפייס את האם ולהביאה בחזרה. האישה חוזרת. הולך הנער למורה ומספר לו כי האישה חלתה מרוב פחד ושיבוא לבקר אצלה. הוא בא והנער אומר לאמו החורגת שתכנס לחדרים הפנימיים כדי שהאנשים לא ידברו עליה שהיא יושבת ומחכה למורה. הוא מחכה למורה ןעושה כאילו הוא האישה. מבקש אותו "להינות" ממנו דרך הדלת. כח "בעלה בבית". חותך הילד את אברו. שם אותו לצלחת ואומר לאישה לגשת למורה כי הוא חולה. האישה מביאה את הצלחת. זה רואה מה שיש בתוכה וכנקצה מבקש לנשק לה ולמעשה נושך לה את הלשון. שניהם מתים מן הפצעים	תימן	1552
מעשה בקיסר ומלך	קיסר ומלך נפגשים. שניהם מחפשים אישה שתלד להם בנים. נשבעים זה לזה לחתן את בניהם. לקיסר נולדת בת ולמלך נולד בן. ההורים שוכחים את שבועתם. הילדים נפגשים בעיר זרה בבית ספר ומתאהבים. חוזרים לביתם. בן המלך חולה מרוב אהבה. משרת מצליח לגלות את סודו ומספר אותו לאביו המלך. שולח שליח לקיסר ומבקש ממנו את בתו עבור בנו. הקיסר מסרב ודורש שבן המלך יבוא אליו לניסיון. בן המלך בא ומנהל את ענייני המלוכה. הזוג נפשג ומחליט לברוח בספינה. יורדים במקום פלוני, מטיילים, ישנים וחוזרים לספינה. אולם טבעתה של בת הקיסר נאבדה. בן המלך הולך לחפש אותה וטועה בדרך. היא מחכה, מחפשת אותו ותועה גם כן. היא לנה על עץ וביום אוכלת פירות. בן המלך בא למקופ פלוני ונעשה משרת לסוחר. בן סוחר אחד יצא לדרכו כדי להכיר את לקוחותיו של אביו. מצא את הבחורה (ראה את פניה משתקפים במים). היא באה לספינתו בתנאי שיתחתן אתה בביתו. כאשר הגיע לעירו, שלחה אותו שיסדר לה קבלת פנים נאה. שלחה את אנשי הספינה לשמור על החוף. הם השתכרו. היא התירה את הספינה וברחה. באים בן הסוחר וכל המוזמנים ואין מוצאים אותה יותר. הסוחר הזקן מגרש את בנו מן הבית. הספינה מגיעה לעיר פלונית ומלכה מחפש אישה. הוא לוקח את הבחורה אולם זו דורשת שלא יגע בה עד לחתונה שתהיה על סיפון אניתה. כן היא דורשת לבנות לה ארמון ולתת לה בנות עשירים לחברה. היא מלמדת את הבחורות שפות ולנגן. היא הביאה אותן לאניה, שיכרה אותן והפליגה אתן. אחרי שנודע דבר בריחת האישה עם הבנות גרשו אבותיהן של הנערות את המלך מכסאו, כנקמה וכעונש. הבנות התעוררו ודרשו שתחזיר אותן. אולם היא סרבה בטענה כי סערה הכריחה אותה לצאת לים והיא לא חזרה. באו לאי של שודדים. אלה רצו להתנפל. הציעה הנערה שיתחתנו והביאה אותם לאניה. היא הרדימה אותם ורצחה את כולם. לקחו הבנות את כל אוצרותיהם והתלבשו כגבריםץ בן המלך יצא לטייל על האניה עם חבריו ואישתו. היו לבושים רק במכנסיים. הוא עלה על התורן. פגשו בספינת בת הקיסר. לבן המלך היתה קרחת. בת הקיסר לקחה מראה לידיה, אספה בה את קרני השמש והקרינה אותן על הקרחת של בן המלך. בזה שרפה את מוחו והוא נפל לים. חבריו ניגשו לאניתה לברר אם יש אצלה רופא. הבחורה הלכה לאניה כרופא ומצאה כי מוחו של בן המלך שרוף. הזמינו אותה להיות רופא במדינתם. אחרי הפצרות רבות היא הסכימה. רצו לחתן אותה עם אלמנת בן המלך (היא היתה כל הזמן מחופשת כגבר). ערכו משתה ובשכרותם הציעו לה את ההצעה הזאת אולם לאחר מכן, כאשר נמוג היין, הציעו לה זאת ברצינות. החליטה להתחתן. חזרו ליבשה (המשתה נערך בספינת בן במלך) והמלך הזקן מת. לא היה מי שיירש את המלכות. נשאר הרופא - בת הקיסר. לחתונה צריכים לבוא כל תושבי המדינה וכל העוברים בה. כן ציווה המלך החדש שיש לבנות מעיינות רבים מסביב לעיר ולהעמיד ליד כל אחד מהם את תמונת בת הקיסר. כל אדם שיסתכל זמן רב בתמונה יובא לפני המלך. באים 3 גבריםף ארוסה האמיתי, בן הסוחר והמלך המגורש. נתנה למלך את 11 הבנות, לסוחר את הספינה על כל אוצרותיה וחזרה עם ארוסה לארצה.	תימן	1602
עבודה רעה אבל הרווח טוב	1. שניים הולכים לעבוד ומחלקים את הרווח שווה בשווה. קנו חנות מבעל בית שאצלו אחד מהם עבד. בעל הבית נפטר. 2. אחד עבד בחנות והשני בניקוי בתי שימוש והרווח טוב. כדי שהחבר לא יספר בבית, מבטיח לחרוש את שדהו. אבל הוא מספר לאישה, האישה כועסת ומסרבת לתת לחבר שוורים לחרוש את השדה ושולחת אותו "לנקות חרה" כדי להתעשר.	תימן	1666
היין שהפך למים	חיילים מחפשים משקאות חריפים בבתי היהודים. בחור יהודי מצליח להסתיר את היין בביתו אולם החיילים מוצאים בקבוק עראק. הולכים עמו לשופט. בדרך טוען כי עלין לעשות את צרכיו. מתרחק מקבוצת החיילים ומחליף את היין במים. השופט מזכה אותו.	תימן	1803
במרתף האפל	חיילי האימאם מחפשים משקאות חריפים בבתי היהודים. בחור אחד מסתיר את כל היין שבביתו לאחר שסגר את החיילים במרתף ועשה כאילו הולך להביא להם אור.	תימן	1804
מעשה בטלה		תימן	1805
מידה כנגד מידה	יהודי אחד לא רצה לשתף יהודי שני בחתונה בביתו משום שהלה תמיד היה שיכור. בתירוץ שהשופט הוא רחמן ומשלם חובותיהם של עניים מביא היהודי את השיכור אל השופט. השופט מכניס אותו לבית הסוהר. אחרי החתונה פודה אותו היהודי אשר חיתן את בנו. השיכור מתנקם: הוא מספר ליהודי כי חיילים תורכיים מחפשים אותו משום שלא שילם להם מיסים. היהודי בורח. בשמו של היהודי כותב השיכור איגרת למשפחה בה מבקש לתת לו כבש. נותנים לו. כל זה קורה במשך שבעת ימי החתונה ורק עם תום הימים מחזיר השיכור את היהודי.	תימן	1807
ה"עסקר" דמעו	הגיבור מכסה את חביות יינו עם פלפל. כאשר באים חיילי האימאם לבדוק אם יש יין, הסירו בכוח את השקים. נשפך הפלפל וחדר לתוך עינייהם. היו להם קשיים גדולים לצאת מן הבית וכבר לא חיפשו את היין.	תימן	1808
בשל ג'מנה		תימן	1809
אם רעב שונאך - האכילו לחם	חיילים שבאו לשדוד הוזמנו על ידי בעל הבית לסעוד בביתו. כך לא לקחו ממנו דבר.	תימן	1810
מחפשים נפט	לאחר הריגת האימאם, בשעת המצור על צנעא, נעלם כל הנפט מן העיר. מחפשים החיילים את הנפט בכל בתי הסוחרים. אחד הסוחרים מורח את כל פחי הנפט שלו בשמן ובאפלת המרתף מתלכלכים החיילים בשמן זה ועוזבים את המקום.	תימן	1811
כיצד שוחררו מן הכלא	איש שנכלא בבית סוהר מכניס לחדרו של השומר הראשי פגר של עכבר. לאחר מכן הוא טוען כי יש רוחות רעות. הוא "משחרר" את ראש השומרים מן הרוחות ותמורת זאת משחרר אותו הפקיד מבית הסוהר.	תימן	1812
ה"בירמה" הנקובה	יהודי צנעא נאלצו לרשום את כליהם המשמשים להם לעראק. איש אחד מביא כלי נקוב וזה אינו נרשם. כל בעלי הכלים נקראים למשפט, מורשעים ונקנסים. רק האיש אשר הראה את הכלי הנקוב יצא זכאי.	תימן	1813
ה"קאדי" שתום העין	שוטר בא לחפש ילדים יתומים בצנעא. כדי להפטר ממנו משכנע אותו המורי שכל תלמידיו למעשה חמורים הם אשר הפכו תוך כדי לימוד רב לילדים. השוטר מביא את העייר שלו אל המורי ומבקש ממנו לעשות ילד כי אין לו ילדים. כעבור שלוש שנחפ שולח המורי את השוטר אל הקאדי של דמאר באומרו שהנה קאדי זה הוא חמורו אשר הצטיין בפיקחותו ונהפך לקאדי. השוטר נעצר.	תימן	1875
אש אחזה בשוטר	שוטר מוסלמי קילל יהודים. כאשר בא לבקש מיהודי גחלת עבור מקטרתו שם לו היהודי גחלת אחת בכובעו מבלי שירגיש בכך וגחלת שניה הגיש לו בכדי שיוכל להדליק את מקטרתו. שרפה אחזה בשוטר.	תימן	1876
ציפור נפלאה	סלימאן ישב בבית ידידיו ושכח את הנרגילה שלו. ביקש מכמה מסובים כי ישלחו את בניהם שיביאו את הנרגילה. איש לא נענה לבקשתו. שיקר וסיפר להם כי תפס ציפור פלאים וכולם רצים להביא אותה. באים אל ביתו ואישתו מגישה להם את הנרגילה של בעלה.	תימן	1877
הנער הפיקח	הקצב מתפאר בבנו החכם. סלימאן מחליט להפיל אותו בפח: הוא פוגש בו כשהוא בדרכו להביא דבר מה לאביו. סולימאן מצליח להסיח את דעתו של הנער בהבטחות שווא ובינתיים מתקלקל הבשר בחנותו של האב שיצא כדי לחפש את בנו.	תימן	1879
חנוכה	ילדי בית הספר מכינים מסיבה אולם לסלימאן אין כסף להשתתף. הוא בא באמצע המסיבה ויוצר מבוכה בכך ששובר כלי ומכבה את המנורה. הוא גונב את כל האוכל ומביא אותו הביתה. לאחר מכן הוא משכנע את אמו כי האוכל בא מאלוהים.	תימן	1883
המעביד הרשע	אביה של נערה יפה דורש מן המחזרים: 1. לחרוש 7 שדות ביום אחד (החורש הגיבור חורש רק 3 תלמים בכל שדה). 2. לחזור הביתה כאשר הכלב חוזר (הגיבור מאיץ אותו הביתה מתי שהוא רוצה). 3. להכניס את השוורים דרך החלון לרפת (הגיבור חותך את השוורים לחתיכות). 4. לאכול כיכר לחם ולהשאירו שלם (הגיבור אוכל רק את תוכו של הכיכר). 5. לשתות חלב מקומקום סגור (הגיבור עושה חורים). 6. להכניס רקשי העדר למערה קטנה (הגיבור חותך את הראשים). תנאי העבודה היו שאם המחזר לא ימלא את תפקידו יחתוך בעל הבית רצועות מעורו. 6 אחים מנסים את מזלם אולם כולם מוצאים את מותם. הצעיר עושה את כל שהוטל עליו. כדי להפטר ממנו רוצים לזרוק אותו מהר בשעה שהוא ישן. הוא מחליף מקומו עם אשת בעל הבית וזורקים אותה. כעת מתרגז בעל הבית. הגיבור הורג אותו ומתחתן עם הבת.	תימן	1900
פגישה עם שד בדמות עז	המסגרת: יהודים חוזרים הביתה בין השמשות. הם מפחדים משדים ומספרים סיפור: אחד פגש בלילית בדמות חמור. הוא רכב עליה והיא ברחה ממנו. הופיעה הלילית בדמות עז ורק אומץ ליבו הציל אותו ממנה היא השתינה עליו. (הפתגם: רכיבה תחת רכיבה והשתן רווח נקי). המשך המסגרת: רואים היהודים עז ומפחדים שזו לילית. מתנפלים עליה בסכינים. באותו רגע בא רועה ובורח מפניהם ביחד עם העז כי מאמין שהם שדים.	תימן	1911
פרשת המלווה והלווה	לווה מעמיד פני מת לפני המלווה. הוא מובא לקבורה בלווי שומרו. בלילה שודדים מחלקים שללם במערה ורוצים לנסות את חרבם על "המת". זנ מזעיק את כל המתים. השודדים בורחים. בלווה והמלווה מחלקים את השלל. איש שלא האמין לשודדים שהמתים קמו, בא לראות מה נעשה והלווה לוקח את כובעו תמורת חובו למלווה.	תימן	1933
העיוור הערמומי	זקן עיוור מבקש מזוג שירכיבו אותו על חמורם עד השוק. האשה מתנגדת, הבעל מסכים. בשוק טוען כי האתונות והאשה שלו הם. הקאדי מפריד ביניהם וכל אחד מספר את סיפורו לעצמו. הדברים נרשמים והזקן מגורש.	תימן	2064
מלמד שוטה כיצד לקצץ זקנו - נשרף כולו	מלמד מוסלמי אוכל אצל הורי תלמידיו ביום שישי. בשעה שבעל הבית יצא להביא לחם התנפל המלמד על המרק כי היה רעב מאוד. לא רצה שבעל הבית ירגיש ברעבונו ובשתיתו המהירה ודווקא נשפך עליו המרק. הלך הביתה רעב. כאשר בא בשנית שופך על עצמו דיו במקום בושם. בפעם השלישית רוצה לקצר את זקנו הדליק אותו ונשרף כולו, מת.	תימן	2069
שם ילד מגלה את רוצח אביו	גוי עומד להרוג את שותפו היהודי. מבקש ממנו למסור לאשתו שתקרא לילד אשר תלד בשם "אבדה אמת". כאשר גדל הילד שומע האימם את השם המוזר. הוא שואל את אמו של הילד ואת השותף. השותף מודה באשמת רצח אבי הילד ובא על עונשו.	תימן	2076
אמי הרגה אותי אבי אכל אותי	לאלמן היו 2 בנים ובת. התחתן שנית ולאישתו השניה היה מאהב. במיוחד הבן הקטן הפריע לה. היא הרגה אותו, בשלה אותו ונתנה את הבשר לאביו לאכול. אצבעותיו של הילד שנשארו הפכו לציפור. זו מספרת לאחותו את אשר קרה. האם החורגת מסיתה את האב נגד הבת והאב רוצה להרוג אותה שם אולם היא מצליחה לברוח מפניו. מצאה מקום מקלט באבן. הבן רועה את צאנו ביער. הוא אהב את אחותו וקרה לאחת מכבשותיו בשמה. כבשה זו תעתה והוא קרא לה וקול אחותו ענה לו מן האבן. הוא מבקש שתצא מן האבן אך היא אומרת לו כי רק תצא אם יביא לה את כבד אביה. האח לא רצה להרוג את אביו והביא לה כבד של כבשה. אולם הציפור (האח הצעיר) מגלה לה את האמת. בסוף הוא הרג את אביו והיא הלכה עם אחיה אל מקום מגוריו. פעם יצאה האחות וקטפה פרח מורעל והיא מתה. באותה שעה עברה קבוצת אנשים ובידם קופסה יפה, מתנה למלך. האח הציע לאנשים כסף בשביל הקופסה כי רצה לשים בה את אחותו. הם הכניסו אותה והביאו אותה אל בן המלך. הוא מבקש מנשי ההרמון לשתות מים מידיה. מים אלה שטפו את הרעל מקרבה. הנשים השותות מן הידיים שלה מתו והיא קמה לתחיה ונישאה לבן המלך.	תימן	2149
תיש, מגש ומקל	על פי דרישת אשתו מתהפך איש כדי להרויח כסף. מופיע זקן (אליהו) ונותן לו: תיש (עושה כסף), מגש (מגיש אוכל), מקל (נותן מכות). שני הדברים הראשונים נגנבים ממנו על ידי שומר בית המרחץ. המקל מכה קודם אותו. לאחר מכן את אישתו ואחר כך את השומר בית המרחץ.	תימן	2151
דגים באבטיח	איש אחדמתחתן רק לאחר שלמד את כל החכמות של הנשים מפי זקנה. מאחר ולא נתן לאישתו לבקר אצל הוריה, מכניסה אישתו דגים לאבטיח ושולחת אותו למלך כדי להראות את הפלא. כאשר מגיע אל המלך הדגים כבא אינם ומצהירים עליו כעל משוגע.	תימן	2184
הודי מלמד יהודי להתיך מעפר זהב	הודי מלמד יהודי כיצד להתיך זהב מעפר בעזרת צמח מסוים. אשת היהודי שולחת את בנה להיוודע מנין עושרו של האב. הילד רואה ומפתה את האב לקחת את הצמח בבת אחת (הצמח הוא יחידי במינו). אחרי עקירת הצמח כולו אין מוצאים אותו יותר כאשר הם שוב זקוקים לכסף.	תימן	2216
בעל הבית העני שגנב	בעל הבית מערים על גנב כך שזה מסתבך בין כלי הבית. בעל הבית מכה אותו והגנב חושב שהכילים הם שהכוהו.	תימן	2220
הנקמה	שני כפריים יריבים ישנו לילה אחד זה לצד זה תחת כיפת השמיים וחמוריהם קשורים על ידם. הראשון שרף את שק השינה של חברו באמצעות סיגריה. העיר אותו וטען שהכוכבים הבעירו אותו. השני, אשר קודם לכן חתך את שפתי חמורו של יריבו, אמר, שבגלל השרפה צוחק כעת חמורו של היריב.	תימן	2226
מכות מרפאות קמצן	אבי האשה מרפא את הבעל מקמצנות על ידי מכות: בלילה נוהגים כלפיו כאילו הוא מת. "המלאכים" מכים אותו בגלל קמצנותו. תרופה כזאת משפיעה מיד בבוקר.	תימן	2237
מחזר מחיה את אהובת ליבו	מלך מגרש מחזר עני של בתו. מרוב צער מתה הנערה. העני מוציא אותה מקברה. מושיב אותה בחדרו והלך לקנות מאכלים. בינתיים נכנס הספר. דיבר אל הבחורה וזו לא ענתה. נתן לה דחיפה והנה ראה כי היא מתה. הקיז את דמה ובזה החיה אותה. בסוף המלך מחתן את הזוג.	תימן	2244
מגיד עתידות מצליח	עני אומר שהוא מגיד עתידות: 1. לפלאח ניתן לשתות כוס דבש כדי שימצא חמורו האבוד. מוצאו במקום בית שימוש שהדבש המריצו לשם. 2. לצורף שאיבד פנינת המלך ניתן לשתות כוס דבש. ברגע שזה מרים עיניו לשתיה ? רואה את הפנינה. 3. "מנבא" למלך ארבעה גנבים (נברח בשעה ארבע). 4. צריך לדעת מה ביד המלך. אומר שם אשתו ובזה פותר.	תימן	2477
צוואת האב: כל הרכוש לעבד	אב משאיר צוואה לבן שנעדר: כל הרכוש לעבד, לבן דבר אחד. הרב פותר: על הבן לקחת את העבד. שם האב: נתן גמליאל.	תימן	2735
משפט חלוקת הירושה (מי הבן האמיתי)	משפט חלוקת הירושה: אב היו לו בנים רבים, מי האמיתי? הרב פוסק: עלינו לחכות על הקבר, האמיתי מסרב. שם האב: שלום גמליאל.	תימן	2736
האחות הבוגדת	אב מצווה על שלושת בניו שאם בהיעדרו תלד אמם בת ? שיהרגוה. הבן הצעיר מרחם והאב שולחו להרגה. הוא בורח איתה. חיים ביער, הוא מחנך שני אריות. מלך מוצא שיער זהב שלה, שולח זקנה למוצאה, היא מוצאת אותה, הבת מסכימה לבוא אם יהרגו אחיה. בא צבא לקחתה. האח מנצחם. הבת סותמת אזני האריות וחותכת את רתמות הסוס. האח מנוצח ? נדקר. הבת הולכת למלך. את האח מציל עובר אורח. חוזר למלך, מצליח להרוג את אחותו, חוזר לביתו.	תימן	2786
אישה שולחת בעלה למאהבה	אישה מזמינה מאהב ושולחת תמיד את בעלה לפגוש אותו. המאהב תמיד מוצא תירוצים וניצל.	תימן	2793
הבחורה שרזתה כדי להינשא	בשביל בת מלך צריך לשלם שבע פעמים משקלה כסף. אחד הבחורים מוצא חן בעיניה והיא מרזה כדי להקל עליו את התשלום. אחרי החתונה כבר אין לו כסף, אז היא נותנת לו כדי לספק את אורחי החתונה.	תימן	3167
מי קדם לאלוהים?	מלך מוסת ע"י כמרים נתן ליהודי 30 יום כדי שישיב לו על השאלה: מי קדם לאלוהים? היהודי אובד עצות. בנו מציע כי הוא עצמו ילך למלך כי השאלה פשוטה מדי כדי להטריח את האב. הבן מבקש מהמלך לספור משלוש אחורנית. המלך אינו יודע מה לפני אחת. נוכח לדעת כי נער חכם הוא.	תימן	3177
הקאדי ומוכר השמן היהודי	לפי פקודת השיח', סוחר יהודי שמן מתחפש לקאדי חסר השכלה כדי להחליפו בבחינות הממונים עליו. הקאדי המדומה מצליח לעורר אצל בוחנו את הרושם שהוא מלומד גדול. לכן מחליט הממונה לבחון אותו בעזרת סימנים. הבוחן חושב את התשובות, הניתנות גם הן בסימנים, לנכונות, וה"קאדי" עובר את הבחינות. אחריהן מתברר שה"קאדי" פירש את השאלות אחרת מאשר הבוחן ולפי זה נתן את תשובותיו ושלסימני הנבחן היה פירוש אחר מאשר חשב הממונה. הסוחר המחופש זוכה לכבוד ולמתנות.	תימן	3247
חלב מייה משוק הומייה	אישה צעירה מתאהבת בדרויש. בכדי להרחיק את בעלה מהבית היא נופלת למשכב מדומה ואהובה שולח את יריבו לחפש עבורה תרופה דמיונית (חליב מייה) למקום שאינו קיים (שוק הומייה). בחיפוש אחר התרופה פוגש הבעל ביהודי שמסביר לו את כוונת הדרויש. היהודי מסתיר את בעלה בתוך שק ונכנס איתו לבית אשתו. שם נוכח העל לראות את נאוף אישתו. הוא ממית את הדרויש בעת שנתו ומגרש את אשתו שבגדה בו.	תימן	3372
ובאבוד רשעים – רינה	שיח' מוסלמי, צורר ישראל, חשש שמא מנסים היהודים בתפילותיהם בשעת הלוויה לשכנע עת הקב"ה לתת להם מקום בגן עדן. הזמין אליו יהודי עני שיגלה לו תוכן תפילתם. פנה תחילה באיומים, אחר כך בשידולים ולבסוף הציע מתת כסף. היהודי נאות, דרש כסף והבטחה בשבועה כי השיח' לא יגלה את הסוד. היהודי אשר הכיר את אמונת המוסלמים, סיפר כי ישנה פרצה, חלון בקיר, המפריד בין הגהנום לגן העדן. בשעת הלוויה משננים היהודים לנפטר "חלון, חלון, זכור את החלון", כדי שיזכר מהיכן להתנגנב לגן העדן. השיח' הצורר מאבד את עצמו לדעת לגלות דבר הפרצה לנביא מוחמד, שומר שערי גן העדן.	תימן	3373
זכריה מוכר פולים	1. בעל חנות עשיר לא נותן לרוכל למכור את סחורתו בקרבת החנות. כאשר הרוכל מנסה למוכרה על אנייה העוגנת בנמל, סופת רוח חזקה מטביעה את הספינה. הרוכל ניצל ומגיע לאי המיושב ילידים ערומים. הוא פודה את עצמו מהסכנה להיהרג על ידי נתינת סיגר שמצא בין שברי האנייה למלך, בטענה שהחפץ הוא כתר בעל ערך רב. כאותה הערכת המתנה נותן לו המלך אוצרות רבים. 2. בעל החנות מקנא בעושרו של הרוכל ורצונו להגיע גם הוא לאי. בכדי למצוא חן בעיני הילידים הוא מוציא את כל כספו לקניית בגדים עבורם. מלך הילידים חושב שאינו יכול להביע את הערכתם למתנת העשיר מאשר במתן הרכוש היקר ביות שהיה אי פעם בין נכסיו והוא ה"כתר" שקיבל מהרוכל.	תימן	3389
בכל אשמה האישה	היה מלך אלמן אכזר ששפט נתיניו לפי שרירות לבו. הייתה לו בת יחידה שהייתה אומרת אחרי כל פסיקה לא צודקת: "בכל אשמה האישה". רגז המלך והחליט להפטר מבתו. רכב איתה דרך המדבר, הגיע ליער ושם השאיר אותה לבד. הלכה יומיים עד שראתה אור מרחוק. הלכה לשם והגיעה לבית אישה, שם לנה ואכלה. לאישה היה בן שאף הוא גר בבית הזה, אך הוא היה עצלן והזקנה הרוויחה משהותה של הבת. ביקשה בת המלך מהזקנה שתביא לה מעט גרעינים וכשחזרה האישה מעבודתה הביאה לה חיטה. בת המלך זרקה את החיטה אל דלת חדרו של הילד ובאו הרבה ציפורים לאכול את הגרעינים. האישה קראה לבנה לגרש את הציפורים. כשבקשתה לא עזרה איימה עליו במכות והוא קם לגרש את הציפורים. לאחר מכן לימדה אותו קרוא וכתוב והנה הנער מוכשר ואף התקבל אחר כך בעיר כפקיד. כפקיד עלה בתפקידו מהר מאוד והרוויח הרבה כסף. בסוף התחתן עם בת המלך. פעם כשחזר מעבודתו הביתה מצא אבן נוצצת. הרים אותה, שפשף אותה, והנה יצאה שלהבת ואחריה אדם אשר שאל אותו מה רצונו. שאל את אישתו, והיא ביקשה כי יהיה לה ארמון כמו זה שלאביה. המלך בינתיים נפצע קשה כשחזר מן היער בו השאיר את בתו. חודשים רבים שכב עד אשר החלים. בתקופת מחלתו הרהר ונשבע להיות שופט צדק ולחפש את בתו. ובכן, יצא המלך לחפש את בתו ומצא את הארמון ביער אשר היה דומה כל כך לארמונו הוא. נכנס, אך לא הכיר את בתו. לעומת זאת, הכירה הבת אותו. בשעת ארוחה סיפרה את קורות חייה ואז גם הוא הכירה.	תימן	3390
בת הרב החכמה	אם חורגת נותנת לבת של בעלה עשבים רעים הגורמים לנפיחות בטנה כדי שהאב יחשוד שהבת בהריון ויגרשה מביתו. הבת מגיעה לעיר הסמוכה ועובדת שם בתור עוזרת. בפסח מגלים שהיא בקיאה במקורות, וריחות היין גורמים לה להבריא. בני הבית הורגים את הנחשים שנמצאו בחבית היין ומשיבים לה את הכרתה. והיא מבריאה. היא מתחתנת עם אחד הבנים במשפחה. אביה, שהתעוור בינתיים, הגיע עם אישתו לעיר שלה. הבת מטפלת בהם וכשלא יכלו לקבור את גופת האם החורגת מפני שהיא כבדה מדי, מבקשת הבת עבורה רחמים מהשמים ומאפשרת בכך את קבורתה.	תימן	3444
בת המלך שלא ידעה פתרון החידות	1. בן עניים נהפך, לפי תפילתו, לכושי בכדי לאפשר את מכירתו לשם פרנסת הוריו. 2. בהביעו את רצונו לצאת להרפתקאות, מקבל ממלך, אצלו עובד, סוס וחרב ומכר לו את הוריו תמורת התחייבותו לפרנסם. 3. במדבר בו עובר, ניצל ממוות, צימאון ורעב על-ידי שתיית זעת סוסו ואכילת עובר שמצא עודנו חי בבטן של פגר. לפי תפילתו הוחזר עורו לצבעו הלבן הקודם. 4. בעיר אליה הגיע נתקבל על-ידי זקנה כבנה, בהאמינה שהוא בנה המת שקם לתחייה. 5. הגיבור נושא לו בת מלך בעוברו מבחנים. אחרי שניצח את בת המלך ברכיבה הוא נותן לה לפרש שלושה משפטים, שפירושם טמון בסיפור הרפתקאותיו. בכדי לדעת את הפירוש, נגשת הנסיכה מחופשת למשרתת לביתו, שם הוא מספר לה את קורותיו, בתנאי שהיא תישן אצלו. כשלמחרת הנסיכה מפרשת את המשפטים מגלה הגיבור לנאספים את הדרך בה הגיעה הנסיכה למטרתה והשניים מתחתנים.	תימן	3445
היו שני אחים	נער חומד את בת דודו הנשואה לחנווני. אחרי שהוא ואביו נכשלו בניסיון לרצוח את בעל האישה המבוקשת, שולח הדוד אליו מלשינים המעלילים על אישתו שהיא זונה. הבעל מאמין להם ומשליך את אישתו בארגז הימה. הארגז מגיע לסולטאן של מדינה אחרת. האישה שבינתיים לבשה בגדי גבר, מציגה את עצמה כשופט ומתמנה במרוץ הזמן ליועץ משפטי של הסולטאן. אח האישה מאשים את החנווני ברצח אחותו. בחפשם אחר שופט מתאים, מגיעים השניים ליועץ הסולטאן. היועץ דורש לפני מתן פסק את דינו כי דודו של האח יופיע בפניו. לאחר שהדוד מודה כי שלח את שני המלשינים, מודה גם החנווני באשמתו. שניהם נידונים לשלם קנסות גבוהים. השופט מלווה את האח ואת החנווני בחיפושים אחרי האחות והאישה, ומגלה בדרך את זהותו.	תימן	3450
חכמת חיים	1. בכדי למנוע מבנו חתונה מהירה ובלתי מחושבת, מטיל אב עליו שלוש משימות, שרק אם יבצעם מותר לו להתחתן. שתים מהן - תבלית נעליים מעור תאו וקצירת שדה תילתן עד יובשה, מבצע הבן לפני הזמן המשוער בעזרת עצות ידידו. את המשימה השלישית - להחזיר לאביו דינר בשלמותו ולהביא לו כבש חי, שחלקו חי וחלקו מטוגן מוציא הבן לפועל בעזרת כלתו המיועדת, שטגנה מכבש שסרסה אשך אחד, ואחד בשלה. 2. בדרכו לחפוש כלה מוצא הבן ידיד נאמן שסימן הכרו (לפי אבי הגיבור) שהוא מחלק את הלחם שמוגש לו לחלקים שבווים עבורו ולמארחו. הוא מרגיז את מלווהו בהבעת דעות המתנגדות, למראית העיין לכל הגיון. (שדה מלא שיבולים נאכל - יש להצטער על חורש בשורים שמנים ולשבח חורש ברזים, יש להעדיף תושבי כפר פרוץ ליושבי עיר חומה, על גג הבית שהמלווה בנה בעצמו עומדים ששה עמודים במקום החמישה שישנם במציאות). 3. בת המלווה, היא כלתו של הבן העתיד, מפרשת לחאביה את הדעות המוזרות של הבן (שהן למעשה הגיוניות), יודעת לגלות את מקום המצאו על פי דבריו האלגוריים ויודעת את מצב האוכל שהבן קבל ממנה על-ידי פשרוש המשפטים הסתומים שהיא מחליפה עם הבן. 4. הזוג מתחתן.	תימן	3457
איזהו עשיר – השמח בחלקו	חוטב עצים מצליח, מהכסף המועט שהרוויח, גם לחיות וגם להזמין זמר שירקידו אחרי עבודתו. המלך שרוצה לראות אם ימשיך בדרכו גם במקרה של חוסר פרנסה, מונע ממנו להמשיך במקצועו, וכאשר החוטב מצליח למצוא עבודה אחרת, שולל גם אותה ממנו, אך ללא הואיל. כאשר המלך לוקח ממנו כל אפשרות לפרנסה וממנה אותו לתליין, מוכר החוטב את חרב התליין, כשהמלך קורא אותו לבצע המתה מבוימת, מוציא החוטב חרב מעץ בטענה שהחלפת חרב הברזל לחרב עץ הוכיחה שהנאשמים נידונו למוות ללא הצדקה.	תימן	3479
נקמתו של מגדל עופות	בן אלמנה עני ובנו של גנב אינו יודע את מקצועו של אביו. אך קנה תרנגולת וזו דגרה 150 אפרוחים. גידל את האפרוחים אך יום אחד כשחזר מבית המרחץ נעלמו כל העופות. הלבישתו אמו בגדי בחורה ומכרה אותו בשוק לחבורה של שבעה גנבים. הגנבים נתנו לו לשמור את ביתם בו היו 7 חדרים אך אסור היה לו להיכנס לתוך החדר השביעי. נשאר יום אחד לבדו ולמחרת ביקש שאחד הגנבים ישאר עמו על מנת שיראה לו מה יש לעשות בבית הזה. ראש החבורה נשאר עמו. הפציר הבחור בראש הכנופיה להראות לו את החדר השביעי. בו היה מנגנון לתליית מלשינים על הגנבים ומתחתיו ברכה. תלה הבחור את ראש הגנבים וברח סן הבית. בעיר נודע לו כי הפונדקאי גנב את עופותיו ומכר אותם לגנבים . הבחור נוכח בעצם העמסת בשר התרנגולות בהיותו מחופש ככושי. למחרת הכריז על עצמו כרופא מפורסם. באו אליו ששה מן הגנבים (השביעי הרי נפצע קשה מן התליה בחבל ומן הנפילה לאחר מכן לתוך הבור) ובקשו ממנו שיזהה את עצמו כרופא של ממש. תלה הבחור נאד ואמר שאם יוצא ממנו חלב כאשר יפגע בו בחץ זו תהיה ההוכחה שהוא בעל מקצוע. תלו את הנאד על יד ביתם של הגנבים, והחלב נזל לתוך הברכה שבחדר השביעי. הוציא את ראש הכנופיה משם ורפא אותו. בלילה פיזר שברי זכוכית על רצפת החדר השביעי וביקש מן הגנבים אחד אחד שיכנס כי הורע מצבו של הראש. כולם התחלקו שם ונפלו לתוך הברכה ונפצעו כך שלא יכלו לצאת יותר. אזי גילה להם הבחור מי הוא והלך למלך למסור לו כי לכד את שבעת הגנבים.	תימן	3531
דאגה בלב איש ישיחנה	על שלוש שאלות של מלכו: א. מה מחשבתו של המלך בזמן שהוא שואל את שאלותיו? ב. איפה אמצע העולם? ג. מה ערכו של המלך? עונה האפנדי לפי עצת ידידו היהודי את התשובות הנכונות הללו: א. המלך חושב שהיהודי עזר לנשאל ב. אמצע העולם נמצא באמצע החדר בו הם נמצאים. ג. המלך שווה לערך הקוראן שהנשאל מראה למלך. האפנדי מעניק ליהודי, ךפי הבטחתו, את מחצית עושרו.	תימן	3560
קוטל הזבובים בר המזל (הקבצן שנעשה גיבור וחתן המלך)	אדם פחדן קוטל זבובים וכותב זאת על חרבו. סולטאן רואה את הכתוב וממנה את האיש למפקד על הצבא. אחר כך נותן לו את בתו לאישה. הוא מנסה לברוח, אך אישתו נותנת לו עצה לבקש את סוס הפלא. הוא מבקש מאישתו כבש לאכילה. בזמן הקרב נופל לו ראש זה, והוא צועק: הביאו לו את הראש, החיילים חושבים שכוונתו לראש המפקד, ומנצחים. גם במלחמה נוספת קשרה אישתו את ה"גיבור" לאוכף כדי שלא יתחמק. בקרב נופל עליו עץ במקרה והוא פורץ איתו לשורות האוייב ושוב מנצח. כן מנצח אריה טורף: הוא בורח כדי להתחמק. אריה רודף אחריו והוא עולה על עץ, האריה למטה, נופל מן העץ על האריה, האריה רץ העירה ונתפס . מגלה גנבים באומרו "הראשון כבר הופיע" (כוונתו לכוכבים), והגנב מתוודה. לבסוף יורש את כס המלוכה.	תימן	3624
שני חברים שמצאו אוצר ואחד מהם נהרג בידי חברו	שני סוחרים ידידים, אחד יהודי והשני מוסלמי, יצאו לדרך בערוב יום, והגיעו למדבר. המוסלמי הלך לישון והיהודי שמר. בא נחש עצום והיהודי הרגו. העיר את חברו, הפכו את הנחש ומבטנו התגלגלו שתי פנינים. חיפשו בחורבה בה לנו ומצאו אוצר גדול. מלאו את כיסיהם. את היתר לא יכלו לקחת. המוסלמי ביקש מהיהודי שישן כי רצה להרגו. היהודי הרגיש בזה אך סופו היה כי נהרג. לפני מותו ביקש את המוסלמי למסור לאישתו, שהיתה בהריון, שאם ייוולד ילד יקרא שמו קם אל חק, ואם תיוולד בת תקרא פאת אל חק. מלבד זאת, עליו למסור כי גזלנים הרגו אותו. לאחר המעשה חזר המוסלמי ומסר לאשת היהודי את שהלה ביקש. נולד בן ושמו היה קם אל חק. בהיותו בן שלוש עשרה שמע המלך את השם המוזר וביקש לדעת מה סיבת הדבר. הלך לרב הקהילה והלה סיפר לו כי אבי הילד נהרג בידי גזלנים לא הרחק מהעיר. החלק המלך לחקור מי הרג את אבי הילד, אך איש לא ידע. ערך המלך סעודה והזמין את כל שריו ואת נכבדי העיר שביניהם היה גם אותו מוסלמי אשר הרג את היהודי. ערך המלך משאל מי עשה את הרעה הגדולה. הותר ליהודים כי "השומר דת אבותיו ההורג יהודי נוחל גן עדן". אזי התפאר המוסלמי במעשיו וכך נתגלה מי הרג את אבי הנער בעל השם המוזר.	תימן	3626
אחמד שורבאן הורג אלף, שובה אלף וחונן אלף	אחמד שורבאן, בעל השפם הגדול, מוכר ענבים, נלחם בזבובים וסופר את ההרוגים. הרג 1000. אחר כך שבה אלף ושחרר אותם. הזמין אצל הנפח היהודי חרב עליה כתוב: סיפו של אחמד שורבאן הגיבור ללא חת" הורג אלף, שובה אלף וחונן אלף, מהנץ החמה ועד הצהריים". יוצא לדרך. נרדם מתחת לעץ הסמוך למדינה אשר מרדו במלכה והמלך הכריז, אחרי כשלונות רבים, על פרס למי שיכניע את המורדים. חיילי המלך רואים את הכתובת על החרב. אחמד מובא בפני המלך. בזמן הקרב הוא מסתתר על עץ כפחדן, אך הענף נופל, הוא צורח וחיילי האוייב נבהלים ונסים והעיר נכנעת. אחמד עולה לגדולה והמלך שרוצה להפטר ממנו, שולחו להלחם באלעפרית, שלו מקריבים מדי שנה בתולה יפה, ובתמורה לא מתייבש המעיין. אחמד מורד לבאר ורואה את קרבנותיו ? חמש בנות של אלעפרית. נעזר בהן בשעת הדו-קרב ? שואב מהבאר, אלעפרית מסב ראשו כדי להסתכל ואחמד כורת את ראשו. נשלח להרוג אריה, נוטל איתו 80 עזים ומאכיל את האריה. רוחש את אמונו ובא לרכב עליו העירה. המלך נבהל ומילא את כל בקשות אחמד והשיאו לבתו. אחמד (כמלך) לא שוכח את הנפח היהודי שעשה לו את החרב וממנה אותו ליועצו.	תימן	3850
המלך שידע לארוג שטיחים	מלך שלמד לארוג שטיחים, משתחרר משבי בו הוא נפל כשללא ידיעת שוביו, הוא הכניס בשטיח את תולדות אסונו ואת מקום המצאו. השטיח הגיע לידי אנשיו ששחררו אותו.	תימן	3862
צוואת השייך העשיר לבנו הבזבזן	אב לבן בזבזן מסתיר שקית עם דברי ערך על אחד הקירות של גג ביתו. כאשר אחרי מות אביו הבן בזבז את כל רכושו, הוא מנסה, לפי רמז אביו בצוואתו, לתלות את עצמו. בקורה האחרונה הוא מוצא את המטמון. הבן משנה את אורח חייו.	תימן	3965
