3 חכמים הולכים לעשות חיים. השלישי מפיל את טבעתו לתוך כד שמן בשוק, קונה את השמן אך משלם רק מפרעה. בצהריים בא לקחת את הכד כאילו שלו הוא. זכה בכד כי הטבעת נמצאת בו (טען כי הטבעת נפלה לו בבית לתוך השמן). באותה הצורה "קנה" השני כבש, מרח את ביציו בחינה (טען שילדו שיחק עם הכבש וצבע את הביצים בחינה). באותה צורה קנה היהודי שק קמח. הפילו לתוכו נזם (נפל במקרה לבתו). הלכו שלושתם לחורבה להנות מן האוכל. בישלו. הגויים קבעו: "מי שיחלום חלום טוב, יאכל את הכבש". אכל היהודי את הכבש בלילה. בבוקר סיפרו הגויים כי "חלמו": אחד היה בן עדן והשני היה בשמיים. היהודי סיפר כי חלם שבא אליו אחד ארוך, מן הארץ ועד השמיים, ומכיוון שחבריו לא היו, אכל את הכבש. רוצים הגויים לנקום ביהודי. מנקבים חורים בשק השינה שלו. הוא ראה זאת וחתך את שפתי הסוס שלהם. אומרים לו כי הכוכבים שרפו את כיסו. אמר היהודי כי הכוכבים חתכו את השפתיים של הסוס. מאיצים בו לאכול בלי נטילת ידיים, מסתירים את המים ורוצים לגמור את האוכל לפני שמוצא את המים. הוא מבריח אותם באומרו כי באו שוטרים לתפוס אותם. כך הוא אוכל את הכל לבדו. חילקו את החמאה כי היהודים אוכלים בדרך כלל יותר חמאה. גמר היהודי מהר וכאשר כבר לא היה לו במה למרוח ולהרטיב את לחמו עמד להשתין על השלחן. כדי למנוע את זאת נותנים לו הגויים מן החמאה שלהם. מאז איש איש הלך לדרכו.