זקנה מפתה צעיר לביתה, משכנעת אותו למסור לה את גמליו להשגחתה ומוכרת אותם בהעדרו מן הבית. הצעיר מתלונן לפני השופט והזקנה הושמה בכלא. משם מצליחה לברוח כשמשכנעת את הסוהר שהיא יכולה לשחררו מן הגיבנת שלו. לפני בריחתה היא קושרת את הסוהר בחבלים שהביא לה. תופסים אותה שנית ושמים אותה בארגז כדי להביאה למקום בטוח יותר. בדרך היא בורחת ולוקחת איתה את הגמל שהוביל את הארגז יחד עם הארגז עצמו, כשהיא שולחת את שומרה בטענות שווא. עיוור מדובב ערבי לגלות לו את סכום הכסף שהוא נושא איתו ואת אופן החזקתו, ואחר כך מאשים את הערבי שגנב ממנו את הכסף. מאמינים לעיוור ונותנים לו את כספו של הערבי. השומר, שממנו ברחה הזקנה בזמן, מגלה את המקום בו הסתיר העיוור את הכסף של הערבי ולוקח אותו. אשת השומר מרחיקה את בעלה מביתם כדי לאפשר לה לבלות עם מאהבה. היא טוענת שבשוק משלמים עבור העור של העגל את מחירם של שני עגלים. השומר שוחט את העגל שלו ומביא את עורו לשוק. כאשר שם מסתמך על דברי אשתו במו"מ על המחיר, טוען היהודי שאשת השומר שלחה אותו מהבית כדי לאפשר לה לבגוד בו. השומר חוזר הביתה והורג את המאהב שמכניס לתוך גרונו מרק רותח.