האשה הבוגדת	זוג צעיר גר סמוך לאם הבעל שהיה שכיר יום. האישה בגדה בבעלה בעת העדרו מן הבית. כאשר היה בבית עשתה את עצמה חולה. אם הבעל השגיחה כי איש זר נכנס לבית בנה. כאשר האישה הרגישה כי חמותה עוקבת אחריההיא אמרה לבעלה כי אמו אשמה במחלתה. הזהירה האם את בנה אך ללא הועיל. לאחר זמן מה מתה האם. שמח האיש כי חשב שהתפטר מן הצרות ולכבוד המאורע שחט כבש. האישה ואהובה אכלו את הכבש מבלי להשאיר שריד לבעל. שוב הואשמה האם כי אכלה את הכבש כולו. הלך הבעל כדי להוציא את גופת אמו מן הקבר ולפזר את אפרה לכל העברים. בדרך פגש ביהודי. במשך השיחה גילה לו את כוונתו. אמר לו היהודי כי יש לבדוק את נאמנותה של אישתו. על פי עצתו שחט הבעל כבש שני, יצא מן הבית אך לא הלך לעבודה אלא השקיף על ביתו מרחוק. אז נוכח לדעת כי אשתו בוגדת בו. הכה את האהוב וגרש את אשתו.	תימן	3966
הבוגדת פטימה	לפני מותו קרא שייך עשיר לבנו ואמר לו כי אשתו בהריון ואם יולד בן עליו לגדל ולחנך אותו אולם אם תוולד בת עליו להמית אותה מיד כי היא תביא עליו אסון. מת האב והאם ילדה בת אולם הבן נרתע מלהרוג את התינוקת. עברו כמה שנים והמשפחה ירדה מנכסיה וכאשר האחות היתה בת חמש שנים מתה האם. ידע האיש כי רק בגלל האחות באו עליו כל האסונות והוא קם הרכיב את אחותו על סוסו האחרון ורכב איתה מן העיר כדי למצוא את מזלובמקום אחר. הגיעו למדבר ובאו אל מבצר אחד שהיה תפוס על ידי שודדים. הם נכנסו דרך פשפש קטן כי לא היתה דלת אחרת ולא נמצא איש. עמדו על יד הפשפש עם חרבות ביד וכשנכנסן 4 השודדים התנפלו עליהם ושלושה נהרגו. הרביעי התאושש למחרת כאשר האח לא היה במבצר. האחות טפלה בו והתאהבה בו. אמרה לו כי אינה אוהבת את אחיה אשר הרג את יתר השודדים ופצע קשה את אהובה. האהוב יעץ לה לשלוח את אחיה למדבר. שם בוודאי יפגוש בכושי אשר יגמור את חייו. הנערה הכניסה את אחיה על פי סימן מוסכם מראש (במקרה ואין איש במבצר עליה להניף דגל לבן) ועשתה כאילו היא חולה. ביקשה ממנו להביא מים חיים להחיות אותה. הוא האמין לדבריה ורכב כמה ימים במדבר. אזלו המים ןהןא התעלף. כאשר שבה הכרתו ראה מעליו כושי אשר החיה אותו. סיפר לו הכושי כי פעם היה עבד אצל שייך אכזר שממנו ברח לאחר שהכה אותו מכות בשוט. ברח למדבר בו הציקו לו 40 שודדים. 36 הרג אולם נותר 4. הניח הכושי כי אחותו של בן השייך בוודאי מתעסקת עם אחד מאלה אחרת לא היתה שולחת אותו למדבר. בן השייך והכושי כורתים ברית ידידות (בן השייך מכיר בו כאביו) ושניהם יוצאים כדי להרוג את הזוג. הם הורגים את הזוג.	תימן	3967
האיש אשר שמר על קודש השבת	כדי לא לחלל את השבת, נגש חוטב עצים עני רק עם תום יום המנוחה לערמת מטבעות שנתגלתה בשבת עצמו. הוא מבקש את שכנו, העומד לצאת לארץ רחוקה, לקנות לו שם, תמורת מטבעות הזהב שמצא, מתנה עבור בני משפחתו. השכן קונה שתי חביות ובתוכן שני חתולים. את החתולים הוא מוכר בארץ הסובלת ממגפת חולדות עקב חוסר חתולים, עבור כסף רב שהוא מוסר לחוטב.	תימן	3998
מסעותיו של בן מלך	בן מלך רוצה לנסות את מזלו בחפשו אחרי בת זוג ביוצאו לדרך עם אותו האיש העוזב ראשון את שוק העיר. בלכתו עם הזקן הממלא את התנאי הזה מעריך בן המלך עד כמה הופעות בניגוד למראיהם במבט הראשון. כשמגיע הזקן הביתה מוכיחה בתו שההערכות המוזרות האלה מבוססות על הגיון. הבת יודעת גם לפרש את המילים הכלליות בהן רומז בן המלך על מקום המצאו. היא שולחת לו לשם אוכל ויודעת לפי השינוי שבן המלך נתן למשפט שמסרה לו עם אביה בהביאו לו את המאכלים, את הכמות שאביה אכל בדרכו מהמאכלים הללו. היא יודעת איך להתנהג כאשר צעיר הורה לה לקנות מהכסף שנתן לה שחורה ולהחזיר את הכסף בשלמותו. לעומת זאת מפרש בן המלך באופן נכון את פרוש צרופי חלקי הבשר שהצעירה מגשה לו לאכילה. אחרי החתונה עוזב בן המלך את הצעירה באומרו שהוא מגרש אותה אם היא לא תלד לו בן במשך שנה וסוסתה לא תמליט סייח מסוסו. הצעירה מתחפשת לקצין, מאפשרת לבן המלך לנצחה ומבלה אתו לילה באמרה שהיא הנערה שהקצין התחייב לשלוח לבן המלך לפי תנאי התחרות.	תימן	3999
דבב ודו-נואס בליל החתונה	משפחת כלה עשירה מחליטה להסתיר את דבר העדר הבתולים של הכלה על ידי הכנסת נערה תמימה (דבדב), שידעה לשמור על כבודה, למיטת הכלולות של המלך דו-נואס. הוא מרגיש בשינוי, חוקר, שומע את האמת ונושא את הנערה לאשה.	תימן	4015
הרמב"ם והקראים	בתקופת הרמב"ם היתה המחלוקת הכבדה בין היהודים והקראים. מלך מצרים ביקש לשים קץ למריבות הקשות והזמין את נציגי שני הפלגים אליו. ראשון הגיע אליו רב הקראים אשר חלץ את נעליו, העמידן במקום המיועד והתקרב למלך. הרמב"ם איחר לבוא. כאשר נכנס סוף-סוף, חלץ את נעליו ושם אותן מתחת לבית שחיו. כאשר שאל אותו המלך לפשר הדבר השיב החכם: "כאשר משה בן עמרם השאיר את נעליו לפני עלייתו אל ההר כדי לקבל את התורה מה', בא קראי וגנב לו אותן". התפרץ הקראי וטען שאז לא היו עוד קראים. קם המלך ואמר שכל הויכוח הוא מיותר מאחר והקראי חרץ את המשפט: היהודים קדמו לקראים, ועל כן הצדק עמם.	תימן	4383
כבלי עגונה	אניה שעל סיפונה קבוצת סוחרים, נטרפה בלב ים. כולם מלבד אחד ניצלו, והאחד נעלם וגורלו לא ידוע. כעבור זמן מה ביקש אחד מנכבדי העיר צנעא לשאת את אישתו של הנעלם. אולם הרבנים טענו כי היא אסורה כל עוד גורלו של בעלה לא ידוע. התערב המלך ושם אותם בבית הסוהר. אולם הרבנים עמדו על שלהם ולא הסכימו לנישואים אלה כל עוד לא היה ברור שהאיש נפטר. יום אחד ערך המלך משתה לכל נכבדיו והובא לפני יצור משונה, ספק אדם ספק בהמה. בהמשך התברר כי זהו אדם, משום שהעדיף מאכלי אדם והתבייש במערומיו. אט אט גם התחיל לדבר וסיפר כי פעם נטרפה אונייתו והוא הגיע לאי בודד, עליו הוא היה עד אשר נסיך המדינה לכד אותו והביא אותו לצנעא. התברר שזה היה האיש הנעלם והמלך הצדיק את חוקי היהודים.	תימן	4384
הזקנה שהצילה את השולטן	בתימן חי זוג זקן ועני ללא ילדים. יום-יום הזקנה היתה הולכת לחצר הסולטאן לבקש אוכל. יום אחד הלכה לבקש אוכל אך משנכנסה למטבח שברה את הצלחת וגירשו אותה. הגיעה לבית רופא. ביקשה ממנו אוכל תמורת עבודה. בינתיים נכנס אורח ושוחח עם הרופא בלחש. האישה הייתה סקרנית וניגשה לדלת ושמעה את השיחה. הם התכוננו לרצוח את הסולטאן. הרופא נתן רעל לאורח כדי לשים בארוחת הבוקר של הסולטאן. האישה מזגה מהרעל לצלחת הרופא. הרופא אכל ומת. האורח לקח את הבקבוק והזקנה רצה לארמון הסולטאן, ביקשה להיכנס ולמסור הודעה חשובה: "אל תאכל מהארוחה שתוגש לך, כי רעל באוכל". האוכל הוגש לסולטאן שביקש מהמגיש לאכול בעצמו. המגיש גמגם ואמר כי אינו רעב, אך ללא ברירה אכל, נפל ומת. הזקנה סיפרה את כל הסיפור לסולטאן. ניגשו לבית הרופא וראו שגם הוא מת. הזוג הזקן קיבל בית וחי בעושר.	תימן	4699
פעם היה איש עשיר מאוד ולו שבעה בנים ובת	1. צעיר בא למערה בה נמצאת נערה הרועה את גמלי אביה. השניים נשבעו אמונים זה לזה. אחרי זמן מה עוזבת הנערה את אהובה, אך מבטיחה לו לחזור בקרוב. כאשר אינה באה, ניגש הצעיר עם ידידו לבית אביה. לאחר שקנו את אמון ההורים מחביאים הם את רכוש המשפחה בתוך האדמה. למחרת באים לבית כמגלי מטמון גנוב והצעיר דורש את יד הנערה כשכר טרחתם. הם מוצאים את "הרכוש הגנוב" והזוג מתחתן. 2. לפני שיוצא כחאג' למכה, סוגר הבעל את אשתו בבית. חברו מתערב איתו שלמרות זאת האישה תבגוד בו איתו. אחר זמן מה טוען החבר שבילה עם האישה במוסרו פרטים על גוף האישה. למעשה, שיחד החבר זקנה שנכנסה לבית האישה ומסרה לו את הפרטים שגילתה. כעונש על בגידתה מכניס הבעל את אשתו, שהרדימה, לתוך ארגז והשליכה הימה. הארגז מגיע לארץ רחוקה לידי סוחר עשיר המעסיק את האישה כרוקמת בחנותו. 3. הבעל נדרש, תחת עונש מוות, להחזיר את אשתו הבוגדת למשפחתה. הוא מגלה את מקום הימצאה על-ידי רקמותיה שבחנות הסוחר. האישה, מחופשת כגבר, מבזה את הבעל לפני המלך שלפניו מתגלה האמת והאשמים נענשים. כגמול על הביאו לו את אשתו, דורש "הגבר" (האישה המחופשת) מבעלה שימסור לו (לה) את האישה ללילה אחד. מסירובו הנמרץ היא מגלה ששמר לה אמונים.	תימן	4727
היה איש אחד (בן הורג את אביו ומתחתן עם אמו)	כדי למנוע את הגשמת הנבואה שבנה העומד להיוולד יהרוג את אביו ויתחתן עם אמו, מפקירה האם את תינוקה בשדה ופותחת לו את בטנו.רועה מוצא ומגדל את האסופי. אחרי שעזב את משפחת הרועה נתקבל הנער בבית הוריו האמיתיים מבלי שאחד יכיר את השני. הוא הורג את אביו בהנחה שהוא גנב ומתחתן עם אלמנתו. אחרי מות ילדם שמת בנופלו לסיר מרק רותח, מתברר לזוג שהנבואה התגשמה. האסופי עוזב את הבית.	תימן	4729
היה איש עשיר מאוד שהיו לו שלושה בנים	1. בחיפוש אחר אישה עבורם, פוגשים אני אחים, זה אחר זה, בשתי צעירות: א) הראשונה, ענקית מבית סינסין, מגישה לכל מבקש כוס מים. לפי הסכם קודם, היא לוקחת את כל הרכוש מאלה שהכוס נופלת מידיהם ונשברת. כמו קודמיהם, שני האחים לא מצליחים להחזיק את הכוס כשמביטים על הנערה שמגישה להם אותה. ב) השנייה מסכימה להתחתן עם כל אחד שיש לו לפחות פרוטה אחת בכיס, בתנאי שישן איתה בלילה הראשון בו נמצא איתה יחד. לפני השינה היא מסתתרות בתירוץ שעליה להחליף את בגדיה ונשארת במקום נסתר למשך כל הלילה. בבוקר מזמין אבי הצעירה את מבקש ידה למסגד לתפילה. שם נופל החתן לתוף בור המוסווה על-ידי שטיח. שני האחים נכשלים ומתים בתוך הבור. 2. האח הצעיר יוצא לחפש את אחיו. א) הוא מכריח את בת סינסין בחרב שלופה להחזיר איתו ביחד את הכוס, ולכן היא לא נופלת. ב) בעת שהיא עוזבת את החדר, הוא מדביק לבגד הצעירה חכה קשורה לחוט דק שאת קצהו הוא מחזיק בידו. הוא מוצא על-ידי כך את מקום מחבואה וישן עמה. הוא מבקש מאבי הצעירה להיכנס ראשון למסגד ומשליך אותו לבור באותה הדרך והוא ממית את אישתו. 3. הוא מתחתן עם שתי הצעירות.	תימן	4817
פרש דוהר	למשפחה אחת בתימן שלושה בנים ובת אחת. הבת נהגה להביא אוכל לשדה המרעה בו שהו אחיה עם הצאן. יום אחד הרגישו ההורים כי היא בהריון. לשאלה במי פגשה בדרך סיפרה כי היה זה בן מלך. הוחלט לגרש אותה מהבית, אולם האח הצעיר ריחם עליה ונתן לה את העצה שתפגוש בבן המלך עוד פעם, לא תספר לו דבר אך תבקש ממנו כובע, מקל וצעיף למזכרת. כן עשתה והאח הלך איתה לבקתה של אישה זקנה ונשאר איתה שם מאחר ואביו אסר עליו לעזור לאחותו. נשארו כמה שנים עד שהילד גדל והאח לימד אותו שיר מסויים. לאחר מכן בנה ארגז יפה מאוד וביקש מהזקנה לשלוח את הילד אחריו ברגע שתשמע כי המלך ירצה להוציאו להורג. נכנס האח לתוך הארגז וסבל הביאו לחדרה של אחותו של בן המלך. שם נשאר זמן מה ובת המלך נכנסה להריון. בן המלך הרגיש בכך ואחותו הפגישה אותו עם הבחור. ציווה בן המלך להוציא את הבחור להורג. כאשר שמעה זאת הזקנה שלחה את ידה ופקדה עליו לשיר את השיר שלמד מדודו, כאשר יתקרב לארמון. רגעים ספורים לפני שתלו את דודו הגיע לשם הילד וקרא את השיר בקולי קולות. שמע אותו בן המלך וניגש אליו. ראה שהילד חבוש כובע וצעיף ובידו מקל. הכיר את הדברים וזכר כי נתן אותם לבחורה. חזר הילד על דבריו ובן המלך נתן פקודה להשהות את התליה עד אשר יתברר כל העניין. סיפר לו הבחור את סיפור אחותו. נשא בן המלך את אחות הבחור לאישה והבחור נשא את בת המלך.	תימן	4857
עוף המערב ועוף המזרח	אדם עני שוכב ליד באר מים. אחרי שפורקה השותפות שלו עם שותפו והוא נשאר בחוסר כל. הוא שומע שיחה בין עוף המזרח ועוף המערב. הם מגלים לו: 1. כיצד לרפא בת מלך (מיץ של עץ). 2. כיצד לגלות אוצר (שוחטים סוס לבן). בעיר עומדים לערוף את ראשו של אדם שהתחייב לרפא את בת המלכה ולא הצליח. העני מרפאה. השרים דורשים ממנו אוצר לפני שיחתנו לו את הנסיכה... היא מביאה... בונה מלון ומלין בו את הבריות חינם. שותפו לשעבר מזדמן לשם והוא מספר לו על דרך התעשרותו. הוא ניגש לשם, העופות מלווים אותו והורגים אותו.	תימן	5002
בן המלך והעבד הנוכל	בן מלך יוצא עם עבדו לשוטט בעולם. מגיעים למדבר, צמאו למים, מחפשים ומוצאים באר. מבקש העבר מבן המלך לרדת לתוך הבאר ולהוציא מים. בן המלך עושה כן, אך העבד לא רצה להחזיר את בן המלך אלא אם יחליף עמו את בגדיו. בלית ברירה עשה בן המלך כן, לפי דרישתו של עבדו. מגיעים לעיר שהייתה במלחמה עם עיר שכנה. הולך העבד בלבוש בן המלך למלך ומציע לו את עזרתו תמורת בת המלך. לעבד אין מושג בתכסיסי מלחמה והוא דורש מבן המלך להלחם נגד האויבים. לשיחה זו מקשיבה בת המלך והיא מבינה מי הנסיך האמיתי. בן המלך מגרש את האויבים ובת המלך מתחתנת איתו. העבד גורש בחרפה.	תימן	5111
הבורסקי והכילי	פיקי (מלומד מוסלמי) שאינו פיקח ביותר מגיש לבורסקאי שהזמין לעבוד בביתו רק אוכל דל על כך ענה הבורסקאי שלא מקובל להגיש אוכל דל שכזה לבעלי מלאכה העובדים בבית המזמין. הפיקי משיב שפרתו, בגלל חוסר ירק, אינה נותנת מספיק חלב בכדי שיוכל לכבד את אורחו כנהוג. על מנת לשפר את המצב, מייעץ הבורסקאי לפיקי לקחת בעצמו את הירק לפרתו משדות שכנותיו, היות והירק הה מגיע לו בתור איש דת, כמעשר. על הפיקי לגשת לשדות בלילה, להניף בתחילת עבודתו את החרמש ואת החבל שהביא איתו ולשיר בקול רם שיר הרומז על פעולתו, פן יחשדו בו לגנב. הפיקי לוקח כמה פעמים את הירק מאותו שדה ונתפס בסוף על ידי בעל השדה והוכח קשות כשבעל השדה שר בקצב שיר, הפיקי , שיר הרומז על אופן העונש של הגנב. הפיקי מכבד בעתיד את בעלי המלאכה כראוי. (או"ש).	תימן	5188
טבק הנחריים שגרם לרצח	איש אחד ממש תאב לטבק נחיריים. עובר איש עשיר על סוסו ומריח לנגד עיניו. ביקש הלה 3 פעמים אך הרוכב לא רצה לתת לו, אלא הציע לו את גללי סוסו. הלך האיש אחריו, זרק את רומחו, רצח את הרוכב ולקח ממנו את הטבק. מעט הטבק גרם לשתי עבירות ולמותו של איש.	תימן	5253
עד לרצח היא הלבנה	גמל (רועה גמלים?) ערבי נאלץ ללון בדרך כאשר היה בדרכו הביתה ממקום בו שהה לרגל עסקיו. הוא פורס את שקו ליד הנאקה הלבנה שלו, בסמוך לאכסניה. ליל ירח מלא. בעל האכסניה רואה אותו ורוצה אותו בשל הנאקה וכספו. לפני שמוציא את נשמתו קורא הגמל ללבנה כעדה למעשה זה. אשת הגמל יולדת בן. כאשר גדל שואל היכן אביו ומה היה מקצועו. האם מספת לו כי היה גמל, נסע יום אחד ולא חזר. בליל ירח מלא מגיע הנער עם גמלו ליד אותה אכסניה ושוכב לנוח בצל. שומע שבעל האכסניה מתפאר לפני אישתו כי הרצח לא נתגלה. הנער נכנס, הורג אותו ולוקח את אישתו עמו.	תימן	5255
המלך ואשתו	מלך רוצה לגרש את אישתו האהובה משום שלא ילדה לו יורש עצר. אומר לה שהיא יכולה לקחת אל בית הוריה את הדבר היקר בעיניה מארמונו. היא מזמינה אותו למשתה, משכרת אותו ביין ולוקחת אותו אל בית הוריה ? הדבר היקר לה מהארמון. אינו מגרש אותה וכעבור שנה נולד להם בן.	תימן	5290
סוחר הודי	סוחר הודי ועבדו, הסובלים במדבר מחוסר מים, מוצאים אשל ותחתיו אבן. כאשר מרחיקים את האבן בכוחותיהם האחרונים מגלים מים.	תימן	5372
בטיטה ובאט	מעשים טיפשיים של בעל ואישה כסילים. 1. בוחרים בקנייתם בעז זקנה וכחושה במקום כבש טוב, כי חושבים שהעז שווה יותר מאשר הכבש. 2. מכניסים את העז לתנור עם קרביה. 3. מודיעים לכל אלה שפוגשים ברחוב, שהשאירו בעזבם את ביתם את המפתח במקום מסוים ומזהירים אותם פן יגנבו את העז מהתנור. 4. חושבים שהזבובים, שהתאספו על עצמות העז שבשרה נאכל ע"י אנשים שניצלו את הודעת הזוג ברחוב , זללו את העז. 5. הבעל פוצע את אשתו בניסיון להרוג על מצחה זבוב גדול, שחושב אותו למצביא הזבובים. 6. חושבים שהשדיים המתפתחים על חזה בתם המתבגרת, הם קרניים. 7. נותנים את בתם ל"טיפול" לבן אדם בכדי לרפאתה ממחלתה. 8. האישה חושבת ששמלה המרשרשת הרבה, היא שמלה חגיגית ולובשת לביקור בתה שמלה עשויה נייר. 9. הזוג מנסה לטגן תרנגולת בעזרת קרני הירח. 10. לוקחים אתם תנור אפיה עם תוכנו מפני שלא מצליחים להוציא את תוכנו המהווה מתנה לבתם. 11. מכסים פרחי בר בניר על מנת להגן עליהם מפני הגשם והקור. 12. הבת פוגשת את הוריה מלבישה אותם בבגדים ממש, נותנת להם מתנה, שיעשו כאילו הם מביאים לה. 13. כשההורים מתארחים אצל בתם נולד לה בן, ולשכנתה תאומים, אמה מקנאת בשכנה וחוצה את הבן כדי שיהיו שניים. הבת מגרשת את הוריה.	תימן	5447
מעשה נורא בזהרה ואליהו הנביא זכור לטוב	בטענת שוא, שעליה ללכת אתו לחטוב עצים לחמין של שבת, מצליח איש, לשדל את בתו החורגת ללוות אותו למקום מבודד. שם הוא מנסה לשכב אתה. היא מתנגדת והוא קוטע יד ורגל ממנה ומשאיר אותה לגורלה. הנערה מגיעה לצורף יהודי המטפל בה, מסדר לה אברים מכסף ומתחתן אתה. לקראת לדתה מעבירה בעלה לחמתה לשם טיפול. החמה ששונאת את הנערה כי לא סולחת לבנה שלקח בעלת מום לאשה ולוקחת ממנה את האיברים המלאכותיים. הנערה בורחת כשהתינוק קשור לגופה. בדרך מופיע לה בחלום אליהו הנביא ומבטיח לה, שאם תהפוך נוזל שהוא מוסר לה, על גופה ותטבול בבריכה הקרובה 7 פעמים, יצמחו אבריה מחדש. הבטחותיו מתגשמות. אליהו הנביא מל את הילד (דבר שהחמה הזניחה בכוונה), מוסר לה הרבה כסף ומיעץ לה לקנות ממנו בית מסוים שאף אחד אינו רוצה לרכשו. לפי עצת הנביא שמה הנערה חבית מלאה מים לפני פתח הבית. בלילה הראשון מנסה נחש לפרוץ את דלת הבית. כשלא מצליח שותה את כל המים אשר בחבית אבל מחזירם בהכאו לתוכה. כשבלילה השני שוב לא מצליח במשימתו, שותה הנחש את המים המורעלים על ידו ומת. הבת מבשלת את בשרו ומוציאה שבע מרגליות מבטנו. כשהיא שמה אחת מהן מתחת ללשונה, היא מגלה אוצר גדול מתחת לביתה. עם העושר עשתה הנערה חסד בין העניים, היא מטפלת בהם ושופטת את המחלוקות ביניהם. גם קרוביה, מופיעי לפניה והיא שופטת אותם על הריב שפרץ ביניהם אודותיהם. אחרי המשפט מתים אביה וחמותה מות פתאומי אבל טבעי.	תימן	5450
עלי בן האמה	למלך שני בנים מגבירתו ובן שלישי שנולד מאמתו. הבנים מקבלים כסף וסוסים כדי להוכיח את עצמם אם הם ראויים להתחתן עם בת דודתם. הם מגיעים בזה אחר זה לאשה המציעה להם להכפיל את הרכוש שבידיהם אם יצליחו לשתות מכד המוגש להם על ידי בתה היפהפיה מבלי לשברו. במקרה של כשלון עליהם למסור לה את כל הרכוש אשר בידיהם. בו בזמן ששני בני הגבירה נכשלים, בן האמה מצליח. בן האמה מצליח, תחת אותם תנאים, לסייד את מטבח האשה בזמן המוקצב לו, כשסותם את אזניו ומסב את תשומת לבו מפיתויי האהבה של הבת ואף מתיז עליה צבע. כשקושר את עצמו בחבלים כדי למלא את תנאי האשה לישון עם בתה מבלי לנגוע בה, מחזירה האשה את כבליו והוא מפר את ההסכם. השופט לפניו הוא נתבע מזכה אותו היות והאשה, כפי שהבין מהמשלים בהם משתמשים שני הצדדים שלפניו, היתה היא הגורם להפרת ההסכם. כשהאשה רוצה להמית את בן האמה ומביאה אותו סמוך לפיתחו המוסווה של הבאר, דוחף בן האמה, שהבת גילתה לו את תוכניתה של אמה, את האשה לתוך הבאר והיא ומתה. בהמשך מסעו מואשם בן האמה, מבלי סיבה, על ידי עיוור שהוא אשם במומו, ועל ידי אשה שהוא נטש אותה ואת ילדיה. הוא נחלץ מתשלום פיצויים. נושא את בת הזקנה. בדרך לבית אביו משחרר בן האמה את שני אחיו. הם מקנאים בו ומשליכים אותו לבאר. הוא נמשה ממנו על ידי עובר אורח. בהגיעו הביתה הוא זוכה בבת דודתו ויורש את כיסא אביו.	תימן	5453
הקופה	שתי אחיות מבקשות פרי בטן במערת המשאלות וזוכות לבנות, לפי בקשתן. הבת הראשונה יפיפיה כירח אך לא מוכשרת לעבודה כלל, והבת השניה מכוערת כקופה אך מוכשרת לכל עבודה ובעלת תושיה. אחרי מות הוריהן במגיפה, מטפלת הבת המכוערת ביפה ומכלכלת את שתיהן בעזרת השלל שהיא גונבת מארמון המלך. בן מלך מוצא את השערה של הבת היפה בנהר ומחליט לשאתה. אך הוא נתקף חרטה כי אין לה משפחה. הבת המכוערת מאתרת בדרכה משפחה עשירה ומתחזה לבעל הבית החולה,כדי לספר למשפחה על בנותיו בסתר, ולצוות עליהם להשתתף בחתונתה של הבת היפה ולהביא עימם מתנות. אחרי נישואי הבת היפה, מוצאת לעצמה הבת המכוערת בעל עשיר שאשתו גוססת, והיא קושרת את לשונה כדי שדבריה לא יהיו ברורים, והיא תוכל לצוות על הבעל בשמה לשאת את הבת המכוערת.	תימן	5456
קם הצדק קם הצדק	סוחר ערבי הורג בלי עדים את שותפו היהודי על מנת להתעשר מרכושו. לפי בקשתו האחרונה של הקורבן, מוסר הרוצח לאשת שותפו ההרה חרס ובו חרוט כי על האישה לקרוא לבן שיוולד "קם הצדק", ואם תוולד בת, "מת הצדק". האישה יולדת תאומים, בן ובת, וקוראת להם כפי שהתבקשה. אחרי שהילדים גדלו קצת, שומע המלך על שמותיהם, והבן מספר לו כיצד מת אביו. הוא מעסיק את הערבי ומצווה על הבן לתעד את כל השיחות שלו עימו, עד שיודה ברצח. יום אחד הערבי אכן מתוודה ונתפס, והמלך שופט אותו למוות.	תימן	5457
עקבת הנשים עצומה ועקבת האנשים רחומה	צעיר שאשתו בוגדת בו יוצא ללמוד את "ערמת הנשים". הוא לומד לקח משלוש נשים: אשת הקאדי, אשת הקצב ואשת הבדוי. אחרי שאשת הקאדי לקחה את הצעיר לביתה, היא מסרבת לפתוח את הדלת לבעלה, עיוור לילה, בטענה שהוא טועה ועומד להיכנס לבית זר. הבעל מבלה את הלילה במסגד ואשתו מרמה אותו בביתו. בבוקר כשהוא חוזר היא מאשימה אותו שהוא בילה כל הלילה עם נשים זרות. הבעל מספר לאשתו את קורות הלילה ומתנצל לפניה. לפי עצת אשת הקצב מבקש הצעיר להיכנס לביתה מחופש לאשה נוכריה המבקשת לינת לילה. הבעל מכניס אותו למרות הסירוב המבויים של אשתו. בלילה היא מבלה עם הצעיר ושוחטת עבורו כבש. הצעיר עוזב את הבית לפני שהקצב קם. האשה משאירה את דלתות הבית פתוחות ומאשימה את בעלה שהוא אשם שהנוכריה עזבה את הבית עם כבש, היות והוא קיבל אותה. אשת הבדוי מפחידה את בעלה בטענה שהיא רואה שדים. כך היא מונעת ממנו מלהפריע לה להתעסק עם הצעיר. אחרי שלמד את שיעורו חוזר הצעיר לביתו, נפטר מאשתו ומאהבה ונושא אשה אחרת.	תימן	5459
שבעה גנבים ואחד בן בליעל	יתום מחליט לנקום ב-7 גנבים, לאחר שהוציאו ממנו במרמה תרנגול ועגל של זקנה אצלה גר. הוא מתחפש לנערה הנישאת לראש הגנבים וגורמת לתלייתו, אך לא עד צאת נשמתו. מתחפש לרופא הבא לרפא את ראש הגנבים והורגו בפטיש. כשמנסים הגנבים לנקום על ידי כניסה לבית היתום בנאדות שמן הנמסרים להפקדתו, מובנית לו המזימה והוא זורקם לבאר ואחר כך גם את מנהיגם החדש הבא לחפש אחריהם. זוכה בכינוי בן בליעל.	תימן	5460
הקאדי המנאף והאשה החכמה	קאדי עושק בעל ואשה חוטבי עצים על ידי אי תשלום. דרך נקמתם: האשה רועה עם פרתה בגנו של הקאדי. תחילה מפתה את שלושת החיילים שנשלחו על ידי הקאדי לגרשה, לבוא לביתה כיוון שהיא עגונה. הם מוזמנים בזה אחר זה בהפרשים של שעה איש מרעהו. כשיוצא אליה הקאדי היא מפתה גם אותו לבוא לבקרה. בשעת ביקור כל אחד מן החיילים מופיע הבעל כחוזר אל אשתו העגונה, וכל אחד מהחיילים נמלט במסווה של פועל נקיון חגור שק. את הקאדי מסתירה האשה ונועלת אותו בארגז. הארגז הנעול נמכר בשוק לבנו של הקאדי ב-15 אלף ריאלים, לאחר שאביו מבקשו לשלם ולהציל את כבודו. הקאדי מאבד את משרתו ועושרו. מוכר העצים מתעשר ונהיה קאדי.	תימן	5461
בת הזקן החכמה	נער הולך עם זקן בדרך ומדבר באופן תמוה לדעת הזקן. הוא שואל אותו מי ישא את מי- הזקן את הצעיר או להפך. כאשר חולפת על פניהם לוויה, הוא שואל האם האיש חי. ובראותו בית מפואר הנשמר על ידי שומרים הוא מצר על יושביו. לבסוף, כאשר הם עוברים על פני כפר דל הוא מקנא באנשיו. הזקן מספר לביתו על הנער והיא מסבירה לו את כוונותיו הסמויות. בשאלה הראשונה התכוון הנער לשאול מי מהם יספר בדרך סיפור כדי להנעים את הזמן. בדבריו על המת התכוון לשאול האם יש לו בנים. בהמשך הוא מרחם על אנשים החיים בפחד וזקוקים להגנה, ובסוף הוא מבחין שהכפר הפרוץ הוא בעצם מקום שקט ובטוח. הנערה שולחת לצעיר כיכר לחם, ביצים וחלב ומוסרת עם אביה דברי משל אודותם. האב טועה בדרך ואוכל ממה ששלחה. הצעיר מוסר דרכו בחזרה לבת דברי משל, מהם היא לומדת, כי האב אכל בדרך ממה ששלחה לו. הבת נוזפת באב ומסבירה לו את פשר הדברים.	תימן	5500
האשה בעלת הלודיה (גיבנת)	אישה גיבנת רוצה ליישר את גבה אחרי שבעלה מעליב אותה. רמאי שומע זאת, וקושר אותה לסולמות למשך ימים ובינתיים גונב את הכל מביתה. הבעל חוזר ונוכח בתרמית ומצטער שהעליב את אשתו.	תימן	5511
הבחינה הגורלית	1. למלך שני בנים שאמהותיהן מבית המלוכה, והצעיר שהוא בן שפחה. הצעיר, שהוא החכם ביניהם, מצליח, יחידי, להגיע לחפץ על מדף גבוה מבלי להשתמש בסולם. 2. למבחו נוסף יוצאים הבנים לעולם. שלושתם פוגשים, בזה אחר זה, בזקנה שבתה מפתה אותם להיכנס לביתן. הזקנה שולחת את שני הבחורים למבוך סמטאות ולוקחת את רכושם. כאשר הם אינם חוזרים מסרב הצעיר ללכת לבית מרחץ בו הזקנה מתכננת להורגו. לעומת זאת הוא דוחף אותה בתוך הבור המכוסה בשטיח בתוכו היא חשבה שהוא יפול בזמן שהשתטח על השטיח לתפילה. הצעיר מתחתן עם בת הזקנה. בדרכם לארצו מגלה הבת לצעיר את כוונת אחיו להורגו. הצעיר מצליח לברוח. כשהאחים חוזרים בלי הצעיר מגלה כלתו לפני האבירים את מזימת האחים. הצעיר חוזר והאחים נענשים.	תימן	5540
רמאות הנשים רמאות ללא סבל אך רמאות הגברים מביאה סבל ועצב	בן האימא פוגש אישה זקנה ששולחת את נכדתה לפתותו ולרמותו באומרה לו כי היא בת הקצב (נערה משותקת). בן האימאם פונה מיד לקצב ודורש את בתו לאשה. מתאכזב מאוד כשרואה כי רומה ומבטל את הנישואין. לבסוף מוצא את הנערה ומתחתן עמה.	תימן	5647
מעשה בעני מסכן	עשיר ועני טוענים כי המלך החדש אינו מבין משפט. מחליטים לנסותו ומופיעים לפניו בשתי טענות המלך הטוען כי העני הודה במקצת הטענה, מחייב את העשיר לשלם לעני את כל הטענה. לא עוזרת טענת העשיר כי רק לנסותו באו, ומוטל עליו לשלם לעני.	תימן	5693
האישה ששמה פוך בעיניה	צעירה השמה פוך בעיניה מוצאת חן בעיני בת השכנים, המבקשת אותה כי תשים גם לה פוך בעיניה. הצעירה מוכנה לעשות זאת בתנאי כי תשכנע את אביה לשאתה לאשה. מסיתה אותה להיפטר מאמה. הבת דוחפת את האם לתוך הבאר. האב נושא את הצעירה. הבת זוכה בפוך. אך האב מגלה את המזימה מגרש את אשתו ובתו, האישב נופלת לבאר. הבת מתעוורת מפוך.	תימן	5695
הכלה שחמותה הכרחה אותה לא לאכול	חמות צובטת את כלתה בשעת הארוחה כל פעם שזו רוצה לאכול. הכלה מתביישת ואינה אוכלת. משום כך נעשתה רזה ולא דיברה עם בעלה. ידיד מייעץ להצחיקה על ידי תרנגולת שחוטה אך הדבר אינו עוזר. הרופא בודקה ומוצאה בריאה. הידיד מחליט להיות שלושה ימים בבית הבעל ולהשתתף בארוחות. היא אכלה, דיברה עם בעלה וצחקה. החמות ראתה בכך עזות פנים וחוצפה ודרשה מבנה לגרש את האשה הצעירה מן הבית. הידיד מייעץ לו לעשות זאת למראית עין ולשאת אותו כשהוא מחופש לאשה. היא גורמת צרות לחמותה, מבשלת אפונים בסיר גדול של מים, שוחטת פרה כי רוצה כבר לאכול כבר ממנה. והחמות שותקת. יעצה לה הכלה לצאת להנפש והיא עשתה כך. בהיעדרה העמיסה האשה את החיטים והאורז על חמורים, לקחה אתה את הפרה והביאה הכל לחמותה, כדי שתהיה לה תעסוקה, תברר חיטה ופולים ותחלוב את הפרה בכל יום. אחר כך לקחה אותה הכלה לרחוץ בנהר ושם תלשה לה שערות כי מצאה כינים בראשה. כן גרמה לה עינויים קשים. ביקשה האם את בעלה לגרש אישה זו ולחזור לאשתו הראשונה.	תימן	5699
בן המלך והיהלום	אישה זקנה טפשה וענייה ובתה מקבצות נדבות ליד ארמון מפואר. הכלה העומדת להינשא לבן המלך נמצאת בהריון ואמה הרוצה להסתיר זאת מחליפה בליל הכלולות את בתה בבת הזקנה. בן המלך שם יהלום בין שיני כלתו על מנת שיוכל לזהותה, ומגלה אחר כך שאשתו אינה זו שבילה עמה את ליל הכלולות. לאחר חיפושים מגלה בן המלך את היהלום בפיה של בת הזקנה העוברת לגור בארמון, כאשתו החוקית.	תימן	5840
המלך והתפוחים	בן אלמנה מביא למלך תפוחים ומקבל בתמורה מטבעות זהב. כאשר הדבר נשנה, מקנא בו שומר המלך ומחליט להכשילו. הוא מספר למלך שהנער בז לו, ומפנה את ראשו ממנו כי הוא טוען שיש לו ריח רע מהפה. המלך מחליט לנסותו, וכאשר הנער מתקרב לארמון, השומר אומר לו להסיט ראשו הצידה כמחווה של כבוד למלך. המלך רואה את הפניית הראש, מתרגז, ושולח את הנער לשר המשטרה עם אגרת המורה לו להורגו. השומר אומר לנער כי ילך במקומו (ברצונו להשיג את הכסף), ומומת מיד. האמת מתגלה כשהנער חושף את השתלשלות העניינים בפני המלך.	תימן	6007
סופו של סנדלר ערום	שוליה של סנדלר מוצא עצמו מפוטר כל קיץ ללא פיצוי כספי. בצר לו, הוא שופך ליבו בפני אדם שפוגש בדרך, ומגלה לו היכן טומן הסנדלר את כספו. עובר האורח שואל בכמה כסף היה השוליה מסתפק, ופונה לביתו של הסנדלר מחופש לשוטר. הוא לוקח מהסנדלר את הכסף בטענה שעליו לבדוק אם הוא מזויף, אך עובר שבוע והוא אינו חוזר. הסנדלר פונה למשטרה ומבין שנפל בפח. השוליה מקבל את שביקש, אך כעת הוא מבקש חצי מהסכום, ולשוטר המתחזה אין ברירה אלא לתת לו.	תימן	6008
תעתועי הגורל	שייח אחד התכונן לעלות למכה. כדי שאשתו לא תבגוד, הוא סתם את הכניסה לבית ונתן הוראה לקצב, לחנווני ולירקן שבכול בוקר ישימו את המצרכים בסל והמשרתת תעלה אותם דרך החלון. שייח עובר אורח ראה אור ואנשים בבית בלי כניסה לבית. טפס ונכנס דרך החלון. בקש לנוח והאישה הסכימה בתנאי שלא יגע בה. נח ובבוקר הלך לדרכו, ושכח את מטהו במיטת השייח. כשחזר השייח מצא את המטה וחשד באישתו. הוא הציע לה לערוך ביקור בעיר מולדתה והשאירה שם שבע שנים, בלי שחזר לקחתה. אביה התייעץ עם בניו מה לעשות, דחה את עצת בכורו להרוג את השייח וכן את עצת הבן השני לנקום בו. הוא קבל את עצת הצעיר לתבוע אותו למשפט באשמת הזנחת האישה. במשפט נכח במקרה גם השייח האורח והאמת התגלתה. השייח החזיר את אישתו. מזלם השתנה לרעה. הם הפכו להיות עניים חסרי כול. נדדו וקבצו נדבות עד שהגיעו לבדווי בעל נכסים ואדמות, והוא אירח אותם, דאג להם וניחם אותם. הוא הציע לשייח לזרוע כמה שורות בתוך החלקות בשדה. אם ינבטו השורות יפה, כמו החלקה הגדולה, סימן שמזלם השתנה לטובה. אם לא, עדיין יד הגורל קשה. במשך שש שנים השורות לא עלו יפה ורק בשנה השביעית הנביטו השורות. ערב לפני שובם לעירם חגגו הבדווי והשייח את המאורע. בינתיים חזר בן הבדווי מצייד וכמינהגו שתה חלב. שכב ליד אימו והניח עליה את ידו. הפעם היה מאד עייף ולא שם לב ששכב ליד אשת השייח. כשנכנס השייח לאוהל וראה את המראה שלף את חרבו והרג את הבחור. האב ניחם את כולם ואמר שהגיעה שעתו של הבן למות. הניח את הגופה בהרים ובבוקר העמיד פנים שהוא מחפש אותו. שבט ששכן ליד מקום הגופה שילם לבדווי את כופר הבן, כך ניצל השייח ממשפט. הבדווי נתן את הכסף שקבל לשייח ולאישתו. הם חזרו לעירם ושוב התעשרו. נולד להם בן בכור וכשהגיע מכתב מהבדווי שבו בקש לשלוח להם את הבן כי הוא חולה אנוש, ורק לב וכבד של בן בכור יצילהו. אשת השייח שכנעה את בעלה האומלל למלא את הבקשה ולגמול חסד למטיבם. כך קרה גם עם הבן השני שנולד. בינתיים נולד לבדווי בן לעת זקנתו ולשייח בת. כעבור שנים לקח הבדווי את בנו ואת שני בני השייח שגידלם במסירות ובא להתארח אצל השייח. השמחה הייתה גדולה, מה עוד שהבנים הוחזרו בשלום.	תימן	6014
