דייג מוציא בנוכחות המלך וסגנו ארגז מהים ובו אשה מתה חתוכה לחתיכות. המלך מצווה על הסגן למצוא במשך שלושה ימים את רוצח האשה, אחרת דינו יהיה תלייה. הסגן אינו מצליח. כשעומדים לתלות אותו מכריז האיש, ואחריו זקן, שהוא אשם במות האשה. מביאים את העניין בפני המלך. האיש מספר שהאשה, בת הזקן, היתה אשתו. הוא הרג אותה, חתך אותה לחתיכות והשליכה הימה משום שהוא משוכנע שהיא בגדה בו עם כושי. חשדו היה מבוסס על העובדה שמצא אצל הכושי תפוחים שקנה לאשתו בנסיבות מיוחדות, אשר, כפי שחשב, היו ידועות רק לאשתו. חשדותיו, כפי שהתברר, לא היו נכונים. המלך ציווה עכשיו על סגנו למצוא את הכושי תוך שלושה ימים, ולא יתלה. לפני הוצאתו להורג מוצא הסגן אצל ילדתו עוד תפוח מאלה שהאיש שהרג את אשתו קנה לה. בת הסגן מספרת לו שקיבלה את התפוח מכושי. סיפורו הוביל לתפיסת הכושי. לא תולים את הכושי כי הוא יודע לספר סיפור ולפי חוקי המדינה לא תולים אנשים כאלה. סיפורו של הכושי: חייט הזמין אליו לסעודה את ליצן המלך, גמד גיבן. בסעודה נחנק הגמד מדג. כדי להפטר ממנו משאירים החייט ואשתו את המת בחדר המדרגות לפני דירתו של רופא. כשהרופא נוגע בו, מתגלגל המת במדרגות. הרופא חושב כי הוא זה שהמית את הגמד. הוא ואשתו שמים אותו על הגג של מטבח המלך. הטבח חושב שהגמד המת הוא הגנב שנהג לגנוב לו כל לילה את הבשר מהמטבח, ונותן לו מכות נאמנות במקלו. אחרי שמגלה שהגמד מת, חושב גם הטבח שהוא שהמית אותו. הוא שם את הגמד בפינה בשוק. השוטר שמוצא את הגמד ומכה אותו מניח גם הוא שהוא שגרם למותו.