צעיר בניו של עני, שהי אומר תמיד "אם יש לחם זה טוב", נלקח העירה אל דודו, ונושא את בת המלך. נולד להם בן הרואה את הנולד, ומנבא לאמו ששודדים יקחו את כל רכושם. כך היה. האב שעדיין נהג לאמור רק את המשפט האחד, לוקח כיכר לחם עגולה ויוצא לדרך. הלחם מתגלגל לו מהגבעה, הוא רץ לתפסו. השודדים שראו זאת נבהלים וברחו . הרכוש הוחזר הביתה. המלך חולה ואשתו שולחת אותו לבקרו. הוא יושה מולו וממלמל משפטים בלתי ברורים. המלך צוחק, הפצע בגרונו מתפוצץ והוא נרפא. המלך מזדקן ורוצה להמליך תחתיו את נכדו.לאחר שהוכחה חכמתו מסכימים כולם. אבי המלך החדש מתחיל עתה לדבר ומבקש להביא אליו את אביו הזקן וששת אחיו וכך היה.