עני לווה משכנו העשיר כסף שעליו להחזירו כעבור שנה, אם לא יהיה המלווה רשאי לחתוך מבשר החייב מאה גרם. עברה שנה ולעני לא היה כסף להחזיר לעשיר. באו לפני המלך והוא דחה את המשפט לעוד שלושים יום. באותו זמן שלח את וזירו למצוא פתרון לבעייה. הלה מצא שני ילדים משחקים את העני והעשיר. הילד "העני" הסכים לעסקה אך בתנאי שאם "העשיר" יחתוך גרם אחד יותר או גרם אחד פחות יהרוג אותו. "העשיר" ויתר על העסקה. פתרון זה הובא על ידי הוזיר לפני המלך. העשיר ויתר על העיסקה והילד החכם אומץ על ידי המלך. כאשר הגיע בן המלך לגיל בגרות הלך לחפש אשה. בא ליער, פגש זקן והלך עמו לביתו. בבית בתו היפהפיה של הזקן נשלחה על ידי בן המלך לקנות תרנגולת ולבשלה. בן המלך חילק אותה: את הראש נתן לאב, הרגליים לאם והכנפיים לבת. אחר כך מפרשת הבת את החלוקה: האב קיבל את הראש כי הוא ראש המשפחה, האם קיבלה את הרגליים כי תמיד תישאר בבית, הבת קיבלה את הכנפיים כי תלך מן הבית עם בן המלך. הוזיר העליל על האשה הצעירה. היא הלכה וקנתה נעל זהב אחת, הגישה למלכה בטענה שהוזיר אמר לה שלמלכה יש רק רגל אחת. המלך כעס על הוזיר והוציאו להורג.