למלך אחד היו שלוש בנות מוצלחות, ואהב המלך את בנותיו מאוד. אך את הצעירה שחכמה ומשכילה היתה יותר מאחיותיה, אהב המלך ביותר. היפלא שדבר זה עורר את קנאתן של אחיותיה?

הן חיפשו הזדמנות נאותה כדי להתנקם באחותן הצעירה. הזדמנות כזאת באה להן בעת שהמלך, שלא הצטיין בחוכמה יתירה, שאל את בנותיו עד כמה הן אוהבות אותו.

אמרה הבה הבכורה: "אוהבת אני אותך, אבי, כמו יהלום טוב."

הבת השנייה אמרה: "אוהבת אני אותך, אבי, כמו את מחרוזת הפנינים שעל צווארי."

ואילו הבת הצעירה אמרה: "אוהבת אני אותך, אבי, כמו מלח."

המלך החוויר. שתי האחיות ניצלו מייד אה ההזדמנות והחלו להסיתו נגד בתו הצעירה, שכפוית טובה היא. ציווה המלך להשליכה לבית-הסוהר.

כשנודע הדבר למלכה, התגנבה לבית?למלך אחד היו שלוש בנות מוצלחות, ואהב המלך את בנותיו מאוד. אך את הצעירה שחכמה ומשכילה היתה יותר מאחיותיה, אהב המלך ביותר. היפלא שדבר זה עורר את קנאתן של אחיותיה?

הן חיפשו הזדמנות נאותה כדי להתנקם באחותן הצעירה. הזדמנות כזאת באה להן בעת שהמלך, שלא הצטיין בחוכמה יתירה, שאל את בנותיו עד כמה הן אוהבות אותו.

אמרה הבה הבכורה: "אוהבת אני אותך, אבי, כמו יהלום טוב."

הבת השנייה אמרה: "אוהבת אני אותך, אבי, כמו את מחרוזת הפנינים שעל צווארי."

ואילו הבת הצעירה אמרה: "אוהבת אני אותך, אבי, כמו מלח."

המלך החוויר. שתי האחיות ניצלו מייד אה ההזדמנות והחלו להסיתו נגד בתו הצעירה, שכפוית טובה היא. ציווה המלך להשליכה לבית הסוהר.

כשנודע הדבר למלכה, התגנבה לבית הסוהר ואמרה לבתה: "את, שחכמה ונבונה את, מה ראית לומר למלך שטות כזאת?"

"לא אמא. לא שטות דברי פי. אדרבה, לכי הביתה והשפיעי על המלך שיעשה משתה גדול, יזמין אורחים מכובדים, רב הטבחים יכין מאכלים טובים, אבל תדאגי את לזה שהטבח יבשל הפעם בלי מלח וכך יגיש אה התבשילים לשולחן. ונראה איך ייפול דבר."

עשתה המלכה כן. כשהאוכל בא לפי האוכלים, בלעו כפות אחדות מתוך נימוס ויותר לא אכלו.

המלך השגיח בדבר וקרא לטבח הראשי וגער בו: "איך העזת לביישני? היודע אתה מה צפוי לך?"

"כן אדוני המלך." אמר ראש הטבחים. "אבל אני לא אשם. המלכה נתנה לי פקודה כזאת ואני עבדך מילאתי את הפקודה."

המלכה לא חיכתה שהמלך יפנה אליה בשאלה ואמרה: "כן, מלכי. הטבח אינו אשם. בעצת בתנו החכמה אמרתי לטבח שלא ישים מלח במאכלים."

נוכח המלך לדעת שאין תחליף למלח, שאת מקומו לא יתפוס לא יהלום ולא כל דבר יקר אחר בעולם. אם מלח חסרת - הכל חסרת. הסכים המלך שכך הוא, וציווה לשחרר אה בתו הצעירה מבית הסוהר.

מלך שואל את שלוש בנותיו איך הן אוהבות אותו. הבכירה עונה: כיהלום טוב. השניה: כמחרוזת פנינים. הצעירה: כמלח. המלך נעלב ומצווה להשליך את הבת לבית הסוהר. כשהמלכה מבקרת את בתה, זו מבקשת שתשפיע על המלך לעשות משתה ותצווה על הטבח להכין את האוכל בלי מלח. האורחים טעמו ולא הוסיפו לאכול. כך נוכח המלך באהבתה של בתו ושחרר אותה מבית הסוהר.