סנדלר שהרוויח כל ימי חייו מעט מאוד כסף התרשם מכך שהרופא לקח אצלו יותר משהרוויח בכל ימי חייו וגם הוא תולה שלט על פתח ביתו לאמור "מרפא הרופאים ומגלה חפצים אבודים". כשסוחר שאבדה לו סחורתו בא אליו הוא נותן לו את המרשם שנתן לו הרופא. זאת תרופה משלשלת והסוחר רץ מחוץ לעיר על מנת לעשות את צרכיו - שם הוא מוצא את סחורתו. בת המלך מאבדת טבעת והמגלה כביכול מתבקש ע"י המלך למצוא אותה. האיש מבקש כמה ימי מחשבה וכן מבקש לשבת בארמון ושמשרתיו של המלך ישרתו אותו. הוא פוחד שלא ימצא את האבידה ואומר כל פעם כשחולף יום: הראשון עבר, השני עבר וכו'. המשרתים, שהם עצמם גנבו את הטבעת פוחדים שמא היא תימצא על ידו וחושבים שהוא מתכוון אליהם. הם מתוודים בפניו ומוסרים לו את הטבעת. כעבור 30 הימים שהוקצבו, מגיע המגלה למלך ואורמ לו כי הטבעת תימצא על חוף הים, וכאשר זה כך, מצמידים לו את התואר: "מגלה חפצים מלכותי".