בדרכו לחאג' הפקיד עבדאללה אלמדהום אצל הנאמן מוחמד אליעג'רי בקבוק ובו זהב מכוסה בשמן. כשחזר החזיר לו בקבוק שמן בלי זהב. גם השולטן וגם 98 שופטים לא יכלו לפסוק במשפט כי לא היו עדים. הגיע לעירו של הרמב"ם ובה למד בשמו של הרמב"ם, ממשחקם של ילדים, כיצד לפסוק את הדין ואליעג'רי נאלץ להחזיר את הזהב. אליעג'רי שלח את בתו לבית הרמב"ם כדי שתפתה שם צעיר יהודי ויאשימו את הרמב"ם. איש מצעירי היהודים לא הסכים לשכב אתה. אליעג'רי הכין פסל נוצרי, הגישו לשולטן כשרק באחת מעיניו יש אבן טובה. האבן השניה אצל הרמב"ם. השולטן שלח שני חיילים, סארור ופראח, להביאה. בהגיעם משחדת אותם בתו של אליעג'רי והם מכניסים אותה להריון. האבן נפלה למים. מאשימים את הרמב"ם בהריונה של הנערה. שולחים 30 חיילים להביאו. אחרי התפילה של היהודים מקבל הרמב"ם ממלאך 2 מראות. שמים אותה משני צידיה של הבת. השולטן מכה על בטנה והתאומים מדברים מתוך הבטן ומזהים את אבותיהם האמיתיים. היא נדונה למוות והשולטן מתנצל בפני הרמב"ם.