ר' משה לוריא השאיר את ענייני הצדקה לאשתו. אך לעיתים בכל זאת התערב. פעם הגיע עני למטבח. האישה שלחה אותו לחצר לחטוב עצים. כפיס עץ שבר את חלון המטבח והגברת שלחה אותו להביא זגג על חשבונו. כערבון לקחה ממנו את כובעו. העני פגש בחצר את משה לוריא, ומששמע את המעשה, נתן לוריא לעני כסף עבור חטיבת העצים ועבור כובע חדש, שילחו ונכנס לחדרו. האישה באה לספר לו את מעשה העני, שברח מבלי להביא את הזגג והשאיר את כובעו. לוריא צחק ואמר שעכשיו עליה לחפש עני אחר כדי לתת לו את הכובע.