לסולטן יש פצע בעין ובעצת הוזיר נשלחים שני בניו להביא לו תרופה. הם מוכיחים את חוסר מזלם ואת טפשותם ונותרים בחוסר כל. אנשים שונים מסדרים אותם: זקנה לוקחת מהם כסף במרמה ואינה נותנת להם את בתה לאשה כמובטח, אישה מאשימה אותם שהם אבותיהם של בניה, עיוור מאשימם כי הוציאו את עינו ואיכר המכריח אותם לחרוש את אדמתו ונותן להם בתמורה אוכל ושתייה, בתנאי שלא יפרסו את הפיתה ולא יפתחו את הדלעת. לבסוף הם מוצאים את עצמם עובדים בבית קפה תמורת אוכל, אצל אדון העושה בהם כרצונו. כאשר הם אינם מגיעים הביתה שולח המלך, בעצת הוזיר, את בן השפחה, עלי, על מנת לחפש את אחיו ולהביא את התרופה. לעלי יש יותר חכמה ומזל מאשר לאחיו. הוא מצליח להערים על הזקנה ולקחת את בתה וכספה. הוא יוצא בשלום מן המשפט עם האשה המאשימה אותו כי הוא אבי בנה, מערים על האיכר הזקן הקמצן ומצליח לאכול מבלי לפרוס את הפיתה ולפתוח את הדלעת. כאשר הזקן רוצה להרגו הוא מסתתר. לוקח את בת הזקן והולך לבית הקפה, שם קונה את שני אחיו. שני האחים מקנאים בו וכאשר הם במדבר הם משליכים אותו לבור. האחים באים הביתה ומספרים כי עלי נפל בידי "בחורות לא טובות". עלי ניצל על ידי שיירה העוברת במקום ומגיע לארמון. עורפים את ראשיהם של האחים. עלי נשאר עם שתי הבחורות ונותן לאביו את התרופה.