מלך מתפעל מחריצותו של דייג ומבטיח זהב במשקל הדגים שיוציא הדייג למחרת. הדייג חוזר רק עם עצם קטנטנה, שמים אותה על המאזניים ולעומתה מעמיסים זהב, אך המאזניים אינם זזים. זקן יהודי שם על המאזניים חול לעומת העצם והמשקל מתאזן. הוא מסביר כי העצם היא מעינו של אדם שאינה שבעה לעולם. כהוכחה מציע לילידה קטנה תפוח ואחריו עוד תפוחים. היא רוצה את כולם. המלך נותן לזקן כסף ולדייג כסף.