הנסיך ובחירת לבו משמים	קוסמי המלך ניבאו לו כי בנו היחיד ישא לאישה את הרועה הראשונה שתצטרף אל 99 רועיו. כדי לדעת מי היא המיועדת לו, עקב בן המלך אחר רועיו ולבסוף גילה את הרועה הבדווית המיועדת לו. הציגו עצמם שני הצעירים זה לזו באמצעות חידות שפתרו בהצלחה והנערה הנחתה את הנסיך כיצד לבקש את ידה מאביה. בקשתו של הנסיך נענתה בחיוב והוסכם על מוהר שעליו להביא עמו מהארמון. בדרכו עם המתנות מהארמון הצטרף לנסיך עבדו של המלך "מיסמאר" (מסמר). הלה ניסה להרוג את הנסיך ומשלא הצליח שיכנע אותו לרדת לבאר ונטש אותו שם. העבד הציג עצמו כנסיך בבית הכלה, אך זו גילתה בהכנות לטקס ה"חינה" כי הלה אינו הנסיך המיועד. שליחיה לקחו את סוסו של הנסיך וזה הובילם לבאר ומשם הם חילצו אותו. הנסיך הציע להזמין את העבד לרכב עם אצילי המלך ביודעו שהעבד לא יודע לרכב וכך הוא נפל ואפשר היה להורגו. הנסיך חזר למקומו בארמון ואחרי שענה כראוי על חידות הנסיכה השניים התחתנו.	תימן	6265
הנערה שלבסוף התחתנה	נסיכה שהיא תמיד עצובה ואין לה חשק להתחתן בורחת עם משרתה מביתה, כאשר אביה מכין עבורה חתונה. בבריחתן מגיעות הנסיכה ומלוותה לארמון בו נמצאות ארבע נסיכות עם בני זוגן. בראותה את הזוגות מתחרטת הנסיכה על אי רצונה להתחתן. בארמון מוצאת הנסיכה גם נערה כמוה שתמיד עצובה. במשך השיחה ביניהן מתחילות פתאום שתי הנסיכות לצחוק. הנסיכה מחליטה לחזור הביתה כדי למנוע את התרגזות אביה. מארגנים חמש תהלוכות. ארבע עם הזוגות בראשן. בחמישית צועדת הנסיכה עם משרתה בראש. לפני אביה מביעה הנסיכה את רצונה להתחתן. היא מקבלת את החתן שאביה בחר עבורה וחוגגים את החתונה. מספר אסע''י	תימן	6310
מה יש לפני האלוהים	שלישו של המלך שנא יהודים והחליט להתנכל להם. השפיע על המלך לחוד חידה ואם לא ימצאו לה היהודים פתרון דינם מוות. השאלה היתה מה יש לפני האלוהים? נמצא נער חכם בין היהודים, בא למלך ושאלו מה נמצא לפני מספר אחד? אנא לו מאומה. ענה: גם לפני האלוהים אין מאומה.	תימן	6506
סופו של עשיר קמצן	היה עשיר קמצן ולו שכן עני אב לשלוש בנות. נשא העשיר את הבת הבכורה של שכנו. קצב לה מזון במשורה ונפטרה מרעב. נשא את הבת השניה וגם היא מתה ברעב. נשא את הצעירה והיא התקינה מפתחות למחסניו והתקיימה ברחבות. יום אחד באו אורחים והיא התקינה להם סעודה מפוארת כשראה זאת העשיר פרחה נשמתו מרוב כעס.	תימן	6507
אישה חכמה	בדואי מבקש לשאת את בתו של נשיא השבט. הנשיא מבקש תמורתה אלף ראשי בקר. הבדואי נותן אותם שהם כל רכושו. הוא נושא את בת הנשיא וחיים בדוחק. פעם ביקש הנשיא להתארח בביתם. האשה אינה יודעת מאין תכין ארוחה. גבר זר חושק בה ונותן לה בשר כרצונה כדי שתתמסר לו. היא מקבלת את הבשר ומבשלת. בשעת הארוחה ישבו הבעל והנשיא לשולחן, בא באיש והם הזמינוהו. האשה הביאה את האוכל וכינתה אותם משוגעים. היא אמרה שהבעל משוגע שנתן לאביה את כל פרותיו; אביה משוגע שנתן אותה תמורת אלף פרות ולא יותר, והבחור משוגע שחשב שתתמסר לו תמורת בשר. בעלה גרש את הבחור הזר ואביה נתן להם את פרותיו ומכספו.	תימן	6570
השייך החכם	שרי המלך מעלילים דברים רעים על השייך, כדי להשניאו על המלך, וכל זאת מקנאתם בו. המלך יוצא עם הוזיר, שניהם מחופשים. באים אל השייך והוא מארחם יפה בביתו. בא אדם בפני השייך וטוען שנגנב כספו. השייך מזמין את החשודים בגנבה ואומר להם להניח ידם על זנב הסוס והוא יבעט בגנב. השייך מזהה את הגנב כי הוא לא נגע בסוס. ידיו היו נקיות ואילו זנבו של הסוס היה מכוסה בפיח וליכלך את ידיהם של אלה שנגעו בו. הגנב פחד ולא נגע. המלך התוודע בפני השייך ומינה אותו לראש שופטי המדינה.	תימן	6576
מלך תימן ויועצו היהודי	שרים מוסלמים מסיתים את מלך תימן לבדוק את חוכמתו של זכריה, יועצו היהודי. הוא מפנה אליו 3 שאלות: מה מהיר מציפור, מה שמן מחזיר ומה מתוק מדבש. בתו של היהודי, חנה, עוזרת לו לפתור את השאלות: העין מהירה, האדמה שמנה והנשמה מתוקה. המלך מצווה עליו להביאה, שבעה ולא שבעה, לבושה ולא לבושה ורוכבת ולא רוכבת. היא צמה כמה ימים ואוכלת סמוך לבואה גרעינים. היא לובשת שמלת משי שקופה ומגיעה לארמון המלך על כבש, כשאחת מרגליה על האדמה. המלך נושא אותה לאישה בתנאי שלא תתערב בענייני הממלכה. היא עוברת על התנאי כשהיא מייעצת לעני שנשפט ואמור לשלם קנס, לדוג דגים בנחל אכזב בדרכו של המלך לצייד. כשהמלך שואל לפשר מעשהו, עונה לו העני, כי יש בו אותה מידת היגיון כמו בעונשו. המלך פותר אותו ומחליט לסלק את המלכה מהארמון. המלכה מתבקשת לבחור דבר אחד בארמון עמו היא רוצה לשוב לבית אביה. היא מארגנת נשף, משקה את המלך והוא נרדם. היא לוקחת אותו איתה, ואחרי שהוא נוכח שוב בחוכמתה ובאהבתה הוא מחזיר אותה לארמון.	תימן	6699
השכן הערום על גג הבית	איש מבטיח לשכנו סכום כסף אם יבלה ערום ליל חורף אחד על גג ביתו מבלי שיחמם את עצמו בשום דבר. הלילה עובר ובבוקר השכן הערום מתלוצץ שהתחמם בזכות הלבנה. בשל כך, שכנו לא מוכן למסור לו את הכסף והם הולכים להישפט אצל המלך. המלך פוסק שהשכן צודק ושהוא אינו צריך לשלם כסף. בתגובה, מזמין השכן שהפסיד במשפט את המלך למשתה לכבוד יום הולדתו. המלך ממתין לאוכל המבושש לבוא. בתגובה, השכן מראה לו שהבשר שנמצא על צמרת העץ מתחמם תחת הנר שנמצא על האדמה. המלך מבין שהבשר לא יכול להתחמם כשם שהאיש לא יכל להתחמם מאור הלבנה ומבקש למסור לו את כספי ההתערבות.	תימן	6700
צוואת האב: היזהר מאדומי שיער	האב מזהיר את בנו לפני מותו להתרחק מג'ינג'ים כי הם רמאים. הבן הוא סוחר הנודד בין מקומות, ומבקש להתארח במלון ביום שישי כי לא הספיק להגיע לביתו לשבת. אלא שבעל המלון הוא ג'ינג'י, והוא מפקיד את כספו בידו ומאבד אותו. כשהוא בוכה, מייעצים לו לשאול בעצת הרב. אבל הרב אליו הוא מגיע גם ג'ינג'י. הרב קורא לבעל המלון ומנסה ליישב את העניין, ובסוף מציע להתחלק עם בעל המלון בגזילה. הבן נוכח שוב כי הג'ינג'ים מרמים ואביו צדק.	תימן	6756
האפנדי שירד מנכסיו	לאפנדי שירד מנכסיו נשאר רק משרת אחד זקן. ברצונו לשמור על הנימוסים שהיה רגיל בהם בימים הטובים. מלמד האפנדי את משרתו איך להעיר לו באופן נימוסי שליכלך את זקנו. אחרי בואם של האורחים נכנס האפנדי עם המשרת לבית שימוש וחוזר שם על המילים שעל המשרת להגיד. המשרת מעיר לפני האורחים שמה שבעליו אמר לו קודם בבית שימוש, נמצא עכשיו על זקנו.	תימן	6834
הארץ שמעבר לשבעה ימים	מלך תימני מגדל את בנו בארמון סגור. המשרתת מאכילה אותו בשר בלי עצמות. אחרי מותיה מכילה אותו המשרתת החדשה בשר עם עצמות. הנסיך מתרגז, זורק את העצמות בחלון, שובר את הזכוכית ויוצא החוצה. שיחק עם הילדים בכדור ופגע במכשפה. היא קיללה אותו שימצא את מזלו רק בארץ מעבר לשבעה ימים. יצא לחפש ארץ זו. מגיע לשם ומתקבל יפה בבית הזקנה. עומד להתחרות על הנסיכה, אחרי ש-99 מחזרים שלה נהרגו כי לא הצליחו. הנסיכה היתה נמלטת ממיטת המחזר דרך המחילה והזקנה ידעה על כך. היא נתנה לו חוט לקשור את בגדיהם וכך מצא אותה. בבוקר ראה אותם אביה יחד. נדרש הנסיך לספר סיפור שיפתח את פיה של בת-המלך השתקנית. הוא סיפר סיפור על נגר, חייט וירא אלוהים שבראו מעץ אישה חיה. כשפסקו הכל שהאשה שייכת לנגר או לחייט התפרצה הנסיכה: לירא אלוהים. אך המלך רצה להרוג את הצעיר והוהילו לשדה. למקום ממוקש. הצעיר סירב ללכת ראשון וכיבד את המלך. המלך נפל לתוך הבור והנסיך חי עם אשתו חיים טובים.	תימן	6910
אוספת האשפה שנישאה למלך	כל בני העיר אומרים לאוספת אשפה ענייה, בלעג, שתינשא לנסיך. אך היא מאמינה ואומרת: יד ה' לא תקצר. הנסיך מתארס עם בת דודתו, אך זו אינה בתולה, ומבטיחה תשלום לאוספת האשפה אם תחליף את הכלה בליל הכלולות. היא מסכימה. מקבלת מהנסיך בלילה צמיד וחגורה. אינה מקבלת את הכסף המובח מן המשפחה. ילדה תאומים. כשהיו בני 9 ערך המלך משתה והם החליטו ללכת. אמם נתנה להם את הצמיד והחגורה והם טענו כי השמחה שמחת אביהם. המלך קורא לאמם ושולח לה תחילה בגדים חדשים. דורש לספר לו את כל האמת. גירש את אשתו (שילחה לאביה) ונשא את אם הבנים לאשה.	תימן	7070
בת המלך ובן הטבח	חוזים בכוכבים אמרו למלך שבתו תנשא לבן הטבח. ציווה לזרקו להרים בגבולות המדינה השכנה. רועה ראה שעז עוזבת את הצאן בלילה וחוזרת מאוחר. פעם עקב אחריה וראה שהיא מניקה את הילד. הרועה סיפר על כך למלך שהיה חשוך בנים והוא אימץ את הילד. הוא הזמין את המלך (שזרק את הילד), וכששאל מי הבן - סיפר לו כי אימץ אותו. המלך הבין וביקש משכנו לשלוח פתק לאחיו עם הבן המאומץ. בת המלך ראתה אותו וביקשה לקרוא את המכתב. כשראתה שכתוב בו כי על האח להרוג אותו משום שהוא בן-טבח ונגזר שישא את בת המלך, היא משנה את המכתב וכותבת שעליו להשיאו לבת המלך. וכך היה. המלך חשש לבנו ויצא לחפשו עם שכנו המלך וראו שהים נישאו כפי שניגזר.	תימן	7071
הנערה שאביה ביקש לשאתה	אבא רוצה לשאת את בתו. זו מפילה עצמה מראש הר, אך מלאכים האטו את הנפילה והיא חיה במערה כשמזונותיה מסופקים לה באורח פלא. עז מעדר שאחיה רועה מגיעה למערה והאח מחזיר את הנערה לביתה, כי האב התחרט בינתיים. משכנים אותה בחדר סגור, כדי שאיש לא יראה את זו שניסתה להתאבד. נשר מופיע אליה ומנבא לה גורל מר (עוד שנה במים ושנה ב"ירקות"). האב שומע זאת והורגה. בשעת ההלוויה העיפה רוח חזקה את הגופה לארמון המלך. מתברר שהנערה היתה רק גוססת והמלך ציווה לטפל וכך החיו אותה. נישאה לבן המלך. תקפו אותה געגועים ורצתה לבקר את אביה ואחיה. הבעל שלחה עם עבד וזה דרש ממנה בדרך שתשכב איתו. היא לא נענתה לו ובכל יום הוא הורג אחד מבניה, כך במשך שלושה ימים. ביום הרביעי כשעמד להרוג אותה הבטיחה לו להיכנע וביקשה להתרחץ. אך בשעת הרחיצה במעיין התחמקה כשהיא לבושה בגדי גבר. הגיעה למסעדה על פרשת דרכים ומתחילה לעבוד שם. כעבור כמה חודשים מגיעים למקום העבד, אביה ובעלה, והיא מספרת סיפור חיים ומזהה את שלושתם.	תימן	7073
אשה ירוקה ולבנה וגנבת נאמנה	זקן ביקש שבנו ישא לאשה בת אשר תוכל להסביר יפה את הפסוק "אשה ירוקה ולבנה וגנבת נאמנה". אחרי מות האב הבן לזקן שלו 7 בנות, אשר לא ידעו להסביר את צוואת אבי הבן. השביעית השהיעה את רצונו של הבן בהסברה: אשה ירוקה - אשה מנומסת מקבלת יפה אורחים. אשה לבנה - מיישבת מריבות. גנבת - גונבת מבעלה העשיר. ואם בעלה עני לווה כסף משכנה. הבן מתחתן איתה.	תימן	7183
פאטמה החכמה	פאטמה היתומה מאמה, החליטה לא להינשא לאיש כל עוד אביה העיוור בחיים, כדי לדאוג לו. זרעה חיטה, אך זחלים חיבלו בה. האב שקיבל פרוסה קטנה האמין כי האלוהים לא יתן להם למות ברעב. בשנה השניה עלתה החיטה יפה אך הארבה אכל הכל, ושוב קיבל האב פרוסה קטנה וחזר על דבריו. לאחר עצירת הגשמים הקטינה עוד יותר את הפרוסה. האב, שחשב שבתו אינה שומעת (אך היא שמעה בכל זאת) אמר כי היתה צריכה לזרוע דוחן. הבת ענתה כן והגישה לאב דייסת דוחן. על שאלתו מי יעץ לה לזרוע דוחן, ענתה: הכוכבים, אך לאחר שמישש זרע אחד בשפתיו הבין כי שמעה את דבריו. רצתה למכור את השדה ולקנות גמלים, אך דברי האב הניעוה מלעשות זאת, וכך היה גם עם הצאן. כשהציעה פרות היתה תגובתו חיובית (חשב שאינה שומעת), אך הציע להשאיר את שולי השדה כמרעה לפרות, וכך נכתב גם בחוזה המכירה. מכיוון שהפרות התרבו וחיבלו מדי פעם גם בפנים השדה, רצה האיש את כספו בחזרה. מכרה כמה עגלים והחזירה לו את כספו. אביה אמר לה להתחתן. נישאה לבחור שהסכים לכתוב בחוזה הנישואין התחייבות לטפל באביה. האב מת 7 ימים לאחר נישואיה.	תימן	7187
בן השייך הנוקם נקמת אביו ואמו	שני שבטים בדווים קרובי משפחה, נלחמים זה עם זה מלחמה מתמדת. בת של ראש שבט אחד רוצה להשלים ביניהם, הולכת ליריבו ומציעה לו לגמור את המריבה על-ידי כך שיתן את בתו לאחיה לאשה. כולם מסכימים. לפני העברתה לבעלה החדש מצווה אביה לכלה, שטרם השלים עם רעיון השלום, שלא תדבר מאומה עם בעלה. הבת מצייתת לדברי אביה ובעלה חושב שהיא אילמת. הוא מגלה את האמת רק כאשר היא מרימה את קולה בראותה אותו בסכנת נפש על-ידי עקיצת נחש (המבויימת על-ידו). מלאת בושה על שהפרה את פקודת אביה, חוזרת הבת אל בית הוריה. שם מבקר אותה בעלה בסתר. היא הרה ממנו. כאשר לאביה נודע הדבר, הוא רודף יחד עם אחיו אחרי חתנו. כדי לא ליפול לידיהם, מאבד הנרדף את עצמו לדעת. הוא משאיר את סוסו ואת נשקו לבנו העומד להוולד ומצווה לקרוא לו על שמו. הבן גדל אצל הסב מצד אמו. כמבוגר הוא עובר לשבט השני כדי לנקום את מות אביו. בפעולת הנקמה נהרגים סבו מצד אמו, אחיו ואם הנער. הנער קובר את אמו בקבר בו נקבר אביו.	תימן	7206
בן המלך ובת הנגר	מלך ונגר גרו בשכנות. בת הנגר התייפתה על הגג ובן המלך אהבה. שאל כמה קישוטים לה, והשיבה: אם תוכל לספור את הכוכבים. ביקש נשיקה והשיבה שאפילו באלפיים זהובים לא יקבל. התחפש לירקן, מכר לה שום ביוקר ונשק לה. בת הנגר התחפשה למבקשת נדבות והיתה רועה צאן המלך. שמה רעל בכוסו של בן המלך וזה התעלף. התחפשה לרופא וריפאה אותו על ידי ששמה צנון בישבנו. שוב ביקש נשיקה וענתה שאפילו בצנון לא. בן המלך אמר שישא אותה לאישה, יהרגה וישתה את דמה. לאחר הנישואין חפש בן המלך אמתלות להרגה: דרש ארוחה לא משעורה, לא מחיטה ולא מדורה, ושלא ירא העשן יוצא מהבית. בשלה בת הנגר על נרות גדולים דלעת ושמן בדבש. החליט להרגה בלילה. בת הנגר קנתה תמרים וערכה אותם בדמות אישה ובפנים שמה יין. בן המלך הכה בדמות, שתה את דם היין ואכל את בשר התמרים עד שהשתכר. בת הנגר עוררה אותו והוא התחרט על מעשיו ונשבע לחדול מנסיונותיו להרגה.	תימן	7291
מעשה בשרו של מלך בנו של השייך הזקן	לפני מותו מייעץ שיח' לבנו, וזיר המלך, שלא יחתן את שלוש אחיותיו לפחדן, לעשיר מופלג או לעני מרוד, ושלא יסמוך על המלך אפילו כאשר השליט ישפיל לפניו את כבודו. למרות זאת מחתן הוזיר (בלי דעת) את אחת מאחיותיו לפחדן, את השנייה לעשיר ואת השלישית לעני. אחרי כמה שנים מנסה הוזיר את אשתו אם ביכולתה לשמור סודות. הוא מספר לה בסתר ששחט את בת היענה האהובה על המלך (למעשה רק הסתיר אותה). היות והאישה לא שמרה על הסוד, נודע מעשה הוזיר למלך. המלך ציווה על הוזיר להביא לו 71 בכרות, לגלח את זקנו ולהחזיר לו את בת היענה כשעודנה בחיים. אם לא ימלא את הפקודה ? ימות.הוזיר מבקש עזרה מגיסיו. הפחדן מסרב להיות מעורב במעשה. העשיר חושב לפדות את עצמו במתן תרומה זעומה, ורק העני עוזר לו בגייסו את חבריו הרועים המביאים לו את 71 הבכרות. הוזיר לוקח אותן יחד עם בת היענה אל המלך ומצדיק את עצמו שלא גילח את זקנו. המלך מקבל את הסבריו וגומל לכל אחד לפי התנהגותו. הוזיר היה ליועץ המלך ובנו עד לסוף ימיו.	תימן	7306
האיכר ואשתו שהחליפו ביניהם את תפקידיהם	לאיכר אחד היתה אשה שהיתה מביאה לו את ארוחתו לשדה, ובת. פעם, כשאחרה לבוא, כעס עליה והחליטו להתחלף בתפקידיהם. הבעל נשאר בבית, ובבית נוצרה מהפכה שלמה. הבעל הודה שבבית יש עבודות רבות והעדיף את השדה.	תימן	7316
מעשה באח ואחות	פעם היו אח ואחות תאומים. האח היה הולך לעבודה והאחות עבדה בבית. כל ערב עם בוא האח הביתה היתה האחות מספרת לאחיה על הצעות הנישואין שהוצעו לה. בסופו של דבר הסכימה להינשא בתנאי שאחיה יגור עם הזוג. וכך היה. במשך הזמן התחיל הבעל לקנא באהבת האח והאחות, ולכן הוציא את דיבת האח בפני אשתו. הבעל פיתה אותה, וזאת דיברה קשות אל אחיה שנעלב, עזב את הבית ומאז לא התראו.	תימן	7319
נקיב בן משקיר	נער יתום הציל בני כפר משודדים: שחרר 7 בנות שנחטפו עך ידיהם. מקבל מכל אחת מתנה שעל ידי שריפתה תבואנה לעזרתו. לוקח את שלל השודדים. בעצת סוחר מגיע למדינה שכדי לזכות בבת המלך שלה צריך להרוג אריה. עשה זאת על-ידי זריקת חבילות טבק לתוך פי האריה שגרמו לעלפונו. אחר כך רכב עליו עד לפתח הארמון. בעצת שריו שולח המלך את חתנו למלחמה כדי שייהרג בה. מרוב פחד מסתתר הנער תחת עץ שנופל עליו ומפחיד כך את חיילי האוייב שבורחים. הנער חוזר כמנצח ומקבל את המלוכה. בעצת אשתו הורג את השרים.	תימן	7593
תעלולי עלי בנואש	עלי בנואש היתום מאומץ על ידי זוג זקנים, מתוך הסכם שאם ינסו להפטר ממנו יהרגם. אחר כך כדי להפטר ממנו נשלח לרעות צאן. כשיורד גשם, נזכר במצוות אביו להסתיר את ראשי הכבשים , לכן כורת את ראשיהם ומחביאם במערה. אחר כך נשלח לראות לרעות גמלים בהרים. הגמלים מתגלגלים ומתים והוא חוזר. נשלח למלחמה. עושה עצמו הולך, מתחבא ושומע את מזימות הוריו. "חוזר" מיד. בלילה ישנים על הגג, האב בחשבו שהבן בקצה דחפו, אך הפיל את האם, כי עלי התגנב לאמצע. בהתאם להסכם הורג עלי אב אביו. משכיר את עצמו לרועה "שותל"כבשים ומוכרן תמורת שק זהב לשודדים. מתחתן עם יתומה, מזמין את השודדים המרומים לסעודה בה "מתרגז" על אשתו ודוקר בחרבו מעי פרה שותת דם הקשור לאשה. זו "מתה" אך "קמה לתחייה" אחרי שבעלה קורא לחתולה המלקקת דם מפניה. השודדים מקבלים לפי בקשתם את החתולה "המחייה מתים". כשנוכחים כי רומו בשנית מכניסים את עלי לשק כדי לזרקו לנהר. כשפונים לאכול מחליף עלי את מקומו עם רועה אחר החושב שיינא ליפהפייה. הרועה נזרק למים. עלי הולך עם עדרו ופוגש בשודדים. מסביר שזקקוהו חלש מדי והגיע רק לצאן. אם היו זורקים אותו חזק יותר היה מגיע גם אל הזבה שבים. השודדים ביקשו שיזרוק אותם. יועץ לתלות אבנים בצווארם וכך קפצו לים וטבעו.	תימן	7594
הבן הפיקח והפקיה המנאף	איש שקינא לאשתו, לא שלח את בנו ללמוד מחשש שהמלמד יתאהב באם הילד, כי אם הוא, הילד, כל כך יפה וודאי אמו יפה יותר. לבסוף השתכנע ושלחו. הפקיה (המלמד) ראה את יפי הבן וביקש לראות את אמו. שלח לה מגדנות באמצעות הנער. הנער מסר את המגדנות לאשת הפקיה בשם אביוכביכול, ואמר לה שאביו מזמינה לביתו. לפקיה מסר שאמו קבלה את המגדנות ומזמינה אותו אליה. כשבגיע הפקיה לביתה הורה לו הבן ללכת לאורווה כשהגיע אשתו כיוון גם אותה לשם ...	תימן	7638
החמור המלומד שעלה לדרגת שופט	זוג חשוך בנים אימץ חמור וביקש ללמדו. שלחוהו לפקיה שקיבל סכומים גדולים ומזון כדי "לפתות" את החמור ללמוד. לאחר זמן מה ביקשו לראות את הישגיו. הפקיה אילף את החמור לדפדף בספר על ידי כך ששם בין דפיו גרגירי חיטה. כשבא אביו לא שם חיטה, החמור חיפש ואביו חשב שהוא קורא. כעבור חודש מכר הפקיה את החמור. לבעליו סיפר שהוא שופט בעיר דמר. כשהלך לשם האב וביקש לדבר עם בנו השופט - החמור - קיבל מכות. חזר שמח כי בנו זכה לכבוד.	תימן	7639
לא לי ולא לך ולא לשלפוחית השמן	אב השאיר לבנו שיוולד סכום כסף והחביאו במקום מסויים, שרק אשתו ידעה. לאחר מות האב וכשגדל הבן סיפרה לו את הסוד. מישהו שמע את הדברים ובא בשם הבן, כביכול, לקחת את הכסף לאחר שמסר סימנים. הבן החליט ללכת בדרכי רשע כיוון שסבל מרשעים. שמע אישה ששרה לבנה כי בעלה המת השאיר לו ירושה. התחפש למת ואמר לה שבא בשם בעלה. גיסה רדף אחריו כששמע על הדבר. בדרך בריחתו ראה בחור עובד בלבנים. סיפר לו שהרודף אחריו מחפש קרחים כדי לעשות מקרקפתם שלפוחית שמן. התחלפו בבגדיהם. הגיס רדף אחרי הקירח (לפי הכוונתו של הגנב האמיתי). כשראה הקירח את הרודף קרב, ניפץ את גולגלתו ואמר לא לי ולא לך ולא לשלפוחית השמן. נוכח הגיס שזה לא הגנב, חזר על עקבותיו אך הגנב נעלם.	תימן	7640
עזבונו של כלב	לבו הנאמן של הרועה ליווהו תמיד. פעם התנפל עליהם זאב. הכלב יצא נגדו והציל שב מפיו. הרועה הקדיש את השה לכלב. כעבור שנים היו לשה צאצאים רבים. במות הכלב חפר לו הרועה בור וקרא למוסלמים לספוד לו ולשבת "שבעה". אחד שלא הוזמן לסעודת האבל הלשין על כך לשופט. כשהובא הרועה למשפט סיפר לשופט שעשה הכל בפקודת הכלב שהשאיר בצוואתו ירושה למסגדים וריאלים רבים הוריש לראש השופטים. השופט זיכה את הרועה.	תימן	7641
תרנגולת הרש	עני עבד אצל אישה ותמורת ריאל שקיבל כשכר קנה תרנגולת שגלה ויפתה. אחיו העשיר חשק בה. מרוב תאוותו חלה והיה נאלץ לקנות את התרנגולת תמורת 100 ריאל שדרש אחיו. כשהחלים דרש את כספו. הלכו לקאדי. בדרך ניסה ישמעאלי לתפוס את חמורי, שלח את העני שירדוף אחריו. ברדיפתו פגע בו באבן והרגו. הישמעאלי הלך גם הוא לקאדי, בעצת העשיר. בדרכם הוזמנו ללון בכפר, העני נשען על תינוק והרגו. קמה המולה והעני קפץ מהחלון, פגע בזקן והרגו. בנו של הזקן, יחד עם אבי התינוק הישמעאלי והעשיר הובילו את העני לקאדי. העני לא רצה לחכות שהשופט יגיע ופרץ לחדרו. ראהו שותה ערק עם חבריו. השופט הבטיח לזכותו בתנאי שלא יגלה זאת. לבנו של הזקן אמר שיקפוץ עליו ויהרגהו או שישלם קנס. לאבי התינוק אמר שישען עליו או שישלם קנס. בישמעאלי נזף עד שהריצו והטיל עליו קנס. לעשיר אמר שעליו לשלם פי כמה, כי העני הציל את חייו. את כל הקנסות ששולמו מסר לעני וביקש ממנו בתמורה בקבוק מדי בואו לביקור.	תימן	7642
חיגר וסומא	חיגר וסומא השומרים על גנו של האדון גונבים מפירות הגן כשהחיגר רוכב על הסומא. הם מכחישים בפני האדון את אשמתם אחד בגלל עוורונו והשני בגלל פסחותו. האדון מושיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד.	תימן	7952
מתי הכל שמחים?	גוי שואל את ר' יהושע מתי היהודים והגויים שמחים יחד, כי בדרך כלל כל אחד יש לו מועדים משלו. ר' יהושע עונה: "כשהגשמים יורדים".	תימן	7953
זוג משמיים	בן בזבזן מתאהב בבת שותפו של אביו שנפטר. השותף אינו מסכים לנישואין. בדרכם לעיר רחוקה כדי להתחתן תועים בני הזוג במדבר. הם נפרדים זו מזה כאשר הבחור מתרחק מן הבחורה בעת חיפוש אחרי מים ואוכל. היא ניצלת על ידי זקן. רב חובל של אניה בה היא רוצה לחצות נהר, חומד אותה. היא בורחת באניה, אחרי ששלחה את רב החובל לחוף לקניות. היא לבושה בבגדי גבר ונעשית מזכיר המלך. ראש הסריסים מטיל ספק בגבריותו של של המזכיר והיא נשלחת כרמאי לבית כלא. שם היא מוצאת את בחיר ליבה שנכלא כחשוד בריגול. הם מחליפים את בגדיהם והבחור הולך כמזכיר לבדיקת גבריותו. משחררים אותו כחף מפשע. כשהמלך מציע לו פיצוי עבור העוול שנגרם לו, הוא מבקש את שחרור אחיו (כלתו)החשוד בריגול. הזוג מתחתן.	תימן	8160
המלך שרצה באשה חכמה	מלך מצווה על עבדו להביא לו מן האוויר את הנאד שהפליט. בדרכו הוא מבקש להרים זקן על גבו. כשהם יוצאים מן המערה, הוא אומר: יצאנו שלושה (כי מצא בדרך מקל). במגרש ללא גדר אומר: מגודר הוא, במגרש מגודר אומר: פרוץ הוא. כשנכנסו העירה אומר: אכנס לבית כל האנשים. בת הזקן מסבירה לאביה את ארבעת מעשי העבד: רצה לברר דרך משל מי יזמין את מי ללכת, המקל שמצא במערה היה השלישי, המגרש הראשון מגרשו של המלך ואיש לא יעז לגנוב ממנו. המגרש המגודר - של אלמנה. בית האנשים כולם - המסגד. העבד מבקש מהזקן: ים מלא, לבנה במלואה ועשרה כוכבים. הנערה שולחת לו כיכר לחם, עשר ביצים וקערה עם שמן. בפעם השנייה מבקש העבד את העמוד של הבית - הנערה, והיא מזמינה אותו לביתה. היא שוחטת כבש, קושרת את עינו עם עכוזו, את פיו עם ברכו ואת הלב עם אבר המין. העבד לוקח את האברים החתוכים למלך. המלך הבין את הרמז: כשהעיין ישנה אין יודעים מה היא עושה, כשהפה אוכל יש כוח ללכת ברגל, הלב משתעשע גם כשהגבר משתעשע במה שיש לו. המלך רוצה לשאת את הנערה לאשה ואומר לאביה הזקן שהוא רוצה לקחת את כל הבית. הבת מבינה ונישאת לו.	תימן	8251
העכבר השיכור	לצורף נעלמים כמה טבעות מארונו הנעול. לפי עצת שכנו הוא שם כוסית עראק באחת הפינות של חנותו. למחרת הוא מוצא שם עכבר שיכור ועל ידו טבעותיו ועוד כמה תכשיטים שלו ושל אחרים. אחרי סילוק העכבר נפסקות האבדות.	תימן	8381
איכר זקן ואשתו הצעירה	סוחר משיא את בתו הצעירה לאיכר זקן ופיקח תמורת כסף רב. הצעירה ממשיכה לקיים בסתר את קשריה עם אהובה. הבעל חושד בה ועוקב אחריה. כשבני הזוג המאוהבים הולכים ל"מערת שדים" כדי לבקש עצה כיצד להיפטר מן הזקן, מתחבא הבעל במערה ומייעץ לאשה לפטם את בעלה בביצים, וכך לגרום להתעוורותו. אז יוכלו בני הזוג להתעלס אפילו בפניו והוא לא יראה כלום. הם עושים כך והבעל משים עצמו עיוור. כשבני הזוג מתעלסים לעיניו הוא יורה בהם.	תימן	8494
בימי קציר חיטים	עשיר התאהב באלמנה צעירה ענייה הבאה לשדותיו ללקוט שיבולים. בהתחלה היא דוחה אותו, אבל כשהיא מרגישה שרגשותיו רציניים היא מסכימה להנשא לו.	תימן	8495
הרפתקאותיה של בת החאג'	ערבי יוצא עם בנו למכה ומשאיר את בתו היפה היחידה בבית עם חברתה. שכן, ידיד האב, מגיש להן את צרכי מזונן דרך הגג, משם לוקחת אותם החברה. כשבת החאג' עולה פעם לשם, מתאהב בה השכן. קונה עבורה מתנות ואפילו נוגע בה. הבת אינה מתנגדת משום שמאמינה לדברי אביה שהשכן הוא איש נאמן. השכן רוצה לאנוס את הבת אבל היא מצליחה להתחמק ממנו. כנקמה כותב השכן מכתב לאבי הנערה שהיא חיה חיים חופשיים. האב מאמין לשכן אך לא כך האח. האב פוקד על בנו לגשת לביתו ולהמיתה. הוא מוצא את הכל כשורה וידידת אחותו מספרת לו על מעשי השכן. לכן אינו יודע אם למלא את פקודת אביו. לבסוף משאיר אותה באיזור שומם. משם הגיעה אחרי זמן רב בו מאבדת את כושר הדיבור, לגן. שם מוצא אותה נסיך ומתחתן איתה. כשיוצא למלחמה נשארת אשתו והילדים שהיא ילדה לו בהשגחת הווזיר, שבן המלך סירב בעבר להינשא לבתו. הווזיר חומד את אשת הנסיך וכשהיא מסרבת הוא שוחט את שלושת ילדיה. מרוב צער ווצעקה על הרצח הזה שב אליה כושר הדיבור. היא בורחת מחופשת בבגדי גבר, ונשכרת לעבודה אצל אופה. הנסיך החוזר מהמלחמה שומע מהווזיר שאשתו היא שדה, אשר הרגה את ילדיה ונעלמה. הוא אינו מאמין ויוצא עם הווזיר לחפשה. הוא מודיע כי מי שיבוא לספר לו סיפור יקבל לירה זהב בתמורה. אבי הנערה החוזר ממכה חושד שדברי שכנו היו שקר וכדי למצוא את האמת פותח אכסנייה לאורחים בחינם, תמורת סיפור חייהם של האורחים. הנסיך עם מלוויו מגיעים לאכסניה. האשה המחופשת כנער מגיעה לשם כשליחת האופה. היא מספרת את סיפורה לנוכחים. כולם מזדהים. הווזיר והשכן נענשים. עורכים חתונה מחודשת.	תימן	8496
זוג חושם תימני	אשת חושם מכינה מתנה לבתה לרגל הולדת הנכד: סיר שמנת. בעת העדרה זולל רועה את השמנת, ומשאיר את מכסה הסיר מוסט. זבובים מתיישבים על השמנת והאשה מאשימה אותם בזלילתה, אך אינה מבינה כיצד הרימו את המכסה הכבד. בעלה שחזר הביתה עם אף פצוע (דחף את אפו למנעול) מסביר כי אלה הם גמלים בדמות זבובים. במשפטם עם הזבובים לפני הקאדי מרשה להם השופט להרוג כל זבוב שייקרה להם בדרכם. חושם מכה את השופט במקל על ראשו כדי להרוג זבוב. כך שוברים בני הזוג את הכלים בביתם במלחמתם עם הזבובים. האשה מתכוננת לבקר את בתה ובעלה תופר לה שמלה מבריקה ורועשת (מנייר). היא לוקחת שלושה עופות מפוטמים אך מחלקת אותם בדרכה לשועל רעב המופיע לה בדרכה בכל פעם מכיוון אחר ונדמה לה כשלושה שועלים. כן היא שופכת את כד השמן שלקחה לתוך סדקים באדמה היבשה. שמלת הנייר נמסה כשמתחיל לרדת גשם והאם מגיעה אל בתה ערומה ובידיים ריקות. בבית הבת היא עושה סדר במחסן ומערבת את כל מצרכי המזון בנפט. כשמחזיקה את הנכד בידיה חשה בראשו הרך ונועצת בו סיכה כדי להוציא מתוכו את "המוגלה" שהצטברה וכך הורגת את התינוק.	תימן	8497
הזקנה הנבונה	זקנה בודדה ולה עז יחידה מבחינה בשני אנשים הזוממים לגנוב את העז. בלילה היא נאנחת בקול ומבקשת מה' חבל לקשור את ראשה הכואב. הגנבים המחכים שתרדם משליכים לעברה חבל. הזקנה קושרת את העז למיטתה. לאחר מכן נאנחת על הקור והם זורקים לה מעיל פרווה של אחד מהם מתוך ידיעה שלכשתרדם יכנסו ויקחו את העז, החבל והמעיל. כעבור זמן מה מתחילה הזקנה לספר בקול את קורות ליל הכלולות שלה ומסיימת בצעקה הצילו! הגנבים נבהלים ובורחים.	תימן	8498
משפחת החרשים	שלשלת של אי הבנות בין עובר אורח לחירש, בין החירש לאשתו, בין האשה ובתה ובין הבת וסבתה, הכל בגלל חרשותם של בני המשפחה.	תימן	8501
רומיה ויחיא	יחיא טמן את חסכונותיו בין הבצלים והשומים ששמה אשתו לייבוש בעליית הגג וללא ידיעתה. האישה החליפה את הבצלים והשומים בסיד של ערבי עובר אורח והלה נהנה מהכסף שמצא ביניהם. הבעל המיואש הלך לגור בקבר. אשתו הלכה אחריו עם דלת הבית (שלא יתקרר...) וכאשר שמעה גנבים מתקרבים התחבאה באחד הקברים. כששמעה שהם רבים ביניהם למי מגיע חלק גדול יותר מאוצר המלך לחשה מתוך הקבר כבת קול כי לה מגיע החלק הגדול. הגנבים נבהלו, ברחו והשאירו שם את האוצר שגנבו. הזוג חזר לביתו עם אוצר הגנבים.	תימן	8504
מכין הטבק שהציל את אחיו היהודים	יהודי בקיא בהכנת טבק ריחני הגיע בזמן המלחמה בין הטורקים והתימנים לשיירתו של שייך עשיר. היהודי שיכנע את השייך, שאהב מאוד את הטבק הריחני, שיתנו לו ולעוזריו במקצועו מקלט ומזון בטירתו תמורת הכנת הטבק. עם הסכמת השייך לעיסקה הכניס היהודי לטירה קרוב למאה יהודים, בטענה שהם עוזריו, ובכך הציל את חייהם.	תימן	8571
האשה והמושל	בחורה יפה, אשת איש, רועה את פרתה בחלקה השייכת למושל הכפר. המושל שולח כמה שליחים כדי לתפוס אותה. היא מזמינה כל שליח ליום אחר לביתה, כשמעוררת בהם תקווה לבלות איתה באותו יום. הראשון שבא צריך לעלות זבל פרות על הגג, השני להוריד אותו, השלישי שוב להעלותו וכך הלאה. כל פעם אחרי שגמרו את עבודתם בא בעלה של האשה ונתן לכל אחד מהם מכות נמרצות. כאשר בא המושל בעצמו, חותכת לו האשה את אוזניו כאשר מנסה להאזין למתרחש בחדרה.	תימן	8757
