שני חברים נשבעים זה לזה לחלק כל דבר. השני אוכל את האוכל של הראשון. ישנים בחוץ משום שהגיעו לעיר סגורה מסביב. הראשון הורג אריה אשר הציק לעיר. לוקח את לשונו ואת זנבו כסימנים. השני מתעורר בבוקר ומבקש מחברו את הסימנים. הולך ומתחתן עם בת המלך. כעבור שנה בא החבר וכותב על דלת חדרה של בת-המלך: "זה שיושב בכבוד שיהיה לו גם לב". בת המלך מבינה שלבעלה יש חבר, אך היא אינה רוצה להגיד. היא שולחת עבד לחכמים שיפרשו את המילים. הוא מתארח אצל איש אחד הגר עם בתו. הבת שואלת את אביה מה לתת לאורח. זה מצווה בזה אחר זה: שור, פרה, עז, תרנגול, תרנגולת, חלב, אך הוא תמיד עוצר בעדה לשחוט ברגע האחרון כי חבל לו. בסוף נותנים לאורח מים מלבניה. הבת מפרשת: "למי שהיה מזל בתחילה, גם יהיה לו מזל בסוף". בת המלך דורשת להביא את החבר. כל הדבר מתברר והיא נותנת לו את בתה אשר נולדה בינתיים.