בדרכה חזרה אל מקום עבודתה, פוגשת קבוצת סנדלרים יהודיים מן הגבול הטורקי-פרסי בכורדי חמוש ברובה וכדורים. הכורדי ביקש מיעקב הפיקח, החזק והצעיר ביניהם, מעט טבק ומצית. יעקב הגיש לו את נרתיקו והלה לקחו וטמנו בכיס מעילו. בעיני יעקב הכורדי לא מצא חן והוא הציע לבני לווייתו לקחת ממנו את נשקו אבל הם פחדו. בשעה שהכורדי שתה מים מן המעיין זינק עליו יעקב ולקח את נשקו. החבורה לקחת עמה את הכורדי כשבוי. עברו בכפר ושם הצביעו על הכורדי כשודד ורוצח ידוע. בהגיע החבורה למקום חפצה הוזעק ראש השבט והסתבר כי הכורדי גנב מן השבט סוסים. הלקוהו והוא הראה את מקום המחבוא של הסוסים. בני השבט של הכורדי התערבו וביקשו לשחררו אך לשווא. התלקחה מלחמה בין השבטים והיא נמשכה שלושה ימים ולא הוכרעה. הגיע ראש השייכים של כורדיסטן. השכין שלום בין השבטים והודה ליהודים על אומץ רוחם. הכורדי הרוצח הוצא להורג ושבטו גורש משטחו.