בעיר אחת גר אופה ולו בת שיום יום עמדה תחת חלונו של נסיך העיר ומכרה את לחמה. יום אחד בא רואה מזלות רעב והיא נתנה לו לחם, אז אמר לה שהיא עתידה להיות עשירה ולשאת את הנסיך. הנסיך עמד אז ליד חלונו וצחק לכביביזה (בת האופה שפירוש שמה: לחמניה) ויום יום לעג לה. יום אחד החליטה המלכה לחתנו וכביביזה נלקחה על ידי חברותיה על מנת לחזות בחתונה. המלכה ראתה אותה שהיא מאוד יפה, הלבישה אותה ושלחה אותה לבן המלך. היא לא דברה איתו, והוא כל כך רצה אותה עד שנתן לה את טבעתו. למחרת חזרה לאותו מקום ובבוא הנסיך ללעוג לה הוציאה את הטבעת ובסוף התחתן איתה.