סולטאן רואה בחורה רוקדת ובחצות לובשת שחורים ובוכה. הוא מקולל ע"י מקבץ נדבות עיוור לו נתן נדבה. נפח שהסולטאן נכנס לחנותו חלם וגירש אותו. מביא את כולם לארמון כדי שיספרו את סיפוריהם. הנפח מסרב לענות גם אחרי עינויים ונשלח לכלא לכל חייו. כיוון שהוא אהובה של בת המלך היא חפרה מנהרה מהארמון לכלא ודרכה היא באה אליו ומביאה לו אוכל. הבחורה שרקדה מספרת את סיפורה בתנאי שבסופו יהרגוה: נאנסה על ידי אביה בשכרותו. כשהתעורר האב הוא התאבד. ילדה ממנו בן וזנחה אותו ליד מסגד. הבן אומץ וכשגדל פתח חנות בגדים ונהיה סוחר ידוע. היא פגשה אותו ונישאה לו. כאשר מזהה כי הוא בנה מספרת לו והוא יורה בעצמו. המלך הורג אותה. הקבצן העיוור מספר את סיפורו בתנאי שבסוף הסיפור יהרגוהו: הוא היה סבל עני. יום אחד סחב לבחורה מזוודה, סגרה את עיניו וכשהגיעו נתנה לו לירה. כך מדי יום עד ששכרו עולה ל- 50 לירות. התעשר, בנה לו וילה. יום אחד פקח את עיניו בזמן שסחב את המזוודה וראה בחורות מייצרות זהב, והבחורה מביאה אבנים במזוודה. רצה להודיע במשטרה, הציעו לו להפוך לשותף. נתנו לו רפואה כדי שישים בעיניים. שם בעיניו ובעיני כל בני משפחתו וכולם התעוורו. אשתו וילדיו התאבדו. המלך הורגו. שכנו של המלך שולח לו קבוצה של חיילים ועליו לזהות מי בן ומי בת. בתו אומרת שהנפחים יודעים להבדיל. מסבירה לאהובה, הנפח, כי מי שיקפוץ מעל בור מים בלי לפחד הוא בן ומי שיפחד - בת. הנפח מעמיד תנאי למלך שיתן לו את בתו, המלך מבקש ממנו לגלות את חלומו, הנפח מסרב ומוחזר לכלא. אח"כ פותר (לפי עצותיה של בת המלך) עוד שתי חידות שמציב המלך השכן: להבחין בין הסוסה האם ובין בתה ולזהות מהו העלה ומה השורש. המלך השכן ביקש את הנפח אליו והוא נוסע עם בת המלך אשתו. הם מצליחים לגנוב את המלך בארגז וחוזרים למלכתם עם המלך בארגז ועם בן שנולד להם. שוב מבקש מלך מהנפח שיספר לו את חלומו, הנפח מספר שחלם כי התחתן עם בת המלך ובכל פעם שגילה זאת המלך הורגו. המלך מאשר שאכן היה הורגו אם היה מגלה לו זאת. הראה לו את המלך השבוי. המלך השבוי שוחרר והוחזר בכבוד לממלכתו והנפח זכה בכבוד כחתן המלך.