חכמי חלם ממנים איש מיוחד שהוא יהיה "הדאגן של העיירה". נותנים לו בית, משכורת ועצים להסקה כדי שהוא ישחרר אותם מדאגותיהם (מצרכים לחורף, לפסח, דאגה לנדוניה וכו'). מסתבר כי המינוי לא שחרר אותם מדאגותיהם והם קוראים לאיש לדין תורה בפני הרב על שאינו ממלא את תפקידו. האיש מסביר כי פשוט אינו מסוגל לדאוג כשיש לו כל מה שחסר לו. מפטרים אותו.