לפני שנים רבות חיו שלושה אחים. אחרי מות אביהם לא נשאר להם כמעט שום דבר, שיוכלו להתפרנס ממנו. החליטו אפוא לשוט בעולם הגדול. כל אחד מהם פנה לכיוון אחר, אך לפני שנפרדו הסכימו להיפגש כעבור עשר שנים, כשכל אחד מהם מביא אתו איזה דבר מיוחד במינו. האחים נפרדו והתחילו את נדודיהם בחלקי תבל השונים.

בכור יצא לאמריקה, ואחרי נדודים רבים השתקע בארצות הברית, בתקופה שבה התחילה להתפתח מאוד הטכניקה בתעשייה. אחרי שעבד בכל מיני עבודות התחיל לעסוק בבניית מטוסים והצליח להרכיב אווירון קטן בשביל שלושה בני אדם, שמהירותו הייתה גדולה ביותר.

האח השני יצא לאסיה, ואחרי נדודים רבים, תלאות והרפתקאות, הגיע להודו. הוא נדד שם בין השבטים השונים, הכיר את דרכי חייהם, למד את שפתם והתיידד אתם. הוא הכיר גם עושי להטים ופקירים רבים. פעם ראה אצל אחד הפקירים דבר פלא מיוחד במינו - מין ראי שאפשר לראות בו את הנעשה במקומות מרוחקים ביותר. אחרי הפצרות רבות ומתנות חליפין קיבל מן הפקיר את ראי הפלא.

האח הצעיר יצא לאפריקה. הוא נדד בכל חלקי היבשת השחורה, עד שנעשה כהה עור והתיידד עם שבטי אפריקה הפראיים והפראיים למחצה. הוא הכיר את מנהגיהם ואת שפתם והיה כאחד מהם.

פעם הגיע למקום נידח ביותר, אל שבט פראי מאד, אבל הוא הצליח לרכוש את אמונו ואת ידידותו של ראש השבט. באחד הימים נתקל בעץ מוזר שהיו עליו תפוחים מיוחדים במינם. אנשי השבט שמרו יומם ולילה על עץ זה ולא נתנו לאף אחד, אפילו מבני שבטם, לגשת אליו.

התחיל האח להתעניין בטיבם של תפוחי העץ ובסיבת השמירה החזקה עליהם, ונודע לו שעץ זה הוא יחיד במינו ואין דומה לו בכל יבשת אפריקה, כי כל חולה הטועם מתפוח העץ, מיד הוא מבריא ואחר כך הוא מחוסן מכל מחלה.

האח השלישי התחיל להתעניין כיצד יוכל להשיג לפחות תפוח נדיר אחד, אבל כל המאמצים והתחבולות שלו לא הצליחו.

פעם הצליח להשיג מחרוזת פנינים צבעוניות מזכוכית וכשהראה אותה לראש המשמר התחילו כל השומרים להסתכל בה ולהתעניין בה מאוד. כשכל שימת לבם הייתה נתונה למחרוזת, ניצל האח את ההזדמנות, קטף תפוח מן העץ והחביא אותו בכליו. אחר כך התרחק מן המקום ¬בהשאירו את המחרוזת בידי המשמר.

כשהיה רחוק מן המקום וראה שלא נשקפת לו כל סכנה, נזכר שמתקרב זמן הפגישה עם שני אחיו. מיד יצא למקום הפגישה.

הפגישה בין שלושת האחים היתה חמה ולבבית, כי לא ראו זה את זה במשך עשר שנים. כל אחד סיר על ההרפתקאות שלו והציג את הדבר שבידיו: האווירון המהיר, ראי הפלא והתפוח המרפא. כל אחד התפאר כי החפץ שלו עולה על זה של אחיו. סוף דבר, החליטו לנסות את כל שלושת החפצים.

הציץ האח השני בראי הפלא וראה כי בארץ רחוקה בארמון המלך שבעיר הבירה, יש מבוכה גדולה: רופאים מתרוצצים, והכל עצובים מאוד. בת המלך היחידה חולה מאוד. המלך מיואש מאוד ודורש מן הרופאים להציל את בתו, אבל הרופאים קצרה ידם להושיע.

האח הראשון הציע: "נטוס לשם באווירון המהיר שלי ונרפא אותה בתפוח הנפלא. כך נציל את חיי בת המלך."