האשה והשודדים	אשת מורה מוסרת לסוחר את כל הכסף של חותנה, תמורת שני כלי חרס שברצונה לקנות. האשה וחותנה יוצאים לחפש את הסוחר. בדרכם עולים על עץ שמתחתיו מתאספים גנבים כדי לחלק את שללם. האשה משליכה לוח שלקחה איתה , הגנבים בורחים. הזוג תופס את שללם. כשאחד הגנבים חוזר הם מזמינים אותו להשתתף בארוחתם. האשה עושה כאילו מנקה את לשונה בסכין והשודד מבקש ממנה שתנקה גם את לשונו. היא חותכת לו את הלשון והוא, וכל השודדים שעמדו לחזור לעץ, שוב בורחים.	תימן	8758
בן המלך שהתמרד נגד אחיו	מלכה שוכבת עם אופה ויולדת ממנו את בנה הבכור. עם מות המלך יורש אותו הבכור. בנו השני, האמיתי, מתמרד נגד אחיו הגדול בנימוק שאינו בן המלך, אך אינו מצליח להדיח את היורש. אחרי המרד שואל המנצח את אמו על מוצאו והיא מאשרת שהוא בן האופה.	תימן	8759
ילד שהמית ארבעים במכה אחת	ילד ממית ארבעים זבובים שהתאספו סביב הדבש שעמד לאכול, ומתפאר בפני הסובבים אותו שהרג ארבעים במכנה אחת. עקב השמועה מינה אותו המלך למצביא העליון של צבאו. בצאתו לקרב מחזיק המצביא החדש את רובהו בכיוון הפוך, נותן פקודת אש, והורג את עצמו ואת כל חייליו.	תימן	8760
האיש שחיפש טיפשה גדולה יותר מאשתו	איש נותן את כל כספו ואת שאר רווחיו לאשתו כדי שתשמור הכל ל"ימים הארוכים" (בהם לא תהיה לו עבודה). האשה מוסרת הכל לאיש שבא אליה ומברך אותה ב"ימים ארוכים". בעלה יוצא כדי למצוא אשה שטיפשותה שווה לזו אל אשתו. בהתארחו אצל זקן שומע האורח באמצע הלילה שבת מארחו צועקת. היא מספרת שחלמה שהתחתנה עם האורח, ילדה לו ילד, שכבה עם ילדה והוא מת. אשת המארח מביעה את דעתה שהאורח יהרוג את בתה אם ישמע על מעשיה. הזקן משיב שהוא מוכן לתת כופר עבור הילד. האורח ששמע את הויכוח המשפחתי דורש את הכופר ומקבל מן הזקן כסף רב.	תימן	8761
גנב בן גנב	לפי בקשתו מגלה אם לבנה שאביו המנוח היה גנב. הילד מחליט להיות גנב כאביו. מצליח לגנוב פעמיים מקרוביו , שהם גם כן גנבים, מבלי שירגישו, כבש. הקרובים משבחים את הילד כגנב מעולה.	תימן	8762
למי שייך הילד	זקן מופלג מתחתן עם צעירה ומת מייד לאחר החתונה. זמן קצר לאחר מותו מתחתנת הצעירה שנית. כשיולדת בן, מתעוררת השאלה למי שייך הנולד: למשפחת הזקן או לבעל השני. אחרי שבתהליכים משפטיים הדבר לא הוכרע ואחרי התנגשויות מזויינות בין שני הצדדים, הולכים היריבים לחכם. החכם שולח את בן הצעירה ,שמלאו לו שלוש וחצי, לבתו - רועת צאן, להביא מעדרה כבש שהוא מתאר במפורט. לפי מסירת התיאור על ידי הילד ולפי מבט פניו מכירה הרועה שהילד הוא בן הזקן.	תימן	8763
חינוכו של חמור	איש משכנע טיפש שלא הצליח למצוא קונה עבור חמורו, למסור לו את החמור כדי שיחנך אותו. הוא מבטיח לטיפש שהחמור יקבל ממנו חינוך כזה שבסוף יהיה מסוגל להיות מושל. אחרי זמן מבקר האיש את חמורו, רואה אותו מדפדף בלשונו בספר וחושב שהוא כבר יודע לקרוא (למעשה החמור מחפש את גרגירי החיטה שהוחבאו בין העמודים). מאוחר יותר מבקר הטיפש אצל מושל המחוז, מגיש לו תלתן וטוען שהמושל הוא בן אתונו הלבנה. המושל הנעלב מצווה לכלוא את הטיפש. החכם מגלה את השתלשלות העניינים. משחררים את הטיפש ומענישים את הרמאי.	תימן	8765
מעשה בזקנה מרשעת	זקנה מפתה צעיר לביתה, משכנעת אותו למסור לה את גמליו להשגחתה ומוכרת אותם בהעדרו מן הבית. הצעיר מתלונן לפני השופט והזקנה הושמה בכלא. משם מצליחה לברוח כשמשכנעת את הסוהר שהיא יכולה לשחררו מן הגיבנת שלו. לפני בריחתה היא קושרת את הסוהר בחבלים שהביא לה. תופסים אותה שנית ושמים אותה בארגז כדי להביאה למקום בטוח יותר. בדרך היא בורחת ולוקחת איתה את הגמל שהוביל את הארגז יחד עם הארגז עצמו, כשהיא שולחת את שומרה בטענות שווא. עיוור מדובב ערבי לגלות לו את סכום הכסף שהוא נושא איתו ואת אופן החזקתו, ואחר כך מאשים את הערבי שגנב ממנו את הכסף. מאמינים לעיוור ונותנים לו את כספו של הערבי. השומר, שממנו ברחה הזקנה בזמן, מגלה את המקום בו הסתיר העיוור את הכסף של הערבי ולוקח אותו. אשת השומר מרחיקה את בעלה מביתם כדי לאפשר לה לבלות עם מאהבה. היא טוענת שבשוק משלמים עבור העור של העגל את מחירם של שני עגלים. השומר שוחט את העגל שלו ומביא את עורו לשוק. כאשר שם מסתמך על דברי אשתו במו"מ על המחיר, טוען היהודי שאשת השומר שלחה אותו מהבית כדי לאפשר לה לבגוד בו. השומר חוזר הביתה והורג את המאהב שמכניס לתוך גרונו מרק רותח.	תימן	8766
הסוחר והיפהפייה ליד הבאר	שני בחורים הולכים לבאר כדי לשתות שם מים. פוגשים שם כמה נערות ביניהן אחת היפה מכולן. אחד הבחורים, סוחר אמיד, דורש לשתות את המים רק מהיפהפייה. היא נותנת לו לשתות בנעל שלה. מלווהו סוטר לו כי התנהגותו אינה הולמת את מעמדו. הסוחר מבטיח להתנקם בה על שהשפילה אותו ונתנה לו לשתות מנעלה. בלילה מתגנב לביתה ושוכב איתה. לאחר שנודע לו שהנערה הרתה לו הוא מתחתן איתה.	תימן	8767
סעודת הכבש של היהודי הפאקיר והעבד	עשיר רוצה להיפגש עם בחורה יפה, אשת איש. נגר מכין לו ארגז שבתוכו הוא נכנס וזקנה מביאתהו לבית הזוג. שם אותו מעל האשה על יד מיטתה. בהעדר הבעל פותחת האשה את הארגז והעשיר מתעלס איתה. כשעברו למקום אחר, לוקח הבעל את הארגז על גבו. בדרך מגלה לו יהודי, המרגיש מה בארגז, את בגידת אשתו. הבעל הורג את האשה. אשה מרחיקה את בעלה מהבית כדי לבגוד בו. היא טוענת לפניו שבשוק אפשר למכור עור של עגל במחיר של שני שוורים. יהודי מגלה לו את בגידת אשתו כאשר הבעל הבעל בממשא ומתן על מחיר העור מסתמך על דברי אשתו. הבעל חוזר מייד לביתו ורואה במו עינו את הבגידה. הוא ממית את האשה ואת מאהבה. שלושה אנשים: יהודי, פאקיר ועבד מחליטים מחליטים להכין יחד סעודה. על היהודי להביא את השמן, על הפקיר להביא כסף ועל העבד את שאר הדברים. א. היהודי משליך לכד שמן את טבעתו , בה חרוט שמו. היות ומוצאים את הטבעת כאשר מריקים את הכד, מוסר השופט שלפניו הביאו את הדבר, ושהיהודי שיחד אותו, את השמן ליהודי. ב. הפאקיר מצליח להשיג כבש כשצובע בחינה את אשכיו. הבעלים האמיתי של הכבש אינו יודע על הסימון, לכן מצווה השופט למסןר את הכבש לפאקיר. ג. העבד לוקח מסוחר שק בו שמר את סחורתו: סוכר, ביצים, קפה וכו', כשמרחיק את הסוחר מחנותו בטענה שעל הסוחר לטפל בכאבי שיניים (מדומים) של חברו הפאקיר. שלושת הידידים מחליטים שימסרו את הכבש לאכילה לחולם החלום היפה ביותר. העבד מספר שירד לעולם הבא, הפאקיר היה על הירח, היהודי - אכל את רוב הכבש באמרו שבחלומו הופיע לו משה רבנו ואיים עליו שיהרגו במקל אם לא יאכל את הכבש. כדי למנוע מהיהודי שיאכל גם את שאר הכבש מרחיקים הפאקיר והעבד את כד המים מהבית בו נמצאים השלושה, ביודעם כי בלי נטילת ידיים לא יאכל היהודי. היהודי יוצא כדי להביא מים ושני חבריו נוכלים אחריו את הדלת. היהודי דופק במקל על הדלת הנעולה וטוען שמשה רבנו חזר כדי להרוג את חבריו. השניים בורחים והיהודי גומר את הכבש.	תימן	8768
בעל החיטה ובעל הדורה והגנבים	איש מביא לשוק שק המכיל בחלקו העליון כמות קטנה של דורה ותחתיה דברים חסרי ערך: פחם, אבנים. איש שני מביא לאותו מקום שק המלא כביכול חיטה ובפנים גם כן דברים חסרי ערך. שני האנשים מחליפים ביניהם את שקיהם כשכל אחד מהם חושב שרימה את רעהו. בעל הדורה מתחייב לשלם לבעל החיטה את ההפרש בין הדורה ובין החיטה. בעל הדורה מתחמק מבעל חובו. לבסוף מביים בעל הדורה את מותו, כדי להפטר מבעל החיטה. מכניסים את המת המדומה לתוך מערת קברים. הנושה נשאר על ידו ומנסה לפשוט את תכריכיו. שבעה גנבים מגיעים למערה כדי לחלק את שללם, המת "מתעורר" והגנבים בורחים. בעל החיטה ובעל הדורה מחלקים את השלל. אחד הגנבים חוזר וזורק סמרטוט על ראשו של בעל הדורה ובורח.	תימן	8772
המפקח על השוק ושלושת בניו	בזמן מחלתו, שולח מפקח בשוק את שני בניו הלבנים בזה אחר זה, ואחר כך את בנו השחור, הצעיר, לשוק כדי למלא את מקומו. שני הלבנים מסתכלים בשוק רק על מעשים הנראים להם יוצאי דופן ואינם מבצעים שום דבר. השחור סוחט מהסוחרים כסף וסחורה. האב מכריז לפני האם שהבנים הלבנים אינם בניו האמיתיים ורק השחור הוא שלו.	תימן	8778
נער יהודי בביתם של ערבים	נער יהודי, שלא נותנים לו לשתות בבית ערבי בו הוא מתארח, שותה קפה שאינו מיועד לו וממלא את כלי הקפה בשתן. אורחי הערבי מנסים את המשקה ומסרבים לשתותו. ערבי קונה בשר, הבשר נעלם (נער יהודי אוכל אותו). אשת הערבי טוענת שהחתול אכל אותו. שוקלים מייד את החתול ומתברר שמשקלו לא השתנה.	תימן	8779
העיוור כפוי הטובה	עיוור מבקש מזוג שפוגש בדרך, להרכיב אותו על חמורם עד העירייה של צנעא. למרות התנגדות אשתו ממלא הבעל את הבקשה. בהגיעם לעירייה טוען העיוור שהאשה והחמור שייכים לו. השופט מצווה לכלוא כל אחד מהצדדים בחדר לחוד ולהאזין לדבריהם. כל אחד מהכלואים מהרהר בקול וכך נודעת לשופט האמת. הוא מחזיר לאיש את אשתו ואת חמורו ומצווה על העיוור לשלם את הוצאות המשפט.	תימן	8781
השקר הגדול ביותר	שלושה אנשים רבים על חתיכת בשר. השופט קובע שהאיש שיספר את השקר הגדול ביותר יזכה בבשר. הראשון מספר כי כרת את ראשיהם של הכבשים שלו, שם אותם בארנק כדי לשמור על הכבשים מפני הגשם. עם תום הגשם לקח את הכבשים הביתה. השני מספר כי כל תושבי העיר צנעא נדבקו בחוט טליתו. הם השתחררו כאשר הלך לאט לאט אחורנית. השלישי מספר כי עוף אחד משמים לקח למעלה את כל גמלי השיירה שלו, פרט לאחד. האיש בנה לעצמו מגדל מהעדשים שהיוו טעונים על הגמל שנותר, עלה עליו השמימה והחזיר את גמליו. השופט אינו מעניק את הבשר לאיש אלא לוקחו לעצמו.	תימן	8782
בת המלך שנישאה לבן העני השתקן	צעיר בניו של עני, שהי אומר תמיד "אם יש לחם זה טוב", נלקח העירה אל דודו, ונושא את בת המלך. נולד להם בן הרואה את הנולד, ומנבא לאמו ששודדים יקחו את כל רכושם. כך היה. האב שעדיין נהג לאמור רק את המשפט האחד, לוקח כיכר לחם עגולה ויוצא לדרך. הלחם מתגלגל לו מהגבעה, הוא רץ לתפסו. השודדים שראו זאת נבהלים וברחו . הרכוש הוחזר הביתה. המלך חולה ואשתו שולחת אותו לבקרו. הוא יושה מולו וממלמל משפטים בלתי ברורים. המלך צוחק, הפצע בגרונו מתפוצץ והוא נרפא. המלך מזדקן ורוצה להמליך תחתיו את נכדו.לאחר שהוכחה חכמתו מסכימים כולם. אבי המלך החדש מתחיל עתה לדבר ומבקש להביא אליו את אביו הזקן וששת אחיו וכך היה.	תימן	8886
העשיר שחשק בבת המלך היפה	עשיר מוכן לתת חלק מרכושו לכושי אם יצליח להראות לו את בת המלך היפה. הכושי מתחיל להסיר של עז מעליה, מול חלונה של הנסיכה. זו יוצאת לראות למה העז צועקת. אחר כך רוצה העשיר להפגש עם הנסיכה. הכושי מתחיל לאכול מן הבשר החי של העז והנסיכה יוצאת אליו ומשוחחת איתו. הכושי מספר לה על העשיר, והיא מסכימה להינשא לו. הכושי נעשה לשומר ראשם.	תימן	8887
בת היהודי החכמה והמלך	מלך ערבי יוצא לראות מי חכם יותר ממנו. פוגש נערה יהודייה המבטיחה להראות לו חמור עם קרניים. כאשר מטיל המלך ספק בקיומו של ייצור כזה, עונה לו הבת כי גם גמל עם קרניים (שאלת המלך) אינו קיים. המלך מבקש ממנה לתפור לו ריחיים שנשברו, היא מבקשת ממנו חוטים מאבן. המלך מבקש חלב מכבש זכר, היא מבקשת את עזרתו ביילוד אביה. המלך מצווה עליה להתחתן עם משרתו ומייד להביא לו ילד. היא שולחת את המלך לשתול רימון ומייד מבקשת רימונים מן העץ. כדי לא לשכב עם העבד הכושי היא מעבירה כל הלילה יחד אתו מי מבריכה מלאה לבריכה ריקה. בבוקר שואל אותו איך היא (האשה) והעבד עונה בסדר (הברכה). בת היהודי מתחלפת עם אשת המלך. בבוקר מתברר מלך שישן עם היהודיה ואשתו עם העבד. הוא נושא את היהודיה ומשיא את אשתו לעבד.	תימן	8954
האפנדי וגנב הסוסים	לאפנדי נגנבה סוסתו האצילה. האפנדי רדף אחרי הגנב הרכוב על סוסתו, כשהוא עצמו רוכב על בתה של הסוסה. ברדיפתו הרגיש האפנדי שהסייחה עולה באצילותה ובמהירותה על אמה וכדי שלא יוודע שיש לו סוסה טובה יותר מזו שנגנבה, הפסיק את המרדף.	תימן	9678
סיפור אשר נהפך למשל	אב בן ואח האם נוהגים לשדוד שיירות רבות בתימן. אחרי מאמצים רבים הם נתפסים על ידי האימאם ודינם נגזר למות. האישה שכל יקיריה בסכנה מגיעה למלך ומתחננת כי יחוס עליהם. המלך מוכן להשאיר אחד מהם בחיים ועליה להחליט מי זה יהיה. היא יושבת בשערי המלך ומקוננת והמלך מרחם עליה. היא מחליטה כי האח ישאר בחיים ומסבירה כי בעל שני ובן שני אולי יהיו לה אך לא כן אח. המלך משחרר את האח ושניהם חוזרים לכפר. אחר כך, משחרר המלך גם את הבעל והבן לאחר שהבטיחו לחזור למוטב. מאז מקוננות הנשים בעקבותיה על מות אחיהם- "יא אחי יא שקיק ד'הרי".	תימן	9794
מישכן התרנגול בעד התרנגולת	יהודי הרוצה לגזול מערביה תרנגולת שמנה, מצליח לשכנעה לקבל תרנגול קטן ורזה כפקדון עד שיביא לה את הכסף. הכסף לא שולם מעולם.	תימן	9814
עגל שאינו למכירה	יהודי רוצה לקנות מערבי עגל. הערבי אינו רוצה למכרו. היהודי שם בסתר פלפל בפי העגל. העגל מפריש ריר רב והיהודי טוען שנחש הכיש אותו ולכן אין ערך לבשרו ואפשר רק להשתמש בעורו. הערבי מוכר ליהודי את העגל במכיר נמוך.	תימן	9815
מת בגלל "רובע ריאל"	שני שותפים רבים בבית קברות על הפרש קטן בסך רבע ריאל בחשבונם. שודדים, ששדדו את אוצר המלך ועומדים לחלק את שללם באותו בית-קברות, סבורים כי התגלו ובורחים. השותפים מחלקים ביניהם את השלל, אך גם אחרי החלוקה ממשיכים לריב על ההפרש בחשבונם. כשאחד מהם מביים הלוויה מדומה עבורו, דוקרו שותפו (שאינו יודע כי ההלוויה מדומה) במקל, עד שאינו יכול לסבול את הדקירות ומוותר לו.	תימן	9819
קירנאן ומכירת עראק למוסלמים	בנו של יוסף קירנאן מקבל מאביו כסף כדי לקנות עראק. היות והוציא סכום קטן מהכסף לקניית אוכל לעצמו, לא הספיק הכסף שבידו לתשלום בעבור בקבוק מלא עראק. כדי לנקום בחנווני, המסרב למלא את הבקבוק, נותן הבן למוסלמי, החובב את הטיפה המרה, את טליתו וכיפתו. כך הוא נכנס לחנווני (למוסלמי אסורה שתיית יין) ורק לאחר ששתה כמה כוסות מגלה החנווני את המרמה ומגרש את המוסלמי מחנותו מבלי לבקש תשלום, משום שהוא חושש שיענש על מכירת משקה למוסלמי.	תימן	9820
רצה שהעייר יהיה שופט	ערבי מקבל מערבי אחר, הרוצה בעייר שלו, את הצעתו לתת לו את העייר ללימוד. בעל העייר נותן ל"מורה" כלכלה עבור תלמידו בזמן הלימודים. כששואל בעל העייר את המורה על התקדמות התלמיד שולחו האחרון לשופט בדמאר. בעל העייר פונה לשופט כאילו הוא העייר שלו. השופט הנעלב מצווה להלקות אותו ולאוסרו.	תימן	9821
רוכל יהודי והסייד שסירב ללון במחיצתו	ערבי, שהיה נוהג לארח יהודי, ידידו הטוב ביותר, מוסר בלחץ איש דת מוסלמי את המקום הטוב ביותר בביתו לאיש הדת. היהודי מסתפק, לפי בקשת ידידו הערבי, במקום פחות נוח. בלילה עושה היהודי את צרכיו בחוץ ומלכלך בצואתו את מיטת המוסלמי מבלי שזה ירגיש במעשיו. בבוקר יושב במארח שאורחו המוסלמי לא הטריח את עצמו בלילה ללכת החוצה ועשה את צרכיו במיטתו. המארח מגרש את איש הדת בגידופים מביתו.	תימן	9831
הסוסה "אל צמיטא"	לשודד ולבן אחותו אוזל המזון במדבר. השודד מצווה על בן אחותו לספק לו אוכל וקפה. הבן מוציא מגמלו את גירתו, מכין ממנה אוכל וממימיה שתיה ומדם הגמל מכין קפה. השודד ממית נחש שתקף אותם אבל בזמן גסיסתו הורג הנחש את בן האחות. השודד תופס סוסה אצילה על יד המעיין כשקופץ עליה כשהיא באה לשתות. קורא לה אל-צמיטא (השד). מלך תימן מבקש את הסוסה ומאיים על בעליה שיכרות את ראשו אם יסרב לו. השודד מסרב. ביום שבו עליו למות הוא מבקש את הרשות לרכב על סוסתו בפעם האחרונה. הוא קופץ עם הסוסה מעבר לחומות העיר ומגיע לביתו. לסייח של הסוסה שלא הצליח לקפוץ מעל החומה הוא כורת את הראש.	תימן	9835
השדים הסתלקו ולקחו הבתולים אתם	אם של צעירה ערביה, ששכבה עם בחיר ליבה לפני חתונתם, מפחדת שידונו את בתה למוות כי לא ימצאו אצלה בליל החופה את סימני הבתולים. האם פונה לרוכל יהודי המזדמן לכפרה לעצה, ומבטיחה לו שכר הגון אם יעזור לה. לפני החופה מצווה היהודי על הכלה לרקוד עד שתתעלף. כשמתעלפת אומרים האנשים שנכנסו בה השדים. היהודי מנסה כמה פעמים לגרש את השדים, כביכול ללא הצלחה. לבסוף הוא משחרר שתי יונים, הן עפות והיהודי טוען שאלה הם שני השדים שדבקו בכלה ושבגללם לא היו לה סימני בתולין. מאמינים לו.	תימן	9836
תנאי הערל לנושא בתו	מחזר אחרי בת ערל ממלא את התנאים שאביה שם לחתונתם: א. לשאוב מים מן הבאר עד שהמים ירדו למטה מן הבאר. ב. להביא עצים מן היער מבלי לקשור אותם. ג. להכניס את ראשי הצאן בזמן הגשם לתוך מערה. המחזר ממלא את התנאים: א. ממלא כלי במים, מנקב אותו בתחתיתו ויורד עמו מתחת לבאר. ב. תוקע את העצים בדבשת ובחזה של הגמל, הגמל מת מפצעיו. ג. כורת בזמן ירידת בגשם את ראשיהם של הצאן ומשליכם לתוך מערה. כאשר המחזר והורי כלתו ישנים ליד תהום, מחליטים ההורים להשליכו לתהום. למחזר נודע הדבר והוא מחליף מקומות עם מחותנו. המחותנת דוחפת את בעלה לתהום. היא מסכימה לחתונה.	תימן	9837
לווה שעורים והעיד בחיטים	בעצת יהודי שואל ערבי מבן דתו העשיר עשרה שקי שעורה. כשהגיע זמן פרעון החוב, מכחיש הלווה שקיבל את השעורה. היהודי, שהיה נוכח בזמן העיסקה, מעיד שמדובר היה בעשרה שקי חיטה ולא בשעורה "כי כך טוב יותר". עדותו של היהודי ששיתף פעולה עם הלווה הרמאי משחררת את הלווה.	תימן	9840
מה שם סבתא של נח?	ערבי הרוצה לגזול מחייט יהודי את כל רכושו מתערב אתו. אם היהודי יכול ענות לו על שאלה יקבל מהערבי עשרה ריאל ואם לא, על היהודי למסור לערבי את כל רכושו. השאלה: מה שם סבתו של נח. היהודי עונה "שולמית", הערבי נבהל ונות ןלו עשרה ריאל. היהודי מוכן להשיב לו את כספו אם יענה הערבי על שאלה הלקוחה מן ההווה - מה שם סבתו של היהודי. הערבי אינו יודע לענות והיהודי זוכה בכספו.	תימן	9841
משתין בקיר	יהודי מתנקם בערבי שהשתין בחנותו כשהוא נוגע במבושיו במלקחיים שלובנו קודם באש.	תימן	9842
התרנגול והתרנגולת	ערבים מקנאים ביהודי, ידיד המלך. כדי לסלקו משחקים משחק בו כל אחד יטיל ביצה, מי שלא יטיל דינו מוות. כל משתתפי המשחק, פרט ליהודי, מכינים מראש ביצה. היהודי המבין מה קורה קורא כתרנגול אשר בלעדיו אין ביצים.	תימן	9843
העיוור שהצליח לעשוק את הפיקח	אדם המביא את סחורותיו על חמור לצנעא, עוזר לעיוור, הרוצה גם הוא להגיע לעיר, למצוא את דרכו, כשהוא מרשה לו לאחוז בזנב החמור. בדרך מצליח העיוור להוציא מהחמר את כל הפרטים הקשורים בחמורו ובסחורה בה הוא עמוס. בהגיעם לצנעא טוען העיוור שהחמור עם מטענו שייך לו. היות והוא מצליח לתאר את פרטי החמור והסחורה מאמינים לו. הוא מקבל את החמור ואת מטענו ובעליו האמיתי נענש על "שקריו".	תימן	9847
טא, טא, טא	לערבי שלוש פרות למכירה: אחת זולה, השניה במחיר כפול והשלישית במחיר משולש. יהודי קונה את הפרה הזולה. אחר כך הוא מחליף את הפרה שקנה בזו שמחירה כפול וטוען ששילם את כל חובותיו כי מכיר הפרה הראשונה ושוויה מהווים יחד את מחירה הכפול של הפרה השניה. את הפרה הזו מחליף היהודי בפרה היקרה ביותר באותה השיטה, ומשכנע את המוכר כי אינו חייב לו כלום. ב. היהודי מוכר את עור הפרה ארבעים פעם לארבעים קונים שונים ומקבל מכל אחד דמי קדימה. הקונים תובעים את היהודי למשפט. לפי עצת עורך דין ערבי מעמיד היהודי פני משוגע כשהוא משיב לשופט על שלוש שאלות בכל פעם במילה "טא". השופט מזכה אותו. כשהעורך דין דורש מהיהודי שיתן לו, לפי המוסכם מראש, שלוש פעמים את המנה שנתן לשופט (שוחד) אומר לו היהודי תשע פעמים "טא" ומסתלק.	תימן	9850
כיף אנא	א. שני ערבים ויהודי רוצים לאכול כבש. על היהודי להביאו. הוא טוען לפני ערבי, בעל סוס וכבש שפוגש ליד הבריכה, שנפל לו כסף לתוכה. הערבי פושט את בגדיו ויורד לבריכה. על שאלת הערבי לשמו משיב היהודי שקוראים לו "איך אני". כשהערבי בתוך הבריכה, לוקח היהודי את סוס, כבשתו ובגדיו ומסתלק לו. הערבי צועק אחריו: "איך אני!". העוברים והשבים עונים לערבי הצועק שהוא עירום. ב. הערבים רוצים לאכול את הכבש לבדם. שולחים את היהודי להביא פלפל. בדרכו מורח היהודי את המדרגות בהן צריך לעבור, בחומר מחליק ובהגיעו למטה צועק שיבואו לעזרתו. בעוברם את המדרגות כדי לעזור ליהודי, מתחלקים הערבים ונופלים. היהודי אוכל את הכבש לבדו.	תימן	9851
מי שיחלום חלום טוב יאכל את הכבש	א. שני ערבים ויהודי רוצים לאכול כבש. על היהודי להביאו, אבל אין לו כסף. הוא הולך לשוק, מסמן כבש מתחת לזנבו בחינה ולוקח אותו. כשבעל הכבש דורש את החזרתו בבית המשפט, מצביע היהודי על הסימון מתחת לזנב הכסף כהוכחה שהוא רכושו. היהודי זוכה במשפט. ב. הערבים רוצים למנוע מהיהודי מלהשתתף באכילת הכבש. מציעים שהכבש יהיה למי שיחלום את החלום היפה ביותר. ערבי אחד מספר שביקר בגן-עדן, השני - היה בשמיים. היהודי אומר שבחלומו בא אליו משה רבנו ואיים להרגו ם לא יאכל את הכבש. הוא מוסיף שצעק לחבריו שיבואו לעזרתו אך הם לא שמעו מפני שאחד היה בשמיים ואחד בגן-עדן. לכן אכל את הכבש לבדו.	תימן	9852
נקמת היהודי בסייד שבז לו	נכבד ערבי המבקר בבית של ערבי אחר דורש שמארחו ירחיק מן הבית, בזמן שהותו בו, את ידידו הטוב ביותר הנמצא בבית והוא יהודי. המארח מתנגד לכך. לבסוף מסכים הנכבד שהיהודי ישאר בתנאי שלא יפתח את פיו. הנכבד קורא בקוראן ומעליב מתוך קריאתו את היהודי. היהודי לובש בלילה את גלימת הנכבד ומבקר בתלבושתו זו את אשת המארח. כולם חושבים שהנכבד הערבי ביקר אצלה והמארח מגרשו בגידופים מן הבית.	תימן	9853
צוואה ששוברה בצידה	יהודי עני ההולך בדרכו עם חברו הערבי, חולם שבמקום בו לנים בעת מסעם נמצא אוצר. חופרים ומוצאים אותו. הערבי אינו רוצה לחלק את האוצר עם היהודי והורג אותו במקום בלי עדים. היהודי מבקש מרוצחו שימסור לאשתו ההרה שאם תלד בן תקרא לו "ינצח הצדק" ואם תלד בת שמה יהיה "מת הצדק". האשה מחליפה את שם בנה, שהוא כבר בן שבעה חודשים בעת מסירת צוואת בעלה, וקוראת לו "ינצח הצדק". מלך המדינה שומע את שם הילד. חוקר, הרצח מתגלה . הרוצח נידון למוות ורכושו עובר לאלמנת הנרצח.	תימן	9857
דמארי וצנעאני שרימו זה את זה	בתירוץ שילמדו משפטים, מניח איש מדמאר את ידידו מצנעא לכתוב לו שטר בסכום גדול, להדגמת התהליכים המשפטיים. אחרי זמן מה דורש האיש מדמאר את פדיון השטר ושופט קובע שעל חותם השטר לפרוע אותו. כנקמה מביא הצנעאני את ידידו לשאת את אמו הזקנה לאשה, כשהוא נותן לו להאמין שאשתו היפה היא אמו. הדמארי יכול להשתחרר מזיווג זה אחרי תשלום סכום גדול מזה שידידיו צריך היה לשלם עבור השטר.	תימן	9859
כאשר זמם כן ייעשה לו	משנה למלך, ערבי שונא יהודים, רוצה להמית את עמיתו היהודי. אומר למלכו שאבי המלך, שמת לא מזמן, אמר למשנה שישלח את היהודי אליו (לאביו) כדי שיעזור לו. היהודי מכין לעצמו יציאה מן הבור שעליו לרדת לתוכו על מנת להפגש עם הנפטר, ויוצא דרכו לביתו. כעבור זמן מופיע היהודי לפני המלך ואומר שאביו המנוח, אצלו ביקר, ביקש שישלחו את עמיתו הערבי כדי שיעזור לו לספור את זהבו. הערבי צריך לרדת לבור שהיהודי הכין עבורו ושם הוא מת.	תימן	9866
הנחש והאש	נפח שמספר המבקרים הרב בנפחיה הפריע לו, ממלא אותה בעשן על ידי שריפת גללי בקר. מלבן מחרשה באש ושם אותה בפתח הנפחיה. אחר כך הוא בורח כביכול מהנפחיה. צועק שיש בה נחש ומזהיר את האנשים מלהיכנס. כשלמרות אזהרתו נכנסים אנשים כדי להרוג את הנחש, הם לא רואים, בגלל העשן, את המחרשה הלוהטת ונכווים באש.	תימן	9867
השופט המתנשא כדי שלא לדרוך על רמש	אלמן מתחתן שנית. בהעדרו מביתו עקב עלייתו למכה, מנסה האשה לפתות את בנו. הנער מסרב. כשבעלה חוזר הביתה היא מאשימה את הנער שרצה לאנוס אותה. לפי הצעת אשתו מסרס האב את בנו כי אינו מאמין לו ומגרש אותו מביתו. הנער מגיע למדינה שבה נושאים את השופט על כסא. מסבירים לו את הסיבה: השופט רוצה להימנע מדריכה על רמשים. הנער מעיר לעצמו כי השופט הוא כמו אמו החורגת. הנער עוקב אחרי השופט ורואה אותו גונב מאוצר המלך. הנער ישן ליד ארמון המלך ומואשם בגניבת האוצר. השופט דן אותו למוות. לפני הוצאותו להורג מספר הנער למלך מה שראה ומשווה את השופט עם אמו החורגת. בדירת השופט מוצאים את אוצר המלך ועוד גניבות. המלך נותן לנער את בתו לאשה. כשמגלה שהוא מסורס הוא בורח. בעקבות כלב חסר שערות מגיע הנער לבריכה ורואה איך לכלב הטובל בבריכה גדלות שוב השערות. הוא טובל בעצמו, נרפא וחוזר לאשתו.	תימן	9872
בוקר טוב כלב	ערבי מברך יהודי כל בוקר במילים "בוקר טוב כלב". היהודי רואה שהערבי ניגש לרגלי ההר וצועק: בנות השמים העלוני אליכן (כלומר להשיג את בנות השמים שהדת המוסלמית מבטיחה למאמיניה). היהודי המסתתר על ההר עונה למוסלמי שבנות השמים מוכנות להעלותו בתנאי שיחלק את רכושו לשלושה חלקים: למלך, ליתומים וליהודי. אחרי שהערבי מילא את הדרישה, גורם היהודי שהערבי יתלה עצמו בחבל כדי שישמשכוהו כך לבנות השמים. היהודי מנתק את החבל והערבי נופל מראש ההר.	תימן	9874
הציפור שהעידה על הרוצח	ערבי הורג את שותפו היהודי בדרכם במדבר מבלי שיש עדים למעשה. היהודי הגוסס מעיד ציפור שעפה מעליהם כעד. הרוצח עולה מדרגה לדרגה עד שנעשה לווזיר המלך. הציפור מופיעה על שולחן המלך והווזיר צוחק. המלך מצווה על הווזיר לספר מדוע צחק. הוא נידון למוות ורכושו הועבר לאלמנת הנרצח.	תימן	9882
רומאייל הרמאי	א. רומאייל הרמאי, מוכר את ביתו פרט ליתד הנשאר רכושו. הוא מפריע לדיירים החדשים כשהוא נכנס בכל עת לבדוק את רכושו. לבסוף הוא קושר ליתד כלב צעיר המעצבן ביללותיו את כל הסביבה. הקונה עוזב את הבית ורומאייל חוזר אליו. ב. רומאייל מוכר עור של כבש חמש פעמים. כשהקונים באים לקחת את הסחורה הוא משליך את העור מגג ביתו ואומר לקונים שכל מי שידו משגת, יהיה בעל העור.ג. כדי להפטר מחובותיו, מעמיד רומאייל פני מת. בדרך לבית הקברות התלוננו האנשים על החובות שלא שילם בעודנו בחיים. רומאייל דיבר אליהם כאילו היה בדרך לעולם הבא וכולם ברחו מפניו.	תימן	9883
הסתיר ממון חברו ותלה ביבהודים	ערבי נתן לשני שותפים יהודיים כסף וסחורה למסחרם. אחרי מותו חשדו ביהודים שלקחו לעצמם את הכסף של המנוח. עשו להם משפט. בעת המשפט, בשעת תפילת מנחה בשבת, עלה אחד השותפים על גג הבית ואמר שאם אחד מהם הכחיש את הכסף ימות אחד מילדיו ואם לא, ימות ילדו של תובע הכסף. למחרת נפל ילד של אחד התובעים לתוך בור ומת. חיפשו בבית אביו ומצאו שם את הכסף הנעלם.	תימן	9890
יהודי שהיכה באויהיו זוכה בדין	שלושה שודדים מנסים לשדוד מיהודי טבעות בהן התקשט לכבוד חתונת רעהו. היהודי מתנגד להם ומנצחם. חיילים מצטרפים למרדף אחריו ואינם יכולים לו. השופט מזכה את היהודי בנימוק שאין להתנפל על יהודי חלש ונרפה.	תימן	9892
מעשה במלך וחוטב עצים זקן	ביום חג שואל מלך חוטב עצים זקן ארבע שאלות אניגמטיות ומקבל תשובות מתאימות: א. אפילו? (אתה זקן ובכל זאת עובד אפילו בחג?) אם היה - לא היה (אם היה לי כסף לא הייתי עובד). ב. איך השניים? (הרגליים) - השלישי (מקל הליכה) ביניהם. ג. איך החברים (השיניים) - החבילה נתפרדה (רוב השיניים כבר אינן). ד. איך האחים (העיניים) - הרחוק - קרוב (הראיה טובה רק למרחקים). המלך מייעץ לחוטב העצים לא למכור בזול, הזקן עונה שעל המלך לא ללמד פיקח. המלך נותן למשנהו למצוא את פירוש המילים בינו ובין החוטב. אם לא יצליח דמו בראשו. בלית ברירה פונה המשנה לחוטב המוסר לו את פירוש השאלות והתשובות רק אחרי שהמשנה מסר לו ארגז גדול מלא אבנים טובות. חוטב העצים מוכיח בזה שהמלך לא צריך היה ללמדו למכור את ידיעותיו רק במחיר הוגן.	תימן	10300
מעשה בשלושה אנשים ובעל הגמל	שלושה אנשים מתארים לבדווי כמה סימנים של גמל שאבד לו. לפיכך חושב הבדווי שהשלושה העלימו את הגמל, ומאשימם בפני השייך. הנאשמים טוענים שמעולם לא ראו את הגמל וסימניו נודעו להם על ידי העקבות: תבניות רגליו היו עמוקות - מכאן שנשא משא כבד, כנראה ברזל. הוא אכל את הצמחים בדרך רק מצד אחד - סימן שהוא עיוור בעין אחת. עקבות השתן בדרך היו קו ישר ולא מקוטע - כי זנבו הקצוץ לא מנע מהשתן לזרום ישר. בזמן הארוחה שהשייך מגיש להם כדי לגלות את האמת על גורל הגמל, טוענים השלושה שהבשר שמגישים להם הוא בשר כלב, שללחם יש ריח של בית קברות ושהשייך הוא ממזר. מתברר שהכבש ינק מכלבת הרועה, הלחם הוכן מחיטה שגדלה בשדה שהיה פעם בית קברות, אם השייך הכריחה צורף יהודי לשכת אתה במקום בעלה שהיה עקר. השייך נותן לשלושה כסף רב, אך מצווה עליהם לעזוב מייד את קרבתו כי הם עלולים לפגוע בו בחוכמתם יותר מאשר עשו זאת עד כה.	תימן	10302
אלפקיה, החמור והגנבים	גוי בשם אלפקיה קנה חמור. ענד לו פעמונים וקשר לו חבל ארוך (30 מ'). גם כשלא ראה את חמורו ידע אלפקיה היכן הוא לפי צלצול הפעמונים. צמד גנבים גנבו את החמור ואחד הגנבים נכנס לרתמתו ועל שאלת אלפקיה ענה כי הוא בן סורר שהוריו קיללוהו והפכוהו לחמור ועתה הגיע זמנו לחזור לצורת אדם. אלפקיה מרוצה מן ההסבר ומזהיר את הבן "שחזר למוטב" שלא יחזור לסורו. כעבור כמה ימים ראה את חמורו עומד בשוק למכירה והוא גוער בו על שחזר לסורו. הוא אינו קונה שוב את החמור.	תימן	10403
בגבגמן אלברמה וטאר (ציפצף מהקדרה ועף)	ערבי בא ליום השוק, קנה את העוף האחרון שמצא והשאירו אצל הפונדקאי כדי שיכין לו ארוחת ערב ממנו. מושל השוק רצה בבשר לארוחת הצהריים והפונדקאי נתן לו את העוף. המושל אמר לפונדקאי שיגיד לבעל העוף: העוף ציפצף מן הקדרה ועף, וכך עשה. בעל העוף התרגז על הפונדקאי, הכה אותו ותוך כדי כך הוציא הפונדקאי עין ליהודי שעבר במקום. הפונדקאי בורח לצריח המסגד, קופץ למטה והורג זקן. כל הניזוקים תובעים את הפונדקאי למשפט בפני מושל השוק. המושל גוער בערבי על שאינו מאמין כי עוף שנשחט אינו יכול לעוף שוב אם הקב"ה רוצה בכך. היהודי הרוצה "עין תחת עין" חוזר בו כשהמושל מזכיר לו כי עין אחת של ערבי שווה 2 עיניים של יהודי. הבנים התובעים נפש תחת נפש אביהם הזקן יוצאים במפח נפש כשהמושל מצווה על אחד מהם לקפוץ מהצריח על הפונדקאי, כמו שנהג אביהם.	תימן	10404
