לכנר אין פרנסה. מנגן בארמון הסולטן. נגינתו מוצאת חן בעיני הסולטן והוא מזמין את הכנר כל יום. כל פעם אומר לו: "יפה, יפה", אך אינו משלם. הכנר לוקח מסוחרים מוצרים ובמקום לשלם אומר להם: "יפה, יפה". הסוחרים דורשים ממנו כסף בנוכחות הסולטן והכנר אומר כי הוא משלם להם באותו מטבע שהסולטן משלם לו. הסולטן מבין ומשלם לו.