מגיד דורש דרשה שלא מוצאת חן בעיני ראשי הקהל והם החליטו לא לשלם לו. המגיד החליט להתנקם בהם: למחרת הוא קורא לכל נשות העיירה וממריד אותן נגד הגברים, טוען שיחוסן מגיע עד מרים הנביאה, מרים עם התוף. בערב באו הגברים הביתה והנשים היו מרות וממורמרות: לא מבשלות, לא מעלות אש. הגברים הסתובבו בעיירה נבוכים עד שהתבררה להם הסיבה. הם פנו מיד למגיד והציעו לו תשלום תמורת זה שידבר אל ליבן של הנשים. למחרת שוב אסף המגיד את הנשים והפעם דרש לפניהן שאמנם יחוסן של הנשים הוא ממרים עם התוף אך יחוסם של הגברים הוא ממשה עם המקל. כך חזרו הנשים לציית לבעליהן והמגיד קיבל את משכורתו.