מגיד שדרש דרשות רצה גם להתפרנס מהן. לא היה מקובל לדרוש תשלום ישירות, לפיכך העמיד מישהו עם צלוחית ליד דלת היציאה וכל אחד תרם כפי יכולתו. הוא נימק זאת בכך שנגר, למשל, בונה ספסלים עליהם יושבים ולומדים תורה. עם הגיעו לגן עדן הם מהווים את העדות לזכותו למה שעשה בעולם הזה. הסנדלר עושה נעליים איתם הולכים הילדים לבית הכנסת והם העדות לזכותו. לו יש רק מילים, ולא דברים מוחשיים שיעידו לזכותו והוא חושש שילך לגיהינום. לפיכך המטבעות יהיו העדים שלו, וכמה שיותר, תהיה העדות לזכותו יותר חזקה.