כאשר עגלה עם נוסעים היתה נוסעת ביער בדרך לעיר, היה מופיע לפתע פתאום לץ, חורץ את לשונו ומתפקע מצחוק, ובמקום המשך הדרך והנה נהר, והנוסעים היו נשארים תקועים במקום. ובשעת לימוד תורה והתרוממות הנפש, היה נשמע לפתע ליד החלון צחוקו האדיר והלגלגני של הלץ.

אחד הלצים היה מתגרה במיוחד באחד הסנדלרים בחגי'ין. הוא היה מופיע לילה לילה בחלון חנותו, מקום עבודתו של הסנדלר, חורץ לשון בצחוק מרגיז ומפריע בעבודה. באחד הלילות תלה הסנדלר על הווים של חנותו זוגות רבים של מגפיים מצוחצחים שנועדו בשביל הפריצים ליום היריד שלמחרת. והנה הופיע לפתע פתאום הלץ בצחוק רם. צחוק זה הרעיד את דמו של הסנדלר הנרגז. מה עשה? חטף את לשונו של הלץ וחתכו בסכין שבידו. בזה חשב להפטר מנגע. זה, אך לא כן היה הדבר.

כשקם הסנדלר בבוקר כדי לנסוע ליריד מצא את כל קצות המגפיים ("הלשונות") חתוכים באותה סכין עצמה של הסנדלר.

לץ מפריע בצחוקו לנוסעים בדרך, ללומדים תורה ולבסוף גם לסנדלר. הסנדלר חותך את לשונו ולמחרת בבוקר כל "לשונות" המגפיים שהכין הסנדלר חתוכות באותה סכין.