שני אחים, עשיר ועני, בעיר אחת. העשיר מתכחש לאחיו. בערב סוכות לא היתה פת לחם בבית העני ויצא לחפש מזלו. הגיע לארמון ובו מלך המטפל בכלבה כבגברת ולאישה מתייחס ככלבה. העני אמר שנכון מעשה האדון והוא נתן לו 7 שקי זהב. הוא בונה בית ומתעשר. אשת העשיר רואה את עושרו של אחי בעלה ומלשינה למלך. המלך שולח את שרו עם ה"עני" להיווכח באמיתות סיפורו. השר הרואה את מעשה האדון בארמון כועס ורוגז וזוכה ל-700 מלקות. המלך הולך בעצמו לראות ומתמרמר על היחס לכלבה ולאישה. כשנודע בארמון שזהו המלך מספר לו מדוע מתייחס כך לכלבה ולאישה: - אביו ציווהו לגדל בת שנולדה על ידו לאלמנה וכשהגיע הבת לגיל 17 לקחה לאישה. היא בגדה בו עם עבדו והסיתה אותו לרצחו. הכלבה הצילה את האדון מידי העבד שרצה להרגו. לכן השפיל את האישה הבוגדנית וטיפל בכלבה כבגברת. המלך שמח למשמע הסיפור ופסק הדין של האדון, ציווהו להרוג את האישה ונתן לא את בתו לאישה. את העני מינו לשר בארמון המלך.