אישה שלה שבעה בנים משתוקקת לבת. היא מבקשת מהאל בת, גם אם יהיה לה יד מגל. ואכן היא יולדת תינוקת, וידה היא בצורת מגל. אבל התינוקת היא שדה, ובכל לילה היא קמה ממיטתה וטורפת כבשה או עז מן עדר המשפחה. האחים החלו לשמור כל אחד בתורו בלילות, אך היא תמיד חיכתה שהשומר ירדם ואז יצאה. כשהגיעו תורות של האח הצעיר, הוא נשאר ער כל הלילה, וראה כיצד אחותו טורפת מן העדר. סיפר זאת לאמו, ועזב יחד עם אשתו את הבית. נדד למדינה אחרת, קנה אדמה, והתיישב עם אשתו וילדיו., והיה רועה צאנו בשדות ובהרים. יום אחד מצא שני גורי אריות וגידל אותם בביתו. לאחר שנים ביקש לבקר את משפחתו. תלש שתי שערות מהאריות, ואמר לאשתו שאם תראה שהאריות לא שקטים, שתשחרר אותם. בדרך, אכל תמרים וזרק את החרצנים. בא לכפר הולדתו, מצא אותו שומם מאדם ובעלי חיים. רק אחותו היתה שם. הוא הסתתר על גג הבית, היא טרפה את סוסו. בינתיים צמחו עצי התמר, הוא טיפס עליהם ועבר מעץ לעץ, כשאחותו רודפת אחריו. ביקש ממנה רשות לעשן סיגריה, לפני שהיא אוכלת אותו. שרף את שערות האריות. אשתו במדינה הרחוקה ראתה שהאריות סוערים, שחררה אותם. הם הגיעו וטרפו את האחות, נשארה ממנה רק טיפת דם אחת. בדרך פגש סוחרים וגמלים. הם הציעו לו לנחש מה שיש בשקיהם, אם יצליח, יקבל את הגמלים ומשאם, ואם לא, הם יקחו לו את האריות. טיפת הדם רמזה לו על התוכן הנכון. הוא קיבל חזרה את האריות וכן את הגמלים, וחזר לאשתו.