לפני שנים רבות מת איש עני אחד אשר לא השאיר לשלושת בניו אלא שלושה דברים: סולם, חתול, ותוף. חלקו הבנים את הירושה ביניהם לאחר דין ודברים קצרים והחליטו לצאת לדרך ולחפש את מזלם במרחקים.

הבכור לקח את הסולם על שכמו והלך. בערב הראשון הגיע אל כפר ובו חגגו חתונה. העמיד הבחור את סולמו ליד קיר הבית בו היתה השמחה, עלה עליו והציץ בעד חלון החדר בו רחצו בחורות רבות. שמע שיחה בין שתים מהן: "אינך יודעת לרקוד. גבך יבש ורגליך עקומות. תרבי להתאמן לפני החתונה הבאה."

מוזר היה לבחור לשמוע דברים כגון אלה כי נדמה היה לו שדווקא אותה הבחורה המסכנה היטיבה לרקוד מכולם. "נשים," אמר בליבו, "זו מקנאה בזו."

למחרת בבוקר נכנס אל מטבח בית עשיר הכפר וראה בו את אותה בחורה שבערב הקודם היתה נאלצת לשמוע מלים כה מכאיבות מפי חברתה. שאלה את הבחור מה מקצועו. השיב לה שהנהו מורה לריקודים. שמחה הבחורה מאד ובקשה ממנו שילמדה את האמנות הזו.

"אתה יודע, גבי יבש ואינני מיטיבה לרקד. רק אמש העירה לי חברתי על כך. בבקשה ממך למד גם אותי. הסכים הבחור לקח חבל ארוך וקשר אותם בין הדלת למחסן. והסולם כדי לישר את גבך, עליך להיות קשורה זמן מה אל הדלת. אחר כך אוכל ללמדך לרקוד. הסביר לה. מלבדם איש לא היה בבית, והמחסן היה פתוח לרווחה. מילא את כיסיו כסף וזהב וברח הביתה.

כאשר חזרו בני הבית וראו את הבחורה קשורה אל הדלת שאלות את פשר הדבר. השיבה: "בא הנה בחור אשר רוצה ללמדני לרקוד אך תחילה עלי לישר את גבי ולכן קשר אותי כך."

צחקו בני הבית אך פניהם היו רציניים מאוד כאשר נוכחו לדעת את הסיבה האמיתית: קשר הבחור את הבחורה בכדי שיוכל לגנוב בשקט ובלא הפרעה מצדה.

הבחור עם הסולם הגיע הביתה, ויצא האח השני עם חתולו כי גם הוא חשב להתעשר ולחיות חיים טובים כמו אחיו הבכור שהביא אתו כל כך הרבה כסף.

נדד כמה ימים עד אשר הגיע לעיר אחת. חשב לבקש מקום לינה באחד הבתים אך תחילה הציץ בעד החלון. ראה בחדר אישה ואיש משוחחים וצחקים והיא מכינה מיני מאכלים. על מגש אחד שמה מאכלים טובים ויקרים ועל המגש השני שמה מאכלים זולים ולא טעימים. פתאום נשמעו צעדים. מבוהלת פתחה האישה את פתח התנור האחד והכניסה בו את האיש, ואת המגש עם המאכלים הטובים הכניסה בתנור שני.

ברגע שסגרה את פתח התנור נפתחה הדלת ונכנס איש הבא מעבודתנו עייף ויגע. החליט הבחור להיכנס אל המטבח אף הוא. קיבל אותו הזוג בסבר פנים יפות ושמו לפניו צלחת מלאה. צבט הבחור את חתולו אשר החזיק בתוך מעילו והחתול השמיע: מיאו, מיאו. שתוק לך, צעק עליו הבחור אין זה מעניינינו.

"מה אמר החתול?" שאל האיש בתימהון.

"אה, לא כלום, הוא מתחצף ומכניס את אפו לדברים לא לו." השיב הבחור וצבט את החתול שנית.

