שיח בדואי מגיע לגיל זקנה ונושא אישה צעירה. לאחר שאינו יכול לקיים איתה חיי אישות, היא הופכת לשפחת המשפחה. כשהולכת לשאוב מים מן הבאר, נפגשת עם הרועים. פעם פוגשת שם כושי בשם שתאוי. היא הרתה לו, אך כולם חשבו שזה מבעלה הזקן. כשנולד הבן והוא כהה עור, היה חשש שבעלה יהרוג אותה ואת בנה, הבריטים אסרו את המשפחה ואיימו עליהם לבד יקרה לאישה ולתינוק דבר. היא הורחקה, אך לא ניתן לה גט. היא גידלה לבד את בנה, שהפך לרועה צאן. המשפחה לא וויתרה על נסיונות להרוג את הילד. תחילה ניסו להטביע אותו, אך האם מצאה אותו. אחרי כן נלכד במלכודת דורבנים, ושוב הצילה אותו. בפעם השלישית, שמו אותו על דבשת נאקה שדהרה במורד ההר. הוא שוב ניצל. רק אז ויתרו בני השבט, והניחו אותו לנפשו. בינתיים הוא ועדרו גדלו, הוא הפליא בנגינה בחליל, ואהבו אותו מאד. נערה, בת שיח' התאהבה בו. גם הוא אהב אותה. כשבגרה, השיאו אותה לגבר אחר. היא שכנעה אותו שיעסיק את הרועה. כשמת בעלה, היא חיה עם הרועה. ילדיה הלשינו לבני המשפחה שניסו בכל דרך לרצוח אותם. לבסוף לכדו אותם ושרפו אותם יחד.