עשיר שנהפך עליו מזלו, יצא מביתו לקבץ נדבות, כדי לא לבייש את משפחתו. הלך ביער, פתאום נתקע כי לפניו היה ארמון. היה רעב והחל לאכול מפתח הדלת. פרש מפית מחוררת אך נקיה, ישב לאכול עם מזלג לחם וזיתים. ראתה זאת בת המלך ותמהה, הביאו אותו אליה, סיפר לה את קורות חייו. רצתה לבדוק עם הדברים נכונים ושאלה אותו מהו החלק הטוב של העוף, לכשענה כי העור האמינה לו ונתנה לו מחדש כסף רב. שכנו הסתקרן לדעת כיצד התעשר לפתע. האיש סיפר לו, ולמחרת יצא כמוהו ליער ליד הארמון עם לחם וזיתים אולם הוא לקח עמו לאכול כלים יקרים מדי וכל הנוחיות, דבר שהחשידו בעיני בת המלך. שבחנה אותו בשאלה: מהו החלק הטוב בבשר בקר. כשענה העור, ציוותה להלקותו.