שרים מוסלמים מסיתים את מלך תימן לבדוק את חוכמתו של זכריה, יועצו היהודי. הוא מפנה אליו 3 שאלות: מה מהיר מציפור, מה שמן מחזיר ומה מתוק מדבש. בתו של היהודי, חנה, עוזרת לו לפתור את השאלות: העין מהירה, האדמה שמנה והנשמה מתוקה. המלך מצווה עליו להביאה, שבעה ולא שבעה, לבושה ולא לבושה ורוכבת ולא רוכבת. היא צמה כמה ימים ואוכלת סמוך לבואה גרעינים. היא לובשת שמלת משי שקופה ומגיעה לארמון המלך על כבש, כשאחת מרגליה על האדמה. המלך נושא אותה לאישה בתנאי שלא תתערב בענייני הממלכה. היא עוברת על התנאי כשהיא מייעצת לעני שנשפט ואמור לשלם קנס, לדוג דגים בנחל אכזב בדרכו של המלך לצייד. כשהמלך שואל לפשר מעשהו, עונה לו העני, כי יש בו אותה מידת היגיון כמו בעונשו. המלך פותר אותו ומחליט לסלק את המלכה מהארמון. המלכה מתבקשת לבחור דבר אחד בארמון עמו היא רוצה לשוב לבית אביה. היא מארגנת נשף, משקה את המלך והוא נרדם. היא לוקחת אותו איתה, ואחרי שהוא נוכח שוב בחוכמתה ובאהבתה הוא מחזיר אותה לארמון.