לפני מותו מחלק מלך את רכושו שווה בשווה בין שלושת בניו. הבן הצעיר גונב אבן יקרה של אחד מאחיו. לאחר גילוי הגנבה מחליטים ללכת לשופט. בדרך רואים עקבות. הבכור אומר כי זהו גמל, השני מוסיף כי הגמל עיוור ואילו השלישי מכריז כי הגמל עמוס בחמאה ובדבש. עובר אדם המחפש גמל וחושד בשלושה כי הם שגנבו אותו מפני שידעו את כל סימניו. רואים עקבות. מכריז הראשון כי זו אישה, מוסיף השני כי היא נמלטת מבעלה, מכריז השלישי כי האישה הרה. פוגשים אדם המחפש את אישתו. גם הוא אינו מאמין כי לא ראו אותה. מגיעים לשופט. מסבירים לו כיצד ידעו כי הגמל עיוור (אכל עשב עם שורשים ואדמה כשליד צמח עשב רענן), עמוס בדבש וחמאה (בצד אחד של הדרך התקבצו זבובים סימן לדבש, בצד השני היו כתמים רחבים, כתמי חמאה שנמסה). פוסק השופט שאינם אשמים. באשר לאישה: זיהוי העקבות כעקבות של אישה כיוון שהעקב צר. נמלטת מבעלה - מדי פעם עקב הנעל הסתובב אחורה כדי לראות אם מישהו רודף אחריה. הרה - רק אישה הרה תומכת בידה כאשר היא קמה מהאדמה. מקבל השופט את ההסברים. בתו של השופט מספרת לשלושה סיפור: שני אחים מבטיחים זה לזה שישיאו את ילדיהם. אולם כשגדלו הילדים ביקש אביה של הנערה להשיאה לעשיר ולא לבן דודה העני. הכלה מספרת לחתנה כי הובטחה לאחר, שולח אותה בעלה לביתו של בן דודה. בן דודה שולח אותה בחזרה לבעלה. בדרך תופסים אותה שודדים. מספרת להם את סיפורה העצוב והם משחררים אותה מבלי לקחת ממנה דבר. שואלת בת השופט את האחים מה דעתם - מי הוא הטיפש הגדול ביותר בסיפור? האח הבכור משיב החתן, השני משיב בן הדוד והצעיר משיב השודדים. בת השופט מצביעה עליו ואומרת כי הוא שגנב את האבן היקרה.