הרבי נסע לבקר את חסידיו והשאיר את אשתו הצעירה בחודשי הריון ראשונים. שמשו של הרבי חושק באשת הרב ומנסה את התחבולה הבאה: בלילה, כשאשת הרב במיטתה, קורא השמש בקול רם, כדי שהאשה תשמע, "ברייתא", תלמודית ובה נאמר, כביכול, שמי שאינו שוכב עם אשתו בחודש שלישי להריון יוולד לו תינוק בלי ראש. התחבולה מצליחה, אשת הרב מבקשת מהשמש כי יעשה לתינוקה ראש. התינוק נולד, במזל טוב, והאב הרב מנשקו בכל גופו. כשהגיע לראשו מונעת ממנו האשה לנשקו וטוענת כי הראש איננו שלו. היא מספרת לו את שקרה והבעל הכועס בא לחדרו של השמש ושואלו היכן כתוב דבר כזה (ביידיש: היכן זה עומד ככה?). השמש עונה כי אצלו זה נעמד ...