המלך הפרסי עאדל שאח נוטש את השלטון לעת זקנה ועובר עם אשתו למקום מבודד מפני שאין לו ילדים. כעבור זמן מחזירים תושבי הבירה את השלטון למלך. המלך שם את בנו, שנולד לו בינתיים, על פסגת הר גבוה ועוזבו לנפשו. שודד מוצא את הילד ומגדלו. אחרי מות השודד מביאים את הילד למלך, אביו, מבלי שיכירו זה את זה. המלך מצווה להמית את הילד כבן השודד. לפי בקשת הילד דוחה המלך את ההוצאה להורג עד אחרי שיספר לו כמה סיפורים: א. תוכי מביא לבעליו, המלך, מתנה ממרחקים, גרעין שעם שתילתו עולה מייד עץ תפוח שפירותיו מחזירים לאוכל את הנעורים. לפני שמספיק למסור לו את מתנתו, מקיא התוכי בלי כוונה לידו של המלך. המלך הנרגז הורג את התוכי ואחר כך מצטער. ב. הציפור האהובה של המלך הופכת כוס ממנה עומד המלך הצמא לשתות נוזל היורד מסלע. המלך הורג את הציפור. מתברר שהכוס הכילה רעל שנזל מגווית תנין מת שהיה מונח על הסלע למעלה. ג. מלך חומד את מעיל היהלומים של מלך אנגליה. שודד זריז במדינתו, בשם סעידו, מצליח לקחת את המעיל מבעליו, כאשר הוא מחופש למלאך המוות. לפני שהוא מספיק למסור את המעיל למלך הורגים אותו מאהביה של אשתו. המלך מצטער. שייחים מפיצים דיבה על הילד. ובעקבותיה שוב נותן המלך פקודה להורגו. מוצאים על גופו צמיד. המלך והמלכה מזהים בעזרתו, ובעזרת אשת השודד, כי הילד הוא בנם. ממיתים את השייחים שהפיצו את הדיבה.