"שתוק!" פנה אל החתול שנית, "אמרתי לך שהדבר אינו נוגע לנו."

סקרנותו של האיש גברה: "הגד כבר, מה הוא רוצה, החתול שלך??"

"אח, הוא רוצה מאכלים טובים יותר מאלה שעל השולחן." ענה הבחור וצבט את החתול בשלישית.

"מיאו" השמיע החתול.

"מה הוא אומר עוד?" הוסיף האיש לשאול.

"הוא טוען שהמאכלים הטובים בתנור." השיב הבחור.

בעל האשה שמח שהחתול עזר לו לגלות את אהוב אשתו. כעס מאד על אשתו וגרש אותה מן הבית. לבחור נתן צידה לדרך וכסף רב.

גם הבחור הזה חזר לביתו ובנה לעצמו בית בעיר מולדתו. יצא האח השלישי התוף בידו.

"אם אחי התעשרו בדרכם, מדוע לא אנסה את מזלי גם אני במרחקים?" אמר בליבו.

הלך ימים רבים עד אשר הגיע למדבר. בערוב היום ראה עץ אחד גבוה מאד.

"על העץ אלון הלילה." חשב, "גם לא תטרופנה אותי חיות המדבר." עלה לצמרת העץ ושכב לישון.

פתאום שמע שעלו המוני קופים. נבהל מאוד אך הקופים התפזרו בין ענפי העץ הרחבים ואף אחד מהם לא הגיע אל הצמרת.

בחצות התעורר הבחור שנית. הפעם שמע צלילי תופים וחצוצרות וראה באור הירח הבהיר שהולכת ומתקרבת תהלוכת חתונה על גמלים וסוסים. נעמדה התהלוכה מתחת לעץ והתכוננו האנשים ללון שם כי עוד רבה הדרך לפניהם וכבר עייפים היו מן ההליכה במשך כל היום. שכבו לישון ושבה דממת הלילה.

בעלות השחר התרחקו שניים מאנשי התהלוכה ושרו: (השיר בערבית).

חשב הבחור בצמרת העץ שכיוונו האנשים את שירם אליו והתחיל לתופף בתופו. התעוררו הקופים וליוו את המתופף בצעקותיהם וצרחותיהם. החזיר המדבר את הצרחות והתפיפות והלם מן הרעש העצום. קפצו הקופים מן העץ וכל התהלוכה נסה בבהלה. אצו האנשים והקופים רדפו אחריהם ועקבותיהם נעלמו במדבר. שבה הדממה והבחור ירד מן העץ שלרגליו ראה את הכלב. נותרו גם הסוסים והגמלים העמוסים דברים יקרי ערך.

הרכיב הבחור את הכלה על אחד הסוסים ורכב עמה הביתה.

כך היה שאחד משלושת האחים קשר אישה, השני גרש אישה והשלישי הביא אשה לביתו.

שלושה אחים יורשים מאביהם סולם, חתול ותוף. הראשון יוצא עם הסולם שבעזרתו מציץ דרך חלון ומקשיב לשיחה של נשים לפני חגיגה. אחת מהן טוענת שאינה יודעת לרקוד. למחרת הוא קושר אותה בין הדלת והסולם כדי שתהיה "ישרה" ויוכל ללמד אותה לרקוד. בינתיים הוא שודד את המחסן ובורח. השני מגיע עם החתול לבית בו בעלת הבית משתעשעת עם אהובה ואינה רוצה לתת לו מן האוכל הטוב שהכינה. הוא חוזר עם בעלה ומגלה בעזרת החתול, כביכול, את האוכל הטוב שהוסתר ע"י האישה ואת האהוב שהתחבא בתוך התנור. השלישי יוצא עם התוף ומבהיל בו תהלוכת חתונה עשירה. מלבד הכלה בורחים כולם. הוא לוקח את הכלה.