קבצן אחד הולך לעיר אחרת, שם המלך זורק פתקים מחלונו פעם בשבוע. פתק אחד מזכה את מחזיקו בעשרת אלפים דינרים. הקבצן זוכה בפתק המיוחל וחוזר לעירו. הוא מספר על כך לחברו, קבצן גם הוא, וזה הולך לעיר לנסות את מזלו, אך אינו זוכה. הוא ניגש למלך והמלך, המרחם עליו, נותן לו פתק ובו כתוב שעל מי שישא על גבו או חמורו עופות, לתת לקבצן 5 דינרים. הקבצן לא מוצא איש כזה. הוא חוזר למלך. גם כאשר נותן לו המלך פתק בחתימתו, שעל האדם ששמו ראובן לתת לו 5 דינרים, זה לא עוזר. וכך גם כשהמלך נותן פתק ובו כתוב שעל האדם שרב עם אשתו לתת 5 דינרים. הקבצן רוצה לעזוב את המדינה אך הוא רואה אדם הנושא על גבו ערמת עופות ששמו ראובן והוא רב עם אשתו. אדם זה אינו רוצה לתת לקבצן אפילו 2 וחצי דינרים. המלך נותן לקבצן 5 דינרים מכיסו הפרטי ומשלח אותו ממדינתו.