בן של אלמנה עבד אצל רופא. ראה שנתן לכל החולים תרופה מתוך אחד מארבעת הבקבוקים שהיו לו. כששאלו התלמיד לפשר הדבר הסביר לו שהוא מרפא מתוך הבקבוק הבא לידו. לאחר שלמד ממנו בן האלמנה עזבו והפך לרופא עצמאי. הצליח בעסקיו. פעם חלה בדלקת עיניים. שפשף את עיניו אך לא מצא תרופה. שלח את אמו לרופא. כששמע הרופא את הדבר אמר "אך הידיים" ונתן תרופה. התלמיד ניסה את התרופה על כלבו וזה התעוור. שאל את אמו לדברי הרופא וכשהשיבה לו הבין שהידיים הן המקור למחלתו - ששפשף את עיניו, ולכן קשרן. מרוב כעסו עליו נתן לו הרופא תרופה מעוורת.