בחור עני אינו יכול לפרנס את ששת ילדיו ומחליט לעזבם ולנדוד עד שימות. בדרך ראה אדם רודף אחרי סוס ששוויו 100000 לירות. רצה לעזור לו והסכים שיתחלקו בשווי הסוס. הסוס ברח ורק אחרי שזרק אבן בעיני הסוס תפסוהו. כעס בעל הסוס ורצה לתבוע את העני לדין. בלילה הגיעו לשייך והציע לחכות עד הבוקר. העני ברח כי לא היה לו במה לפצות את בעל הסוס. בדרכו דרך על בנו בן השנה של השייך והרגו. תפסוהו חיילים והביאוהו לעיר עם השייך ובעל הסוס, למשפט שיערך למחרת. בינתיים הלכו למסגד. עלה העני למגדל המסגד וזרק עצמו למטה כדי להתאבד. נפל על זקן והרגו. תבעו אותו גם שלושת בני הזקן. בת השר ראתה כי המקרה קרה לא בכוונה והחליטה לשפוט. לגבי בעל הסוס אמרה שיחתוך את הסוס ויתן את החלק הפחות טוב לנאשם, ויתר בעל הסוס על תביעתו. לשייך אמרה שייתן את אשתו לבחור לשנה שאחריה תחזור עם בן, אם תהיה זו בת תצא לעוד שנה. סרב השיך וחזר לביתו. לבן הזקן אמרה שיזרוק עצמו מהמגדל ויפול על העני ויהרגהו. סירב להיסתכן.