איש בעל אף ארוך נהג לדחוף אפו לכל דבר. חבריו החליטו לרפאו. הביאו איש מעיירה שניה. האיש שכנע את בעל האף לחתום אתו על חוזה שלפיו בעל האף הסכים, תמורת סכום הגון, שאחרי מותו הבעלות על אפו תעבור לנותן הכסף. כדי שכל אחד ידע על החוזה, עמד נותן הכסף על כך שחותמת זהב תהיה קשורה בשרשרת, שתעבור דרך חור קטן באף. בעל האף לא הסכים לתנאי הזה ולכן ביקש לשחררו מן החזוה. הסכימו בתנאי שבעל האף יחתום שלהבא לא ידחוף אפו לכל דבר.