שני יהודים, תושבי עיירה קטנה, יצאו לוורשה לעשות עסקים. אחד מהם רכש במחיר אפסי סכו"ם, שלפי בדיקתו היה מכסף טהור. כאשר פתח את החבילה ראה שהכלים מנחושת. חברו לקח על עצמו לתקן את העוול. הלך לאותו שכן וטען שברצונו לקנות סכו"ם מכסף. כאשר המוכר נתן לו סכו"ם כסף לבדיקה בעטיפה לקח אותה "הקונה" לחיקו. המוכר דרש את החבילה בחזרה, אבל הקונה "ביטל" את העיסקה וזרק את החבילה, שהכילה את הסכו"ם הנחושת למוכר בפנים. היהודי הזה נשאר בוורשה, נעשה לסוחר בכסף ובזהב והתעשר. בזה הצדיק את האימרה שכל הוורשאים הם גנבים.