היתה אשה ערירית שביקשה מאלוהים בת, ואלוהים נענה לה. נקראה הבת ג'וביינה. יום אחד לקחו אותה חברותיה לקטוף בלוטים. עלתה ג'וביינה לעץ והשליכה לעברן את הבלוטים אלא שהן מלאו את שקיהן בעוד שאת שקה מלאו באבנים. כשעמדה על כך חזרה לעץ לקטוף בלוטים תפש אותה הע'ול ולקחה למערתו. כשגילה אחיה שאחותו מוחזקת על ידי הע'ול החליט לקחת את גמלה הירוק ולהחזירה וכשישן הע'ול הרג אותו האח בחרבו והחזירה לאימם. בינתיים התחתנה ג'וביינה היפה עם בן המלך שאהבה מאוד ונתן לה משרתת שחורה שהיתה רועה את האווזים. פעם בקש בן המלך מהמשרתת שתיקח את ג'וביינה לטייל. רכבה ג'וביינה על הגמל והמשרתת הלכה לצידה. כשהתרחקו מהארמון הורידה המשרתת את ג'וביינה מהגמל, צבעה את פניה בעפר ואת פניה שלה בצבע לבן וחזרו לארמון הפכה המשרתת לג'וביינה וג'וביינה למשרתת רועה את האווזים. היתה ג'וביינה בוכה והאווזים איתה. חזרו האווזים מהמרעה והיו רזות יותר ויותר. עקב בן המלך אחר ג'וביינה והאווזים וראה אותה מתרחצת באגם והיא יפהפיה. ג'וביינה שרה שיר על גורלה שהתחלף, והאווזים בוכות איתה. בן המלך ביקש מג'וביינה שתספר לו את שאירע והיא סיפרה לו וכן שפחדה מאיומי המשרתת ולכן לא סיפרה לו מאום ממה שקרה. שרפו את המשרתת האמיתית והנסיך וג'וביינה חיו באושר ועושר.