ארכיון אסע"י
11615 סיפור מספר
|
זכויות
היצירה של הסיפורים מצויות בידי ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי
(אסע"י) באוניברסיטת חיפה. בכל הסיפורים
המובאים להלן מצוינים בהתאם להנחיות הארכיון הפרטים הבאים: המספר הסידורי של
הסיפור בארכיון, שם רושם/ת הסיפור, שם מספר/ת הסיפור, עדת המוצא |
|
בין הקאצ'י והפקיה |
שם הסיפור |
|
|
הסיפור המלא |
|
קאצ'י אחד גנב בעורמה תרנגולת מן השוק, רץ לאשתו מאושר וביקש ממנה שתכין לו את העוף כאשר אהב. הוא רץ למסגד להודות לאל הטוב על אשר הביא לו. לאכזבתו היה במסגד פקיה אשר אף אחד לא רצה לארחו, לכן על הקאצ'י היה לארח את הפקיה הזר. הוא לא רצה לחלוק עמו את העוף ומתכנן תחבולה כיצד להיפטר מכך. הוא עושה עצמו כאילו הוא מתפלל, אולם גם הפקיה מחליט להתפלל. כאשר ניצל את ההזדמנות לברוח הפקיה נדבק אליו כעלוקה ואינו מש ממנו. בלית ברירה מבטיח הקאצ'י לקרוא לפקיה וזומם מזימה עם אשתו על מנת שקריאתו לא תשמע חזק, הוא מדבר לתוך כרוב. לשווא, הפקיה התחבא במעלה המדרגות. הפקיה והקאצ'י יושבים לשולחן וכל אחד מהם נועץ עיניו בבשר והרוק משתרבב בלשונם. לבסוף מחליטים שניהם כי מי שימצא פסוקים מהקוראן על חלקי העוף השונים, הוא שיזכה באבר זה של העוף. כמובן שהפקיה מנצח. לנוכח עיניים שיוצאות מחוריהן אומר הפקיה: "הזורע עורמה קוצר מאומה". |
תמצית |
|
|
AT |
|
AT – פירוט |
|
תימן |
עדה |
|
נובלה |
סוגה |
|
סעייד, חסן |
מספר |
|
גמליאלי, נסים בנימין |
רושם |