לשר נולדות רק בנות ואף לא בן. בכל זאת קרא בשם לכל בת ועשה מסיבה כשנולדה. כשנולדה בתו השביעית לא עשה כלום ולא נתן לה שם. היא קראה לעצמה החכמה בבנות. המלך בוחן את חכמת השר: מה אומרים המים הרותחים לקומקום (בעצים שהשקינו אנו נשרפים). מה אומרת דלת הפרדס החורקת? (כשהייתי עץ תפוח נשבה בי הרוח, עכשיו אני קרש נאנח). משימה: לתפור חליפה מאבן. (כן, בתנאי שתכין לי חוט מחול). את כל התשובות מספקת בתו הצעירה של השר. המלך רוצה לשאתה לאשה. היא מסכימה בתנאי שאם לא ינהג בה באדיבות תיקח מן הארמון דבר יקר אחד ותעזוב. המלך מסכים. המלך שולח לכלתו 4-3 פריטים מכל דבר. המשרתים לוקחים לעצמם חצי מכל דבר. בת השר מצווה עליהם לדחוף את זקן המסגר (המנעול) ולהניח את החפצים על גב הנגר (השולחן). וכן להודיע למלך כי כל דבר הוא רק חצי דבר (קיבלה רק חצי מהמתנות). המלך מבין את הרמזים ומצווה על המשרתים להחזיר מה שגנבו. בדרך לארמון רואה הבת כפר יפה ואומרת עליו כי הוא הרוס (תושביו גנבים ויענשו). כפר עני - מקום בנוי יפה (תושביו ישרים וחרוצים). שני אנשים חורשים - אחד חי ואחד מת (האחד ירצח את השני). המלך מבין את הרמזים. עורכים חתונה. המלך נקרא לשפוט בין בעל סוסה ובעל אתון, כל אחת ילדה בלילה ובעל האתון החליף את הוולדות: על יד הסוסה שם את העיר ועל יד האתון סייח. המלך פוסק לשחרר את שני בעלי החיים הצעירים וכל אחד ילך אל אמו האמיתית לינוק. אך מאחר שכבר ינקו בלילה, הלך העיר לסוסה והסייח לאתון. אשת המלך מייעצת לבעל הסוסה לספר למלך כי זרע אבטיחים על יד הים והדגים אכלו אותם. המלך יאמר שזו שטות ואז יגיד לו שגם סוסה הממליטה עיר זו שטות. כך היה והאיש קיבל את את הסייח. המלך כועס על אשתו שהתערבה במשפטו וצועק עליה. בלילה מרדימה אותו ומעבירה אותו לבית אביה. בבוקר מסבירה לו כי הוא הדבר היקר לה ביותר בארמון. המלך מתפייס ומשתף את האשה במשפטיו.