החידה ופתרונה	האימאם אלמהדי מסתובב בלילה מחופש כדי לראות מה נעשה במדינתו. הוא פוגש צורף יהודי המפרט כי הוא מרוויח 8 ריאל ליום ומשתמש בהם - 2 להחזרת חוב (נותן להוריו), 2 להלוואה (לבניו), 2- לא לחוב ולא להלוואה (לבנותיו עד שתגענה לפרקן) ואת ה-2 הנותרים- הוא לוקח לו ולאשתו. האימאם מייעץ לו לא למכור את חוכמתו בזול. האימאם מטיל על שריו למצוא פתרון לחידה. הם מגיעים לצורף ומשלמים לו כסף רב והוא פותר להם את החידה.	תימן	10406
כח בתחבולות	ערבי נוצרי ויהודי צולים כבש. יאכל אותו מי שיחלום את החלום היפה ביותר. בלילה קם היהודי ואכל הכל בעצמו. בבוקר קמים כולם והולכים לפותר חלומות ערבי שיפתור את חלומם. הערבי חלם שהיה בגן עדן וראה מלאכים ובנות יפות. הנוצרי - היה בעולם תחתון וראה את ישו, אמו והכמרים רוקדים. היהודי - משה רבנו בא ואיים עליו במכות במקלו אם לא יאכל את הכבש. היהודי קם, חיפש את חבריו אך לא מצאם כי היו בגן עדן ומתחת לאדמה, ואכל בעצמו את הכבש.	תימן	10408
לא המדרש עיקר אלא המעשה והאמונה	יהודי תמים מבין את דברי הרב שמי שנותן לעני הקב"ה מחזיר לו כפליים, כפשוטם. נותן לרב את כל ממונו - 300 דינר לצדקה. כעבור שלושה שבועות לא קרה כלום והוא לא קיבל בחזרה את ממונו מוכפל. הוא יוצא למדבר לחפש את הקב"ה שיחזיר לו לפחות הקרן. בלילה מטפס על עץ אשרה וישן. בבוקר מתקרב לעץ אדם עובד אשרה. מוציא 4 כיכרות לחם ומתחיל לחתוך אותם, את האחד - אברהם, ששבר אלוהי אביו, את השני - יצחק, הטוען שנעקד, והשלישי - יעקב שרימה את אחיו. כשעמד לחתוך את הכיכר הרביעי - הקב"ה, צעק היהודי מראש העץ "על תחתוך הוא חייב לי 300 דינר". עובד האשרה מת על המקום, היהודי מוצא על חמורו 600 דינר. לוקחם לביתו ומסביר לאשתו כי הממון בא לו בזכות זה שהציל את הקב"ה.	תימן	10409
מעשה בקוף ומפוח	אבי הרושם לימד קוף להפעיל את המפוח בנפחיה שלו. כעבור שנה סרב הקוף לעבוד. הנפח לקח תיש והכניסו לעבוד במקום הקוף, אך התיש לא עבד. קרא האב לשוחט, ולעיני הקוף שחטו את התיש. הקוף חזר מייד לעבודה.	תימן	10410
המת החי	אחמד ג'עפר היה חייב לכל הסוחרים בעיר כי לקח ולא שילם. הוא עושה עצמו מת. האלונקה שלו מוצבת בכיכר השוק וכל בעלי חובו באים ומצהירים כי הם מוחלים לו על חובם. רק זקנה אחת שנתנה לו בהקפה עוף אינה מוכנה למחול. ה"מת" קם ומאיים עליה, כולם בורחים ולמחרת התחיל לקחת בהקפה מחדש.	תימן	10411
שלח לחמך ... חופר גומץ בו יפול	יהודי בנה למלך ארמון לשביעות רצונו. המלך נתן לו שכר רב וזכות להביע משאלה. היהודי ביקש מהמלך לשחרר את השר שאסר בבית הסוהר. המלך ממלא את משאלתו. המלך שוכר נגר להשלים את הארמון. בגמר העבודה מבקש הנגר משאלה להשליך את היהודי לים (כדי שלא יבנה לאחר בניין יפה יותר מזה של המלך). המלך ממלא את משאלת הנגר, אך השר מציל את הבנאי ומחביאו בביתו. היהודי דג לעצמו דגים ואוכלם. המלך רוחץ ידיו בים וטבעתו נופלת. הוא מצווה על השר להחזירה לו תוך שבועיים. היהודי מוצא את הטבעת בדג. השר מכניס את היהודי בארגז לים. מוצאים אותו ומביאים אותו למלך. הוא מספר כי בנה בית למלך הדגים , ומלך הדגים מבקש עתה לשלוח לו את הנגר. כהוכחה מראה את טבעת המלך. משליכים את הנגר לים.	תימן	10412
שני אחים: סעדיה ויוסף חאזי	יהודי עשיר חמד את התרנגולת היחידה של אחיו העני. כשהאח העני מסרב לתת לו אותה נופל העשיר למשכב. העני נותן לו אותה תמורת 100 ריאל. אחרי אכילת התרנגולת מבריא העשיר. הוא מתחרט שנתן לאחיו סכום כל כך גדול עבור התרנגולת ודורש את הכסף בחזרה. שניהם הולכים לשופט להתדיין. בדרך הורג העני חמור באבן שזרק עליו כדי לעצור אותו כפי שביקש בעל החמור. בעל החמור מצטרף לשני האחים בדרכם לשופט. כאשר בדרך ישן העני ליד ילד של מארחו, מת הילד הזה. אביו דורש מהעני פיצויים ומצטרף לעני ולחמר בדרכם לשופט. העני רוצה לאבד את עצמו לדעת ומפיל את עצמו מגג גבוה ארצה . בנפילתו הוא הורג את אביו הזקן של מארחו. גם זה יוצא עם הקבוצה לשופט. השופט, המקבל מהעני מפעם לפעם עראק, מבטיח לעני לסדר את המשפט לטובתו אם הוא לא יגלה שראה ששתה משקאות חריפים האסורים למוסלמים. לפי כך קובע השופט שעל העשיר לשלם לעני 150 ריאלים מפני שאכילת התרנגולת הצילה את חייו. על החמר לתת 10 ריאלים מפני שלפי ציוויו רצה העני לעצור את החמור. על האיש שילדו מת בנוכחות העני ללכת לאשתו שתלד לו ילד במקום המת. על האיש שאביו מת בנפילתו של העני מהגג לשלם לעני 10 ריאלים מפני שהעני נפצע במעשה הזה, ועוד 75 ריאליל כופר נפש.	תימן	10630
החמור - אחיו של יהודי	בתימן עובר יהודי, הרוכב על חמורו, מושל מקומי ההולך ברגל. המושל מצווה על היהודי לרדת מחמורו. היהודי יורד ממנו, אבל זמן קצר אחר כך עולה עליו שוב. הדבר חוזר עוד פעמיים. המושל הנרגז פוגע ביהודי במקלו. היהודי מכה את המושל עד זוב דם ומוריד לו את כובעו ואת המטפחת אשר תחתיו. המושל מאיים שיתלונן על היהודי במקום גבוה יותר. היהודי אינו מפחד כי תלונות כאלו אסורות בתימן.	תימן	10632
הכלב טמא, הכבש טהור	1. ערבי שואל יהודי למה אצל היהודים הכלב הנקי נחשב טמא והכבש המלוכלך נחשב טהור. בתשובתו טוען היהודי שבני עמו נמשלים לכבש שהם מלוכלכים מבחוץ ונקיים מבפנים, ואילו הערבים הם נקיים מבחוץ ומלוכלכים מבפנים. שכניו של היהודי, שהוא היטיב עמם, הצילו אותו מתלייה שהמושל גזר עליו, כשאיימו להתמרד אם יתבצע גזר הדין. 2. היהודי מברך את המושל במילה גסה. הוא מצדיק את שימושו במילה כשנותן לאותיותיה פירוש של ראשי תבות של משפט שמוסלמי טהור יצום במשך שלושים יום בשנה.	תימן	10633
ארבע הבנות שנקמו בגוי	גוי מעסיק סבל עני יהודי ולבסוף במקום לשלם נותן לו סטירה. בעצת בנותיו הוא שוב עובד בשרותו של הגוי והפעם מסמן את הרחוב והבית שלו. הבנות מתקשטות בערב והאב מראה להן את בית הגוי. אחת אחת הן נכנסות לבית ו"משגעות" את הגוי ביופיין. הוא הולך לשוק לקנות מצרכים לסעודה והן מסתלקות. כשחוזר מקיש בדלת ביתו וקורא לבנות בשמות שמסרו לו: "יפקח עין", "היכן האנשים", "מי כמוני", ו"ירקוד". אנשים ברחוב שומעים את קריאותיו המוזרות, צוחקים לו ומביאים אות לבית-חולים. שם הוא נפטר ואת הבית קנה הסבל בחינם ומצא בו ממון לכלכלת ביתו לימים רבים.	תימן	10982
מעשה באשה פתייה	בעל שולח את אשתו למכור עופות בשוק כדי שיהיה כסף לצרכי הפסח. האשה מוכרת את העופות ב-50 ריאל. הקונים מבטיחים לשלם למחרת ומשאירים בידה כ"פקדון" את התרנגול (שלה). הבעל שומע על כך ועוזב את הבית באמרו שיחזור רק אם ימצא אשה פתיה יותר מאשתו. בערב מזדמן לכפר ולן בבית המורי. משתהה שם כשבוע. הוא שומע את שיחת אשת המורי ובתה. הבת מספרת כי חלמה שנישאה לאורח, ילדה לו בן והילד טבע בנהר. עתה היא בטוחה כי בעלה יתבע ממנה כופר הבן שלא שמרה עליו. האורח ששמע את השיחה נוהג בדיוק כך, לוקח את הכסף ומסתלק. חוזר לביתו ואומר לאשתו כי מצא נשים יותר פתיות ממנה.	תימן	10984
בת השולטן	שולטן רואה מגג ביתו זקן אוחז מטפחת. לצעיר שמבקשה ממנו מספר שבת השולטן זורקת כל חודש מטפחת. זה שעל ראשו נופלת המטפחת יתחתן איתה. הבחור הולך לבית השולטן, פוגש זקנה שמספרת לו כי ישנם שלושה שומרים לשלושה שערים. לשומר הראשון סיפר שהוא רעב, קיבל כסף ומבקשל היכנס כדי להביא מהעץ שבבוסתן תרופה לאביו. בת השולטן מוצאת אותו ישן, מניחה לידו תפוח. בפעם השניה שוב נרדם בבוסתן, בת השולטן שמה לידו חצי תפוח. הזקנה הסבירה שבפעם הבאה שתמצא אותו ישן תחתוך אותו לחצי. בפעם השלישית שנכנס לבוסתן הביא עמו, לפי עצת הזרנה, שעורים ואבנים מעורבבים ומיינם. בת השולטן מצאה אותו ער, ברחה איתו. רדפו אחריהם עם גמל מעופף, התחבאו בפרדס. הלך לקנות אוכל ופגש זונות. הן הפשיטוהו ודרשו שיביא את אשתו מתנה למלך. כשהביאוה למלך הציגה עצמה כמשוגעת. סגרו אותה ,ואת בעלה שחררו בתחתוניו. פגש אדם שהבטיח לעזור. הלך לבית השולט וסיפר שהוא מרפא, הבטיח לרפא את החולה ועזר לה לברוח. היא קפצה מהחלון בלילה וברחה עם השומר הכושי בחושבה אותו לבעלה. בבוקר ליד הבור גילתה שהוא כושי\ חתכה את החבל מהסוס והסוס והכושי טבעו. בעיר הבדווים קיבלוה יפה וקנו לה בגדי מלך (תחפושת). בעיר אחקת מצאה אנשים בוכים. ספרו לה שהשולטן מת ואחיו עלה במקומו. בתו של השולטן רוצה להתחתן עם ה"בחור". הוא דורש שישחררו את האסירים ושיקים מדינה חדשה. בעלה שוחרר, ביקשה שיהיה עוזר בבית השולטן. לאחר החתונה מבקש ה"בחור" מבעלה שיכנס לישון עם בת השולטן. "הבחור" ביקש לחזור עם אשתו לבית הוריו. בדרך הסביר שהוא בחורה והציע ששתיהן תשארנה נשות הבעל.	תימן	11227
אין סברת - מרת וחמאר ואין מא סברת - דאוויה והדאר	בעל ואשה מחצ'ור מרחמים על סומא בדרכם לצנעא ומרכיבים אותו על חמורם. בהגיעם לעיר טוען הסומא שהחמור חמורו והאשה אשתו. השופט אוסר אותם ומעמיד אנשים שיאזינו לדבריהם. אלה מספרים שהסומא דיבר אל עצמו ואמר שאם יצליח יזכה בחמור ובאשה ואם לא תהיה רק המולה. ואילו החצ'ורי אמר: אמרתי לאשתי שאין לנו צורך במצווה והיא התעקשה ועכשיו רוצה זה את החמור ואת האשה. שיחרר השופט את בני הזוג ואת הסומא דן לעשרים מלקות.	תימן	11293
אל תעמוד על מחיר הבשר ואל תקרב אל אשתך לפני שהיא תקרב אליך	איש צנעא מצווה שני דברים לבנו יחידו לפני מותו. כאשר קונה יחיד, בדווי, אינו מתמקח על מחיר הבשר, הוא מבקש את בתו לאשה. שנה לא נגע בה כי חיכה ליוזמתה אך זו אינה נהוגה שם. כעבור שנה ביקרו בבית אביה. בדרך ראתה האשה מעשה גבורה מצד בעלה בהתנהגותו עם שודדים, כאשר הביא לה מהם בשר ומים. היא גילתה להוריה כי היא עדיין בבתוליה ושבעת אחיה מחליטים לסלק את גיסם. הם שלחו אותו לשמור על הבוסתן (והיו בטוחים כי "פרת הלילה" תטרוף אותו). באותו לילה השיאו את אחותם לבן דודה. הצעני הרג את הפרה. אשתו נזכרה במעשהו האמיץ של בעלה ורצה לבוסתן להצילו. שם חשה בסכנת הפרה וחיבקה את בעלה. אז נענה לה. באמצעות קצה הלשון שלקח מן החיה הוכיח לכל שהוא, ולא האחים שהתיימרו לכך, גבר על הפרה. הם שהו חודש ימים בבית אבי הכלה וחזרו כאשר היא בהריון.	תימן	11294
כיצד נקם איש חצ'ור את נקמתו מן הסומא הנוכל	סומא נוכל פוגש בצנעא בצעיר שבא מחצ'ור לקנות בגדים לחג לבני המשפחה. הסומא מתחזה כידיד של אביו ומגלה כמה כסף בידי הצעיר והיכן הסתירו. הוא צועק לעזרה ומספר לשופט שהצעיר שדד אותו והשופט מוסר את הכסף לידי הסומא. הצעיר נכנס אחריו לביתו וכשהסומא מושיט את הכסף לחברו לחדר, שאף הוא סומא, נוטלו הצעיר ונמלט ושני הידידים מכים זה את זה. פעם נוספת בא הצעיר לבית הסומא וכשהסומא מוסיף כסף לארגזו נוטל מתוכו חבילות כסף. בשלישית פוגשו בשוק ומכעיסו. הסומא שובר את כלי החרס שלפניו. בעל הסחורה תופסו ומכהו, הצעיר נוקם בו את נקמתו.	תימן	11297
פ'תנה (הווזיר והרועה הבדווית)	הווזיר זכר רק את התחלת האימרה ("לסנא") הנאמרת כאשר מגרדים את העור, והמלך דורש ממנו את השלמתה ומאיים להוציאו להורג. הווזיר ביקש שהות של שנה והיא ניתנה לו. בדרכו פגש רועה בדווית חכמה שדיברה בשפת רמזים ובחרוזים. היא רמזה לו לשמה פ'תנה. ממנה למד גם את האימרה. הוא לא חזר למלך כי הנערה מצאה חן בעיניו. הוא הציע לה נישואין והיא הטילה עלי משימה - לגנוב ראש צאן ולשחטו מבלי שתרגיש, הוא מצליח. היא נותנת לו הוראות כיצד לנהוג כאשר יבוא אל אביה לבקש את ידה. מועד החתונה נקבע כעבור שנה בדיוק, ואז על הווזיר להביא את המוהר. אם יאחר להגיע יפסיד את הנערה. הווזיר חזר למלך ומסר לו את האימרה אך הגיע באיחור של יום בדיוק לחתונת פ'תנה עם בן דודה. הוא הודיע לכלה בחרוז-רמז על בואו והיא ענתה לו.	תימן	11299
הצנעני הנלוז והאיכר החצ'ורי	איכר עני מחצ'ור, שאינו יכול לשלם לבעל האדמה העשיר מצנעא, מסכים להצעתו, ומתיר לו לשכב עם אשתו היפה תמורת ויתור על היבול. העשיר אינו ממלא את חלקו בהסכם. האיכר המרומה, שרוצה לקבור עצמו חי, נכנע לאיומי בנו ומספר לו את העניין. הבן נוקם את כבוד המשפחה. הוא נכנס לבית העשיר מחופש כבתו של האיכר העני ומכנה עצמו "ביני בין". שם שוכב עם כל אחת משבע בנותיו של העשיר ועם אשתו ומכניסן להריון, בספרו שהקדוש שלו מסוגל להפכו לבן. כשכולם נעדרים מהבית קושר את בעל הבית בחוט אל המשקוף וכשזה מבקש שיצילוהו מידי ביני בין חושבים האנשים שמדובר בעניין שבינו לבין עצמו ואינם באים לעזרתו. הצנעני מת. הבן נוטל שלל רב מביתו ושב לכפר וכך נוקם את נקמת אמו.	תימן	11300
שלמה המלך, הציפור "אום עומר" והדוכיפת	אשת שלמה המלך ביקשה מבעלה לבנות לה ארמון ממקורי הציפורים. כל הציפורים הגיעו. הראשונה הייתה "אום עומר" שמיהרה ביותר. הדוכיפת איחרה. היא עונה על שאלות שלמה ונרמזת בדבריה תוכחה על שלמה שנשמע לאשתו. הוא ביטל את הגזירה ומקוריהם ניצלו. רק אום עומר הפסידה את מקורה כי לא הייתה לה סבלנות וקפצה מראש.	תימן	11306
איזוהי אישה שיבור לו האדם?	אחמד אלמנג'י התעשר, כאשר בדרגו לשדהו בשעת גשם, מצא מטמון: הוא נתקל באבן חדה שקטענ לו אצבע מרגלו, וע"י כך פטור היה מפדיון (קרבן). הוא לא שינה אורח חייו ורק כאשר השיא את בנו בכורו וערך חתונה מפוארת נתגלה הדבר. בבוקר ציווה האב על בנו לסלק אבן גדולה משדהו, אך הבן לא הצליח בכך. אשתו הצעירה נשארת אדישה והאב ציווה על בנו לגרשה, על אף כל ההוצאות שהוציא . כך קרה בחתונה השנייה. הכלה השלישית בראותה את מאמצי בעלה קמה ועזרה לו ויחד הצליח לסלק את האבן. האב שיבח את האישה החסה על בעלה וזו נשארה אשתו.	תימן	11308
הילד היהודי והכומר	כומר שונא יהודים כועס על המלך שעומד לימינם. הוא מחליט להתנצח עמהם בענייני דת, ומבקש מהמלך שאם ינצח יותר לו לעשות ביהודים ככל העולה על רוחו. המלך מזמין ילד יהודי להתנצחות. הילד משיב על שאלות הכומר הנוגעות ברובן למנהגי היהודים (לצאת מבית הכנסת בשמחה, להשיא בנות בעודן קטינות, לחלוק כבוד למלך ומדוע נובחים הכלבים עליהם), ומקבל בתמורה מהמלך דינר זהב אך מסרב לקחת אותו. לשאלת הכומר, מדוע הוא לא מקבל את מתנת המלך, עונה הילד, כי אימו לא תאמין לו שקיבל מהמלך דינר אחד ותחשוב שהוא גנב אותו, המלך צוחק ומחליט לתת לו הרבה דינרים.	תימן	11310
הצייד והתוכי	תוכי מבטיח לצייד שתפס אותו 3 עצות בתמורה לשחרורו, והעצות הן, לא להתחרט לאחר המעשה, לא להאמין בבלתי אפשרי, לא לעלות היכן שאי אפשר לעלות. אחרי ששוחרר, עף התוכי לעץ, ואומר לצייד כי בבטנו יש אבן יקרה שיכלה להעשיר אותו. הצייד מנסה מיד לתופסו אך נכשל בניסיונו לטפס על העץ ושובר את רגלו. התוכי מוכיח אותו על כך שלא קיבל את עצותיו.	תימן	11311
שלוש חכמות	המלך אסף לארמונו תינוק שמצא במדבר וגידל אותו. האסופי הפיקח ששמו היה חנון יצא עם המלך לצייד, ואחרי שהמלך מת, הוא הואשם כי לא השגיח עליו כראוי וגורש על ידי הנסיך מהארמון. בדרכו, קנה מזקן שפגש שלוש חוכמות: להסתפק במועט, לא לבגוד במי שנתן בו אמון, ולא להחמיץ שעת שמחה. במעט הכסף שנותר לו הפך לכותב בקשות בשער המלך, וכיוון שהסתפק במועט גילה אותו המלך ולקח אותו כסופר לארמונו. יום אחד ראה את עבד המלך נואף עם הפילגש וזו, שפחדה להיתפס, האשימה אותו, את חנון, בניאוף. המלך הכועס שלח בידיו אגרת והורה לנמען להוציאו להורג ולשלוח לו את ראשו. בדרך, התעכב כעצת הזקן בשמחת חתונה, ובמקומו, נשלח העבד הנואף שהיה שם גם כן לשאת את האגרת. ראש העבד נכרת וכאשר ראה זאת המלך הבין כי יד אלוהים בדבר, והזמין את חנון למסור לו דין וחשבון על קורותיו ודן את הפילגש למוות.	תימן	11312
בת המלך שאינה מדברת	בן מלך מחליט לדובב נסיכה. אלה שאינם מצליחים מוצאים להורג. בנוכחות עד הוא מספר סיפורים. אחרי כל סיפור - חידה מתערבת הנסיכה ופותרת בדרך שונה (וסבירה יותר) מפתרון בן המלך. אבי הנסיכה חייב להודות אחרי הפעם השלישית כי בן המלך רשאי לזכות בבתו. הסיפורים-חידות: נגר, חייט וקאדי עושים מלבושים ומחיים נערה (מבול עץ). - שייכת לקאדי. בעלי משקפת פלאים, שטיח מעופף, תרופה מחייה מחייה נסיכה. שייכת לבעל התרופה. שר ועבדו הכושי נרצחו ע"י שודדים וראשיהם נכרתו. אשת שר שנשארה בחיים שומעת משיחת עופות, כיצד אפשר להיות מתים. היא עושה זאת, אך מחליפה את הראשים. - שייכת לראש השר, כי הראש משכן המוח ונראה לעין.	תימן	11313
הקמיע	המספר מספר כי היה סוחר שהגיע עם סחורתו לאוהלי הבדווים במחוז אלג'נאת. כחלק ממנהגם לכבד אורחים, קיבלו גם את פניו והוא התארח אצל משפחתו של השייח'. לשייך היו שלוש בנות והצעירה, שעבה, עוד לא התחתנה. היא היתה עוקבת אחריו מעיין בספרי הקודש ומתפלל, ולילה אחד אף הגיעה לחדרו וביקשה שיעשה לה "אהבה". המספר חשש לפגוע בכבודה ולהיענש על כך והחליט להכין לה קמיע שאילתר מהאמצעים שעמדו לרשותו. הוא ביקש ממנה לשמור זאת בסוד וחזר לביתו. לימים, שמע כי בתו של השייח' נישאה. כאשר ביקר אצלה היא ברכה אותו ונתנה לו מתנות.	תימן	11315
חכמתו של סאלם אלבדיחי	יועציו ושריו של האימאם אלמהדי התקנאו בסאלם אלבדיחי, יועצו היהודי מצנעא, וביקשו להבאיש ריחו בעיני האימאם. הסתירו ביצים בכיסיהם ואמרו שיוכלו להטיל ביצים ואם חכם הוא היהודי, יעשה כמוהם. קרא היהודי "קוקוריקו" והסביר, לשמחתו של המלך, שהוא תרנגול ותרנגול אינו אינו מטיל ביצים.	תימן	11322
כאשר עשה כן יעשה	מלך אוסר את יועצו הנאמן, כיוון שיעץ לו להטיל מס כבד על האיכרים, וכתוצאה מכך הפסיקו האיכרים לעבד את אדמתם והעזובה רבה. באחד הימים מוצא המלך בבית גנזיו תוכנית מפורטת של ארמון מפואר. הוא מבטיח שכר גדול למי שיבנה לו ארמון כזה תוך שישה חודשים, אך היה ולא יסיימו, אחת דינו - מוות. בנאי יהודי מבצע את המלאכה ובתמורה מבקש מהמלך להשיב את יועצו לתפקידו. נגר ערבי, שהתקנא ביהודי, נוטל על עצמו להשלים את עבודת הנגרות ומצליח לסיימה במועד שנקבע, בזכות עצותיו של היהודי. בתמורה מבקש הערבי מהמלך להשליך את היהודי לים. היועץ, אסיר התודה, מזהיר את היהודי וגורם לכך שיטילוהו בקרבת האי עליו נמצא נווה הקיץ של המלך. הוא מצילו, מסתירו בעליית הגג ומספק לו את כל מחסורו כולל חכה כדי שלא יבזבז זמנו לבטלה. בשלושה מקרים פונה המלך אל נווה הקיץ שלו ובכל פעם נופל לו דבר מה לים: המסבחה (מחרוזת התפילה), הטבעת והאצדעה, והוא שב בכעס לעירו. היהודי דג את הדגים שבלעו את החפצים ומוצאם. בעזרת היועץ מגיע לחוף, רץ בבגדים רטובים אל הארמון ומציג עצמו כשליחו של מלך רם. הוא מוסר למלך נרתיק מעור לויתן ובו שלושת החפצים היקרים ומכתב. במכתב נאמר שהוא שליחו של שר הים והחפצים ניתנים למלך במתנה כאות תודה על ששלח את הבנאי שבנה עבורו בים ארמון זהה לזה של המלך. כן התבקש המלך לשלוח את הנגר שישלים את המלאכה. בפקודת המלך מושלך הנגר לים ומת.	תימן	11325
למנצח יא עבארייה	שלושה גנבים באו לשדוד בית יהודי. לבקשת היהודי הותר לו להתפלל. בזמרתו סיפר בעברית את שמתרחש. שכניו היהודים ששמעוהו חשו לעזרתו. הגנבים נמלטו והוא ניצל.	תימן	11326
עמי עשה עצמך אילם	חוטב עצים יהודי עבר בשוק כשעצים על גבו וביקש שיפנו לו דרך. כשראה שאין שומעים לו נדחף ועבר וכך שרט מוסלמי אחד. ההמון הרוגש הובילו אל השופט. בדרך יעץ לו יהודי, בעברית, שיעמיד פני אילם. עשה כך והשופט זיכהו מכיוון שאינו יכול להזהיר את העומדים בדרכו. כעסו העדים וסיפרו ששמעוהו צועק "פנו דרך". הבין השופט את העניין וזיכה את היהודי בשנית.	תימן	11327
הראש לראש המשפחה	אשה צעירה רבה עם בעלה, עזבה את ביתו ושבה לבית אביה. כעבור ימים הגיע הבעל לפייסה, אך אביה של האשה סירב ללהיענות להפצרותיו של חתנו. הוא העדיף לדחות את שובה. הבת רצתה כבר להתפייס והיא רמזה על כך לאביה, כאשר חילקה בשעת הארוחה את התרנגולת ונתנה חלק מיוחד (בליווי שיר בשפת הרמזים) לכל אחד מבני המשפחה.	תימן	11328
השוטה שרצה להינשא	שדכנית מוכשרת מוצאת שידוך לבחור טיפש. היא מייעצת לו שיסכים עם דברי אבי הכלה ויושיט לו עזרה בכל הזדמנות. הבחור שהוזמן לבית הכלה זולל בעקבות עצת השדכנית את כל המנות שהאב משבח ולא משאיר לו דבר. כשיוצא האב לחטוב עצים, הוא חוטב הכל במקומו והאב, שחושב שחתנו המיועד השתגע, בורח ממנו לביתו. אחרי התקרית המביכה, מחפשת לו השדכנית כלה חדשה, והפעם מייעצת לו לומר את ההפך ממה שחושב אבי הכלה. כך, מוצא עצמו החתן הטיפש מעליב את האוכל שהוגש לו בבית הכלה ומבטל את רכושו של אבי הכלה ומגורש מביתה. לבסוף, מוצאת עבורו השדכנית כלה שלישית, יתומה בעלת פני ציפור. זו, לוכדת אותו בביתה ולא מראה כמעט את פניה. בינתיים הוא נהנה מטיפולה וכאשר היא שוכבת חולה, הוא סועד אותה ופניה הופכים לפנים נאות. היא מסבירה לו שכושפה בילדותה ועכשיו כשזכתה לאהבה, הכישוף הוסר. והוא חי עימה באושר למרות טיפשותו.	תימן	11406
אלשעיבי ותעלוליו	אלשעיבי - יהודי עני, אמיץ והרפתקן. חייל שהתבקש לשמור בלילה על כובעו שעל יד הרובה נרדם. היהודי הסתיר את כובעו ואת הרובה והחמור של החייל. לקח את החמור ועבד כל הלילה בהובלת עפר שאשתו השתמשה בו למלאכתה. החייל דרש ממנו את הרובה והיהודי דרש את הכובע שלו. היהודי פנה לשייך אלדאעי ושאלו מדוע שלח את החייל אליו. החייל נשלח לגביית מס. השייך שאל אותו איפה החייל. כשהיהודי משיב שהוא אינו שומר החייל שולח אותו השייך לדרכו.	תימן	11576
הגיבור היהודי סעיד סאלם	סעיד סאלם היה גיבור שהכל הכירוהו. פעם יצא לשוק וכמה מוסלמים רצו שילווה אותם, כיוון שהדרך בה הלכו איננה בטוחה. סעיד רוצה קודם להתפלל. הללו אינם מסכימים והולכים. בדרך נתקלו בשודדים שתפסו את כל הפרות שקנו. סעיד מגיע ומשיב בחזרה את הפרות. הוא אינו רוצה לתתן למוסלמים כיוון שלחם כדי להשיגן. השייך שכבר שמע את סיפורו מזמינו לארוחה. הוא מספר לכל השוכנים באוהל את מעשה הגבורה של סעיד. הוא פודה מידיו את הפרות ומחזירן לבעליהם, לא לפני שמביישם בפני כל.	תימן	11577
הרוג הדרך ולא הדרך תהרוג אותך	אדם רוצה לבחון את 3 בניו. אומר לבן הראשון שילך לשוק ויביא משם בשר בלא לשלם ובלא להרוג את הדרך. הולך הבן הראשון, אוסף את שיירי הבשר, חזר מהר עייף והלך לישון. הבשר אינו ראוי למאכל. אותם הדברים אומר האב לבן השני וגם הוא רץ מהר, היה עייף מאוד, הלך לישון והבשר התקלקל. עתה מגיע תורו של הבן השלישי, בן השפחה. בן זה הלך לאט, קנה בשר בכסף מלא, הלך הביתה לאט כשהוא נח כל אימת שמזדמן לו. בזמן הסעודה אומר האב כי הוא היחידי שהבין את כוונתו. את הדרך הרג ולא היא אותו - הוא לא התעייף. ובשר טוב שווה כפליים מבשר פסול.	תימן	11578
חיטה חמאה בשר ויין לחג הפסח	שלושה אחים יהודיים עניים רוצים להשיג את צרכי חג הפסח. בעית החיטה נפתרת על ידי כך שהם קוצרים בלילה חיטה משדה שלא שלהם. חמאה הם משיגים על ידי גניבת נאד מסוחר בשוק לאחר שהעמיסו על ידיו ושיניו נאדי חמאה פתוחים שהם כביכול לא רצו בהם. צימוקים הם גנבו מסוחר שישן בשוק, ובשר על ידי סחיבה שחיטה ופשיטת העור בלילה אחד, דבר שגם שופט לא האמין כי אפשר לעשות. הם חגגו את חג הפסח בלי לבזבז פרוטה.	תימן	11579
מגיד העתידות (נוסח ב')	אשתו של עני מרוד אומרת לו כי יהיה לבעל חפץ. העני מגיע לעיר של מלך ומצליח לנחש היכן מוסתרת אבן יקרה של צורף (בעזרת ההגיון). הוא מוזמן למלך כדי שימצא לו 7 ארגזים מלאי זהב. אם לא ימצא - יומת. הוא מתכנן בריחה עם אשתו. אימת מגיד העתידות נפלה על הגנבים והם מחליטים להחזיר את הגניבה. והנה, כאשר אומרת אשת "מגיד העתידות" "יצא אחד", והיא מתכוונת לכך שכוכב אחד יצא, יוצא אחד הגנבים, מחזיר את הארגז ומבקש רחמים מבעלה. וכך שהיא אומר "יצא שני" וכן הלאה עד שכל הנבים מחזירים את 7 הארגזים. המלך רוצה לנסות את בעל החפץ פעם נוספת. הפעם מוטל עליו לנחש מהו תוכנם של 3 בקבוקים. בעל החפץ אומר: "הראשון דבש, השני חומץ ובשלישי דומן". כוונתו היתה כי בפעם הראשונה הצליח, בפעם השניה הסתכן ובפעם השלישית בוודאי יכשל. ואולם שוב קרה לו נס, תוכן הבקבוקים היה בדיוק כפי שאמר.	תימן	11581
הבן שירש מאביו מקל		תימן	11590
יחיא רביעה	יחיא רביעה הוא אדם עני ולו שבע בנות. עם הולדת הבת השמינית הוא מזמין את הקהילה לברית. אך רגע לפני הברית הוא מודיע על הטעות והמוזמנים עוזבים. עם התרוששותו, הוא יוצא לשוק ובידיו צרור מפתחות ומתלונן לפני האל כי עליו לכלכל את כל בנותיו. בשוק הוא פוגש בגויה שהציעה עגל למכירה. לאחר שלא הצליח להוזיל את מחירו, הוא מסר בידיה את המפתחות כפקדון ונעלם עם העגל. בדרכו, פגש את אחד מעבדי האמאם, פגע בו ולא הצליח לברוח. אך אחרי שפנה שוב לשמיים והעבד התעניין בדבר, שכנע אותו שיש לו כוכב למעלה, ואף הצליח "למכור" לו את הכוכב תמורת כסף, לשביעות רצון העבד. המלך ששמע על כך כעס ושלח אותו לרב הקהילה שפסק לו מאסר עולם. מבית הסוהר, ביקש יחיא מאשתו שתביא לו מאכלים אהובים, ואחרי שסיים לאכול, נשכב על הרצפה והתחזה למת. בזמן הקבורה, קם מקברו ואמר שעשה עצמו מת כדי לקיים את דינו של הרב למאסר עולם. אחרי שקם, חזר לביתו והרב פסק לו קצבה.	תימן	11591
אח בוגד	איש עשיר נאלץ לשאת אישה שניה לאחר מות אשתו אך זו נוהגת באכזריות כלפי בניו ובמיוחד כלפי הצעיר. הוא בורח ומגיע למשפחה עשירה המאמצת אותו ומגדלת אותו כבן. לימים, הוא נושא את היתומה הנוספת שהמשפחה אימצה, ונולדים להם ארבעה ילדים. כעבור זמן, מגיע אליו מכתב המבשר על מותה של האם החורגת ועל מחלתו של אביו האמיתי. הוא נוסע אליו והאב מוריש לשני הבנים חלק שווה. אך בהמלצת אשתו, האח הצעיר לא תובע את חלקו ורק כעבור שנים, הוא נענה להצעת אחיו לעבוד בבית מסחר שירש בקפריסין. לאחר שהבעל נוסע, אחיו הבכור מבקש לפתות את אשתו וליהנות מהישגיו. האשה משקה אותו ביין ובורחת. למחרת, הוא שוכר עדי שקר ומעליל עליה כי זנתה והרב דן אותה לסקילה. האשה שורדת את הסקילה ונאספת לביתם של זוג חשוך ילדים המטפל בה. לאחר זמן, נולד לזוג בן והיא הופכת לאומנת שלו. ערב אחד כאשר ההורים יוצאים, מגיע שוב האח הבכור ומאיים על האישה. הוא דוקר את התינוק למוות והיא בורחת. בדרכה, היא פוגשת את אליהו הנביא המרפא אותה ומקבלת ממנו שלושה בקבוקים. הראשון, סם חיים, השני, סם מוות, והשלישי, תרופה לכל מחלה. הוא שולח אותה להקים בית חולים בקפריסין מאוצר שנטמן במגרש שם. היא עושה כן ושמה מתפרסם. כעבור זמן, מגיעים אליה בעלה ואחיו החולה, שלושת עדי השקר והרב הדיין החולים באותה מחלה (אלג'תם) והורי התינוק המבקשים תרופה לעקרותם. היא מסתתרת מאחורי צעיף ומבקשת מכולם להתוודות. בסוף הוידוי שלו, מת אחי הבעל, וכך גם שלושת עדי השקר והרב שקיבל גם הוא שוחד. היא מבטיחה לזוג חשוך הילדים שיוולד להם בן נוסף וחוזרת לחיק בעלה וילדיה.	תימן	11592
הבט אל האלוהים	בדווי בא לעיר, לשוק, למכור את סחורתו. במקום "מתביית" עליו אדם מקומי וטוען שהוא זקוק לו לצרכי הגנה. בהתחלה מקבלו הבדווי באי רצון, אולם לבסוף הוא משלים עם עוזרו. לאחר יום סופר הבדווי את פדיונו והמקומי עומד מן הצד ומחכה שהבדווי ישלם לו שכר. הבדווי סופר את כספו 3 פעמים ומוצא כי חסר לו מטבע של ריאל אחד. מיד הוא מאשים את המקומי כי גנב. מתעורר ויכוח ואנשי המקום חשים לראות את המחזה. הבדווי מציע למקומי כי ישבע, אבל בצורה מיוחדת: ישא את ראשו ופניו כלפי שמיים. המקומי עושה כן ומתוך מצנפתו נופל הריאל החסר.	תימן	11595
כשהשמים המטירו כותח	ילד קטן מוצא חרדון ועוקב אחרי. משמגיע החרדון לעץ, מוצא הילד אוצר בנקרה של גזעי העץ. אמו של הילד לוקחת במרמה את האוצר, מאחר שהילד חושב שהאוצר שייך לחרדון. האם מבשלת כותח (מן חלב חמוץ), שמה אותו על הגג כך שיטפטף על הילד. הילד מלקק את הכותח. לאחר מכן הילד מצהיר בפני כל אחד כי נמצא אצלם אוצר. כשושאלים אותו מתי, עונה הילד ביום שירד גשם של כותח. כמובן שאף אחד לא האמין לו, וזאת בדיוק היתה כוונתה של האם.	תימן	11596
מתעלולי בנואס ובאכבאש	בנואס ובאכבאש הם שני נוכלים המסדרים את העולם המטופש, כמו לקחת במרמה שור שאינו שלהם, כשהם אומרים לבעל השור שהמלך עושה מעור הקרקפת שמן, דבר שלא היה ולא נברא, או שהם "זורעים" באדמה חלקי בעלי חיים ומוכרים את חלקיהם כמו שמוכרים זרעים המסוגלים לנבוט כבעלי חיים. או מצמיחים עצים וחפצים של כסף וזהב, ומוכרים את העץ כמסוגל לגדל את כל החפצים הללו. פעם עזר בנואס לבאכבאש לכבוש נסיכה (בעזרת תעלול כאילו אשתו צריכה ללדת, והיות ולא היו נשים במקום, היא נשלחה לעזור). גם באכבאש עזר לבנואס לישון לצד נסיכה (שניהם התחפשו לרוכלים, רכשו את ידידות הנסיכה ושפחתה, וכך, ביום גשם, הכניסה אותם הנסיכה לחדרה ועל מנת להשתיקם עוד שילמה להם). שני הידידים שמעו ליד מערה שני שדים משוחחים. שד אחד אמר כי יבש נחל ליד עיר והעיר גוועה בצמא. על מנת להחזיר את המים צריך כמה ענפים מן העץ. שד שני הכה בשגעון בת של סולטן. על מנת לרפא אותה צריך גם כן את ענפי עץ המערה. 2 הידידים שמעו את הדברים ומיהרו לקטוף מן העץ. הם מגיעים לעיר ובעזרת העלים משיבים את המים. המלך, כמובטח, נותן להם חצי המלכות. הם מגיעים לבת המלך החולה, משקים אותה מן העלים היא מבריאה. המלך נותן להם מחצית המלכות וגם את בתו. מאז שהתעשרו החליפו שמותיהם והיו לאזרחים הגונים.	תימן	11597
