איש צנעא מצווה שני דברים לבנו יחידו לפני מותו. כאשר קונה יחיד, בדווי, אינו מתמקח על מחיר הבשר, הוא מבקש את בתו לאשה. שנה לא נגע בה כי חיכה ליוזמתה אך זו אינה נהוגה שם. כעבור שנה ביקרו בבית אביה. בדרך ראתה האשה מעשה גבורה מצד בעלה בהתנהגותו עם שודדים, כאשר הביא לה מהם בשר ומים. היא גילתה להוריה כי היא עדיין בבתוליה ושבעת אחיה מחליטים לסלק את גיסם. הם שלחו אותו לשמור על הבוסתן (והיו בטוחים כי "פרת הלילה" תטרוף אותו). באותו לילה השיאו את אחותם לבן דודה. הצעני הרג את הפרה. אשתו נזכרה במעשהו האמיץ של בעלה ורצה לבוסתן להצילו. שם חשה בסכנת הפרה וחיבקה את בעלה. אז נענה לה. באמצעות קצה הלשון שלקח מן החיה הוכיח לכל שהוא, ולא האחים שהתיימרו לכך, גבר על הפרה. הם שהו חודש ימים בבית אבי הכלה וחזרו כאשר היא בהריון.