עלו שלושתם לאווירון הקטן והמהיר וכעבור כמה שעות הגיעו לעיר הבירה. התייצבו שלושתם לפני ארמון המלך והודיעו שיש באפשרותם להציל את בת המלך.

המלך הודיע להם: "אם לא תקיימו את הבטחתכם אוציא אתכם להורג. אבל אם תצליחו לרפא את בתי, יישא אותה אחד מכם לאשה ויירש את כיסא מלכותי, ושני האחים האחרים יהיו שרים נכבדים."

נכנס האח הצעיר אל בת המלך החולה ונתן לה לטעום מן התפוח, ומיד התחילה להרגיש יותר טוב ואף לדבר קצת. כעבור שעה קראה לאביה שהיה נרגש מאוד בשמעו את בתו מדברת. כעבור כמה שעות התיישבה במיטה וביקשה לאכול. בערב ירדה ממיטתה, ולמחרת היום היתה בריאה ושלמה.

לשמחת המלך והמדינה לא היה גבול. המלך הצהיר באופן חגיגי שיקיים את הבטחתו לשלושת האחים, וערך נשף גדול. הוא פנה לבתו שתבחר את אחד משלושת האחים לבחיר ליבה. אבל שלושתם היו יפים, חסונים ופקחים, ובת המלך לא יכלה להחליט במי לבחור. הציעו ששלושת האחים יחליטו ביניהם. התחילו שלושתם להתדיין, וכל אחד מהם רצה לזכות בבת המלך היפיפייה.

האח הבכור טען: "אלמלא האווירון שלי לא היינו מגיעים בזמן לבירה, ומה תועלת בתפוח, אם מאחרים את ¬המועד?"

האח השני טען: "אלמלא ראי הפלא שלי, לא היינו יודעים כלל על הנסיכה ועל מחלתה."

האח הצעיר טען: "אלמלא תפוח הפלא לא הייתה הנסיכה מתרפאה. לא האווירון המהיר ולא ראי הפלא היו עוזרים לה."

לא יכלו האחים להחליט, ומובן שאף אחד מהם לא רצה לוותר. ¬החליטו אפוא לפנות למלך ולסמוך על ההחלטה שלו.

המלך שמע את הספור ואת טענות האחים, וגם הוא לא יכול היה לפסוק דבר. הוא פנה אפוא ליועץ היהודי שלו, שהיה מפורסם במדינה כולה בחוכמתו הגדולה. שלושת האחים הביאו בפניו את טענותיהם.

כשסיימו את דבריהם שאל היועץ היהודי את האח הבכור: "האם נגרע משהו מן האווירון שלך אחרי שהשתמשת בו?"

"לא." ענה האח הבכור.

באותה השאלה עצמה פנה היועץ אל האח השני.

גם תשובתו הייתה שלילית: "ראי הפלא שלי נשאר שלם."

בסוף פנה היועץ היהודי באותה שאלה עצמה אל האח הצעיר.

"כן." ענה האח הצעיר, "חסרה חתיכה מן התפוח, והרי זו החתיכה שהנסיכה אכלה אותה."

"הפרס הגדול מגיע אפוא לאח הצעיר." הכריע היועץ.

המלך, הנסיכה והאחים קיבלו את פסק דינו הצודק והמשכנע של היועץ היהודי. ערכו חתונה מפוארת, ובמדינה - ששון ושמחה. גם שני האחים בחרו לעצמם בנות זוג ממשפחת המלך ונתמנו לשרים.

ועל קורות האחים ביבשות השונות ועל תולדות חפצי הקסם שלהם ועל חוכמת היועץ היהודי מספרים מדור לדור עד עצם היום הזה.

שמע בילדותו משה קפלן מפי ר' זליג, רבו ב'חדר' בביאליסטוק. עברית: ישראל רוזנטל.

שלושה אחים יוצאים לדרכם בעולם. כאשר הם נפגשים שוב הם נוכחים, כי הגדול השיג אווירון מהיר, לשני יש ראי דרכו נשקף כל העולם, ולצעיר יש תפוח המרפא כל מחלה. באמצעות הראי, מבחינים האחים בבת מלך חולה, באמצעות האווירון הם טסים אליה ובאמצעות התפוח- מרפאים אותה. לעצתו של חכם יהודי, הבן הצעיר זוכה להתחתן איתה, כיוון שהוא היחידי שאיבד את מתנתו תוך כדי שימוש בה.