אלוף כזבי בעיר הכזבנים	מלך חומד לעצמו כושית שראה בגן. כעבור 9 חודשים היא יולדת בן. יחד עמה יולדות שתי נשותיו של המלך, בדיוק כפי שניבא מגיד העתידות. בן הכושית לומד יחד עם בני המלך אך בני המלך לועגים לו. בן הכושית מכה את בני המלך. כשנודע למלך מי הוא הוא מגרשו. שני בני המלך נשלחים לדרך על ידי אביהם, בציידו אותם בזהב וממון. הם מגיעים לעיר בה מתחרה בן המלך בכל הבא לעיר בסיפורי כזבים. הם מנסים כוחם ומפסידים את כל ממונם. בן הכושית מגיע גם כן לאותה עיר. הוא מתנה את השתתפותו בתחרות בכך שאם ינצח תינתן לו הממלכה. בן המלך, בהיותו בטוח בעצמו, מסכים מיד. בן המלך מספר כיצד הוא ואביו הלכו בדרך, אביו רכב על נאקה כאשר לפתע הופיע עוף ענק, חטף את הנאקה יחד עם האב ונעלם. לפתע הנאקה החלה להשתין, הוא תפס בזרם ולא הניח מידו עד שהנאקה ואביו נחתו בשלום על פני האדמה. סיפורו של בן הכושית: אביו היה חולה ואמו שלחה אותו להביא חומרים להבראת האב. הוא הוציא את העייר מהאתון ההרה וטס איתו להביא את המבוקש. הוא ראה על חוף הים קישוא גדול מאוד ותחב אותו לפי הטבעת של העייר. לאחר מכן, בגלל חוסר יכולתו לבחור את החומרים, הוא מביא את כל בצרה על גב העייר. לאב הוטב והוא רוצה בקישוא מטוגן. נזכר היכן תחב את הקישוא, אך העייר כבר דאג לשתול את הקישוא באדמה ולהצמיח עץ. הוא קוטף קישוא גדול ורוצה לחתוך אותו על מנת לטגנו. הסכין נאבד בתוך הקישוא והוא נאלץ לחפשו בתוכו. הוא מתפרנס בתוך הקישוא שישה חודשים כטבח. בעל הבית נותן לו לחתוך דג וכך הוא מוצא בחזרה את הסכין. אז הוא שב הביתה ומוצא שהכל במחבת עלול להישרף. הוא מטגן את הדלעת, מגיש אותה לאביו וזה מבריא. סיפורו של בן הכושית הוא שזכה בתחרות והוא הזוכה בכתר.	תימן	11599
אשה במאה פרות	איכר עשיר משיא את בתו תמורת מאתיים פרות, כל רכושו של החתן. האשה ובעלה מתפרנסים בדוחק רב. בחור אחד רואה את האשה דרך החלון ומתאהב בה. הוא מתוודע אליה בעת העדרו של הבעל וקובע עמה פגישה. אבי האשה מגיע לביקור ולבת אין כסף כדי לקנות מצרכי אוכל. היא מבקשת מאותו בחור לקנות בשר, ותמורתו מבטיחה להתפנות כדי להיות עמו ביחידות. הבעל מגיע ומוצא את חמיו והם משוחחים. האשה מגישה בשר והבעל מתפלא מהיכן השיגה זאת. בינתיים מציץ המאהב בדלת והבעל, בלא חשדות מיוחדים, אומר לו להיכנס. האשה מגישה את הבשר ומפטירה "קחו שוטים ויערב לכם!". לשאלתם של שלושת הגברים היא משיבה כי אביה שוטה משום שמסר חפץ יקר מאוד (היא עצמה) במחיר זול מאוד (200 פרות). הבעל שוטנה משום שהתעקש להשיג אותה, דווקא, למרות שלא היה לו כסף לשלם, ולנוכח העובדה שיש עוד נערות יפות. המאהב שוטה משום שנתן נתח בשר והוא מבקש דבר שבעלה קנה במאתיים פרות.	תימן	11600
הפרה שנמכרה שלוש פעמים	3 פעמים הצליח כפרי אחד לרמות: היה נושא ונותן בשוק על מחיר פרתו ונקבע מחיר. לאחר מכן היה הקונה נותן לו מחצית הסכום ואץ לחפש את המחצית השניה. המוכר חיכה עד שבא קונה אחר ונתן לו מחצית הסכום (גבוה מקודמו) והולך לחפש את המחצית השניה, וכן הלאה. המוכר שלנו החליט שהרווח מספיק עבורו. הוא הולך משם ומשאיר את הפרה לאנחות. בינתיים חזרו שלושת הקונים יחד וכל אחד מהם תבע את הפרה לעצמו. הלכו לשופט. השופט ציווה להכניס את הפרה למכלאה ללא מזון ומים. לאחר יומיים אמר השופט לחייל שישחרר את הפרה וילך לאן שהפרה תגיע. הפרה הלכה כמובן לבעליה המקוריים. כך יכול היה החייל להוביל את בעל הפרה לפני השופט.	תימן	11602
כיצד סעדיה הצורף גבר על השודד והוביל אותו שבוי?	יהודי הולך לקנות חומרים הדרושים לעבודתו. בדרך הוא נתקל בשודד, שקנה רובהו מכוון אליו. הוא מצליח להערים על השודד, לוקח את רובהו ומובילו לכפרו, לבושתו של השודד. בני המקום רוצים לפצות אותו על הנזק, עורכים לו סעודה ונותנים לו פיצויים.	תימן	11604
מתעלולי סאלם היהודי	נוכל יהודי המתחזה כצורף לוקח את כל תכשיטי הכפריים בסביבה, מוכרם ברווח ואחר כך נעלם לכפר אחר. אי אפשר לתפוס אותו כיוון שהוא חביבו של איזה שייך היושב בכפר שהוא "מהג'ר", עיר מקלט. פעם הלך לכפר וגוי אחד, בשמעו שהוא צורף, נתן לו מקום עבודה בביתו ותושבי הכפר נתנו לו את כל תכשיטי הזהב שהיו להם. בתואנה שהוא צריך חמור כדי להביא פחם הדרוש לעבודתו, לקח הנוכל את התכשיטים שאסף והסתלק. פעם אחת, בשבתו עם השייך, הגיע סייד בדואי מכובד. בעת הארוחה שואלו השייך אם מותר למוסלמי לסעוד לבו עם יהודי. הסייד, שונא היהודים, ענה כי אסור, היהודי מקולל הוא. השייך מוריד את מצנפתו של סאלם הנוכל ומתגלות פאותיו. הבדואי מפסיק את אכילתו. השייך גוער בו ואומר שליבו של יהודי זה טהור יותר מלבם של ישמעאלים. הבדואי נאלץ להמשיך לאכול.	תימן	11605
עוצפרי וג'ראדה	אשה מייעצת לבעלה להיות מגיד עתידות. הוא מנחש היכן נמצאות פרדותיו של המלך. המלך שומע על כך ומזמינם להיות לו מגידי עתידות. ההצעה קוסמת לאשתו. המלך מנסה את מגידי העתידות, 10 במספר, לנחש מה בידו. האחרון הוא עוצפרי. עוצפרי ממלמל לעצמו "ללא עצת ג'ראדה לא היה נתפס עוצפרי". ובאמת, בידו האחת של המלך ציפור ובידו השניה ג'רדה (ארבה). מאז הזוג חי בחצרו של המלך. פעם אבדו לבת המלך תכשיטי זהב. המלך קורא לעוצפרי ואומר לו שאם לא יגלה את התכשיטים תוך מספר ימים ראשו יכרת. לקח עוצפרי 10 תפוחים מהעץ והיה אוכל כל יום תפוח אחד והיה אומר לאשתו: אחד הלך, תשעה נשארו. כוונתו היתה כי עוד 9 ימים יוצא להורג. אימת המגיד נופלת על הגנבים וכאשר שמעו את משפט הזה חשבו כי הכוונה אליהם, התוודו לפני עוצפרי, החזירו את התכשיטים וביקשו רחמים על ראשם. עוצפרי גילה למלך שהתכשיטים טמונים בגן.	תימן	11606
אחמד המבקע והסיף	אחמד היה מבקע עצים שמח בחלקו. פעם אחת בא המלך לביתו של אחמד מחופש לאחד העם וראה אותו שר עם אשתו. לשאלתו ענה אחמד שהוא מבקע עצים. למחרת אסר המלך לבקע עצים אצל אחמד. אולם הוא מצא את פרנסתו ושוב שר. בא המלך מחופש וכשראה את אחמד הוציא פקודה האוסרת בכלל לבקע עצים. גם הפעם מצא אחמד את פרנסתו, כשמוט כסף נפל מעל סוס של פרש והוא מכר אותו ברווח טוב. המלך מבקש את אחמד להיות מוציא לפועל של גזרי דין מוות. המשכורת טובה אך לפי גולגולת. אחמד קונה חרב מעץ. המלך רוצה לראות מה יעשה אחמד והוא מביים הוצאה להורג. אחמד שואל כל אחד מן הנידונים אם אשם הוא, כשאלה עונים לו שאינם אשמים הוא אומר למלך שלאור הספק חרבו הפכה להיות מעץ. המלך נהנה מחוכמתו זו ומעניק לאחמד בתמורה משכורת קבועה	תימן	11607
המשתטה, את חפצו ישיג	נער טיפש , האומר לאנשי השייך כי ראה את הגמל האבוד של השייך בשעה שלא ראה אותו כלל, מובל למחבוש. גם כאשר אומר הנער את האמת, שלא ראה שום גמל, אין מאמינים לו. זאת על אף עזרת אמו הבאה להגן עליו ולומר לאנשי השייך את האמת על בנה. כשרואה האם שאין מה לעשות היא לוחשת דבר מה על אוזן בנה והבן עושה כמצוותה. הוא אומר לאנשי השייך שיוביל אותם אל מקום הגמל. אנשי השייך שמחים ומובילים אותו. הנער מראה להם חור זעיר של נמלים וטוען כי הנמלים אכלו את הגמל וכי הגמל נפל לחור. אנשי השייך נאלצים לשחרר את הנער כשהם רואים שהוא באמת שוטה.	תימן	11608
אם הדבקיני, קח את השתיים	קמצן עשיר מזמין אדם עני לארוחה בביתו, מאחר והוא חש עצמו חייב לעשות כך כי העני אירח אותו יפה קודם. אשתו של העשיר אינה מלהבת מן הרעיון ואומרת לו שאין לה מצרכים על מנת לכבד את האורח. העשיר מבטיח לקנותם: 2 תרנגולות, עראק וכיבוד. הוא עושה כך ומתנה זאת שסדר הארוחה יהיה כך: שהוא יושיט יד לפנים היא תגיש לשולחן את הכיבוד. כשישתעל תגיש את המרק וכשידפוק בקיר תגיש את שתי התרנגולות. בשעת הבישול לא יכלה האשה להתאפק ואוכלת את 2 התרנגולות ואז מגיע האורח. האשה אומרת לו שבואו מהווה עבורו סכנה גדולה. בעלה חולה ולמען הבראתו הוא כורת את אשכי כל הגברים המזדמנים לביתו. למען שלומו של האורח היא מציעה לו להמתין בדריכות לאותות: הושטת היד לפנים והשיעול. כשהוא ידפוק על הקיר סימן שהסכנה היא מוחשית ביותר ועליו לברוח. חזר הבעל ובא האורח. הבעל מושיט יד והאורח מחוויר. הבעל משתעל, האשה מגישה מרק והאורח אומר שכבר אכל. כשהבעל דופק על הקיר נשא האורח רגליו וברח כאחוז טירוף. לתמיהתו של הבעל אומרת האשה כי האורח ברח משום שאכל את 2 התרנגולות ולא הותיר פירור. לשאלת הבעל מדוע היא לא אמרה לו ענתה, כמתממת, כי לא רצתה לביישו. קם הבעל ורודף אחרי האורח. כמעט שהשיגו ואולם האורח היה מהיר יותר. כשחש שלא ישיגו קרא: תן לי לפחות אחת (התכוון לתרנגולת), אולם תשובת האורח היתה בלתי מתפשרת: אם תשיגני קח את השתיים!	תימן	11610
זועיט ומועיט	שני חברים מכפרים שונים נפגשו בשוק והחליטו להתחלף בסחורתם. האחד רימה את חברו: נתן עפר לבן במקום קמח, והשני גללי עיזים במקום צימוקים. לפי ההסכם האחד נשאר חייב לשני עוד סחורה. זועיט חזר לביתו וחיכה בפחד לחברו שיבוא לדרוש את חובו. פקד על אשתו להודיע שבעלה מת. השכנים האמינו ומחלו לו. רק חברו לא האמין ונשאר עם "המת" במערה בה קברוהו. גנבים שנכנסו למערה כדי לחלק את שללם נבהלו מהשניים שהתווכחו על חובותיהם וברחו. את האוצר שהשאירו הגנבים חילקו ביניהם שני החברים.	תימן	11613
בין הקאצ'י והפקיה	קאצ'י אחד גנב בעורמה תרנגולת מן השוק, רץ לאשתו מאושר וביקש ממנה שתכין לו את העוף כאשר אהב. הוא רץ למסגד להודות לאל הטוב על אשר הביא לו. לאכזבתו היה במסגד פקיה אשר אף אחד לא רצה לארחו, לכן על הקאצ'י היה לארח את הפקיה הזר. הוא לא רצה לחלוק עמו את העוף ומתכנן תחבולה כיצד להיפטר מכך. הוא עושה עצמו כאילו הוא מתפלל, אולם גם הפקיה מחליט להתפלל. כאשר ניצל את ההזדמנות לברוח הפקיה נדבק אליו כעלוקה ואינו מש ממנו. בלית ברירה מבטיח הקאצ'י לקרוא לפקיה וזומם מזימה עם אשתו על מנת שקריאתו לא תשמע חזק, הוא מדבר לתוך כרוב. לשווא, הפקיה התחבא במעלה המדרגות. הפקיה והקאצ'י יושבים לשולחן וכל אחד מהם נועץ עיניו בבשר והרוק משתרבב בלשונם. לבסוף מחליטים שניהם כי מי שימצא פסוקים מהקוראן על חלקי העוף השונים, הוא שיזכה באבר זה של העוף. כמובן שהפקיה מנצח. לנוכח עיניים שיוצאות מחוריהן אומר הפקיה: "הזורע עורמה קוצר מאומה".	תימן	11615
ברוך מאח'ל את'לים	אנשי עיירה קטנה שרויים במבוכה, שו"ב צריך להגיע על מנת לבחון את הרב המקומי, והרב, הלא כל כך מבריק, פוחד מאפשרות של פסילה. לעזרתו מתגייסים כל אנשי המקום ובראשם סוילם, בעל המראה המרשים שלעמיתו של דבר הינו בור ועם הארץ. הם מחליטים כי סוילם יתחזה כרב, כשישאל אותו השו"ב שאלה אז הוא יפנה אותם ל"תלמידו", הלו הוא הרב. וכך היה. כל אנשי המקום מתכנסים בבית הכנסת והשו"ב שואל את הרב, סוילם, שאלות והלה מפנה אותו אל תלמידו ומקבל תשובות כך שהשו"ב חושב שאם כך התלמיד אז הרב ודאי טוב יותר. כאשר בא הרגע בו "התלמיד" לא כל כך בטוח בעצמו, בא לעזרתו סוילם. הוא פונה לשו"ב ושואלו 3 שאלות: מתי מברכים על עצי האשל, כמה עצים בהרים וכמה נקבים במחרשת. מובן שהשו"ב אינו יודע להשיב על שאלות בלתי צפויות אלה ומבקש שהות. למחרת הוא מחליט לעזוב את המקום וסוילם משיב על שאלותיו: לשאלה הראשונה : מברכים את האשל ב"ברוך מצמיח אשלים" לשאלה השניה: מספר העצים בהרים הוא כמספר התנורים (העצים הם דלק), ולשאלה השלישית: מספר הנקבים במחרשת הוא כמספר בועות האוויר שבבצק.	תימן	11616
מכפיק	ילד נולד להורים אחרי שנים רבות של עקרות. מרוב שמחה מת האב והאם והילד נותרים עניים. במדינה זו שולט מלך שמנהגו הוא לתת שמות ולקבל תמורת זאת מס מיוחד. יוצא אפוא שמי שאין לו כסף לשלם אינו מקבל שם וזה מה שקורה לאלמנה ולבנה. הילד גדל ללא שם, עד שאמו מצליחה לאגור עבורו שמן ותבואה לקניית השם. היא לוקחת את בנה מהיכן שנמצא על מנת לעבוד אצל דודיו המבזים אותו. הילד מביא למלך את המעשר ותמורתו המלך נותם לו שם בזוי, כיאה לבן עניים, מכפיק (קל דעת). הבן כל כך מתרגש משמו עד שהוא שוכח אותו ושוב הולך למלך ותמורת מס נוסף הוא שב ואומר לו את שמו. שוב הוא שוכח מרוב התרגשות אך הפעם אמו כועסת עליו ואומרת לו שהוא "מכפיק". הנער נזכר שזה שמו. מלא ביטחון עצמי על שמו החדש רוצה מכפיק להתנקם במלך. הוא מתחפש לבת ונכנס לארמון. בנות המלך אוהבות "בת" זו. אחת אחת הן מביאות אותו לחדרן ובלילה ישנות אתו. גם המלכה ישנה אתו לכששמעה כי טוב הדבר. המלך רוצה אותה גם כן ללילה. מכפיק נכנס לחדר המלך, והוא נחכה להזדמנות הראשונה כדי לדחוף צנון באוזן של המלך ולברוח. הוא מתחפש כרופא ומוציא את הצנון. לא לפני שגובה כסף רב. עתה הוא נוקם בדודיו. הוא ממלא מעי בדם ומביים תקרית שבה כביכול הוא הורג את אמו לעיני דודו. הוא זרק את המעי על אמו שהתבקשה לשכב. הוא מביא חתול המחיה כביכול את אמו, ולוקח כסף רב מדודו בעבור חתול פלא זה. כמובן שכאשר הדוד מנסה את החתול על אשתו הוא אינו מצליח להחיותה. דודיו של מכפיק רוצים להתנקם בו. אורבים לו בדרך ומכניסים אותו לשק ויש בדעתם לזרוק אותו לים. בדרך מתעקבים הם למראה תהלוכה ומשאירים את השק ביער. לקולותיו המשונים של השק בא רועה ומכפיק אומר לו שהוא מובל בכוח לחופה עם בת המלך. הרועה מוכן להתחלף איתו. הרועה מושלך לים ודודיו של מכפיק רואים אותו נוהג את העדר כלפנים.	תימן	11618
אשר לא ישמעו איש שפת רעהו	משפחה של חרשים. כאשר אזל הנייר כל אחד מבני המשפחה מבין לא נכון את האחר וכך מתרחשת שרשרת של טעויות, בעטיה נמכר שור שלא לפי רצון המשפחה.	תימן	11666
ומוצא אני מר ממוות את האשה	על חומת העיר כתוב: נקמת הנשים נקמה עמוקה, נקמת הגברים נקמה שטחית. בעיר זאת מולך מלך שבתו חולה ואינה מסוגלת לזוז. לעיר מגיע סוחר עשיר שלא מסכים עם הכתוב. הוא מציע למלך עשרת אלפים דינרים כדי להחליף את מה שנאמר על הנשים. כל בנות העיר מתאספות ובחורה אחת מחליטה לסדר אותו: היא קונה בושם ושמה אותו בנעליה. לכשהיא עושה כך בשניה, הסוחר מבקש להינשא לה. היא אומרת לו שהיא בת המלך המתחזה לחולה וכל מה שעל הסוחר לעשות הוא לומר לאביה, כשזה יספר לו על מחלת בתו, מקבל עלי. כך היה. אולם לכשראה החתן את פני כלתו קדרו פניו. אחרי זמן שוב הופיעה הבחורה אצלו בחנות. הסוחר מבקש ממנה להצילו ממילכודו. היא עונה: תחליף את הכתובת שעל חומת העיר. שילם 11 אלפי דינרים והשלט הוחלף. הבחורה מייעצת לו לחסל את עסקו כך שיראה עני ואז המלך יקח את בתו. וכך היה. מאז האיש לא התחתן מפחד הנשים.	תימן	11675
משפט צדק	שווריהם של שמעון ויוסף אכלו בשדהו של ראובן וקילקלו חלקה גדולה. ראובן מצא את השוורים .שמצאו בעלי בשוורים את שווריהם ביקשו מראובן שיחזירם. ראובן עמד על כך שישולם לו עבור הנזק. התדיינו לפני שופט והלה פסק כי שמעון ויוסף ישלמו 12 ריאל. שני בעלי השוורים יצטרכו כל אחד לשלם 6 ריאל. יוסף טוען כי לא ישלם שישה כי מגיע לו חצי. לתמיהת השופט עונה לו יוסף כי לשורו אין זנב וכשאין זנב הוא אוכל לאט יותר. תמה השופט מדוע? ענה יוסף כי סוסו של שמעון אוכל בפיו ומגרש זבובים בזנבו בעוד ששורו צריך באותו אבר גם לאכול וגם לגרש זבובים. השופט נענה לבקשתו.	תימן	11679
איוולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו	מלך שואל את בתו כל יום בעניני ממלכתו. הבת משיבה: הסוד אצל האשה. המלך רוצה להעניש את בתו, משיא אותה עם בן אלמנה עני ועצלן ומגרש אותה לשכונת עוני. בת המלך נוטלת כמה זמורות עץ רימון . כשבעלה אינו רוצה לקום היא מכה על גבו. ביום השלישי הוא קם והולך לעבודתו כסבל. יום אחד, כשבעלה עדיין לא חזר, היא רצתה נפט. היא ראתה בית גדול ונכנסה אליו לבקש נפט. בבית היה אדם שהוא רופא, רווק ועשיר. הרופא לקחה בכוח לחדרו שם הגיש לה מעדנים ומזג שתי כוסות יין. בא שר לבקש רעל בשביל אביה המלך, זאת כדי להכניס לכוסו למחרת, לכשיזמין את המלך לסעודה. בת המלך, שיצאה יחפה מחדר הרופא, שמעה את הדברים. כשנתן הרופא את הרעל לשר, היא פתחה את הבקבוק ושמה בכוסו של הרופא. הרופא שתה את היין ומת. בת המלך מגיעה לביתה ושולחת מכתב בידי בעלה לאביה. המלך קורא את המכתב ולמחרת, כאשר מגיע אל הסעודה, הוא מבקש את השר לשתות ראשון. כשהשר מת נותן המלך לבתו ולחותנו את בית השר ובית הרופא והם חיו באושר ובעושר. לכששאל המלך את בתו כיצד ידעה את מזימת השר היא משיבה: הסוד אצל האשה.	תימן	11680
עזבה יתומך אני אחיה	מרפא ומגלה עתידות מת ומשאיר לבנו, שאינו יודע קרוא וכתוב, את ספר הרפואות. הבן מצליח לקרוא משפט בודד: תן וישתה רביעית השמן. פעם בא אליו אדם עם כאבי בטן עזים וביקש ממנו תרופה. הבן קרא לפניו את הפסוק והלה שתה, שילשל והבריא. פעם אחרת בא אליו אדם שאבדו לו אתונותיו. נתן לו רביעית כוס שמן, הלה שתה וכשהיה ברחוב חש צורך להתפנות כי מעיו לחצו. באחת הסימטאות בה הלך התגלו לו אתונותיו. פעם אחרת, ליסטים גנבו כסף מאדם. באו שוטרים. תוך כדי מנוסתם הסתירו הגנבים את הכסף בתוך אשפה. בא הנשדד לבן המרפא. אמר לו זה, כרגיל, לשתות רבע כוס שמן. האדם שתה וכשהלך ברחוב חש לחץ במעיו. התפנה לאשפה וגילה את כספו. מאז הפך הבן למרפא מפורסם.	תימן	11681
עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה	2 ערבים רעבים תופסים יהודי ומתעללים בו. אומרים שהוא חייב להצילם מרעב. היהודי אומר שהוא מכיר ערבי, בעל מסעדה שונא יהודים. אומר להם שהם יכנסו אליו, יתחילו לאכול, הוא יופיע באיחור, הם יקומו מבלי לשלם ואז הוא, היהודי, יציל אותם. כך היה. כאשר התווכחו בעל המסעדה ו2 הערבים, התחיל היהודי לבכות. שוטרים שבאו למקום שאלו מה קרה. היהודי אמר שבטח גם הוא יצטרך כמו שני הערבים לשלם פעמיים. 2 הערבים עזבו בינתיים את המקום והשוטרים נשארו עם היהודי לשמור עליו עד שיגמור את ארוחתו, כמובן, מבלי לשלם עליה.	תימן	11682
עם עקש תתפתל	איש קמצן חי לו עם אשתו. כשרוצה האיש לאכול בשר, הולך לחברו יושב שם ואוכל. אשתו יודעת לאן הוא הולך אך הוא אינו מספר לה. יום אחד מתארח חברו , סעדיה, אצל האיש, שמשון. לכבוד האורח קנה המארח שתי תרנגולות. אשתו שולחת אותו לקנות תבלינים. בהעדרו היא אומרת לחברו כי הרופא הורה לבעלה לאכול אזני אדם. סעדיה נבהל אך היא מרגיעתו ואומרת לו שרק ששמשון יתקע כף, סימן הוא שהיא תצטרך להגיש את התרנגולות וכך היה. כששמשון תקע כף סעדיה נבהל וברח. אשתו של שמשון אמרה כי סעדיה ברח עם התרנגולת. כששמשון רץ אחרי סעדיה האישה אוכלת את שתי התרנגולות. היא הצליחה לסכסך בין שני החברים וגרמה לכך שאצלה בבית יאכלו בשר.	תימן	11683
ראשיה בשוחד ישפוטו	כלבו של רועה מציל כבשה משיני זאב. בתמורה קורא הרועה את הכבשה על שם הכלב. לימים מת כלבו הנאמן של הרועה והוא קובר אותו בלוויה עם בני הכפר וקוראים לעילוי נשמתו פרקי קוראן. יריבו של הרועה מלשין עליו ושופט שופטו על בזיון הדת. הרועה אומר לשופט כי הכלב ציווה לתת לשופט שלושה עיזים. השופט משחררו.	תימן	11684
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום	קבצן אחד הולך לעיר אחרת, שם המלך זורק פתקים מחלונו פעם בשבוע. פתק אחד מזכה את מחזיקו בעשרת אלפים דינרים. הקבצן זוכה בפתק המיוחל וחוזר לעירו. הוא מספר על כך לחברו, קבצן גם הוא, וזה הולך לעיר לנסות את מזלו, אך אינו זוכה. הוא ניגש למלך והמלך, המרחם עליו, נותן לו פתק ובו כתוב שעל מי שישא על גבו או חמורו עופות, לתת לקבצן 5 דינרים. הקבצן לא מוצא איש כזה. הוא חוזר למלך. גם כאשר נותן לו המלך פתק בחתימתו, שעל האדם ששמו ראובן לתת לו 5 דינרים, זה לא עוזר. וכך גם כשהמלך נותן פתק ובו כתוב שעל האדם שרב עם אשתו לתת 5 דינרים. הקבצן רוצה לעזוב את המדינה אך הוא רואה אדם הנושא על גבו ערמת עופות ששמו ראובן והוא רב עם אשתו. אדם זה אינו רוצה לתת לקבצן אפילו 2 וחצי דינרים. המלך נותן לקבצן 5 דינרים מכיסו הפרטי ומשלח אותו ממדינתו.	תימן	11685
רמת שופטי המדינה בעיני היהודי, רמת הבנתו של פלח ערבי	ערבי, פלח, שנולד לו עייר לבן מוצא לנכון ללמדו לקרוא בקוראן. הוא הולך לעיר ופוגש בפקיה. אומר לו את מבוקשו. הפקיה הערום אומר כי יעשה כן, אך עליו לשלם לו עבור כלכלת החמור בשעורין וחמאה, וכי יתכן לכשישמע על כך המלך ימנה את החמור לשופט באזור מרוחק. הפלח מסכים . כיצד ילמד הפקיה את החמור לקרוא? התייעץ ביהודי וזה יעץ לו לשים שעורין בכל דף. ברצותו לאכול ידפדף החמור והדבר יראה כאילו הוא קורא. כעבור 6 חודשים בא הפלח, ראה את חמורו קורא, נתן לפקיה כלכלת חמורו לעוד 6 חודשים. אחרי שנה בא הפלח והפקיה אומר כי לקחו את החמור למלך. כאשר שמע זאת הפלח שמח ונתן לפקיה מתנות לרוב. הפקיה והיהודי התחלקו במתנות.	תימן	11687
ושומע לעצה חכם	מעשה בבחור שנשא אשה מפונקת. לאחר חודש, בגלל עבודת הבית שלא היתה רגילה לה, היא בורחת לבית אביה. בעלה קונה לה מטפחת משי והיא חוזרת לביתו. כעבור חודש היא בורחת שוב. כך נשנה הדבר כמה פעמים עד שבעלה לא חזר. פגשו חמיו והבעל אומר שכך הוא לא יכול יותר. טיכסו עצה והבעל מצא פתרון. הוא בא לבית חמיו וזה עשה עצמו מכה אותו. הנערה חשבה שאביה יכה גם אותה ואמרה לו שהוא מנוול. כששמע זאת אביה גירש אותה לעולמי עד ומאז היא לא ברחה יותר.	תימן	11688
הקבצן בעל התחבולות הרמאי	יחיא, יהודי תימני, ממציא כל מיני דברים כדי לא למות מרעב. מודיע שנולד לו בן, האורחים באים לברית ומביאים אוכל. יחיא מודיע לאורחים שטעה אך האוכל נשאר לו. הוא מרמה אשה ומקבל ממנה עגל. פעם שלישית מוכר לשוטר את כוכב מזלו. המלך מצווה לעצרו ומזמין את הרב לשפוט אותו. הרב אומר שרמאי צריך לצאת מבית הכלא רק מת. יחיא מעמיד פני מת וקופץ מן הקבר בזמן הקבורה. הרב מרחם עליו ומבטיח לו את תמיכת הקהילה.	תימן	11696
האיכר שרקד במסיבת המלך	איכר רקד יפה במסיבת המלך והנסיכה חשקה בו ובאה אליו בלילה. הם נרדמו ובבוקר היא לא ידעה כיצד לחזור לארמון מבלי שירגישו בה. האיכר עטף את שניהם בסדין וקרא לבניו בזה אחר זה. הוא טען שהוא חולה והראה להם מתחת לסדין מהי "מחלתו". כל הבנים הודו שהוא חולה ואמרו כי אין למצוא לו תרופה והלכו להביא לעצמם רובה כדי להתכונן למלחמה. הבן הצעיר של האיכר היה מפגר. כשראה את בת המלך אמר שהוא ירפא את אביו. כשהגיעה שואבת המים, לקח מידיה את הכד ושבר אותו לרסיסים. היא צעקה וצעקתה הבריחה חלק גדול מאנשי החדר. הלך לשדה והתיר את השוורים ועורר מהומה שהוציאה את כל שאר האורחים מן החדר בו שהה אביו עם הנסיכה. כך, יכלה בת המלך לחזור לחדרה מבלי שהסוד יתגלה. האיכר שמח ופיצה את המלך על המהומה ולבנו הצעיר הוריש את מחצית רכושו.	תימן	12070
בן הבתולה	זקן נשא בתולה ומת בליל כלולותיו אך הנערה היתה בהריון. בני הזקן אמרו שבנה אינו אחיהם ונידו אותה. כשגדל בן הבתולה שאל על אביו ודרש משפט צדק. אחיו טענו שלא מגיע לו כלום מלבד הרוח. הוא החתימם על חוזה. כשרצו הבנים לזרות מוץ ברוח אסר עליהם לעשות זאת. הלכו לשופט. השופט ציווה על בן הבתולה לגנוב מבת השופט טלה. עשה כן. רדפה אחריו עד לבית השופט והוא התחבא. הבת נתנה את סימניו לאביה: הוא בן זקן ובתולה. האחים שמעו ונתנו לאחיהם חצי מרכושם.	תימן	12072
הבן שירש מאביו ממון וחנויות	לבן שירש מאביו כסף רב יש אישה לא אצילה. בגלל זה היא בוגדת בבעלה ומבזבזת את כספו. חברו של הבעל מגלה זאת והבעל מגרש אותה. הוא רוצה לרכוש לו אשה אחרת, בת מלך, אך הוריה מעמידים תנאים: למכור ולקנות כמות גדולה של זהב, והם לא מספקים לו את הכלה. הוא נאלץ לגנוב מחרוזת יהלומים מאוהלה של כלה. ציפור לוקחת אותה ממנו ומחזירה לכלה. הוא נאלץ להסביר לאשה מדוע גנב. היא מתרשמת מדבריו ורוצה לעזור לו. היא מתאהבת בו ובורחת עמו למדינה אחרת. שם היא מנצחת בתחרות שעורך בעל בית מלון מרושע (האכלת חתול בשעווה) ויורשת את כספו. האשה מסיתה את מאהבה לפתות את בת השולטן. הפ נתפסים בשעת מעשה ונדונים למיתה. האשה מצילה אותם, כשהיא מחפשת את בת השולטן לבת אשפתות וטוענת שהיא ובעלה נכנסו בטעות לארמון ואז תפסו אותם. בת השולטן מתחתנת עם הבחור ויולדת לו בן. האשה רוחצת את בגדיה בנהר. בת השולטן מבקשת משומרי ראשה כי יהרגו את האשה. השומרים מביאים אותה לארמון מרוחק ביער, אך שיירת גמלים מצילה אותה וכרמז לבעלה שהיא עדיין קיימת היא אומרת: בנות זונות אבודה. על פי זה בעלה מאהבה מכיר אותה והם חיים עד עצם היום הזה בעושר ובאושר.	תימן	12073
בן הסוחר ואחותו	סוחר מת וציווה על בנו לדאוג לאחותו כל חייו. בעצת אמם הוא שלח את אחותו לטייל. בדרך היא נאנסה על ידי איש שנתן לה כמזכרת צמיד ואת טבעת החותם שלו ששמו חרוט על שניהם. היא ילדה בן ואיש לא ידע את זהותו מלבד אחיה ואשתו, שהתנהגו כאילו הילד הוא בנם. בן 15 גילה הילד כי דודו אינו אביו. כדי שהאם תזהה את אבי ילדה נדדו האח ואשתו בין הכפרים וערכו בכל מקום סעודות. כשזיהתו אותו עקב אחיה אחריו וגילה כי הוא מלך. הוא טיפס על כתלי הבית, הגיע לחדר אחות המלך ושכב עמה. הדבר נודע למלך לאחר כמה חודשים. הוא ציווה לאסרו ונשבע לעשות לו משפט צדק. הילד בא כשהוא עונד את הטבעת והצמיד ושאלו מדוע אביו רוצה להרוג את דודו. המלך הבין, שיחרר את האיש מהכלא, השיא לו את אחותו ונשא את אם בנו לאשה.	תימן	12074
המלך ושלוש הנשים	מלך שמע 3 אחיות מביעות משאלותיהן להינשא למלך: א' תאפה עוגה שכל הגדוד יאכל ויותיר, ב' תסרוג שטיח שיכסה את המדינה כולה, ג' תיתן לו את השמש והירח. המלך התחתן עם שלושתן ובא לתבוע את ההבטחות. הראשונה אפתה עוגה עם מלח וכל הגדוד טעם והותיר. השניה אמרה שפטפוטי נשים הם "סתם". השלישית אמרה שיחכה עד שתלד. מיד אחרי הלידה זרקו אחיותיה הקנאיות את התאומים שנולדו דרך החלון ובמקומם שמו 2 חתולים. המלך כעס, ציווה לסגרה במגדל ולתת לה רק לחם יבש ומים. בקצה המדינה חי גנן זקן שריחם עליה. בא כל לילה, הרדים את שומרים והאכיל אותה. בניו המשיכו בכך אחרי שהזדקן. בתום 12 שנה הוציאו אותה מן המגדל והנה היא שמנה ולבנה. המלך כעס וציווה למצוא מי עזר לה. סיפרו לו שראו את הגנן עובר לילה לילה עם סל מכוסה סמוך למגדל. קראו לגנן והוא הודה. הגנן חקר לגבי החודש, היום והשעה בהם נולדו ה"חתולים" וסיפר שראה שני ילדים נופלים דרך החלון וכי הוא לקחם לביתו וגידלם כילדיו. המלך ציווה לשחוט את 2 נשותיו, החזיר את אשתו וילדיו לארמון ולזקן בנה בית סמוך לשלו כדי שיוכלו להתראות.	תימן	12076
אלשעיבי גונב בצק	ביום חמישי, בבית אלשעיבי, אין מה לאכול. הוא לוקח את התרמיל, הולך לבית השיח' ונכנס למטבח דרך הגג. שם הוא לקח בצק מוכן לאפיית "רחי" ולקח אותו לביתו.	תימן	12100
שתי מכות תחת מכה	בתימן, בתקופת השלטון התורכי, יהודי בשם סעיד סאלם הולך לשוק ורוצה לקנות אצל גוי טבק טוב. באותו רגע באו ערבים והסוחר מוכר את הטבק להם. היהודי מתנגד והסוחר מקלל אותו ונותן לו מכה אחת בפניו. היהודי משיב לו בשתי מכות. חיילים מביאים את בעלי הריב לבית הדין, היהודי אומר שהוא קיבל מכה אחת ונתן מכה אחת. הסוחר העדיף לשתוק כדי שלא לבייש את עצמו בפני הקהל ולהודות ביתרונו של היהודי. השניים שילמו קנס, חזרו לשוק והיהודי אילץ את הסוחר למכור לו טבק.	תימן	12105
כיצד יהודי נשבע על קבר ולי	נגר יהודי עובד בכפר ערבי. בעלת הבית מכינה ככרות לחם. הנגר רעב אבל האשה אומרת שאין לה מספיק לחם כדי לכבד אותו. היא מוציאה ככרות מוכנות ומשאירה אותם על גבי מחצלת. היהודי אוכל אותן ואחר כך אומר לאישה שהוא מוכן להישבע בקבר קדוש של אלולי שהוא אינו אשם. על יד הקבר אומר היהודי שאם הוא לקח לחם אז לקח ואם לא לקח שבועה זאת תיפול על צווארה של האשה. בעלת הבית מבינה רק את המילים האחרונות ואומרת: צווארי נקי משבועתך.	תימן	12108
היועץ החכם	מלך רוצה שפרתו לא תשמין יותר. אומרים לו כי ישנו ילד יהודי שמסוגל לעשות כן. מביאים אותו בפני המלך ואומרים לו במה דברים אמורים. הילד מבקש דב בכלוב. לכשהוא מביא לפרה אוכל הוא מפחיד אותה באמצעות הדב. היא איננה אוכלת וכך שומרת על משקלה. אחרי זמן מה הוא מביא את הפרה למלך. היא לא השמינה ולא רזתה כפי שהוא רצה. הכל מודים שליהודים חכמה גדולה.	תימן	12178
המלך, היהודי והכומר	מלך יהודי ממנה עוזר יהודי לשר וכומר מקנא בו. הכומר מבקש מהמלך רשות לשאול את היהודי 3 שאלות. המלך נאלץ להסכים. הכומר בא לבית היהודי. היהודי אמר לאשתו להכין קערת ביצים והוא מבקש מהכומר לדגור עליהן במקומו בזמן שילך למלך לענות את תשובותיו. הוא בא למלך ועונה לשאלה הראשונה - כמה אני שווה - חצי לירה. לשאלה השניה - על מה חושב המלך - הוא חושב שהמלך נוצרי בו בזמן שהוא יהודי. לשאלה השלישית - מהו דבר מופלא - הזמין היהודי את המלך לביתו לראות כיצד כומר דוגר על ביצים ומהביצים עומדים לבקוע אפרוחים. המלך תולה את הכומר.	תימן	12179
סיפור על אשה חכמה	גנב נכנס לבית של אשה בודדה. לתדהמתו האשה קיבלה אותו יפה, נתנה לו לאכול ואף ביקשה להתחתן איתו. הוא הסכים והתחיל לשוחח עמה. השיחה נסבה על העתיד. האשה ביקשה שיהיה לה ילד ושיקראו לו נעים. היא תיארה את הילד חולה וצעקה נעים, נעים. היה זה אות עבור אחיה, שחי בשכנותה, שהיא זקוקה לעזרה. האח בא והגנב נתפס.	תימן	12181
על שני יהודים שרצו לגנוב חמור	שני יהודים רוצים לגנוב חמור מערבי. אחד הציע שהוא יברח עם החמור והשני יקשור עצמו במקום החמור. הערבי הגיע, רואה את האיש, וזה מספר לו כי היה אדם שהפך לחמור בגלל חטאיו. הערבי משחרר את האיש. לאחר זמן ראה הערבי את חמורו בשוק. ניגש אליו והטיף לו מוסר על כי שב וחטא ולכן הפך שוב לחמור.	תימן	12184
פותר המזלות	אשה משכנעת את בעלה, יהודי תימני בשם חמיד, לפתור מזלות כדי לתמוך במשפחה. הוא לא יודע כיצד פותרים מזלות. למרות זאת הוא מצליח ושמו מתפרסם. כשלאימאם גנבו אוצר הוא מזמין את חמיד ומצווה עליו למצוא את אוצרו, אחרת יאבד את ראשו בעוד 10 ימים. חמיד מבקש מאשתו לקנות 10 תפוחים כדי לספור את ימי חייו שנשארו לו. בינתיים שלח מפקד הגנבים את אחד מחבריו לשמוע דרך חלונו של חמיד כיצד מתקדם החיפוש. לפי דבריו הוא מבין שחמיד רואה אותו ונבהל. הוא חשב שחמיד סופר את הגנבים כאשר הוא סופר את התפוחים. הגנב מגלה לו את מקום האוצר. האוצר חוזר לאימאם אך הוא רוצה לעשות לחמיד עוד ניסיון. חמיד צריך לומר מה יש בצנצנות. בראשונה סוכר, בשניה דבש, השלישית ריקה. חמיד חושב על תהליך חייו ואומר: סוכר, אחר כך דבש ועכשיו כלום.	תימן	12220
