אשה שהתאלמנה מבעלה נדדה עם שבט בדווי. כשהגיעו למקום מסויים שבו ואדיות והרים החליטה האשה שהיא נוטה את אוהלה בנפרד מהשבט, במקום מבודד. יום אחד לפנות ערב הבחינה האשה, באמצעות כד המים, בשלושה שודדים על העץ. לא אמרה דבר, רק אספה את ילדיה וסיפרה להם איך היה בליל חתונתה: אחרי שהאורחים הרבים חזרו כל אחד לאוהלו, נכנסה לאוהל עם בעלה. בעלה נאבק עמה והכריעה. כל פעם שהיה מכריעה צעקה הצילו! הצילו! הצילו! הד ההרים נשא את המילה הצילו אל המאהל והגברים לקחו רובים, באו אליה ושאלו מה קרה. כשסיפרה הכריעו את שלושת השודדים הנבוכים.