אב מצווה על בנו, לפני מותו, לחשוב לפני מעשה. אחרי מות האב נודד הבן. כספו אזל והוא נעשה לעוזרו של סוחר בגדים. הוא חרוץ מאוד, בזכותו החנות משגשגת והזבנים העצלים שניצלו את בעל החנות פוטרו. בעל החנות משיא את בתו לעוזרו. הוא פותח חנות משלו ונעשה עשיר. אשתו בוגדת בו. רב שרואה את הבגידה מגלה את הדבר לבעלה. הבעל מגיע הביתה במפתיע, מגרש את המאהב מבלי לפגוע בו, ורק דורש ממנו לשלם לאשה שכר "עבודתה" לאותו יום. המאהב נותן לירה. הלירה הזאת צריכה להיות מונחת תמיד על שולחן האוכל של בני הזוג, כדי להזכיר לאשה את בגידתה. האשה מרזה ונעשית מדוכאת. הוריה דורשים מבעלה הסבר למצבה. הבעל מזמין את הורי אשתו, את שכנו הרב ומוזמנים נוספים לסעודה. כשרואים את הלירה מונחת על השולחן ושואלים לפישרה, הוא מספר את סיפור בגידת אשתו. אם האשה מתה מייד. אביה יורה בבתו ואחר כך הורג את עצמו. הבעל נשאר עם כל הרכוש. הוא חוזר לעירו, לקבר אביו, ומודיע לו כי עשה כדבריו, חשב לפני המעשה. כי אם היה הורג את אשתו ומאהבה מייד, בשעת מעשה, היה הוא עכשיו בבית סוהר. לא ברור אם התחתן אחר כך שוב או לא.