למשפחה אחת בתימן שלושה בנים ובת אחת. הבת נהגה להביא אוכל לשדה המרעה בו שהו אחיה עם הצאן. יום אחד הרגישו ההורים כי היא בהריון. לשאלה במי פגשה בדרך סיפרה כי היה זה בן מלך. הוחלט לגרש אותה מהבית, אולם האח הצעיר ריחם עליה ונתן לה את העצה שתפגוש בבן המלך עוד פעם, לא תספר לו דבר אך תבקש ממנו כובע, מקל וצעיף למזכרת. כן עשתה והאח הלך איתה לבקתה של אישה זקנה ונשאר איתה שם מאחר ואביו אסר עליו לעזור לאחותו. נשארו כמה שנים עד שהילד גדל והאח לימד אותו שיר מסויים. לאחר מכן בנה ארגז יפה מאוד וביקש מהזקנה לשלוח את הילד אחריו ברגע שתשמע כי המלך ירצה להוציאו להורג. נכנס האח לתוך הארגז וסבל הביאו לחדרה של אחותו של בן המלך. שם נשאר זמן מה ובת המלך נכנסה להריון. בן המלך הרגיש בכך ואחותו הפגישה אותו עם הבחור. ציווה בן המלך להוציא את הבחור להורג. כאשר שמעה זאת הזקנה שלחה את ידה ופקדה עליו לשיר את השיר שלמד מדודו, כאשר יתקרב לארמון. רגעים ספורים לפני שתלו את דודו הגיע לשם הילד וקרא את השיר בקולי קולות. שמע אותו בן המלך וניגש אליו. ראה שהילד חבוש כובע וצעיף ובידו מקל. הכיר את הדברים וזכר כי נתן אותם לבחורה. חזר הילד על דבריו ובן המלך נתן פקודה להשהות את התליה עד אשר יתברר כל העניין. סיפר לו הבחור את סיפור אחותו. נשא בן המלך את אחות הבחור לאישה והבחור נשא את בת המלך.