בתימן חי זוג זקן ועני ללא ילדים. יום-יום הזקנה היתה הולכת לחצר הסולטאן לבקש אוכל. יום אחד הלכה לבקש אוכל אך משנכנסה למטבח שברה את הצלחת וגירשו אותה. הגיעה לבית רופא. ביקשה ממנו אוכל תמורת עבודה. בינתיים נכנס אורח ושוחח עם הרופא בלחש. האישה הייתה סקרנית וניגשה לדלת ושמעה את השיחה. הם התכוננו לרצוח את הסולטאן. הרופא נתן רעל לאורח כדי לשים בארוחת הבוקר של הסולטאן. האישה מזגה מהרעל לצלחת הרופא. הרופא אכל ומת. האורח לקח את הבקבוק והזקנה רצה לארמון הסולטאן, ביקשה להיכנס ולמסור הודעה חשובה: "אל תאכל מהארוחה שתוגש לך, כי רעל באוכל". האוכל הוגש לסולטאן שביקש מהמגיש לאכול בעצמו. המגיש גמגם ואמר כי אינו רעב, אך ללא ברירה אכל, נפל ומת. הזקנה סיפרה את כל הסיפור לסולטאן. ניגשו לבית הרופא וראו שגם הוא מת. הזוג הזקן קיבל בית וחי בעושר.