הנוהג בארץ הוא שבנות עשירים אינן יוצאות אף פעם את חדרן. משרתות מביאות להן אוכל, מנקות אותן ומסדרות את דירתן.

פעם היתה בת מלך. אף היא היתה סגורה בחדרה ולא יכלה לצאת לרחוב העיר.

מסתכלת היתה בעד חלונה לראות את חיי השוק הסואנים וכלתה נפשה להתערב בין הבריות.

יום אחד ראתה בחור יפה תואר וטוב מראה עובר תחת חלונה. ביקשה את אמתה: "לכי הביאי את הבחור הזה שאדבר עמו."

הביאה האמה את הבחור בסתר, שלא ייוודע הדבר למלך. נשאר העלם לילה אחד אצל בת המלך ולמחרת הלך לו וחזר אל השוק.

הרתה בת המלך וכעבור תשעה חדשים נולד לה ילד. פחדה בת המלך פחד גדול ובקשה מאת אמתה להרוג אה ילדה. עבר זמן והמלך בקש להשיא את בתו. אמרה לו הבת: אני אוהבת בחור אחד ורק לו אני חפצה להינשא. הסכים המלך. נשלחה האמה להביא את הבחור אשר כבר פעם היה בחדרה של בת המלך. נקבע מועד החתונה.

בליל שמחת הכלולות ביקשה בת המלך מאת אמתה להיכנס במקומה למיטת הבחור, כי הרי כבר לא היתה בתולה והבחור כבר לא זכר אותה מאז. היא נתנה לאמתה את בגדיה והיא לבשה את בגדי השפחה. אהב הבחור את אמתה יותר משאהב את בת המלך, כי היא היתה בבגדי גברתה יפה ממנה בהרבה. לאחר ליל החתונה חזרו והחליפו את הבגדים. אך כאשר דיבר הבחור אל אשתו לא הסתכל בעיניה אלא חפש את עיני האמה. קנאה עזה אחזה את לב בת המלך. לקחה את האמה הצעירה וציוותה עליה ברוגזה לעזוב את ביתה.

"לא." אמרה לה השפחה, "אינני עוזבת את ביתך. שירתי אותך בנאמנות מאז היותך ילדה. ידעתי את כל סודותיך: הכנסתי לחדרך את הבחור מן השוק, הרגתי את ילדך שלא ייוודע הדבר למלך ובסוף מסרתי את עצמי לבחור בליל כלולותיך, שלא ייוודע כי אינך בתולה עוד."

את דברי האמת שמע המלך כאשר עבר בקרבת המקום שבו עמדו שתי הנשים. מיד ציווה על שומרי ראשו לתפוש את ביתו, לחנקה ולזרקה לבור.

בת מלך סגורה בחדרה ומזמינה אהוב ללילה. היא יולדת בסתר והמשרתת הורגת בסתר את הילד. בת המלך מתחתנת אחר כך עם האהוב שכבר לא זוכר אותה. בלילה הראשון היא נותנת לו את המשרתת כדי שבעלה לא ירגיש שאיננה בתולה. למחרת היא מקנא במשרתת ומבקשת לגרש אותה. המלך שומע במקרה את הויכוח ומצווה להרוג את בתו.