אשה אלמנה	ילדתה של אשה אלמנה ועניה מתה ואין לאלמנה כסף כדי לקבור אותה. בצר לה היא בוכה. שכנתה, אלמנה עניה גם היא, מבקשת אותה לתת לה את הילדה המתה על מנת לעזור. השכנה מגיעה עם הילדה לסוחר בדים ומבקשת ממנו להראות לה בדים אחדים, כשכל בד יותר יקר מקודמו. לבסוף היא מבקשת את הבד היקר ביותר תמורת פרוטות. הסוחר מתפלא על חוצפתה של האשה, דוחף אותה ומפיל אותה ואת הילדה המתה. מיד צועקת האשה שהוא הרג את ילדתה. מתחילה התקהלות אנשים וכדי להשתיק את הפרשה נותן הסוחר לאשה 100000 דינרים. עם כסף זה יכולה אמה של הילדה לקברה ואף להתפרנס.	תימן	12318
הגמד קיבל מיליונים	אדם עשיר אך ערירי מחליט להתאבד בבליעת אבני חן שקנה תמורת כל כספו ורכושו. בעל בית המלון שהיה נוכח בעת ההתאבדות פוחד שמא יאשימו אותו ברצח ופונה לגמד שיעוץ לו עצה. הגמד פותח את בטנו של המת ומוצא שם את היהלומים. הוא מוכר יהלום בסכום גבוה ואומר לבעל בית המלון לעשות עצמו חולה מסוכן. לאחר מכן הוא משחד רופא ושופט כדי שיחתמו על מות בעל בית המלון. קוברים את העשיר שהתאבד. בעל בית המלון רוצה את כל הכסף אך הגמד נותן לו חלק קטן ואת היתר לוקח לעצמו. מזהיר את בעל בית המלון שאם יפטפט יואשם ברצח העשיר.	תימן	12324
יוסוף אל ימיני עני ומחוסר לחם	יוסוף אל ימני איש עני נתפס כל פעם בגניבת לחם. נשלח לארץ אחרת. שם הוא מתחבר לגנבים. יוסוף הוא זריז ועל כן נבחר לגנוב את לבוש היוקרה של המלך. הוא עושה כן על ידי הפניית תשומת לב המלך ושועריו לשני שקים מלאים כביכול בזהב ולמעשה בצדפים. הוא מושך ידיו מן הגניבה ופותח חנות. הגנבים פורצים את קופתו. יוסוף נוקם בהם על ידי כך שהוא מתחפש לאישה וחודר לארמונו של ראש הגנבים. כשראש הגנבים מראה לו את אוצרותיו וכן את חדר התלייה, יוסוף המחופש מבקש לראות איך זה פועל ואז הורג את ראש הגנבים. למקום מגיע ראש משטרת המלך הטוען כי הוא שהרג את הגנב. יוסוף טוען כי הוא אשר עשה זאת. המלך מציע לשים את ראשו של הגנב באמצע כשסביבו יעמדו חיילים ומי שיצליח להוציא את הראש הוא זה שהרג את הגנב ולו תהיה בת המלך לאשה. יוסוף מביא 4 אנשים הצועקים, כל אחד מכיוון אחר, מסביב לחיילים. כשתשומת הלב מופנית להם הוא מוציא את הראש וזוכה בבת המלך.	תימן	12326
עלי ועלי מפיש	שלושה אחים, הרוצים לדעת מי הוא ביניהם העלי מפיש (כך קרא לאחד מהם אביהם לפני מותו). בדרכם לשופט שואל אותם אדם אם הם ראו את גמלו. כל אח נותן סימן אחר: הגמל הוא בעל עין אחת, ללא זנב, והוא של מלך. אלה הם סימנים נכונים. הם נכנסים לאהלו של השופט (סעיד). בזמן הארוחה אומרים האחים כי הבשר, בשר כלב, הלחם אפוי משיבולים של בית קברות, ושהסעיד יהודי. הסעיד מברר את כל הפרטים והם מתגלים כנכונים. הסעיד שואל אותם לאחר הארוחה איך ידעו את הפרטים, והאחים מסבירים (סימניה ראיה). הסעיד אומר לאחים לקחת עצמות מקבר אביהם ומוציא מגופם דם. דם שני האחים נספג בעצמות. הדם של האח השלישי לא נספג. סימן לממזריות, ולכן הוא המפיש. שני האחרים הולכים לרשת, השלישית נשאר עם הסעיד היהודי.	תימן	12328
הרועה אהבה עזה כמוות	צעיר יתום ועני המתפרנס בקושי בא לעיר, כשרואה בית מלון מפואר הוא רוצה לשהות שם ויהי מה. למען התענוג הזה הוא עובד שנתיים וחוסך כל פרוטה מפיו. סוף סוף הגיעו ימי התענוגות של השהיה בבית המלון והם חולפים ביעף. ביום האחרון יושב הצעיר המרושש ועושה חשבון נפש: האם כל זה היה כדאי? עודו יושב בקדרות והנה ניגשת אליו בחורה יפת תואר, בת עשירים, ושואלת אותו שאלות. הוא דוחה אותה אך היא אינה עוזבת אותו. הוא נאלץ לספר לה את קורות חייו. כשהם נפרדים היא מכניסה לו בסתר סכום כסף הגון בכיסו. כשהוא מגלה זאת בביתו הוא אינו רוצה בכסף והולך על מנת להחזירו לה. שודדים מתנפלים על הבחורה וחוטפים אותה. הצעיר מצילה והיא אומרת שהיא רוצה להינשא לו. הוא דוחה אותה, טוען שנולד רועה ועל כן ישאר כזה. היא בכל זאת לוקחת אותו לביתה. הדבר מתגלה לאביה הרשע, הוא שם את בתו בבידוד ומגרש את הצעיר מבלי לשמוע את הסבריו. פושעים חוטפים את האב והצעיר מצילו אך נענה באיבה מצידו. בת העשיר משחדת עוזרת על מנת שזו תשתף איתה פעולה. היא לוקחת סם מרדים כדי שיחשבוה מתה ואז תברח עם אהובה. הצעיר שומע שהיא מתה ומתאבד. כשהיא מתעוררת ורואה שהוא מוטל לידה, מתאבדת אף היא. העוזרת מספרת הכל. רכושו של האב העשיר והרשע מוחרם והוא מוכנס לבית הסוהר.	תימן	12330
הרועה העני	יתום מאביו נזרק על ידי אמו מהבית מכיוון שהוא מפריע לה בעסקיה עם גברים. גם מבית דודתו הוא נזרק בגלל אותה סיבה. כיוון שהוא רעב נהפך לשודד ולוקח אוכל מילדי עשירים. סגנו של המלך לוקח אותו לביתו וקונה לו בגדים וכובע. הכובע נגנב על ידי הילדים הרוצים להתנקם בו. בת המלך (המתפשטת לפניו) מספרת לו שהסגן קשור בזה. הוא מובל אל התליה באמצעות מכתב החתום כביכול על ידי המלך. התליין מרחם עליו , משאירו חי ובהזדמנות שואל את המלך ומסתבר שזה כלל לא ידע על קיומו של המכתב. סופו של הסגן רע. המלך מבקש מהילד לספר לו את האמת והוא מספר לו את קורותיו. המלך מבקש לדעת מי משבע בנותיו סיפרה לו את האמת ומתברר כי זו היתה הבת הצעירה. המלך שואל מה הוא מבקש להיות והילד משיב שברצונו להיות חקלאי כמו אביו. המלך אינו מסכים וממנה אותו כסגנו.	תימן	12331
התרנגול הציל אותי ממוות	אח עשיר אינו נותן דבר לאמו האלמנה ולאחיו הצעיר. האם שולחת את האח הצעיר לשוק לקנות חיטה. הוא קונה ארגז ובו תרנגול. האח העשיר חלה קשה והתברר כי רק התרנגול יכול לעזור לו. האח הצעיר רוצה תמורת התרנגול מחצית מרכושו של אחיו. האח המבוגר קורא למשפט. אחר כך קורות צרות אחרות: הוא הורג בטעות את בן אחותו התינוק, קורע בטעות את זנבו של חמור יקר והורג בטעות אדם שניסה להציל. עם הצרות הללו הוא בא לפני השופט. הוא מסביר לו כיצד קרה כל דבר בטעות וכן מסביר מדוע סירב לעזור לאחיו בעת חוליו. השופט פוסק לטובתו ולטובת אמו. הוא מתחתן וחי באושר ובעושר.	תימן	12334
עולם הפוך	אדם חולה ביקש מאלוהים משהו שיוכל לרכב עליו. והנה הגיע שוטר וציווה עליו לסחוב חמור על גבו. שאל האיש את השם: הלזה התפללתי? פתאום ראה אשה שבקשה ממנו שיכתוב קמיע למען בתה המקשה ללדת. האיש ביקש מאלוהים שבתה תמות. לתמהונה של האשה ענה האיש כי שביקש מאלוהים שיביא לו משהו לרכב עליו נתן לו משהו להרכיב על גבו. עתה, אם יבקש מאלוהים שהבת תמות, כנראה שהיא תלד בבטחה בן זכר. ובאמת כך היה.	תימן	13233
מעשה בבן עצלן	לעצלן שלא רצה לעבוד התחשק לאכול טוב. התלבש יפה, נכנס למסעדה מפוארת ועל כל מה שהציע המלצר ענה "בטח, בטח". גם לאחר הארוחה הדשנה ולאחר שהתבקש לשלם ולא רצה ענה "בטח, בטח". חשבוהו למשוגע וקראו למשטרה. גם אז ענה לשוטרים באותן מילים. השוטרים שחררוהו. הוא הולך ברחוב שמח וטוב לב, פוגש מכר ומציע לו לנקוט באותה תחבולה. למכר זה לא הלך: הוא גורש מהמקום כבר לאחר ה"הבטח, בטח" הראשון.	תימן	13297
מעשה בעני שהיו לו עשרה ילדים	עני בעל משפחה ענפה מרוויח לירה, רוצה לפרוט אותה לגרושים אצל עיוור אך העיוור מסרב. כנקמה הוא לוקח לוקח את הכסף שיש בידי העיוור בתחבולה. הוא גם לוקח את הכסף מכל עיוורי הכפר בו חי העיוור שסידר אותו, אפילו כאשר הם מחביאים את הכסף בכובע, במקל ובמעיל. הוא מנצל את עובדת היותו רואה. כך הוא מתעשר ואינו זקוק עוד לפרנסתו.	תימן	13298
מעשה בקאדי, פגי ויהודי	יהודי, קאדי ופגי החליטו לגנוב משהו כדי לאכול. נגשו לשוק והחליטו שהקאדי ישיג בשר, הפגי שמן והיהודי קמח. כל אחד מהם מסמן בחשאי את המצרך שעליו להשיג. לאחר מכן הם טוענים לבעלות עליו מפני שהאשה השאירה שם חפץ. הם גם עוזרים אחד לשני לפני השוטר, כך שהמוכר נאלץ להסכים. לאחר מכן מתווכחים כיצד יחלקו את הבשר. היהודי מציע שהיות ולקאדי יש את הכבוד הגדול ביותר שיתחיל הוא לחתוך, לאחר מכן הפגי ולבסוף הוא עצמו. הם הניחו את הבשר בתנור, שכבו לישון ואמרו שמי שיספר את החלום המוגזם ביותר הוא שיזכה בנתח הגדול. היהודי קם באמצע הלילה ואכל את כל הבשר. הקאדי והפגי קמים למחרת וטוענים שחלמו שהם טיילו עם קדושיהם בשמיים. היהודי מספר שחלם ששני אנשים הכריחו אותו לאכול את הבשר. הקאדי והפגי כעסו מאוד אך לא יכלו לעשות דבר וברחו. אז לקח היהודי את השמן והקמח הביתה.	תימן	13490
אבו אל נואס	בעיר שאנשיה גאוותנים חיו אם ובנה שניצלו את תכונותם של בני עירם והתפרנסו מכך לא רע. למשל, כשהבן קנה בשוק גרעינים רצה דווקא שיקלו לו גרעין מסויים (שירק). משלא נתמלאה הבקשה כעס והשתולל. אנשים לחצו על המוכר שיתן לו מלאי גרעינים חינם והוא הביא זאת לאמו. בדרך דומה הוא משיג עז ופרה. כדי לנקום בזקן שרימה אותו התחפש לבחורה, התחתן עם הזקן השאיר אותו נעול וגנב את כל כספו. הוא מכר לקרוביו הקנאים פרות הצומחות מן האדמה והשיג כסף רב. קרוביו החליטו להורגו אך נפלו בפח כאשר סידר אותם שוב, כשמכר להם חתול פשוט ביוקר באמרו להם שהוא מחיה נפשות. כשקרוביו לא הצליחו להחיות אישה שהרגו בעזרת החתול, הם קשרו את הרמאי, הכניסו אותו לשק והתכוונו לזרוק אותו לים. עבר במקום רועה צאן, שמע צעקות מן השק, שאל מה זה וענה לו כי הוא אדם שהוריו רוצים לחתנו בכוח. הרועה הסכים להתחתן במקומו. גנב את גמליהם של הקרובים עם הכסף והזהב וכך חזר אל אמו.	תימן	13654
בגידה בבעל	אשה מבקשת מבעלה שיסע למכה כדי שהנביא יפקוד אותה. בינתיים היא בוגדת עם מאהב צעיר. בעקבות שיחה עם זקן במכה הבעל מתחיל לחשוד. מספר על חששותיו לידידו והם פועלים יחד. האשה מבקשת את בעלה לצאת שוב והוא כאילו נענה לבקשתה. למעשה הוא עוקב אחריה ומפתיע אותה. היא יוצאת לקראתו בחיבוקים ונשיקות וטוענת כי מוחמד הבטיח לה בן שיוולד גדול. הבעל עושה עצמו רוצה אך ניגש למיטתו, שם מתחבא המאהב, ורוצח אותו. עכשיו מצווה על אשתו לקבור את המאהבת כשהיא ערומה ועל גופה קשורה גופת המאהב עירום גם הוא. בהגיעם לבית הקברות טוען הבעל שהקבר עוד לא מוכן. האשה הולכת לבית הוריה . הם נדהמים למראה הנגלה להם וכשהבעל מספר להוםאת אשר אירע הם הורגים אותה.	תימן	13656
איש חסר מזל ושופטת המצילה אותו	איש חסר מזל ועני מנסה למצוא את מזלו בכך שהוא יוצא ממקום מגוריו. בדרך ממשיך ביש מזלו להופיע: מנסה להשיב גמל בורח, זורק אבן ומעוור את הגמל.בעל הגמל תובעו למשפט. רוצה להחזיר חמור לבעליו ותולש את זנבו; רוצה לבשל בשר באכסניה, אשת בעל האכסניה מריחה את התבשיל ומפילה. רוצה להתאבד, קופץ מגג, נופל על איש זקן והורגו. כל הניזוקים תובעים את האיש חסר המזל למשפט. השופטת שומעת את הסיפורים ומחליטה לעזור לאיש חסר המזל. היא מציעה לתובעים פתרונות בלתי מתקבלים על הדעת: לבעל הגמל היא מציעה לחתוך אותו לשניים, לבעלה של האשה מציעה שהאיש חסר המזל יחליף את הילד, לבנו של האיש הזקן מציעה שיקפוץ הוא על האיש. כאשר הם מסרבים היא קונסת אותם ומעבירה את הכסף לנתבע. האיש חסר המזל חוזר לביתו ומתחיל בחיים חדשים.	תימן	13661
האשה שנאנחה בשנתה	גבר שומע כי אשתו נאנחת בלילה. הוא מניח על ליבה לב של כבש ולב הכבש מתרגם את אנחותיה של רעייתו: "חמש שנים בצבא, חמש שנים כובסת, חמש שנים בבית הסוהר". זה לא מוצא חן בעיני בעלה, הוא דוקר אותה בסכין וקובר אותה. האשה לא מתה והיא ניצלת על ידי חיילים נמביאים אותה למפקדם, שם היא מבריאה ועובדת כמשרתת 5 שנים. לאחר תקופה זו נמאס לה והיא מגיעה לעיר. משפחה מאמצת אותה והיא נהיית לאומנת לילד שנולד לאחר שנים. פעם, כשהיתה על הגג, עובר נשר וחוטף את כובעו משובץ יהלומים של הילד. הורי הילד מאשימים את האומנת בגניבה והיא מוכנסת לבית סוהר. לאחר 5 שנים הורי הילד מחזירים אותה לביתם אך יחסם אליה הוא קר וחשדני. בינתיים מצטער הבעל על מה שעשה לאשתו ואינו מוצא מנוח לנפשו. לפתע מגיח מעל ראשו נשר ומפיל כובע משובץ יהלומים. הוא אוסף זאת ומגיע בנדודיו לעיר בה נמצאת אשתו. הוא מגיע לאותו מוסד צדקה לעניים שהקימו אדונה וגבירתה של אשתו. שם הוא מספר את סיפורו. אשתו מכירה אותו והם שוב מתאחדים. כאשר הורי הילד רואים את הכובע ושומעים את סיפורו הם מבקשים סליחה ומחילה מהאשה על מה שעוללו לה.	תימן	13664
האשה שסידרה את השודדים	אשה שהתאלמנה מבעלה נדדה עם שבט בדווי. כשהגיעו למקום מסויים שבו ואדיות והרים החליטה האשה שהיא נוטה את אוהלה בנפרד מהשבט, במקום מבודד. יום אחד לפנות ערב הבחינה האשה, באמצעות כד המים, בשלושה שודדים על העץ. לא אמרה דבר, רק אספה את ילדיה וסיפרה להם איך היה בליל חתונתה: אחרי שהאורחים הרבים חזרו כל אחד לאוהלו, נכנסה לאוהל עם בעלה. בעלה נאבק עמה והכריעה. כל פעם שהיה מכריעה צעקה הצילו! הצילו! הצילו! הד ההרים נשא את המילה הצילו אל המאהל והגברים לקחו רובים, באו אליה ושאלו מה קרה. כשסיפרה הכריעו את שלושת השודדים הנבוכים.	תימן	13665
האשה התמימה	בעל מצווה על אשתו התמימה לשמור על חפצים שונים, דברים טובים - דבש, תמרים, הכל בשביל הרמדאן. פעם כשהבעל יוצא נכנס גנב. הוא אומר שהוא רמדאן ולוקח את כל הדברים שקנה הבעל. כשהבעל חוזר הוא מגרש את אשתו. האשה הולכת לבדה, היא עושה את צרכיה ומבהילה מאוד שודדים הבורחים ומשאירים צרור עם כסף וזהב. האשה לוקחת את הצרור, חוזרת לבית ומספרת מה מצאה. אז פותח בעלה את הדלת וסולח לה.	תימן	13666
בושם	אישה שאינה יודעת מה זה בושם אך שמעה על זה, מבקשת מבעלה כי כאשר ילך אל השוק יקנה לה בושם. בעלה, שאף הוא אינו יודע מה זה בושם, מחפש בושם בכל השוק עד אשר פוגש סוחר שאומר שיש לו. כשהסוחר רואה שהאיש כלל אינו יודע מה זה בושם, הוא מחליט לצחוק על חשבונו ונותן לו תמצית פלפל. הוא אף מדריך אותו וטוען שאת הבושם שמים בפי הטבעת. בדרך חזרה לביתו מחליט האיש לנסות את הסחורה. הוא עושה כמצוות הסוחר ומתקדם מהר מאוד הביתה. הוא בטוח שאשתו עשתה זאת בכוונה, מחליט לסדר אותה ולהורות לה בדיוק כדברי הסוחר. גם האשה נופלת בפח וחושבת שלבעלה יש משהו נגדה.	תימן	13667
הבעל, השופט והמאהב	בעל קמצן שאיננו רוצה לקבל אורחים, מכריח את אשתו להתלבש כשופט ולצאת עמו לכיכר העיר, על מנת לקחת אותה לאירוח. אדם שאהב אותה בעבר הכירה והוא אשר לוקחה ועוד אדם. האדם הזה ישן בבית המאהב ושומע את הזוג מתעלס כל הלילה. חושב שהמארח מתעלס עם גבר. בבוקר הוא בורח מהמקום ומודיע לבעל שגבר זה התעלס עם גבר. הבעל לא יכול היה להעניש את אשתו.	תימן	13668
חוב של ריאל אחד	איש עני אינו יכול להחזיר את חובו: ריאל אחד. הנושה מאיים שאם עד יום מסויים לא יחזיר את החוב, הוא יהרגהו. מחליט העני כי כשיבוא הנושה יעמיד פני מת ומספר על כך לאשתו. מגיע הנושה ולא מאמין לאשה, מצווה עליה לרחוץ את הגופה ולקברה במערה. היא עושה כך ומחכה שהנושה יסתלק על מנת לקחת חזרה את בעלה. הנושה מצידו ממתין לראות מה תעשה האשה. שניהם מתחבאים משני צדי המערה וממתינים. בינתיים, במערה, ראה הבעל כיצד מביאים שודדים סכום ענק של כסף. הוא משמיע יללה, השודדים נבהלים ובורחים ומותירים אחריהם את הכסף. מתוך המערה קורא ה"מת" לאשתו ולנושה לבוא. קודם כל הוא מחזיר את חובו לנושה ואחר כך מחלק את הכסף לשלושה: שליש לו, שליש לאשתו ושליש לחברו לשעבר, הנושה.	תימן	13670
הלא יוצלח	בני העיר כועסים על האח העשיר כי אינו עוזר לאחיו העני. העשיר מתגונן וטוען כי אחיו הוא חסר תקנה (לא יוצלח) והוא לא יכול לעזור לו. הוא מבקש להוכיח להם את הדבר, ומניח בדרך בה עתיד אחיו ללכת צרור כסף. אך כשהאח צועד בדרך ומבחין באנשים הוא מבקש להוכיח להם כי הוא יכול לעבור אותה בעיניים עצומות. כך הוא מפספס את הצרור והאנשים רואים כי אין לו תקנה.	תימן	13675
השייח הגנב והאשה החכמה	אדם מפקיד את כספו אצל שייח כי אמרו לו שהוא ישר. כך הוא חוסך כסף. כאשר בא האיש לקחת את כספו חזרה, אומר השיח שאינו מכיר אותו ומגרשו מעל פניו. האיש מתיישב תחת חלון של בית ובוכה. בעלת הבית שואלת את האיש מדוע, וכשהוא מספר לה היא מחליטה לעזור לו. היא לובשת את מיטב בגדיה ומתבשמת. נכנסת באותו ערב אל השיח וטוענת שהיא רוצה להפקיד אצלו קופסת תכשיטים. השיח, ההולך שבי אחרי יופיה, רוצה בחסדיה ומזמינה לסעוד עמו. בעודם סועדים נכנס אותו אדם ותובע את כספו. כעת לא נותרה לשיח ברירה אלא להחזיר לו אותו. עתה מגיעה עוזרתה של האשה ואומרת שבעלה הגיע והיא ממהרת לצאת ונוטשת את השיח. השיח יוצא קרח מכאן ומכאן והאיש מודה לאישה על עזרתה.	תימן	13681
שלוש השאלות של המלך	מלך שואל את 3 פועליו חידות: 1. מהו המתוק ביותר. 2. מהו הרחוק ביותר. 3. מהו השמן ביותר. שני פועלים ענו לשאלה הראשונה סוכר, לשנייה פרה ולשלישית שמיים. שניהם הוצאו להורג. הפועל השלישי שב הביתה חרד. סיפר לבתו והבת אמרה לו שיענה לשאלה 1 החיים, ל-2 אדמה הנותנת יבול ול-3 האופק. המלך שאלו מי אמר לו חכמה כזאת והוא השיב שזו בתו. המלך ציווה להביא אותה אליו כשהיא רכובה ולא רכובה, רעבה ולא רעבה, לבושה ולא לבושה. הנערה באה כשהיא רכובה על כבש, מדדה ברגליה, אכלה טינופת של גרעינים (והיתה רעבה) ולבשה שמלה שקופה. ראה נמלך את חכמתה ויופיה והחליט לשאתה, בתנאי שלא תתערב בענייני הממלכה. אדם תבע אדם אחר למשפט על כי משאו גרם להפלה אצל אתונו והעיר מת. המלך חייב את הנתבע לשלם דמי ניזקין. הנתבע הולך למלכה ומספר לה. המלכה מציעה לנתבע להגיע סמוך לאגם אליו הולך גם המלך, לשבת סמוך אליו ולעשות עצמו דג דגים. כיוון שהמים רדודים ישאל אותו המלך מה הוא עושה שם ואז הוא ישיב שכפי שהגיוני שמשא קל עלול להפיל עיר בבטן אמו, כך הגיוני להניח שדגים מצויים במים רדודים. כששמע זאת המלך גירש את המלכה ואמר לה שהיא רשאית לקחת לבית אביה כל מה שתרצה. המלכה עורכת מסיבת פרידה, משקה את המלך יין וכשהוא נרדם היא לוקחת אותו לבית אביה. בבוקר, לאור תמהונו, היא אומרת לו כי היות והרשה לה לקחת כל מה שהיא רוצה, לקחה אותו. המלך סולח לה.	תימן	13683
השמן המבושם	מוכר בושם גונב את קופת שכנהו מוכר השמן. מוכר השמן חושד במוכר הבושם אך אינו יכול להוכיח את דבריו וכך גם לא השוטרים והשופטים. יום אחד עובר שוטר ברחוב בו משחקים הילדים ב"בושם ושמן". ילד אחד, המשחק את השופט, מבקש מהילדים להרתיח את המטבעות במים חמים. אם השמן יצוף זה סימן שמוכר הבושם גנב את המטבעות. השוטר מדווח לשופט והשופט מזמין אליו את הילד ושואלו כיצד הצליח לפתור את הבעיה. הילד ענה שאם המטבעות הן של מוכר השמן הרי שיש שמן ואם רוצים לבדוק זאת צריך להרתיח את המטבעות במים על מנת שהשמן יצוף. ואכן כך היה.	תימן	13685
שבע אחיות	אם חורגת מגרשת את בנותיו של האב מאם קודמת שמתה. האב מכין לבנות צידה, מוביל אותן לגבעה ביער, אומר להן לחכות לו ולא שב. הילדות מחכות לו ובחצות הן רוצות להתחמם, שולחות את האחות הבכורה לחפש. היא מוצאת בית ובו זקנה, מחליטה לגשת אליה. הזקנה מכניסה אותה הביתה ונותנת לה לאכול. אחר כך היא דורשת ממנה שתחזיר לה את האוכל. כיוון שהילדה אינה יכולה היא הורגת אותה. כך קורה גם לשש אחיותיה. האחות הצעירה מבינה מה קרה לאחיותיה והיא נזהרת לאכול רק מעט ולאחר מכן מחזירה לזקנה את היתר. המכשפה אוהבת אותה ומגדלת אותה אך הילדה מחליטה להתנקם בה. היא מחכה להזדמנות ומכניסה אותה לתנור הבוער. לאחר מכן היא מוצאת כסף וזהב וגם עורות מגופותיהן של אחיותיה. היא מתחפשת לנער, נודדת מעט והולכת אל זקנה אחרת המגדלת אותה כנער. פעם יוצאת הנערה לרחוץ בנהר. בן מלך עובר במקום ורואה את השערות הארוכות שהשאירה אחריה. הוא רוצה לדעת של מי השערות. הוא קורה לזקנה ופוקד עליה לגלות תוך שלושה ימים מי הנערה אשר לה שער כזה. הזקנה מתחפשת ולא מוצאת תשובה ולכן היא מבקשת ארכה. היא מתחילה לחשוד בנער שהוא נערה וכשהיא מגלה זאת היא מודיעה לבן המלך כי מצאה את זו שהוא מחפש. בן המלך שולח חיילים לקחת אותה, הם מתחתנים וחיים באושר.	תימן	13943
גנב גונב מגנב	עני חסך פרוטה לפרוטה למען משפחתו. כשהוא רוצה לקבל תמורת פרוטותיו לירה, עיוור מסכים להחליף לו, אך כאשר נותן האיש את פרוטותיו צועק הלה כי האיש שדד אותו. האנשים מגרשים את העני והקבצן הולם לביתו, אך אינו יודע כי העני הולך בעקבותיו וגונב את הכד בו הוא שומר את הכסף. העיוור מזעיק את שכניו ואחד מהם נותן לו עצה לשים את כספו בכובע. העני שומע וגונב את הכובע. בעל הכובע מזעיק את חבריו ואחד מהם מייעץ לו לשים את כספו בתוך מקל, אך כאשר זה מניח את מקלו בבית הכנסת מחליפו העני במקל חלול. כשגמר להתפלל וראה שהמקל חלול זועק לעזרה. אחד מייעץ לו לשמור את כספו במעיל שהרי הוא לובש את מעילו כל היום. האיש מחביא את הכסף במעיל אך העני מביא לו לחם עם דבש ובו דבורים. הדבורים עוקצות אותו והוא זורק את מעילו. העני לוקח את הכסף ובורח. פותח עסק ונהיה עשיר.	תימן	14037
האבא שחתך ידיה של בתו	אשה נותנת צדקה לעניים בסתר, כי בעלה הקמצן אינו מרשה לה. כאשר מתה האישה, הבת ממשיכה את דרכה. אשתו השניה של הקמצן מלשינה על הבת בפני אביה, ואביה לוקח את הבת למדבר שם קושר אותה לעץ, חותך לה את הידיים, ועוזב אותה לבדה. חוטב עצים עני רואה אותה, ואליהו מופיע, ואומר לחוטב העצים, כיצד להשיב ידיה, בעזרת מטפחת שהוא נותן לו. אליהו גם נותן לחוטב העצים את המטפחת במתנה, ומסביר להם כיצד, בעזרת סיסמה יוכלו לבקש כל דבר שבעולם. בה הקמצן וחוטב העצים נהיים עשירים, בונים ארמון ובו הם פותחים בית לעניים. בינתיים, אבי הנערה מתרושש משנה לשנה; הוא מחליט לנדוד למקום אחר ומגיע אל הבית שבנתה בתו ובעלה. הוא חושד ושואל לזהותם של בעלי הבית. כאשר נודע לו מי הם, מלשין עליהם לפני המלך. המלך קורא לחוטב העצים לשעבר ושואלו כיצד הצליח לצבור הון כזה. האיש מראה לו את המטפחת. המלך רוצה לקחת אותה לעצמה; הוא מנסה בעזרת אותה סיסמה שהאיש למד מאליהו, לגרום לעושר, אך יוצאים מהמטפחת נחשים ועקרבים. המלך מבקש את האיש לקחת את המטפחת בחזרה, רק שתסלק את הנחשים! וכן הרשה לו לבקש מהאיש כל מה שירצה. בת הקמצן מבקשת שיוציאו להורג את אשת אביה, ואת אביה היא מותירה בחיים, שיחיה יחד עמה בארמונה.	תימן	14054
האח העני שהתעשר ממערת שודדים	אח עני ואח עשיר. העשיר לא נותן לאחיו העני מאום מלבד שאריות מזון. פעם שואל האח העני את העשיר מניין בא לו כספו וזה משיב לו בכעס כי מן הגיהנום. האח העני הולך לתומו לחפש את הכסף בגיהנום. הולך למדבר, מגלה מערת שודדים מלאה כסף וזהב. כך הוא התעשר ובונה לעצמו ארמון. אחיו העשיר בא אליו לתת לו את שאריות המזון ונדהם. הוא רוצה לדעת מנין בא לו הכסף ואם לא, ילשין עליו בפני המלך. האח נאלץ לגלות לו. השודדים מכינים מלכודת וכאשר האח העשיר מגיע למערה הוא נתפס על ידם ומומת. גם את האח השני הם רוצים להרוג. הם מכינים תוכנית, בעזרת במכירת כד שמן לאח. אשתו של העני לשעבר מסכלת את מזימתם על ידי כך שהיא שופכת עליהם מים רותחים.	תימן	14055
שני בני הסולטן ועלי, בן שפחתו	לסולטן יש פצע בעין ובעצת הוזיר נשלחים שני בניו להביא לו תרופה. הם מוכיחים את חוסר מזלם ואת טפשותם ונותרים בחוסר כל. אנשים שונים מסדרים אותם: זקנה לוקחת מהם כסף במרמה ואינה נותנת להם את בתה לאשה כמובטח, אישה מאשימה אותם שהם אבותיהם של בניה, עיוור מאשימם כי הוציאו את עינו ואיכר המכריח אותם לחרוש את אדמתו ונותן להם בתמורה אוכל ושתייה, בתנאי שלא יפרסו את הפיתה ולא יפתחו את הדלעת. לבסוף הם מוצאים את עצמם עובדים בבית קפה תמורת אוכל, אצל אדון העושה בהם כרצונו. כאשר הם אינם מגיעים הביתה שולח המלך, בעצת הוזיר, את בן השפחה, עלי, על מנת לחפש את אחיו ולהביא את התרופה. לעלי יש יותר חכמה ומזל מאשר לאחיו. הוא מצליח להערים על הזקנה ולקחת את בתה וכספה. הוא יוצא בשלום מן המשפט עם האשה המאשימה אותו כי הוא אבי בנה, מערים על האיכר הזקן הקמצן ומצליח לאכול מבלי לפרוס את הפיתה ולפתוח את הדלעת. כאשר הזקן רוצה להרגו הוא מסתתר. לוקח את בת הזקן והולך לבית הקפה, שם קונה את שני אחיו. שני האחים מקנאים בו וכאשר הם במדבר הם משליכים אותו לבור. האחים באים הביתה ומספרים כי עלי נפל בידי "בחורות לא טובות". עלי ניצל על ידי שיירה העוברת במקום ומגיע לארמון. עורפים את ראשיהם של האחים. עלי נשאר עם שתי הבחורות ונותן לאביו את התרופה.	תימן	14061
שני חברים החייט והספר	שני חברים חייט וספר. הם תמיד חיים האחד בקרבת השני. היכן שהראשון יזוז השני תמיד בעקבותיו. לחייט אין מזל, אין לו עבודה והוא עני. לספר יש מזל והוא עשיר. פעם אשת החייט מייעצת לבעלה לעבור לגור שלא בקרבת הספר. שם מזדמן לחייט לתפור בגדים למלך ומכאן ואילך הוא מצליח ומתעשר. עכשיו הספר מקנא בחייט וחורש נגדו מזימה. הוא טוען בפני נמלך שהוריו הופיעו בחלומו וביקשו ממנו בגדים חדשים. החייט נשלח לבית הקברות לבצע את ה"בקשה". בינתיים איבד המלך את טבעתו ונשר הביאה אל בית הקברות. החייט ראה זאת והביא את הטבעת למלך. המלך מרוצה. החייט אומר שהורי המלך הופיעו בחלומו וביקשו ממנו תספרות. הספר נאלץ לחפור ולבצע את "בקשת" שוכני הקברים המלכותיים.	תימן	14062
אומבאח, אומבאח, אומבאח	אשה ביקשה מבעלה כי יביא את השור אל הפרה והשור לא רצה, אף על פי שהפרה געתה "אומבאח, אומבאח". עקצה האשה את בעלה ואמרה שאולי הפר עישן קאת ולכן אינו מוכן. הבין הבעל את העקיצה וכעס על אשתו. הוא נדר לא לבוא אליה כל עוד לא תקרא שלוש פעמים "אומבאח". הגבר לא בא אל אשתו במשך שנה שלמה. לבסוף הבינה האשה וכדי לפתור את הבעיה אמרה לעצמה שכאשר תגעה הפרה היא תגיד לבעלה כי הפרה עושה אומבאח אומבאח אומבאח, וכאשר יביא בעלה את השור לפרה יבין את הרמז ויבוא הוא אליה. כך אכן היה.	תימן	14146
עלי בן השפחה	אב חד לבניו חידות שונות אך רק בן הפלגש הצעיר, עלי, עונה עליהן לסיפוקו: לשאלה, מהו הדבר הכבד ביותר? עונה עלי כי הצורך להתפנות הוא המכביד ביותר. לשאלה, מהו הריח הנעים ביותר, עונה עלי כי זהו ריח הפיתות שאופה אמו בבוקר. עם מותו של האב, מגרשים אותו האחים והוא נודד מכפר לכפר. בחיפוש אחר מקום ללון, הוא שומע כי יש בית נידח שכל מי שישן בו מת ולא קם למחרת. ביאושו הוא מחליט ללון שם. אולם הוא נשאר ער, ורואה כי בלילה נחש שותה מכד המים ומרעיל אותם בארסו. כך הוא יודע להימנע משתיה והנחש שב לשתות את המים והוא זה שמת. גופת הנחש פולטת כסף, זהב ויהלומים ועלי מתעשר ונעשה מכובד. אחיו, לעומת זאת, יורדים מנכסיהם ובנדודיהם מגיעים לביתו של האח העשיר. הם אינם מכירים אותו והוא מחליט לארחם. במסגרת האירוח, הוא מגיש להם פיתות חמות ומכיוון שהם רעבים הם מעריכים מחדש את תשובתו לאביו על הריח הטוב בעולם. בלילה, אחרי הארוחה, הוא סוגר את דלתות חדריהם והם לא יכולים לעשות את צרכיהם ונוכחים בצדקתו גם לגבי השאלה, מהו הדבר הכבד ביותר בעולם. בבוקר, אחרי התפילה, הוא מקבל את פניהם שוב ומציג את עצמו ודואג להם.	תימן	14150
מעשה במקמץ על קמצוץ טבק	מוסלמי רצה קמצוץ טבק להרחה ולא מצא. פרש עשיר וקמצן שעבר לידו ועצר כדי להריח טבק סירב לחלוק עמו את הטבק שלו והעליב אותו. הכפרי התרגז כל כך שהלך לביתו, לקח עמו את הרומח שלו והשליך אותו על הרוכב שסירב לחלוק עמו טבק. אחרי שלקח מעט מן הטבק שהיה לרוכב, הוא כעס עליו והאשים אותו שבגלל קמצנותו הוא הפך לרוצח. הוא חוזר לכפר רכוב על סוסו של המת.	תימן	14202
האשה והמאהב	אשה רוצה לסלק את בעלה לזמן מה מהבית כדי שתוכל לתנות אהבים עם מאהבה ומייעצת לבעל לחפש לו פועל קבוע. הבעל שכר דרוויש ולקחו לביתו. הדרוויש מגלה כי לאשה יש מאהב ומסכל את פגישותיהם. הדרוויש שומע את דברי האשה הזוממת לעוור את עיני בעלה ואת עיניו שלו. הוא מתחפש לפקיה במסגד ונותן לאשה המגיעה אליו הוראות כיצד עליה לעוור את עיני בעלה. הדרוויש והבעל עושים עצמם כאילו הם מתעוורים לאט לאט וכ"שהתעוורו" לגמרי, האשה והמאהב באים כדי להתעלל בהם. הדרוויש והבעל מכים אותם והבעל מגרש את אשתו ונושא לו אחרת תחתיה.	תימן	14619
בין שתי נשים	בעת הבציר הוביל שיח' אלנקיב צלאח ענבים לשוק ובדרכו התארח אצל השיח' מחמד אלרמאח. אשת השיח' כיבדה את האורח כראוי. אלנקיב רצה לגמול על הכנסת האורחים והזמין את שיח' מחמד לביתו. אשתו המרשעת של אלנקיב מזלזלת בכבוד האורחים. השיח' מחמד נותן לשדאדי הלוואה כדי שיגרש את אשתו המרשעת וישא את בת דודו לאישה. עשה כעצתו. בת הדוד כיבדה את בעלה ובעזרתה התעשר ואף הצליח להחזיר לחברו את ההלוואה.	תימן	14620
הו מועדך... הוא המועד שלך	בערב פסח כותב יהודי עני מכתב לאלוהים ומבקש כסף לצרכי החג. המכתב מגיע אל בית מושל העיר המלווה את הכסף הדרוש. כשהיהודי אינו יכול להחזיר5 את ההלוואה מבקש המושל מהיהודי שיגרום לכך שסוחר עשיר ורמאי יובא לפניו למשפט. היהודי עושה עצמו סוחר עשיר, הסוחר השרשע מראה לו את כל הבדים שבחנותו ולבסוף בוחר היהודי בבד היקר ביותר ורוצה לקנות ממנו חתיכה קטנה לטלאי לכיפתו. הסוחר הרשע מכה אותו והיהודי תובע למשפט. בעצת השופט דורש היהודי תחילה משפט אלוהים (עין תחת עין ומכה תחת מכה) ולבסוף מוכן להתפשר על פיצויים שהוא מתחלק בהם עם השופט.	תימן	14623
הסולם, החתול והתוף	אב הוריש לשלושת בניו סולם, חתול ותוף. בעל הסולם הציג עצמו בפני אשה תמימה כמיישר "לוודה" (עקמומיות בגוף). בהעדר בעלה קשר אותה אל הסולם, אסר עליה להשמיע קול ובינתיים רוקן את הבית. בעל החתול מתארח עם חתולו בביתו של איכר, מציץ למטבח ורואה כי האשה מחביאה מעדנים על המדף ולו ולבעל מגישה ארוחה דלה. הוא צובט את החתול כדי שיילל ואומר כי החתול גילה לו שעל המדף יש מעדנים. האיכר קונה ממנו בכסף רב את "חתול הפלא". בעל התוף מתחבא בלילה במערת שודדים. כשהם מחלקים ביניהם את שללם, לפי כובעיהם, הוא חוטף בחושך את אחד הכובעים וחשבונם מתבלבל. האיש מכה בתוף והחיות השוכנות במעמקי המערה יוצאות החוצה. השודדים בורחים והחיות מפילות במרוצתן את השודדת. בעל התוף אוסף את האשה והמטמון וחוזר לביתו.	תימן	14629
