בטיול שערכו למספרת למעיינות הנסרה והסבחה, לפני שעלתה להתיישבות בתש"ו בעמק בית שאן, סופר לה הסיפור הבא, האופייני לאגדות העם הבדואיות של עמק בית שאן. לשייך בדואי מכובד היתה בת יפה וחכמה, נסרה, שהיתה האהובה עליו מכל ילדיו. חיפש לה שידוך מתאים ומצא סוחר עשיר. באחד הטיולים של הבת עם אומנתה בהרי הגלבוע פגשה רועה צעיר,סבחה, והאהבה פרחה ביניהם, ורק האומנת ידעה על כך. בינתיים נערכו ההכנות לחתונה, אך הרועה שכנע אותה לברוח יחד איתו בלילה, כשכולם יהיו בסעודה. וכך עשו. בינתיים רצה האב להראות לחתן את הבת, אך האם אמרה שנתנה לה רשות לצאת. כשהבת לא חזרה חקר האב את האומנת שסיפרה על בריחת הבת עם הרועה. במרדף שהתנהל אחריהם הרג האב בעצמו את בתו ואת הרועה שחיללו את כבוד המשפחה. כשאמה של הנערה ואמו של הרועה יצאו לחפש את גופות בניהם במקום ההרג הזוגי נבעו משם פתאום שני מעיינות, שהיום נקראים מעיין צבי ומעיין נפתלי. אדמת עין הנצי"ב עצמה נקראת וו'קוו'קה לזכר קינת הצפרדעים לזוג הצעיר.