עלי בנואש היתום מאומץ על ידי זוג זקנים, מתוך הסכם שאם ינסו להפטר ממנו יהרגם. אחר כך כדי להפטר ממנו נשלח לרעות צאן. כשיורד גשם, נזכר במצוות אביו להסתיר את ראשי הכבשים , לכן כורת את ראשיהם ומחביאם במערה. אחר כך נשלח לראות לרעות גמלים בהרים. הגמלים מתגלגלים ומתים והוא חוזר. נשלח למלחמה. עושה עצמו הולך, מתחבא ושומע את מזימות הוריו. "חוזר" מיד. בלילה ישנים על הגג, האב בחשבו שהבן בקצה דחפו, אך הפיל את האם, כי עלי התגנב לאמצע. בהתאם להסכם הורג עלי אב אביו. משכיר את עצמו לרועה "שותל"כבשים ומוכרן תמורת שק זהב לשודדים. מתחתן עם יתומה, מזמין את השודדים המרומים לסעודה בה "מתרגז" על אשתו ודוקר בחרבו מעי פרה שותת דם הקשור לאשה. זו "מתה" אך "קמה לתחייה" אחרי שבעלה קורא לחתולה המלקקת דם מפניה. השודדים מקבלים לפי בקשתם את החתולה "המחייה מתים". כשנוכחים כי רומו בשנית מכניסים את עלי לשק כדי לזרקו לנהר. כשפונים לאכול מחליף עלי את מקומו עם רועה אחר החושב שיינא ליפהפייה. הרועה נזרק למים. עלי הולך עם עדרו ופוגש בשודדים. מסביר שזקקוהו חלש מדי והגיע רק לצאן. אם היו זורקים אותו חזק יותר היה מגיע גם אל הזבה שבים. השודדים ביקשו שיזרוק אותם. יועץ לתלות אבנים בצווארם וכך קפצו לים וטבעו.