סיפור חידה	מלך תימן, מחופש לחייל פשוט, מגיע לביתו של צורף יהודי וזה אומר לו שהוא מרוויח 8 קרוש ליום והוא מוציא הכל על פרעון (כלכלת הוריו הזקנים), הלוואה (חינוך הבנים), לא פרעון ולא הלוואה (כלכלת הבנות), ועל עצמו ואשתו. המלך מייעץ לו לא למכור בזול. המלך חד את חידת 8 הקרוש ליועציו והם מגיעים לצורף, המוכר להם את התשובה תמורת כסף רב כך שאינו צריך להמשיך ולעבוד קשה כל כך.	תימן	14630
עלי המייבל	עלי המייבל רצה להביע הערצו ליופיה של בת הסולטן ולנשק את רגלה. היא בעטה בו בגסות. שכנו, סייד עשיר, עוזר לו להתחזות לסוחר עשיר ולהינשא לבת הסולטן. לאחר החתונה הוא לוקחה לביתו הדל ומגלה לה את האמת. בעצת אשתו הוא לוקח שני קרוש ויוצא לעדן לסחור. כדי לנקום בסייד שגרם לנישואיה עם עלי מספרת לו בת הסולטן כי אביה מסרב להשיאה, ומבקשת ממנו שיתעקש בפניו כי רצונו לשאתה. היא נותנת לו את שמו וכתובתו של "אביה" שהיה למעשה אביה של בחורה פיסחת, אילמת וחירשת. הסייד מתגבר על דברי האב, נושא את הבחורה לאשה ומביאה מכוסה אל ביתו. כשמגלה את התרמית הוא שולח מייד את הבחורה בחזרה לבית אביה. הסייד שקוע בדיכאון עמוק על שנפל בפח. כשחזר עלי לאשתו, כשהוא עשיר גדול, לקחה חלק מן הסחורה שהביא ונתנה לסייד כפיצוי על הוצאות החתונה שנגרמו לו וכך התפייסו.	תימן	14632
הפקיה שהשלים את יצירת העובר	בעל נוסע למכה לחאג' ומבקש מהפקיה של עירו להשגיח על אשתו הצעירה הנמצאת בהריון. הפקיה "עוזר" לאשה להשלים את יצירת הוולד שבבטנה, וכשהיא יולדת בן היא מודה לו על "עזרתו". הבעל שחזר נוקם בפקיה על הפרת האמון. מחופש כנערה, בתה של זקנה היוצאת לחאג', הוא משתכן בין 7 בנותיו של הפקיה. בכל לילה ישן במיטתה של אחת הבנות ובלילה השמיני ישן גם עם אשת הפקיה. כשגומר את מבצע הנקמה מזדהה בפניו ומסתלק.	תימן	14633
צאלח כורה העפר	צאלח כורה העפר ראה כיצד מזונו של חרדון מזדמן לו ישר לתוך פיו מבלי שיטרח על השגתו. הוא מכריז כי לא יעבוד יותר וה' ישלח לו מזונו עד לפיו. מחוסר ברירה שכרה אשתו של צאלח פועל גוי שילך לכרות עפר ויעמיסו על החמורים. הגוי התחיל לכרות, מצא אוצר והעמיסו על החמורים. כשירד למחפורת להביא את כלי העבודה שלו התמוטטה המחפורת והוא נהרג ונקבר תחת המפולת. החמורים חוזרים עמוסי זהב לבעליהם.	תימן	14634
רוטל הבשר	עני מאושר בחלקו מפריע בקולות שמחתו לשכנו העשיר הטרוד כל הזמן בחישוב חשבונות. העשיר נותן לעני רוטל זהב כדי שיסחר בו ואם עד סוף השנה לא יוכל להחזיר לו את הסכום שנתן לו יקח רוטל מבשרו של העני. העני היה עתה טרוד בחישוב חשבונות ולא נשמעו קולות שמחה מדירתו. כשעברה שנה והעני לא יכול היה להחזיר את החוב תבע אותו העשיר למשפט ודרש רוטל מבשרו. השופט לא יכול היה לפסוק במשפט. אשת העני התחפשה לאמיר, התארחה בבית השופט והציעה לפסוק בדין. ה"אמיר" הרשה לעשיר לקחת רוטל מבשר העני בתנאי שיקח משקל מדויק (לא פחות ולא יותר), ולא יותז ראשו. הסוחר חוזר בו מתביעתו וה"אמיר" קורע את השטר. בבית מודה האשה כי היא היתה האמיר וכהוכחה מראה לו את קרעי השטר.	תימן	14635
שוטה שבעולם	שוטה מזדמן ללוויה ובמקום לאמור את המילים המקובלות אומר דברי שטות. המלווים מורים לו מה לומר. אחר כך מזדמן בזה אחר זה ליד חמור מת, תהלוכת חתונה, אנשים ניצים, סיעת כלבים ורצען. בכל מקום הוא חוטף מכות כי לא אמר את המילים המקובלות. הרצען הכועס תוקע את המרצע בלבו של השוטה והורגו.	תימן	14636
אב ובנו ואשה בין שניהם	בן מחזר אחרי אלמנה המבוגרת ממנו בשנים רבות. היא מסרבת להינשא לו ומסתבר שהיא עומדת להינשא לאביו. האב מבטל את הנישואין למען בנו. האלמנה עושה עצמה חולה, נאנחת ומתלוננת על כאבים, זאת כדי להסיר מעליה את אהבת הבן. היא מצליחה. הוא מתאהב בבתה בת ה-17. האב בא אל האלמנה כדי לבקש את בתה לבנו והיא מסכימה בתנאי שהוא, האב, ישאה אותה לאשה. וכך היה.	תימן	14640
היזהר מן הצנועים והצנועות	אשה נשואה לגבר מבוגר לא הצליחה ללדת ממנו ילדים. היא פיתתה את שכנם, רווק צעיר שמעולם לא ראה אותה בשל צניעותה. הם מתנים אהבים והיא הרה. הבעל מזמין את השכן הצעיר לברית המילה של בנו, לאחר שהטיפולים שעברה אשתו הצליחו. בחגיגה מזהה הבחור את אשת השכן.	תימן	14641
העשיר הקמצן וגיסו של אלוהים	עני מתערב עם חבריו שיצליח להוציא מידיו של עשיר קמצן ארוחה, ואם כך יקרה יזכה בעשר רופיות מידי חבריו. עטוף בגדים לבנים הוא מעיר את העשיר בלילה ומציג את עצמו כגיסו של אלוהים. אשת העשיר מגישה לו ארוחה גדולה . לאחר ברכת המזון הוא מסיר את הטלית והעשיר מזהה אותו. העני אומר כי אחותה של אשתו נלקחה בצעירותה על ידי אלוהים (מתה) וכך הוא נעשה לגיסו. הוא מודה על הארוחה ועל שבזכות העשיר זכה בעשר רופיות.	תימן	14643
הגמל שומר השבועה	עובר אורח כיבד שתי נערות רועות בצימוקים. הבכורה אכלה אותם והצעירה לא. משביקש האיש לקבל את תמורתם החזירה לו הצעירה את הצימוקים ואילו הבכורה נאלצה להכנע לו. כשהרגישה שהיא בהריון החלה לחפש את הבדווי, כשהיא מחזיקה בשפופרת הכחל שלו, עד שנודע לה שמו משיחה בין בדווים. כתבה מכתב חידה, קשרה אותו לזנבו של גמל, השביעה אותו שלא יזוז ממקום רבצו עד שיימסר המכתב, וכך היה. המכתב הגיע לידיו של בן השייך בעל הצימוקים והוא נשא את הנערה לאשה.	תימן	14647
נבעה אחות השבעה	בחיפושיו אחר אחיותיו, שנחטפו בטרם נולד, גורם בחור לפקיה לשכוח לקרוא לתפילה וכך מתאספים במסגד כל האנשים - המקדימים והמאחרים. ביניהם מגלה הבחור שני אחים שהיו גיסיו. הוא מתארח בביתם וערך היכרות עם אחיותיו. ביום השוק הוא הודיע כי יצליח לראות את נבעה היפה בלי לשלם כסף (התגנב לאוהלה מחופש לאשה ונשק לה), ואף יחטוף אותה למרות השמירה של שבעת אחיה. הוא התגנב לארמון וחילק בשר לכלבים שלא ינבחו, חטף אותה וברח. בדרך מצליח לקלוע בדיוק למצקת קטנה שבידי רועה, בקרנו של שור ובקרן איל. מבקש מן הבעלים שיראה לרודפים אחריו את הדרך רק אם ידעו לעשות כמוהו ואם לא - שיהרוג את הרודף. בדרך זו נהרגים 3 משבעת האחים והם מחליטים להפסיק את המרדף. הבחור מגיע לבית אמו ונושא את נבעה לאשה.	תימן	14648
הקנה הפלאי של אבו נואס	אבו נואס מציג בפני אורחיו את יכולתו הפלאית של החלאלה (קנה חלול) שלו: הוא מציב את הקנה כשראשו בתקרת הבית וכשהוא מבקש ממנו דבש, דבש ניגר ממנו לצלחת שבאמצע השולחן. כך היה גם כשביקש שמן. למעשה אשתו עמדה על הגג והזרימה לקנה את מה שביקש. אבו נואס מכר את הקנה בכסף רב אך ה"פלא" לא חזר על עצמו. אבו נואס טוען בפני השופט כי האשם אינו בו אלא במזלו הרע של הקונה. הוא יוצא זכאי בדין.	תימן	14650
שתי חברות או הנער שנזרק לים בתןך אבטיח	שתי חברות מבטיחות זו לזו שכאשר תנשאנה ואם אחת מהן תלד בן והשניה בת - כשיגדלו הילדים ינשאו זה לזו. עבר זמן רב; שתי החברות נישאו. האחת היתה עשירה מאוד, השניה עניה. לעשירה ביתה בת לעניה - בן. העשירה אינה רוצה שהבת שלה תינשא לבן העניה. ולכן מכניסה את הילד בתוך אבטיח חלול, ומשליחה אותו לים. הגלים נושאים אותו לעיר רחוקה; רב המוצא את האבטיח עם הילד, מאמץ אותו ומלמדו תורה. גדל הילד וילדים מכנים אותו בן אבטיח. הוא רוצה לדעת מדוע ואביו מאמצו נאלץ לספר לו. כשבוגר הילד הוא יוצא לחפש את הורין האמיתיים. מגיע לעיר הולדתו. כיוון שהוא נראה עשיר ובקי בתורה המשפחה העשירה מזמינה אותו לביתה בשבת. שם הוא מתאהב בבת העשירה - אותה ילדה שהיתה מיועדת לומלכתחילה. הם מתארסים. יום אחד פוגש הבחור באישה עניה בוכיה כל הזמן. שואל אותה מדוע, ומתוך השיחה עולה בו החשד שזאת אמו. הוא מאלץ את חותנתו לעתיד לספר לו מה עשתה. הוא בא אל אמו חזרה ומגלה לה (ע"פ סימנים) שהוא הוא בנה. נערכה החתונה ע"י הרב שאימץ אותו וכך התקיימה השבועה.	תימן	14660
העוגה המורעלת	אשה עשירה כועסת על אלמנה ענייה שבאה לקבץ נדבות. היא מכינה עוגה מורעלת ונותנת אותה לענייה ליום הולדתו של בנה. הענייה מזמינה את כל החברים של בנה למסיבה. בן העשירה חסר סבלנות וטועם בחשאי מן העוגה שהכינה אמו. הוא נופל מת. העשירה מודה באשמה ובעלה, הרב, מגרש אותה.	תימן	14811
מגש חמור ומקל	יהודי מוריש לבנו חלקת שדה ומייעץ לו לפזר בה מטבעות. המלך הרואה את המטבעות קונה ממנו את השדה בכסף רב. הוא מקווה לגדל עוד כסף אך מתאכזב. המלך אוכל בבית בנו של היהודי אוכל שירד מן הגג דרך צינור, ברגע שהבן ביקש זאת. האם עמדה על הגג והזרימה את המזון דרך הצינור. המלך קונה את הצינור ומתאכזב. הוא גם קונה מן הבן חמור המטיל מטבעות וחתול המלקק את דם המת ו"מחייה" אותו. מכל הרכישות הוא מתאכזב. הבן חוטב עצים ביער ומוכר אותם למלך בעיר השכנה. כדי שלא יחטוב עץ גדול קיבל הבן מן העץ צלחת המתמלאת במזון כשמבקשים אותה. המלך מזמינו להראות את הפלא בארמונו ומחליף את הצלחת בצלחת רגילה. הבן מקבל מן העץ ביער מקל המצליף בבכוחות עצמו. המקל מצליף במלך עד שזה מחזיר את צלחת הפלא.	תימן	15089
מעשה בתייש	אשה שולחת את בעלה למכור את התייש ולקנות עז חולבת. בפעם הראשונה סידרו אותו בשוק ומכרו לו תייש שכיסו את הביצים שלו. למחרת שוב חוזר הערבי לשוק למכור את התייש ולקנות עז. הפעם מכרו לו עז. בדרכו הוא לן בשדה ואנשי השוק גנבו לו את העז, קשרו תייש במקומה ואף גזזו את זקנו של הערבי. הוא חוזר לאשתו ומודיע לה שאין עיזים בשוק.	תימן	15090
מצרכים לחג הפסח	ליהודי אין במה לחוג את הפסח. אומר לערבייה, שבניה אינם בבית, שחלם 3 פעמים על אנשים המודיעים לו כי תמות. אם היא רוצה לחיות עליה לתת לו כסף ומצרכים כדי שיתן אותם ליהודי שיכתוב שדר לשדים שלא יגעו בה, וכדי שיתפלל עליה. היא נותנת לו 2 גרוש ומצרכים. היהודי מזמין מרועה ערבי ראש כבש תמורת 2 הגרוש. כשהרועה מנסה לדחותו היהודי מאיים שיכתוב שדר לשועלים שיבואו לטרוף את כבשיו. הרועה נותן לו מייד את מבוקשו. היהודי חוגג את פסח כהלכתו.	תימן	15091
שליח מהגיהנום	בעל סולם שמע שיחת זוג צעיר המתווכחים מי מביניהם יותר יפה. הבעל אמר לאשתו שיש לה מום ("לוואדה") ויש להורידו. כשהבעל הלך הציג עצמו בעל הסולם כמוריד לוואדות, קשר את האשה, נעל אותה באחד החדרים, גנב את כל הכסף והסתלק. כשחזר הבעל התרגז על טפשותה של אשתו והודיע שיחזור הביתה רק אם ימצא טפשות גדולה יותר. מציג עצמו בפני אשה שאחיה מת לפני שבוע כשליח מן הגיהנום. מבקש את כל תכשיטיה כי האח מתחתן. האשה נותנת את התכשיטים והוא מסתלק. בעלה של האשה רודף אחריו על סוסו. הוא פוגש חורש ערבי ומודיע לו כי האיש המתקרב אליהם על סוסו רוצה לעשות לחורש קרחת. הערבי החורש בורח והוא חורש במקומו. מפנה את הרודף לעבר הגבעות בעקבות החורש אך מציע לו להשאיר לו את הסוס לשמירה כי השטח אינו מתאים לרכיבה. הוא חוזר לביתו עם התכשיטים, הסוס והשור ומודיע לאשתו כי יש גרועות ממנה.	תימן	15093
לכלוכית	נערה סידרה רוכב גמלים שרצה לשאתה וכיוונה אותו להינשא לבעלת מום. אמה החורגת של הנערה העלילה עליה שהיא בהריון ושלושת אחיה החליטו להרגה. אחיה הצעיר הביא אותה למקום שומם ועוזב אותה שם. היא מגיעה למקום ישוב ונישאת לבנה של אשה שלקחה אותה לביתה. לברית המילה של בנה היא מזמינה את אביה וכשמתגלה לו האמת הוא מגרש את אשתו (האם החורגת) ונשאר לגור בבית בתו וחתנו. האב חוזר לביתו ורוצה לשאת את בתו החורגת. היא בורחת מן הבית, מגיעה לארמון ועובדת בו. בזמן שמחה בארמון היא רוקדת עם בן המלך ובורחת כשהיא מפזרת אחריה שקדים וצימוקים, לוקחת איתה את חותם המלך ומשאירה נעל. בן המלך יוצא לחפשה ומוצא בלחם שלקח כצידה את החותם שלו. אוסף את כל אנשי הארמון, מגלה ביניהם את אהובתו ומתחתן איתה. האב מגיע לארמון כעיוור והיא מטפלת בו אך אינה מזדהה. כשמת אי אפשר להזיזו עד שהיא באה ומודיעה שהיא סולחת לו.	תימן	15096
לקח את הבחורה בכוח	דו שיח בין בחור המכריח בחורה להינשא לו ובין הבחורה המנסה למצוא דרכים כדי להתחמק ממנו ואינה מצליחה.	תימן	15097
הנערה המגורשת	נערה יפה נישאת לגבר שיש לו כבר 3 נשים. כל אשה הרוצה להיות עם בעלה בלילה שמה את נעליה לפני דלת חדרו. הנערה לא הניחה את נעליה כי בכל ערב כבר מצאה שם את נעליהן של האחרות. הבעל כעס עליה ושילחה חזרה לבית אמה. בדרך התחרט ורצה להחזירה אך היא סירבה. אחיה כעסו עליה ורצו להרגה. האם שילחה את הבת למקום סתר. שערה מראשה של הנערה מגיעה לביתו של החכם, בעלה. בעזרת זקנה הוא מגלה את מקומה ומחליט לחסלה. דוקר אותה 7 דקירות בסכין. גמל של בדווים מגלה את הנערה, הם מרפאים אותה ומחזירים אותה לאמה. הבעל שואל רובה מערבי ויורה אך הורג את האם במקום את הבת. הדבר מביא צרה גדולה ליהודים.	תימן	15098
צייד האיילות	אב אומר לבחור הרוצה לשאת את בתו, שהיא בת דודו, שישיאם אם יבוא כעבור שנה עם כסף. בן הדוד יוצא כדי להרוויח כסף וחוזר כעבור שנה וחודש. בינתיים השיא הדוד את בתו לבחור אחר. האשה דורשת מבעלה להביא לה איילה, ביודעה שרק בן דודה יודע לצוד אותן. בן הדוד צד את האיילה עבור הבעל וזה מביאה הביתה, ולאחר שאלות מרובות מודה כי לא הוא שצד אותה. הוא מביא את הצייד מבית הכנסת, הם מתוודעים, הבעל נותן לאשתו גט ובן הדוד מתחתן אתה.	תימן	15099
מהו הדבר היקר באדם	נסיך מוציא את טבעתה של בת מלך מבריכה. אחרי שהצליח קופצת מאחוריו צפרדע וזה סימן למזל רע. המלך שואל חידה ועד שלא יהיה לה פותר אוסר על אנשים לצאת החוצה. סנדלר עני מבקש כי המלך ישים בידו האחת שק יהלומים ובשנייה שק זהב וכך ישב כל הלילה. המלך מתנמנם והשקים נופלים מידיו. המלך מסיק כי התשובה לשאלתו "מהו הדבר היקר לאדם" היא השינה.	תימן	15358
שני אחים עשיר ועני	אח עשיר מחפש את אחיו העני המשמש פועל ניקיון במפעל וגר בבקתה עלובה. העני מסרב להכיר בעשיר כאחיו ומסרב לקבל ממנו כל עזרה. במשך הזמן למד העני ונעשה לרופא. הוא נקרא אל העשיר שחלה. נתן לו זריקה והסתלק. תוך שעתיים הבריא העשיר ושלח שליחים לחפש את הרופא אחיו. מרוב געגועים אל האח חלה שוב אך לא רצה למות לפני שיראה שוב את אחיו שיאמר עליו "קדיש". כשהאח הרופא הובא הספיק העשיר להזדהות ולבקש שאחיו יגיד "קדיש", ונפטר. כל רכושו עבר לאחיו.	תימן	15359
בלי שגעון ובלי עצלות	מלך משיא את בתו לבחור ומזהירו שיום אחד בשנה חולה בתו במחלת העצלות, ואז אין לנסות להקימה ממיטתה. זמן מה לאחר הנישואין מזמין הבעל חברים לסעודה ומביא לאשתו מצרכים לבישול. בחוזרו מצאה במיטתה, חולה בעצלות. הכה אותה במקל והיא ברחה לאביה. כשבא לקחתה משם גער בו המלך על שהפר את הבטחתו ואילץ את בתו לקום. ענה הבחור כי שכח לספר למלך שיום אחד בשנה הוא חולה במחלת השגעון ובמקרה נפלו שני הימים, של מחלת אשתו, ושל מחלתו, באותו יום. האשה חוזרת לבעלה ומחשש יום ה"שגעון" של הבעל היא אינה חולה עוד ב"עצלות".	תימן	16023
האשה החסכנית	אשה אומרת לבעלה שהיא אוכלת 3 שקדים ו-3 צימוקים ליום וזה מספיק לה. הבעל מנסה לעקוב אחריה בבית ואינו מצליח לגלות אם היא אוכלת עוד משהו. בעצת חבר לוקח אותה לשלושה ימים עם צידה מספיקה. האשה דורשת לחזור מהר הביתה כי שכחה משהו. ביום השלישי, כשחוזרים, רואה הבעל, המתחבא על גג המטבח, כיצד אשתו מכינה ברעבתנות תבשיל מקמח (מלא חרקים ועכברים) וזוללת הכל.	תימן	16164
סיפור מעורב בדבש	בדרכו לחאג' הפקיד עבדאללה אלמדהום אצל הנאמן מוחמד אליעג'רי בקבוק ובו זהב מכוסה בשמן. כשחזר החזיר לו בקבוק שמן בלי זהב. גם השולטן וגם 98 שופטים לא יכלו לפסוק במשפט כי לא היו עדים. הגיע לעירו של הרמב"ם ובה למד בשמו של הרמב"ם, ממשחקם של ילדים, כיצד לפסוק את הדין ואליעג'רי נאלץ להחזיר את הזהב. אליעג'רי שלח את בתו לבית הרמב"ם כדי שתפתה שם צעיר יהודי ויאשימו את הרמב"ם. איש מצעירי היהודים לא הסכים לשכב אתה. אליעג'רי הכין פסל נוצרי, הגישו לשולטן כשרק באחת מעיניו יש אבן טובה. האבן השניה אצל הרמב"ם. השולטן שלח שני חיילים, סארור ופראח, להביאה. בהגיעם משחדת אותם בתו של אליעג'רי והם מכניסים אותה להריון. האבן נפלה למים. מאשימים את הרמב"ם בהריונה של הנערה. שולחים 30 חיילים להביאו. אחרי התפילה של היהודים מקבל הרמב"ם ממלאך 2 מראות. שמים אותה משני צידיה של הבת. השולטן מכה על בטנה והתאומים מדברים מתוך הבטן ומזהים את אבותיהם האמיתיים. היא נדונה למוות והשולטן מתנצל בפני הרמב"ם.	תימן	17185
האשה שלימדה את בעלה לקח	לאחר ששלושת ילדיהם בגרו והתחתנו הציק בעל לאשתו הזקנה, לא נתן לה כסף להוצאות הבית ולבסוף סילקה מהבית. שני בניה הראשונים מסרבים לקבלה. הצעיר מטפל בה והיא נראית שוב צעירה יותר. האב לא מצא אשה צעירה ושמח להצעת בנו הצעיר להביא לו כלה. הבן מלביש את אמן בבגדים חדשים, כיסה את פניה והביאה לבעלה. בדרך אספה האשה מקל, אילצה את בעלה לשרתה (להביא לה סיר לילה) והכתה אותו על כל הצרות שעשה לה.	תימן	18077
מתנות החג של הבדווי	אמיר בדווי מבטיח לבני משפחתו כסף לחג. יצא לעיר למכור גדי. אשת עשיר גרשה אותו בחוצפה. מתחבא באסם הבית ורואה צעיר נכנס הביתה. זמן קצר לאחר מכן מגיע הבעל והצעיר חומק לתוך האסם. הבדווי גורם לגדי לפעות והצעיר נותן לו את כספו ובגדיו ובלבד שישתיק את הגדי. הגדי ממשיך לפעות, הבעל מגלה את הצעיר ומכה אותו ואת אשתו. הבדווי מספר לו מה קרה. העשיר נותן לו כסף לחג ונושא את בתו של הבדווי לאשה.	תימן	18897
העירוני ואשת הבדווי	עירוני חומד אשתו של בדווי. מזמין את הבדווי לביתו ובלילה שולח לחדרו זונה המציגה עצמה כאשת העירוני, אשר שלח אותה לבדרו. הבדווי נאלץ להזמין את העירוני לביתו ובניגוד לרצונו לתת לו את אשתו ללילה. הבדווי מקונן: מה מתוקה ההלוואה ומה קשה פרעון החוב.	תימן	18898
ארוחת חיטה וארוחת דורה	בעל מלאכה יהודי עובד בביתו של שייח. לצהריים מכינה אשת השייח אוכל לבנה, רקיקי חיטה בחמאה ובדבש, ולבעל המלאכה דורה בחלב חמוץ (כותח). אמרה ליהודי היכן ארוחתו והלכה. היהודי אכל את ארוחת בן השייח ובמקומה שם לו את מנתו שלו. בן השייח מתרעם על לחם העוני שהכינה לו אמו. גער בה על שהיא מפלה בין העובדים ובין בני המשפחה ודרש אוכל שווה לכל.	תימן	18900
פרה מזהב	מלך מודיע כי בתו תינשא למי שיצליח לחדור לחדרה בקומה השביעית בארמונו. בחורים צעירים רבים נכשלים ומוצאים להורג. צעיר הזמין אצל צורף פרה מזהב ומכסף והתחבא בתוכה. לפרה היה מנגנון מופעל מבפנים לצעידה וריקוד. מכניסים את הפרה לחדרה של בת המלך. הבחור מבלה אתה במשך 3 ימים. בת המלך בהריון. ביום בו רוצה המלך להוציא להורג את הבחור היא יולדת בן. המלך מודה בנצחון הבחור.	תימן	18902
התפילה בתוך האמתחת	אשה שולחת את בעלה לחפש פרנסה. רואה אנשים נכנסים לבית הכנסת. מסבירים לו שהולכים ל"צלאה" (תפילה). בטוח שזו סחורה טובה אם רבים עטים עליה. אשתו נתנה לו מאתיים ריאל כדי לקנות "צלאה" לפרנסתם. נוכל לוקח ממנו את כספו ומבטיח למלא את אמתחתו (קורעה) ב"צלאה". ממלא את האמתחת בדבורים ומזהירו לא לפתוח עד שיגיע לביתו. בבית תוקע ראשו באמתחת ונעקץ.	תימן	18903
הבחור שהרג את אהובתו	הורים השיאו את בתם היפהפיה למישהו אחר ולא לאהובה. ארב לה ביער והרגה בחניתו. בהלוויתה שרו על אירועי רציחתה.	תימן	19285
בת המלך שהראתה עצמה תמורת תשלום	בת מלך גבתה תשלום גבוה בעד הזכות להביט בה, וגם אז הראתה רק את ידה. 2 חברים מסדרים אותה. עושים כאילו עומדים לשחוט טלה בסכין קהה. הטלה פועה ובת המלך יוצאת כדי להראות להם כיצד יש לשחוט. היא מרשה לאחד מהם ללון בארמון ובסוף להיכנס לחדרה. למחרת מגיעה כלה מעיר אחרת. החבר השני מתחפש לאשה הרה הכורעת ללדת בדרכה של הכלה. משכנעים את הכלה לעזור ל"יולדת" מאחורי סלע והוא אונס אותה. היא צועקת "זה בן" והמלווים עונים "מזל טוב".	תימן	19286
הצלת צמחי ההל	אנשי עיר מסויימת התפרנסו מגידול הל. הגיעו שמועות שגם במקום אחר גדל הל. הינדי הגיע למקום לבדוק. קשרו את ידיו שלא יזיק לצמח. התכופף להריח, תלש את הצמח בפיו ואמר שהינדי אחד ימות (כעונש) ולא ימותו כל בני הינד בגלל חוסר פרנסה. הרגוהו.	תימן	19287
הריגת השייך	הר שהגיר הרבה מים היה של שייך שהרשה לבני המקום לרעות את עדריהם על ההר. משפחה אחרת טענה לבעלות על ההר ושכרו פרקליט מעולה לשם כך. בעל ההר חשש שיקחו ממנו את ההר וירה בו. יצא דינו למוות. בני המשפחה התובעת בעלות שיחדו את המוציא לפועל של גזר הדין שלא ימית את השייך במכה אחת אלא לאט ובעינויים. רק במכה השלישית מת השייך.	תימן	19288
הנערה שהתאבדה	השיאו נערה צעירה לזקן. בדרכה לבית הוריה להביא מתנות פרידה למשפחתה קפצה הנערה לנהר כדי להתאבד. רועה מנסה להצילה ותופס בכיסוי הראש שלה. היא משחררת את כיסוי הראש, אומרת לו לקחת זאת וטובעת. מספידים אותה בשיר קינה.	תימן	19291
נערה שנישאה ועברה למקום רחוק	בחורה צעירה שהתחתנה עם מישהו מעיר רחוקה היתה עצובה. שיר פרידה מבית הוריה.	תימן	19292
האב שרצה לשאת את בתו	אלמן מתכנן לשאת את בתו לאשה. הבת בורחת כששטה בים בתוך ארון. דייגים מביאים את הארון לבית המלך. בן המלך מגלה את הבת ומתאהב בה. כשעולה בן המלך למכה זורקות בנות דודו את הארון לאשפה. יהודי עני מציל את הבת. בן המלך חוזר ממכה ונהיה חולה. בהוראת הבת מציג עצמו היהודי כרופא, נותן לבן המלך להריח ממחטה של של הבת והוא מבריא. לבקשת הבת מתגייר בן המלך, הם נישאים ונולדים להם שני בנים. זקן מגלה כי ריחו של הילד מזכיר לו את ריח בתו. אמו של הילד מזמינה את הזקן לביתה, הוא מספר את סיפורו ומתחרט על מעשיו. המשפחה מתאחדת.	תימן	21506
אוויל שמצא אוויל גדול ממנו	שכן חושק באשתו של נגר תמים. בעצת זקנה מתגנב לביתם בתוך ארון ומפתה את אשת הנגר. הנגר מגלה אותם, מאשים עצמו בתמימותו היתרה. נותן לאשתו כסף לכלכלתה ויוצא לחפש תמימים כמותו. מוכן לשלם למי שילמד אותו מה לעשות בליל הכלולות. אדם נכבד משכנע את אשתו ללמד את הנגר. לאחר שלמד דורשים הנכבד ואשתו את שכרם. הנגר מסרב ועוד דורש מהם כסף כדי שלא יפרסם את חרפתם בכל האזור. שילמו לו. הנגר חוזר אל אשתו, שמאהבה עזב אותה, וחי באושר.	תימן	21507
חכמתו של יהודי	ליהודי זוג שכנים ערבים. השכנה מתחלה, שולחת את בעלה להביא לה תרופות ממרחקים ובנתיים היתה מכניסה אל ביתה מאהב. היהודי מגלה זאת לערבי ומכניס אותו בתוך תרמיל לתוך הבית. כשיצאה השכנה לחלוב את הפרות חנק בעלה את המאהב ובעצת היהודי הסתתר בבית הקברות. כשהגיעה האשה עם גופת המאהב הודיע לה "קול ממרום" שאין מקום למאהב, והיא נאלצה לגרור את הגופה אל מרתף ביתה. הפעם חלתה באמת ומתה. הבעל השתחרר מאשתו הבוגדנית ונאלץ לתת ליהודי את שורו, בהתאם להסכם שהיה ביניהם.	תימן	21508
מוות וחיים ביד הלשון	ילד גנב ביצה מחצר השכנים והביאה לאמו. האם שיבחה את מעשיו ועודדה אותו להמשיך. כך עשה עד שנעשה שודד מסוכן. נתפס על ידי חיילי המלך ונדון לתלייה. בקשתו האחרונה: להביא אליו את אמו. כשהגיעה נשך את לשונה עד שנחתכה. האם דיממה ומתה. השודד מסביר למלך כי אלמלא עודדה אותו אמו לגנוב לא היה מגיע לעמוד התלייה. המלך פוסק שהשודד אינו אשם ומשלח אותו לחופשי.	תימן	21509
משפט צדק	חוטב עצים עני רצה לתלות את עצמו ביער. העץ נעקר ובין שורשיו מצא העני זהב. שם את הכד בתרמילו כדי לשוב לביתו. איש לבוש מלכות דורש ממנו את כל כד המטבעות ואינו מסכים להשאיר לו ולו מטבע אחד. כשהאיש מתכופף לקחת את הכד כורת החוטב את ראשו בחרב, כותב פתק בו הוא מודה ברצח, לוקח את הכד וחוזר לביתו. חיילי המלך לוקחים אותו למשפט. המלך דורש לדעת מדוע רצח. מששמע המלך את הסיפור הוא משחרר את החוטב לביתו.	תימן	21510
נקמתו של עלי	בניו של ערבי עני יוצאים בזה אחר זה לעבוד אצל זקן עשיר ואכזר כדי לעזור לאביהם בפרנסה. שני הבנים הגדולים מתים תוך כדי עבודה כי לא עמדו בתנאים שהעמיד הזקן (יקבלו אוכל כאשר הכלב ינבח, ישאירו את כד החלב חתום ואת הפת שלמה). האח הצעיר מגיע אל הזקן, מכה את הכלב כדי שינבח, מנקב את תחתית כד החלב ושותה מלמטה, אוכל את תוך הפת ושומר על השוליים שלמים. הנער ממלא את הוראות הזקן באופן מילולי ושוחט את השור, הצאן והגמלים. כך גורם גם למותם של ילדי הזקן, אשתו ולבסוף של הזקן עצמו. לוקח את אוצרות הזקן וחוזר אל אביו.	תימן	21511
העיוור המדומה	השיאו אשה לעשיר שדאג לכל מחסורה. חיפשה דרך לעוור את בעלה, כדי שתוכל להיות עם מאהבה. פנתה ליהודי וזה יעץ לה להאכיל את בעלה מאכלים (משובחים) ש"יעוורוהו". הודיע לבעל שיעשה עצמו מתעוור. כשהשתכנעה האשה שבעלה עיוור הכניסה לבית את המאהב. הבעל הכה את שניהם. המאהב ברח ואת האשה שלח הבעל לבית הוריה עם מכתב, בתירוץ שאביה חולה. האב, המתגלה כבריא, קרא את המכתב שהיה גט, חקר מה קרה, הרג את הבת הנואפת והשיא את בתו הצעירה לעשיר, לאות תודה על ששמר על כבודו.	תימן	21512
העיוור הנוכל	זוג עני הובילו את מעט החיטה שלהם לשוק למכירה. בדרך פגשו עיוור, ריחמו עליו והרכיבוהו על חמורם. בשוק צעק העיוור שהאנשים מנסים לגזול ממנו וכי החמור והחיטה הם שלו. הכניסו את שלושתם לתאים נפרדים בבית הסוהר, כשבין האסורים הושתלו "מדובבים". הבעל והאשה בכו וסיפרו על צרתם. העיוור התגאה כיצד הונה את הזוג. כעבור שעה קלה שוחררו בני הזוג והעיוור נקנס וגורש.	תימן	21513
עצה טובה	חמות מציקה לכלתה. הבעל רואה בצרת אשתו וחושש לפגוע בכבודה של אמו. הוא מבקש עצה מחבר. בעצת החבר משלח הבעל את אשתו לבית הוריה ומביא הביתה כלה חדשה (החבר המחופש כאשה). ה"כלה" החדשה בזבזנית מאוד והחמות נאלצת לעמול קשה ולשאת כדים רבים של מים מן הבאר. לבסוף מתחננת בפני בנה לשלח את הכלה החדשה ולהחזיר את הכלה הקודמת. הבעל עושה זאת והשלווה שבה אל הבית.	תימן	21514
תפסת מרובה לא תפסת	אורג יהודי חוסך את כספו בכד הטמון באדמה לרגליו. האורג היה מפזם ובמילות השיר אמר היכן הכד. שכן גוי גונב את הכד. היהודי חש בדבר ומתחיל לפזם תוך כדי עבודה: לו השאיר לו הכד במקומו היה הכד מתמלא עד תומו. הגוי תאב הבצע החזיר את הכד למקומו והיהודי פיזם: תפסת מרובה לא תפסת.	תימן	21516
הבת החכמה של היועץ היהודי	יועצי המלך מסיתים אותו להטיל על יועצו היהודי משימה בלתי אפשרית ולא יהרגוהו. המשימה: להביא למלך 8 בנות בנות 8 כשהן בחודש השמיני להריונן. בעצת בתו אומר היועץ למלך להכין מסיבה ובה שולחן נפרד לבנות. הבנות מסרבות לאכול מה שהוגש. הן מבקשות עדשים ממולאים באורז וקרח על האש. הטבח מודיע למלך שזה בלתי אפשרי ובת היועץ אומרת לו שגם דרישתו היא בלתי אפשרית. המלך מבטל את גזירתו.	תימן	21924
הזוג הצעיר ואמו של הבעל	זוג נשוי גר בבית אמו של הבעל. האשה מרזה כל הזמן ועצובה. בעצת חבר עורך הבעל מסיבה לחבריו, כשאשתו נוכחת אבל אמו לא. החבר הביא למסיבה עוף חי שנוצותיו מרוטות. האשה צוחקת ולאט לאט מתחילה לאכול. החבר מיעץ לבעל לעבור עם אשתו לבית אחר, בלי האם. העניינים מסתדרים.	תימן	21925
טעמן של מלקות	מלך שלח את בנו יורשו ללמוד אצל יהודי פשוט, לאחר שכל שאר המורים שהביא לא הצליחו ללמדו להיות מלך. הבן שהה אצל היהודי וכעבור שנה נבחן אצל אביו, שהיה מרוצה. היהודי מבקש לקבל את הבן לעוד יום אחד וביום זה מלקה אותו באכזריות. היהודי מסביר למלך שעשה זאת כדי שהבן ידע מה הוא פוסק כאשר מצווה להעניש במלקות. המלך מסכים וממנה את היהודי ליועצו.	תימן	21926
האישה והנמר	אשה הרה הוציאה קוץ מרגלו של נמר. כשהגיעה זמנה ללדת הביא לה הנמר תיש במתנה. ליטפה את ראשו, הודתה לו והוא הלך.	תימן	22222
הכישוף	דבר שקרה כאן, בישראל. מישהו עשה שבעה קשרים בתול (הינומה) של כלה, לכן החתן לא יכול היה למלא את תפקידו בלילה. שכנה חלמה שצריך להתיר את הקשרים בהינומה. בדקו, מצאו את הקשרים, התירו אותם והחתן חזר לתפקד.	תימן	22387
סעיד והשדים המודרניים	שלושה שדים, גנבים, בני שלוש דתות, גונבים כבש, קמח ושמן. בישלו תחילה את הכבש. יקבל אותו מי שיחלום את החלום היפה ביותר. האחד חלם שראה שיירה והכניס את כולה לכיסו. השני חלם שעוף טורף משך אחריו שיירה שלמה של גמלים. השלישי, היהודי, אכל בלילה את כל הכבש ובבוקר סיפר שמלך השדים ציווה עליו לאכול את כל הכבש וכך עשה. החברים כעסו עליו וגרשוהו. בישלו את הקמח והשמן. היהודי שישב בחוץ החל צועק שהוא לא גנב אלא שני חבריו שבפנים. השניים ברחו והשד היהודי אכל הכל. שני האחרים הודו שסידר אותם.	תימן	22395
חמישים אגורות	אחד היה חייב לחברו 50 אגורות. עשה עצמו מת כדי שחברו ימחל לו על החוב. החבר שמר על ה"מת" בסוכה בבית הקברות. בלילה הגיעו למקום שבעה גנבים כדי לחלק את שללם. ה"מת" קם מן הארון. הגנבים ברחו והחברים חילקו ביניהם את השלל.	תימן	22396
המתחזה	אשה הלכה למקווה ובעלה הלך לשכנים. היא חזרה הביתה ובא גבר בדמות בעלה. עשו מה שעשו והגבר יצא. כעבור שעה הגיע בעלה. סיפרה לו מה קרה. היא השתגעה ומתה כעבור חודש.	תימן	22399
אל תמנה את אוצרך בטרם השגת אותו	לאדם אחד היה חמור חרוץ שהיה כל הונו. יום אחד קרא לאשתו וסיפר לה על תכניותיו לפיתוח משק הבית, לאחר שיתעשר בזכות חמורו. הוא תכנן לבנות לול, וזרק אבן לסמן את המיקום העתידי. תכנן לבנות דיר, וזרק אבן לכיוון. ביקש לסמן את מיקום האורווה וזרק אבן בכל כחו. באותה עת יצא בנם בריצה מן הבית. האבן פגעה בו והרגה אותו.	תימן	22820
החמור שהמליט מטבעות זהב	לאדם אחד היה חמור שהמליט כל חודש מטבע זהב אחד. אדם עשיר קנה ממנו את החמור. הביא אותו לביתו וסיפר על החמור לכל בני ביתו. הבן הבכור ביקש לבדוק כיצד זה קורה, שחט את החמור, חיפש בבטנו ול מצא דבר. כששב העשיר לביתו, ניגש אליו בנו וטען שעשה עסקה רעה, כי אין בבטן החמור מטבעות זהב. האב במקום לכעוס על בנו אמר לו שכל דבר בעתו, ולא ניתן לקרב את הקץ.	תימן	22821